gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫פניני התורה‬ ‫ספר‬ ‫ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא‬ ‫של הגאון הגדול המפורסם‬ ‫זצוק״ל‬ ‫רבי גרשון שטערן‬ ‫אבד״ק מ׳ לודאש‬ ‫תלמידם של בעל מהר״ם שיק‪ ,‬חתן סופר‪ ,‬וקול ארי׳ זי״ע‬ ‫וחתן בעל בית שערים זי״ע‬ ‫בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד‬ ‫נלקטו‪ ,‬נערכו‪ ,‬ונסדרו בס״ד ע״י‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬ ‫שנת תשפ״ז לפ״ק‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫שלשה ספרים נפתחים‪...‬‬ ‫לכל שוחרי תורה וחובבי‬ ‫תורת מרן המחבר זצ"‪ú‬‬ ‫הננו מודיעים‬ ‫מתוך חדוה כי‬ ‫תלי"ת העבודה‬ ‫מתקדמת בעריכת‬ ‫הסדרה הנפלאה‬ ‫של שלשת ספרי‬ ‫פניני‬ ‫י‪úú‬קוט‬ ‫קוט‬ ‫הגרשוני‬ ‫ומצפים‬ ‫להוציאם לאור‬ ‫ממש בקרב הימים‬ ‫בעזהשי״ת‬ ‫המעוניין להנציח את זכר יקיריו‬ ‫או לתרום לזכות לברכה וישועה יפנה אל המו״ל‬ ‫‪PnineiYalkutHagershuni@gmail.com‬‬ ‫‪347.224.1477‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ומק‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫אמנם בענין אריכת ימים אין כאן חידוש‪ ,‬רק על‬ ‫ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים‬ ‫מספר עשרים שנה‪ ,‬כי עד שמונים כל אדם הוא‬ ‫שנה ושבע שנים (בראשית כג‪ ,‬א)‬ ‫בחזקת שהוא חי‪ ,‬וממאה ולמעלה גם כן הוא בחזקת‬ ‫חי ‪ -‬דכיון דאפלג‪ ,‬אפלגזפק ‪ ,‬ואם כן אין רבותא‬ ‫החידה הנפלאה של בעל ישמח משהופתרונה‬ ‫רק משמונים עד מאה‪ ,‬ובענין זה שלא חטאה אין‬ ‫בספר ישמח משה (מהגה”ק‪ ‬מו”ה משה טייטלבוים‬ ‫הפק‬ ‫כאן רבותא רק עד ס”ד שנים הראשונים שהם רוב‬ ‫ז”ל) כתב בפרשת חיי שרה וזה לשונו‪ :‬כל פטפוטין‬ ‫שנותיה‪ ,‬כי מהם ולמעלה רגלי חסידיו ישמור וכיון‬ ‫בישין בר מפטפוטי דאורייתא‪ .‬ויהיו חיי שרה מאה ‬ ‫שעברו רוב שנותיו של אדם ולא חטא שוב לא יחטא‪.‬‬ ‫שנה ועשרים שנה ושבע שנה חיי שרה‪ .‬חידה חדתי‬ ‫וזהו שכתב מאה ושבעה מיותר ‪ -‬שהרי עד שמונים‬ ‫על פסוק זה וזו היא‪ :‬מאה ושבעה מיותר‪ ,‬אלא אי‬ ‫וגם ממאה ולמעלה אין שום רבותא והיה להפסוק ‬ ‫אפשר למאה בלא שמונים ועדיין שבעה ועשרים‬ ‫להשמיענו רק אותן עשרים שנה הסמוכים למאה ‬ ‫מיותר ‪ -‬אלא להורות דהכל שווין לטובה מאחד‬ ‫שבהם יש איזה חידוש‪ ,‬מה שאין כן עד שמונים‬ ‫וחמשים עד ארבעה וששים‪ .‬פירוש חידה זו על פי‬ ‫וממאה ולמעלה כל אדם גם כן בחזקת שהוא‪ ‬קיים‪.‬‬ ‫דאיתא בגיטין (כח א) דבהניחו זקן נותן לה [הגט]‬ ‫בחזקת שהוא קיים‪ ,‬ואמר שם לא שנו אלו שלא הגיע‬ ‫אמנם אין זה כלום‪ ,‬שעל כרחך צריך לכתוב שמונים‬ ‫לגבורות וכו‘ אבל בן מאה כיון דאפלג אפלג ובחזקת‬ ‫שנה הראשנים שהרי אי אפשר למאה בלי שמונים‬ ‫קיים הוא‪ .‬ועוד שאמרו רז”ל (יומא לח) כיון שעברו‬ ‫‪ -‬והאיך יכתוב לנו עשרים שנה הסמוכים למאה ‬ ‫רוב שנותיו של אדם ולא חטא שוב לא יחטא ודו”ק ‬ ‫מבלי להזכיר שמונים הראשונים ‪ -‬הרי בכלל במאה ‬ ‫עד כאן לשונו‪.‬‬ ‫יש שמונים‪.‬‬ ‫ונלאו כל חכמי לב להבין דברי חכמים וחידותם‪.‬‬ ‫אמנם עדיין עשרים ושבע מיותר ‪ -‬שהרי אין באלה ‬ ‫רבותא דכיון דאפלג אפלג‪ ,‬ואם כן היה לו לכתוב‬ ‫על כן בואו ונחזיק טובה לידיד נפשי הרה”ג המפורסם‬ ‫שחיתה שנה יותר ממאה שנה מאחר שאין חידוש‬ ‫וכו‘ מו”ה שלמה זלמן אוללמאן נ”י אבדק”ק ‬ ‫באלה השנים שחיתה אחר מאה‪ ,‬אלא להורות בא‬ ‫ביסטריץופק יע”א ששלח לי ביאור החידה הזאת על‬ ‫דכולן שוין לטובה ‪ -‬לכן הוצרך לכתוב שחיתה קכ”ז‬ ‫פי פירוש הנ”ל שפירש הגאון בעצמו וזה‪ ‬לשונו‪:‬‬ ‫שנה ויש בזה רבותא שלא חטאה רוב השנים מקכ”ז‪,‬‬ ‫הנה במה שכתבה התורה מספר שני חיי שרה‪,‬‬ ‫שבמיעוט בתרא אין חידוש‪ ,‬שממילא האדם נשמר‬ ‫הודיענו בזה שני דברים‪ :‬האחד שהאריכה ימים קכ”ז‬ ‫מחטא אם לא חטא ברוב הראשון מימיו ‪ -‬כיון‬ ‫שנה‪ .‬שנית שלא חטאה באותן השנים כפירוש רש”י‬ ‫שעברו רוב שנותיו שוב אינו חוטא‪.‬‬ ‫שני חיי שרה ‪ -‬כולן שוין לטובה‪.‬‬ ‫ואילו היה כתוב שחיתה יותר ממאה שנה‪ ,‬לא היה ‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫הפק‪ .‬אב”ד אוהעל והראשון לשושלת סיגוט ‪ -‬סאטמאר‪ .‬בהשפעת חתנו בעל ארי‘ דבי עילאי נתקרב להרה”ק החוזה מלובלין ונעשה‬ ‫תלמידו המובהק‪ .‬גם קיבל מהמגיד מקאזניץ‪ ,‬הרה”ק רמ”מ מרימנוב‪ ,‬ובעל אוהב ישראל מאפטא‪ ,‬מח”ס ישמח משה על התורה ונ”ך‪ ,‬שו”ת‬ ‫השיב משה‪ ,‬תפלה למשה על תהלים ועוד‪ .‬נלב”ע תר”א‪.‬‬ ‫ופק‪ .‬נכד הגאון בעל יריעות שלמה זצ”ל אב”ד מאקעווע‪ .‬נלב”ע תרצ”א‪.‬‬ ‫זפק‪ .‬דכיון דאפלג ‪ -‬משאר דרך כל הארץ שהאריך ימים עד מאה שנה‪ ,‬אפלג ‪ -‬ואינו כשאר האדם להיות קרוב למות‪.‬‬ ‫זמק‬ ‫הרש ייח תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫זה ראוי לבכות כי אם היה חי עוד שנים היה עושה ‬ ‫נשמע רק שלא חטאה נ”א שנה שהוא הרוב ממאה‪,‬‬ ‫מצוות ומעשים טובים‪ ,‬וכאן חיתה שרה קכ”ז שנה‪,‬‬ ‫אבל עתה שהודיענו שחיתה קכ”ז שנים יש כאן‬ ‫והיה קשה לרש”י איך שייך עליה‪ ‬בכיה?‬ ‫רבותא שלא חטאה הרוב ממספר אלה השנים‬ ‫שהוא ס”ד‪ ,‬דהיינו שגם מחמשים ואחד עד ששים‬ ‫על כן כתב שמתה בלא זמנה‪ ,‬כי לולי זאת הסיבה ‬ ‫וארבעה גם כן לא חטאה וגם אלה שוין לטובה‪,‬‬ ‫שנזדמן בנה לשחיטה היתה חיה עוד‪ ,‬והיתה עושה ‬ ‫ודו”ק‪ ‬ודפח”חחפק ‪.‬‬ ‫מצוות ומעשים טובים‪ ,‬ושפיר בא אברהם לספוד‬ ‫(ילקה”ג על שו”ע או”ח ‪ -‬קונטרס‬ ‫לשרה ולבכותה‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫אחרון ‪ -‬הערות שונות אות ג‘)‬ ‫(תנ”ך ‪ -‬חיי שרה ‪ -‬ויבא אברהם)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ויקם אברהם מעל פני מתו (בראשית כג‪ ,‬ג)‬ ‫ויבא אברהם לספוד לשרה‬ ‫ולבכותה (בראשית כג‪ ,‬ב)‬ ‫האיך ידע אברהם אם שרה מתה‬ ‫בנשיקה או ע”י מלאךהמות‬ ‫אע”פ ששרה אמנו חיתה קכ”ז שנה‪ ,‬מ”מ‬ ‫עוד ראיתי שם בשם תפארת יונתן בפסוק ויקם‬ ‫צק ‬ ‫כיון שמתה קודם זמנה היה ראוילבכותה‬ ‫אברהם מעל פני מתו (בראשית כג ג) דלכאורה תיבת‬ ‫פירש רש”י ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק ‬ ‫פני יתר הוא [והוי ליה למימר מעל מתו]‪.‬‬ ‫לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה‬ ‫וכתב הוא ז”ל דבמערת המכפלה אינם נקברים רק‬ ‫וכמעט שלא נשחט‪ ,‬פרחה נשמתה ממנה ומתה‪.‬‬ ‫המתים בנשיקה‪ ,‬אבל המתים על ידי מלאך המוות‬ ‫והקושיא ידוע‪ ,‬למה לא כתב רש”י כן מיד על [ראש‬ ‫אינם רשאים לקוברם שם‪ ,‬והאיך היה אברהם‬ ‫הפסוק] ותמת שרה ?‬ ‫יכול לידע אם מתה שרה בנשיקה או על ידי מלאך‬ ‫המוות? (לפי בני יששכר‪ ‬הנ”לאצק  בפשיטות לא‪ ‬קשה)‪.‬‬ ‫(ועיין בכתב סופר על התורה מה שכתב בזה בשם‬ ‫הגאון ר‘ משה טייטלבוים ז”ל)‪.‬‬ ‫רק דאיתא בגמרא (עבודה זרה כ ב) ג‘ טיפין יש בחרבו‬ ‫של מלאך המות‪ ,‬ממנו מת ממנו מסריח ממנו פניו‬ ‫ובספרי מקור דמעהטפק הבאתי תירוץ לזה בשם‬ ‫מוריקות‪ ,‬נמצא אם מתה שרה על ידי מלאך המוות‪,‬‬ ‫המפרשים דיש חילוק בין הספד לבכיה‪ ,‬הספד שייך‬ ‫היה פניה מוריקות מחמת הטפה‪ ,‬וכיון שראה אברהם‬ ‫גם על מי שהשלים ימיו מספידים אותו לפי כבודו‬ ‫שפניה מאירות אם כן מוכח שמתה בנשיקה‪ ,‬אם כן‬ ‫וגדלו‪ ,‬אבל בכיה אין שייך עליו כי זה סוף כל האדם‬ ‫רשאי רשאי לקוברה במערת המכפלה‪ ,‬וזו שדייק ‬ ‫(קהלת יב יג) וכו‘ הלעולם יחיה? ובכיה שייך על מי‬ ‫שלא השלים שנותיו ומת על פי סיבה קודם זמנו‪ ,‬על‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חפק‪ .‬העירונו כבוד ידידנו הרה”ג רבי שלום נח ווייס שליט”א בעל בנין שלום שבספר ישמח משה המבואר בהערות דרש משה (אות‬ ‫מ”ה) הביא דברי רבינו כאן וציין לעיין עוד בירחון אהל מועד [רישא] (כרך ב קונטרס ב) מש”כ בזה הגה”צ ר‘ דוד שפירא זצ”ל בן הרה”ק‬ ‫ר‘ משה יהודה לייב מסטריזוב ‪ -‬נכד רבינו [הישמח משה]‪ ,‬ובס‘ נתיבות שלום [פייגענבוים] בפרשתן‪ .‬ובסוף הספר העתיקו פירוש נוסף‬ ‫מספר פרח הגן אשר הייטב לב כתב על הפירוש הזה שהוטב בעיניו עיי”ש‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬ ‫טפק‪ .‬הספד שנשא רבינו על רבי הילל ליכטנשטיין אבדק”ק קאלאמעא‪ ,‬ורבי יצחק אהרן איטינגא אבדק”ק לעמבערג‪ .‬פאקש‪ ,‬תרנ”א‪.‬‬ ‫צק‪ .‬להגר”י אייבשיץ זצ”ל‪.‬‬ ‫אצק‪ .‬וז”ל‪ ... :‬דהנה בספר בני יששכר (בדף האחרון) חקר איך נלקחת פרה אדומה מבין הגוים? הא [כתיב] אשר לא עובד בה (דברים כא‬ ‫ג) ולא עלה עליה עול (במדבר יט ב) ודילמא הגוים עשו בה איזה מלאכה‪ ,‬ותירץ דבית דין היודעים את התורה וכל החכמות הצפונים בה‬ ‫כמאמר חז”ל (תענית ט א) ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא‪ ,‬ידעו גם הסימנים האיך להכיר זה אם נעשה איזה מלאכה בהפרה או לא‪ .‬עיין‬ ‫שם מה שכתבלבאר בזה מדרש פליאה עיי”ש‪[ .‬הבאנו דבריו לקמן בפרשת תולדות בפסוק ויעתר יצחק‪ ‬לה‘]‪.:‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חמק‬ ‫שנתוסף דעת בהאדם יותר מבין ומשיג כי הכל היה‬ ‫‪.‬‬ ‫הכתוב מעל ”פני” מתו‪ ,‬ודפח”ח‬ ‫בצק ‬ ‫לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫(תנ”ך ‪ -‬חיי שרה ‪ -‬ראיתי)‬ ‫והנה אמרו חז”ל (שבת קנב א) תלמידי חכמים כל זמן‬ ‫שמזקינים חכמה ניתוספת בהם שנאמר (איוב יב יב)‬ ‫ויקם אברהם וישתחו לעם‬ ‫הארץ לבני חת (בראשית כג‪ ,‬ז)‬ ‫בישישים חכמה‪.‬‬ ‫ראוי לחלוק כבוד למחזיקי התורה‬ ‫וזה שכתוב ואברהם זקן בא בימים ונתוסף בו חכמה‪,‬‬ ‫אע”פ שהם עמיהארץ‬ ‫אז הבין כי וה‘ ברך את אברהם בכל‪ ,‬כלומר בכל מה ‬ ‫שמעתי פירוש על דרך צחות על פי מעשה שהיה ‬ ‫שעבר עליו ברכֹו ה‘‪ ,‬והכל אפילו הרעות והיסורין היו‬ ‫אצל מרן החתם סופר ז”ל שבעל הבית אחד בא‬ ‫לו לטובה ולברכה (ועיין בתשובות כתב סופר או”ח סימן‬ ‫בקובלנא על בחור אחד‪ ,‬ואמר עליו שהוא בחור בלא‬ ‫קי מה שכתב בזה)‪.‬‬ ‫(תנ”ך ‪ -‬חיי שרה ‪ -‬ואברהם)‬ ‫חי”ת‪ ,‬והשיב לו החתם סופר ז”ל‪ ,‬הנה אם הבחור‬ ‫הוא בלא חי”ת אין זה היזק כל כך רק נשאר בור‪ ,‬אבל‬ ‫אם הבעל הבית שצריך להיות ממחזיקי תורה הוא‬ ‫כיון דדרשינן נוטריקון במתן תורה‪,‬‬ ‫מחזיק בלא חי”ת‪ ,‬אז הוא מזיק ויש בו היזק‪ ‬יותר‪.‬‬ ‫מצינו רמז שהיה לאברהםבת‬ ‫וזה שכתוב ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ‪ ,‬וקשה‬ ‫מדרש וה‘ ברך את אברהם בכל זה שאמר הכתוב‬ ‫איך השתחוה לעם הארץ? ועל זה אמר לבני חי”ת‪,‬‬ ‫(שמות כ ב) אנכי ה‘ אלקיך‪ ,‬והוא‪ ‬פלא‪.‬‬ ‫לעם הארץ שהם מחזיקים עם חי”ת‪ ,‬להם ראוי‬ ‫להשתחוות ולחלוק להם כבוד‪ ,‬שכן גם התורה הק‘‬ ‫וכתב בספר עטרת זקנים מהגאון מהו‘ ארי‘ ליבש‬ ‫הקדימה זבולון ליששכר וא”שדצק ‪.‬‬ ‫קאנשיגרהצק זצ”ל דהנה דרשו חז”ל בת היה לו‬ ‫(תנ”ך ‪ -‬חיי שרה ‪ -‬ויקם)‬ ‫לאברהם ובכל שמה‪ ,‬וקשה איך נרמז בלשון בכל‪ ,‬אך‬ ‫‪spacer‬‬ ‫יש לומר שנרמז ב‘כ‘ל‘ נוטריקון ב‘ת כ‘ ל‘יופי ונמצא‬ ‫‪spacer‬‬ ‫מרומז בת‪ ,‬וקשה מנלן דדרשינן נוטריקון? אמנם‬ ‫איתא בשבת (שבת קה‪ ‬א) מנין לנוטריקין מן התורה‪,‬‬ ‫דכתיב (שמות כ ב) אנכי ה‘ אלקיךוצק ‪ .‬וקשה לכתוב אני‬ ‫ואברהם זקן בא בימים וה‘ ברך‬ ‫ולא אנכי? אלא אנכי ‪ -‬א‘נא נ‘פשי כ‘תבית י‘הבית‬ ‫את אברהם בכל (בראשית כד‪ ,‬א)‬ ‫ומוכח דדרשינן נוטריקון‪ ,‬ומובן שפיר‪ ‬המדרש‪.‬‬ ‫זקני ת”ח נתוספת בהם חכמה ודעת להבין‬ ‫(ידיד נפשי הרבני החריף ובקי מהו‘ אהרן גוטמאן‬ ‫כי כל מה שעובר עליהם הואלטובה‬ ‫הנ”ל מווראנאף יע”א ויישר כחו וחילו לאורייתא)‪.‬‬ ‫נראה לפרש על פי מה שאמרו חז”ל כי כל דעביד‬ ‫(תנ”ך ‪ -‬השמטות יתרו בסוף זאת הברכה ‪ -‬לפ‘ חיי שרה)‬ ‫רחמנא לטב עביד (ברכות ס ב)‪ ,‬וכל מה שיעבור‬ ‫על האדם הכל בכלל ברכה הוא‪ ,‬רק האדם אינו‬ ‫מבין דרכי השם יתברך כי גבהו מאוד‪ ,‬וכל מה ‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בצק‪ .‬כן הביא דבר זה בפנינים יקרים‪.‬‬ ‫גצק‪ .‬ובהערות מתחת לקו בקהלת כתב רבינו‪ :‬הבאתי בשם תפארת יהונתן דהנקברים במערת המכפלה כולם מתו בנשיקה – וצל”ע מב”ב‬ ‫דף י”ז ע”א ששה מתו בנשיקה וכו‘ ואמאי לא חשיב נמי אדם וחוה שרה רבקה ולאה דנקברו במערת המכפלה‪ ,‬ועכ”ח בנשיקה מתו וצ”ע‪.‬‬ ‫דצק‪ .‬עיין בספר בינת יששכר להג”ר ישכר בער בלאך ז”ל ממאטערסדארף (דרוש דרך אמונה) שכתב כן והאריך בזה‪ ,‬בדברים נמרצים‪.‬‬ ‫הצק‪ .‬י”ל לבוב תרל”א‪.‬‬ ‫וצק‪ .‬א”ר יוחנן‪ ,‬מנין ללשון נוטריקון מן התורה‪ ...‬שנאמר אנכי ה‘ אלהיך‪ ,‬אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית‪ ,‬רבנן אמרי‪ ,‬אמירה‬ ‫נעימה כתיבה יהיבה‪ ,‬איכא דאמרי אנכי למפרע – יהיבה כתיבה נאמנים אמריה‪[.‬ועיין מה שהבאנו בזה מרבינו בפניני המועדים ‪ -‬שבועות]‪.‬‬ ‫טמק‬ ‫הרש ייח תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫בן ששים‪ ,‬דבן ששים לזקנה (אבות ה‪ ‬כא)‪ ,‬כתב לי‬ ‫ואברהם זקן בא בימים וה‘ ברך‬ ‫מגַאניטשזצק  דבתיקוני‬ ‫הה”ג מו”ה יהודא יואל דייטש ַ‬ ‫את אברהם בכל (בראשית כד‪ ,‬א)‬ ‫זוהר תיקון כ”א [תיקוני זהר דף נו א] (דפוס לעמבערג‬ ‫דף מ”ח ע”ב) איתא בן חמשים לזקנהחצק ‪ ,‬וצ”ע‬ ‫אאע”ה קנה דיעה‪ ,‬וכיון דקנה דיעה לא חסר לוכלום‬ ‫לדינאטצק ‪.‬‬ ‫בפסוק ואברהם זקן בא בימים וה‘ ברך את אברהם‬ ‫(אותיות ‪ -‬וזה דבר השמיטה ‪ -‬אות ס ‪ -‬אות ז)‬ ‫בכל – כתב בספר יבין שמועה עה”ת מהגאון בעל‬ ‫שמן רוקח ז”ל בשם אבי אמו הרב הצדיק מהו‘‬ ‫שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת‬ ‫שמואל הכהן ז”ל מק”ק לאסק שאמר לפרש על פי‬ ‫לעבדך ליצחק (בראשית כד‪ ,‬יד)‬ ‫מה שאמרו חז”ל (קידושין לב ב) אין זקן אלא (מי) [זה]‬ ‫שקנה חכמה‪.‬‬ ‫אליעזר עשה לעצמו סימן איך לדעת‬ ‫אם הנערה תהיה ראויהליצחק‬ ‫והנה אמרו חז”ל (ויקרא רבה א ו) דיעה חסרת מה קנית‪,‬‬ ‫דיעה קנית מה חסרת‪ ,‬וזה שנאמר ואברהם זקן שקנה ‬ ‫שמעתי בשם מרן חתם סופר ז”ל דאליעזר עשה לו‬ ‫חכמה וכיון שקנה חכמה‪ ,‬וה‘ ברך את אברהם בכל‬ ‫סימן זה‪ :‬אם תדע דבשתיה האדם קודם לבהמה‪,‬‬ ‫דכיון דקנה דיעה לא חסר לו כלום‪ ,‬עכדפח”ח‪.‬‬ ‫כמבואר במגן אברהם (סי‘ קס”ז ס”‘ ח”י) אם כן היא‬ ‫בקיאה בדינים וראויה‪ ‬ליצחק‪.‬‬ ‫וימתקו דבריו על פי מה שכתב הפני יהושע‬ ‫בקידושין (לב ב) בהא דאמרינן אין זקן אלא מי שקנה‬ ‫וזה שאמר [הסימן] ואמרה שתה וגם גמלך אשקה‬ ‫חכמה דלכאורה אין רמז במלת זקן אלא זה קנה‬ ‫אותה הוכחת וגו‘‪ ,‬אבל כששאל לה אליעזר הגידי‬ ‫אבל לחכמה אין רמז וכתב הפני יהושע לתרץ על פי‬ ‫נא היש בית אביך מקום לנו ללין‪ ,‬השיבה לו‪,‬‬ ‫דברי חז”ל הנ”ל‪ ,‬דכיון דאמר זה קנה‪ ,‬בעל כרחו קנה ‬ ‫בשתיה האדם קודם אבל באכילה הבהמה קודמת‬ ‫חכמה‪ ,‬דאי לא קנה חכמה מאי קנה‪ ,‬וכדאמרינן דיעה ‬ ‫לאדם‪ ,‬ולכן אמרה תחילה גם תבן גם מספוא רב‬ ‫חסרת מה קנית‪ ,‬עכ”ל‪ ‬הטהור‪.‬‬ ‫עמנו‪ ,‬ואחר כך גם מקום ללון‪ ,‬וכראות אליעזר רוב‬ ‫(אותיות ‪ -‬סוף חלק ג‘ ‪ -‬ליקוטים שונים‪/‬‬ ‫חכמתה ובקיאותה בדינים‪ ,‬ויקוד האיש וישתחו לה‘‪,‬‬ ‫שפתי נבונים ‪ -‬נשמט)‬ ‫‪dingbat‬‬ ‫ודו”ק‪ ‬היטב‪.‬‬ ‫החכם גם בימי בחרותו לזקןיחשב‬ ‫(תנ”ך ‪ -‬חיי שרה ‪ -‬שמעתי)‬ ‫אמרו חז”ל (קידושין לב ב) אין זקן אלא מי שקנה‬ ‫חכמה‪ ,‬והאיש החכם גם בימי בחרותו לזקן יחשב‪,‬‬ ‫ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אוכל‬ ‫והוא בחור גם זקן ביחד‪ ,‬ויתכן שזה כוונת הפסוק ‬ ‫עד אם דברתי דברי (בראשית כד‪ ,‬לג)‬ ‫אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדיו‪ ,‬אז‬ ‫אליעזר למד מהתנהגות אברהם רבו‬ ‫תשמח בתולה אם תזכה להנשא לאנשים כאלו שהם‬ ‫להכין עצמו כראוילתפלה‬ ‫בחורים וזקנים גם יחד והבן‪.‬‬ ‫ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אוכל עד אם דברתי‬ ‫ועל מה שכתבתי בחידושי אגדה דיש לעמוד מפני‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫זצק‪ .‬אב”ד גאניטש ‪ -‬אוקראינה‪ ,‬תלמידו של בעל ”ייטב לב” מסיגעט זצ”ל ואח”כ מחסידיו של הרה”ק בעל ”אהבת ישראל” מויז‘ניץ זצ”ל‪.‬‬ ‫חצק‪ .‬ואיהי שבועות מסטרא דעמודא דאמצעיתא‪ ,‬שבעה שבועות ודאי אית בהון שבע שבתות‪ ,‬ובהון מ”ט יומין‪ ,‬כחושבן מ”ט אתוון דקריאת‬ ‫שמע‪ ,‬דאינון שמע ישראל וכו‘ ברוך שם וכו‘‪ ,‬ביומא דחמשין שריא שכינתא עלאה בה‪ ,‬ואתקריאת מתן תורה‪ ,‬ועמודא דאמצעיתא איהו‬ ‫תורה דאתייהיבת בחמשין יומין דשבועות‪ ,‬ועליה אתמר בן חמשים לזקנה (נ”א לבינה)‪ ,‬בההיא דאתמר בה כי זקנה אמך‪ ,‬ועלה אתמר כי אם‬ ‫לבינה תקרא‪ ,‬בגין דאיהי ה‘ וסלקא באת י‘ לחמשין חמש זמנין עשר‪ ,‬ועלה אתמר בן חמשים לזקנה‪ ,‬בההיא דאתמר אל תבוז כי זקנה אמך‪.‬‬ ‫טצק‪ .‬בפירוש בניהו להבן איש חי על התיקונים שם מבאר דאין כוונת התיקונים רק על יום החמישים שנדמה לזקן ולא נחית לדינא‪ ,‬עיי”ש‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫נק‬ ‫כנעני ולא כנענית‪ ,‬אם כן אשה אינה בכלל ארור‪.‬‬ ‫דברי ויאמר דבר‪ ,‬ויאמר עבד אברהם אנכי‪.‬‬ ‫וזה שאמר אליעזר ֵֵאַלַ י [שתסכים להשתדך עם בתי]‪,‬‬ ‫שמעתי בזה‪ ,‬דהנה קיימא לן (שו”ע אורח חיים סימן פט)‬ ‫ואם תאמר‪ ,‬הא אין ארור מדבק בברוך? על זה אמר‬ ‫דאסור לאכול קודם שיתפלל‪ ,‬והרוצה לאכול במהרה‪,‬‬ ‫לא תלך האשה אחרי‪ ,‬כלומר אשה כנענית לא תלך‬ ‫מיד כשקם ממטתו עומד להתפלל‪ ,‬ואינו משגיח כלל‬ ‫אחרי להיות בכלל ארור כמוני‪ ,‬כי כנען ולא כנעניתאר ‪.‬‬ ‫אם יש לו כבר גוף נקי (עיין אורח חיים סימן צב) או לא‪,‬‬ ‫(תנ”ך ‪ -‬חיי שרה ‪ -‬ואומר)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫רק מתפלל מיד כדי שיוכל לאכול במהרה‪ .‬ולא כן‬ ‫דרך הצדיקים והחסידים‪ ,‬רק מתחילה מכינים עצמם‬ ‫שיהיה להם גוף נקי ואחר כך עומדים להתפלל‪ ,‬וזה ‬ ‫ממה שאמר מלת אלי‪ ,‬רואין כוונתו‬ ‫שכתוב ויישם לפניו לאכול ויאמר לא אוכל עד אם‬ ‫שחפצו היה שלא תלךאחריו‬ ‫דברתי דברי‪ ,‬כלומר דברי רחמים ותחנונים לפני‬ ‫המקום כי אסור לאכול קודם התפלה‪ ,‬ויאמר דבר‪,‬‬ ‫‪...‬והנכון מה שכתוב בזה בספר נתינה לגרבר ‪ ,‬וכן‬ ‫כלומר מה לך לעשות שהיות‪ ,‬דבר דבריך והתפלל‬ ‫שמעתי בשם הגר”א ז”ל‪ ,‬דמלת פן תבוא כשחפץ‬ ‫תפלתך עתה לאלתר‪ ,‬ויאמר ‪ -‬עבד אברהם אנכי‪,‬‬ ‫האומר שלא יהיה כן‪ ,‬ומלת אולי תבוא כשחפץ‬ ‫וראיתי אצלו איך צריך להתנהג‪ ,‬שצריך להכין עצמו‬ ‫האומר שיהיה כן‪ ,‬ולכן כיון שאמר אולי ולא פן‪ ,‬דרשו‬ ‫מקודם אל התפלה‪ ,‬ולא להתפלל מיד ולאלתר תיכף‬ ‫חז”ל שהיה חפץ שלא תלך האשה אחריו יען שהיה ‬ ‫כשיקום מן המטה (בגוף בלתי נקי)‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫לו בת ורצה להשיאה‪ ‬ליצחקגר ‪.‬‬ ‫(תנ”ך ‪ -‬חיי שרה ‪ -‬ויושם)‬ ‫(וחכם אחד אמר לי שמצא סתירה לכלל הזה‪ ,‬אחד‬ ‫בפרשת תולדות [בראשית כז יב] אולי ימשני אבי‪,‬‬ ‫והשני באיוב [א ה] אולי חטאו בני‪ .‬שוב לאחר זמן‬ ‫ואומר אל אדוני אלי [אולי] לא‬ ‫ראיתי שבספר אפיקי יהודה עמד כבר בזה ואין‬ ‫תלך האשה אחרי (בראשית כד‪ ,‬לט)‬ ‫להאריך יותר)‪.‬‬ ‫אליעזר היה סובר דהלימוד דאין ארור‬ ‫(תנ”ך ‪ -‬חיי שרה ‪ -‬ואומר)‬ ‫מדבק בברוך לא שייך אצלכנענית‬ ‫[פירש רש”י ֵֵאַלַ י כתיב ‪ -‬בת היתה לו לאליעזר והיה ‬ ‫יעקב רצה שיצחק ירגיש האמת שהוא אינועשיו‬ ‫מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו‬ ‫להשיאו בתו‪ ,‬אמר לו אברהם‪ :‬בני ברוך ואתה ארור‪,‬‬ ‫וכתב לי ידיד נפשי הרב הגאון מו”ה נתן הלוי‬ ‫ואין ארור מתדבק‪ ‬בברוך]‪.‬‬ ‫באמבערגער נ”י אבדק”ק ווירצבורג יע”א‪ ,‬שאביו‬ ‫שמעתי מתלמיד חכם אחד מארץ רוסיאר  שביאר‬ ‫הגאון העצום מו”ה יצחק דוב זצ”ל אמר בענין זה‪,‬‬ ‫בזה סוף הפסוק לא תלך האשה אחרי על פי מה ‬ ‫והיינו‪ :‬צדקת יעקב אבינו היה כל כך גדול‪ ,‬עד שעם‬ ‫שאמרו חז”ל (יבמות עז א) עמוני ולא עמונית‪ ,‬הכי נמי‬ ‫היות רבקה אמו‪ ,‬ואמרה לו לעשות כן להטעות את‬ ‫יש לומר [על מה שכתוב] (בראשית ט כה) ארור כנען ‪-‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫ר‪ .‬דבר זה הובא בספר דברי מהרי”א להג”ר יהודה אסאד זצ”ל‪ ,‬וגם בספר אמרות ה‘ להג”ר משה ליב ליטש ראזענבוים זצ”ל דיין בפרעשבורג‬ ‫ובספר גבעת פנחס פרשת תולדות למחותנו של רבינו הג”ר פנחס ביליצער זצ”ל מסערענטש‪.‬‬ ‫אר‪ .‬וכתב רבינֿוֿ‪ :‬והשבתי לו‪ ,‬ראה דבריך טובים‪ ,‬אך יש לדחות מתוספות יבמות דף עז א ד”ה כתנאי‪ ,‬שכתבו דגבי עמוני ומואבי היה לו‬ ‫לקצר ולכתוב עמון ומואב‪ ,‬הלכך מדכתיב עמוני ומואבי אית לן למידרש למעט עמונית ומואבית‪ ,‬עכ”ל‪ .‬ואם כן גבי ארור כנען אי אפשר‬ ‫למעט כנענית‪ ,‬כיון דקאי על כלל האומה‪ ,‬וזה ברור‪.‬‬ ‫בר‪ .‬להגאון ר‘ נתן אדלער אב”ד לאנדאן‪ ,‬ווילנא תרל”ד‪ .‬בגן רוה הביא דבר זה בשם ספר קול אליהו (בשם הגר”א)‪ .‬בפנינים משולחן הגר”א‬ ‫הביא דבר זה בשם הגר”א מווילנא ומקורו בילקוט הגרשוני אולם לא הביאו בשם נתינה לגר‪.‬‬ ‫גר‪ .‬ובפנינים יקרים הביא דבר זה מספר אפיקי יהודה (דרוש י”ח) [שהי‘ מקורב להגר”א]‪ ,‬ובדברי אליהו וקול אליהו בשם הגר”א מווילנא זצ”ל‪.‬‬ ‫אנק‬ ‫הרש ייח תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫קיימא לן (גיטין סד א) האומר לשלוחו צא וקדש‬ ‫אביו‪ ,‬אף על פי כן פחד בלבו שיש בזה הענין שום‬ ‫לי אשה [סתם] ומת [שלוחו]‪ ,‬אסור בכל הנשים‬ ‫צד שמתנגדת למדת האמת שהיה גדול ויקר בעיניו‬ ‫שבעולםזר ‪ .‬ואם כן אמאי לא חש שמא ימות אליעזר‬ ‫עד אין שיעור וערך‪ ,‬ומפני זה היה בלבו כעין בקשה ‬ ‫חר‬ ‫ויהיה יצחק אסור בבכל הנשים שבעולם?‬ ‫ותפלה שאביו יצחק ימושוהו‪ ,‬ועל [ידי] זה יעלה ‬ ‫בלבו האמת מי מבניו עומד לפניו‪.‬‬ ‫אך יש לומר דאברהם צוה לאליעזר שיעסוק בתורה ‬ ‫תדיר בלי הפסק‪ ,‬ובר נש דלא פסיק פומיה מגירסא‬ ‫על כן לא אמר פן ימושני כי באמת היה לו נוח‬ ‫מלאך המות לא יכיל ליה‪ ,‬כדאיתא במסכת שבת (פרק ‬ ‫יותר שאביו [כן] ימושהו‪ ,‬ולזה אמר אולי ימושני‬ ‫במה מדליקין [דף ל‪ ,‬ב]) גבי דוד המלך ע”ה יעויין שםטר ‪.‬‬ ‫כי זה היה חפצו וחשקו‪[ .‬עיין שם עוד מה שמתרץ‬ ‫הכתוב באיוב]דר ‪.‬‬ ‫אמנם קשה‪ ,‬הא איתא בילקוט בשם פרקי דרבי‬ ‫(תנ”ך ‪ -‬הערות שונות נג‪ - :‬בפ‘ חיי שרה ד”ה‪ ‬ואומר)‬ ‫אליעזר דמקרית ארבע לחרן היה מהלך י”ז ימים‪,‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ואם כן היה מוכרח לישן‪ ,‬דהאומר שבועה שלא אישן‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ג‘ ימים מלקין אותויר וישן לאלתר (שבועות דף כה)‪,‬‬ ‫ואם כן אכתי יש לחוש שמא ימות?‬ ‫ואבא היום אל העין (בראשית כד‪ ,‬מב)‬ ‫אמנם באמת זה אינו דהא בא לשם בג‘ שעות וכדאיתא‬ ‫אמאי לא חש אברהם שמא ימות אליעזר‬ ‫שם בילקוט שאמר היום יצאתי והיום באתי‪.‬‬ ‫ועי”כ יאסר יצחק בכל הנשיםשבעולם‬ ‫אך קשה‪ ,‬הא היה מוכרח לספר ללבן ובתואל כל‬ ‫פירש רש”י היום יצאתי והיום באתי‪ ,‬מכאן שקפצה ‬ ‫המאורע‪ ,‬ואם כן אכתי יש לחוש שמא ימות באותו‬ ‫לו הארץ‪ ,‬אמר ר‘ אחא יפה שיחתן של עבדי אבות‬ ‫שעה ? ‪ -‬אבל גם זה אינו‪ ,‬דהא יפה שיחתן של עבדי‬ ‫מתורתן של בנים‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫אבות מתורתן של בנים‪ ,‬וכשם שאם עסק בתורה לא‬ ‫וצריך להבין איזה המשך וקישור יש לשני דברים‬ ‫היה מלאך המות שולט בו‪ ,‬כך בשעה שהיה מספר‬ ‫הללו ביחד?‬ ‫ומשיח גם כן לא היה מלאך המות שולט בו‪ ,‬אם כן‬ ‫אין לחוש שמא ימות ‪ -‬ומקושר יפה דברי רש”י ז”ל‪,‬‬ ‫ושמעתי בשם הגאון ר‘ בנימין ראפפורט ז”ל בספר‬ ‫ודו”ק‪ ‬ודפח”ח‪.‬‬ ‫גבולת בנימיןהר ‪ ,‬דהנה לכאורה קשה על אברהם‬ ‫(תנ”ך ‪ -‬פרשת האזינו ‪ -‬לפ‘ חיי שרה‪ ‬ואבא)‬ ‫ששלח את אליעזר לקדש אשה לבנו ליצחק‪ ,‬והא‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דר‪ .‬בדברי חנוך (הערות על הגן רוה הנ”ל) האריך בזה והביא דכ”כ אליו הגר”נ הלוי באמבערגער בשם אביו רבי יצחק דוב‪( ,‬ולא הזכיר‬ ‫שהובא בילקה”ג)‪.‬‬ ‫הר‪ .‬להג”ר שמחה הכהן רפפורט ואחיו רבי חיים הכהן אב”ד לבוב‪ .‬י”ל לבוב תקמ”ט‪.‬‬ ‫ור‪ .‬צ”ל בעל ספר גבולות בנימין כי דבר זה לא נדפס בס‘ גבולות בנימין ומקורו מספר אמרי מהרי”ן להג”ר יעקב נפתלי זצ”ל אב”ד אילונוב‬ ‫סאמבור ועוד בהג”ר יצחק חריף מסאמבור בעל פני יצחק בן הגאון בעל מגיד משנה בפרשתן שמביא ד”ז בשם הג”ר שמחה ראפאפרט‬ ‫הנ”ל ובס‘ גבולות בנימין מהדרוה חדשה מביא ד”ת בשם רבינו ז”ל‪.‬‬ ‫זר‪ .‬דכל זמן שהשליח לא חזר‪ ,‬אסור בכל הנשים‪ ,‬שמא יקדש את הערוה‪.‬‬ ‫חר‪ .‬ועיין מה שכתב בזה הרה”ק מבארדיטשוב זי”ע בקדושת לוי (פרשת חיי שרה ד”ה ונבאר)‪ ,‬ובחתם סופר על התורה (בסוף כרך בראשית‬ ‫בפסוק ואבוא היום אל העין) וכמה אחרונים ביארו בזה הפיסקא (בהגדה של פסח) ארמי אבד אבי שלבן רצה לאסרו בכל הנשים בעולם‬ ‫(עיין פרדס יוסף‪ ,‬חמדה גנוזה‪ ,‬ברכת חיים ועוד)‪.‬‬ ‫טר‪ .‬והעיר בזה הגאון רבי נחום מאיר גערמאן שליט”א בעל אלף המגן‪ :‬ולכאורה ביוסף הצדיק שאמר לאחיו אל תרגזו בדרך‪ ,‬וכתב רש”י‬ ‫שם אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך‪ ,‬עכ”ל‪ ,‬ומזה נראה דבכל הדרך אסור ללמוד בלי הפסק‪ ,‬וא”כ הדרא קושי‘ לדוכתיה‪.‬‬ ‫ואפשר דבאמת זה מה שאמר אליעזר ‪ :‬ואבא היום אל העין פירש רש”י היום יצאתי והיום באתי‪ ,‬היינו שכל הדרך הי‘ שלש שעות‪ ,‬ולא שייך‬ ‫בזה אל תרגזו הדרך שאל תתעסקו בדבר הלכה‪ ,‬ויכלתי ללמוד זה כמה שעות ולינצל ממיתה‪ ,‬וכמו שתירץ בילקוט הגרשוני ההמשך של‬ ‫ר‘ אחא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים‪ ,‬וממילא נחשב גם הדיבור אף בלי לימוד‪ ,‬ואין לחוש שמא ימות‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬ ‫יר‪ .‬משום שבועת שוא‪ ,‬דדבר שאי אפשר הוא‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בנק‬ ‫אמר אליעזר שפת יתר‪ ,‬ומה בכך דתיבת היום‬ ‫‪spacer‬‬ ‫מיותר‪ ,‬הלא כמה פעמים אומר האדם תיבה אחת‬ ‫מיותרת ואין מזה שום הוכחה דהיום יצא והיום בא‪,‬‬ ‫אמנם באמת זה אינו דהא בתורתן של בנים ליכא‬ ‫קשר ענין שיחתן של עבדי אבות עם קפיצתהארץ‬ ‫שום תיבה מיותר וכל תיבה הוא מדוד וספור ושקול‪,‬‬ ‫ברש”י פרשת חיי שרה כתב בפסוק ואבוא היום‬ ‫וכיון דיפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של‬ ‫אל העין‪ ,‬היום יצאתי והיום באתי ‪ -‬מכאן שקפצה‬ ‫בנים אם כן בשיחתן של עבדי אבות ודאי דאין בו‬ ‫לו הארץ‪ .‬אמר ר‘ אחא יפה שיחתן של עבדי אבות‬ ‫שום תיבה מיותר‪ ,‬ואם כן שפיר מוכח דהיום יצא‬ ‫לפני המקום מתורתן של בנים וכו‘ עכ”ל‪ ,‬ודקדקו‬ ‫והיום בא מדאמר היום‪ ,‬ומקושרים יפה דברי רש”י‬ ‫המפורשים מאי שייכות יש לשני מאמרים אלו זה ‬ ‫ז”ל‪ ,‬וא”ש ודו”ק‪.‬‬ ‫אל זה‪.‬‬ ‫(אגדות הש”ס ‪ -‬חלק שלישי ‪ -‬מס‘ עבודה‪ ‬זרה)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫וכבר הבאתי בילקוט הגרשוני על התורה סוף האזינו‬ ‫בשם ספר גבול[ת] בנימין [עיין בקטע לפני זה]‬ ‫אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש‬ ‫קישור דברי רש”י הנ”ל בדרך דרוש עיין שם‪ .‬ויש‬ ‫זרעך את שער שנאיו (בראשית כד‪ ,‬ס)‬ ‫לפקפק עליו ממה שכתב בספר זכרון אפרים (פרשתן)‬ ‫בפסוק (בראשית כד לג) לא אוכל עד אם דברתי וגו‘‬ ‫בברכתו של לבן היה טמון מחשבהרעה‬ ‫מכתב יד ישן עיין שם ותבין‪ .‬וכעת ראיתי בילקוט‬ ‫עיין [מה שכתבתי] בזה לקמן בפרשת ויגש‬ ‫סופר בשם ברכי יוסף ז”ל דלכאורה היאך מוכח ממה ‬ ‫(בראשית מו כז) בפסוק כל הנפש לבית יעקב הבאה‬ ‫שסיפר ואבוא היום שקפצה לו הארץ דלמא סיפר‬ ‫מצרימה וכו‘]‪.‬‬ ‫כדרך בני אדם שהיום באתי לכאן? אבל זה אינו‪,‬‬ ‫דאם כן למה לא סיפר גם משאר תלאות ומאורעות‬ ‫ושמעתי בשם הגאון מו”ה יקותיאל יהודא ט”ב‬ ‫הדרך מאתמול ומתמול שלשום‪ ,‬ואין לומר שסיפר‪,‬‬ ‫[טייטלבויםביר ] ז”ל ואחר כך מצאתיו גם בספר‬ ‫רק התורה לא גילה לנו‪ ,‬זה אינו ‪ -‬דהלא יפה שיחתן‬ ‫פורחת עלתה ִנִ ָצָ ּהגיר  בשם דרשן אחד כעין מה ‬ ‫של עבדי אבות וכו‘‪ ,‬אלא ודאי מוכח שלא היה לו‬ ‫שאמרו חז”ל (סנהדרין קה‪ ‬ב) מברכתו של אותו רשע‬ ‫תלאות הדרך שהיום יצא והיום בא וקפצה לו הארץ‪,‬‬ ‫(בלעם) אתה למד מה היה בלבו וכו‘ ‪ -‬הכא נמי‪ ,‬טמון‬ ‫ע”כ דפח”חאיר ‪.‬‬ ‫בתוך הברכה מחשבה בלתי זכה‪ ,‬דידוע שרוב בנים‬ ‫הולכים אחר אחי האם [(סנהדרין קט ב) תנא‪ :‬רוב בנים‬ ‫ולפע”ד נראה בדרך הפשוט דהנה הדרש היום יצאתי‬ ‫דומין לאחי האם]‪.‬‬ ‫והיום באתי יצא לחז”ל מדאמר אליעזר ואבוא היום‬ ‫וגו‘ ותיבת היום הוא מיותר והוי ליה למימר בקיצור‬ ‫וזה שאמר לבן הרמאי ‪ -‬אחותינו את‪ ,‬וכיון שאחותינו‬ ‫ואבוא אל העין אלא מדאמר היום‪ ,‬על כרחך הכוונה ‬ ‫את ממילא בניך יהיו דומין לי‪ ,‬וכיון שכן ‪ -‬יהי רצון‬ ‫היום יצאתי והיום באתי (וכן כתב מזרחי וגור אריה דאי‬ ‫שתהיה לאלפי רבבה ותלדי בנים רבים כוותי‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫לא כן היום למה לי עיי”ש)‪ ,‬ולכאורה קשה דלמא באמת‬ ‫(תנ”ך ‪ -‬חיי שרה ‪ -‬אחותינו)‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫איר‪ .‬ושם העיר דאה”נ העושה שליח לקדש אשה ומת השליח אסור בכל הנשים שבעולם הוא רק אם אמר לו לקדש את האשה סתם‪,‬‬ ‫אבל אם אמר לו שיקדש דוקא אשה ממשפחה זו ליכא למיחש דילמא קידש אחותה דהרי התנה שלא יקדש אלא ממשפחה פלונית‪,‬‬ ‫ואליעזר הבין שלבן רוצה להמיתו כדי שיהיה יצחק אסור בכל הנשים שבעולם לכן אמר לא אוכל עד אשר דיברתי דברי ואז יודיע לו‬ ‫שאברהם אמר לו שאברהם אסר עליו לקדש אשה לבנו מבנות כנען ואם ימות יכול יצחק יצחק לישא אשה מבנות כנען‪ ,‬עכ”ד‪ .‬וא”כ היה‬ ‫צריך לספר לו הסיפור הזה ואין משם ראיה שיפה שיחתן מתורתן של בנים‪.‬‬ ‫ביר‪ .‬אב”ד סיגוט‪ .‬בעמ”ח ייטב לב‪ ,‬ייטב פנים‪ ,‬שו”ת אבני צדק ועוד‪ .‬בן הג”ר אלעזר ניסן מדראהביטש זצ”ל בן הגאון בעל ישמח משה‬ ‫מאוהעל זצ”ל‪ .‬נלב”ע תרמ”ג‪.‬‬ ‫גיר‪ .‬לרבי נחום צבי הירש זיידא תאומים זצ”ל‪ ,‬זאלעשטשיק‪ ,‬תרנג‪.‬‬ ‫גנק‬ ‫הרש ייח תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫פרשת חיי) זו הגר‪ ,‬וכאן ליכא למימר דהיה על פי‬ ‫‪spacer‬‬ ‫נביא‪ ,‬אמנם באמת איתא בבראשית רבה (פרשה ס”א)‬ ‫ר‘ יהודה אומר קטורה זו הגר‪ ,‬אמר ליה ר‘ נחמיה ‬ ‫ויסף אברהם ויקח אשה ושמה‬ ‫והכתיב ויוסף‪ ,‬אמר ליה על פי הדיבור נשאה כמה ‬ ‫קטורה (בראשית כה‪ ,‬א)‬ ‫דאת אמר (ישעיה ח) ויוסף ה‘ דבר אלי עוד‪ .‬אם כן‬ ‫לא קשה מידי דהא על פי הדיבור נשאה‪ ,‬כמו יעקב‬ ‫איך נשא אברהם את הגר שפחת שרה‪,‬‬ ‫הא אסור לינשא עםשפחה‬ ‫שנשא שתי אחיות כמו כן על פי הדיבור כמו שכתב‬ ‫בפרשת דרכים (דרוש א) בשם מהר”ש יפה‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫[גמרא יבמות ק ב] אמר שמואל עשרה כהנים עומדים‪,‬‬ ‫ופירש אחד מהם וָּבָ על‪ ,‬הולד שתוקי‪ .‬מאי שתוקי ‪-‬‬ ‫והנה מהא דהיתה הגר עדיין שפחה כמו שכתב‬ ‫אילימא שמשתקים אותו מנכסי אביו‪ ,‬פשיטא‪ ,‬מי‬ ‫בספר הק‘ אור החיים הנ”ל לא קשיא דבאמת אחר‬ ‫ידעינן אבוה מנו? ואלא שמשתקין אותו מדין כהונה‪.‬‬ ‫שמתה שרה וירש אברהם את נכסי מלוג שלה שוב‬ ‫מאי טעמא‪ ,‬אמר קרא (במדבר כה‪ ,‬יג) והיתה לו ולזרעו‬ ‫היתה שפחת אברהם‪ ,‬וקיימא לן בפרק השולח (גיטין‬ ‫אחריו בעינן זרעו מיוחס אחריו וליכא‪ .‬מתקיף לה רב‬ ‫מ ב) אדון הנושאת שפחתו יוצאת לחירות‪ ,‬ולא קשה ‬ ‫פפא‪ ,‬אלא מעתה גבי אברהם דכתיב (בראשית יז‪ ,‬ז)‬ ‫רק איך נשא את מצרית ראשונה‪ ,‬ועל זה אמר ר‘‬ ‫להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך‪ ,‬התם מאי קא מזהר‬ ‫יהודה דעל פי הדיבור נשאה‪.‬‬ ‫ליה רחמנא? הכי קאמר ליה‪ ,‬לא תנסב עובדת כוכבים‬ ‫[ויש לומר פרפרת נאה‪ ,‬דדוקא ר‘ יהודה לשיטתו‬ ‫ושפחה דלא ליזיל זרעך בתרה‪.‬‬ ‫מוכרח לומר כן‪ ,‬דהנה ההפלאה זצ”ל בספר המקנה ‬ ‫הקשה מהרש”א אם כן איך נשא אברהם את הגר‬ ‫(סוף קידושין) הקשה מדנפשיה כקושית מהרש”א‬ ‫שפחת שרה? ותירץ‪ ,‬משום דממילא נשתחררה ‬ ‫איך נשא אברהם את הגר דהויא מצרית ראשונה‪,‬‬ ‫וכו‘‪ .‬ומיהו אין זה מספיק‪ ,‬דאף אם נשתחררה‪ ,‬מכל‬ ‫והא אנן קיימא לן כרבנן דר‘ שמעון [דדריש] מצרי‬ ‫מקום הויא לה מצרית ראשונה דעתידה תורה לאסור‪,‬‬ ‫אפילו מצרית אסורה‪ ,‬ועל זה כתב‪ ,‬דלמאי דקיימא‬ ‫ואברהם קיים כל התורה כולה כולה אפילו עירוב‬ ‫לן (קידושין ד ג) דקהל גרים לא איקרי קהל‪ ,‬יש לומר‬ ‫תבשילין וכו‘‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫דהיה לאברהם אבינו דין גר‪ ,‬אלא דאכתי קשה לר‘‬ ‫יהודה דסבירא ביבמות (דף עח) מצרי אפילו מצרית‬ ‫ובספר הק‘ אור החיים על התורה (סוף פרשת לך לך)‬ ‫וקהל גרים אקרי קהל‪ ,‬ועיין שם שנדחק‪ ‬בזה‪.‬‬ ‫כתב באריכות כי לא נשתחררה הגר‪ ,‬והא דנשאה ‬ ‫אברהם היינו לפי שמותר לעבור על עבירה אחת על‬ ‫ןלפי זה אתי שפיר‪ ,‬דלר‘ יהודה בלאו הכי לא קשה ‬ ‫פי נביא לפי שעה וכאליהו בהר הכרמל‪ ,‬וכמו כן עשה ‬ ‫דהא הוא אמר בבראשית רבה דעל פי הדיבור נשאה‪,‬‬ ‫אברהם על פי שרה כי נביאה היתה יותר מאברהם‬ ‫וכיון דלדידן לא קשה‪ ,‬ועיקר הקושיא רק לר‘ יהודה ‬ ‫כמאמר רז”ל בפסוק (בראשית כא יב) כל אשר תאמר‬ ‫לשיטתו דוקא‪ ,‬מוכרח לומר דעל פי הדיבור נשאה‪,‬‬ ‫אליך שרה שמע בקולהדיר  ולזה כשאמרה לו (בראשית‬ ‫וא”ש ודו”ק]‪.‬‬ ‫(אגדות הש”ס ‪ -‬מסכת יבמות דף‪ ‬ק‪ ‬א)‬ ‫טז ב) בא נא אל שפחתי הסכים לדברי הנביאים וכו‘‬ ‫עיין שם בדבריו הקדושים‪ ,‬והנה על פי זה מיושב גם‬ ‫למה אמר ר‘ טרפון ויקח אשה ושמה‬ ‫”יוחני” במקום ”קטורה”‬ ‫קושית מהרש”א דאיך נשא מצרית ראשונה‪.‬‬ ‫[על מה שבפתח עינים להגאון חיד”א זצ”ל] כתב‬ ‫אמנם‪ ,‬עדיין קשה מהא דנשאה לאחר מיתת שרה‬ ‫(זבחים דף סב ב) בני אחתיה דר‘ טרפון הוו יתבי קמיה ‬ ‫כמו שנאמר ויוסף לאברהם ויקח אשה ושמה קטורה‪,‬‬ ‫דר‘ טרפון פתח ואמר ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה‬ ‫ואיתא בבראשית רבה וכן פירש רש”י בחומש (סוף‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דיר‪ .‬וברש”י שם ‪ :‬למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות (ראה תנחומא שמות א)‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דנק‬ ‫וכו‘ כתב‪” :‬הגר וקטורה” עכ”ל ע”ש)‪ ,‬ואם כן אחר מיתת‬ ‫יוחני‪ ,‬אמרו לו קטורה כתיב‪ ,‬קרא עליהם בני קטורה‪.‬‬ ‫שרה היו לאברהם ב‘ פלגשים‪ ,‬הגר וגם קטורה‪,‬‬ ‫עיין פירוש רש”י‪ .‬וצריך לדעת אמאי הובא זה ‬ ‫והוא בגימטריא תקע”ז כמו ”יוחני” במילואו כנ”ל‪,‬‬ ‫בתלמוד ומאי נפקא מניה‪ .‬והבן יקיר לי הרב מהר”ר‬ ‫ולכן ראה ר‘ טרפון לומר בדרך רמז ”יוחני”‪ ,‬כנלע”ד‬ ‫ישעיה נר”ו אמר דמייתי לה הש”ס לאשמועינן דין‬ ‫נכון ב”ה‪.‬‬ ‫דאם אחד קרא לחביריו בני קטורה אינו חייב שום‬ ‫עונש‪ ,‬ואשכחן ר‘ טרפון ואמוראי קרי בני קטורה‬ ‫כוונת אברהם אבינו ע”ה היתה‬ ‫להפריד הקליפהמהקדושה‬ ‫והכוונה שלבם קשור ואטום כדפירשו המפרשים‬ ‫אלו דבריו נר”ו – ובאמת דהא מלתא צריכא רבה ‬ ‫ואחר כותבי הראו לי מה שכתב הגאון מ‘ יקותיאל‬ ‫דמה ראה ר‘ טרפון לומר יוחני במקום קטורה‪ ,‬וכולא‬ ‫יהודא טייטלבויםזטר  זצ”ל מסיגוט בספרו שו”ת‬ ‫מלתא לא מתיישב‪.‬‬ ‫אבני צדק (חלק יורה דעה סוף סימן ק”ג) בתשובה ‬ ‫להרב מ‘ משה גרינוואלדזיר  מטשארנא (שהי‘ אח”כ‬ ‫וראיתי להרב ברכת שמואלוטר  פרשת חיי שרה ישב‬ ‫הגאב”ד דק”ק חוסט יע”א) וז”ל‪ :‬מה שכתב כת”ר על‬ ‫ודרש דרך רמז ודרש עיין שם‪ ,‬ומה שפירש הרב ז”ל‬ ‫פי דברי שכתבתי בספר ייטב לב טעם לאברהם‬ ‫שם דר‘ טרפון דאמר יוחני נתכוון ליוחני בת רטיבי‪,‬‬ ‫שהוסיף ליקח אשה בזקנותו להוציא נצוצות הק‘‬ ‫עמו הסליחה דמהש”ס פרק היה נוטל משמע דיוחני‬ ‫להפריד הקליפה מהקדושה‪ ,‬שבזה מצא מרגניתא‬ ‫בת רטיבי היתה בימי אמוראים‪ ,‬ובירושלמי שם נקט‬ ‫טבא לפרש מאמרם בזבחים (דף סב ב) בני אחתיה ‬ ‫חגלא ע”ש‪ ,‬עכ”ל‪ ‬הטהור‪.‬‬ ‫דר‘ טרפון וכו‘ א”ל ר‘ טרפון ויוסף אברהם ויקח אשה‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ושמה יוחני‪ ,‬שהכוונה בזה על פי מה שאמרו במסכת‬ ‫אחר מיתת שרה‪ ,‬מלבד מה שהחזיר‬ ‫שבת (דף נד ב) גבי אין הרחלים יוצאות חנונות דעץ א‘‬ ‫הגר‪ ,‬עוד הוסיף ליקחקטורה‬ ‫שמו יוחני ומשימין בחוטמי רחלים להפריד התולעים‬ ‫אמר המלקט‪ :‬לחומר הנושא יגעתי ומצאתי כי‬ ‫שבמוח הרחלים‪ ,‬והיינו ושמה יוחני דלתכלית זה ‬ ‫תיבת ”יוחני” במילואו דהיינו (יו”ד וא”ו חי”ת נו”ן יו”ד)‬ ‫הי‘ כוונת אברהם להפריד תולע הקליפה מהקדושה‬ ‫הוא בגימטריא תקע”ז‪ ,‬ותיבות ”הגר וגם קטורה”‬ ‫ואינהו אמרו לו והא קטורה כתיב שלא הבינו כוונתו‬ ‫הם ג”כ בגימ‘ תקע”ז‪ ,‬חושבנא דדין כחושבנא דדין‪,‬‬ ‫משום הכי קרו להו בני קטורה‪ ,‬עכ”ד דפח”ח היטב‬ ‫וסבירא ליה לר‘ טרפון דמה שכתוב ויוסף אברהם‬ ‫אשר דבר וכו‘ וכו‘ עכ”לחיר ‪.‬‬ ‫ויקח אשה ושמה קטורה‪ ,‬היינו דמלבד הגר שהחזיר‪,‬‬ ‫(אגדות הש”ס ‪ -‬זבחים פה‪ ‬ב ‪ -‬אות ב)‬ ‫עוד הוסיף ליקח קטורה (עיין ברשב”ם פרשת חיי שרה ‬ ‫שכתב קטורה לפי הפשט אין זו הגר‪ .‬ובפסוק ולבני הפלגשים‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫וטר‪ .‬להג”ר אהרן שמואל קאיידנובר‪ .‬חבר בית דינו של בעל חלקת מחוקק על שו”ע‪ .‬מח”ס ברכת הזבח על קדשים ועוד‪ .‬נלב”ע תל”ו‪.‬‬ ‫זטר‪ .‬הרה”ק בעל ייטב לב זצ”ל‪.‬‬ ‫זיר‪ .‬הגה”ק בעל שו”ת ערוגת הבשם זצ”ל‪.‬‬ ‫חיר‪ .‬ועל זה העיר רבינו על דברי הרה”ק בעל ייטב לב‪ ,‬וז”ל‪ :‬ובתחלה כשראיתי זאת שמחתי מאד‪ ,‬אך אח”כ כשעיינתי בגמ‘ שבת נ”ד ב‘‬ ‫ראיתי דשם כתוב עץ א‘ יש בכרכי הים ”וחנון” שמו – לא יוחני – ובפ‘ הברטנורה פ”ה דשבת מ”ד כתב עץ א‘ יש ששמו יוחנן וכו‘ – ג”כ לא‬ ‫יוחני – ובפי‘ המשניות להרמב”ם שם כתב ששמו ”יחנון” וכו‘ ע”ש – א”כ מבואר דעץ הנ”ל אין שמו יוחני כמ”ש בשו”ת אבני צדק הנ”ל‬ ‫ע”כ דבריו צ”ע‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬ ‫וע”ז העיר ידידנו הרה”ג בעל בנין שלום שליט”א‪ :‬הנה כן האיר לנכון בהגהות מהר”ן להגאון ממאד בעל שו”ת בית נפתלי ועוד‪[ ,‬בסוף ספר‬ ‫מנחת עומר הנד”מ ע”י מכון ממלכת כהנים] באות ד כתב להעיר ע”ד התשו‘ הנ”ל וז”ל (שם חלק יו”ד סימן ק”ג) הביא הגמרא שבת נב‬ ‫ע”ב במה רחלים יוצאות בחנונות‪ ,‬ומפרש בגמ‘ דעץ אחד שמו יוחני ומשימין בחוטמי רחלים להפריד התולעים שבמוח רחלים‪ ,‬והיינו שמו‬ ‫יוחני וכו‘‪ ,‬נ”ב לפנינו בגמרא שבת הנ”ל איתא עץ אחד יש בכרכי הים וחנון שמו ולא יוחני‪ ,‬ואולי חשב הגמרא אחד‪ ,‬ואולם ברע”ב שבת‬ ‫שם פ”ה מ”ד מצאתי הגירסא יחנון ועיי”ש עכ”ד‪ ,‬וכנראה מדבריו דע”פ דברי הרע”ב מיושב דבריהם‪ ,‬וגם בלא”ה כתב דאולי חשב דהלשון‬ ‫נופל על הלשון והכל ענין אחד הוא‪ ,‬ולא קשה מידי‪.‬‬ ‫וכיוצ”ב כתב הגאון מהר”ם אריק בעל אמרי יושר בספרו טל תורה (זבחים שם) וז”ל (זבחים סב ע”ב) פתח ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה‬ ‫יוחני וכו‘‪ ,‬יש לפרש דהנה יפלא אחר שהוליד אברהם בנו הקדוש יצחק מאין נצמח שהוליד אח”כ כמה בנים שאינם הגונים כבני קטורה‪,‬‬ ‫הנק‬ ‫הרש ייח תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫י”ה‪ ,‬ועל ידי הכתובה דהוא אותיות כתב ו”ה נעשה ‬ ‫ולבני הפילגשים אשר לאברהם‬ ‫השם שלם‪ ,‬אבל בפלגשים דליכא כתובה (סנהדרין י א)‬ ‫נתן אברהם מתנת (בראשית כה‪ ,‬ו)‬ ‫[אמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬נשים בכתובה ובקידושין‬ ‫פלגשים בלא כתובה ובלא קידושין] לא נשאר אלא‬ ‫למה כתיב פלגשיםחסר‬ ‫פלג ‪ -‬שם‪ ,‬וזה כוונת רש”י פלגשים חסר כתיב דלא‬ ‫שמעתי ברש”י סוף פרשת חיי שרה ולבני הפלגשים‬ ‫נשאר אלא פלג שם (הוי”ה) לפי דנשים בכתובה ‬ ‫‪ -‬חסר כתיב וכו‘ נשים בכתובה‪ ,‬פלגשים בלא כתובה‪.‬‬ ‫פלגשים בלא כתובהטיר ‪ ,‬אם כן ליכא רק חצי שםכר ‪.‬‬ ‫(אות פ‘ ‪ -‬פלגשים)‬ ‫דאמרו חז”ל (סוטה יז א) איש ואשה [זכו] שכינה‬ ‫שרויה ביניהם (פירוש) דבאיש י‘ ובאשה ה‘ והוא שם‬ ‫צורתא דשמעתתא‬ ‫הכא‪ ,‬פירוש פלגש בגבעה הוה שפיכת דמים‪ .‬ומדלא‬ ‫פירש כן גם בגלוי עריות כי הכא בפלגש בגבעה‪,‬‬ ‫ולבני הפילגשים אשר לאברהם‬ ‫נתן אברהם מתנת (בראשית כה‪ ,‬ו)‬ ‫צריך לומר דסבירא ליה פלגש [הוא] בלא קידושין ‪-‬‬ ‫ולא הוה גלוי עריות‪ .‬וסותר עצמו למה שכתב בסוף‬ ‫‪spacer‬‬ ‫פרשת חיי שרה נשים בכתובה פלגשים בלא כתובה‪,‬‬ ‫האם פלגשים בקידושין אולא‬ ‫ומשמע תרווייהו בקידושין‪ ,‬ורמב”ן השיג עליו שם‬ ‫[במסכת גיטין] (דף ו ב) אמר ר‘ יהודה אמר רב כל‬ ‫עיין שם‪ ,‬וצ”ע עכ”ל – וגם בנו הגאון כתב סופר ז”ל‬ ‫המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף הוא בא לידי‬ ‫בחידושיו לגיטין הביא הקושיא הנ”ל בשם אביו ז”ל‬ ‫ג‘ עבירות‪ ,‬גילוי עריות ושפיכת דמים וחילול שבת‪,‬‬ ‫ולא תירץ מאומה כיעויין שם‪.‬‬ ‫ופירש רש”י ‪ -‬גילוי עריות‪ ,‬כשמגיע זמן טבילתה ‬ ‫בעת צינה והיא יראה לומר לא טבלתי ומשמשתו‬ ‫ולפענ”ד מעולם לא עלה על דעת רש”י לפסוק ‬ ‫נדה‪ ,‬שפיכת דמים‪ ,‬כי הכא וכו‘ – כתב בחידושי חתם‬ ‫דפלגשים בקידושין‪ ,‬וגם ידוע דרש”י אינו פסקן‬ ‫סופר ז”ל לכאן וז”ל‪ :‬ושפיכת דמים פירש רש”י כי‬ ‫רק פרשן‪ ,‬ולא מביא פסקי הלכות אלא מה שהוא‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫כדאי‘ במד”ר שדרש שמותם לגנאי שהי‘ מזמרין ומנקשין לע”א‪ ,‬אבל ענין זה הי‘ להוציא הפסולת שנשאר באברהם מאביו תרח‪ ,‬וישאר‬ ‫אברהם זך ונקי והאשה קטורה היתה מסוגלת לזה להוציא פסולת המוחין‪ ,‬וזה כענין שאמרו בשבת (נד ע”ב) עץ א‘ בכרכי הים וחנון שמו‪,‬‬ ‫ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה שהתעטש ויפלו דרני ראשה‪ ,‬וע‘ רש”י שם דרני תולעים‪ ,‬וזה הי‘ אפשר כוונת ר”ט שמה יוחני ע”ש העץ‬ ‫הנ”ל ששמו חנון שטבעו להוציא תולעים ופסולת שבמוח‪ ,‬והקשו לו הא קטורה כתיב‪ ,‬והשיב להם קטורה היינו הבנים שהם פסולת המוחין‬ ‫מתרח וע”י יצאו מאברהם ע”כ שפיר קרא אותה יוחני ע”ש העץ הנ”ל ודו”ק‪ ,‬הרי מבואר ג”כ דסברתו דהלשון נופל על הלשון‪ ,‬והכל ענין אחד‪.‬‬ ‫ובגוף הענין מהראוי לציין דברי הגמרא סוטה (כב ע”א) כגון ‘יוחני‘ בת רטיבי‪ .‬ופירש”י אלמנה מכשפה היתה עיי”ש‪ ,‬ואולי כיוונו לזה‪.‬‬ ‫שוב ראיתי בספר שמעו אמירה להגאון מהר”ש ליטש ראזענבוים זצוק”ל מגדולי התורה במדינת אונגרין‪[ ,‬כעין דבריו כתב בספה”ק פרי‬ ‫צדיק (חיי שרה אות ו ד”ה במדרש תנחומא)] וז”ל והקשו המפורשים מה ראה ר‘ טרפון לומר יוחני במקום קטורה‪ ,‬וי”ל דהנה רש”י כתב‬ ‫עה”פ ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות‪ ,‬פ‘ רבותינו שם טומאה מסר להם‪ ,‬הפלגש חסר כתיב ולא היתה אלא פלגש אחת היא הגר היא‬ ‫קטורה עכ”ל‪ ,‬והנה חרטומי פרעה שנשתמשו בשמות הטומאה בודאי הי‘ מזרע הגר המצרית‪ ,‬ומצינו במנחות (פה ע”א) שאחד מראשי‬ ‫המכשפים במצרים הי‘ שמו יוחני‪ ,‬כמ”ש שם אמרי ליה יוחנא וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים‪ ,‬ופירש”י יוחנא וממרא ראשי‬ ‫מכשפים של מצרים היו‪ ,‬ור”ט בלמדו בני אחותו רמז להם שקטורה זו הגר המצרית בקראו יוחני תחת קטורה‪ ,‬ומשום שלא הבינו דבורו‬ ‫קרא להם בני קטורה עכ”ד‪ ,‬וע”ע בספה”ק עבודת ישראל (ליקוטים עמ”ס זבחים) ובספה”ק אמרי יוסף (חיי שרה ד”ה ויוסף אברהם ויקח‬ ‫אשה ושמה קטורה) ובספה”ק מאור ושמש (חיי שרה ד”ה בגמרא דזבחים)‪.‬‬ ‫טיר‪ .‬עיין בקטע הבאה מה שהעתקנו מדברי ילקוט הגרשוני ‪ -‬אגדות הש”ס גיטין (ז א) לפרש דאם פלגשים גם אינם בקידושין‪ ,‬למה‬ ‫כתב רש”י פלגשים בלא כתובה‪.‬‬ ‫כר‪ .‬דבר זה איתא בכמה מקומות בשם הרה”ק רבי מאיר מפרימישלאן זצ”ל הובאו דבריו בספר דברי מאיר‪ .‬וכן איתא דבר זה בספר דברי‬ ‫מהרי”א להג”ר יהודה אסאד זצ”ל‪ .‬ובפנינים משולחן הגר”א ובחומש הגר”א הביא דבר זה משמי‘ דהגר”א מווילנא זצ”ל‪.‬‬ ‫אכר‪ .‬ד”ז איתא גם בתורת משה להחת”ס בפרשתן‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ונק‬ ‫כי הכתובה רק מדברי סופרים ולא מן התורה‪ ,‬אין‬ ‫צריך אל הפשט‪ ,‬ומודה רש”י דפלגשים בלא‬ ‫זה השגה כלל על רש”י‪ ,‬כי רש”י סובר שהכתובה ‬ ‫קידושין כדאיתא בסנהדרין (כא א)‪ ,‬ומה שכתב רש”י‬ ‫היא מן התורה כמו שכתב רש”י בפרשת משפטים‬ ‫פלגשים בלא כתובה‪ ,‬היינו משום דבזה מובן טעם‬ ‫בפסוק (שמות כב טו) וכי יפתה איש בתולה וגו‘ מהור‬ ‫קריאת שם פלגשים‪ ,‬ואקדים מה שכתב בספר עיון‬ ‫ימהרנה לו לאשה‪ ,‬יפסוק לה מוהר כמשפט איש‬ ‫יעקב לסנהדרין דף כ”א וז”ל‪ :‬פלגשים בלא כתובה‬ ‫לאשתו שכותב לה כתובה וישאנה עכ”ל‪ ,‬אלמא‬ ‫ובלא קידושין‪ ,‬ונקראים פילגשים על שם שהם‬ ‫קסבר רש”י שהכתובה היא מן התורה‪ ,‬ואפילו‬ ‫פלגי נשים עכ”ל‪ ,‬אך על זה קשה‪ ,‬דאם כן הוי ליה ‬ ‫לדעת הגור אריהבכר  בפרשת משפטים שם‪ ,‬דהא‬ ‫לקרותם פלגנשים‪ ,‬דהעיקר הוא הנו”ן והוא חסר מן‬ ‫דקאמר רש”י כמשפט איש לאשתו לא משפט מן‬ ‫הספר‪ ,‬על כן כתב רש”י סוף פרשת חיי שרה דלכן‬ ‫התורה קאמר אלא כדרך ומשפט העולם שכותבין‬ ‫נקראים פלגשים על שם שאין להם כתובה‪ ,‬והוא כמו‬ ‫כתובה עיין שם‪ ,‬גם כן לא קשה מידי‪ ,‬דהא על כל‬ ‫שהבאתי בספרי ילקוט הגרשוני (הבאנו דבריו בקטע‬ ‫פנים חזינן מזה דבזמן התורה היה הדרך ומנהג העולם‬ ‫לפני זה‪ ,‬עיין שם)‪ ,‬ולא בא רש”י לפרש כי אם הטעם‬ ‫לכתוב כתובה לאשתו מה שאין כן לפלגשו‪ ,‬והיינו‬ ‫למה נקראים פלגשים‪ ,‬אבל בגוף הדין ודאי מודה ‬ ‫דקאמר רש”י נשים בכתובה פלגשים בלא כתובה‪,‬‬ ‫דפלגשים הם גם כן בלא קידושין‪ ,‬אבל לא מביא‬ ‫וא”ש ודו”ק‪ ,‬ומיושב קושית החתם סופר ז”ל בכאן‪,‬‬ ‫רש”י כי אם מה שצריך לפירוש תיבת פלגשים‪ ,‬ולכן‬ ‫ואין שום סתירה בדברי רש”י ז”ל‪ ,‬כנלע”ד נכון‬ ‫לא מביא כל המאמר דגמרא סנהדרין פילגשים בלא‬ ‫בזה‪ ‬בעזהי”תגכר ‪.‬‬ ‫כתובה ובלא קידושין וזה ברור בעיני‪.‬‬ ‫(אגדות הש”ס ‪ -‬מסכת גיטין ‪ -‬דף ו ב)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ומה שהשיג עליו הרמב”ן ז”ל סוף פרשת חיי שרה ‬ ‫הפטרת חיי שרה‬ ‫בתואר ובחכמה ובממשלה וביראה‪ ,‬וידוע היה לבת‬ ‫ותאמר יחי אדוני המלך דוד‬ ‫שבע שאדוניהו לא הגיע למעלת דוד בשום ענין‪ ,‬אם‬ ‫לעולם (מלכים א‘ א‪ ,‬לא)‬ ‫כן יהיה נקרא מת‪ .‬אמנם כאשר נתן המלוכה לשלמה ‬ ‫‪spacer‬‬ ‫בנו אז לא נקרא מת‪ ,‬וזה שכתוב יחי אדוני המלך‬ ‫כאשר נתן המלוכה לשלמה בנו שהיה כמותו‬ ‫דוד לעולם‪.‬‬ ‫בתורה ובחכמה וכו‘‪ ,‬לא נקראמת‬ ‫פירוש אהבת יונתן בהפטרת חיי שרה דאיתא (בבא‬ ‫בתרא קטז א) כל מי שהניח בן כמותו אינו נקרא מת‬ ‫דבדוד נאמר שכיבה‪ ,‬ומסקינן שם דבן כמותו היינו‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בכר‪ .‬למהר”ל מפראג זצ”ל‪.‬‬ ‫גכר‪ .‬והעיר רבינו בדברי התוספות‪ ,‬וז”ל‪ :‬אך דברי התוס‘ דהכא בד”ה שלש עבירות הם צע”ג באמת‪ ,‬כי שם כ‘ התוס‘ וז”ל‪ ,‬בסדר עולם‬ ‫אמרינן דאותו יום דפלגש בגבעה שבת היה‪ ,‬ור”ח כתב שלש עבירות ג”ע ושפ”ד וחילול השם וג‘ היו בפלגש בגבעה ולהכי לא חשיב אבר‬ ‫מן החי עכ”ל – ומבואר כוונתם בהרי”ף שעל העין יעקב דלפירש”י קשה דהיל”ל לפעמים הוא בא לידי אבמה”ח כההיא דר‘ חנינא בן‬ ‫גמליאל (דלקמן) אמנם לשני הפירושים של בעלי התוס‘ לא קא חשיב ר”י א”ר אלא ג‘ דברים שנמצאו בבת אחת בפלגש בגבעה שהיה בו‬ ‫ג”ע ושפ”ד וחילול שבת שביום שבת היה‪ ,‬וכן לפי‘ ר”ח ג”ע ושפ”ד וחילול השם כולם היו בבת אחת בפלגש בגבעה ולא חשיב אבמה”ח‬ ‫שלא היה באותה שעה עכ”ד ע”ש – ופלא גדול דהלא פלגש הוא בלא קידושין וא”כ מאי ג”ע הי‘ בפלגש בגבעה‪ ,‬ואין לומר דהתוס‘ סוברים‬ ‫דפלגש היינו בקידושין‪ ,‬דא”כ סתרי דבריהם מיני‘ ובי‘ דלעיל כתבו שאפי‘ פלגשים לא היה דרכם להחזירם לאחר זנותם וכו‘ ואי פלגש‬ ‫בקידושין מה אפילו פלגשים כו‘ פשיטא דאסור להחזירם לאחר זנותם כמו בנשים דמאי שנא וצע”ג‪.‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫שנטל על עצמו הנצחת מדור‪:‬‬ ‫נ‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■פניני נ״ך‬ ‫■פניני השערים (מהקדמות ספרי רבינו) מכר ‪$1,800.00‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪$2600.00‬‬ ‫■מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות באידיש)‬ ‫‪$3600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני התורה (כל חומש)‬ ‫‪$2,600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני הדרוש‬ ‫‪$3600.00‬‬ ‫ר‬ ‫‪ 1‬נמכ‬ ‫■פניני המועדים (כל מועד)‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■תולדות הגרשוני‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני תהלים‬ ‫‪$5,400.00‬‬ ‫■אוצרות הפנינים ‪ -‬מפתחות לג׳ כרכים‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■פניני משלי‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬שזכות‬הפצת‬תורתו‬של‬הגאון‬המחבר‬זצוק”ל‬תעמוד‬לו ולכל הנלוים אליו‪‬,‬להגדיל‬תורה‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬נחת‬והרחבת‬הדעת‪ ,‬ולהתברך בברכה המשולשת התורה‪-‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫עוד זכויות הנצחה‪:‬‬ ‫■עמוד שלם (בג׳ כרכים) ‪$2,400‬‬ ‫■עמוד שלם (בב׳ כרכים) ‪$1,800‬‬ ‫■עמוד שלם (בכרך א׳) ‪$1,000‬‬ ‫‪$750‬‬ ‫■חצי עמוד‬ ‫‪$500‬‬ ‫■שליש עמוד‬ ‫‪$360‬‬ ‫■רבע עמוד‬ ‫‪$180.00‬‬ ‫■מעות קדימה‬ ‫■‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬שזכות‬הפצת‬תורתו‬של‬הגאון‬המחבר‬זצוק”ל‬תעמוד‬לו ולכל הנלוים אליו‪‬,‬להגדיל‬תורה‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬נחת‬והרחבת‬הדעת‪ ,‬ולהתברך בברכה המשולשת התורה‪-‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫מכתב נפלא‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מרבינו הגה״צ בעל ילקוט הגרשוני‬ ‫יומא דהילולא ט״ז אייר‪ ,‬תרצ״ו‬ ‫מכתב בכתי״ק הגאון בעל ילקוט הגרשוני זצוק״ל בסגולת הדפסת ספריו הנפלאים‬ ‫״אולי יזדמן לפניו איש נדיב אחד שרוצה לעשות זכר עולם לו ולאבותיו‪....‬הקב״ה ישלם שכרו הרבה מאוד‬ ‫לפי גודל המצוה והחסד אשר יעשה בזה עמי‪...‬‬ ‫״שם עולם אתן לו אשר לא יכרת״‬