gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מחוברים · Mechiburim — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: מחוברים · Mechiburim

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

מחוברים · Mechiburim — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫חשוון תשפ"ז‬ ‫מ ת ח ב ר י ‪+‬ם י ח ד ל ת ו ר ה ש ל ר ב י נ ו‬ ‫תורה א' ◆ גליון מס'‪28 :‬‬ ‫הי‪+‬כ‪++++‬ל‬ ‫‪+++‬או‪+++‬מן‬ ‫פרויקט‬ ‫אומן‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במספרים‬ ‫היכ‪++‬ל‬ ‫המבחנים‬ ‫מדור‬ ‫חדש‪:‬‬ ‫מבט‬ ‫סיפור‬ ‫מבפנים‬ ‫מחיה‬ ‫מהחיים‬ ‫‪+‬היכל‬ ‫ה‪+‬מטיי‪+‬לים‬ ‫“וַאֲ נִי ֶאפְ ּ ַתח ‪ְ+++‬לְ ָך‬ ‫שכֶ ‪++‬ל‪ ,‬ו ְֵתֹלֵ ֹ ְך‬ ‫ׁ ְשבִ ילֵ י הַ ּ ֵ‬ ‫ו ּ ְתטַ ֵיּל ֶ ּד ֶר ְך ּכָ ל הַ ּ ֹתורות‬ ‫ש ּ ִלי ּכְ ֶד ֶ‪ֶ+‬ר ְך ֹ הַ הולֵ ְך‬ ‫ֶׁ‬ ‫ו ּ ְמטַ ֵיל ְבהֵ יכָ ֹלו‪+++‬ת ובִ ְניָנִים‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫נִפְ ָ‪++++‬לאִ ים וְנו ָר‪ִ++++‬אִים”‪.‬‬ ‫מתחיל כמו בחור ✪ ביאור מרגיז‪ ✪ ...‬מאיר ודוד עושים שינוי! ✪ להמשיך איפה שר' אברהם עצר ✪‬ ‫מה לחפש בארמון? ✪ כלומים מנגנים יחד ✪ שיעור חיים בקליניקת השינה ✪ המגדלור של טבריה‬ ‫בס"ד · חודש חשוון‬ ‫ב ‪+‬ת ו כ ן‬ ‫תשפ"ז‬ ‫· תורה א'·‬ ‫גליון מס'‪28 :‬‬ ‫מהפכת‬ ‫אומן‬ ‫חיים של‬ ‫‪04‬‬ ‫חיבור פנימ י‬ ‫‪06‬‬ ‫ה‬ ‫מיניה ובי ‬ ‫המבחנים‬ ‫תשפ"ז‬ ‫תורה‬ ‫מדור חדש‪:‬‬ ‫פעילות ‘לטייל בתורתו’‬ ‫האם יתכן שהדרך‬ ‫‪10‬‬ ‫ת‬ ‫צפונו ‬ ‫מבט מבפנים על‬ ‫בימי הקיבוץ באומן‬ ‫לגאולה מתחילה‬ ‫הפרויקטים הגדולים‬ ‫| המספרים והסיפור‬ ‫דווקא מגניבת רכב‬ ‫‪12‬‬ ‫מעמקי הבאר‬ ‫של 'לטייל בתורתו'‬ ‫שמאחוריהם‬ ‫באישון לילה?‬ ‫‪13‬‬ ‫ש‬ ‫חידת החוד ‬ ‫‪14‬‬ ‫ם‬ ‫שיחת מתחברי ‬ ‫‪18‬‬ ‫ה‬ ‫מכיר את ז ‬ ‫‪20‬‬ ‫ת‬ ‫להחיו ‬ ‫‪22‬‬ ‫הניגו ן‬ ‫‪24‬‬ ‫ם‬ ‫ההולכי ‬ ‫‪26‬‬ ‫ם‬ ‫המטיילי ‬ ‫‪32‬‬ ‫אומן תשפ"ז‬ ‫‪42‬‬ ‫ם‬ ‫מבט מבפני ‬ ‫‪46‬‬ ‫ה‬ ‫בעין העדש ‬ ‫‪42 32 26‬‬ ‫אתה לא ברשימת ההפצה של לטייל???‬ ‫לא מקבל את החוברות והעלונים???‬ ‫נשמח מאוד שגם אתה תקבל‬ ‫גבאי בתי הכנסת‪ ,‬אחראי קבוצות הלימוד בארה"ק‪ ,‬נציגי הישיבות והכוללים‪ ,‬המבקשים לקבל את חומרי‬ ‫הלימוד של 'לטייל' נא לעדכן בהקדם את אחראי ההפצה הארצי של 'לטייל בתורתו'‬ ‫התקשרו ‪055-672-8289‬‬ ‫יו"ל ע"י לטייל בתורתו‬ ‫ייל‬ ‫בלתוטרתו‬ ‫קו ‘לטייל‘‪04-627-7313 :‬‬ ‫מייל‪lb046277313@gmail.com :‬‬ ‫לפרסום בעלון יש לפנות למייל‬ ‫ידוד העמקה והתבוננות‬ ‫אין המערכת אחראית על תוכן הפרסומות‬ ‫לע בליקוטי מוהר"ן‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.‬זומת דע רייא –‬ ‫‪ #‬החולש‬ ‫'א בלש םויסב דימ םייקתת הלרגהה‬ ‫"ותרותב לייטל" וקב • בורקה ץיקה ישדוח ‪ 3‬ךשמב דחי דמלנש‬ ‫!תימרונפ תיכוכז לע תדחוימ הספדהב‬ ‫"ותרותב לייטל" תחול הרותה היהת רתויב לודגה םיפתתשמה‬ ‫ש‬ ‫ןמואב ונבר ןויצ לש תיקנע הנומת‬ ‫‪".‬ןויעב תינמזה הרותה"‬ ‫רפסמ ידי לע רחביתש הרותה‬ ‫לע הלרגהל סנכנ 'א בלשב ףתתשמש ימ לכ‬ ‫סולפ םירדנ תודמעב •‬ ‫תרגסמב דומלל םיצור םתייהש תורות‬ ‫‪:‬םיכרדה ‪.‬הז בלשל ולעש תורותה שולש ךותמ שולש דע רוחבל ולכות ‪,‬ולסכב ו״ט‬ ‫יתשמ תחאב תולקב רוחבל ןתינ תחא הורלוסתכרושחדובחל ףםויספתדעתו ‪,‬שינמהשוהשבקלבשתהי דעו ‪,‬ולסכב ׳א ‪,‬יעיבר םוימ לחה ‪':‬א בלש‬ ‫!הלרגה‬ ‫חתפיי ‪,‬ולסכב ז״ט ‪,‬ישימח םויב ‪':‬ב בלש‬ ‫‪.‬אבה‬ ‫בלשל ורבעי רתויב לודגה םיפתתשמה‬ ‫רפסמ ידי לע ורחבייש תורותה שולש‬ ‫!בורקה ץיקב‬ ‫ונמולש ישנא ללכ‬ ‫!ךלש םיידיב הז‬ ‫וכלי הרות הזיא םע‬ ‫רוחבלו קלח תחקל אוב‬ ‫בעמוד ‪5‬‬ ‫התורות‬ ‫רשימת‬ ‫בסיי‬ ‫ע‬ ‫תא ד‬ ‫הר”ר‬ ‫חיבו‪+‬ר פ‪+‬נימי‬ ‫שמיא‬ ‫דוד‬ ‫פנימיות התורה לפנימיות שלי‬ ‫הלוי‬ ‫מעֹון‬ ‫ש ְ‬ ‫ִדי ַרב ִּי ִׁ‬ ‫רה ס"א‬ ‫תו‬ ‫רת‬ ‫חֲ‬ ‫מהדו בדרך'‬ ‫בלכתך‬ ‫'ו‬ ‫ֲח ִ ִש ְמע ֹון!‬ ‫מג‬ ‫די ַ‪ַ+‬ר ִּבי‬ ‫רילים‬ ‫דת‬ ‫מהדורה מיוח ות עיניים‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ מו‬ ‫ות מאיר‬ ‫וס‬ ‫ש‬ ‫ְ‬ ‫לחֹׁ ְ‬ ‫שבֵ י‬ ‫יון‬ ‫ול‬ ‫מנית בע‬ ‫גד‬ ‫באותיות תורה הז‬ ‫ה' ּו ְ‬ ‫רְ אֵ י‬ ‫לי ִ‬ ‫יו ְ‬ ‫פנ ָ‬ ‫ל ָ‬ ‫ֹן ְ‬ ‫ללומדי ה‬ ‫כרו‬ ‫זִ ּ ָ‬ ‫פר‬ ‫כמו בפעם הראשונה‬ ‫סֵ ֶ‬ ‫תב‬ ‫כ ֵ‬ ‫ׁ ע ו ַ ּי ִ ּ ָ‬ ‫ׁ‬ ‫שמָ‬ ‫שב ה' ו ַ ּי ִ ְ‬ ‫עה ּו ו ּ ׁ‬ ‫י ה' אִ יש אֶ ל ֵר ֵ‬ ‫ק ֵ‬‫ַי ַ ְ‬ ‫ר ּו יִרְ אֵ‬ ‫ב‬‫ד ְּ‬ ‫אָ ז נ ִ ְ‬ ‫כולםמוד פנימשב”י‬ ‫בלי של ר‬ ‫ת‬ ‫ורתו‬ ‫מתאח יות‬ ‫דים‬ ‫יחד‬ ‫טור אישי מבערת ליבו של אחד ההולכים בתורת ה’‬ ‫השכל שבכל דבר‪ .‬אך מולו מתמודד מלך‬ ‫אני לא מהאנשים הרגשניים‪ ,‬לא מאלו‬ ‫חבר יקר שיתף אותי בדברים שכתב‬ ‫זקן וכסיל שכבר ראה הכל‪...‬‬ ‫שחופרים בעבר‪ ,‬ובכלל לא מאמין בזה‪.‬‬ ‫על מה שעבר עליו בתחילת הלימוד‬ ‫האם יש משהו – שאלתי את עצמי‬ ‫בדרך כלל שאני נזכר באיזה סיטואציה‬ ‫בתורה א'‪.‬‬ ‫– שבמצבי הנוכחי‪ ,‬אותו ילד שאני כל‬ ‫מהחיים של פעם‪ ,‬אני מסיט את המבט‬ ‫קראתי את דבריו כמה וכמה פעמים‬ ‫כך אוהב ורוצה לחזור אליו‪ ,‬יכול לקבל‬ ‫וחוזר להסתכל קדימה ‪ -‬מה צריך לעשות‬ ‫והוא הציף לי תחושות נשכחות‪ .‬ביקשתי‬ ‫מהמלחמה והמאבק עם הזקן וכסיל‪.‬‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫ממנו רשות להדפיס את הדברים לטובת‬ ‫האם אני פשוט צריך לנצח את המלך‬ ‫אבל זה לא הרפה ממני‪.‬‬ ‫הקוראים היקרים והוא הסכים‪.‬‬ ‫זקן וכסיל? האם אני צריך לגרש אותו?‬ ‫ראיתי את עצמי בחור צעיר‪ ,‬בלי הזקן‬ ‫או שמא‪ ,‬סוף סוף‪ ,‬אחרי יותר מעשרים‬ ‫והקמטים שכבר יש לי עכשיו במצח‪,‬‬ ‫שנה שהוא הצליח לתת מכות אנושות‬ ‫יושב ליד ליקוטי מוהר"ן פתוח מול‬ ‫"ביארצייט של רבינו‪ ,‬באמצע הלילה‬ ‫לילד החכם‪ ,‬יש לי‪ ,‬לילד המסכן והחכם‬ ‫תורה והלב שלו פתוח לרווחה‪ ,‬מתגעגע‪,‬‬ ‫ישבתי בסוכה‪ ,‬ופתחתי את החוברת‬ ‫שבתוכי‪ ,‬מה ללמוד מאותם מכות? אולי‬ ‫מבקש‪ ,‬מחפש‪.‬‬ ‫החדשה של תורה א'‪ .‬עלעלתי בין‬ ‫אני יכול להישאר ילד וגם קצת לקחת‬ ‫הרגשתי ממש את עצמי כמו אז‪ .‬ויחד‬ ‫המהדורות השונות‪ ,‬רפרפתי על העבודה‬ ‫איזה תובנה או שניים מאותם מאבקים‬ ‫עם זה הסתכלתי על עצמי מבחוץ‪ .‬חשתי‬ ‫הנפלאה שעשיתם‪ ,‬ליקוטי הלכות עם‬ ‫ממושכים‪ ,‬כיצד עכשיו אני יכול כן לחזור‬ ‫בזרמים חדשים בכל הגוף מעורבבים עם‬ ‫כותרות‪ ,‬כל הפסוקים עם מפרשים‬ ‫ללמוד תורה א' בתמימות‪.‬‬ ‫המון תחושות‪ .‬אני מצד אחד מתגעגע‬ ‫והערות‪ ,‬ואז החלטתי שאני מתחיל‬ ‫ככה ישבתי בערך שעה‪ ,‬בליל ההילולא‪,‬‬ ‫לבחור הזה שהייתי‪ ,‬עם הרצון הכנה‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫ילדיי הקטנים ישנו לידי על מיטותיהם‬ ‫והפשוט ללמוד ולהיות קרוב‪ .‬בלי כל‬ ‫רגע של לחץ‪ ,‬התלבטות‪ ,‬אבל אני‬ ‫בסוכה‪ ,‬ולקול נשימתם הקצובה‪ ,‬ניבטה‬ ‫ה'חכמות' שיש לי היום‪ .‬קינאתי בו בבחור‬ ‫בי ההחלטה שאני מנסה מחדש לא לוותר‪.‬‬ ‫הזה‪ .‬רציתי לחזור לשם‪...‬‬ ‫בימים שאחרי הבנתי‪ ,‬שבאותם רגעים‬ ‫מצד שני‪ ,‬הסתכלתי עליו‪ ,‬במבט כזה‬ ‫התחלתי ללכת עם תורה א'‪.‬‬ ‫תודה רבה לכל העוסקים במלאכה‪,‬‬ ‫מיואש‪ .‬וואוו איזה יאוש היה שם‪.‬‬ ‫ריחמתי על הבחור הזה שהוא הולך‬ ‫נקרעתי בין התמונות שראיתי‬ ‫תדעו לכם בסוף זה חודר פנימה‪.‬‬ ‫להיות מיואש עוד יותר‪ .‬כמו זקן בן‬ ‫מאתיים הסתכלתי על עצמי ועל הבחור‬ ‫ודמעות חנקו את גרוני‪ .‬איזה געגוע‬ ‫הזה שבתמונה‪ ,‬ואמרתי להם‪' :‬זה באמת‬ ‫לא חכמה ללמוד כך כשאתה בחור‪ ,‬בלי‬ ‫לימים של תמימות וחיפוש‪ ,‬ואיזה‬ ‫קראתי את זה שוב ושוב‪.‬‬ ‫וחשתי הזדהות‪.‬‬ ‫משכנתא‪ ,‬בלי טרדות ובלבולים של‬ ‫מכונות תעשייתיות על צווארי‪ ,‬בלי יצר‬ ‫ייאוש זוחל קר ואפור בא לעומתו‪.‬‬ ‫מעבר לכך התבוננתי באותם‬ ‫הרע בגודל של גורד שחקים בן שלושים‬ ‫תהליכיים פלאיים שכולנו עוברים‪ .‬יש‬ ‫ושש שנה'‪.‬‬ ‫כאלו שהתנתקו למשך שנים וחוזרים‪ .‬יש‬ ‫נקרעתי בין התמונות שראיתי‪ ,‬בין‬ ‫כאלו שכבר נמצאים בתוך המהלך עצמו‬ ‫הדיבורים שנלחמו בתוכי‪ ,‬ודמעות חנקו‬ ‫מתחיל‪.‬‬ ‫וחשים יובש וחוסר התחדשות‪ ,‬ויש כאלו‬ ‫את גרוני‪ .‬איזה געגוע לימים של תמימות‬ ‫פתחתי את החוברת בחלק של האותיות‬ ‫שעוד לא טעמו מעולם‪.‬‬ ‫וחיפוש‪ ,‬ואיזה ייאוש זוחל קר ואפור בא‬ ‫הגדולות והתחלתי לקרוא‪.‬‬ ‫כשהולכים עם תורה‪ ,‬יש משהו נפלא‬ ‫לעומתו‪.‬‬ ‫"אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת‬ ‫בכך שהתורה הנלמדת פשוט מדברת‬ ‫ואז הבנתי שבתוכי מתחוללת עכשיו‪,‬‬ ‫ה'‪...‬‬ ‫על הכל‪ .‬על אלו שהתייאשו‪ ,‬ועל אלה‬ ‫ברגעים אלו‪ ,‬המלחמה של היצר הרע עם‬ ‫שלא התחילו‪ .‬על אלו שהם מושלמים‬ ‫אני קורא כמה שורות‪ ,‬אבל לא מצליח‬ ‫היצר הטוב‪.‬‬ ‫להמשיך‪.‬‬ ‫(כאילו) ולא חסר להם כלום‪ ,‬ועל אלו‬ ‫הם נלחמים‪ ,‬ואני שדה הקרב‪.‬‬ ‫משהו מוזר שכבר לא קרה לי שנים‪.‬‬ ‫שמנותקים‪ .‬על הכל‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬זה אותה מלחמה של ילד מסכן‬ ‫מחשבותי נודדות עשרים שנה אחורה‪,‬‬ ‫זו פעם ראשונה שהמדור נכתב בלשון‬ ‫וחכם מול מלך זקן וכסיל!‬ ‫ואני רואה בדמיוני תמונה חיה של שנות‬ ‫נוכח‪ ,‬ואני מקווה שמי שיש בתוכו מעט‬ ‫מאותם הדברים יוכל לקבל מכך תועלת‪.‬‬ ‫הילד החכם והמסכן יש לו תמימות‬ ‫בחרותי הצעירות‪ ,‬כמותם לא ראיתי‬ ‫נצחית ורצון ללמוד‪ ,‬הוא יושב עדיין מול‬ ‫בשום אלבום תמונות‪ .‬אין לי די מילים‬ ‫הספר ועיניו הגדולות כמהות לראות את‬ ‫לתאר את זה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בס"ד‬ ‫התורות‬ ‫שבסקר‬ ‫בחר עד שלוש תורות‬ ‫שתרצה ללמוד בקיץ הקרוב )אייר עד תמוז(‬ ‫‪ 10‬תורות – הבחירה שלך!‬ ‫‪ 2‬וחצי עמודים‬ ‫ַּבחֲ צוֹצְ רוֹת‬ ‫עמוד‬ ‫אַ קְ רוּקְ תָ א‬ ‫ה'‬ ‫ג'‬ ‫תורה‬ ‫תורה‬ ‫המתקת הגזירות על ידי הלבשת התפילה בסיפורי דברים שמחת‬ ‫השפעת הנגינה על עבודת ה' והדרך לתקנה על ידי לימוד תורה‬ ‫המצוות ותיקון המוחין‬ ‫בלילה ולימוד זכות על כל אדם‬ ‫‪ 2‬עמודים‬ ‫וְ אַ ֶּתם ִּתהְ י ּו לִ י‬ ‫עמוד וחצי‬ ‫אוֹר הַ ּגָנוּז‬ ‫ל"ד‬ ‫ט"ו‬ ‫תורה‬ ‫תורה‬ ‫החרפות והבזיונות ששוברים את הלב מתבטלים כשמקשרים את‬ ‫תיקון המשפט מעלה את היראה לשורשה ועל ידי זה זוכים לטעום‬ ‫הלב ל"נקודה" – נקודת הצדיק‪ ,‬הנקודה הטובה שיש בכל חבר‪,‬‬ ‫את טעם אור הגנוז – תורה שבנגלה ובנסתר‬ ‫ונקודת הדיבור שבינו לבין קונו – ששם שורה האהבה הקדושה‬ ‫‪ 2‬וחצי עמודים‬ ‫וַ אֲ כַ לְ ֶּתם אָ כוֹל וְ ָׂשבוֹעַ‬ ‫‪ 2‬עמודים‬ ‫אַ ׁ ְשֵרי הָ עָ ם‬ ‫מ"ז‬ ‫ל"ה‬ ‫תורה‬ ‫תורה‬ ‫שבירת תאוות האכילה מביאה לנשיאות פנים ולמידת האמת –‬ ‫התשובה היא החזרת הדבר לשורשו בחכמה‪ ,‬ולכן צריך לשמור את‬ ‫בחינת יעקב‪ ,‬תפילין ושפע ארץ ישראל – ומתוך כך באה פרנסה‬ ‫השכל ממחשבות חיצוניות ולחדש אותו תמיד – על ידי לימוד‬ ‫בריווח‪ ,‬ודיבורי האמת נעשים שותפים לבריאת שמים וארץ חדשים‬ ‫פשטא דאורייתא ומשא ומתן באמונה – שבהם הנשמה מתחדשת‬ ‫ולפעולת מופתים‬ ‫ומקבלת מאור הפנים‬ ‫‪ 2‬וחצי עמודים‬ ‫וַ ּיִבֶ ן ה' אֱ לֹקִ ים אֶ ת הַ ֵּצלָ ע‬ ‫‪ 2‬וחצי עמודים‬ ‫אַ ָּבא ׁ ָשאוּל אוֹמֵ ר‬ ‫ס"ז‬ ‫נ"ה‬ ‫תורה‬ ‫תורה‬ ‫הכבוד הוא שורש הנפש‪ ,‬ולכן צריך לקבלו בקדושה ולשמרו מפגם‬ ‫בכוח התפילה באמונה שלמה – המתקנת את ה"קולות" והופכת כל‬ ‫תאוות האכילה; על ידי צדקה מעלים את הכבוד מעזי הפנים‪ ,‬ועל ידי‬ ‫בזיון לכבוד ה' – מתנוצץ אור זכות אבות ונמשכת קדושת ארץ‬ ‫יראה ואהבה וכבוד לזקן ששכח תלמודו מחיים את הנפש‬ ‫ישראל גם בגלות‪ ,‬ועל ידי זה ניצולים מעין הרע של הרשעים ורואים‬ ‫שהתעייפה מתפילה בלא לב‬ ‫במפלתם‬ ‫‪ 3‬עמודים‬ ‫חַ ּיִים נִצְ חִ ּיִים‬ ‫‪ 2‬וחצי עמודים‬ ‫ְּבֵר ׁ ִאשית – לְ עֵ ינֵי ָּכל ִי ְׂשָראֵ ל‬ ‫ע"ב‬ ‫ס"ז‬ ‫תורה‬ ‫תורה‬ ‫עצם הראייה של הצדיק האמת – חכם הדור – מעוררת את המוחין‬ ‫כשנעלם הצדיק האמת – היופי והפאר של העולם – מתגברים‬ ‫של כל אחד ומעניקה לו גדולה וחידושי תורה כפי מדרגתו‪ ,‬ומשם‬ ‫"מאורי אש" והחורבן‪ ,‬ועל ידי האבלות בחצות וההתקרבות לצדיק‬ ‫באות בושה ותשובה‪ ,‬המחיות בכל אחד את השפלות האמיתית –‬ ‫תניינא‬ ‫נפתחות העיניים‪ ,‬מתגברים "מאורי אור" של שבת ונבנה הבית‬ ‫תניינא‬ ‫עיקר החיים הנצחיים‬ ‫שלב א'‪ :‬החל מיום רביעי‪ ,‬א׳ בכסלו‪ ,‬ועד ט״ו בכסלו‬ ‫שלוחה ‪#‬‬ ‫בוחרים בעמדות נדרים פלוס – שלוחת "לטייל בתורתו"‪ ,‬או בקו "לטייל בתורתו" ‪04.62.77.313‬‬ ‫הגרלה! כל מי שמשתתף בשלב א' נכנס להגרלה על תמונה ענקית של ציון רבנו באומן‪,‬‬ ‫בהדפסה מיוחדת על זכוכית פנורמית!‬ ‫מִ י ּ‪ֵּ+‬נ ֵּיה‬ ‫ּו ֵ‪+‬ב ּ‪+‬יה‬ ‫פשט התורה • ביאור משולב שווה לכל נפש‬ ‫מבוא לתורה‪:‬‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫א] בתחילת התורה רבינו פותח את דבריו‬ ‫הביאור שלפניכם אינו ככל הביאורים‬ ‫שעל ידי התורה נתקבלים התפילות והבקשות‬ ‫שאנו מבקשים‪ ,‬וכן מתעלה החן והחשיבות של‬ ‫שהדפסנו בעבר‪ ,‬אלא הוא בבחינת "לעולם‬ ‫ירגיז אדם" ‪ -‬זהו עסק התורה בבחינת רוגז‪,‬‬ ‫תו‪+‬רה א'‬ ‫ישראל בפני כל מי שצריכים‪ .‬בהמשך המאמר‬ ‫מבואר עוד עניין הנפעל על ידי התורה‪,‬‬ ‫שהמלכות דקדושה מתחזקת ומקבלת כוח‬ ‫כנגד המלכות דסט"א‪ ,‬דהיינו שהיצר הטוב‬ ‫ערעור וקריאת תיגר על כל מוסכמה‪.‬‬ ‫למדנו את תורה א' כמה וכמה פעמים‪ ,‬והגענו‬ ‫ל"נחת" מסוימת שאינה מאפשרת לנו עוד‬ ‫ְׁ‬ ‫אַשרֵ י‬ ‫תְ מִ ימֵ י‬ ‫לנתץ תבניות ודפוסי חשיבה ישנים‪ .‬כאן‬ ‫מקבל כוח כנגד היצר הרע‪.‬‬ ‫בדיוק צריך לעסוק בתורה באופן שייצור‬ ‫ב] בזמן הגלות ‪ -‬בעוונותינו הרבים החן‬ ‫התחדשות; לא להישאר ב"נחת" של זקנה‬ ‫דָרֶ ְך‬ ‫והחשיבות של ישראל נפל והחן נמצא אצל‬ ‫וכסילות‪ ,‬המאיימת להטביע אותנו בתוך‬ ‫אומות העולם‪ ,‬ועל ידי התורה החן נתעלה‬ ‫מלכות דסטרא אחרא שאינה חפצה בתבונה ‪-‬‬ ‫והתפילות מתקבלות‪ .‬וטעם הדבר שעל ידי‬ ‫להבין דבר מתוך דבר‪.‬‬ ‫לימוד התורה החן מתעלה‪ ,‬כי באמת איש‬ ‫על כן‪ ,‬עיקר הביאור אינו נמצא בתוך הביאור‬ ‫הישראלי נועד לכך שהוא יסתכל בשכל של כל‬ ‫המשולב עצמו‪ ,‬אף על פי שגם בו משובצות‬ ‫דבר‪ ,‬והחכמה והחיות של כל דבר היא תאיר לו‬ ‫פנינים "מרגיזות" שיערערו על כל מה שהבנתם‬ ‫ח ‪+‬ל ק א '‬ ‫בכל דרכיו כמו השמש‪ .‬שזוהי מהות הבכורה‬ ‫עד כה‪ .‬עיקר הרוגז טמון בהערות בשולי‬ ‫שניתנה ליעקב ונלקחה על ידו מעשיו‪ .‬וזה‬ ‫הביאור ‪ -‬שם נפתחות אפשרויות חדשות‪,‬‬ ‫נעשה על ידי הכנת כלים לאור הגדול‪ ,‬שכל זה‬ ‫עולות שאלות מציקות‪ ,‬ונעשים דיוקים שכבר‬ ‫נכלל בכוחה של התורה הקדושה‪.‬‬ ‫מזמן ויתרנו עליהם‪.‬‬ ‫ג] תורה זו כוללת בתוכה עוד עניינים רבים‬ ‫אם אתם רוצים לפתוח את העיניים‪ ,‬להסתכל‬ ‫ופרטים רבים‪ ,‬כפי שנראה בהמשך הביאור‪,‬‬ ‫העורך‪ :‬הר"ר‬ ‫מחדש בשכל שבכל מילה ולעסוק בעסק‬ ‫ואין בתמצית זו ולו מקצת מסיכום מהלך‬ ‫יהושע קליין‬ ‫התורה בכוח‪...‬‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים!‬ ‫‪6‬‬ ‫יקר ַה ֲח ׁ ִשיבוּת וְ ַה ֵחן הוּא ֶאצְ לָ םאי‪,‬‬ ‫אחרא‪ִּ ,‬כי ַעכְ ׁ ָשיו ִע ַ‬ ‫רבינו פותח את התורה בפסוק הראשון‬ ‫מתהילים קי"ט ‪ -‬פרק העוסק כולו בלימוד‬ ‫והוא החן שאינו אמיתי‪ ,‬אך הוא יונק ולוקח כח מהחן‬ ‫התורה ובחביבותה‪ ,‬אותו יבאר כדרכו בסוף‬ ‫האמיתי‪ֲ ,‬אבָ ל ַעל יְ ֵדי קבלת ַה ּת ָוֹרה ולימודה‪ ,‬נִ ְת ַע ָּלה‬ ‫המאמר‪ ,‬יחד עם כל הקדמות המאמר‪.‬‬ ‫ַה ֵחן וְ ַה ֲח ׁ ִשיבוּת ׁ ֶשל יִ שְׂ ָר ֵאל ואף לוקח את החן מהם‪,‬‬ ‫ִּכי ַה ּת ָוֹרה נִ ְק ֵראת (משלי ה') ַא ֶ ּילֶ ת ֲא ָהבִ ים וְ יַ ֲעלַ ת ֵחןבי‪,‬‬ ‫תוֹרת ה'‪.‬‬ ‫ַא ׁ ְש ֵרי ְת ִמ ֵימי ָד ֶרְך ַההוֹ לְ כִ ים ְּב ַ‬ ‫יה‪,‬‬ ‫לוֹמ ֶד ָ‬ ‫ודרשו על זה חז"ל במס' עירוביןגי ׁ ֶש ַּמ ֲעלָ ה ֵחן ַעל ְ‬ ‫דַּ ע ִּכי ַעל יְ ֵדי ַה ּת ָוֹרהא שאנו מקבליםב ועוסקים בה‪,‬‬ ‫הרי שבכוח התורה להעלות את החן לישראל‪ ,‬וְ ַעל יְ ֵדי זֶ ה‬ ‫נִ ְת ַק ְּבלִ יםג ָּכל ַה ְּתפִ ילּ וֹ ת וְ כָ ל ַה ַּב ָּק ׁשוֹ תד ׁ ֶש ָאנ ּו ְמבַ ְק ׁ ִשים‬ ‫שהחן חוזר לישראל נִ ְת ַק ְּבלִ ים ָּכל ַה ּ ְתפִ ילּ וֹ ת וְ ַה ַּב ָּק ׁשוֹ ת‪,‬‬ ‫ו ִּמ ְת ּ ַפ ְּללִ יםה‪ .‬וְ כן נפעל על ידי התורה דבר נוסףו‪ ,‬ש ַה ֵחן‬ ‫ומעתה מבואר שכל עניין קבלת התפילות על ידי התורה‬ ‫וְ ַה ֲח ׁ ִשיבוּתז ׁ ֶשל יִ שְׂ ָר ֵאל נִ ְת ַע ָּלה מנפילתו וְ נִ ְת ֵ‬ ‫רוֹמם‬ ‫הוא בכוח העלאת החןדי‪:‬‬ ‫למעלה ִּבפְ נֵ י ָּכל ִמי ׁ ֶש ְ ּצ ִריכִ ין ֵהן ְּברו ָּחנִ י ֵהן ְּבגַ ׁ ְש ִמי ‪ -‬החן‬ ‫סיכום‪ :‬בתחילת דבריו הקדים לגלות שעל ידי‬ ‫הוא הדבר הנפעל בעצם האדם שיש לו חן‪ ,‬והחשיבות היא‬ ‫התורה נתעלה הח"ן ומתקבלים התפילות‪.‬‬ ‫כעין תוצאה של החן‪ ,‬ומעלת העלאת החן מועילה הן כלפי‬ ‫עתה בהמשך דבריו‪ ,‬רבינו מרחיב ומבאר את‬ ‫שמיא והן כלפי בני אדם‪ ,‬וכן כל מי שבאים איתו באיזה‬ ‫עניין העלאת הח"ן על ידי לימוד התורה‪ ,‬ומהו‬ ‫משא ומתן‪ ,‬בעניינים רוחניים ובעניינים גשמייםח‪.‬‬ ‫מהות אותו ח"ן אמיתי‪ ,‬ומקדים לבאר את‬ ‫עבודת איש הישראלי בכל הליכותיו בעולם‬ ‫והטעם למה נצרך בכלל העלאת החן ‪ִּ -‬כי ַעכְ ׁ ָשיו קודם‬ ‫הזה‪ ,‬ובתוך דבריו יתבארו עוד כמה עניינים‬ ‫התיקון השלם דלעתיד‪ַּ ,‬ב ֲעווֹנוֹ ֵתינ ּו ָה ַר ִּביםט ֵחן וַ ֲח ׁ ִשיבוּת‬ ‫הקשורים לכללות המאמר‪ ,‬כגון מה עיקר‬ ‫ָה ֲא ִמ ּ ִתיי ׁ ֶשל יִ שְׂ ָר ֵאל נָ פַ ל אל אומות העולם והסטרא‬ ‫התפילה והבקשה הנצרכת להתקבל על ידי‬ ‫החן‪.‬‬ ‫א‪ .‬יש לעיין מדוע בתחילת דבריו לא כתב רבינו במפורש 'דע‪ ,‬כי על ידי לימוד‬ ‫ִּכי אותו ִא ׁיש ַה ִ ּישְׂ ְר ֵאלִ י שמבקש ומתפלל‪ ,‬וצריך לאותה‬ ‫התורה מתקבלים כל התפילות'‪ ,‬אף שבהמשך דבריו מבואר בפירוש כמה‬ ‫העלאה של החן שנפל‪ ,‬צָ ִריְך ָּת ִמיד לְ ִה ְס ַּת ֵּכל ְּב ַה ּ ֵ ׂשכֶ ל‬ ‫פעמים את המושג 'לימוד התורה'?‬ ‫ב‪ .‬לשון זו 'שאנו מקבלים' מובאת במהדורת דפוס ראשון תקס"ח‪ ,‬בנוסח‬ ‫ׁ ֶשל ָּכל דָּ בָ רוט שהוא אור האלוקות המחיה כל דבר‪ ,‬ולא‬ ‫הראשון שהיה למוהרנ"ת מתורה זו‪ ,‬ועיין בהערה הקודמת‪ .‬ויש לעיין לפי‬ ‫רק להסתכל בשכל של כל דבר‪ ,‬אלא הוא צריך גם ל ְַק ּׁ ֵשר‬ ‫המשך התורה‪ ,‬מהו הפירוש שאנו מקבלים את התורה? והאם קבלה זו‬ ‫תלויה בנו? והאם לשם קבלה זו צריך שיהיה לתורה חן בעינינו‪ ,‬כדי שיהיה‬ ‫זי‬ ‫ַעצְ מוֹ זט ופנימיותו ֶאל ַה ָחכְ ָמה וְ ַה ּ ֵ ׂשכֶ ל ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ְּבכָ ל דָּ בָ ר‬ ‫מקום לתורה בליבנו?‬ ‫בבריאה‪ ,‬ובכלל זה גם כל המאורעות שמתרחשים בעולם‪,‬‬ ‫ג‪ .‬לשון רבינו אינה שהתפילות 'נשמעים' אלא נתקבלים‪ .‬ויש לעיין מקשרי‬ ‫המאמר מה הפירוש שהתפילה 'מתקבלת'‪ ,‬האם עניין הקבלה קשור למילוי‬ ‫חי‬ ‫ְּכ ֵדי ׁ ֶש ָ ּי ִאיר לוֹ ַה ּ ֵ ׂשכֶ ל הפנימי והאלוקי ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ְּבכָ ל דָּ בָ ר‬ ‫הבקשה שבתפילה‪ ,‬והאם הגדרה זו קשורה לחקיקה המוזכרת בהמשך‬ ‫בבריאה‪ ,‬ועיקר המכוון בכל זה הוא‪ ,‬לְ ִה ְת ָק ֵרב לַ ַה ּׁ ֵשם‬ ‫התורה? ודו"ק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יש לעיין מה ההבדל בין תפילות ובקשות‪ ,‬והאם הבקשות הם גם כלפי‬ ‫יִ ְת ָּב ַרְך ַעל יְ ֵדי אוֹ תוֹ ַהדָּ בָ רטי באופן של מוסיף והולך‪ ,‬כי‬ ‫שמיא‪ ,‬או שהבקשות מכוונות רק למה שמבקשים מבני אדם וכדו'‪.‬‬ ‫ה‪ .‬יש לדקדק מה ההבדל בין תפילה ובקשה מתוך קשרי התורה? ומדוע‬ ‫בתחילה פתח והקדים את התפילה לבקשה‪ ,‬ובסוף דבריו הקדים את‬ ‫אי‪ .‬מדוע רבינו סתם ולא פירוש מי הם אותם אלו שמכונים 'אצלם'?‬ ‫הבקשה לתפילה?‬ ‫בי‪ .‬ויש לעיין מדוע רבינו הביא בדבריו את החלק הראשון של הפסוק 'איילת‬ ‫ו‪ .‬אף שבהמשך דברי רבינו מבואר שהחן והחשיבות הוא חלק מקבלת‬ ‫אהבים'‪ ,‬הלא חלק זה אינו נצרך לדרשת רבינו‪ ,‬וכן מה שנדרש על זה‬ ‫התפילות הנפעל על ידי לימוד התורה‪ ,‬מכל מקום הדבר מבואר בתחילת‬ ‫בגמרא הוא עניין אחר מהעלאת החן‪.‬‬ ‫דבריו כשני עניינים נפרדים‪ .‬ואכן יש להתבונן בהמשך המאמר‪ ,‬היכן רבינו‬ ‫גי‪ .‬ועיין שם בגמרא להבנת הקשר בין כלל דברי הגמרא שם למהלך התורה‪.‬‬ ‫חזר לעסוק בעניין החן הנצרך 'בפני כל מי שצריכים'‪ ,‬הרי לכאורה רבינו‬ ‫די‪ .‬ויש להקשות כיצד ניתן לומר שכל קבלת התפילות היא רק כאשר יש‬ ‫עוסק בהמשך התורה רק בקבלת התפילות?‬ ‫לאדם חן‪ ,‬הלא אדרבה‪ ,‬כל דברי חז"ל בכל הדורות‪ ,‬ובפרט דברי רבינו‬ ‫ז‪ .‬יש לעיין האם חשיבות וחן הם שני דברים נפרדים‪ ,‬או שמהמשך התורה‬ ‫הכלליים הם‪ ,‬שכל תפילה ותפילה נשמעת לפניו יתברך בלי שהדבר תלוי‬ ‫מבואר בפירוש שהם עניין אחד ממש? ולפי הצד שהם שני עניינים ובחינות‬ ‫במצבו של כל אחד‪.‬‬ ‫שונות‪ ,‬יש להבין מה ההבדל ביניהם?‬ ‫וט‪ .‬יש לעיין מקשרי התורה מה הפירוש 'השכל של כל דבר'‪ ,‬ויש לכך כמה‬ ‫ח‪ .‬ביאור זה אינו מוכרח‪ ,‬אך לפי כפילות הלשון 'בפני כל מי שצריכין' שזה‬ ‫וכמה הגדרות מתוך קשרי התורה להלן‪.‬‬ ‫כולל גם את הבקשות שאינן מופנות כלפי שמיא‪ ,‬ואחר כך מוסיף 'הן‬ ‫זט‪ .‬הנה‪ ,‬רבינו האריך בלשונו בשתי בחינות שונות‪ ,‬ויש להבין מה ההבדל בין‬ ‫ברוחני והן בגשמי' שגם הבקשות והתפילות לה' הם בעניינים רוחניים‬ ‫ההסתכלות בשכל של כל דבר‪ ,‬לבין ההתקשרות אל השכל שיש בכל דבר‪.‬‬ ‫וגשמיים‪ ,‬וגם מה שאני מבקשים מכל מי שצריכים הוא גם ברוחניות וגם‬ ‫זי‪ .‬עיין בהערה הקודמת‪ ,‬ויש לעיין מדוע בהתחלה כתוב להסתכל בשכל של‬ ‫בגשמיות‪ .‬ויש לעיין מתוך קשרי התורה מי הם אותם אנשים או יצורים‬ ‫כל דבר‪ ,‬ואחר כך מוסיף את עניין החכמה‪ ,‬ומה ההבדל בין שכל וחכמה‪.‬‬ ‫אחרים שמהם מבקשים בקשות?‬ ‫ועיין בפסוק המובא להלן “ראשית חכמה יראת ה’ שכל טוב לכל עושיהם”‪.‬‬ ‫ט‪ .‬לשון זו אינה רגילה בלשון רבינו‪ ,‬ויש להבין מה הכוונה בעוונותינו הרבים‪,‬‬ ‫חי‪ .‬ויש לעיין מהו המושג ששמו ‘דבר’‪ ,‬האם הדבר הוא מה שמסתיר ומכסה‬ ‫והאם יש בחינה כללית בתורה של שני סוגי עוונות?‬ ‫על השכל‪ ,‬האם זה הכלי של השכל? ולהצד שאכן זה המכסה והכלי של‬ ‫י‪ .‬מהו ההבדל בין חן וחשיבות האמיתי לחן וחשיבות שאינו אמיתי? והאם‬ ‫השכל‪ ,‬אז זהו בחינת נ’ ויש לעיין‪.‬‬ ‫כאשר יש למישהו חן שאינו אמיתי הוא יכול לפעול על ידי זה שיתקבלו‬ ‫טי‪ .‬לפי דבריו הקדושים כאן נראה שעיקר התכלית של כל מהלך התורה‪,‬‬ ‫בקשותיו?‬ ‫‪7‬‬ ‫מִ י ּ‪ֵּ+‬נ ֵּיה‬ ‫על המילה 'ויעקבני' וְ ַח ְּכ ַמנִ י מלשון חכמה‪,‬‬ ‫זה כל המכוון והייעוד של כל איש ישראלי‬ ‫ּו ֵ‪+‬ב ּ‪+‬יה‬ ‫שיעקב התחכםהכ עם עשיו בלקיחת הבכורה‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬והסיבה שההסתכלות וההתקשרות‬ ‫והברכה‪ ,‬הרי מבואר שיעקב זכה לחכמה וכל‬ ‫אל השכל תועיל לאדם הרוצה להתקרב‬ ‫מהות שמו היא החכמה והבכורה שלקח‪.‬‬ ‫שכֶ ל הזה שהוא פנימיות כל דבר‬ ‫להשי"ת‪ִּ ,‬כי ַה ּ ֵ ׂ‬ ‫בבריאה‪ ,‬הוּא אוֹר רוחני ָ ּגדוֹ ל ו ֵּמ ִאיר לוֹ ְּבכָ ל‬ ‫וְ בחינה זו של השכל שמאיר באור גדול‪ ,‬זֶ ה‬ ‫הש ֶמשׁוכ שמאירה באור גדול‪ִּ ,‬כי‬ ‫ְּב ִחינַ ת ׁ ֶ‬ ‫דְּ ָרכָ יוכ שבהם הוא הולך ומתקרב להשי"ת‪ְּ ,‬כמוֹ‬ ‫ׁ ֶש ָּכתוּב (קהלת ח') ָחכְ ַמת ָא ָדם ּ ָת ִאיר ּ ָפנָ יואכ ‪-‬‬ ‫ַה ּ ֵ ׂשכֶ ל הוּא ֵמ ִאיר לוֹ ְּבכָ ל דְּ ָרכָ יו ְּכמוֹ ַה ּׁ ֶש ֶמ ׁש‬ ‫דהיינו חכמת האדם היא זו שמאירה לו את הדרך‬ ‫שמאירה לבני אדם את הדרכים‪ ,‬למרות שאי‬ ‫שלפניו‪ ,‬וכאשר חכמה זו מתקשרת עם החכמה‬ ‫אפשר להסתכל באורה העצמי ולהינות ממנו‪,‬‬ ‫והשכל שבכל דבר‪ ,‬הרי שכל הדברים בבריאה‬ ‫וְ זֶ ה שהשכל כמו אור השמש הוא ְּב ִחינַ ת‬ ‫מאירים לו אור כיצד להתקרב להשי"ת על ידי‬ ‫אוֹרחזכ צַ דִּ ִיקים ְּכאוֹר נוֹ גַ ּה הוֹ לֵ ְך‬ ‫(משלי ד) "וְ ַ‬ ‫אותם דברים שלולא ההסתכלות אינם נראים‬ ‫וָ אוֹר ַעד נְ כוֹ ן ַה ּיוֹ ם" שכשם שהשמש אין אורה‬ ‫ככאלו שיכולים לקרב את האדם להשי"ת‪.‬‬ ‫הגדול מופיע בשווה בכל היום‪ ,‬אלא בהתחלה‬ ‫היא מועטת עד שבאמצע היום היא מאירה בכל‬ ‫וְ זֶ ה ‪ -‬דהיינו בחינה זו של איש הישראלי‪,‬‬ ‫תוקפה‪ ,‬כך גם השכל ואור הצדיקים הולך ומאיר‬ ‫שצריך להסתכל בשכל של כל דבר‪ ,‬עד כדי‬ ‫מיום ליום עוד ועוד עד שמגיע לשיא תקפוחכ‪.‬‬ ‫שהחכמה הזו תתלבש בעצמותו‪ ,‬היא ְּב ִחינַ ת‬ ‫מדרגתו של יַ ֲעקֹב אבינו ע"ה‪ִּ ,‬כי יַ ֲעקֹב זָ כָ ה‬ ‫וְ כל מה שהתבאר בעניין השכל ואורו הגדול‪ ,‬זֶ ה‬ ‫כוֹרה מעשיו‪,‬‬ ‫בעבודתו ותשוקתו לקחת את ה ְּב ָ‬ ‫מבאר את ְּב ִחינַ ת האות ֵחית מתוך המילה ח"ן‪,‬‬ ‫אשית‪ֶ ׁ ,‬שהוּא ‪ -‬דהיינו‬ ‫ׁ ֶשהבכורה הוּא ֵר ׁ ִ‬ ‫שהח' במילואה (חי"ת) היא לְ ׁשוֹ ן ַח ּיוּת וחיים‪,‬‬ ‫הראשית‪ ,‬היא ְּב ִחינַ ת ָחכְ ָמה‪ְּ ,‬כמוֹ ׁ ֶש ָּכתוּב‬ ‫ִּכי ַה ָחכְ ָמה וְ ַה ּ ֵ ׂשכֶ ל שיש בכל דבר הוּא ַה ַח ּיוּת‬ ‫אשית ָחכְ ָמה יראת ה' שכל‬ ‫(תהלים קיא) " ֵר ׁ ִ‬ ‫הרוחנית ׁ ֶשל ָּכל דָּ בָ ר בבריאה‪ְּ ,‬כמוֹ ׁ ֶש ָּכתוּב‬ ‫טוב לכל עושיהם"‪ ,‬הרי שהראשית היא חכמה‬ ‫"ה ָחכְ ָמה ּ ְת ַח ֶ ּיה" וְ כוּ' ‪ -‬ולפי זה‬ ‫(קהלת ז) ַ‬ ‫ושכלבכ‪ ,‬וְ זֶ ה ְּב ִחינַ ת מה שכתוב בטענת עשיו‬ ‫ההסתכלות וההתקשרות על השכל שבכל דבר‪,‬‬ ‫ליצחק‪ ,‬על לקיחת הבכורה והברכות (בראשית‬ ‫היינו אל החיות שיש בכל דבר‪.‬‬ ‫דכ‬ ‫כז) "וַ ַ ּי ְע ְקבֵ נִ י זֶ ה פַ ֲע ַמיִ ם"גכ וְ ַת ְרגּ וּם אוּנְ ְקלוֹ ס‬ ‫ובפרט מה שצריך להסתכל בשכל של כל דבר‪ ,‬הוא 'להתקרב‬ ‫לה' יתברך'‪ ,‬ויש לעיין האם זוהי דרך שונה מהתכלית של‬ ‫תחילת התורה‪ ,‬להעלות את החן ושיתקבלו התפילות‪ ,‬או‬ ‫שזוהי אותה בחינה בדיוק‪.‬‬ ‫את אונקלוס פעמיים בתורה זו‪ ,‬ואף שרבינו הרבה את לשון‬ ‫כ‪ .‬מלשון רבינו מבואר שהשכל המדובר הוא איננו 'חכמה'‬ ‫התרגום בפסוקים שונים‪ ,‬בדרך כלל רבינו לא מזכיר את שם‬ ‫של עומק וחשבון‪ ,‬אלא חכמה שהיא אור רוחני‪ ,‬ויש להבין‬ ‫המתרגם‪ .‬ואולי יש לומר שיש קשר בין סיפורו של אונקלוס‬ ‫מקשרי התורה מהי אותה חכמה ושכל‪.‬‬ ‫לתורה א'‪.‬‬ ‫אכ‪ .‬ויש להתבונן‪ ,‬האם החכמה המאירה בפני האדם היא קשורה‬ ‫הכ‪ .‬בפירוש הפשוט הכוונה שיעקב עשה פעולה של התחכמות‪,‬‬ ‫לח"ן שיש לאדם שמאיר כביכול בפניו‪ ,‬ואם כן האם אפשר‬ ‫אך מקשרי התורה יש מקום לומר עוד שיעקב החכים את‬ ‫לומר שיש קשר בין האור שיש לו בכל דרכיו‪ ,‬לכך שאותו‬ ‫עשיו בפעולות אלו ודוק‪.‬‬ ‫איש הישראלי יש לו חן‪.‬‬ ‫וכ‪ .‬והנה יש לעיין‪ ,‬מדוע רבינו היה צריך להאריך בכל עניין‬ ‫בכ‪ .‬וצ"ב לפי כלל י"א שהפשט של הפסוק עולה בקנה אחד עם‬ ‫השמש בשלב זה של התורה‪ ,‬הרי לכאורה לא התחדש כלום‬ ‫הדרש שרבינו דורש‪ ,‬מתוך התורה בעצמה‪ ,‬דהלא מפסוק‬ ‫במהות השכל דרך הבנת העניין לאור השמש‪.‬‬ ‫זה מבואר שהיראה היא הראשית והחכמה היא איננה בחינת‬ ‫זכ‪ .‬אור'ח' הוא מלשון אור ח'‪ ,‬ויש לעיין מהו אורח הצדיקים‪,‬‬ ‫ראשי"ת‪ ,‬ועיין שם בפסוקים ובמפרשים היטב‪.‬‬ ‫ומה עניין צדיקים למהלך התורה‪ ,‬הרי מדובר על כל איש‬ ‫גכ‪ .‬מהדגשת הפסוק וביאור התרגום מבואר‪ ,‬שיעקב זה בחינת‬ ‫הישראלי שמסתכל בשכל של כל דבר‪.‬‬ ‫חכמה‪ ,‬ויש להבין שבפסוק מבואר שיש ב' בחינות של חכמה‬ ‫חכ‪ .‬ולפי זה יש להבין‪ ,‬מה קורה לאדם שהסתכל על השכל שהוא‬ ‫שונות‪ ,‬כמו שכתוב ויעקבני זה פעמיים‪ ,‬ואם כן יש להבין‬ ‫כמו שמש‪ ,‬ואז האור הלך והתחזק עד שלפתע הוא נחלש‬ ‫מתוך קשרי התורה מה הם אותם ב' בחינות של חכמה‪.‬‬ ‫שקע ונעשה חושך כמו השמש ששוקעת ונעשה חושך‪.‬‬ ‫דכ‪ .‬ושלא בדרך הפשט ממש‪ ,‬יש להתבונן בכך שרבינו מזכיר‬ ‫‪8‬‬ ‫שלוחה ‪0‬‬ ‫שלוחה ‪1‬‬ ‫שיעורי הדרכה‬ ‫עדכונים‬ ‫סדרת שיעורים מתומצתים על הח"י כללים‬ ‫דקת הליכה – כמה דקות של הארה לכל היום מתוך התורה הזמנית‪ ,‬עולה בכל בוקר‬ ‫סדרה מורחבת של שיעורי הדרכה על הח"י כללים‬ ‫חדשות‪ ,‬עדכונים חשובים ושיעורים חדשים – הכל עולה כאן בשלוחה‬ ‫ראיונות‪ ,‬פאנלים ושיעורי הדרכה נוספים‬ ‫הקלטות מלאות מכנסים של 'לטייל בתורתו'‬ ‫שלוחה ‪2‬‬ ‫שלוחת השיעורים המרכזית‬ ‫שלוחה ‪5‬‬ ‫שיעורים בפשט התורה‬ ‫מתיבתא דרב נחמן‬ ‫‪1 1 2‬‬ ‫)‪ 8‬שיעורים(‬ ‫סדרת שיעורים מהרה"ח ר' שמעון טייכנר‬ ‫מידע מלא על כל כוללי 'מתיבתא דרב נחמן'‬ ‫‪2 1 2‬‬ ‫)‪ 2‬שיעורים(‬ ‫סדרת שיעורים מהרה"ח ר' אליהו עטיה‬ ‫שלוחה ‪6‬‬ ‫שיעורי עיון‬ ‫‪1 2 2‬‬ ‫ר' אלנתן ויסטרייך )‪ 4‬שיעורים(‬ ‫מבחנים‬ ‫שיעור א' – התחדשות בהליכה עם תורה א'‬ ‫הרשמה למערכת · מילי המבחן השבועי · מבחני העמקה‬ ‫שיעור ב' – איך לומדים בעיון‬ ‫· פניות למערכת · בדיקת זכייה · רשימות הזוכים‬ ‫שיעור ג' – יעקב ועשו‪ ,‬שמש ולבנה‪ :‬עוברים על כל התורה בפשט ופותחים שאלות לעיון‬ ‫שיעור ד' – למה התפילה לא נכנסת ללב? עוברים על כל התורה בפשט ופותחים שאלות לעיון‪,‬‬ ‫חלק ב'‬ ‫שלוחה ‪7‬‬ ‫‪2 2 2‬‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי שלום רוזנפלד‬ ‫ארכיון התורות‬ ‫שיעור פתיחה לתורה א' – ללכת עם תורה‪ :‬איך מדברים בשפה של תורה א'‬ ‫‪3 2 2‬‬ ‫ר' נחמן לפק‬ ‫שיעורים מסודרים על כל התורות שנלמדו בעבר בצורה‬ ‫ללמוד עם שאלות‪ :‬מה זה חן בתורה א'? – שיעור שנמסר עם חבורת הבחורים בישיבת חיי‬ ‫מסודרת‬ ‫טוביה‬ ‫‪4 2 2‬‬ ‫הרה"ח ר' מאיר שטיינמן )‪ 3‬שיעורים(‬ ‫שלוחה ‪9‬‬ ‫שיעור הקדמה – להתחבר לרבנו דרך הלימוד‬ ‫שיעור א' – להתפלל וללמוד‪ :‬איך התפילה מתקבלת?‬ ‫חזרה למיקום האחרון‬ ‫שיעור ב' – השכל שבכל דבר‪ :‬איך כל דבר מקרב אותנו להשם‬ ‫חזרה אוטומטית לנקודה האחרונה בהאזנה‬ ‫‪5 2 2‬‬ ‫ר' אלעזר אנגל‬ ‫למה התפילות לא מתקבלות? הדרך השלישית‪ ,‬דרך הח"ן‬ ‫שלוחה ‪4‬‬ ‫ר' יהושע קליין‬ ‫‪1 6 2 2‬‬ ‫)שיעור ‪(1‬‬ ‫סדרת שיעורים מוקלטים על סדר התורה‬ ‫שיעורים באידיש‬ ‫שיעור א' – השכל שבכל דבר‪ :‬שיעור פתיחה לסדרה‬ ‫‪1 1 4‬‬ ‫פשט – הגה"ח ר' משה קרמר‬ ‫‪2 6 2 2‬‬ ‫שיעורים שנמסרו בקבוצות שונות )‪ 6‬שיעורים(‬ ‫)‪ 2‬שיעורים(‬ ‫מה ההבדל בין תפילה שהתקבלה לתפילה שנענתה?‬ ‫‪1 2 4‬‬ ‫עיון – הגה"ח ר' משה קרמר‬ ‫חכמה דקדושה מול חכמה של הסטרא אחרא‬ ‫)‪ 4‬שיעורים(‬ ‫למצוא חן בעיני הבריות – מה זה באמת?‬ ‫איך היצר מתחזה – וכיצד מתגברים עליו?‬ ‫"אני לא ראוי" – איך יוצאים מהייאוש בתפילה?‬ ‫ללמוד בלי לסגור את השכל – פתיחה לתורה א'‬ ‫הקראה‬ ‫‪3 2‬‬ ‫הקראה של כל תורה א' – לחזרה ושינון בלכתך בדרך‬ ‫ָ ּב ֶזה ְל ַהכ‬ ‫ביר ֹו ְ ּב ִח‬ ‫ְ א ַל ֲעס ֹוק‬ ‫בּ ּור ש‬ ‫וַ ֲאזַ י‬ ‫ׁ ָשמ‬ ‫ַמ ָּמ ׁש‬ ‫ה ַה ִּדי‬ ‫•‬ ‫ד ֶא ְצלוֹ‬ ‫ְ ּב ַע ְצמוֹ‬ ‫ֵ ּב ׁש ְ ּבזֶ‬ ‫ַּתלְ ִמי‬ ‫אזַ י יִ ְתלַ‬ ‫ע ָ ׂשה ֲח ֵ‬ ‫”‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ּ‬ ‫ה‬ ‫ֲ‬ ‫ת וביאורים‬ ‫פוֹ ת לָ מוֹ‬ ‫ב ְּכ ִאלּ ּו‬ ‫ת ְּלק ּותוֹ‬ ‫ך‬ ‫•‬ ‫ִה ְס ַּ‬ ‫י‬ ‫אין ֲחלִ י‬ ‫ה נֶ ְח ׁ ָש‬ ‫ר‬ ‫ִ‬ ‫צ‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ֵ‬ ‫וְ יִ ְהיֶ‬ ‫ָ‬ ‫ש ִ ּנ ׁ ְש ָאר‬ ‫ו‬ ‫ֲ‬ ‫כ‬ ‫ַ ּב ֲח ֵבירוֹ‬ ‫נ‬ ‫ְּכמ”ש‬ ‫ַ‬ ‫ָצא ְּכ ׁ ֶ‬ ‫•‬ ‫”‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ז‬ ‫ְ‬ ‫ִמיד נִ‬ ‫ה ָהעוֹ לָ‬ ‫”‬ ‫•‬ ‫ַהיְ ינ ּו‬ ‫י‬ ‫ַק ָ ּיים ְ ּבזֶ‬ ‫ע‬ ‫•‬ ‫פוֹ ת לָ מוֹ‬ ‫א ַמר ַּתלְ‬ ‫ש‬ ‫ן וְ ַחד ָ‬ ‫•‬ ‫ו ְו ַי ִ ּגי ַע ְז‬ ‫ֶׁ‬ ‫ַא ֲח ָריו‬ ‫ׁש ֲחלִ י‬ ‫ָא ַמר ֵ ּב‬ ‫ר ַּד ְע ּתוֹ‬ ‫יֵ‬ ‫י‬ ‫ָריו ֲאזַ‬ ‫ַחד‬ ‫בסיי‬ ‫ַ ּב ֲח ֵביר ֹו‬ ‫מיד ַא ֲח‬ ‫•‬ ‫ׁ ֶש ִ ּנ ׁ ְש ָא‬ ‫ע‬ ‫תא ד‬ ‫ַה ַּד ַעת‬ ‫אוֹ ַּתלְ ִ‬ ‫הר”ר ‪​ ‬‬ ‫ֵמ ַא ַחר‬ ‫מ ְלא ּו ָי ָמי‬ ‫‪+‬צפונו‪+‬ת‬ ‫ר ה ּוא‬ ‫שמיא‬ ‫•‬ ‫ִּכי ִעי ָק‬ ‫ין‬ ‫פ‬ ‫לוֹ ֲחלִ י ִ‬ ‫ן‬ ‫ֵ ּב‬ ‫ַתלְ ִמיד‬ ‫ד ַּכ ַ ּנ”ל‬ ‫ִּכי יֵ ׁש‬ ‫ם‬ ‫ן אוֹ ּ‬ ‫יוסף‬ ‫•‬ ‫עומק הקשרים דרך הדקדוק בלשון‬ ‫י‬ ‫ַּתלְ ִמי‬ ‫ִ‬ ‫ע”י ֵ ּב‬ ‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫מ‬ ‫ַ‬ ‫ׁ ָש‬ ‫”י ֵ ּבן אוֹ‬ ‫י‬ ‫ַא ֲח ָריו‬ ‫ִ‬ ‫ָ ּבעוֹ לָ ם‬ ‫ש‬ ‫ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫•‬ ‫ר ַק ָ ּיים‬ ‫ַה ַּד ַעת‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫ליפשיץ‬ ‫ׁש נִ ׁ ְש ָא‬ ‫ש ִ ּנ ׁ ְש ָאר‬ ‫ור ׁ ֶש ִה ְכנ‬ ‫ל ֹו ַו ֲא ַזי‬ ‫ח ְכמוֹ ת‬ ‫מ‬ ‫ה ּוא ַמ ָּ‬ ‫ּו ְכ ׁ ֶ‬ ‫יְ ַד ֵּבר ָ‬ ‫ב ְּכ ִאלּ ּו‬ ‫ן‬‫ֹו‬‫ע‬ ‫ת ּ ִפי‬ ‫נֶ ְח ׁ ָש‬ ‫מ‬ ‫ְ‬ ‫ש‬ ‫ִדי ַרב ִּי ִׁ‬ ‫ר תורהה ּוס"אא‬ ‫זה ַה ִ ּדי ּב ּ‬ ‫ת ר”‬ ‫צ‬ ‫כי ִעי ָק‬ ‫ו‬ ‫ְ‬ ‫ֹ‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫חֲ‬ ‫ל‬ ‫ֶ‬ ‫ים מט) ִּ‬ ‫ֲח ִ‬ ‫•‬ ‫ות לִ ִ ּבי‬ ‫•‬ ‫ַּת ְל ִמיד‬ ‫ת וְ ָהג ּ‬ ‫תב ּונוֹ ת‬ ‫וְ זֶ ה ת ִל ִּבי ְ‬ ‫(תהל‬ ‫ר ָח ְכמוֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ב‬ ‫ּ‬ ‫פוֹ תת‬ ‫ְ‬ ‫ה וְ ַה ֲחלִמיהדורבדרך'‬ ‫ּ ִפי יְ ַד ֵ ּב‬ ‫ְו ָהג ּו‬ ‫ש‬ ‫ׁ‬ ‫י’‬ ‫ּוא ְ ּב ִח‬ ‫א ַזי ִי ְת ַל ֵ ּב‬ ‫'ובל ּ ׁכֶשת ָהךיָ ה‬ ‫ַה ׁ ְש ָא ָר‬ ‫ַקר ַה‬ ‫עת ׁ ֶשה‬ ‫ב ַע ְצמ ֹו ַמ‬ ‫ינ ּו ַמה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ַ‬ ‫ַה ַּד‬ ‫ֲח ִ ִש ְמע ֹון!‬ ‫דוגמאות ללשונות‪ ,‬למילים נרדפות‪ ,‬ולמושגים שחוזרים על עצמם באופנים שונים‬ ‫יו ְּד ַהיְ‬ ‫ִ‬ ‫ׁ ֶש ֶ ּזה ּו‬ ‫יס בּ וֹ‬ ‫די ַ‪ַ+‬ר ִּבי‬ ‫ם ַא ֲח ָר‬ ‫תב ּונוֹ ת‬ ‫ְּלק ּות ֹו ֲ‬ ‫•‬ ‫כנִמהדורה מיוח ות עיניים‬ ‫•‬ ‫דת‬ ‫רוֹ וְ ִה ְ‬ ‫ד‬ ‫ְ‬ ‫ׁ‬ ‫ם ֲח ֵבי‬ ‫ָ‬ ‫א‬ ‫ָ‬ ‫ִמן ָה‬ ‫ּל ּו ה ּוא ְ ּ‬ ‫ׁ מו‬ ‫ש‬ ‫ְ‬ ‫לחֹׁ ְ‬ ‫ות מאיר‬ ‫שבֵ י‬ ‫ה' ּו ְ‬ ‫רְ אֵ י‬ ‫ית בעיון‬ ‫ול‬ ‫באותיות גד רה הזמנ‬ ‫ּונָ ה ִע‬ ‫ש ִ ּנ ׁ ְש ָאר‬ ‫לי ִ‬ ‫יו ְ‬ ‫פנ ָ‬ ‫ל ָ‬ ‫ֹן ְ‬ ‫ומדי התו‬ ‫לל‬ ‫ה ּו ְתב‬ ‫ֶׁ‬ ‫•‬ ‫ר ָח ְכ ָמ‬ ‫ִה ְס ַּת‬ ‫כרו‬ ‫זִ ּ ָ‬ ‫פר‬ ‫סֵ ֶ‬ ‫תב‬ ‫ְמ ַד ֵ ּב‬ ‫א‬ ‫כ ֵ‬ ‫ו ַ ּי ִ ּ ָ‬ ‫ִ‬ ‫ו ַ ּי ׁ ִ ְ‬ ‫שמָ ע‬ ‫עה ּו ו ּ ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫כ‬ ‫ש ב ה'‬ ‫ק ֵ‬‫ַי ַ ְ‬ ‫י ה' אִ יש אֶ ל ֵר ֵ‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫הליכה‬ ‫ר ּו יִרְ אֵ‬ ‫ב‬‫ד ְּ‬ ‫אָ ז נ ִ ְ‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫כולםמוד פנימשב”י‬ ‫בלי של ר‬ ‫ה ֶיה ֶנ ְח ׁ ָש‬ ‫ת‬ ‫ורתו‬ ‫ֲח ִליפ ֹות‬ ‫מתאח יות‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ֵאין‬ ‫ֵבירַהֹוהו ְֹלכִ ים ְו ִי ְ‬ ‫דים‬ ‫יחד‬ ‫ח‬ ‫ֲ‬ ‫•‬ ‫מ ָצא ְּכ ׁ ֶשנ‬ ‫כמ”שהו ֵֹל ְך‬ ‫וָ אוֹר ַעד נְכוֹן ַה ּיוֹם”‪.‬‬ ‫ְּבתו ַֹרת ה’ ְּ(ת ִה ִּלים קי”ט)‪.‬‬ ‫ה ָאזעִיל ֹו ָלם ְּ‬ ‫ב‬‫ַּ‬ ‫א‪ַ .‬א ׁ ְש ֵרי ְת ִמ ֵימי ָד ֶר ְך‬ ‫ב‪ִּ .‬כי ַה ּ ֵׂשכֶ ל הוּא ֵמ ִאיר ל ֹו ְּבכָ ל דְּ ָרכָ יו ְּכמ ֹו ַה ּׁ ֶש ֶמ ׁש‪ .‬וְ זֶה ְּב ִחינַת “וְ•א ַֹרח צַ דִּ ִיקים ְּכאוֹר נֹגַ ּה‬ ‫ְל ִמי יֵ ְדלכו ִנ ְ‬ ‫‪ -‬מו ָּטב‪ ,‬וְ ִאם ָלאו ‪ -‬יַ ֲעסֹ ק ַּב ּתו ָֹרה’‪.‬‬ ‫ּ ים ְ ּב ֶזה ָ‬ ‫ג‪ְּ .‬כמ ֹו ׁ ֶש ָא ְמר ּו רז”ל‪‘ְ ,‬לעו ָֹלם יַ ְר ִּגיז וְ כוּ’‪ִ ,‬אי‬ ‫ּ ָבם‪,‬‬ ‫•‬ ‫ת‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ר‬ ‫“כי יְ ׁ ָש ִרים דַּ ְרכֵ י ה’‪ ,‬צַ דִּ ִיקים‬ ‫מ‬ ‫ַ‬ ‫י‬‫ָ‬ ‫ַק‬ ‫ד‪ .‬וּכְ ׁ ֶש ּזֶה ָקם‪ ,‬זֶה נוֹפֵ ל‪ ,‬וַ ֲאזַי נוֹפֵ ל וְ נ ְִת ַּב ּ ֵטל ַמ ְלכוּת ָה ְר ׁ ָש ָעה‪ְּ ,‬כמ ֹו ׁ ֶש ָּכתוּב ִּ‬ ‫א‬ ‫פ ֹות ָלמ ֹו‬ ‫ָ‬ ‫ד‬ ‫ַההו ְֹלכִ ים מר ֵ ּבן ְו ַח‬ ‫ּופ ׁ ְֹש ִעים יִ ָּכ ׁ ְשל ּו ָבם”‪.‬‬ ‫י ֵי ׁש ֲח ִלי‬ ‫ַ‬ ‫ַחד ָא‬ ‫ְּבתו ַֹרת ה’‪ִּ .‬כי ַעל־יְ ֵדי ׁ ֶשלּ ו ֵֹמד ּתו ָֹרה ְּבכ ַֹח‪ַ ,‬על־יְ ֵדי־זֶה נו ֵֹתן ּכ ַֹח ַל ַּמ ְלכוּת דִּ ְק ֻד ּׁ ָשה ְּב ִחינַת נוּ”ן‪,‬‬ ‫ה‪ .‬וְ זֶהוּ‪:‬‬ ‫ז‬‫ַ‬ ‫א‬ ‫ְל ַק ֵּבל ִמן ַה ּ ֵׂשכֶ ל‪.‬‬ ‫אר ַ ּד ְע ּת ֹו‬ ‫•‬ ‫ֲ‬ ‫יד ַא ֲח ָריו‬ ‫חר ׁ ֶש ִ ּנ ׁ ְש ָ‬ ‫ממשיכים ללכת הלאה‪ ,‬אלא מתייאשים ונשארים באותו מקום‬ ‫א ֹו ַּת ְל ִמ‬ ‫בפסוק הראשון מבואר שהתמימים‪ ,‬כלומר השלמים‪,‬‬ ‫של הנפילה‪ .‬הדרך עצמה היא זהה לצדיקים ולפושעים‪ ,‬והנפילה‬ ‫ַ‬ ‫א‬ ‫גם היא זהה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫מ‬ ‫ֵ‬ ‫ן‬ ‫ֵ ּב‬ ‫הולכים‪ .‬וזה עיקר מהותם‪.‬‬ ‫ההגדרה של המושג ‘הליכה’ היא‪:‬‬ ‫י ָקר ה ּוא‬ ‫ההבדל הוא רק מה עושים אחרי שנתקלים בו; קמים וממשיכים‬ ‫ו ֲח ִלי ִפין‬ ‫התקדמות והמשכיות‪ ,‬פעולה שלא נגמרת‪ .‬היפוכה‬ ‫ל ִּכי ִע‬ ‫הלאה‪ ,‬או נכשלים ונשארים במקום‪ ,‬על הארץ‪.‬‬ ‫ובעומק הדברים‪ ,‬הענין כבר נרמז בסוף הפסוק ‪‘ -‬עד נכון‬ ‫ִּכי ֵי ׁש ל ֹ‬ ‫הוא עצירה‪ ,‬שהיא הכישלון‪ .‬כלומר‪ ,‬הנפילה עצמה איננה‬ ‫כישלון‪ ,‬הכישלון הוא ההישארות במקום הנפילה‪.‬‬ ‫י ֵ ּבן או‬ ‫אך בשלב מסוים מתחילה‬ ‫”‬ ‫ְל ִמיד ַּכ ַ ּנ‬ ‫היום’‪ .‬דהיינו‪ ,‬השמש הולכת ומאירה‪• ,‬‬ ‫מושג זה מתפרש בשתי משמעויות‪ ,‬הן כאשר האדם‬ ‫ת‬ ‫י ֵ ּבן א ֹו ַּ‬ ‫לסגת ולהחשיך‪ ,‬וגם שם אסור לעצור‪ ,‬אלא גם בתוך החושך צריך‬ ‫עובד את ה’ ומצליח בעבודתו‪ .‬אזי התפקיד שלו לא‬ ‫לעצור בהצלחה הזו‪ ,‬דווקא ההצלחה מסוכנת מאוד‪ ,‬כיון‬ ‫ֲח ָריו ע”‬ ‫להמשיך ללכת ולחפש אור‪.‬‬ ‫ע”‬ ‫העצה שנותנת הגמרא כנגד היצר הרע‪ ,‬האומר לאדם לעצור‬ ‫שבמקום נעים קל להישאר‪ .‬אלא לחפש בכל פעם‪ ,‬כיצד‬ ‫א‬ ‫ַ‬ ‫הוא יכול להתקדם ולעלות יותר ויותר‪.‬‬ ‫ר ַה ַ ּד ַעת‬ ‫ולא ללכת‪ ,‬היא לימוד התורה‪ .‬על ידי כך האדם זוכה להגיע‬ ‫ר ַק ָ ּיים ב‬ ‫למצב של ‘אזיל’‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא ממשיך ללכת הלאה‪ .‬והיפוכו‬ ‫והן כאשר האדם נופל ואינו מצליח‪ ,‬הוא גם כן צריך‬ ‫ּו ְכ ׁ ֶש ִ ּנ ׁ ְש ָא‬ ‫הגמור מהיצר הרע שכל מטרתו היא להכשיל ולעצור את ההליכה‬ ‫להתקדם וללכת הלאה‪ ,‬ולא להישאר על עומדו בחוסר‬ ‫ָּמ ׁש ִנ ׁ ְש ָא‬ ‫וההתקדמות‪.‬‬ ‫מעש ובייאוש‪ .‬גם המאמץ הזה לקום הוא הליכה‪ .‬מי‬ ‫ל ּו ה ּוא ַמ‬ ‫וגם כאשר האדם אינו נופל אלא זוכה לאור מסוים‪ ,‬היצר הרע‬ ‫שנפל ועדיין שואל איך ממשיכים ‪ -‬כבר בדרך‪.‬‬ ‫ח ׁ ָשב ְּכ ִא ּ‬ ‫מתלבש כביכול במצוות ‘אזמרה’‪ ,‬ואומר לאדם ‪“ -‬תשמח במה‬ ‫שיש לך‪ ,‬אל תמהר להתקדם וללכת הלאה‪ ,‬מה שיש לך זה רצון‬ ‫הצדיקים זוכים לאור השכל שהוא נמשל לשמש‪ ,‬ועליהם נאמר‬ ‫פי ְי ַד ֵ ּבר‬ ‫ֶנ ְ‬ ‫ה’‪ ,‬אל תנסה ללכת‪ ,‬לעלות‪ ,‬ולגלות עוד אור”‪.‬‬ ‫הפסוק ‘ואורח צדיקים כאור נוגה’‪ ,‬כלומר‪ ,‬דרך הצדיקים היא‬ ‫ת ר”ת ּ ִ‬ ‫אך באמת היצר הרע אינו מבקש מהאדם שיעבור עבירה‪ ,‬אלא‬ ‫מוארת באור הנוגה שהוא השמש‪ .‬ואור זה הוא ‘הולך ואור’‪,‬‬ ‫שינוח‪ .‬הוא מציע לעצור בתוך הטוב עצמו‪ ,‬ולכן העצירה מסוכנת‬ ‫דהיינו‪ ,‬הוא אור “הולך”‪.‬‬ ‫ה ֲח ִליפ ֹו‬ ‫כל כך‪.‬‬ ‫אמנם בתחילת היום בעלות השחר השמש מנצנצת ומאירה‬ ‫וכנגדו ‪ -‬העצה היא ‘תורה בכח’‪.‬‬ ‫קמעה קמעה‪ ,‬אבל לאט לאט היא מתגברת והולכת‪ .‬היא איננה‬ ‫לים מט) ִּכי‬ ‫ההבדל בין תורה לתורה בכח‪ ,‬הוא כמו ההבדל בין עצירה‬ ‫נשארת עם אותו אור שהיה לה בתחילת היום‪ ,‬אלא היא מתקדמת‬ ‫כל רגע וכל דקה‪ ,‬ומתגברת יותר ויותר‪ .‬מי שמחכה לאור הגדול‬ ‫ְו ֶז‬ ‫•‬ ‫י ְתב ּונ ֹו‬ ‫להליכה‪ .‬שכן לימוד התורה הוא גילוי השכל והאור‪ ,‬אבל תורה‬ ‫ת (תה‬ ‫בכח‪ ,‬היא עבודה שאינה נעצרת כאשר האור מתגלה‪ ,‬אלא יש בה‬ ‫כבר בשחר‪ ,‬לא יתחיל ללכת לעולם‪.‬‬ ‫ג ּות ִל ִ ּב‬ ‫‘כח’‪ ,‬והכח נותן דחיפה לאדם שיתקדם תמיד בלי לעצור‪.‬‬ ‫וזו היא דרך הצדיקים שרבינו מלמד בתורה הזו‪ ,‬שאינם‬ ‫ר ָח ְכמ ֹות‬ ‫ְו ָה‬ ‫אור שאין בו כח מאיר לאדם רק את המקום שבו הוא יושב‪.‬‬ ‫עוצרים ונהנים מהאור שזכו לו‪ ,‬אלא מתקדמים כל הזמן לחפש‬ ‫ולבקש עוד ועוד את אור השכל‪.‬‬ ‫י’ ּ ִפי ְי ַד ֵ ּב‬ ‫נכון‪ ,‬מותר ורצוי לשמוח במה שיש לך ‪ -‬אבל השמחה הזו לא‬ ‫תהווה עצירה מלהתקדם ולחפש עוד אור‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬הפושעים ‘יכשלו’ בם‪ ,‬הם נכשלים באותו מקום שבו‬ ‫ה ַה ׁ ְש ָא ָרה‬ ‫ח‬ ‫ׁ ֶשה ּוא ְ ּב ִ‬ ‫ולכן‪ ,‬דווקא על ידי התורה ‘בכח’ זוכים לחן‪ ,‬ולקבלת התפילות‬ ‫הצדיקים ‘הולכים’ [בשניהם נאמרה אותה מילה ‘בם’]‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כאשר יש להם נפילה ‪ -‬הם נכשלים שם‪ ,‬נעצרים ולא‬ ‫ַה ַ ּד ַעת‬ ‫והבקשות‪.‬‬ ‫ִעי ַקר ַ‬ ‫יו ְ ּד ַה ְיי‬ ‫ׁ ֶש ֶ ּזה ּו‬ ‫כאשר הקב”ה מאיר לך ‪ -‬הוא לא רוצה שתישאר עם האור הזה‪ .‬הוא בסך הכל נתן לך רמז‬ ‫לדרך‬ ‫צידה‬ ‫ת‬ ‫וכיוון להיכן אתה יכול להגיע‪ .‬תמשיך ללכת בלי לעצור‪ ,‬הן כשאתה מצליח‪ ,‬והן כשאתה‬ ‫•‬ ‫דם ַא ֲח ָר‬ ‫נופל‪ .‬ובסוף היום אל תשאל את •‬ ‫עצמך ‘האם הצלחתי?’ אלא תשאל ‘האם הלכתי והתקדמתי?’‬ ‫ְתב ּונ ֹו‬ ‫ִמן ָה ָא ָ‬ ‫‪10‬‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫כל החוברות על כל התורות שנלמדו – במחיר עלות מוזל ומסובסד‬ ‫‪ ₪ 10‬בלבד‬ ‫לנקודת מסירה‬ ‫לרגל התחלת תורה א' – סבסוד מיוחד!‬ ‫‪ ₪ 25‬בלבד‬ ‫משלוח עד הבית‬ ‫במהלך החודש הקרוב‪ ,‬מזמיני חוברת תורה א' 'אשרי תמימי דרך' ייהנו ממשלוח מוזל‬ ‫החוברת בדרך אליכם – עד‬ ‫‪3‬‬ ‫בוחרים חוברות‬ ‫‪2‬‬ ‫נכנסים לטופס ההזמנות‬ ‫‪1‬‬ ‫הבית או לנקודת מסירה‬ ‫וממלאים פרטים‬ ‫בנדרים פלוס‬ ‫מזמינים עכשיו – בטופס ההזמנות בנדרים פלוס‬ ‫קו 'לטייל'‬ ‫קו ארה"ב‪1.518.988.1314 :‬‬ ‫אימייל‪lb046277313@gmail.com :‬‬ ‫‪04.6277.313‬‬ ‫הר"ר‬ ‫דוד‬ ‫הלוי‬ ‫מסילות בכללי העיון‬ ‫אור מ‪+‬עמקי הב‪+‬אר‬ ‫להמשיך לכתוב‬ ‫היכן שר' אברהם עצר!‬ ‫ביאור הליקוטים תורה א‘‬ ‫המהפכה שהתחילה מאה שנה לאחר הפטירה | דור שמבקש הבנה ותמימות‬ ‫ללא פשרות | ואיך אנחנו יכולים להמשיך את מה שנשכח ונעלם‬ ‫חיפוש ואש שבוערת ומשתוקקת לאמת ללא פשרות‪ .‬אין פרווה‪.‬‬ ‫זה נכון כשמדובר על הקיבוץ באומן בראש השנה שמשנה לשנה‬ ‫תחיית המתים לדפים מצהיבים‬ ‫מתגלים הרצונות וכוחות מסירות הנפש של חסידי ברסלב בכל‬ ‫בעוד כחודש יחול יום הסתלקות הגאון האלוקי החסיד ר'‬ ‫גיל ‪ -‬וזה לוהט לא פחות כשמדובר בבחורים ואברכים שמבקשים‬ ‫אברהם בר' נחמן זיע"א‪.‬‬ ‫לדעת בכל ליבם איך באמת ניגשים אל הספר ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬או‬ ‫למעלה ממאה שנים חלפו מאז הסתלק ללא שהשאיר אחריו שם‬ ‫במילים אחרות‪ :‬איך אני יכול ללמוד תורה ולהבין מה רבינו רוצה‬ ‫ושארית ‪ -‬אך עם מתי מעט תלמידים ששתו בצמא את דבריו בחיים‬ ‫ממני באמת?‬ ‫חיותו‪.‬‬ ‫וכשהנפשות המבקשות פוגשות את ר' אברהם‪ ,‬נפשם התמלאה‬ ‫חלפו שנים‪ ,‬דמותו הנערצת כמעתיק השמועה וחסיד נצחי‬ ‫חיות‪ .‬אור‪ .‬נשמה‪.‬‬ ‫האפוי בלב הצדיק‪ ,‬שבעקבותיו משתרכות מימרות מבהילות‬ ‫מצד אחד ר' אברהם הוא אש בוערת המתמזגת עם נהר משתפך‪,‬‬ ‫ושיחות יקרות‪ ,‬הלכה והפכה לחלק בלתי נפרד מנכסי צאן וברזל‬ ‫כל 'עובד' המבקש לקבל את דרכי עבודת התפילה וההתבודדות‪,‬‬ ‫של חסידות ברסלב‪.‬‬ ‫את הדבקות והתמימות‪ ,‬מוצא אותה עולה על גדותיה בדלייו‬ ‫אך עדיין חלקים שלמים של תורתו ומשנתו נשארו מוסתרים‬ ‫המלאים מים חיים של ר' אברהם‪.‬‬ ‫בינות לעצי ונקיקי היערות בהם הילך ר' אברהם בימי חייו הלוטים‬ ‫ומאידך גיסא‪ ,‬ר' אברהם מעיד על עצמו ומכנה את עצמו בלשון‬ ‫בערפל‪.‬‬ ‫מבא"ר‪ ,‬הוא לא מסתפק רק באמונה בלי דעת‪ ,‬אלא הוא משתוקק‬ ‫היו שנים בהם רוב רובה של תורתו נותרה בין מדפי הספרים‬ ‫למלאות את הלבנה באורה של החמה‪ ,‬לתת לאמונה כלים של שכל‬ ‫המאובקים כאבן שאין לה הופכין‪ .‬מעטים היו אלו שלמדו את‬ ‫וחכמה‪ ,‬שגם מי שאחר תמימותו ומכוח תמימותו ואמונתו מבקש‬ ‫ספריו 'ביאור הליקוטים' ו'חכמה ותבונה'‪ .‬אפילו הספר כוכבי אור‪,‬‬ ‫להבין את הדברים‪ ,‬הוא יקבל את המענה השלם בבחינת 'טוב טעם‬ ‫היה משומש ובלה בחלקי השיחות והסיפורים‪ ,‬ומשום מה באותם‬ ‫ודעת למדני' ‪' -‬כי במצוותיך האמנתי'‪.‬‬ ‫חלקים בהם עסק ראבר"נ בעניינים טמירים ונעלמים‪ ,‬או בעיונים‬ ‫והמהפכה האדירה שר' אברהם העניו והשפלתן‪ ,‬פעל בכיסופיו‬ ‫דקים בעומק תורותיו הקדושים ‪ -‬הדפים נשארו חלקים ומבריקים‪.‬‬ ‫הרותחים מאה שנים לאחר הסתלקותו‪ ,‬אין להם אח ורע‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬במהלך פלאי שאין לו שום הסבר טבעי‪,‬‬ ‫מוהר"ן מחדש לאור‬ ‫דור שלם שמבקש ללמוד ליקוטי‬ ‫התרחשה לנגד עיננו 'תחיית המתים' אמיתית‪ .‬אם עד לפני עשר‬ ‫נפלאה‪ .‬דרך‬ ‫מסילת הכללים שיצק ובנה באומנות‬ ‫שנים היה נדיר לראות בחורים או אברכים יושבים והוגים בספר‬ ‫לימוד שפותחת היכלות חדשים‬ ‫ביאור הליקוטים בחברותא‪ ,‬הרי שכיום זהו מחזה נפרץ‪ ,‬וכמעט‬ ‫בכל שלב בלימוד‪,‬‬ ‫שאין מאן דהו שלא נחשף ולמד אפילו מעט מעומק חידושיו מחיי‬ ‫ומושתתת כולה רק‬ ‫הנפשות‪.‬‬ ‫על דברי רבותיו‪,‬‬ ‫הלא המה הרב‬ ‫והתלמיד‪ ,‬רבינו‬ ‫ומוהרנ"ת‪.‬‬ ‫אור‪ .‬חיות‪ .‬נשמה‪.‬‬ ‫וזה עוד לפני שמדברים על 'ח"י הכללים' אשר בהם החייה ר'‬ ‫אברהם נפשות רבות בדורנו האחרון‪ .‬כן כן‪ ,‬דווקא הדור שלנו‪,‬‬ ‫המבולבל‪ ,‬חסר הקשב והריכוז‪ ,‬היה צריך לגלות את מה שדורות‬ ‫שלמים של חסידי ברסלב לא זכו לו‪.‬‬ ‫היום אי אפשר למרוח אנשים‪ .‬אנחנו נמצאים בדור שבו מול‬ ‫‪12‬‬ ‫חידת‬ ‫החודש‬ ‫​י‪ .‬ליפשיץ‬ ‫וכשהנפשות‬ ‫המבקשות‬ ‫פוגשות את‬ ‫ר' אברהם‪,‬‬ ‫"אולי נכוון ונבוא בו לנתיב העיקר בעתים אחרים"‬ ‫ִּב ְנ ָי ִמין ִה ְת ָּב ֵר ְך ַעל ָּכ ְך ִמ ּיו ֵֹסף ָא ִחיו‪,‬‬ ‫נפשם‬ ‫ואחרי כל הדיבורים הגבוהים‪ ,‬בסוף יש כמה שורות‪,‬‬ ‫שנוגעות לא רק לדרך הלימוד‪ ,‬וגם לא לחידושים הנפלאים‬ ‫וְ כָ ל ֶא ָחד ְמ ַק ֵּבל זֹאת ַעל ְי ֵדי ִל ּמ ּודוֹ‪.‬‬ ‫התמלאה‬ ‫שכתב‪ ,‬והן שורות שר' אברהם מפנה אליך‪ .‬לכל מי שמסכים‬ ‫ִּב ְל ָע ָדיו ֵאין ָמקוֹם ְל ַק ָּב ַלת ַה ַּב ָ ּק ׁשוֹת‪,‬‬ ‫חיות‪ .‬אור‪.‬‬ ‫לעזור לו ולהיות תלמיד טוב שיגמור לכתוב את מה שר'‬ ‫אברהם התחיל‪.‬‬ ‫ּובְ ַה ׁ ְש ָל ַמת ַהכּ ַֹח‪ִ ,‬מ ְת ַק ְּבלוֹת‬ ‫נשמה‪.‬‬ ‫המטרה היא לא רק ללמוד את חידושיו‪ ,‬המטרה של‬ ‫הספר ביאור הליקוטים היא להנחיל דרך לימוד ודרך‬ ‫ַה ְּתפִ לּ וֹת‪.‬‬ ‫שחותרת ללב של התורות‪ ,‬לעומק כזה שממנו יפכו חיים‬ ‫השיחות והתפילות שצומחות מתוך התורות‪ .‬ובתוך כל זה‬ ‫ר' אברהם מבקש מאיתנו בקשה‪ .‬בבקשה שלו הוא נותן בנו‬ ‫הרבה אמון שאנחנו יכולים לעשות את זה‪.‬‬ ‫בסוף הקדמתו כותב ר' אברהם כמה שורות שבהם הוא‬ ‫מספר משהו מעניין על כתיבת חידושיו‪:‬‬ ‫"גם זאת להודיע‪ ,‬כי הרבה דברים נמצאים בביאורי‪ ,‬אשר‬ ‫ניתן לשלוח תשובות על החידה‬ ‫לא הייתי כותבם מרוב פשיטותם‪ ,‬אבל כתבתי אותם מהכרח‬ ‫בעמדות ‘נדרים פלוס‘ בשלוחת‬ ‫צירופיהם ושילוביהם להסימנים שאחריהם [או לפניהם]‪.‬‬ ‫‘תשובות לחידת עלון מחוברים‘‬ ‫ואם גם ברוב תלאותיי ומצוקותיי בגוף ובנפש‪ ,‬הפסקתי‬ ‫ונתעכבתי כמה וכמה פעמים באמצע הכתיבה והלימוד‪,‬‬ ‫בין הפותרים נכונה את נושא החידה‪,‬‬ ‫ובהמשך הזמן נשמט מדעתי העיקר [העומד בצירוף ושילוב‬ ‫ואת רוב הפרטים‪ ,‬תתקיים הגרלה‬ ‫הטפל אשר הקדמתי אליו]‪ ,‬לא רציתי להעביר עבור זה גם‬ ‫ע”ס ‪ 500‬ש”ח‬ ‫את הטפל‪ ,‬כי לפרקים חזרתי ונזכרתי על ידו גם העיקר‪.‬‬ ‫ואפילו במקום שלא נזכרתי [מרוב הנתיבות הנחלקות‬ ‫ממסלת זה הלימוד]‪ ,‬יהיו לציון וסימן‪ ,‬לי ולזולתי‪ ,‬אולי נכוון‬ ‫ונבוא בו לנתיב העיקר בעתים אחרים"‪.‬‬ ‫כל אחד שלמד ביאור הליקוטים מכיר את זה‪.‬‬ ‫גם כשפותחים את הספר‪ ,‬לפעמים הדברים נראים מאוד‬ ‫פשוטים וכלל לא מחודשים‪.‬‬ ‫פתרון החידה מגליון ‪:27‬‬ ‫אז דבר ראשון‪ ,‬מגלה לנו ר' אברהם שהדברים הפשוטים‬ ‫מהווים כעין הקדמה והסבר שעל ידם יבינו את החידוש‬ ‫מיתה‬ ‫אבל‪ ,‬הרבה פעמים‪ ,‬ר' אברהם מעיד על עצמו שמרוב‬ ‫מצוקות החיים שעברו עליו‪ ,‬הוא התחיל לכתוב מהלך‪,‬‬ ‫שמגיע אחר כך‪.‬‬ ‫זֶה ּו ָה ֹענ ֶׁש ַעל ‘ל ֹא י ְִהיֶה ְל ָך’ וְ ַעל ָ‘ל ׁשוֹן ָה ַרע’‪:‬‬ ‫ובתחילה הוא כתב דברים פשוטים והוא שכח את המשך‬ ‫הדברים העמוקים‪.‬‬ ‫תמותת רשעה רעה‪ ,‬מתו כל האנשים‬ ‫לכן‪ ,‬חלק מהסיבה שהוא טרח והדפיס אותם‪ ,‬זה כדי‬ ‫שהוא או מישהו אחר‪ ,‬יוכל לבוא מתוך אותם הקדמות‬ ‫זֶה סוֹף ַהדֶּ ֶר ְך ַה ּי ׁ ָָשר ‪ֶ ׁ -‬ש ִּלפְ נֵי ָה ִא ׁיש ַה ּיו ֵֹד ַע‪:‬‬ ‫פשוטות‪ ,‬לעשות אחד ועוד אחד‪ ,‬ואולי הוא יוכל להגיע‬ ‫לחידוש ההוא שבגללו נכתבו כל אותם דברים פשוטים‪.‬‬ ‫ואחריתה דרכי מוות‬ ‫למעשה‪ :‬ר' אברהם אומר לכל אחד מאיתנו‪ ,‬שגם אם‬ ‫אתה לומד ביאור הליקוטים ולא עפו לך מחיצות השכל‬ ‫ֵמ ִא ָיד ְך‪ ,‬זֶה ּו ַה ּיוֹם ׁ ֶש ַּמ ִּג ַיע ְל ׁ ָשם ָּכל ַה ַּג ׁ ְש ִמ ּי ּות‪:‬‬ ‫והלב מעוצמת התובנות שהאירו לך‪ ,‬תנסה להעמיק יותר‪,‬‬ ‫יום המיתה‪ ,‬יש התפשטות הגשמיות‬ ‫תחשוב מה יכול להיות הצעד הבא‪ ,‬לאיפוא זה מוביל‪.‬‬ ‫ועכשיו לסיום‪ :‬גם אם אתה לא לומד 'ביאור‬ ‫וְ גַ ם ַה ַ ּצדִּ יק זוֹכֶ ה ְלכָ ְך ְּב ֵעת ִמנ ְָחה ׁ ֶשל ׁ ַש ָּבת‪:‬‬ ‫הליקוטים'‪ ,‬ובוא נגיד שלא התחברת לספר הזה כל‬ ‫כך‪ ,‬עדיין אתה יכול ללמוד כאן נקודה חשובה‪.‬‬ ‫הסתלקות משה בשעת רעוא דרעוין‬ ‫כשלומדים תורה של רבינו‪ ,‬גם אנחנו מחפשים‬ ‫את העומק של התורה‪ .‬השינון‪ ,‬החזרה והסיכום‬ ‫של הדברים הפשוטים שוב ושוב‪ ,‬הם אלו‬ ‫שמובילים אותנו אל האוצרות הנחבאים‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫שיח‪+‬ת‬ ‫מתחברים‬ ‫מדברים על התורה‬ ‫הר”ר‪​ ‬דוד הלוי‬ ‫מאיר ודוד עושים שינוי!‬ ‫ואתם מוזמנים להצטרף אליהם‪...‬‬ ‫דוד‪ :‬למדתי לפחות ארבע פעמים בבקיאות בשבוע‬ ‫מאיר‪ :‬שלום דוד‪ ,‬אתה זוכר מה סיכמנו?‬ ‫האחרון‪ ,‬כל פעם לקחה לי בערך ארבעים דקות עד שעה‪,‬‬ ‫ועכשיו אני רוצה להתחיל ַּבּנַ ַחת‪...‬‬ ‫דוד‪ :‬איך אפשר שלא‪ ...‬סיכמנו שאנחנו עושים שינוי‪,‬‬ ‫שינוי בשיחות‪ ,‬שינוי בלימוד‪.‬‬ ‫מאיר‪ :‬על זה נאמר דברי חכמים בנחת נשמעים‪...‬‬ ‫מאיר‪ :‬לא רק שאנחנו רוצים להשתנות והחלטנו‬ ‫דוד‪ :‬אז אני מתחיל‪ .‬כאילו לא למדתי מעולם תורה א'‪,‬‬ ‫להשתנות ולהתחדש כמו כולם‪ ,‬אנחנו גם פתוחים לשינוי‪,‬‬ ‫מקווה שיצליח‪.‬‬ ‫אנחנו ממש רוצים לשמוע רעיונות חדשים ואפילו לצרף‬ ‫"אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'"‬ ‫אלינו עוד מישהו לשיחה המשותפת‪.‬‬ ‫דע‪...‬‬ ‫כי על ידי התורה נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות‬ ‫דוד‪ :‬את הפרט האחרון אני לא כל כך זוכר‪ ...‬אבל בעצם‬ ‫שאנו מבקשים ומתפללים‪ ,‬והחן והחשיבות של ישראל‬ ‫למה לא?‬ ‫נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין‪ ,‬הן ברוחני‪ ,‬הן בגשמי‪.‬‬ ‫מאיר‪ :‬יפה‪ ,‬עברת את מבחן טבילת האש הראשונה‪,‬‬ ‫מאיר‪ :‬סליחה שאני קוטע כבר על ההתחלה‪ ,‬אבל רבינו‬ ‫בדקתי אותך ולמעשה אתה נראה לי כשיר לשינויים‪.‬‬ ‫די סותם את דבריו‪ ,‬מה הכוונה על ידי התורה‪ ,‬לרקוד‬ ‫עם התורה? להאמין בתורה? ללמוד את התורה? לכתוב‬ ‫דוד‪ :‬יופי‪ ,‬אז מה שסיכמנו זה שבכל פעם מישהו מאיתנו‬ ‫חידושי תורה?‬ ‫יביא רעיון חדש לשיחה‪ ,‬משהו שונה‪ ,‬והיום אני מתחיל‪.‬‬ ‫דוד‪ :‬חבל שאתה קוטע אותי‪ ,‬אם היית נותן לי להמשיך‬ ‫מאיר‪ :‬המיקרופון שלך‪.‬‬ ‫עוד משפט או שתיים לא היה לך שאלה‪.‬‬ ‫דוד‪ :‬האמת היא‪ ,‬שאני רוצה ללמוד איתך את התורה‬ ‫מאיר‪ :‬טוב שיהיה‪ ,‬לדעתי לא ככה לומדים‪ ,‬אבל נזרום‪.‬‬ ‫ממש‪ ,‬כמו חברותא‪ ,‬אני לא יודע איך כותבים את זה אחר‬ ‫כך‪ ,‬וזה גם לא ממש תפקידי‪ ,‬אבל פעם פעם היינו חברותא‪,‬‬ ‫דוד‪ :‬התחלת עם ההערות? תן כמה דקות לנשום‪.‬‬ ‫ואני רוצה פשוט עוד פעם לטעום מזה‪.‬‬ ‫"כי עכשיו‪ ,‬בעוונותינו הרבים‪ ,‬חן וחשיבות האמיתי של‬ ‫ישראל נפל‪ ,‬כי עכשיו עיקר החשיבות והחן הוא אצלם‪.‬‬ ‫מאיר‪ :‬טוב‪ ,‬אני מקווה שזה לא ישעמם אף אחד‪ ,‬אבל‬ ‫אבל על ידי התורה נתעלה החן והחשיבות של ישראל‪,‬‬ ‫ההחלטה היא שלך‪ .‬רק תגיד לי כבר למדת איזה פעם‬ ‫כי התורה נקראת "אילת אהבים ויעלת חן‪" ,‬שמעלה חן על‬ ‫פעמיים את כל התורה‪ ,‬או שעכשיו אנחנו הולכים לקרוא‬ ‫לומדיה"‪ .‬ועל ידי זה נתקבלין כל התפילות והבקשות‪...‬‬ ‫יחד את התורה פעם ראשונה‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬כמו שאמרתי לך מאיר‪ ,‬לא צריך ללמוד עם‬ ‫עצבים‪ ,‬תקרא עוד שורה או שתיים וקיבלת את התשובה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫כל העניין‬ ‫מאיר‪ :‬אז תתקדם הלאה‪ ,‬אבל רק אני אגיד‪,‬‬ ‫שעם כאלו שאלות‪ ,‬אפשר להתחיל ללכת עם‬ ‫מאיר‪ :‬אני מבין שראית בתוך דברי רבינו‬ ‫בצורה חד משמעית‪ ,‬שהעניין של התורה זה‬ ‫הזה שצריך‬ ‫התורה בהתבודדות בצורה אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬כי כתוב 'שמעלה חן על לומדיה'‪,‬‬ ‫טוב‪...‬‬ ‫שיהיה לי חן‬ ‫דוד‪ :‬תודה‪ ,‬אז אני ממשיך‪...‬‬ ‫דוד‪ :‬מה פשר האנחה שנפלטה ממך? אתה‬ ‫כדי שיקבלו‬ ‫"כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל‬ ‫בהשכל של כל דבר‪ ,‬ולקשר עצמו אל החכמה‬ ‫מסכים? לא מסכים? לא כל כך הבנתי‪.‬‬ ‫את התפילה‬ ‫והשכל שיש בכל דבר‪ ,‬כדי שיאיר לו השכל‬ ‫שיש בכל דבר‪ ,‬להתקרב להשם יתברך על ידי‬ ‫מאיר‪ :‬אני רואה כמוך שזה מה שכתוב‪ ,‬אני‬ ‫שלי ‪ -‬מרגיש‬ ‫אותו הדבר‬ ‫גם למדתי את ההמשך של התורה וראיתי שרבינו‬ ‫לי מאוד‬ ‫כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו‪,‬‬ ‫כמו שכתוב‪" :‬חכמת אדם תאיר פניו"‪.‬‬ ‫מדבר על לימוד או עסק התורה בכוח‪ ,‬אבל דווקא‬ ‫לכן מציק לי ההתעלמות הזאת בתחילת התורה‪,‬‬ ‫קשה‪ .‬הרי ה'‬ ‫כשאני קורא את זה עכשיו‪ ,‬אני שם לב לאיזה‬ ‫מילה שחוזרת על עצמה‪ ,‬בצורה קצת קיצונית‪..‬‬ ‫המדיניות העמומה הזאת‪ ,‬שכתוב 'על ידי התורה'‪,‬‬ ‫למה רבינו לא יכול היה לתרום לי עוד איזה מילה‬ ‫שומע את כל‬ ‫דבר‪ ,‬דבר‪ ,‬דבר‪ ,‬דבר‪ .‬ארבע פעמים רבינו חוזר‬ ‫על המילה 'דבר'‪ ,‬למרות שכבר הפסקנו ללמוד‬ ‫או שתיים‪" ,‬על ידי התורה שלומדים בכוח"‪.‬‬ ‫התפילות‪ ,‬כמו‬ ‫תורה ד'‪.‬‬ ‫דוד‪ :‬עכשיו הבנתי אותך יותר‪ ,‬אבל השאלה‬ ‫שאומרים 'כי‬ ‫מאיר‪ :‬זה מעניין‪ ,‬השאלה אם אפשרי בכלל‬ ‫שלי היא‪ ,‬האם זה לא הדרך של רבינו בכל תורה?!‬ ‫אתה שומע‬ ‫לכתוב את זה אחרת‪.‬‬ ‫אבל אותי תפס המשפט שאני יכול להבטיח לך‪,‬‬ ‫מאיר‪ :‬יכול להיות‪ ,‬אז אני אשאל בכל תורה‪,‬‬ ‫תפילת כל‬ ‫שכמעט לא ראיתי אותו‪ ,‬ולא שמתי לב לחשיבות‬ ‫שלו בתוך התורה הזאת‪.‬‬ ‫כי יכול להיות שאני מפספס כאן איזה נקודה‬ ‫חשובה‪ .‬אבל בינתיים סתם נכנסנו לסמטה‪ ,‬אתה‬ ‫פה'‪ ,‬ואפילו‬ ‫יכול להמשיך את הלימוד‪.‬‬ ‫שאני רחוק‬ ‫דוד‪ :‬למה אתה מתכוון?‬ ‫דוד‪ :‬לפני שאני אמשיך‪ ,‬אשתף אותך בשאלה‪,‬‬ ‫שאני לא מבין כבר שנים‪ ,‬ואני חי בהדחקה איתה‪.‬‬ ‫זה לא שאלה עיונית‪ ,‬אבל חייב לומר אותה‬ ‫מאיר‪ :‬להתקרב‪ .‬אל‪ .‬השם‪ .‬יתברך‪.‬‬ ‫ולהוציא אותה מהפה‪.‬‬ ‫אני אסביר לך למה זה כל כך תפס אותי‪.‬‬ ‫כל העניין הזה שצריך שיהיה לי חן כדי שיקבלו‬ ‫כי במהלך הפשוט של התורה‪ ,‬המטרה היא‬ ‫את התפילה שלי ‪ -‬מרגיש לי מאוד קשה‪ .‬הרי ה'‬ ‫להגיע למצב שיש לי חן‪ ,‬ואז אחרי שיש לי חן‪,‬‬ ‫שומע את כל התפילות‪ ,‬כמו שאומרים 'כי אתה‬ ‫התפילות שלי מתקבלות ואני מסודר‪ .‬כך נדמה‬ ‫שומע תפילת כל פה'‪ ,‬ואפילו שאני רחוק‪ ,‬בשיא‬ ‫במבט ראשון ושטוח‪ .‬וכשאני נכנס יותר להמשך‬ ‫החושך‪ ,‬וגם כשאני נמצא במקומות הכי רחוקים‬ ‫של התורה‪ ,‬אני מנסה להבין אם איש הישראלי‬ ‫בעולם‪ ,‬רבינו לימד אותי בהרבה מקומות שהדיבור‬ ‫צריך להסתכל בשכל של כל דבר‪ ,‬אז למה זה לא‬ ‫של התפילה נמצא איתי בכל המקומות‪ ,‬וה' שומע‬ ‫מטרה בפני עצמה?! למה העניין הזה הוא רק היכי‬ ‫אותי‪.‬‬ ‫תמצי להגיע לעליית החן וקבלת התפילות‪...‬‬ ‫ופתאום אני מקבל כזה ברקס‪ ,‬שאני באמת נבהל‬ ‫ואפילו כשאני מרשה לעצמי להניח לסוג‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫הקושי הזה‪ ,‬ולהמשיך ללמוד את התורה‪ ,‬אני‬ ‫אם אין לי חן‪ ,‬אז אין לה' כביכול מקום בתוך הלב‬ ‫מתקשה יותר‪ ,‬כי כשאני רואה שכתוב שעל ידי‬ ‫לקבל את הדברים שלי‪ .‬וכל זמן שיש לי יצר הרע‬ ‫ההסתכלות בשכל של כל דבר‪ ,‬יש כזה אור נפלא‬ ‫ושטויות‪ ,‬אז אין לי חן‪ ,‬והדברים שלי חסרי חן‪ .‬והם‬ ‫שמאיר לי ואני זוכה להתקרב על ידו לה' יתברך‬ ‫לא מתקבלים‪ .‬קשה‪...‬‬ ‫מכל דבר בעולם‪ .‬אז הגעתי לפסגה!!! למה אני‬ ‫צריך עכשיו עוד משהו?! אני כבר קרוב‪ ,‬אז על‬ ‫מה אני צריך להתפלל?‬ ‫מאיר‪ :‬דוד‪ ,‬כל הכבוד על הפתיחות והאומץ‪.‬‬ ‫זה באמת שאלה קשה וטובה‪ .‬אתה מעדיף‬ ‫דוד‪ :‬אין לי מילים להגיד לך כמה אני מתחבר‬ ‫להתקדם או לדבר על זה?‬ ‫לשאלה שלך‪ .‬מקודם הייתי כזה ביקורתי‪ ,‬וכבר‬ ‫התחלתי להתכווץ מכל משפט שלך‪ ,‬ועכשיו אני‬ ‫דוד‪ :‬רציתי בעיקר להגיד את זה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫נושם עמוק ואומר לעצמי‪ ,‬איך אני רוצה‬ ‫ללמוד תורה א'‪ .‬איך אני אוהב אותה אחרי‬ ‫כזו שאלה נפלאה‪.‬‬ ‫אפשר להמשיך עוד כמה שורות?‬ ‫ואלה שמות‬ ‫מאיר‪ :‬בשמחה!‬ ‫‪+++‬הזוכי‪+‬ם‬ ‫דוד‪" :‬וזה בחינת יעקב‪ .‬כי יעקב זכה‬ ‫לבכורה‪ ,‬שהוא ראשית‪ ,‬שהוא בחינת‬ ‫חכמה‪ ,‬כמו שכתוב "ראשית חכמה"‪.‬‬ ‫וזה בחינת "ויעקבני זה פעמים"‪ ,‬ותרגום‬ ‫אונקלוס‪" :‬וחכמני"‪.‬‬ ‫הזוכים בהגרלות במפעלי ‘טעמו וראו’‪ ,‬הניתנים למילוי בכל שבוע בעמדות ‘נדרים‬ ‫וזה בחינת שמש‪ ,‬כי השכל הוא מאיר לו‬ ‫בכל דרכיו כמו השמש; וזה בחינת "ואורח‬ ‫פלוס’‪ ,‬ובקו לטייל בתורתו ‪ 04-6277-313 -‬בשלוחת המבחנים‬ ‫צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום";‬ ‫וזה בחינת חי"ת – לשון חיות‪ ,‬כי החכמה‬ ‫המבחן השבועי‬ ‫והשכל הוא החיות של כל דבר‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב‪" :‬החכמה תחיה" וכו'‪.‬‬ ‫הר"ר אביאל כהן הי"ו ‪ -‬מעלה אדומים | הר"ר אברהם צדקה הי"ו ‪ -‬ירושלים | הר"ר אהרן צבי‬ ‫כהנשטאם הי"ו ‪ -‬ביתר עילית | הר"ר אהרן גבאי הי"ו ‪ -‬ביתר עילית | הר"ר אפרים מרגלית הי"ו‬ ‫‪ -‬בית שמש | הר"ר בצלאל גלינסקי הי"ו ‪ -‬ירושלים | הר"ר ברוך גרינפלד הי"ו ‪ -‬ירושלים | הר"ר‬ ‫מאיר‪ :‬נראה לי שאנחנו צריכים כבר‬ ‫דוד קנייבסקי הי"ו ‪ -‬טבריה | הר"ר חיים יעקב סלוביק הי"ו ‪ -‬מודיעין עילית | הר"ר יהודה רונין‬ ‫לסיים‪ ,‬אז אני רוצה להתעכב על איזה‬ ‫הי"ו ‪ -‬ביתר עילית | הר"ר יהודה רונין הי"ו ‪ -‬ביתר עילית | הר"ר יואל דייטש הי"ו ‪ -‬בית שמש |‬ ‫נקודה אחת‪ ,‬שיישאר לנו על מה לחשוב‪,‬‬ ‫הר"ר יוסף שלום הי"ו ‪ -‬ירושלים | הר"ר יוסף שלום הי"ו ‪ -‬ירושלים | הר"ר יוסף חיים בישמוט הי"ו‬ ‫תוך כדי הריצה למכולת‪ ,‬או כל עיסוק אחר‪,‬‬ ‫‪ -‬מודיעין עילית | הר"ר יעקב טפליצקי הי"ו ‪ -‬ירושלים | הר"ר יעקב נתן דייטש הי"ו ‪ -‬בית שמש‬ ‫כי זה מאוד טוב שהראש חושב בדברי תורה‬ ‫| הר"ר יעקב קליגר הי"ו ‪ -‬צפת | הר"ר ישראל לויה הי"ו ‪ -‬בני ברק | הר"ר ישראל מאיר מוסבי‬ ‫כל היום‪...‬‬ ‫הי"ו ‪ -‬ירושלים | הר"ר ישראל נחמן פראנק הי"ו ‪ -‬ירושלים | הר"ר מאיר שיק הי"ו ‪ -‬בני ברק | הר"ר‬ ‫דבר ראשון‪ ,‬מישהו שאל אותי‪ ,‬על הפסוק‬ ‫מרדכי אלעזר עזיזיאן הי"ו ‪ -‬ירושלים | הר"ר נחמן ויסקי הי"ו ‪ -‬ירושלים | הר"ר נחמן אליעזר‬ ‫'ראשית חכמה'‪ ,‬שרבינו אומר שראשית זה‬ ‫בורשטיין הי"ו ‪ -‬חריש | הר"ר נחמן ישועה כרמל הי"ו ‪ -‬שילה | הר"ר נחמן ברלב הי"ו ‪ -‬בית שמש‬ ‫חכמה‪ ,‬אבל ההבנה הפשוטה של הפסוק‪,‬‬ ‫| הר"ר נחמן קורל הי"ו ‪ -‬צפת | הר"ר נחמן ויסקי הי"ו ‪ -‬ירושלים | הר"ר נתן יוסף צור הי"ו ‪ -‬מירון‬ ‫היא ש'ראשית חכמה יראת ה''‪ ,‬דהיינו‬ ‫| הר"ר פרץ יהונתן ציוני הי"ו ‪ -‬בני ברק | הר"ר צבי אברהם זילבערשטיין הי"ו ‪ -‬עפולה | הר"ר‬ ‫שצריך להקדים את יראת ה' לחכמה‪ ,‬ואם‬ ‫שמואל יצחק סאל הי"ו ‪ -‬ירושלים | הר"ר שמחה פרידמן הי"ו ‪ -‬צפת | הר"ר שמעון אלטער בר‬ ‫ישראל הי"ו ‪ -‬עפולה | הבה"ח אורי נחמיה טויבר הי"ו ‪ -‬ירושלים | הבה"ח אלעזר קוובבר הי"ו ‪-‬‬ ‫כן הראשית זה לא החכמה‪ ,‬אלא יראת ה'‪.‬‬ ‫בני ברק | הבה"ח אריה לייבוש ברגשטיין הי"ו ‪ -‬בני ברק | הבה"ח דב ארלנגר הי"ו ‪ -‬בית שמש |‬ ‫הבה"ח הלל אלבאז הי"ו ‪ -‬ירושלים | הבה"ח חיים מאיר לודמיר הי"ו ‪ -‬ביתר עילית | הבה"ח יצחק‬ ‫דוד‪ :‬שאלה טובה‪ ,‬אבל בפשטות אפשר‬ ‫אמדדי הי"ו ‪ -‬ירושלים | הבה"ח מרדכי אלימלך קאופמן הי"ו ‪ -‬ירושלים | הבה"ח משה גלינסקי‬ ‫לומר מקשרי התורה‪ ,‬שהיראה זה הנו"ן‪,‬‬ ‫הי"ו ‪ -‬מודיעין עילית | הבה"ח נחמן קעניג הי"ו ‪ -‬ירושלים | הבה"ח נחמן כהן כהן הי"ו ‪ -‬קרית גת‬ ‫ומהפסוק רואים שצריך להקדים את הנו"ן‬ ‫| הבה"ח נתן אורלנצ'יק הי"ו ‪ -‬ביתר עילית | הבה"ח נתן רוזנבלום הי"ו ‪ -‬בית שמש | הבה"ח נתן‬ ‫לחי"ת‪.‬‬ ‫צבי קעניג הי"ו ‪ -‬ירושלים | הבה"ח נתן מרדכי וויס הי"ו ‪ -‬מודיעין עילית | הבה"ח נתן רחמים הי"ו‬ ‫‪ -‬צפת | הבה"ח שמעון אקרמן הי"ו ‪ -‬צפת‬ ‫מאיר‪ :‬זה מה שגם הוא רצה לומר‪,‬‬ ‫המבחן העיוני השבועי‬ ‫אבל זה נראה לי תשובה יפה אבל מטייחת‪,‬‬ ‫סוג של ביאור שאתה אומר לעצמך‪ ,‬שזה‬ ‫הר"ר אהרון מאיר שפירא הי"ו ‪ -‬מודיעין עילית | הר"ר יהודה מאיר קמרמן הי"ו ‪ -‬רכסים | הר"ר‬ ‫בהחלט מאוד מקושר למהלך התורה‪,‬‬ ‫יוחאי יהודה בן שלום הי"ו ‪ -‬רכסים | הר"ר יעקב נתן דייטש הי"ו ‪ -‬בית שמש | הר"ר נחמן אליעזר‬ ‫אבל מה לעשות‪ ,‬שלפי זה היה יותר כדאי‬ ‫בורשטיין הי"ו ‪ -‬חריש | הר"ר נחשון דוד אביטל הי"ו ‪ -‬צפת | הר"ר ניסן חנוביץ הי"ו ‪ -‬חריש |‬ ‫שרבינו יביא את זה בהמשך דבריו כראיה‬ ‫הבה"ח מאיר אשכנזי הי"ו ‪ -‬ירושלים | הבה"ח נתן ינאי הי"ו – אלעד‬ ‫לכך שצריך להקדים את הנו"ן לחי"ת‪...‬‬ ‫וכל זמן שרבינו הביא את הפסוק‬ ‫השאלה של לטייל ‪ -‬לחידודא‬ ‫כאסמכתא לכך שראשית זה חכמה‪ ,‬אז‬ ‫עדיין השאלה עומדת בעינה‪.‬‬ ‫הר"ר נחמן טייכנר הי"ו – צפת‬ ‫דוד‪ :‬קיבלתי‪ .‬מה שאמרת עכשיו‪ ,‬זה‬ ‫חידת החודש‬ ‫נקודה טובה לכל הלימוד‪ ,‬אנחנו שואלים‬ ‫הר"ר אהרן גלינסקי הי"ו ‪ -‬מודיעין עילית‬ ‫שאלה‪ ,‬מאיר לנו איזה כיוון יפה מתוך קשרי‬ ‫התורה‪ ,‬ואנחנו מוותרים לעצמנו גם כשזה‬ ‫לא יושב מאה אחוז טוב‪ ,‬מעגלים פינות‪...‬‬ ‫אשריכ‪+‬ם אלפי המטיילים בתורתו‬ ‫אז אני באמת אקח את זה לתשומת ליבי‪.‬‬ ‫שצללו למצולות י‪+‬ם החכמ‪+++‬ה!‬ ‫‪16‬‬ ‫סניף‬ ‫בס"ד‬ ‫חדש!‬ ‫פתיחת‬ ‫זמן חורף‬ ‫והתחלת‬ ‫הלימוד‬ ‫בתורה א'‬ ‫השערים‬ ‫יתקיים אי"ה‬ ‫ביום רביעי‬ ‫יז' חשוון‬ ‫פתוחים!‬‫אברכים בני תורה‪ ,‬חסידים ואנשי מעשה‪,‬‬ ‫מוזמנים להשתתף מדי ערב‬ ‫מתיב‪+‬תא‬ ‫ב כ ו ל ‪+‬ל ע ‪+‬ר ב‬ ‫דרב נחמן‬ ‫סניף ירושלים ‪ -‬רמות‬ ‫לשקוע בלימוד עיוני ומענג‬ ‫מוהר"ן'‬ ‫ְ‬ ‫בספה"ק 'ליקוטי‬ ‫בתורה א' ַ'אׁ ְש ֵרי ְת ִמ ֵימי ָד ֶרך'‬ ‫להבין את עומק תורתו של מוהר"ן מברסלב זי"ע‬ ‫להתחיל לחיות חיים חדשים‪ .‬באמת‪.‬‬ ‫• כל יום בין השעות ‪ 22:00 - 20:30‬בערב •‬ ‫לנוחיותכם מתקיים מנין מעריב בשעה ‪22:00‬‬ ‫ייחודי‪ :‬מילגת לימוד על בסיס יומי!‬ ‫(אין צורך להשתתף כל החודש)‬ ‫יש לך זמן היום?‬ ‫הכולל מתקיים‬ ‫מתיבתא‬ ‫ד‪+‬רב נחמן‬ ‫היכנס אפילו‬ ‫ללילה אחד!‬ ‫בבית המדרש 'ברסלב וויצהנדלר'‬ ‫רחוב חזקיהו שבתאי ‪ 8‬רמות‬ ‫לפרטים‪ - 052-718-2228 :‬הרשמה במקום‬ ‫הר”ר​‬ ‫זושא‬ ‫קליין‬ ‫תובנות ופיסות דעת לחיים‬ ‫מהתורה הזמנית‬ ‫מכיר את זה‬ ‫יש בי חן‬ ‫מה עושים כשלא נרדמים? | פגישה מעוררת‬ ‫‘וכשאני מגיע סוף סוף למיטה מותש‬ ‫בנחיריים‪ ,‬ושם עלוקות בגרביים‪ .‬אך‬ ‫ועייף’ סיים זעליג את המונולוג הארוך‬ ‫שר השינה קבע לעצמו מנהג של קבע‪,‬‬ ‫החיים הם רצף אירועים‬ ‫‘אני פשוט לא נרדם‪ .‬לא נרדם‪.‬‬ ‫להטיל עליו את שנתו רק כשהזריחה‬ ‫שמפריעים לישון‬ ‫כלום‪ .‬נאדה‪ .‬זירו‪ .‬אפס‪’.‬‬ ‫החלה מבקיעה את השמיים הבהירים‪.‬‬ ‫יפת יעוץ שינה בע"מ‬ ‫זעליג נעמד מול השלט ונאנח‪.‬‬ ‫על יפת יעוץ שינה בע”מ הוא קיבל‬ ‫‘מה אתה עושה כשאתה נשכב‬ ‫אינפורמציה מעולה‪.‬‬ ‫במיטה?’ התעניין יפת‪.‬‬ ‫אנשים מספרים כי כבר בקליניקה‬ ‫‘אה‪ ,‬זה משתנה‪ .‬בדרך כלל אני שומע‬ ‫הנחירות מתחילות לעלות מעלה מעלה‪.‬‬ ‫איש יקר זעליג‪ .‬פעיל ונמרץ‪ .‬עושה‬ ‫משהו‪ .‬שירים‪ ,‬קו המידע‪ ,‬לפעמים‬ ‫אשה ריח ניחוח‪.‬‬ ‫תורתו קבע ומלאכתו עראי‪.‬‬ ‫שיעור כל שהוא‪ .‬ת’ֹודע כמו כולם‪’.‬‬ ‫תמיד שמח לעזור ולהגיד מילה טובה‪.‬‬ ‫‘למה מיד כשאתה נשכב אתה צריך‬ ‫עוסק בצורכי ציבור באמונה‪,‬‬ ‫לשמוע משהו’ שאל יפת‪.‬‬ ‫ומכישוריו הרבים ופעילותו הנמרצת‬ ‫‘מה זה למה?’ התעצבן זעליג ‘מה‬ ‫נהנו כולם‪.‬‬ ‫אתה רוצה שאני יעשה‪’.‬‬ ‫החיים הם רצף אירועים‬ ‫בסדר יומו העמוס תיזז בהצלחה‬ ‫‘אולי סתם תחשוב‪ ,‬תחלום על משהו‪’.‬‬ ‫שמפריעים לישון‬ ‫בין שלל פעילויות הקודש שעסק בהם‬ ‫יפת יעוץ שינה בע"מ‬ ‫תמיד‪.‬‬ ‫וכמו שאהבו מתפללי בית הכנסת‬ ‫לומר‪‘ ,‬מה שכולם עושים בשבוע‪ ,‬עושה‬ ‫‘ואולי’‪ ,‬אמר יפת בעדינות ‘אולי אתה‬ ‫זעליג נעמד מול השלט ונאנח‪.‬‬ ‫זעליג ביום אחד ברוגע‪’.‬‬ ‫מפחד לפגוש את זעליג’‪.‬‬ ‫תלמיד חכם‪ .‬אהוב למטה ונחמד‬ ‫נקש קלות על דלת המשרד‪ ,‬ופתח את‬ ‫‘לא הבנתי’‪ ,‬כחכך בגרונו‪‘ ,‬אני זעליג’‪.‬‬ ‫הדלת‪.‬‬ ‫למעלה‪ .‬נח למקום וטוב לבריות‪.‬‬ ‫‘בדיוק‪ ’.‬ענה יפת בקול שקט ‘אולי‬ ‫מזכיר ישנוני קיבל את פניו‪ .‬וכשהבחין‬ ‫בקיצור איש כלבבנו‪.‬‬ ‫מיד כשאתה נכנס למיטה אתה חייב‬ ‫בסבר פניו התמהות אמר ‘ככה זה שאתה‬ ‫לשמוע משהו רק כדי לא לפגוש את‬ ‫עובד אצל יפת‪ .‬אתה רק רוצה לישון כל‬ ‫זעליג‪ .‬רק לא לפגוש את עצמך‪’.‬‬ ‫‘עצמך האמיתי אני מתכוון‪ ’.‬דייק יפת‪.‬‬ ‫הזמן’‪.‬‬ ‫דא עקא‪ ,‬כמו שאומרים‪ .‬לזעליג‬ ‫ברוך‬ ‫‘לא את זעליג העסוק המוצלח והמוערך‬ ‫לאחר המתנה קלה כשהגיע תורו‪,‬‬ ‫נכנס לחדר והתיישב בכורסא המרווחת‪.‬‬ ‫הייתה בעיה קטנה‪ .‬קטנטנה‪.‬‬ ‫הבא‪ .‬בא‪.‬‬ ‫שבחוץ‪ .‬לא את זעליג שכל הקיימות שלו‬ ‫תלויה רק במה שהוא עושה‪’.‬‬ ‫מולו ישב יפת‪ ,‬בעשור החמישי לחייו‪.‬‬ ‫בשעת לילה מאוחרת כשסיים את‬ ‫סדר יומו העמוס נכנס זעליג למיטה ו‪...‬‬ ‫בא תכיר‬ ‫‘לללא הבנתי‪ ’.‬גמגם זעליג‪ .‬למרות‬ ‫שבסתר ליבו דווקא החל להבין‪.‬‬ ‫שערות שיבה החלו למלאות את זקנו‬ ‫המגולגל‪ .‬ושלייקע’ס ענק מימדים ניסה‬ ‫לא נרדם‪ .‬פשוט לא נרדם‪.‬‬ ‫מתהפך על משכבו סחור סחור‪ ,‬סופר‬ ‫את זעליג‪.‬‬ ‫‘אני אסביר לך‪ ,‬זעליג יקירי‪.‬‬ ‫להשליט סדר במרחבי בטנו התופחת‪.‬‬ ‫‘תשלם לי קודם’‪ .‬ביקש יפת‪‘ .‬פשוט‬ ‫כבשים נמרים ופינגווינים‪ .‬ואין‪ ,‬השינה‬ ‫ממנו והלאה‪.‬‬ ‫איש טוב‪.‬‬ ‫אנחנו בדור שהמשמעות והערך של‬ ‫בן אדם‪ ,‬גם בעיני עצמו ובוודאי בעיני‬ ‫לא תמיד אנשים ערניים מספיק שהם‬ ‫יוצאים מפה’‪.‬‬ ‫ניסה את כל כדורי השינה לסוגיהם‬ ‫איש‬ ‫בסביבה‪ ,‬תלוי אך ורק במה הוא עושה‪,‬‬ ‫ובכמה הוא עושה‪ .‬ב ‪ 2026 -‬סופרים‬ ‫זעליג צחקק ואמר ‘אל תדאג‪ ,‬איתי‬ ‫ומינוניהם‪.‬‬ ‫אך נדמה כי ככל שהכדור היה חזק‬ ‫עם חן‪.‬‬ ‫הצלחות‪ .‬גם ברוחניות אגב‪.‬‬ ‫אין לך מה לחשוש’‪.‬‬ ‫‘אוקיי‪ ’.‬יפת הניח את ידיו על צדעיו‬ ‫יותר‪ ,‬כך השינה הייתה מתרחקת לה עוד‬ ‫יותר‪ ,‬שמחה לאד ומצחקקת לה בהנאה‪.‬‬ ‫איש עם‬ ‫מה שגורם לאנשים לרוץ בלי הפסקה‬ ‫ולעשות דברים רק בשביל להרגיש‬ ‫וביקש ‘ספר לי קצת על עצמך’‪.‬‬ ‫זעליג נבוך מעט פירט את סדר יומו‬ ‫כל הסגולות הבדוקות ושאינם‪,‬‬ ‫חשיבות‪.‬‬ ‫קיימים‪ ,‬להרגיש שהם שווים משהו‪ .‬לא‬ ‫עברו תחת ידיו‪ .‬הוא ישן עם שיני שום‬ ‫העמוס והמלא‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫אתה יודע‬ ‫‘אבל תגיד יפת’‪ .‬שאל פתאום זעליג‬ ‫‘זה לא יגרום לי להפסיק לעשות דברים‪.‬‬ ‫להרגיש עלובים וחסרי ערך‪.‬‬ ‫זה מרדף על החיים ממש‪.‬‬ ‫מי הכי‬ ‫דברים טובים אני מתכוון‪ .‬אם אני שווה‬ ‫ויש לי חן וחשיבות מובנית ומולדת‬ ‫יפת שתק כמה רגעים והמשיך‬ ‫לקרוא‪:‬‬ ‫אם הוא לא עושה משהו אין לו‬ ‫משמעות‪ ,‬אין לו ערך‪.‬‬ ‫צריך לדעת‬ ‫למה שאני יקום ויעשה דברים ולא‬ ‫ימשיך להתכרבל במיטה?’‬ ‫וֹונֹותינּו ָה ַר ִּבים ֵחן‬ ‫‘ּכִ י ַעכְ ָׁשיו ַּב ֲע ֵ‬ ‫וַ ֲח ִׁשיבּות ָה ֲא ִמ ִּתי ֶׁשל יִ ְׂש ָר ֵאל נָ ַפל‪.‬‬ ‫אתה אולי עוד לא מבין עד הסוף מה‬ ‫את החן‬ ‫‘יפה מאוד! שאלה מדויקת‪ ’.‬החמיא‬ ‫ּכִ י ַעכְ ָׁשיו ִע ַּקר ַה ֲח ִׁשיבּות וְ ַה ֵחן הּוא‬ ‫אני אומר‪ ,‬אבל אם תפגוש את זעליג יום‬ ‫אחד תשאל אותו‪:‬‬ ‫והחשיבות‬ ‫יפת‪‘ .‬אבל לא‪’.‬‬ ‫‘השי”ת ברא בטבע האדם שכשהוא‬ ‫ּתֹורה נִ ְת ַעּלָ ה ַה ֵחן‬ ‫ֶא ְצלָ ם‪ֲ .‬א ָבל ַעל יְ ֵדי ַה ָ‬ ‫וְ ַה ֲח ִׁשיבּות ֶׁשל יִ ְׂש ָר ֵאל’‪.‬‬ ‫זעליג מה כל כך מפחיד אותך‬ ‫בלפגוש את עצמך הרגוע?‬ ‫שלך?‬ ‫מרגיש שהוא טוב וחי את החן והחשיבות‬ ‫שלו‪ ,‬אז אדרבא יש בו רצון עז לבטאות‬ ‫שים לב זעליג‪ ,‬שרבינו לא מסביר מי‬ ‫זה ‘אצלם’‪.‬‬ ‫מי אתה זעליג כשאתה שוכב במיטה‬ ‫אתה‪.‬‬ ‫את הטוב שיש בו‪ .‬להוציא מהכח אל‬ ‫מה אתה אומר? אולי אצלם זה כל מי‬ ‫בלי לעשות דבר?‬ ‫דמעה סוררת החלה זולגת במורד‬ ‫החן‬ ‫הפועל‪ ,‬ולעשות עוד יותר טוב‪.‬‬ ‫תבדוק בבית‪ .‬תנסה להגיד לבן שלך‬ ‫אולי זה כל האנשים המוצלחים‬ ‫שהוא לא אתה‪.‬‬ ‫לחיו של זעליג ונספגה בזקנו הארוך‪.‬‬ ‫והחשיבות‬ ‫כמה הוא טוב‪ ,‬ותן לו את ההרגשה‬ ‫כמה האהבה שלך אליו היא בלי תנאי‪.‬‬ ‫שאתה מכיר‪ .‬השכן עם הטסלה‪ ,‬והחבר‬ ‫עם התעודת רבנות‪.‬‬ ‫של מי‬ ‫ותראה איך נוצרת בו החשק והאנרגיה‬ ‫ברוך הבא‪ .‬בא‪ .‬בא תכיר את זעליג‪.‬‬ ‫יפת פתח את הספר הכרוך שנח על‬ ‫שאתה‪.‬‬ ‫לעזור ולתת‪.‬‬ ‫איש טוב‪ .‬איש עם חן‪ .‬איש עם‬ ‫חשיבות‪.‬‬ ‫ּתֹורה נִ ְת ַק ְּבלִ ים ּכָ ל‬ ‫שולחנו והחל לקרוא‪:‬‬ ‫ַ‘ּדע ּכִ י ַעל יְ ֵדי ַה ָ‬ ‫אתה באת‬ ‫סתם ככה‪ ,‬בלי לעשות משהו מיוחד‪.‬‬ ‫ַה ְּת ִפּלֹות וְ כָ ל ַה ַּב ָּקׁשֹות ֶׁש ָאנּו ְמ ַב ְּק ִׁשים‬ ‫ִּומ ְת ַּפּלְ לִ ים‪ .‬וְ ַה ֵחן וְ ַה ֲח ִׁשיבּות ֶׁשל יִ ְׂש ָר ֵאל‬ ‫לעולם‬ ‫זעליג‪ ,‬אתה יכול להמשיך לעשות‬ ‫בדיוק מה שעשית עד היום‪.‬‬ ‫ככה נולדת‪.‬‬ ‫רֹומם ִּב ְפנֵ י ּכָ ל ִמי ֶׁש ְּצ ִריכִ ין‪ֵ ,‬הן‬‫נִ ְת ַעּלָ ה וְ נִ ְת ֵ‬ ‫רּוחנִ י וְ ֵהן ְּבגַ ְׁש ִמי’‪.‬‬ ‫ְּב ָ‬ ‫כתינוק‬ ‫אבל הפעם בצורה בריאה יותר‪.‬‬ ‫אם עד היום היית צריך לעשות‬ ‫אתה שומע מה כתוב פה‪ ,‬זעליג?‬ ‫חמוד‬ ‫בשביל להיות‪ .‬מהיום הפוך‪ ,‬תעשה‬ ‫‘מה שאתה אומר בעצם’ אומר זעליג‬ ‫לאחר שתיקה ממושכת ‘שאני מפחד‬ ‫ַ‘ה ֵחן וְ ַה ֲח ִׁשיבּות ֶׁשל יִ ְׂש ָר ֵאל נִ ְת ַעּלָ ה‬ ‫רֹומם ִּב ְפנֵ י ּכָ ל ִמי ֶׁש ְּצ ִריכִ ין’‪.‬‬‫וְ נִ ְת ֵ‬ ‫וחייכן‪.‬‬ ‫בגלל שאתה כבר קיים‪.‬‬ ‫ברוך הבא‪’.‬‬ ‫לפגוש את זעליג הזה בלילה‪ ,‬זעליג‬ ‫שפתאום לא עושה כלום‪’.‬‬ ‫אתה יודע מי הכי צריך לדעת את‬ ‫החן והחשיבות שלך?‬ ‫‘נכון מאוד’ אמר יפת ‘זעליג האמיתי‬ ‫אתה‪.‬‬ ‫נולד טוב‪ .‬נולד שמח‪ .‬השם אוהב אותו‬ ‫החן והחשיבות של מי שאתה‪.‬‬ ‫זעליג לקח נשימה ארוכה נשם את‬ ‫נורא‪.‬‬ ‫אתה באת לעולם כתינוק חמוד‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫זעליג בא לעולם עם ַ‘ה ֵחן וְ ַה ֲח ִׁשיבּות‬ ‫וחייכן‪.‬‬ ‫ו‪...‬‬ ‫ֶׁשל יִ ְׂש ָר ֵאל’ שלא תלויה בשום דבר‪ ,‬בלי‬ ‫צורך בשום אישור למי שאתה בעצם‪’.‬‬ ‫יהודי‪ .‬חלק אלוק ממעל‪ .‬ילד שרוצה‬ ‫נרדם‪.‬‬ ‫רק לעשות טוב‪.‬‬ ‫לילה טוב‪.‬‬ ‫בלי להצטרך לעשות כל כך הרבה‬ ‫דברים בשביל להרגיש קיים‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הר”ר ‪​ ‬‬ ‫יוסף‬ ‫ליפשיץ‬ ‫ליקוטי הלכות‬ ‫באספקלריה המאירה‬ ‫להחיות את החיי‪+‬ם‬ ‫נה ד'‬ ‫וטעי‬ ‫ריקה‬ ‫כות פ‬ ‫הל‬ ‫ם‬ ‫רת עייני תנינא‬ ‫רה ב'‬ ‫אי‬ ‫יוחדת ומ ון ‪ -‬תו‬ ‫ת בעי‬ ‫המ‬ ‫מהדור הזמני‬ ‫תורה‬ ‫מדי ה‬ ‫בשביל מה לעיין?‬ ‫ללו‬ ‫האם אפשר לעיין ולחדש‪ ,‬לפצח ולהבין כל שורה‪ ,‬ובכל זאת לעמוד מבחוץ? | מה באמת מחפשים‬ ‫כשמתאמצים ללמוד ‘בעיון’? | סוד השכל שבתוך התורה שמתגלה במצוות פרה אדומה‬ ‫ואז‪ ,‬יום אחד‪,‬‬ ‫‘החדרים מרהיבים‪ ,‬בנויים לתלפיות ‪ -‬אבל הם‬ ‫חדרים ועליות ריקים?‬ ‫ריקים’‪.‬‬ ‫הגיעה אליו שמועה‬ ‫‘הבנתי איך הארמון בנוי’‪ ,‬אמר לעצמו‪,‬‬ ‫הוא היה איש צעיר‪ ,‬שכל ימיו חיפש‪ .‬חיפוש‬ ‫שהצליחה לרתק‬ ‫ותסכול עמוק צרב את גרונו‪‘ ,‬אני יודע להסביר‬ ‫כל פרט הנדסי במבנה הזה‪ .‬אבל איפה האוצר?‬ ‫דוחק ומבוהל‪ ,‬כזה שגונב שעות שינה ומרוקן‬ ‫כל שיחת חולין ממשמעותה‪ .‬הוא ידע שיש דרך‬ ‫אותו כפי שדבר לא‬ ‫בשביל מה בעצם נכנסתי לכאן? מה התוכן‬ ‫לחיות חיים שיש בהם ממש‪ ,‬חיים שכל בוקר‬ ‫שממלא את כל החלל היפהפה והריק הזה?’‬ ‫ריתק אותו קודם‪.‬‬ ‫שקמים בהם מרגישים טעם ‪ -‬אבל לא ידע איך‬ ‫למצוא אותה‪.‬‬ ‫ישנו 'ארמון המלך'‬ ‫הוא שמע עצות מכל מי שפגש‪ .‬זה אמר לו‬ ‫‪ -‬פלטרין עצום‬ ‫אז בשביל מה נועד החיפוש?‬ ‫שהסוד טמון בהתמדה‪ ,‬וזה טען שהכל תלוי‬ ‫בכוונה‪ ,‬והשלישי לחש לו שרק מי שמגיע אל‬ ‫התחושה הזו‪ ,‬של שיטוט בארמון גאוני אך‬ ‫ופלאי‪ ,‬שבתוכו‬ ‫חסר חיים‪ ,‬מוכרת היטב לרבים שמנסים לצלול‬ ‫המקום הנכון‪ ,‬אל המקור האמיתי‪ ,‬זוכה לגלות‬ ‫את זה‪.‬‬ ‫אל התורה של רבינו‪ ,‬ולקיים את ציוויו ‘ללכת‬ ‫גנוז האוצר היקר‬ ‫עם תורה בעיון’‪.‬‬ ‫כל עצה כזו הציתה בו תקווה לרגע‪ ,‬ודעכה‬ ‫כשגילה שהיא לבדה אינה מספקת‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬ ‫ביותר בעולם‪ :‬סוד‬ ‫שעות ארוכות הוא יושב מול הספר‪ .‬מאמץ‬ ‫הוא לא הרפה‪ .‬יום־יום הוא הקדיש שעות‬ ‫את מוחו‪ ,‬מפרק כל משפט ומרכיב אותו‬ ‫החיים עצמם‪.‬‬ ‫מחדש‪ ,‬שואל‪ ,‬מתרץ‪ ,‬בונה את המבנה והמהלך‬ ‫למאמץ הזה ‪ -‬לומד‪ ,‬שואל‪ ,‬מבקש‪ ,‬מנסה שוב‬ ‫ושוב לתפוס משהו שתמיד חומק‪...‬‬ ‫של התורה‪ .‬כך אמרו לו ‪ -‬שכדי להרגיש טעם‬ ‫אמיתי בלימוד‪ ,‬כדי להגיע לפנימיות‪ ,‬צריך‬ ‫ואז‪ ,‬יום אחד‪ ,‬הגיעה אליו שמועה שהצליחה‬ ‫ללמוד בעיון‪.‬‬ ‫לרתק אותו כפי שדבר לא ריתק אותו קודם‪.‬‬ ‫ישנו ‘ארמון המלך’ ‪ -‬פלטרין עצום ופלאי‪,‬‬ ‫אבל בתוך תוכו מתגנבת עננה של תסכול‪:‬‬ ‫“וַ ֲאנִ י ֶא ְפ ַתּח לְ ָך ְש ִׁבילֵ י ַה ֵשּכֶ ל‪ ,‬וְ ֵתלֵ ְך ְּות ַטיֵ ּל‬ ‫שבתוכו גנוז ‪ -‬כך סיפרו כולם ‪ -‬האוצר היקר‬ ‫‘בסדר’‪ ,‬הוא אומר לעצמו‪‘ ,‬הבנתי מה הראיה‪,‬‬ ‫ֶד ֶּרְך כָ ּל ַהּתֹורֹות ֶשׁלִ ּי כְ ֶּד ֶרְך ַההֹולֵ ְך ְּומ ַטיֵ ּל‬ ‫ביותר בעולם‪:‬‬ ‫ולמה הלשון מדוקדקת דווקא כך‪ .‬אבל איפה‬ ‫נֹור ִאים”‪.‬‬‫ְב ֵּהיכָ לֹות ִּובנְ יָ נִ ים נִ ְפלָ ִאים וְ ָ‬ ‫העומק? בשביל מה אני מעיין? מה אני אמור‬ ‫סוד החיים עצמם‪.‬‬ ‫רבינו ממשיל את ההליכה עם תורה‬ ‫למצוא מתחת למבנה הגאוני של התורה?‬ ‫לאחר מסע ארוך ומייגע‪ ,‬הגיע האיש אל‬ ‫לטיול מרתק בארמון‪ .‬כאשר לומדים תורה‬ ‫המילים נשארות חיצוניות ויבשות‪ ,‬אני מבין‬ ‫שערי העץ הכבדים של הארמון‪ .‬בלב הולם הוא‬ ‫בעיון אמיתי‪ ,‬נכנסים לחדר אחד‪ ,‬מתפלאים‬ ‫את השכל ההגיוני של התורה‪ ,‬אבל נשאר‬ ‫דחף את הדלתות ונכנס‪.‬‬ ‫מחידושיו‪ ,‬ופתאום מגלים פתח סתרים שמוביל‬ ‫בחוץ‪ ,‬צמא למשהו שיחייה אותי’‪.‬‬ ‫המראה שנפרש מול עיניו עצר את נשימתו‪.‬‬ ‫לחדר אחר‪ ,‬ומשם לעלייה נוספת‪.‬‬ ‫ממש כאותו צעיר‪ ,‬שאוחז בידית דלת‬ ‫הוא מצא את עצמו בתוך מבוך מרהיב של‬ ‫כל החלונות והפתחים נפתחים זה לזה‪,‬‬ ‫הארמון‪ ,‬מטייל להנאתו בתוך החדרים‬ ‫חדרים עצומים‪ ,‬תקרות גבוהות מעוטרות‬ ‫“ּומ ֻק ָשּ ִׁרים ְּומ ֻשׁלָ ִּבים זֶ ה ָבּזֶ ה ְב ֵּס ֶדר נִ ְפלָ א‬ ‫ְ‬ ‫והעליות‪ ,‬אבל לא מצליח לגעת בתוכן הפנימי‪,‬‬ ‫בזהב‪ ,‬ומסדרונות אינסופיים‪.‬‬ ‫ְּוב ָחכְ ָמה ֲע ֻמ ָקּה ְּוב ַתכְ לִ ית ַהיֹ ִּפי וְ ַהּנֹוי”‪.‬‬ ‫באותה נקודה של אמת שתעורר את נשמתו‪.‬‬ ‫בהתלהבות‪ ,‬הוא החל לחקור את המקום‪.‬‬ ‫זהו תיאור נשגב ומרומם הממחיש כיצד‬ ‫עבר מחדר לחדר‪ ,‬מדד את עובי קירות השיש‪,‬‬ ‫לימוד העיון חושף את הפנימיות המופלאה של‬ ‫רשם לעצמו במחברת את זוויות הפתחים‪,‬‬ ‫התורה‪ .‬אך הלומד המבולבל עדיין שואל את‬ ‫עצמו באכזבה‪:‬‬ ‫שבילי השכל וחדרי הפלאות‬ ‫והתפעל מהאופן המדויק והגאוני שבו חלון‬ ‫אחד מכניס אור בדיוק לזווית של החדר הבא‪.‬‬ ‫“נפלא מאוד! אני רואה את הקשרים‪ ,‬אני‬ ‫אל החיפוש הבלתי מתפשר אחר ה’פנימיות’‬ ‫הוא הפך למומחה של ממש לארכיטקטורה של‬ ‫מבין שפסקה אחת מחוברת לשנייה‪ .‬אבל מה‬ ‫בתוך חיצוניות הלימוד‪ ,‬התייחס רבינו הקדוש‬ ‫הארמון‪ ,‬ידע בעל פה כל מסדרון‪ ,‬כל מדרגה‬ ‫מונח בתוך החדרים האלו? מהו ה’שכל’ הזה‬ ‫כשהחל לקרב את תלמידו הגדול‪ ,‬מוהרנ”ת‪.‬‬ ‫וכל חיבור‪.‬‬ ‫שאליו אני אמור להיפתח? מהי התכלית של כל‬ ‫רבינו פנה למוהרנ”ת (חיי”מ תקצד)‪ ,‬שניסה‬ ‫אבל אז‪ ,‬לאחר שבועות ארוכים של שרטוטים‬ ‫המבנה הזה?”‪.‬‬ ‫לשקוד על דלתי תורתו הקדושות‪ ,‬והבטיח לו‬ ‫ומדידות‪ ,‬הוא נעמד באמצע טרקלין מפואר‪,‬‬ ‫הבטחה פלאית‪:‬‬ ‫והעביר את מבטו על סביבותיו‪ .‬שקט מוחלט‬ ‫שרר שם‪ .‬פתאום היכתה בו ההבנה המכאיבה‪:‬‬ ‫‪20‬‬ ‫לאחר גילוי נפלא‬ ‫זה‪ ,‬הצעיר שמשוטט‬ ‫בארמון כבר אינו‬ ‫מבולבל‪ .‬הוא יודע‬ ‫בדיוק מה לחפש‬ ‫מאחורי הדלתות‬ ‫המגולפות‬ ‫הסוד של הצדיק המיואש‬ ‫גם את התשובה המטלטלת לשאלה הזו‪ ,‬גילה‬ ‫רבינו הקדוש בעצמו‪ ,‬בהמשך של אותה שיחה‬ ‫בינו למוהרנ”ת‪:‬‬ ‫ובמקום להמשיך ולהסביר כיצד הולכים עם‬ ‫תורה ומגלים את פלאותיה‪ ,‬בחר רבינו לספר‬ ‫למוהרנ”ת סיפור‪ .‬סיפור על צדיק גדול שנפל‬ ‫בדעתו עד מאוד‪ ,‬עד כדי כך שכמעט אבדה‬ ‫תקוותו‪.‬‬ ‫אבל אותו צדיק החיה את עצמו במחשבה‬ ‫שבכל זאת הוא שווה משהו‪ .‬כי אפילו אם חלילה‬ ‫יהפוך לאפר הנדרס תחת כפות רגלי הצדיקים‪,‬‬ ‫כפי שאמרו חז”ל שזהו עונשם של הרשעים ‪-‬‬ ‫“על כָ ּל ָפּנִ ים ַאיִ ן וָ ֶא ֶפס ֹלא יִ ְהיֶ ה ִמ ֶמּנִ ּי‪ְ ...‬בּוַ ַדּאי‬ ‫ַ‬ ‫יִ ְהיֶ ה ְבּזֶ ה ָה ֵא ֶפר ֵאיזֶ ה ְב ִּחינַ ת ִחּיּות‪ ,‬וְ גַ ם זֶ ה טֹוב‪ ,‬כִ ּי‬ ‫ֶא ֶפס ֹלא יִ ְהיֶ ה עֹוד ִמ ֶמּנִ ּי"‪.‬‬ ‫כאן גילה לנו רבינו את הסוד הגדול ביותר‬ ‫מרגיש שהוא נמצא ‘מחוץ למחנה’‪ ,‬שמציאות‬ ‫ולחפש את השכל הפנימי‪ ,‬את הכוונה האלוקית‪,‬‬ ‫של הלימוד בעיון‪:‬‬ ‫חייו היא רק צמצום ודין‪ ,‬שנדמה לו שהוא נשרף‬ ‫ואת החיות שמסתתרת בפנים‪.‬‬ ‫מה אנו מחפשים כשמעיינים בתורה?‬ ‫והפך רק לאפר חסר תוחלת ‪ -‬גם שם בדיוק‬ ‫מוהרנ”ת (ליקו”ה פקדון ד‪ ,‬כג) מבאר על פי‬ ‫את האוצר היקר של ההתחזקות מתוך הייאוש‪,‬‬ ‫מסתתר שכל וחיות‪.‬‬ ‫קשרי התורה את מצוות פרה אדומה‪ ,‬ועל פי‬ ‫שהוא זה שמסתתר בתוך החדרים הפנימיים של‬ ‫מטרת העיון בתורה היא להעניק לנו את הכוח‬ ‫דבריו מתבארת עוד יותר מהות גילוי הפנימיות‬ ‫הארמון!‬ ‫של הכהן‪ ,‬לרדת אל המקומות הללו‪ ,‬למצוא שם‬ ‫בתורה על ידי העיון‪:‬‬ ‫תכלית הלימוד והעיון אינה רק ‘להבין את‬ ‫את נקודת החיות בתוך החיצוניות הקיצונית‬ ‫מצווה זו נראית כביכול כמצווה חיצונית‪.‬‬ ‫המהלך’ השכלי‪ ,‬אלא למצוא את ההתחזקות‪.‬‬ ‫ביותר‪ ,‬ולחבר אותה בחזרה אל הפנימיות‪.‬‬ ‫הפרה האדומה מסמלת את תכלית הדין‪,‬‬ ‫למצוא את השכל האלוקי שמאיר לכל אדם בכל‬ ‫הצמצום והריחוק‪ .‬צבעה האדום רומז לדין‪,‬‬ ‫דרכיו שלעולם אין ייאוש‪.‬‬ ‫שורפים אותה עד שהיא הופכת לאפר‪ ,‬וכל‬ ‫הפנימיות של כל תורה‪ ,‬של כל פסוק ושל‬ ‫הסיבה שבגללה אנו מעיינים‬ ‫המצווה נעשית מחוץ למחנה‪ .‬זוהי‪ ,‬כביכול‪,‬‬ ‫תכלית החיצוניות וההסתרה‪.‬‬ ‫כל חדר בארמון‪ ,‬היא היכולת לגלות את החיות‬ ‫לאחר גילוי נפלא זה‪ ,‬הצעיר שמשוטט‬ ‫והתקווה גם במצבים החשוכים וה’חיצוניים’‬ ‫ולמרות זאת‪ ,‬הכהן לוקח דווקא את האפר‬ ‫ביותר‪ .‬לדעת שגם באפר ‪ -‬מסתתרת נקודת‬ ‫בארמון כבר אינו מבולבל‪ .‬הוא יודע בדיוק מה‬ ‫הזה ‪ -‬את סמל הריחוק‪ ,‬הדין והשריפה ‪-‬‬ ‫לחפש מאחורי הדלתות המגולפות‪ .‬וגם המעיין‬ ‫תקווה של קירבה להשי”ת‪.‬‬ ‫ובעזרתו בלבד מטהרים את טומאת המת‪:‬‬ ‫שיושב שעות רבות מול ליקוטי מוהר”ן‪ ,‬יודע‬ ‫בדיוק מה הוא מחפש‪.‬‬ ‫“כִ ּי ָפ ָּרה ֲא ֻד ָמּה ִהיא ְב ִּחינַ ת ַתּכְ לִ ית ַה ִצ ְּמצּום‪,‬‬ ‫הוא מעיין בתורה‪ ,‬כי הוא יודע שרק שם הוא‬ ‫ֶשׁהּוא ְב ִּחינַ ת תֹ ֶּקף ָה ַא ְד ִמ ִימּיּות ֶשׁהּוא תֹ ֶּקף ַה ִדּין‪.‬‬ ‫ֲא ָבל ְ ּבכ ַֹח ַה ִמ ְּצוָ ה ַהזֹּאת ָהיָ ה כֹ ַּח לְ ַהכֹ ֵּהן ֶשׁיַ ְּמ ִתּיק‬ ‫למצוא פנימיות בתוך החיצוניות‬ ‫יוכל למצוא את התקווה הגדולה של החיים‪.‬‬ ‫גַ ּם זֶ ה ַה ִצ ְּמצּום‪ַ ,‬עד ֶש ַׁדּיְ ָקא ַעל יְ ֵדי ַה ִצ ְּמצּום ַהזֶ ּה‪,‬‬ ‫היסוד העצום הזה מאיר באור יקרות את‬ ‫וכשהוא מרגיל את שכלו לטייל בין חדרי‬ ‫ְב ִּחינַ ת ֲע ַפר ְש ֵׂר ַפת ַה ַח ָטּאת‪ֶ ,‬שׁיְ ַח ְבּרּו ַה ִחיצֹונִ ּיּות‬ ‫התורה הראשונה בליקוטי מוהר”ן בה אנו‬ ‫התורה‪ ,‬ולחצוב מתחת למילים קשרים עמוקים‬ ‫ֶאל ַה ְפּנִ ִימּיּות"‪.‬‬ ‫עוסקים ‪“ -‬להסתכל בשכל של כל דבר”‪.‬‬ ‫של חיות‪ ,‬אמונה והתחזקות ‪ -‬הוא קונה לעצמו‬ ‫להסתכל ב’שכל’ שבתוך ה’דבר’‪ ,‬משמעו שלא‬ ‫את הזכות לטייל בתוך חייו שלו‪.‬‬ ‫התורה הראשונה בליקוטי מוהר”ן מגלה לנו‬ ‫שגם במצבים של ‘פרה אדומה’ ‪ -‬שבהם אדם‬ ‫להיעצר לעולם בקליפה החיצונית והיבשה של‬ ‫המציאות‪ ,‬או של התורה בעצמה‪ ,‬אלא לחתור‬ ‫‪21‬‬ ‫כשהתורה מתחברת‬ ‫לתווי הלב‬ ‫ר מאיר לוין‬ ‫הר” ​‬ ‫‪+‬ה‪+‬ניגון‬ ‫תורה של כלום‬ ‫מסר אישי‪ ,‬אליו‪ ,‬בין הקרטונים והארגזים‪.‬‬ ‫זה נתן לו מקום לשאול את עצמו שאלות‪.‬‬ ‫שורות בודדות בין קרטונים‪ ,‬בפינה שכוחה של משמרת‬ ‫אולי הן היו קטנות‪ ,‬שוליות‪,‬‬ ‫לילה‪ ,‬היו כל מה שנותר לו | כל לילה שלח אותן לחברותא‬ ‫ובוודאי לא היו קרובות לקושיות ההן של‬ ‫הכולל‪,‬‬ ‫שנשאר מאחור‪ ,‬עם שאלה אחת קטנה | עד שהגיע הלילה בו‬ ‫אבל בכל זאת‪ ,‬היה בהן משהו אחר‪,‬‬ ‫לא נותרה לו אפילו שאלה | שם‪ ,‬מול לבנה חיוורת‪ ,‬מתגלה‬ ‫היה בהן רצון אמיתי לדעת מה המסר‬ ‫שהרב’ה שולח לו‪.‬‬ ‫התורה שלפני כל סברה‪ ,‬זו שנולדת דווקא מתוך הכלום‪.‬‬ ‫לפעמים היה קורא שתי שורות וחוזר עליהן‬ ‫שוב ושוב‪,‬‬ ‫במתיקות של הקצות והנתיבות הארוכים‪.‬‬ ‫המחסן האפלולי היה טחוב מעט‪,‬‬ ‫שואל‪ ,‬מבקש‪ ,‬תר אחר המסר שנשלח אליו‪.‬‬ ‫רחש קרטונים מלאים‪ ,‬שעברו מצד לצד‪ ,‬הפר‬ ‫ולפעמים‪ ,‬השאלה הייתה מילה אחת בודדה‪:‬‬ ‫כל זה קרס ביום אחד‪.‬‬ ‫את הדממה‪,‬‬ ‫“מה?”‬ ‫השקעה שנראתה מבטיחה ומוצלחת‪,‬‬ ‫דרך שער הפריקה הפתוח נשקפה לבנה‬ ‫התגלתה כעוקץ מתוחכם‪.‬‬ ‫חיוורת‪,‬‬ ‫בלימוד הזה שיתף את החברותא שלו‪,‬‬ ‫עם חובות גדולים‪,‬‬ ‫הוא נשאר‬ ‫שקט שרר ברחובות שמסביב‪ ,‬העולם נח‬ ‫בשורות הבודדות‪ ,‬ובשאלה שאחריהן‪.‬‬ ‫לגמחי”ם ולמי‬ ‫לבנק‪,‬‬ ‫מעמל יומו‪.‬‬ ‫גם כשלא הייתה לו תשובה‪ ,‬השאלה נשאלה‪,‬‬ ‫לא‪.‬‬ ‫אבל דובל’ה עמל בלילה במחסן שכוח בפתח‬ ‫עם סימן השאלה הגדול‪ ,‬והכמיהה לתשובה‪,‬‬ ‫הייתה לו ברירה‪.‬‬ ‫לא‬ ‫תקווה‪.‬‬ ‫ב א ו ת ו לי ל‬ ‫למסר‪.‬‬ ‫נאלץ לסגור את‬ ‫הוא‬ ‫האמת שהוא די התרגל למה שהפך כבר‬ ‫הספרים‬ ‫למציאות חייו‪,‬‬ ‫החיים עצמם לא היו קלים כל כך‪.‬‬ ‫האהובים‪,‬‬ ‫משמרת לילה כמחסנאי‪.‬‬ ‫המבטים המרחמים והדיבורים מאחורי הגב‬ ‫את הכולל‬ ‫לעזוב‬ ‫שעות ארוכות הוא עבד לפרק הררי ארגזים‪,‬‬ ‫ה ה וא‬ ‫שברו אותו‪,‬‬ ‫מקור‬ ‫ולחפש‬ ‫העבודה הייתה תובענית ומחייבת‪.‬‬ ‫והיו גם הציניים‪ ,‬אלו שהמילים שלהם‬ ‫הכנסה‪.‬‬ ‫הוא קיבל חצי שעה של הפוגה כל לילה‪,‬‬ ‫ר‬ ‫נגר‬ ‫מושחזות עד כאב‪.‬‬ ‫אחד כזה הוא פגש בחתונה של בן‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫אל‬ ‫רגעי‬ ‫הפרידה‬ ‫חצי שעה שבה יכול היה לנשום מעט‪.‬‬ ‫דוד שלו‪,‬‬ ‫כמו‬ ‫חסן‬ ‫מהחברותא שהיה‬ ‫לדובל’ה הייתה פינה משלו‪ ,‬בקצה המחסן‪.‬‬ ‫תמיד‪ .‬גמ רו‬ ‫שם‪ ,‬לעיני‬ ‫לו לאח‬ ‫בפינה הצדדית הניח ארגז שמצא בחוץ‪,‬‬ ‫כולם‪,‬‬ ‫ס‬‫ו‬‫ר‬‫מ‬ ‫‪,‬‬‫י‬‫ר‬‫לגמ‬ ‫היו הקשים מכל‪.‬‬ ‫ועליו הייתה מונחת חוברת קטנה‪,‬‬ ‫מ‬‫ע‬ ‫ק עד‬ ‫כל כמה חודשים היא הוחלפה באחרת‪.‬‬ ‫קי‬ ‫הוא שאל‪:‬‬ ‫שניהם ישבו מול הספר הסגור‪ ,‬ודמעות זלגו‬ ‫מעיניהם‪.‬‬ ‫לא מזמן החליף אותה בחוברת חדשה‪,‬‬ ‫“אשרי תמימי דרך” ‪ -‬שמה‪.‬‬ ‫נשמתו‬ ‫רגע לפני הפרידה הוא לחש לחברותא שלו‪:‬‬ ‫ההפסקה הייתה הזמן היחיד שבו ניסה‬ ‫“נו‪ ,‬דובל’ה‪ ,‬איך‬ ‫“שרוליק‪ ,‬אני אשתדל למצוא זמן כל יום‬ ‫להתחבר‪,‬‬ ‫השטייגען בין הקרטונים‬ ‫ולהשאיר לך הודעה‪,‬‬ ‫והמילים הכתובות בחוברת נתנו לו הזדמנות‬ ‫במחסן?‬ ‫לשתף במשהו ממה שהצלחתי ללמוד‪.‬‬ ‫לעשות זאת‪.‬‬ ‫בטח הקרטונים נהנים‬ ‫נזכיר זה לזה שישנו חיבור‪,‬‬ ‫מהסברות שלך‪.”...‬‬ ‫שלא עזבנו את מקור החיים”‪.‬‬ ‫לא פעם‪ ,‬כשישב על הארגז שלו והחזיק את‬ ‫כולם צחקו‪ ,‬ומי שלא צחק הבליע‬ ‫החוברת‪,‬‬ ‫חיוך‪.‬‬ ‫מאז השתדל כל יום להשאיר הודעה‪,‬‬ ‫צפו בו זיכרונות מהעבר הלא רחוק שנלקח‬ ‫גם הוא צחק‪ .‬צחק‪ ,‬ונשרף מבפנים‪.‬‬ ‫לשתף באיזו תובנה ממה שלמד‪,‬‬ ‫ממנו‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬בין הקרטונים‪.‬‬ ‫והם הכאיבו לו‪.‬‬ ‫באותו לילה הוא נגרר אל המחסן כמו תמיד‪.‬‬ ‫וזה היה משהו אחר מכל מה שהכיר‪.‬‬ ‫גמור לגמרי‪ ,‬מרוסק עד עמקי נשמתו‪.‬‬ ‫הוא נזכר בימים היפים ההם‪ ,‬אלו שחלפו‪,‬‬ ‫באמת לא נשאר לו כלום‪.‬‬ ‫רק שורות מועטות הספיק ללמוד בכל יום‪.‬‬ ‫בהם היה יושב עם החברותא האהובה שלו‬ ‫הוא נרקב בתוך המחסן‪ ,‬ובקושי לומד שורות‬ ‫אבל היה בהן משהו שונה‪.‬‬ ‫ולומד‪,‬‬ ‫בודדות‪,‬‬ ‫דווקא הזמן המועט והשורות הבודדות –‬ ‫הימים המתוקים של הכולל‪.‬‬ ‫אין סברות‪ ,‬אין חברותא‪ ,‬אין שום דבר‪.‬‬ ‫נתנו לו אפשרות להתבונן‪.‬‬ ‫בטעם שאין להסביר של הש”ך בהלכות שאלה‬ ‫היה ברור לו שאפילו החברותא לשעבר‬ ‫הוא האמין שגם בשורות מעטות יש מסר‪,‬‬ ‫ופיקדון‪,‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ש”ך‪ ,‬קצות‪ ,‬נתיבות‪ ,‬סברות‪ ,‬מהלכים‪.‬‬ ‫והסתכל אל החושך‪.‬‬ ‫לא מבזבז את זמנו על ההודעות שלו‪.‬‬ ‫אבל כשאני מסיים אני מרגיש מנותק‪,‬‬ ‫דקות ארוכות הוא עמד שם‪,‬‬ ‫הרי לא היה בהן שום דבר‪,‬‬ ‫הסברות באות והולכות‪ ,‬ואני נשאר בסוף עם‬ ‫חושב על עצמו‪ ,‬ועל המקום שבו הוא נמצא‪.‬‬ ‫ובוודאי שלא סברות עמוקות‪.‬‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫הלילה היה ליל חורף סגריר‪,‬‬ ‫כלום‪ ,‬דובל’ה”‪.‬‬ ‫הגשם שהחל לרדת אילץ אותו לחזור אל‬ ‫בהפסקה הקבועה הוא נאבק עם עצמו‪.‬‬ ‫המחסן‪.‬‬ ‫לא היה לו כח אפילו להסתכל לפינה שלו‪.‬‬ ‫המשקפיים נשארו בידיו כשהמשיך‪:‬‬ ‫שוב הוא ראה את הפינה שלו‪,‬‬ ‫אבל הוא הרגיש שאין לו ברירה‪,‬‬ ‫“ואז באו השאלות שלך‪ ,‬כל לילה משהו חדש‪,‬‬ ‫ואת החוברת הסגורה המונחת על הארגז‪.‬‬ ‫דווקא עכשיו‪ ,‬כשהוא מרוסק עד העצם‪,‬‬ ‫כל פעם שאלה אחרת שנגעה במקום החסר‬ ‫הוא ניגש לפינה ואחז את החוברת בידו‪.‬‬ ‫הוא חייב את הרב’ה‪ .‬את השורות הבודדות‬ ‫שבי‪,‬‬ ‫הוא לא פתח אותה‪ ,‬רק הביט בכריכה‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫כתבתי כל שאלה שלך בפנקס‪,‬‬ ‫המבריקה‪.‬‬ ‫והנחתי אותו מתחת לספרים שלי‪,‬‬ ‫והוא קרא‪:‬‬ ‫השאלות שלך חיברו אותי לחיפוש‪,‬‬ ‫רגע השקט הזה הופר כששמע את מנהל‬ ‫“וְ זֶ ה ְב ִּחינַ ת לְ ָבנָ ה‪ ,‬כִ ּי ַהלְ ָּבנָ ה ֵאין לָ ּה אֹור‬ ‫לבקש את השורש‪ ,‬את מה שמאחורי‬ ‫המשמרת קורא בשמו‪:‬‬ ‫ֵמ ַע ְצ ָמּה‪,‬‬ ‫האחרונים והסברות‪,‬‬ ‫“דובל’ה‪ ,‬יש כאן אדם שמחפש אותך”‪.‬‬ ‫ש ֶׁמׁש‪.‬‬ ‫ש ְׁמ ַּק ֶבּלֶ ת ֵמ ַה ֶ ּ‬ ‫כִ ּי ִאם ַמה ֶ ּ‬ ‫אל המקום של הלב”‪.‬‬ ‫השעה ‪ 3:30‬לפנות בוקר‪ .‬מי מחפש אותו?‬ ‫וְ זֶ הּו ְב ִּחינַ ת ַמלְ כּות‪ְ ,‬דּלֵ ית לָ ּה ִמגַ ְּר ַמּה כְ ּלּום”‪.‬‬ ‫שרוליק הוציא פנקס קטן ונתן‬ ‫את מי הוא מעניין בכלל?‬ ‫אותו לדובל’ה‪.‬‬ ‫הוא ניגש אל שער הכניסה בסקרנות‪,‬‬ ‫הוא מכיר את הלבנה היטב‪ ,‬היא מקבלת את‬ ‫היו שם תאריכים‪.‬‬ ‫והוא לא האמין למראה עיניו‪.‬‬ ‫פניו כל לילה‪,‬‬ ‫ם דבר‬ ‫ליד כל תאריך‬ ‫שרוליק חיכה לו‪,‬‬ ‫אבל הוא‪ ,‬בשונה ממנה‪ ,‬לא מקבל כלום‪.‬‬ ‫שו‬ ‫קבל‬ ‫כמה שורות‬ ‫רטוב עד לשד עצמותיו ‪ -‬מהגשם שהספיק‬ ‫הוא נרקב לו בתוך המחסן‪ ,‬ובאמת לא נשאר‬ ‫אמ‬ ‫ושאלה‬ ‫להתחזק‪.‬‬ ‫לו שום דבר‪,‬‬ ‫קטנה‪.‬‬ ‫אני ל‬ ‫הוא הכניס אותו פנימה‪ ,‬לתוך המחסן שלו‪,‬‬ ‫ממתין לשמוע את סיבת בואו‪.‬‬ ‫גם תורה אין לו‪ ,‬ובוודאי שלא תורה בכח‪.‬‬ ‫השאלות‬ ‫אבל‬ ‫לא היה לו כח לשאול שום שאלה‪,‬‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫מש‪,‬‬ ‫“דובל’ה‪ ,‬חיכיתי אתמול‪,‬‬ ‫הוא רק קרא בשקט‪ ,‬עוד שורה ועוד שורה‪.‬‬ ‫הוא דפדף לסוף‬ ‫מהש‬ ‫רציתי לשמוע את‬ ‫כשסיים‪ ,‬לקח את הטלפון בידו והקליט‪:‬‬ ‫הפנקס‪ ,‬והאותיות בערו‬ ‫בלת‬ ‫“שרוליק‪ ,‬כנראה שאתה לא תשמע את‬ ‫מול עיניו‪:‬‬ ‫ה מק‬ ‫ההודעה הזו‪,‬‬ ‫“לא נשאר לי שום דבר‪ ,‬אני ריק‬ ‫אני ריק לגמ ילו הלבנ‬ ‫אבל זו ההודעה האחרונה שלי‪,‬‬ ‫לגמרי‪,‬‬ ‫אפילו הלבנה מקבלת מהשמש‪,‬‬ ‫רי‪ ,‬אפ‬ ‫פשוט אין לי כלום‪,‬‬ ‫לא נשאר לי שום דבר‪ ,‬אני ריק לגמרי‪,‬‬ ‫אבל אני לא מקבל שום דבר‪,‬‬ ‫אפילו הלבנה מקבלת מהשמש‪,‬‬ ‫פעם הייתה לי מלכות‪,‬‬ ‫ההודעה‬ ‫אבל אני לא מקבל שום דבר‪,‬‬ ‫היום אני עם שברים מרוסקים”‪.‬‬ ‫שהקלטת‪,‬‬ ‫פעם הייתה לי מלכות‪ ,‬היום אני עם שברים‬ ‫זו הייתה השאלה הגדולה ביותר שלו‪.‬‬ ‫ושמעתי הודעת פרידה‪,‬‬ ‫מרוסקים‪.‬‬ ‫הבנתי שהשאלות שלך לא יבואו יותר‪,‬‬ ‫אולי יום אחד יהיה לי איזה משהו‪,‬‬ ‫רגליו הוליכו אותו אל הארגז שלו‪ ,‬ושרוליק‬ ‫אז באתי לפה‪ ,‬לשמוע אותך”‪.‬‬ ‫עד אז אין לי מה לומר”‪.‬‬ ‫אחריו‪.‬‬ ‫הוא פתח את החוברת‪ .‬אותן שורות של‬ ‫אתמול‬ ‫עמדו מול עיניו‪ ,‬והוא קרא אותן שוב‪,‬‬ ‫יחד עם שרוליק‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬ללבנה אין מגרמה כלום‪,‬‬ ‫היא לא מתביישת בכך‪,‬‬ ‫היא לא מעמידה פנים שהיא שמש‪,‬‬ ‫היא תמיד כוספת‪ ,‬תמיד מבקשת‪ ,‬מחכה‪.‬‬ ‫דווקא לכן היא מאירה‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬דווקא הלימוד הזה‪ ,‬השבור‪ ,‬המרוסק‪ ,‬בין‬ ‫הקרטונים‪,‬‬ ‫השורות הבודדות‪ ,‬ה”מה?” הקטן‪,‬‬ ‫זוהי התורה שלו‪ .‬הרב’ה קורא לה “תורה‬ ‫בכח”‪:‬‬ ‫דובל’ה הסתכל עליו בתמהון גלוי‪:‬‬ ‫כמו בכל לילה חזר הביתה‪ ,‬עוד טרם האיר‬ ‫הכח שלפני כל סברה‪ ,‬הכח שמכיל את כולן‪.‬‬ ‫“אתה‪ .‬חיכית‪ .‬לי? מה אני נותן לך?‬ ‫היום‪,‬‬ ‫שרוליק חיכה לדובל’ה עד שנגמרה‬ ‫יש לך הכל‪ ,‬אתה יושב בכולל ולומד‪,‬‬ ‫והפעם הרחוב היה חשוך מתמיד‪,‬‬ ‫המשמרת‪,‬‬ ‫אתה מחובר לתורה‪ ,‬אתה מקבל בלי סוף‪,‬‬ ‫החושך שבחוץ התמזג עד כאב בחושך‬ ‫הם שבו אל החוברת והחלו ללמוד יחד‪,‬‬ ‫מה יש לך לקבל ממני?‬ ‫שבתוכו‪,‬‬ ‫הפעם היה בזה משהו אחר‪,‬‬ ‫תסתכל סביבך‪ ,‬תראה איפה אני‪,‬‬ ‫ודמעות רותחות זלגו מעיניו‪.‬‬ ‫טעם אחר‪.‬‬ ‫קרטונים‪ ,‬ארגזים‪ ,‬פסולת‪,‬‬ ‫הוא הסתכל אל הלבנה שהאירה עליו‪,‬‬ ‫כשיצאו החוצה‪ ,‬השמש החלה לזרוח‪.‬‬ ‫אין לי כלום‪ ,‬שרוליק‪ .‬כלום”‪.‬‬ ‫והכאב הפך לכעס‪ .‬כעס עליה‪ ,‬כעס על עצמו‪.‬‬ ‫היום הם גילו‪ ,‬שלפעמים‪ ,‬כשלא מרגישים‬ ‫כלום‪,‬‬ ‫שרוליק ניגב את משקפיו שנרטבו מהגשם‪,‬‬ ‫למחרת דובל’ה לא ניגש אל הפינה שלו‪.‬‬ ‫רק כך אפשר לקבל מהאור‪.‬‬ ‫“דובל’ה‪ ,‬אני כל יום יושב כמה שעות ולומד‪.‬‬ ‫בהפסקה‪ ,‬הוא יצא החוצה מהמחסן‪,‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ההול‪+‬כים בתורתו‬ ‫מסע מרתק בין חבורות ‘לטייל’‬ ‫המהפכה השקטה של 'לטייל‬ ‫בתורתו' בטבריה עילית‬ ‫מגדלור בטבריה‬ ‫הר”ר​‬ ‫אליעזר‬ ‫סגל‬ ‫נסענו לטבריה עילית לשוחח עם‬ ‫התחנה‪:‬‬ ‫קהילת ברסלב טבריה עילית‬ ‫ר’ יצחק חשין הי”ו‪ ,‬ממייסדי החבורה‬ ‫החדשה להליכה עם תורה‪ ,‬על לימוד‬ ‫עיר‪ :‬טבריה‬ ‫תורת רבנו בעיון‪ ,‬על הציבור המגוון‬ ‫נציג‪ :‬הר"ר יצחק חשין הי"ו‬ ‫שמתכנס בבית המדרש בכל ערב‪,‬‬ ‫ועל ה’גאשמאק’ שהפך לחלק קבוע‬ ‫בחייהם‪ .‬בשנתיים האחרונות התעורר‬ ‫אילו קשיים ואתגרים אתם‬ ‫כשנכנסים לבית המדרש‬ ‫מעיין חדש של תורה‪.‬‬ ‫פוגשים במהלך הדרך‪ ,‬ואיך‬ ‫בשעת הלימוד קשה שלא‬ ‫ר’ יצחק‪ ,‬איך התחילה‬ ‫מעודדים אחד את השני‬ ‫להתרגש מהמגוון של‬ ‫החבורה‪ ,‬ומה היה הדחף‬ ‫בימים שבהם הרישום דליל‬ ‫הלומדים‪ .‬מי הם חברי‬ ‫המרכזי להקים דווקא מסגרת‬ ‫או שהעייפות מכריעה?‬ ‫הקבוצה היום?‬ ‫של לימוד בעיון?‬ ‫“שאלה חשובה מאוד‪ .‬חלק גדול‬ ‫“זה פסיפס אמיתי‪ :‬יהודים מהציונות‬ ‫“צריך לחזור שלוש שנים אחורה‪.‬‬ ‫מהלומדים אצלנו הם יהודים שעמלים‬ ‫הדתית‪ ,‬אברכים בלבוש ירושלמי‬ ‫הקמנו את קהילת ברסלב בטבריה‬ ‫לפרנסתם – מתקיני מזגנים‪ ,‬קבלני‬ ‫מסורתי‪ ,‬חסידי צאנז‪ ,‬ובעלי תשובה‬ ‫עילית לזכר סבי‪ ,‬הרה”ח ר’ שלמה זלמן‬ ‫בניין ובעלי מלאכה – שמתחילים את‬ ‫שהגיעו מכל מיני מקומות – כולם‬ ‫חשין זצ”ל‪ .‬באותה תקופה הרגשנו‬ ‫יומם בנץ החמה‪ .‬להגיע ב‪ 20:00-‬או‬ ‫יושבים כתף אל כתף על אותו ספסל‪.‬‬ ‫צימאון גדול בכל האזור – בשיכון ג’‪,‬‬ ‫‪ 21:00‬בלילה‪ ,‬כשהגוף מותש והעיניים‬ ‫מרגש לראות איך כל הגוונים האלה‬ ‫בשיכון ד’‪ ,‬בנוף פוריה‪ ,‬בקריית צאנז‬ ‫כבר נרדמות‪ ,‬זה אתגר אמיתי ומסירות‬ ‫מתכנסים יחד מתוך חברות אמיתית‪,‬‬ ‫ובסביבה‪ .‬אנשים רצו לדעת מה זה‬ ‫נפש כפשוטה‪”.‬‬ ‫ולומדים יחד את תורתו הקדושה של‬ ‫ברסלב‪.‬‬ ‫ואיך מחזיקים מעמד בתוך‬ ‫רבנו‪”.‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬שהיינו עסוקים אז בבניית‬ ‫העומס הזה ערב אחרי ערב?‬ ‫אולי תספר לנו איך נראית‬ ‫הקהילה – הקמת בית כנסת‪ ,‬מוסדות‬ ‫“ברור שיש ימים קשים‪ ,‬לא אכחיש‬ ‫שגרת הלימוד שלכם בפועל?‬ ‫חינוך – לא הצלחנו לתת מענה מספק‬ ‫– גם ימים עם נוכחות דלילה יותר‪.‬‬ ‫“מגיעים ולומדים בהתמדה כל ערב‪.‬‬ ‫לכל מי שדפק על הדלת וביקש לדעת‬ ‫אבל העידוד הגדול ביותר צומח‬ ‫אנחנו משתדלים שבכל פעם אחד‬ ‫מה רבינו הנחיל לנו‪ .‬נפגשנו עם‬ ‫מתוך החבורה עצמה‪ :‬כשאברך יושב‬ ‫המשתתפים ימסור ‘חבורה’ – חידושים‬ ‫הרה”ח ר’ מרדכי גוטליב שליט”א‪,‬‬ ‫בבית המדרש ורואה את חברו‪ ,‬שחזר‬ ‫שהבין בעצמו מתורת רבנו‪ ,‬בצורה‬ ‫האיש העומד מאחורי ‘לטייל בתורתו’‪,‬‬ ‫זה עתה מיום שלם של עבודה בחום‬ ‫בהירה ומוסברת‪ .‬המסגרת הרשמית‬ ‫והוא הציע לפתוח כולל ערב – סניף‬ ‫הלוהט‪ ,‬נלחם בעייפות כדי להבין קטע‬ ‫היא שעה וחצי‪ ,‬אבל הזריזים מקדימים‬ ‫של הרשת – שבו נלמד בעיון‪ ,‬כדי‬ ‫בליקוטי מוהר”ן – זה החיזוק הכי גדול‬ ‫להגיע כדי לשתות משהו ולהתכונן‪.‬‬ ‫שהציבור יבין מה באמת עומד מאחורי‬ ‫שקיים‪.‬‬ ‫בסיום מתפללים ערבית ברוב עם‪ ,‬ולא‬ ‫ה’תורות’ בליקוטי מוהר”ן‪.‬‬ ‫כל יום קשה הוא עוד נדבך‬ ‫פעם זה נגמר בריקוד שמחה מתוך‬ ‫המפעל עלה על מסילה‪ ,‬והפך‬ ‫בבניין הרוחני שלנו‪ ,‬לא יום מבוזבז‪.‬‬ ‫תובנה חדשה שנפתחה בלימוד‪.‬‬ ‫למגדלור במקום שעד לפני שנתיים‬ ‫וכשמגיעים הימים הטובים – בית‬ ‫כשלומדים לבד‪ ,‬אדם צועד בדרכו‬ ‫וחצי היה ריק לגמרי בשעה שש בערב‪.‬‬ ‫המדרש מלא מפה לפה‪ ,‬או שיחת‬ ‫ומחכה לאור‪ .‬כשלומדים בחבורה‪,‬‬ ‫היום‪ ,‬שעה וחצי עד שעתיים בכל ערב‪,‬‬ ‫חברים מלאת תובנות מעשיות – אנחנו‬ ‫מרגישים שלכולם יש מטרה אחת‬ ‫יושבים אברכים ולומדים במרץ‪ ,‬וקול‬ ‫מבינים שהאור הזה נולד בדיוק מתוך‬ ‫נעלה‪ .‬זו לא רק דינמיקה חברתית –‬ ‫התורה נשמע ברחוב‪ .‬עוברים שם‬ ‫אותה התמודדות יומיומית‪”.‬‬ ‫מדי ערב הלומדים עוברים התעוררות‬ ‫גם אנשים מסורתיים ושאינם שומרי‬ ‫אפשר לשמוע דוגמה מהשטח‬ ‫וחשבון נפש‪ ,‬ורצון אמיתי להתקרב‪.‬‬ ‫מצוות‪ ,‬נעצרים ליד הדלת‪ ,‬מנשקים‬ ‫למקרה שבו הלימוד הזה פגש‬ ‫ברגע שנכנסים לעומק של רבנו‪ ,‬קשה‬ ‫את המזוזה ומתרגשים ממה שהם‬ ‫מישהו באמצע שגרת החולין‬ ‫להתנתק‪”.‬‬ ‫רואים‪”.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫יהודי עושה עבירה במקום אחד‪,‬‬ ‫כך בדיוק קרה לנו‪ .‬רובנו גדלנו‬ ‫שלו?‬ ‫בפריז יהודי אחר עלול להיכשל‪ .‬מנגד‪,‬‬ ‫בברסלב והכרנו את תורת רבנו‬ ‫“יש לנו לא מעט דוגמאות כאלו‪.‬‬ ‫כשיהודי יושב בפינה שלו בטבריה‬ ‫מתוך החינוך בבית‪ .‬אבל ברגע‬ ‫הגיעו אלינו אנשים עם השקפת עולם‬ ‫עילית ולומד את תורת רבנו בעיון‪,‬‬ ‫שמתיישבים על ספר ליקוטי מוהר”ן‬ ‫ואידיאולוגיה שונה לגמרי‪ ,‬שהוזנו‬ ‫יש לזה ערך סגולי אדיר שמקרין אור‬ ‫במסגרת מסודרת‪ ,‬עם עומק עיוני‪,‬‬ ‫שנים מדעות חיצוניות שהציגו את‬ ‫על השכונה כולה‪ .‬אנחנו רואים את זה‬ ‫מבחנים ויעדים‪ ,‬מבינים שכל מה‬ ‫האברך באור שלילי‪ .‬הם הגיעו לבית‬ ‫בעינינו – אנשים שהיו רחוקים כרחוק‬ ‫שהכרנו עד היום היה כאין וכאפס‬ ‫המדרש בתחילה בחשדנות גדולה‪.‬‬ ‫מזרח ממערב‪ ,‬היום מנשקים את מזוזת‬ ‫לעומת ה’גיאשמאק’ החדש‪ .‬החיים‬ ‫ואז הם נכנסים‪ ,‬מחפשים פינה ושעת‬ ‫בית המדרש ונכנסים לבקש מעט‬ ‫האפורים של ‘מצוות אנשים מלומדה’‬ ‫לימוד‪ ,‬מתיישבים ללמוד בחברותא עם‬ ‫קדושה‪.‬‬ ‫הופכים לחיים מלאי צבע‪ .‬התפילה‪,‬‬ ‫אברך חסידי – ותוך זמן קצר קורה דבר‬ ‫מופלא‪ :‬המחיצות נופלות‪ .‬הם יושבים‬ ‫יחד‪ ,‬לומדים בעיון‪ ,‬צוחקים ומבינים‬ ‫זה את זה‪ .‬יש אצלנו כמה וכמה יהודים‬ ‫שהגיעו מעולם העשייה והחולין‪,‬‬ ‫ואז הם נכנסים‪ ,‬מחפשים פינה ושעת‬ ‫נתקלו בכולל כמעט במקרה‪ ,‬ומאז‬ ‫החיים שלהם השתנו לחלוטין‪ .‬המבט‬ ‫לימוד‪ ,‬מתיישבים ללמוד בחברותא‬ ‫שלהם על התורה‪ ,‬על האברכים ועל‬ ‫תורת ברסלב קיבל פנים חדשות‪ .‬היום‬ ‫‪ -‬ותוך זמן קצר קורה דבר מופלא‪:‬‬ ‫הם מחכים לשיעור ולחברותא היומית‬ ‫כמו לאוויר לנשימה‪ ,‬והפכו לחלק‬ ‫המחיצות נופלות‬ ‫בלתי נפרד מהקהילה‪”.‬‬ ‫כאחד שנולד לתוך ברסלב‬ ‫היינו שמחים לשמוע – איך‬ ‫הלימוד הזה בעיון פוגש את‬ ‫ה’ברסלב’ הפשוט שגדלת‬ ‫עליו?‬ ‫החלק השני הוא האישי‪ :‬כשלומדים‬ ‫ההתבודדות‪ ,‬תיקון חצות‪ ,‬וחינוך‬ ‫“אני חושב שאי אפשר להשוות את‬ ‫ליקוטי מוהר”ן בעיון‪ ,‬בחבורה‪ ,‬עם‬ ‫הילדים – הכל מקבל עומק וטעם אחר‬ ‫ברסלב שגדלנו וחונכנו עליה‪ ,‬לברסלב‬ ‫חברים מקשיבים ומתוך דיבורי אמת‪,‬‬ ‫לגמרי‪ ,‬כי רבנו שופך אור על כל שעה‬ ‫שפוגשים באופן אישי בלימוד בעיון‪.‬‬ ‫כל החיים נראים אחרת‪ .‬מפסיקים‬ ‫ושעה מימות השנה‪”.‬‬ ‫אפשר לדמות את זה לבחור שלמד‬ ‫לפעול מכוח ההרגל‪ .‬נכנסים לתוך‬ ‫לסיום‪ ,‬ר’ יצחק‪ ,‬מה המסר‬ ‫בחיידר את פרק ‘אלו מציאות’ במסכת‬ ‫התורה של רבנו‪ ,‬והחיים משתנים‬ ‫שלך לאותם אנשים שעדיין‬ ‫בבא מציעא‪ ,‬ואז נכנס לישיבה‪ .‬לכאורה‬ ‫מקצה לקצה‪.‬‬ ‫מפקפקים‪ ,‬מהססים‪ ,‬או‬ ‫מה התחדש? הרי את המשניות והגמרא‬ ‫שוקלים להקים קבוצת לימוד‬ ‫הבסיסית הוא כבר מכיר‪ .‬אלא שכאשר‬ ‫לכל מי שמתלבט אני אומר‪ :‬אין מה‬ ‫של לטייל בתורתו באזור‬ ‫להסס! כשרוצים לעבור מעשייה מתוך‬ ‫מגוריהם?‬ ‫מתחילים ללמוד בעיון ישיבתי‪ ,‬מבינים‬ ‫הרגל לחיים מלאי חיות ודבקות‪ ,‬הדרך‬ ‫שכל מה שנלמד בילדות היה רק‬ ‫“המסר שלי מורכב משני חלקים‪.‬‬ ‫מעטפת שטחית‪ ,‬והעומק האמיתי של‬ ‫הפשוטה והבטוחה היא פשוט לפתוח‬ ‫החלק הראשון הוא ההשפעה הכללית‪:‬‬ ‫את הספר וללמוד בעיון‪”.‬‬ ‫הסוגיה נחשף רק עכשיו‪.‬‬ ‫בעלי המוסר בליטא היו אומרים שאם‬ ‫‪25‬‬ ‫ה מ ‪+‬ט י י ‪+‬ל י ‪+‬ם‬ ‫הר”ר‬ ‫​יוסף‬ ‫ליפשיץ‬ ‫הכוח הטמון‬ ‫בתפילה פשוטה‪,‬‬ ‫לחולל מהפך‬ ‫בנפשו של אדם‬ ‫רחוק | כיצד‬ ‫מתמודדים עם‬ ‫השבר הנורא‬ ‫‪++‬תו‬ ‫מכל ‪ -‬אובדן של‬ ‫בן בקרב? | האם‬ ‫יתכן שהדרך‬ ‫לגאולה מתחילה‬ ‫דווקא מגניבת‬ ‫טיול במסילות‬ ‫רכב באישון‬ ‫הנפש הפנימיים‬ ‫של ההולכים עם‬ ‫לילה?‬ ‫התורה‬ ‫של ברסלב‪ .‬התפילה בחיות עצומה‪ ,‬בכוח‪,‬‬ ‫פרולוג‬ ‫ריקוד ש‪+‬ל בוקר‬ ‫בהשתפכות הנפש שקשה לתאר במילים‪.‬‬ ‫אך נקודת השיא האמיתית היא מיד‬ ‫לאחר ‘עלינו לשבח’‪ .‬צעירים ומבוגרים‪,‬‬ ‫אברכים ובחורים‪ ,‬משלבים ידיים במעגל‬ ‫אני עומד שם‪ ,‬באוויר הצלול והקריר של‬ ‫גדול‪ .‬עוצמים עיניים‪ ,‬ומפזזים בדביקות‬ ‫בוקר יום שישי בהר מירון‪ ,‬הנשמה מרגישה‬ ‫ובכיסופים שאין להם סוף‪.‬‬ ‫כאילו טבלה במים חיים של הנהר המטהר‪,‬‬ ‫הריקוד הזה הוא שילוב של געגוע עמוק‬ ‫אחרי ליל שישי עמוס בלימוד‪ ,‬בהתבודדות‬ ‫ושמחה מתפרצת על גודל הזכייה ‪ -‬להיות‬ ‫מלאת חיות‪.‬‬ ‫מקורבים לצדיק האמיתי‪ ,‬המאיר לנו את‬ ‫חסידי ברסלב פזורים בכל פינה‪ ,‬זה‬ ‫דרך של גאולה עתידית בתוך אפילה של‬ ‫מתבודד בשיח חרישי עם קונו‪ ,‬זה זועק את‬ ‫גלות‪.‬‬ ‫המיית נשמתו מתוך ‘ליקוטי תפילות’‪ ,‬וזה‬ ‫מהצד‪ ,‬מחוץ למעגל‪ ,‬אני מבחין תמיד‬ ‫מוריד דמעה רותחת בתיקון חצות‪ ,‬מבקש‬ ‫בבחורים ואברכים מבקשי ה’‪ ,‬שעומדים‬ ‫הר”ר​יוסף ליפשיץ‬ ‫את שערי ציון‪.‬‬ ‫ומביטים בעיניים כלות בריקודים הללו‪.‬‬ ‫ואז מגיעה תפילת השחרית במניין המרכזי‬ ‫נפשם יוצאת מערגה‪ ,‬ועל פניהם ניכרת‬ ‫‪26‬‬ ‫ור�ה ש�היא חיי‪+‬ם‬ ‫הנהנתי בראשי בצימאון‪ .‬התיישבנו על‬ ‫לאחר כמה שבועות‪ ,‬הוא שוב הופיע‪ ,‬פניו‬ ‫המשאלה האילמת‪‘ ,‬מתי נזכה גם אנחנו‬ ‫אחד הספסלים בחצר הציון‪ ,‬וכאן התחיל‬ ‫מאירות כדרכו‪ ,‬עיניו עצומות בדביקות‪ .‬לא‬ ‫להימנות על החבורה הקדושה הזו של חסידי‬ ‫הסיפור שלו‪ .‬סיפור שטלטל את עולמי‪,‬‬ ‫יכולתי לכבוש את סקרנותי‪ .‬ניגשתי אליו‬ ‫ברסלב? מתי נזכה להרגיש את הבערה הזו?’‬ ‫ושאת מילותיו אני מביא כאן בגוף ראשון‪,‬‬ ‫לאחר הריקוד‪ ,‬לחצתי את ידו בחמימות‬ ‫מדי שבוע‪ ,‬בתוך אותו מעגל סוחף‪,‬‬ ‫כפי ששמעתי מפיו של אותו זקן מופלא‪ ,‬עד‬ ‫ושאלתי‪“ ,‬רבי יהודי‪ ,‬היכן היית? היית חסר‬ ‫העיניים שלי מחפשות דמות אחת ספציפית‪.‬‬ ‫לפתרון תעלומת היעדרותו‪.‬‬ ‫לנו במעגל”‪.‬‬ ‫יהודי נשוא פנים‪ ,‬שזקנו הלבן והצחור יורד‬ ‫“אה”‪ ,‬הוא השיב במאור פנים‪ ,‬וחיוך רחב‬ ‫על מידותיו ומשווה לו מראה של חסיד‬ ‫התפשט מבעד לזקנו הלבן‪“ ,‬זה היה איזה‬ ‫מדורות קדומים‪.‬‬ ‫פרק א'‬ ‫תיקון של תורה ד’ ‪ -‬אנוכי ה’ אלוקיך‪.”...‬‬ ‫הוא תמיד שם‪ ,‬מפזז ומרקד בגעגועים‪,‬‬ ‫אור התפילה‬ ‫הסתכלתי עליו בפליאה‪“ ,‬תורה ד’? בגלל‬ ‫ובכיסופים לראש השנה באומן‪ .‬הנוכחות‬ ‫שלמדת את תורה ד’ בליקוטי מוהר”ן‪ ,‬לא‬ ‫שלו מקרינה אמת כה פשוטה וטהורה‪ ,‬עד‬ ‫באת למירון? מה הקשר?”‬ ‫שאי אפשר שלא להידבק בשמחתו‪.‬‬ ‫אם היית רואה אותי לפני כמה עשורים‪,‬‬ ‫הוא שתק רגע‪ ,‬הביט עמוק אל תוך עיניי‪,‬‬ ‫אך שבוע אחד‪ ,‬להפתעתי‪ ,‬הוא נעדר‪.‬‬ ‫לא היית מאמין שזה אני‪ .‬זה התחיל לפני‬ ‫במבט חודר שניסה לאמוד את מידת הכנות‬ ‫המעגל רקד‪ ,‬השירים הושרו‪ ,‬אבל היהודי‬ ‫הרבה שנים‪ .‬היינו זוג צעיר‪ ,‬חילונים גמורים‪,‬‬ ‫שלי‪ ,‬ושאל בקול שקט‪“ ,‬אתה באמת רוצה‬ ‫עם הזקן הלבן לא היה שם‪.‬‬ ‫מנותקים לחלוטין מכל סממן של דת או‬ ‫להבין? אם יש לך זמן‪ ,‬אני אספר לך”‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫הילדים שלי עזבו את‬ ‫דרך התורה‪ .‬הכאב‬ ‫על נשמות היוצאות‬ ‫פרק ב'‬ ‫התרסקות כואבת‬ ‫מן הקדושה הוא בלתי‬ ‫נתפס‪ ,‬אבל הכאב‬ ‫הגדול עוד חיכה לי‬ ‫תדע לך‪ ,‬החיים של חסיד‪ ,‬של בעל‬ ‫תשובה‪ ,‬הם לא טיול של תענוגות‪ .‬הם‬ ‫מעבר לפינה‪.‬‬ ‫מסע רצוף בהתמודדויות שקורעות את‬ ‫הנפש‪.‬‬ ‫השנים חלפו‪ ,‬המשפחה גדלה‪ .‬אבל‬ ‫למרבה הכאב והצער‪ ,‬הילדים שלי‪ ,‬אלו‬ ‫שגידלתי בתוך הקהילה‪ ,‬בחרו בדרך‬ ‫אחרת‪ .‬הם עזבו את דרך התורה‪ .‬הכאב‬ ‫על נשמות שיוצאות מן הקדושה הוא‬ ‫בלתי נתפס‪ ,‬אבל הכאב הגדול עוד חיכה‬ ‫לי מעבר לפינה‪.‬‬ ‫אני זוכר שעמדתי שם והבטתי סביב‪.‬‬ ‫מסורת‪.‬‬ ‫הבן שלי‪ ...‬הבן האהוב שלי‪ .‬התגייס‬ ‫ראיתי יהודי מבוגר עומד בפינה‪ ,‬מתנדנד‬ ‫יום אחד‪ ,‬ידיד רחוק של משפחתנו שגר‬ ‫לצבא‪ ,‬ליחידה קרבית‪.‬‬ ‫בחוזקה קדימה ואחורה כמו להבה סוערת‬ ‫בטבריה‪ ,‬הזמין אותנו להיות אצלם בליל‬ ‫כשהחלה אחת המלחמות בעזה‪ ,‬היו‬ ‫שלא מוצאת מנוח‪ .‬עיניו היו עצומות‬ ‫הסדר‪.‬‬ ‫לי שלושה ילדים בתוך התופת‪ .‬שלושה‬ ‫בחוזקה‪ ,‬ודמעות רותחות זלגו על לחייו‬ ‫אני זוכר את ההתנגדות הראשונית‬ ‫בנים בתוך סמטאות המוות‪ .‬החרדה‬ ‫ונשרו ישירות על דפי הסידור הפתוח‪.‬‬ ‫שלי‪“ ,‬מה לי ולשחורים הדוסים האלו?”‪,‬‬ ‫הייתה משתקת‪ .‬הייתי יושב בבית‪ ,‬קורא‬ ‫פתאום‪ ,‬באמצע השקט‪ ,‬בקעה‬ ‫אמרתי לאשתי‪“ ,‬מה יש לי לחפש שם?‬ ‫תהילים‪ ,‬והלב שלי היה בעזה איתם‪.‬‬ ‫זעקה אדירה של ‘אמן יהא שמיה רבא’‬ ‫אנחנו נשתעמם‪ ,‬נרגיש זרים‪ ,‬זה פשוט לא‬ ‫ואז הגיעה אותה דפיקה איומה בדלת‪.‬‬ ‫מפיותיהם של המתפללים ‪ -‬קול רעם‬ ‫העולם שלנו”‪.‬‬ ‫קצין העיר‪.‬‬ ‫משותף שהרעיד פיזית את הקירות‬ ‫אבל בסוף‪ ,‬מתוך נימוס בשילוב לחץ‬ ‫הקטנים של בית הכנסת ופילח לי את‬ ‫מתון‪ ,‬נסענו‪.‬‬ ‫מחבלים ארבו לכוח של הבן שלי‪.‬‬ ‫החזה‪.‬‬ ‫היינו שם‪ ,‬וזה היה שונה מכל מה‬ ‫התקלות קשה‪.‬‬ ‫הרגשתי בתפילה שלהם כוחות‬ ‫שדמיינתי‪ .‬אף אחד לא ניסה להחזיר‬ ‫הבן שלי לא ישוב עוד‪.‬‬ ‫אדירים‪ ,‬תעצומות נפש שלא פגשתי‬ ‫אותנו בתשובה‪ .‬אף אחד לא הטיף לנו‬ ‫העולם קרס עליי באותו רגע‪ .‬השמיים‬ ‫בשום קליניקה או סדנה‪ .‬ראיתי בעיניים‬ ‫נפלו‪ .‬קברתי את בני‪ ,‬חתיכה מנשמתי‪,‬‬ ‫מוסר‪ ,‬לא דיבר איתנו על שבת‪ ,‬על ציצית‬ ‫שלי אנשים שמדברים אל מישהו שבאמת‬ ‫או על שמירת מצוות‪ .‬הם פשוט חיו את‬ ‫באדמה הקרה‪ .‬הכאב היה כה חד‪ ,‬כה‬ ‫נמצא שם ושומע אותם‪.‬‬ ‫מפלח‪ ,‬עד שהרגשתי שאני מאבד את‬ ‫החיים שלהם‪ ,‬באמת ובפשטות‪ ,‬וקיבלו‬ ‫המפגש הראשון הזה עם אנשים שהם‬ ‫אותנו במאור פנים כמות שאנחנו‪ .‬ראיתי‬ ‫שפיות דעתי‪.‬‬ ‫‘כמוני כמוך’ ‪ -‬בני אדם פשוטים שהחיים‬ ‫אנשים שהם ממש נשמות טובות‪ ,‬חברים‬ ‫מתוך הטראומה‪ ,‬מתוך הפחד המצמית‬ ‫שלהם רצופי התמודדויות‪ ,‬שעדיין אינם‬ ‫אמיתיים‪.‬‬ ‫על שני הבנים האחרים שעוד נותרו‬ ‫מלאכים‪ ,‬אבל שופכים את ליבם באמת‬ ‫שם‪ ,‬פיתחתי התמכרות נוראית לשמיעת‬ ‫היום‪ ,‬רוב האנשים בחוץ מפחדים‬ ‫כזו זכה ורועשת ‪ -‬זה מה שהדליק בי את‬ ‫מהדת‪ .‬אתה רוצה לתת להם איזה ספר או‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫הניצוץ‪.‬‬ ‫משהו‪ ,‬והם נרתעים‪ ,‬כי הם בטוחים שאתה‬ ‫הייתי חייב להיות מחובר‪ .‬מבזקים‪,‬‬ ‫כל ההתקרבות שלי‪ .‬כל החזרה‬ ‫בא לשנות אותם‪ .‬אבל שם‪ ,‬בטבריה‪ ,‬לא‬ ‫חדשות‪ ,‬עיתונים‪ .‬חיפשתי כל שביב של‬ ‫בתשובה שלי‪ ,‬נבעה מתוך האור הנפלא‬ ‫היה פחד‪ .‬הייתה רק קבלה‪.‬‬ ‫מידע‪ ,‬נאחז בשליטה מדומה‪.‬‬ ‫הזה של התפילה‪.‬‬ ‫לא עבר זמן רב‪ ,‬ואנשים שמכירים‬ ‫השקיעה הזו בתוך ה’דברים בטלים’‬ ‫כמובן שאחר כך הגיעו ההחלטות‬ ‫אותי החלו לראות אותי מסתובב עם‬ ‫של העולם‪ ,‬בתוך הפוליטיקה הנייעס‬ ‫המעשיות‪ ,‬לשמור שבת‪ ,‬ציצית‪ ,‬תפילין‪.‬‬ ‫כיפה שחורה גדולה על הראש‪ .‬הם היו‬ ‫והחרדות‪ ,‬שאבה ממני את כל החיות‬ ‫אבל הלב? הלב התקרב רק דרך הדיבור‬ ‫מסתכלים עליי ושואלים בלחש‪“ ,‬מה‬ ‫הרוחנית‪ .‬נפלתי לזה חזק‪ .‬זה לא עזב‬ ‫הישיר עם השם יתברך‪ .‬בשנים הראשונות‪,‬‬ ‫עובר עליו? השתגע המסכן?”‬ ‫אותי‪ ,‬יום ולילה‪.‬‬ ‫הייתי מגיע לראש השנה באומן והייתי‬ ‫אם תשאל אותי מה קרה שם באותו‬ ‫בוכה מהתחלה ועד הסוף‪ .‬דמעות של‬ ‫ליל סדר? מה שמעתי מהם שגרם לי‬ ‫טהרה‪.‬‬ ‫פרק ג'‬ ‫להתקרב? אני אגיד לך את האמת‪ ,‬לא‬ ‫לכתוב את‬ ‫המקצוע שלי באותם ימים היה תרפיה‬ ‫שמעתי מהם שום דבר‪.‬‬ ‫באמנות‪ .‬היה לי סטודיו גדול משלי‪.‬‬ ‫אבל ראיתי‪ .‬ובעיקר‪ ,‬הרגשתי‪.‬‬ ‫התורה שלי‬ ‫הייתי נוסע לעמק לעבודה‪ .‬אבל בתוך‬ ‫מה שבאמת קירב אותי‪ ,‬מה ששבה את‬ ‫הסטודיו הזה‪ ,‬בין המכחולים והצבעים‪,‬‬ ‫נשמתי ולא שחרר‪ ,‬היה דבר אחד‪:‬‬ ‫הייתי נועל את הדלת‪ ,‬ומתפלל‪ .‬הייתי‬ ‫ישבתי בבית הכנסת של הקהילה‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫צועק לאבא בכל כוחי‪ ,‬מתחנן שיאיר לי‬ ‫שלנו בטבריה‪ ,‬בוהה באוויר‪ .‬שנים שאני‬ ‫את הדרך‪.‬‬ ‫היה שם בטבריה בית כנסת קטן‪ ,‬לא‬ ‫מתוסכל מהענין הזה של ההתמכרות‬ ‫מהמפוארים ביותר‪ .‬פשוט‪ ,‬עם ספסלי‬ ‫מכאן‪ ,‬המסלול כבר היה ברור‪.‬‬ ‫לחדשות‪ .‬נכון שאני משתדל לנצל את‬ ‫עץ שספגו אינספור תפילות‪ ,‬וסידורים‬ ‫ארזנו את חיינו‪ ,‬אני‪ ,‬אשתי ושלושת‬ ‫שדפיהם מצהיבים מרוב שימוש ודפדוף‪.‬‬ ‫זמני כיאות‪ ,‬אבל שמיעת החדשות מנתקת‬ ‫ילדינו הקטנים‪ ,‬ועברנו להתגורר בקהילת‬ ‫אותי מהקרש הפשוט והישיר עם הקב”ה‪,‬‬ ‫כשנכנסתי לשם בזמן התפילה‪ ,‬משהו‬ ‫ברסלב בטבריה‪ ,‬מבקשים לבנות בית‬ ‫בתוכי נשבר ונפתח‪ .‬התפילה שלהם‬ ‫עם התורה הקדושה‪.‬‬ ‫שכולו אמונה‪.‬‬ ‫הייתי פזור נפש‪ ,‬הבטתי סביבי ועיני‬ ‫שהייתה כמו התפרצות געשית‪ ,‬ממש‬ ‫תפסה אותי בלב ובנשמה‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫“אין לך תקנה‪ .‬אתה לעולם לא תוכל‬ ‫שנים‪ .‬אתה הופך בו והופך בו‪ ,‬לוקח‬ ‫צדו חוברת של תורה בליקוטי מוהר”ן‪,‬‬ ‫לכתוב בצורה תקינה”‪ .‬זה היה גזר דין‬ ‫נקודה‪ ,‬משנן אותה‪ ,‬מתפלל עליה‪.‬‬ ‫מיזם של התורה הזמנית של הארגון‬ ‫מוחלט‪.‬‬ ‫בפרט אחרי שמצאתי את האור שיש‬ ‫“לטייל בתורתו”‪ .‬מהר מאוד נשאבתי לזה‪.‬‬ ‫אבל אז התחלתי ללכת עם ‘תורה כ”ב’‬ ‫בספר ‘ביאור הליקוטים’‪ ,‬גיליתי בעצם‬ ‫הכרתי את הספר ליקוטי מוהר”ן‪,‬‬ ‫בליקוטי מוהר”ן‪.‬‬ ‫דרך איך לחפש אוצרות חדשים בכל‬ ‫למדתי בבקיאות תורה אחר תורה‪ ,‬אבל‬ ‫זו תורה שמדברת על ‘תורה ותפילה’‪,‬‬ ‫תורה‪ ,‬ואיך לחבר את התורה לכל פיסה‬ ‫תמיד בסופו של לימוד הרגשתי שיצאתי‬ ‫על ‘נעשה ונשמע’‪ ,‬ואיך התורה של האדם‬ ‫בחיים‪.‬‬ ‫עם כלום‪ ,‬כמובן שזו רק הייתה הרגשה‪.‬‬ ‫הופכת לתפילה‪ ,‬והתפילה נהיית לתורה‪,‬‬ ‫אם היית מכיר אותי קודם‪ ,‬היית מבין‬ ‫אבל ברגע שגיליתי את הסוד הזה‬ ‫ואיך זוכים לקבל בכל פעם את תורת ה’‬ ‫שכל העניין של כתיבה והבעה בכתב לא‬ ‫של ‘הליכה עם תורה בעיון’‪ ,‬החיים שלי‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫היה שייך אליי בכלל‪ .‬סבלתי מדיסלקציה‬ ‫השתנו מהקצה אל הקצה‪.‬‬ ‫הלכתי עם התורה הזו שנתיים וחצי!‬ ‫קשה מאוד‪ .‬שגיאות כתיב איומות‪.‬‬ ‫אתה חי את התורה‪ ,‬נושם אותה‪ ,‬הולך‬ ‫שנתיים וחצי יום יום‪ ,‬התבודדתי על תורה‬ ‫בצעירותי הלכתי לאבחון אצל מומחה‬ ‫איתה כל היום‪ .‬זה משהו אחר‪ .‬אתה חי עם‬ ‫כ”ב‪.‬‬ ‫ללקויות למידה‪ ,‬והוא אמר לי בפרצוף‪,‬‬ ‫מאמר אחד של רבנו חודשים‪ ,‬ולפעמים‬ ‫ואז נפתח לי מעיין שלא ידעתי שהוא‬ ‫קיים אצלי בכלל‪ .‬התחלתי לכתוב‪.‬‬ ‫בהתחלה כתבתי לאט‪ ,‬אפילו עם‬ ‫כשנכנסתי לשם בזמן‬ ‫שגיאות‪ ,‬אבל פתאום המילים החלו לזרום‪.‬‬ ‫החלטתי לכתוב חידושים וביאורים על‬ ‫מעשה מ’בעל תפילה’ בסיפורי מעשיות‪.‬‬ ‫התפילה‪ ,‬משהו בתוכי‬ ‫לקח לי עוד שנתיים וחצי לכתוב את זה‪.‬‬ ‫כשסיימתי‪ ,‬נפתחו לי התפילות שלי‬ ‫נשבר ונפתח‪ .‬התפילה‬ ‫עצמי לרמות שלא הכרתי‪ .‬הדיסלקציה‬ ‫נסוגה בפני כוחה של התורה‪ .‬פתאום‪ ,‬מה‬ ‫שלהם שהייתה כמו‬ ‫שהייתי צריך לכתוב ‪ -‬פשוט הגיע אליי‪.‬‬ ‫זה נפתח מלמעלה‪.‬‬ ‫התפרצות געשית‪ ,‬ממש‬ ‫אמנם המסע הזה שלי‪ ,‬היה רצוף‬ ‫משברים‪ .‬מה לעשות‪ ,‬כשאדם הולך בדרך‪,‬‬ ‫הצדיק מוליך אותו בניסיונות‪ .‬הילדים‬ ‫תפסה אותי‬ ‫‪++‬תור�ה ש�היא חיי‪+‬ם‬ ‫‪29‬‬ ‫כל פגם בדקות‪ .‬אכלת מדי? תתוודה‪.‬‬ ‫הולכת איתו‪ .‬אתה לומד‪ ,‬מתפלל על זה‪,‬‬ ‫שלי כמו שאמרתי לך‪ ,‬הם התדרדרו אל‬ ‫שקעת במחשבות לא חיוביות? תתוודה‪.‬‬ ‫לפעמים אפילו שוכח‪ ,‬אבל אחרי שנים‪...‬‬ ‫עולם החול‪ .‬מצאתי את עצמי בודד בתוך‬ ‫ומה שיותר גרוע ‪ -‬שקעת בדברים‬ ‫פתאום זה מתנוצץ בך‪ .‬פתאום מתרחש‬ ‫הבית שלי‪.‬‬ ‫בטלים‪ ,‬בחדשות אובססיביות‪ ,‬בחרדות‬ ‫איזה מקרה בחיים שקשור לתורה‪ ,‬ואתה‬ ‫אבל זה לא הזיז אותי ממקומי‪ .‬נשארתי‬ ‫שמנותקות מהאמונה? תתוודה!‬ ‫אומר ‘אהה! זה בדיוק מה שרבינו אמר‬ ‫נטוע בסלע האיתן של האמונה‪ .‬מחובר‬ ‫היה לי כל כך קשה עם זה‪ .‬אז פשוט‬ ‫שם!’‬ ‫לתורות של רבינו יותר מאי פעם‪.‬‬ ‫נסעתי לאומן עם תורה ד’‪ ,‬עמדתי בציון‬ ‫בתורה ד’ רבינו מדבר על שלושה‬ ‫רבינו מספר באבידת בת מלך ‘לך תשב‬ ‫לפני רבינו הקדוש‪ .‬באותם רגעים הכל צף‬ ‫תיקונים של התקרבות לצדיק‪ ,‬התיקון‬ ‫שנה שלמה‪ ,‬וכשיהיה לך זמן ‪ -‬תתגעגע‬ ‫לי מול העיניים‪ ,‬הרגע הנורא של הקצין‬ ‫הראשון הוא ראיית פני הצדיק ‪ -‬שזה‬ ‫אליי’‪ .‬געגועים‪ .‬אם אתה חי בגעגועים‬ ‫דופק בדלת‪ ,‬רגעי החרדה לשלום הילדים‬ ‫מתקן את העצבות ואת התאוות‪ .‬התיקון‬ ‫להשי”ת ולצדיק‪ ,‬אתה חסין‪ .‬עם הרצון‬ ‫האחרים שלא מרפה ממני לרגע‪ .‬והקושי‬ ‫השני הוא הצדקה לעניין של הצדיק ‪-‬‬ ‫והגעגוע‪ ,‬מנצחים‪.‬‬ ‫מהאובססיביות עם שמיעת החדשות‬ ‫שזה מתקן את פגם הלשון הרע והדברים‬ ‫שאינה פוסקת אף לא ליום אחד‪.‬‬ ‫הבטלים‪.‬‬ ‫שפכתי את כל נשמתי ב’וידוי דברים’‪,‬‬ ‫והתיקון השלישי והעיקרי‪ ...‬הוא‬ ‫פרק ד'‬ ‫וידוי דברים‬ ‫כמו שרבינו אומר ‘סיפרתי את כל ליבי’‪,‬‬ ‫הווידוי‪.‬‬ ‫באומן‬ ‫הלב הזה שהיה עמוס בכאב בן שנים‪.‬‬ ‫הבנתי מתוך קשרי התורה‪ ,‬שהווידוי‬ ‫שפכתי שם ים של דמעות על השעות‬ ‫שרבינו מדבר עליו הוא לא רק להכות‬ ‫האבודות ששרפתי בציפייה לחדשות‬ ‫על חטא של חילול שבת או אכילת‬ ‫מהמלחמה‪.‬‬ ‫נבילות וטריפות‪ .‬הווידוי הוא בעצם על‬ ‫אתה יודע‪ ,‬העצות האלו של ללכת‬ ‫עם תורה‪ ,‬הן לא רק לתיקון המידות‪ .‬הן‬ ‫בוראות את האדם מחדש‪.‬‬ ‫בדיוק היום פגשתי מישהו‪,‬‬ ‫שאלת אותי קודם‪ ,‬עד כמה זה קריטי‬ ‫ללכת עם תורה מ’ליקוטי מוהר”ן’‪,‬‬ ‫חסיד ברסלב‪ ,‬שסיפר לי‬ ‫לעומת קריאת ספרי התחזקות כלליים‬ ‫כמו ‘השתפכות הנפש’ או ‘משיבת נפש’‬ ‫‪ -‬התשובה היא פשוטה‪ ,‬אם אדם רוצה‬ ‫שהוא רואה אוכל‪ ,‬רואה‬ ‫להיות ‘אפוי’ בלב של רבינו‪ ,‬הוא חייב‬ ‫ללכת עם התורה‪.‬‬ ‫עוגות‪ ,‬הוא מאבד את זה‪...‬‬ ‫אם אדם הולך עם התורה ‪ -‬התורה‬ ‫‪++‬תור�ה ש�היא חיי‪+‬ם‬ ‫‪30‬‬ ‫אני לא מעודכן‬ ‫בכל פיסת מידע‪,‬‬ ‫אבל האמונה שכל‬ ‫מאורעותיו הם‬ ‫חזרתי לארץ‪ ,‬ונהייתי אדם חדש‪.‬‬ ‫לטובתו ‪ -‬ממלאת‬ ‫הווידוי דברים הוא רפואה עצומה‪.‬‬ ‫הבושה שאתה עומד מול הצדיק בראש‬ ‫אותי‪ .‬וגם אם אני לא‬ ‫השנה ומתוודה על השטויות שעשית ‪-‬‬ ‫ממרקת את הנפש‪.‬‬ ‫יודע הכל ‪ -‬אז זוהי‬ ‫אני לא מעודכן בכל פיסת מידע‪ ,‬אבל‬ ‫האמונה שכל מאורעותיו הם לטובתו ‪-‬‬ ‫ממלאת אותי‪ .‬וגם אם אני לא יודע הכל‬ ‫ההשגה הכי גבוהה‬ ‫‪ -‬אז זוהי ההשגה הכי גבוהה‪‘ ,‬ואיש לא‬ ‫ידע’‪ ,‬כך מבואר בביאור הליקוטים על‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫בדיוק היום פגשתי מישהו‪ ,‬חסיד‬ ‫ברסלב‪ ,‬שסיפר לי שהוא רואה אוכל‪,‬‬ ‫רואה עוגות‪ ,‬הוא מאבד את זה‪.‬‬ ‫דיברתי איתו‪ ,‬חיזקתי אותו שהרבי‬ ‫יעזור לו להתגבר‪ .‬אחרי חצי שעה‪ ,‬אני‬ ‫התחתונה ‪ -‬גנבו לי את האוטו‪.‬‬ ‫אפילוג‬ ‫תופס אותו שוב אוכל עוד עוגה בהיחבא‪...‬‬ ‫להיות אפוי‬ ‫עמדתי שם באמצע הלילה במירון‪ ,‬בלי‬ ‫ניגשתי אליו ואמרתי לו‪“ ,‬אחי‪ ,‬הכל‬ ‫אוטו‪ ,‬בלי דרך לחזור לטבריה‪ .‬ומה עבר‬ ‫באהבת ישראל‬ ‫פשוט‪ .‬אל תתייאש‪ ,‬פשוט תלך לפינה‬ ‫לי בראש? תורה ד’! “כשאדם יודע שכל‬ ‫ותתוודה על זה‪ .‬תוציא את זה מהפה‬ ‫מאורעותיו הם לטובתו‪.”...‬‬ ‫בדיבור שלך”‪.‬‬ ‫חייכתי‪ .‬הבטתי לשמיים ואמרתי להשם‬ ‫השמש כבר עלתה מעל פסגת הר‬ ‫יתברך‪“ ,‬אבאל’ה‪ ,‬אני הולך עכשיו עם‬ ‫מירון‪ ,‬שוטפת את המתחם באור זהוב‬ ‫תורה ד’‪ .‬אני יודע בוודאות שזה לטובה‪.‬‬ ‫פרק ה'‬ ‫הרכב השדוד‬ ‫וחמים‪ .‬אנחנו קמים מהספסל ופוסעים‬ ‫תודה רבה לך שלקחו לי את האוטו‪.”...‬‬ ‫יחד‪ ,‬אני והזקן בעל שיבת הפז‪ ,‬בשבילי‬ ‫במירון‬ ‫מירון היורדים לכיוון היציאה‪.‬‬ ‫לכן לא יכולתי להגיע למירון בשבועות‬ ‫שלאחר מכן‪ ,‬פשוט לא היה לי רכב‪ .‬זה‬ ‫“זה כל כך מרתק אותי”‪ ,‬אני אומר‬ ‫היה תיקון שרבינו העביר אותי בזכות‬ ‫לו בהליכה‪“ ,‬לראות יהודי מבוגר כמוך‪,‬‬ ‫שהלכתי עם תורה ד’‪.‬‬ ‫שעבר כל כך הרבה בחיים‪ ...‬שחי ככה עם‬ ‫עכשיו אנחנו מגיעים לשאלה שלך‪.‬‬ ‫התורות‪ .‬ללכת עם תורה‪ ,‬ולהפוך אותה‬ ‫אבל תקשיב להמשך‪ ,‬הביטוח המקיף‬ ‫למה לא הייתי כאן במירון באותו שבוע?‬ ‫לחיים עצמם”‪.‬‬ ‫שלי על הרכב הזה היה אמור להיגמר‬ ‫אמרתי לך שזה בגלל תורה ד’ בליקוטי‬ ‫יומיים לאחר מכן‪ ,‬ואני בכלל לא ידעתי‬ ‫מוהר”ן‪.‬‬ ‫“התורה הולכת איתך”‪ ,‬הוא מהנהן‬ ‫מזה‪ .‬אם היו גונבים אותו יומיים אחר כך‪,‬‬ ‫בהסכמה‪ ,‬עיניו בורקות‪“ ,‬אתה מתחיל‬ ‫רבינו אומר שכשיהודי יודע ומאמין‬ ‫לא הייתי מקבל שקל‪.‬‬ ‫לראות איך המציאות כולה‪ ,‬דברים‬ ‫שכל מאורעותיו הם לטובתו ‪ -‬זו הבחינה‬ ‫שקורים ביומיום‪ ,‬מקושרים ישירות‬ ‫עבר חודש וחצי‪ .‬אני מקבל טלפון‬ ‫היא מעין עולם הבא‪ .‬הכל‪ ,‬אבל הכל‪,‬‬ ‫לתורה שאתה הולך איתה עכשיו‪ .‬ככה‬ ‫מהמשטרה בטבריה‪“ ,‬מצאנו את הרכב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫אתה נהיה ‪ -‬אתה יכול אולי לכתוב את‬ ‫שלך”‪.‬‬ ‫יש לי רכב ישן‪ ,‬שאיתו אני נוהג לנסוע‬ ‫זה ‪ -‬ככה אתה נהיה אפוי בלב של רבינו”‪.‬‬ ‫“איפה?” שאלתי בתדהמה‪.‬‬ ‫תמיד מטבריה למירון‪ .‬כאן אני מתבודד‪,‬‬ ‫“תבין”‪ ,‬הוא מדבר בהתלהבות‪ ,‬בשעה‬ ‫“באחד ממגרשי החניה הנסתרים‬ ‫לומד‪ ,‬מתפלל‪ ,‬וחוזר‪.‬‬ ‫שאנו מגיעים לשער מירון‪“ ,‬זה לא רק‬ ‫באזור הר מירון”‪.‬‬ ‫בתקופה זו אנו הולכים עם תורה ד’‪.‬‬ ‫לדעת את התורה בעל פה‪ .‬יש הרבה‬ ‫מסתבר שהגנבים גנבו את האוטו‪,‬‬ ‫באותו יום חמישי בערב‪ ,‬נסעתי למירון‪.‬‬ ‫למדנים שיודעים‪ .‬זה לא העניין”‪.‬‬ ‫והחליטו שזה יהיה הרכב הפרטי שלהם‪.‬‬ ‫החניתי את האוטו במקום מסודר‪ ,‬ממש‬ ‫“אלא?”‬ ‫אבל בינתיים‪ ,‬עד שהמשטרה עלתה‬ ‫ליד ‘שזיפרון’‪ .‬טיפסתי לציון של העיר‬ ‫“זה להיות אפוי‪ .‬זה אומר שאתה חי עם‬ ‫עליהם והחרימה אותו‪ ,‬מה הם עשו?‬ ‫וקדיש מן שמיא נחית‪ ,‬התפללתי‪ ,‬בכיתי‪,‬‬ ‫התורה‪ .‬אתה נושם אותה‪ .‬התורה הזאת‬ ‫הם הכניסו את האוטו למוסך שלהם‬ ‫שרתי‪ ,‬התבודדתי‪.‬‬ ‫שאתה עכשיו הולך איתה ‪ -‬היא מאירה‬ ‫בכפר‪ ,‬צבעו לי את כל הרכב מחדש‬ ‫אחרי כמה שעות אני יורד חזרה‬ ‫לך את הדרך בחושך‪ .‬היא נותנת לך כוח‬ ‫בצבע יפהפה‪ ,‬עשו לו כיוון פרונט‪,‬‬ ‫למגרש החניה‪ .‬אני מסתכל ימינה‪,‬‬ ‫לעמוד מול קבר של בן ולהמשיך לחיות‪.‬‬ ‫החליפו צמיגים‪ ,‬וסידרו תקלות במנוע‬ ‫מסתכל שמאלה‪ ...‬אין אוטו‪.‬‬ ‫היא נותנת לך כוח לא להתייאש מילדים‬ ‫שאני סחבתי כבר שנתיים ‪ -‬בשווי אלפי‬ ‫פשוט התאדה‪.‬‬ ‫שמתרחקים‪.‬‬ ‫שקלים!‬ ‫מיד פניתי לשוטר שעמד שם‪ .‬הוא‬ ‫זה נקרא להיות אפוי בלב של רבינו‪.‬‬ ‫קיבלתי את הרכב שלי חזרה‪ ,‬יפה יותר‪,‬‬ ‫התקשר למוקד המצלמות של הר מירון‬ ‫לא לדקלם בעל פה‪ ,‬אלא שזה יהפוך לדם‬ ‫תקין יותר‪ ,‬ומסודר למשעי‪.‬‬ ‫ושאל אם ביצעו גרירה‪ .‬המוקדן בדק‬ ‫שזורם לך בוורידים”‪.‬‬ ‫ברוך ה’‪ ,‬תורה ד’ עבדה בשטח‪.‬‬ ‫ואמר‪“ ,‬לא‪ ,‬אף אחד לא גרר‪ .‬אני רואה‬ ‫“וזה”‪ ,‬הוא חותם את דבריו בחיוך‬ ‫כשאדם באמת מאמין שהכל לטובה ‪-‬‬ ‫במצלמות את האוטו שלך נוסע לכיוון‬ ‫מאיר‪“ ,‬זה מה שיביא לנו את הגאולה‬ ‫השם יתברך מראה לו בחוש איך הכל היה‬ ‫היציאה‪ .‬כנראה שמישהו פשוט גנב‬ ‫האמיתית והשלמה”‪.‬‬ ‫לטובתו המוחלטת‪.‬‬ ‫אותו”‪.‬‬ ‫הזמינו ניידת‪ ,‬חוקר‪ ,‬בירורים‪ .‬השורה‬ ‫‪31‬‬ ‫הר”ר נחמן לוינזון‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חידושים‬ ‫‪14,000‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫‪1,018‬‬ ‫פרויקט‬ ‫אומן‬ ‫פעילות‬ ‫תשפ”ז‬ ‫‘לטייל‬ ‫בתורתו’‬ ‫בימי הקיבוץ‬ ‫באומן |‬ ‫המספרים‬ ‫והסיפור‬ ‫שמאחוריהם‬ ‫מחוברים‬ ‫‪14,000‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫בהירות‬ ‫הדרך‬ ‫כ־‪40,000‬‬ ‫‪1,018‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪11,250‬‬ ‫אולי לקחתם אחת מעמדת‬ ‫חלוקה ברחוב פושקינא‪,‬‬ ‫‪ 400,000‬א‬ ‫ולי גם אתם הכנסתם‬ ‫חוברת לתיק בנתב״ג‪.‬‬ ‫נכנסתם לשיעור או מצאתם מקום‬ ‫בהיכל התורה‪ .‬כל אחד פגש חלק קטן‬ ‫מן העשייה‪.‬‬ ‫‪400‬‬ ‫בעמודים הבאים נחזור אל ימי‬ ‫היכל‬ ‫התורה‬ ‫הקיבוץ הקדוש באומן‪ :‬אל הנסיעה‪,‬‬ ‫אל רחובות אומן‪ ,‬אל היכל התורה‪,‬‬ ‫ובעיקר אל רבבות אנשי שלומנו‪,‬‬ ‫שבחרו שוב ללכת עם התורה של‬ ‫רבינו‪.‬‬ ‫בכתבה שלפניכם‪ ,‬לצד גלריית‬ ‫תמונות עשירה מן השטח‪ ,‬תמצאו‬ ‫את הנתונים והמספרים של כלל‬ ‫הפעילות‪.‬‬ ‫מאחורי כל מספר עומדים שבועות‬ ‫של עבודה ותכנון‪ ,‬ורבבות אנשי‬ ‫שלומנו שזכו לקחת חלק בתורתו של‬ ‫רבינו הקדוש בימי הקיבוץ הקדוש‪.‬‬ ‫מהטרמינל בנתב”ג‪ ,‬דרך בתי המדרש‬ ‫והיכל התורה ועד הציון הקדוש‪,‬‬ ‫שיעורים‬ ‫כך נראה הקיבוץ של תשפ”ז דרך‬ ‫העיניים של ‘לטייל בתורתו’‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫אור בהירות הדרך‬ ‫– יוצאים לאומן עם‬ ‫חוברות הלימוד‬ ‫‪10,000‬‬ ‫ערכות צידה לדרך‬ ‫בזמן ההמתנה לעלייה למטוס כבר‬ ‫הדרך לאומן מלאה בעיכובים‬ ‫נפתחו החוברות‪ .‬במושב שליד החלון‬ ‫והמתנות‪ ,‬ויש בה גם שעות ארוכות‬ ‫יהודי מעיין בחוברת‪ ,‬השכן שלו מציץ‪,‬‬ ‫של טלטולי דרך‪ .‬דווקא שם‪ ,‬עוד‬ ‫שואל שאלה‪ ,‬ובתוך דקות מתפתחת‬ ‫לפני ההמראה‪ ,‬קיבלו רבבות הנוסעים‬ ‫שיחת חברים על דברי רבינו בתורה‪,‬‬ ‫שקית ‘צידה רוחנית לדרך’ מבית‬ ‫גבוה מעל העננים‪ .‬כך נפתחה הנסיעה‬ ‫‘לטייל בתורתו’‪ :‬חוברת התורה‬ ‫אל רבינו‪ :‬עם החוברת ביד‪ ,‬והלב כבר‬ ‫הזמנית בגודל מותאם לדרכים‪ ,‬מגזין‬ ‫מחובר‪.‬‬ ‫‘מחוברים’ לראש השנה‪ ,‬ועלוני מידע‬ ‫גם ברחוב‬ ‫של ‘אומן שלי’ ושל ‘עולה על הכל’‪.‬‬ ‫פוגשים את‬ ‫התורה‬ ‫‪400‬‬ ‫מודעות ושלטים‬ ‫ברחבי אומן‬ ‫בדרך לתפילה ובחזרה מן הציון ליוותה את‬ ‫הבאים הקריאה ללכת עם תורת רבינו‪ .‬כ־‪120‬‬ ‫באנרים נתלו ברחובות אומן‪ ,‬עשרות מדבקות קיר‬ ‫הודבקו על הקירות‪ ,‬ומודעות נתלו גם בכניסות‬ ‫לבניינים‪.‬‬ ‫מי שיצא מהדירה בבוקר‪ ,‬מי שמיהר לתפילה‪,‬‬ ‫מי שחזר מהציון בלילה‪ ,‬כולם פגשו את אותה‬ ‫קריאה‪ :‬הגיע הזמן להתחיל ללכת עם התורה של‬ ‫רבינו‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫פרויקט אומן תשפ”ז‬ ‫אומן מלאה בתורה‬ ‫‪14,000‬‬ ‫חוברות לימוד הודפסו והופצו באומן‬ ‫במהדורה גדולה ומאירת עיניים או קטנה‬ ‫לדרך‪ ,‬בעברית ובאנגלית‪ ,‬חוברות התורה הזמנית‬ ‫הגיעו לבתי המדרש‪ ,‬מהקלויז ועד בתי הכנסת‬ ‫המרוחקים‪ .‬לצידן הופצו חוברת ליקוטי הלכות‬ ‫על התורה‪ ,‬קשרי המקראות יומנים לכתיבת‬ ‫חידושים וחוברות גמרא על הדף היומי בביאור‬ ‫שוטנשטיין‪ ,‬ובמוקדי החלוקה הוצע גם מגזין‬ ‫‘מחוברים’‪ .‬בדוכני החלוקה ברחובות העיר ובציון‬ ‫הקדוש חיכו חוברות ללומדים‪ .‬ההכנה המרובה‬ ‫נועדה לאפשר דבר פשוט‪ :‬לתת לכל יהודי שמגיע‬ ‫לקיבוץ באומן את ההזדמנות להתחבר לתורה של‬ ‫רבינו‪.‬‬ ‫‪11,250‬‬ ‫מתחברים יחד לתורה של רבינו‬ ‫איך הולכים עם תורה? איך הלימוד נעשה‬ ‫חלק מן החיים? לכבוד רבבות הנוסעים עמלו‬ ‫במערכת ‘מחוברים’ על הפקת גיליון חג מיוחד‬ ‫ומורחב לראש השנה‪ 84 :‬עמודים של תוכן‬ ‫מושקע‪ ,‬שהוקדשו כולם לתורה הנלמדת‪ ,‬תורה‬ ‫ד’‪ .‬הגיליון הזמין את רבבות הנוסעים להעמיק‬ ‫בתורה ד’ ולחיות את החיים לאורה‪.‬‬ ‫עותקים של מגזין ‘מחוברים’‬ ‫המגזין חולק בנתב”ג ובאומן‪ ,‬וגם בקיבוצי‬ ‫ראש השנה בארץ‪ ,‬בירושלים ובמירון‪ .‬כך הגיע‬ ‫במהדורה מיוחדת‬ ‫לכל מקום שבו התקבצו אנ”ש בימי ראש השנה‪,‬‬ ‫וליווה אותם בימים הנוראים‪ ,‬בין התפילות‬ ‫ובשעות שבין לבין‪.‬‬ ‫עבור אלפי הנוסעים‬ ‫‪35‬‬ ‫פרויקט אומן תשפ”ז‬ ‫אי של יישוב הדעת‪ ,‬בתוך הקיבוץ‬ ‫כ־‪40,000‬‬ ‫שעות לימוד בהיכל התורה‬ ‫סביב שולחן אחד יושבים יהודים‬ ‫בשעות העומס התמלא ההיכל‬ ‫ברחוב פושקינא ‪ ,19‬בתוך‬ ‫מכל קצוות תבל‪ ,‬רחוקים וקרובים‪,‬‬ ‫מפינה לפינה‪ ,‬עד שלא נותר בו‬ ‫המולת הקיבוץ‪ ,‬התמלא היכל‬ ‫שבימי השגרה אין דרך לראות‬ ‫מקום ישיבה פנוי‪ .‬השעות של‬ ‫התורה בלומדים‪ .‬כל השבוע‬ ‫אותם יחד‪ .‬כאן כולם יושבים זה‬ ‫כל היושבים בהיכל הצטברו‬ ‫שלפני ראש השנה‪ ,‬מהבוקר ועד‬ ‫לצד זה והוגים באותה תורה של‬ ‫לכ־‪ 40,000‬שעות של תורה‪.‬‬ ‫שעות הערב המאוחרות‪ ,‬מצאו‬ ‫אותו רבי‪“ .‬מלך ביופיו תחזינה‬ ‫מספיק להביט בתמונות כדי‬ ‫בו אנשי שלומנו פינה ללמוד בה‬ ‫עיניך”‪.‬‬ ‫לראות את הקיבוץ בתפארתו‪.‬‬ ‫ביישוב הדעת ובגדלות המוחין‪.‬‬ ‫‪36‬‬ 37 ‫פרויקט אומן תשפ”ז‬ ‫‪1,018‬‬ ‫רבי הבאתי לך חידוש!‬ ‫עמודי חידושים נמסרו בהיכל התורה‬ ‫השתתפו בהגרלה גדולה‪ ,‬ובין‬ ‫הסתפקו בעמוד אחד‪.‬‬ ‫בעמדת ‘רבי‪ ,‬הבאתי לך חידוש’‬ ‫הפרסים‪ :‬חבילת נסיעה משפחתית‬ ‫כך הצטברו ‪ 1,018‬עמודי‬ ‫שבהיכל התורה הגישו הלומדים‬ ‫לאומן‪ ,‬טיסות לאומן ועוד שלל‬ ‫חידושים‪ .‬מאחורי כל עמוד עומד‬ ‫את פרי עמלם‪ :‬החידושים‪,‬‬ ‫פרסים יקרים‪.‬‬ ‫לומד שהגיע אל רבינו והביא איתו‬ ‫הביאורים והרעיונות שכתבו על‬ ‫(רשימת הזוכים בהגרלה מופיעה‬ ‫את ההבנה האישית שלו בתורתו‬ ‫תורה ד’‪ .‬כל עמוד זיכה בכרטיס‬ ‫בידיעה נפרדת במגזין‪).‬‬ ‫הקדושה‪ .‬מגישי החידושים‬ ‫להגרלה הגדולה‪ ,‬ורבים לא‬ ‫‪38‬‬ 39 ‫לגלות עוד עומק בתורה‬ ‫‪22‬‬ ‫שיעורים נמסרו על‬ ‫התורה הנלמדת‬ ‫בימי רביעי וחמישי שלפני ראש השנה‪ ,‬הימים העמוסים ביותר באומן‪,‬‬ ‫לא פסק קול התורה בהיכל‪ .‬שיעור אחר שיעור‪ ,‬מהבוקר ועד הלילה‪.‬‬ ‫‪ 15‬מגידי שיעורים שונים עסקו בתורה הזמנית בעיון תורה ד’‪ ,‬בעברית‬ ‫ובאנגלית‪ .‬בכל שיעור השתתפו עשרות לומדים‪ ,‬שהקשיבו‪ ,‬שאלו‬ ‫והתענגו לצלול לעומק הדברים‪ .‬בכל שעה שנכנסו להיכל‪ ,‬חיכה שם‬ ‫שיעור שאפשר היה להצטרף אליו מיד‪.‬‬ ‫‪₪ 400,000‬‬ ‫מה נדרש כדי שכל זה יקרה‬ ‫היקף התקציב של פרויקט אומן‬ ‫מאחורי כל שקית בנתב”ג‪ ,‬כל חוברת על שולחן בקלויז וכל שעת לימוד בהיכל התורה‪ ,‬עמד‬ ‫פרויקט בהיקף של כ־‪.₪ 400,000‬‬ ‫הסכום כולל את ההפצה בנתב”ג‪ ,‬הדפסת עשרות אלפי חוברות‪ ,‬אנשי שלומנו יחד אצל רבינו‪,‬‬ ‫אשרינו שזכינו‪.‬‬ ‫הדפסת מגזין ‘מחוברים’‪ ,‬הקמת היכל התורה והפעלתו‪ ,‬פרויקט החידושים ‘רבי‪ ,‬הבאתי לך חידוש’‪,‬‬ ‫קמפיין הפרסום באומן‪ ,‬והצוות שעבד מסביב לשעון כדי שהכל יתקתק‪( .‬הסכום אינו כולל את‬ ‫הוצאות מיזם ‘אומן שלי’‪).‬‬ ‫וכשהמספרים נאספים ומסתכמים‪ ,‬נשאר בלב דבר אחד‪ :‬הודאה‪.‬‬ ‫תודה לה’ יתברך שזכינו‪ .‬שזכינו לשאת את תורתו של רבינו הקדוש‬ ‫בליבנו מנתב”ג ועד הציון הקדוש‪ ,‬ולהיות שליחים קטנים בקיבוץ‬ ‫תודה על הזכות‬ ‫תודה לרבבות הלומדים‪ ,‬שבחרו שוב השנה ללמוד‪ ,‬להעמיק‬ ‫הגדול‪.‬‬ ‫ולהתחבר לתורה הזמנית‪ :‬בדרך‪ ,‬בהיכל‪ ,‬בבתי המדרש ובכל פינה‪.‬‬ ‫ותודה לה' על הקיבוץ הקדוש באומן‪ ,‬על הימים שבהם עמדו רבבות‬ ‫ועל השותפות‬ ‫אנשי שלומנו יחד אצל רבינו‪ ,‬אשרינו שזכינו‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫מהדורה באנגלית‬ ‫‪ENGLISH EDITION‬‬ ‫ניתן להשיג את החוברת‬ ‫בטופס ההזמנות‬ ‫בנדרים פלוס‬ ‫קו 'לטייל'‬ ‫קו ארה"ב‪1.518.988.1314 :‬‬ ‫אימייל‪lb046277313@gmail.com :‬‬ ‫‪04.6277.313‬‬ ‫תחנה אחר תחנה‪ ,‬אירוע אחר אירוע ‪ -‬מתעדים את הפעילות העניפה של ‘לטייל בתורתו’ בכ‬ ‫איך הכל התחיל? הניצוץ‬ ‫המהפכה‬ ‫מ ב ט מ ב פ נ י ‪+‬ם‬ ‫שהצית את הלהבה‬ ‫כדי להבין את השתלשלות הקמת פרויקט‬ ‫המבחנים‪ ,‬עלינו לחזור כמה שנים אחורה‪ .‬הכל‬ ‫החל להתגבש בחורף של שנת תשפ”ב‪ .‬באותה‬ ‫האדירה‬ ‫של פרויקט‬ ‫עת‪ ,‬יצא לדרך פרויקט רחב היקף תחת השם‬ ‫“טעמו וראו”‪ ,‬אשר פנה לציבור הרחב‪ .‬הפרויקט‬ ‫לווה בקמפיין פרסומי חסר תקדים בהיקפו‪,‬‬ ‫שנשא את הכותרת המעוררת “הגיע הזמן לחיות”‪.‬‬ ‫ההיענות הייתה מדהימה‪ .‬במסגרת אותו‬ ‫המבחנים‬ ‫קמפיין‪ ,‬למעלה מ‪ 400-‬משתתפים ‪ -‬שרובם‬ ‫הגדול הגיע מהציבור התורני והחסידי הכללי ‪-‬‬ ‫ישבו והשקיעו את זמנם ומרצם כדי להיבחן בעיון‬ ‫רב על חומרי הלימוד‪.‬‬ ‫המעמד עצמו היה מרשים מאין כמותו; המבחן‬ ‫נערך באופן פרונטלי‪ ,‬בהגעה פיזית‪ ,‬באולמות‬ ‫“בית ישראל” שבירושלים‪.‬‬ ‫האווירה באולם הייתה מחשמלת‪ .‬ההצלחה‬ ‫המסחררת של אותו אירוע הולידה הבנה‬ ‫עמוקה בארגון ‘לטייל בתורתו’ על הצורך‬ ‫לעשות מבחנים קבועים שיעמיקו את הקשר‬ ‫של הלומדים אל התורה הזמנית הנלמדת בעיון‬ ‫בכל תקופה‪ .‬המסקנה הייתה ברורה‪ ,‬ישנו צורך‬ ‫אמיתי‪ ,‬צמא של ממש בקרב הציבור‪ ,‬למסגרת‬ ‫קבועה של מבחנים‪ .‬אנשים לא רצו להסתפק‬ ‫באירוע חד‪-‬פעמי‪ ,‬אלא ביקשו שגרה של למידה‬ ‫ומבחן‪ .‬כך‪ ,‬מתוך הקשב לרצון הלומדים שהביעו‬ ‫את התפעלותם מהמבחן‪ ,‬יצאו לדרך “מבחני‬ ‫הפשט” השבועיים‪.‬‬ ‫ההשקה הייתה אבן דרך‪.‬‬ ‫המבחן הראשון מסוג זה היה זמין למילוי‬ ‫בלעדית דרך המערכת הממוחשבת של “נדרים‬ ‫פלוס”‪ ,‬והשאלות בו התמקדו בהבנה הישירה‬ ‫והפשוטה של התורה הנלמדת‪.‬‬ ‫התוצאה?‬ ‫כ‪ 500-‬לומדים מילאו את המבחן הראשון!‬ ‫משם‪ ,‬כדור השלג החל להתגלגל ולא נעצר‬ ‫עד היום‪ .‬ההתלהבות העצומה של המשתתפים‪,‬‬ ‫יחד עם המשוב החם והתומך שמגיע באופן‬ ‫ישנם פרויקטים שמתחילים כרעיון צנוע‬ ‫רציף מהציבור‪ ,‬הם אלו שסללו את הדרך‬ ‫שהולך וגדל עד שפורץ ומשנה את הרגלי‬ ‫הבטוחה להתרחבותו חסרת התקדים של פרויקט‬ ‫המבחנים כולו‪.‬‬ ‫הלמידה והחיבור של אלפי אנשים |‬ ‫פרויקט המבחנים מבית "לטייל בתורתו"‬ ‫חולל מהפך על ידי אלפי נבחנים‪ ,‬עשרות‬ ‫מבט מקרוב על סוגי המבחנים‬ ‫אלפי מבחנים שכבר מולאו‪ ,‬ותקציבי‬ ‫הר”ר​ אליעזר סגל‬ ‫כיום‪ ,‬לא מדובר בעוד מבחן בודד‪ ,‬אלא במערך‬ ‫שלם ורב‪-‬שכבתי‪ .‬מערך המבחנים השוטף של‬ ‫עתק של מאות אלפי שקלים המחולקים‬ ‫‘לטייל’ מונה לא פחות מחמישה סוגים שונים של‬ ‫למשתתפים | בכתבה שלפניכם תחשפו אל‬ ‫מבחנים‪ ,‬שנועדו להתאים לכל רמה‪ ,‬סגנון ורצון‬ ‫של המשתתפים‪.‬‬ ‫מאחורי הקלעים של כתיבת המבחנים‪ ,‬סך‬ ‫הנה הפירוט מרתק של המסלולים השונים‬ ‫המלגות והמשתתפים‪ ,‬ומערך הפניות של‬ ‫המחכים ללומדים‪:‬‬ ‫הלומדים אל כותבי המבחנים‬ ‫‪42‬‬ ‫כל רחבי הארץ‬ ‫המבחנים מוצגת שאלה עיונית פתוחה‪,‬‬ ‫‪ .1‬מבחן הפשט‬ ‫העולה מתוך הקשרים העמוקים של התורה‪.‬‬ ‫השבועי ‪ -‬שער‬ ‫בניגוד למבחנים האמריקאיים‪ ,‬כאן כל לומד‬ ‫מוזמן לנסח ולכתוב את תשובתם האישית‪,‬‬ ‫הכניסה לשינון וידיעת‬ ‫כל אחד על פי סגנונו‪ ,‬רוחב דעתו והבנתו‬ ‫התורה!‬ ‫הייחודית‪.‬‬ ‫זהו הבסיס שעליו נשען המערך כולו‪.‬‬ ‫בין המשתתפים ששולחים את תשובותיהם‬ ‫מדובר במבחן במתכונת אמריקאית‪ ,‬הכולל‬ ‫המנומקות‪ ,‬נערכת הגרלה על פרס של ‪500‬‬ ‫‪ 7‬שאלות שמוגדרות כ”שוות לכל נפש”‪,‬‬ ‫ש”ח‪.‬‬ ‫ומתמקדות בהבנת הפשט והבסיס של חומר‬ ‫הלימוד‪ .‬מבחן זה עולה לאוויר בכל יום‬ ‫ראשון בשבוע‪ ,‬ופותח את השבוע במערכת‬ ‫‪ .5‬חידת ‘מחוברים’ ‪-‬‬ ‫המבחנים‪.‬‬ ‫לפצח את הצופן‪:‬‬ ‫בין המשתתפים שעוברים את סף ההצלחה‬ ‫מלבד המבחנים במערכת נדרים פלוס‬ ‫(העומד על ‪ ,)70%‬נערכת הגרלה מתגמלת‬ ‫ובקו הטלפון‪ ,‬מדי חודש‪ ,‬מתפרסמת חידה‬ ‫במיוחד‪ 3 :‬זוכים מקבלים פרס של ‪ 200‬ש”ח‬ ‫מסקרנת מעל דפי המגזין “מחוברים”‪ .‬מדובר‬ ‫כל אחד‪ ,‬ועוד ‪ 10‬זוכים נוספים מקבלים ‪100‬‬ ‫בכתב צופן המסתיר בתוכו מושג‪ ,‬נושא‬ ‫ש”ח כל אחד‪.‬‬ ‫מרכזי או דמות הקשורה לתורה‪ .‬הלומדים‬ ‫נדרשים להפעיל חשיבה‪ ,‬לפענח את החידה‬ ‫ולשלוח את הפתרון‪ .‬גם כאן‪ ,‬מחכה לפותרים‬ ‫‪ .2‬המבחן העיוני‬ ‫נכונה הגרלה נושאת פרס של ‪ 500‬ש”ח‪.‬‬ ‫השבועי – לצלול‬ ‫לעומק התורה‬ ‫המבחנים המסכמים‬ ‫עבור אלו המחפשים לצלול לעומק‬ ‫הדברים‪ ,‬קיים המבחן העיוני‪ .‬גם הוא מבחן‬ ‫ומבחני הביניים‬ ‫אמריקאי שעולה ביום ראשון‪ ,‬אך הוא‬ ‫עם כל הכבוד לשגרה המבורכת‪ ,‬אי‬ ‫כולל ‪ 10‬שאלות מאתגרות ומורכבות יותר‪,‬‬ ‫אפשר שלא להתפעל כשמדברים על אירועי‬ ‫הדורשות הבנה מעמיקה של הטקסט‪.‬‬ ‫השיא של המערכת‪ .‬גולת הכותרת הבלתי‬ ‫סף המעבר עומד גם כאן על ‪ 70%‬הצלחה‪,‬‬ ‫מעורערת של מערך המבחנים ב’לטייל’ היא‪,‬‬ ‫אך הפרסים משקפים את רמת הקושי‬ ‫ללא ספק‪“ ,‬המבחן המסכם הגדול”‪.‬‬ ‫והמאמץ‪ .‬בין המצליחים מתקיימת הגרלה‬ ‫המבחן הזה הוא שמחה של מצוה‪ .‬הוא‬ ‫בה ‪ 3‬זוכים מקבלים פרס כספי של ‪ 500‬ש”ח‬ ‫מתפרסם לקראת סיומה של תקופת לימוד‬ ‫כל אחד‪.‬‬ ‫ארוכה ומשמעותית‪ ,‬ונערך במתכונת של‬ ‫מבחן אמריקאי מקיף‪.‬‬ ‫כמה מקיף?‬ ‫‪ .3‬שאלות לעידוד‬ ‫הוא כולל לא פחות מ‪ 60-‬שאלות יסודיות‬ ‫העמקה – גולת‬ ‫החולשות על כל חלקי התורה הזמנית!‬ ‫הכותרת של לימוד‬ ‫ההשקעה העצומה של הלומדים מתוגמלת‬ ‫לשם שמים!‬ ‫בהתאם‪ :‬על מבחן מסכם זה מוגרלים סכומים‬ ‫כאן מתגלה יופיו האמיתי של הפרויקט‪.‬‬ ‫גבוהים במיוחד‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬הנהלת הפרויקט‬ ‫פעם בחודש מתפרסם מבחן המכיל שאלות‬ ‫מעניקה מלגות הצטיינות מיוחדות לאותם‬ ‫שנועדו לעורר מחשבה‪ ,‬התבוננות פנימית‪,‬‬ ‫נבחנים נחושים שהצליחו לחצות את רף‬ ‫וחיפוש אחר קשרים ונקודות חשובות בחומר‬ ‫ה‪ 90%-‬הצלחה במבחן המאתגר‪.‬‬ ‫הנלמד‪.‬‬ ‫עד כה‪ ,‬המבחן המסכם הגדול התקיים‬ ‫המייחד את המבחן הזה הוא שאין בצידו‬ ‫שלוש פעמים‪ ,‬בסיומן של שלוש תקופות‬ ‫שום הגרלה או פרס חומרי‪ .‬מטרתו הטהורה‬ ‫לימוד שונות‪.‬‬ ‫היא ההנאה שבהעמקה העיונית‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬מתוך רצון לשמור על מתח‬ ‫במבחן זה‪ ,‬למרות שמסומנות התשובות‬ ‫למידה חיובי גם באמצע התקופה‪ ,‬הושק‬ ‫הנכונות‪ ,‬פעמים רבות כל התשובות יש להם‬ ‫חידוש מרענן‪“ :‬מבחן הביניים”‪.‬‬ ‫אמת בקשרי התורה‪ ,‬ומטרתם לעורר תשומת‬ ‫זהו מעין “מיני‪-‬מבחן מסכם”‪ ,‬אשר‬ ‫לב אצל הלומדים לזוויות שונות בעומק‬ ‫המבחן שחולל‬ ‫מתפרסם בדיוק באמצע תקופת הלימוד‪.‬‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫הוא בנוי מ‪ 35-‬שאלות המוגדרות כקלות‬ ‫היסטוריה‬ ‫יותר ונוגעות בפשט הדברים‪ ,‬ובין הפותרים‬ ‫מוגרלים מגוון רחב של סכומים וזכויות‬ ‫‪‘ .4‬לחידודא’ ‪ -‬הבמה‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫לביטוי אישי‬ ‫זהו אתגר חודשי יוצא דופן‪ .‬במערכת‬ ‫‪43‬‬ ‫מ ב ט מ ב פ נ י ‪+‬ם‬ ‫פעם בשבועיים‪ ,‬וכיום‪ ,‬עקב העומס‬ ‫המבורך‪ ,‬מתקיים פעם בחודש ‪-‬‬ ‫מספרים שמעוררים‬ ‫מושקעות שעות רבות של יצירתיות‬ ‫וחשיבה יוצאת דופן‪.‬‬ ‫השראה‬ ‫זהו המבחן היחיד שבו אין שינוי‬ ‫כדי להבין את גודל המחויבות‬ ‫דרסטי ברמת הקושי בין השלבים‬ ‫של ארגון ‘לטייל’ להצלחת‬ ‫הראשונים למתקדמים‪ ,‬שכן מהותו‬ ‫הפרויקט ולרווחת המשתתפים‪ ,‬די‬ ‫היא החשיבה עצמה‪..‬‬ ‫להציץ בסיכום הסכומים שמהווים‬ ‫את עלות פרויקט המבחנים‪.‬‬ ‫מערך מבחני הפשט מחלק מדי‬ ‫סיכום עוצר נשימה‪:‬‬ ‫חודש ‪ 1,600‬ש”ח (המוכפלים ב‪4-‬‬ ‫שבועות)‪ ,‬מבחני העיון מוסיפים‬ ‫הנתונים שמדברים‬ ‫לחלוקה ‪ 1,500‬ש”ח (כפול ‪4‬‬ ‫שבועות)‪ ,‬שאלה ‘לחידודא’ מעניקה‬ ‫בעד עצמם‬ ‫‪ 500‬ש”ח‪ ,‬וחידת המגזין ‘מחוברים’‬ ‫מוסיפה עוד ‪ 500‬ש”ח‪.‬‬ ‫אחרי שהבנו את המנגנון‪,‬‬ ‫את הלב הפועם מאחוריו‪ ,‬ואת‬ ‫סך הכל‪ ,‬העלות החודשית‬ ‫ההשקעה העצומה‪ ,‬הגיע הזמן לתת‬ ‫הקבועה המוקצית רק למערך‬ ‫למספרים היבשים ‪ -‬אך המדהימים‬ ‫המבחנים השוטף עומדת על סכום‬ ‫כל כך ‪ -‬לדבר בעד עצמם‪ .‬יצאנו‬ ‫אדיר של ‪ 13,400‬ש”ח בכל חודש‬ ‫לבדוק את הנתונים ההיסטוריים‪,‬‬ ‫וחודש!‬ ‫והסיכום מרחיב את הלב‪.‬‬ ‫וכל הנתון הנפלא הזה מחושב‬ ‫מאז הקמתו של פרויקט‬ ‫עוד לפני שלקחנו בחשבון את‬ ‫המבחנים ועד כה‪ ,‬עלו למערכת‬ ‫התקציבים העצומים המוקצים‬ ‫למעלה מ‪ 270-‬מבחנים שונים‬ ‫למבחנים המסכמים הגדולים‬ ‫ומגוונים!‬ ‫התקופתיים‪.‬‬ ‫כמות המבחנים המצטברת‬ ‫שמולאה בפועל על ידי המשתתפים‬ ‫שברה שיאים‪ ,‬ועומדת על למעלה‬ ‫כשהסקרנות מנצחת‬ ‫מ‪ 50,000-‬מבחנים שהוגשו!‬ ‫נתון מעודד נוסף נוגע להצלחה‬ ‫את הפרס‬ ‫האישית‪ :‬אחוז הלומדים בממוצע‬ ‫אחד הנתונים המפתיעים‬ ‫שעובר את המבחנים בהצלחה‬ ‫והמרגשים ביותר המגיעים מחדר‬ ‫עומד על כ‪ ,68%-‬נתון המעיד על‬ ‫הבקרה של הפרויקט‪ ,‬נוגע למבחן‬ ‫רמת קושי הוגנת המשלבת אתגר‬ ‫שזכה לשם הצנוע “שאלות לעידוד‬ ‫לצד יכולת עמידה ביעדים‪.‬‬ ‫העמקה”‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬העלות הכספית הישירה‬ ‫כאמור‪ ,‬על המבחן הזה אין שום‬ ‫שחולקה לזוכים במערך המבחנים‪,‬‬ ‫מלגה כספית או פרס חומרי‪ .‬למרות‬ ‫מיום הקמתו ועד הלום‪ ,‬עומדת על‬ ‫זאת‪ ,‬הנתונים מראים כי מדי חודש‪,‬‬ ‫סכום פנטסטי של כ‪ 350,000-‬ש”ח!‬ ‫מאות רבות של לומדים בוחרים‬ ‫אז‪ ...‬אחרי שראיתם את הנתונים‪,‬‬ ‫להשתתף בו מרצונם החופשי!‬ ‫הבנתם את המנגנון‪ ,‬והרגשתם את‬ ‫הם עושים זאת פשוט כי הם‬ ‫המהפכה באוויר‪ ,‬אנחנו מזמינים‬ ‫נהנים להאיר לעצמם נקודות‬ ‫אתכם להשתתף ולהצטרף לאלפי‬ ‫חדשות‪ ,‬לפתוח את החשיבה‬ ‫הלומדים שמחוברים לתורה של‬ ‫להעמקה מחודשת‪ ,‬ולהתבונן‬ ‫רבינו!‬ ‫בפרטים מזוויות לא שגרתיות‪.‬‬ ‫ניתן לעשות זאת בקלות דרך‬ ‫לעיתים השאלות נוקטות בגישה‬ ‫מערכת “נדרים פלוס”‪ ,‬או בשיחת‬ ‫של ‘איפכא מסתברא’ (ההפך הוא‬ ‫טלפון ל’קו לטייל’ במספר ‪04-‬‬ ‫הנכון)‪ ,‬מתוך מטרה לאתגר את‬ ‫‪.6277313‬‬ ‫הנחות היסוד ולהכריח את הלומד‬ ‫אל תחכו‪ ,‬הצטרפו עכשיו!‬ ‫לחשוב מחוץ לקופסה‪.‬‬ ‫במבחן מרתק זה ‪ -‬שבעבר נערך‬ ‫‪44‬‬ ‫מאחורי הקלעים‪:‬‬ ‫אמנות כתיבת‬ ‫המבחנים‬ ‫“ההברקה‬ ‫ותיקים שפותרים את המבחן השמיני‬ ‫המורכב‪ ,‬ולצידם עוד ‪ 600‬לומדים‬ ‫כדי לייצר מערכת שעובדת בצורה‬ ‫חלקה כל כך‪ ,‬נדרשת עבודה סיזיפית‪,‬‬ ‫הגדולה ביותר‬ ‫אחרים המחולקים על פני שבעה שלבי‬ ‫מבחן שונים‪ ,‬כל אחד בדיוק בקצב הנכון‬ ‫כישרון רב‪ ,‬והרבה מאוד חשיבה‬ ‫אסטרטגית חינוכית‪ .‬פנינו אל האנשים‬ ‫היא הדרך‬ ‫והמדויק עבורו!‬ ‫מנגנון זה מבטיח חוויית הצלחה‬ ‫שאחראים על כתיבת המבחנים כדי‬ ‫לשמוע ממקור ראשון על תהליך היצירה‪,‬‬ ‫שבה בנוי‬ ‫מותאמת אישית לכל לומד ולומד‪.‬‬ ‫על ההתלבטויות ועל האתגרים‪.‬‬ ‫“מבחן הפשט‬ ‫כותבי המבחנים נענו לבקשת המערכת‪,‬‬ ‫וסיפרו לנו על ההשקעה המרובה‬ ‫השבועי”‪.‬‬ ‫שעות של עמל מאמץ‬ ‫שמאחורי הקלעים‪“ :‬דבר ראשון שצריך‬ ‫לדעת הוא שהכנת המבחנים דורשת‬ ‫המבחן הזה‬ ‫בחירת המילים‬ ‫השקעה רבה מאוד‪ ,‬שמלווה בהרבה‬ ‫מחשבה ותכנון מוקדם”‪.‬‬ ‫פותח ועוצב‬ ‫הכנת שאר סוגי המבחנים במערך‬ ‫מופקדת גם היא בידי לומדים המקדישים‬ ‫“ההברקה הגדולה ביותר היא הדרך‬ ‫בצורה‬ ‫לכך שעות של עבודה מאומצת ויסודית‪.‬‬ ‫רמת ההשקעה משתנה‪ :‬ישנם מבחנים‬ ‫שבה בנוי “מבחן הפשט השבועי”‪ .‬המבחן‬ ‫הזה פותח ועוצב בצורה מושכלת להפליא‪,‬‬ ‫מושכלת‬ ‫קלים יחסית שלוקח לכתוב אותם סביב‬ ‫שעה‪ ,‬אך ישנם מבחנים מורכבים הדורשים‬ ‫במטרה ללוות את הלומד צעד אחר צעד‪.‬‬ ‫השאלות נבנות בהתאם לסדר‬ ‫להפליא‪,‬‬ ‫לא פחות משלוש שעות של עבודת ניסוח‬ ‫מדויקת‪.‬‬ ‫ההתקדמות הטבעי בחומר‪ ,‬כך שמשבוע‬ ‫לשבוע נבחן הלומד בצורה היקפית‪ .‬ככל‬ ‫במטרה ללוות‬ ‫קושי מיוחד ניכר בהכנת “המבחן‬ ‫שהשבועות נוקפים‪ ,‬המבחן הופך לרחב‬ ‫יותר‪ ,‬מעמיק יותר‪ ,‬ויורד לפרטים דקים‬ ‫את הלומד‬ ‫העיוני”‪ .‬במבחן מסוג זה‪ ,‬הבוחן הבנה‬ ‫דקה‪ ,‬קיימת סכנה שחלק מהשאלות יוכלו‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫צעד אחר‬ ‫להתפרש באופנים שונים‪ ,‬ושהלומדים‬ ‫יוכלו “להתווכח” עם התשובות המוצעות‪.‬‬ ‫אך כאן בדיוק צצה דילמה קריטית‪.‬‬ ‫צוות ההיגוי שאל את עצמו‪ :‬מה קורה עם‬ ‫צעד‪.‬‬ ‫כדי למנוע תסכול‪ ,‬השאלות הללו נכתבות‬ ‫בכובד ראש קיצוני ודורשות תשומת‬ ‫אדם שמחליט להצטרף לפרויקט באמצע‬ ‫הדרך?‬ ‫לב מרובה לכל פסיק ותג‪ .‬כותב המבחן‬ ‫תארו לכם לומד חדש שמגיע לאחר‬ ‫חייב להיות אמן של מילים; עליו לוודא‬ ‫שכולם כבר נמצאים חודשיים בתוך‬ ‫שישנו איזון נכון בין שאלות ברמת קושי‬ ‫התהליך‪ .‬אם המערכת תגיש לו את‬ ‫נמוכה לשאלות ברמת קושי גבוהה‪ ,‬וכל‬ ‫“המבחן השמיני”‪ ,‬הוא ייתקל בשאלות‬ ‫זה תוך כדי שחומר הלימוד מתקדם‬ ‫ברמת קושי גבוהה מאוד ביחס לנקודת‬ ‫והצורך “לגרד” עוד ועוד שאלות חדשות‬ ‫ההתחלה שלו‪ ,‬דבר שעלול לייאש אותו‬ ‫ומקוריות גובר‪.‬‬ ‫ולגרום לו לעזוב‪.‬‬ ‫מעניין לציין פרט היסטורי קטן‪.‬‬ ‫הפתרון שנמצא לבעיה זו על ידי אחד‬ ‫במקורו‪ ,‬המבחן העיוני נועד לשמש אך‬ ‫מחברי לטייל בתורתו הוא לא פחות‬ ‫ורק את התלמידים הפנימיים הנמצאים‬ ‫מגאוני‪ .‬פותחה מערכת אוטומטית‬ ‫בקבוצות הסגורות של ‘לטייל’‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫וחכמה המזהה כל לומד בנפרד‪ .‬כל אדם‬ ‫הדרישה מהשטח הייתה חזקה מהתכנון‬ ‫שמתחיל להיבחן‪ ,‬לא משנה באיזה תאריך‬ ‫המקורי‪ .‬לאור דרישת הציבור הכללי‪,‬‬ ‫הצטרף‪ ,‬מקבל תמיד קודם כל את “המבחן‬ ‫המבחן נפתח לכל קהל הלומדים העצום‪,‬‬ ‫הראשון” הקל יותר‪ .‬בשבוע שלאחר מכן‪,‬‬ ‫שממלא אותו מדי שבוע באדיקות‬ ‫המערכת תגיש לו את “המבחן השני”‪ ,‬וכך‬ ‫ובהתמדה שאין לה אח ורע‪.‬‬ ‫הלאה‪ .‬התוצאה המדהימה היא שבכל‬ ‫שבוע נתון‪ ,‬עשויים להיות ‪ 200‬לומדים‬ ‫‪45‬‬ ‫הר”ר​ נחמן‬ ‫לוינזון‬ ‫פני מנחם‪:‬‬ ‫מתחילים את תורה א’‬ ‫בקבוצת הבחורים של ‘לטייל’ בישיבת ‘פני מנחם’‬ ‫בירושלים התחילו בלימוד תורה א’ ברגל ימין‪ ,‬מתוך‬ ‫דיבוק חברים‪ ,‬בליל שישי פרשת נח התיישבו כלל‬ ‫לטייל‬ ‫הבחורים לסדר לימוד משותף של התורה הזמנית‬ ‫בעיון‪ .‬וכולם נכנסו לתורה כאיש אחד‪.‬‬ ‫בעין העדשה‬ ‫אתם הולכים עם התורה? נשמח לקבל תמונות‬ ‫מהפעילות והלימוד שלכם לכתובת המייל‬ ‫‪lb046277313@gmail.com‬‬ ‫תמימי דרך‬ ‫בצפת‬ ‫ביום ראשון‪ ,‬ז’ חשוון‪ ,‬התקיים‬ ‫במתיבתא דרב נחמן בצפת‬ ‫מעמד התחלת תורה א’‬ ‫– “אשרי תמימי דרך”‪ .‬את‬ ‫המעמד פתח הרה”ח ר’ מרדכי‬ ‫שלום רוזנפלד בדברים שהציתו‬ ‫את הלבבות לקראת הכניסה‬ ‫לתורה החדשה‪ ,‬ולאחריו נשמעו‬ ‫דברים מפי מגידי השיעורים‬ ‫במתיבתא‪ .‬בסיום התיישבו כלל‬ ‫האברכים‪ ,‬ובהתרגשות גדולה‬ ‫פתחו יחד את התורה הראשונה‬ ‫בספה”ק ליקוטי מוהר”ן‪ ,‬שתלווה‬ ‫אותנו בחודשי החורף‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫ביתר שאת‬ ‫ביום שני‪ ,‬א’ חשוון‪,‬‬ ‫התכנסו אברכי מתיבתא‬ ‫דרב נחמן ערב בביתר‬ ‫עילית לסעודת ראש‬ ‫חודש ולפתיחת התורה‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫במהלך הערב התקיימה‬ ‫שיחת חברים‪ ,‬ואחראי‬ ‫הקבוצה ר’ ישראל‬ ‫קוסמן נשא דברים‬ ‫איך מתחברים לתורה‬ ‫בקביעות? ואיך טועמים‬ ‫טעם אמיתי בתורה‬ ‫שימשוך את הלב‬ ‫להמשיך ולהתמיד‪.‬‬ ‫לא נתנשי מינך‬ ‫בח”י אלול‪ ,‬בסיום זמן קיץ של לימוד‬ ‫בעיון בתורה ד’‪ ,‬יצאו כלל אברכי‬ ‫המתיבתא בצפת לציון הנביא ישעיהו‬ ‫בן אמוץ‪ .‬הערב נפתח בסדר לימוד‬ ‫בתורה האהובה‪ ,‬ולאחריו נמסרו‬ ‫שיעורים בצל העצים הסמוכים לציון‪.‬‬ ‫את היום חתם קומזיץ עם בעל המנגן‬ ‫הר”ר דוד דגן‪ ,‬בניגונים של שמחה‬ ‫והודאה‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫ד ש מ י א‬ ‫ב ס י ע ת א‬ ‫רבי‪ ,‬הבאנו לך חידושים!‬ ‫עמודי חידושים‬ ‫הובאו לרבי‬ ‫בראש השנה!‬ ‫‪1018‬‬ ‫ואלו שמות הזוכים בהגרלת הענק‬ ‫שנערכה בין כל הכותבים‬ ‫פרס שמיני‪:‬‬ ‫פרס שלישי‪:‬‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫פינת קפה‬ ‫מזגן נייד עוצמתי‬ ‫מושלמת‬ ‫לסוכה‬ ‫חבילת נסיעה‬ ‫זכה‪ :‬הבה"ח יהושע‬ ‫ברלב מבני ברק‬ ‫זכה‪ :‬ר' אהרן גלינסקי‬ ‫משפחתית‬ ‫לשבת באומן!‬ ‫ממודיעין עילית‬ ‫פרס תשיעי‪:‬‬ ‫פרס רביעי‪:‬‬ ‫כולל טיסות‪ ,‬נסיעות פנים‪,‬‬ ‫בעקיטשע‪,‬‬ ‫גביע רבינו‬ ‫ואש”ל מלא! מתנת מיכאל‬ ‫קפטן או קיטל‬ ‫מכסף‬ ‫פינטו ומלון אורות‬ ‫לבחירת הזוכה‬ ‫זכה‪ :‬ר' נחמן קירשנבוים‬ ‫זכה‪ :‬ר' ברוך מאן מצפת‬ ‫מחריש‬ ‫זכה‪ :‬ר' אלעזר אנגל‬ ‫פרס עשירי‪:‬‬ ‫פרס חמישי‪:‬‬ ‫מבית שמש‬ ‫שובר לספרי קודש‬ ‫קופסת אתרוג‬ ‫(‪ 2‬זוכים)‬ ‫יוקרתית‬ ‫זכו‪ :‬ר' ישראל ברוין מבית שמש‪ ,‬ר'‬ ‫זכה‪ :‬הבה"ח נחמן שלמה‬ ‫רחמים חי בן עזרא מביתר עילית‬ ‫גליק מביתר עילית‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫פרס האחד‬ ‫פרס שישי‪:‬‬ ‫‪ 3‬זוכים בטיסה‬ ‫עשרה‪:‬‬ ‫שואב שוטף‬ ‫מתקדם‬ ‫זוגית לאומן!‬ ‫ספר ליקוטי‬ ‫מוהר״ן‬ ‫זכה‪ :‬הבה"ח נתן ינאי‬ ‫מאלעד‬ ‫זכו‪ :‬ר' נעם שמואל‬ ‫בכריכת עור‬ ‫שמעון מלוד‪ ,‬ר' נתן‬ ‫עתיק‬ ‫(‪ 3‬זוכים)‬ ‫פרס שביעי‪:‬‬ ‫טויבי מבית שמש‪,‬‬ ‫זכו‪ :‬ר' נחמן דוידוביץ‬ ‫כלי נגינה‬ ‫הבה"ח נתן אורלנצ'יק‬ ‫מצפת‪ ,‬ר' ישראל‬ ‫לבחירתכם‬ ‫מלול מצפת‪ ,‬ר' אברהם‬ ‫מביתר עילית‬ ‫דורפמן מבית שמש‬ ‫זכה‪ :‬הבה"ח יצחק צבי‬ ‫בורשטין מצפת‬ ‫הגרלת בונוס מיוחדת על חידושים מוקלדים‪:‬‬ ‫התודה והברכה‬ ‫שבת משפחתית במירון!‬ ‫לציוני דרך על‬ ‫(‪ 2‬זוכים)‬ ‫הנדיבות ועל‬ ‫הפרסים שתרמו‬ ‫זכו‪ :‬ר' יוחאי יהודה בן שלום מרכסים‪ ,‬ר' בניהו בקר מטבריה‬ ‫ייל‬ ‫בלתוטרתו‬ ‫קו ‪+‬לטייל‪04.627.7313 :‬‬ ‫ידוד העמקה והתבוננות‬ ‫לע בליקוטי מוהר"ן‬ ‫קו לטייל בארה"ב‪ 1518.988.1314 :‬דוא"ל‪lb046277313@gmail.com :‬‬