פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — חיי שרה (2026-11-02)

בעזהשי״ת
פניני התורה
ספר
ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא
של הגאון הגדול המפורסם
זצוק״ל רבי גרשון שטערן
אבד״ק מ׳ לודאש
תלמידם של בעל מהר״ם שיק ,חתן סופר ,וקול ארי׳ זי״ע
וחתן בעל בית שערים זי״ע
בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד
נלקטו ,נערכו ,ונסדרו בס״ד ע״י
חיים יוסף בערנאטה
ברוקלין נ.י.
שנת תשפ״ז לפ״ק
פרשת חיי שרה
שלשה ספרים נפתחים...
לכל שוחרי תורה וחובבי
תורת מרן המחבר זצ"ú
הננו מודיעים
מתוך חדוה כי
תלי"ת העבודה
מתקדמת בעריכת
הסדרה הנפלאה
של שלשת ספרי
פניני
יúúקוט
קוט
הגרשוני
ומצפים
להוציאם לאור
ממש בקרב הימים
בעזהשי״ת
המעוניין להנציח את זכר יקיריו
או לתרום לזכות לברכה וישועה יפנה אל המו״ל
PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ומק
פרשת חיי שרה
אמנם בענין אריכת ימים אין כאן חידוש ,רק על ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים
מספר עשרים שנה ,כי עד שמונים כל אדם הוא שנה ושבע שנים (בראשית כג ,א)
בחזקת שהוא חי ,וממאה ולמעלה גם כן הוא בחזקת
חי -דכיון דאפלג ,אפלגזפק ,ואם כן אין רבותא החידה הנפלאה של בעל ישמח משהופתרונה
רק משמונים עד מאה ,ובענין זה שלא חטאה אין
בספר ישמח משה (מהגה”ק מו”ה משה טייטלבוים
הפק
כאן רבותא רק עד ס”ד שנים הראשונים שהם רוב
ז”ל) כתב בפרשת חיי שרה וזה לשונו :כל פטפוטין
שנותיה ,כי מהם ולמעלה רגלי חסידיו ישמור וכיון
בישין בר מפטפוטי דאורייתא .ויהיו חיי שרה מאה
שעברו רוב שנותיו של אדם ולא חטא שוב לא יחטא.
שנה ועשרים שנה ושבע שנה חיי שרה .חידה חדתי
וזהו שכתב מאה ושבעה מיותר -שהרי עד שמונים על פסוק זה וזו היא :מאה ושבעה מיותר ,אלא אי
וגם ממאה ולמעלה אין שום רבותא והיה להפסוק אפשר למאה בלא שמונים ועדיין שבעה ועשרים
להשמיענו רק אותן עשרים שנה הסמוכים למאה מיותר -אלא להורות דהכל שווין לטובה מאחד
שבהם יש איזה חידוש ,מה שאין כן עד שמונים וחמשים עד ארבעה וששים .פירוש חידה זו על פי
וממאה ולמעלה כל אדם גם כן בחזקת שהוא קיים. דאיתא בגיטין (כח א) דבהניחו זקן נותן לה [הגט]
בחזקת שהוא קיים ,ואמר שם לא שנו אלו שלא הגיע
אמנם אין זה כלום ,שעל כרחך צריך לכתוב שמונים
לגבורות וכו‘ אבל בן מאה כיון דאפלג אפלג ובחזקת
שנה הראשנים שהרי אי אפשר למאה בלי שמונים
קיים הוא .ועוד שאמרו רז”ל (יומא לח) כיון שעברו
-והאיך יכתוב לנו עשרים שנה הסמוכים למאה
רוב שנותיו של אדם ולא חטא שוב לא יחטא ודו”ק
מבלי להזכיר שמונים הראשונים -הרי בכלל במאה
עד כאן לשונו.
יש שמונים.
ונלאו כל חכמי לב להבין דברי חכמים וחידותם.
אמנם עדיין עשרים ושבע מיותר -שהרי אין באלה
רבותא דכיון דאפלג אפלג ,ואם כן היה לו לכתוב על כן בואו ונחזיק טובה לידיד נפשי הרה”ג המפורסם
שחיתה שנה יותר ממאה שנה מאחר שאין חידוש וכו‘ מו”ה שלמה זלמן אוללמאן נ”י אבדק”ק
באלה השנים שחיתה אחר מאה ,אלא להורות בא ביסטריץופק יע”א ששלח לי ביאור החידה הזאת על
דכולן שוין לטובה -לכן הוצרך לכתוב שחיתה קכ”ז פי פירוש הנ”ל שפירש הגאון בעצמו וזה לשונו:
שנה ויש בזה רבותא שלא חטאה רוב השנים מקכ”ז,
הנה במה שכתבה התורה מספר שני חיי שרה,
שבמיעוט בתרא אין חידוש ,שממילא האדם נשמר
הודיענו בזה שני דברים :האחד שהאריכה ימים קכ”ז
מחטא אם לא חטא ברוב הראשון מימיו -כיון
שנה .שנית שלא חטאה באותן השנים כפירוש רש”י
שעברו רוב שנותיו שוב אינו חוטא.
שני חיי שרה -כולן שוין לטובה.
ואילו היה כתוב שחיתה יותר ממאה שנה ,לא היה
מאורות הילקוט
הפק .אב”ד אוהעל והראשון לשושלת סיגוט -סאטמאר .בהשפעת חתנו בעל ארי‘ דבי עילאי נתקרב להרה”ק החוזה מלובלין ונעשה
תלמידו המובהק .גם קיבל מהמגיד מקאזניץ ,הרה”ק רמ”מ מרימנוב ,ובעל אוהב ישראל מאפטא ,מח”ס ישמח משה על התורה ונ”ך ,שו”ת
השיב משה ,תפלה למשה על תהלים ועוד .נלב”ע תר”א.
ופק .נכד הגאון בעל יריעות שלמה זצ”ל אב”ד מאקעווע .נלב”ע תרצ”א.
זפק .דכיון דאפלג -משאר דרך כל הארץ שהאריך ימים עד מאה שנה ,אפלג -ואינו כשאר האדם להיות קרוב למות.
זמק הרש ייח תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
זה ראוי לבכות כי אם היה חי עוד שנים היה עושה נשמע רק שלא חטאה נ”א שנה שהוא הרוב ממאה,
מצוות ומעשים טובים ,וכאן חיתה שרה קכ”ז שנה, אבל עתה שהודיענו שחיתה קכ”ז שנים יש כאן
והיה קשה לרש”י איך שייך עליה בכיה? רבותא שלא חטאה הרוב ממספר אלה השנים
שהוא ס”ד ,דהיינו שגם מחמשים ואחד עד ששים
על כן כתב שמתה בלא זמנה ,כי לולי זאת הסיבה
וארבעה גם כן לא חטאה וגם אלה שוין לטובה,
שנזדמן בנה לשחיטה היתה חיה עוד ,והיתה עושה
ודו”ק ודפח”חחפק .
מצוות ומעשים טובים ,ושפיר בא אברהם לספוד (ילקה”ג על שו”ע או”ח -קונטרס
לשרה ולבכותה ,ודו”ק. אחרון -הערות שונות אות ג‘)
(תנ”ך -חיי שרה -ויבא אברהם) spacer
ויקם אברהם מעל פני מתו (בראשית כג ,ג) ויבא אברהם לספוד לשרה
ולבכותה (בראשית כג ,ב)
האיך ידע אברהם אם שרה מתה
בנשיקה או ע”י מלאךהמות
אע”פ ששרה אמנו חיתה קכ”ז שנה ,מ”מ
עוד ראיתי שם בשם תפארת יונתן בפסוק ויקם
צק כיון שמתה קודם זמנה היה ראוילבכותה
אברהם מעל פני מתו (בראשית כג ג) דלכאורה תיבת
פירש רש”י ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק
פני יתר הוא [והוי ליה למימר מעל מתו].
לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה
וכתב הוא ז”ל דבמערת המכפלה אינם נקברים רק וכמעט שלא נשחט ,פרחה נשמתה ממנה ומתה.
המתים בנשיקה ,אבל המתים על ידי מלאך המוות
והקושיא ידוע ,למה לא כתב רש”י כן מיד על [ראש
אינם רשאים לקוברם שם ,והאיך היה אברהם
הפסוק] ותמת שרה ?
יכול לידע אם מתה שרה בנשיקה או על ידי מלאך
המוות? (לפי בני יששכר הנ”לאצק בפשיטות לא קשה). (ועיין בכתב סופר על התורה מה שכתב בזה בשם
הגאון ר‘ משה טייטלבוים ז”ל).
רק דאיתא בגמרא (עבודה זרה כ ב) ג‘ טיפין יש בחרבו
של מלאך המות ,ממנו מת ממנו מסריח ממנו פניו ובספרי מקור דמעהטפק הבאתי תירוץ לזה בשם
מוריקות ,נמצא אם מתה שרה על ידי מלאך המוות, המפרשים דיש חילוק בין הספד לבכיה ,הספד שייך
היה פניה מוריקות מחמת הטפה ,וכיון שראה אברהם גם על מי שהשלים ימיו מספידים אותו לפי כבודו
שפניה מאירות אם כן מוכח שמתה בנשיקה ,אם כן וגדלו ,אבל בכיה אין שייך עליו כי זה סוף כל האדם
רשאי רשאי לקוברה במערת המכפלה ,וזו שדייק (קהלת יב יג) וכו‘ הלעולם יחיה? ובכיה שייך על מי
שלא השלים שנותיו ומת על פי סיבה קודם זמנו ,על
מאורות הילקוט
חפק .העירונו כבוד ידידנו הרה”ג רבי שלום נח ווייס שליט”א בעל בנין שלום שבספר ישמח משה המבואר בהערות דרש משה (אות
מ”ה) הביא דברי רבינו כאן וציין לעיין עוד בירחון אהל מועד [רישא] (כרך ב קונטרס ב) מש”כ בזה הגה”צ ר‘ דוד שפירא זצ”ל בן הרה”ק
ר‘ משה יהודה לייב מסטריזוב -נכד רבינו [הישמח משה] ,ובס‘ נתיבות שלום [פייגענבוים] בפרשתן .ובסוף הספר העתיקו פירוש נוסף
מספר פרח הגן אשר הייטב לב כתב על הפירוש הזה שהוטב בעיניו עיי”ש ,עכ”ל.
טפק .הספד שנשא רבינו על רבי הילל ליכטנשטיין אבדק”ק קאלאמעא ,ורבי יצחק אהרן איטינגא אבדק”ק לעמבערג .פאקש ,תרנ”א.
צק .להגר”י אייבשיץ זצ”ל.
אצק .וז”ל ... :דהנה בספר בני יששכר (בדף האחרון) חקר איך נלקחת פרה אדומה מבין הגוים? הא [כתיב] אשר לא עובד בה (דברים כא
ג) ולא עלה עליה עול (במדבר יט ב) ודילמא הגוים עשו בה איזה מלאכה ,ותירץ דבית דין היודעים את התורה וכל החכמות הצפונים בה
כמאמר חז”ל (תענית ט א) ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא ,ידעו גם הסימנים האיך להכיר זה אם נעשה איזה מלאכה בהפרה או לא .עיין
שם מה שכתבלבאר בזה מדרש פליאה עיי”ש[ .הבאנו דבריו לקמן בפרשת תולדות בפסוק ויעתר יצחק לה‘].:
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חמק
שנתוסף דעת בהאדם יותר מבין ומשיג כי הכל היה . הכתוב מעל ”פני” מתו ,ודפח”ח
בצק
לטובה ולברכה. (תנ”ך -חיי שרה -ראיתי)
והנה אמרו חז”ל (שבת קנב א) תלמידי חכמים כל זמן
שמזקינים חכמה ניתוספת בהם שנאמר (איוב יב יב)
ויקם אברהם וישתחו לעם
הארץ לבני חת (בראשית כג ,ז)
בישישים חכמה.
ראוי לחלוק כבוד למחזיקי התורה
וזה שכתוב ואברהם זקן בא בימים ונתוסף בו חכמה, אע”פ שהם עמיהארץ
אז הבין כי וה‘ ברך את אברהם בכל ,כלומר בכל מה
שמעתי פירוש על דרך צחות על פי מעשה שהיה
שעבר עליו ברכֹו ה‘ ,והכל אפילו הרעות והיסורין היו
אצל מרן החתם סופר ז”ל שבעל הבית אחד בא
לו לטובה ולברכה (ועיין בתשובות כתב סופר או”ח סימן
בקובלנא על בחור אחד ,ואמר עליו שהוא בחור בלא
קי מה שכתב בזה).
(תנ”ך -חיי שרה -ואברהם) חי”ת ,והשיב לו החתם סופר ז”ל ,הנה אם הבחור
הוא בלא חי”ת אין זה היזק כל כך רק נשאר בור ,אבל
אם הבעל הבית שצריך להיות ממחזיקי תורה הוא
כיון דדרשינן נוטריקון במתן תורה,
מחזיק בלא חי”ת ,אז הוא מזיק ויש בו היזק יותר.
מצינו רמז שהיה לאברהםבת
וזה שכתוב ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ ,וקשה
מדרש וה‘ ברך את אברהם בכל זה שאמר הכתוב איך השתחוה לעם הארץ? ועל זה אמר לבני חי”ת,
(שמות כ ב) אנכי ה‘ אלקיך ,והוא פלא. לעם הארץ שהם מחזיקים עם חי”ת ,להם ראוי
להשתחוות ולחלוק להם כבוד ,שכן גם התורה הק‘
וכתב בספר עטרת זקנים מהגאון מהו‘ ארי‘ ליבש
הקדימה זבולון ליששכר וא”שדצק .
קאנשיגרהצק זצ”ל דהנה דרשו חז”ל בת היה לו
(תנ”ך -חיי שרה -ויקם)
לאברהם ובכל שמה ,וקשה איך נרמז בלשון בכל ,אך spacer
יש לומר שנרמז ב‘כ‘ל‘ נוטריקון ב‘ת כ‘ ל‘יופי ונמצא spacer
מרומז בת ,וקשה מנלן דדרשינן נוטריקון? אמנם
איתא בשבת (שבת קה א) מנין לנוטריקין מן התורה,
דכתיב (שמות כ ב) אנכי ה‘ אלקיךוצק .וקשה לכתוב אני
ואברהם זקן בא בימים וה‘ ברך
ולא אנכי? אלא אנכי -א‘נא נ‘פשי כ‘תבית י‘הבית
את אברהם בכל (בראשית כד ,א)
ומוכח דדרשינן נוטריקון ,ומובן שפיר המדרש.
זקני ת”ח נתוספת בהם חכמה ודעת להבין
(ידיד נפשי הרבני החריף ובקי מהו‘ אהרן גוטמאן כי כל מה שעובר עליהם הואלטובה
הנ”ל מווראנאף יע”א ויישר כחו וחילו לאורייתא).
נראה לפרש על פי מה שאמרו חז”ל כי כל דעביד
(תנ”ך -השמטות יתרו בסוף זאת הברכה -לפ‘ חיי שרה)
רחמנא לטב עביד (ברכות ס ב) ,וכל מה שיעבור
על האדם הכל בכלל ברכה הוא ,רק האדם אינו
מבין דרכי השם יתברך כי גבהו מאוד ,וכל מה
מאורות הילקוט
בצק .כן הביא דבר זה בפנינים יקרים.
גצק .ובהערות מתחת לקו בקהלת כתב רבינו :הבאתי בשם תפארת יהונתן דהנקברים במערת המכפלה כולם מתו בנשיקה – וצל”ע מב”ב
דף י”ז ע”א ששה מתו בנשיקה וכו‘ ואמאי לא חשיב נמי אדם וחוה שרה רבקה ולאה דנקברו במערת המכפלה ,ועכ”ח בנשיקה מתו וצ”ע.
דצק .עיין בספר בינת יששכר להג”ר ישכר בער בלאך ז”ל ממאטערסדארף (דרוש דרך אמונה) שכתב כן והאריך בזה ,בדברים נמרצים.
הצק .י”ל לבוב תרל”א.
וצק .א”ר יוחנן ,מנין ללשון נוטריקון מן התורה ...שנאמר אנכי ה‘ אלהיך ,אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית ,רבנן אמרי ,אמירה
נעימה כתיבה יהיבה ,איכא דאמרי אנכי למפרע – יהיבה כתיבה נאמנים אמריה[.ועיין מה שהבאנו בזה מרבינו בפניני המועדים -שבועות].
טמק הרש ייח תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
בן ששים ,דבן ששים לזקנה (אבות ה כא) ,כתב לי
ואברהם זקן בא בימים וה‘ ברך
מגַאניטשזצק דבתיקוני
הה”ג מו”ה יהודא יואל דייטש ַ
את אברהם בכל (בראשית כד ,א)
זוהר תיקון כ”א [תיקוני זהר דף נו א] (דפוס לעמבערג
דף מ”ח ע”ב) איתא בן חמשים לזקנהחצק ,וצ”ע אאע”ה קנה דיעה ,וכיון דקנה דיעה לא חסר לוכלום
לדינאטצק .
בפסוק ואברהם זקן בא בימים וה‘ ברך את אברהם
(אותיות -וזה דבר השמיטה -אות ס -אות ז)
בכל – כתב בספר יבין שמועה עה”ת מהגאון בעל
שמן רוקח ז”ל בשם אבי אמו הרב הצדיק מהו‘
שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת שמואל הכהן ז”ל מק”ק לאסק שאמר לפרש על פי
לעבדך ליצחק (בראשית כד ,יד) מה שאמרו חז”ל (קידושין לב ב) אין זקן אלא (מי) [זה]
שקנה חכמה.
אליעזר עשה לעצמו סימן איך לדעת
אם הנערה תהיה ראויהליצחק והנה אמרו חז”ל (ויקרא רבה א ו) דיעה חסרת מה קנית,
דיעה קנית מה חסרת ,וזה שנאמר ואברהם זקן שקנה
שמעתי בשם מרן חתם סופר ז”ל דאליעזר עשה לו
חכמה וכיון שקנה חכמה ,וה‘ ברך את אברהם בכל
סימן זה :אם תדע דבשתיה האדם קודם לבהמה,
דכיון דקנה דיעה לא חסר לו כלום ,עכדפח”ח.
כמבואר במגן אברהם (סי‘ קס”ז ס”‘ ח”י) אם כן היא
בקיאה בדינים וראויה ליצחק. וימתקו דבריו על פי מה שכתב הפני יהושע
בקידושין (לב ב) בהא דאמרינן אין זקן אלא מי שקנה
וזה שאמר [הסימן] ואמרה שתה וגם גמלך אשקה
חכמה דלכאורה אין רמז במלת זקן אלא זה קנה
אותה הוכחת וגו‘ ,אבל כששאל לה אליעזר הגידי
אבל לחכמה אין רמז וכתב הפני יהושע לתרץ על פי
נא היש בית אביך מקום לנו ללין ,השיבה לו,
דברי חז”ל הנ”ל ,דכיון דאמר זה קנה ,בעל כרחו קנה
בשתיה האדם קודם אבל באכילה הבהמה קודמת
חכמה ,דאי לא קנה חכמה מאי קנה ,וכדאמרינן דיעה
לאדם ,ולכן אמרה תחילה גם תבן גם מספוא רב
חסרת מה קנית ,עכ”ל הטהור.
עמנו ,ואחר כך גם מקום ללון ,וכראות אליעזר רוב (אותיות -סוף חלק ג‘ -ליקוטים שונים/
חכמתה ובקיאותה בדינים ,ויקוד האיש וישתחו לה‘, שפתי נבונים -נשמט)
dingbat
ודו”ק היטב. החכם גם בימי בחרותו לזקןיחשב
(תנ”ך -חיי שרה -שמעתי)
אמרו חז”ל (קידושין לב ב) אין זקן אלא מי שקנה
חכמה ,והאיש החכם גם בימי בחרותו לזקן יחשב,
ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אוכל
והוא בחור גם זקן ביחד ,ויתכן שזה כוונת הפסוק
עד אם דברתי דברי (בראשית כד ,לג)
אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדיו ,אז
אליעזר למד מהתנהגות אברהם רבו תשמח בתולה אם תזכה להנשא לאנשים כאלו שהם
להכין עצמו כראוילתפלה בחורים וזקנים גם יחד והבן.
ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אוכל עד אם דברתי ועל מה שכתבתי בחידושי אגדה דיש לעמוד מפני
מאורות הילקוט
זצק .אב”ד גאניטש -אוקראינה ,תלמידו של בעל ”ייטב לב” מסיגעט זצ”ל ואח”כ מחסידיו של הרה”ק בעל ”אהבת ישראל” מויז‘ניץ זצ”ל.
חצק .ואיהי שבועות מסטרא דעמודא דאמצעיתא ,שבעה שבועות ודאי אית בהון שבע שבתות ,ובהון מ”ט יומין ,כחושבן מ”ט אתוון דקריאת
שמע ,דאינון שמע ישראל וכו‘ ברוך שם וכו‘ ,ביומא דחמשין שריא שכינתא עלאה בה ,ואתקריאת מתן תורה ,ועמודא דאמצעיתא איהו
תורה דאתייהיבת בחמשין יומין דשבועות ,ועליה אתמר בן חמשים לזקנה (נ”א לבינה) ,בההיא דאתמר בה כי זקנה אמך ,ועלה אתמר כי אם
לבינה תקרא ,בגין דאיהי ה‘ וסלקא באת י‘ לחמשין חמש זמנין עשר ,ועלה אתמר בן חמשים לזקנה ,בההיא דאתמר אל תבוז כי זקנה אמך.
טצק .בפירוש בניהו להבן איש חי על התיקונים שם מבאר דאין כוונת התיקונים רק על יום החמישים שנדמה לזקן ולא נחית לדינא ,עיי”ש.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה נק
כנעני ולא כנענית ,אם כן אשה אינה בכלל ארור. דברי ויאמר דבר ,ויאמר עבד אברהם אנכי.
וזה שאמר אליעזר ֵֵאַלַ י [שתסכים להשתדך עם בתי], שמעתי בזה ,דהנה קיימא לן (שו”ע אורח חיים סימן פט)
ואם תאמר ,הא אין ארור מדבק בברוך? על זה אמר דאסור לאכול קודם שיתפלל ,והרוצה לאכול במהרה,
לא תלך האשה אחרי ,כלומר אשה כנענית לא תלך מיד כשקם ממטתו עומד להתפלל ,ואינו משגיח כלל
אחרי להיות בכלל ארור כמוני ,כי כנען ולא כנעניתאר . אם יש לו כבר גוף נקי (עיין אורח חיים סימן צב) או לא,
(תנ”ך -חיי שרה -ואומר)
spacer
רק מתפלל מיד כדי שיוכל לאכול במהרה .ולא כן
דרך הצדיקים והחסידים ,רק מתחילה מכינים עצמם
שיהיה להם גוף נקי ואחר כך עומדים להתפלל ,וזה
ממה שאמר מלת אלי ,רואין כוונתו
שכתוב ויישם לפניו לאכול ויאמר לא אוכל עד אם
שחפצו היה שלא תלךאחריו דברתי דברי ,כלומר דברי רחמים ותחנונים לפני
המקום כי אסור לאכול קודם התפלה ,ויאמר דבר,
...והנכון מה שכתוב בזה בספר נתינה לגרבר ,וכן
כלומר מה לך לעשות שהיות ,דבר דבריך והתפלל
שמעתי בשם הגר”א ז”ל ,דמלת פן תבוא כשחפץ
תפלתך עתה לאלתר ,ויאמר -עבד אברהם אנכי,
האומר שלא יהיה כן ,ומלת אולי תבוא כשחפץ
וראיתי אצלו איך צריך להתנהג ,שצריך להכין עצמו
האומר שיהיה כן ,ולכן כיון שאמר אולי ולא פן ,דרשו
מקודם אל התפלה ,ולא להתפלל מיד ולאלתר תיכף
חז”ל שהיה חפץ שלא תלך האשה אחריו יען שהיה
כשיקום מן המטה (בגוף בלתי נקי) ,והבן.
לו בת ורצה להשיאה ליצחקגר .
(תנ”ך -חיי שרה -ויושם)
(וחכם אחד אמר לי שמצא סתירה לכלל הזה ,אחד
בפרשת תולדות [בראשית כז יב] אולי ימשני אבי,
והשני באיוב [א ה] אולי חטאו בני .שוב לאחר זמן ואומר אל אדוני אלי [אולי] לא
ראיתי שבספר אפיקי יהודה עמד כבר בזה ואין תלך האשה אחרי (בראשית כד ,לט)
להאריך יותר). אליעזר היה סובר דהלימוד דאין ארור
(תנ”ך -חיי שרה -ואומר)
מדבק בברוך לא שייך אצלכנענית
[פירש רש”י ֵֵאַלַ י כתיב -בת היתה לו לאליעזר והיה
יעקב רצה שיצחק ירגיש האמת שהוא אינועשיו
מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו
להשיאו בתו ,אמר לו אברהם :בני ברוך ואתה ארור,
וכתב לי ידיד נפשי הרב הגאון מו”ה נתן הלוי ואין ארור מתדבק בברוך].
באמבערגער נ”י אבדק”ק ווירצבורג יע”א ,שאביו
שמעתי מתלמיד חכם אחד מארץ רוסיאר שביאר
הגאון העצום מו”ה יצחק דוב זצ”ל אמר בענין זה,
בזה סוף הפסוק לא תלך האשה אחרי על פי מה
והיינו :צדקת יעקב אבינו היה כל כך גדול ,עד שעם
שאמרו חז”ל (יבמות עז א) עמוני ולא עמונית ,הכי נמי
היות רבקה אמו ,ואמרה לו לעשות כן להטעות את
יש לומר [על מה שכתוב] (בראשית ט כה) ארור כנען -
מאורות הילקוט
ר .דבר זה הובא בספר דברי מהרי”א להג”ר יהודה אסאד זצ”ל ,וגם בספר אמרות ה‘ להג”ר משה ליב ליטש ראזענבוים זצ”ל דיין בפרעשבורג
ובספר גבעת פנחס פרשת תולדות למחותנו של רבינו הג”ר פנחס ביליצער זצ”ל מסערענטש.
אר .וכתב רבינֿוֿ :והשבתי לו ,ראה דבריך טובים ,אך יש לדחות מתוספות יבמות דף עז א ד”ה כתנאי ,שכתבו דגבי עמוני ומואבי היה לו
לקצר ולכתוב עמון ומואב ,הלכך מדכתיב עמוני ומואבי אית לן למידרש למעט עמונית ומואבית ,עכ”ל .ואם כן גבי ארור כנען אי אפשר
למעט כנענית ,כיון דקאי על כלל האומה ,וזה ברור.
בר .להגאון ר‘ נתן אדלער אב”ד לאנדאן ,ווילנא תרל”ד .בגן רוה הביא דבר זה בשם ספר קול אליהו (בשם הגר”א) .בפנינים משולחן הגר”א
הביא דבר זה בשם הגר”א מווילנא ומקורו בילקוט הגרשוני אולם לא הביאו בשם נתינה לגר.
גר .ובפנינים יקרים הביא דבר זה מספר אפיקי יהודה (דרוש י”ח) [שהי‘ מקורב להגר”א] ,ובדברי אליהו וקול אליהו בשם הגר”א מווילנא זצ”ל.
אנק הרש ייח תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
קיימא לן (גיטין סד א) האומר לשלוחו צא וקדש אביו ,אף על פי כן פחד בלבו שיש בזה הענין שום
לי אשה [סתם] ומת [שלוחו] ,אסור בכל הנשים צד שמתנגדת למדת האמת שהיה גדול ויקר בעיניו
שבעולםזר .ואם כן אמאי לא חש שמא ימות אליעזר עד אין שיעור וערך ,ומפני זה היה בלבו כעין בקשה
חר
ויהיה יצחק אסור בבכל הנשים שבעולם? ותפלה שאביו יצחק ימושוהו ,ועל [ידי] זה יעלה
בלבו האמת מי מבניו עומד לפניו.
אך יש לומר דאברהם צוה לאליעזר שיעסוק בתורה
תדיר בלי הפסק ,ובר נש דלא פסיק פומיה מגירסא על כן לא אמר פן ימושני כי באמת היה לו נוח
מלאך המות לא יכיל ליה ,כדאיתא במסכת שבת (פרק יותר שאביו [כן] ימושהו ,ולזה אמר אולי ימושני
במה מדליקין [דף ל ,ב]) גבי דוד המלך ע”ה יעויין שםטר . כי זה היה חפצו וחשקו[ .עיין שם עוד מה שמתרץ
הכתוב באיוב]דר .
אמנם קשה ,הא איתא בילקוט בשם פרקי דרבי
(תנ”ך -הערות שונות נג - :בפ‘ חיי שרה ד”ה ואומר)
אליעזר דמקרית ארבע לחרן היה מהלך י”ז ימים, spacer
ואם כן היה מוכרח לישן ,דהאומר שבועה שלא אישן spacer
ג‘ ימים מלקין אותויר וישן לאלתר (שבועות דף כה),
ואם כן אכתי יש לחוש שמא ימות? ואבא היום אל העין (בראשית כד ,מב)
אמנם באמת זה אינו דהא בא לשם בג‘ שעות וכדאיתא אמאי לא חש אברהם שמא ימות אליעזר
שם בילקוט שאמר היום יצאתי והיום באתי. ועי”כ יאסר יצחק בכל הנשיםשבעולם
אך קשה ,הא היה מוכרח לספר ללבן ובתואל כל פירש רש”י היום יצאתי והיום באתי ,מכאן שקפצה
המאורע ,ואם כן אכתי יש לחוש שמא ימות באותו לו הארץ ,אמר ר‘ אחא יפה שיחתן של עבדי אבות
שעה ? -אבל גם זה אינו ,דהא יפה שיחתן של עבדי מתורתן של בנים ,עיין שם.
אבות מתורתן של בנים ,וכשם שאם עסק בתורה לא
וצריך להבין איזה המשך וקישור יש לשני דברים
היה מלאך המות שולט בו ,כך בשעה שהיה מספר
הללו ביחד?
ומשיח גם כן לא היה מלאך המות שולט בו ,אם כן
אין לחוש שמא ימות -ומקושר יפה דברי רש”י ז”ל, ושמעתי בשם הגאון ר‘ בנימין ראפפורט ז”ל בספר
ודו”ק ודפח”ח. גבולת בנימיןהר ,דהנה לכאורה קשה על אברהם
(תנ”ך -פרשת האזינו -לפ‘ חיי שרה ואבא) ששלח את אליעזר לקדש אשה לבנו ליצחק ,והא
מאורות הילקוט
דר .בדברי חנוך (הערות על הגן רוה הנ”ל) האריך בזה והביא דכ”כ אליו הגר”נ הלוי באמבערגער בשם אביו רבי יצחק דוב( ,ולא הזכיר
שהובא בילקה”ג).
הר .להג”ר שמחה הכהן רפפורט ואחיו רבי חיים הכהן אב”ד לבוב .י”ל לבוב תקמ”ט.
ור .צ”ל בעל ספר גבולות בנימין כי דבר זה לא נדפס בס‘ גבולות בנימין ומקורו מספר אמרי מהרי”ן להג”ר יעקב נפתלי זצ”ל אב”ד אילונוב
סאמבור ועוד בהג”ר יצחק חריף מסאמבור בעל פני יצחק בן הגאון בעל מגיד משנה בפרשתן שמביא ד”ז בשם הג”ר שמחה ראפאפרט
הנ”ל ובס‘ גבולות בנימין מהדרוה חדשה מביא ד”ת בשם רבינו ז”ל.
זר .דכל זמן שהשליח לא חזר ,אסור בכל הנשים ,שמא יקדש את הערוה.
חר .ועיין מה שכתב בזה הרה”ק מבארדיטשוב זי”ע בקדושת לוי (פרשת חיי שרה ד”ה ונבאר) ,ובחתם סופר על התורה (בסוף כרך בראשית
בפסוק ואבוא היום אל העין) וכמה אחרונים ביארו בזה הפיסקא (בהגדה של פסח) ארמי אבד אבי שלבן רצה לאסרו בכל הנשים בעולם
(עיין פרדס יוסף ,חמדה גנוזה ,ברכת חיים ועוד).
טר .והעיר בזה הגאון רבי נחום מאיר גערמאן שליט”א בעל אלף המגן :ולכאורה ביוסף הצדיק שאמר לאחיו אל תרגזו בדרך ,וכתב רש”י
שם אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך ,עכ”ל ,ומזה נראה דבכל הדרך אסור ללמוד בלי הפסק ,וא”כ הדרא קושי‘ לדוכתיה.
ואפשר דבאמת זה מה שאמר אליעזר :ואבא היום אל העין פירש רש”י היום יצאתי והיום באתי ,היינו שכל הדרך הי‘ שלש שעות ,ולא שייך
בזה אל תרגזו הדרך שאל תתעסקו בדבר הלכה ,ויכלתי ללמוד זה כמה שעות ולינצל ממיתה ,וכמו שתירץ בילקוט הגרשוני ההמשך של
ר‘ אחא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים ,וממילא נחשב גם הדיבור אף בלי לימוד ,ואין לחוש שמא ימות ,עכ”ל.
יר .משום שבועת שוא ,דדבר שאי אפשר הוא.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בנק
אמר אליעזר שפת יתר ,ומה בכך דתיבת היום spacer
מיותר ,הלא כמה פעמים אומר האדם תיבה אחת
מיותרת ואין מזה שום הוכחה דהיום יצא והיום בא,
אמנם באמת זה אינו דהא בתורתן של בנים ליכא קשר ענין שיחתן של עבדי אבות עם קפיצתהארץ
שום תיבה מיותר וכל תיבה הוא מדוד וספור ושקול,
ברש”י פרשת חיי שרה כתב בפסוק ואבוא היום
וכיון דיפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של
אל העין ,היום יצאתי והיום באתי -מכאן שקפצה
בנים אם כן בשיחתן של עבדי אבות ודאי דאין בו
לו הארץ .אמר ר‘ אחא יפה שיחתן של עבדי אבות
שום תיבה מיותר ,ואם כן שפיר מוכח דהיום יצא
לפני המקום מתורתן של בנים וכו‘ עכ”ל ,ודקדקו
והיום בא מדאמר היום ,ומקושרים יפה דברי רש”י
המפורשים מאי שייכות יש לשני מאמרים אלו זה
ז”ל ,וא”ש ודו”ק.
אל זה.
(אגדות הש”ס -חלק שלישי -מס‘ עבודה זרה)
spacer וכבר הבאתי בילקוט הגרשוני על התורה סוף האזינו
בשם ספר גבול[ת] בנימין [עיין בקטע לפני זה]
אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש קישור דברי רש”י הנ”ל בדרך דרוש עיין שם .ויש
זרעך את שער שנאיו (בראשית כד ,ס) לפקפק עליו ממה שכתב בספר זכרון אפרים (פרשתן)
בפסוק (בראשית כד לג) לא אוכל עד אם דברתי וגו‘
בברכתו של לבן היה טמון מחשבהרעה
מכתב יד ישן עיין שם ותבין .וכעת ראיתי בילקוט
עיין [מה שכתבתי] בזה לקמן בפרשת ויגש סופר בשם ברכי יוסף ז”ל דלכאורה היאך מוכח ממה
(בראשית מו כז) בפסוק כל הנפש לבית יעקב הבאה שסיפר ואבוא היום שקפצה לו הארץ דלמא סיפר
מצרימה וכו‘]. כדרך בני אדם שהיום באתי לכאן? אבל זה אינו,
דאם כן למה לא סיפר גם משאר תלאות ומאורעות
ושמעתי בשם הגאון מו”ה יקותיאל יהודא ט”ב
הדרך מאתמול ומתמול שלשום ,ואין לומר שסיפר,
[טייטלבויםביר ] ז”ל ואחר כך מצאתיו גם בספר
רק התורה לא גילה לנו ,זה אינו -דהלא יפה שיחתן
פורחת עלתה ִנִ ָצָ ּהגיר בשם דרשן אחד כעין מה
של עבדי אבות וכו‘ ,אלא ודאי מוכח שלא היה לו
שאמרו חז”ל (סנהדרין קה ב) מברכתו של אותו רשע
תלאות הדרך שהיום יצא והיום בא וקפצה לו הארץ,
(בלעם) אתה למד מה היה בלבו וכו‘ -הכא נמי ,טמון
ע”כ דפח”חאיר .
בתוך הברכה מחשבה בלתי זכה ,דידוע שרוב בנים
הולכים אחר אחי האם [(סנהדרין קט ב) תנא :רוב בנים ולפע”ד נראה בדרך הפשוט דהנה הדרש היום יצאתי
דומין לאחי האם]. והיום באתי יצא לחז”ל מדאמר אליעזר ואבוא היום
וגו‘ ותיבת היום הוא מיותר והוי ליה למימר בקיצור
וזה שאמר לבן הרמאי -אחותינו את ,וכיון שאחותינו
ואבוא אל העין אלא מדאמר היום ,על כרחך הכוונה
את ממילא בניך יהיו דומין לי ,וכיון שכן -יהי רצון
היום יצאתי והיום באתי (וכן כתב מזרחי וגור אריה דאי
שתהיה לאלפי רבבה ותלדי בנים רבים כוותי ,והבן.
לא כן היום למה לי עיי”ש) ,ולכאורה קשה דלמא באמת
(תנ”ך -חיי שרה -אחותינו)
מאורות הילקוט
איר .ושם העיר דאה”נ העושה שליח לקדש אשה ומת השליח אסור בכל הנשים שבעולם הוא רק אם אמר לו לקדש את האשה סתם,
אבל אם אמר לו שיקדש דוקא אשה ממשפחה זו ליכא למיחש דילמא קידש אחותה דהרי התנה שלא יקדש אלא ממשפחה פלונית,
ואליעזר הבין שלבן רוצה להמיתו כדי שיהיה יצחק אסור בכל הנשים שבעולם לכן אמר לא אוכל עד אשר דיברתי דברי ואז יודיע לו
שאברהם אמר לו שאברהם אסר עליו לקדש אשה לבנו מבנות כנען ואם ימות יכול יצחק יצחק לישא אשה מבנות כנען ,עכ”ד .וא”כ היה
צריך לספר לו הסיפור הזה ואין משם ראיה שיפה שיחתן מתורתן של בנים.
ביר .אב”ד סיגוט .בעמ”ח ייטב לב ,ייטב פנים ,שו”ת אבני צדק ועוד .בן הג”ר אלעזר ניסן מדראהביטש זצ”ל בן הגאון בעל ישמח משה
מאוהעל זצ”ל .נלב”ע תרמ”ג.
גיר .לרבי נחום צבי הירש זיידא תאומים זצ”ל ,זאלעשטשיק ,תרנג.
גנק הרש ייח תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
פרשת חיי) זו הגר ,וכאן ליכא למימר דהיה על פי spacer
נביא ,אמנם באמת איתא בבראשית רבה (פרשה ס”א)
ר‘ יהודה אומר קטורה זו הגר ,אמר ליה ר‘ נחמיה ויסף אברהם ויקח אשה ושמה
והכתיב ויוסף ,אמר ליה על פי הדיבור נשאה כמה קטורה (בראשית כה ,א)
דאת אמר (ישעיה ח) ויוסף ה‘ דבר אלי עוד .אם כן
לא קשה מידי דהא על פי הדיבור נשאה ,כמו יעקב איך נשא אברהם את הגר שפחת שרה,
הא אסור לינשא עםשפחה
שנשא שתי אחיות כמו כן על פי הדיבור כמו שכתב
בפרשת דרכים (דרוש א) בשם מהר”ש יפה ,עיין שם. [גמרא יבמות ק ב] אמר שמואל עשרה כהנים עומדים,
ופירש אחד מהם וָּבָ על ,הולד שתוקי .מאי שתוקי -
והנה מהא דהיתה הגר עדיין שפחה כמו שכתב
אילימא שמשתקים אותו מנכסי אביו ,פשיטא ,מי
בספר הק‘ אור החיים הנ”ל לא קשיא דבאמת אחר
ידעינן אבוה מנו? ואלא שמשתקין אותו מדין כהונה.
שמתה שרה וירש אברהם את נכסי מלוג שלה שוב
מאי טעמא ,אמר קרא (במדבר כה ,יג) והיתה לו ולזרעו
היתה שפחת אברהם ,וקיימא לן בפרק השולח (גיטין
אחריו בעינן זרעו מיוחס אחריו וליכא .מתקיף לה רב
מ ב) אדון הנושאת שפחתו יוצאת לחירות ,ולא קשה
פפא ,אלא מעתה גבי אברהם דכתיב (בראשית יז ,ז)
רק איך נשא את מצרית ראשונה ,ועל זה אמר ר‘
להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ,התם מאי קא מזהר
יהודה דעל פי הדיבור נשאה.
ליה רחמנא? הכי קאמר ליה ,לא תנסב עובדת כוכבים
[ויש לומר פרפרת נאה ,דדוקא ר‘ יהודה לשיטתו ושפחה דלא ליזיל זרעך בתרה.
מוכרח לומר כן ,דהנה ההפלאה זצ”ל בספר המקנה
הקשה מהרש”א אם כן איך נשא אברהם את הגר
(סוף קידושין) הקשה מדנפשיה כקושית מהרש”א
שפחת שרה? ותירץ ,משום דממילא נשתחררה
איך נשא אברהם את הגר דהויא מצרית ראשונה,
וכו‘ .ומיהו אין זה מספיק ,דאף אם נשתחררה ,מכל
והא אנן קיימא לן כרבנן דר‘ שמעון [דדריש] מצרי
מקום הויא לה מצרית ראשונה דעתידה תורה לאסור,
אפילו מצרית אסורה ,ועל זה כתב ,דלמאי דקיימא
ואברהם קיים כל התורה כולה כולה אפילו עירוב
לן (קידושין ד ג) דקהל גרים לא איקרי קהל ,יש לומר
תבשילין וכו‘ ,עיין שם.
דהיה לאברהם אבינו דין גר ,אלא דאכתי קשה לר‘
יהודה דסבירא ביבמות (דף עח) מצרי אפילו מצרית ובספר הק‘ אור החיים על התורה (סוף פרשת לך לך)
וקהל גרים אקרי קהל ,ועיין שם שנדחק בזה. כתב באריכות כי לא נשתחררה הגר ,והא דנשאה
אברהם היינו לפי שמותר לעבור על עבירה אחת על
ןלפי זה אתי שפיר ,דלר‘ יהודה בלאו הכי לא קשה
פי נביא לפי שעה וכאליהו בהר הכרמל ,וכמו כן עשה
דהא הוא אמר בבראשית רבה דעל פי הדיבור נשאה,
אברהם על פי שרה כי נביאה היתה יותר מאברהם
וכיון דלדידן לא קשה ,ועיקר הקושיא רק לר‘ יהודה
כמאמר רז”ל בפסוק (בראשית כא יב) כל אשר תאמר
לשיטתו דוקא ,מוכרח לומר דעל פי הדיבור נשאה,
אליך שרה שמע בקולהדיר ולזה כשאמרה לו (בראשית
וא”ש ודו”ק].
(אגדות הש”ס -מסכת יבמות דף ק א) טז ב) בא נא אל שפחתי הסכים לדברי הנביאים וכו‘
עיין שם בדבריו הקדושים ,והנה על פי זה מיושב גם
למה אמר ר‘ טרפון ויקח אשה ושמה
”יוחני” במקום ”קטורה” קושית מהרש”א דאיך נשא מצרית ראשונה.
[על מה שבפתח עינים להגאון חיד”א זצ”ל] כתב אמנם ,עדיין קשה מהא דנשאה לאחר מיתת שרה
(זבחים דף סב ב) בני אחתיה דר‘ טרפון הוו יתבי קמיה כמו שנאמר ויוסף לאברהם ויקח אשה ושמה קטורה,
דר‘ טרפון פתח ואמר ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה ואיתא בבראשית רבה וכן פירש רש”י בחומש (סוף
מאורות הילקוט
דיר .וברש”י שם :למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות (ראה תנחומא שמות א).
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דנק
וכו‘ כתב” :הגר וקטורה” עכ”ל ע”ש) ,ואם כן אחר מיתת יוחני ,אמרו לו קטורה כתיב ,קרא עליהם בני קטורה.
שרה היו לאברהם ב‘ פלגשים ,הגר וגם קטורה, עיין פירוש רש”י .וצריך לדעת אמאי הובא זה
והוא בגימטריא תקע”ז כמו ”יוחני” במילואו כנ”ל, בתלמוד ומאי נפקא מניה .והבן יקיר לי הרב מהר”ר
ולכן ראה ר‘ טרפון לומר בדרך רמז ”יוחני” ,כנלע”ד ישעיה נר”ו אמר דמייתי לה הש”ס לאשמועינן דין
נכון ב”ה. דאם אחד קרא לחביריו בני קטורה אינו חייב שום
עונש ,ואשכחן ר‘ טרפון ואמוראי קרי בני קטורה
כוונת אברהם אבינו ע”ה היתה
להפריד הקליפהמהקדושה והכוונה שלבם קשור ואטום כדפירשו המפרשים
אלו דבריו נר”ו – ובאמת דהא מלתא צריכא רבה
ואחר כותבי הראו לי מה שכתב הגאון מ‘ יקותיאל
דמה ראה ר‘ טרפון לומר יוחני במקום קטורה ,וכולא
יהודא טייטלבויםזטר זצ”ל מסיגוט בספרו שו”ת
מלתא לא מתיישב.
אבני צדק (חלק יורה דעה סוף סימן ק”ג) בתשובה
להרב מ‘ משה גרינוואלדזיר מטשארנא (שהי‘ אח”כ וראיתי להרב ברכת שמואלוטר פרשת חיי שרה ישב
הגאב”ד דק”ק חוסט יע”א) וז”ל :מה שכתב כת”ר על ודרש דרך רמז ודרש עיין שם ,ומה שפירש הרב ז”ל
פי דברי שכתבתי בספר ייטב לב טעם לאברהם שם דר‘ טרפון דאמר יוחני נתכוון ליוחני בת רטיבי,
שהוסיף ליקח אשה בזקנותו להוציא נצוצות הק‘ עמו הסליחה דמהש”ס פרק היה נוטל משמע דיוחני
להפריד הקליפה מהקדושה ,שבזה מצא מרגניתא בת רטיבי היתה בימי אמוראים ,ובירושלמי שם נקט
טבא לפרש מאמרם בזבחים (דף סב ב) בני אחתיה חגלא ע”ש ,עכ”ל הטהור.
דר‘ טרפון וכו‘ א”ל ר‘ טרפון ויוסף אברהם ויקח אשה spacer
ושמה יוחני ,שהכוונה בזה על פי מה שאמרו במסכת אחר מיתת שרה ,מלבד מה שהחזיר
שבת (דף נד ב) גבי אין הרחלים יוצאות חנונות דעץ א‘ הגר ,עוד הוסיף ליקחקטורה
שמו יוחני ומשימין בחוטמי רחלים להפריד התולעים אמר המלקט :לחומר הנושא יגעתי ומצאתי כי
שבמוח הרחלים ,והיינו ושמה יוחני דלתכלית זה תיבת ”יוחני” במילואו דהיינו (יו”ד וא”ו חי”ת נו”ן יו”ד)
הי‘ כוונת אברהם להפריד תולע הקליפה מהקדושה הוא בגימטריא תקע”ז ,ותיבות ”הגר וגם קטורה”
ואינהו אמרו לו והא קטורה כתיב שלא הבינו כוונתו הם ג”כ בגימ‘ תקע”ז ,חושבנא דדין כחושבנא דדין,
משום הכי קרו להו בני קטורה ,עכ”ד דפח”ח היטב וסבירא ליה לר‘ טרפון דמה שכתוב ויוסף אברהם
אשר דבר וכו‘ וכו‘ עכ”לחיר . ויקח אשה ושמה קטורה ,היינו דמלבד הגר שהחזיר,
(אגדות הש”ס -זבחים פה ב -אות ב) עוד הוסיף ליקח קטורה (עיין ברשב”ם פרשת חיי שרה
שכתב קטורה לפי הפשט אין זו הגר .ובפסוק ולבני הפלגשים
מאורות הילקוט
וטר .להג”ר אהרן שמואל קאיידנובר .חבר בית דינו של בעל חלקת מחוקק על שו”ע .מח”ס ברכת הזבח על קדשים ועוד .נלב”ע תל”ו.
זטר .הרה”ק בעל ייטב לב זצ”ל.
זיר .הגה”ק בעל שו”ת ערוגת הבשם זצ”ל.
חיר .ועל זה העיר רבינו על דברי הרה”ק בעל ייטב לב ,וז”ל :ובתחלה כשראיתי זאת שמחתי מאד ,אך אח”כ כשעיינתי בגמ‘ שבת נ”ד ב‘
ראיתי דשם כתוב עץ א‘ יש בכרכי הים ”וחנון” שמו – לא יוחני – ובפ‘ הברטנורה פ”ה דשבת מ”ד כתב עץ א‘ יש ששמו יוחנן וכו‘ – ג”כ לא
יוחני – ובפי‘ המשניות להרמב”ם שם כתב ששמו ”יחנון” וכו‘ ע”ש – א”כ מבואר דעץ הנ”ל אין שמו יוחני כמ”ש בשו”ת אבני צדק הנ”ל
ע”כ דבריו צ”ע ,עכ”ל.
וע”ז העיר ידידנו הרה”ג בעל בנין שלום שליט”א :הנה כן האיר לנכון בהגהות מהר”ן להגאון ממאד בעל שו”ת בית נפתלי ועוד[ ,בסוף ספר
מנחת עומר הנד”מ ע”י מכון ממלכת כהנים] באות ד כתב להעיר ע”ד התשו‘ הנ”ל וז”ל (שם חלק יו”ד סימן ק”ג) הביא הגמרא שבת נב
ע”ב במה רחלים יוצאות בחנונות ,ומפרש בגמ‘ דעץ אחד שמו יוחני ומשימין בחוטמי רחלים להפריד התולעים שבמוח רחלים ,והיינו שמו
יוחני וכו‘ ,נ”ב לפנינו בגמרא שבת הנ”ל איתא עץ אחד יש בכרכי הים וחנון שמו ולא יוחני ,ואולי חשב הגמרא אחד ,ואולם ברע”ב שבת
שם פ”ה מ”ד מצאתי הגירסא יחנון ועיי”ש עכ”ד ,וכנראה מדבריו דע”פ דברי הרע”ב מיושב דבריהם ,וגם בלא”ה כתב דאולי חשב דהלשון
נופל על הלשון והכל ענין אחד הוא ,ולא קשה מידי.
וכיוצ”ב כתב הגאון מהר”ם אריק בעל אמרי יושר בספרו טל תורה (זבחים שם) וז”ל (זבחים סב ע”ב) פתח ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה
יוחני וכו‘ ,יש לפרש דהנה יפלא אחר שהוליד אברהם בנו הקדוש יצחק מאין נצמח שהוליד אח”כ כמה בנים שאינם הגונים כבני קטורה,
הנק הרש ייח תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
י”ה ,ועל ידי הכתובה דהוא אותיות כתב ו”ה נעשה
ולבני הפילגשים אשר לאברהם
השם שלם ,אבל בפלגשים דליכא כתובה (סנהדרין י א)
נתן אברהם מתנת (בראשית כה ,ו)
[אמר רב יהודה אמר רב ,נשים בכתובה ובקידושין
פלגשים בלא כתובה ובלא קידושין] לא נשאר אלא למה כתיב פלגשיםחסר
פלג -שם ,וזה כוונת רש”י פלגשים חסר כתיב דלא
שמעתי ברש”י סוף פרשת חיי שרה ולבני הפלגשים
נשאר אלא פלג שם (הוי”ה) לפי דנשים בכתובה
-חסר כתיב וכו‘ נשים בכתובה ,פלגשים בלא כתובה.
פלגשים בלא כתובהטיר ,אם כן ליכא רק חצי שםכר .
(אות פ‘ -פלגשים) דאמרו חז”ל (סוטה יז א) איש ואשה [זכו] שכינה
שרויה ביניהם (פירוש) דבאיש י‘ ובאשה ה‘ והוא שם
צורתא דשמעתתא
הכא ,פירוש פלגש בגבעה הוה שפיכת דמים .ומדלא
פירש כן גם בגלוי עריות כי הכא בפלגש בגבעה, ולבני הפילגשים אשר לאברהם
נתן אברהם מתנת (בראשית כה ,ו)
צריך לומר דסבירא ליה פלגש [הוא] בלא קידושין -
ולא הוה גלוי עריות .וסותר עצמו למה שכתב בסוף spacer
פרשת חיי שרה נשים בכתובה פלגשים בלא כתובה, האם פלגשים בקידושין אולא
ומשמע תרווייהו בקידושין ,ורמב”ן השיג עליו שם [במסכת גיטין] (דף ו ב) אמר ר‘ יהודה אמר רב כל
עיין שם ,וצ”ע עכ”ל – וגם בנו הגאון כתב סופר ז”ל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף הוא בא לידי
בחידושיו לגיטין הביא הקושיא הנ”ל בשם אביו ז”ל ג‘ עבירות ,גילוי עריות ושפיכת דמים וחילול שבת,
ולא תירץ מאומה כיעויין שם. ופירש רש”י -גילוי עריות ,כשמגיע זמן טבילתה
בעת צינה והיא יראה לומר לא טבלתי ומשמשתו
ולפענ”ד מעולם לא עלה על דעת רש”י לפסוק
נדה ,שפיכת דמים ,כי הכא וכו‘ – כתב בחידושי חתם
דפלגשים בקידושין ,וגם ידוע דרש”י אינו פסקן
סופר ז”ל לכאן וז”ל :ושפיכת דמים פירש רש”י כי
רק פרשן ,ולא מביא פסקי הלכות אלא מה שהוא
מאורות הילקוט
כדאי‘ במד”ר שדרש שמותם לגנאי שהי‘ מזמרין ומנקשין לע”א ,אבל ענין זה הי‘ להוציא הפסולת שנשאר באברהם מאביו תרח ,וישאר
אברהם זך ונקי והאשה קטורה היתה מסוגלת לזה להוציא פסולת המוחין ,וזה כענין שאמרו בשבת (נד ע”ב) עץ א‘ בכרכי הים וחנון שמו,
ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה שהתעטש ויפלו דרני ראשה ,וע‘ רש”י שם דרני תולעים ,וזה הי‘ אפשר כוונת ר”ט שמה יוחני ע”ש העץ
הנ”ל ששמו חנון שטבעו להוציא תולעים ופסולת שבמוח ,והקשו לו הא קטורה כתיב ,והשיב להם קטורה היינו הבנים שהם פסולת המוחין
מתרח וע”י יצאו מאברהם ע”כ שפיר קרא אותה יוחני ע”ש העץ הנ”ל ודו”ק ,הרי מבואר ג”כ דסברתו דהלשון נופל על הלשון ,והכל ענין אחד.
ובגוף הענין מהראוי לציין דברי הגמרא סוטה (כב ע”א) כגון ‘יוחני‘ בת רטיבי .ופירש”י אלמנה מכשפה היתה עיי”ש ,ואולי כיוונו לזה.
שוב ראיתי בספר שמעו אמירה להגאון מהר”ש ליטש ראזענבוים זצוק”ל מגדולי התורה במדינת אונגרין[ ,כעין דבריו כתב בספה”ק פרי
צדיק (חיי שרה אות ו ד”ה במדרש תנחומא)] וז”ל והקשו המפורשים מה ראה ר‘ טרפון לומר יוחני במקום קטורה ,וי”ל דהנה רש”י כתב
עה”פ ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות ,פ‘ רבותינו שם טומאה מסר להם ,הפלגש חסר כתיב ולא היתה אלא פלגש אחת היא הגר היא
קטורה עכ”ל ,והנה חרטומי פרעה שנשתמשו בשמות הטומאה בודאי הי‘ מזרע הגר המצרית ,ומצינו במנחות (פה ע”א) שאחד מראשי
המכשפים במצרים הי‘ שמו יוחני ,כמ”ש שם אמרי ליה יוחנא וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים ,ופירש”י יוחנא וממרא ראשי
מכשפים של מצרים היו ,ור”ט בלמדו בני אחותו רמז להם שקטורה זו הגר המצרית בקראו יוחני תחת קטורה ,ומשום שלא הבינו דבורו
קרא להם בני קטורה עכ”ד ,וע”ע בספה”ק עבודת ישראל (ליקוטים עמ”ס זבחים) ובספה”ק אמרי יוסף (חיי שרה ד”ה ויוסף אברהם ויקח
אשה ושמה קטורה) ובספה”ק מאור ושמש (חיי שרה ד”ה בגמרא דזבחים).
טיר .עיין בקטע הבאה מה שהעתקנו מדברי ילקוט הגרשוני -אגדות הש”ס גיטין (ז א) לפרש דאם פלגשים גם אינם בקידושין ,למה
כתב רש”י פלגשים בלא כתובה.
כר .דבר זה איתא בכמה מקומות בשם הרה”ק רבי מאיר מפרימישלאן זצ”ל הובאו דבריו בספר דברי מאיר .וכן איתא דבר זה בספר דברי
מהרי”א להג”ר יהודה אסאד זצ”ל .ובפנינים משולחן הגר”א ובחומש הגר”א הביא דבר זה משמי‘ דהגר”א מווילנא זצ”ל.
אכר .ד”ז איתא גם בתורת משה להחת”ס בפרשתן.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ונק
כי הכתובה רק מדברי סופרים ולא מן התורה ,אין צריך אל הפשט ,ומודה רש”י דפלגשים בלא
זה השגה כלל על רש”י ,כי רש”י סובר שהכתובה קידושין כדאיתא בסנהדרין (כא א) ,ומה שכתב רש”י
היא מן התורה כמו שכתב רש”י בפרשת משפטים פלגשים בלא כתובה ,היינו משום דבזה מובן טעם
בפסוק (שמות כב טו) וכי יפתה איש בתולה וגו‘ מהור קריאת שם פלגשים ,ואקדים מה שכתב בספר עיון
ימהרנה לו לאשה ,יפסוק לה מוהר כמשפט איש יעקב לסנהדרין דף כ”א וז”ל :פלגשים בלא כתובה
לאשתו שכותב לה כתובה וישאנה עכ”ל ,אלמא ובלא קידושין ,ונקראים פילגשים על שם שהם
קסבר רש”י שהכתובה היא מן התורה ,ואפילו פלגי נשים עכ”ל ,אך על זה קשה ,דאם כן הוי ליה
לדעת הגור אריהבכר בפרשת משפטים שם ,דהא לקרותם פלגנשים ,דהעיקר הוא הנו”ן והוא חסר מן
דקאמר רש”י כמשפט איש לאשתו לא משפט מן הספר ,על כן כתב רש”י סוף פרשת חיי שרה דלכן
התורה קאמר אלא כדרך ומשפט העולם שכותבין נקראים פלגשים על שם שאין להם כתובה ,והוא כמו
כתובה עיין שם ,גם כן לא קשה מידי ,דהא על כל שהבאתי בספרי ילקוט הגרשוני (הבאנו דבריו בקטע
פנים חזינן מזה דבזמן התורה היה הדרך ומנהג העולם לפני זה ,עיין שם) ,ולא בא רש”י לפרש כי אם הטעם
לכתוב כתובה לאשתו מה שאין כן לפלגשו ,והיינו למה נקראים פלגשים ,אבל בגוף הדין ודאי מודה
דקאמר רש”י נשים בכתובה פלגשים בלא כתובה, דפלגשים הם גם כן בלא קידושין ,אבל לא מביא
וא”ש ודו”ק ,ומיושב קושית החתם סופר ז”ל בכאן, רש”י כי אם מה שצריך לפירוש תיבת פלגשים ,ולכן
ואין שום סתירה בדברי רש”י ז”ל ,כנלע”ד נכון לא מביא כל המאמר דגמרא סנהדרין פילגשים בלא
בזה בעזהי”תגכר . כתובה ובלא קידושין וזה ברור בעיני.
(אגדות הש”ס -מסכת גיטין -דף ו ב) spacer
ומה שהשיג עליו הרמב”ן ז”ל סוף פרשת חיי שרה
הפטרת חיי שרה
בתואר ובחכמה ובממשלה וביראה ,וידוע היה לבת
ותאמר יחי אדוני המלך דוד
שבע שאדוניהו לא הגיע למעלת דוד בשום ענין ,אם
לעולם (מלכים א‘ א ,לא)
כן יהיה נקרא מת .אמנם כאשר נתן המלוכה לשלמה
spacer
בנו אז לא נקרא מת ,וזה שכתוב יחי אדוני המלך
כאשר נתן המלוכה לשלמה בנו שהיה כמותו
דוד לעולם. בתורה ובחכמה וכו‘ ,לא נקראמת
פירוש אהבת יונתן בהפטרת חיי שרה דאיתא (בבא
בתרא קטז א) כל מי שהניח בן כמותו אינו נקרא מת
דבדוד נאמר שכיבה ,ומסקינן שם דבן כמותו היינו
מאורות הילקוט
בכר .למהר”ל מפראג זצ”ל.
גכר .והעיר רבינו בדברי התוספות ,וז”ל :אך דברי התוס‘ דהכא בד”ה שלש עבירות הם צע”ג באמת ,כי שם כ‘ התוס‘ וז”ל ,בסדר עולם
אמרינן דאותו יום דפלגש בגבעה שבת היה ,ור”ח כתב שלש עבירות ג”ע ושפ”ד וחילול השם וג‘ היו בפלגש בגבעה ולהכי לא חשיב אבר
מן החי עכ”ל – ומבואר כוונתם בהרי”ף שעל העין יעקב דלפירש”י קשה דהיל”ל לפעמים הוא בא לידי אבמה”ח כההיא דר‘ חנינא בן
גמליאל (דלקמן) אמנם לשני הפירושים של בעלי התוס‘ לא קא חשיב ר”י א”ר אלא ג‘ דברים שנמצאו בבת אחת בפלגש בגבעה שהיה בו
ג”ע ושפ”ד וחילול שבת שביום שבת היה ,וכן לפי‘ ר”ח ג”ע ושפ”ד וחילול השם כולם היו בבת אחת בפלגש בגבעה ולא חשיב אבמה”ח
שלא היה באותה שעה עכ”ד ע”ש – ופלא גדול דהלא פלגש הוא בלא קידושין וא”כ מאי ג”ע הי‘ בפלגש בגבעה ,ואין לומר דהתוס‘ סוברים
דפלגש היינו בקידושין ,דא”כ סתרי דבריהם מיני‘ ובי‘ דלעיל כתבו שאפי‘ פלגשים לא היה דרכם להחזירם לאחר זנותם וכו‘ ואי פלגש
בקידושין מה אפילו פלגשים כו‘ פשיטא דאסור להחזירם לאחר זנותם כמו בנשים דמאי שנא וצע”ג.
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
שנטל על עצמו הנצחת מדור:
נ
$3,600.00 ■פניני נ״ך ■פניני השערים (מהקדמות ספרי רבינו) מכר $1,800.00
1
$2600.00 ■מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות באידיש) $3600.00 נמכר ■פניני התורה (כל חומש)
$2,600.00 נמכר ■פניני הדרוש $3600.00 ר 1נמכ ■פניני המועדים (כל מועד)
$3,600.00 ■תולדות הגרשוני $3,600.00 נמכר ■פניני תהלים
$5,400.00 ■אוצרות הפנינים -מפתחות לג׳ כרכים $3,600.00 ■פניני משלי
אופן התשלומין:
■במשך י״ב חודש ■בפעם אחת
■במשך כ״ד חודש ■בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלו ולכל הנלוים אליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
עוד זכויות הנצחה:
■עמוד שלם (בג׳ כרכים) $2,400
■עמוד שלם (בב׳ כרכים) $1,800
■עמוד שלם (בכרך א׳) $1,000
$750 ■חצי עמוד
$500 ■שליש עמוד
$360 ■רבע עמוד
$180.00 ■מעות קדימה
■
אופן התשלומין:
■בפעם אחת
■בב׳ פעמים
■במשך י״ב חודש
■במשך כ״ד חודש
אופן התשלומין:
■במשך י״ב חודש ■בפעם אחת
■במשך כ״ד חודש ■בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלו ולכל הנלוים אליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
מכתב נפלא
זצוק״ל מרבינו הגה״צ בעל ילקוט הגרשוני
יומא דהילולא ט״ז אייר ,תרצ״ו
מכתב בכתי״ק הגאון בעל ילקוט הגרשוני זצוק״ל בסגולת הדפסת ספריו הנפלאים
״אולי יזדמן לפניו איש נדיב אחד שרוצה לעשות זכר עולם לו ולאבותיו....הקב״ה ישלם שכרו הרבה מאוד
לפי גודל המצוה והחסד אשר יעשה בזה עמי...
״שם עולם אתן לו אשר לא יכרת״
