הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — חיי שרה (2026-11-02)

גליון רל"ב פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ”ק
הדלה”נ ברוקלין • | 4:28מאנסי • |4:27לעיקוואד • |4:30ירושלים • | 4:10בני ברק • |4:24מאנטריאל • | 4:16לאנדאן • 4:06מולד :יום ב' אחה"צ
מוצש"ק ברוקלין • |5:58מאנסי • |5:57לעיקוואד • | 6:00ירושלים • |6:02בני ברק • |5:58מאנטריאל • |5:46לאנדאן • 3:27 5:36עם 3חלקים
ברכות השחר )ב(
אמנם כיון שהרבה אחרונים כתבו לפקפק על זה, נוהגים להסמיך ברכת "אלוקי נשמה"
הוריני
על כן אם נזכר אחר "ברוך שאמר" שעדיין לא אמר אל ברכת "אשר יצר":
ה' דרכך
אלוקי נשמה ,יכוין תיכף שאין ברצונו שברכת מחיה
יש שני מנהגים בזמן אמירת ברכת "אלוקי
המתים תפטרנו מלברכה ,שבדעתו לברכה אחר
נשמה" ,הרמ"א (סימן מו ס"ט) כתב לאמרה אחר ברכת
התפילה -ואז יכול לברכה אחר כך .ונכון שיעשה
קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות התורה ומשנת אלו דברים ,אבל שאר פוסקים כתבו
להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ
לעצמו איזה סימן כדי שלא ישכח (עי’ משנ"ב ס"ו סקי"ב,
לאמרה קודם ברכת התורה -תיכף אחר אמירת
וע"ע תהל"ד סי’ מו סק"ב).
"אשר יצר" שמברך על יציאתו לביה"כ בבוקר (טור).
כל זמן שהאדם חי אם לא נזכר אלא אחר תפילתו ,כתב הביאור
מנהגינו להסמיכה לברכת "אשר יצר" .והטעם
אפשר לתקן מעשיו הלכה (סי’ נב ד"ה ומ"מ) שיניח עצמו מעט לישון ,ואז
כתבו הראשונים כדי שתהא ברכת "אלוקי נשמה"
כשיתעורר יכול לברך.
ולחזור להקב"ה ברכה הסמוכה לחבירתה (שבשביל זה אינה פותחת
ב’ברוך’ כמו שאר ברכות .והרמ"א ס"ל כמ"ש המחבר סימן ו’ ס"ג
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע ברכות התורה
דהוי ברכת הודאה ע"ש).
רעד"ר חיי שרה תשמ"ג נזכר אחר שהתחיל "ברוך שאמר" שעדיין לא
אבל צריך לזכור שאי אפשר לברך "אשר יצר" אם
ויהיו חיי שרה וגו' ברש"י בת ק' כבת כ' אמר ברכת התורה ,יפסיק מיד ויברך ,וגם יאמר
כבר בירך פעם אחת מיד בבוקר ,אלא צריך להתחיל
לחטא וכו' .ונראה לומר דהנה מטבע פסוקי ברכת כהנים כנהוג (משנ"ב סי’ נא סק"י) ,ואח"כ
‘אלוקי נשמה’ בלבד .וביותר הדבר מצוי אצל הנשים
האדם כשהוא מזקין ומגיע לשנת המאה ימשיך פסוקי דזמרה היכן שפסק .וכ"ש אם נזכר בין
שמברכות ברכות השחר באמצע היום -ויש
שכבר עבר ובטל מן העולם ,ורואה ישתבח ליוצר אור ,שמברך שם.
להזהירן על כך.
בעצמו שעדיין לא עשה שום מצוה נזכר אחר שהתחיל "יוצר אור" :כיון שברכת
אהבת עולם פוטרת מברכת התורה (כדלהלן) יש
להקב"ה ,ואף שמונה עשרה אחת לא
לכתחילה לכוין שאין ברצונו ש’אהבת עולם’
שכח לברך ברכות השחר קודם
התפלל כדת ,ולא למד אף שורה אחת
תפטרנו ,שכך יוכל לברך ברכת התורה כדרכו מיד
התפילה ,מה דינו לגבי ברכת על נטילת
של תורה לשמה ,נופל מזה ליאוש רח"ל. ידים ,אלוקי נשמה ,וברכות התורה?
אבל שרה אמנו היתה בבת ק' כבת כ' אחר תפילת שמונה עשרה -כ"ק מרן אדמו"ר
וכבת ז' שאז האדם עדיין בגבורתו הגה"ק זי"ע בתשובה (שו"ת דברי יציב סי’ נא סוף אות ג’, על נטילת ידים
ומצפה לעתיד מזהיר ,שיתעלה להיות עפ"י הפמ"ג סי’ נב מ"ז סק"א ע"ש דבר בטעמו). אם לא בירך ענט"י קודם התפילה שוב לא יברך
גדול במדריגות .וכן בבת ק' לא אם לא נזכר אלא אחר ברכת אהבת עולם -ברכת אחר התפילה ,שלא נתקן נטילת ידים רק קודם
התייאשה לומר ,מה אני מה חיי ,די לי ‘אהבת עולם’ פטרתו .אבל לזה צריך "שילמד מיד שאלות
התפילה (משנ"ב סי’ נב סק"ב). ותשובות
אחר כך" -דהיינו מיד אחר התפילה .וכשמכוין לשם קצרות,
שהייתי מרמה את עצמי עד עכשיו נזכר באמצע פסוקי דזמרה ,יברך אותה בין על ידי
בתקוות שוא ,וכל ימי נכשלתי ולא לימוד בעת אמירת "פטום הקטורת" שפיר יצא בזה ישתבח לברכת יוצר .אבל אחר תפילת שמו"ע הרה"ג
(שסיום התפילה אינו נחשב הפסק (משנ"ב סי’ מז סקט"ו) .אהבת ר' ישכר
עמדתי בנסיון ,ומה אוכל להואיל עכשיו בלחש שוב לא יברך אותה[ .אא"כ הוא ש"ץ שעיקר דוב
וויעדער
עולם פוטרת אעפ"י שלא כיוון לצאת בה יד"ח (שם סקי"ד) ,והטעם
כשאני כחרס הנשבר ,אלא בת ק' כבת כ' תפילתו הוא בחזרת הש"ץ].
לחטא ,היינו שהתחזקה לחזור בתשובה
שצריך ללמוד מיד הוא כדי שיהא ‘ניכר’ שאהבת עולם היה במקום
ברכה"ת (שם סקט"ו)). ביום שיש מוסף יכול לברכה כל זמן שלא
שליט"א
דומ"ץ
בהיותה כבת ק' כמו בהיות בת כ' .וז"ש אם לא למד מיד ,כתב בשועה"ר (סי’ מז סוס"ו) התפלל מוסף (עי’ פסקי תשובות הע’ [ .)56יתר דיני דקהלתינו הק‘
במאנסי
רש"י שני חיי שרה ,כולן שוין לטובה. שאעפ"כ אינו מברך שוב אחר התפילה (דבדיעבד הברכה נתבארו בהלכות השכמת הבוקר]
היינו שתמיד התחזקה בתקוה להשי"ת סומכים על ק"ש שהוא במקום לימוד לכמה דיעות) .ובאופן זה
אשר לא יחפוץ במות המת כי אם בשוב נראה ,שאם אפשר נכון להדר אחר אחד שעדיין לא אלוקי נשמ ה
רשע מדרכו וחיה ,והנותן ליעף כח ולאין בירך ברכה"ת שיוציאנו י"ח מספק. יש שכתבו שאם כבר התפלל שמונה עשרה
אונים עצמה ירבה יתן לה כח ודעת ובירך "מחיה המתים" -שהיא דומה "להמחזיר
[גם 'אהבת עולם' של ערבית פוטרת מברכה"ת ,עי’ משנ"ב
לעבודתו יתברך. נשמות ,"...שוב אינו יכול לומר אלוקי נשמה (פר"ח סי’
סקי"ג ,ומביאו רבינו זי"ע בשו"ת דברי יציב שם אות ד’].
נב ס"א).
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג גﬥיון הוריני פרשﬨ חיי שרה תשפ"ז
הלכה למעשה < המשך
ללימודו ,לא יצא ידי ברכתו ,לכן אין מפסיקים אלא אבל אם ממש אי אפשר לו להביא עצמו לידי חיוב, איך פוטרת 'אהבת עולם'? כי יש בה מעין ברכת
אומרים תיכף פסוקי 'ברכת כהנים’ ,משנת 'אלו דברים’, וגם אין לו ממי לשמוע ,יכול לברכן בעצמו ,כפשטות התורה' :ותן בליבנו וכו' ללמוד וללמד' (רש"י ברכות
וברייתא ד’אלו דברים שאדם אוכל'( .מקרא ,משנה ,גמרא) דברי הרמ"א ,וכן הוא על פי קבלה (עי’ כל המ"מ בפסק"ת הע’
יא ע"ב) .ואע"ג שעיקר הברכה בברכה"ת היא הפתיחה
והחתימה ,ובאהבת עולם אין הפתיחה וחתימה על
(משנ"ב סי’ מז סקי"ט ,וע"ש מה הדין בדיעבד). .)160 ענין התורה ,מ"מ כיון שפותח ב'אהבת עולם אהבתנו'
אולם יש לדעת שאם אינו מבין או אינו מכוין מה וחותם ב'הבוחר בעמו ישראל באהבה' הרי זו ברכת
שאומר ,כתבו פוסקים שאינו נחשב 'לימוד’ (מג"א סי’ נ עד איזה שעה יכולים לברך ברכות השחר? התורה ממש ,שאין לך אהבה רבה ואהבת עולם יותר
סק"ב ,ועי’ שועה"ר הל’ ת"ת פ"ג הי"ג) ,על כן היה כ"ק מרן לכתחילה יברך עד סוף שעה רביעית שביום ,ולפחות מנתינת התורה הקדושה( ...ערוה"ש סימן מ"ז סט"ז ,ועי'
אדמו"ר הגה"ק זי"ע מעורר כמה פעמים שצריך לכוין תורת חיים סי' מ"ז שנתקשה איך נפטרו כל השלש ברכות)
עד חצות ,ובדיעבד יכול לאומרם אפילו בלילה עד שעת
פירוש ברכת כהנים ואלו דברים ,שאם לא כיוון לא יצא השינה ,חוץ מברכת 'המעביר שינה’ שבלילה אם אפילו
ידי חובתו לדעת הרבה פוסקים (רעד"ר עקב תשל"ג ע"ש, רק חוטפתו שינה שוב אינו יכול לאומרה (משנ"ב סי’ נב הניעור כל הלילה ,האם יכול לברך ברכות
חורש"י חקת תשד"מ). סק"י) (ובמקו"ח (ד"ה הג"ה ומ"מ) כתב שרק עד תפילת ערבית). השחר" ,אלוקי נשמה" ,ו"המעביר שנה"?
* יכול לומר כל ברכות השחר אעפ"י שלא נתחייב בהן
מדוע תיקנו פסוקי יברכך וגו' והמשנה של אלו המסופק אם בירך ברכת התורה או לא ,מה כיון שמברכים להקב"ה שברא צרכי העולם (רמ"א סי’ מו
דברים וכו' ,הלא בזמן הזה היה יכול להתיישב ללמוד יעשה? ס"ח).
מיד ולהגות בתורה כדרכו בסברות וקושיות אבל ברכת "אלוקי נשמה" ו"המעביר שינה" שהם
ותירוצים ,אלא שאם יתחיל ללמוד בדרך זה ,מי יודע נחלקו הראשונים אם ברכת התורה חיובה "מן
אם מה שלמד כאן בסברותיו -תורת אמת היא ,ואם התורה" או שהיא כשאר ברכות המצוות ואינה אלא מדברות על האדם עצמו בלשון יחיד ,יש אומרים שלא
אינו אמת הלא ברכתו לבטלה ...ע"כ תקנו שיאמר "דרבנן" (עי’ שאגת אריה סי’ כ"ד) .וזה נוגע לגבי ‘ספק’ ,שאם יברכם מי שלא נתחייב בהם -כגון שהיה ניעור כל
איזה פסוקים מן התורה ומשניות שזה בודאי תורה, הוא מן התורה חייב לחזור ולברך (כמו בברכה"מ) ,ואם הלילה (א"ר סי’ מו סקי"ב ,עי’ פמ"ג א"א סק"ב).
ולאחמ"כ ילמוד מה שלבו חפץ( ...רבינו זי"ע ,חורש"י מדרבנן -הרי ספק ברכות להקל. לכן לכתחילה יש לאדם להשתדל להביא עצמו לידי
ויחי תשמ"ג) ומסקנת הרבה פוסקים שלא יברך מספק ,אלא חיוב ע"י שינה כלשהו (מג"א סוף סקי"ד) ,ואם לאו ישתדל
* לשמוע ברכות אלו מאדם אחר ויצא ידי חובתו בשמיעה
יבקש מאדם אחר שעדיין לא בירך שיוציאנו ידי חובתו.
מדוע דוקא ברכת כהנים? כתב בספה"ק תפארת (שע"ת סקי"ב ,וכ"כ משנ"ב סקכ"ד)( .בשיעור שינה להתחייב ברכה
שלמה (כי תצא) :כל האיש הלומד תורה לשמה זוכה ואם אין לו ממי לשמוע ,ילמוד מיד ולא יברך בעצמו
(כ"ה עפ"י מסקנת המשנ"ב סי’ מז סק"א ,שע"ת סק"א ,תהל"ד סק"א), כתבו הח"א וסידור הרב 'שתין נשמי’ -י"א שהוא כשלש דקות וי"א כחצי
להשפיע לבני ישראל טובות וחסדים ,וז"ש 'אם למדת שעה ,עי’ באה"ל ס"ד סט"ז ,ועי’ ס’ דרך יציב עמ’ תל"ד דמשמע מרבינו
תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך' כי צריך להיות וכן מוכח דעת כ"ק אדמו"ר זי"ע בתשובה (לקוטים סי' י"א). זי"ע דאפי’ דקה אחת מהני) (גם השינה אחר התפילה מהני ,אלא שיכוין
בחינת משפיע לזולתו ...ולזה אחר ברכה"ת בכל יום שלא לפטור עצמו בברכת מחיה המתים כנ"ל).
אומרים תיכף ברכת כהנים יברכך וגו' כי זהו עיקר החובה ללמוד מיד אחר ברכות התורה: [יש לציין שבסידור הרב משמע שברכת המעביר שינה מברך אף
הלימוד .וכן שמענו בשם הרה"ק מוה' זושא זלה"ה כי שלא ישן ,ועי' בבירורים סוף ס' 'דרך יציב' שכתב לבאר דעתו בזה
דעת רוב האחרונים שאם מפסיק בין ברכת התורה שמיקל בה יותר מ'אלוקי נשמה'].
הלכות תפילה
א ש"ץ קבוע וואס איז עלטער געווארן ,מעג ער שטעלן זיין זוהן, א שליח ציבור זאל נישט מאריך זיין צוליב טירחא דציבורא,
אויב דער זוהן איז אזוי חשוב ווי דער טאטע ,אבער נאר טאמער ער טאמער האט ער אינזין צו דאנקען השי"ת מיט זיין זיסע שטימע
האט יראת שמים און קען גוט דאווענען ,כאטש ער האט נישט א מעג ער מאריך זיין בכובד ראש באימה ויראה ,אבער ער זאל נישט
זיסע שטימע ווי דער טאטע( .רמ"א סימן נג סעיף כה ומשנ"ב סקפ"ד) מאריך זיין יותר מדאי( .מחבר סימן נג סעיף יא)
עס איז ריכטיג אז מען זאל דאווענען אינעווייניג אין א סידור ,און אויב א אדם חשוב שיקט צו צום עמוד זאל מען נישט מסרב זיין,
אודאי א שליח ציבור זאל זיכער דאווענען אינעווייניג ,כדי ער זאל אויב א פשוטע איד שיקט צו צום עמוד זאל מען מסרב זיין די
נישט ווערן צומישט פון די "אימתא דציבורא"( .משנ"ב סימן נג סקפ"ז) ערשטע מאל ,די צווייטע מאחל זאל מען זיך גרייטן צוצוגיין ,און
ביים דריטן מאל זאל מען צוגיין( .מחבר סימן נג סעיף טז)
א
עס איז דא א שיטה אז מען מעג מפסיק זיין צווישן ישתבח און
יוצר אור לצורך מצוה ,דאס איז אבער נאר ביז מען הייבט אהן א חיוב וואס דאווענט פאר'ן עמוד איז א גרויסע נח"ר פאר די
הלכה
קדיש ,אבער צווישן קדיש און ברכו טאר מען נישט ,און אודאי נישט עלטערן אין הימל ,עס איז א מצוה אז דער קהל זאל אים צולאזן
צווישן ברכו און יוצר אור( .רמ"א סימן נד סעיף ג ומשנ"ב סקי"ג)
פארן
צום עמוד ,ער קען אבער נישט צווינגען די ציבור בע"כ( .באה"ט סימן
נג סקב"ה)
שבת
מען קען נאר זאגן קדיש נאך פסוקים פון לויב פארן אייבערשטן,
אדער נאכן דאווענען ,אזוי אויך נאך משניות און ברייתות ,און אויב א איד גייט צו צום עמוד קעגן די רצון פון די קהל ,זאל מען
דערפאר לויט די שיטה אז מען מעג מפסיק זיין צווישן ישתבח און
יוצר אור לדבר מצוה ,דארף מען זאגן פסוקים פון לויב פאר מען
נישט ענטפערן אמן נאך זיינע ברכות( .רמ"א סימן נג סעיף כ"ב)
טיש
זאגט קדיש ,אויב עס איז געוועהן א לענגערע הפסק( .רמ"א סימן נד א שוחט ובודק זאל נישט צוגיין צום עמוד מיט זיינע
סעיף ג)
פארשמירטע קליידער( .רמ"א סימן נג סעיף כה)
קדיש דרבנן קען מען זאגן נאכן לערנען ,אבער נאר טאמער עס
אויב דער ציבור האט געשטעלט א בעל תפלה פאר דיי ימים
איז געוועהן 10אידן אין ביהמ"ד בשעת זיי האבן געלערענט ,דער
נוראים ,און ער שפירט זיך נישט גוט ,קען ער נישט שטעלן א
מג"א איז מקפיד מען זאל זאגן דברי אגדה פאר קדיש ,למשל ר'
צווייטן ,נאר דער ציבור קען אויף דעם מחליט זיין( .משנ"ב סימן נג
חנני' בן עקשיא אומר ...אדער אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא( ...משנ"ב
סקפ"ב)
סימן נד סק"ט)
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ב גﬥיון הוריני פרשﬨ חיי שרה תשפ"ז
א מעשה פארן שבת טיש
מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים ,זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת
צדיקים ,און דערציילן סיפורי צדיקים -עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים' ,סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א:
* ברכות התורה
עס האט דערציילט הגה"ח רבי אברהם געציל שיף זצ"ל ,וועלכע איז סיפורים ועובדות מרבותינו הקדושים זי"ע
אויפגעוואקסן אין רודניק ,די זעלבע יארן ווי רבינו זי"ע (און איז שפעטער אויך געווען *
דארט די ראש הקהל): חסידים פלעגן דערציילן אויף דער הייליגער דברי חיים זי"ע ,ווי אזוי עס איז
ווען איך בין געווען יונג האב איך געמיינט ,אז עס איז דא עפעס א רבי’שע מנהג צוגעגאנגען ביי אים די הייליגע עבודה אינדערפרי ביים זאגן ברכת התורה.
נישט צו מאכן אליינס "ברכת התורה" נאר צו יוצא זיין פון א צווייטן ,וויבאלד איך דער הייליגער דברי חיים איז אויפגעשטאנען פריה פארטאגס און איז געלאפן אין
פלעג אלעמאל זעהן ווי דער רב’ס זוהן זלמן לייב’עלע איז יוצא "ברכות התורה" פון מקוה ,ער האט געהייסן מען זאל שוין רופן דעם כותב "רבי זאנוויל" ווייל ער וויל
א צווייטן און מאכט נישט אליינס... שרייבן א תשובה .ווען ער איז צוריק געקומען פון מקוה האט ער אנגעהויבן זאגן
שפעטער האב איך פארשטאנען אז דאס איז צוליב וואס ער איז אויף א גאנצע ברכת התורה בקול רעש גדול ,און מיט א מורא’דיגע געוויין עד לב השמים ,ער האט
נאכט און לערנט... אזוי איינגעריסן און פארגאסן טרערן אז "די ווענט האבן געציטערט" און די ערד איז
* נאס געווארן פון טרערן...
עס האט דערציילט הרה"ח רבי יונתן בנימין פארקאש ז"ל: בפרט ווען ער איז אנגעקומען צו די ווערטער "ולומדי תורתך לשמה" איז ממש
איך געדענק ,אין די יארן וואס רבינו זי"ע האט געוואוינט אין קרית צאנז ,האב איך באפאלן א פחד אויף אלע ארומיגע ,וולעכע זענען געשטאנען באימה וביראה
אמאל געוויילט אין דעם ‘מלון גלי צאנז’ .איך בין ארויס זייער פריה פארטאגס און צוזעהנדיג די הייליגע עבודה.
שפאצירט אויף רחוב דברי חיים ,ווען איך בין אריבער געגאנגען נעבן די מקוה הער ווי נאר ער האט געענדיגט ברכת התורה ,האט ער זיך גלייך געגעבן א רוף אן צו
איך פלוצלינג א שטילע קול פון א געוויין ,די קול איז געווארן שטערקער און רבי זאנוויל "זאנוויל שרייב!"...
שטערקער ,און איך האב מיר זייער געוואונדערט. ווען מען האט געזעהן ווי אזוי דער הייליגער דברי חיים זי"ע וויינט ביי ברכת
איך האב אנגעהויבן נאכצוגיין פון וואו די קול קומט ,ביז איך האב פארשטאנען אז התורה ווי א קליין קינד ,האט זיך געקענט דאכטן אז עס רעדט זיך פון א איד וואס
דאס קומט גאר פונעם רבי’נס שטוב .איך בין שטייטלעך צוגאגאנגען צו די רבי’ס הויז, קען נאכנישט קיין צורת א-ב ,און ער שטייט און בעהט זיך ביים אייבערשטן ער זאל
און עס האט זיך אנטפלעקט פאר מיר א מחזה נורא הוד וואס איך וועל קיינמאל נישט אים כאטש לאזן עפעס א משהו זוכה זיין צו תורה...
פארגעסן. אז מען זאגט אזוי ברכת התורה ,איז נישט קיין חידוש אז מען וואקסט אויף א
דער רבי זי"ע איז געשטאנען און געזאגט ברכת התורה ,און ווען ער האט געהאלטן צאנזער רב ,און מען שרייבט דעם "שאלות ותשובות דברי חיים"...
ביי די ווערטער "והערב נא ה’ אלוקינו את דברי תורתך בפינו ...ונהיה אנחנו וצאצאינו דער הייליגער גרויסער דברי חיים זי"ע ,וועלכע שרייבט אויף זיך אז ער האט
וצאצאי צאצאצינו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה" האט ער אויסגעבראכן מקבל געווען סמיכה איש מפי איש ביז משה רבינו ע"ה (שו"ת דברי חיים ח"א חו"מ
אין מורא’דיגע געוויין ,און מיט טייכן טרערן האט ער איבער געזאגט די ווערטער סימן כ"ג) ,האט אזוי איינגעריסן און זיך געבעהטן "והערב נא ה’ אלוקינו את דברי
נאכאמאל און נאכאמאל ,ער האט נישט געקענט קומען צו זיך ,און געוויינט און תורתך בפינו" -מאך זיס די תורה אין מיין מויל ...אויב אזוי וואס קענען מיר זאגן,
געוויינט זאגענדיג די הייליגע ווערטער און מורא’דיגע בקשות... וויפיל דארפן מיר איינרייסן און בעטן ברחמים ובתחנונים כדי זוכה זיין צו תורה...
(הליכות חיים) (כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע -חורש"י בהעלותך תשמ"א ,רעד"ר בהעלותך תשמ"ג)
הלכה למעשה < המשך
גם כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע מחזק שיטת סק"א) ,אבל כיון שאין טעם זה לכו"ע אין לעשות כן בכל יום אחר ברכת התורה היה הולך בשוק לחפש
המחבר להקל בהרהור בלבד (שו"ת דברי יציב או"ח סי’ נ אות לכתחילה .אמנם אם אינו יכול לברך בעצמו (כגון הניעור אחר איש מזרע ישראל להעניקו מברכותיו ,מי שהיה
ג) .ובמכתב כתב רבינו זי"ע דאפשר שזה שהמהרהר אינו כל הלילה) ,ואין לו אחר ממי לשמוע ,יכול שפיר לצאת זוכה להיות ראשון ,יהיה מי שיהיה ,וזה ענין תלמידיו
של אהרן...
מברך הוא רק כשיכול להוציא בשפתיו ואינו מוציא, בשמיעה מאשתו (וזה עדיף משיברך בעצמו).
אבל באינו יכול להוציא בשפתיו ,וע"כ רק מהרהר כן על זה הן מברכות ברכות התורה ,זהו חלקן בתורה, כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע אמר" :יעצתי עצה
יצטרך לברך (שפע חיים מכתבי תורה ח"ב סי’ פ"ח). לסייע לבעליהם ללמוד ולהביא הטף (באקרויי בנייהו טובה לסדר בסדר ברכת התורה שחרית את המשנה
עוד כתב רבינו זי"ע ,שאפילו להמחמירים בהרהור, ובאתנויי גברייהו) ,ושפיר יכולות לברך "לעסוק" דהתורה נקנית במ"ח דברים לאומרה מדי יום ביומו
אין לחשוש אם מכוין בברכות אשר יצר ואלוקי נשמה בדברי תורה ,וכן ברכת "אשר בחר בנו" שעיקר הברכה
היא על נתינת התורה לעם ישראל ,שבזה הם ג"כ ללמדה ולהתבונן בה ,והוא מוסר ותוכחה מאוד נעלה"
וכדומה לדרושי ומאמרי חז"ל ,הואיל ואף אם מכוין כך
שייכים( .רבינו זי"ע ,רעד"ר עקב תשל"ג) (ישראל סבא ,רעד"ר וארא תשל"ד).
אין זה כלול בחיוב ברכת התורה כיון שאינו אומרם לשם
לימוד התורה (שו"ת דברי יציב לקוטים סי’ י).
בהרבה מקומות דיבר רבינו זי"ע אודות נידון זה ,וגם
האם מותר "להרהר" בדברי תורה קודם האם נשים חייבות בברכות התורה?
כתב מזה הרבה ,בגדר לימוד התורה בפה או בהרהור, ברכה"ת? נשים מברכות ברכות התורה (מחבר סי’ מז סי"ד) .ואמאי
ובחובת הדבר להוציא דברי תורה מפיו כמ"ש חז"ל שאז המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך (מחבר ורמ"א סי’ מברכות ,הלא אינן חייבות בתלמוד תורה ,כיון שחייבות
התורה מתקיימת אצלו (עי’ דברי יציב שם ,רעד"ר משפטים מז ס"ד). ללמוד הדינים הנוגעים להם (ב"י ומג"א) ,ויש אומרים דלא
<<< תשל"ה ,חורש"י חקת תשד"מ ,ועוד). ואע"פ שהגר"א (בביאורו) מחמיר גם בהרהור שנאמר גרע מכל ברכות מצוות עשה שהזמ"ג שמברכות (גר"א).
בלימוד התורה "והגית בו יומם ולילה" והגיון היינו בלב, להוציא אנשים :היות שחיובן מחמת 'הדינים שלהם’,
אולם יש לסמוך להקל כפשטות דברי המחבר והרמ"א. א"כ חיובן גמור ויכולות להוציא אף אנשים (פמ"ג מ"ז
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ג גﬥיון הוריני פרשﬨ חיי שרה תשפ"ז
הלכה למעשה < המשך
שיטת המחבר שעיקר מצות לימוד התורה היא באופן
שיזכור מה שלומד ,ובהרהור בלבד א"א לזכור כראוי כמבואר
בעירובין נ"ד ע"א ...והכותב דברי תורה ודאי זה גורם לו שיזכור
מה שלומד ,ולכן פסק המחבר (שם ס"ג) דצריך לברך על
הכתיבה( ...כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,מפי חדב"ן גאב"ד קרית
הבעש"ט שליט"א).
האם מותר "לשמוע" דברי תורה לפני ברכה"ת ,ומה
הדין לשמוע מ’טעיפ’?
השומע דברי תורה מפי אחר חייב בברכת התורה ,יש אומרים
משום 'שומע כעונה’ (שע"ת סי’ מ"ז ,תהל"ד סק"ב ,וכן הורה רבינו זי"ע בשיעור
חורש"י ,ראה הליכות חיים עמ’ עב) ,ויש אומרים אפילו בלא דין שומע
כעונה ,שהרי כך הוא עיקר צורת הלימוד ,שאחד אומר וחבירו או
תלמידו שומע (הגרשז"א הליכות שלמה פ"ו ה"ה).
ולשמוע שיעור מ’טעיפ’ וכדומה יש מקום להקל ,שזה בגדר
הרהור (וכ"כ הגאון דומ"ץ דקה"ק בוויליאמסבורג שליט"א בשו"ת דברי אור ח"ד
סי’ ח’ שהשמיעה בטעי"פ נחשב הרהור ,ומי שלא אמר פסוקי ברכת כהנים וכו’ ,אינו
יוצא בכך חובת לימוד).
קראוהו לעלות לתורה קודם שבירך לעצמו ברכת
התורה ,האם יכול לברך אח"כ?
כיון שמברך כשעולה לתורה ברכת 'אשר בחר בנו’ ,שוב אינו
צריך לברך לעצמו אחר הקריאה אלא ברכת 'לעסוק בדברי תורה’
ו’הערב נא’ (מחבר ומשנ"ב סי’ קלט ס"ט ,ומהני לו ברכת אשר בחר שיוכל לומר
הקריאה ביחד עם הבעל קורא .וכתב בכף החיים (שם סקמ"ז) שנכון שיכוין בעת
ברכת אשר בחר שהוא על הלימוד של כל היום).
אבל כתב הפרי מגדים (סי’ מז מ"ז סק"י) שאם יש לו שהות ,אזי
בדרך כשעולה לתורה יברך לעצמו "לעסוק בדברי תורה" "והערב
נא" -ואח"כ כשנעמד אצל הספר תורה יברך ברכה השלישית
שהיא "אשר בחר".
המגיע לבית הכנסת בשעה שמתחילים לקרות
' המגילה ,האם יכול לשמוע קודם ברכת התורה?
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע כתב בתשובה ,שיכוין שאינו
רוצה לצאת ידי מצות תלמוד תורה אלא מצות קריאת המגילה.
דהואיל ומצוות צריכות כוונה א"כ כשמכוין לקריאת המגילה אינו
מקיים מצות ת"ת (שו"ת דברי יציב או"ח סי’ ע"ש).
ברכת מזל טוב
הננו בזה לברך ולאחל מעומק הלב ברוב הוקרה והערכה ברכת מזל טוב נאמנה,
לכבוד האי גברא רבה יקירא ,מפורסם בגדולת תורתו ועבודתו ,עושה ומעשה
להרבות תורה בישראל ,בהוראה ובהפצת תורה רבות בשנים
שליט"א הג"ר ישכר דוב וויעדער
דומ"ץ דקהילתינו הק' במאנסי
העומד בראש המערכת ומוסר שיעורים יומיים וכלליים
להפיץ ידיעת ההלכה בקרב אנ"ש
-לרגל שמחת הולדת הנכדה למז"ט ובשעטו"מ -
הגליון ליום טוב נתנדב על ידי לוח הלימודים לפרשת תולדות
הרה"ג ר' ישעי' שווארץ שליט"א הרה"ח ר' מנחם מאיר שווארץ הי"ו סימן נג סעיף י-יא כח חשון א
לע"נ אביו הרה"ח ר' משה ב"ר חיים ז"ל לע"נ אביו הרה"ח ר' משה ב"ר חיים ז"ל סימן נג סעיף יב-טו כט חשון ב
ולרגל שמחת הולדת הנכד אצל בנו הר"ר יהושע הי"ו
ל חשון ג
הרה"ח ר' דוד הערשקאוויטש הי"ו
סימן נג סעיף טז-יח
הרה"ח ר' רפאל אהרן זילבערמאן הי"ו
תולדות
סימן נג סעיף יט א כסלו ד
לרגל שמחת היכנס בנו משה נ"י לעול תומ"צ למז"ט ובשעטו"מ לרגל שמחת הולדת הבן למז"ט ובשעטו"מ סימן נג סעיף כ-כב ב כסלו ה
הרה"ח ר' יעקב פרץ שווארץ הי"ו
חזרה ג כסלו ו
לרגל שמחת היכנס בנו אלעזר אברהם יוסף נ"י לעול תומ"צ למז"ט ובשעטו"מ חזרה ד כסלו ז
שיעורים יומיים ,שיעורים כלליים ,לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' 718-819-3023-8-1
לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו hoireinyאל 914-372-6987
להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון 718.819.3023-8-1-9או ע"י אימעיל gilyonhoireiny@gmail.com
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ד גﬥיון הוריני פרשﬨ חיי שרה תשפ"ז
