gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נעימו<ת‬ ‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫גליון‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫גליון מ"ג‬ ‫יש‪+‬רא<ל‬ ‫דברי תורה ושיחות מאת כ"ק הגה"צ אב"ד שליט"א‬ ‫ואברהם זקן בא בימים‬ ‫יתבאר כי על ידי שמתקן כל ימיו בשלימות יהיו לו מלבושים שלמים לעולם הבא‪ ,‬ועבודת האדם‬ ‫היא לעלות יום אחר יום במדריגות העבודה‪ ,‬ולא לדלג בבת אחת‬ ‫מפשטי התורה והמצות בגן עדן התחתון‪ ,‬ויש‬ ‫הבא‪ ,‬אם לא השלים האדם את בגידיו כראוי‪,‬‬ ‫ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את‬ ‫אשר מכוונת התורה והמצוות עושה לבוש בגן‬ ‫יתהלך בבגדים בלבושי הקליפות הנקראים‬ ‫אברהם בכל (בראשית כד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫עדן העליון‪ .‬ויש עושין כתר ועטרה מיחודים‪,‬‬ ‫בגדים צואים (שער הכוונות דרושי ברכת‬ ‫וזהו שאמרו (ברכות יז ע"א) צדיקים יושבים‬ ‫השחר)‪ ,‬והוא בושה נוראה שאין לתאר ואין‬ ‫ידוע שכל פסוק בתורה יש בו הוראה‬ ‫ועטרותיהן בראשיהן וכו'‪.‬‬ ‫לשער‪ ,‬ויקח האדם לעצמו משל מהבושה‬ ‫והדרכה לדורות‪ ,‬ויש להתבונן מה מלמדנו‬ ‫בזה העולם‪ ,‬כי כבוד האדם נמדד במלבושיו‪,‬‬ ‫פסוק זה למען נדע את הדרך הישרה‬ ‫אמנם אם חסר יום אחד ממדת ימיו שלא‬ ‫כי הא דרבי יוחנן קרי למאני 'מכבדותא' (ב"ק‬ ‫במסילות עבודת השי"ת‪.‬‬ ‫תיקן בו ולא כלום‪ ,‬ומכל שכן ח"ו אם עבר בו‬ ‫צא ע"ב)‪.‬‬ ‫עבירה‪ ,‬אין הלבוש שלם‪ .‬לכך צריך שיהיו‬ ‫כל יום יש לתקן את הניצוץ של אותו יום‬ ‫תמימות אל החמישים שנה‪ ,‬משנת עשרים‬ ‫על ידי שממלא ימיו ‪ -‬יש לו לבוש שלם‬ ‫שהוא בר עונשין עד שבעים שנה‪ ,‬שתהיינה‬ ‫ולהבין הענין‪ ,‬יש להקדים מה שכתב‬ ‫שלימות‪ ,‬ולא יאבד יום אחד לבטלה [כמו‬ ‫ובזה מפרש בספה"ק תולדות יעקב יוסף‬ ‫האריז"ל (עץ חיים שער כו פ"א) שבכל יום‬ ‫ספירת העומר שאם מחסירים יום אחד חסר‬ ‫(פרשת צו‪ ,‬ג) את הכתוב (ויקרא פרק ו‪ ,‬ג)‬ ‫יש עבודה מיוחדת הנוגעת לאותו יום בלבד‪,‬‬ ‫ב'תמימות'] ואז יוכל לתקן גם ימי נערות‪ .‬וזה‬ ‫'ולבש הכהן מדו בד'‪ ,‬ודרשו רז"ל (יומא כג‬ ‫וכאשר מתנהג כדבעי בתורה ומצוות ומעשים‬ ‫שאמר 'והניף'‪ ,‬ר"ל להעלות ימי הנערות‪ ,‬וזהו‬ ‫ע"ב) שתהא כמדתו‪ .‬והיינו שהכהן עובד‬ ‫טובים‪ ,‬זוכה לתקן את הניצוץ של אותו יום‪.‬‬ ‫'ראשית קצירכם אל הכהן'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫עבודתו ית"ש‪ ,‬ומימים אלו נעשה לבוש‬ ‫ולפי זה‪ ,‬אם לא תיקן את היום ההוא‪,‬‬ ‫לנשמתו בסוד מדת ימי וכו'‪ ,‬ואז 'ולבש הכהן‬ ‫נשאר הניצוץ של אותו יום בלא תיקון‪ ,‬ונחשב‬ ‫איזה לבוש היה לרבי אלעזר בן דורדיא‬ ‫מד"ו' על ידי מדת ימיו‪ .‬וזכה לזה על שהיה‬ ‫היום ההוא כאילו אינו בעולם כלל‪ ,‬כי לא‬ ‫יחידי שהוא 'בד' ולא נתערב עם המוני העם‬ ‫נעשה בו דבר‪.‬‬ ‫מסופר בגמ' (ע"ז יז ע"א) על רבי אלעזר‬ ‫לבלות ימיו בהבל וריק‪.‬‬ ‫בן דורדיא שהיה בעל עבירה‪ ,‬ונכנסו בו‬ ‫הרהורי תשובה‪ ,‬אמר‪ :‬אין הדבר תלוי אלא בי‪,‬‬ ‫וממשיך לבאר המשך הכתוב 'והרים את‬ ‫לבושי האדם בעוה"ב נעשים מהימים‬ ‫הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה‬ ‫הדשן'‪ ,‬דהנה איתא בזוה"ק (וארא כה ע"א) כי‬ ‫שתיקן למטה‬ ‫נשמתו‪ .‬יצתה בת קול ואמרה‪ :‬ר"א בן דורדיא‬ ‫מצוות עשה הן בחינת זכר כנגד רמ"ח איברי‬ ‫הזכר‪ ,‬ומצוות לא‪-‬תעשה הן בחינת נוק' כנגד‬ ‫וזהו מה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים‬ ‫מזומן לחיי העולם הבא‪ .‬בכה רבי ואמר‪ :‬יש‬ ‫שס"ה ימים בשנה‪ .‬נמצא דעיקר לבוש האדם‬ ‫לט‪ ,‬ה) 'הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא'‪ ,‬כי‬ ‫קונה עולמו בכמה שנים‪ ,‬ויש קונה עולמו‬ ‫הוא מרמ"ח מצות עשה‪ ,‬אך כדי שיהא שלם‬ ‫יש לכל אחד מדה וכמות של ניצוצות שהוא‬ ‫בשעה אחת‪.‬‬ ‫צריך שלא יפגום בשס"ה ימים לא‪-‬תעשה‪,‬‬ ‫צריך לתקן בעולם‪ ,‬ולפי זה הוא גם כן מדת‬ ‫וראוי להביא מה דאיתא מהאריז"ל‬ ‫ובזה נשלם לגמרי‪.‬‬ ‫ימיו עלי אדמות‪ .‬הרי שניתן מדה לימים של‬ ‫(ליקוטי תורה‪ ,‬תהלים) דהנה ר"א בן דורדיא‬ ‫אדם אשר צריך בהם לתקן מלבוש לנשמתו‪,‬‬ ‫ובזה יובן הכתוב 'ולבש הכהן מדו בד'‪,‬‬ ‫מת מתשובה וקנה עולמו בשעה אחת‪ ,‬וקשה‬ ‫ואם ח"ו פונה יום אחד ריק אזי חסר המדה‬ ‫שדרשו חז"ל 'מדו' שתהא כמדת"ו (יומא כג‬ ‫הלא אחר שלא סיגל מעשים טובים האיך‬ ‫ע"ב)‪ ,‬שרומז בסוד מדת ימיו‪ ,‬שמזה נעשה‬ ‫מן המלבוש‪.‬‬ ‫בא לעוה"ב‪ ,‬וגם במה יתכסה‪ ,‬שהרי אין אדם‬ ‫לבוש‪ .‬ומתלבש בו‪ ,‬ובזה 'והרים את הדש"ן'‪,‬‬ ‫ובענין זה מצינו בזוה"ק (ויחי רכג ע"ב)‬ ‫יכול ליכנס לשם אם לא יהיה לו לבוש הנעשה‬ ‫גימטריא השנ"ה עם הכולל‪ .‬כי על ידי רמ"ח‬ ‫כי כל יום יש לו לבוש מיוחד‪ ,‬וכאשר הצדיק‬ ‫ממעשים טובים‪.‬‬ ‫מצוות עשה ושמירת לא‪-‬תעשה בכל ימי‬ ‫נפטר מן העולם הוא מתלבש בכל אותם‬ ‫השנה‪ ,‬מזה נעשה לבוש‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הלבושים הנקראים 'חלוקא דרבנן' שנעשו‬ ‫ר"א בן דורדיא היה גלגול של יוחנן כהן‬ ‫מתורה ומצוות‪ ,‬אבל מי שלא תיקן את היום‬ ‫גדול‬ ‫תמימות תהיינה‬ ‫חסרים לו לבושים‪ ,‬וכל שכן מי שלא תיקן‬ ‫ימים רבים‪ ,‬חסרים לו לבושים רבים‪.‬‬ ‫ומתרץ כי ר"א בן דורדיא היה גלגול של‬ ‫עוד מפרש בזה (אמור‪ ,‬ה) מאמר הכתוב‬ ‫יוחנן כהן גדול ששימש שמונים שנה ככהן‬ ‫(ויקרא כג‪ ,‬טו) 'וספרתם לכם ממחרת‬ ‫והנה כמו האדם בחיים חיותו כאשר‬ ‫גדול ולבסוף נעשה צדוקי וכמו שבפעם‬ ‫השבת וגו'‪ ,‬שבע שבתות תמימות תהיינה‬ ‫חסר לו אחד מן הלבושים הרי זה בושה‬ ‫הראשונה פגם לסוף ימיו‪ ,‬כן תיקן בפעם‬ ‫עד ממחרת השבת תספרו חמישים יום' כי‬ ‫וחרפה עבורו‪ ,‬ומתבייש ללכת בין אנשים‬ ‫השניה לסוף ימיו‪ ,‬שכל ימיו היה רשע‬ ‫ההכנה לעוה"ב הוא שיעשה לו לבוש מן כל‬ ‫במלבושים קרועים או לבושים קצרים‬ ‫ולבסוף שב בתשובה‪.‬‬ ‫הימים‪ ,‬בסוד חלוקא דרבנן‪ .‬ויש שעושה לבוש‬ ‫שאינם מתוקנים כהוגן‪ ,‬כל שכן בעולם‬ ‫ובתולה מצד אחר‪.‬‬ ‫לתיקונו ויוצא מגלות לגאולה‪ ,‬ושמח היום‬ ‫והנה הלבוש שעשה יוחנן כהן גדול בכל‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫המעשים טובים אשר סיגל במשך שמונים‬ ‫והרמז בזה‪ ,‬כי מטבע בלשון חכמים רומז‬ ‫על ענין ה'לימוד'‪ ,‬כאותה שמצינו‪' :‬מטבע‬ ‫וכאשר עובר היום ואפשר לבשר ליום‬ ‫שנה‪ ,‬לקחו ר"א בן דורדיא‪ ,‬והשם 'רבי' היה‬ ‫שטבעו חכמים בברכות' (ברכות מ‪' ;):‬מטבע‬ ‫בשורה טובה שעבר בשלום‪ ,‬אין לו שמחה גדולה‬ ‫ראוי אליו למפרע מגלגולו הקודם‪.‬‬ ‫שטבעו חכמים בגיטין' (גיטין ה‪ .):‬ואברהם‬ ‫מזו‪ .‬וזהו 'בשרו מיום ליום ישועתו'‪ ,‬שמבשרים‬ ‫וזהו שאמר הכתוב (תהלים לב‪ ,‬א) 'כסוי‬ ‫אבינו לימד מוסר השכל לדורות עולם והראה‬ ‫ליום את ישועתו‪ ,‬שיצא מגלות לגאולה ונתעלה‬ ‫חטאה' שר"א בן דורדיא לקח לו לבוש החוטא‬ ‫לדעת כי הדרך להגיע לדרגה של 'זקן' ‪ -‬זה‬ ‫לתיקונו‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫שהוא יוחנן כהן גדול‪ ,‬ואילו את הלבוש הרע‬ ‫שקנה חכמה (קידושין לב‪ ,):‬הוא כאשר רואים‬ ‫שעשה ר"א בן דורדיא נתנה ליוחנן כהן גדול‪.‬‬ ‫שני צדדי המטבע‪ ,‬בחור מצד אחד‪ ,‬וזקן מצד‬ ‫כפל הלשון ‪ -‬ימי שני חייך‬ ‫ונמצא כי כסוי שלו של העבירות לקחו החוטא‬ ‫שני‪ .‬כלומר‪ ,‬שכל אחד צריך לומר לעצמו‪ :‬כעת‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫אני בחור במיטב שנותי‪ ,‬אך לא יחלוף זמן ואהיה‬ ‫וכן מצינו אצל פרעה אשר שאל את יעקב‬ ‫'כמה ימי שני חייך' (מז‪ ,‬ח) ולא שאל בקיצור‬ ‫אמנם הכתוב אומר 'אשרי נשוי פשע כסוי‬ ‫זקן‪ ,‬על כן זאת איפוא אעשה לנצל את מבחר‬ ‫כמה ימי שנותיך‪ ,‬כי הנה אף אם יאריך האדם‬ ‫חטאה' כי בוודאי עדיף שבפעם הראשונה‬ ‫ימי‪ ,‬ולמלא כל יום בתורה ומצוות‪ ,‬עד שיהיו‬ ‫שנים הרבה ויגיע עד לזיקנה מופלגת‪ ,‬אך באם‬ ‫בגלגול ראשון כבר היה טוב ולוקח לעצמו את‬ ‫ימים תמימים בלא חסרון‪ ,‬וכך אזכה להגיע‬ ‫לא ניצל את שנותיו כראוי והוציא לריק את‬ ‫הלבושים שלו‪ ,‬ולא את הלבושים של גלגולים‬ ‫לבחינת 'זקן' ‪ -‬זה שקנה חכמה‪.‬‬ ‫זמנו בדברי הבל ורעות רוח‪ ,‬אין אלו שנים של‬ ‫אחרים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ובזה משך אליו אברהם אבינו אלפים‬ ‫חיים‪ ,‬לפי שאין בהם כלום‪.‬‬ ‫ומצינו ענין זה של מסירת הלבושים זה‬ ‫ורבבות וקירבם אל הקדושה‪ ,‬כדכתיב‬ ‫לזה בשער הכוונות (דרושי העמידה דרוש‬ ‫(בראשית יב‪ ,‬ה) 'ואת הנפש אשר עשו בחרן'‪,‬‬ ‫ולזה לא שאל אותו פרעה כמה זמן חי‬ ‫בעולם‪ ,‬אלא כמה זמן הם 'שני חייו'‪ ,‬כלומר כמה‬ ‫ו) בביאור תיבות 'ושים חלקינו עמהם' כי‬ ‫ופירש"י‪ :‬אלו הגרים‪ ,‬וכתב ברמב"ם (הל' ע"ז‬ ‫כאשר האדם חוטא לפעמים‪ ,‬ועושה עבירות‬ ‫פ"א ה"ג) שנתקבצו אליו אלפים ורבבות‪ ,‬והם‬ ‫שנים תיקן בעולם שיהיו נחשבים לשנים של‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫המכבין את המצוות‪ ,‬אז מונע מעצמו שכר‬ ‫אנשי בית אברהם‪.‬‬ ‫מצותיו שעשה‪ .‬והנה ביני ביני כל זמן שלא שב‬ ‫ויש בזה רמז נפלא בדברי הכתוב (א‪ ,‬ה)‬ ‫בתשובה‪ ,‬אותם האורות והמלאכים והסניגורים‬ ‫אי אפשר לעלות בבת אחת‪ ,‬אלא יום אחר‬ ‫'ויקרא אלקים לאור יום'‪ ,‬שכאשר האדם ממלא‬ ‫הנעשים מאותן המצוות שעשה‪ ,‬ניתנים לצדיק‬ ‫יום‬ ‫את שעותיו ומאיר אותן בתורה ומעשים טובים‬ ‫הראויים לו כפי מה שגזרה חכמתו ית'‪ ,‬בסוד‬ ‫מעת קומו משנתו עד שכיבתו בלילה‪ ,‬אזי נקרא‬ ‫'יכין רשע וצדיק ילבש' (עפ"י איוב כז‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫אמנם כאשר האדם נשבר בקרבו‪ ,‬ולבבו‬ ‫'יום'‪ ,‬אך באם חלפו שעותיו בהבל וריק‪ ,‬אין‬ ‫יבין איך בזבז זמנו ללא עשות מאומה‪ ,‬ועדיין‬ ‫שעות אלו ראויות להקרא 'יום'‪ ,‬אלא 'ולחושך‬ ‫אמנם יש איזה צדיקים גדולי המעלה‬ ‫לא עשה שום דבר בעולם‪ ,‬צריך לידע את‬ ‫קרא לילה'‪.‬‬ ‫שאינם רוצים ליהנות מזולתם אלא משלהם‬ ‫מאמר הזוה"ק שהביא כ"ק אאמו"ר זצוק"ל‬ ‫וכשלוקחים ההארות הנזכרות הנה הן בידם‬ ‫בספה"ק דברי אמונה‪ ,‬וזה לשון הזוהר (חיי‬ ‫וזהו אומרו (כה‪ ,‬ז) 'ואלה ימי שני חיי‬ ‫בתורת פקדון בלבד בנאמנות‪ ,‬וכאשר ישובו‬ ‫אברהם אשר חי'‪ ,‬כי ימי שנותיו של אברהם היו‬ ‫בעליהן בתשובה יחזרו להם אותן ההארות‬ ‫שרה קכט ע"א)‪ :‬תא חזי‪ ,‬אברהם אתקריב‬ ‫בבחינת 'אשר חי'‪ ,‬שהיו מלאים בתורה ועבודת‬ ‫שלקחו מהם‪ .‬ולכן אנו מתפללין לפניו ית'‬ ‫לגביה ותאובתיה דיליה הוה כל יומוי בהאי‪ ,‬ולא‬ ‫ה' שנחשבים לשנים של חיים‪.‬‬ ‫שבאם נחטא ישים חלקינו עם צדיקים כאלו‬ ‫אתקריב אברהם ביומא חדא או בזמנא חדא‪,‬‬ ‫אלא עובדוי קריבו ליה בכל יומוי מדרגא לדרגא‪,‬‬ ‫וכן הסמיכו חז"ל (ב"ר נח‪ ,‬א) על הפסוק‬ ‫שיחזירום לנו‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫עד דאסתלק בדרגוי [‪-‬בא וראה‪ ,‬אברהם‬ ‫'ויהיו חיי שרה' את דברי הכתוב (תהלים לז‪,‬‬ ‫למדנו מכאן שכל יום ויום שהאדם מתקן‬ ‫התקרב אל השי"ת‪ ,‬ותשוקתו היתה כל יום בזה‪,‬‬ ‫יח) 'יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה'‬ ‫כראוי‪ ,‬נעשה אותו יום לבוש אליו לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫ולא התקרב אברהם ביום אחד או בפעם אחת‪,‬‬ ‫כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫וכאשר מתקן כל ימיו בשלימות‪ ,‬יש לו לבוש‬ ‫אלא מעשיו קרבוהו בכל ימיו מדרגה לדרגה‪ ,‬עד‬ ‫ומדוייק מדברי המדרש‪ ,‬שאימתי נחשבים‬ ‫שלם ומכובד לעולם הבא‪.‬‬ ‫שהתעלה בדרגתו]‪.‬‬ ‫שנות האדם בבחינת חיים‪ ,‬כאשר הם תמימים‬ ‫וכל הימים נתקנו בהם‪ .‬לא כן כאשר יש ימים‬ ‫היום עצמו מתחנן אל האדם שיתקן אותו‬ ‫ומכאן צריך כל איש ישראל להתעורר‬ ‫שלא נתקנו כראוי‪ ,‬שוב אינם תמימים‪.‬‬ ‫ולהתחזק‪ ,‬כי אי אפשר להתעלות בבת אחת‬ ‫עוד איתא בהמשך דברי הזוה"ק (ויחי‬ ‫לדרגה הגבוהה והנשגבה של אברהם אבינו‪,‬‬ ‫אלא זו תוצאה של יום ועוד יום‪ ,‬דרגה אחר‬ ‫שנות האדם נמדדות לפי הזמן שעסק‬ ‫רכג ע"ב)‪ :‬תא חזי‪ ,‬באברהם דזכה‪ ,‬מה כתיב‪,‬‬ ‫במצוות‬ ‫(בראשית כד‪ ,‬א) 'בא בימים'‪ ,‬משום דזכה‪ .‬כד‬ ‫דרגה‪ ,‬יגיעה אחר יגיעה‪ ,‬ופרוטה לפרוטה‬ ‫אסתלק מהאי עלמא‪ ,‬באינון יומין ממש דיליה‪,‬‬ ‫מצטרפת לחשבון גדול‪.‬‬ ‫סח הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע‬ ‫עאל ואתלבש בהו‪ ,‬ולא גרע מההוא לבוש יקר‬ ‫לפיכך אל יצטער האדם בעצמו בראותו‬ ‫כי אביו הרה"ק רבי ארון לייב זי"ע עשה פעם‬ ‫כלום‪ ,‬דכתיב בא בימים [‪-‬בא וראה‪ ,‬אברהם‬ ‫שעדיין לא הגיע לתענוג בעבודת ה'‪ ,‬אלא עבוד‬ ‫עליית נשמה‪ ,‬וראה בבית דין של מעלה שני‬ ‫שזכה לתקן כל ימיו בשלימות מה כתוב בו‬ ‫מאהבה‪ ,‬עבוד מיראה‪ ,‬וסוף הכבוד לבוא‪.‬‬ ‫אנשים‪ ,‬אחד זקן ואחד צעיר‪ .‬ואת הזקן קראו‬ ‫'בא בימים'‪ ,‬משום שזכה למלא את כל ימיו‪.‬‬ ‫'ילד'‪ ,‬ואילו את הצעיר קראו 'זקן'‪ .‬ונתפלא על‬ ‫כאשר הסתלק מן העולם הזה‪ ,‬נכנס והתלבש‬ ‫יש קונה עולמו בשעה אחת‬ ‫הדבר הזה‪ ,‬הלא הוא עולם האמת ואיך אינם‬ ‫באותם ימים שלו‪ ,‬ולא נגרע מאותו לבוש כבוד‬ ‫יודעים את מספר השנים של הנפטרים‪.‬‬ ‫כלום‪ ,‬כמו שכתוב בא בימים'‪ ,‬כי כל הימים היו‬ ‫וכבר הובא לעיל המעשה של ר"א בן‬ ‫שלמים ומתוקנים]‪.‬‬ ‫דורדיא‪ ,‬שבכה רבי ואמר‪ :‬יש קונה עולמו בכמה‬ ‫והשיבוהו בבית דין של מעלה‪ ,‬שאכן‬ ‫שנים‪ ,‬ויש קונה עולמו בשעה אחת‪ .‬ותמוה‪ ,‬מה‬ ‫כאן הוא עולם האמת‪ ,‬ומחשיבים למעלה רק‬ ‫ובספה"ק אגרא דכלה (בשלח) מביא את‬ ‫ראה רבי לבכות על דבר זה‪.‬‬ ‫את הזמן שהשתמש בו האדם בתורה ומצוות‬ ‫דברי הזוה"ק‪ ,‬וכתב בזה הלשון‪ :‬כללו של דבר‬ ‫ומעשים טובים‪ ,‬אך הזמן שעבר לריק‪ ,‬בתענוגים‬ ‫כל סך הימים של כל אחד עומדים לפני השי"ת‬ ‫ותירץ המגיד ממעזריטש זי"ע שאכן‬ ‫ודברים בטלים וכיוצ"ב אינו נחשב לזמן‪.‬‬ ‫ביום שיצא האדם לאויר העולם‪ ,‬ואחר כך כאשר‬ ‫הבעל תשובה זכה להגיע על ידי מסירות נפש‬ ‫יוצא היום מן הכח אל הפועל‪ ,‬היום בעצמו‬ ‫ועומק התשובה לחיי העוה"ב‪ ,‬אך אינו דומה‬ ‫ולכן זה הזקן שהעביר זמנו לבטלה‪,‬‬ ‫שנברא בא ומזהיר לאדם‪ ,‬כדי שלא יהיה אותו‬ ‫למי שנתעלה דרגה אחר דרגה במשך שנים‬ ‫והשתמש רק במעט שנים לעסוק בתורה‬ ‫היום בכסופא ולא יוחסר החשבון‪ ,‬כי מאינון‬ ‫רבות‪ ,‬שמתעלה מיום ליום‪ ,‬וזו היא השלימות‬ ‫ועבודה וגמילות חסדים‪ ,‬לכן נחשב שם כמו‬ ‫יומין מתעבדין לבושי יום למאן דזכי‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הגמורה‪.‬‬ ‫ילד צעיר לימים‪ .‬אמנם זה הצעיר שהגה בתורה‬ ‫יומם ולילה ומילא את שנותיו כראוי וכיאות‪,‬‬ ‫ולכן בכה רבי על ר"א בן דורדיא‪ ,‬שיש‬ ‫נחשב זקן ‪ -‬זה שקנה חכמה‪.‬‬ ‫יש לבשר ליום את ישועתו‬ ‫קונה עולמו בכמה שנים‪ ,‬וזוכה להגיע לתיקונו‬ ‫עוד כתב בענין זה בספה"ק אהבת שלום‬ ‫בשלימות‪ ,‬מכל מקום יש קונה עולמו בשעה‬ ‫זה שקנה חכמה‬ ‫לפרש הכתוב (תהלים צו‪ ,‬ב) 'בשרו מיום ליום‬ ‫>>‬ ‫המשך בעמוד ‪4‬‬ ‫אחת בלבד‪ ,‬ואף שזכה לקנות‬ ‫עולמו אך נחסר ממנו השלימות‪,‬‬ ‫אמרו חז"ל (ב"ק צז ע"ב) איזהו מטבע של‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬זקן וזקינה מצד אחד‪ ,‬ובחור‬ ‫ישועתו' שכאשר זוכה אדם למלא את‬ ‫היום כדבעי‪ ,‬מקבל היום חיות ומתעלה‬ ‫‪// 2 //‬‬ ‫הילולא דצדיקיא‬ ‫הרה"ק הרבי ר' צבי הירש מרימנוב זי"ע ‪ //‬ל' חשון תר"ז‬ ‫להרה"ק מראפשיץ‪ ,‬כששמע זאת אמר לבתו אם ר' הערש ביקש ממך‬ ‫הרה"ק ר' נפתלי ליזענסקער זי"ע והרה"ק ר' אליעזר מדזיקוב זי"ע‬ ‫פדיון תתן זאת תיכף ומיד‪ ,‬ואכן נתנה המעות והיה לה ישועה‪.‬‬ ‫היו פעם אצל רבינו‪ ,‬ובעת שהתפלל רבינו תפלת שחרית הסתכל רבי‬ ‫אליעזר עליו כל משך זמן התפלה וכמעט שלא התפלל‪ ,‬ורבי אליעזר‬ ‫•••‬ ‫הבחין שגם רבי נפתלי עמד במשך זמן התפלה והסתכל על רבינו‬ ‫רבינו הקפיד מאד שלא יהיה מאיר בסעודה שלישית אפילו נר‬ ‫וכמעט שלא התפלל‪ ,‬אחר התפלה ניגש רבי אליעזר לרבי נפתלי ואמר‬ ‫נשמה יארצייט לעמפל‪ ,‬ואם היה מאיר נר נשמה היה מחכה עד הזמן‬ ‫לו‪ ,‬מה אתם אומרים לזה כל הפמליא של מעלה האט דאך דא מיט‬ ‫מֹוצ ֵאי ַׁש ָּבת והוציאו את הנר נשמה‪.‬‬ ‫של ָ‬ ‫געטאנצט‪ ,‬אמר לו רבי נפתלי כן גם אני ראיתי כך ועמדתי כל הזמן‬ ‫לראות זאת‪.‬‬ ‫•••‬ ‫•••‬ ‫רבינו אמר פעם‪ ,‬כל ימי חיי לא צערתי בשום פעם ליהודי‪ ,‬רק פעם‬ ‫הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע אמר שכדאי לנסוע לרבינו‪,‬‬ ‫אחת ראיתי בסעודה שלישית איך שני אנשים מדברים באמצע שלש‬ ‫לראות האיך פוסע תפלת שמונה עשרה‪ ,‬בהבושה שהוא פוסע‬ ‫סעודות‪ ,‬אז נתתי דחיפה לאחד מהם‪ ,‬האיך יכולים לדבר עכשיו‪ ,‬ואין‬ ‫השמו"ע‪ ,‬וכדאי לראות האיך יהודי מתבייש מלפני השי"ת‪.‬‬ ‫לי חרטה על זה‪.‬‬ ‫•••‬ ‫•••‬ ‫כשנסתלק רבינו בכה הרה"ק ר' אליעזר מדזיקוב זי"ע הרבה מאד‬ ‫פעם נסע חסיד אחד לרבינו‪ ,‬ונחלש שם מאד ושכב בהינער פלעט‬ ‫ולא היו יכולים להרגיעו‪ ,‬שאל אותו בנו למה מרעיש עולמות ובוכה‬ ‫רח"ל [בלי הכרה]‪ ,‬פתאום בשב"ק נתעורר ואמר שכבר מרגיש עצמו‬ ‫כל כך‪ ,‬אמר לו אביו אם הייתם יודעים מי היה רבינו כמו שאני יודע‬ ‫בקו הבריאות והלך לבית המדרש‪ ,‬וסיפר שנשמתו היתה כבר בעולם‬ ‫לא הייתם שואלים‪ ,‬אתם יודעים אם אומרים לי בשלש סעודות איזה‬ ‫העליון‪ ,‬ושמע שם את רבינו אומר תורה על הפסוק 'ולקח אזוב וטבל‬ ‫מדרש מכמה דקות אני יכול לומר ע"ז תורה חצי שעה‪ ,‬ואם אומרים לי‬ ‫במים איש טהור'‪ ,‬האיך יכולים להיות איש טהור‪' ,‬ולקח אזוב' טעמי‬ ‫מדרש יותר גדול קצת אוכל לומר ע"ז תורה שעה‪ ,‬אתם יודעים שאני‬ ‫המקרא על זה הוא קדמא ואזלא‪ ,‬זהו מאין באת ולאן אתה הולך‪ ,‬על‬ ‫יכול לומר תורה‪ ,‬ופעם ראיתי איך שעשה רבינו תנועה בהאף באמצע‬ ‫ידי זה יכולים 'להיות איש טהור'‪ ,‬ובסעודה שלישית כבר הלך החולה‬ ‫השירה‪ ,‬לאחר התפלה אמרתי לרבינו שכיון בזה התנועה זה וזה‪ ,‬ענה‬ ‫לשלחנו של רבינו‪ ,‬ורבינו אמר בסעודה שלישית התורה הנ"ל‪ ,‬ונעשה‬ ‫רבינו זה ועוד‪ ,‬והתבוננתי ואמרתי לרבינו שכיון גם זה הכוונה‪ ,‬אמר‬ ‫שם איזה רעש האיך רבינו אמר התורה שאמר מקודם האיש ששמע‬ ‫רבינו זה ועוד‪ ,‬אתם יכולים כבר להבין מה שהיה יכול זה הצדיק לכוין‬ ‫בשמים משמו‪ ,‬שאל רבינו מהו שם הרעש‪ ,‬וסיפרו לו האיך שאיש‬ ‫בתנועה‪ ,‬איזהו מוח קדוש היה לו‪ ,‬ממילא לא יקשה לכם מה שאני‬ ‫הנ"ל שמע בשמים התורה מרבינו‪ ,‬אמר רבינו טרם שאנו אומרים‬ ‫בוכה כל כך על רבינו‪.‬‬ ‫התורה לפני אנשים כאן למטה‪ ,‬אנו אומרים קודם התורה להבית דין‬ ‫של מעלה‪.‬‬ ‫•••‬ ‫•••‬ ‫פעם שאל אחד מהגדולים את רבינו איפה למד קבלה וסודות‬ ‫התורה‪ ,‬ענהו רבינו יש אצל אדם ל"ב גידים נגד ל"ב נתיבות חכמה‪,‬‬ ‫רבינו היה בשבת האחרון לך לך אצל הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב‬ ‫אם אדם מזכך הגידים‪ ,‬לומד מעצמו כל סודות התורה‪.‬‬ ‫זי"ע כי הבטיח לו להיות אצלו‪ ,‬וכידוע היה נוהג רבינו בעת אמירת‬ ‫התורה בשב"ק שהתחיל לפרש הפסוקים מאדם הראשון עד יציאת‬ ‫•••‬ ‫מצרים‪ ,‬ולפעמים כשהגיע לספר מקריעת ים סוף עמד על רגליו ואמר‬ ‫כשיצא לאור הסידור של הרב ר' קאפיל זי"ע עיין בו רבינו ואמר‬ ‫השירה‪ ,‬ואז כשהיה בדזיקוב אמר ג"כ השירה בעת אמירת דא"ח‪,‬‬ ‫שאינו רואה שם שום חידוש‪ ,‬כי כל השמות והכוונות ראה מקודם‪,‬‬ ‫האמרי נועם זי"ע בנו של רבי אליעזר זי"ע היה חתן אצל גביר אחד‪,‬‬ ‫אומרים על זה משל בשם צדיקים‪ ,‬להבין החילוק בין לומד בעניני‬ ‫התבטא אח"כ בזה"ל מחזיקים אותי לעושר שיש לי מאה אלפים‬ ‫קבלה‪ ,‬לבין מי שיודע זאת ע"י השגה שמשיג‪ ,‬שמי שרק לומד קבלה‬ ‫קראנען ושלש מאות גביעי כסף‪ ,‬אני הייתי נותן כל רכושי שאזכה‬ ‫הוא כמו מי שמסתכל במפה של מדינה‪ ,‬שאינו משיג שם כלום רק‬ ‫לשמוע עוד הפעם מרבינו הפסוק נטית ימינך תבלעמו ארץ‪.‬‬ ‫שיודע שזה כאן וזה כאן‪ ,‬והצדיק הדבוק בהשי"ת שבא לזה על ידי‬ ‫השגה רואה הכל בחזיון‪ ,‬והוא דבוק שם בעולמות העליונים בהשגה‬ ‫•••‬ ‫גמורה‪.‬‬ ‫הרה"ק מצאנז זי"ע נסע הרבה פעמים לרבינו‪ ,‬פעם נסע הרה"ק‬ ‫מצאנז על שב"ק לרבינו ביחד עם חבירו הרה"ק ר' שלום מקאמינקא‬ ‫•••‬ ‫זי"ע‪ ,‬כידוע היה נוהג רבינו באמירת התורה בשב"ק שהתחיל לתרגם‬ ‫פעם היה רבינו אצל הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זי"ע‪ ,‬ובשב"ק‬ ‫פרשיות התורה מבריאת העולם לפי הסדר בפשטות‪ ,‬כשגמר רבינו‬ ‫בעת עריכת שלחנו הטהור ראה איך שהסטרעליסקער אוכל מעט‬ ‫לומר תורה ניגש אחד להרה"ק מצאנז ושאלו מה חידש רבינו בהתורה‪,‬‬ ‫מזעיר‪ ,‬שאלו רבינו למה אוכל הרבי ּכָ ל ּכַ ְך מעט‪ ,‬הלא הרבי שלי הר"ר‬ ‫ענה הרה"ק מצאנז כי רבינו גילה היום הסוד של חנוכה‪ ,‬וְ ַא ַחר ּכַ ְך ניגש‬ ‫מענדל'ע היה מתייגע כל השבוע כדי שיוכל לאכול בשב"ק‪ ,‬וחרה‬ ‫להרה"ק ר' שלום מקאמינקא ושאלו מה חידש רבינו בהתורה‪ ,‬אמר‬ ‫אפם של חסידי סטרעליסק על שהעיז לומר לרבם דיבורים הנ"ל‪ַ ,‬א ַחר‬ ‫ּגַ ם ּכֵ ן כי רבינו גילה עכשיו הסוד של חנוכה‪.‬‬ ‫ּכַ ְך הרים הסטרעליסקער גבות עיניו והסתכל על רבינו ואמר‪ ,‬כן כן‪ ,‬אם‬ ‫היה לנו משמש כזה כמו שהיה לרבך היינו ּגַ ם ּכֵ ן יכולים לאכול‪.‬‬ ‫•••‬ ‫פעם אמר רבינו‪ ,‬לאחר הימים נוראים עכשיו כשנכנסים שוב‬ ‫•••‬ ‫בימות החול‪ ,‬הוא נדמה לאדם שהולך במדבר‪ ,‬ובהמדבר היה חושך‪,‬‬ ‫כשהיה פעם רבינו אצל הרה"ק מראפשיץ זי"ע‪ ,‬ובתו של הרב‬ ‫ומרחוק רואים איזה נר דולק‪ ,‬אזי הולכים אחר הנר‪ ,‬כך קשה קצת‬ ‫מראפשיץ היתה צריכה לישועה‪ ,‬וביקשה מהחבריא שיעמדו לה‬ ‫להתחזק לאחר הימים הקדושים כשנכנסים שוב לימות החול של‬ ‫לעזרה‪ ,‬אמר רבינו אם תתן סכום גדול כך וכך לפדיון יהיה לה‬ ‫החורף‪ ,‬אבל רואים כבר מרחוק את הנר חנוכה וזאת מאיר לנו‪.‬‬ ‫ישועה‪ ,‬ותמהו על רבינו שמבקש סכום גדול כזה‪ ,‬וסיפרו זאת‬ ‫‪// 3 //‬‬ ‫המשך מאמר הפרשה מעמוד ‪2‬‬ ‫>>‬ ‫פסיעה אחר פסיעה‪.‬‬ ‫ואילו היה הולך פסיעה אחר פסיעה‪ ,‬היה מגיע לשלימות גדולה‬ ‫יותר לאין ערוך‪.‬‬ ‫וזהו שאמר עשו 'ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך' כלומר‪,‬‬ ‫אני רוצה להיות כנגדך ממש‪ ,‬כמו המדרגות שלך בבת אחת‪.‬‬ ‫אברהם התעלה דרגה אחר דרגה ולא בבת אחת‬ ‫אך יעקב לשיטתו אזיל‪ ,‬וכך אמר לעשו אחיו‪' :‬אני אתנהלה‬ ‫וזה מלמדינו הזוה"ק‪ ,‬שאברהם אבינו הגיע לדרגות נעלות‬ ‫לאטי‪ ,‬לרגל המלאכה אשר לפני‪ ,‬ולרגל הילדים' והיינו שכל גיל וכל‬ ‫ונשגבות‪ ,‬אך לא ביום אחד ולא בשעה אחת‪ ,‬אלא יום אחר יום‪,‬‬ ‫שנה יש לו את דרך העבודה השייכת לו‪ ,‬ואי אפשר לדלג בבת אחת‬ ‫עד אשר בא על ידי ימים אלו לדרגתו הגבוהה‪.‬‬ ‫עד רום המדרגות‪ ,‬כי בדרך כזה בלי מדידה והגבלה 'דפקום יום אחד‬ ‫ומתו כל הצאן' שיפול לגמרי מכל המדרגות‪.‬‬ ‫ובזה מפרשים הפסוק (יב‪ ,‬ט) 'ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה'‪,‬‬ ‫כי 'הנגבה' הוא צד דרום שרומז לחכמה כמאמר חז"ל (ב"ב כה ע"ב)‬ ‫ומה כתיב בתריה‪' :‬וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה'‬ ‫הרוצה להחכים ידרים‪ ,‬וכיצד נתעלה אל דרום שהוא החכמה‪ ,‬על‬ ‫שנתייאש מלעלות בהר ה' ושב אל מקום הטומאה כבראשונה‪.‬‬ ‫ידי 'הלוך ונסוע' שלב אחר שלב‪ .‬וזה לשון הזוהר (לך לך פ ע"א)‪:‬‬ ‫הלוך ונסוע דרגא בתר דרגא עד דסליק לדרום‪ ,‬ותמן אתקשר‬ ‫פסיעה גסה ‪ -‬שרוצה לעשות הכל בבת אחת‬ ‫כדקא יאות וסליק לדרגיה דדרום וכו'‪.‬‬ ‫ובענין זה מביא החתם סופר (תורת משה אחרון של פסח)‬ ‫דרכם של יעקב ועשו מרומזים בשמותם‬ ‫בשם מורו בעל ההפלאה זי"ע‪ ,‬על מאמר חז"ל פסיעה גסה נוטלת‬ ‫מאור עיניו של אדם‪ ,‬ופירש שאדם צריך להתקדש מדרגות‬ ‫ובזה מפרש בספה"ק תולדות יעקב יוסף את הסוד הטמון‬ ‫מדרגות לאט לאט‪ ,‬אבל פסיעה גסה שרוצה לעשות בפעם אחת‬ ‫בשמותיהם של יעקב ועשו‪ .‬כי הנה יעקב ועשו ראו את האבות‬ ‫נוטלת מאור עיניו לגמרי‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הקדושים אברהם ויצחק ואת מדרגותיהם הנוראות והעצומות‬ ‫וגם הם רצו להיות כמותם‪ .‬אכן עשו כבר רצה להיוולד מוכן עם‬ ‫ודברים אלו מפורשים בספר חובות הלבבות (שער אהבת ה'‬ ‫כל מדרגות הצדיקים‪ ,‬ועל כן קראו שמו 'עשו' על שם שהיה עשוי‬ ‫פ"ז) וזה לשונו‪ :‬והתנהל לאט ובמתון בקנין המידות הטובות‪ ,‬כפי‬ ‫ונגמר‪ ,‬ונולד עם שערות כמו איש מוכן‪.‬‬ ‫שיסבלהו ענינך‪ .‬והיזהר מן הריבוי וההפלגה מבלי הדרגה פן תאבד‪,‬‬ ‫אמנם יעקב בחר לו דרך אחרת‪ ,‬לעלות מעט מעט‪ ,‬שלב‬ ‫כי רוב השמן בנר היא הסיבה לכבות אורו‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫אחר שלב‪ ,‬במדרגות העליה עד לרום המעלות‪ ,‬ולכן נקרא 'יעקב'‬ ‫עימוד ועיצוב‪ :‬משה קלמן פריינד ‪MKF62602@GMAIL.COM‬‬ ‫שהוא אותיות י' עקב‪ ,‬שהלך צעד אחר צעד‪ ,‬עקב אחר עקב‪ ,‬עד‬ ‫להסתכל רק אותו היום‪ ,‬ולא על כל השנה בכללות‬ ‫שזכה להיות במדרגת יו"ד‪ ,‬או פירוש שהיו"ד נהיה אצלו רק בעקב‬ ‫ובסוף‪.‬‬ ‫עוד יש עיכוב גדול לכל הקרב ובא בשערי בעבודת ה'‪ ,‬שהיצר‬ ‫מגדיל את עבודת ה' להר גבוה ונישא‪ ,‬ואדם חושב לעצמו איך‬ ‫ובזה מפרש ה'תולדות' את הזמר "הילוכך תהא בנחת" (עיי"ש‬ ‫אוכל לשבור את התאוות לגמרי‪ ,‬ואיך אוכל להגיע להתמדה‬ ‫פרשת כי תבוא אות ד)‪ .‬ויש לפרש לפי זה את המשך הזמר "עונג‬ ‫ולכוונה בתפילה בתכלית השלימות‪ .‬וזה משבר את האדם ומפילו‬ ‫קרא לשבת" כי נודע שתלמיד חכם הוא בחי' שבת‪ ,‬וכאשר לימודו‬ ‫מעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫הוא באופן זה‪ ,‬בבחינת "הילוכך תהא בנחת" שהולך צעד אחר צעד‬ ‫בנחת ובהדרגה‪ ,‬ואינו חפץ לעלות בבת אחת אל מדרגות גבוהות‬ ‫והעצה לזה היא‪ ,‬שלא להסתכל על עבודת ה' של כל ימי חייו‬ ‫שאינן לפי מצבו‪ ,‬זה יהיה שכרו שיתקיים "עונג קרא לשבת" ויזכה‬ ‫בכללות‪ ,‬או על כל השנה‪ ,‬אלא על עבודת ה' של היום הזה בלבד‪.‬‬ ‫ללמוד בתענוג‪ ,‬בנחת ובשלוה‪ ,‬כאשר לימודו יתקיים בידו‪.‬‬ ‫וכך יוקל מעליו העול‪ ,‬וישמח בחלקו הנוגע לאותו היום‪.‬‬ ‫החכם שונה כל יום מעט עד שלומד כל התורה‬ ‫ובזה מפרש בספר אלופי יהודה את מאמר הכתוב (משלי י‪,‬‬ ‫כז) 'יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה'‪ ,‬שיראת ה' נעשה‬ ‫ואיתא במדרש (ויק"ר יט‪ ,‬ב) מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד‬ ‫על ידי שחושב רק על 'ימים' בודדים‪ ,‬אך הרשע מקצר בעבודת‬ ‫את התורה‪ ,‬נזיקין ל' פרקים‪ ,‬כלים ל' פרקים‪ .‬מי שפיקח מהו אומר‪,‬‬ ‫ה' על ידי שחושב על כל שנותיו בכללות‪ ,‬ולזה 'שנות רשעים‬ ‫הריני שונה ב' הלכות היום‪ ,‬ב' הלכות למחר‪ ,‬עד שאני שונה את כל‬ ‫תקצרנה'‪.‬‬ ‫התורה כולה‪.‬‬ ‫ולכן תיבת 'היום' ר"ת ה'סר מ'מני י'גון ו'אנחה‪ .‬כי האדם‬ ‫עוד איתא שם במדרש על הפסוק (משלי כד‪ ,‬ז) 'ראמות לאויל‬ ‫חכמות בשער לא יפתח פיהו'‪ ,‬א"ר יוחנן [משל] לככר תלוי באוירו‬ ‫שחושב רק על היום הזה בפרטות‪ ,‬מסיר ממנו יגון ואנחה‪ ,‬שרואה‬ ‫של בית‪ ,‬מי שטיפש אומר מי יכול להוריד את זה‪ ,‬מי שפיקח אומר‬ ‫לפניו רק את עבודת ה' של היום הזה‪ ,‬ואינו עושה חשבונות מה‬ ‫ולא אחר תלאו‪ ,‬אלא מביא שני קנים ומספקן זה לזה ומורידו‪ .‬כך‬ ‫יהיה בעוד כמה שנים‪.‬‬ ‫מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד תורה שבלבו של חכם‪ ,‬מי שפיקח‬ ‫וענין זה נרמז בפסוק (כד‪ ,‬א) 'ואברהם זקן בא בימים'‪ ,‬כי 'זקן'‬ ‫אומר והוא לא מאחר למדה‪ ,‬אלא הריני לומד שתי הלכות היום‪,‬‬ ‫דרשו חז"ל 'זה קנה חכמה'‪ ,‬ובא הכתוב להורות איך זכה אברהם‬ ‫ושתים למחר‪ ,‬עד שאני לומד את כל התורה כולה‪.‬‬ ‫אבינו להגיע למדרגת החכמה‪ ,‬על ידי 'בא בימים' שהסתכל על כל‬ ‫יום לגופו‪ ,‬ותיקן עצמו כל יום‪ ,‬עד שזכה על ידי הימים האלו להגיע‬ ‫אם אין לו הרחבת הדעת ‪ -‬לפחות ישתדל כפי יכלתו‬ ‫לדרגתו הגבוהה‪.‬‬ ‫וזהו מוסר השכל‪ ,‬כאשר האדם נופל לקטנות הדעת‬ ‫ואינו מסוגל להתרכז בלימודו ולהתפלל בהרחבת הדעת‪ ,‬יש‬ ‫כח אחדות ישראל‬ ‫שמתייאשים ונופלים לגמרי‪ ,‬אך צריך להתחזק ולהשתדל לפחות‬ ‫ככל אשר ידו משגת‪ ,‬ולא כאותם אנשים שחושבים לעצמם‪' :‬או‬ ‫השי"ת יעזרנו שנוכל להגיע לנגיעה כלשהי במעשי האבות‪,‬‬ ‫הכל‪ ,‬או לא כלום'‪ .‬רק צריך לעשות כפי יכלתו‪ ,‬וכל אשר יספיק‬ ‫ונזכה למלא את ימינו ושנותינו שיהיו מלאים ומאירים בבחי' 'בא‬ ‫לעשות עתה 'הכל רווח'‪ ,‬ופרוטה לפרוטה מצטרפת‪.‬‬ ‫בימים'‪ ,‬ובפרט על ידי אחדות ישראל כדכתיב (ישעיה מא‪ ,‬ו) 'איש‬ ‫את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק'‪ ,‬שהיא תועלת גדולה להגיע‬ ‫עשו רצה לעלות בבת אחת‪ ,‬ויעקב התנהל לאיטו‬ ‫לבחינת 'זקן שקנה חכמה'‪.‬‬ ‫וכאשר ראה עשו שכל כוחותיו נתבטלו כאפס וכאין מול כח‬ ‫ויהא רעוא מן קדם אבוהון דבשמיא‪ ,‬שנזכה כולנו במהרה‬ ‫הקדושה של יעקב‪ ,‬ונוכח לראות מעלת כח הקדושה‪ ,‬רצה גם‬ ‫להיוושע בתשועת עולמים ותחזינה עינינו בשובו לציון ברחמים‬ ‫הוא להצטרף אל צד הקדושה ולהיות כמו יעקב‪ ,‬אך ביקש להגיע‬ ‫במהרה בימינו אמן ואמן‪.‬‬ ‫בבת אחת אל כל המדרגות של יעקב‪ ,‬ולא לעמול שלב אחר שלב‪,‬‬ ‫יו"ל ע"י מוסדות האר"י שבחבורה ללימוד תורת הנגלה והנסתר בארה"ק ‪ //‬רחוב ר‘ יהושע ‪ - 7‬בית שמש‬ ‫טלפון‪ // 025600080 :‬אימייל‪A6639095@gmail.com :‬‬