א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — חיי שרה (2026-11-02)

ש
וזה עטרת תפארת שיבה בדך צדקה תימצא דייקא ,כי בשאר ואברהם זקן בא בימים וגו'.
ענינים התפארת היא בילדותו ,כדכתיב [תהילים קי"ד ,א'] אשרי
איש ירא את ה' ,כשהוא איש [עבודה זרה י"ט ,].ואתי שפיר אע"פ שהיה אאע"ה בא בימים לא נתמעטה מידת הצדקה שלו – ולכן לא
בסייעתא דשמיא. חסר מאוצרותיו כלום כי ברכת ה' היא תעשיר – וזו תפארת שיבה בדך צדקה
טל תורה החדש עה"ת לגאה"ג רבי מאיר אריק אב"ד טארנא יאזלאוויץ במדרש רבה [פרשה נ"ט ,א'] איתא על זה - ,עטרת תפארת שיבה
ובוטשאטש [שליקט והו"ל ידידינו הבלתי נשכח הגה"ח רבי מרדכי דוד בדרך צדקה תימצא [משלי ט"ז ל"א].
צוויבל זצ"ל]
יש לפרש דאיתא עוד במדרש [שם ז'] – וה' ברך את אברהם בכל,
שלא חסר קלרין שלו כלום ,והפירוש ,שלא נחסר מאוצרותיו .ואינו
מובן ,איזו סברא היתה שיהיה נחסר מאוצרותיו.
ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל.
ונראה ,כי צדקה היא מקור הברכה ,ומי שמונע את עצמו מזה,
אריכות ימים של אברהם היתה כפולה – ב' בחינות באורך ימים – שנים רבות אמרו חכמינו זכרונם לברכה [כתובות ס"ו – ]:מלח ממון חסר.
וחיים בטובה – [אברהם אבינו זכה לכל זאת בשכר שלא נתעצל בהספד שרה
אמנו ע"ה] והנה מי שנותן צדקה מצד רחמנות ורכות לבו שנכמרו רחמיו על
העני ,יתכן שלעת זקנותו לא יפזר כל כך כמו בילדותו ,כי ענין
ובמדרש [בראשית רבה נ"ט ,ו'] – אמר רב אחא יש לך אדם שהוא רחמנות הוא בילדות יותר ,דהזקן אינו רחמן בטבע ,ומשום הכי אין
בזיקנה ואינו בימים ,בימים ואינו בזיקנה ,אבל כאן זיקנה כנגד ימים ממנין זקן בסנהדרין כדאיתא בסנהדרין [ל"ו ]:וברש"י שם [דיבור
וימים כנגד זיקנה. המתחיל זקן] ,ואפשר הטעם כי רחמנות הוא ענין התלוי בחמימות,
כמו שכתב בעקידה שאנו רואין בטבע ששום בעל חי אינו אוכל
ואמרתי לפרש על פי דברי הש"ס שבת פרק האורג [ק"ה – ]:כל
בעל חי חבירו ,ודג אוכל דג ,כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה
המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים ,והקשו על זה
[עבודה זרה ד' ].על הכתוב [חבקוק א' ,י"ד] ותעשה אדם כדגי הים
מהכתוב – ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר
– גדול בולע קטן ממנו ,והיא מחמת שהדגים גדלים בקרירות במים
האריכו ימים אחרי יהושע - .ומתרץ ,ימים האריכו שנים לא האריכו,
ואין בהם רחמנות יעויין שם ,ומעין זה גם כן בזקן באפס החמימות.
ופירש רש"י שם - ,ימים האריכו – שכלו ימיהם בטוב ,דחשיב
אריכות ימים ,כדאמרינן בסדר יומא [ע"א ].כי אורך ימים ושנות וזה הענין ואברהם זקן בא בימים ,ועל פי הטבע היה צריך להיות
חיים יוסיפו – וכי יש לך שנים של חיים ושנים שאינם של חיים, ממעט בצדקה אם היתה הצדקה שלו מצד רחמנות ,וממילא היו
אמר רבי אלעזר ,אלו שנותיו של אדם שמתהפכות עליו מרעה נחסרו אוצרותיו כי 'מלח ממון חסר' ,אבל באמת אברהם עשה
לטובה ,עד כאן – .פירוש ,שמזה למדים שמי שמכלה ימיו בטוב צדקה בעבור שזה רצון השם יתברך ולהרבות כח החסד בעולם,
נקרא אריכות ימים. על כן גם לעת זקנותו לא המעיט ,וממילא לא נחסרו אוצרותיו.
ובזה יש לפרש [איוב י"ד ,א'] אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רוגז, וזה הענין שמביא המדרש רבה על קרא זה דעטרת תפארת שיבה,
כלומר יש אדם אשר אף שחי שנים הרבה נחשב לו חיים שלו לקצר כי ענין תפארת גופא האמור בתיקונים ,פירש המגיד הקדוש
ימים ,יען היה כל שנותיו שבע רוגז ואין זה אריכות ימים. ממעזריטש זצ"ל כי זה ענין תפארת באדם שיש לו גוף קרוץ מחומר
ומהפכו לטוב ,ועיין בספר ליקוטי אמרים [תניא].
ונחזור לדברי הש"ס שם ,שמקשה :אלא מעתה – למען ירבו ימיכם
וימי בניכם – ימים ולא שנים ,ומתרץ הש"ס – ברכה שאני ,פירוש, והנה בכל עניני תורה ועבודה ,עיקר יצר הרע לאדם בילדותו ,אבל
אצל ברכה ודאי הכוונה גם לאריכות שנים. לעת זקנותו נחלש כח היצר הרע כמו שכתבו חכמינו זכרונם
לברכה [שבת קנ"ב ].על הכתוב [קהלת י"ב ,ה'] ותפר האביונה- ,
ולפי זה נבין היטב דברי המדרש הנזכר - ,יש לך אדם שהוא בזיקנה
אם כן לכאורה לא יתכן ענין תפארת באדם רק בילדותו ,אך בצדקה
ואינו בימים - ,פירוש שמאריך שנים אבל בימי רעים - ,בימים ואינו
נהפוך הוא ,כי עיקר תפארת בזקנותו כשעושה צדקה למכביר ,כי
בזיקנה ,פירוש שמכלה בטוב ימיו אבל מת בחצי שנותיו ,אבל
בבחרותו אפשר היא מחמת רחמנות ,אבל בזקנותו שאפס
אברהם זקן בא בימים ,רוצה לומר האריך שנים בטוב ,ואמר טעמו
החמימות ונחלש הרחמנות ,והטבע מנגדתו מלפזר ,וכשנותן אז
בצידו ,יען וה' ברך את אברהם בכל ,פירוש מפני שהיה כאן ברכה,
צדקה בשפע היפוך הטבע ,תפארת היא.
וזה כוונת המדרש – ימים אלו שבעת ימי אבלות ,דזה צריכה ו'ברכה שאני' כאמור ,אשר אצל ברכה אף כי נאמר ימים ,משמעו
להמתין שאסור לה לצאת לדרך בתוך ימי אבלה ,או עשור ,היינו גם 'שנים'.
אפשר רצון אליעזר לשלחה בעשור היינו בתוף ונבל ,מחוייב
להמתין יותר ,ובקרא לא ביאר הזמן ,ובמדרש ביאר הזמן דאו עשור ספר 'מהרש"מ הכהן' שבת ומועדים וכו' מתורתו של גאה"ג רבי בנימין
אלו י"ב חודש ,דאחר י"ב חודש פסקה אבלות לגמרי ומיושב הכל זאב בלומענפעלד ריש בי דינא רבא דלבוב תוך העיר [נדפס גם
ב'מהרש"מ עה"ת' לפרשתן]
ודו"ק.
שו"ת אמרי יושר החדש סימן נ"ח לגאה"ג רבי מאיר אריק אב"ד טארנא ותמהר ותער כדה אל השוקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב
יאזלאוויץ ובוטשאטש [שליקט וערך והו"ל ידידינו הבלתי נשכח הגה"ח ותשאב לכל גמליו.
רבי מרדכי דוד צוויבל זצ"ל]
למה לא נתנה לגמלים משיריים של אליעזר? ולמה כתוב 'לשאוב -ותשאב'?
|| זמירות שבת|| :
יען אסור להנות ממעשה ניסים ,לא נתנה רבקה מן המים – שנתנה
אשת חיל מי ימצא ...גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חיי'ה לאליעזר – לשתות גם לגמלים ,ומה ששתה אליעזר - ,יען היה צמא
מאוד והיה בסכנה -[ ,לכן הותר לו] לכן ותער כדה' ,ותרץ לשאב',
דרשה צמר ופשתים ...היתה כאניות סוחר.
'ותשאב' – ולא עלו כבר המים לקראתה ,לכן נתנה כבר מים אלו
ביאור :אם הוא טוב פשוט שאינו רע – וקישור ההמשך – היתה כאניות סוחר (שמעתי מהגאון רבי מאיר אריק ז"ל) לגמלים לשתות.
– שכל משאה ומתנה אינו דברים בטלים עם בעלה – וניצול מגיהנם
ספר לקוטי בתר לקוטי עה"ת לגאה"ג רבי שמואל אלטער רב בלבוב
בסוף משלי – אשת חיל וגו' גמלתהו טוב ולא רע וגומר. ואח"כ בארה"ב
דיש לדקדק ,פשיטא ,כיון דהוא טוב ,אינו רע ,והנראה לפי עניות וירץ לבן.
דעתי ,דהנה מצינו לפעמים אשה המרגלת עצמה עם בעלה
מדוע רץ? – הלא פסיעה גסה נוטל 1מ 500ממאור עיניו של אדם – בעבור
בדברים טובים לאהבתו ,אך אמרינן אל תרבה שיחה עם האשה,
הממון עשה כן
באשתו אמרו וכו' [אבות פרק א' משנה ה' מימרא דר' יוסי בן יוחנן
איש ירושלים] שכל מרבה שיחה עם האישה גורם רע לעצמו. בפירוש רש"י שם – נתן עיניו בממון – .אומרים בדרך הלצה ,לפי
אך באמת כל זה במרבה דברים בטלים ,אך בעסק משא ומתן לית מה שאיתא בגמרא [ברכות מ"ג ].שפסיעה גסה נוטלת אחד מחמש
לן בה ,וכדאמרינן 'אתתך גוצא גחין ולחיש לה' [בבא מציעא נ"ט,]. מאות ממאור עיניו של אדם ,ואם כן למה רץ לבן ,הלא יזיק לו
דבזה אינו גורם רע לעצמו לסוף. לעינים?
וזהו שכתוב גמלתהו טוב ולא רע – היינו שלא בא לבעלה רע על ועל זה פירש רש"י ז"ל בצחות לשונו - ,ש'נתן את עיניו' בשביל
ידי דיבורו עמה [שהוא 'טוב' שגומלת עמו] ,ומפרש משום דדרשה ה'ממון' ,כלומר שהפקיר את עיניו להפסיד אותם בכדי שיהיה לו
צמר ופשתים וגו' ,היתה כאניות סוחר דהמה דברים לתכלית דלית את הממון מאליעזר עבד אברהם.
לן בה בדברי'ה עמו.2 ספר רמיזי תורה ותלמודת הזאב לגאה"ג רבי זאב וואלף שערליפף
מראזוואדוב1
ספר 'יעלת חן' עה"ת לפרשתן [אות י"ז] לגאה"ג רבי אר'יה יהודא לייב
תאומים אב"ד בראד תשב איתנו הנערה ימים או עשור.
|| תגובות קוראי גליונותינו החשובים|| : ביאור נפלא במאמר 'ימים או עשור' – למדנו אבלות י"ב חודש כאן – עשור
מאת הגאה"צ הרב שמעון שמואל האלבערשטאם שליט"א אב"ד מלשון כלי נגינה – א"א לשלחה בתוף ומחול עד כלות שנת אבל
'דברי משה' – ירושת"ו:
ובדבר מה שכתב לענין י"ב חודש מקרא דוישבו המים הוא סמך
במ"ש בגליונכם העבר סיפור המעשה עם הגאה"ק ה'אמרי נועם' נכון ,ובמקום אחר ביארתי דברי המדרש רבה פרשת חיי [פרשה
בחסיד שנכנס אליו וביקש ברכתו שלא יצטרך לבוא לברכות ס' ,אות י"ב] על הכתוב – תשב הנערה איתנו ימים או עשור
הצדיק. [בראשית כ"ד ,נ"ה] - ,ימים אלו שבעת ימי אבלות ,או עשור אלו
הנה הגאה"ק ה'אמרי נועם' מביא סיפור זה בספרו הקדוש ,וכותב י"ב חודש.
שאירע זה המעשה אצל המגיד הק' מקאזניץ זיע"א – והי"א ל"ו והדבר תמוה ,וכי אורחא לאשתעויי הכי לבקש מקודם על דבר
נדפס"ה בפרשת בהעלותך ,על הפסוק ולא יהיה נגף בבני ישראל מועט כמו שכתב רש"י על התורה ,ועוד ד'עשור אלו י"ב חודש' אינו
בגשת בני ישראל אל הקודש. מובן ,ורש"י שם על המדרש כתב דאו מרבה ב' חדשים ,והוא פלא.
[וזה לשונו הקדוש שם - :ופירש רש"י ז"ל ,שלא יצטרכו לגשת אל ולעניות דעתי כי מסתמא היה המנהג די"ב חודש גם אז ,דהיינו אבל
הקודש .יש לומר בדרך הלצה ,כאשר שמענו אשר איש אחד בא אל כל י"ב חודש לא היה שומע קול זמר כדין ,והנה בעת ששלחו
המגיד מקאזניץ זי"ע ,והאיש הנ"ל היה גביר מפורסם ובריא אולם, לרבקה ,היה מהראוי לשלחה בתוף ושירים כמו שאמר לבן ליעקב
ובניו כשתילי זיתים לא חסר מכל טוב. ואשלחך וגו' ,ומצינו בקרא [תהילים ל"ג ,ב'] נבל עשור – והיינו כלי
ושאל אותו המגיד ז"ל על טוב מעמדו ,והשיב אשר אין דבר מחסור זמר שיש לו עשרה נימין ,ועיין בעירובין י"ג :בזה.
לו ,ושאל אותו – אם כן שאין אתה נצרך אלי ,מדוע באת אלי ,והשיב
2לא פירש כאן הגאון המחבר ז"ל למה נדפס קטע זה כאן בפרשתנו, 1וכן הובא גם כן בספר 'יסוד התורה' שבספר 'יסוד האמונה' מהגאה"ק
ומסתמא הוא מכיון שדרשו ז"ל בתנחומא שאאע"ה הספיד על שרה רבי ברוך מקאסוב זי"ע בשם 'שמעתי'.
אמנו ע"ה ואמר את כל ה'אשת חיל' עליה ,ודו"ק.
רבי 'יעקעלע רימעלאווער' 'נבחן' אצל הה"ק מסאנז והרב מלבוב לו הגביר אשר אמת הדבר שאין אני נצרך אל אדמו"ר ,רק בשביל
זה באתי ,אשר כבוד אדמו"ר יפעול בתפילתו אשר לעולם לא אהיה
ואף כאשר בגאוני גאליציה עסקינן ,לא נעדרו סיפורים אשר כאלו, נצרך אל כבודו ,ע"כ.
כאשר סיפר מרן שה"ת מטשעבין על אביו הגאון בעל 'כוכב
מיעקב' אב"ד הרימלאוו שנכנס פעם אצל הגאון הקדוש בעל 'דברי וזהו ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקודש .היינו
חיים' מסאנז ושאל הרבי את הרב' - ,כמה דיבורי תוספות ישנם כאשר יבואו אל הצדיק ,לא יהיה מחמת איזה נגף וחיסרון ,רק שלא
במסכת כתובות?' – השיב הגאון את מספרם - ,השיבו הרבי 'והלא יחסר להם כל טוב ,ואם תאמר אם כן למה יבואו ,לזה פירש רש"י
ישנו אחד יותר – '?...השיבו הגאון – 'דאס איז א תוספות ישנים!' – ז"ל - ,שלא יצטרכו לגשת אל הקודש ,היינו בשביל זה גופא יבואו
וכבודו הלא שאל על 'תוספות'! – והשיב הרבי שאכן כדבריו כן הוא. אשר הצדיק יפעול בתפילתו אשר לעולם לא יחסרו דבר ולא יהיה
נצרכים לבוא אל הקודש - .ע"כ דברי קדוש מדבר זיע"א].
ולא זו בלבד ,אלא כאשר היה אצל מרנא הגאון רבינו יוסף שאול
נאטאנזאהן אב"ד לבוב ובעל 'שואל ומשיב' ,מסופר ש'טיילו' || אן אויסשפראך|| :
ברחבי מסכת עירובין ,כאשר האחד אומר מזכרונו את דיבור
התוספות הראשון של המסכתא והשני אומר את הבא אחריו, עובדות מגדולי ישראל ש'נבחנו' או 'בחנו' גדו"י אחרים לראות כח
כאשר בסיום אותה 'בחינה' ,אומר הגרי"ש על ה'כוכב מיעקב' אשר תורתם או אם עדיין זוכרים הם את תלמודם וכיו"ב
'מי שרוצה לראות כיצד היה נראה הרבי ר' יונתן אייבשיץ יסתכל
בדברי ימי גדולי ישראל ,ידועים מסורות וסיפורים למכביר על
על אברך זה!'
'מבחנים' שנערכו לגדול בתורה כזה או אחר על ידי גדול המבוגר
ר"פ הירשפרונג נשאל על דף שלא קיים באותה מסכת! – מה ענה? ממנו בשנים וכיו"ב ,פזורים הם ומסופרים מרב לתלמיד ומאב לבן
לעורר חשקת ידיעת התורה וקנאת סופרים שתרבה ידיעת התורה
עובדא משעשעת מסופרת על הגאון רבי פנחס הירשפרונג כבר בקרב צעירי הצאן.
מדוקלא – אב"ד מונטריאול אשר פעם אחת בא לישיבה אחת
ואמר לפני התלמידים ,שינקבו בכל דף ועמוד מדפי הש"ס לפניו, מבחן 'סיכה' של הגרז"ר בענגיס
ויאמר אותו בעל פה! – התלמידים חמדו להם לצון ,ואמרו לו –
לעיתים גם בחנו גדולי ישראל את עצמם ,כדי לראות האם עדיין
'מגילה ל"ד!' – הגר"פ לא החשה והחל להקריא לפניהם את דברי
הרא"ש4...
זוכרים הם את תלמודם ,כאשר מספר רבי אהרן בן ציון שורין
ב'קשת גיבורים' על הגאון הגדול רבי זעליג ראובן בענגיס ראב"ד
'א מסורת הש"ס בחינה' ירושלים ובעל 'לפלגות ראובן' - ,כאשר הראשון ביקש את רשותו
לבחנו ,הסכים הרב ואף הציע כיצד תהיה הבחינה ,והוא מספר
סיפור מעניין נוסף מספר ר' מיכאל בראווער על ר' שמעון ליטוין שהרב ביקשו שיקח בידו מסכת גמרא ,יפתחנה בסופי העמודים,
בנו של הגאון רבי חיים יהודא ליטוין מבראד בעל שו"ת 'שערי דעה' ויקריא באזניו שלוש או ארבע תיבות ,בין מתוך הגמרא ובין מתוך
– שנודע מילדותו כעילוי ,וכשבא כנער בר מצוה לפני הגאון רש"י או תוספות ,ויאמר באיזה מסכת ובאיזה דף הוא נמצא ,ואכן
מוהרי"ש נאטאנזאהן ז"ל השתומם הרב על בקיאותו ,אותו ר' כך עשה כמה וכמה פעמים והגאון מציין באזניו את המראי
מיכאל בראווער למד עמו בחברותא – עם העילוי הצעיר וסיפר מקומות המדוייקים איש לא נעדר3...
עליו שגדול היה בבקיאותו ,שכל מה שראה או שמע פעם אחת
היה כמונח בקופסא לדידו ,ככתבו וכלשונו עם סימן הדף ועמוד 'יאמר נא גמרא רש"י ותוס' של כל דף י' בכל הש"ס'...
בלי גמגום כלל ,ולא רק ש"ס ותוספות אלא גם ראשונים ,היה 'א
ומענין לענין באותו ענין ,ומגאון לגאון ...מסופר כאשר הגרז"ר
לעבעדיגער ש"ס כפשוטו!'
בענגיס עצמו בחן את מו"ר מרן בעל 'שבט הלוי' כאשר בא אל
ולא זו בלבד ,אלא כשהיו פותחים שלא בפניו איזו מסכתא וקוראים ביתו ובידו 'משלוח מנות' ביום הפורים ,וכטוב לב הגאון רבי זעליג
לפניו את רשימת ה'מראי מקומות' של ה'מסורת הש"ס' כגון – ראובן ביין ,אמר אל בעל 'שבט הלוי' – אמור נא לי ,מה נאמר
שבת י"ח ,יבמות נ"א ,קידושין מ"ה ,ומיד כשקראו לפניו רשימה זו, בתחילת כל דף י' בכל אחת ממסכתות הש"ס מברכות ועד נידה,
היה אומר את לשון המאמר בגמרא שעליו מראה הרשימה ההיא, ואמור נא לי גם כיצד מתחילים דברי רש"י ותוספות בתחילת כל
כהרף עין עבר על פני הדפים שבמראי המקומות הנ"ל ,ומצא תיכף דף י' שבש"ס ,במשך זמן רב עמד בעל 'שבט הלוי' וציטט מתוך
המאמר הנמצא בכל אחד מן המקומות בשוה ואמרו כלשונו בעל זכרונו הנפלא את כל אלה ,ובעל השמועה סיפר אשר הוא היה זה
פה. אשר שלך מארון הספרים כרכי ש"ס ,כדי לוודא שאין הנבחן
טועה ...והעיד שלא טעה אפילו פעם אחת!
להתאים את ה'ואם תאמר' לכל 'ויש לומר' – ומתוך שינה!
בעל קורא? '...ומני אז הפסיק להיות בעל קורא[ ...נ"ל בבחינת הא דאמור 3אם בגאונותו של הגרז"ר עסקינן ,אסמיך לכאן מה ששמעתי בצפרא
רבנן בברכות ל"ג" - :משל למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב, דשבתא בשבת שעעל"ט תחת אחד השיחים בין כ"ק אדמו"ר מ'שבט
והיו מקלסין אותו בשל כסף ,לא גנות היא לו?!"]. הלוי' שליט"א – ובין הגאה"צ רבי שמעון שמואל האלבערשטאם אב"ד
4אגב ,מסופר עליו ,שכשהגה"ק ה'אמרי אמת' מגור זצוק"ל היה נוסע 'דברי משה' -התבטא כ"ק אדמו"ר משבה"ל בספרו אודות טיבו של בעל
למקום נופש ,היה בין מנחה למעריב לומד עם נכדיו ,והיו מוציאים כל איש קורא ,שכאשר אאמו"ר שליט"א קרא באחת הפעמים אצל מרן בעל
מעליו ,היחידי שהותר לו לישאר אז היה הגר"פ ז"ל שהיה בחור צעיר כבן 'שבט הלוי' זיע"א [הי'ה זה בפורים וקרא את המגילה] – כאשר עבר אחר
שבע עשרה ,והיה ה'אמרי אמת' שואל את צאצאיו שאלות וקושיות קריאת המגילה לברכת 'א גוטן פורים' ,נענה מרן זיע"א לעומתו בצחות
במרחבי התורה ,והגר"פ היה עונה על שאלותיו על אתר ,משכך ,היה לשון - ,להבחל"ח – 'דו האסט געליינט וי א שיכור' – ופירש שיחתו במתק
האמר"א פונה אל נכדיו וסונט בהם' ,מתי תדעו ללמוד כמו פנחס שפתיו – 'דו האסט נישט פארלאזט קיין טראפ' – ...וסיפר הגרש"ש
דוקלער?'... האלבערשטאם שליט"א ששמע מאביו הגר"מ האלבערשטאם זצוק"ל
שסיפר שהגרז"ר הי'ה בעל קורא נפלא בבחרותו ,ופע"א הלך ברחובה של
עיר ושמע משוחחים אודותיו' ,דא גייט דער גוטער בעל קורא – '...וחשב
לעצמו' ,אני יודע ב"ה כבר 600דף גפ"ת בע"פ ומשבחים אותי בכך שאני
"בהנחה זו" הוסיף" ,תתיישב גם כן פליאת המפרשים ,שלפי הידוע רבי רפאל קנעללער סיפר סיפר על הגאון הגדול בעל 'חבצלת
יש במסכת שבת כ"ד פרקים כנגד כ"ד שעות יום השבת - ,אך לפי השרון' אב"ד טארנאפאל שבקיאותו בתלמוד היתה מופלאה כל
הדעה ש'תוספת שבת' דאורייתא ,הלא צריכים היו להתקין במסכת כך ,שאם היו מעירים אותו משנתו ואומרים לפניו 'ויש לומר'
שבת יותר פרקים ,כנגד השעות היתירות של ה'תוספת'? ואמנם זהו בתוספות ,היה יכול לומר מה הוא ה'ואם תאמר' של התוספות...
מפני שחז"ל סבורים ש'תוספת שבת' אינה מדאורייתא לכן היה די
בעשרים וארבעה פרקים"... 'חתן בחינה – פשעט'ל' של הגאה"ק מבלאז'וב
"והדרן עלך פרק 'מי שהחשיך לו בדרך' - ,היא ההוכחה המוצקה וכעת לסיפור פחות מפורסם אודות אחד מאדמור"י גאליציה שהיה
ש'תוספת שבת' היא מדרבנן גרידא ,וממילא 'סליקא לה מסכת גאון עצום ומבהיל גם כן[ ,שלא כמאמר העולם ,ש'החסידים
שבת' ,פירוש ,בהתאם לכך יכולים אנו לסיים בניחותא את מסכת וה'רעבי'ס' שלהם אינם יודעים כיצד פותחים גמרא ]'...והוא הגאון
שבת כמו שהיא ,כשהיא מכילה כ"ד פרקים בלבד"... הקדוש רבי צבי אלימלך אב"ד בלאז'וב כאשר הי'ה ילד רך בשנים,
כבר שבע שנין ,ודיברו בו נכבדות עם מרת שרה בת הרה"ק
הדיין השתאה לנוכח זריזות מחשבתו וידיעותיו של הילד, הראזוועדאבער רב זיע"א בן הרבי ר' אליעזר'ל מדז'יקוב זיע"א
ו'פשעט'ל' זה עשה רושם עליו ,מלא התפעלות והתרגשות נשק לו בהה"ק הרב מראפשיץ זיע"א – חתן הגאה"ק הייטב לב מסיגעט.
לילד העילוי על מצחו ויקרא" :מזל טוב מזל טוב חתן!"...
אביו של הה"ק מבלאז'וב – הגאה"ק בעל 'צמח דוד' אב"ד דינוב
עוד מסופר עליו כי בהיותו כבר שמונה שנים ,נכנס עמו אביו זי"ע ,הופתע למדי כאשר הופיע אצלו הדיין דדז'יקוב ,הגאון רבי
הגאה"ק אצל הגאה"ק ה'דברי חיים' מסאנז ,וכשסיפר לפני הצדיק יהושע'לע שיינדלס זצ"ל שנשלח ע"י סב הכלה ,הה"ק הרר"א
שלומד מסכת פסחים ,שאלו הצדיק ,מה פשר דברי הגמרא מדז'יקוב זי"ע ,על מנת לבחון את המיועד להיות חתן נכדתו ,גם
[פסחים נ' – ]:רבא רמי ,כתיב [תהילים נ"ז ,י"א] כי גדול 'עד' שמים הדיין גופו התאכזב כלשהו בהיווכחו לראות שנשלח במיוחד כדי
חסדך ,וכתיב [שם ק"ח ,ה'] כי גדול 'מעל' שמים חסדך ,הא כיצד? לבחון ילד קטן ,הוא פנה אליו בשאלה' - ,מיין קינד ,מה אתה לומד?'
כאן בעושין לשמה כאן בעושין שלא לשמה - ,ונשאלת השאלה, – 'למאי נפקא מינה?' החזירו הילד ,והדיין עונה – 'כי נשלחתי הנה
היכן מרומז כלל במקראות אלו שמדובר מ'לשמה' ו'שלא לשמה'? לתהות על קנקנך ,לבחון אותך – '...החזירו הילד – 'אם כך לא תהא
זו רבותא שתשאלני בדברים שלמדתי כבר ,אלא בכל מקום
השיב הילד העילוי על אתר - :ההפרש בין 'עד' שמים [בגימטריא שיחפוץ'...
]74ל'על' שמים [בגימטריא ]100הוא 26כמנין שם הוי"ה ,וזהו
הרמז :כשעושים שלא לשמה - ,בלי שם הוי"ה ,אינו אלא 'עד' הוציא הדיין גמרא מן הארון ,ופתח אותה היכן שנפתחה ,והצביע
שמים ,אבל כשעושים לשמה וזוכרים את השי"ת ,נוסף הפעם גם לפני הילד העילוי' :הנה אומר נא פשעט'ל כלשהו בדף זה '...היה זה
כן שם הוי"ה ,ועולה כמנין 'על' שמים. בדיוק הדף האחרון של מסכת שבת – "הדרן עלך פרק מי שהחשיך
לו בדרך' ,וסליקא לה מסכת שבת"...
ומסופר עוד שהגאה"ק מסאנז הציג לפניו את השאלה – מדוע
התורה פותחת [בפרשת בא] בהחודש הזה לכם ועוברת מיד לדיני באותו רגע העיף הילד מבט לעבר אביו הגדול שעמד מן הצד,
קרבן פסח ,הרי לכאורה היה צריך לפרט קודם דיני והלכות שחיטה ואחר הי סב ראשו והביט אל הדיין ,נטל לידיו את הגמרא ושקע
מקודם לציווי על קרבן פסח? לרגעים מספר בהרהור ,ואז פתח ואמר בשנינותו" :אכן מגמרא זו
אפשר להביא ראיה מפורשת ,שתנא זה סובר ש'תוספת שבת' אינה
נענה הילד בחריפותו - :הרי אכן פירט הכתוב כל עיקר הלכות חיוב מדאורייתא כי אם מדרבנן ,אחרת ,כיצד יכול התנא לדבר
שחיטה ,שהרי בתיבת החוד"ש נכללו חמשת פסולי השחיטה מ'מי שהחשיך לו בדרך' ,כלום ייתכן הדבר [ -שהחשיך היום ועדיין
הידועים :ש'הייה ד'רסה ח'לדה ה'גרמה ו'עיקור5...
אדם יהא מהלך בדרך – בערב שבת] הלא מחוייב הי'ה האיש
שיבח הגאה"ק מסאנז את הדברים ואתות הנאה וקורת רוח ניכרו לעצור מהילוכו הרבה יותר מקודם שהחשיך? אין אלא מפני
על פניו הקדושים. שסבירא לי'ה לתנא ד'מי שהחשיך' ש'תוספת שבת' הינה מדרבנן
בלבד ,ולכן הי'ה אפשרי שחז"ל הקילו עליו שימשיך בהליכתו עד
שהחשיך לו ממש ,כי מן התורה טרם התקדש היום"...
קול רינה וישועה באהלי צדיקים – עטרת זקנים בני בני בנים
הוד פנינו מבהיקים ,בעת תרוב שמחת צדיקים ,גזעי תרשישים חוטר מפיקים ,נחוק עלי גליון בעופרת ,ברכת טוב בזו המחברת,
מול פע"ח עוטה הוד ואורה ,אב בחכמה ומקני המנורה ,דובר 'שלום' לכל זרע קודש ,מילין בעדו נכביר בגודש ,לעת שיר מחודש,
הרב הגאון רבי שלום רוקח שליט"א
והברכה אחת היא לאביו חכם חרשים ,הוגה ב שפה ומבין לחשים ,אליו יביאון כל הקשים ,מים עמוקים עצה בלבו נבון אנשים,
הרב הצדיק רבי אהרן מרדכי רוקח שליט"א
ומול פני הקודש נהגה אימות ,ברכות מאליפות מלא הטנא נאדר רוממות ,שפעת ברכות נצח לא מסתימות ,בהדרת כבוד שבח נועמות,
מול הוד כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א
לרגל השמחה הגדולה השרוי'ה במעון הקודש בלידת הבן – הנכד – הנין למז"ט ובשעטו"מ
ויה"ר מקמי שמיא שמשמחה זו יושפע שפע רב ברו"ג לנו ולכל ישראל וניוושע בכל מילי דמיטב 'כל הישועות וכל הנחת' בברכה שלימה ונאמר אמן
בברכת שבתא טבא וכט"ס – עורך הגליון – חיים משה הכהן זורגר – להערות והארות ניתן לפנותAGALITSYANER@GMAIL . COM :
דכתיב בסכת חסר ולמאן דאמר 'יש אם למקרא' נדרש כאילו כתיב 5וכבר העירו על זה שבתורה כתיב החדש חסר ,אמנם כבר יישבו שהרי
בסוכות לרבות שצריך שלוש דפנות ושלישית אפילו טפח ,ודו"ק. ידוע ש'יש אם למסורת' וכמו כן גם 'יש אם למקרא' ,כדדרשו בסוכה [ו']:
