gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון‬ ‫אוצרות חז''ל‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פנינים יקרים מאוצרות המדרש והראשונים‬ ‫ובש''ך עה''ת כתב שפרחה נשמתה מרוב פחד ולא מצער וזה לשונו‪:‬‬ ‫פטירת שרה אמנו‬ ‫''סוד הענין הוא ששרה היא חוה ונתתקנה‪ ,‬ולזה נקראת שרי שמחל לה‬ ‫שרה שואלת אצל ילידי הענק שבחברון‬ ‫הקב''ה מעשיה כמו 'שרי לי מאריה' וכשראתה השטן פחדה שמא בא‬ ‫להסיתה ולא תוכל לעמוד כנגדו ותגרום מיתה לה ולדורות ח''ו מיתת‬ ‫ַַו �ָָּת ָָמת ָָׂש� ָָרה ְ �ְּב ִִק ְְרַיַ ת ַַא ְְר ַ �ַּבע ִִהוא ֶֶח ְְברֹוֹ ן‪ .‬השאלה נשאלת‪ ,‬הרי אברהם‬ ‫עוה''ב‪ .‬כי חוה הראשונה גרמה מיתת עוה''ז ומרוב הפחד שנרשם בה‬ ‫ושרה דרו בבאר שבע ומי הוליכה לשרה לחברון‪ ,‬וכתב ב'שפתי כהן'‪:1‬‬ ‫כשראתה אותו מתה''‪.‬‬ ‫"שמעתי‪ ,‬כשבא השטן ואמר לה היכן יצחק‬ ‫אמרה לו הלך עם אביו ללמדו מעשה הקרבן‬ ‫ְוְ ִלִ ְְבֹּכ ָָתּה – בכה רק מעט‬ ‫אמר לה הוא הקרבן‪ ,‬לא האמינה לו הלכה אצל‬ ‫ַַו ָ �ָּיֹבֹא ַַא ְְב ָָר ָָהם ִִל ְְס �ֹּפֹד ְְל ָָׂש� ָָרה ְְו ִִל ְְבֹּכ� ָָֹתּהּ (א)‬ ‫אחימן ששי ותלמי [ילידי הענק אשר בחברון]‬ ‫ולבכותה באות כ''ף קטנה ‪ -‬ללמדך‪ ,‬שלא בכה‬ ‫אמרה להם אתם גבוהים ורואים מרחוק הביטו‬ ‫אברהם הרבה אלא מעט‪ ,‬לפי שזקנה היתה‪.2‬‬ ‫וראו אם תראו זקן אחד הולך עם שלושה נערים‬ ‫ועוד‪ ,‬שהרי מיתת שרה הייתה גם עונש בעבורה‬ ‫אמרו לה אנו רואים זקן אחד עוקד בחור אחד‬ ‫על שמסרה דינה לשמים‪ ,‬והמוסר דין על חבירו‬ ‫והסכין בידו מיד מתה"‪.‬‬ ‫הוא נענש תחילה‪ ,3‬וא"כ נחשבת שרה בדקות‬ ‫פרחה רוחה מתוך שמחה‬ ‫כאילו גרמה לעצמה מיתה‪ ,‬והרי הממית עצמו‬ ‫אין מספידין אותו‪[ 4‬בעל הטורים]‪.‬‬ ‫ויש לשאול למאן דאמר שעל ידי בשורת העקידה מתה‪ ,‬אדרבה היה לה‬ ‫לשמוח שמחה גדולה שנתקרב בנה ובחר בו ה'‪ ,‬בפרט ששרה אין דעתה‬ ‫ְוְ ִלִ ְְבֹּכ ָָתּה ‪ -‬לבתה‬ ‫כשאר הנשים שהם קלות‪ ,‬ושרה אמנו אברהם היה טפל לה בנבואה‬ ‫יש שפירשו‪ ,‬שבכ"ף זעירא נרמז שלא בכה רק על שרה אלא בכה לה‬ ‫אם כן היה לה לשמוח‪ ,‬והראשונים אכן תירצו‪ ,‬ש''פרחה רוחה מרוב‬ ‫וגם לבתה‪ ,‬כפי השיטות שהייתה לאברהם אבינו גם בת‪ ,5‬וגם בת זו מתה‬ ‫שמחה'' [פי' הריב''א מבעלי התוספות]‪.‬‬ ‫באותו היום ובא אברהם לבכות לשניהם‪ ,‬ולכן הכ"ף במילה ולבכותה‬ ‫שרי מתה מחמת פחד מהשטן‬ ‫כתובה באות קטנה‪ ,‬שאם תחסר הכ''ף מן ולבכותה נקראת ''ולבתה''‪,6‬‬ ‫ש"ך עה"ת (לר' מרדכי הכהן מצפת מתלמידי גורי האר''י) עה"פ ויבא אברהם (כג‪,‬ב)‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ראה הביאור בזה בהערה ‪ 2‬מהנתיבות שלום זי''ע שאברהם ידע שהגיע זמנה ליפטר וזה היה ניסיון מה''ש שרצה הס'מ שיראה כאילו קרה אסון לראות אם יתחרט על‬ ‫‪2‬‬ ‫מעשה העקדה‬ ‫בגמ' ב''ק דף צג‪ .‬למדו שהמוסר דין על חבירו הוא נענש תחילה ממה שנאמר ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה וע''ש עוד‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫המאבד עצמו לדעת אין מספידין אותו (שו"ע יו"ד סי' שמה)‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בגמ' (ב"ב קמא‪ ).‬עה"פ וה' ברך את אברהם בכל "רבי מאיר אומר‪ :‬שלא היה לו בת‪ ,‬רבי יהודה אומר‪ :‬שהיתה לו בת ובכל שמה"‪ ,‬וראה להלן מה שאביא על הפסוק‬ ‫‪5‬‬ ‫וה' ברך‪.‬‬ ‫מנחה בלולה (נדפס שנת שנ''ד) ומוסיף ע''ז ''ואין מוקדם ומאוחר בתורה''‪ ,‬מהרי"ל דיסקין עה"ת‪ .‬והגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל ממאן בפירוש זה וכתב (שו''ת אג''מ‬ ‫‪6‬‬ ‫או''ח ח''ד מ)‪' ,‬מש''כ בשם מהרי''ל דיסקין לכאורה הוא דבר שאי אפשר‪ ,‬שאברהם אבינו יענש בעונש כזה גדול‪ .‬ואפילו בעונש קטן כשלא מפורש בקראי לא שייך לומר זה‪,‬‬ ‫ובפרט שהם לומדין זה מקרא דוה' ברך את אברהם בכל‪ ,‬ואיזה ברכה הוא‪ ,‬וגם איך שייך לומר שמתה ביום שמתה שרה‪ .‬הא קרא דוה' ברך נאמר אחר שמתה שרה‪ ,‬ולכן ברור‬ ‫שאיזה טעות הוא ואם יש איזה מקום שמובא כן הוא טעות שם‪ ,‬וכדחזינן שלא נמצא בדברי רבותינו המפרשים הראשונים'‪ .‬ובאמת בתורת משה לחת''ס כשמביא ד' הגמ' כותב‬ ‫בזה''ל ''בת היה לו לא''א ובכל שמה אלא שמתה''‪ .‬ונשאל הגרח''ק (דעת נוטה חיי שרה אות מא) ע''ז‪ .‬והשיב שא''ז במדרש רק ''מילים אלו הוסיף החת''ס מעצמו''‪.‬‬ ‫א‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫לברכה‪ ,‬כי לא היה יכול להשיאה רק לבני כנען הארורים‪ ,‬ואם ישלחנה‬ ‫וראה בהערה‪.‬‬ ‫לארצו‪ ,‬גם כן תעבוד שם עבודה זרה כמותם‪ ,‬כי האשה ברשות בעלה‬ ‫אברהם ובני חת‬ ‫[רמב''ן]‬ ‫ְ‬ ‫ּוִּפְגְ עּוּ ִִלי ְ �ְּב ֶֶע ְְפרֹוֹ ן ֶ �ֶּבן ֹצ ַַֹחר (ח)‪ .‬הוצרך להרבות עליו רעים לפייסו‬ ‫ִ‬ ‫ַַוה' ֵ �ֵּב ַַרְך ֶֶאת ַַא ְְב ָָר ָָהם ַ �ַּבֹּכ� ֹל ‪ -‬והיה חושש שלא ישחדו את אליעזר‬ ‫לפי שהיה עפרון עשיר והיה לו גנאי למכור שדה אבותיו [רמב"ן]‪ .‬וי"מ‬ ‫על פי הפשט‪ ,‬בירך ה' את אברהם בעשירות גדולה‪ ,‬ובא הכתוב להקדים‬ ‫שפנה לעפרון ע"י אחרים ובקשם 'ופגעו לי' – ויתפרש לפי הפשט הקיפו‬ ‫וליתן טעם למה שהוצרך להשביע את אליעזר בשבועה חמורה על‬ ‫הדרך כאלו אתם פוגעים בו באקראי‪ ,‬שלא יבין שבשבילה באתם לדבר‬ ‫דבריו‪ ,‬כי מפני עשרו דאג שמא איזה אדם בלתי הגון ירבה שוחד לעבדו‬ ‫לו‪ ,‬ויעלנה בדמים [פירוש הטור]‬ ‫כדי שיבחר בבתו‪ .‬ולא ישתדל להשיג אשה הגונה לבנו‪ .‬ולכן הוצרך‬ ‫‪8‬‬ ‫ַַו ָ �ָּי ָָקם ַַא ְְב ָָר ָָהם ַַו ִ �ִּי � ְְׁש �ַַּתחּוּ ְְל ַַעם ָָה ָָא ֶֶרץ (ו)‪ .‬ויקם אברהם לפי שרצה‬ ‫להשביע את עבדו על כל אלה‪[ .‬ספורנו]‬ ‫להשתחוות לכולם בין לאותם שלפניו בין לאותם שלאחריו ואותן‬ ‫את יצחק שלח מביתו משום ענר אשכול וממרא‬ ‫שמצדו לכך הוצרך לקום‪ .‬והטעם שהיה צריך לכולם לפי שאפילו מכר‬ ‫לו עפרון השדה והמערה לא היה לו לעשות שם בית הקברות כי אם‬ ‫ֲֲא � ֶֶׁשר ֹל ֹא ִִת ַ �ַּקח ִִא � ָָּׁשה ִִל ְְבִנִ י (ג) ולמה לא ציוה אברהם זאת ליצחק‬ ‫ברשות כל בני העיר ושמא יאמרו אין אתה רשאי להרבות עלינו מקום‬ ‫עצמו? מתרצים בעלי התוס'‪ ,‬שיצחק כלל לא היה שרוי בביתו של‬ ‫טומאה ולפיכך פגע בכולם [בכור שור]‪.‬‬ ‫אברהם‪ .‬והטעם לכך‪ ,‬לפי שענר אשכול וממרא בקשו להתחתן‬ ‫באברהם‪ ,‬ואברהם לא היה חפץ כי אם במשפחתו‪ ,‬אך זאת לא היה יכול‬ ‫ְְוִיִ �ֶֶּתן ִִלי ֶֶאת ְְמ ָָע ַַרת ַַה �ַַּמ ְְכ � ֵֵּפ ָָלה (ט)‬ ‫להשיבם בפירוש איני רוצה להתחתן בכם‪ ,‬לזאת שינה מפני השלום‬ ‫מערת המכפלה היא בית מלון שחצב ובנה לו אדם הראשון לריבצו‬ ‫ואמר להם בני יצחק אינו אצלי בפעם הזאת‪ ,‬כי הלך לבקר את קרוביו‪,‬‬ ‫שלא יקחו את עצמותיו ויעשו ממנו עבו''ז לאחר מותו ולכן רצה שיהיה‬ ‫המתינו עד שיבא לשאול אם רוצה להתחתן בכם‪ .‬מיד שלח אברהם‬ ‫קברו למטה חדר לפנים מחדר ועליה על גבי בית ְלְ ִִפיָכָ ְך ִנִ ְְק ֵֵראת ְְמ ָָע ַַרת‬ ‫את יצחק אל באר לחי רואי‪ ,‬מקום מושבה של הגר בכדי להחזירה‪,9‬‬ ‫ַַה ַַּמְכְ ֵֵּפָלָ ה‪ָָ .‬א ַַמר ָָא ָָדם‪ָָ ,‬מה ַַהּלּוחֹות ֶֶׁש ֵֵהן ֲֲע ִִת ִיִדין ְלְ ִִהָּכָ ֵֵתב ְְּב ֶֶא ְְצ ָָּבעֹו ֶֶׁשל‬ ‫וכשיבא יצחק אפי' אם ישאלו אותו אם הוא רוצה להתחתן יהיה לו‬ ‫גּוִפי ֶֶׁשִּגִ ֵֵּבל ִִּב ְְׁש ֵֵּתי‬ ‫ַַהקב''ה‪ַ ,‬וַ ֲֲע ִִת ִיִדין ֵֵמ ֵיֵמי ַַהַּיַ ְְר ֵֵּדן ִלִ ְְבֹר ַַֹח ִִמ ְְּפֵנֵ ֶיֶהם‪ְ .‬וְ [הלא] ִ‬ ‫פתחון פה לאמר כבר אירסתיו במקום שהייתי‪ .‬לכן לא ציוה אברהם‬ ‫מֹוַתי‬ ‫אֹוִתי ְוְ ֶֶאת ַַע ְְצ ַ‬ ‫מֹוִתי ִיִ ְְקחּו ִ‬ ‫רּוַח ִנִ ְְׁש ַַמת ִִּפיו ָנָ ַַפח ְְּב ַַא ִִּפי‪ ,‬האם ְלְ ַַא ַַחר ִ‬ ‫ָיָ ָָדיו ְוְ ַ‬ ‫ליצחק לשאת את רבקה‪ ,‬מכיון שיצחק לא שהה אז אצלו‪ .‬ועוד תירץ‬ ‫בֹוָדה ָזָ ָָרה?! [פרדר''א פ''כ] אחר כך כשרץ אברהם‬ ‫ְוְ ַיַ ֲֲעׂשּו ָלָ ֶֶהם ְְדמּות ֲֲע ָ‬ ‫רבנו משה הדרשן‪ ,‬שהיה צריך לשלוח לאליעזר‪ ,‬לפי שיצחק היה עולה‬ ‫להביא בן בקר למלאכים‪ ,‬ברח לפניו בן הבקר ונכנס למערת המכפלה‬ ‫תמימה ולא היה רשאי לצאת חוצה לארץ אחר זוגתו [מושב זקנים]‬ ‫ונכנס אחריו שם‪ ,‬ומצא שם אדם וחוה שוכבים על המטות וישנים‪,‬‬ ‫משפחת אברהם אמיתיים היו‬ ‫ונרות דולקים עליהם‪ ,‬וריח טוב עליהם כריח ניחוח‪[ .‬פרדר''א לו] מאז‬ ‫היה מתפלל שם כל יום ויום ושם דיבר עמו הקב''ה ומשום רצה אותה‬ ‫ְְו ָָל ַַק ְְח �ָָּת ִִא � ָָּׁשה ִִל ְְבִנִ י ִִמ �ִִּמ � ְְׁש � ַַּפ ְְח �ִִּתי‪ .‬תימה מה שבח ראה במשפחתו‬ ‫[זוה''ק וירא קכז]‬ ‫להידבק בהם והלא כולם עובדי ע"ז היו‪ .‬וי''ל דאמתיים היו והיה יודע‬ ‫שאם היה מקרב אותם אצלו שהיו למדים ממנו יראת שמים [מושב‬ ‫פרק כד‬ ‫זקנים]‬ ‫ַַוה' ֵ �ֵּב ַַר ְְך ֶֶאת ַַא ְְב ָָר ָָהם ַ �ַּבֹּכ� ֹל‪ .‬רבי יהודה אומר שהיתה לו בת ובכל‬ ‫החזקוני מוסיף‪ ,‬שאם היה לוקח אשה ליצחק מבנות הכנעני‪ ,‬היו יכולים‬ ‫שמה‪ 7‬רבי מאיר אומר שלא היה לו בת [ב''ב קמא‪ ].‬לדעת רבי יהודה‬ ‫לומר בעתיד שע''י ירושה ומתנה נכנסו לארץ ישראל‪ ,‬ולא היה רוצה‬ ‫קשה‪ ,‬ולמה לא השיאה ליצחק [למאן דאמר דבן נח מותר באחותו]‪,‬‬ ‫אברהם אלא ע''י הקב''ה שיתננה לו בחזקה‪.‬‬ ‫וי''ל‪ ,‬דשמא קטנה היתה ולא רצה עדיין להשיאה ליצחק‪ .‬אי נמי מהגר‬ ‫היתה לו ולא משרה ולכך לא רצה להשיאה ליצחק‪[ .‬תוספות בגמ' שם]‬ ‫ַַו ִ �ִּי ַ �ַּקח ָָה ֶֶע ֶֶבד ֲֲע ָָׂש� ָָרה ְגְ ַַמ ִ �ִּלים (י) להרכיב עליהן עשרה אנשים לברך‬ ‫‪10‬‬ ‫ברכת אירוסין ונישואין [חזקוני]‬ ‫ולדעת ר' מאיר שה' ברך את אברהם שלא הייתה לו בת‪ ,‬הייתה זאת לו‬ ‫וכ' ע''ז הרמב''ן‪ :‬וחלילה להם שיוציאו ברכתו של אברהם שהיא גדולה וכללית לענין זה שיאמר הכתוב כי ברך אתו השם בבת אחת ששמה כך [ע''ש שמפרש ע''פ‬ ‫‪7‬‬ ‫סודות התורה‪ ,‬ובזוה"ק ח"ב פה‪ .]:‬והובאו לעיל דברי הכת"ס שמטרת הולדת הבת הייתה רק כדי להוציא מלב בנ"א שלא האמינו כי מאברהם ילדה שרה‪ ,‬כי שניהם זקנים‪,‬‬ ‫לכן התעברה אח"כ וילדה בת כדי שיאמינו למפרע כי יצחק מאברהם הוא‪ ,‬ואח"כ מתה הבת‪" ,‬וכל דברי החכמים אמת‪ ,‬וה' בירך את אברהם בכל שהיה לו בן ע"י בת שהיה‬ ‫לו נתברר שיש לו בן‪ ,‬וקראו אותה בכ''ל בגימטריא בן‪ .‬שעל ידה נתאמת שיש לו בן‪ ,‬ומ"ד שלא היה לו בת‪ ,‬היינו בת של קיימא"‬ ‫ועי' בגמ' (ב"ב טז‪ ):‬שמלבד שיטות ר' יהודה ור' מאיר ישנם תנאים שפירשו ברכת אברהם על ענינים אחרים עי"ש‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫כדמשמע קרא "ויצחק בא מבא באר לחי רואי" (בראשית כד‪ ,‬סב)‬ ‫‪9‬‬ ‫וכן כתבו הרד"ל (פרקי דר"א פט"ו) והקדושת לוי‪ ,‬שערכו שם סעודת אירוסין‪ ,‬והקדושת לוי מבאר שלכן נתן אליעזר את המגדנות‪ ,‬לסעודת האירוסין שהיא סעודת מצוה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ב‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫וכבר אמרו חז"ל "כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן‬ ‫רבקה אמנו‬ ‫היו חסידות‪ .‬גמליו של אברהם אבינו לא נכנסו לבית שיש בו עבודת‬ ‫איש לא ידעה – איש לא הכיר מעלותיה וחסידותה‬ ‫אלילים שנאמר 'ואנכי פניתי את הבית ומקום לגמלים'‪ ,15‬מלמד שלא‬ ‫נכנסו לבית לבן הארמי עד שפנו כל הע"א מפניהם'' [אבות דר''נ פ''ח]‬ ‫ְְו ַַה ַ �ַּנ ֲֲע ָָרה ֹט ַַֹבת ַַמ ְְר ֶֶאה ְְמֹאֹד ְ �ְּב ָ‬ ‫תּוָּלה ְְו ִִאיׁשׁ ֹל ֹא ְיְ ָָד ָָעּהּ ‪ .‬מהו כפל‬ ‫הלשון? מתרצים‪'' :‬אלא (‪ )1‬ש'איש לא ידעה' היינו שלא ניסו לשדך‬ ‫והרמב"ן הביא לשון המדרש ששואל למה הוצרך לשים להם זמם‬ ‫אנשים לרבקה‪ ,‬כנהוג להביא מידי יום ביומו הצעות שידוכים‪ ,‬כי רבקה‬ ‫ולפותחו "ולא היו גמליו של אברהם אבינו דומים לחמורו של רבי פנחס‬ ‫היתה חסידה ובהיותם רשעים לא היו חפצים בה‪ )2( .‬אמר 'איש לא‬ ‫בן יאיר?'' (ב"ר ס‪,‬ח) "וזו שאלה לסתור פיתוח הזמם‪ ,‬כי אי אפשר‬ ‫ידעה' על אליעזר‪ ,‬אע''פ שדיבר עימה לא הרים עיניו להסתכל בה‪.11‬‬ ‫שיהיה החסידות בביתו של רפב''י גדול יותר מביתו של אברהם אבינו‬ ‫(‪ )3‬בא הכתוב לומר שאיש לא ידע על מעלת רבקה הצדקת ולא הכירו‬ ‫וכאשר חמורו של רפב''י איננו צריך להשתמר מן הדברים האסורים‬ ‫בחסידותה‪ ,‬וכן הוא בכל דור‪ ,‬מצויים צדיקים נעלמים ונדכאים שאין‬ ‫לבעליו להאכילו‪ ,‬כל שכן גמליו של אברהם אבינו ואין צריך לזממם כי‬ ‫יודע אדם צדקתם אבל בשמים מכירים בהם''‪[ .‬מעם לועז]‬ ‫לא יאונה לצדיק כל און" [הרמב''ן שם]‬ ‫לבן‬ ‫ְְו ִִאם ֹל ֹא ַַה ִ �ִּגידּוּ ִִלי ְְו ֶֶא ְְפֶנֶ ה ַַעל ָיָ ִִמין אֹוֹ ַַעל ְְׂש� ֹמֹאל (מט) המילים‬ ‫"על ימין או על שמאל" עם התיבות והכולל עולות בגימטריא "ישמעאל‬ ‫ּוְּל ִִר ְְב ָָקה ָָאח � ְ‬ ‫ּוְּׁשמֹוֹ ָָל ָָבן (כט) יש מרבותנו דורשים לשבח שהיה‬ ‫ְ‬ ‫ועמון ומואב" עם האותיות [בעה''ט]‪:‬‬ ‫מראהו לבן ביותר ונאה משאר בני אדם‪ .‬ויש שפירשו שנקרא לבן‬ ‫ע"ש שהיה מושל ושופט בצדק בין אדם לחבירו ומוציא הדין מלובן‪.12‬‬ ‫ֹאֶמר ֲֲא ֵֵל ֶֶהם ַַאל �ְְּת ַַא ֲֲחרּוּ ֹא ִִֹתי (נו) ִִה ְְׁשִּכִ ים ַַּבֹּב ֶֶֹקר ְוְ ָָר ָָאה ַַה ַַּמְלְ ָָאְך‬ ‫ַַו �ֹּי ֶ‬ ‫ויש שדושים לגנאי‪ ,‬שנקרא לבן ע"ש שמלובן ברשע‪( ,‬רשעותו בוהקת‬ ‫ּוַמ ְְמ ִִּתין לֹו ַַּבחּוץ‪ָָ ,‬א ַַמר ָלָ ֶֶהם ַַאל ְְּת ַַא ֲֲחרּו ֹא ִִֹתי ַוַ ה' ִִה ְְצִלִ ַיַח ַַּד ְְרִּכִ י‪ֲֲ ,‬ה ֵֵרי‬ ‫עֹוֵמד ַ‬ ‫ֵ‬ ‫למרחוק)‪.‬‬ ‫הּוא ַַּבחּוץ ַַמ ְְמ ִִּתין ִלִ י‪ְ ,‬וְ ָָאְכְ לּו ְוְ ָָׁשתּו ִִמ ִִּמ ְְׁש ֵֵּתה ִִר ְְב ָָקה [סעודת אירוסין (עי'‬ ‫ּוְמ ָָב ֵֵרְך ֶֶאת ַַהַּכַ ָּלָ ה ְְּב ֻֻח ָָּפ ָָתּה‪ָּ ,‬כָ ְך‬ ‫עֹוֵמד ְ‬ ‫ברד''ל)] שנאמר וכו' ּוְכְ ַַחָּזָ ן ֶֶׁשהּוא ֵ‬ ‫בוא ברוך ה' (כד)‬ ‫ָָע ְְמדּו ֵּוֵב ְְרכּו ֶֶאת ִִר ְְב ָָקה‪ֶֶׁ ,‬שֶּנֶ ֱֱא ַַמר ַוַ ְיְ ָָב ְְרכּו וכו' ְְּב ֵֵׁשׁש ָָׁשעֹות ַַּבּיֹום ָיָ ָָצא ָָה ֶֶע ֶֶבד‬ ‫א"ר יוסי ב"ר דוסא‪ ,‬מבני כנען הוא אליעזר ועל ידי ששרת אותו צדיק‬ ‫ֵֵמ ָָח ָָרן ִּוִב ְְׁש ִִביל ֶֶׁשֹּלא ִיִ ְְתַיַ ֵֵחד ָָה ֶֶע ֶֶבד ִִעם ִִר ְְב ָָקה ַַּבַּלַ ְיְ ָלָ ה‪ִ ,16‬נִ ְְק ְְּפ ָָצה ָָה ָָא ֶֶרץ‬ ‫באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך [ב"ר ס‪,‬ז]‪.13‬‬ ‫ְלְ ָָפָנָ יו‪ְּ ,‬וְב ָָׁשֹלׁש ָָׁשעֹות ָָּבא ְלְ ֶֶח ְְברֹון [פרקי דר''א טז]‬ ‫פירוש אחר‪ ,‬שאמר לו בא ברוך ה' לפי שהיה סבור שהוא אברהם‪ ,‬וכך‬ ‫היו צריכן לחטוף את רבקה מהם – כי לא יכלו לעזבה‬ ‫חּוָצה ֶֶאל ָָה ָָעִיִ ''ן" עי"ן‬ ‫מפרש המדרש את הכתוב "ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָָבן ֶֶאל ָָה ִִאיׁש ַַה ָ‬ ‫ַַו ִ �ִּי ַ �ַּקח ָָה ֶֶע ֶֶבד ֶֶאת ִִר ְְב ָָקה ַַו ֵ �ֵּי ַַל ְְך (סא) אמר לשון קיחה‪ ,‬בשביל שהלכו‬ ‫מלשון עיון בפניו שעיין להכירו‪ ,‬ולכן אמר לו ּבֹוא ְְּברּוְך ה' ֶֶׁש ָָהָיָ ה ָָסבּור‬ ‫עימה אמה וקרובותיה ולא יכלו לעזבה כי נכמרו רחמם עליה בהפרדם‬ ‫ּדֹוֶמה לֹו [ב''ר ס ז]‬ ‫ּבֹו ֶֶׁשהּוא ַַא ְְב ָָר ָָהם‪ֶֶׁ ,‬ש ָָהָיָ ה ְְקַלַ ְְס ֵֵּתר ָָּפָנָ יו ֶ‬ ‫ממנה‪ ,‬לכך אמר 'ויקח' שחטפה מהם‪ ,‬ואמר חזרו בכם‪[ .‬פירוש הטור]‬ ‫ַַו ָ �ָּיֹבֹא ָָה ִִאיׁשׁ ַַה ַ �ַּבְיְ ָָתה ַַוְיְ ַַפ �ַַּתח ַַה ְ �ְּג ַַמ ִ �ִּלים (לב) רש"י מפרש שפתח‬ ‫ויצחק בא – מגן עדן‬ ‫מוסרי צוארם כי המנהג להוליכם קשורים שלא יאכלו משדות אחרים‬ ‫וכו'‪ .‬והקשה הרמב"ן שאין לחוש שיאכלו מן הגזל כל שכן גמליו של‬ ‫ִִמי ָָה ִִאיׁשׁ ַַה ָ �ָּל ֶֶזה ַַהֹה ֵֵֹל ְְך ַ �ַּב � ָָּׂש� ֶֶדה ִִל ְְק ָָר ֵ‬ ‫אֵתנּוּ (סו) ותימה‪ ,‬דודאי אין‬ ‫אברהם אבינו ואין צריך לזממם כי לא יאונה לצדיק כל און‪.14‬‬ ‫סברא לומר ששאלה על כל באי לקראתם? ורבינו שמואל פי' שהוא‬ ‫וכן מבאר החתם סופר (כתובות יז‪ ).‬שעד שיצחק נשאה‪ ,‬לא חששה רבקה כלל שאליעזר יראה אותה‪ ,‬אך משהגיע עת נישואיה והרי מותר להסתכל בבגדי הכלה‬ ‫‪11‬‬ ‫לשם שמים לחבבה על בעלה (גמ' שם) חששה שזה יביאנו להכשל בראית פניה ולכן רק אז כסתה פניה מחמת צניעות ולא קודם‪.‬‬ ‫במדרש איתא ַַר ִִּבי ִיִ ְְצ ָָחק ָָא ַַמר ְלְ ֶֶׁש ַַבח‪ַַּ ,‬פ ְְרּדֹוכֹוס‪ַַ .‬ר ִִּבי ֶֶּב ֶֶרְכְ ָיָ ה ָָא ַַמר ִלִ ְגְ ַנַ אי‪ְְ ,‬מֻלֻ ֶֶּבן ְְּב ֶֶר ַַׁשע‪ .‬הערוך גורס רבי יצחק אמר פרדוכסוס‪ ,‬ומפרש שהיה משונה ולבן ביותר‪ ,‬ובפי'‬ ‫‪12‬‬ ‫המיוחס לרש"י על המדרש גורס כלפנינו ומפרש שני לדוכוס ("פר דוכוס"‪ ,‬פר הוא כמו תחת הדוכוס) שלבן היה המושל‪ ,‬ומלבן מעשיהם ועושה דין ב''א לחברו ומלבין הדין‪.‬‬ ‫‪ 13‬ובזוה"ק (ח"ג קנח‪ ).‬ת"ח אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה‪ ,‬כמה דאת אמר 'כנען בידו מאזני מרמה'‪ ,‬וכנען כתיב עליה 'ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו' ובגין דהוה‬ ‫שליחא מהימנא מה כתיב ביה 'בא ברוך ה'!'‪ְְּ ,‬ברּוְך ה' ממש‪ ,‬ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה‬ ‫דקודשא בריך הוא‪ ,‬ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן‪[ .‬הזוהר מפרש ההדגשה ְְּברּוְך ה'‪ ,‬שאליעזר נתברך מהשי"ת ולא מברכת לבן עצמו]‪.‬‬ ‫ויש לתרץ דעת רש''י שזממם מפני שבעברו בין השדות הוי שכיח היזיקא‪ ,‬אי נמי אין סומכין על הנס‪[ ,‬רא''ם]‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫האבות דר"נ מוכיח שם מכח קושיה‪ :‬הרי מש"נ ואנוכי פיניתי הבית היינו מתרפים ועבודה זרה‪ ,‬וא"כ מהו ההמשך שהגמלים יכולים למצוא מקום‪ ,‬וכי מפריע לגמלים‬ ‫‪15‬‬ ‫מה שיש תרפים‪ ,‬וע"ז בא הביאור שהיו הגמלים מתנהגים בחסידות וכו'‬ ‫ּוִמי ָָהָיָ ה ֵֵמ ִִאיר לֹו ַַהקב''ה ָָהָיָ ה‬ ‫"ִמי ָָבֶכֶ ם ְיְ ֵֵרא ה'‪ֶ ,‬זֶ ה ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר‪ֲֲ ,‬א ֶֶׁשר ָָהַלַ ְך ֲֲח ֵֵׁשִכִ ים‪ְְּ ,‬ב ָָׁש ָָעה ֶֶׁש ָָהַלַ ְך ְלְ ָָה ִִביא ֶֶאת ִִר ְְב ָָקה‪ְ .‬וְ ֵֵאין ֹנַֹגַ ּה לֹו‪ִ ,‬‬ ‫ואף שבבראשית רבה (ס‪ ,‬א) פירשו הכתוב ִ‬ ‫‪16‬‬ ‫ֵֵמ ִִאיר לֹו ְְּבִזִ ִיִקים ִּוִב ְְב ָָר ִִקים"‪ ,‬י"ל שאין הכונה כפשוטו שנסע בלילה‪ ,‬או שבאמת דיעות חלוקות הן‬ ‫ג‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫[חזקוני‪ ]20‬ור''י פירש‪ ,‬שמסר להם שם טומאה כפשוטו‪ ,‬שם לטומאה‬ ‫מקרא קצר וכאלו אמרת מי האיש הלזה ההולך לדרכו ועתה פנה‬ ‫שלהם‪ ,‬לקרות לע''ז שלהם שמות כגון פעור ומרקוליס [מושב זקנים]‬ ‫מדרכו לבא לקראתינו‪ ,‬וזה נרמז בטעם 'מהפך' שתחת מילת ''ההולך''‬ ‫שנתהפך מהליכתו להליכה אחרת‪ .‬ועוד פירוש‪ ,‬שראתה הולך ראשו‬ ‫מיתת הצדיקים ‪-‬שרואים מתן שכרם ונפשם שבעה להם‬ ‫למטה ורגליו למעלה‪ ,‬כדרך הבאים מגן עדן כדאיתא התם שעשו לו‬ ‫ַַו ִ �ִּיְגְ ַַוע ַַו ָ �ָּי ָָמת ַַא ְְב ָָר ָָהם ְ �ְּב ֵֵׂש� ָ‬ ‫יָבה טֹוֹ ָָבה ָָז ֵֵקן ְְו ָָׂש� ֵֵב ַַע‪ .‬שהשיג כל מה‬ ‫שם רפואה‪ .17‬והבא מג"ע יבא באופן זה כמו שאמרו ז''ל ראיתי אלהים‬ ‫שהתאוה לראות ולעשות בימיו [ספורנו]‪.‬‬ ‫עולים מן הארץ‪ .18‬ונרמז במילים ויצח"ק ב"א שהם בגימט' מג"ן עד''ן‬ ‫[פענח רזא‪.]19‬‬ ‫והרמב"ן כתב‪'' ,‬שהוא ספור חסדי השם בצדיקים ומדה טובה בהם‬ ‫שלא יתאוו במותרות‪ ,‬ולא כמו שנאמר בשאר האנשים אוהב כסף לא‬ ‫פרק כה‬ ‫ישבע כסף‪ ,‬ואמרו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותיו בידו''‪ .‬ועוד‬ ‫המתנות לבני הפילגשים‬ ‫הביא הרמב"ן שבדברי חז"ל כבר בא הפירוש מהו "ָזָ ֵֵקן ְוְ ָָׂש ֵֵב ַַע"‪ַַ ,‬הקב''ה‬ ‫ַַמ ְְר ֶֶאה ָלָ ֶֶהם ַלַ ַַּצ ִִּד ִיִקים ַַעד ֶֶׁש ֵֵהם ָָּבעֹוָלָ ם ַַהֶּזֶ ה ַַמ ַַּתן ְְׂשָכָ ָָרן ַַמה ֶֶּׁשהּוא ָָע ִִתיד‬ ‫יַלְגְ � ִִׁשים ֲֲא � ֶֶׁשר ְְל ַַא ְְב ָָר ָָהם ָנָ ַַתן ַַא ְְב ָָר ָָהם ַַמ �ָָּתֹנֹת (ו) פי' רז"ל‬ ‫ְְו ִִל ְְבֵנֵ י ַַה � ִִּפ ַ‬ ‫עּוָדה ֶֶׁש ָָע ָָׂשה‬ ‫ִלִ ֵֵּתן ָלָ ֶֶהם ֶלֶ ָָע ִִתיד ָלָ בֹוא ְוְ ַנַ ְְפ ָָׁשן ְְׂש ֵֵב ָָעה ְוְ ֵֵהם ְיְ ֵֵׁשִנִ ים‪ָָ .‬מ ָָׁשל ִלִ ְְס ָ‬ ‫שם טומאה מסר להם‪ ,‬ונתקשו הראשונים איך יתכן שם טומאה‪ ,‬הלא‬ ‫ׁשֹוִתין‪,‬‬ ‫אֹוְר ִִחים ְוְ ֶֶה ְְר ָָאה ָלָ ֶֶהם ַַמה ֶֶּׁש ֵֵהם אֹוְכְ ִלִ ים ְוְ ִ‬ ‫אֹוָתּה ַַה ֶֶּמֶלֶ ְך ְוְ ִזִ ֵֵּמן ֶֶאת ָָה ְ‬ ‫ָ‬ ‫שם הוא ענין השייך לקדושה‪ .‬ויש שפירשו שנתן להם מתנה שיוכלו‬ ‫ְוְ ָָׂש ְְב ָָעה ַנַ ְְפ ָָׁשן ְוְ ָיָ ְְׁשנּו ָלָ ֶֶהם [ב''ר סב‪ ,‬ב]‪.‬‬ ‫להזכיר את השם בטומאת הגוף ולא יזיק להם‪.‬‬ ‫וי"א מסר להם לחש להשביע השדים באדוניהם הממונים עליהם‪,‬‬ ‫עי' בחזקוני ועוד מבעלי התוס' בסוף פרשת וירא שפירשו ַוַ ָּיָ ָָׁשב ַַא ְְב ָָר ָָהם ֶֶאל ְנְ ָָע ָָריו‪ ,‬ששב ללא יצחק‪ ,‬שהיתה לו חבורה בגרונו מזה שאברהם התחיל לשוחטו ונטמן‬ ‫‪17‬‬ ‫בגן עדן שלש שנים‬ ‫מקור הדברים הוא במדרש תנחומא (אמור ד) על השואל באוב מן המתים ושם איתא שרק כשעולה למלך עולה הפוך‪" ,‬לא כשם שעולה למלך עולה להדיוט‪ ,‬למלך‬ ‫‪18‬‬ ‫פניו למעלה ורגליו למטה‪ ,‬כדרך כל האדם‪ ,‬ולהדיוט רגליו למעלה ופניו למטה"‪ ,‬וכנראה שרבקה הייתה בבחי' שהבא לקראתה בא הפוך‪ .‬והחיד"א (מדבר קדמות מערכת‬ ‫ה‪,‬ה) הביא דברי הפענח רזא וכתב ע"ז "והוא חידוש גדול ואינו מובן"‪.‬‬ ‫לר' יצחק ב''ר יהודה הלוי תלמיד המהר"ם מרוטנבורג‪ ,‬נדפס עם הערות ע''י הג"ר יצחק כ''ץ חתן המהר''ל מפראג‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫וז"ל ח"ו שלמד צדיק כאברהם שום שם קדוש לרשעים‪ ,‬אלא מסר להם שם להשביע השדים באדוניהם הממונים עליהם‪ ,‬שיעשו להם כל מה שירצו‪ ,‬וקרי ליה שם‬ ‫‪20‬‬ ‫טומאה כמו ששנינו הלן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח טומאה וראיה לדבר זה שהרי מתנת חסר וי"ו עולה בגימטריא [תת''צ] ''למדם להשביע השדים'' [חזקוני]‬ ‫תושב ואטלנו מן הדין''‪ ,‬וצריך ביאור‪ .‬ובספר טעם מן‪ 1‬הביא מן המדרש‬ ‫בפנים הבאנו את דברי המעם לועז ''וכן הוא‬ ‫(עי' פדר"א) דבזכות עשרה נסיונות זכה אברהם לירש עשרה עממים‬ ‫בכל דור מצויים צדיקים נעלמים ונדכאים‬ ‫וחישב שם כנסיון אחד את זה שאתמול אמר לו הקב"ה ''כי לך אתן את‬ ‫שאין יודע אדם צדקתם אבל בשמים‬ ‫כל הארצות'' ועכשיו הוצרך לקנות מקום לקבורת שרה ולא הרהר‪ .‬ובזה‬ ‫מכירים בהם'' אחד מאלו ששתלן הקב''ה‬ ‫י"ל כי אילו היו ניתנים לו מיד מקום קבורה כי אז ממילא היה נחסר לו נסיון‬ ‫בדור האחרון היה ר' משה יעקב הכהן‬ ‫אחד‪ .‬אם כן לא היו לו רק ט' עממים‪ ,‬ואפשר שהיה נחסר לו העם הכנעני‬ ‫המכונה ''די שיסטער'' או הסנדלר מתל‬ ‫מתוך עשרת העממים וארץ כנען לא היתה מגיעה לאברהם מן הדין‪ .‬וזהו‬ ‫אביב (נפטר שמחת תורה תשכ''ז)‪ .‬הרבה‬ ‫שאמר אברהם אם תרצו מיד הרי ממילא יחסר נסיון א' ואפשר שלא תגיע‬ ‫מכירים את מקום קברו סמוך ונראה לציון‬ ‫לי ארץ כנען‪ .‬אם כן הריני גר אבל אם לא תרצו הריני תושב כיון שמגיע‬ ‫יש שהוא הראש והראשון שגילה זהותו האמיתי והיה‬ ‫החזון‬ ‫לי י' עממים וארץ כנען בתוכם‪.‬‬ ‫שולח אליו אנשים עם מקרים קשים‪ .‬החזו''א אמר לר' ישראל גאלדשמיט‬ ‫שהוא ראש הל''ו צדיקים שבדור‪ .‬מימיו היה לו מנהג קבוע לעסוק בתורה‬ ‫וה' ֵ �ֵּב ַַר ְְך ֶֶאת ַַא ְְב ָָר ָָהם ַ �ַּבֹּכ� ֹל יבואר כי יש צדיק אשר כל מבוקשו על‬ ‫שבע שעות קודם יציאתו לעסקו‪ .‬לא נאריך בתולדות סיפוריו הלא הם‬ ‫עצמו‪ .‬ואברהם היה כל מבוקשו על הכלל וזהו וה' ברך את אברהם בכל‪.‬‬ ‫נמצאים בריש הספר הנ''ל ועוד חזו''ל‪ .‬אמרנו להציב שם לזכרו ונביא כאן‬ ‫כלומר עם אברהם בכל‪ .‬כי ''את'' הוא כמו ''עם'' ברך ה' אותו בכל כאשר‬ ‫גרגיר מספר הנפלא ליקוטי רבי משה יעקב הכהן (והם חידושי תורה‬ ‫היה מבוקשו וזה שרמזו רבותינו ז"ל (ב"ב דף טז) בת היתה לאברהם אבינו‬ ‫שרשם לעצמו ''הסנדלר'' לאמרם בקהל עם‪ ,‬י''ל תשס''ד ע''י הרב ישראל‬ ‫''ַאְלְ ַַּפִיִ ם ַַּבת ָיָ ִכִ יל'' (מל''א ז‪,‬‬ ‫ע"ה ובכל שמה כי בת הוא לשון מידה כנאמר ַ‬ ‫הומינר שליט''א‪ ,‬תשוח''ח לו)‬ ‫כז) כלומר מידתו היתה בכל מה שמשפיע על הכל‪.‬‬ ‫ֵ �ֵּגר ְְותֹוֹ � ָָׁשב ָָאֹנ ִִֹכי ִִע �ָָּמ ֶֶכם פרש"י ''אם תרצו הריני גר‪ ,‬ואם לאו הריני‬ ‫מבעמ''ח ''זרע ברוך'' (י''ל ת''צ) ה''ה הגאון ר' מנחם מאנלי הלוי מלבוב‪ .‬מציינים שהספר נדפס פפד''א תצ''ה‪ .‬חיפשתי ולא מצאתי את הספר לע''ע גם‬ ‫‪1‬‬ ‫אינו באוצה''ח‪.‬‬ ‫פאר הערות‪chazal123456@gmail.com :‬‬ ‫ד‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק‬