gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

כתר תורה · Keser Torah — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: כתר תורה · Keser Torah

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

כתר תורה · Keser Torah — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קכ"ה | חי שרה | יו"ל בס"ד על ידי מכון "כתר תורה"‬ ‫השגחה כללית ופרטית‬ ‫מתורתן של בנים‪ ,‬לפי שמשיחתן של עבדי אבות יש ללמוד הרבה גופי‬ ‫מה' יצא הדבר‬ ‫תורה‪ ,‬באמונה ובהשגחה פרטית‪ ,‬ולראות את יד ה' המנהלת כל צעד‬ ‫קוראים אנחנו בפרשה על הזיווג של יצחק אבינו ורבקה אמנו‪ .‬הזיווג‬ ‫ושעל שהיה בשידוך זה‪.‬‬ ‫שכל בית ישראל נשען עליו‪ .‬אברהם אבינו יחס לו חשיבות‬ ‫הכל מאת ה'‬ ‫רבה‪ ,‬לשם כך הוא שולח את דמשק אליעזר‪ ,‬זקן ביתו‪ ,‬הדולה ומשקה‬ ‫מתורת רבו לאחרים‪ .‬וכאן אברהם אבינו אינו סומך על העבד הנאמן‪.‬‬ ‫אלא שלאידך גיסא‪ ,‬עלינו להבין‪ :‬בשלמא לבן‪ ,‬עבורו זה חידוש‪ .‬לבן‬ ‫אלא משביע אותו בשבועה חמורה‪ ,‬בנקיטת חפץ‪" :‬אשר לא תיקח‬ ‫הארמי‪ ,‬שהוא עובד ע"ז וכל שיטתו הנלוזה היא להיות כופר‬ ‫אשה לבני מבנות הכנעני"‪.‬‬ ‫בהשגחה פרטית‪ ,‬וכאן‪ ,‬כיוצא מן הכלל‪ ,‬ראה לפניו יד ה' המכוונת על‬ ‫כל פרט ופרט‪ ,‬עד שהודה בפה מלא ואמר‪" :‬מה' יצא הדבר"‪ .‬אבל‬ ‫ובסוף הפרשה‪" :‬ויען לבן ובתואל ויאמרו‪ ,‬מה' יצא הדבר"‪ .‬ובגמרא‬ ‫אנחנו‪ ,‬בני ישראל‪ ,‬מאמינים בני מאמינים בבורא עולם ובהשגחה‬ ‫במועד קטן (י"ח‪ ,):‬אמר רב משום ר' ראובן בן אצטרובילי‪ :‬מן‬ ‫פרטית‪ ,‬מה לנו להדגיש ענין מיוחד זה של "מה' אשה לאיש"? וכי יש‬ ‫התורה ומן הנביאים ומן הכתובים‪ ,‬מה' אשה לאיש‪ .‬מן התורה דכתיב‪:‬‬ ‫דבר שהוא לא מהבורא עולם?‬ ‫'ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר'‪ .‬מן הנביאים דכתיב‪' :‬ואביו‬ ‫ואמו לא ידעו כי מה' היא' (בענין שמשון)‪ .‬מן הכתובים דכתיב‪' :‬בית‬ ‫והרי יודעים אנחנו כי אין אדם נוקף אצבעו למטה עד שמכריזים עליו‬ ‫והון נחלת אבות‪ ,‬ומה' אשה משכלת'‪.‬‬ ‫מלמעלה (חולין ז‪ ,):‬ואין לך עשב שאין לו מלאך שאומר לו גדל‪,‬‬ ‫עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ‪ .‬בודאי שהקב"ה מנהל את עולמו‪,‬‬ ‫ובאמת הדבר מעניין עד מאוד‪ :‬בשלמא לשלמה המלך יש הבנה‬ ‫והכל נפעל ומושגח מאתו יתברך‪ .‬ומה ראו חז"ל לקבוע כדבר מיוחד‬ ‫בהשגחה פרטית‪ ,‬לומר בחכמתו‪" :‬בית והון נחלת אבות‪ ,‬ומה'‬ ‫"מה' אשה לאיש"? הלא כל הדברים כולם הם מהקב"ה!‬ ‫אשה משכלת"‪ .‬זה מובן‪ .‬אבל לבן ובתואל? לבן הארמי‪ ,‬הקוסם‬ ‫והמכשף הגדול‪ ,‬עובד עבודה זרה‪ ,‬שבזוהר הקדוש אמרו שכל הקסמים‬ ‫עוד סוגיא כעין זה‪ :‬במסכת ע"ז (ב‪ ,):-.‬דרש רב חנינא בר פפא‪,‬‬ ‫וטומאת ע"ז שהיתה לבלעם הרשע למד אותה ממורשתו של לבן‬ ‫ואיתימא רבי שמלאי‪ :‬לעתיד לבוא מביא הקב"ה ספר תורה‬ ‫הארמי‪.‬‬ ‫ומניחו בחיקו ואומר‪ :‬כל מי שעסק בה יבוא ויטול שכרו‪ .‬מי קופץ‬ ‫בראש? מיד מתקבצים ובאים עובדי כוכבים בערבוביא‪ ,‬שנאמר‪" :‬כל‬ ‫הלא לימד אותנו הרמב"ם בתחילת הלכות ע"ז מהי עבודה זרה‪ ,‬עובדי‬ ‫הגוים נקבצו יחדו"‪ .‬נכנסה לפניו מלכות רומי‪ ,‬אמר להם הקב"ה‪ :‬במאי‬ ‫ע"ז מאמינים בבורא עולם‪ ,‬כפירתם אינה במציאות ה'‪ ,‬אלא‬ ‫עסקתם? אומרים לפניו‪ :‬רבש"ע‪ ,‬הרבה שווקים תיקננו‪ ,‬הרבה‬ ‫בהשגחה הפרטית‪ .‬התפיסה שלהם היא‪ :‬לאחר שברא הבורא את‬ ‫מרחצאות עשינו‪ ,‬הרבה כסף וזהב הרבינו‪ ,‬וכולם לא עשינו אלא בשביל‬ ‫עולמו‪ ,‬מה יש לו להתעסק בקטנות? הוא גבוה מעל גבוה‪ .‬עזב את‬ ‫ישראל כדי שיתעסקו בתורה‪.‬‬ ‫עולמו לכוחות ומזלות‪ .‬ומכאן ואילך כל פעולותם ומעשיהם הנפסדים‬ ‫והנלוזים הם לעשות פעולות לשעבד בכוח הטומאה את אותם כוחות‬ ‫הם רואים את הס"ת שהקב"ה אוחז בחיקו‪ ,‬ומבינים שהשכר צריך‬ ‫שהבורא עולם אכן הטביע בעולם‪.‬‬ ‫להיות שייך לעסק התורה‪ .‬ומה להם ולתורה? "תורה צוה לנו משה‬ ‫מורשה קהלת יעקב"‪ ,‬ומה השייכות שלהם לקבל שכר בעסק התורה?‬ ‫לעומת זאת אמונתנו‪ ,‬אמונת אומן‪ ,‬ש'עיני ה' המה משוטטים בכל‬ ‫לכן הם אומרים בנינו מרחצאות‪ ,‬ותיקנו ועשינו גשרים ובנינו כרכים‪,‬‬ ‫הארץ' (זכריה ד' י') ו'אין דבר נעלם ממך'‪ .‬א"כ איך יתכן‬ ‫והכל לצורך ישראל שיהיו פנוים בעסק התורה‪ .‬אמר להם הקב"ה‪:‬‬ ‫שחז"ל יביאו מקור לכך שמה' אשה לאיש מדברי לבן הארמי‪ ,‬עובד‬ ‫שוטים שבעולם! כל מה שעשיתם ‪ -‬לצורך עצמכם עשיתם‪ .‬תיקנתם‬ ‫ע"ז שכל כולו וכל שיטתו היא כפירה בהשגחה פרטית? דבר זה דורש‬ ‫שווקים ‪ -‬להושיב בהם פרוצות‪ ,‬מרחצאות ‪ -‬לעדן בהם עצמכם‪ ,‬כסף‬ ‫התבוננות‪.‬‬ ‫וזהב שלי הוא‪.‬‬ ‫וצריך לומר‪ ,‬שאדרבה‪ ,‬היא הנותנת‪ .‬מלאך רע עונה אמן בעל כרחו‪ .‬לבן‬ ‫לצורך עצמכם עשיתם‬ ‫הארמי הוא אכן עובד ע"ז וכופר בהשגחה פרטית‪ ,‬אבל בשידוך‬ ‫הזה של יצחק ורבקה‪ ,‬כאשר הוא שומע את כל השתלשלות הענינים‬ ‫אחרי רומי באה מלכות פרס ואומרת‪ :‬הרבה גשרים גשרנו הרבה כרכים‬ ‫כפי שאליעזר מתאר‪ ,‬גם הוא המלאך הרע עונה אמן בעל כרחו‪ ,‬ונאלץ‬ ‫כבשנו הרבה מלחמות עשינו‪ ,‬וכולם לא עשינו אלא בשביל‬ ‫להודות בפה מלא‪" :‬מה' יצא הדבר"‪ .‬יפה שיחתן של עבדי אבות יותר‬ ‫שבח ארץ ישראל ‪ -‬הצורך בגשמים‬ ‫ישראל כדי שיתעסקו בתורה‪ .‬אמר להם הקב"ה‪ :‬שוטים שבעולם! כל‬ ‫מה שעשיתם ‪ -‬לצורך עצמכם עשיתם‪ .‬תקנתם גשרים ‪ -‬ליטול מהם‬ ‫מתעכבים הראשונים‪ ,‬הרמב"ן ועוד‪ ,‬והרי מדברים פה בשבחה של ארץ‬ ‫מכס‪ ,‬כרכים – לעשות בהם אנגריא‪ ,‬מלחמות ‪ -‬אני עשיתי‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ולכאורה להיפך‪ :‬בארץ מצרים יש את הנילוס‪,‬‬ ‫"ה' איש מלחמה"‪.‬‬ ‫שעולה ומשקה את כל אגפי מצרים‪ ,‬אין דאגה ואין צורך בטרחה‬ ‫מיוחדת‪ .‬ואילו בארץ ישראל ‪ -‬מחכים לגשמים‪ ,‬ואין‪ .‬ומה שבח יש‬ ‫ידועים דבריו הנפלאים של הרב מבריסק‪ ,‬שהוא מבאר את הגמרא‬ ‫בכך לארץ ישראל?‬ ‫בראשיתה‪ :‬הרי פה מדברים לעתיד לבוא‪ ,‬בעולם האמת‪.‬‬ ‫בעולם הזה עולם השקר‪ ,‬עולם של אינטרסים‪ ,‬שקרים וכזבים‪ ,‬כל מה‬ ‫ידוע ג"כ מה שמבארים המפרשים‪ ,‬שארץ ישראל היא ארץ האמונה‪.‬‬ ‫שאנחנו רואים וחווים לנגד עינינו‪" .‬תשת חשך ויהי לילה" ‪ -‬זה העולם‬ ‫וכדי לקבל את ההספקה צריכים להאמין בבורא עולם‪ .‬וכפי שפי'‬ ‫הזה שדומה ללילה‪ ,‬והשקר חוגג‪ .‬אבל לעתיד לבוא ‪ -‬עולם האמת! וכי‬ ‫חז"ל על הפסוק "ואדם אין" ‪ -‬עדיין לא נברא אדם הראשון שיהא מכיר‬ ‫בעולם האמת אפשר לשקר שקר גס שכזה‪ ,‬ועוד לטעון כך לפני הקב"ה‬ ‫בטובתן של גשמים ומתפלל עליהם‪ .‬הנחש נתקלל‪" :‬עפר תאכל כל ימי‬ ‫שחותמו אמת ‪ -‬בנינו מרחצאות ותיקנו גשרים וכרכים וכו'‪ ,‬כדי‬ ‫חיך"‪ .‬וענין הקללה הוא מפני שכל באי עולם ואפילו הכפירים "שואגים‬ ‫שישראל יהיו פנוים לעסוק בתורה?!‬ ‫לטרף לבקש מאל אוכלם"‪ .‬ואולם בשעה שהאדם נמצא מזונו תחת ידו‬ ‫והוא לא צריך לבקש אותו‪ ,‬זו לא ברכה‪ ,‬זו קללה‪ .‬התלות של האדם‬ ‫אומר הרב מבריסק‪ :‬זו לא קושיא‪ ,‬זה תירוץ‪ .‬זה לא שקר‪ ,‬זוהי אמת‪.‬‬ ‫בבורא עולם‪ ,‬ככל שהוא תלוי יותר ‪ -‬כך הוא אהוב וחשוב יותר‪.‬‬ ‫דוקא בעולם האמת‪ ,‬בעת שהכל גלוי וידוע‪ ,‬שם רואים את האמת‬ ‫לאמיתה‪ ,‬שכל הבנינים הגשרים והכרכים וכל הפעולות מתחילה ועד‬ ‫שבחה של ארץ ישראל הוא שאינה כארץ מצרים שיש להם את ההספקה‬ ‫סוף‪ ,‬וכל מה שקיים בעולם ‪ -‬הכל נעשה לצורך הכלל ישראל!‬ ‫למשך כל חייהם מהנילוס‪ ,‬אלא בארץ הזאת צריך לקבל את‬ ‫הפרנסה דרך התפילה והעבודה‪ ,‬ועל ידי כך מתקשרים לבורא עולם‪ .‬זו‬ ‫איגלאי מילתא דלצורך ישראל עשו‬ ‫היא ארץ האמונה‪ .‬ארץ שכשאנחנו יושבים בה‪ ,‬אנחנו יושבים במצב‬ ‫אז מה אנחנו שואלים‪ ,‬איך אפשר לשקר? זה לא שקר‪ ,‬זוהי האמת! שם‬ ‫שהוא מתלא תלי וקאי‪" ,‬אם שמוע תשמעו" או "אם לא תשמעו"‪ .‬ולכן‬ ‫בעולם האמת רואים ומבינים למפרע שכל הסיבובים והגלגולים‬ ‫ישיבתנו בארץ הזאת מכוונת את הלבבות שלנו להיות בעלי אמנה‪ .‬כך‬ ‫כולם‪ ,‬היו לצורך כלל ישראל‪ .‬א"כ הם טוענים מגיע לנו לקבל שכר‪,‬‬ ‫בקצרה מישבים ומבארים את הפסוקים‪.‬‬ ‫אנחנו יצרנו ובנינו את כל הדברים האלה‪ ,‬ואכן בכל הדרכים העקיפות‬ ‫כל הארצות מתמציתה של ארץ ישראל שותות‬ ‫הם שימשו תועלת לכלל ישראל‪ .‬ועל זה באים ליטול שכר על עסק‬ ‫התורה של כלל ישראל‪.‬‬ ‫ופה רצינו להדגיש ולהרחיב קצת יותר‪ .‬הן הנה הדברים‪ ,‬אבל ביתר‬ ‫הדגשה והרחבה‪ .‬כותב הרקאנטי‪ :‬אמנם לפי האמת יבוא הפסוק‬ ‫משיב להם הקב"ה‪ :‬אמת שכל מה שעשיתם היה לצורך כלל ישראל‪,‬‬ ‫כפשוטו ומשמעו‪ ,‬והענין כי ארץ ישראל אינה תחת ממשלת סיבות‬ ‫אבל אתם בשעת מעשה כיוונתם רק לצורך עצמכם‪ ,‬לצורך‬ ‫אחרות‪ ,‬רק תחת השם הנכבד יתעלה‪ .‬וזהו ממטר השמים‪ ,‬שרמז לשמים‬ ‫הנאתכם האישית‪ .‬על דבר זה‪ ,‬אינכם יכולים לתבוע שכר‪.‬‬ ‫העליונים‪ ,‬כמא דאת אמר "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים"‪.‬‬ ‫זהו הקטע הראשון בגמרא‪ .‬אבל טוענים שם אומות העולם עוד דבר‪:‬‬ ‫אמנם שאר הארצות שותות מתמציתה של ארץ ישראל‪ ,‬וזהו "והשקית‬ ‫עשינו מלחמות! ומה משיב להם הקב"ה ‪ -‬מלחמות אני עשיתי‪ ,‬זה‬ ‫ברגלך"‪( ,‬דהינו לרגלי ארץ ישראל)‪ ,‬כי אין השגחת ה' יתעלה בהם‪.‬‬ ‫לא אתם! "ה' איש מלחמה"‪.‬‬ ‫וכן אמרו רבותינו ז"ל‪ :‬כי כל הארצות הוא דורש‪ ,‬שנאמר "להמטיר על‬ ‫מלחמות אני עשיתי‬ ‫ארץ לא איש" (איוב לח' כו)‪ ,‬אלא אינו דורש אלא אותה‪ ,‬ועל ידי‬ ‫אותה דרישה שהוא דורש אותה‪ ,‬דורש לכל שאר הארצות‪ .‬ואמרו‬ ‫ולכאורה אינו מובן‪ ,‬מדוע הקב"ה לא משיב אותה תשובה‪ ,‬כל מה‬ ‫רבותינו ז"ל תענית (י‪ :).‬ארץ ישראל שותה תחילה וכל העולם שותה‬ ‫שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם‪ ,‬מלחמות עשיתם לצורך‬ ‫לבסוף‪ ,‬שנאמר "הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות"‬ ‫עצמכם? "מלחמות אני עשיתי"‪ ,‬וכי רק מלחמות הקב"ה עושה? הרי‬ ‫(איוב ה' י)‪ .‬כל הארצות מתמציתה של ארץ ישראל שותות‪ .‬ובספר‬ ‫הכל הוא עושה! וממה נפשך‪ ,‬כמו שמלחמות אני עשיתי ומה שאתם‬ ‫הזוהר תנא‪ :‬כתיב "עיני ה' אלקיך בה"‪ ,‬היינו צדק ילין בה‪ ,‬דבה‬ ‫עושים זה "אשור שבט אפי" (ישעיה י‪ ,‬ה)‪ ,‬ממילא גם כל הבנינים‬ ‫אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתראה‪.‬‬ ‫והמרחצאות וכו' אני עשיתי‪ ,‬הכל הבורא עולם עושה! "אין אדם נוקף‬ ‫אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה"‪.‬‬ ‫היסוד שמבאר לנו הרקאנטי‪ :‬ישנה השגחה כללית וישנה השגחה‬ ‫פרטית‪ .‬מה פירוש השגחה כללית? בודאי שהבורא עולם‪ ,‬עיניו‬ ‫א"כ לפנינו התבוננות נוספת‪" :‬מה' אשה לאיש"‪ ,‬יש פה איזה ענין‬ ‫משוטטות בכל הארץ‪ ,‬ובודאי שאין דבר נעלם ממנו ואין נסתר מנגד‬ ‫מיוחד בענין הזיווגים ‪" -‬מה' אשה לאיש"‪ .‬וכאן אנו רואים שיש‬ ‫עיניו‪ ,‬הכל נשלט על ידי הבורא עולם‪ .‬אבל בעוד שאומות העולם‪ ,‬נאמר‬ ‫משהו מיוחד ב"מלחמות אני עשיתי"‪.‬‬ ‫עליהם "אשר חלק ה' אלקיך לכל העמים"‪ ,‬וכפי שאומר הרמב"ן‬ ‫מפה ניגש להבין יסוד גדול בנושא ההשגחה‪ ,‬שתמיד צריכים להתבונן‬ ‫שהבורא עולם מינה שרים על כל אומה ואומה‪ ,‬לכל אומה ואומה יש‬ ‫בו‪ ,‬ובפרט בימים אלו‪.‬‬ ‫את השר שלה‪ :‬שרו של עשו‪ ,‬שרו של ישמעאל ‪ -‬כנגד זה "בשבעים‬ ‫נפש ירדו אבותיך מצרימה"‪ .‬עם ישראל מושגח בהשגחה פרטית על ידי‬ ‫הכתוב אומר‪" ,‬כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה‪ ,‬לא כארץ מצרים‬ ‫הבורא עולם‪ .‬עם ישראל בארץ ישראל‪ ,‬בזכות תורת ישראל‪.‬‬ ‫היא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן‬ ‫הירק‪ .‬והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר‬ ‫מעלת ישראל ‪ -‬מיתלא תלי בקוב"ה‬ ‫השמים תשתה מים‪ .‬ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד עיני ה'‬ ‫אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"‪.‬‬ ‫ויוסיפו כח בשר שלהם או יחלישוהו"‪ .‬המעשים שלנו‪ ,‬יש בהם כח‬ ‫ויש בדבר מן החובה ומן הזכות‪ ,‬והצד השווה ‪ -‬מעלתם של עם ישראל‪.‬‬ ‫לבנות להאיר ולהשפיע או חלילה להחריב ולהרוס‪.‬‬ ‫עם ישראל הוא תכלית הבריאה‪ :‬בראשית ‪ -‬בשביל ישראל שנקראו‬ ‫ראשית‪ ,‬ובשביל התורה שנקראת ראשית‪ .‬היות ואנחנו תכלית הבריאה‪,‬‬ ‫ארץ ישראל מושגחת בהשגחה פרטית‬ ‫רק אנחנו מושגחים בהשגחה פרטית‪.‬‬ ‫זוהי ארץ ישראל‪ ,‬וזה עם ישראל‪ .‬יש השגחה כללית ויש השגחה‬ ‫השגחה פרטית פירושו של דבר להיות תמיד על הכוונת‪ .‬במצב של‬ ‫פרטית‪ ,‬וזה ביאור הפסוק "לא כארץ מצרים"‪ ,‬אלא "תמיד עיני ה'‬ ‫מתלא תלי וקאי‪" .‬והיה אם שמוע תשמעו" ‪" -‬ונתתי מטר‬ ‫אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"‪.‬‬ ‫ארצכם בעתו"‪" .‬השמרו לכם פן יפתה לבבכם" ‪" -‬ועצר את השמים‬ ‫על פי זה יכולים אנו להבין כמה מאמרי חז"ל‪ .‬בילקוט (פ' מסעי לה‪ ,‬ו)‬ ‫ולא יהיה מטר"‪" .‬אם בחוקותי תלכו" ‪" -‬וישבתם על הארץ לבטח"‪.‬‬ ‫"זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה"‪ .‬מהו לכם? לכם היא ראויה‪,‬‬ ‫ואם להיפך ‪ -‬אז להיפך‪ ,‬כמו שאנחנו רואים‪.‬‬ ‫משל למלך שהיו לו עבדים ושפחות‪ ,‬והיה משיא לעבדיו שפחות‬ ‫השגחה פרטית הינה סימן למעלה של המושגח בה‪ ,‬וזוהי ארץ ישראל‬ ‫מאוסיה (משפחה) אחרת‪ .‬עמד המלך וחשב בדעתו‪ :‬העבדים שלי‪,‬‬ ‫ועם ישראל‪ .‬יש בה מן החובה ויש בה מן הזכות‪ .‬הארץ הזאת‬ ‫והשפחות שלי‪ ,‬מוטב שאשיא עבדי לשפחותי‪ ,‬שלי לשלי‪ .‬כך אמר‬ ‫לא כארץ מצרים‪ ,‬שהשקית ברגלך כגן הירק‪ .‬מפני שארץ מצרים‬ ‫הקב"ה‪ :‬הארץ שלי היא‪ ,‬שנאמר "כי לי הארץ"‪ ,‬וישראל שלי הם‪,‬‬ ‫מקבלת את האספקה מראש‪ ,‬הבורא עולם מתכנת כביכול את המחשב‪,‬‬ ‫שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים"‪ ,‬מוטב שאנחיל ארצי לעבדי‪ ,‬שלי‬ ‫וזה עובד‪ .‬הכל גלוי לפניו יתברך‪ ,‬כי הוא המושל על כל הכוחות כולם‪.‬‬ ‫לעם שלי‪ .‬לכך נאמר "זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה" ע"כ‪ .‬זוהי‬ ‫ומי שלא מושגח בהשגחה פרטית אלא בהשגחה כללית‪ ,‬יש לו את‬ ‫הזיקה הקיימת בין עם ישראל לארץ ישראל‪.‬‬ ‫האספקה והשפע להיות ניזון מתמציתה של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫הארץ שלי היא‪ ,‬ועם ישראל שלי‪ .‬אבל הרי "לה' הארץ ומלואה" נאמר‬ ‫אנו עם ישראל‪ ,‬העם היושב בציון‪ ,‬מושגחים בהשגחה פרטית שנאמר‬ ‫על כל העולם? נכון‪ ,‬כל העולם שייך להשי"ת‪ ,‬אבל מהו‬ ‫בנו "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"‪,‬‬ ‫ה"שלי"‪" ,‬תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"‪,‬‬ ‫אנחנו התכלית והיעוד של הבריאה‪ ,‬ולכן הבורא עולם תמיד משגיח‬ ‫בהשגחה פרטית ‪ -‬זו ארץ ישראל ועם ישראל‪.‬‬ ‫עלינו בהשקפה זו‪ :‬האם אנחנו זכאים לקבל את אותה השפעה‪ ,‬או‬ ‫אם כן זכינו להבין את המושג של השגחה פרטית‪ .‬אבל בהשגחה‬ ‫להיפך‪.‬‬ ‫הפרטית הזו יש את הזכות‪ ,‬יש את הגילוי מילתא שאנחנו התכלית‬ ‫של הבריאה ולכן אנחנו מושגחים‪ ,‬תמיד על הכוונת‪ .‬אבל כידוע‪ ,‬להיות‬ ‫עם ישראל מושגח בהשגחה פרטית‬ ‫תמיד על הכוונת יש בכך מעליותא‪ ,‬וזה באמת רק מעליותא‪ ,‬אבל יש‬ ‫וכך כותב הרמח"ל ב"דרך ה'" (ח"ב פ"ד ח)‪" :‬והנה בשעה שנחלק‬ ‫את החובה‪ .‬מפני שבהשגחה פרטית "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך"‪.‬‬ ‫העולם כך (בדור הפלגה)‪ ,‬שם הקב"ה שבעים פקידים מסוג‬ ‫המלאכי‪ ,‬שיהיו הם הממונים על האומות האלה‪ ,‬ומשקיפים עליהם‪,‬‬ ‫ועל זה נקרא עוד מאמר של חז"ל במדבר רבה (מסעי פכ"ג)‪ ,‬הלכה‪ ,‬עד‬ ‫ומשגיחים על עניניהם‪ .‬והוא יתברך שמו לא ישגיח עליהם אלא‬ ‫שלא נכנסו לארץ‪ ,‬כיצד היו מברכים על המזון? שנו רבותינו‪ :‬עד‬ ‫בהשגחה כללית‪ ,‬והשר הוא ישגיח עליהם בהשגחה פרטית‪ ,‬בכח שמסר‬ ‫שלא נכנסו לארץ ישראל‪ ,‬היו מברכים ברכה אחת‪" :‬הזן את הכל"‪.‬‬ ‫לו האדון ברוך הוא על זה‪ .‬ועל דבר זה נאמר‪" :‬רק אתכם ידעתי מכל‬ ‫משנכנסו לארץ ישראל‪ ,‬היו מברכים "על הארץ ועל המזון"‪ .‬משחרבה‬ ‫משפחות האדמה" (עמוס ג‪ ,‬ב)"‪.‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬הוסיפו "בונה ירושלים"‪ .‬משנקברו הרוגי ביתר‪ ,‬הוסיפו‬ ‫"הטוב והמטיב" ‪ -‬הטוב שלא הסריחו‪ ,‬והמטיב שניתנו לקבורה‪ .‬ונשים‬ ‫"ואמנם"‪ ,‬היינו יכולים לחשוב שמפני זה תיעדר חס ושלום ידיעתו‬ ‫לב להמשך לשון המדרש‪ :‬ואין לך חביבה מכולם יותר מברכת "על‬ ‫יתברך שמו מפרטיהם‪ .‬כביכול כמו מלך שיש לו שרים‪,‬‬ ‫הארץ ועל המזון"‪ .‬שכך אמרו חז"ל‪ :‬כל מי שאינו מזכיר בברכת המזון‬ ‫והמלך יודע את המצב בערך והשרים יודעים את כל הפרטים‪ .‬שיבוש‬ ‫"על הארץ ועל המזון"‪" ,‬ארץ חמדה"‪ ,‬וברית ותורה וחיים ‪ -‬לא יצא ידי‬ ‫וטעות פסולה! "לא מפני זה"‪ ,‬אומר הרמח"ל‪" ,‬תיעדר חס ושלום‬ ‫חובתו‪ .‬אמר הקב"ה‪ :‬חביבה עלי ארץ ישראל יותר מן הכל‪ .‬למה? שאני‬ ‫ידיעתו יתברך שמו בפרטיהם"‪ .‬כל פרט ידוע לו יתברך שמו‪" ,‬כי הכל‬ ‫תרתי אותה‪ .‬וכן הוא אומר‪" :‬ביום ההוא נשאתי ידי עליהם‪ ,‬ארץ אשר‬ ‫צפוי וגלוי לפניו יתברך שמו מעולם"‪.‬‬ ‫תרתי להם‪ ,‬זבת חלב ודבש‪ ,‬צבי היא לכל הארצות"‪ ,‬וכן הוא אומר‬ ‫"אבל הענין הוא שאינו משגיח ומשפיע לפרטיהם"‪ .‬ההשפעה היא‬ ‫"ואתן לך ארץ חמדה‪ ,‬נחלת צבי צבאות גוים"‪.‬‬ ‫במידה של כמה צריך שיהיה דומם בעולם‪ ,‬וכמה צומח‪ ,‬וכמה‬ ‫ארץ ישראל היא ארץ צבאות גוים‪" ,‬עמל לאומים יירשו" בורא עולם‬ ‫בעלי חיים‪ .‬כל אלה שהם רק משרתים לאדם‪ ,‬מושגחים בהשגחה‬ ‫לא מצא בכדור הארץ איזה ארץ שאינה עמל לאומים? בשביל מה‬ ‫כללית‪ .‬כך גם אומות העולם‪ ,‬הם משרתים לכלל ישראל‪ ,‬הם מושגחים‬ ‫צריכים לסבך אותנו עם צבאות של גוים? תכף ניגע גם בזה‪ .‬אבל כל מי‬ ‫בהשגחה כללית שעליהם הפקיד הבורא עולם את השרים‪ ,‬ועליהם‬ ‫שלא אמר "ברית ותורה" ‪ -‬לא יצא ידי חובתו‪ .‬מה זה קשור לברכת‬ ‫הבורא עולם נותן את ההקצבה ואת ההשפעה‪.‬‬ ‫המזון? משבאו לארץ תקנו "על הארץ ועל המזון"‪ ,‬מה קשור "ברית‬ ‫"ואולם" ‪ -‬ממשיך הרמח"ל ‪" -‬במעשיהם של ישראל תלה האדון ברוך‬ ‫ותורה" למזון עד כדי שבלי זה לא יצא ידי חובת ברכת המזון?‬ ‫הוא תיקון כל הבריאה"‪ .‬למה אנחנו מושגחים בהשגחה‬ ‫אך הן הן הדברים‪ .‬הבורא עולם משפיע עלינו את המזון לא רק בבחינה‬ ‫פרטית? משום שאנחנו הייעוד של הבריאה‪ ,‬אנחנו התכלית של‬ ‫הכללית של "הזן את הכל"‪ ,‬זו היתה הברכה טרם בואנו לארץ‪.‬‬ ‫הבריאה "ועילויה כמו שכתבנו‪ ,‬ושיעבד כביכול את הנהגתו לפועלם‬ ‫המזון שאנחנו מקבלים פה בארץ‪ ,‬זה "תמיד עיני ה' אלוקיך בה‬ ‫להאיר ולהשפיע‪ ,‬או לסתור ולהתעלם ח"ו ע"פ מעשיהם‪ .‬אך מעשי‬ ‫מראשית השנה ועד אחרית שנה" ‪ -‬בהשגחה פרטית‪.‬‬ ‫האומות לא יוסיפו ולא יגרעו במציאות הבריאה ובגלויו ית' שמו או‬ ‫הסתרו‪ ,‬אבל ימשיכו לעצמם תועלת או הפסד‪ ,‬אם בגוף ואם בנפש‪,‬‬ ‫תכלית הבריאה! ולכן על זה נאמר‪ :‬מהתורה‪ ,‬מהנביאים ומהכתובים‬ ‫מה זה השגחה פרטית? "והיה אם שמוע תשמעו‪ ...‬ונתתי מטר ארצכם‬ ‫"מה' אשה לאיש"‪.‬‬ ‫בעתו‪ ...‬השמרו לכם פן יפתה לבבכם‪ ...‬ועצר את השמים"‪ .‬כשיש‬ ‫עצירת גשמים‪ ,‬אז הסימנא מילתא הוא שחסר ב"ברית ותורה"‪ .‬כשיש‬ ‫"מלחמות ‪ -‬אני עשיתי"‪ .‬בוודאי שהכל מאתו יתברך‪ ,‬אבל ענין של‬ ‫מלחמות‪ ,‬סימן שחסר ב"אם בחוקותי תלכו"‪ .‬מפני שאנחנו עם ישראל‬ ‫מלחמות‪ ,‬זה דבר שלאור חשיבותו ולאור החריגות שהוא‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬מושגחים בהשגחה פרטית תמיד על הכוונת!‬ ‫יוצר‪ ,‬דע לך‪ :‬לא אתה עשית ולא אתה פעלת‪ ,‬לא התוכניות שלך ולא‬ ‫המחשבות שלך‪ .‬אני עשיתי‪" ,‬ה' איש מלחמה"‪.‬‬ ‫האלוקים הרועה אותי – דזן יתי‬ ‫על אחת כמה וכמה מלחמות בארץ ישראל! ארץ ישראל ועם ישראל‬ ‫לכן אם לא אמר "ברית ותורה"‪ ,‬לא יצא ידי ברכת המזון! מי היה לנו‬ ‫המושגח בהשגחה פרטית‪ ,‬ובענין של מלחמות ‪ -‬בוודאי ובוודאי‬ ‫גדול כזה שראה שהלחם שהוא אוכל הוא מהידים של אבא‬ ‫אני עשיתי! כי אנחנו מושגחים בהשגחה פרטית על ידי ריבון העולם‪.‬‬ ‫בהשגחה פרטית? היה לנו סבא כזה‪ .‬הסבא הזקן הזה‪ ,‬לאחר שנים‬ ‫מרובות שהיה מרוחק מהבן שלו‪ ,‬בא וסיפר לו חוויות נפלאות ומרגשות‬ ‫ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו ‪-‬‬ ‫שעברו עליו‪ .‬ומה הוא בחר כחוויה ראשונה לדבר עליה? החוויה‬ ‫בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו‬ ‫העיקרית שפתח בה היתה‪ :‬שהבורא עולם נתן לי כל יום ארוחת בוקר‬ ‫"לתת להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו"‪ .‬רש"י פותח את פירושו‬ ‫וארוחת ערב‪ .‬אחר כך הוא סיפר לו גם על הישועות ועל הגאולות‬ ‫ב"כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"‪ .‬ברצונו נתנה‬ ‫שהבורא עולם גם עשה לו‪.‬‬ ‫להם‪ ,‬ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו‪ .‬בשביל מה צריכים את כל התסבוכת‬ ‫מי זה הסבא הזה? יעקב אבינו‪ .‬מה הוא אומר ליוסף הצדיק? "האלוקים‬ ‫הזאת? וכי בורא עולם לא יכול לתת לנו חלק אחר מכדור הארץ? כבר‬ ‫הרועה אותי מעודי עד היום הזה" (בראשית מח‪ ,‬טו)‪ ,‬ובתרגום‬ ‫היו מחשבות ‪ -‬אוגנדה‪ .‬הציונים החדשים מדברים על רכישה של פיסת‬ ‫אונקלוס ‪" -‬דזן יתי"‪ .‬ואחר כך הוא ממשיך‪" :‬המלאך הגואל אותי מכל‬ ‫אדמה מכדור הארץ‪ .‬לא יותר טוב? הארץ הזאת זו ארץ האמונה! את‬ ‫רע" ‪ -‬צרת דינה‪ ,‬צרת עשו‪ ,‬צרת לבן‪ ,‬כל הצרות והגאולות והמלחמות‪.‬‬ ‫האספקה נקבל באמונה‪ ,‬ואת הישיבה נקבל באמונה‪ .‬ולכן זו ארץ של‬ ‫זה דבר מישני! מה הוא הדבר הראשון? "האלוקים הרועה אותי"!‬ ‫"עמל לאומים"‪ .‬ואם "בחוקותי תלכו"‪ ,‬אז "כח מעשיו הגיד לעמו‪,‬‬ ‫נטלה מהם ונתנה לנו"‪ .‬ואם להיפך‪ ,‬אז זה חוזר וניעור‪.‬‬ ‫ובגמ' פסחים (קיח‪ :).‬א"ר יוחנן קשין מזונותיו של אדם יותר מן‬ ‫הגאולה דאילו בגאולה כתיב (בראשית מח‪ ,‬טז) המלאך הגואל‬ ‫זו ההשקפה והמבט שאנחנו צריכים לקנות בעצמנו בימים אלו‪ .‬לדעת‬ ‫אותי מכל רע‪ .‬מלאך בעלמא‪ .‬ואילו במזונות כתיב (בראשית מח‪ ,‬טו)‬ ‫שבשלי הסער הגדול הזה! לדעת שהכל תלוי בעבודה שלנו‪ .‬אנחנו‬ ‫האלהים הרועה אותי‪ .‬אנחנו צריכים לדעת שכל מה שמסבב עלינו כאן‪,‬‬ ‫שומרי התורה והמצוות‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה‪ ,‬כל הגדול מחברו נתבע‬ ‫העם היושב בציון‪ ,‬אין זה ענין שבינינו לבין הערבים‪ .‬אלא זה ענין‬ ‫יותר‪ .‬עם ישראל כלפי אומות העולם‪ ,‬ותלמידי חכמים כלפי שאר כלל‬ ‫שבינינו לבין הבורא עולם‪.‬‬ ‫ישראל ‪ -‬על אחת כמה וכמה! אנחנו המושגחים בהשגחה פרטית‪ .‬וככל‬ ‫שלאדם יש גישה יותר אל הקודש פנימה‪ ,‬כך החובה על כתפיו גדולה‬ ‫וראשית‪ ,‬קודם כל נחזור על כל הפרטים שדיברנו בהם‪" :‬מה' אשה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫לאיש" ‪ -‬הבנו‪ ,‬עם ישראל התכלית של הבריאה‪ ,‬אנחנו היעוד‬ ‫של הבריאה‪ ,‬ואנחנו תמיד בהשגחה פרטית‪ ,‬בסדר‪ .‬אבל מה בענין של‬ ‫ובוודאי שאנחנו מאמינים שאין שום דבר‪ ,‬קטון וגדול‪ ,‬נפעל מאליו‪,‬‬ ‫ראובן שבא להשתדך עם בת זוגתו? פה היינו חושבים שזה כבר ענין‬ ‫אלא הכל בהשגחתו הפרטית‪ .‬ועל זה כל תפילותנו‪ ,‬וכל הזקות‬ ‫של הסכם שיתופי‪ ,‬להעמיד תולדות וכו'‪ ,‬זה פסיק אחד במערכת‪.‬‬ ‫שצריכה להיות לנו‪ ,‬בעבודת התפילה ובעסק התורה‪.‬‬ ‫אומרים לך‪ :‬לא! "מה' אשה לאיש"‪ .‬בוודאי כל הדברים כולם נפעלים‬ ‫בימים אלו‪ ,‬שאנו זקוקים הרבה לרחמי שמים‪ ,‬החיזוק שלנו בתורה‪,‬‬ ‫מאתו יתברך‪ .‬זיווג ‪ -‬זה השגחה פרטית‪.‬‬ ‫בגמילות חסדים‪ ,‬ולזעוק ולהריע לפניו יתברך‪ ,‬כמו שאומר‬ ‫זיווג פירושו של דבר של עוד בית של השראת שכינה‪ ,‬וריבוי כבוד‬ ‫הרמב"ם שכל מי שלא בונה לעצמו את ההשקפה הזאת‪ ,‬זה לא רק‬ ‫שמים‪ .‬ואם הכלל ישראל זה "בראשית" ‪ -‬בשביל ישראל‬ ‫שחסרה לו איזו שלימות‪ ,‬אלא זו דרך אכזריות‪ .‬זו דרך שרק הטיפשים‬ ‫שנקראים ראשית‪ ,‬אז מהתורה ומהנביאים ומהכתובים "מה' אשה‬ ‫נוהגים בה‪ .‬גם כאשר היה לפני שנים הפיצוץ האטומי בכור בצ'רנוביל‪,‬‬ ‫לאיש"‪ .‬הפריט האחד הזה ‪ -‬זה חד בדרא! כל זיווג של בן ישראל ‪ -‬זה‬ ‫זה לא היה פתאום‪ .‬היו התראות והיו זעקות‪ ,‬אלא שכיבו את המכשירים‬ ‫חד בדרא‪ ,‬כי הוא מושגח בהשגחה פרטית‪" ,‬מה' אשה לאיש"‪.‬‬ ‫ואת האזעקות‪ ,‬ולא התיחסו‪ .‬כשלא מתיחסים זה פיצוץ אטומי‪ .‬זו דרך‬ ‫אכזריות‪.‬‬ ‫זוהי הילפותא של הגמרא כאן‪ .‬לא לבן הוא שצריך להגיד את זה כאן‪,‬‬ ‫אלא לימוד שחז"ל מלמדים אותנו‪ :‬מהתורה ומהנביאים‬ ‫אנחנו לא זקוקים להתראות נוספות‪ .‬יש לדאבון ליבנו מספיק סימנים‬ ‫ומהכתובים "מה' אשה לאיש"‪ .‬גם לבן ראה את זה‪ ,‬אבל זה לימוד‬ ‫ומספיק התראות שהבורא עולם צועק אלינו‪ ,‬הבורא עולם קורא‬ ‫עבורנו‪ :‬כשבונים בית בישראל‪ ,‬זה לא עוד איזה הסכם שיתופי‪ .‬זו‬ ‫לנו‪ .‬ואנחנו צריכים לשמוע את הקולות האלה‪ ,‬ולהפיל תחנונים‪,‬‬ ‫ובזעקה שיאמר ה' לצרותינו די ויגאלנו גאולת עולמים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫יו"ל על ידי מכון כתר תורה © כל הזכויות שמורות‪ .‬קו שיעורי תורה מרבינו (קו ישיר בקול הלשון)‪03-617-1097 :‬‬ ‫ניתן לקבל את הגליון בדוא"ל ע"י שליחת בקשה לכתובת‪MACHONKETER@gmail.com :‬‬