אשיחה בנפלאותיך · Asichu Benifle'oisechu — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד פרשת חיי שרה תשפ"ז
אשיחה בנפלאותיך יו"ל ע"י מכון
אשיחה בנפלאותיך
בהנהלת הרב ש .י.
זכות כל הגליון :יכולים לנדב את הגליון בסכום 052$ אטלאס
שנה ח'
ביאורים בספרי בעל הבני יששכר גליון ה'
מאמר אב"ר מ"ה זקן בא בימים פקודיך הבינני
ממנו ,גבורה תפארת וכו' ,והיה
ריבוי אורות מאד והיה הוא צריך
לה ח זי ק א ת כו ל ם מ ע צמ ו ,ע " כ
התיקון בהעולמות ,וכמו שיתבאר
אי"ה בהמשך המאמר ,ע"כ נקראת
ג"כ עולם התיקון .ואי"ה יתבאר
פרק א'
שבירה ותיקון
ן שמונה עשרה לחופה.
(אבות ה' כ"א)
וכן פסק הרמב"ם (פט"ו מהל'
ב
נשתבר הכלי .משא"כ אחר התיקון,
לא באו לחסד רק האורות של חסד
ונצח ,שכולם הם מעין סוג אחד של
הכל בדרך העבודה בסמוך.
"כאשר כבר רמזתי ,אברה"ם הוא
סוד אב"ר מ"ה( ",שם)
אברהם זקן בא בימים וד' ברך
את אברהם בכל( .כ"ד א')
במאמר הזאת מבאר רבינו שאברהם
ו אישות ה"ב) ,האיש מצווה על
פריה ורביה וכו' ומאימתי
האיש נתחייב במצוה זו מבן
קו הימין וחסד .ועוד ,כיון שהוא פירוש ,שאברהם הוא בחי' הזאת אבינו הוא סוד התיקון על שבירת י"ח ( ,ע " ש ו ב מ " מ ) ,והביאו
מקושר עם חכמה ונצח ,הם מסייעים של מ"ה החדש ,ובפרטיות הוא הכלים .ונקדים ,דאמרו חז"ל במדרש הב"י (אה"ע סי' א') ,וכן נפסק
לו שיוכל לקבל את האורות. בבחי' האבר ,היינו בחי' היסוד ,של שהש"י ברא עולמות והחריבם .וסוד
בשו"ע (שם סעי' ג').
מ"ה החדש ,ועל ידו נעשה התיקון הדברים ,שבכל ספירה וספירה יש
והטעם שאין חיוב משנעשה
פרק ב' להשבירה. אורות ,וגם כלים .וכאשר ברא
בר מצוה כמו שאר מצוות,
הש"י הבריאה היה באופן שלא היו
כתבו הב"ש (סק"ג) וחלקת
גאוה וענוה סיבת השבירה והתיקון הכלים יכולים לסבול האורות שבאו
ועל דרך העבודה ,כל גורם השבירה ועכשיו נבאר מעט הענינים .הנה בתוכם וכמו שיתבאר אי"ה בתוך מחו קק ( ס ק " ב ) שכ ך ק בל ו
היתה ע"י בחי' גאוה ,שכל ספירה כאשר ברא הש"י את עולם המאמר ,ע"כ נשתברו ,והוצרכו חז"ל ,וטעם איחור המצוה
רצה להחזיק כל האורות לעצמו, האצילות לא היו הכלים יכולים לתיקון. כיון שצריך ללמוד תורה
וכדמבואר בספה"ק שהיה בבחי' לסבול האורות משום כמה סיבות קודם שישא אשה ,ועי'
אנא אמלוך .והחיים של המתגאה כנ"ל ,ועיקר הסיבה היתה משום מ"ה החדש בלבוש (שם) עוד טעם לדבר.
הוא בחי' מקבל ,שבדעתו כיון שהוא שהיו הספירות כמו נקודות ,היינו "ואברהם זקן בא בימים וכו' .יש אמנם המקור שאין המצוה
ברום המעלות על כל העולם ,וכל שהיה כל ספירה מפורד לעצמו ,וגם לרמוז גם כן סוד עולם התיקון מתחיל רק עד י"ח שנה אינו
העולם לא נברא אלא בשבילו ,בדין היו כולם כביכול עומדים זה תחת ממ"ה החדש( ",אגד"כ)
ברור .וכפשוטו נראה שהוא
הוא שימלאו כל רצונותיו ,והוא אינו זה .אבל בשעת התיקון נתחברו פירוש ,שעולם האצילות כלול מן
הלכה למשה מסיני ,ויש
צריך לעשות להם כלום .והתיקון הספירות בסדר של ג' קווים, אורות של ד' שמות הוי"ה בד' מיני
אחרונים (לבוש שם ,תוי"ט אבות)
הוא ע"י ענוה ,להיות בטל לאחרים שנתקשרו הספירות ג' ג' .דהיינו מילואים ,א) במילוי יודי"ן כזה :יו"ד
שהביאו אסמכתא לדבר.
ולרצונם ,ולהתחסד עמהם ,ליתן הספירות חכמה חסד ונצח נתקשרו ה"י וי"ו ה"י ,בגימ' ע"ב ,ב) במילוי
וחידש רבינו (דרך פקודיך מצוה
משלו כדי להטיב לאחרים .ובזה יחד כולם בצד הימין כמו קו ,והם קו ב' יודי"ן ואל"ף אחד כזה :יו"ד ה"י
שאינו מחזיק הכל ,זה דומה לבחי' הי מי ן ,וב י נה גב ור ה ו הו ד ב צ ד וא"ו ה"י ,בגימ' ס"ג ,ג) במילוי א' חלק המעשה ב') שהמקור הוא
התיקון שלא החזיקו הספירות כל השמאל ,והם קו השמאל ,ודעת אלפי"ן כזה :יו"ד ה"א וא"ו ה"א, מיוסף הצדיק שהיה בן י"ז
האורות לעצמם. תפארת ויסוד באמצע ,הם קו בגימ' מ"ה ,ד) במילוי ההי"ן כזה: כשנמכר למצרים ,ולמה לא
האמצע. יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה ,בגימ' ב"ן. השיאו אביו אשה ,אלא ע"כ
משפיע או מקבל וחידוש גדול יש באופן קבלתם את ובתחילת בריאת האצילות לא היה שלא היה עדיין מצווה בפו"ר
ו ב ז ה ית ב א ר מ ה ש ז כ ר נ ו ל ע י ל האורות ,שבפעם הראשון כאשר בחי' האור של מ"ה נתגלה ,רק עד שנעשה בן י"ח .והעיר
שבשעת השבירה לא היתה רק בחי' ירדו כל האורות לתוך אחד מן האור של ב"ן ,ואחר השבירה נברא רבינו ,שא"כ יש להקשות
ב"ן ,ובזמן התיקון בא בחי' מ"ה הספירות ,ולמשל לתוך כלי החסד, בחי' חדשה הנקרא מ"ה החדש, למה לא השיא אברהם אשה
החדש לתקן השבירה .דהנה ע"ב לקח הוא כל האורות של חסד ,וגם היינו אורות חדשות בבחי' השם הק' ליצחק עד שהיה בן ארבעים
כל האורות של הספירות שלמטה הזאת בגימ' מ"ה ,ועל ידיהם נעשה
המשך בעמוד הבא המשך בעמוד ד'
אשיחה בנפלאותיך
עמוד ב‘
דינו ,כי מקודם היה רק בדין ע"כ מקום המצח של א"ק .אבל אין מקום
נשברו)( ",שם) עו לם האצ יל ות כ "כ ג בו ה ,נ ג ד
המשך המאמר מעמוד הקודם
ס"ג מ"ה וב"ן שזכרנו לעיל היינו הערות הקורא
פירוש ,שכל בחי' השפעה הוא חסד, המצח ,אלא למטה נגד גופו של באופן כללי ,אבל ביותר פרטות בגליון העבר [ ב מ ד ו ר ה ע ר ו ת
וקבלה הוא העדר ההשפעה ודין, א"ק ,ע"כ הוצרך המ"ה החדש לירד מצינו שהשם מ"ה הוא בחי' קוב"ה הקורא] העיר ר' שמואל פעדער
(ז"א ,וכמ ו שביארנ ו כמ ה פע מים) ,הוא על חידושו של הבני יששכר
וכמו שביארנו כמה פעמים .וכאן לשם כדי לתקון בחי' הב"ן שנשברו.
(דרך פקודיך מצוה א') שחידושי
יתפרש ג"כ ,שבחי' ב"ן הוא דין, המשפיע ,וב"ן הוא בבחי' מלכות,
תורה נכלל במצות פרי' ורבי',
ומ"ה חסד .וגם ע"פ דרכינו יובן, אברהם זקן שכנתי'( ,הנוק') שהוא בחי' המקבל. שהוא חידוש שאינו נמצא
"והנה המ"ה דא"ק הפנימי המאיר הרי השם מ"ה מורה על השפעה, בש"ס ופוסקים ,ולא נאמרו
שכאשר רוצה כל אחד להחזיק טובה
לחוץ במצח יכונה לאברהם זקן (נ"ל, לעשות לאחרים ,והב"ן על הקבלה הדברים רק בדרך דרוש.
רק לעצמו ,ממילא יהי' ריב ביניהם, והנה חוץ מזה שרבינו כתב
ואין בזה חשש הגם שלא מצאתי זה מאחרים .וממילא מובן ,שכל בחי'
וכל אחד ינהוג בדין וגבורה נגד עי קר הד ב רי ם ( ה ו ב א ל ה ל ן )
מפורש ,כיון שהיסוד של זה הדבר השבירה היתה בבחי' מקבל וב"ן,
השני ,משא"כ כאשר רוצה כל אחד בחלק המעשה של המצוה,
הוא אמיתי מקובל מותר להסמיכו על והתיקון בבחי' משפיע ומ"ה .וממילא דמשמע שבא לפרש כן
בטובת חבירו ,ממילא יהיו כולם
דברי תורה) ,וזה סוד ואברהם זקן מובן גם ענין אברה"ם בבחי' אב"ר להלכה למעשה ,יש מקורות
באהבה ואחוה. נאמנים לחידוש הזאת .מקורות
(ר"ל המ"ה דאדם קדמון)" (שם) מ"ה ,שהוא היה האיש החסד ,וכל
וזהו שכתב רבינו ,שבזמן השבירה הראשונים לזה הם בראשית
דהיינו ,אדם קדמון נקרא זקן כלפי חייו היה מוקדש לעשות לאחרים
היתה הכל בבחי' דין ,היינו ב"ן, חכמה (שער הקדושה פ"ד) אור
עולם האצילות ,שהוא נברא קודם ולהשפיע איליהם טובה.
צדיקים (לר' מאיר פאפירש ,סי' כ"ב
ועכשיו שבא השתתפות מ"ה וחסד לו .ואברהם ,היינו מ"ה החדש כנ"ל, י"ג) ,ובספר החיים (לאחיו של
עם הדין ,אז נעשו בבחי' רחמים
שהוא המיזוג של חסד וגבורה יחד.
זקן ,שבא מן אדם קדמון כנ"ל כדי פרק ג' המהר"ל) .וגם במחזיק ברכה
לתקן השבירה. (סי' קנ"ו ד') הובא חידוש הזאת.
ובזה בא הרמז והוי"ה בוא"ו, יציאת מ"ה החדש גם מה שפי' רבינו שבן עזאי
שפירשו ז"ל שבכל מקום שנאמר וד' יצא מצות פרי' ורבי' ע"י
בא בימים "והנה ידוע שלצורך התיקון נזדווגו
חידושי תורה ,מבואר גם מר'
בוא"ו היינו הוא ובית דינו ,הנה "בא בימים (ר"ל בא והאיר לסוד מ"ה וב"ן הפנימים דא"ק ,והאיר שלמה קלוגר (הקדמתו לשו"ת
השם הוי"ה בבחי' חסד ,ובית דינו הימים ימי עולם הם המלכים)( ",שם) המ"ה החדש לחוץ" (שם) טוב טעם ודעת תניינא ,וע"ע בחכמת
שלמה אעה"ז סי' א' סעי' ג')
היינו הדין ,שניהם יחד הרי לך מ"ה מבואר בספה"ק שענין השבירה כד י לה ב ין ד בר י ר בי נו צר יכ י ם
ומהגר"י ענגיל (גליוני הש"ס
וב"ן ,הרחמים. מרומז במיתת הז' מלכי אדום ,שבכל להקדים ,שכל עולם האצילות נברא יבמות ס"ג ע"ב) .וכעין זה מבואר
"ברך את אברהם (מלשון ברכה אחד כתיב וימלוך וכו' וימות ,דהיינו ע"י אורות שנמצאו בעולם שלמעלה בהר"ן בכתובות (כ"ו ע"א בדפי
כפשוטו( ",שם) כאשר מלך היינו כשקיבל האורות, מן עולם האצילות ,והוא הנקרא א"ק הרי"ף) וז"ל ,ודאמרינן בגמ'
וכאשר מת היינו השבירה .והסיבה (ר"ת א'דם ק'דמון) .ובתוך א"ק היו ד' דע ונ ת ן אחת ב שב ת ה יי נ ו
שמילא אברהם ,הוא אבר מ"ה ,בחי'
כשאין מתחדש להם בלימודם
היסוד דמ"ה כנ"ל ,בשפע ואורות שאינם רק ז' מלכים ולא עשרה כנגד מיני אורות אלו של ע"ב ס"ג מ"ה
דבר ,עכ"ד ,הרי דמבטלין
כדי שישפיע הברכה גם לב"ן ויתקנו עשר ספירות ,שעיקר השבירה לא וב" ן ,ו יצאו כו לם באופ ן וב זמ ן מצות עו נה מש ום ח יד וש י
הכלים של ב"ן שנשברו. היה בספירות כתר חכמה ובינה ,רק הרא וי' לה ם .וג ם א ח"כ נשאר ו תורה דייקא ,וכן י"ל כעין זה
משם ולמטה. מאורות אלו בתוכו. במצות פו"ר.
"ומלשון המבריך את האילן,
וה נ ה ה ז ' י מ י ה ש ב ו ע כ נ ג ד ה ז ' והנה בזמן שרצה המאציל ,הש"י, עוד העיר ר' שמואל ,דאם לא
שהבריך המאציל והרכיב את אברהם נאמרו הדברים רק ע"פ דרוש
ספירות ,וזהו שרמז רבינו ,בא בימים, לתקן את השבירה ,עלו ב' ב' בחי'
אב"ר מ"ה) בכ"ל (הוא בחינת ב"ן אין להקשות מדיוק לשונות
היינו שבא מ"ה החדש להאיר אלו מ"ה וב"ן שהיו בתוך א"ק, הרמב"ם והפוסקים .אמנם
שנשבר) ,וזה שפירש רש"י בכל
להימים ,הם הז' ספירות שנשתברו, ויצאו בבחי' מ"ה החדש ,והאיר אור אפי' כדבריו עדיין יש להעיר
בגימטריא ב"ן( ",שם)
הז' מלכי אדום שמתו. לחוץ .ויש להשים לב ,שמה שנקראו מדברי הפוסקים .דהנה עיקר
הברכה הוא לשון שמשתמשים באופן חידושו של רבינו הוא ,שבן
שניהם ע"ש מ"ה משום שבחי' מ"ה
מיוחד של הרכבה .והכוונה בכאן, עזאי לא היה יכול להוליד
הרכבת מ"ה וב"ן הוא עכשיו העיקר משניהם וכנ"ל.
שהרכיב המאציל בחי' מ"ה עם ב"ן. בנים משום שכל חשקו היתה
"והוי"ה (יכונה להמאציל עיין מ"ש "במצח דא"ק ,עד בא לבחינת גופא בתורה ,ואין חיוב להפסיק
וזהו ברך את אברהם ,מ"ה החדש, לעיל בפרשת וירא( ",שם) דא"ק לברר בחינת הב"ן חשק התורה כדי להוליד
עם בכ"ל בגימ' ב"ן. דהיינו ,שהמאציל ,הש"י ,הוא גרם דשבירה( ",שם) בנים .הנה הערנו על פרט
"וכן יתפרש למאן דאמר בת היתה שיצא מ"ה החדש ויתקן השבירה, פירוש ,דכל אור יצא ממקום אחר מן הזאת שאינו משמע כן
לאברהם ובכל שמה ,והבן( ".שם) מדקדוק לשונות הפוסקים,
וכמו שיתבאר בסמוך שברך את א"ק .ומבשרי אחזה אלוק( ,וחלילה
אכ"מ להכפיל הדברים .וע"ז
דהיינו שבחי' ב"ן כנגד הנוק' שהוא אברהם. לגשם הדברים ,רק הכל כמשל בעלמא) ,יש אין סיבה לומר שרבינו לא
המקבל ,השכינה הק' כנ"ל ,והוא "וגם כן יאמר הוי"ה בכאן אורות שיצאו מנקבי העינים של כיוון זאת להלכה רק לשם
הנרמז שבת היתה ,ובכל שמה ,היינו להתעוררות והשתתפות מדת א"ק ,ויש שיצאו מנקבי האוזן חוטם דרוש.
ב"ן בגימ' בכ"ל. הרחמים ,ואמר והוי"ה ,הוא ובית ופה .ובחי' מ"ה החדש יצא לחוץ מן בכבוד רב ,חברי המכון
פרשת חיי שרה תשפ"ז
עמוד ג‘
תולדות רבינו פנינים מספרי רבינו
בינו היה לו קשרי תורה
עם ר' אברהם דוד
מביטשאטש ,בעל הדעת
ר שמרו דעת מה שלמד מאברהם,
ואחרים תורה יבקשו מפיהו( .שם)
בני חת דיברו רק לפנים
ויענו בני חת את אברהם לאמר לו.
(שם ה')
דרכי החסידות
קדושים ואשל אברהם על לא שלט יצה"ר באליעזר לא ידענו מהו לאמר לו .ואפשר למנוע החסד דס"א
שו"ע ,והיו מחליפים ביניהם אל עבדו וכו' המושל בכל אשר לו. לומר דמשמיענו שהאמירה היתה רק ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה.
מכתבים בדברי תורה ,וגם (שם) לו לפנים שלא יכלו להעיז כנגדו, (כ"ג ב)
היו נפגשים מזמן לזמן. ועוד דרשו אצל העבד המושל בכל אבל לבם בל עמם( ...שם) ...ונ"ל דהנה כבר כתבנו כמה פעמים
כאשר נפגשו זה עם זה היו אשר לו ,המושל ביצרו כמותו ,היינו ש א ות ן ה ז ' ע מ מ י ם ש ה י ו בא ר ץ
מנהלים שיחות בדברי תורה כמ ו אב ר הם . ..ו נ" ל דה נ ה קי י ם זכות גמילות חסדם ישראל היו הז' קצוות דסט"א ,והנה
ופלפולים עמוקים .פעם אמר אברהם אבינו כל התורה ואפילו ויענו בני חת את אברהם לאמר לו. כנען הוא החסד דסט"א ...והנה חסד
רבינו להביטשאטשער רב דקדוקי חז"ל ,והאיך צוה להעבד (שם)
לאומים חטאת ,ומהראוי להתחסד עם
שהוא רוצה עכשיו לומר לנגוע בברית קדשו ,ורבינו הקדוש לא ידענו מהו לאמר לו ...ועוד י"ל
קונו לבל תת מקום לנוח כף רגלי
דבר תורה שרק שניהם יבינו, לא הניח ידו למטה מטבורו ...לזה לפי מדרש רז"ל שדרשו שכל מי
החסד דסט"א ...והנה אברהם איש
(שדיברו אז בתורת הנסתר) .אמנם שבא לגמול חסד לשרה זכה בחיים
הקדים וד' ברך את אברהם בכל, החסד היה צריך בגמילות חסדיו
באמצע הדברים ענה אברך לגמול חסד לאברהם ביומא הילולא
השי"ת השליטו ביצרו ואין חשש. להת גב ר על הח סד דס ט"א הוא
אחד שהיה עומד שם שיש לו דידיה .ובזה תראה שאברהם אמר
אבל הא קשיא הא גם העבד חייב הכנעני אשר היה בארץ בימים ההם,
ראי' לדברי רבינו .בשמעו ואקברה וכו' מלפני ,והם לא אמרו
במצות לא תעשה והאיך הניח העבד ועי"ז יוציא בלעו מפיו ויגורש מן
את דברי האברך אמר רבינו מלפניך ,כי על גמילות חסד שגמלו
את י ד ו ע ל י ר ך א ב ר ה ם א ד ו נ י ו הארץ ויירשנו אברהם .והנה להיות
להרב מביטשאטש ,הזהרו
שאסרו חז"ל אפילו להסתכל ,ע"כ זימן ד' בפיהם לשון דמשתמע לתרי
בדבריכם ,שהאברך הלזה בא שגדלה חשיבות אברהם ושרה
הקדים שהוא ג"כ היה מושל ביצרו אפי ,ויהיה הכונה גם על אברהם,
לגלות את הסוד. בעיניהם ,בטלו כולם ממלאכתם ובאו
כמו אברהם ,נ"ל( .שם) במבחר קברינו קבר את מתך (היינו
——————— לגמול חסד לספוד ולבכות ,וחש
את גופך בעצמך) ,איש ממנו וכו' (כי
כאשר בא פעם הרה"ק ר' אברהם מאוד על הדבר הזה להיות
ישראל מרוזין לגאליציא, חודש כסלו נחיה כלנו אז ביומא דהילולך ואז
איש ממנו וכו') לא יכלה וכו' ,והבן.
חסד לאומים ,ובפרט להיות ארץ
נסע רבינו לקבל פניו. כנען חסד דסט"א לבל יתגבר עוד
וכאשר שב לביתו הגיב קבורת יעקב בכסלו וז"ש ויענו בני חת את אברהם לאמר
בארץ ויתבקש להם עוד זמן זכות
שהרה"ק מרוזין הוא איש צירוף השם הנכבד המאיר בחדש לו ,שענו בו בלשון שהדברים
בארץ ,לזה מיהר אברהם וקדם ויבא
קדושים ,ואע"פ שבחר כסלו הוא ויה"ה יוצא מר"ת הפסוק מגיעים אליו( .שם)
תיכף לספוד ,וכולם שתקו לא ענו
לעצמו דרך מסוכנת ,הדומה ו'ירא י'ושב ה'ארץ ה'כנעני וגו'
אברהם קבר גם חוה עוד כדי לשמוע ההספד של אברהם,
למי שהולך על צד החריף בפרשת ויחי אצל אבלו של יעקב
ואחרי כן קבר אברהם את שרה אם אפילו גם הם ספדו ,שלו קדם
של סכין ,אפ"ה לא גרם לו אבינו כשנטמן במערת המכפלה .ולפי
שום היזק .אבל לעצמו לא אשתו( .שם י"ט)
ונתגבר בחסדו .ובזה ידוקדק אומרו
הקבלה בידינו היה הדבר בכסלו
רצה רבינו לילך בדרך הזאת אחרי מופלג ,וקשה מפני מה הפליג לספוד וכו' ולבכותה ,ולמה לא אמר
בימי חנוכה( ...בנ"י כסלו טבת א' א')
משום הסכנה שכרוך בה. את קבורתה והשהה המצוה .ויתכן ולקברה שהוא העיקר יקרא דשכבי,
——————— ע"פ דברי הזהר שאמרו כי חוה אך משמיענו הגם שמהראוי היה
בחודש כסלו נשפע רחמים
ה ר ה " ק ר' מאי ר עמדה כנגדו כאשר רצה לקבור את מקודם להתעסק בקניית מקום
כסל"ו במילואו כזה :כ"ף סמ"ך
מפרעמישלאן העריץ רבינו שרה עד שפייסה אברהם והניחה הקבורה ואחר כך ההספד ,עכ"ז
למ"ד ו"ו ,בגימ' א"ב הרחמי"ם,
מאד .פעם אמר שנקודת בקבורתה אצל אדם ,ממילא מקודם להיות הדבר בארץ כנען ,מיהר ויבא
וזהו שתקנו בנוסח ההודאה ואתה
מעלת רבינו ,יותר משאר קבר את חוה ואח"כ את שרה .וזהו לספוד וכו' וכנ"ל( ...אגד"כ)
ברחמי"ך הרבים וכו'( ...שם ד')
מעלותיו ,הוא גדלותו שרמזה התורה ואחרי כן ,מופלג
בתורה" ,רבינו לומד גמרא אברהם רצה לעסוק במצוות
בכסלו עמד זכות מחשבה הקדומה ורחוק ממעשה הקנייה קבר את שרה,
תוס' ,ואבל בעצמי ,הגמ' תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה
כסל"ו בגימ' ב' עמ"ד ,רמז ,ב' מן כי בנתיים קבר את חוה( .שם)
תוס' לומד אותי" .פעם שבת מתי מלפני( .שם ד')
בנו של רבינו ,הרה"ק ר' ב ' רא ש ית ,ע מ " ד ל ה ם ל י ש רא ל
אלעזר מלאנצוט ,במחיצת ר' התחלת התורה ,אורייתא מחכמה גדול המחלוקת [תיבת מלפני] הוא מיותר .והנראה לבל
יעלה בדעתם מה השתדלות אברהם
מאיר ,ושאלו ר' מאיר על נפקת ,בחכמה יבנה בי"ת ,הגם
שהיה הדור מעטי זכיות ולא היה כל דולה ומשקה מתורת רבו דוקא בעיר הזאת לאחוזת וכו' ,ע"כ
הנהגת רבינו ,אם הוא מזמר
כך איתערותא דלתתא ,עכ"ז היא ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו יודע שיש בזה ריוח לנשמה ולא
הפיוט "שלום עליכם" או
אומרו בנוסח .השיב ר' שעמדה להם איתערותא דלעילא וכו'( .כ"ד ב') ירצו ליתן לו ,או ירבו ויעלו בדמים,
אלעזר שהוא אומרו בנוסח, להיות ישראל עלו במחשבה בחכמה זקן ב' במסורה ,דין ,ואידך זקן אהרן. לזה אמר החפזון הזה שאני נחפז כי
ענה ר' מאיר" ,אם כן גם ה ק ד ו מ ה .ו זה ו ש א ומ ר ים בנ ו ס ח הנה נאמר באהרן שפתי כהן ישמרו אני רוצה להסיר וכו' מלפני ,כי איני
אני תנהוג כן"( .וכן המנהג אצל הה ו דא ה ו את " ה ( ב ג ימ ' ב י "ת ) , דעת ותורה יבקשו מפיהו ,כן היה יכול לעסוק במצות כל שמוטל וכו',
צאצאי רבינו מבלאזוב לומר "שלום ברחמיך הרבים עמדת להם וכו'( ...שם בעב ד הנאמ ן הזה ד ול ה ומ שק ה ע"כ אבחרה בכאן בעיר ויהיה
עליכם" בנוסח מיוחד המקובל
ה') מתורת רבו לאחרים .הנה שפתותיו הנרצה כרגע( .שם)
מרבינו).
להערות ולנדבות יש להתקשר עם המכון
טלפון 777-707-2788אימייל mechonusicha@gmail.com
אגרא דפרקא רמז ע"ה
הספירות שבצד השמאל (הנקרא קו שמאל) ,בינה גבורה יסוד ,ובככלות הם
בבחי' הגבורה ודין.
וביארנו במ"א שמובן הדבר ע"פ החילוק שבין החכמה והבינה ,שהחכמה
רמז הזאת יתבאר החילוק בין הכתר העטרה והנזר.
"החילוק שבין כתר לעטרה ונזר ,כתר הוא המקיף רק מצד הפנים,
ועטרה הוא המקיף את כל הראש פנים והאחוריים ,והנזר הוא המקיף שפוע
ב
כנגד עצם דברי החכמה כמו שהם נמסרים לו להאדם ,בפה או בכתב ,והבינה הקדקד ,בעשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"א סימן ל'".
כנגד הבנת האדם .הנה כמה פעמים הדברים ששמע מתפרשים בכמה אופנים, הרמ"ע מפאנו (שם סי' כ"ח) מדבר מענין הקרבנות ,שעל ידם נעשה כביכול
ויכולים ב' אנשים לשמוע דבר אחד וכל אחד מבין בחילוקים רבים ,גדולים עטרה לראשו ית' .ומוסיף (סי' כ"ט) ,שהתפילות במקום קרבנות הם ,ועל ידם
וקטנים .וע"י הבינה מצמצם האדם את דברי החכמה שיהא מובן רק ע"פ נעשה כתרים לראשו ית' .ומאריך לבאר החילוקים בבחינת התפילות ,ואיזה
הדרך שנקלט במוחו .וזהו החילוק שבין חסד והשפעה רחבה ,לגבורה וצמצום מלאך קושר הכתר הבא מכל מין מן התפילות.
בחשבון. ומדגיש (סי' ל') ,שיש חילוק בין עטרה לכתר ,שהעטרה מכסה גם חלק
ובזה מובן ,שהכתר כולו לפנים ,היינו כנגד החכמה שאין לו שום דין רק כולו האחור של הראש ,משא"כ הכתר שאינו אלא לפנים .וביאור הדברים ע"פ
חסד .אבל העטרה יש לו אחוריים ,שהוא כנגד הבינה שיש לו גם דינים. סוד ,הוא בהקדם מה שביארנו כמה פעמים ,שבחינת הפנים למעלה מורה
ומוסיף הרמ"ע מפאנו ,שיש מין כתר שלישי ,והוא הנזר שמכסה שפועה על חסדים ושפע ,שכמו שכאשר מדברים אל האדם ורוצים להראות הקשר
קדקוד .וביאר שהוא כנגד בחי' הדעת ,שהוא חיבור עצמות הגלגולת הנודע ויחס בינינו מראים לו את הפנים ,כמו כן כביכול כאשר בא איזה ספירה
לחכמי הנתוח בשם מחברת הנזר .וביאור הדברים ,שבחי' הדעת הוא הקשר (כללית) להשפיע לאחרת שמטה את "פניו" כלפי השני .אבל בחי' האחוריים
שבין מחשבת האדם לליבו ואבריו ,שע"י הדעת באים מחשבותיו לתוך ליבו מורה על העדר ההשפעה ומידת הדין.
ומשתנים הרגשותיו ומידותיו על פיהם ,וגם פועל באבריו ע"פ משבות אלו. עוד נקדים ,שג' ספירות יש כנגד ראש האדם ,חכמה בינה ודעת ,וכביכול
וגם ע"פ הפשט מובן ,שיש שם בתוך האדם חוט השדרה שמביא מחשבות עמידתם כמו צורת הסגול ,חכמה בימין ,בינה בשמאל ,והדעת למטה מהם
האדם לשאר איברי הגוף. וביניהם .החכמה הוא ראש לכל הספירות שבצד הימין (הנקרא קו ימין) ,חכמה
חסד ונצח ,וכולם בכללות הם בבחי' החסד והשפע .ובינה הוא ראש לכל
הנס ,אלא על דרך הטבע .ויש להוסיף עוד ,דאפי' לדעת הנחלת יעקב שכן המשך פקודיך הבינני מעמוד א' שנה .ותי' ,שלא היה בת זוגו ,רבקה,
היה הטבע שהיו יולדות משש שנים ,אבל בודאי שקודם לכן ,כשתהיה בת ד', ראויה להינשא עד אז ,וכמו שפרש"י שרבקה היתה בת ג' שנים כשנשאה
היה נס. יצחק( ,ע"ע שם מה שכתב בענין יעקב שלא נשא אשה כשנעשה בן י"ח).
ויש להוסיף ,דע"כ צריכים לומר כדברי הבאר בשדה דלא היה לו ליצחק וכן מבואר בר"א מזרחי (תולדות כ"ה כ') ורע"ב (שם) בטעם שלא נשא יצחק
לסמוך על הנס בדעת רבינו .דלא עוד דלא היה צריך לחשוש שתלד ,אלא אשה ולא קיים מצות פו"ר עד אז .ובזה פירשו דברי רש"י (שם) שכן דיוק
דאפי' אם תלד לא היה מקיים מצות פו"ר .דכתב רבינו (שם ט') דחייב אדם הקרא ,ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וכו' ,שכיון שלא
לישא אשה בת בנים ,ואפי' אם נולד לו אח"כ בנים ע"ד נס לא יצא בזה ידי נולדה רבקה עד אז לפיכך לא לקח אשה עד שנעשה בן ארבעים שנה.
חובתו .וטעם הדבר ,שאין המצוה להוליד בנים אלא להשתדל להוליד בנים. והקשו ,א"כ למה לא המתין יצחק עד שתהיה בת בנים .ותי' הרא"ם,
וביארנו (גליון לפ' תולדות תשפ"ד) דנחלקו הפוסקים בזה .וכיון דדעת רבינו שרצה לשמור את עצמו מן הרהורים .ודבריו צ"ב ,דאם משום הרהורים
שההשתדלות הוא המצוה ,וא"כ אם לא עשה פעולות של השתדלות ,ולמשל למה לא נשא אשה אחרת לאו בת זוגיה עד אז ,וכמו שנהגו איזה מן
כשנשא אשה שאינה בת בנים ,לא קיים מצותו ,וא"כ אפי' אי ילדה רבקה האמוריים (יומא י"ח ע"ב ,יבמות ל"ז ע"ב) שכשנסעו מעירם לעיר אחרת היו
בנים אז לא קיים יצחק מצוותו. נושאים אשה משם מהאי טעמא .וכן הקשה הבאר בשדה (שם) .ואפשר שלא
והיוצא מזה דעדיין צ"ב למה נשא יצחק את רבקה כשנעשה בת ג' שנים ,ולא היה יכול לנשא אשה מבנות כנען ולפיכך הוכרח להמתין עד שנולדה
המתין עד שתהא ראויה להוליד בנים. רבקה ,וכמו שהעיר הרע"ב .אלא שעדיין צ"ב ,דאינו משמע מכל פרשת
שילוח אליעזר שהוצרך ליקח דוקא רבקה משום כשרותה ,אלא גם נשים
להערות לנדבות וכדי להקבל את הגליון
אחרות שלא תהיו מבנות כנען היו ראויות ליצחק ,ולמה לא נשא אותן,
בטל 777-7$7-1750 :באימיילmechonusicha@gmail.com :
וצ"ע.
והנחלת יעקב תי' עוד למה לא המתין יצחק עד שנעשית רבקה בת בנים,
שותף בהוצאות הגליון
נתנדב לע"נ הרה"ח ר' בן ציון דמבואר בגמ' סנהדרין (ס"ט ע"ב) דבדורות הראשונים היו הנשים יולדות
שותף בהוצאות הגליון משש שנים ,וסמך יצחק שמא תקדים עוד מעט להוליד בן .והבאר בשדה
אליהו בן ר' נפתלי יוסף
יכולים לנדב
יום הילולא דילי' כ' חשון דחה הדברים ,דאין כוונת הגמ' שהיה הדרך להוליד בנים משש שנים ,אלא
בסכום 00$$
ע"י נכדו הרה"ח ר' נפתלי יוסף אע"פ דלא שכיחא היה שייך שתוליד .ע"כ לא היה לו ליצחק לסמוך על
בירנבוים שליט"א
