נועם ורצון · Noyam Verutzoin — חיי שרה (2026-11-02)

גיון
נועם ורצון גיון
ורצון נועם
חיי נח
שרה
נועם ורצון
פט - גליון
צב -
גיון
גליון
שיחות ומאמרים ממו"ר המשפיע
הגה"ח הרב יוסף שיינברגר שליט"א
ממו"ר המשפיעהצלחהשיחות ומאמרים
שיחות ומאמרים ממו"ר המשפיע
שליט"א הגה"ח הרב יוסף שיינברגר
הגה"ח הרב יוסף שיינברגר שליט"א
נועם השבת -כח ברכת מעין שבע
פתח להם נועם ורצון
לפתוח שערי רצונך
שערים בתורת החסידות
בהבנה בהירה ובנפש האדם
©
כל הזכיות שמורות
מכון נועם ורצון
רחוב רבי יהושע ,12בית שמש
איימילw5187272@gmail.com :
להצלחת ידידנו עוז
הרה"ח המפואר לקבלת גליונות באיימיל
יעקב יואל אליעזר בן שפרינצא w5187272@gmail.com
פערל ובני ביתו שיחיו
ניתן לשמוע כל שיעורי הרב
באתר קול הלשון
מספר ישיר
ארץ ישראל073.2951207 :
ארצות הברית646.5134509 :
בקול נועם ורצון718.4007221 :
ובאתר תורה אני טיים
עימוד:
ש"ס 053.3177225 -
עיצוב:
לתרומות והנצחות נא לפנות לטלפון 0556781410 אדרת 050.4107439 -
כמו כן אפשר לתרום להוצאות הגליון בנדרים פלוס
נועם ורצון -בית שמש (ע"ר)
|א נועם ורצון הצלחה
נועם ורצון הצלחה
פרק א
òáèהאדם שהוא רוצה להצליח בחיים ,ומפחד מאוד להיות לא יוצלח – שלימזל,
עושה כל מה שביכלתו לא להגיע למקום זה ,אם הוא בעבודתו הרוחנית,
אם זה בעבודה הגשמית ,תחושת לא יוצלח הנחקק בנפש עלול לייאש את האדם
מלהתקדם בחיים ולעשות המוטל עליו.
הצלחה
íðîàיתכן שחוסר ידיעת משמעות 'הצלחה' עומד לו לרועץ ,ועובד בכיון הלא נכון,
מייסר עצמו לריק על לא עול בכפו על מר גורלו שנכנס לקהילת הלא יוצלחים,
ומביט בקנאה על אלו ששפר גורלם להמנות על אלו החיים בעולם ההצלחות.
íâאלו ששפר גורלם לחיות בעולם ההצלחות ,באם מחוסרים ידיעה מהו הצלחה
אמיתית ,יתכן שרודפים הם לקבל קצת סיפוק ושמחת חיים מדומה ,המשאיר
את האדם לאחר זמן ריק מתוכן ,ורדיפה אחר עוד ריגוש ועוד חויה רגעית המכסים
על הצלחה אמיתית הנותנת לאדם תענוג וסיפוק וחיות פנימי .ועל כן על האדם
לברר לעצמו מהו 'הצלחה' בכלל ,ומהו הקנה מידה שבה נמדד נקודת הצלחתו
הפרטית ,ומה נחשב להעדר ההצלחה.
אנא ה' הצליחה נא
ùøåùלשון הצלחה בלשון הקודש הוא מלשון צלח שהגיע למקומו מבלי עיכוב,
"צלח את הנהר"" ,דרך רשעים צלחה"" ,ותצלח עליו רוח ה'" .היינו ,שרצונו
הפנימי והכוחות שהשקיע ברוחניות או בגשמיות באים לידי ביטוי בעולם המעשה,
ורואה נגד עיניו פרי עמלו נגד עיניו ,מהכח אל הפועל.
פרק א ב|
úøãâäמושג הצלחה אמור ליישב דעתו של האדם ,כי הפעולה לא בהכרח את
התוצאה ,ואין התוצאה מעידה על חכמתו ומעשיו של האדם ,מכיון
שהתוצאה היא רק ביד הקב"ה ,ואינו תלוי במעשה האדם ,על כן גם באם אינו
מצליח בחיי המעשה אינו מורה על מהות נפשו של האדם .על כן אנו אומרים
בהלל "אנא ה' הצליחה נא" .כי אין ההצלחה מנת חלקו של הנברא ,כי אם של
הקב"ה בכבודו ובעצמו.
לא עליך המלאכה לגמור
ïëúéשני תלמידי חכמים המופלגים בתורה עם כשרונות נעלים ,וכן ניחנו בכושר
הסברה מעולה ,ואחד מהם מאריך ימים על ממלכתו ,אם כראש ישיבה או
כרב וכדו' ,והשני מתגלגל ממקום למקום ואין מלכותו צלחה .ועל זה נאמר 'אפילו
ספר תורה שבהיכל צריך מזל'.
ïëåבגשמיות רואים אנו שני בעלי עסק השווים בחכמתם ועושים אותם פעולות
להצלחת עסקיהם ,ואחד מצליח והשני לא ,ובהכרח שהתוצאה של עמלם אינו
משקף ערך נפשם וכשרונתם ,ואין ההצלחה תלוי בהם כלל ,כי אם בידי הקב"ה,
שהוא המצליח דרכו של איש.
øåîàהאדם לעשות חשבון פשוט באם היה מצליח בעסקו אזי היה שמח מכל
תחבולתיו להתעשר ,הרי גם אם לא עלה יפה בפועל ממש להתעשר הרי
שסיפוקו מהרעיון שעלה במוחו אמור להביא לו סיפוק דוגמת חבירו שכן הצליח,
כי בזה משתווה אליו ,והתוצאה בפועל אינו תלוי בו .ובל יפול נפשו שהוא לא
יוצלח וביש מזל ,כי 'לא עליך המלאכה לגמור' )אבות ב טז( .à
ïëåהוא בתורה ועבודת ה' נקודת הצלחתו נמדד בעמל והיגיעה בהם ולא בתוצאה,
היינו כמה דפים זוכר בעל פה וכמה מונח עומקי הסוגיא בראשו ,כנאמר אין
הקב"ה מונה דפים אלא שעות ,גם רמת לימודו אינו נמדד אם הצליח למצוא משרה
תורנית זו או אחרת.
הערות וציונים
דולרים בשנה ,כלא יוצלח ,הגם שהלא שמח àמה שאנו רגילים לקרוא הצלחה ,היא רק
בחלקו ומרגיש שהצליח בהעדר מושגים ביחס אל אחרים ,ואינה מורה על הצלחה
גדולים יותר ,הרי שכל מהות ההצלחה היא אמיתית ,שהרי אחד שמרוויח מליוני דולרים
לפי ערך. בשנה מסתכל על זה שמרוויח כמה אלפי
|ג נועם ורצון הצלחה
הצלחה רוחנית
èøôðåיותר נקודה זו ברוחניות ובגשמיות .המושג הצלחה בתורה ועבודה ,פסולה
היא ,ומושללת היא מהיסוד ,ואינם יכולים ללכת יחדיו עם דבקות בבורא,
כאשר אדם עסוק בתורה ועבודה בכדי להצליח הרי שהעיקר נקודתו להצליח
בחיים ,לבנות לו קרירה ומעמד ,ודומה זה לשאר הצלחות גשמיים ,כי אינו רואה
נגד עיניו התכלית והמטרה שבה.
äîùðäלא ירדה מרום מעלתה להתלבש בנפש בהמית וגוף גשמי בכדי להצליח
בחיים ,לא בתורה ולא בעבודה ,כי אם להדבק בהקב"ה על ידי עבודה
תמה בלימוד התורה וקיום מצוותיה ,וכל זה כדי לחיות ביחוד עם הקב"ה כאן
בעולם הגשמי ,והם הכלים שעל ידם נדבק להקב"ה ,וכמו כן להפוך את החושך
של עולם הגשמי באור אלוקי על ידי התורה והמצוות ,וכנאמר 'ואני לא נבראתי
אלא לשמש את קוני'.
הדרך לגדלות אמיתית
åîëכן אינו אמור לצמוח גדול הדור ,ואינו אמור לעשות כל מה שביכלתו
להתמנות לרב ,כי אין זה המוטל עליו ,ההצלחה בחיי המעשה הוא ביד ה'
הבוחר תכליתה ויעודה של כל נשמה במקומה הנכון .יתר על כן ,אף אחד מגדולי
הצדיקים בישראל לא עמל משך חייו לצמוח גדול או צדיק הדור ,כי אם חיפשו
בכל כוחם ויכולתם רק לעשות רצון קונם באמת ובתמים ,ולא עמדו אם קנה מידה
לראות אם נתקרבו כבר לדרגת צדיק או תלמיד חכם מופלג ,áגם ראו בתפקידם
כמנהיגי הדור חלק מרצון ה' להנהיג את ישראל ,מתוך ויתור על עליה במדרגתם,
ולא כהצלחה אישית.
äçìöäרוחנית התלויה ביד האדם היא הפעולה ולא התוצאה ,כאשר איש
הישראלי משתדל ללמוד ולהתפלל ולהדבק בהקב"ה כפי יכולתו ,גם אם
לא ניחן בכח הזכרון אינו נופל ברוחו ,כי יודע נאמנה שאין זה תפקידו להצליח,
וכן משער בנפשו כמה כוחות נפש יש לו לשבת וללמוד ומוסיף עליהם כפי יכלתו,
הערות וציונים
תלמיד חכם לא יצליח ,אלא כאשר אדם áוכבר נשאל רבי גדליה נדל מתלמידי החזון
לומד לשם לימוד הרי שמוצא את עצמו איש ,מהו הדרך לצמוח תלמיד חכם .וענה,
תלמיד חכם ,באופן של מציאה הבא בהיסח לומדים ולומדים וביום אחד מוצא את עצמו
הדעת. תלמיד חכם .פירוש אם אחד ילמד כדי להיות
פרק א ד|
עושה כל הנדרש להתבונן בתפילה ולעורר את לבו באהבה ויראה ,ומכאן והילך
לא אכפת לו אם היה תפילתו מוצלחת או לא ,במילים אחרות ,לגביו נקודת
ההצלחה אם עשה המוטל עליו ,והצלחה בעולם המעשה הוא ביד ה' ,ובהכרח שגם
אינו מודד הצלחתו ביחס לאחרים.
שאיפה טהורה
ïåëðשצריך אדם להציב לפניו יעדים ,לגמור מסכתות וכדו' ,ומסלולי לימוד בש"ס
ופוסקים ,וכן להגביר את השאיפות לגדלות בתורה ,אבל יראה זאת רק
כאמצעי ,כלי לנפש הבהמית להתקדם בלימודו ,ולא כמטרה בפני עצמה ,וכאשר
רואה שאין השאיפה עולה בקנה אחד עם המציאות בל יפול ברוחו ,כי הוא את
שלו עשה .משל למה הדבר דומה ,לשעון האמור לשמש את האדם כדי לכלכל
סדר יומו ,אמנם אינו אמור לחיות עבור השעון ,כי אינו אלא כלי עזר.
וכל אשר יעשה יצליח
íâבעיסוקו בעולם הגשמי ,עליו להשתדל לעשות הכל שהעסק יעלה יפה,
להתייעץ אם אנשים הנכונים ,ובל יתעצל מלעשות המוטל עליו ,וגם במקרה
של הפסד אינו מאבד את ערכו העצמי.
íâבשאר הלכי חייו אמור להשתמש עם הקנה מידה הנכונה של הצלחה ,כאשר
רואה שאחד מבניו אינו מצליח בלימודו אינו נופל לעצבות רוח ,ילדיו לא נועדו
להיות חלק מהצלחתו בחיים ,אין הם אלא כפקדונות שניתן לו מן השמים ,על כן
עושה כל מה שבידו להועיל להם לעלות על דרך המלך ,וממשיך לחיות בשמחת
חיים ובדבקות בקונו.
íâדעתו אינה נחלשת כאשר רואה שידוכים המוצלחים שעושה חבירו ,יודע הוא
כי כל מה שנקרא מוצלח ,אינו אלא הבל ורעות רוח ,ולא כל מה שנראה נוצץ
מבחוץ אמור להוריד ערכו העצמי ,נגד עיניו עומד רק טובת בניו ובנותיו שיקבלו
את זיווגם המתאים להם ,ואינו נופל בפח יוקשים של עולם ההצלחות המדומה.
åììëשל דבר אדם העושה המוטל עליו אם בלימוד התורה אם בעסק הפרנסה
ובשאר הלכי חייו להצלחה ייחשב ,גם אם לא מעלה במצודתו כלום ,כי הוא
את שלו עשה ,והשאר יצפה לישועת ה'.
|ה נועם ורצון הצלחה
"מצליח דרכי"
ãåñéזה רואים אנו בתורה הק' ,תורת אמת תורת חיים ,הקובעת מהות ההצלחה,
ועל פיה אנו צריכים להתאים רגשותינו ומחשבתינו.
à"øâäמווילנא ורבי צדוק הכהן מלובלין מלמדים אותנו כלל גדול בתורה ,כי
משמעותה של כל תיבה בלשון הקודש מושרשת היא בפרשה הראשונה
שהיא מוזכרת .המקום הראשון בתורה שמוזכר בה תיבת 'הצלחה' ,הוא בפרשת חיי
שרה ,כאשר אליעזר עבד אברהם הולך לחפש שידוך ליצחק בן אדונו אברהם,
כנאמר )בראשית כד מב( "אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה".
קשה זיווגו של אדם
àìåבכדי נכתבה ראשונה בתורה בפרשת זיווגו של יצחק ,הגם שכל דבר הוא ביד
ה' 'שהוא עושה ויעשה לכל המעשים' ,מכל מקום ניכר יותר לעינינו השגחתו
הפרטית בזיווגו של אדם ,כדברי המדרש תנחומא )כי תשא פרק ה( שלאחר בריאת
העולם עיסוקו של הקב"ה לזווג זיווגים .âהיינו ,שדבר זה אינו כלל ביד האדם ,ועל
כן אינו מלובש כל כך בדרכי הטבע ,וכן איתא בגמרא )סנהדרין כב' (.קשה זיווגו של
אדם כקריעת ים סוף' ,וכי יש דבר הקשה להקב"ה הבורא הכל יש מאין ,אלא
הכוונה שדבר זה אינו מלובש בטבע שעל ידם מנהיג הקב"ה את עולמו ,ועל כן
ניכר בהם יותר יד ה'.
åâååéæשל האדם הוא הדבר הכי נחוץ להצלחת האדם במשך חייו עלי אדמות,
עמה אמור לחלוק יחד כל חייו ,חוסר הצלחה בענין זה עלול לשנות את
חייו מהקצה אל הקצה ,וראה זה פלא דווקא בענין נעלה זה השתדלותו של האדם
היא כמעט אפסית ,ואמור להשליך את יהבו על ה' ,וה' הוא המצליח דרכו ,על
האדם לעשות המוטל עליו ,לברר אם זה זיווגו המתאים ,אמנם ההצלחה היא מן
השמים ,כנאמר "מצליח דרכי".
מעשה אבות סימן לבנים
äàøéכן מהשידוך הראשון שנכתב בתורה .יצחק אבינו בנו יחידו של אברהם אבינו
נולד כאשר אברהם אביו בן מאה שנה ,אמור הוא להמשיך מורשת אביו
הערות וציונים
(ëכי ששת ימים עשה ה' אמרה לו ומן אותו âלשון המדרש :מטרונה אחת שאלה את רבי
שעה מה עושה בכל יום אמר לה מזווג זיווגים יוסי בר חלפתא לכמה ימים ברא הקב"ה
ומעשיר לזה ומוריש. את עולמו אמר לה לששה ימים שנאמר )úåîù
פרק א ו|
בהפצת האמונה עלי תבל ,וכן להמשיך שושלת היוחסין בבנין עם ישראל ,לכאורה
אמור הוא להתעסק במו ידיו בזיווגו דוגמת אביו ובנו יעקב ,או לכל הפחות על
אברהם אבינו היה מוטל להתעסק בענין גורלי זה ,עם כל זאת אברהם אבינו מושך
ידו מעסק זיווגו של בנו יחידו ,ומוסר זאת לאליעזר עבדו הנאמן.
àîùתאמר שאברהם אבינו היה זקן ובא בימים ,והיה קשה עליו טלטולי הדרכים
מבאר שבע עד ארם נהריים ,זה אינו ,מלבד זאת שלא היה מתעצל בענין
נחוץ כל כך ,הרי לאליעזר עבדו קפצה הדרך בזכותו ,ועל אחת כמה וכמה שהדרך
היתה קופצת לו .אלא מסר ענין זה להקב"ה ,ומכל מקום לא פטר עצמו מענין
ההשתדלות ומסר שליחות זו לאליעזר.
íâאליעזר עבדו הנאמן שנבחר למשימה כבירה זו אמור היה לבוא לארם נהריים
ולחקור ולדרוש בין יושבי המקום מי הם המשפחות המיוחסות בעיר זו ,ומי
היא הכלה כלילת המעלות המתאימה ליצחק אבינו ,והנה לא זו בלבד שאליעזר
עבד אברהם אינו הולך לחקור ולדרוש בין יושבי המקום ,אלא אינו עושה המנימום
עבור זה ,כי אם נעמד על עין המים ועושה לעצמו סימן מי היא המיועדת ליצחק,
ומבקש מהקב"ה שיצליח דרכו ,גם הוא מוסר שליחותו על הקב"ה ,וגם הוא אינו
פוטר עצמו לגמרי כי אם עושה לעצמו סימן כל שהוא ,ואכן הקב"ה מראה לו
סימן שרבקה היא זו המיועדת ליצחק אבינו.
ïàëîאנו למדים כי שורש ומהות ההצלחה שנכתב בזיווגו של יצחק נתונה היא
רק ביד ה' ,ואינו תלוי ביד האדם ,ולו בדבר הכי הכרחי לחיי האדם בבחירת
בת זוגו ,ועל כן שורש תיבת הצלחה נכתבה בפרשה זו.
שידוך מן השמים
ïåéëשנגענו על קצה המזלג בשורש מושג הצלחה שנכתבה בענין הזיווג ,נרחיב
בו קצת את הדיבור .לאמיתו של דבר לא יתכן לבחור זיווג בכוחות עצמו,
גם השכל האנושי אינו יכול לשמש ככלי מועיל לברר את מקחו ,שהרי רוב הדברים
הכי נחוצים לשלימות הזיווג אינו ניתן לברר בכח אנושי ,כי אם המעט ,וגם הם
לדברים צדדים ושוליים יחשבו.
,àîâåãìאחד המחפש זיווג לבתו כלילת המעלות ,וחוקר ודורש על טיבו של
הבחור ,מידת היראת שמים שבו ,וכן רמת כשרונתיו וחשקו בתורה,
ובשאר מידות ודרך ארץ ,עושה כל מה שביכלתו לקבל תמונה נכונה על המיועד
|ז נועם ורצון הצלחה
להיות חתנו ,ואכן שומע מכל הצדדים שלפניו עומד בחור כליל המעלות ,אתרוג
נקי בלי שום פגם כלל ,ואץ לו הדרך לסגור את השידוך במהרה פן יקדימנו אחר,
אמנם ברגע אחרון פוגש הוא ביהודי בעל רוח הקודש אמיתי המגלה לפניו שעל
בחור זה נגזר מן השמים קיצור ימים ,או שאינו רואה המשך דורות מזיווג זה וכדו',
ללא שום ספק ימשוך תיכף את ידו מהצעה זו ,למרות כל מעלתיו של הבחור,
שכל אלו נחשבים כענינים צדדים לעצם הזיווג.
מושיב יחידים ביתה
éøäשרוב הדברים הנחוצים ביותר להצלחת הזיווג אינו תלוי בידו ,כי אם הדברים
הפעוטים שאינו מפריע בדרך כלל לעצם הזיווג .על כן עמוד והתבונן באם
הדברים הקרטיים ביותר אמור אתה לסמוך על הקב"ה ,עם כן סמוך לגמרי עליו
ית' ,אין זה אומר שאינך צריך לעשות את השתדלות הנכונה ,מכל מקום ידוע תדע
שהזיווג אינו בשליטתך ,והנך אלא כעומד מן הצד ,וכמו כן אל יתייסר איש לאחר
שעשה שידוך לאחד מילידיו שהוא אשם בהטלת בנו יקירו בפח יוקשים ,כי אין
אנו יודעים כלל החשבונות בענין זה.
יוציא את עצמו מהכלל גם השידוך שלו הוא מן השמים ,וכדברי המהר"ל )באר ìòå
הגולה – באר הרביעי( שכוונת חז"ל שהקב"ה מזווג זיווגים הכוונה גם על זיווגים
הקיימים שאינם יכולים להתקיים בדרך הטבע כי אם ביד ה' .ãאזי למרות כל
החסרונות שהוא רואה בבת זוגו ידע נאמנה שרק עימה היה יכול לצלוח את חייו
כראוי כשליחות הניתן לו מן השמים.
íöòáכל חיי האדם הוא נקודת הזיווג ,כפי שאנו אומרים בכל יום לשם יחוד
קוב"ה ושכינתא ,ועל כן כל חיי האדם תלויים ביד הקב"ה ,אמור לעשות
המוטל עליו ,אמנם ההצלחה היא ביד ה'.
הערות וציונים
הבריאה בודאי אינו נחשב דבר חדש כי העולם ãראה לשונו :ועל זה אמר שהוא מזווג
כמנהגו נוהג ואין חדש .אבל מה שמחבר את זיווגים ,וביאור ענין זה כי כמו שהש"י היה
האדם הפרטי זה לאשה פרטית זאת ,הוא מזווג את חוה לאדם ,כך הוא מזווג בכל יום
בודאי דבר חדש ,שהרי צריך לחבר לכל אחד את זיווג איש עם אשתו ,וכל זיווג הוא מעשה
ואחד זיווג מיוחד כפי מה שראוי החבור ביחד. חדש שאינו כמו בריאת האדם עצמו ,כי
פרק ב ח|
פרק ב
ïåéëשעסוקים אנו בעניני הצלחה נרחיב בה הדיבור ליישב דעתו של האדם ,ולהפיג
מאיתו נמיכות רוח אשר לא זכה להיכנס לעולם ההצלחות המדומה.
עולם הצלחות
íìåòההצלחות נוצץ מאוד ,ומטריד דעתם ונפשם של רוב בני אדם ,כל אחד חפץ
לקבל כרטיס הזהב לעולם ההצלחות ,שם מסתובבים אנשים המוצלחים,
בדרך כלל דעתם של אלו נשמע ברמה בכל קבוצה המתגודדת בבית הכנסת,
מוקפים הם עם חברים מכל צד ,על פי רוב זכו גם לשתי שולחנות ,הם אלו
העושים שידוכים מוצלחים עם המשפחות המיוחסות בישראל ,מפעם לפעם נראה
דמותם במסיבות פאר שעושים רק לאנשי סגולה שנבחרו בקפידה ,ועל פניהם נסוך
קורת רוח וחיוך מיוחד שניתן רק לאנשי הגן עדן ,אצלם אין בדרך כלל בעיות
שלום בית או העדר נחת מילדיהם ,וחייהם הם כמישור ,שאר אנשים חשים
מושפלים כנגדם ,כזבוב נגד הארי.
÷ äàðסמויה מקננת בליבו לאנשי הצלחה ,כי אצלו הכל להיפך ,בנפשו יביא לחמו,
בפני כורח הסיבות נאלץ לעבוד בעבודה בזויה שאינו מכבדת אותו יתר על
המידה ,גם אינו בולט בכשרונתיו ,עם כבר עלה איזה שהוא דבר חכמה במוחו
צריך להגביר את קולו בכדי שחבריו ישמעו את דבריו ,ובל יחשבו אותו לשוטה
העיר ,גם בהגיע את דודים בעונת השידוכים לצאציו היקרים ,טופח על פניו מעמדו
הנחות ,בשמוע בזה אחר זה תשובות מתחמקות של השדכנים ,שהצד השוה שבהם,
'לא' ,עם אלף רבתי ,ומסתובבים עם חלישות הדעת וכאב לב על מר גורלם.
למה תתראו
ìëìיהודי מגיע כל טוב שבעולם ,שהרי בשבילו נברא העולם ,ולא באנו בשורות
הבאות לחזק אותו מר לב שלכל אחד יש בעיות אחרות שאינו נראה לעין,
כי צרת רבים נחמת טפשים ,וכמו כן לא באנו לומר שאי אפשר לקבל בזה העולם
כל שפע ברכת השם ,כי יהודי הוא בן של מלך וכל טוב שבעולם מגיע לו ביושר,
|ט נועם ורצון הצלחה
כי אם באנו להכניס בגבולות הנכונים צורת חייו של היהודי הנאמן להקב"ה .כמו
כן אין מטרתינו להכליל את כל אחד המצליח בחיים ,כי אם באנו להסיר את
המסכה המזויפת הנקרא עולם ההצלחות ,שרק מרחוק נראה כנוצץ ,וכל כמה
שמתקרבים אל עולם זה רואים שהם נודות נפוחים ,ואין בהם כלום ,נטולים הם
משמחת חיים ,ויתכן ביניהם כאלו המנסים בכל כוחם שלכל הפחות כלפי חוץ יעשו
רושם טוב ,למען יעלה קרנם בעיני בני אדם ,ומשתמשים עם המסכה הנקרא עולם
ההצלחות להסתיר את החלל הריק בפנימיות נפשם.
ììëזה נקוט בידך שאדם המדבר מעצמו יתר על המידה ,או שמפגין כלפי חוץ
רום ערכו ומעלתו ,בידוע שהוא מחוסר חיות פנימית ובלבו חלל ריק ,ועל
כן מנסה לשאוב קצת סיפוק ושמחת חיים מהזולת ,נפשו מתמלא תענוג כאשר
אחרים מחשיבים אותו ,כי חסר לו ערך עצמי אם ברוחניות אם בגשמיות ,היסוד
של עולם הצלחות המדומה הוא שמודד עצמו עם הזולת ,זהו סימן מובהק לנטול
חיים פנימים וסיפוק עצמי ,והחסר בערך עצמי ,ועל כן טרם חפץ האדם להיכנס
לעולם זה יעשה חשבון בנפשו אם חפץ הוא בחיים כאלו ,להיות נצרך אל הבריות,
ולקבל מהם מזון שלוש סעודת כדי קיומו .ä
ערך עצמי
äçìöäאמיתית בחיים הוא כאשר לאדם יש ערך עצמי ,אינו מודד הצלחותיו כלל
עם השני ובפרט עם עולם ההצלחות ,אלא שמח בחלקו ,שואב חיותו
הערות וציונים
חלישות הדעת מיותרת .בזמנינו אנו מפאת äכיון בעולם הצלחות אנו עסוקים נוסיף
התפשטות יכולת הטכנולגיה ,הרי שבעצם כל קצת נופך להמעיט את חלישות הדעת
העולם משמש ככפר גלובלי קטן ,כמו כן העוטף את האדם כאשר הוא מעלעל
נתרבו ב"ה קהילות הקודש ושאר מעמדים בחוברות היוצאים בסוף השבוע עם תמונות
נכבדים ,לאמיתן של דברים אין כל קהילה מרהיבות של בעלי הצלחה ,רואה הוא
עושה כל שבוע מעמד מרשים המעורר מסיבות ומעמדים המתקיימים ברחבי תבל,
התפעלות ,כי אם אחת לשנה ,אלא מפני ומרגיש שכל העולם מלא חיות ,ורק הוא יושב
שרבו ב"ה קהילות הקודש הרי שבשבוע אחד לו מצטנף בפינתו ,ואין הוא מאלו ששפר
יתכן כעשרים או שלושים מעמדים כאלו גורלם להימצא בכל אירועים אלו ,שרק בעלי
הבאים ומתקבצים לפונדק אחד באחד כרטיסים של עולם ההצלחות נהנים מהם.
מגליונות אלו ,על כן תנוח דעתם של אלו,
שהרי גם לו יש איזה שהיא מסיבה אחת ãáìîשלא זה אמור להיות אוות נפשו של
בשנה ,ואינו שונה מכולם. איש הישראלי וכנ"ל ,הרי שגם זה
פרק ב י|
מעבודת קונו בינו לבין עצמו ,מתנהג בטבעיות ומחפש חברים אמיתיים שאינו צריך
להתאמץ יתר על המידה להראות רוב עושרו וכשרנותיו ,שלם הוא עם עצמו וחי
חיים פנימיים ,רואה נחת מהשידוכים שעשה הקב"ה לבניו ,ושם דגש על העיקר
שצאציו חיים באהבה ואחוה ושלום ורעות ,ולא על הטפל שכל הרחוב ידבר
מהשידוך המוצלח שעשה ,יודע הוא בעומק נפשו ששמחת חיים לא קונים ממעמד
נכבד ורוב חברים ,כי אם כאשר יש נקודה פנימית בינו לבין קונו ,מנסה לעשות
כל מה שביכלתו הן בעניניו הרוחניים והן בעניניו הגשמיים ועיניו לשמים שיצליח
ה' דרכו.
| יא נועם השבת כח ברכת מעין שבע
נועם השבת כח ברכת מעין שבע
פרק א
øçàìאמירת ויכולו אומרים 'ברכה מעין שבע' ,שהוא תמצית שבע הברכות של
תפילת ערבית של שבת .והטעם ,כי בזמן התנאים העם שבשדות התפללו
ערבית בימות החול בבתיהם ,ורק בשבת היו באים לעיר להתפלל ,ובזמנם היו
המזיקים מצויים בשדות בלילה ,ועל כן חששו שמה ימהרו את התפילה והמאחרים
לבוא לבית הכנסת יצטרכו לחזור לבתיהם יחידים ,ועל כן האריכו את התפילה
שכולם יגמרו בשוה וכך יוכלו לחזור לבתיהם ביחד כי אין המזיקים שולטים אלא
על יחיד.
לפניו נעבוד ביראה ופחד
äøæçáזו יש נקודות שלא נכתבו בנוסח תפילת ערבית בשבת ,וכל תיבה מוסיפה
גוון נוסף בקדושת השבת .במאמר זה נתמקד רק על קטע התפילה שאנו
אומרים 'לפניו נעבוד ביראה ופחד' ,שזהו נקודת התמצית של ברכת 'רצה' הסובב
על נקודת העבודה שהיה בבית המקדש.
äøåàëìåצריך ביאור שבברכת רצה אינו מוזכר כלל העבודה 'ביראה ופחד',
וכן בברכת מעין שבע לא מוזכר כלל עיקר ברכת רצה על 'עבודת
בית המקדש'.
íâיש לעיין מדוע בליל שבת מודגש ענין היראה והפחד ,והרי יום השבת הוא יום
של עונג ואהבה ,וכיצד ילכו יחדיו היראה והפחד עם האהבה והתענוג של שבת.
יראת השם טהורה
ïáåéåבהקדם שורש ענין היראה והפחד ,בדורנו נרתעים בני אדם ממושג היראה
בחשבם שהכוונה על יראת העונש והפחד מהם ,ועל כן נמשכים יותר לדרך
אהבה ,הגורם למשיכת הלב וחיבור להקב"ה.
פרק א יב |
íðîàטעות הוא בידם ,כי שורש מידת היראה אינה יראת העונש ,כי הרי מידת
היראה היא גוון של קשר נפשי כשאר המידות ,ויראת העונש אינו מורה
כלל על קשר וחיבור ,כי אם שקוע בעצמו בל יבוא עליו יסורים .à
úåòîùîמידת היראה הוא ערכה )רעספעקט( לגדולתו של הקב"ה ,מכיר הוא בגדולת
הבורא ורוממותו ,ומחמת כן נרתע לאחוריו ומתבטל אליו בתכלית .á
שלא נהגו כבוד זה בזה
.øåàéáמידת היראה נעלה היא במידת מה על מידת אהבה ,בין בקשר עם קרוביו,
בין עבודה בינו לבין קונו ,קשר הבנוי רק על מידת אהבה לא יחזיק זמן
רב ,כי סוף כל סוף שקוע הוא בעצמו ,כלשון הבעל התניא יש מי שאוהב ,âאמנם
כאשר אהבתו מבוססת גם על מידת היראה ,היינו כבוד וערכה לחבירו מפני מעלתו
המיוחדת שבו ,ומתבטל אליו בנקודה זו הרי שאהבתו תתקיים.
äéàøלדבר מתלמידי רבי עקיבה שמתו מפני 'שלא נהגו כבוד זה בזה' ,מפני שלא
אהבו זה את זה לא כתיב ,שהרי היה תלמידי רבי עקיבה שלימד כלל גדול
בתורה "ואהבת לרעך כמוך" ,ובהכרח שהיה שורר בהם מידת אהבה ,אלא שלא
העריכו אחד את השני ,ועל כן נאמר 'שלא נהגו כבוד זה בזה' ,כי אהבה בלא יראה
אינו מתקיים.
יראה – ראיה
äàøéמלשון ראיה ,ãראיית הזולת מעלתו ורוממותו ,הוא הנותן כח לצאת מעצמו
ולראות מעלת חבירו מבלי השאלה מה יש לי מזה ,אלא רואה את הענין
הערות וציונים
áראה בהרחבה משמעות מידת היראה בספר àראה של"ה הקדוש )éùéìù øîàî ¯ úåøîàî äøùò
נועם ורצון מאמר יראת ה' טהורה. :(ãö úåàוהנה העבודה על זו הדרך ,עם
שהיא טובה מאד ,שהרי זה נזהר ושומר עצמו
âראה תורה אור ) :(øúñà úìâîכי האהבה הוא
מעשות כל רע ,למען לא יטמא את עצמו
עדיין בחינת יש ודבר מה ,כי יש מי שאוהב
ותגיע טומאתו אל מקדש הקדש ,אינה עבודה
עכ"פ .אבל בחינת יראה ופחד אינו במהותו
ולא יראה שלמה .כי זה אינו ירא כי אם את
כלל ,כי נתבטל ממציאותו.
עצמו ,ושנינו )' (â"î à"ô úåáàויהי מורא שמים
ãראה תולדות יעקב יוסף ) :(âé úåà ú÷çתיבות עליכם' ,שיובן ממנו לא מורא עצמכם ,והירא
יראה וראיה אותיות דדין כמו דדין .כי מי ועובד על הדרך שאמרנו ,אינו ירא כי אם את
שיש לו ראיה לראות בעין שכלו רוממותו ית', עצמו ,שלא יענש בעונשים ההם אשר יתחייבו
אז יש לו יראה. אל הנפש בעברו עליהם.
| יג נועם השבת כח ברכת מעין שבע
כמו שהוא ,שונה היא מידת האהבה שהיא תלוי בהגבלת גדרי לבו והכרת הזולת
לפי ערך מדותיו ,ולא כפי ערך האמיתי של חבירו.
ïëåהוא בקשר בין הישראל להקב"ה מתחילה אמור לעורר יראתו מהקב"ה היינו
שיתבונן בגדולתו ורוממותו של הקב"ה ,וזה יעורר בו מידת יראת הרוממות
להתבטל אליו לגמרי ,ורק לאחר מכן יתעורר בו מידת האהבה לדבוק בה' לפי
גדרי לבו שהיא מידת האהבה.
ביראה ופחד
äàøéäהוא יותר בחלק המוח ,והפחד הוא בהרגשת הלב ,הפחד מהקב"ה הוא לא
מעונש ,אלא כי מחמת גודל היראה שאנו משיגים שהוא נעלה יותר מערך
שכלנו ,ואין אנו יכולים להשיגו ,אזי מתעורר תחושת הפחד מהבלתי נודע] ,פחד
מות מבטא שורש הפחד מהבלתי נודע[ ,כמו כן כאשר אנו משיגים גדולת הקב"ה
מתעורר בנו פחד כיצד להידבק בו ,דוגמת העמידה לפני צדיק הדור שהלב מתמלא
בפחד כיצד להתייחס אליו ,ורק לאחר שחוזר קצת לעצמו נתעורר לבו לשמש את
הצדיק על פי גדרי כוחותיו שזהו מידת אהבה .ä
בהר ה' יראה
ïîæáשבית המקדש היה קיים עיקר עבודת בני ישראל היה במידת היראה ,מפני
שכבוד ה' היה בהתגלות בעולם בבית המקדש ,ומשם נמשך הארתה בנפשות
ישראל ,כאשר מאיר אור ה' מלמעלה הנעלה מגדרי השגת בר אנוש מוליד תנועת
בנפש תנועת ביטול ,שהוא ענין היראה כנאמר 'במורא גדול זו גילוי שכינה' ,מה
שאין כן בזמן הגלות שנסתר כבוד ה' ,הרי העבודה מאהבה היא הרצויה יותר ,כי
לכל הפחות יתעורר האדם לפי גדרי לבו ,מכל מקום גם אז אמור לעורר קודם
את מידת היראה .å
הערות וציונים
באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה äראה ספר התניא ) :(â ÷øôכי השכל שבנפש
ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין סוף ב"ה. המשכלת כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת
ה' איך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין
åראה עטרת ראש )¯ ùèéååàáåéìî éòöîàä ø"åîãàì וכולא קמיה כלא חשיב ,נולדה ונתעוררה
(ò 'åîòוהנה מבואר למעלה דלענין בחי' מדת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו לירא
האהבה הרי אדרבה כל מה שתהיה ולהתבושש מגדולתו ית' שאין לה סוף
ההתבוננות בהתנשאות עצמות תתגבר יותר, ותכלית ,ופחד ה' בלבו ,ושוב יתלהב לבו
פרק א יד |
ùøåùהבית המקדש מושרש במידת היראה ,יראה כן שהר 'המוריה' נקרא כך
מלשון 'ראיה' ,וכן ירושלים מלשון 'ירא -שלם' ,גם אברהם אבינו לאחר
שעקד את יצחק קרא למקום זה" ,ה' יראה" )בראשית כב יד( ,כי בהר ה' יראה ,גם
הבית המקדש נקרא 'אריאל' ,כי היה בדמות אריה ,æמלשון ראיה" ,אריה שאג מי
לא ירא" ,ושם מתגלה אור ה' נעלה אשר בדרך מעורר נקודת ביטול והשתחויה
לאיש הישראלי.
שאותך לבדך ביראה נעבוד
ïîæáשהבית המקדש היה קיים היו מסיימים ברכת רצה 'שאותך לבדך ביראה
נעבוד' ,וכן אנו מסיימים ברכת רצה ביו"ט לאחר אמירת 'ותערב לפניך
עתירתנו כעולה וכקרבן'' ,שאותך לבדך ביראה נעבוד' .ç
äúàהראת לדעת כי היראה והפחד מורה על דרגה נעלית של ביטול להקב"ה,
דייקא מפני שאנו רואים אורו יתברך הבלי גבול .בכל ימות השבוע שבמידת
מה אנו רחוקים מהקב"ה הרי שעיקר הדבקות עימו הוא במידת אהבה ,התפיסה
בהקב"ה לפי ערך השגותינו ,ומעלה יש בזה כי הוא זה שמעורר בנו מידת האהבה,
אמנם בליל שבת שמתגלה אורו יתברך בנפשות ישראל מתעורר מידת היראה,
דוגמת גילוי שכינה בבית המקדש ושורה בכל אחד מישראל ,וכן נרגש יותר הראיה
מהמעבר של ימות החול לשבת ,ומתעורר הפחד כיצד לאחוז באורו יתברך ולא
ימיש מאיתנו .è
הערות וציונים
æראה מסכת מדות ) :(æ"î ã"ôוההיכל צר כי האהבה לא תתעורר ותתגבר רק מרחוק
מאחריו ,ורחב מלפניו ,ודומה לארי, דוקא ,אבל מקרוב תתקרר ביותר כנ"ל וכו'.
שנאמר )" ,(èë äéòùéהוי אריאל אריאל קרית כי היראה אינה אלא מקרוב דוקא וכו' .ובכל
חנה דוד" ,מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו, הנ"ל יובן ג"כ מה שאנו מוצאים שבימי
אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו. הגלות יותר בנקל כנסת ישראל להתפעל
באהבה מביראה ,כי רוב הנשמות יכולים יותר
çואפשר לבאר לפי דברי האריז"ל שבליל
להגיע בקל לבחי' האהבה והדבקות ,ולא
שבת שורה מוחין דבינה ,היינו האור של
נמצא כל כך שיהיה מתפעל בפחד ויראה
יו"ט על כן אנו אומרים לפניו נעבוד ביראה
הפנימית כי אם החרידים מיראת ה' בני
ופחד וד"ל.
עלייה כו' .ובזמן בית המקדש ראשון ושני היו
èראה פרי צדיק )÷ :(ã úåà ¯ íéùåãכתב בזוהר נמצא יראי ה' ביותר ,כמו עובדי'ה שהיה ירא
הקדוש ) (:ä äîã÷äáאת שבתותי תשמורו ה' מאד גם בימי אחאב ,ורוב העבודה שלהם
דא שבת עלאה ושבת תתאה כו' ,אעבר כרוזא היה ביראה.
| טו נועם השבת כח ברכת מעין שבע
ìòåכן בברכת מעין שבע אנו אומרים 'לפניו נעבוד ביראה ופחד' ,כי זהו פנימיות
מהות הבית המקדש ,אמנם בשאר ימות השבוע שיש רק הארת בית המקדש
בזמן תפילה ,אומרים אנו 'והשב את העבודה לדביר ביתך' ,החלק החיצוני והעבודה
המעשית של הבית המקדש.
äãå÷ðזו אמור לעורר נפשו של איש הישראלי בגודל הזמן שביום השבת מאיר
אור המקדש כפשוטו ,ושואבים אנו מאור גילוי שכינה עלינו ,יראה כן
שצורת סעודת שבת דומה לבית המקדש שולחן בצפון ומנורה בדרום .ומכאן הוא
תחושת רוממות הנפש והנשמה הנרגשת במידת מה אצל כל איש מבני ישראל
יותר מצפרא דשבתא ,ובעלי הנפש גם חשים בעומק נפשם אורו האין סופי של
הקב"ה ובנפשם מתעורר תנועת היראה .é
הערות וציונים
סעודת ליל שבת לקדושת יצחק אבינו ע"ה ואמר ומקדשי תיראו ,ודא שבת דמעלי
שהוא פחד יצחק ,שתיכף בכניסת שבת נופל שבתא )¯ ,(úáù ìéìדאיהי יראה ושריא בה יראה,
על ישראל הפחד והיראה .ומטעם זה אנו והיינו שמצד הקדושת יראה ופחד שישראל
אומרים בברכת מעין ז' לפניו נעבוד ביראה משיגין תיכף בכניסת שבת ואומרים לפניו
ופחד ,אף שבברכת עבודה לא נזכר יראה נעבוד ביראה ופחד ,וקדושת הפחד מלפניו
ופחד ,אך בכניסת שבת נופל על כל ישראל יתברך מבטלות כל הרהורים רעים.
הפחד והיראה .וכן אמרו אימת שבת על עם
הארץ ונאמן תיכף בכניסת שבת .וזהו שאמרו éראה פרי צדיק ) :(ã úåà ¯ úéùàøá úùøôובזוהר
בגמרא ) (.å úåîáéלא משבת אתה מתיירא אלא הקדוש ) (:ä à"çשבת דמעלי שבתא איהי
ממי שהזהיר על השבת. יראה ושריא בה יראה .וכן חשב האריז"ל
פרק ב טז |
פרק ב
äúòåנבאר שורש ענין היראה בליל שבת בפנימיות יותר .איתא בזוהר הק'
על הכתוב עולת שבת בשבתו ,כי ב' עליות יש בשבת ,בליל שבת הוא
עליית המלכות ,דרגת הנוק' ,שורש כנסת ישראל ככלה קרויה בנעימה ,וביום
השבת עיקר העלייה הוא לז"א החתן ,על כן בליל שבת אנו מרכבה למידת
המלכות ,וביום השבת אנו מרכבה למידת ז"א החתן )ויתבאר בארוכה בביאור קדושת
צפרא דשבתא( .àé
אשה יראת ה'
ùøåùמידת המלכות נקרא 'אמונה' ,כתר עליון גילוי עצמות אור א"ס ב"ה ,גילוי
זה אינו מתגלה בשאר הספירות כי אם במידת המלכות ,והטעם כי כל
הספירות הק' הם לבושים לאורו ית' ולכן הם באים בציור מסויים ,על כן לא יכול
להתגלות בהם אורו יתברך הפשוט בתכלית .אמנם מידת המלכות שלית ליה
מגרמיה כלום ,ואין בה ציור מסוים ,משמשת ככלי לגילוי אור עצמות אין סוף
ב"ה ,כתר עליון הנקרא רדל"א )רישא דלא אתיידע( ולכן נקרא אמונה המורה על מהות
שאינו נתפס בשום ציור מוגבל.
éðôîåשעיקר קדושת שבת מאיר בליל שבת על מידת המלכות על כן אז הוא
זמן עלייתה ,ומתגלה בה אורו הפשוט ,נקודת האמונה אורו הבלתי גבול ,áé
ומכאן שורה עליה יראת הרוממות ,כנאמר "אשה יראת ה' היא תתהלל" ,ומפני
שבני ישראל משמשים כמרכבה למידת המלכות בליל שבת ,נרגש בנו אור האמונה
הערות וציונים
שמור שהוא בחינת יראה כנ"ל וסעודת àéראה מאור ושמש )÷ :(íéùåãואף שבתורה
שחרית היא כנגד זכור. כתיב זכור קודם לשמור מכל מקום
áéראה פרי צדיק ) :(é úåà ¯ éøçàואמנותך בלילות כשאדם נכנס לשבת בתחילה צריך להיות
על דרך מה שכתב )' (.ìø ñçðô àðîéäî àéòøאיהי בבחינת יראה שיפשפש במעשיו של ימי
אמונה שבלילה סעודתא דחקל תפוחין' ,ואז השבוע ויתקן אותם ואחר כך הוא בא אל
זוכין באמונה להרגיש הדברי תורה. התענוג ,לכן הסעודה של ליל שבת הוא כנגד
| יז נועם השבת כח ברכת מעין שבע
שורש היראה ,ומכאן שורש הפחד בלב כי אין לנו בית אחיזה כל כך באופן הדבקות,
ועל כן נרגש תנועה בנפש להיכלל ולהיבטל באורו יתברך .âé
השראה
åäæהטעם שבליל שבת קשה לצמצם על פי רוב את המוח ,כי במידת מה אנו
יושבים פנים בפנים באורו הנעלה שהוא אור האמונה ,המתגלה באופן של
'השראה' 'אור מקיף' ,ועל כן נוהגים בני ישראל קדושים לשורר זמירות ושירי קודש
קדם רבון עלמין ,וכן הוא תשוקת הנוק' כהכנה ליחוד המתגלה ביום השבת באמירת
כתר .גם יראה שתלמידי הבעש"ט שעיקר נקודת עבודתם היה על ידי הדבקות
באור האמונה ,הרגישו יותר מעלת ליל שבת מיום השבת.
êøãáåאפשר זהו הסיבה שטבע הילדים להירדם בליל שבת ,כי מאיר עליהם אור
נעלה זה של קדושת השבת ואין בהם די כלים לסבול אור נעלה זה ועל
כן נרדמים הם ,ויתכן ענין זה גם באנשים מבוגרים.
ג' כתרים
ïôåàáåאחר יש לבאר הטעם והסיבה של אור האמונה המתגלה דייקא בליל שבת.
כי הנה כבר ביארנו במאמרים הראשונים כי השבת כוללת ג' מדרגות זו
למעלה מזו ,ומשמשים כהמשכת מוחין למידות שהם ימות החול ,ליל שבת 'בינה',
יום השבת מורה על 'חכמה' ,ורעוא דרעוין על 'כתר'.
íðîàיש עוד גילוי אור בשבת ,והוא המשכת הכתרים ,עצם אלקות המתגלה בג'
אופנים ,כתר עליון 'רדל"א' )רישא דלא יתיידע(' ,אמונה' ,כתר תחתון 'עתיק יומין',
'תענוג' ,ולמטה מאלו כתר שלישי הנקרא 'אריך אנפין'' ,רצון' .אופן גילוי ג' הכתרים
אלו שונה הוא מהמשכת מוחין שאופן המשכתם הוא בתחתון שבהם ,היינו בליל
שבת בינה ,וביום השבת חכמה ,ברעוה דרעוין כתר ,אלא אופן התגלות הכתרים הוא
הערות וציונים
ב"ה ,והוא גבוה מכל המדות כמאמר )íéìäú âéראה תורף דברי הפרי הארץ ) :(á÷òאבל
÷" (é àéראשית חכמה יראת ה'" ,שיראה זו היא יראת ה' לחיים היא הדביקות היותר גבוה
ראשית למידת החכמה ,שהוא למעלה מכל האהבות וכל המדות וכו' .ואם כן היראה
ומופשט מן אותיות כלל אפילו המחשבים. זו היא הדביקות הגמור שהוא נכלל באין סוף
פרק ב יח |
מלמעלה למטה ,בליל שבת מתגלה אור הכתר הנקרא אמונה ,וביום השבת מתגלה
כתר עתיקא קדישא הנקרא תענוג ,וברעוא דרעוין מאיר הארת הרצון אריך אנפין .ãé
ìòåכן בליל שבת שמאיר אמונה היינו אורו הפשוט הנקרא רדל"א מורגש ענין
אי ידיעה המולידה מידת היראה והפחד ,אמנם ביום השבת מאיר אור התענוג
וכו' ,ונקרא סעודת עתיקא קדישא ,ובסעודת רעוה דרעוין מאיר נקודת הרצון.
äúòîåיבואר כמין חומר שאין עבודת היראה והפחד סותר לאהבה ותענוג של
יום השבת ,כי היא נעלית יותר מהם ,ומכל מקום מאיר ביום השבת כל
המדרגות גם של תענוג ואהבה ,אלא שבכל אחד מג' קדושות השבת בולט יותר
אור אחד על חבירו ,אבל כלולים הם זה בזה.
לפניו נעבוד ביראה ופחד
ïåëðäîåלציין כי הרה"ק מוהרמ"מ מלעלוב בעל הברכת משה היה בכל השבת
במידת היראה ,וכמעט שלא שח שיחה בטילה וכולו אחוז שרעפים ,גם
יצא נפשו באמירת 'לפניו נעבוד ביראה ופחד' בליל שבת ,וגם בשאר ימות החול
כנודע ,אמנם ביום טוב ואפילו בראש השנה היה בתנועה של שמחה ואהבה .ומי
יכול לבוא בסוד קדושים ,מכל מקום לפי דברינו אפשר להבין מקצת דרכו הקדוש,
שבליל שבת הוא מידת היראה ,והאמונה ,המורה על מוחין התכללות והתבטלות
באור פני מלך חיים ,אבל ביום טוב הוא מידת אהבה כיצד אנו דבקים בהקב"ה
בכלים שלנו על כן היה שונה צורת עבודתו.
הערות וציונים
תחילה ,אמנם אור מקיף הסדר הוא שהמקיף ãéיתכן שהשינוי בין המשכת מוחין לגילוי
העליון מתגלה תחילה ,כי שורש גילוי המקיף הכתרים הוא כי המוחין הם אור פנימי לכן
הוא כיצד הקב"ה מתגלה לבני ישראל ,ואכמ"ל. סדר כניסתם הוא שהמוח התחתון נכנס
