gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫עשרה זהב משקלם‬ ‫ויברך את הגמלים‪ ...‬ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם‪ ,‬הקרה נא לפני היום‪ ...‬הנה אנכי נצב על עין המים‪ ...‬והיה‬ ‫הנערה אשר אומר עליה הטי כדך ואשתה‪ ,‬ואמרה שתה וגם לגמלך אשקה‪ ,‬אותה הוכחת לעבדך ליצחק‪...‬‬ ‫וירץ העבד לקראתה‪ ,‬ויאמר הגמיאני נא מעט מים מכדך‪ ,‬ותאמר שתה אדוני‪ ...‬ותאמר גם לגמליך אשאב‪...‬‬ ‫והאיש משתאה לה‪ ,‬מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו [חיי שרה כד יא]‪ ,‬למה המעלה אותה ביקש אליעזר לראות‬ ‫היתה דוקא מדת החסד‪.‬‬ ‫ויהי כאשר כילו הגמלים לשתות‪ ,‬ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו‪ ,‬ושני צמידים על ידיה‪ ,‬עשרה זהב‬ ‫משקלם [חיי שרה כד כב]‪ ,‬ושני צמידים רמז לשני לוחות מצומדות‪ ,‬עשרה זהב משקלם‪ ,‬רמז לעשרת הדברות‬ ‫שבהן [רש"י]‪ ,‬מה ראה אליעזר בפגישה הראשונה עם רבקה לרמוז לה על עשרת הדברות‪.‬‬ ‫בחז"ל‪ ,‬על שלשה דברים העולם עומד על תורה על עבודה ועל גמילות חסדים [אבות א ב]‪ ,‬בהם תהיה התמדת‬ ‫תיקון העולם‪ ,‬וסידור מציאותו על האופן השלם [רמב"ם]‪ ,‬מבואר ברמב"ם עומד אין פירושו נסמך‪ ,‬עומד הכוונה‬ ‫שעל ידו 'מתקיים' העולם על האופן השלם‪ .‬שלושה דברים אלו כל אחד מהם בפני עצמו נותן חיות וקיום‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫'תורה' נותנת קיום לעולם‪ ,‬שאלמלא לא קבלו ישראל את התורה לא נבראו שמים וארץ [שבת פח א]‪ ,‬דכתיב‬ ‫[ירמיה לג]‪ ,‬אם לא ברית יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי [רע''ב אבות א ב]‪ ,‬וכן כתב הנפש החיים‪ ,‬התורה‬ ‫היא הנפש והחיות ונהירו ושרשא דעלמין כולהו וכו'‪ ,‬והיא נשמתם וחיותם 'וקיומם' על סדר מצבם‪ ,‬ובלתי‬ ‫שפעת אורה בהם‪ ,‬כל רגע ממש להאירם לחיותם 'ולקיימם'‪ ,‬היו חוזרים כולם לתוהו ובוהו ממש [נפה"ח ש''ד‬ ‫פ''י]‪ ,‬שאם היה העולם כולו‪ ,‬מקצה ועד קצהו‪ ,‬פנוי חס ושלום אף רגע אחד ממש‪ ,‬מהעסק וההתבוננות שלנו‬ ‫בתורה‪ ,‬כרגע היו נחרבים כל העולמות‪ ,‬עליונים ותחתונים‪ ,‬והיו לאפס ותוהו [נפה"ח ש''ד פי''א]‪ ,‬מבואר בנפה"ח‬ ‫שכמו שהנשמה היא קיום הגוף‪ ,‬ובסילוק הנשמה תפסק חיות האדם וימות‪ ,‬כך התורה היא נשמת העולם‪,‬‬ ‫ואם יפסק לרגע אחד לימוד התורה יחרב העולם ויחזור לתוהו‪.‬‬ ‫'עבודה' גם היא נותנת קיום לעולם‪ ,‬כמבואר בגמרא‪ ,‬אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ [תענית כו ב]‪,‬‬ ‫ובשביל הקרבנות שהקריב נח נשבע הקב''ה שלא יביא מבול לעולם [רע''ב אבות א ב]‪ ,‬וכן חורבן ירושלים לא היה‬ ‫עד שבוטל התמיד [תענית כו ב]‪.‬‬ ‫'גמילות חסדים' אף הוא קיום העולם‪ ,‬דכתיב עולם חסד יבנה [תהלים פט]‪ ,‬וגמילות חסדים הוא לשמח חתנים‪,‬‬ ‫ולנחם אבלים‪ ,‬ולבקר חולים‪ ,‬ולקבור מתים [רע''ב אבות א ב]‪ ,‬ולא נחתם גזר דינה של סדום אלא בשביל החסד‪,‬‬ ‫שנאמר הנה זה היה עון סדום אחותך‪ ,‬גאון שבעת לחם וכו'‪ ,‬ויד עני ואביון לא החזיקה [יחזקאל טז מט]‪.‬‬ ‫בחז"ל‪ ,‬רבה ואביי מדבית עלי קאתו‪ ,‬רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין‪ ,‬אביי דעסק בתורה ובגמילות‬ ‫חסדים חיה שיתין שנין [ר''ה יח א]‪ ,‬מה הפשט אביי שעסק בגמילות חסדים חי ששים שנה‪ ,‬והרי על התורה כתוב‬ ‫אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד [משלי ג טז]‪ ,‬הרי שתורה מאריכה ימיו ושנותיו של אדם‪ ,‬ואם כך די‬ ‫בלימוד התורה שיזכה אדם לאריכות ימים‪ ,‬ומדוע היה צריך אביי לעסוק גם בגמילות חסדים‪.‬‬ ‫התבאר מקודם‪ ,‬תורה וגמילות חסדים עליהם עומד העולם [אבות א ב]‪ ,‬עומד פירושו שכל אחד מהם נותן‬ ‫חיים וקיום לעולם‪ ,‬והנה בית עלי נשבע הקב''ה אם יתכפר עון בית עלי‪ ,‬ויכלה גזרתו להשלימה מדור לדור‬ ‫להמיתם אנשים בני י"ח שנה [רש''י שמואל א ג יב]‪ ,‬ומידותיו יתברך מדה כנגד מדה [כלה א יג]‪ ,‬לפיכך כנגד מה שעסק‬ ‫אביי בתורה והביא חיים לעולם זכה שהאריכו ימיו עד ארבעים שנה‪ ,‬וכנגד מה שעסק בגמילות חסדים והביא‬ ‫עי"ז חיים לעולם זכה שהאריכו ימיו עד שישים שנה‪.‬‬ ‫שגור בפי הבריות שהטעם שאליעזר ביקש לנסות את רבקה במדת החסד‪ ,‬הוא משום שמדת החסד נצרכת לחיי‬ ‫הנישואין‪ ,‬והיא הראשונה במעלה לזכות על ידה לחיי נישואין מאושרים‪ ,‬עד כדי שיש הבודקים בעיקר על מדה זו‪,‬‬ ‫לראות אם המיועדת להם היא בעלת חסד‪ .‬צריך לומר שהדברים אינם פשוטים כל עיקר‪ ,‬ישנם תכונות רבות שמקשות‬ ‫מאד מאד על הזוגיות‪ ,‬יותר מאשר אם הבת זוג היא בעלת חסד או לא‪ ,‬ואם כך מדוע לא בדק אליעזר אחריהם‪.‬‬ ‫בנערותי התבקשתי להציע שידוך לאיזה בחור‪ ,‬במהלכו התברר שהבחורה המוצעת ממש אינה בעלת‬ ‫חסד‪ ,‬הבחור ביקש את עצתי‪ ,‬ובעקבותיו פניתי למרן המשגיח רבי מאיר חדש זצ"ל‪ ,‬שאמר שאשה בעלת‬ ‫חסד אינה ערובה לנישואין מאושרים‪ ,‬ומאידך אשה שאינה בעלת חסד‪ ,‬יתכן מאד שתדאג לבעלה הרבה‬ ‫יותר מאשר אשה שאינה בעלת חסד‪ ,‬כי טבען של אלו שאינן בעלות חסד שדואגות לעצמן‪ ,‬וכיון שאשתו‬ ‫כגופו מרגישה האשה שבעלה זה היא עצמה‪ ,‬ומתוך נטייתה לדאוג רק לעצמה‪ ,‬תדאג מאד לבעלה‪ ,‬ומתוך‬ ‫כך יהיו חייהם מאושרים‪ ,‬דבריו של מרן המשגיח התניעו את השידוך ולימים שמעתי ממנו שוב אמירה זו‪.‬‬ ‫נסיון החיים מראה על נכונות הדברים של מרן המשגיח‪ ,‬בחז"ל מובא למה נקרא שמה חסידה שעושה חסד עם‬ ‫חברותיה [חולין סג א]‪ ,‬אומרים בשם החידושי הרי"ם שהחסד הזה של החסידה הוא סימן הטומאה של החסידה‪ ,‬כי‬ ‫היא מסננת את חסדיה‪ ,‬למי שאינה מכירה היא אינה גומלת חסד‪ ,‬אולם למי שמכירה‪ ,‬לחברותיה היא גומלת חסד‪.‬‬ ‫יתכן מאד שאשה שבאישיותה אינה גומלת חסד עם מי שאינה מכירה‪ ,‬לחברותיה לבעלה ולבני ביתה‬ ‫היא תדאג בכל מאודה‪ ,‬ומאידך ניתן לראות מעשים בכל יום‪ ,‬נשים שמפורסמות כבעלות חסד‪ ,‬שמחזיקות‬ ‫ארגוני ענק של חסד‪ ,‬ומרוב מפעלי החסד הם פשוט 'שוכחות' לעשות חסד עם בעליהם ילדיהם ובני ביתם‪.‬‬ ‫נמצא שאליעזר ביקש לבדוק את הנערה אם היא בעלת חסד‪ ,‬לא בשביל הזוגיות‪ ,‬כי מעלה זו אינה נצרכת‬ ‫כאמור לזוגיות מאושרת‪ .‬סיבתו של אליעזר היתה משום שגמילות חסדים היא אחד משלשה עמודים‬ ‫שעליהם עומד העולם [אבות א ב]‪ ,‬וכפרש"י ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים‪ ,‬וכדאי ליכנס בביתו של אברהם‬ ‫[רש"י חיי שרה כד יד]‪ ,‬והוא חיפש ליצחק אשה שתוכן חייה ותכונת נפשה הוא לחיות על מנת לתת‪ ,‬לחיות על מנת‬ ‫לקיים את העולם‪ ,‬הירידה אל השוקת שוב ושוב כדי להשקות את 'הגמלים' עד כי כילו לשתות אינו חסד‬ ‫שמביא לתקשורת בין בני אדם‪ ,‬זה חסד שמטרתו הוא לקיים את העולם‪.‬‬ ‫ויהי כאשר כילו הגמלים לשתות‪ ,‬ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו‪ ,‬ושני צמידים על ידיה‪ ,‬עשרה זהב משקלם‬ ‫[חיי שרה כד כב]‪ ,‬ושני צמידים רמז לשני לוחות מצומדות‪ ,‬עשרה זהב משקלם‪ ,‬רמז לעשרת הדברות שבהן [רש"י]‪,‬‬ ‫אליעזר ידע היטב שהמטרה בשידוך של יצחק היא להקים בית של 'תורה'‪ ,‬למצוא ליצחק אשה שתהיה עזר‬ ‫'לתורה'‪ ,‬ושתעמיד תולדות של 'מקבלי תורה'‪ .‬כדי לזכות לזה צריך משהיא מתאימה לכך‪ ,‬משהיא שראויה לכך‪.‬‬ ‫התורה היא משלושה עמודי עולם [אבות א ב]‪ ,‬התורה נותנת חיים וקיום לעולם‪ ,‬כדי שאשה תוכל לזכות‬ ‫להיות עזר לתורה‪ ,‬צריך שיהיה לה זכות של חסד‪ ,‬שתהיה 'בעלת חסד'‪ ,‬שתוכן חייה יהיה נתינת חיים וקיום‬ ‫לעולם‪ ,‬מי שחיה באופן כזה אפשר לתת לה את התורה בידים‪.‬‬ ‫משום כך כאשר אליעזר ראה את מעשי החסד הפלאיים של רבקה‪ ,‬הוא הבין שהיא אשה שראויה להחזיק‬ ‫תורה‪ ,‬היא אשה שראויה שיצא ממנה תורה‪ ,‬לכן הוא הניח שני צמידים‪ ,‬כלומר את שני לוחות התורה בידיה‪.‬‬ ‫[ויביאה יצחק האהלה שרה אמו‪ ,‬ויקח את רבקה‪ ,‬ותהי לו לאשה (חיי שרה כד סז)‪ ,‬ובתרגום ואעלה יצחק למשכנה וחזא והא תקין עובדהא כעובדי שרה אימיה‬ ‫ונסיב ית רבקה‪ ,‬אמר ע"ז מרן הגרי"ז זצ"ל בפסוק הקודם נאמר ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה‪ ,‬ופרש"י גילה לו ניסים שנעשו לו שקפצה לו הארץ‬ ‫ושנזדמנה לו רבקה בתפילתו וכו'‪ ,‬מופתים גדולים היו בכל פרשה זו‪ ,‬אעפ"כ מתי לקחה יצחק רק כאשר חזא והא תקין עובדהא כעובדיה שרה אימיה‪ ,‬רק אז ונסיב ית‬ ‫רבקה (גרי"ז עה"ת סטנסל עמ' יח)‪ ,‬נראה מתוך זה שהסיבה לנישואי יצחק ורבקה לא היה מעשה חסד כזה או אחר‪ ,‬אלא שהיו מעשי רבקה כמעשיה הנישאים של‬ ‫שרה‪ ,‬שבעבורם מצויה היתה הברכה בעיסה‪ ,‬וענן קשור היה על האהל]‬ ‫מרן ראש הישיבה הגריא"ל שטינמן זצ"ל היה רגיל לומר‪ ,‬צריך זכות כדי לזכות‪ .‬פעמים נראה בני אדם‬ ‫שזכו לעשות מעשים גדולים‪ ,‬דבר זה בא להם ע"י זכות שקדמה‪ ,‬והיא שהביאתם לכך‪ ,‬דבר זה ניתן ללמוד‬ ‫גם מן הפרשה‪ ,‬אליעזר חיפש שידוך ליצחק אשה שתוכל להעמיד לגיונות של לומדי תורה‪ ,‬וכדי לזכות לכך‬ ‫היה צריך שיקדם לכך זכות החסד‪ .‬יתן ה' שנזכה להקדים זכות לזכות‪ ,‬והיא שתעמוד לנו להעמיד דורות‪,‬‬ ‫של בנים ובני בנים ‪-‬‬ ‫עוסקים בתורה‪.‬‬