gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ברוך שאמר · Burich She'umar — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: ברוך שאמר · Burich She'umar

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

ברוך שאמר · Burich She'umar — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת חיי שרה‬ ‫גלות ישמעאל – שנת תשס"ח‬ ‫המדריך למשתדך – שנת תשפ"ו‬ ‫בר כוכבא מאיר בן אלינור אסתר אלקע‬ ‫בר כוכבא מאיר בן יואב‬ ‫רחמים בן ג'מילה‬ ‫דור בן גאולה‬ ‫ר' משה בן שוקת חיה וב"ב‬ ‫ר' משה ב"ר שמואל רפאל רייך‬ ‫שמחה בת יהודה‬ ‫ידידיה בן ליטל‬ ‫יוסף בן טובה וסיון אסנת בת שרה וב"ב‬ ‫מיכאל בן עובדיה‬ ‫דוד בן פרחה‬ ‫רעות ועידן שונם הלוי‬ ‫אהרן בן משה‬ ‫דני בן טטיאנה‬ ‫אורן חמו בן זהרי‬ ‫ינון בן מרים‬ ‫אלכס בן רחל‬ ‫רחל בת נחמה‬ ‫עמוס בן סעדיה‬ ‫אריאלה בת מלכה‬ ‫בנימין כהן בן יעקב‬ ‫ברוריה בת מלכה‬ ‫כל חיילי צה"ל וכוחות הבטחון‬ ‫מיכאל בן עובדיה‬ ‫משה בן בנימין‬ ‫רונית בת מזל‬ ‫ימלא ה' כל משאלות לבם לטובה!‬ ‫יעקב בן סלמן‬ ‫נועם בן מיכל‬ ‫טובה בת אהרן‬ ‫סמי בן סימי‬ ‫אהרן יוסף בן משה דוד הכהן‬ ‫שירה בת שרה וב"ב‬ ‫אלי סולטן בן אסתר‬ ‫רחל בת אסתר‬ ‫רותי בת חסיבה‬ ‫לאה שרה בת חנה‬ ‫יצחק בן שלמה ואסתר‬ ‫ישראל בן שמחה‬ ‫אריה יהודה בן רחל‬ ‫שאול בן מרדכי אריה‬ ‫חנה בת שושנה‬ ‫יפה שניידל בת יצחק‬ ‫יוסף מרדכי בן תהילה שמחה‬ ‫אסתר בת קמרה‬ ‫אסתר בת מסעודה‬ ‫סלמן בן יהודה‬ ‫אהרן בן יהודית‬ ‫מזל בת יוסף חיים הכהן‬ ‫משה ברבי בן שמחה אודט‬ ‫יואב בן אסתר אריקה‬ ‫משה נחמיה בן הרב יוסף צבי‬ ‫ציפורה פייגא בת הדסה‬ ‫סימי בת שרה‬ ‫כרמל בן נאגיה‬ ‫יואב בן עזרא‬ ‫תמר בת כרמלה‬ ‫אלינור אסתר אלקע בת בלומה‬ ‫מיילי רחל בת סיון‬ ‫משה חיים בן בתיה‬ ‫ר' עמוס חיים כמוס בן פורטונה‬ ‫שרה בת שמחה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫שאמר‬ ‫ח"סשת תנש – לאעמשי תולג‬ ‫ברוך‬ ‫גלות ישמעאל – שנת תשס"ח‬ ‫פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ .‬הפרשה עוסקת בתחילתה בפטירתה של שרה אמנו‪,‬‬ ‫ובהמשך מסופר על רכישת מערת המכפלה ע"י אברהם אבינו‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה – אם כדי ללמד אותנו דברים אודות יעקב‬ ‫לאחר פטירתה של שרה‪ ,‬שולח אברהם את אליעזר למצוא לבנו‬ ‫אבינו‪ ,‬למה צריך לכתוב את ימי חייו של ישמעאל – שיכתבו את‬ ‫יצחק שידוך‪ .‬בס"ד‪ ,‬בניסים‪ ,‬הוא מוצא את אמנו רבקה‪ ,‬הוא מביא‬ ‫הזמנים אודות יעקב אבינו?!‬ ‫אותה אל יצחק אבינו‪ .‬יצחק מביא אותה לאוהל של שרה אמו‬ ‫בא המדרש ואומר‪ ,‬שהסיבה שהתייחסו לישמעאל‪ ,‬זה בגלל‬ ‫והשכינה חוזרת לשרות בבית הזה‪ .‬אותם ניסים שהיו כששרה אמנו‬ ‫שהתורה רצתה ליחס לו כבוד והערכה‪ ,‬על זה שבא להלווית אביו;‬ ‫היתה חיה חזרו ‪ -‬היתה ברכה בעיסה‪ ,‬היה ענן מעל האוהל‪ ,‬היתה‬ ‫ברכה בנר‪ .‬בסיומה של הפרשה‪ ,‬מספרת התורה‪ ,‬שיצחק אבינו הלך‬ ‫אומר המדרש (בראשית רבה‪ ,‬פרשה סב‪ ,‬אות ד) ‪ְ -‬ו ֵא ֶּלה ׁ ְשנֵ י ַח ֵ ּיי‬ ‫והביא את הגר‪ ,‬והשיאה בשנית עם אברהם אבינו‪ .‬ובסוף הפרשה‬ ‫יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל‪ָ ,‬מה ָר ָאה ַה ָּכתוּב לְ יַ ֵחס ׁ ָשנָ יו ׁ ֶשל ָר ׁ ָשע ָּכאן‪ַ ,‬על יְ ֵדי ׁ ֶש ָ ּבא‬ ‫מסופר על פטירתו של אברהם אבינו‪ ,‬בגיל ‪ 175‬שנים‪ ,‬וקבורתו‬ ‫ִמ ָ ּק ְד ָק ָד ּה ׁ ֶשל ִמ ְד ָ ּבר לִ גְ מֹל ֶח ֶסד לְ ָא ִביו‪.‬‬ ‫ע"י יצחק וישמעאל בניו‪.‬‬ ‫התורה מסיימת את הפרשה בנפילתו של ישמעאל‪( :‬כה‪ ,‬יז) ְו ֵא ֶּלה‬ ‫ׁ ְשנֵ י ַח ֵ ּיי יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ְמ ַאת ׁ ָשנָ ה וּ ׁ ְשל ֹׁ ִשים ׁ ָשנָ ה ְו ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים וַ ִ ּיגְ וַ ע וַ ָ ּי ָמת‬ ‫בסוף הפרשה‪ ,‬מקדישה התורה כמה וכמה פסוקים‪ ,‬על אודות‬ ‫וַ ֵ ּי ָא ֶסף ֶאל ַע ָּמיו‪( :‬יח) וַ ִ ּי ׁ ְש ְּכנוּ ֵמ ֲח ִוילָ ה ַעד ׁשוּ ר ֲא ׁ ֶשר ַעל ּ ְפנֵ י ִמ ְצ ַריִ ם‬ ‫ישמעאל‪ .‬החל מ'שביעי' ואילך‪ ,‬עוסקת התורה בישמעאל‪ ,‬בנו של‬ ‫בּ ֲֹא ָכה ַא ׁ ּשוּ ָרה ַעל ּ ְפנֵ י ָכל ֶא ָחיו נָ ָפל‪.‬‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬ובשמות בניו;‬ ‫ובפרשת תולדות‪ ,‬שנקרא בע"ה בשבת הבאה‪ ,‬אומרת התורה‪:‬‬ ‫אומרת התורה‪( :‬כה‪ ,‬יב) ְו ֵא ֶּלה ּתֹלְ דֹת יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ֶ ּבן ַא ְב ָר ָהם ֲא ׁ ֶשר‬ ‫(כה‪ ,‬יט) ְו ֵא ֶּלה ּתוֹ לְ דֹת יִ ְצ ָחק ֶ ּבן ַא ְב ָר ָהם ַא ְב ָר ָהם הוֹ לִ יד ֶאת יִ ְצ ָחק‪.‬‬ ‫יָ לְ ָדה ָה ָגר ַה ִּמ ְצ ִרית ׁ ִש ְפ ַחת שָׂ ָרה לְ ַא ְב ָר ָהם‪( :‬יג) ְו ֵא ֶּלה ׁ ְשמוֹ ת ְּבנֵ י‬ ‫כותב בעל הטורים – על פני כל אחיו נפל‪ .‬וסמיך ליה ואלה‬ ‫יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ִּב ׁ ְשמ ָֹתם לְ תוֹ לְ ד ָֹתם ְּבכֹר יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל נְ ָביֹת ְו ֵק ָדר ְו ַא ְד ְּב ֵאל‬ ‫תולדות יצחק לומר כשיפול ישמעאל באחרית הימים אזי יצמח‬ ‫דוּמה ַוּמ ּ ָשׂ א‪( :‬טו) ֲח ַדד ְו ֵת ָימא יְ טוּ ר נָ ִפ ׁיש‬ ‫ִוּמ ְבשָׂ ם‪( :‬יד) ִוּמ ׁ ְש ָמע ְו ָ‬ ‫בן דוד שהוא מתולדות יצחק‪.‬‬ ‫וָ ֵק ְד ָמה‪( :‬טז) ֵא ֶּלה ֵהם ְּבנֵ י יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ְו ֵא ֶּלה ׁ ְשמ ָֹתם ְּב ַח ְצ ֵר ֶיהם ְוּב ִטיר ָֹתם‬ ‫ׁ ְשנֵ ים ָעשָׂ ר נְ שִׂ ִיאם לְ ֻא ּמ ָֹתם‪( :‬יז) ְו ֵא ֶּלה ׁ ְשנֵ י ַח ֵ ּיי יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ְמ ַאת ׁ ָשנָ ה‬ ‫משמע‪ ,‬שמתי שיפול ישמעאל‪ ,‬יקום המשיח!‬ ‫וּ ׁ ְשל ֹׁ ִשים ׁ ָשנָ ה ְו ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים וַ ִ ּיגְ וַ ע וַ ָ ּי ָמת וַ ֵ ּי ָא ֶסף ֶאל ַע ָּמיו‪( :‬יח) וַ ִ ּי ׁ ְש ְּכנוּ‬ ‫לכאורה‪ ,‬הדברים סתומים וחתומים‪ ,‬ננסה להבין מה כתוב כאן‪,‬‬ ‫ֵמ ֲח ִוילָ ה ַעד ׁשוּ ר ֲא ׁ ֶשר ַעל ּ ְפנֵ י ִמ ְצ ַריִ ם בּ ֲֹא ָכה ַא ׁ ּשוּ ָרה ַעל ּ ְפנֵ י ָכל‬ ‫כי הרמב"ם באגרת תימן‪ ,‬שכתב לפני ‪ 850‬שנה‪ ,‬מתייחס לפסוקים‬ ‫ֶא ָחיו נָ ָפל ‪ -‬אלו הפסוקים המדברים אודות ישמעאל‪.‬‬ ‫כאן בפרשת חיי שרה‪ ,‬ומגלה לנו‪ ,‬שצפונותיו של המשיח צפונים‬ ‫בפסוקים האלה‪ ,‬ומגלה לנו כיצד נעבור את הגלות הקשה הזאת‪,‬‬ ‫הגמרא במסכת מגילה‪ ,‬עוסקת בעניין שהתורה מקדישה פסוקים‬ ‫שנקראת גלות ישמעאלא‪.‬‬ ‫לישמעאל ומציינת את ימי חייו;‬ ‫כדי להבין למה מתכוון בעל הטורים ומה המסר הצפון בו‪,‬‬ ‫שואלת הגמרא (מסכת מגילה יז‪ ,‬א) ‪ -‬למה נמנו שנותיו של ישמעאל?‬ ‫נפליג למחוזות אחרים – נצא ונעיין קצת בישמעאל ובמהותו‪,‬‬ ‫מה זה מעניין אותנו כמה זמן הוא חי?!‬ ‫ובסיום השיעור נוכל לסגור את המעגל ולהבין מה בדיוק מתכוון‬ ‫כאן הפסוק‪.‬‬ ‫עונה הגמרא ‪ -‬כדי ליחס בהן שנותיו של יעקב‪ ,‬דכתיב (בראשית‬ ‫הפרקי דרבי אליעזר עומד על ברית בין הבתרים‪ ,‬ששם נתגלה‬ ‫כה‪-‬יז) ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים‪.‬‬ ‫לאברהם אבינו מחזה של אימה‪ ,‬חשכה גדולה נופלת עליו;‬ ‫הגמרא עושה חשבון‪ ,‬שכמה וכמה דברים אודות חייו של יעקב‬ ‫אומרים חז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק כח) – אימה‪ ,‬זו מלכות רביעית‪.‬‬ ‫אבינו‪ ,‬נלמדים ממועד הפטירה של ישמעאל; מזה אנחנו לומדים‪,‬‬ ‫חשכה‪ ,‬זו המלכות השניה‪ ,‬מלכות יוון‪ ,‬שהחשיכה עיניהם של‬ ‫אומרת הגמרא‪ ,‬בן כמה היה יעקב אבינו כשקיבל את הברכות‬ ‫ישראל‪ .‬גדולה‪ ,‬זו מלכות פרס‪ .‬נופלת‪ ,‬זו מלכות בבל‪ .‬עליו‪ ,‬אלו‬ ‫מיצחק (חשבון שלם שעושה הגמרא‪ ,‬שלומדים את זה דוקא מישמעאל)‪.‬‬ ‫א‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬בנוסף‪ ,‬התורה גם טומנת לנו סודי סודות‪ ,‬בשמות הבנים של ישמעאל‪ .‬יש בהם מסר כיצד עלינו להתמודד עם הגלות הקשה הזאת‪ ,‬שנקראת 'גלות‬ ‫ישמעאל'‪.‬‬ ‫ג‬ ‫שאמר‬ ‫ח"סשת תנש – לאעמשי תולג‬ ‫ברוך‬ ‫אומר הספורנו – פרא אדם‪ .‬פרא הוא חמור הבר‪ ,‬אמר שיהיה‬ ‫בני ישמעאל שעליהם בן‪-‬דוד יצמח‪ ,‬שנאמר (תהילים קל"ב) אוֹ יְ ָביו‬ ‫חמור במזגו מצד האם המצרית כאמרו על המצרים אשר בשר‬ ‫ַאלְ ִּב ׁיש בּ ׁ ֶֹשת ְו ָעלָ יו יָ ִציץ נִ זְ רוֹ ‪.‬‬ ‫חמורים בשרם ושיהיה חמור הבר בהיותו שוכן במדבר‪ ,‬כאמרו‬ ‫יוצא‪ ,‬שישמעאל זו הגלות האחרונה וממנה יפרח מלך המשיח‪.‬‬ ‫ויגדל וישב כמדבר ושיהיה אדם מצד אביו כאמרם ז"ל שעשה‬ ‫מה כתוב כאן?‬ ‫ישמעאל תשובה‪.‬‬ ‫כדי להבין את הדברים‪ ,‬ניכנס קצת להבין מהו ישמעאל ומה‬ ‫אומר התרגום – ְוהוּ א יְ ֵהא ָמרוֹ ד ֶ ּב ֱאנָ ׁ ָשא – היינו רוצח‪.‬‬ ‫תפקידו‪ ,‬ואז נוכל להבין למה הקב"ה הביא אותו לעולם‪:‬‬ ‫מה אנחנו היינו עושים‪ ,‬אם היו אומרים לנו שזה הילד שיוולד‬ ‫לנו? מיד היינו עומדים בתפילה ומבקשים‪" :‬ריבונו של עולם‪,‬‬ ‫בסוף פרשת לך לך‪ ,‬מספרת התורה כיצד נשא אברהם אבינו‬ ‫מוטב לי להיות ללא ילדים מאשר להביא לעולם את החיית בר‬ ‫לאישה את הגר; לאחר שהוא חי בארץ עשר שנים ולא זכה‬ ‫הזאת הביתה!"‬ ‫להיפקד‪ ,‬ציוותה עליו שרה אמנו לקחת את הגר לאישהב‪.‬‬ ‫אבל הגר להיפך‪ ,‬אומרת התורה‪ ,‬היא הודתה לקב"ה ששלח לה‬ ‫אמרו חז"ל במדרש (בראשית רבה‪ ,‬פרשה מה‪ ,‬אות א) – ָא ַמר ַר ִּבי‬ ‫מלאך עם כזאת בשורה – (טז‪ ,‬יג) וַ ִּת ְק ָרא ׁ ֵשם ה' ַה ּד ֵֹבר ֵאלֶ ָיה ַא ָּתה‬ ‫ׁ ִש ְמעוֹ ן ֶ ּבן יוֹ ָחאי ָה ָגר ִּב ּתוֹ ׁ ֶשל ּ ַפ ְרעֹה ָהיְ ָתה‪ְ ,‬ו ֵכיוָ ן ׁ ֶש ָר ָאה ּ ַפ ְרעֹה‬ ‫ֵא‪-‬ל ֳר ִאי ִּכי ָא ְמ ָרה ֲהגַ ם ֲהל ֹם ָר ִא ִיתי ַא ֲח ֵרי ר ִֹאי‪.‬‬ ‫ַמ ֲעשִׂ ים ׁ ֶש ַ ּנ ֲעשׂ וּ לְ שָׂ ָרה ְּב ֵביתוֹ ‪ ,‬נָ ַטל ִּב ּתוֹ וּנְ ָתנָ ּה לוֹ ‪ָ ,‬א ַמר מוּ ָטב ׁ ֶש ְּת ֵהא‬ ‫ִּב ִּתי ׁ ִש ְפ ָחה ְּב ַביִ ת זֶ ה ְול ֹא גְ ִב ָירה ְּב ַביִ ת ַא ֵחר‪ֲ ,‬ה ָדא הוּ א ִדכְ ִתיב‪ְ :‬ולָ ּה‬ ‫אומר רש"י – אתה אל ראי‪ .‬נקוד חטף קמ"ץ מפני שהוא שם‬ ‫ׁ ִש ְפ ָחה ִמ ְצ ִרית וּ ׁ ְש ָמ ּה ָה ָגר‪.‬‬ ‫דבר‪ ,‬אלוה הראיה‪ ,‬שרואה בעלבון של עלובין‪.‬‬ ‫עד כדי כך היא גדלה‪ ,‬עד ששרה העריכה אותה כתלמידה‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬ראית כמה אני עלובה‪ ,‬כמה שרה עינתה אותי‪,‬‬ ‫מובהקת שלה‪ ,‬כשהיא ראתה שהיא לא נפקדת‪ ,‬היא המליצה‬ ‫ולכן בישרת לי בשורה כזאת טובה‪ .‬ריבונו של עולם‪ ,‬אני מנציחה‬ ‫לאברהם אבינו לשאת את הגר‪ .‬הגר התעברה מביאה ראשונה‪,‬‬ ‫את שם המקום הזה‪ ,‬וקוראת למקום הזה ֵא‪-‬ל ֳר ִאי‪.‬‬ ‫כך אומרים חז"ל‪ .‬ואז וַ ֵּת ַקל ְ ּג ִב ְר ָּת ּה ְּב ֵעינֶ ָיה ‪ -‬התחילה לזלזל בה‪.‬‬ ‫בס"ד‪ ,‬היא מקבלת עליה את המרות‪ ,‬היא חוזרת לאברהם‪,‬‬ ‫כשראתה שרה אמנו את הזלזול‪ ,‬החליטה שרה לענות אותה ולגרשה‪.‬‬ ‫מתעברת וב"ה היא יולדת בן‪ .‬ואברהם אבינו‪ ,‬מבלי שידע שהקב"ה‬ ‫כתוצאה מהעינוי הזה‪ ,‬מגלים לנו חז"ל‪ ,‬היא הפילה את עוברה‪.‬‬ ‫כבר אמר לה לקרוא לילד ישמעאל‪ ,‬קורא לו ישמעאל‪.‬‬ ‫העובר שהיה ברחמה מת‪ ,‬וכאשר היא בכתה על הצער ששרה‬ ‫אומרת התורה‪( :‬כא‪ ,‬ט) וַ ֵּת ֶרא שָׂ ָרה ֶאת ֶ ּבן ָה ָגר ַה ִּמ ְצ ִרית ֲא ׁ ֶשר‬ ‫עינתה אותה‪ ,‬הקב"ה שולח אליה מלאך‪ ,‬והוא מבשר לה (טז‪ ,‬יא)‬ ‫יָ לְ ָדה לְ ַא ְב ָר ָהם ְמ ַצ ֵחק‪.‬‬ ‫ִ"ה ָ ּנְך ָה ָרה ְויֹלַ ְד ְּת ֵ ּבן"‪.‬‬ ‫אומר רש"י – מצחק‪ .‬לשון עבודה זרה‪ ,‬כמו שנאמר (שמות לב‪,‬‬ ‫נשאלת השאלה – מה זה ִ"ה ָ ּנְך ָה ָרה" – משמע שהיא לא‬ ‫ו) ויקומו לצחק‪ .‬דבר אחר לשון גלוי עריות‪ ,‬כמה דתימא (להלן‬ ‫בהריון? אומרים חז"ל‪ ,‬נכון‪ .‬העובר שהיה בה מת‪ ,‬אבל את תהרי‬ ‫לט‪ ,‬יז) לצחק בי‪ .‬דבר אחר לשון רציחה כמו (ש"ב ב‪ ,‬יד) יקומו נא‬ ‫פעם נוספת אם תחזרי לאברהם אבינו‪ ,‬יוולד לך ילד ותקראי לו‬ ‫הנערים וישחקו לפנינו וגו'‪.‬‬ ‫ישמעאל‪ .‬ולמה? – ִּ"כי ׁ ָש ַמע ה' ֶאל ָענְ יֵ ְך" ‪ -‬ה' שמע לצער שלך‪,‬‬ ‫בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל) כתוב‪ ,‬שהיה ישמעאל רובה קשת‪.‬‬ ‫ולכן תנציחי את צערך ואת זה שהקב"ה ענה לך‪ ,‬בשמו של הילד!‬ ‫יום אחד‪ ,‬הוא מצא לו אובייקט על מי לזרוק את החיצים‪ .‬לא‬ ‫לכאורה‪ ,‬אם הקב"ה רצה שינציחו את השמיעה לצער‪ ,‬היו‬ ‫פחות ולא יותר‪ ,‬תפס את יצחק אבינו כאובייקט והתחיל לזרוק‬ ‫צריכים לקרוא לו ׁ ָש ַמעאל ולא ישמעאל?‬ ‫עליו חיצים כדי לחסל אותו‪ ,‬ולא הצליח‪ .‬ראתה שרה אמנו על‬ ‫מה הוא מתאמן‪ .‬ניגשה לאברהם אבינו ואמרה לו "כזה וכזה עשה‬ ‫ישמעאל‪ ,‬פירוש הדבר‪ ,‬שהוא ישמע בעתיד‪ ,‬כרגע הוא עוד לא‬ ‫ישמעאל ליצחק‪ ,‬חייך – (כא‪ ,‬י) ָ ּג ֵר ׁש ָה ָא ָמה ַה ּזֹאת ְו ֶאת ְּבנָ ּה ִּכי ל ֹא‬ ‫שומע‪ .‬אבל כך אומר הקב"ה "תקראי לו ישמעאל"‪.‬‬ ‫יִ ַיר ׁש ֶ ּבן ָה ָא ָמה ַה ּזֹאת ִעם ְּבנִ י ִעם יִ ְצ ָחק – (יא) וַ ֵ ּי ַרע ַה ָּד ָבר ְמאֹד‬ ‫המלאך מודיע לה "אל תצפי שמהילד הזה יהיה לך הרבה נחת‪.‬‬ ‫ְּב ֵעינֵ י ַא ְב ָר ָהם ַעל אוֹ דֹת ְּבנוֹ וגו' – מה כאב לו?‬ ‫מהילד הזה תאכלי הרבה חצץ ‪.‬‬ ‫😊‬ ‫אומר רש"י – על אודת בנו‪ .‬ששמע שיצא לתרבות רעה‪ .‬ופשוטו‬ ‫אף פעם לא תגיעי לאסיפת הורים של הילד הזה והמורה יגיד‬ ‫על שאמרה לו לשלחו‪.‬‬ ‫"הכל ‪ ."10‬רק במכות ‪ ,‬חוץ מזה כלום‪( .‬טז‪ ,‬יב) ְ"והוּ א יִ ְהיֶ ה ּ ֶפ ֶרא‬‫😊‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹקים ֶאל ַא ְב ָר ָהם‬ ‫נגלה אליו הקב"ה ואומר לו – (שם יב) וַ ּי ֶ‬ ‫ָא ָדם יָ דוֹ ַב ּכֹל ְויַ ד ּכֹל בּ וֹ "‪.‬‬ ‫ֹאמר ֵאלֶ יָך שָׂ ָרה‬ ‫ַאל יֵ ַרע ְּב ֵעינֶ יָך ַעל ַה ַ ּנ ַער ְו ַעל ֲא ָמ ֶתָך ּכֹל ֲא ׁ ֶשר ּת ַ‬ ‫אומר רש"י – פרא אדם‪ .‬אוהב מדברות לצוד חיות‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫ׁ ְש ַמע ְּבקֹלָ ּה ִּכי ְביִ ְצ ָחק יִ ָ ּק ֵרא לְ ָך זָ ַרע – שלא יכאב לך על הילד הזה‪.‬‬ ‫(כא כ‪ ,‬כא) ויהי רבה קשת וישב במדבר פארן‪ :‬ידו בכל‪ .‬לסטים‪:‬‬ ‫ולמה לא?! מודיעים לו שהבן שלו‪ ,‬הוא לא מל"ו צדיקים‬ ‫ויד כל בו‪ .‬הכל שונאין אותו ומתגרין בו‪.‬‬ ‫שבדור‪ .‬הוא יותר קרוב למ"ט שערי טומאה‪ ,‬למה שלא יכאב‬ ‫איזו בשורה! 😐‬ ‫ב‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬האמא הזאת של ישמעאל‪ ,‬עפ"י דברי רבותינו‪ ,‬היתה שוות ערך לאליעזר‪ .‬כמו שאליעזר היה דולה ומשקה מתורת רבו‪ ,‬כך הגר היתה דולה ומשקה‬ ‫מתורת שרה אמנו‪ ,‬וכל מה ש'ינקה' משרה‪ ,‬היתה מעבירה הלאה‪.‬‬ ‫ד‬ ‫שאמר‬ ‫ח"סשת תנש – לאעמשי תולג‬ ‫ברוך‬ ‫כותב האור החיים הקדוש (פרשת צו ו‪ ,‬ב) – וגלות ישמעאל‪ ,‬אשרי‬ ‫לו?! הבן שלו עבריין! נכון‪ ,‬הקב"ה אמר לו ִּ"כי ְביִ ְצ ָחק יִ ָ ּק ֵרא לְ ָך‬ ‫מי שלא ראם משעבדין וממררין את ישראל‪.‬‬ ‫זָ ַרע"‪ ,‬נו‪ ,‬אז אם יש לו בן אחד פרח‪ ,‬הוא לא צריך לקחת ללב?‬ ‫איזו מין נחמה זאת?!‬ ‫רבינו חיים ויטאלג‪ ,‬מקדיש שני דפים שלמים לבאר מזמור‬ ‫בתהילים ומגלה לנו‪ ,‬שכל המזמור הזה מדבר על גלות ישמעאל‪.‬‬ ‫אברהם אבינו קורא לו ישמעאל; באים חז"ל ומלמדים אותנו‪,‬‬ ‫הוא מפענח לנו מה טמון במזמור הזה ומה המסר שנמצא בו;‬ ‫ששם של אדם מסמל את המהות שלו‪ .‬שמות זה לא דבר פשוט‪.‬‬ ‫אומרים חז"ל (פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬פרק ל"ב) – ששה נקראו בשמותן‬ ‫אומר דוד המלך בתהילים‪( :‬קכ"ד‪ ,‬א) ׁ ִשיר ַה ַּמ ֲעלוֹ ת לְ ָד ִוד לוּ לֵ י ה'‬ ‫עד שלא נולדו‪ ,‬ואלו הן‪ :‬יצחק‪ ,‬וישמעאל‪ ,‬ומשה רבינו‪ ,‬ושלמה‪,‬‬ ‫ֹאמר נָ א יִ שְׂ ָר ֵאל‪( :‬ב) לוּ לֵ י ה' ׁ ֶש ָהיָ ה לָ נוּ ְּבקוּ ם ָעלֵ ינוּ ָא ָדם‪:‬‬ ‫ׁ ֶש ָהיָ ה לָ נוּ י ַ‬ ‫ויאשיהו‪ ,‬ושמו של משיח שיביא הקב"ה במהרה בימינו ‪ ...‬ולמה‬ ‫(ג) ֲאזַ י ַח ִ ּיים ְּבלָ עוּנוּ ַ ּב ֲחרוֹ ת ַא ּ ָפם ָ ּבנוּ ‪( :‬ד) ֲאזַ י ַה ַּמיִ ם ׁ ְש ָטפוּנוּ נַ ְחלָ ה‬ ‫נקרא שמו ישמעאל? שעתיד הקב"ה לשמוע בקול נאקת העם‪,‬‬ ‫ָע ַבר ַעל נַ ְפ ׁ ֵשנוּ ‪( :‬ה) ֲאזַ י ָע ַבר ַעל נַ ְפ ׁ ֵשנוּ ַה ַּמיִ ם ַה ֵּזידוֹ נִ ים‪( :‬ו) ָ ּברוּ ְך‬ ‫ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים‪ ,‬לפיכך‬ ‫ה' ׁ ֶשלּ ֹא נְ ָתנָ נוּ ֶט ֶרף לְ ׁ ִש ֵ ּנ ֶיהם‪( :‬ז) נַ ְפ ׁ ֵשנוּ ְּכ ִצ ּפוֹ ר נִ ְמלְ ָטה ִמ ּ ַפח יוֹ ְק ׁ ִשים‬ ‫נקרא שמו ישמעאל‪.‬‬ ‫ַה ּ ַפח נִ ׁ ְש ָ ּבר וַ ֲאנַ ְחנוּ נִ ְמלָ ְטנוּ ‪( :‬ח) ֶעזְ ֵרנוּ ְּב ׁ ֵשם ה' עֹשֵׂ ה ׁ ָש ַמיִ ם וָ ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫א"כ הקב"ה נתן לו תפקיד – לגרום לנו לצעוק!‬ ‫מביא ר' חיים ויטאל‪ ,‬שבספר דניאל מופיעים שני חלומות‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה – איזה מין תפקיד מטיל הקב"ה על ישמעאל‬ ‫החלום הראשון‪ ,‬הוא החלום של נבוכדנצר מלך בבל‪ ,‬החלום השני‪,‬‬ ‫– שהוא זה שיעשה לנו צרות עד שנצעק?!‬ ‫הוא החלום של דניאל עצמו‪.‬‬ ‫באים חז"ל בפרקי דרבי אליעזר ומביאים דבר נורא;‬ ‫נבוכדנצר‪ ,‬כשהוא חולם על הגלויות‪ ,‬הוא רואה את הגלויות‬ ‫כידוע לכולם‪ ,‬הקב"ה לא נתן לבלעם לקלל את בני ישראל‬ ‫כמתכות‪ .‬כתוב שהוא חלם על איש אחד‪ ,‬שהראש שלו היה עשוי‬ ‫ולא לברך‪ ,‬שנאמר (במדבר כב‪ ,‬יב) ל ֹא ֵתלֵ ְך ִע ָּמ ֶהם ל ֹא ָתאֹר ֶאת‬ ‫מזהב‪ ,‬החזה והזרועות שלו היו עשויים מכסף‪ ,‬הירכיים שלו היו‬ ‫ָה ָעם ִּכי ָברוּ ְך הוּ א‪ .‬בלעם לא יכל לברך ולא יכל לקלל‪ ,‬הוא היה‬ ‫מנחושת והשוקיים שלו היו מברזל‪ .‬התעורר נבוכדנצר מהחלום‬ ‫נתון בחסדיו של הבורא יתברך‪ .‬הוא אמר משפטים שכולם דברי‬ ‫הזה‪ ,‬כולו מבוהל‪ ,‬כולו מפוחד‪ .‬איזה מין מפלצת כזאת‪ ,‬שמורכבת‬ ‫נבואות לאחרית הימים;‬ ‫מכל כך הרבה סוגי מתכות‪ .‬הרגיע אותו דניאל ואמר לו "אל‬ ‫תיבהל‪ ,‬אלו ארבעת המלכויות‪ .‬הזהב שראית‪ ,‬זו מלכות בבל‪ .‬הכסף‬ ‫אומר הפרקי דרבי אליעזר (פרק ל) – אמר בלעם‪ :‬משבעים‬ ‫שראית‪ ,‬זו מלכות מדי‪ .‬הנחושת שראית‪ ,‬זו מלכות יוון והברזל‬ ‫לשונות שברא הקב"ה בעולמו‪ ,‬לא שם שמו לאחד מהם אלא‬ ‫שראית‪ ,‬זו מלכות אדום"‬ ‫לישראל [הקב"ה חתם את חותמו רק בשמו של עם אחד – ישראל]‬ ‫הואיל והשווה הקב"ה שמו של ישמעאל לשמו של ישראל [ששמם‬ ‫בפרק ז'‪ ,‬בספר דניאל‪ ,‬מופיע החלום של דניאל עצמו‪ .‬חלום‬ ‫של שניהם‪ ,‬מסתיים בחותמו של הקב"ה‪ .‬וז"ש בלעם הרשע – (כד‪,‬‬ ‫מפחיד פי כמה וכמה ממה שחלם נבוכדנצר‪ .‬הוא רואה שם ארבע‬ ‫כג) אוֹ י ִמי יִ ְחיֶ ה ִמ ּ ֻשׂ מוֹ ֵא‪-‬ל – אומלל האדם שיחיה באותו זמן‪,‬‬ ‫רוחות נושבות מארבע רוחות העולם‪ ,‬ונלחמות עם הים הגדול‬ ‫כשיגיע ישמעאל לשיא כוחו!‬ ‫וסוערות אותו‪ ,‬וארבע חיות משונות עולות מן הים; כל הפרק הזה‬ ‫ודאי שהדברים האלה מבהילים‪ .‬למרות שהישמעאל הזה הוא‬ ‫כתוב בארמית‪ .‬נתרגם את זה ללשון הקודש‪ ,‬כי קשה מאוד להבין‬ ‫לא סתם ליסטים מזוין‪ .‬הקב"ה נתן לו כוחות‪ ,‬הקב"ה נתן לו‬ ‫את הדברים שם;‬ ‫תפקיד‪ .‬כשהגר שומעת שהוא הולך להיות ליסטים מזוין וחיה‬ ‫החיה הראשונה באה בדמות של אריה‪ ,‬עם כנפיים של נשר‪.‬‬ ‫רעה‪ ,‬והיא יודעת שקוראים לו ישמעאל‪ ,‬היא מודה לקב"ה‪ .‬היא‬ ‫הכוונה למלכות בבל (מי שרוצה‪ ,‬יעיין שם בפנים‪ ,‬לכל דבר יש הסבר)‪ .‬החיה‬ ‫לא באה בתלונות לקב"ה "איזה חיית בר שלחת לי"‪ ,‬להיפך‪ ,‬היא‬ ‫השניה דומה לדוב‪ ,‬יש לה שלוש צלעות בין שיניה‪ .‬הכוונה למלכות‬ ‫מודה לו על כך‪.‬‬ ‫פרס‪ ,‬שמלכו בהם שלוש מלכויות‪ .‬החיה השלישית היתה נמר‪,‬‬ ‫לישמעאל יש תפקיד מרכזי בעבודת ה' שלנו‪ ,‬והשאלה שנשאלת‬ ‫יש לה כנפיים כמו עוף‪ ,‬יש לה ארבעה ראשים‪ .‬הכוונה למלכות‬ ‫היא – מה מונח כאן?‬ ‫יוון‪ ,‬שהגזירות שלהם היו שונות ומשונות‪ .‬המלכות הרביעית‪ ,‬זו‬ ‫כתוב בספר דניאל‪( :‬פרק יב‪ ,‬א) ָוּב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָיכ ֵאל ַה ּ ַשׂ ר‬ ‫מלכות אדום‪ .‬כותב שם דניאל ‪ -‬היתה חיה נוראה ואיומה‪ ,‬יש לה‬ ‫ַה ָ ּגדוֹ ל ָהע ֵֹמד ַעל ְּבנֵ י ַע ֶּמָך ְו ָהיְ ָתה ֵעת ָצ ָרה ֲא ׁ ֶשר ל ֹא נִ ְהיְ ָתה ִמ ְהיוֹ ת‬ ‫שיניים גדולות‪ ,‬עשויות מברזל‪ .‬אוכלת ושוחקת ורומסת ברגליה‬ ‫גּ וֹ י ַעד ָה ֵעת ַה ִהיא ָוּב ֵעת ַה ִהיא יִ ָּמלֵ ט ַע ְּמָך ָּכל ַה ִ ּנ ְמ ָצא ָּכתוּב ַ ּב ֵּס ֶפר‪.‬‬ ‫והיא המשונה מכל החיות שלפניה‪ ,‬ויש לה עשר קרניים‪.‬‬ ‫כותב המצודות – והיתה‪ .‬אז תהיה עת צרה על ישראל אשר לא‬ ‫התבוננתי בקרניים שלהם וראיתי קרן אחת עלתה קטנה‪ ,‬ושלוש‬ ‫נהיתה עליהם מעת היתה לגוי עד העת ההיא הכי הקרן הזעירה‬ ‫קרניים נפלו מפניה‪ .‬כשהתחילה לצמוח הקרן הקטנה‪ ,‬שלוש קרניים‬ ‫שהיא ממלכות ישמעאל יצר להם מאד‪.‬‬ ‫נפלו‪ ,‬ובקרן הקטנה‪ ,‬עיניים כעיני אדם‪ ,‬והיה לה פה שמדבר גדולות‪.‬‬ ‫כותב הזוהר הקדוש (פרשת שמות) – ואין לך גלות קשה לישראל‪,‬‬ ‫זו מלכות אדום‪.‬‬ ‫כמו גלות ישמעאל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬עץ הדעת טוב‪ ,‬חלק ב‪ ,‬ביאורי תהילים‪ ,‬מזמור קכ"ד‪.‬‬ ‫ה‬ ‫שאמר‬ ‫ח"סשת תנש – לאעמשי תולג‬ ‫ברוך‬ ‫ישתפר‪ .‬ישמעאל לנצח נקרא ּ ֶפ ֶרא ָא ָדם‪ .‬הוא לעולם יהיה פרא‬ ‫יוצא שכל החלום של דניאל‪ ,‬גם הוא מדבר על ארבעת המלכויות‬ ‫אדם! זו המהות שלו!‬ ‫ששיעבדו את עם ישראל‪.‬‬ ‫רק כמו שאפשר לאלף נחש ואפשר לאלף נמר – כך אפשר‬ ‫שואל ר' חיים ויטאל בספרו‪ ,‬מכל המלכויות האלה‪ :‬פרס‪ ,‬בבל‪,‬‬ ‫אבל גם חתולה כשאתה מאלף אותה‪ ,‬היא עובדת‬ ‫😊‬ ‫לאלף ערבי!‬ ‫יוון‪ ,‬אדום‪ ,‬איפה מלכות ישמעאל?! כולם אומרים שבסוף תהיה‬ ‫טוב עד שהיא רואה עכבר‪ .‬כשהיא רואה עכבר‪ ,‬היא שוכחת מהכל‬ ‫מלכות ישמעאל‪ ,‬איפה היא בדיוק???‬ ‫– כך גם ישמעאל‪ .‬בשעת הניסיון הוא חוזר להיות פרא!‬ ‫בברית בין הבתרים‪ ,‬בשעה שהקב"ה נגלה לאברהם אבינו ואומר‬ ‫אומר ר' חיים ויטאל – שאר האומות יכולות לסבול ממשלה‬ ‫לו‪( :‬טו‪ ,‬ט) ְק ָחה לִ י ֶעגְ לָ ה ְמ ׁ ֻש ֶּל ׁ ֶשת ְו ֵעז ְמ ׁ ֻש ֶּל ׁ ֶשת ְו ַאיִ ל ְמ ׁ ֻש ָּל ׁש ְותֹר‬ ‫על עצמם‪ .‬כל אומה שתיקח‪ ,‬מסוגלת לקבל על עצמה שלטון‪.‬‬ ‫ְוגוֹ זָ ל‪ ,‬גם שם לא מופיעה המלכות שנקראת ישמעאל‪.‬‬ ‫האומה היחידה שלא מסוגלת לקבל על עצמה שלטון‪ ,‬זו האומה‬ ‫ועוד‪ ,‬אמרו חז"ל (בראשית רבה‪ ,‬פרק מ"ד‪ ,‬אות טו) ‪ְ -‬ק ָחה לִ י ֶעגְ לָ ה‬ ‫הישמעאלית‪ .‬היא דומה לליסטים מזוין – יוצאים‪ ,‬תוקפים וחוזרים‪.‬‬ ‫בוּכ ְדנֶ ַצר וֶ ֱא ִויל ְמרוֹ ַדְך‬ ‫לשה ְמלָ כִ ים‪ ,‬נְ ַ‬ ‫ְמ ׁ ֻש ֶּל ׁ ֶשת‪ ,‬זוֹ ָ ּב ֶבל‪ֶ ׁ ,‬ש ֶה ֱע ִמ ָידה ׁ ְש ׁ ָ‬ ‫זו המהות של ישמעאל‪ ,‬אין להם מסוגלות לקבל על עצמם‬ ‫לשה ְמלָ כִ ים‪,‬‬ ‫ֵוּבלְ ׁ ַש ַ ּצר‪ְ .‬ו ֵעז ְמ ׁ ֻש ֶּל ׁ ֶשת‪ ,‬זוֹ ָמ ַדי‪ֶ ׁ ,‬ש ָהיְ ָתה ַמ ֲע ִמ ָידה ׁ ְש ׁ ָ‬ ‫מרות‪ .‬הם לא מסוגלים לנהל מדינה‪ ,‬כי המהות שלהם זה פרא‬ ‫ּכוֹ ֶר ׁש ְו ָד ְריָ וֶ ׁש וַ ֲא ַח ׁ ְשוֵ רוֹ ׁש‪ְ .‬ו ַאיִ ל ְמ ׁ ֻש ָּל ׁש‪ ,‬זוֹ יָ וָ ן – ושוב‪ ,‬איפה‬ ‫אדם (רש"י)‪ .‬בדיוק כמו ליסטים מזוין שאין לו בית‪ ,‬הוא ישן באהל‪.‬‬ ‫מלכות ישמעאל?‬ ‫בא הספר דרכי השלימות רעיון נפלא;‬ ‫כותב ר' חיים ויטאל – כבר ידעת כי הגלויות אינם אלא ד'‪:‬‬ ‫אומר דוד המלך בתהילים‪( :‬יד‪ ,‬ד) ֲהל ֹא יָ ְדעוּ ָּכל ּפ ֲֹעלֵ י ָאוֶ ן אֹכְ לֵ י‬ ‫בבל‪ ,‬מדי‪ ,‬יוון ואדום‪ .‬אבל עוד עתידים להיות ישראל באחרית‬ ‫ַע ִּמי ָאכְ לוּ לֶ ֶחם ה' ל ֹא ָק ָראוּ ‪.‬‬ ‫הימים‪ ,‬בגלות ישמעאל‪ .‬וישמעאל‪ ,‬להיותו בן אדם‪ ,‬ולהיותו נימול‪,‬‬ ‫מה פירוש הדבר?‬ ‫נקרא פרא אדם‪ ,‬ולא אדם גמור‪ ,‬מפני שמל ולא פרע‪ ,‬אבל שאר‬ ‫אומר הספר דרכי השלימות דבר נפלא‪ .‬כל בן אדם יש לו‬ ‫הגלויות משולות לחיות‪ ,‬כנזכר בספר דניאל‪ ...‬ומלכות ישמעאל‬ ‫סוג אוכל שהוא אוהב‪ .‬כשאתה מביא לו את זה‪ ,‬כל מיצי הקיבה‬ ‫היא הגלות החמישית‪ ,‬אחרונה לכולם וקשה מכולם‪ .‬והוא גלות‬ ‫מתחילים לעלות לו‪ ,‬אבל אם תתן לאדם הזה שנה שלימה את‬ ‫ישמעאל‪ ,‬הנקרא פרא אדם‪ ,‬ואינו נמשל אל החיות‪ ,‬ואז יאמרו‬ ‫אותו מאכל שהוא אוהב‪ ,‬הוא ימאס בו!‬ ‫ישראל‪ ,‬באופן אחר‪ ,‬והוא לוּ לֵ י ה' ׁ ֶש ָהיָ ה לָ נוּ ְּבקוּ ם ָעלֵ ינוּ ָא ָדם‪,‬‬ ‫כי לסיבת היותו בן אדם‪ ,‬יש לו זכות אבות‪ ,‬כמו שמצאנו שאמר‬ ‫"מה קרה‪ ,‬אתה אוהב את זה‪ ,‬לא?!"‬ ‫הכתוב (יז‪ ,‬יח) לוּ יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל יִ ְחיֶ ה לְ ָפנֶ יָך‪ ...‬יש לו גם זכות של ברית‬ ‫"כן‪ ,‬אוהב פעמיים בשבוע‪ ,‬לא כל יום‪ ,‬זה כבר יצא מהאזנים!"‬ ‫מילה‪ ,‬וגם לסיבה זו יקרא אדם‪ ,‬ולכן גלותו תקיפה יותר מארבעת‬ ‫מה הדבר היחיד בבריאה‪ ,‬שהקב"ה נתן לנו‪ ,‬שאנחנו יכולים‬ ‫המלכויות‪ ,‬ואמרו חז"ל‪ ,‬שלכן נקרא שמו ישמעאל‪ ,‬על שעתידים‬ ‫לאכל אותו תשעים שנה ולא ימאס??? לחם!‬ ‫ישראל לצעוק צעקות גדולות בימי גלותו‪ ,‬ואז ישמע האל ויענם‪.‬‬ ‫אדם יכול לאכול תשעים שנה לחם ולא יגיד אף פעם שנמאס‬ ‫אומר המצודות דוד (ספר דניאל שם)‪ ,‬לכן כתוב בחיה המפלצתית‪,‬‬ ‫– ולמה? כי הקב"ה חקק את זה בבריאה‪ .‬לחם ומים אלו דברים‬ ‫שהיא החיה הרביעית‪ ,‬שיצאה קרן זעירה ונפלו מפניה שלוש‬ ‫שאדם זקוק להם תמיד‪ ,‬אף פעם לא ימאס לו מהם!‬ ‫קרניים ובקרן הקטנה הזאת כתוב‪ ,‬שהיו לה עיניים כעיני אדם‪.‬‬ ‫אומר דוד המלך‪ ,‬בוא ותראה את הישמעאלים האלה – אֹכְ לֵ י‬ ‫למה? אומר ר' חיים ויטאל‪ ,‬כי זו מלכות ישמעאל שנקראים אדם‪,‬‬ ‫ַע ִּמי ָאכְ לוּ לֶ ֶחם – לא נמאס להם! עוד קסאם ועוד קאסם ועוד‬ ‫ויש להם פה גדול!‬ ‫פיגוע – דיי!!! כמה??? לא נמאס להם??? – התשובה היא‪ ,‬שזו‬ ‫למה הכוונה 'עיני אדם'? למה הכוונה 'פה גדול'?‬ ‫המהות של הישמעאלים! אף פעם לא נימאס להם!‬ ‫עומדים רבותינו לנסות ולבאר‪ ,‬מה הכוח שניתן בידי ישמעאל‪:‬‬ ‫אומר דוד המלך‪ ,‬אני גרתי לידם‪ ,‬אני מכיר אותם‪ ,‬אני אספר‬ ‫לכם מי הם – (תהילים ק"כ‪ ,‬ה) אוֹ יָ ה לִ י ִּכי גַ ְר ִּתי ֶמ ׁ ֶשְך ׁ ָש ַכנְ ִּתי ִעם‬ ‫המהרי"ל דיסקין בספרו על התורה כותב‪ ,‬שהמקום היחיד‬ ‫ָא ֳהלֵ י ֵק ָדר‪( :‬ו) ַר ַ ּבת ׁ ָשכְ נָ ה ָּל ּה נַ ְפ ׁ ִשי ִעם שׂ וֹ נֵ א ׁ ָשלוֹ ם‪( :‬ז) ֲאנִ י ׁ ָשלוֹ ם‬ ‫שהתורה מקדימה את התואר לפני שם העצם‪ ,‬זה אצל ישמעאל‪,‬‬ ‫ְוכִ י ֲא ַד ֵ ּבר ֵה ָּמה לַ ִּמלְ ָח ָמה – אל תדמיין דמיונות‪ ,‬אני מכיר אותם‪,‬‬ ‫שנאמר (טז‪ ,‬יב) ְוהוּ א יִ ְהיֶ ה ּ ֶפ ֶרא ָא ָדם‪ .‬באף מקום לא תראה שכתוב‬ ‫גרתי לידם‪ ,‬אין סיכוי לעשות איתם שלום!‬ ‫'עשיר אדם'‪' ...‬קמצן אדם'‪' ...‬רשע אדם'‪ .‬קודם כל אומרים לך את‬ ‫שם העצם‪ ,‬כגון 'אדם רשע'‪' ,‬אדם חכם'‪' ,‬אדם קמצן'‪.‬‬ ‫כותב הרמב"ם באיגרת תימן‪ ,‬שנכתבה לפני כְ – ‪ 850‬שנה –‬ ‫רצוני לומר‪ ,‬אומת ישמעאל המרבה לצערנו‪ ,‬ולהוציא דינים מדתם‪,‬‬ ‫אומר החפץ חיים בספרו‪ ,‬שהמהות של ישמעאל‪ ,‬זו מהות כזאת‬ ‫להרע לנו ולמאוס אותנו‪ ,‬כמו שיעדנו יתעלה ואויבנו פלילים‬ ‫שגם אם תראה ישמעאלי פרופסור‪ ,‬ישמעאלי שופט‪ ,‬ישמעאלי‬ ‫ישמעאל נחשבים לאויב‪ ,‬עשו נחשבים לשונא‪ .‬ולא עמדה כלל‬ ‫עו"ד‪ ,‬אל תחשוב שהוא שופט או עו"ד או פרופסור‪ ,‬אלא זה פרא‬ ‫על ישראל‪ ,‬אומה יותר מרעה ממנה‪ ,‬ולא משהפליג להשפילנו‬ ‫פרופסור‪ ,‬זה פרא עו"ד‪ ,‬זה פרא שופט – בשעת הניסיון הוא‬ ‫ולהפחיתנו ולחזק שנאתנו כמותם‪ .‬עד שדוד מלך ישראל‪ ,‬כשהראו‬ ‫יחזור להיות פרא!‬ ‫לו ברוח הקודש הרעות אשר יעברו על ישראל‪ ,‬לא צעק ולא ילל‬ ‫שלא תטעה‪ ,‬אומר החפץ חיים‪ ,‬התורה היא נצחית‪ .‬הקב"ה לא‬ ‫ולא ביקש תשועה על האומה‪ ,‬זולת מלכות ישמעאל‪ ,‬שאמר אוֹ יָ ה‬ ‫אמר שהוא יהיה קצת פרא – תקופה מסוימת‪ ,‬ואחר כך הוא‬ ‫ו‬ ‫שאמר‬ ‫ח"סשת תנש – לאעמשי תולג‬ ‫ברוך‬ ‫הזה‪ ,‬כאשר המטרה שלהם היא לא ישראל אלא הקב"ה‪ ,‬ולכן כל‬ ‫לִ י ִּכי גַ ְר ִּתי ֶמ ׁ ֶשְך ׁ ָש ַכנְ ִּתי ִעם ָא ֳהלֵ י ֵק ָדר‪ ...‬והסתכלו‪ ,‬איך ייחד ֵק ָדר‬ ‫מטרתם היא לבטל מלכות ה'‪.‬‬ ‫מבני ישמעאל? כי המשוגע‪ ,‬מוחמד‪ ,‬הוא מבני ֵק ָדר‪ ,‬כמו שנודע‬ ‫אומר לנו המהר"ל‪ ,‬ישמעאל לא כשאר האומות‪ .‬הוא פועל מכוח‬ ‫מיחסו‪ ...‬ואנחנו‪ ,‬עם היותנו סובלים מהכנעתם ושקרותם ופחזנותם‪,‬‬ ‫אחר לגמרי‪ .‬ישמעאל דוקא רוצה להרבות כבוד ה' בעולם‪ .‬הוא‬ ‫מה שאין ביכולת האדם לסבלו‪ ,‬והפכנו כמו שאמר הנביא‪" :‬ואני‬ ‫פועל מכוחו של הקב"ה‪ ,‬ורוצה להרבות את כבודו בעולם‪ .‬וראיה‪,‬‬ ‫כחרש לא אשמע‪ ,‬וכאלם לא יפתח פיו"‪ ,‬וכמו שיסרונו החכמים‬ ‫שלפני כל פעולה שבני ישמעאל הולכים לעשות‪ ,‬שם ה' שגור‬ ‫ז"ל שנסבול שקרי הישמעאלים וכזבם‪ ,‬ונשמע ונדום‪ .‬ושמו הערתם‬ ‫על פיהם; כשהם הולכים לרצוח‪ ,‬הם צועקים – "אללה אכבר״‪,‬‬ ‫דוּמה‬‫על זה על דרך החידוד משמות בניו (בראשית כה‪ ,‬יד) ִוּמ ׁ ְש ָמע ְו ָ‬ ‫כשהם בונים לעצמם צבא‪ ,‬הם קוראים "אללה אכבר״ – הוא לא‬ ‫ַוּמ ּ ָׂשא‪ .‬יש לנו כאן הוראה כיצד לנהוג‪ ,‬כאשר מלכות ישמעאל‬ ‫נקרא צבא ההגנה לישראל‪ ,‬הוא נקרא חיזבאללה – אל ה'‪ .‬ולמה‬ ‫גוברת‪ .‬מה עושים? שמע ודום ושא‪ .‬שב בשקט ותסבול! וכבר‬ ‫כל זה? כי הפעולות שלהם יונקות משם ה'‪.‬‬ ‫הרגלנו עצמנו גדולים וקטנים‪ ,‬לסבול הכנעתם‪ ,‬כמו שציוה ישעיהו‬ ‫ואמר (נ‪ ,‬ו) ֵ ּג ִוי נָ ַת ִּתי לְ ַמ ִּכים וּ לְ ָחיַ י לְ מ ְֹר ִטים ּ ָפנַ י ל ֹא ִה ְס ַּת ְר ִּתי ִמ ְּכלִ ּמוֹ ת‬ ‫אומר הרס"ג בביאורו לספר דניאל‪ ,‬למה הכוונה שהקרן בחלום‬ ‫וָ רֹק‪ .‬ועם כל זה כולו‪ ,‬לא נימלט מחוזק רעתם‪ ,‬והתפרצם בכל עת‪,‬‬ ‫היא כעין אדם ופיה גדול? פיהם גדול‪ ,‬כיון שהם מאזכרים שם‬ ‫וכל אשר נסבול כדי לעמוד עמהם בשלום‪ ,‬יעוררו עלינו מלחמה‬ ‫שמים בכל דבר שהם עושים ואומרים; אין להם משפט מבלי‬ ‫וחרב‪ ,‬כמו שאמר דוד המלך (תהילים קכ‪ ,‬ז) ֲאנִ י ׁ ָשלוֹ ם ְוכִ י ֲא ַד ֵ ּבר‬ ‫לאזכר שם שמים!‬ ‫ֵה ָּמה לַ ִּמלְ ָח ָמה‪.‬‬ ‫בואו ונתבונן עד כמה האמונה שלהם בבורא חזקה‪:‬‬ ‫נשאלת השאלה – א"כ מדוע נתן הקב"ה כוח למלכות ישמעאל?‬ ‫בפרשת שבוע שעבר קראנו‪ ,‬שאברהם אבינו ביום השלישי‬ ‫מהו הכוח שנתן לה הקב"ה בעוד שישמעאל עוד לא נולד?‬ ‫למילתו‪ ,‬רואה שלא באים אורחים‪ .‬הוא יושב על פתח האוהל‪,‬‬ ‫בא הרמב"ן על הפסוק (טז‪ ,‬ו) וַ ְּת ַע ֶ ּנ ָה שָׂ ַרי וַ ִּת ְב ַרח ִמ ּ ָפנֶ ָיה ואומר‪,‬‬ ‫מחכה שיבואו אורחים‪ ,‬פתאום הוא רואה שלושה מלאכים‪ .‬מלאכים‬ ‫שבמעשה הזה של שרה‪ ,‬היא נתנה לישמעאל את הכוח לענות‬ ‫שנראים בדמות ערבים‪.‬‬ ‫את עם ישראל;‬ ‫אברהם אבינו רואה אותם‪ ,‬ומה אומר להם? (יח‪ ,‬ד) יֻ ַ ּקח נָ א ְמ ַעט‬ ‫כותב הרמב"ן – ותענה שרי ותברח מפניה‪ .‬חטאה אמנו בענוי‬ ‫ַמיִ ם ְו ַר ֲחצוּ ַרגְ לֵ ֶיכם ְו ִה ׁ ּ ָש ֲענוּ ַּת ַחת ָה ֵעץ וגו';‬ ‫הזה וגם אברהם בהניחו לעשות כן ושמע ה' אל עניה ונתן לה‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ב"מ פו‪ ,‬ב) – ורחצו רגליכם למה אמר להם‬ ‫בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי‪.‬‬ ‫לרחוץ את הרגלים? אמר רבי ינאי ברבי ישמעאל‪ :‬אמרו לו‪ :‬וכי‬ ‫בא המהר"ל בספרו נר מצוה‪ ,‬ומבאר מה הכוח הזה שניתן‬ ‫בערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם כסבור היה שהם‬ ‫למלכות ישמעאל‪ ,‬מה הם בדיוק רוצים מאיתנו‪ ,‬ואז נבין מה‬ ‫ערבים שמשתחוים לאבק רגליהם‪ ,‬והקפיד שלא להכניס עבודה‬ ‫מונח כאן;‬ ‫זרה אל ביתו‪.‬‬ ‫כותב המהר"ל – ויש בני אדם שואלים‪ ,‬והיכן רמז מלכות‬ ‫שואל הספר ממעמקים‪ ,‬איזה שיגעון זה להשתחוות לאבק?!‬ ‫ישמעאל‪ ,‬שהיא מלכות רבתא ותקיפא‪ .‬ותשובת שאלה זאת‪ ,‬מה‬ ‫אלוה שאליו הוא סוגד‪ ,‬אבל להשתחוות לאבק‬ ‫ַ‬ ‫כל אחד יש לו‬ ‫שלא זכר מלכות ישמעאל‪ ,‬כי לא יחשב הכתוב רק המלכות שקיבלו‬ ‫ברגלים?! איזה מין שיגעון זה?!‬ ‫מלכות קדישין עליונים‪ ,‬שירשו מלכות ישראל וכוחם‪ ,‬ואלו ד'‬ ‫אומרים רבותינו – דע לך‪ ,‬זה בכלל לא שיגעון‪ .‬זה מסמל על‬ ‫מלכויות‪ ,‬ואם לא שבטל מלכות ישראל‪ ,‬לא הגיע להם המלכות‪.‬‬ ‫אמונה מוחלטת בבורא יתברך‪ .‬הם מאמינים‪ ,‬שהאבק שיש להם‬ ‫אבל מלכות ישמעאל‪ ,‬לא ירש כוחו מן מלכות ישראל‪ ,‬כי כוחו‬ ‫על הרגלים‪ ,‬גם זה נעשה בציוויו של הבורא! – שאין צעד אחד‬ ‫ותוקפו נתן לו ה' יתברך בפני עצמו בשביל שהיה מזרע אברהם‪,‬‬ ‫שהם עושים‪ ,‬מבלי הכוונת הבורא! הדביקות שלהם‪ ,‬היא דביקות‬ ‫והשם יתברך אמר (יז‪ ,‬כ) וּ לְ יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ׁ ְש ַמ ְע ִּתיָך‪ ,‬והנה נתן ה' יתברך‬ ‫כ"כ מוחלטת‪ ,‬עד שהם משתחווים לאבק‪ ,‬ואומרים‪" :‬הנה‪ ,‬האבק‬ ‫כוח ותוקף לישמעאל בפני עצמו‪...‬‬ ‫הזה‪ ,‬הוא מהקב"ה‪ ,‬בואו ונשתחווה לזה"‪.‬‬ ‫הדברים לכאורה צריכים ביאור‪ ,‬וננסה להבין את הדברים‪:‬‬ ‫משה תיקן להם לישראל שלוש תפילות ביום – למה? כי הוא‬ ‫בא הספר ממעמקים‪ ,‬ומסביר את הדברים בטוב טעם ודעת;‬ ‫ראה שהתבטלה ההשתחוויה של הביכורים‪ ,‬לכן עמד ותיקן להם‬ ‫מלכויות בבל‪ ,‬אדום‪ ,‬יון‪ ,‬מדי‪ ,‬לקחו להם מטרה – להשכיח‬ ‫שלוש תפילות ביום‪ ,‬שנאמר (תהילים צה) בּ ֹאוּ נִ ׁ ְש ַּת ֲחוֶ ה ְונִ כְ ָר ָעה נִ ְב ְר ָכה‬ ‫שם ה' מן העולם‪ .‬מבחינתם צריך לבטל את מלכות ה'‪ .‬הם לא‬ ‫לִֽ ְפנֵ י‪-‬ה' עֹשֵֽׂ נוּ ;‬ ‫מכירים במלכות שמים ואף מתנגדים לה‪ .‬כוונתם גם לעקור מלכות‬ ‫שלוש פעמים ביום אנחנו כורעים – אבות‪ ,‬תחילה וסוף‪ .‬המלכות‬ ‫שמים מן העולם‪.‬‬ ‫הזאת‪ ,‬שנקראת מלכות ישמעאל‪ ,‬לא מסתפקים בשלוש כריעות‬ ‫איך אפשר לעקור מלכות שמים?‬ ‫ביום‪ .‬בשבילם כל יום זה יום כיפור!!!‬ ‫לקב"ה יש אומה כאן בעולם‪ ,‬שהיא המייצגת שלו בעולם‪.‬‬ ‫אנחנו מתפללים ביום כיפור חמש תפילות‪ .‬הם אומרים "אצלנו‬ ‫האומה הזאת נקראת עם ישראל‪ .‬הקב"ה חתם את שמו עליה‪ ,‬אז‬ ‫כל יום זה יום כיפור"‪ ,‬כל יום מתפללים חמש תפילות‪ .‬אין להם‬ ‫כדי להילחם בקב"ה מה הם עושים? הם לא יכולים להילחם בבורא‪,‬‬ ‫שום בושה להתפלל! – באמצע דיזינגוף‪ ,‬באמצע אלנבי‪ ,‬הופ! פותח‬ ‫אז הם נלחמים בעם ישראל – שהם המייצגים של הקב"ה בעולם‬ ‫ז‬ ‫שאמר‬ ‫ח"סשת תנש – לאעמשי תולג‬ ‫ברוך‬ ‫נדע מה נעשה‪ ,‬אין לנו תקוה זולתי שנבטח בשמו הגדול יתברך‬ ‫שטיח והנה הוא על הרצפה מתחיל להתפלל! לא עושה חשבון‬ ‫שיושיענו מידם;‬ ‫לאף אחד!‬ ‫ובסוף דבריו הוא אומר‪( ,‬שם ח) ֶעזְ ֵרנוּ ְּב ׁ ֵשם ה' עֹשֵׂ ה ׁ ָש ַמיִ ם‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬היהודי‪ ,‬באמצע שקיעה מסתכל – "איפה אני‬ ‫וָ ָא ֶרץ‪ .‬אם יחזקו עם ישראל את האמונה שלהם בקב"ה‪ ,‬הדבר‬ ‫אעמוד‪ ,‬איפה אני אתפלל‪ ,‬כאן באמצע הרחוב?! יצחקו עלי! אני‬ ‫יביא לכך שמלכות ישראל תגבר על מלכות ישמעאל‪ ,‬ואז יבוא‬ ‫אלך מאחורי הקיוסק שלא יראו‪" ...‬‬ ‫לו משיח צדקנו!‬ ‫הערבי לא עושה חשבון! ישר על הרצפה‪ ,‬מוריד הנעליים‪ ,‬והופ!‬ ‫אומר לנו דוד המלך‪ ,‬בוא ותראה‪ ,‬עם ישראל נמצא בתוך ארץ‬ ‫הישמעאלי דבוק‪ ,‬כי זאת המהות שלו!‬ ‫ישראל‪ ,‬ארץ קטנה‪ .‬אבל כל האויבים מקיפים אותה‪ .‬אין מסביב‬ ‫אומר בלעם הרשע‪" :‬אוֹ י ִמי יִ ְחיֶ ה ִמ ּ ֻשׂ מוֹ ֵֽא‪-‬ל" – היכולת של‬ ‫שום מדינה ידידותית‪ .‬פה סוריה‪ ,‬פה ירדן‪ ,‬מצרים ולבנון – כלום!‬ ‫ישמעאל היא להכניס את האמונה בקב"ה‪.‬‬ ‫בוא ואלמד אותך מה מחכה לך – (תהילים קיח) ָּכל גּ וֹ יִ ם ְס ָבבוּנִ י –‬ ‫באים רבותינו ואומרים לנו – בוא ותראה‪ ,‬כאשר הגר היתה‬ ‫מסביב לארץ הקודש מקיפים אותך גוים‪ ,‬איך אתה יכל להתגבר‬ ‫בצרה‪ ,‬מה היא עשתה?! התפללה‪ .‬בא אליה מלאך‪ ,‬ואמר לה‪( :‬טז‪,‬‬ ‫עליהם?! ְּ"ב ׁ ֵשם ה' ִּכי ֲא ִמילַ ם" (מלשון כתישה) – תזכיר שם שמים‪,‬‬ ‫יא) ִּכי ׁ ָש ַמע ה' ֶאל ָענְ יֵ ְך – הקב"ה שמע לתפילתך!‬ ‫תכתוש אותם! ַ"סבּ וּנִ י גַ ם ְס ָבבוּנִ י" – לא רק מסביב יש לך גוים‪,‬‬ ‫אלא גם בתוכך יש לך גוים! – יפו‪ ...‬ת"א‪ ...‬פקיעין‪ ...‬לוד וכו'‪.‬‬ ‫מאיפה אנחנו לומדים שגדולה תפילתו של החולה על עצמו‪,‬‬ ‫יותר מתפילת אחרים עליו?! – מישמעאל – (כא‪ ,‬יז) ִּכי ׁ ָש ַמע‬ ‫באה המשטרה‪ ,‬עושה אמבוש בלילה‪ ,‬אבל הם לא יודעים שחצי‬ ‫ֱאל ִֹקים ֶאל קוֹ ל ַה ַ ּנ ַער‪.‬‬ ‫מהמשטרה הם כבר ערבים‪ .‬מכינים ב"ה משאיות עם בלוקים‪,‬‬ ‫מעלים את זה לגגות‪ .‬רק באה משטרה‪ ,‬מתחילים לזרוק עליהם‬ ‫הכוח שיש לישמעאל‪ ,‬זה הכוח של הזכרת שם ה'‪ .‬יש להם פה‬ ‫אבנים – כולם בורחים בבושת פנים‪ .‬מה אתה חושב?! ערבים‬ ‫גדול להזכיר שם שמים‪ ,‬ולהשריש שם שמים‪ .‬מתי גובר כוחם?!‬ ‫😊‬ ‫טובים‪ ,‬יורים רק מתוך שמחה‬ ‫כאשר הכוח של ישראל יורד‪ .‬כאשר האמונה בקב"ה יורדת‪ ,‬מתעצם‬ ‫כוחו של ישמעאל!‬ ‫אומר לך דוד המלך ַסבּ וּנִ י גַ ם ְס ָבבוּנִ י – הם כבר בתוך הארץ‬ ‫שלך!!! אז איך תגבור עליהם מבפנים??? רק דרך אחת – ְּ"ב ׁ ֵשם‬ ‫משה רבינו לפני פטירתו‪ ,‬שולח נבואה לעם ישראל (שירת האזינו)‪,‬‬ ‫ה' ִּכי ֲא ִמילַ ם" – כשאתה תזכיר שם שמים‪ ,‬אז תכתוש אותם!!!‬ ‫שהרמב"ן כותב עליה‪ ,‬שהיא מסר לדורות‪ ,‬כיצד אנחנו נקדם ונגיע‬ ‫לבואו של משיח‪.‬‬ ‫ממשיך דוד המלך ואומר‪( :‬שם יב) ַסבּ וּנִ י כִ ְדבוֹ ִרים – מה זה‬ ‫כותב הרמב"ן – והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד‪ ,‬אמת‬ ‫דבורה?‬ ‫ונאמן תגיד כל המוצאות אותנו‪...‬‬ ‫אומרת התורה בתחילת ספר דברים‪( :‬א‪ ,‬מד) וַ ֵ ּי ֵצא ָה ֱאמ ִֹרי ַה ּי ׁ ֵשב‬ ‫אומר הקב"ה‪ ,‬אין דבר שאני לא אחראי לו‪ .‬שלא תחשבו לרגע‪,‬‬ ‫את ֶכם וַ ִ ּי ְר ְ ּדפוּ ֶא ְת ֶכם ַּכ ֲא ׁ ֶשר ַּת ֲעשֶׂ ינָ ה ַה ְ ּדב ִֹרים וַ ַ ּי ְּכתוּ‬ ‫ָ ּב ָהר ַההוּ א לִ ְק ַר ְ‬ ‫שהכוח שלכם עשה לכם את זה‪.‬‬ ‫ֶא ְת ֶכם ְּבשֵׂ ִעיר ַעד ָח ְר ָמה‪.‬‬ ‫(דברים לב‪ ,‬כא) ֵהם ִקנְ אוּנִ י ְבל ֹא ֵאל – אתם לא סומכים על‬ ‫כותב רש"י – כאשר תעשינה הדבורים‪ .‬מה הדבורה הזאת‪,‬‬ ‫הקב"ה?! אתם סומכים על עצמכם?! חכו‪ ...‬חכו – וַ ֲאנִ י ַא ְקנִ ֵיאם‬ ‫כשהיא מכה את האדם מיד מתה‪ ,‬אף הם כשהיו נוגעים בכם‬ ‫ְּבל ֹא ָעם ְּבגוֹ י נָ ָבל ַאכְ ִע ֵיסם – לא אשלח לכם עם גדול‪ ,‬אשלח‬ ‫מיד מתים‪.‬‬ ‫לכם כאלה 'קטנים'‪ ,‬חבורות קטנות של פשע‪ ,‬יעשו ממכם צחוק!‬ ‫הדבורה יודעת שהיא הולכת למות‪ ,‬עוקצת אותך ומתה! – אז‬ ‫אתם עם גדול‪ ,‬יש לכם לוויינים בשמים‪ ,‬יש לכם 'צבא חזק'‪ ,‬יש‬ ‫למה היא עוקצת?! כי זה הטבע שלה‪ ,‬היא לא יכולה מבלי לעקוץ!‬ ‫לכם טכנולוגיה וכו' וכו'‪ .‬אבל הם יבואו עם טילים קטנים‪ ,‬עם‬ ‫ַ"סבּ וּנִ י כִ ְדבוֹ ִרים" – שהידים! הוא יודע שהוא הולך למות‪ ,‬אבל‬ ‫קסאמים‪ ,‬עם בלונים! ויעשו ממכם קרקס‪ ,‬אתם לא תצליחו להתגבר‬ ‫הוא לא יכול בלי זה – זה החיים שלו! ְּ"ב ׁ ֵשם ה' ִּכי ֲא ִמילַ ם" – לפני‬ ‫עליהם! – ולמה זה???‬ ‫שהוא הולך לחבר את המגעים של המטען חבלה‪ ,‬הוא צועק "אללה‬ ‫כי אתם בוטחים בכוח שלכם‪ ,‬אתם לא מחשיבים אותי – ֵ"הם‬ ‫ואכבר!!!" מתי צעקנו "ה' הוא האלוקים" בסופרמרקט??? – ישר‬ ‫ִקנְ אוּנִ י ְבל ֹא ֵאל" – אתם לא מחזיקים את שם ה' בפיכם! ומה‬ ‫יזמינו משטרה! – 'כפיה דתית'!‬ ‫תהיה התוצאה??? – "וַ ֲאנִ י ַא ְקנִ ֵיאם ְּבל ֹא ָעם" – אני אשלח לכם‬ ‫למה??? תראה איך הם מאמינים! הם לא מתביישים מכלום! למה‬ ‫חבורות של פשע‪ ,‬שכלום אין להם! הם יירו עליכם ולא תצליחו‬ ‫אתה מתבייש??? למה שם שמים לא שגור על פיך???‬ ‫לגבור עליהם!‬ ‫אומר הגאון מוילנא‪"ֵ ,‬א ֶּלה ָב ֶר ֶכב" יש כאלה שבאים ברכב‪ ,‬יש‬ ‫כותבים רבותינו‪ ,‬היסוד הזה של מלכות ישמעאל מהווה כמשקל‬ ‫להם עוצמות – מטוסים‪ ,‬טנקים‪ ,‬נגמשים‪ ,‬טילים ְ"ו ֵא ֶּלה ַב ּסוּ ִסים"‬ ‫נגד לעם ישראל‪ .‬ככל שעם ישראל יגביר את אמונתו בבורא‪ ,‬ככל‬ ‫– ויש כאלה שבאים על סוסים‪ ,‬יורים קסאמים‪.‬‬ ‫ששם שמים יהיה שגור על פיו‪ ,‬כך ירד כוחו של ישמעאל ויפחת‪.‬‬ ‫מה זה קסאמים?! אתה מספק להם את הדלק לקסאמים‪ ,‬זה הרי‬ ‫אומר לנו ר' חיים ויטאל‪ ,‬בסוף ביאורו בתהילים‪( :‬קכ"ד‪ ,‬א) "לוּ לֵ י‬ ‫לא יכול לעוף בלי דלק‪ .‬מעביר להם חשמל‪ ,‬מספק להם ברזל‪,‬‬ ‫ה' ׁ ֶש ָהיָ ה לָ נוּ ְּבקוּ ם ָעלֵ ינוּ ָא ָדם" – וגלות ישמעאל עתידים לייסר‬ ‫והם מכניסים חומר נפץ וזורקים עליך!‬ ‫את ישראל צרות קשות ומשונות שלא נראו כמותם‪ ,‬ואנחנו לא‬ ‫ח‬ ‫שאמר‬ ‫ח"סשת תנש – לאעמשי תולג‬ ‫ברוך‬ ‫הגר לקב"ה ואומרת‪( :‬טז‪ ,‬יג) ֲהגַ ם ֲהל ֹם ָר ִא ִיתי ַא ֲח ֵרי ר ִֹאי – "איזה‬ ‫(דברים לב‪ ,‬כא) ְּבגוֹ י נָ ָבל ַאכְ ִע ֵֽיסם – הם מנוולים! תתן להם ותתן‬ ‫בשורה נתת לי‪ ,‬איזה צעצוע!"‬ ‫להם והם ימשיכו לזרוק עליך! אתה לא מבין את הכוח שלהם‪.‬‬ ‫מבשר לה הקב"ה – תדעי לך‪ ,‬אני נותן לך את המשקל כנגד‬ ‫ישראל‪ .‬הם מהווים את האנטי כנגד ישראל‪ .‬אם הם יזכירו שם‬ ‫אומר הקב"ה‪"ֵ :‬הם ִקנְ אוּנִ י ְבל ֹא ֵאל" – אתה לא תזכיר שם שמים‬ ‫שמים ועם ישראל לא יזכיר‪ ,‬הם יגברו עליהם! אבל אם עם ישראל‬ ‫ִּ"כ ֲעסוּנִ י ְּב ַה ְבלֵ ֶיהם וַ ֲאנִ י ַא ְקנִ ֵיאם ְּבל ֹא ָעם ְּבגוֹ י נָ ָבל ַאכְ ִע ֵֽיסם" – אתה‬ ‫יזכיר שם שמים‪ ,‬תדעי לך שאתם תיפלו!‬ ‫תחליט להוריד להם את השאלטר‪ ,‬יבוא אחד מהשרים בממשלה‬ ‫ויגיד לך "תדליק"‪ .‬הוא גר בתל אביב לא אכפת לו‪ ,‬נראה אם‬ ‫מסיימת פרשת השבוע שלנו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬בפסוקים (כה‪ ,‬יח)‬ ‫היה גר בשדרות‪ ,‬איך הוא היה מדבר; בכניסה לשדרות יש כבר‬ ‫ַ"על ּ ְפנֵ י ָכל ֶא ָחיו נָ ָפל – ישמעאל ייפול‪ ,‬רק כאשר נזכיר שם שמים!‬ ‫כותב בעל הטורים – על פני כל אחיו נפל‪ .‬וסמיך ליה ואלה‬ ‫😊‬ ‫שלט "אני גר בשדרות כי קסאם לי"‬ ‫תולדות יצחק לומר כשיפול ישמעאל באחרית הימים אזי יצמח‬ ‫בא הקב"ה להגר ואומר לה‪" :‬תדעי לך שאת תלדי בן‪ ,‬שיהיה‬ ‫בן דוד שהוא מתולדות יצחק‪.‬‬ ‫פרא אדם‪ ,‬חיה רעה שמלסטמת את הבריות‪ ,‬חיה טורפת!; מודה‬ ‫בשעה שנזכיר שם שמים‪ ,‬כוחו של ישמעאל ייפול‪ ,‬וכשהוא ייפול‪ ,‬כוחם של ישראל יקום‪ ,‬ובע"ה‪ ,‬נזכה לראות‬ ‫בבואו של משיח צדקנו‪ ,‬ב"ב אמן ואמן!!!‬ ‫ט‬ ‫שאמר‬ ‫ו"פשת תנש – ךדתשמל ךירדמה‬ ‫ברוך‬ ‫המדריך למשתדך – שנת תשפ"ו‬ ‫פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ .‬עוסקת הפרשה בראשיתה‪ ,‬בהסתלקותה של שרה אמנו‪.‬‬ ‫התורה מאריכה מאד בענין רכישת מערת המכפלה – א' מג' המקומות שנקנו בכסף מלא;‬ ‫אומרים חז"ל‪ ,‬כבר נתגלתה לאברהם אבינו בפרשה הקודמת‪ ,‬שבשעה‬ ‫אומרים חז"ל (בראשית רבה‪ ,‬פרשה עט‪ ,‬אות ז) – וַ ִ ּי ֶ ּקן ֶאת ֶחלְ ַקת‬ ‫שאירח אברהם אבינו את שלושת המלאכים בביתו‪ ,‬אחד הפרים‬ ‫ַה ּ ָׂש ֶדה ֲא ׁ ֶשר נָ ָטה ׁ ָשם ָא ֳהלוֹ וגו' ְּב ֵמ ָאה ְקשִׂ ָיטה (בראשית לג‪ ,‬יט)‪ָ ,‬א ַמר‬ ‫שרצה אברהם לשחוט לכבוד האורחים – ברח‪:‬‬ ‫לשה ְמקוֹ מוֹ ת ׁ ֶש ֵאין ֻא ּמוֹ ת ָהעוֹ לָ ם‬ ‫ַר ִּבי יוּ ָדן ַ ּבר ִסימוֹ ן זֶ ה ֶא ָחד ִמ ׁ ְש ׁ ָ‬ ‫אומרת התורה‪( :‬יח‪ ,‬ז) ְו ֶאל ַה ָ ּב ָקר ָרץ ַא ְב ָר ָהם וַ ִ ּי ַ ּקח ֶ ּבן ָ ּב ָקר ַרְך‬ ‫יְ כוֹ לִ ין לְ הוֹ נוֹ ת ֶאת יִ שְׂ ָר ֵאל לוֹ ַמר ְ ּגזוּ לִ ים ֵהן ְּביֶ ְד ֶכם‪ְ ,‬ו ֵאלּ וּ ֵהן‪ְ :‬מ ָע ַרת‬ ‫וָ טוֹ ב וַ ִ ּי ֵּתן ֶאל ַה ַ ּנ ַער וַ יְ ַמ ֵהר לַ ֲעשׂ וֹ ת אֹתוֹ ‪.‬‬ ‫ַה ַּמכְ ּ ֵפלָ ה‪ֵ ,‬וּבית ַה ִּמ ְק ָּד ׁש [גורן ארונה היבוסי]‪ ,‬וּ ְקבוּ ָרתוֹ ׁ ֶשל יוֹ ֵסף‪.‬‬ ‫ְמ ָע ַרת ַה ַּמכְ ּ ֵפלָ ה‪ּ ִ ,‬דכְ ִתיב (בראשית כג‪ ,‬טז)‪ :‬וַ ִ ּי ׁ ְש ַמע ַא ְב ָר ָהם ֶאל ֶע ְפרוֹ ן‬ ‫כותב בעל הטורים ‪ -‬ואל הבקר רץ‪ .‬אותיות אל הקבר רץ שרץ‬ ‫וַ ִ ּי ׁ ְשקֹל ַא ְב ָר ָהם לְ ֶע ְפרֹן‪ּ ֵ ,‬בית ַה ִּמ ְק ָּד ׁש‪ּ ִ ,‬דכְ ִתיב (דברי הימים א כא‪ ,‬כה)‪:‬‬ ‫אחריו למערה‪ .‬ואל הבקר רץ‪ .‬בגימטריא רץ למערה‪.‬‬ ‫וַ ִ ּי ֵּתן ָּד ִויד לְ ָא ְרנָ ן ַ ּב ָּמקוֹ ם וגו'‪ .‬וּ ְקבוּ ָרתוֹ ׁ ֶשל יוֹ ֵסף‪ :‬וַ ִ ּי ֶ ּקן ֶאת ֶחלְ ַקת‬ ‫תארו לעצמכם – אברהם אבינו בגיל ‪ – 100‬שלישי למילה –‬ ‫ַה ּ ָׂש ֶדה‪ ,‬יַ ֲעקֹב ָקנָ ה ׁ ְש ֶכם‪.‬‬ ‫😊‬ ‫עושה תחרות ריצה עם פר – מבאר שבע עד חברון!‬ ‫פרשת השבוע מאריכה מאד גם בנושא ה'קבורה'‪ ,‬שעד אותו‬ ‫אומר הפרקי דרבי אליעזר (פרק ל"ו) – כשנגלו המלאכים עליו‬ ‫הזמן – ‪ 2100‬שנה מבריאת העולם‪ ,‬התורה לא פירטה כיצד נקברו‬ ‫[=אל אברהם אבינו] היה סבור שהן אורחי עם הארץ‪ ,‬ורץ לקראתם‬ ‫האנשים שנפטרו מן העולם‪ ,‬אלא רק ציינה את הלידה ואת הפטירה‪.‬‬ ‫ורצה לעשות להם סעודה גדולה‪ ,‬ואמר לשרה לעשות להם סעודה‪.‬‬ ‫אבל לא פירטה את ענייני הקבורה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אומרת התורה‪( :‬ה‪ ,‬ד)‬ ‫באותה שעה כשהיתה לשה שרה‪ ,‬ראתה דם נדה‪ ,‬לפיכך לא הגיש‬ ‫וַ ִ ּי ְהיוּ יְ ֵמי ָא ָדם ַא ֲח ֵרי הוֹ לִ ידוֹ ֶאת ׁ ֵשת ׁ ְשמֹנֶ ה ֵמאֹת ׁ ָשנָ ה וַ ּיוֹ לֶ ד ָ ּבנִ ים‬ ‫להם מן העוגות‪ .‬ורץ להביא בן בקר‪ ,‬וברח לפניו בן הבקר ונכנס‬ ‫ָוּבנוֹ ת‪( :‬ה) וַ ִ ּי ְהיוּ ָּכל יְ ֵמי ָא ָדם ֲא ׁ ֶשר ַחי ְּת ׁ ַשע ֵמאוֹ ת ׁ ָשנָ ה וּ ׁ ְשל ֹׁ ִשים‬ ‫למערת המכפלה‪ ,‬ונכנס אחריו שם ומצא שם אדם וחוה שוכבים‬ ‫ׁ ָשנָ ה וַ ָ ּימֹת‪( :‬ו) וַ יְ ִחי ׁ ֵשת ָח ֵמ ׁש ׁ ָשנִ ים ְוּמ ַאת ׁ ָשנָ ה וַ ּיוֹ לֶ ד ֶאת ֱאנוֹ ׁש‪:‬‬ ‫על המיטות וישנים‪ ,‬ונרות דולקין עליהם‪ ,‬וריח טוב עליהם כריח‬ ‫(ז) וַ יְ ִחי ׁ ֵשת ַא ֲח ֵרי הוֹ לִ ידוֹ ֶאת ֱאנוֹ ׁש ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים וּ ׁ ְשמֹנֶ ה ֵמאוֹ ת ׁ ָשנָ ה‬ ‫ניחוח‪ ,‬לפיכך חמד את מערכת המכפלה לאחוזת קברד‪.‬‬ ‫וַ ּיוֹ לֶ ד ָ ּבנִ ים ָוּבנוֹ ת‪( :‬ח) וַ ִ ּי ְהיוּ ָּכל יְ ֵמי ׁ ֵשת ׁ ְש ֵּתים ֶעשְׂ ֵרה ׁ ָשנָ ה וּ ְת ׁ ַשע‬ ‫ע"כ ענין הקבורה‪ .‬לאחר קבורת שרה‪ ,‬עוסקת התורה במציאת‬ ‫ֵמאוֹ ת ׁ ָשנָ ה וַ ָ ּימֹת – מה עשו איתו לאחר שנפטר – קברו אותו‪/‬לא‬ ‫השידוך ליצחק; אברהם אבינו שולח את אליעזר עבדו לחרן‪ ,‬כדי‬ ‫קברו אותו – כנראה שכן‪ .‬אבל אין לנו פרטים על זה‪.‬‬ ‫לקחת ליצחק משם אישה – ועל זה הייתי רוצה לדבר היום בנק' א'‪:‬‬ ‫אמנם במדרשי חז"ל כן מופיע ענין הקבורה – לדוגמא‪ ,‬הפרקי‬ ‫מראשית הבריאה‪ ,‬היתה חתונה אחת;‬ ‫דרבי אליעזר מביא את ענין קבורתו של הבל‪ ,‬לאחר שקין רצח‬ ‫אותו;‬ ‫כותב רבינו נסים (מסכת ר"ה ז‪ ,‬א) – בר"ה נברא אדם הראשון‪ .‬שעה‬ ‫ראשונה עלה במחשבה שניה נתייעץ עם מלאכי השרת בשלשה‬ ‫אומר הפרקי דרבי אליעזר (פרק כ"א) – [לאחר שרצח קין את‬ ‫כנס עפרו ברביעית גבלו בחמישית רקמו בששית עשהו גולם‬ ‫הבל] והיו אדם ועזרו יושבים ובוכים ומתאבלים עליו‪ ,‬ולא היו‬ ‫בשביעית זרק בו נשמה בשמינית הכניסו לגן עדן בתשיעית נצטווה‬ ‫יודעים מה לעשות להבל‪ ,‬שלא היו נהוגים בקבורה‪ .‬בא עורב אחד‬ ‫בעשירית סרח באחת עשרה נידון בשתים עשרה יצא בדימוס ‪...‬‬ ‫שמת לו אחד מחבריו‪ ,‬לקח אותו וחפר בארץ וטמנו לעיניהם‪ .‬אמר‬ ‫אדם כעורב אני עושה‪ ,‬מיד לקח נבלתו של הבל וחפר בארץ‬ ‫יוצא א"כ‪ ,‬שבין השעה התשיעית לעשירית נבראה חוה‪ ,‬וכבר‬ ‫וטמנה‪ ,‬ושלם הקב"ה שכר טוב לעורבים בעולם הזה‪...‬‬ ‫באותו היום היו הנישואין של אדם וחוה‪ .‬ממילא‪ ,‬החתונה הראשונה‬ ‫שהיתה‪ ,‬היתה ביום הראשון לבריאה‪ .‬זו לא היתה חתונה כמו‬ ‫יוצא א"כ שהחברא קדישא הראשון בבריאה‪ ,‬היה העורב [גם‬ ‫שאנחנו מכירים היום – ולמה? כי קראנו בתורה שאנשים לא‬ ‫😊‬ ‫הצבע מתאים]!‬ ‫התחתנו בגיל צעיר‪ ,‬אלא בגיל מבוגר יחסית היות וחיו חיים‬ ‫א"כ לאחר ‪ 2085‬שנה‪ ,‬נזכרה התורה לומר לנו‪" :‬תשמע‪ ,‬נפטרה‬ ‫ארוכים דאז‪ .‬החתונה ה'קונבנציונלית' הראשונה שמדברת עליה‬ ‫אשה אחת והיו צריכים לקנות לה קבר" – למרות שמערת המכפלה‪,‬‬ ‫ד‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬כשחזר הביתה עם הפר‪ ,‬סיפר אברהם לשרה את אשר ראה‪ .‬אמרה לו שרה‪" :‬אם ככה‪ ,‬אני רוצה להיקבר באותה המערה!" – ובהספד שספד אברהם‬ ‫לשרה [פיוט 'אשת חיל']‪ ,‬אמר‪" :‬זָ ְמ ָמה שָׂ ֶדה וַ ִּת ָ ּק ֵחהוּ " – שרצתה להיקבר במערת המכפלה‪.‬‬ ‫י‬ ‫שאמר‬ ‫ו"פשת תנש – ךדתשמל ךירדמה‬ ‫ברוך‬ ‫ידוע שיש לנו 'עין' נוספת שנמצאת אצלנו עמוק בראש –‬ ‫התורה‪ ,‬זו החתונה של יצחק ורבקה‪ ,‬ולכן הפרשה מאריכה מאד‬ ‫והראיה מחג הסוכות;‬ ‫בענין החתונה הזאתה‪.‬‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת תמיד לב‪ ,‬א) – איזהו חכם? הרואה את הנולד‪.‬‬ ‫מובא בספרים הקדושים‪ ,‬שישנם בתורה י"ג פעמים את צירוף‬ ‫נשאלת השאלה – איזה כח יש לחכם‪ ,‬שבעזרתו הוא רואה‬ ‫המילים 'חסד ואמת'‪ .‬א' הפעמים זה בפרשת השבוע שלנו – (כד‪,‬‬ ‫את הנולד?‬ ‫מט) ְו ַע ָּתה ִאם יֶ ׁ ְש ֶכם עֹשִׂ ים ֶח ֶסד וֶ ֱא ֶמת ֶאת ֲאדֹנִ י ַה ִ ּגידוּ לִ י ְו ִאם ל ֹא‬ ‫ֹאשוֹ ‪ְ ,‬ו ַה ְּכ ִסיל‬ ‫אומר שלמה המלך‪( :‬קהלת ב‪ ,‬יד) ֶה ָח ָכם ֵעינָ יו ְּבר ׁ‬ ‫ַה ִ ּגידוּ לִ י ְו ֶא ְפנֶ ה ַעל יָ ִמין אוֹ ַעל שְׂ מֹאל;‬ ‫ַ ּבח ׁ ֶֹשְך הוֹ לֵ ְך‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬הגימטריא של המילה חס"ד היא ‪ ;72‬אמ"ת בגימטריא‬ ‫ֹאשוֹ " ‪-‬‬ ‫נשאלת השאלה – מה פירוש הדבר ֶ"ה ָח ָכם ֵעינָ יו ְּבר ׁ‬ ‫‪ – 441‬וביחד זה ‪ .513‬וכן 'חתן' [‪' ]458‬כלה' [‪.513 = ]55‬‬ ‫והכסיל אין עיניו בראשו?!‬ ‫א"כ חסד ואמת מתחברים לחתן וכלה – ולמה? משום שכל‬ ‫אומרים חז"ל (ויקרא רבה‪ ,‬פרשה ל‪ ,‬אות יד) – ארבעת המינים‪ ,‬דומים‬ ‫נושא הנישואין שייך לחסד ואמת‪ .‬בתחילה‪ ,‬כידוע‪ ,‬ברא הקב"ה את‬ ‫לאיבריו של האדם‪ַ :‬ר ִּבי ָמנֵ י ּ ָפ ַתח (תהלים לה‪ ,‬י)‪ָּ :‬כל ַע ְצמ ַֹתי ּת ַ‬ ‫ֹאמ ְרנָ ה‬ ‫העולם במידת הדין ולכן בתחילה ברא רק את האדם‪ .‬לאחר מכן‬ ‫ה' ִמי ָכמוֹ ָך‪ ,‬ל ֹא נֶ ֱא ַמר ּ ָפסוּ ק זֶ ה ֶא ָּלא ִּב ׁ ְש ִביל לוּ לָ ב‪ַ ,‬ה ּׁ ִש ְד ָרה ׁ ֶשל‬ ‫ברא הקב"ה גם את האישה ואליה הצטרף גם החסד‪ .‬לכן בריאת‬ ‫לוּ לָ ב ּדוֹ ָמה לַ ּׁ ִש ְד ָרה ׁ ֶשל ָא ָדם‪ְ ,‬ו ַה ֲה ַדס ּדוֹ ֶמה לָ ַעיִ ן‪ ,‬וַ ֲע ָר ָבה ּדוֹ ָמה‬ ‫האדם ביחד עם האישה‪ ,‬זה חסד ואמת‪ .‬דבר נוסף‪ ,‬המילים 'חסד‬ ‫לַ ּ ֶפה‪ְ ,‬ו ָה ֶא ְתרוֹ ג ּדוֹ ֶמה לַ ֵּלב‪ָ ,‬א ַמר ָּד ִוד ֵאין ְּב ָכל ָה ֵא ָיב ִרים ָ ּגדוֹ ל ֵמ ֵאלּ וּ‪,‬‬ ‫ואמת'‪ ,‬כידוע‪ ,‬לקוחים מי"ג מידות של רחמים ומופיעים בתנ"ך‬ ‫ׁ ֶש ֵהן ׁ ְשקוּ לִ ין ְּכנֶ ֶגד ָּכל ַהגּ וּף‪ֱ ,‬הוֵ י‪ָּ :‬כל ַע ְצמוֹ ַתי ּת ַ‬ ‫ֹאמ ְרנָ ה‪.‬‬ ‫ביחד י"ג פעמים‪ .‬אם ניקח את שתי המילים עם הכולל [‪]2=1+1‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬דברי המדרש לא מסתדרים – ולמה? כי יש לנו לולב‬ ‫ונצרף לגימט' של המילים‪ ,‬נקבל ‪' = 515‬חתן כלה' = 'יצחק רבקה'‪.‬‬ ‫אחד ‪ -‬כנגד חוט שדרה אחד‪ .‬אתרוג אחד ‪ -‬כנגד לב אחד‪ .‬הדסים‬ ‫א"כ התורה מאריכה מאד בענין השידוכין של יצחק ורבקה‪ ,‬ומי‬ ‫‪ -‬יש לנו שלושה בדי הדס‪ ,‬וחוץ מזה בכל ענף של ההדס צריך‬ ‫שמדבר על זה בהרחבה הוא רבינו בחיי בתחילת הפרשה ואומר‪,‬‬ ‫להיות שלושה עלים‪ .‬אם יש ארבעה‪ ,‬זה נקרא 'הדס שוטה'; כמה‬ ‫שכל זה נועד ללמד אותנו עד כמה חשוב הוא נושא הנישואין‪ ,‬ותוך‬ ‫עיניים יש לנו? עדיין לא מצאנו שיש לנו יותר משתי עיניים‪ .‬לכן‬ ‫כדי דבריו הוא מציין שהתורה חוזרת ג' פעמים על המילה 'עין';‬ ‫אם אומר המדרש שההדס הוא כנגד העיניים‪ ,‬היה צריך להיות שני‬ ‫בדי הדסים‪ ,‬ובכל ענף שני עלים ולא שלושה ‪ -‬איך זה מסתדר?!‬ ‫אומרת התורה בפרשת השבוע‪( :‬כד‪ ,‬א) ְו ַא ְב ָר ָהם זָ ֵקן ָ ּבא ַ ּב ָ ּי ִמים‬ ‫באים המפרשים ואומרים‪ ,‬לזה התכוון שלמה המלך בדבריו‬ ‫וַ ה' ֵ ּב ַרְך ֶאת ַא ְב ָר ָהם ַ ּב ּכֹל;‬ ‫ֹאשוֹ "; מלבד שני עיניו בראשו‪ ,‬יש לו עין נוספת‪,‬‬ ‫ֶ"ה ָח ָכם ֵעינָ יו ְּבר ׁ‬ ‫בני עדות אשכנז לא נהגו לעשות 'אירועים מיוחדים' כאשר‬ ‫שעליה אומרת הגמרא (מסכת תמיד לב‪ ,‬א) ‪ -‬איזהו חכם? הרואה את‬ ‫יש שמחה בבית הכנסת‪ .‬לעומת זאת אצל הספרדים‪ ,‬בשעה שחתן‬ ‫הנולד; את הנולד אי אפשר לראות בעיני בשר ודם‪ ,‬אלא רק‬ ‫עולה לתורה‪ ,‬נהגו לקרוא את הפס' שנקרא בע"ה בתורה בפרשת‬ ‫ב'עין' השכל!‬ ‫השבוע; פס' א' ואחריו התרגום שלו – מהפס' (כד‪ ,‬א) ְו ַא ְב ָר ָהם זָ ֵקן‬ ‫א"כ אומר לנו רבינו בחיי‪' ,‬תפתח את העיניים שלך ותבונן‬ ‫ָ ּבא ַ ּב ָ ּי ִמים וכוו'‪.‬‬ ‫בפרשה הזאת' – אז בואו נתבונן‪:‬‬ ‫כותב רבינו בחיי – הנה אנכי נצב על עין המים‪ .‬יש להתעורר‬ ‫לשה נִ זְ ַּד ְ ּוגוּ לָ ֶהם‬ ‫אומר המדרש (שמות רבה פרשה א‪ ,‬אות לב) – ׁ ְש ׁ ָ‬ ‫בענין פרשה זו שהיא כפולה‪ ,‬ודרשו רז"ל יפה שיחת עבדי אבות‬ ‫וּמשה‪ְּ .‬ביִ ְצ ָחק ְּכ ִתיב (בראשית כד‪ ,‬סב)‪:‬‬ ‫זִ וּ וּ ֵג ֶיהם ִמן ַה ְּב ֵאר‪ ,‬יִ ְצ ָחק יַ ֲעקֹב ׁ ֶ‬ ‫לפני הקב"ה מתורתן של בנים שהרי פרשת אליעזר כפולה והרבה‬ ‫ְויִ ְצ ָחק ָ ּבא ִמבּ וֹ א ְּב ֵאר וגו'‪ְ .‬ועוֹ ד ׁ ֶש ִנזְ ַּד ְו ָגה ִר ְב ָקה לֶ ֱאלִ ֶיעזֶ ר לַ ַּמ ְעיָ ן‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫גופי תורה נתונים ברמיזה‪ .‬ואין ספק כי זה מופת ועדות גדולה על‬ ‫משה‪ ,‬וַ ֵ ּי ׁ ֶשב ַעל ַה ְּב ֵאר‪.‬‬ ‫יַ ֲעקֹב (בראשית כט‪ ,‬ב)‪ :‬וַ ַ ּי ְרא ְו ִה ֵ ּנה ְב ֵאר ַ ּב ּ ָׂש ֶֹדה‪ֶ ׁ .‬‬ ‫מעלת האבות שהם הם המרכבה‪ ,‬ובודאי כפל הפרשה לא לחנם כי‬ ‫וּ לְ כ ֵֹהן ִמ ְדיָ ן ׁ ֶש ַבע ָ ּבנוֹ ת‪.‬‬ ‫אם לענינים צריכים מוכרחים כאשר אפרש בפרשה‪ .‬והתעורר ופקח‬ ‫נשאלת השאלה – למה מספרים לנו את זה חז"ל‪ ,‬מזה משנה‬ ‫עיני שכלך כי כל המעשים האלה בהצלחת השליחות על העין היו‪,‬‬ ‫לנו איפה הם מצאו את הזיווג שלהם?‬ ‫והזכיר זה ג' פעמים במלות שונות זהו שאמר עין המים‪ ,‬ואמר‬ ‫נתחיל תחילה בנושא החתונה‪:‬‬ ‫ואבא היום אל העין‪ ,‬ואמר עוד ותרד העינה‪ ,‬ויש לך להתבונן בג'‬ ‫מלות האלה‪ ,‬עין‪ ,‬העין‪ ,‬העינה‪.‬‬ ‫צריך לדעת שנושא הנישואין‪ ,‬זה נושא שנותן לאדם שלימות‪.‬‬ ‫אין דבר בעולם שצריך השלמה לאחר שנברא; הקב"ה ברא את‬ ‫א"כ באה התורה ואומרת לנו "תפקח את העיניים" – כל פרט‬ ‫השמים ואת הארץ ואת הכוכבים וכו' הוא ברא את כל העולם‬ ‫בפרשה מלמד אותנו לדורות; כל פרט שסיפר אליעזר‪ ,‬יש לו‬ ‫כולו – (בראשית א‪ ,‬לא) וַ ַ ּי ְרא ֱאל ִֹהים ֶאת ָּכל ֲא ׁ ֶשר ָעשָׂ ה ְו ִה ֵ ּנה טוֹ ב‬ ‫הנחיה למערכת השידוכים לדורות!‬ ‫ה‪ .‬ברוך שאמר‪ 67 :‬פסוקים!‬ ‫ו‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬ישנם קהילות מסוימות – הן התוניסאים‪ ,‬הן האלג'ירים ועוד‪ ,‬שנהגו להוציא ספר תורה ולקרוא מתוכו‪ .‬האשכנזים נהגו להוציא רק קוגל וצ'ולנט‬ ‫והתימנים לא זה ולא זה‬ ‫😊‬ ‫😊‬ ‫אי‬ ‫שאמר‬ ‫ו"פשת תנש – ךדתשמל ךירדמה‬ ‫ברוך‬ ‫ַההוּ א ְּב ֵאר ׁ ָש ַבע ִּכי ׁ ָשם נִ ׁ ְש ְּבעוּ ׁ ְשנֵ ֶיהם‪ .‬וכך בשבוע הבא‪ ,‬נקרא על‬ ‫ְמאֹד‪ .‬הדבר היחיד שצריך השלמה‪ ,‬הוא האדם – והראיה לכך‬ ‫יעקב ולבן שכרתו ברית‪ ,‬ולאחר מכן נאמר (לא‪ ,‬נג) וַ ִ ּי ּׁ ָש ַבע יַ ֲעקֹב‪.‬‬ ‫שהוא לא מושלם‪ ,‬שהוא נקרא בפי חז"ל‪ ,‬שכל עוד שהוא לא‬ ‫בא הספורנו ושואל‪ ,‬ולמה היה אברהם צריך בכלל להשביע את‬ ‫התחתן‪ ,‬הוא נקרא 'פלגא דגופא' – ורק לאחר שהוא מתחתן‪ ,‬הוא‬ ‫אליעזר – והרי הוא היה נאמן ביתו?!‬ ‫נקרא גוף שלם‪ .‬ולכן בא' הברכות שמברכים את החתן‪ ,‬אומרים‬ ‫"ברוך אתה ה' ‪ ...‬יוצר האדם" – מה זה קשור לכאן?! פשוט מאד‪.‬‬ ‫כותב הספורנו – ואברהם זקן‪ .‬ויי ברך‪ .‬באר הסבות שהכריחו‬ ‫כי כעת שהוא עומד תחת חופתו‪ ,‬הוא הגיע לתכליתו!‬ ‫את אברהם לשלוח את עבדו אל ארץ אחרת בעד אשה לבנו‬ ‫ושהוצרך להשביעו עליו שהרי לסבת הזקנה דאג שימו' ולא יראה‬ ‫שאל פעם הרב גלינסקי זצ"ל‪ ,‬ולמה חתן לא מברך ביום חתונתו‬ ‫בחופת בנו והסכים שלא לאחר עוד ומבלי אין בארצו אשה הגונה‬ ‫'הגומל' – עד עכשיו הוא היה חצי גוף‪ ,‬וכעת הושלם גופו? פשוט‬ ‫לבנו הוצרך לשלוח אל ארץ אחרת‪ .‬ומפני עשרו דאג שמא איזה‬ ‫מאד‪ .‬א"א לברך 'הגומל'‪ ,‬כי החתן כביכול נכנס ל'כלא' ברגע שהוא‬ ‫אדם בלתי הגון ירבה שוחד לעבדו כדי שיבחר בבתו ולא ישתדל‬ ‫😊‬ ‫אומר 'הרי את מקודשת לי' – ובכלא לא מברכים 'הגומל'‬ ‫להשיג אשה הגונה לבנו‪ .‬ולכן הוצרך להשביע את עבדו על כל‬ ‫אם אלה הדברים‪ ,‬נוכל להיכנס לעומק הסוגיה‪:‬‬ ‫אלה‪ :‬אלהי השמים ואלהי הארץ‪ .‬שאם תבגוד יפרע ממך בעולם‬ ‫נושא החתונה נאמר בפרשה מיד לאחר פטירת שרה אמנו‪ .‬יצחק‬ ‫הזה ובעולם הבא‪.‬‬ ‫אבינו נעדר מהמקום במשך שלש שנים; אם כדברי הזוה"ק‪ ,‬שהוא‬ ‫אומר הרב אלישיב זצ"ל (דברי אגדה‪ ,‬חיי שרה) – "עבדו זקן ביתו‬ ‫אכן נשחט בעקידה ונילקח לגן עדן כדי להתרפא מהחתך במשך‬ ‫המושל בכל אשר לו" – על המפתחות של אוצרותיו מסר לידו‪,‬‬ ‫שלש שנים – והראיה‪ ,‬בשעה שבירך אותו יצחק אבינו‪ ,‬אמר לו‪:‬‬ ‫הוא היה נאמן ביתו‪ ,‬מעולם לא ביקש ממנו חשבון‪ ,‬היה לו בו‬ ‫ְ"ר ֵאה ֵר ַיח ְּבנִ י ְּכ ֵר ַיח שָׂ ֶדה ֲא ׁ ֶשר ֵ ּב ֲרכוֹ ה'" – ואיזה ריח זה היה?‬ ‫אימון מלא‪ .‬אבל למסור לידו ענין הזיווג של בנו‪ ,‬דבר התלוי‬ ‫אומרים חז"ל 'ריח מגן עדן' – אה‪ ,‬מאיפה יצחק יודע מה הריח‬ ‫בנשמת בנו‪ ,‬ביקש ממנו שבועה חמורה‪ ,‬בנקיטת חפץ‪...‬‬ ‫שיש בגן עדן?! – פשוט מאד‪ .‬כי הוא היה שם!‬ ‫עד כדי כך‪ ,‬שכאשר אליעזר יוצא לחרן הוא לוקח איתו עשרה‬ ‫ולכן לאחר חזרתו לעולם‪ ,‬אומרת התורה‪( :‬כד‪ ,‬סג) וַ ֵ ּי ֵצא יִ ְצ ָחק‬ ‫גמלים – והרמב"ן כבר מעיר על זה – מה פתאום הוא לקח איתו‬ ‫לָ שׂ וּ ַח ַ ּב ּ ָׂש ֶדה לִ ְפנוֹ ת ָע ֶרב וַ ִ ּי ּ ָׂשא ֵעינָ יו וַ ַ ּי ְרא ְו ִה ֵ ּנה גְ ַמ ִּלים ָ ּב ִאים‪( :‬סד)‬ ‫עשרה גמלים;‬ ‫וַ ִּת ּ ָׂשא ִר ְב ָקה ֶאת ֵעינֶ ָיה וַ ֵּת ֶרא ֶאת יִ ְצ ָחק וַ ִּת ּפֹל ֵמ ַעל ַה ָ ּג ָמל‪.‬‬ ‫כותב הרמב"ן – "‪ ...‬כאשר נשבע מיד הלך מעצמו ולקח עשרה‬ ‫נשאלת השאלה – למה היא נפלה מהגמל?‬ ‫גמלים מגמלי אדוניו כי כל טוב אדוניו היה בידו והוא פקיד ונגיד‬ ‫אומר רש"י – ותרא את יצחק‪ .‬ראתה אותו הדור ותוהא מפניו‪.‬‬ ‫על הכל לקחת ממנו כאשר ירצה כמו שאמר (לעיל פסוק ב) המושל‬ ‫כותב הריב"א מבעלי התוספות – ותפול מעל הגמל‪ .‬לפי שראתה‬ ‫בכל אשר לו ‪" ...‬‬ ‫יצחק שהיה בא מגן עדן והיה בא כדרך שהמתים הולכים‪ ,‬רגליהם‬ ‫א"כ שואל הרב אלישיב‪ ,‬בענין הממון הוא סומך עליו בעיניים‬ ‫למעלהז‪.‬‬ ‫עצומות – נותן לו יד חופשית בלי שום שבועה וכד'‪ .‬אבל כאן‬ ‫א"כ כשרבקה ראתה את יצחק יורד מהשמים עם הראש כלפי‬ ‫בענין השידוך הוא משביע אותו וכורת עמו ברית – למה?‬ ‫מטה‪ ,‬היא שאלה את אליעזר מיד "מי זה???"‬ ‫אומר הרב אלישיב – רבי ישראל מסלנט בא פעם לכפר אחד‬ ‫"זה בעלך!" – ולכן מהבהלה היא נפלה מעל הגמל!‬ ‫ונכנס לבית מלון‪ .‬כשראהו בעל הבית שאלו‪ ,‬אולי כבודו שוחט?‬ ‫כי יש לי עגל לשחוט‪ .‬אמר לו רבי ישראל‪ ,‬לא‪ .‬לאחרי שעה‬ ‫לפני שאליעזר הולך למצוא את השידוך ליצחק‪ ,‬קורא לו אברהם‬ ‫ביקש ממנו רבי ישראל‪ ,‬אולי יאבה להלוותו רובל כסף אחד למשך‬ ‫אבינו ואומר לו‪( :‬כד‪ ,‬ב) "‪ ...‬שִׂ ים נָ א יָ ְדָך ַּת ַחת יְ ֵרכִ י‪( :‬ג) ְו ַא ׁ ְש ִּב ֲיעָך‬ ‫חצי יום‪ ,‬למחר יגיע לו כסף וישיבו‪ .‬אמר לו בעל המלון‪ ,‬איך‬ ‫בּ ה' ֱאל ֵֹהי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וֵ אל ֵֹהי ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ל ֹא ִת ַ ּקח ִא ּׁ ָשה לִ ְבנִ י ִמ ְּבנוֹ ת‬ ‫אלווה לכם רובל כסף‪ ,‬והרי אינני מכירכם‪ .‬אמר לו רבי ישראל‪,‬‬ ‫ַה ְּכנַ ֲענִ י ֲא ׁ ֶשר ָאנֹכִ י יוֹ ׁ ֵשב ְּב ִק ְרבּ וֹ ‪( :‬ד) ִּכי ֶאל ַא ְר ִצי ְו ֶאל מוֹ לַ ְד ִּתי‬ ‫על רובל כסף אין לי נאמנות אצלכם ועל הנשמה שלכם הייתם‬ ‫ֵּתלֵ ְך ְולָ ַק ְח ָּת ִא ּׁ ָשה לִ ְבנִ י לְ יִ ְצ ָחק;‬ ‫מאמינים לי?! יהודי הנוסע מעיר לעיר ורואה שלט כשר‪ ,‬הוא‬ ‫אומר רש"י – תחת ירכי‪ .‬לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ‬ ‫נכנס אצלם ואוכל כאוות נפשו‪ ,‬אם אך החנוני אומר 'כשר'‪ ,‬הוא‬ ‫של מצוה‪ ,‬כגון ספר תורה או תפלין‪ ,‬והמילה היתה מצוה ראשונה‬ ‫מקיים החטוף ואכול‪ .‬ומסופק אני אם היה מוסר לידו על סמך‬ ‫לו ובאה לו על ידי צער והיתה חביבה עליו ונטלה‪.‬‬ ‫השלט אף לירה אחת‪ ,‬והנשמה שלו הוא מפקיד בידו!‬ ‫באותם זמנים כאשר היו נשבעים היו כורתים ברית – לדוגמא‪,‬‬ ‫אצל אברהם אבינו היה להיפך‪ .‬את רכושו מסר ביד אליעזר‬ ‫הקב"ה נשבע שלא יביא יותר מבול לעולם ומיד לאחר מכן כרת‬ ‫עבדו‪ ,‬אבל בענייני רוחניות לא האמינו – "לא תקח אשה מבנות‬ ‫את הברית עם הקשת בענן; בשבוע שעבר קראנו שאברהם ואבימלך‬ ‫הכנעני"‬ ‫כרתו ברית‪ ,‬ומיד לאחר מכן נאמר (כן‪ ,‬לא) ַעל ֵּכן ָק ָרא לַ ָּמקוֹ ם‬ ‫ז‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬מי שרוצה לדעת איך זה נעשה‪ ,‬יסתכל במדרש תנחומא [פרשת אמור]‪ ,‬שם מסופר על האשה שהורידה את שמואל הנביא באוב‪ ,‬שראתה אותו‬ ‫חוזר עם ראש למטה ורגלים למעלה‪ .‬מי שרוצה לראות מאמר יותר עמוק בעניין‪ ,‬יסתכל בספרו של הרב פינקוס [מאמרי פורים] ‪ -‬שם הוא מבאר את עניין‬ ‫הירידה משמים‪.‬‬ ‫בי‬ ‫שאמר‬ ‫ו"פשת תנש – ךדתשמל ךירדמה‬ ‫ברוך‬ ‫לכאורה‪ ,‬מה הוא מספר לו כאן שהוא הכיר את הקב"ה לכל‬ ‫א"כ אומר לנו הרב אלישיב זצ"ל‪ ,‬זה מה שלימד אותנו אברהם‬ ‫העולם – מזה קשור לנושא כאן?!‬ ‫במילי דעלמא‪ ,‬אפשר לסמוך על אנשים ללא שבועה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫אבינו –‬ ‫בא הספר מלא העומר ואומר‪ ,‬שאברהם אבינו היה בטוח שהקב"ה‬ ‫במילי דשמיא אפשר לסמוך רק ע"י שבועה – "אתה הולך‬‫ֵ‬ ‫אבל‬ ‫ח‬ ‫ישלח לו סיעתא דשמיא מיוחדת היות והוא הפיץ את דבר ה'‬ ‫להקים את הבית של יצחק אבינו – שם תישבע לי!"‬ ‫בעולם;‬ ‫מסופר על ר' ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל‪ ,‬שעמד פעם בשוק‬ ‫כותב הספר מלא העומר – ומה ענין זה שהזכיר זאת לאליעזר‬ ‫ארבעת המינים ובדק את האתרוג; עבר שם איזה מישהו ואמר‬ ‫עבדו? אמנם יתכן‪ ,‬כי מצינו לפעמים שהצדיק אינו מאמין בעצמו‬ ‫לו‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬זה לא שידוך – זה בסכ"ה אתרוג‪ ,‬למה אתה‬ ‫בהבטחתו יתברך‪ ,‬כמו שנאמר במובחר שבאבות 'ויירא יעקב'‪ ,‬שמא‬ ‫מתאמץ כ"כ?"‬ ‫יגרום החטא שלא תתקיים ההבטחה [ברכות ד‪ ,‬א]‪ .‬ואך מצינו‬ ‫אמר לו הרב‪" :‬בוא ואספר לך סיפור‪ :‬ר' ברל לייבוביץ' ר"י‬ ‫במזכה הרבים דאין חטא בא על ידו [אבות פ"ה מי"ח]‪ .‬וזהו הנרצה‬ ‫קמיניץ הציע שידוך לבחור א'‪ .‬אז התחיל הבחור לשאול שאלות‬ ‫שבתחילה השביעו בה' אלהי השמים והארץ כאשר הוא עכשיו‪,‬‬ ‫חיצוניות על אותה אישה – השמנה היא אם רזה ‪ ...‬מה הגובה‬ ‫וכאשר אמר לו העבד 'אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי' כו'‪ ,‬על‬ ‫‪ ...‬וכו' וכו'‪ ,‬אמר לו ר' ברל – אישה זה לא אתרוג; על האתרוג‬ ‫זה השיב לו‪ :‬אחר שהוא ית' ייעד לו 'לזרעך אתן' כו'‪ ,‬אם כן הרי‬ ‫צריך להסתכל על החיצוניות‪ .‬אבל בשידוך תחפש את הפנימיות‬ ‫נתבשר בבשורת זרע קדוש שראויים למתנת הארץ‪ ,‬אם כן ראוי‬ ‫– תבדוק את המידות שלה! – ולכן אני בודק את האתרוג ככה!"‬ ‫שתהיה לו אשה ראויה‪ .‬אלא שיש לחוש פן יגרום החטא‪ .‬ולזה‬ ‫קאמר 'אלהי השמים'‪ ,‬אחר שבתחילה היה אלהי השמים‪ ,‬ועל ידי‬ ‫אברהם אבינו מצוה את אליעזר ללכת ולמצוא לבנו יצחק שידוך‪,‬‬ ‫נתפרסם יחודו ואחדותו יתברך בארץ‪ ,‬אין לך מזכה הרבים גדול‬ ‫הוא משביע אותו‪ ,‬ואומר לו‪( :‬כד‪ ,‬ג) ֲא ׁ ֶשר ל ֹא ִת ַ ּקח ִא ּׁ ָשה לִ ְבנִ י ִמ ְּבנוֹ ת‬ ‫מזה‪ ,‬אם כן בטוח שלא יגרום החטא לבטל ההבטחה‪.‬‬ ‫ַה ְּכנַ ֲענִ י ֲא ׁ ֶשר ָאנֹכִ י יוֹ ׁ ֵשב ְּב ִק ְרבּ וֹ ‪( :‬ד) ִּכי ֶאל ַא ְר ִצי ְו ֶאל מוֹ לַ ְד ִּתי ֵּתלֵ ְך‬ ‫בא האבן עזרא ושואל‪ ,‬האם כשאמר לו אברהם "הוּ א יִ ׁ ְשלַ ח‬ ‫ְולָ ַק ְח ָּת ִא ּׁ ָשה לִ ְבנִ י לְ יִ ְצ ָחק – ומי אמר לו שהמשפחה שלו כולם‬ ‫ַמלְ ָאכוֹ לְ ָפנֶ יָך" זו היתה הבטחה או תפילה?‬ ‫צדיקים?! ואולי היא עובדת ע"ז?!‬ ‫אומר האבן עזרא – הוא ישלח מלאכו‪ .‬תפלה‪ .‬ואלו היתה נבואה‬ ‫(כד‪ ,‬ג)‬ ‫א"כ בהתחלה שמשביע אברהם את אליעזר‪ ,‬נאמר‪:‬‬ ‫למה אמר ואם לא תאבה האשה‪.‬‬ ‫ְו ַא ׁ ְש ִּב ֲיעָך ַ ּבה' ֱאל ֵֹהי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וֵ אל ֵֹהי ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ל ֹא ִת ַ ּקח ִא ּׁ ָשה‬ ‫וכך כותב הספורנו – אלהי השמים ישלח מלאכו‪ .‬יהי רצון‬ ‫ֹאמר‬ ‫לִ ְבנִ י וכו'‪ ,‬ואחרי שהוא נשבע לו‪ ,‬אומר לו אליעזר‪( :‬שם ה) וַ ּי ֶ‬ ‫שישלח מלאכו ממעון קדשו השמים בהיות שהוא לקחני משם ולו‬ ‫ֹאבה ָה ִא ּׁ ָשה לָ לֶ ֶכת ַא ֲח ַרי ֶאל ָה ָא ֶרץ ַה ּזֹאת‬ ‫ֵאלָ יו ָה ֶע ֶבד אוּ לַ י ל ֹא ת ֶ‬ ‫נתכנו עלילות לעשות באופן שלא יצטרך בני ללכת שם‪.‬‬ ‫ֹאמר ֵאלָ יו‬ ‫את ִמ ּׁ ָשם‪( :‬ו) וַ ּי ֶ‬ ‫ֶה ָה ׁ ֵשב ָא ׁ ִשיב ֶאת ִּבנְ ָך ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר יָ ָצ ָ‬ ‫ַא ְב ָר ָהם ִה ּׁ ָש ֶמר לְ ָך ּ ֶפן ָּת ׁ ִשיב ֶאת ְּבנִ י ׁ ָש ָּמה‪( :‬ז) ה' ֱאל ֵֹהי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם‬ ‫כותב בעל הטורים – ישלח מלאכו‪ .‬המיוחד לו כדכתיב כי ילך‬ ‫ֲא ׁ ֶשר לְ ָק ַחנִ י ִמ ֵ ּבית ָא ִבי ֵוּמ ֶא ֶרץ מוֹ לַ ְד ִּתי וַ ֲא ׁ ֶשר ִ ּד ֶ ּבר לִ י וַ ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ַ ּבע‬ ‫מלאכי לפניך‪ .‬אבל לא אותו שכתוב בו מלאך ושלחתי לפניך מלאך‪.‬‬ ‫לִ י לֵ אמֹר לְ זַ ְר ֲעָך ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ּזֹאת הוּ א יִ ׁ ְשלַ ח ַמלְ ָאכוֹ לְ ָפנֶ יָך‬ ‫ב"פ כתיב מלאכו ופירוש שביקש על ב' אחד בהליכה ואחד בחזרה‪.‬‬ ‫ְולָ ַק ְח ָּת ִא ּׁ ָשה לִ ְבנִ י ִמ ּׁ ָשם;‬ ‫וכך מובא גם במדרש (בראשית רבה פרשה נט‪ ,‬אות י) – הוּ א יִ ׁ ְשלַ ח‬ ‫אומר רש"י – ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי‪ .‬ולא‬ ‫ַמלְ ָאכוֹ לְ ָפנֶ יָך (בראשית כד‪ ,‬ו ז)‪ַ ,‬ר ִּבי דוֹ ָסא אוֹ ֵמר ֲה ֵרי זֶ ה ַמלְ ָאְך ְמ ֻס ָ ּים‪,‬‬ ‫אמר ואלהי הארץ‪ ,‬ולמעלה אמר (פסוק ג) ואשביעך בה' אלהי‬ ‫ְּב ׁ ָש ָעה ׁ ֶש ָא ַמר ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינוּ (בראשית כד‪ ,‬ז)‪ :‬הוּ א יִ ׁ ְשלַ ח ַמלְ ָאכוֹ לְ ָפנֶ יָך‪,‬‬ ‫השמים ואלהי הארץ‪ .‬אמר לו עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי‬ ‫זִ ֵימן לוֹ ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך הוּ א ׁ ְשנֵ י ַמלְ ָאכִ ים‪ֶ ,‬א ָחד לְ הוֹ ִציא ֶאת ִר ְב ָקה‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬שהרגלתיו בפי הבריות‪ ,‬אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי‬ ‫ְו ֶא ָחד לְ לַ וּ וֹ ת ֶאת ֱאלִ ֶיעזֶ ר‪.‬‬ ‫השמים ולא אלהי הארץ‪ ,‬שלא היו באי עולם מכירים בו‪ ,‬ושמו‬ ‫על איזה מלאך מדובר?‬ ‫לא היה רגיל בארץ‪.‬‬ ‫כאן בפרשה נאמר ַמלְ ָאכוֹ ואילו בפרשת כי תשא נאמר [לב‪,‬‬ ‫ֹאבה ָה ִא ּׁ ָשה לָ לֶ ֶכת ַא ֲח ֶריָך ְונִ ִ ּק ָית ִמ ּׁ ְש ֻב ָע ִתי זֹאת‬ ‫(שם ח) ְו ִאם ל ֹא ת ֶ‬ ‫לד] ִה ֵ ּנה ַמלְ ָאכִ י יֵ לֵ ְך לְ ָפנֶ יָך;‬ ‫ַרק ֶאת ְּבנִ י ל ֹא ָת ׁ ֵשב ׁ ָש ָּמה;‬ ‫כותב בעל הטורים (פרשת כי תשא) – הנה מלאכי ילך לפניך‪.‬‬ ‫מלאכי עולה בגי' מאה ואחד‪ :‬הנה מלאכי אותיות מיכאלט שהוא‬ ‫אומר רש"י – ונקית משבועתי וגו'‪ .‬וקח לו אשה מבנות ענר‬ ‫מלאכי המיוחד לי‪.‬‬ ‫אשכול וממרא‪.‬‬ ‫בא ר' שלמה קלוגר בספרו גבורת שלמה ושואל‪ ,‬ולמה לא אמר‬ ‫אומר ספר חסידים‪ ,‬אם אומרים לך 'לא' בשידוכים אל תרדוף‬ ‫'מלאך' – למה 'מלאכו'?‬ ‫אחרי השידוך הזה!‬ ‫ח‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬יש הרבה חנויות שאנשים סומכים שם על המוצרים כי "לבעל הבית יש זקן עד הרצפה‪ ,‬והוא גם אמר שכל המוצרים בהשגחת הבד"צ ‪ – " ...‬ואיפה‬ ‫😊‬ ‫התעודה שלו??? – "לא צריך ‪ ...‬אפשר לסמוך עליו ‪ – " ...‬כמו שאמר לי פעם א' הרבנים – "זָ ָקן גדל לבד – לא צריך לעשות שום דבר כדי שיצמח"‬ ‫ט‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬רבינו בחיי סובר‪ ,‬שזה היה גבריאל‪.‬‬ ‫גי‬ ‫שאמר‬ ‫ו"פשת תנש – ךדתשמל ךירדמה‬ ‫ברוך‬ ‫שאלה נוספת שהוא שואל – וקדם לו החתם סופר;‬ ‫אומר ר' שלמה קלוגר‪ ,‬פעמים שהקב"ה מטיל על פלוני עבודה‬ ‫אברהם אבינו – נשיא אלקים‪ ,‬משפחה טובה‪ ,‬עשיר וכו' וכו'‬ ‫מסוימת – מאותו הרגע‪ ,‬אותו המלאך הוא שליחו של הקב"ה –‬ ‫– למה הוא היה צריך להתפלל שהשידוך יצליח – עם משפחה‬ ‫'ידא אריכתא' של הקב"ה; יש פעמים שאומר הקב"ה‪" :‬אני צריך‬ ‫כזאת למה שלא יצליח השידוך?!‬ ‫מלאך לשליחות פלונית" – מי שמתנדב זוכה‪ .‬הוא לא מכריח‬ ‫אותו ללכת לשליחות;‬ ‫ועוד‪ ,‬יצחק ג"כ התפלל‪ ,‬ברגע שהוא חזר מגן עדן‪ ,‬נאמר (כד‪,‬‬ ‫סג) וַ ֵ ּי ֵצא יִ ְצ ָחק לָ שׂ וּ ַח ַ ּב ּ ָׂש ֶדה לִ ְפנוֹ ת ָע ֶרב וגו' – אומרים חז"ל‪ ,‬שכאן‬ ‫כותב ר' שלמה קלוגר (פרשת ויגש) – והעולה משם בקיצור דיש‬ ‫הוא תיקן תפילת מנחה – ועל מה הוא בדיוק התפלל?!‬ ‫שני עניני שליחות‪ :‬יש שליחות שהוא ית' גוזר למלאך פרטי 'לך‬ ‫ועשה כך וכך' והוא מוכרח לילך ולעשות ויש שליחות שהוא ית'‬ ‫כותב בעל הטורים – לשוח בשדה‪ .‬היינו שיצחק תקן תפלת‬ ‫מכריז מי יתנדב לילך לעשות כך וכך וכששומעים מה"ש כן נמצא‬ ‫המנחה ואז נזדמנה לו רבקה והיינו דכתיב על זאת יתפלל כל‬ ‫מי שמתנדב לילך ואז שולחו הקב"ה וכ"מ בישעיה ששמע מאמרו‬ ‫חסיד אליך לעת מצוא דהיינו אשה דכתיב מצא אשה מצא טוב‪.‬‬ ‫ית' את מי אשלח ומי לך לנו ואמר הנני שלחני וכן באחאב שאמר‬ ‫כותב הכלי יקר – ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב‪ .‬רז"ל‬ ‫הוא ית' מי ילך ויפתה את אחאב וכו'‪ ,‬ויצא הרוח מלפני ד' ויאמר‬ ‫(ברכות כו‪ ):‬למדו מכאן שיצחק תיקן תפלת מנחה שהוא לפנות ערב‬ ‫אני אלך והחילוק ביניהם הוא כך דבענין הראשון דאין השליח‬ ‫סמוך להערב שמש‪ .‬ומכאן סמך למה שאמרו רז"ל (ברכות ו‪ ):‬לעולם‬ ‫הולך מדעתו אלא בע"כ א"ל להחזיק טובה להשליח רק לו ית' ולא‬ ‫יזהר אדם בתפלת המנחה שכן אליהו לא נענה כי אם בתפלת‬ ‫נחשב השליח עושה כלום רק השי"ת עושה בכל‪ :‬הן גוף הדבר הן‬ ‫המנחה‪ ,‬ואע"פ שאברהם ויעקב תקנו גם תפלת שחרית וערבית‪,‬‬ ‫מינוי השליחות‪ .‬אבל באופן השני יש להחזיק טובה גם להשליח‬ ‫מ"מ לא מצינו שנענו מיד ותכף‪ ,‬אבל בתפלת מנחה מצינו שיצחק‬ ‫‪ ...‬כיון דהשליח מתנדב לילך מדעתו ואם לא היה מתנדב לא היה‬ ‫נענה מיד‪ ,‬כי מסתמא התפלל יצחק על הזיווג בעוד היות אליעזר‬ ‫הולך ‪ ...‬ומה יומתק בזה המדרש פ' חיי שרה בפס' 'הוא ישלח‬ ‫בדרך‪ ,‬כי על זאת יתפלל כל חסיד לעת מצוא זו אשה (שם ח‪).‬‬ ‫מלאכו לפניך' ‪ ...‬ובע"כ הכוונה שלא נמסר לשליח וא"כ קשה האיך‬ ‫ולכך הלך להתפלל תפלה זו בשדה‪ .‬שאם נתן לו ה' השדה המוכן‬ ‫אמר הוא ישלח מלאכו לפניך‪ ,‬לכך אמר דכאן לא נתן הברירה‬ ‫לזריעה ביתר שאת על שאר כל השדות‪ ,‬כמ"ש (בראשית כו‪ .‬יב)‬ ‫ביד איזה מלאך שירצה לילך רק ה"ז מלאך מסוים והקב"ה מייחד‬ ‫ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערים‪ .‬קל וחומר שיתן לו‬ ‫המלאך ובזה נחשב כאילו הקב"ה עשאו כביכול בעצמו ממש ‪...‬‬ ‫אשה קרקע עולם אשר תוציא זרע טוב וישר בעיני אלהים‪ ,‬ומיד‬ ‫פירוש הדבר‪ ,‬אמר אברהם "הוא ישלח מלאכו לפניך" – כדי‬ ‫כאשר התפלל עליה כתיב‪ ,‬וישא עיניו וירא והנה גמלים באים‪ ,‬כי‬ ‫שהתודה רבה תהיה ישירות לקב"ה ללא אמצעים אחרים!‬ ‫בשעת התפלה היה נותן עיניו למטה‪ ,‬ומיד אחר סיום התפלה נשא‬ ‫עיניו למעלה וירא כי היה נענה מיד‪ ,‬והנה גמלים באים נושאים‬ ‫אם אלה הדברים‪ ,‬נוכל להתקדם לעוד נק'‪:‬‬ ‫את בת זוגו‪ ,‬ומזה למדו שיותר האדם נענה בתפלת המנחה‪ ,‬וטעמו‬ ‫בא הספר שמן ראש ושואל מס' שאלות בענין השידוכין;‬ ‫של דבר לפי שמדת הדין מקטרג דווקא בלילה וע"כ תפלת ערבית‬ ‫בראש ובראשונה הוא שואל‪ ,‬אברהם ביקש מלאך – האם הוא‬ ‫הסמוכה ללילה‪ ,‬וכן תפלת שחרית גם כן סמוכה ללילה שעברה‪,‬‬ ‫שלח מלאך או לא שלח מלאך – נראה בסוף‪ .‬אבל בכל אופן‪,‬‬ ‫אבל מנחה רחוק משני לילות על כן אין בתפלה זו שום קטיגור‪.‬‬ ‫ע"פ מה שנראה בהתחלה‪ ,‬לא היו מלאכיםי‪ .‬מגיע אליעזר ומבקש‬ ‫טעם אחר‪ .‬לכך היתה תפלה זו סמוך להערב שמש‪ ,‬לפי שעד‬ ‫ֹאמר ה' ֱאל ֵֹהי ֲאדֹנִ י ַא ְב ָר ָהם ַה ְק ֵרה נָ א לְ ָפנַ י ַה ּיוֹ ם‬ ‫בקשה – (כד‪ ,‬יב) וַ ּי ַ‬ ‫שלא שקעה שמשה של שרה זרחה שמשה של רבקה‪ ,‬ע"כ הודיע‬ ‫וַ ֲעשֵׂ ה ֶח ֶסד ִעם ֲאדֹנִ י ַא ְב ָר ָהם;‬ ‫לנו הכתוב שבאה רבקה סמוך להערב שמש‪ ,‬להודיע שקודם הערב‬ ‫ַה ְק ֵרה נָ א‪ ,‬פירוש הדבר לשון 'מקרה'; אמר אליעזר‪" :‬ריבונו של‬ ‫שמשה של שרה כבר זרחה שמשה של רבקה‪ ,‬כדי שלא יחסר‬ ‫עולם‪ ,‬תסדר את זה שיהיה טבעי – בלי מלאכים ובלי דרמות"; יש‬ ‫העולם מן נשים צדקניות אלו שהם לעולם כגלגל חמה‪ ,‬וכדי שלא‬ ‫שידוכים שבאים בטבעיות‪ ,‬ויש שידוכים שצריך להפוך עולמות;‬ ‫יחסר נר דלוק באהל וענן קשור עליו וברכת העיסה וק"ל‪.‬‬ ‫יעקב פוגש את דוד‪ ,‬וזה אומר לו שיש לו בת בשידוכים – "מה‬ ‫א"כ יצחק אבינו שעבר את העקידה ועבר ניסיונות כאלה עוד‬ ‫אתה אומר‪ ,‬לי יש בן!"‬ ‫צריך לקרוע את השמים בשביל שידוך – על מה ולמה?!‬ ‫א"כ שואל השמן ראש‪ ,‬איך יכול להיות שאברהם אבינו מבקש‬ ‫אומר השמן ראש‪ ,‬דע לך שאדם בפה שלו יכול לגרום צרות‬ ‫מלאכים ואילו אליעזר מבקש שזה יהיה באופן ספונטני – דבר‬ ‫נוראות‪ ,‬כמ"ש 'ברית כרותה לשפתים'‪ .‬ולכן אדם צריך להיזהר‬ ‫שלא ביקש אותו אברהם?!‬ ‫מה הוא מוציא בפה;‬ ‫ועוד הוא שואל‪ ,‬מתי ביקש אברהם אבינו מלאכים?! – רק ברגע‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת מו"ק יח‪ ,‬א) – פנחס אחוה דמר שמואל‬ ‫ֹאבה ָה ִא ּׁ ָשה לָ לֶ ֶכת ַא ֲח ַרי" – רק אז‬ ‫שאליעזר אומר לו "אוּ לַ י ל ֹא ת ֶ‬ ‫איתרע ביה מילתא פינחס‪ ,‬אחיו של האמורא הידוע שמואל‪,‬‬ ‫מבקש אברהם מלאכים‪ .‬אבל קודם לכן הוא לא ביקש – למה‪,‬‬ ‫'אירע בו דבר'‪ .‬כלומר‪ ,‬נפטר אחד מקרוביו‪ ,‬ונעשה אבל‪ .‬על‬ ‫מה קרה שפתאום הוא דחף כאן את המלאך?‬ ‫י‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬למרות שהשאלה היא‪ ,‬איך מתרחשת קפיצת הדרך כפי שהיתה לאליעזר – האם ע"י מלאכים; האם הכוונה שהגמלים הלכו והארץ רצה כמו מדרגות‬ ‫נעות – יש דעות לכאן ולכאן‪.‬‬ ‫די‬ ‫שאמר‬ ‫ו"פשת תנש – ךדתשמל ךירדמה‬ ‫ברוך‬ ‫בה את כל המעלות הטובות – גם מבפנים וגם מבחוץ‪ .‬הוא אמר‬ ‫שמואל למישאל טעמא מיניה נכנס שמואל אליו לדבר על לבו‬ ‫תמיד‪ ,‬כשהיא תצא לשוק השידוכים – חודש חודשיים – ויש חתן!‬ ‫ולנחמו חזנהו לטופרי דהוו נפישן ראה שמואל את ציפורניו של‬ ‫כל השדכנים עמדו בהיכון – ברגע שהיא יוצא לשוק השידוכים‪,‬‬ ‫אחיו שהיו גדולות‪ .‬אמר ליה שמואל לפנחס אחיו‪ :‬אמאי לא‬ ‫מיד כולם קופצים‪.‬‬ ‫שקלת להו מדוע לא נטלת אותן‪ ,‬את ציפורניך? (שהרי לדעתו של‬ ‫בשעה טובה הילדה יצאה לשוק השידוכים – והנה רואים שלא‬ ‫שמואל הלכה שמותר לאבל ליטול צפורניו) אמר ליה פינחס לשמואל‪ :‬אי‬ ‫הולך! – שנתיים שלימות הבת מסתובבת ולא נסגר כלום! – בעוד‬ ‫בדידיה הוה מי מזלזלת ביה כולי האי אילו שלך היה האבל‪,‬‬ ‫שחברות שלה מתארסות א' אחרי השנייה!‬ ‫כלומר‪ :‬אילו היית אבל‪ ,‬וכי היית מזלזל באבילות כל כך ליטול‬ ‫מתוך כאב עמוק‪ ,‬כך הוא מספר‪ ,‬הוא ואשתו לקחו את הרכב‬ ‫את ציפורניך? הואי היו דברים אלה של פנחס‪ ,‬שהוציא מפיו לשון‬ ‫ונסעו לרמת השרון – שם היה גר הגאון הגדול ר' יעקב אדלשטיין‬ ‫'אילו שלו היה האבל' על של שמואל (קהלת י‪-‬ה) כשגגה שיוצא‬ ‫זצ"ל‪ .‬הם נכנסו אליו וסיפרו לו את הסיפור; אמר להם ר' י'ענקל‬ ‫מלפני השליט שנתקיימו דבריו אע"פ שלא התכווין לכך‪ ,‬ואיתרע‬ ‫– "אני אומר לכם – ברית כרותה לשפתיים!"‬ ‫ביה מילתא בשמואל ואירע בו דבר בשמואל‪ ,‬שגם הוא נפטר לו‬ ‫אחד מקרוביו‪ ,‬ונעשה אבל‪ .‬על פנחס אחוה למישאל טעמא מיניה‬ ‫"למה הרב מתכוין?!"‬ ‫נכנס פנחס אחיו לנחמו שקלינהו לטופריה חבטינהו לאפיה נטל‬ ‫"אני אומר לכם – הבת שלכם אמרה בפיה 'אני לעולם לא‬ ‫שמואל את צפורניו (כשיטתו שמותר) וזרק אותן לפני פנחס בכעס‪,‬‬ ‫אתחתן'!"‬ ‫ואמר ליה שמואל לפנחס‪ :‬לית לך וכי חולק אתה על המימרא‬ ‫"אבל למה שהיא תגיד את זה?"‬ ‫הידועה ש'ברית כרותה לשפתים' שדיבור שמוציאים מהפה עשוי‬ ‫"כנראה שהיא היתה בפגישה שלא צלחה‪ ,‬והבחור אמר לה‬ ‫להתקיים‪ ,‬ולמה לא נזהרת בלשונך? מביאה הגמרא מקור לכך‪:‬‬ ‫שלא מתאים – אז כשהיא חזרה מהפגישה היא אמרה 'אם הוא‬ ‫דאמר ר' יוחנן‪ :‬מנין שברית כרותה לשפתים שנאמר (בראשית כב‪-‬‬ ‫אמר לי 'לא' – אני בחיים לא אתחתן' – אני אומר לך שכך היה!"‬ ‫ה) ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער‬ ‫נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם וכשאמר זאת אברהם הרי‬ ‫"ואם באמת כך היה‪ ,‬אז מה עושים עכשיו???"‪ ,‬שאל האבא‪.‬‬ ‫לא נתכוין שישובו הוא ויצחק‪ ,‬שהרי היה בדעתו לעקוד את יצחק‬ ‫"תיקח עשרה אנשים ותאמר בפניהם התרת קללות – וה' יעזור!"‬ ‫על המזבח‪ ,‬ואיסתייעא מלתא דהדור תרוייהו ובכל זאת נסתייע‬ ‫חזרו ההורים מהרב אדלשטיין והתיישבו לדבר עם הבת –‬ ‫הדבר מן השמים וחזרו שניהם‪ ,‬הוא ויצחק‪ ,‬הרי שדיבור אפילו‬ ‫"תגידי‪ ,‬את הוצאת מהפה שלך את המילים 'אני לעולם לא אתחתן'?"‬ ‫בלא כוונה יש לו סגולה מיוחדת להתקיים‪.‬‬ ‫"כן אמרתי ‪" ...‬‬ ‫כותב השמן ראש – הרי לנו גודל כח הדיבור‪ ,‬שצריכין להשמר‬ ‫הלך האבא והביא עשרה אנשים ועשו התרת קללות – תוך‬ ‫מאד מלומר דברים לא טובים‪ ,‬כי ברית כרותה לשפתים שיארעו‬ ‫עשרה ימים הבת כבר התארסה! – ללמדנו עד כמה כוח יש‬ ‫הדברים שהוציא על פיואי‪.‬‬ ‫למילים שאדם מוציא מהפה!‬ ‫קראתי פעם מעשה שהיה‪ ,‬על יהודי א' שחיפש דירה מרווחת‪,‬‬ ‫עוד מסופר על איזה יהודי שעשה מעשה מסוים ובבית הכנסת‬ ‫במקום שקט וכו' – לבסוף הוא מצא בס"ד‪ .‬ביום הכניסה לדירה‪,‬‬ ‫הזהירו אותו ואמרו לו "תשמע‪ ,‬אם ישמעו מה שעשית אף א' לא‬ ‫הוא הזמין את כל הילדים‪ ,‬נכדים‪ ,‬נינים והיתה שמחה גדולה‪ .‬בסוף‬ ‫ירצה להיות מחותן שלך"‪ ,‬אז הוא אמר להם בזלזול – "אז שלא‬ ‫חנוכת הבית‪ ,‬הוא אמר לכולם – "ברוך ה' זכיתי למצוא את הבית‬ ‫יתחתנו איתי – אז הילדים שלי ישארו רווקים – נו ו‪ – " ...‬לבסוף‬ ‫הילדים שלו הגיעו לגיל זקנה ולא התחתנו ר"ל‪.‬‬ ‫😐‬ ‫שתמיד רציתי – מכאן רק לבית קברות!"‬ ‫עברו להם כמה שנים טובות‪ ,‬ואותו בנאדם כבר התחיל להזדקן‬ ‫ממשיך השמן ראש ואומר – ובספה"ק נועם אלימלך (פ' בהר)‬ ‫והתחילו לו בעיות ברגליים‪ ,‬ממילא כבר היה קשה לו לעלות‬ ‫כתב לפרש בשם אחיו זיע"א‪ ,‬הפס' וכי תאמרו מה נאכל בשנה‬ ‫את כל המדרגות בשבת וכו'‪ ,‬ואז הוא החליט לחפש דירה אחרת‬ ‫השביעית וצויתי את ברכתי לכם וכו' (ויקרא כה‪ -‬כ)‪ .‬דלכאורה יש‬ ‫– לאיפה עוברים? או לבית עם מעלית‪ ,‬או לקומת קרקע; בס"ד‬ ‫לדקדק היות שהתורה יצאתה בכאן מדרכה‪ ,‬שדרך הקרא לכתוב‬ ‫מצאו גינת גן‪ ,‬העבירו את כל הדברים וביום שהוא עבר לאותה‬ ‫איזה יתור לשון בפסוק אפילו אות א' ועל ידי זה מתורץ כמה‬ ‫קושיות‪ ,‬אבל הקשיא לא נכתב בעצמה בתורה‪ ,‬וכאן נכתב הקושיא‬ ‫😐‬ ‫דירה – דום לב ומשם לבית החיים!‬ ‫בתורה‪ ,‬וטוב היה שלא לומר כי אם וצויתי את ברכתי‪ ,‬וממילא‬ ‫בלוויה ספד לו הבן והזכיר את מה שהוא הוציא מהפה‪ ,‬שאמר‬ ‫לא יקשה שום אדם מה נאכל‪...‬‬ ‫'מכאן רק לבית קברות' – "תראו כמה כוח יש לפה של האדם –‬ ‫לפני כמה שנים נסעתי לארצות הברית – הייתי צריך לדבר‬ ‫עד כמה צריך להיזהר במה שמוציאים מפה!"‬ ‫שם באיזה כינוס‪ .‬לידי בטיסה ישב חקלאי אחד; שאלתי אותו‬ ‫התקשר אלי אברך ת"ח וסיפר לי מעשה שהיה – מה זה 'ברית‬ ‫לאיפה הוא נוסע‪ ,‬אז הוא אמר לי שהוא נוסע לכינוס של גיוס‬ ‫כרותה לשפתיים' ; הוא מספר לי שיש לו בת 'בונבוניירה' – יש‬ ‫אי‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬אדם שלא עלינו לא מרגיש טוב‪ ,‬לא יאמר 'אני חולה' אלא יאמר 'אני חש שלא בטוב'‪.‬‬ ‫וט‬ ‫שאמר‬ ‫ו"פשת תנש – ךדתשמל ךירדמה‬ ‫ברוך‬ ‫אליעזר שאמר אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי‪ ,‬בשביל שיהיו‬ ‫כספים לועדת השמיטהבי‪ .‬אותה שנה היתה שנת שמיטה‪ ,‬אז מיד‬ ‫מניעות שונות מכמה צדדים‪ ,‬ולא תאבה לעזוב אביה ואמה‪.‬‬ ‫שאלתי אותו – "תגיד‪ ,‬באמת בשנה הקודמת היתה לך ברכה‬ ‫גי‬ ‫אמנם אליעזר כאשר שמע מאברהם‪ ,‬שה' ישלח מלאכו לפניו‪,‬‬ ‫לשלש שנים???"‬ ‫התפלל אל ה' הקרה נא לפני היום‪ ,‬שהקב"ה יגמור הדבר על ידי‬ ‫אמר לי‪" :‬פי ‪ 3‬זה רק מי ששואל מה יהיה‪ .‬אני צוויתי את‬ ‫מקרה ונסים נסתרות ולא על ידי נס במלאכים‪ ,‬כי מעשה אבות‬ ‫ברכתי מבלי ששאלתי! – אתה שואל איך?! חוץ מזה שאני מגדל‬ ‫סימן לבנים‪ ,‬ובכל שידוך יש מכשולות רבות עד הגיע לגמר‬ ‫חיטה‪ ,‬אני מגדל גם כבשים – בשנת השמיטה לא היתה לידה א'‬ ‫הדבר‪ ,‬וקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף (סוטה ב‪ ,).‬וליכא‬ ‫שבה נולד כבש בודד – כל הלידות היו שתים! – ממילא שלשתי‬ ‫כתובה דלא רמי בה תיגרא (שבת קל‪ ,).‬כדי למנוע השראת השכינה‬ ‫את ברכתי! הקב"ה שילם לי דרך הכבשים ולא דרך התבואה!"‬ ‫שיש בזיווגי ישראל‪ .‬ואם זיווגו של יצחק ורבקה יהיו רק על ידי‬ ‫ניסים‪ ,‬ומעשיהם יהיו סימן לבנים‪ ,‬הלא לאו כל הדורות שלאחריהם‬ ‫אומר השמן ראש – ונראה שהשי"ת ב"ה כשברא את העולם‬ ‫ראויים לניסים‪ ,‬על כן הפיל תחנתו הקרה נא לפני היום‪ ,‬שיזמין לו‬ ‫השפיע מטובו צינורות מושכים שפע לצרכי בני אדם‪ ,‬ודרך השפע‬ ‫ה' הזיווג על ידי מקראות שונות וסיבות משונים‪ .‬וכל מה שיהא‬ ‫שלא להפסיק כלל‪ ,‬אלא כשהאדם נופל ממדריגתו ואין לו בטחון‬ ‫נצרך לגמר השידוך יהיה בדרך הטבע מלובש בפשטות‪.‬‬ ‫בבורא ב"ה המשגיח אמיתי הזן ומפרנס בריוח בלי הפסק כלל‪ ,‬אז‬ ‫עכ"ד‪.‬‬ ‫עושה האדם ההוא במחשבתו ההוא אשר לא מטוהר פגם חלילה‬ ‫עלינו לדעת‪ ,‬השידוך של האדם מחכה לו עוד מששת ימי‬ ‫בעולמות עליונים ומתישין כח פמליא של מעלה ר"ל‪ ,‬ואז נפסק‬ ‫בראשית; ‪ 40‬יום קודם יצירת הולד מכריזים בשמים בת פלוני‬ ‫השפע חלילה וצריך השי"ת ב"ה לצוות מחדש השפע שתלך כמו‬ ‫לפלוני‪ .‬כותב הזוהר הקדוש‪ ,‬שכאשר מכריזים על זה בשמים‪ ,‬יש‬ ‫מתחילת הבריאה‪ .‬וזה הוא וכי תאמרו וכו'‪ ,‬שהתורה מלמדת לאדם‬ ‫חתונה בין הנשמות‪ .‬אז אם בנאדם בוטח בקב"ה – "כמו שאתה‬ ‫דרכי השם‪ ,‬שיהיה שלם בבטחונו על אלהיו ולא יאמר כלל מה‬ ‫נותן חיים‪ ,‬אתה תיתן לבת שלי את הזיווג שלה בזמנו ובעתו!"‬ ‫יאכל‪ ,‬כי כאשר חלילה יפול מן הבטחון לחשוב מה יאכל‪ ,‬הוא‬ ‫– באיזה גיל זה יבוא?! זה כבר לא בשליטתנו‪ .‬אבל אדם צריך‬ ‫עושה פגם חלילה בהשפע‪ ,‬ואטרחו כלפי שמיא לצוות מחדש‪ .‬וכי‬ ‫לדעת‪ ,‬שאין א' שרוצה להתחתן באמת ולא מתחתןדי!‬ ‫תאמרו פירוש כאשר תאמרו כך אז תטריחו אותי וצויתי וכו'‪ ,‬אלא‬ ‫לא תתנהגו כך ותבטחו בה' בכל לבבכם‪ ,‬ואז תלך השפע בלי הפסק‬ ‫הרב בידרמן שליט"א סיפר פעם מעשה נפלא‪ .‬הגיע פעם יהודי‬ ‫כלל תמיד לא יחסר כל בה עכל"ק‪.‬‬ ‫א' לת"ח א' ואמר לו "כבוד הרב‪ ,‬אני כבר בן ‪ 30+‬ועדיין לא‬ ‫התחתנתי‪ .‬נראה לי שהקב"ה שכח אותי!"‬ ‫וכמו כן הוא בשידוכין‪ ,‬אשר ארבעים יום קודם יצירת הולד‬ ‫"שכח אותך?! בוא איתי לטיול" – לקח אותו לבית אבות‪ ,‬והכניס‬ ‫בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני (סוטה ב‪ ,).‬ואמר רב משום‬ ‫אותו לחדר האוכל – שם ישבו כל הזקנים והזקנות‪ ,‬ואז שאל הרב‪:‬‬ ‫רבי ראובן אצטרובלי מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים מה'‬ ‫"סליחה‪ ,‬יש כאן מישהו מתקופת הבעל שם טוב???"‬ ‫אשה לאיש (מו"ק יח‪ ).‬יש להזהר מאד בדיבורו שלא יעלה על לבו‬ ‫אף א' לא ענה‪.‬‬ ‫😐‬ ‫ופיו דיבורים הגורמים לביטול שידוכין‪ ,‬כי ברית כרותה לשפתים‪,‬‬ ‫וכאשר מהרהר אחרי דרכי ה' הוא מפסיק בזה השפע המוכנת לו‬ ‫"יש כאן מישהו אולי מתקופת הגאון מוילנא???"‬ ‫עוד קודם יצירתו ומתיש בזה כח פמליא של מעלה‪ ,‬עד שצריך‬ ‫אף א' לא ענה‪.‬‬ ‫😐‬ ‫השי"ת לצוות ולעשות פעולות חדשות לחידוש השפע ההוא‪.‬‬ ‫"אולי מישהו מכיר את החיד"א???"‬ ‫ומעתה אברהם שלח את אליעזר לקחת אשה לבנו ליצחק‪ ,‬אשר‬ ‫אמר לו הרב‪" :‬ראית? הקב"ה לא שכח כאן אף א' מהתקופה‬ ‫כבר ארבעים יום קודם יצירתו מוכנת היא לפניו‪ ,‬ואין צריכין‬ ‫של הבעל שם טוב‪ ,‬וגם מתקופת הגר"א‪ .‬הוא לקח כל א' בזמן‬ ‫לזה שום כוחות מעל לטבע שיגמרו הדבר‪ .‬אמנם בהיות שהפליט‬ ‫שלו‪ .‬לכן כמו שכל אחד הולך בזמן שלו‪ ,‬ככה גם כל א' מתחתן‬ ‫אליעזר מפיו 'אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי'‪ ,‬וברית כרותה‬ ‫בזמן שלו – הקב"ה לא שוכח אף א!"‬ ‫לשפתים‪ ,‬כבר צריכין כוחות למעלה מדרך הטבע שיגמור הדבר‬ ‫ואולי אפשר לומר‪ ,‬למה נסמכה פרשת החתונה לפרשת המיתה‬ ‫בלי מכשול‪ .‬וה' אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי וגו' הוא‬ ‫של שרה אמנו? אולי לומר לנו‪ ,‬שכמו שכל אחד מת בזמנו‪ ,‬כך‬ ‫ישלח מלאכו לפניך‪ ,‬וה' יצוה שפע חדש לגמור השידוך‪ .‬וכאשר‬ ‫😊‬ ‫כל אחד גם מתחתן בזמנו‬ ‫באמת היתה כן בנקודה אחת‪ ,‬כי בתואל היה רוצה לעכב ובא מלאך‬ ‫בא א' פעם לרב מבריסק והתלונן בפניו שהילדה שלו תקועה‬ ‫והמיתו (רש"י כד‪-‬נה)‪ .‬וגם אחר זה אמרו אחיה ואמה תשב הנערה‬ ‫בשידוכין‪ ,‬ונראה לו שיש לו איזה עיכוב משמים‪ .‬אמר לו הרב‪:‬‬ ‫אתנו ימים או עשור אחר תלך‪ .‬עד שאמרה רבקה אלך מעצמי‬ ‫"אין דבר כזה‪ .‬ברגע שמגיע הזמן היא תתחתן; שדכ"ן ר"ת כ'י ש'בר‬ ‫אף אם אינכם רוצים (כד‪ ,‬נח)‪ .‬וכל זה נגרמה על ידי דיבורו של‬ ‫בי‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬על מנת לעזור לחקלאים לשלם על כל מיני הוצאות נלוות בשנת השמיטה‪ ,‬כמו על טרקטורים‪ ,‬שכירויות למיניהם וכו'‪.‬‬ ‫גי‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬הוא עצמו היה מגדל חיטה‪ ,‬והיה לו שדה של כמה דונמים‪.‬‬ ‫😊‬ ‫די‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬יש אנשים שלא רוצים להתחתן – הם מחפשים משהו שכנראה טרם נברא בעולם ואולי עתיד להיבראות כשיבוא משיח צדקנו בקרוב‬ ‫זט‬ ‫שאמר‬ ‫ו"פשת תנש – ךדתשמל ךירדמה‬ ‫ברוך‬ ‫דבר א' יש לנו כאן‪ .‬אדם צריך לדעת שכבר ‪ 40‬יום לפני‬ ‫ד'לתות נ'חושת – כשמגיע הזמן‪ ,‬גם דלתות של נחושת נשברות!‬ ‫יצירת הולד נגזר בת פלוני לפלוני‪ .‬אסור לשאול שאלות‪ ,‬אחרת‬ ‫אם השידוך נגזר משמים‪ ,‬אף א' לא יכול לעכב את זה – אפילו‬ ‫יצטרכו משמים לשלוח מלאכים וכו' וכו'‪ .‬לכן לא שואלים שאלות‪.‬‬ ‫חומת ברזל תיפתח כדי שזה יצא לפועל! – והראיה‪ ,‬מאליעזר‬ ‫צריך לסמוך על הקב"ה שימציא לך את השידוך המתאים בשבילך!‬ ‫עבד אברהם; בתחילה אמרו בתואל ולבן 'מה' יצא הדבר' ומהר‬ ‫ואולי אפשר לומר‪ ,‬למה נסמכה פרשת החתונה לפרשת המיתה‬ ‫מאד שינו את דעתם וניסו לעשות כל מיני תחבולות ולהרעיל את‬ ‫של שרה אמנו? אולי לומר לנו‪ ,‬שכמו שכל אחד מת בזמנו‪ ,‬כך‬ ‫אליעזר – בא המלאך וסיבב את הצלחת ולבסוף בתואל אכל את‬ ‫😊‬ ‫כל אחד גם מתחתן בזמנו‬ ‫הרעל ומת – מכאן הראיה‪ ,‬שאם א' מנסה למנוע שידוך משמים‪,‬‬ ‫😊‬ ‫מיד מוציאים עליו מבצע 'פינוי בינוי'"‬ ‫דבר א' צריך לדעת – גם אברהם אבינו‪ ,‬וגם יצחק אבינו – כולם‬ ‫התפללו‪ ,‬בלי תפילה לא מקבלים כלום!‬ ‫מעשה נוסף‪ ,‬מסופר על השפת אמת שנכנס אליו יהודי א'‪ ,‬ואמר‬ ‫כותב החתם סופר – דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות‬ ‫לו שהציעו לבת שלו בחור מעיר פלונית‪ ,‬והוא לא יודע אם ללכת‬ ‫ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים‪ ,‬והנה שיחה היינו תפלה‬ ‫על השידוך‪ ,‬שאל אותו השפת אמת‪" :‬וכבר ביררת על השידוך?"‬ ‫כידוע‪ ,‬ומה ענין לכאן שנשא עיניו והנה גמלים באים ומה בא‬ ‫להשמיענו‪ ,‬גם כתיב ויספר לו העבד את כל אשר עשה פירש"י‬ ‫"לא תאמין‪ .‬השבוע היה כאן מישהו מאותה העיר וניגשתי אליו‬ ‫שקפצה לו הארץ ושנזדמנה לו רבקה בתפלתו‪ ,‬יש לפרש כך‪,‬‬ ‫ושאלתי אותו איך המשפחה – הוא אמר לי לחטוף מהר!"‬ ‫דהלא יפלא כיון שבהליכתו קפצה לו הארץ‪ ,‬מ"ט לא קפצה לו‬ ‫אמר לו השפת אמת‪" :‬זה שידוך משמים – תלך על זה!"‬ ‫בחזירתו‪ ,‬אבל נראה לענ"ד כי עתה הלך יצחק לשוח ולהתפלל על‬ ‫הצלחת העבד עם הזדמנת בת זוגו עד שהתפלל תחלה כי הקב"ה‬ ‫יצא אותו יהודי מהחדר‪ ,‬וסיפר לחסידים בחוץ את מה שאמר‬ ‫התאוה לתפלתו ע"כ נתאחרו בדרך ולא קפצה להו ארעא‪ ,‬אמנם‬ ‫לו הרב'ה – "הרב'ה אמר לך שזה שידוך משמים?! אפילו לנכדים‬ ‫מיד כשיצא יצחק לשוח בשדה אחר תפלתו מיד וישא עיניו וירא‬ ‫שלו הוא לא אומר דבר כזה!" – לא האמינו לדברים‪ .‬עד שנכנס‬ ‫והנה גמלים באים ברגע כמימרי' ראה אותם‪ ,‬וזה שספר לו העבד‬ ‫א' החסידים ושאל את הרב'ה אם באמת הוא אמר את הדברים;‬ ‫שקפצה לו הארץ בהליכתו ומכ"ש שהי' לו לקפוץ בחזירתו אלא‬ ‫אמר לו השפת אמת‪" :‬כן‪ .‬אכן אמרתי לו את הדברים; הוא‬ ‫שנזדמנה לו רבקה בתפלתו של יצחק‪.‬‬ ‫נכנס אלי וסיפר לי מה שסיפר‪ ,‬אז שאלתי אותו אם הוא ברר‬ ‫מוסיף הרב פינקוס ואומר‪ ,‬הבחור מחכה לשידוך‪ ,‬הבחורה מחכה‬ ‫על הבחור וכו'‪ .‬מסתבר שאותו א' שהוא שאל עליו‪ ,‬הגיע אליי‬ ‫לשידוך – וגם הקב"ה מחכה לשידוך‪ ,‬שבכל נישואין – איש ואישה‬ ‫לפני חודש לקבל ברכה‪ ,‬הוא אמר שיש לו שלש ילדים תקועים‬ ‫זכו‪ ,‬שכינה ביניהם; ואיך מביאים את הקב"ה לשידוך? פשוט מאד‪.‬‬ ‫בשידוכים בבית‪ ,‬וחוץ מזה הוא הסתכסך עם כל אנשי העיירה ואף‬ ‫אם אתה תתפלל אליו והיא תתפלל אליו – יגיע השותף השלישי‬ ‫א' לא סובל אותו – חוץ מאדם אחד שאיתו הוא מסתדר והוא‬ ‫ויחבר ביניהם!‬ ‫מצדיק את מעשיו – והוא הוא שבא לשאול על השידוך! – אז‬ ‫ולכן נאמר "טובים השנים מן האחד" – מה פירוש 'טובים‬ ‫מה נראה לך‪ ,‬שזה לא שידוך משמים?! – אם הקב"ה הביא את‬ ‫השנים'?! – שנים שהם טובים – רוצים להתחתן – ואיך הם‬ ‫החבר שלו לפה כדי שיאמר עליו שבחים כדי שהשידוך יסגר‪ ,‬אז‬ ‫יתחתנו??? – כשהם ידעו שהכל מגיע מן 'האחד'!!!‬ ‫ודאי שזה שידוך משמים!"‬ ‫ובזכות התפילה‪ ,‬יביא הקב"ה שמחות בעם ישראל‪ ,‬דורות ישרים ושידוכים מבורכים ונזכה לביאת גואל צדק ב"ב‬ ‫אמן ואמן!!!‬ ‫זי‬