בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha — חיי שרה (2026-11-02)

פרשת חיי שרה תשפ"ז
עשרה זהב משקלם
ויברך את הגמלים ...ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם ,הקרה נא לפני היום ...הנה אנכי נצב על עין המים ...והיה
הנערה אשר אומר עליה הטי כדך ואשתה ,ואמרה שתה וגם לגמלך אשקה ,אותה הוכחת לעבדך ליצחק...
וירץ העבד לקראתה ,ויאמר הגמיאני נא מעט מים מכדך ,ותאמר שתה אדוני ...ותאמר גם לגמליך אשאב...
והאיש משתאה לה ,מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו [חיי שרה כד יא] ,למה המעלה אותה ביקש אליעזר לראות
היתה דוקא מדת החסד.
ויהי כאשר כילו הגמלים לשתות ,ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ,ושני צמידים על ידיה ,עשרה זהב
משקלם [חיי שרה כד כב] ,ושני צמידים רמז לשני לוחות מצומדות ,עשרה זהב משקלם ,רמז לעשרת הדברות
שבהן [רש"י] ,מה ראה אליעזר בפגישה הראשונה עם רבקה לרמוז לה על עשרת הדברות.
בחז"ל ,על שלשה דברים העולם עומד על תורה על עבודה ועל גמילות חסדים [אבות א ב] ,בהם תהיה התמדת
תיקון העולם ,וסידור מציאותו על האופן השלם [רמב"ם] ,מבואר ברמב"ם עומד אין פירושו נסמך ,עומד הכוונה
שעל ידו 'מתקיים' העולם על האופן השלם .שלושה דברים אלו כל אחד מהם בפני עצמו נותן חיות וקיום
לעולם.
'תורה' נותנת קיום לעולם ,שאלמלא לא קבלו ישראל את התורה לא נבראו שמים וארץ [שבת פח א] ,דכתיב
[ירמיה לג] ,אם לא ברית יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי [רע''ב אבות א ב] ,וכן כתב הנפש החיים ,התורה
היא הנפש והחיות ונהירו ושרשא דעלמין כולהו וכו' ,והיא נשמתם וחיותם 'וקיומם' על סדר מצבם ,ובלתי
שפעת אורה בהם ,כל רגע ממש להאירם לחיותם 'ולקיימם' ,היו חוזרים כולם לתוהו ובוהו ממש [נפה"ח ש''ד
פ''י] ,שאם היה העולם כולו ,מקצה ועד קצהו ,פנוי חס ושלום אף רגע אחד ממש ,מהעסק וההתבוננות שלנו
בתורה ,כרגע היו נחרבים כל העולמות ,עליונים ותחתונים ,והיו לאפס ותוהו [נפה"ח ש''ד פי''א] ,מבואר בנפה"ח
שכמו שהנשמה היא קיום הגוף ,ובסילוק הנשמה תפסק חיות האדם וימות ,כך התורה היא נשמת העולם,
ואם יפסק לרגע אחד לימוד התורה יחרב העולם ויחזור לתוהו.
'עבודה' גם היא נותנת קיום לעולם ,כמבואר בגמרא ,אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ [תענית כו ב],
ובשביל הקרבנות שהקריב נח נשבע הקב''ה שלא יביא מבול לעולם [רע''ב אבות א ב] ,וכן חורבן ירושלים לא היה
עד שבוטל התמיד [תענית כו ב].
'גמילות חסדים' אף הוא קיום העולם ,דכתיב עולם חסד יבנה [תהלים פט] ,וגמילות חסדים הוא לשמח חתנים,
ולנחם אבלים ,ולבקר חולים ,ולקבור מתים [רע''ב אבות א ב] ,ולא נחתם גזר דינה של סדום אלא בשביל החסד,
שנאמר הנה זה היה עון סדום אחותך ,גאון שבעת לחם וכו' ,ויד עני ואביון לא החזיקה [יחזקאל טז מט].
בחז"ל ,רבה ואביי מדבית עלי קאתו ,רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין ,אביי דעסק בתורה ובגמילות
חסדים חיה שיתין שנין [ר''ה יח א] ,מה הפשט אביי שעסק בגמילות חסדים חי ששים שנה ,והרי על התורה כתוב
אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד [משלי ג טז] ,הרי שתורה מאריכה ימיו ושנותיו של אדם ,ואם כך די
בלימוד התורה שיזכה אדם לאריכות ימים ,ומדוע היה צריך אביי לעסוק גם בגמילות חסדים.
התבאר מקודם ,תורה וגמילות חסדים עליהם עומד העולם [אבות א ב] ,עומד פירושו שכל אחד מהם נותן
חיים וקיום לעולם ,והנה בית עלי נשבע הקב''ה אם יתכפר עון בית עלי ,ויכלה גזרתו להשלימה מדור לדור
להמיתם אנשים בני י"ח שנה [רש''י שמואל א ג יב] ,ומידותיו יתברך מדה כנגד מדה [כלה א יג] ,לפיכך כנגד מה שעסק
אביי בתורה והביא חיים לעולם זכה שהאריכו ימיו עד ארבעים שנה ,וכנגד מה שעסק בגמילות חסדים והביא
עי"ז חיים לעולם זכה שהאריכו ימיו עד שישים שנה.
שגור בפי הבריות שהטעם שאליעזר ביקש לנסות את רבקה במדת החסד ,הוא משום שמדת החסד נצרכת לחיי
הנישואין ,והיא הראשונה במעלה לזכות על ידה לחיי נישואין מאושרים ,עד כדי שיש הבודקים בעיקר על מדה זו,
לראות אם המיועדת להם היא בעלת חסד .צריך לומר שהדברים אינם פשוטים כל עיקר ,ישנם תכונות רבות שמקשות
מאד מאד על הזוגיות ,יותר מאשר אם הבת זוג היא בעלת חסד או לא ,ואם כך מדוע לא בדק אליעזר אחריהם.
בנערותי התבקשתי להציע שידוך לאיזה בחור ,במהלכו התברר שהבחורה המוצעת ממש אינה בעלת
חסד ,הבחור ביקש את עצתי ,ובעקבותיו פניתי למרן המשגיח רבי מאיר חדש זצ"ל ,שאמר שאשה בעלת
חסד אינה ערובה לנישואין מאושרים ,ומאידך אשה שאינה בעלת חסד ,יתכן מאד שתדאג לבעלה הרבה
יותר מאשר אשה שאינה בעלת חסד ,כי טבען של אלו שאינן בעלות חסד שדואגות לעצמן ,וכיון שאשתו
כגופו מרגישה האשה שבעלה זה היא עצמה ,ומתוך נטייתה לדאוג רק לעצמה ,תדאג מאד לבעלה ,ומתוך
כך יהיו חייהם מאושרים ,דבריו של מרן המשגיח התניעו את השידוך ולימים שמעתי ממנו שוב אמירה זו.
נסיון החיים מראה על נכונות הדברים של מרן המשגיח ,בחז"ל מובא למה נקרא שמה חסידה שעושה חסד עם
חברותיה [חולין סג א] ,אומרים בשם החידושי הרי"ם שהחסד הזה של החסידה הוא סימן הטומאה של החסידה ,כי
היא מסננת את חסדיה ,למי שאינה מכירה היא אינה גומלת חסד ,אולם למי שמכירה ,לחברותיה היא גומלת חסד.
יתכן מאד שאשה שבאישיותה אינה גומלת חסד עם מי שאינה מכירה ,לחברותיה לבעלה ולבני ביתה
היא תדאג בכל מאודה ,ומאידך ניתן לראות מעשים בכל יום ,נשים שמפורסמות כבעלות חסד ,שמחזיקות
ארגוני ענק של חסד ,ומרוב מפעלי החסד הם פשוט 'שוכחות' לעשות חסד עם בעליהם ילדיהם ובני ביתם.
נמצא שאליעזר ביקש לבדוק את הנערה אם היא בעלת חסד ,לא בשביל הזוגיות ,כי מעלה זו אינה נצרכת
כאמור לזוגיות מאושרת .סיבתו של אליעזר היתה משום שגמילות חסדים היא אחד משלשה עמודים
שעליהם עומד העולם [אבות א ב] ,וכפרש"י ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים ,וכדאי ליכנס בביתו של אברהם
[רש"י חיי שרה כד יד] ,והוא חיפש ליצחק אשה שתוכן חייה ותכונת נפשה הוא לחיות על מנת לתת ,לחיות על מנת
לקיים את העולם ,הירידה אל השוקת שוב ושוב כדי להשקות את 'הגמלים' עד כי כילו לשתות אינו חסד
שמביא לתקשורת בין בני אדם ,זה חסד שמטרתו הוא לקיים את העולם.
ויהי כאשר כילו הגמלים לשתות ,ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ,ושני צמידים על ידיה ,עשרה זהב משקלם
[חיי שרה כד כב] ,ושני צמידים רמז לשני לוחות מצומדות ,עשרה זהב משקלם ,רמז לעשרת הדברות שבהן [רש"י],
אליעזר ידע היטב שהמטרה בשידוך של יצחק היא להקים בית של 'תורה' ,למצוא ליצחק אשה שתהיה עזר
'לתורה' ,ושתעמיד תולדות של 'מקבלי תורה' .כדי לזכות לזה צריך משהיא מתאימה לכך ,משהיא שראויה לכך.
התורה היא משלושה עמודי עולם [אבות א ב] ,התורה נותנת חיים וקיום לעולם ,כדי שאשה תוכל לזכות
להיות עזר לתורה ,צריך שיהיה לה זכות של חסד ,שתהיה 'בעלת חסד' ,שתוכן חייה יהיה נתינת חיים וקיום
לעולם ,מי שחיה באופן כזה אפשר לתת לה את התורה בידים.
משום כך כאשר אליעזר ראה את מעשי החסד הפלאיים של רבקה ,הוא הבין שהיא אשה שראויה להחזיק
תורה ,היא אשה שראויה שיצא ממנה תורה ,לכן הוא הניח שני צמידים ,כלומר את שני לוחות התורה בידיה.
[ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ,ויקח את רבקה ,ותהי לו לאשה (חיי שרה כד סז) ,ובתרגום ואעלה יצחק למשכנה וחזא והא תקין עובדהא כעובדי שרה אימיה
ונסיב ית רבקה ,אמר ע"ז מרן הגרי"ז זצ"ל בפסוק הקודם נאמר ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה ,ופרש"י גילה לו ניסים שנעשו לו שקפצה לו הארץ
ושנזדמנה לו רבקה בתפילתו וכו' ,מופתים גדולים היו בכל פרשה זו ,אעפ"כ מתי לקחה יצחק רק כאשר חזא והא תקין עובדהא כעובדיה שרה אימיה ,רק אז ונסיב ית
רבקה (גרי"ז עה"ת סטנסל עמ' יח) ,נראה מתוך זה שהסיבה לנישואי יצחק ורבקה לא היה מעשה חסד כזה או אחר ,אלא שהיו מעשי רבקה כמעשיה הנישאים של
שרה ,שבעבורם מצויה היתה הברכה בעיסה ,וענן קשור היה על האהל]
מרן ראש הישיבה הגריא"ל שטינמן זצ"ל היה רגיל לומר ,צריך זכות כדי לזכות .פעמים נראה בני אדם
שזכו לעשות מעשים גדולים ,דבר זה בא להם ע"י זכות שקדמה ,והיא שהביאתם לכך ,דבר זה ניתן ללמוד
גם מן הפרשה ,אליעזר חיפש שידוך ליצחק אשה שתוכל להעמיד לגיונות של לומדי תורה ,וכדי לזכות לכך
היה צריך שיקדם לכך זכות החסד .יתן ה' שנזכה להקדים זכות לזכות ,והיא שתעמוד לנו להעמיד דורות,
של בנים ובני בנים -
עוסקים בתורה.
