gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אשיחה בנפלאותיך · Asichu Benifle'oisechu — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: אשיחה בנפלאותיך · Asichu Benifle'oisechu

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

אשיחה בנפלאותיך · Asichu Benifle'oisechu — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫אשיחה בנפלאותיך‬ ‫יו"ל ע"י מכון‬ ‫אשיחה בנפלאותיך‬ ‫בהנהלת הרב ש‪ .‬י‪.‬‬ ‫זכות כל הגליון‪ :‬יכולים לנדב את הגליון בסכום ‪052$‬‬ ‫אטלאס‬ ‫שנה ח'‬ ‫ביאורים בספרי בעל הבני יששכר‬ ‫גליון ה'‬ ‫מאמר אב"ר מ"ה זקן בא בימים‬ ‫פקודיך הבינני‬ ‫ממנו‪ ,‬גבורה תפארת וכו'‪ ,‬והיה‬ ‫ריבוי אורות מאד והיה הוא צריך‬ ‫לה ח זי ק א ת כו ל ם מ ע צמ ו ‪ ,‬ע " כ‬ ‫התיקון בהעולמות‪ ,‬וכמו שיתבאר‬ ‫אי"ה בהמשך המאמר‪ ,‬ע"כ נקראת‬ ‫ג"כ עולם התיקון‪ .‬ואי"ה יתבאר‬ ‫פרק א'‬ ‫שבירה ותיקון‬ ‫ן שמונה עשרה לחופה‪.‬‬ ‫(אבות ה' כ"א)‬ ‫וכן פסק הרמב"ם (פט"ו מהל'‬ ‫ב‬ ‫נשתבר הכלי‪ .‬משא"כ אחר התיקון‪,‬‬ ‫לא באו לחסד רק האורות של חסד‬ ‫ונצח‪ ,‬שכולם הם מעין סוג אחד של‬ ‫הכל בדרך העבודה בסמוך‪.‬‬ ‫"כאשר כבר רמזתי‪ ,‬אברה"ם הוא‬ ‫סוד אב"ר מ"ה‪( ",‬שם)‬ ‫אברהם זקן בא בימים וד' ברך‬ ‫את אברהם בכל‪( .‬כ"ד א')‬ ‫במאמר הזאת מבאר רבינו שאברהם‬ ‫ו‬ ‫אישות ה"ב) ‪ ,‬האיש מצווה על‬ ‫פריה ורביה וכו' ומאימתי‬ ‫האיש נתחייב במצוה זו מבן‬ ‫קו הימין וחסד‪ .‬ועוד‪ ,‬כיון שהוא‬ ‫פירוש‪ ,‬שאברהם הוא בחי' הזאת‬ ‫אבינו הוא סוד התיקון על שבירת‬ ‫י"ח‪ ( ,‬ע " ש ו ב מ " מ ) ‪ ,‬והביאו‬ ‫מקושר עם חכמה ונצח‪ ,‬הם מסייעים‬ ‫של מ"ה החדש‪ ,‬ובפרטיות הוא‬ ‫הכלים‪ .‬ונקדים‪ ,‬דאמרו חז"ל במדרש‬ ‫הב"י (אה"ע סי' א') ‪ ,‬וכן נפסק‬ ‫לו שיוכל לקבל את האורות‪.‬‬ ‫בבחי' האבר‪ ,‬היינו בחי' היסוד‪ ,‬של‬ ‫שהש"י ברא עולמות והחריבם‪ .‬וסוד‬ ‫בשו"ע (שם סעי' ג')‪.‬‬ ‫מ"ה החדש‪ ,‬ועל ידו נעשה התיקון‬ ‫הדברים‪ ,‬שבכל ספירה וספירה יש‬ ‫והטעם שאין חיוב משנעשה‬ ‫פרק ב'‬ ‫להשבירה‪.‬‬ ‫אורות‪ ,‬וגם כלים‪ .‬וכאשר ברא‬ ‫בר מצוה כמו שאר מצוות‪,‬‬ ‫הש"י הבריאה היה באופן שלא היו‬ ‫כתבו הב"ש (סק"ג) וחלקת‬ ‫גאוה וענוה‬ ‫סיבת השבירה והתיקון‬ ‫הכלים יכולים לסבול האורות שבאו‬ ‫ועל דרך העבודה‪ ,‬כל גורם השבירה‬ ‫ועכשיו נבאר מעט הענינים‪ .‬הנה‬ ‫בתוכם וכמו שיתבאר אי"ה בתוך‬ ‫מחו קק ( ס ק " ב ) שכ ך ק בל ו‬ ‫היתה ע"י בחי' גאוה‪ ,‬שכל ספירה‬ ‫כאשר ברא הש"י את עולם‬ ‫המאמר‪ ,‬ע"כ נשתברו‪ ,‬והוצרכו‬ ‫חז"ל‪ ,‬וטעם איחור המצוה‬ ‫רצה להחזיק כל האורות לעצמו‪,‬‬ ‫האצילות לא היו הכלים יכולים‬ ‫לתיקון‪.‬‬ ‫כיון שצריך ללמוד תורה‬ ‫וכדמבואר בספה"ק שהיה בבחי'‬ ‫לסבול האורות משום כמה סיבות‬ ‫קודם שישא אשה‪ ,‬ועי'‬ ‫אנא אמלוך‪ .‬והחיים של המתגאה‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ועיקר הסיבה היתה משום‬ ‫מ"ה החדש‬ ‫בלבוש (שם) עוד טעם לדבר‪.‬‬ ‫הוא בחי' מקבל‪ ,‬שבדעתו כיון שהוא‬ ‫שהיו הספירות כמו נקודות‪ ,‬היינו‬ ‫"ואברהם זקן בא בימים וכו'‪ .‬יש‬ ‫אמנם המקור שאין המצוה‬ ‫ברום המעלות על כל העולם‪ ,‬וכל‬ ‫שהיה כל ספירה מפורד לעצמו‪ ,‬וגם‬ ‫לרמוז גם כן סוד עולם התיקון‬ ‫מתחיל רק עד י"ח שנה אינו‬ ‫העולם לא נברא אלא בשבילו‪ ,‬בדין‬ ‫היו כולם כביכול עומדים זה תחת‬ ‫ממ"ה החדש‪( ",‬אגד"כ)‬ ‫ברור‪ .‬וכפשוטו נראה שהוא‬ ‫הוא שימלאו כל רצונותיו‪ ,‬והוא אינו‬ ‫זה‪ .‬אבל בשעת התיקון נתחברו‬ ‫פירוש‪ ,‬שעולם האצילות כלול מן‬ ‫הלכה למשה מסיני‪ ,‬ויש‬ ‫צריך לעשות להם כלום‪ .‬והתיקון‬ ‫הספירות בסדר של ג' קווים‪,‬‬ ‫אורות של ד' שמות הוי"ה בד' מיני‬ ‫אחרונים (לבוש שם‪ ,‬תוי"ט אבות)‬ ‫הוא ע"י ענוה‪ ,‬להיות בטל לאחרים‬ ‫שנתקשרו הספירות ג' ג'‪ .‬דהיינו‬ ‫מילואים‪ ,‬א) במילוי יודי"ן כזה‪ :‬יו"ד‬ ‫שהביאו אסמכתא לדבר‪.‬‬ ‫ולרצונם‪ ,‬ולהתחסד עמהם‪ ,‬ליתן‬ ‫הספירות חכמה חסד ונצח נתקשרו‬ ‫ה"י וי"ו ה"י‪ ,‬בגימ' ע"ב‪ ,‬ב) במילוי‬ ‫וחידש רבינו (דרך פקודיך מצוה‬ ‫משלו כדי להטיב לאחרים‪ .‬ובזה‬ ‫יחד כולם בצד הימין כמו קו‪ ,‬והם קו‬ ‫ב' יודי"ן ואל"ף אחד כזה‪ :‬יו"ד ה"י‬ ‫שאינו מחזיק הכל‪ ,‬זה דומה לבחי'‬ ‫הי מי ן ‪ ,‬וב י נה גב ור ה ו הו ד ב צ ד‬ ‫וא"ו ה"י‪ ,‬בגימ' ס"ג‪ ,‬ג) במילוי‬ ‫א' חלק המעשה ב') שהמקור הוא‬ ‫התיקון שלא החזיקו הספירות כל‬ ‫השמאל‪ ,‬והם קו השמאל‪ ,‬ודעת‬ ‫אלפי"ן כזה‪ :‬יו"ד ה"א וא"ו ה"א‪,‬‬ ‫מיוסף הצדיק שהיה בן י"ז‬ ‫האורות לעצמם‪.‬‬ ‫תפארת ויסוד באמצע‪ ,‬הם קו‬ ‫בגימ' מ"ה‪ ,‬ד) במילוי ההי"ן כזה‪:‬‬ ‫כשנמכר למצרים‪ ,‬ולמה לא‬ ‫האמצע‪.‬‬ ‫יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה‪ ,‬בגימ' ב"ן‪.‬‬ ‫השיאו אביו אשה‪ ,‬אלא ע"כ‬ ‫משפיע או מקבל‬ ‫וחידוש גדול יש באופן קבלתם את‬ ‫ובתחילת בריאת האצילות לא היה‬ ‫שלא היה עדיין מצווה בפו"ר‬ ‫ו ב ז ה ית ב א ר מ ה ש ז כ ר נ ו ל ע י ל‬ ‫האורות‪ ,‬שבפעם הראשון כאשר‬ ‫בחי' האור של מ"ה נתגלה‪ ,‬רק‬ ‫עד שנעשה בן י"ח‪ .‬והעיר‬ ‫שבשעת השבירה לא היתה רק בחי'‬ ‫ירדו כל האורות לתוך אחד מן‬ ‫האור של ב"ן‪ ,‬ואחר השבירה נברא‬ ‫רבינו‪ ,‬שא"כ יש להקשות‬ ‫ב"ן‪ ,‬ובזמן התיקון בא בחי' מ"ה‬ ‫הספירות‪ ,‬ולמשל לתוך כלי החסד‪,‬‬ ‫בחי' חדשה הנקרא מ"ה החדש‪,‬‬ ‫למה לא השיא אברהם אשה‬ ‫החדש לתקן השבירה‪ .‬דהנה ע"ב‬ ‫לקח הוא כל האורות של חסד‪ ,‬וגם‬ ‫היינו אורות חדשות בבחי' השם הק'‬ ‫ליצחק עד שהיה בן ארבעים‬ ‫כל האורות של הספירות שלמטה‬ ‫הזאת בגימ' מ"ה‪ ,‬ועל ידיהם נעשה‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫המשך בעמוד ד'‬ ‫אשיחה בנפלאותיך‬ ‫עמוד ב‘‬ ‫דינו‪ ,‬כי מקודם היה רק בדין ע"כ‬ ‫מקום המצח של א"ק‪ .‬אבל אין מקום‬ ‫נשברו)‪( ",‬שם)‬ ‫עו לם האצ יל ות כ "כ ג בו ה‪ ,‬נ ג ד‬ ‫המשך המאמר מעמוד הקודם‬ ‫ס"ג מ"ה וב"ן שזכרנו לעיל היינו‬ ‫הערות הקורא‬ ‫פירוש‪ ,‬שכל בחי' השפעה הוא חסד‪,‬‬ ‫המצח‪ ,‬אלא למטה נגד גופו של‬ ‫באופן כללי‪ ,‬אבל ביותר פרטות‬ ‫בגליון העבר [ ב מ ד ו ר ה ע ר ו ת‬ ‫וקבלה הוא העדר ההשפעה ודין‪,‬‬ ‫א"ק‪ ,‬ע"כ הוצרך המ"ה החדש לירד‬ ‫מצינו שהשם מ"ה הוא בחי' קוב"ה‬ ‫הקורא] העיר ר' שמואל פעדער‬ ‫(ז"א‪ ,‬וכמ ו שביארנ ו כמ ה פע מים) ‪ ,‬הוא‬ ‫על חידושו של הבני יששכר‬ ‫וכמו שביארנו כמה פעמים‪ .‬וכאן‬ ‫לשם כדי לתקון בחי' הב"ן שנשברו‪.‬‬ ‫(דרך פקודיך מצוה א') שחידושי‬ ‫יתפרש ג"כ‪ ,‬שבחי' ב"ן הוא דין‪,‬‬ ‫המשפיע‪ ,‬וב"ן הוא בבחי' מלכות‪,‬‬ ‫תורה נכלל במצות פרי' ורבי'‪,‬‬ ‫ומ"ה חסד‪ .‬וגם ע"פ דרכינו יובן‪,‬‬ ‫אברהם זקן‬ ‫שכנתי'‪( ,‬הנוק') שהוא בחי' המקבל‪.‬‬ ‫שהוא חידוש שאינו נמצא‬ ‫"והנה המ"ה דא"ק הפנימי המאיר‬ ‫הרי השם מ"ה מורה על השפעה‪,‬‬ ‫בש"ס ופוסקים‪ ,‬ולא נאמרו‬ ‫שכאשר רוצה כל אחד להחזיק טובה‬ ‫לחוץ במצח יכונה לאברהם זקן (נ"ל‪,‬‬ ‫לעשות לאחרים‪ ,‬והב"ן על הקבלה‬ ‫הדברים רק בדרך דרוש‪.‬‬ ‫רק לעצמו‪ ,‬ממילא יהי' ריב ביניהם‪,‬‬ ‫והנה חוץ מזה שרבינו כתב‬ ‫ואין בזה חשש הגם שלא מצאתי זה‬ ‫מאחרים‪ .‬וממילא מובן‪ ,‬שכל בחי'‬ ‫וכל אחד ינהוג בדין וגבורה נגד‬ ‫עי קר הד ב רי ם ( ה ו ב א ל ה ל ן )‬ ‫מפורש‪ ,‬כיון שהיסוד של זה הדבר‬ ‫השבירה היתה בבחי' מקבל וב"ן‪,‬‬ ‫השני‪ ,‬משא"כ כאשר רוצה כל אחד‬ ‫בחלק המעשה של המצוה‪,‬‬ ‫הוא אמיתי מקובל מותר להסמיכו על‬ ‫והתיקון בבחי' משפיע ומ"ה‪ .‬וממילא‬ ‫דמשמע שבא לפרש כן‬ ‫בטובת חבירו‪ ,‬ממילא יהיו כולם‬ ‫דברי תורה)‪ ,‬וזה סוד ואברהם זקן‬ ‫מובן גם ענין אברה"ם בבחי' אב"ר‬ ‫להלכה למעשה‪ ,‬יש מקורות‬ ‫באהבה ואחוה‪.‬‬ ‫נאמנים לחידוש הזאת‪ .‬מקורות‬ ‫(ר"ל המ"ה דאדם קדמון)" (שם)‬ ‫מ"ה‪ ,‬שהוא היה האיש החסד‪ ,‬וכל‬ ‫וזהו שכתב רבינו‪ ,‬שבזמן השבירה‬ ‫הראשונים לזה הם בראשית‬ ‫דהיינו‪ ,‬אדם קדמון נקרא זקן כלפי‬ ‫חייו היה מוקדש לעשות לאחרים‬ ‫היתה הכל בבחי' דין‪ ,‬היינו ב"ן‪,‬‬ ‫חכמה (שער הקדושה פ"ד) אור‬ ‫עולם האצילות‪ ,‬שהוא נברא קודם‬ ‫ולהשפיע איליהם טובה‪.‬‬ ‫צדיקים (לר' מאיר פאפירש‪ ,‬סי' כ"ב‬ ‫ועכשיו שבא השתתפות מ"ה וחסד‬ ‫לו‪ .‬ואברהם‪ ,‬היינו מ"ה החדש כנ"ל‪,‬‬ ‫י"ג) ‪ ,‬ובספר החיים (לאחיו של‬ ‫עם הדין‪ ,‬אז נעשו בבחי' רחמים‬ ‫שהוא המיזוג של חסד וגבורה יחד‪.‬‬ ‫זקן‪ ,‬שבא מן אדם קדמון כנ"ל כדי‬ ‫פרק ג'‬ ‫המהר"ל) ‪ .‬וגם במחזיק ברכה‬ ‫לתקן השבירה‪.‬‬ ‫(סי' קנ"ו ד') הובא חידוש הזאת‪.‬‬ ‫ובזה בא הרמז והוי"ה בוא"ו‪,‬‬ ‫יציאת מ"ה החדש‬ ‫גם מה שפי' רבינו שבן עזאי‬ ‫שפירשו ז"ל שבכל מקום שנאמר וד'‬ ‫יצא מצות פרי' ורבי' ע"י‬ ‫בא בימים‬ ‫"והנה ידוע שלצורך התיקון נזדווגו‬ ‫חידושי תורה‪ ,‬מבואר גם מר'‬ ‫בוא"ו היינו הוא ובית דינו‪ ,‬הנה‬ ‫"בא בימים (ר"ל בא והאיר לסוד‬ ‫מ"ה וב"ן הפנימים דא"ק‪ ,‬והאיר‬ ‫שלמה קלוגר (הקדמתו לשו"ת‬ ‫השם הוי"ה בבחי' חסד‪ ,‬ובית דינו‬ ‫הימים ימי עולם הם המלכים)‪( ",‬שם)‬ ‫המ"ה החדש לחוץ" (שם)‬ ‫טוב טעם ודעת תניינא‪ ,‬וע"ע בחכמת‬ ‫שלמה אעה"ז סי' א' סעי' ג')‬ ‫היינו הדין‪ ,‬שניהם יחד הרי לך מ"ה‬ ‫מבואר בספה"ק שענין השבירה‬ ‫כד י לה ב ין ד בר י ר בי נו צר יכ י ם‬ ‫ומהגר"י ענגיל (גליוני הש"ס‬ ‫וב"ן‪ ,‬הרחמים‪.‬‬ ‫מרומז במיתת הז' מלכי אדום‪ ,‬שבכל‬ ‫להקדים‪ ,‬שכל עולם האצילות נברא‬ ‫יבמות ס"ג ע"ב)‪ .‬וכעין זה מבואר‬ ‫"ברך את אברהם (מלשון ברכה‬ ‫אחד כתיב וימלוך וכו' וימות‪ ,‬דהיינו‬ ‫ע"י אורות שנמצאו בעולם שלמעלה‬ ‫בהר"ן בכתובות (כ"ו ע"א בדפי‬ ‫כפשוטו‪( ",‬שם)‬ ‫כאשר מלך היינו כשקיבל האורות‪,‬‬ ‫מן עולם האצילות‪ ,‬והוא הנקרא א"ק‬ ‫הרי"ף) וז"ל‪ ,‬ודאמרינן בגמ'‬ ‫וכאשר מת היינו השבירה‪ .‬והסיבה‬ ‫(ר"ת א'דם ק'דמון) ‪ .‬ובתוך א"ק היו ד'‬ ‫דע ונ ת ן אחת ב שב ת ה יי נ ו‬ ‫שמילא אברהם‪ ,‬הוא אבר מ"ה‪ ,‬בחי'‬ ‫כשאין מתחדש להם בלימודם‬ ‫היסוד דמ"ה כנ"ל‪ ,‬בשפע ואורות‬ ‫שאינם רק ז' מלכים ולא עשרה כנגד‬ ‫מיני אורות אלו של ע"ב ס"ג מ"ה‬ ‫דבר‪ ,‬עכ"ד‪ ,‬הרי דמבטלין‬ ‫כדי שישפיע הברכה גם לב"ן ויתקנו‬ ‫עשר ספירות‪ ,‬שעיקר השבירה לא‬ ‫וב" ן‪ ,‬ו יצאו כו לם באופ ן וב זמ ן‬ ‫מצות עו נה מש ום ח יד וש י‬ ‫הכלים של ב"ן שנשברו‪.‬‬ ‫היה בספירות כתר חכמה ובינה‪ ,‬רק‬ ‫הרא וי' לה ם‪ .‬וג ם א ח"כ נשאר ו‬ ‫תורה דייקא‪ ,‬וכן י"ל כעין זה‬ ‫משם ולמטה‪.‬‬ ‫מאורות אלו בתוכו‪.‬‬ ‫במצות פו"ר‪.‬‬ ‫"ומלשון המבריך את האילן‪,‬‬ ‫וה נ ה ה ז ' י מ י ה ש ב ו ע כ נ ג ד ה ז '‬ ‫והנה בזמן שרצה המאציל‪ ,‬הש"י‪,‬‬ ‫עוד העיר ר' שמואל‪ ,‬דאם לא‬ ‫שהבריך המאציל והרכיב את אברהם‬ ‫נאמרו הדברים רק ע"פ דרוש‬ ‫ספירות‪ ,‬וזהו שרמז רבינו‪ ,‬בא בימים‪,‬‬ ‫לתקן את השבירה‪ ,‬עלו ב' ב' בחי'‬ ‫אב"ר מ"ה) בכ"ל (הוא בחינת ב"ן‬ ‫אין להקשות מדיוק לשונות‬ ‫היינו שבא מ"ה החדש להאיר‬ ‫אלו מ"ה וב"ן שהיו בתוך א"ק‪,‬‬ ‫הרמב"ם והפוסקים‪ .‬אמנם‬ ‫שנשבר)‪ ,‬וזה שפירש רש"י בכל‬ ‫להימים‪ ,‬הם הז' ספירות שנשתברו‪,‬‬ ‫ויצאו בבחי' מ"ה החדש‪ ,‬והאיר אור‬ ‫אפי' כדבריו עדיין יש להעיר‬ ‫בגימטריא ב"ן‪( ",‬שם)‬ ‫הז' מלכי אדום שמתו‪.‬‬ ‫לחוץ‪ .‬ויש להשים לב‪ ,‬שמה שנקראו‬ ‫מדברי הפוסקים‪ .‬דהנה עיקר‬ ‫הברכה הוא לשון שמשתמשים באופן‬ ‫חידושו של רבינו הוא‪ ,‬שבן‬ ‫שניהם ע"ש מ"ה משום שבחי' מ"ה‬ ‫מיוחד של הרכבה‪ .‬והכוונה בכאן‪,‬‬ ‫עזאי לא היה יכול להוליד‬ ‫הרכבת מ"ה וב"ן‬ ‫הוא עכשיו העיקר משניהם וכנ"ל‪.‬‬ ‫שהרכיב המאציל בחי' מ"ה עם ב"ן‪.‬‬ ‫בנים משום שכל חשקו היתה‬ ‫"והוי"ה (יכונה להמאציל עיין מ"ש‬ ‫"במצח דא"ק‪ ,‬עד בא לבחינת גופא‬ ‫בתורה‪ ,‬ואין חיוב להפסיק‬ ‫וזהו ברך את אברהם‪ ,‬מ"ה החדש‪,‬‬ ‫לעיל בפרשת וירא‪( ",‬שם)‬ ‫דא"ק לברר בחינת הב"ן‬ ‫חשק התורה כדי להוליד‬ ‫עם בכ"ל בגימ' ב"ן‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬שהמאציל‪ ,‬הש"י‪ ,‬הוא גרם‬ ‫דשבירה‪( ",‬שם)‬ ‫בנים‪ .‬הנה הערנו על פרט‬ ‫"וכן יתפרש למאן דאמר בת היתה‬ ‫שיצא מ"ה החדש ויתקן השבירה‪,‬‬ ‫פירוש‪ ,‬דכל אור יצא ממקום אחר מן‬ ‫הזאת שאינו משמע כן‬ ‫לאברהם ובכל שמה‪ ,‬והבן‪( ".‬שם)‬ ‫מדקדוק לשונות הפוסקים‪,‬‬ ‫וכמו שיתבאר בסמוך שברך את‬ ‫א"ק‪ .‬ומבשרי אחזה אלוק‪( ,‬וחלילה‬ ‫אכ"מ להכפיל הדברים‪ .‬וע"ז‬ ‫דהיינו שבחי' ב"ן כנגד הנוק' שהוא‬ ‫אברהם‪.‬‬ ‫לגשם הדברים‪ ,‬רק הכל כמשל בעלמא)‪ ,‬יש‬ ‫אין סיבה לומר שרבינו לא‬ ‫המקבל‪ ,‬השכינה הק' כנ"ל‪ ,‬והוא‬ ‫"וגם כן יאמר הוי"ה בכאן‬ ‫אורות שיצאו מנקבי העינים של‬ ‫כיוון זאת להלכה רק לשם‬ ‫הנרמז שבת היתה‪ ,‬ובכל שמה‪ ,‬היינו‬ ‫להתעוררות והשתתפות מדת‬ ‫א"ק‪ ,‬ויש שיצאו מנקבי האוזן חוטם‬ ‫דרוש‪.‬‬ ‫ב"ן בגימ' בכ"ל‪.‬‬ ‫הרחמים‪ ,‬ואמר והוי"ה‪ ,‬הוא ובית‬ ‫ופה‪ .‬ובחי' מ"ה החדש יצא לחוץ מן‬ ‫בכבוד רב‪ ,‬חברי המכון‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫עמוד ג‘‬ ‫תולדות רבינו‬ ‫פנינים מספרי רבינו‬ ‫בינו היה לו קשרי תורה‬ ‫עם ר' אברהם דוד‬ ‫מביטשאטש‪ ,‬בעל הדעת‬ ‫ר‬ ‫שמרו דעת מה שלמד מאברהם‪,‬‬ ‫ואחרים תורה יבקשו מפיהו‪( .‬שם)‬ ‫בני חת דיברו רק לפנים‬ ‫ויענו בני חת את אברהם לאמר לו‪.‬‬ ‫(שם ה')‬ ‫דרכי החסידות‬ ‫קדושים ואשל אברהם על‬ ‫לא שלט יצה"ר באליעזר‬ ‫לא ידענו מהו לאמר לו‪ .‬ואפשר‬ ‫למנוע החסד דס"א‬ ‫שו"ע‪ ,‬והיו מחליפים ביניהם‬ ‫אל עבדו וכו' המושל בכל אשר לו‪.‬‬ ‫לומר דמשמיענו שהאמירה היתה רק‬ ‫ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה‪.‬‬ ‫מכתבים בדברי תורה‪ ,‬וגם‬ ‫(שם)‬ ‫לו לפנים שלא יכלו להעיז כנגדו‪,‬‬ ‫(כ"ג ב)‬ ‫היו נפגשים מזמן לזמן‪.‬‬ ‫ועוד דרשו אצל העבד המושל בכל‬ ‫אבל לבם בל עמם‪( ...‬שם)‬ ‫‪...‬ונ"ל דהנה כבר כתבנו כמה פעמים‬ ‫כאשר נפגשו זה עם זה היו‬ ‫אשר לו‪ ,‬המושל ביצרו כמותו‪ ,‬היינו‬ ‫ש א ות ן ה ז ' ע מ מ י ם ש ה י ו בא ר ץ‬ ‫מנהלים שיחות בדברי תורה‬ ‫כמ ו אב ר הם ‪ . ..‬ו נ" ל דה נ ה קי י ם‬ ‫זכות גמילות חסדם‬ ‫ישראל היו הז' קצוות דסט"א‪ ,‬והנה‬ ‫ופלפולים עמוקים‪ .‬פעם אמר‬ ‫אברהם אבינו כל התורה ואפילו‬ ‫ויענו בני חת את אברהם לאמר לו‪.‬‬ ‫כנען הוא החסד דסט"א‪ ...‬והנה חסד‬ ‫רבינו להביטשאטשער רב‬ ‫דקדוקי חז"ל‪ ,‬והאיך צוה להעבד‬ ‫(שם)‬ ‫לאומים חטאת‪ ,‬ומהראוי להתחסד עם‬ ‫שהוא רוצה עכשיו לומר‬ ‫לנגוע בברית קדשו‪ ,‬ורבינו הקדוש‬ ‫לא ידענו מהו לאמר לו‪ ...‬ועוד י"ל‬ ‫קונו לבל תת מקום לנוח כף רגלי‬ ‫דבר תורה שרק שניהם יבינו‪,‬‬ ‫לא הניח ידו למטה מטבורו‪ ...‬לזה‬ ‫לפי מדרש רז"ל שדרשו שכל מי‬ ‫החסד דסט"א‪ ...‬והנה אברהם איש‬ ‫(שדיברו אז בתורת הנסתר)‪ .‬אמנם‬ ‫שבא לגמול חסד לשרה זכה בחיים‬ ‫הקדים וד' ברך את אברהם בכל‪,‬‬ ‫החסד היה צריך בגמילות חסדיו‬ ‫באמצע הדברים ענה אברך‬ ‫לגמול חסד לאברהם ביומא הילולא‬ ‫השי"ת השליטו ביצרו ואין חשש‪.‬‬ ‫להת גב ר על הח סד דס ט"א הוא‬ ‫אחד שהיה עומד שם שיש לו‬ ‫דידיה‪ .‬ובזה תראה שאברהם אמר‬ ‫אבל הא קשיא הא גם העבד חייב‬ ‫הכנעני אשר היה בארץ בימים ההם‪,‬‬ ‫ראי' לדברי רבינו‪ .‬בשמעו‬ ‫ואקברה וכו' מלפני‪ ,‬והם לא אמרו‬ ‫במצות לא תעשה והאיך הניח העבד‬ ‫ועי"ז יוציא בלעו מפיו ויגורש מן‬ ‫את דברי האברך אמר רבינו‬ ‫מלפניך‪ ,‬כי על גמילות חסד שגמלו‬ ‫את י ד ו ע ל י ר ך א ב ר ה ם א ד ו נ י ו‬ ‫הארץ ויירשנו אברהם‪ .‬והנה להיות‬ ‫להרב מביטשאטש‪ ,‬הזהרו‬ ‫שאסרו חז"ל אפילו להסתכל‪ ,‬ע"כ‬ ‫זימן ד' בפיהם לשון דמשתמע לתרי‬ ‫בדבריכם‪ ,‬שהאברך הלזה בא‬ ‫שגדלה חשיבות אברהם ושרה‬ ‫הקדים שהוא ג"כ היה מושל ביצרו‬ ‫אפי‪ ,‬ויהיה הכונה גם על אברהם‪,‬‬ ‫לגלות את הסוד‪.‬‬ ‫בעיניהם‪ ,‬בטלו כולם ממלאכתם ובאו‬ ‫כמו אברהם‪ ,‬נ"ל‪( .‬שם)‬ ‫במבחר קברינו קבר את מתך (היינו‬ ‫———————‬ ‫לגמול חסד לספוד ולבכות‪ ,‬וחש‬ ‫את גופך בעצמך)‪ ,‬איש ממנו וכו' (כי‬ ‫כאשר בא פעם הרה"ק ר'‬ ‫אברהם מאוד על הדבר הזה להיות‬ ‫ישראל מרוזין לגאליציא‪,‬‬ ‫חודש כסלו‬ ‫נחיה כלנו אז ביומא דהילולך ואז‬ ‫איש ממנו וכו') לא יכלה וכו'‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫חסד לאומים‪ ,‬ובפרט להיות ארץ‬ ‫נסע רבינו לקבל פניו‪.‬‬ ‫כנען חסד דסט"א לבל יתגבר עוד‬ ‫וכאשר שב לביתו הגיב‬ ‫קבורת יעקב בכסלו‬ ‫וז"ש ויענו בני חת את אברהם לאמר‬ ‫בארץ ויתבקש להם עוד זמן זכות‬ ‫שהרה"ק מרוזין הוא איש‬ ‫צירוף השם הנכבד המאיר בחדש‬ ‫לו‪ ,‬שענו בו בלשון שהדברים‬ ‫בארץ‪ ,‬לזה מיהר אברהם וקדם ויבא‬ ‫קדושים‪ ,‬ואע"פ שבחר‬ ‫כסלו הוא ויה"ה יוצא מר"ת הפסוק‬ ‫מגיעים אליו‪( .‬שם)‬ ‫תיכף לספוד‪ ,‬וכולם שתקו לא ענו‬ ‫לעצמו דרך מסוכנת‪ ,‬הדומה‬ ‫ו'ירא י'ושב ה'ארץ ה'כנעני וגו'‬ ‫אברהם קבר גם חוה‬ ‫עוד כדי לשמוע ההספד של אברהם‪,‬‬ ‫למי שהולך על צד החריף‬ ‫בפרשת ויחי אצל אבלו של יעקב‬ ‫ואחרי כן קבר אברהם את שרה‬ ‫אם אפילו גם הם ספדו‪ ,‬שלו קדם‬ ‫של סכין‪ ,‬אפ"ה לא גרם לו‬ ‫אבינו כשנטמן במערת המכפלה‪ .‬ולפי‬ ‫שום היזק‪ .‬אבל לעצמו לא‬ ‫אשתו‪( .‬שם י"ט)‬ ‫ונתגבר בחסדו‪ .‬ובזה ידוקדק אומרו‬ ‫הקבלה בידינו היה הדבר בכסלו‬ ‫רצה רבינו לילך בדרך הזאת‬ ‫אחרי מופלג‪ ,‬וקשה מפני מה הפליג‬ ‫לספוד וכו' ולבכותה‪ ,‬ולמה לא אמר‬ ‫בימי חנוכה‪( ...‬בנ"י כסלו טבת א' א')‬ ‫משום הסכנה שכרוך בה‪.‬‬ ‫את קבורתה והשהה המצוה‪ .‬ויתכן‬ ‫ולקברה שהוא העיקר יקרא דשכבי‪,‬‬ ‫———————‬ ‫ע"פ דברי הזהר שאמרו כי חוה‬ ‫אך משמיענו הגם שמהראוי היה‬ ‫בחודש כסלו נשפע רחמים‬ ‫ה ר ה " ק ר' מאי ר‬ ‫עמדה כנגדו כאשר רצה לקבור את‬ ‫מקודם להתעסק בקניית מקום‬ ‫כסל"ו במילואו כזה‪ :‬כ"ף סמ"ך‬ ‫מפרעמישלאן העריץ רבינו‬ ‫שרה עד שפייסה אברהם והניחה‬ ‫הקבורה ואחר כך ההספד‪ ,‬עכ"ז‬ ‫למ"ד ו"ו‪ ,‬בגימ' א"ב הרחמי"ם‪,‬‬ ‫מאד‪ .‬פעם אמר שנקודת‬ ‫בקבורתה אצל אדם‪ ,‬ממילא מקודם‬ ‫להיות הדבר בארץ כנען‪ ,‬מיהר ויבא‬ ‫וזהו שתקנו בנוסח ההודאה ואתה‬ ‫מעלת רבינו‪ ,‬יותר משאר‬ ‫קבר את חוה ואח"כ את שרה‪ .‬וזהו‬ ‫לספוד וכו' וכנ"ל‪( ...‬אגד"כ)‬ ‫ברחמי"ך הרבים וכו'‪( ...‬שם ד')‬ ‫מעלותיו‪ ,‬הוא גדלותו‬ ‫שרמזה התורה ואחרי כן‪ ,‬מופלג‬ ‫בתורה‪" ,‬רבינו לומד גמרא‬ ‫אברהם רצה לעסוק במצוות‬ ‫בכסלו עמד זכות מחשבה הקדומה‬ ‫ורחוק ממעשה הקנייה קבר את שרה‪,‬‬ ‫תוס'‪ ,‬ואבל בעצמי‪ ,‬הגמ'‬ ‫תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה‬ ‫כסל"ו בגימ' ב' עמ"ד‪ ,‬רמז‪ ,‬ב' מן‬ ‫כי בנתיים קבר את חוה‪( .‬שם)‬ ‫תוס' לומד אותי"‪ .‬פעם שבת‬ ‫מתי מלפני‪( .‬שם ד')‬ ‫בנו של רבינו‪ ,‬הרה"ק ר'‬ ‫ב ' רא ש ית ‪ ,‬ע מ " ד ל ה ם ל י ש רא ל‬ ‫אלעזר מלאנצוט‪ ,‬במחיצת ר'‬ ‫התחלת התורה‪ ,‬אורייתא מחכמה‬ ‫גדול המחלוקת‬ ‫[תיבת מלפני] הוא מיותר‪ .‬והנראה לבל‬ ‫יעלה בדעתם מה השתדלות אברהם‬ ‫מאיר‪ ,‬ושאלו ר' מאיר על‬ ‫נפקת‪ ,‬בחכמה יבנה בי"ת‪ ,‬הגם‬ ‫שהיה הדור מעטי זכיות ולא היה כל‬ ‫דולה ומשקה מתורת רבו‬ ‫דוקא בעיר הזאת לאחוזת וכו'‪ ,‬ע"כ‬ ‫הנהגת רבינו‪ ,‬אם הוא מזמר‬ ‫כך איתערותא דלתתא‪ ,‬עכ"ז היא‬ ‫ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו‬ ‫יודע שיש בזה ריוח לנשמה ולא‬ ‫הפיוט "שלום עליכם" או‬ ‫אומרו בנוסח‪ .‬השיב ר'‬ ‫שעמדה להם איתערותא דלעילא‬ ‫וכו'‪( .‬כ"ד ב')‬ ‫ירצו ליתן לו‪ ,‬או ירבו ויעלו בדמים‪,‬‬ ‫אלעזר שהוא אומרו בנוסח‪,‬‬ ‫להיות ישראל עלו במחשבה בחכמה‬ ‫זקן ב' במסורה‪ ,‬דין‪ ,‬ואידך זקן אהרן‪.‬‬ ‫לזה אמר החפזון הזה שאני נחפז כי‬ ‫ענה ר' מאיר‪" ,‬אם כן גם‬ ‫ה ק ד ו מ ה ‪ .‬ו זה ו ש א ומ ר ים בנ ו ס ח‬ ‫הנה נאמר באהרן שפתי כהן ישמרו‬ ‫אני רוצה להסיר וכו' מלפני‪ ,‬כי איני‬ ‫אני תנהוג כן"‪( .‬וכן המנהג אצל‬ ‫הה ו דא ה ו את " ה ( ב ג ימ ' ב י "ת ) ‪,‬‬ ‫דעת ותורה יבקשו מפיהו‪ ,‬כן היה‬ ‫יכול לעסוק במצות כל שמוטל וכו'‪,‬‬ ‫צאצאי רבינו מבלאזוב לומר "שלום‬ ‫ברחמיך הרבים עמדת להם וכו'‪( ...‬שם‬ ‫בעב ד הנאמ ן הזה ד ול ה ומ שק ה‬ ‫ע"כ אבחרה בכאן בעיר ויהיה‬ ‫עליכם" בנוסח מיוחד המקובל‬ ‫ה')‬ ‫מתורת רבו לאחרים‪ .‬הנה שפתותיו‬ ‫הנרצה כרגע‪( .‬שם)‬ ‫מרבינו‪).‬‬ ‫להערות ולנדבות יש להתקשר עם המכון‬ ‫טלפון ‪ 777-707-2788‬אימייל ‪mechonusicha@gmail.com‬‬ ‫אגרא דפרקא רמז ע"ה‬ ‫הספירות שבצד השמאל (הנקרא קו שמאל) ‪ ,‬בינה גבורה יסוד‪ ,‬ובככלות הם‬ ‫בבחי' הגבורה ודין‪.‬‬ ‫וביארנו במ"א שמובן הדבר ע"פ החילוק שבין החכמה והבינה‪ ,‬שהחכמה‬ ‫רמז הזאת יתבאר החילוק בין הכתר העטרה והנזר‪.‬‬ ‫"החילוק שבין כתר לעטרה ונזר‪ ,‬כתר הוא המקיף רק מצד הפנים‪,‬‬ ‫ועטרה הוא המקיף את כל הראש פנים והאחוריים‪ ,‬והנזר הוא המקיף שפוע‬ ‫ב‬ ‫כנגד עצם דברי החכמה כמו שהם נמסרים לו להאדם‪ ,‬בפה או בכתב‪ ,‬והבינה‬ ‫הקדקד‪ ,‬בעשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"א סימן ל'‪".‬‬ ‫כנגד הבנת האדם‪ .‬הנה כמה פעמים הדברים ששמע מתפרשים בכמה אופנים‪,‬‬ ‫הרמ"ע מפאנו (שם סי' כ"ח) מדבר מענין הקרבנות‪ ,‬שעל ידם נעשה כביכול‬ ‫ויכולים ב' אנשים לשמוע דבר אחד וכל אחד מבין בחילוקים רבים‪ ,‬גדולים‬ ‫עטרה לראשו ית'‪ .‬ומוסיף (סי' כ"ט)‪ ,‬שהתפילות במקום קרבנות הם‪ ,‬ועל ידם‬ ‫וקטנים‪ .‬וע"י הבינה מצמצם האדם את דברי החכמה שיהא מובן רק ע"פ‬ ‫נעשה כתרים לראשו ית'‪ .‬ומאריך לבאר החילוקים בבחינת התפילות‪ ,‬ואיזה‬ ‫הדרך שנקלט במוחו‪ .‬וזהו החילוק שבין חסד והשפעה רחבה‪ ,‬לגבורה וצמצום‬ ‫מלאך קושר הכתר הבא מכל מין מן התפילות‪.‬‬ ‫בחשבון‪.‬‬ ‫ומדגיש (סי' ל') ‪ ,‬שיש חילוק בין עטרה לכתר‪ ,‬שהעטרה מכסה גם חלק‬ ‫ובזה מובן‪ ,‬שהכתר כולו לפנים‪ ,‬היינו כנגד החכמה שאין לו שום דין רק כולו‬ ‫האחור של הראש‪ ,‬משא"כ הכתר שאינו אלא לפנים‪ .‬וביאור הדברים ע"פ‬ ‫חסד‪ .‬אבל העטרה יש לו אחוריים‪ ,‬שהוא כנגד הבינה שיש לו גם דינים‪.‬‬ ‫סוד‪ ,‬הוא בהקדם מה שביארנו כמה פעמים‪ ,‬שבחינת הפנים למעלה מורה‬ ‫ומוסיף הרמ"ע מפאנו‪ ,‬שיש מין כתר שלישי‪ ,‬והוא הנזר שמכסה שפועה‬ ‫על חסדים ושפע‪ ,‬שכמו שכאשר מדברים אל האדם ורוצים להראות הקשר‬ ‫קדקוד‪ .‬וביאר שהוא כנגד בחי' הדעת‪ ,‬שהוא חיבור עצמות הגלגולת הנודע‬ ‫ויחס בינינו מראים לו את הפנים‪ ,‬כמו כן כביכול כאשר בא איזה ספירה‬ ‫לחכמי הנתוח בשם מחברת הנזר‪ .‬וביאור הדברים‪ ,‬שבחי' הדעת הוא הקשר‬ ‫(כללית) להשפיע לאחרת שמטה את "פניו" כלפי השני‪ .‬אבל בחי' האחוריים‬ ‫שבין מחשבת האדם לליבו ואבריו‪ ,‬שע"י הדעת באים מחשבותיו לתוך ליבו‬ ‫מורה על העדר ההשפעה ומידת הדין‪.‬‬ ‫ומשתנים הרגשותיו ומידותיו על פיהם‪ ,‬וגם פועל באבריו ע"פ משבות אלו‪.‬‬ ‫עוד נקדים‪ ,‬שג' ספירות יש כנגד ראש האדם‪ ,‬חכמה בינה ודעת‪ ,‬וכביכול‬ ‫וגם ע"פ הפשט מובן‪ ,‬שיש שם בתוך האדם חוט השדרה שמביא מחשבות‬ ‫עמידתם כמו צורת הסגול‪ ,‬חכמה בימין‪ ,‬בינה בשמאל‪ ,‬והדעת למטה מהם‬ ‫האדם לשאר איברי הגוף‪.‬‬ ‫וביניהם‪ .‬החכמה הוא ראש לכל הספירות שבצד הימין (הנקרא קו ימין)‪ ,‬חכמה‬ ‫חסד ונצח‪ ,‬וכולם בכללות הם בבחי' החסד והשפע‪ .‬ובינה הוא ראש לכל‬ ‫הנס‪ ,‬אלא על דרך הטבע‪ .‬ויש להוסיף עוד‪ ,‬דאפי' לדעת הנחלת יעקב שכן‬ ‫המשך פקודיך הבינני מעמוד א' שנה‪ .‬ותי'‪ ,‬שלא היה בת זוגו‪ ,‬רבקה‪,‬‬ ‫היה הטבע שהיו יולדות משש שנים‪ ,‬אבל בודאי שקודם לכן‪ ,‬כשתהיה בת ד'‪,‬‬ ‫ראויה להינשא עד אז‪ ,‬וכמו שפרש"י שרבקה היתה בת ג' שנים כשנשאה‬ ‫היה נס‪.‬‬ ‫יצחק‪( ,‬ע"ע שם מה שכתב בענין יעקב שלא נשא אשה כשנעשה בן י"ח)‪.‬‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬דע"כ צריכים לומר כדברי הבאר בשדה דלא היה לו ליצחק‬ ‫וכן מבואר בר"א מזרחי (תולדות כ"ה כ') ורע"ב (שם) בטעם שלא נשא יצחק‬ ‫לסמוך על הנס בדעת רבינו‪ .‬דלא עוד דלא היה צריך לחשוש שתלד‪ ,‬אלא‬ ‫אשה ולא קיים מצות פו"ר עד אז‪ .‬ובזה פירשו דברי רש"י (שם) שכן דיוק‬ ‫דאפי' אם תלד לא היה מקיים מצות פו"ר‪ .‬דכתב רבינו (שם ט') דחייב אדם‬ ‫הקרא‪ ,‬ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וכו'‪ ,‬שכיון שלא‬ ‫לישא אשה בת בנים‪ ,‬ואפי' אם נולד לו אח"כ בנים ע"ד נס לא יצא בזה ידי‬ ‫נולדה רבקה עד אז לפיכך לא לקח אשה עד שנעשה בן ארבעים שנה‪.‬‬ ‫חובתו‪ .‬וטעם הדבר‪ ,‬שאין המצוה להוליד בנים אלא להשתדל להוליד בנים‪.‬‬ ‫והקשו‪ ,‬א"כ למה לא המתין יצחק עד שתהיה בת בנים‪ .‬ותי' הרא"ם‪,‬‬ ‫וביארנו (גליון לפ' תולדות תשפ"ד) דנחלקו הפוסקים בזה‪ .‬וכיון דדעת רבינו‬ ‫שרצה לשמור את עצמו מן הרהורים‪ .‬ודבריו צ"ב‪ ,‬דאם משום הרהורים‬ ‫שההשתדלות הוא המצוה‪ ,‬וא"כ אם לא עשה פעולות של השתדלות‪ ,‬ולמשל‬ ‫למה לא נשא אשה אחרת לאו בת זוגיה עד אז‪ ,‬וכמו שנהגו איזה מן‬ ‫כשנשא אשה שאינה בת בנים‪ ,‬לא קיים מצותו‪ ,‬וא"כ אפי' אי ילדה רבקה‬ ‫האמוריים (יומא י"ח ע"ב‪ ,‬יבמות ל"ז ע"ב) שכשנסעו מעירם לעיר אחרת היו‬ ‫בנים אז לא קיים יצחק מצוותו‪.‬‬ ‫נושאים אשה משם מהאי טעמא‪ .‬וכן הקשה הבאר בשדה (שם)‪ .‬ואפשר שלא‬ ‫והיוצא מזה דעדיין צ"ב למה נשא יצחק את רבקה כשנעשה בת ג' שנים‪ ,‬ולא‬ ‫היה יכול לנשא אשה מבנות כנען ולפיכך הוכרח להמתין עד שנולדה‬ ‫המתין עד שתהא ראויה להוליד בנים‪.‬‬ ‫רבקה‪ ,‬וכמו שהעיר הרע"ב‪ .‬אלא שעדיין צ"ב‪ ,‬דאינו משמע מכל פרשת‬ ‫שילוח אליעזר שהוצרך ליקח דוקא רבקה משום כשרותה‪ ,‬אלא גם נשים‬ ‫להערות לנדבות וכדי להקבל את הגליון‬ ‫אחרות שלא תהיו מבנות כנען היו ראויות ליצחק‪ ,‬ולמה לא נשא אותן‪,‬‬ ‫בטל‪ 777-7$7-1750 :‬באימייל‪mechonusicha@gmail.com :‬‬ ‫וצ"ע‪.‬‬ ‫והנחלת יעקב תי' עוד למה לא המתין יצחק עד שנעשית רבקה בת בנים‪,‬‬ ‫שותף בהוצאות הגליון‬ ‫נתנדב לע"נ הרה"ח ר' בן ציון‬ ‫דמבואר בגמ' סנהדרין (ס"ט ע"ב) דבדורות הראשונים היו הנשים יולדות‬ ‫שותף בהוצאות הגליון‬ ‫משש שנים‪ ,‬וסמך יצחק שמא תקדים עוד מעט להוליד בן‪ .‬והבאר בשדה‬ ‫אליהו בן ר' נפתלי יוסף‬ ‫יכולים לנדב‬ ‫יום הילולא דילי' כ' חשון‬ ‫דחה הדברים‪ ,‬דאין כוונת הגמ' שהיה הדרך להוליד בנים משש שנים‪ ,‬אלא‬ ‫בסכום ‪00$$‬‬ ‫ע"י נכדו הרה"ח ר' נפתלי יוסף‬ ‫אע"פ דלא שכיחא היה שייך שתוליד‪ .‬ע"כ לא היה לו ליצחק לסמוך על‬ ‫בירנבוים שליט"א‬