gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרי ביכורים · Pri Bicurim — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: פרי ביכורים · Pri Bicurim

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

פרי ביכורים · Pri Bicurim — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ל‪.‬ה‪.‬ו‪-.‬פרשת חיי שרה‪-‬תשפ"ז‬ ‫קשה עונשן של מידות‬ ‫כתיב בפרשה‪ ,‬ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ אשר לא תקח אשה לבני‬ ‫מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו‪ .‬כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת‬ ‫אשה לבני ליצחק‪.‬‬ ‫ובמפרשי התורה מבארים מהי מעלת בנות משפחתו שאף הם לא היו מושלמות‬ ‫מעל בנות כנען שאברהם לא רצה לקחת מהם לבנו יצחק לאשה‪.‬‬ ‫ומתרצים‪ ,‬שבנות כנען היו מושחתות במידות שזהו טבע משפחה ובמהותן‪,‬‬ ‫ואילו בנות משפחתו היו גרועות בהשקפה שזהו דבר שניתן לתקנו‪.‬‬ ‫והנה בשו"ת תורה לשמה סימן שע כתב וז"ל‪ ,‬איתא בגמרא דקידושין דף ל"ב רב‬ ‫הונא קרע שיראי באפי רבה בריה אמר איזיל אחזי אי רתח אי לא רתח ומקשה‬ ‫הגמרא ודילמא רתח וקעבר אלפני עור ומשני דמחיל ליקריה ופי' רש"י ודילמא‬ ‫רתח ואמר לאבוה מידי ברתחיה ע"ש נמצינו למדין שבעבור הכעס לחודיה ליכא‬ ‫איסור דלפני עור דאי איכא מאי משני דמחיל ליקריה סוף סוף מרתח קא רתח‬ ‫והוא שהביאו לידי כעס זה אלא ודאי משום כעס לחודיה לא עבר זה אלפני עור‬ ‫וא"כ נפשטה השאלה‪.‬‬ ‫בספרו אור ישראל אות ל' כתב הגר"י מסלנט‪ ,‬זה כלל גדול במידות שרוב המידות‬ ‫המה רק במה שנוגע להאדם בעצמו אכן במה שנוגע לחברו החוב להשתמש בכל‬ ‫עוז בהיפוכה כמו לברוח מן הכבוד היא מידה יקרה כמאמרם ז"ל כי תאוות‬ ‫הכבוד תוציא את האדם מן העולם אכן במה שנוגע לחברו אמרו רבותינו ז"ל‬ ‫איזהו מכובד המכבד את הבריות‪.‬‬ ‫וידוע כי תלמידו רבי איצלה בלאזר היה נישא על כתפי הבחורים בסלבודקא‬ ‫בשמחת תורה‪ ,‬היה לוחש בשפתיו‪ ,‬סחבו את הנבלה‪ ,‬שאלוהו‪ ,‬מדוע אינו מוחה‬ ‫בהם‪ ,‬וענה‪ ,‬שמקובל לו מרבו שעל מידות אין לפני עיוור לא תתן מכשול‪.‬‬ ‫והתמיהה בזה הינה רבה‪ ,‬והא לשיטת הסמ"ג הגאוה היא עוון מדאורייתא‪ ,‬ובכלל‬ ‫המידות הרעות הם שרש לכל רעות האדם‪ ,‬ומאי שנא עצה שאינה הוגנת שאסור‬ ‫מדאורייתא להכשיל בהם למידה רעה שאין בזה איסור‪.‬‬ ‫ובס' דרשות בן ישי מהגר"ש פישר סי' מט הערה יז כתב על דברי הגרי"ס הנ"ל‬ ‫כדברינו וכתב ליישב לפי מה שכתב החינוך במצוה של"ח וז"ל‪ ,‬ואולם לפי‬ ‫הדומה‪ ,‬אין במשמע שאם בא ישראל אחד והתחיל והרשיע לצער חבירו בדברים‬ ‫הרעים שלא יענהו השומע‪ ,‬שאי אפשר להיות האדם כאבן שאין לה הופכים‪,‬‬ ‫ועוד שיהיה בשתיקתו כמודה על החירופין‪ ,‬ובאמת לא תצוה התורה להיות‬ ‫האדם כאבן שותק למחרפיו כמו למברכיו‪ ,‬אבל תצוה אותנו שנתרחק מן המדה‬ ‫הזאת‪ ,‬ושלא נתחיל להתקוטט ולחרף בני אדם‪ ,‬ובכן ינצל אדם מכל זה‪ ,‬כי מי‬ ‫שאינו בעל קטטה לא יחרפוהו בני אדם‪ ,‬זולתי השוטים הגמורים‪ ,‬ואין לתת לב‬ ‫על השוטים‪.‬‬ ‫ואם אולי יכריחנו מחרף מבני אדם להשיב על דבריו‪ ,‬ראוי לחכם שישיב לו דרך‬ ‫סלסול ונעימות ולא יכעס הרבה‪ ,‬כי כעס בחיק כסילים ינוח‪ ,‬וינצל עצמו אל‬ ‫השומעים מחירופיו וישליך המשא על המחרף‪ ,‬זהו דרך הטובים שבבני אדם‪.‬‬ ‫ויש לנו ללמוד דבר זה‪ ,‬שמותר לנו לענות כסיל‪ ,‬לפי הדומה‪ ,‬מאשר התירה‬ ‫התורה הבא במחתרת להקדים ולהורגו‪ ,‬שאין ספק שלא נתחייב האדם לסבול‬ ‫הנזקין מיד חבירו‪ ,‬כי יש לו רשות להנצל מידו‪ ,‬וכמו כן מדברי פיהו אשר מלא‬ ‫מרמות ותוך‪ ,‬בכל דבר שהוא יכול להנצל ממנו‪.‬‬ ‫ואולם יש כת מבני אדם שעולה חסידותם כל כך שלא ירצו להכניס עצמם‬ ‫בהוראה זו להשיב חורפיהם דבר‪ ,‬פן יגבר עליהם הכעס ויתפשטו בענין יותר‬ ‫מדי‪ ,‬ועליהם אמרו זכרונם לברכה [שבת פ"ח ע"ב] הנעלבין ואינם עולבין‪,‬‬ ‫שומעין חרפתם ואינם משיבין‪ ,‬עליהם הכתוב אומר [שופטים ה'‪ ,‬ל"א] ואוהביו‬ ‫כצאת השמש בגבורתו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הרי שהמידות הרעות אין בהם לפני עיוור כי העיקר היא עבודת המידות‪ ,‬והיינו‬ ‫שכל דרכי החיים הם התמודדות עם מידות שבחלקם הגדול בנויים על דמיונות‬ ‫וכזבים של רגישויות לכבוד או גאווה או כעס וכדומה‪ ,‬ועל כל האדם להתמודד‬ ‫עימם‪ ,‬ולא תלוי כלל בגורם להם לחבירו‪ ,‬וכי נאמר שמי שעוקף את זולתו בכביש‬ ‫דבר שיכול לצער לפעמים (יעויי' מס' שבת ריש פרק במה בהמה) האם המצער‬ ‫אשם בצער המצטער‪ ,‬וכן הדוגמאות בהם רבות‪.‬‬ ‫ובס' חובת האדם בעולמו הביא מהגה"צ ר' מאיר חדש זצ"ל שהיה מבאר כך‪,‬‬ ‫כיוון שישנו חיוב של כבוד לזולת הנובע מצד החובה להכיר במעלות הזולת לא‬ ‫שייך להגביל אותו במקרה והזולת יעשה בו שימוש אסור כידוע בכל מידה ומידה‬ ‫אפשר להשתמש הן לטובה והן לרעה גם אם נתנו כבוד לאדם מסוים הוא יכול‬ ‫לנצלו לכיוון החיובי ולא חייב להשתמש בו לרעה לכן סבר ר' ישראל שאין עניין‬ ‫של לפני עיוור במידות‪.‬‬ ‫ויעויי' בספר הליכות שלמה על תפילה עמ' רצד שהביא מהגרשז"א שסיפר שהיה‬ ‫עם ר' דוד בהר"ן אצל החזון איש והוא ברך עליו ברוך שחלק מחכמתו ליראיו‬ ‫והחזון איש חייך והוסיף שם על עצמו שחלקו לו כבוד והצטער מזה ולכן לא‬ ‫היה לו מזה הנאה ולא נכשל‪ ,‬וכהאי גוונא אין לפני עיוור‪.‬‬ ‫אמנם בפלא יועץ בערך דיבור ובערך שבח ובערך הילול ובספרו אורות אילים‬ ‫על עירובין יח‪ :‬מבואר להדיא דס"ל דיש לפני עיוור במכשיל חבירו בגיאות‪.‬‬ ‫ולענ"ד נראה‪ ,‬שהמידות הם לא איסור בפני עצמו אלא הם הכשר לקיום כל‬ ‫התורה‪ ,‬וכדברי הרמב"ם בשמונה פרקים פרק שביעי‪ ,‬שההכשר לקבלת מעלת‬ ‫הנבואה הוא עבודת תיקון המידות‪ ,‬ולכאורה זהו ההכשר לקבלת התורה‬ ‫והבנתה‪ ,‬ולכן אין בהם לפני עיוור וכמו שכתבנו שזהו יסוד ההכנה לעיקר עבודת‬ ‫האדם ולכן אין בהם שום איסור עצמי כי כל אחד בעולם צריך בכל רגע ורגע‬ ‫להיות עובד על מידותיו עד הדקות שבדקות הן במעשה והן במחשבה והן‬ ‫בדיבור‪.‬‬ ‫וצריכים עוד לדעת‪ ,‬שישנם הרבה מאד מקרים שכיחים שיש אנשים חשובים‬ ‫שלא מקבלים את מקומם מעצמם או ממשפחתם או מבני ביתם‪ ,‬ולפעמים‬ ‫מישהו מחזקם במעט כבוד או במילים טובות שנראה שמוסיף להם גאוה אך‬ ‫זוהי טעות גמורה‪ ,‬כי לפעמים יש בזה הצלת נפשות גמורה גם באנשים הנראים‬ ‫שמקבלים מקום‪ ,‬ואין אדם יודע את העובר על נפש חבירו‪ ,‬וגדול המלבין שיניים‬ ‫לחבירו יותר ממשקהו חלב‪ ,‬הרי שיתכן שזוהי כוונת מרן הגרי"ס‪ ,‬ללמדינו שלא‬ ‫לדקדק בתיקון מידות חברינו‪ ,‬ואדרבה דרך פירגון והרחבת הלב לתת לחברינו‬ ‫הרגשה טובה בדיבור ובמעשה נתקן את עצמינו ואת כל העולם כולו‪ ,‬וידוע מה‬ ‫שאמר רבי נחמן מברסלב‪ ,‬שהיו לו זמנים שאם מישהו היה אומר לו אחי חזק‬ ‫ואמץ היה מחזקו ומצילו‪ .‬ולא עלינו מלאכת תיקון מידות הזולת‪ ,‬ובמקום ספק‬ ‫אם יחזקו או יכשילו במידות הוי ספק נפשות להקל‪ ,‬והצלת ורוממות נפשו יכול‬ ‫להציל דורות שלמים‪.‬‬ ‫ולכאורה זהו הטעם שאברהם אבינו כה דקדק בזיווג יצחק לקחת רק בעלי מידות‬ ‫טובות‪ ,‬כי האבות היו הכנה רבתי להביא את דור מקבלי התורה‪ ,‬דור מתקני‬ ‫חטא עץ הדעת שכל כולו היה מבוסס על גאוה על והייתם כאלוקים‪ ,‬דור דעה‪,‬‬ ‫ועליהם להיות נקיים במידותיהם ככל האפשר שזהו למעשה התיקון שעושים‬ ‫בימי ספירת העומר כהכנה לקבלת התורה‪ ,‬ועל כן היה צריך למצוא זיווג לבנו‬ ‫ליצחק זיווג זך ונקי במידות‪ ,‬ואת ההשקפה הנכונה כבר יקבלו בקבלת התורה‪.‬‬ ‫והנה מקשים סתירה בדברי האורחות צדיקים שבשער הכעס כ' שהרוצה לבדוק‬ ‫חבירו יבדקנו בשעת כעסו‪ ,‬ובשער האהבה כתב שיכעיסנו ויראה כיצד הוא‬ ‫מתנהג‪ ,‬וכעין המבואר במס' עירובין סה ב‪ ,‬ובשער הקנאה כ' שהגורם לחבירו‬ ‫לקנאה מכשילו בלפני עיוור‪ .‬ויש שכתבו ליישב שבקנאה מכשילו בלא תחמוד‬ ‫שזהו איסור תורה‪ .‬אך יש לדחות כי לא תחמוד ללא מעשה לרוב הראשונים‬ ‫אינו לא תחמוד‪ .‬ויל"ע‪.‬‬ ‫ויעויי' בס' אגרות ורשימות קה"י ח"ב אמרות משה סי' נח מנכדו של מרן‬ ‫הסטייפלר‪ ,‬שמאריך בזה והביא כמה ממקורותינו לעיל‪.‬‬ ‫‪❖‬‬ ‫במדרש בפרשתינו אמרו‪ ,‬יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים‪.‬‬ ‫ונראה לבאר בדרך דרוש‪ ,‬דשיחתן‪ ,‬מלשון שוחה‪ ,‬כפיפת קומה‪ ,‬ושיחתן של עבדי‬ ‫אבות ‪ -‬אבות מלשון רצון והשתוקקות (ולא אבה בלעם‪ ,‬ויעויי' בתפארת שלמה‬ ‫פר' כי תשא ופרשת כי תצא‪ ,‬ובליקוטי מוהר"ן תו' י)‪ ,‬והרוצה להתכופף ולבטל‬ ‫רצונותיו ותאוותיו שהוא עבד להם‪ ,‬עבדי אבות‪ ,‬עבד לרצונותיו‪ ,‬עבור רצון‬ ‫השי"ת‪ ,‬זה עדיף מתורתם של בנים‪ ,‬תורה של בנים המקבלים תורה מאבותיהם‬ ‫ורבותיהם אך ללא שבירת רצונותיהם ותאוותיהם‪.‬‬ ‫והנה במדרש איתא‪ ,‬וה' ברך את אברהם בכל‪ ,‬שהשליטו ביצרו‪ ,‬עבדו המושל‬ ‫בכל אשר לו‪ ,‬שהשליטו ביצרו כמותו‪ .‬ובספר אור ישראל או' ל מבאר‪ ,‬שאליעזר‬ ‫היה כובש את יצרו אך אברהם ביטל את יצרו‪ .‬וזה מתאים לדברינו הנ"ל‪ .‬על‬ ‫שיחתן של עבדי אבות‪ ,‬המתגברים על יצרם בכל עת‪.‬‬