gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון רל"ב‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ”ק‬ ‫הדלה”נ ברוקלין • ‪ | 4:28‬מאנסי • ‪ |4:27‬לעיקוואד • ‪ |4:30‬ירושלים • ‪ | 4:10‬בני ברק • ‪ |4:24‬מאנטריאל • ‪| 4:16‬לאנדאן • ‪ 4:06‬מולד‪ :‬יום ב' אחה"צ‬ ‫מוצש"ק ברוקלין • ‪ |5:58‬מאנסי • ‪ |5:57‬לעיקוואד • ‪ | 6:00‬ירושלים • ‪ |6:02‬בני ברק • ‪ |5:58‬מאנטריאל • ‪|5:46‬לאנדאן • ‪ 3:27 5:36‬עם ‪ 3‬חלקים‬ ‫ברכות השחר )ב(‬ ‫אמנם כיון שהרבה אחרונים כתבו לפקפק על זה‪,‬‬ ‫נוהגים להסמיך ברכת "אלוקי נשמה"‬ ‫הוריני‬ ‫על כן אם נזכר אחר "ברוך שאמר" שעדיין לא אמר‬ ‫אל ברכת "אשר יצר"‪:‬‬ ‫ה' דרכך‬ ‫אלוקי נשמה‪ ,‬יכוין תיכף שאין ברצונו שברכת מחיה‬ ‫יש שני מנהגים בזמן אמירת ברכת "אלוקי‬ ‫המתים תפטרנו מלברכה‪ ,‬שבדעתו לברכה אחר‬ ‫נשמה"‪ ,‬הרמ"א (סימן מו ס"ט) כתב לאמרה אחר ברכת‬ ‫התפילה ‪ -‬ואז יכול לברכה אחר כך‪ .‬ונכון שיעשה‬ ‫קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות‬ ‫התורה ומשנת אלו דברים‪ ,‬אבל שאר פוסקים כתבו‬ ‫להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ‬ ‫לעצמו איזה סימן כדי שלא ישכח (עי’ משנ"ב ס"ו סקי"ב‪,‬‬ ‫לאמרה קודם ברכת התורה ‪ -‬תיכף אחר אמירת‬ ‫וע"ע תהל"ד סי’ מו סק"ב)‪.‬‬ ‫"אשר יצר" שמברך על יציאתו לביה"כ בבוקר (טור)‪.‬‬ ‫כל זמן שהאדם חי‬ ‫אם לא נזכר אלא אחר תפילתו‪ ,‬כתב הביאור‬ ‫מנהגינו להסמיכה לברכת "אשר יצר"‪ .‬והטעם‬ ‫אפשר לתקן מעשיו‬ ‫הלכה (סי’ נב ד"ה ומ"מ) שיניח עצמו מעט לישון‪ ,‬ואז‬ ‫כתבו הראשונים כדי שתהא ברכת "אלוקי נשמה"‬ ‫כשיתעורר יכול לברך‪.‬‬ ‫ולחזור להקב"ה‬ ‫ברכה הסמוכה לחבירתה (שבשביל זה אינה פותחת‬ ‫ב’ברוך’ כמו שאר ברכות‪ .‬והרמ"א ס"ל כמ"ש המחבר סימן ו’ ס"ג‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע‬ ‫ברכות התורה‬ ‫דהוי ברכת הודאה ע"ש)‪.‬‬ ‫רעד"ר חיי שרה תשמ"ג‬ ‫נזכר אחר שהתחיל "ברוך שאמר" שעדיין לא‬ ‫אבל צריך לזכור שאי אפשר לברך "אשר יצר" אם‬ ‫ויהיו חיי שרה וגו' ברש"י בת ק' כבת כ'‬ ‫אמר ברכת התורה‪ ,‬יפסיק מיד ויברך‪ ,‬וגם יאמר‬ ‫כבר בירך פעם אחת מיד בבוקר‪ ,‬אלא צריך להתחיל‬ ‫לחטא וכו'‪ .‬ונראה לומר דהנה מטבע‬ ‫פסוקי ברכת כהנים כנהוג (משנ"ב סי’ נא סק"י)‪ ,‬ואח"כ‬ ‫‘אלוקי נשמה’ בלבד‪ .‬וביותר הדבר מצוי אצל הנשים‬ ‫האדם כשהוא מזקין ומגיע לשנת המאה‬ ‫ימשיך פסוקי דזמרה היכן שפסק‪ .‬וכ"ש אם נזכר בין‬ ‫שמברכות ברכות השחר באמצע היום ‪ -‬ויש‬ ‫שכבר עבר ובטל מן העולם‪ ,‬ורואה‬ ‫ישתבח ליוצר אור‪ ,‬שמברך שם‪.‬‬ ‫להזהירן על כך‪.‬‬ ‫בעצמו שעדיין לא עשה שום מצוה‬ ‫נזכר אחר שהתחיל "יוצר אור"‪ :‬כיון שברכת‬ ‫אהבת עולם פוטרת מברכת התורה (כדלהלן) יש‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ואף שמונה עשרה אחת לא‬ ‫לכתחילה לכוין שאין ברצונו ש’אהבת עולם’‬ ‫שכח לברך ברכות השחר קודם‬ ‫התפלל כדת‪ ,‬ולא למד אף שורה אחת‬ ‫תפטרנו‪ ,‬שכך יוכל לברך ברכת התורה כדרכו מיד‬ ‫התפילה‪ ,‬מה דינו לגבי ברכת על נטילת‬ ‫של תורה לשמה‪ ,‬נופל מזה ליאוש רח"ל‪.‬‬ ‫ידים‪ ,‬אלוקי נשמה‪ ,‬וברכות התורה?‬ ‫אבל שרה אמנו היתה בבת ק' כבת כ'‬ ‫אחר תפילת שמונה עשרה ‪ -‬כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫וכבת ז' שאז האדם עדיין בגבורתו‬ ‫הגה"ק זי"ע בתשובה (שו"ת דברי יציב סי’ נא סוף אות ג’‪,‬‬ ‫על נטילת ידים‬ ‫ומצפה לעתיד מזהיר‪ ,‬שיתעלה להיות‬ ‫עפ"י הפמ"ג סי’ נב מ"ז סק"א ע"ש דבר בטעמו)‪.‬‬ ‫אם לא בירך ענט"י קודם התפילה שוב לא יברך‬ ‫גדול במדריגות‪ .‬וכן בבת ק' לא‬ ‫אם לא נזכר אלא אחר ברכת אהבת עולם ‪ -‬ברכת‬ ‫אחר התפילה‪ ,‬שלא נתקן נטילת ידים רק קודם‬ ‫התייאשה לומר‪ ,‬מה אני מה חיי‪ ,‬די לי‬ ‫‘אהבת עולם’ פטרתו‪ .‬אבל לזה צריך "שילמד מיד‬ ‫שאלות‬ ‫התפילה (משנ"ב סי’ נב סק"ב)‪.‬‬ ‫ותשובות‬ ‫אחר כך" ‪ -‬דהיינו מיד אחר התפילה‪ .‬וכשמכוין לשם‬ ‫קצרות‪,‬‬ ‫שהייתי מרמה את עצמי עד עכשיו‬ ‫נזכר באמצע פסוקי דזמרה‪ ,‬יברך אותה בין‬ ‫על ידי‬ ‫בתקוות שוא‪ ,‬וכל ימי נכשלתי ולא‬ ‫לימוד בעת אמירת "פטום הקטורת" שפיר יצא בזה‬ ‫ישתבח לברכת יוצר‪ .‬אבל אחר תפילת שמו"ע‬ ‫הרה"ג‬ ‫(שסיום התפילה אינו נחשב הפסק (משנ"ב סי’ מז סקט"ו)‪ .‬אהבת‬ ‫ר' ישכר‬ ‫עמדתי בנסיון‪ ,‬ומה אוכל להואיל עכשיו‬ ‫בלחש שוב לא יברך אותה‪[ .‬אא"כ הוא ש"ץ שעיקר‬ ‫דוב‬ ‫וויעדער‬ ‫עולם פוטרת אעפ"י שלא כיוון לצאת בה יד"ח (שם סקי"ד)‪ ,‬והטעם‬ ‫כשאני כחרס הנשבר‪ ,‬אלא בת ק' כבת כ'‬ ‫תפילתו הוא בחזרת הש"ץ]‪.‬‬ ‫לחטא‪ ,‬היינו שהתחזקה לחזור בתשובה‬ ‫שצריך ללמוד מיד הוא כדי שיהא ‘ניכר’ שאהבת עולם היה במקום‬ ‫ברכה"ת (שם סקט"ו))‪.‬‬ ‫ביום שיש מוסף יכול לברכה כל זמן שלא‬ ‫שליט"א‬ ‫דומ"ץ‬ ‫בהיותה כבת ק' כמו בהיות בת כ'‪ .‬וז"ש‬ ‫אם לא למד מיד‪ ,‬כתב בשועה"ר (סי’ מז סוס"ו)‬ ‫התפלל מוסף (עי’ פסקי תשובות הע’ ‪[ .)56‬יתר דיני‬ ‫דקהלתינו הק‘‬ ‫במאנסי‬ ‫רש"י שני חיי שרה‪ ,‬כולן שוין לטובה‪.‬‬ ‫שאעפ"כ אינו מברך שוב אחר התפילה (דבדיעבד‬ ‫הברכה נתבארו בהלכות השכמת הבוקר]‬ ‫היינו שתמיד התחזקה בתקוה להשי"ת‬ ‫סומכים על ק"ש שהוא במקום לימוד לכמה דיעות)‪ .‬ובאופן זה‬ ‫אשר לא יחפוץ במות המת כי אם בשוב‬ ‫נראה‪ ,‬שאם אפשר נכון להדר אחר אחד שעדיין לא‬ ‫אלוקי נשמ ה‬ ‫רשע מדרכו וחיה‪ ,‬והנותן ליעף כח ולאין‬ ‫בירך ברכה"ת שיוציאנו י"ח מספק‪.‬‬ ‫יש שכתבו שאם כבר התפלל שמונה עשרה‬ ‫אונים עצמה ירבה יתן לה כח ודעת‬ ‫ובירך "מחיה המתים" ‪ -‬שהיא דומה "להמחזיר‬ ‫[גם 'אהבת עולם' של ערבית פוטרת מברכה"ת‪ ,‬עי’ משנ"ב‬ ‫לעבודתו יתברך‪.‬‬ ‫נשמות‪ ,"...‬שוב אינו יכול לומר אלוקי נשמה (פר"ח סי’‬ ‫סקי"ג‪ ,‬ומביאו רבינו זי"ע בשו"ת דברי יציב שם אות ד’]‪.‬‬ ‫נב ס"א)‪.‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ חיי שרה תשפ"ז‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫ללימודו‪ ,‬לא יצא ידי ברכתו‪ ,‬לכן אין מפסיקים אלא‬ ‫אבל אם ממש אי אפשר לו להביא עצמו לידי חיוב‪,‬‬ ‫איך פוטרת 'אהבת עולם'? כי יש בה מעין ברכת‬ ‫אומרים תיכף פסוקי 'ברכת כהנים’‪ ,‬משנת 'אלו דברים’‪,‬‬ ‫וגם אין לו ממי לשמוע‪ ,‬יכול לברכן בעצמו‪ ,‬כפשטות‬ ‫התורה‪' :‬ותן בליבנו וכו' ללמוד וללמד' (רש"י ברכות‬ ‫וברייתא ד’אלו דברים שאדם אוכל'‪( .‬מקרא‪ ,‬משנה‪ ,‬גמרא)‬ ‫דברי הרמ"א‪ ,‬וכן הוא על פי קבלה (עי’ כל המ"מ בפסק"ת הע’‬ ‫יא ע"ב)‪ .‬ואע"ג שעיקר הברכה בברכה"ת היא הפתיחה‬ ‫והחתימה‪ ,‬ובאהבת עולם אין הפתיחה וחתימה על‬ ‫(משנ"ב סי’ מז סקי"ט‪ ,‬וע"ש מה הדין בדיעבד)‪.‬‬ ‫‪.)160‬‬ ‫ענין התורה‪ ,‬מ"מ כיון שפותח ב'אהבת עולם אהבתנו'‬ ‫אולם יש לדעת שאם אינו מבין או אינו מכוין מה‬ ‫וחותם ב'הבוחר בעמו ישראל באהבה' הרי זו ברכת‬ ‫שאומר‪ ,‬כתבו פוסקים שאינו נחשב 'לימוד’ (מג"א סי’ נ‬ ‫עד איזה שעה יכולים לברך ברכות השחר?‬ ‫התורה ממש‪ ,‬שאין לך אהבה רבה ואהבת עולם יותר‬ ‫סק"ב‪ ,‬ועי’ שועה"ר הל’ ת"ת פ"ג הי"ג)‪ ,‬על כן היה כ"ק מרן‬ ‫לכתחילה יברך עד סוף שעה רביעית שביום‪ ,‬ולפחות‬ ‫מנתינת התורה הקדושה‪( ...‬ערוה"ש סימן מ"ז סט"ז‪ ,‬ועי'‬ ‫אדמו"ר הגה"ק זי"ע מעורר כמה פעמים שצריך לכוין‬ ‫תורת חיים סי' מ"ז שנתקשה איך נפטרו כל השלש ברכות)‬ ‫עד חצות‪ ,‬ובדיעבד יכול לאומרם אפילו בלילה עד שעת‬ ‫פירוש ברכת כהנים ואלו דברים‪ ,‬שאם לא כיוון לא יצא‬ ‫השינה‪ ,‬חוץ מברכת 'המעביר שינה’ שבלילה אם אפילו‬ ‫ידי חובתו לדעת הרבה פוסקים (רעד"ר עקב תשל"ג ע"ש‪,‬‬ ‫רק חוטפתו שינה שוב אינו יכול לאומרה (משנ"ב סי’ נב‬ ‫הניעור כל הלילה‪ ,‬האם יכול לברך ברכות‬ ‫חורש"י חקת תשד"מ)‪.‬‬ ‫סק"י) (ובמקו"ח (ד"ה הג"ה ומ"מ) כתב שרק עד תפילת ערבית)‪.‬‬ ‫השחר‪" ,‬אלוקי נשמה"‪ ,‬ו"המעביר שנה"?‬ ‫*‬ ‫יכול לומר כל ברכות השחר אעפ"י שלא נתחייב בהן‬ ‫מדוע תיקנו פסוקי יברכך וגו' והמשנה של אלו‬ ‫המסופק אם בירך ברכת התורה או לא‪ ,‬מה‬ ‫כיון שמברכים להקב"ה שברא צרכי העולם (רמ"א סי’ מו‬ ‫דברים וכו'‪ ,‬הלא בזמן הזה היה יכול להתיישב ללמוד‬ ‫יעשה?‬ ‫ס"ח)‪.‬‬ ‫מיד ולהגות בתורה כדרכו בסברות וקושיות‬ ‫אבל ברכת "אלוקי נשמה" ו"המעביר שינה" שהם‬ ‫ותירוצים‪ ,‬אלא שאם יתחיל ללמוד בדרך זה‪ ,‬מי יודע‬ ‫נחלקו הראשונים אם ברכת התורה חיובה "מן‬ ‫אם מה שלמד כאן בסברותיו ‪ -‬תורת אמת היא‪ ,‬ואם‬ ‫התורה" או שהיא כשאר ברכות המצוות ואינה אלא‬ ‫מדברות על האדם עצמו בלשון יחיד‪ ,‬יש אומרים שלא‬ ‫אינו אמת הלא ברכתו לבטלה‪ ...‬ע"כ תקנו שיאמר‬ ‫"דרבנן" (עי’ שאגת אריה סי’ כ"ד)‪ .‬וזה נוגע לגבי ‘ספק’‪ ,‬שאם‬ ‫יברכם מי שלא נתחייב בהם ‪ -‬כגון שהיה ניעור כל‬ ‫איזה פסוקים מן התורה ומשניות שזה בודאי תורה‪,‬‬ ‫הוא מן התורה חייב לחזור ולברך (כמו בברכה"מ)‪ ,‬ואם‬ ‫הלילה (א"ר סי’ מו סקי"ב‪ ,‬עי’ פמ"ג א"א סק"ב)‪.‬‬ ‫ולאחמ"כ ילמוד מה שלבו חפץ‪( ...‬רבינו זי"ע‪ ,‬חורש"י‬ ‫מדרבנן ‪ -‬הרי ספק ברכות להקל‪.‬‬ ‫לכן לכתחילה יש לאדם להשתדל להביא עצמו לידי‬ ‫ויחי תשמ"ג)‬ ‫ומסקנת הרבה פוסקים שלא יברך מספק‪ ,‬אלא‬ ‫חיוב ע"י שינה כלשהו (מג"א סוף סקי"ד)‪ ,‬ואם לאו ישתדל‬ ‫*‬ ‫לשמוע ברכות אלו מאדם אחר ויצא ידי חובתו בשמיעה‬ ‫יבקש מאדם אחר שעדיין לא בירך שיוציאנו ידי חובתו‪.‬‬ ‫מדוע דוקא ברכת כהנים? כתב בספה"ק תפארת‬ ‫(שע"ת סקי"ב‪ ,‬וכ"כ משנ"ב סקכ"ד)‪( .‬בשיעור שינה להתחייב ברכה‬ ‫שלמה (כי תצא)‪ :‬כל האיש הלומד תורה לשמה זוכה‬ ‫ואם אין לו ממי לשמוע‪ ,‬ילמוד מיד ולא יברך בעצמו‬ ‫(כ"ה עפ"י מסקנת המשנ"ב סי’ מז סק"א‪ ,‬שע"ת סק"א‪ ,‬תהל"ד סק"א)‪,‬‬ ‫כתבו הח"א וסידור הרב 'שתין נשמי’ ‪ -‬י"א שהוא כשלש דקות וי"א כחצי‬ ‫להשפיע לבני ישראל טובות וחסדים‪ ,‬וז"ש 'אם למדת‬ ‫שעה‪ ,‬עי’ באה"ל ס"ד סט"ז‪ ,‬ועי’ ס’ דרך יציב עמ’ תל"ד דמשמע מרבינו‬ ‫תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך' כי צריך להיות‬ ‫וכן מוכח דעת כ"ק אדמו"ר זי"ע בתשובה (לקוטים סי' י"א)‪.‬‬ ‫זי"ע דאפי’ דקה אחת מהני) (גם השינה אחר התפילה מהני‪ ,‬אלא שיכוין‬ ‫בחינת משפיע לזולתו‪ ...‬ולזה אחר ברכה"ת בכל יום‬ ‫שלא לפטור עצמו בברכת מחיה המתים כנ"ל)‪.‬‬ ‫אומרים תיכף ברכת כהנים יברכך וגו' כי זהו עיקר‬ ‫החובה ללמוד מיד אחר ברכות התורה‪:‬‬ ‫[יש לציין שבסידור הרב משמע שברכת המעביר שינה מברך אף‬ ‫הלימוד‪ .‬וכן שמענו בשם הרה"ק מוה' זושא זלה"ה כי‬ ‫שלא ישן‪ ,‬ועי' בבירורים סוף ס' 'דרך יציב' שכתב לבאר דעתו בזה‬ ‫דעת רוב האחרונים שאם מפסיק בין ברכת התורה‬ ‫שמיקל בה יותר מ'אלוקי נשמה']‪.‬‬ ‫הלכות תפילה‬ ‫א ש"ץ קבוע וואס איז עלטער געווארן‪ ,‬מעג ער שטעלן זיין זוהן‪,‬‬ ‫א שליח ציבור זאל נישט מאריך זיין צוליב טירחא דציבורא‪,‬‬ ‫אויב דער זוהן איז אזוי חשוב ווי דער טאטע‪ ,‬אבער נאר טאמער ער‬ ‫טאמער האט ער אינזין צו דאנקען השי"ת מיט זיין זיסע שטימע‬ ‫האט יראת שמים און קען גוט דאווענען‪ ,‬כאטש ער האט נישט א‬ ‫מעג ער מאריך זיין בכובד ראש באימה ויראה‪ ,‬אבער ער זאל נישט‬ ‫זיסע שטימע ווי דער טאטע‪( .‬רמ"א סימן נג סעיף כה ומשנ"ב סקפ"ד)‬ ‫מאריך זיין יותר מדאי‪( .‬מחבר סימן נג סעיף יא)‬ ‫עס איז ריכטיג אז מען זאל דאווענען אינעווייניג אין א סידור‪ ,‬און‬ ‫אויב א אדם חשוב שיקט צו צום עמוד זאל מען נישט מסרב זיין‪,‬‬ ‫אודאי א שליח ציבור זאל זיכער דאווענען אינעווייניג‪ ,‬כדי ער זאל‬ ‫אויב א פשוטע איד שיקט צו צום עמוד זאל מען מסרב זיין די‬ ‫נישט ווערן צומישט פון די "אימתא דציבורא"‪( .‬משנ"ב סימן נג סקפ"ז)‬ ‫ערשטע מאל‪ ,‬די צווייטע מאחל זאל מען זיך גרייטן צוצוגיין‪ ,‬און‬ ‫ביים דריטן מאל זאל מען צוגיין‪( .‬מחבר סימן נג סעיף טז)‬ ‫א‬ ‫עס איז דא א שיטה אז מען מעג מפסיק זיין צווישן ישתבח און‬ ‫יוצר אור לצורך מצוה‪ ,‬דאס איז אבער נאר ביז מען הייבט אהן‬ ‫א חיוב וואס דאווענט פאר'ן עמוד איז א גרויסע נח"ר פאר די‬ ‫הלכה‬ ‫קדיש‪ ,‬אבער צווישן קדיש און ברכו טאר מען נישט‪ ,‬און אודאי נישט‬ ‫עלטערן אין הימל‪ ,‬עס איז א מצוה אז דער קהל זאל אים צולאזן‬ ‫צווישן ברכו און יוצר אור‪( .‬רמ"א סימן נד סעיף ג ומשנ"ב סקי"ג)‬ ‫פארן‬ ‫צום עמוד‪ ,‬ער קען אבער נישט צווינגען די ציבור בע"כ‪( .‬באה"ט סימן‬ ‫נג סקב"ה)‬ ‫שבת‬ ‫מען קען נאר זאגן קדיש נאך פסוקים פון לויב פארן אייבערשטן‪,‬‬ ‫אדער נאכן דאווענען‪ ,‬אזוי אויך נאך משניות און ברייתות‪ ,‬און‬ ‫אויב א איד גייט צו צום עמוד קעגן די רצון פון די קהל‪ ,‬זאל מען‬ ‫דערפאר לויט די שיטה אז מען מעג מפסיק זיין צווישן ישתבח און‬ ‫יוצר אור לדבר מצוה‪ ,‬דארף מען זאגן פסוקים פון לויב פאר מען‬ ‫נישט ענטפערן אמן נאך זיינע ברכות‪( .‬רמ"א סימן נג סעיף כ"ב)‬ ‫טיש‬ ‫זאגט קדיש‪ ,‬אויב עס איז געוועהן א לענגערע הפסק‪( .‬רמ"א סימן נד‬ ‫א שוחט ובודק זאל נישט צוגיין צום עמוד מיט זיינע‬ ‫סעיף ג)‬ ‫פארשמירטע קליידער‪( .‬רמ"א סימן נג סעיף כה)‬ ‫קדיש דרבנן קען מען זאגן נאכן לערנען‪ ,‬אבער נאר טאמער עס‬ ‫אויב דער ציבור האט געשטעלט א בעל תפלה פאר דיי ימים‬ ‫איז געוועהן ‪ 10‬אידן אין ביהמ"ד בשעת זיי האבן געלערענט‪ ,‬דער‬ ‫נוראים‪ ,‬און ער שפירט זיך נישט גוט‪ ,‬קען ער נישט שטעלן א‬ ‫מג"א איז מקפיד מען זאל זאגן דברי אגדה פאר קדיש‪ ,‬למשל ר'‬ ‫צווייטן‪ ,‬נאר דער ציבור קען אויף דעם מחליט זיין‪( .‬משנ"ב סימן נג‬ ‫חנני' בן עקשיא אומר‪ ...‬אדער אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא‪( ...‬משנ"ב‬ ‫סקפ"ב)‬ ‫סימן נד סק"ט)‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ב‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ חיי שרה תשפ"ז‬ ‫א מעשה פארן שבת טיש‬ ‫מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים‪ ,‬זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת‬ ‫צדיקים‪ ,‬און דערציילן סיפורי צדיקים ‪ -‬עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים'‪ ,‬סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪:‬‬ ‫*‬ ‫ברכות התורה‬ ‫עס האט דערציילט הגה"ח רבי אברהם געציל שיף זצ"ל‪ ,‬וועלכע איז‬ ‫סיפורים ועובדות מרבותינו הקדושים זי"ע‬ ‫אויפגעוואקסן אין רודניק‪ ,‬די זעלבע יארן ווי רבינו זי"ע (און איז שפעטער אויך געווען‬ ‫*‬ ‫דארט די ראש הקהל)‪:‬‬ ‫חסידים פלעגן דערציילן אויף דער הייליגער דברי חיים זי"ע‪ ,‬ווי אזוי עס איז‬ ‫ווען איך בין געווען יונג האב איך געמיינט‪ ,‬אז עס איז דא עפעס א רבי’שע מנהג‬ ‫צוגעגאנגען ביי אים די הייליגע עבודה אינדערפרי ביים זאגן ברכת התורה‪.‬‬ ‫נישט צו מאכן אליינס "ברכת התורה" נאר צו יוצא זיין פון א צווייטן‪ ,‬וויבאלד איך‬ ‫דער הייליגער דברי חיים איז אויפגעשטאנען פריה פארטאגס און איז געלאפן אין‬ ‫פלעג אלעמאל זעהן ווי דער רב’ס זוהן זלמן לייב’עלע איז יוצא "ברכות התורה" פון‬ ‫מקוה‪ ,‬ער האט געהייסן מען זאל שוין רופן דעם כותב "רבי זאנוויל" ווייל ער וויל‬ ‫א צווייטן און מאכט נישט אליינס‪...‬‬ ‫שרייבן א תשובה‪ .‬ווען ער איז צוריק געקומען פון מקוה האט ער אנגעהויבן זאגן‬ ‫שפעטער האב איך פארשטאנען אז דאס איז צוליב וואס ער איז אויף א גאנצע‬ ‫ברכת התורה בקול רעש גדול‪ ,‬און מיט א מורא’דיגע געוויין עד לב השמים‪ ,‬ער האט‬ ‫נאכט און לערנט‪...‬‬ ‫אזוי איינגעריסן און פארגאסן טרערן אז "די ווענט האבן געציטערט" און די ערד איז‬ ‫*‬ ‫נאס געווארן פון טרערן‪...‬‬ ‫עס האט דערציילט הרה"ח רבי יונתן בנימין פארקאש ז"ל‪:‬‬ ‫בפרט ווען ער איז אנגעקומען צו די ווערטער "ולומדי תורתך לשמה" איז ממש‬ ‫איך געדענק‪ ,‬אין די יארן וואס רבינו זי"ע האט געוואוינט אין קרית צאנז‪ ,‬האב איך‬ ‫באפאלן א פחד אויף אלע ארומיגע‪ ,‬וולעכע זענען געשטאנען באימה וביראה‬ ‫אמאל געוויילט אין דעם ‘מלון גלי צאנז’‪ .‬איך בין ארויס זייער פריה פארטאגס און‬ ‫צוזעהנדיג די הייליגע עבודה‪.‬‬ ‫שפאצירט אויף רחוב דברי חיים‪ ,‬ווען איך בין אריבער געגאנגען נעבן די מקוה הער‬ ‫ווי נאר ער האט געענדיגט ברכת התורה‪ ,‬האט ער זיך גלייך געגעבן א רוף אן צו‬ ‫איך פלוצלינג א שטילע קול פון א געוויין‪ ,‬די קול איז געווארן שטערקער און‬ ‫רבי זאנוויל "זאנוויל שרייב!"‪...‬‬ ‫שטערקער‪ ,‬און איך האב מיר זייער געוואונדערט‪.‬‬ ‫ווען מען האט געזעהן ווי אזוי דער הייליגער דברי חיים זי"ע וויינט ביי ברכת‬ ‫איך האב אנגעהויבן נאכצוגיין פון וואו די קול קומט‪ ,‬ביז איך האב פארשטאנען אז‬ ‫התורה ווי א קליין קינד‪ ,‬האט זיך געקענט דאכטן אז עס רעדט זיך פון א איד וואס‬ ‫דאס קומט גאר פונעם רבי’נס שטוב‪ .‬איך בין שטייטלעך צוגאגאנגען צו די רבי’ס הויז‪,‬‬ ‫קען נאכנישט קיין צורת א‪-‬ב‪ ,‬און ער שטייט און בעהט זיך ביים אייבערשטן ער זאל‬ ‫און עס האט זיך אנטפלעקט פאר מיר א מחזה נורא הוד וואס איך וועל קיינמאל נישט‬ ‫אים כאטש לאזן עפעס א משהו זוכה זיין צו תורה‪...‬‬ ‫פארגעסן‪.‬‬ ‫אז מען זאגט אזוי ברכת התורה‪ ,‬איז נישט קיין חידוש אז מען וואקסט אויף א‬ ‫דער רבי זי"ע איז געשטאנען און געזאגט ברכת התורה‪ ,‬און ווען ער האט געהאלטן‬ ‫צאנזער רב‪ ,‬און מען שרייבט דעם "שאלות ותשובות דברי חיים"‪...‬‬ ‫ביי די ווערטער "והערב נא ה’ אלוקינו את דברי תורתך בפינו‪ ...‬ונהיה אנחנו וצאצאינו‬ ‫דער הייליגער גרויסער דברי חיים זי"ע‪ ,‬וועלכע שרייבט אויף זיך אז ער האט‬ ‫וצאצאי צאצאצינו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה" האט ער אויסגעבראכן‬ ‫מקבל געווען סמיכה איש מפי איש ביז משה רבינו ע"ה (שו"ת דברי חיים ח"א חו"מ‬ ‫אין מורא’דיגע געוויין‪ ,‬און מיט טייכן טרערן האט ער איבער געזאגט די ווערטער‬ ‫סימן כ"ג)‪ ,‬האט אזוי איינגעריסן און זיך געבעהטן "והערב נא ה’ אלוקינו את דברי‬ ‫נאכאמאל און נאכאמאל‪ ,‬ער האט נישט געקענט קומען צו זיך‪ ,‬און געוויינט און‬ ‫תורתך בפינו" ‪ -‬מאך זיס די תורה אין מיין מויל‪ ...‬אויב אזוי וואס קענען מיר זאגן‪,‬‬ ‫געוויינט זאגענדיג די הייליגע ווערטער און מורא’דיגע בקשות‪...‬‬ ‫וויפיל דארפן מיר איינרייסן און בעטן ברחמים ובתחנונים כדי זוכה זיין צו תורה‪...‬‬ ‫(הליכות חיים)‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ‪ -‬חורש"י בהעלותך תשמ"א‪ ,‬רעד"ר בהעלותך תשמ"ג)‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫גם כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע מחזק שיטת‬ ‫סק"א)‪ ,‬אבל כיון שאין טעם זה לכו"ע אין לעשות כן‬ ‫בכל יום אחר ברכת התורה היה הולך בשוק לחפש‬ ‫המחבר להקל בהרהור בלבד (שו"ת דברי יציב או"ח סי’ נ אות‬ ‫לכתחילה‪ .‬אמנם אם אינו יכול לברך בעצמו (כגון הניעור‬ ‫אחר איש מזרע ישראל להעניקו מברכותיו‪ ,‬מי שהיה‬ ‫ג)‪ .‬ובמכתב כתב רבינו זי"ע דאפשר שזה שהמהרהר אינו‬ ‫כל הלילה)‪ ,‬ואין לו אחר ממי לשמוע‪ ,‬יכול שפיר לצאת‬ ‫זוכה להיות ראשון‪ ,‬יהיה מי שיהיה‪ ,‬וזה ענין תלמידיו‬ ‫של אהרן‪...‬‬ ‫מברך הוא רק כשיכול להוציא בשפתיו ואינו מוציא‪,‬‬ ‫בשמיעה מאשתו (וזה עדיף משיברך בעצמו)‪.‬‬ ‫אבל באינו יכול להוציא בשפתיו‪ ,‬וע"כ רק מהרהר כן‬ ‫על זה הן מברכות ברכות התורה‪ ,‬זהו חלקן בתורה‪,‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע אמר‪" :‬יעצתי עצה‬ ‫יצטרך לברך (שפע חיים מכתבי תורה ח"ב סי’ פ"ח)‪.‬‬ ‫לסייע לבעליהם ללמוד ולהביא הטף (באקרויי בנייהו‬ ‫טובה לסדר בסדר ברכת התורה שחרית את המשנה‬ ‫עוד כתב רבינו זי"ע‪ ,‬שאפילו להמחמירים בהרהור‪,‬‬ ‫ובאתנויי גברייהו)‪ ,‬ושפיר יכולות לברך "לעסוק"‬ ‫דהתורה נקנית במ"ח דברים לאומרה מדי יום ביומו‬ ‫אין לחשוש אם מכוין בברכות אשר יצר ואלוקי נשמה‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬וכן ברכת "אשר בחר בנו" שעיקר הברכה‬ ‫היא על נתינת התורה לעם ישראל‪ ,‬שבזה הם ג"כ‬ ‫ללמדה ולהתבונן בה‪ ,‬והוא מוסר ותוכחה מאוד נעלה"‬ ‫וכדומה לדרושי ומאמרי חז"ל‪ ,‬הואיל ואף אם מכוין כך‬ ‫שייכים‪( .‬רבינו זי"ע‪ ,‬רעד"ר עקב תשל"ג)‬ ‫(ישראל סבא‪ ,‬רעד"ר וארא תשל"ד)‪.‬‬ ‫אין זה כלול בחיוב ברכת התורה כיון שאינו אומרם לשם‬ ‫לימוד התורה (שו"ת דברי יציב לקוטים סי’ י)‪.‬‬ ‫בהרבה מקומות דיבר רבינו זי"ע אודות נידון זה‪ ,‬וגם‬ ‫האם מותר "להרהר" בדברי תורה קודם‬ ‫האם נשים חייבות בברכות התורה?‬ ‫כתב מזה הרבה‪ ,‬בגדר לימוד התורה בפה או בהרהור‪,‬‬ ‫ברכה"ת?‬ ‫נשים מברכות ברכות התורה (מחבר סי’ מז סי"ד)‪ .‬ואמאי‬ ‫ובחובת הדבר להוציא דברי תורה מפיו כמ"ש חז"ל שאז‬ ‫המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך (מחבר ורמ"א סי’‬ ‫מברכות‪ ,‬הלא אינן חייבות בתלמוד תורה‪ ,‬כיון שחייבות‬ ‫התורה מתקיימת אצלו (עי’ דברי יציב שם‪ ,‬רעד"ר משפטים‬ ‫מז ס"ד)‪.‬‬ ‫ללמוד הדינים הנוגעים להם (ב"י ומג"א)‪ ,‬ויש אומרים דלא‬ ‫<<<‬ ‫תשל"ה‪ ,‬חורש"י חקת תשד"מ‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫ואע"פ שהגר"א (בביאורו) מחמיר גם בהרהור שנאמר‬ ‫גרע מכל ברכות מצוות עשה שהזמ"ג שמברכות (גר"א)‪.‬‬ ‫בלימוד התורה "והגית בו יומם ולילה" והגיון היינו בלב‪,‬‬ ‫להוציא אנשים‪ :‬היות שחיובן מחמת 'הדינים שלהם’‪,‬‬ ‫אולם יש לסמוך להקל כפשטות דברי המחבר והרמ"א‪.‬‬ ‫א"כ חיובן גמור ויכולות להוציא אף אנשים (פמ"ג מ"ז‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ חיי שרה תשפ"ז‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫שיטת המחבר שעיקר מצות לימוד התורה היא באופן‬ ‫שיזכור מה שלומד‪ ,‬ובהרהור בלבד א"א לזכור כראוי כמבואר‬ ‫בעירובין נ"ד ע"א‪ ...‬והכותב דברי תורה ודאי זה גורם לו שיזכור‬ ‫מה שלומד‪ ,‬ולכן פסק המחבר (שם ס"ג) דצריך לברך על‬ ‫הכתיבה‪( ...‬כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‪ ,‬מפי חדב"ן גאב"ד קרית‬ ‫הבעש"ט שליט"א)‪.‬‬ ‫האם מותר "לשמוע" דברי תורה לפני ברכה"ת‪ ,‬ומה‬ ‫הדין לשמוע מ’טעיפ’?‬ ‫השומע דברי תורה מפי אחר חייב בברכת התורה‪ ,‬יש אומרים‬ ‫משום 'שומע כעונה’ (שע"ת סי’ מ"ז‪ ,‬תהל"ד סק"ב‪ ,‬וכן הורה רבינו זי"ע בשיעור‬ ‫חורש"י‪ ,‬ראה הליכות חיים עמ’ עב)‪ ,‬ויש אומרים אפילו בלא דין שומע‬ ‫כעונה‪ ,‬שהרי כך הוא עיקר צורת הלימוד‪ ,‬שאחד אומר וחבירו או‬ ‫תלמידו שומע (הגרשז"א הליכות שלמה פ"ו ה"ה)‪.‬‬ ‫ולשמוע שיעור מ’טעיפ’ וכדומה יש מקום להקל‪ ,‬שזה בגדר‬ ‫הרהור (וכ"כ הגאון דומ"ץ דקה"ק בוויליאמסבורג שליט"א בשו"ת דברי אור ח"ד‬ ‫סי’ ח’ שהשמיעה בטעי"פ נחשב הרהור‪ ,‬ומי שלא אמר פסוקי ברכת כהנים וכו’‪ ,‬אינו‬ ‫יוצא בכך חובת לימוד)‪.‬‬ ‫קראוהו לעלות לתורה קודם שבירך לעצמו ברכת‬ ‫התורה‪ ,‬האם יכול לברך אח"כ?‬ ‫כיון שמברך כשעולה לתורה ברכת 'אשר בחר בנו’‪ ,‬שוב אינו‬ ‫צריך לברך לעצמו אחר הקריאה אלא ברכת 'לעסוק בדברי תורה’‬ ‫ו’הערב נא’ (מחבר ומשנ"ב סי’ קלט ס"ט‪ ,‬ומהני לו ברכת אשר בחר שיוכל לומר‬ ‫הקריאה ביחד עם הבעל קורא‪ .‬וכתב בכף החיים (שם סקמ"ז) שנכון שיכוין בעת‬ ‫ברכת אשר בחר שהוא על הלימוד של כל היום)‪.‬‬ ‫אבל כתב הפרי מגדים (סי’ מז מ"ז סק"י) שאם יש לו שהות‪ ,‬אזי‬ ‫בדרך כשעולה לתורה יברך לעצמו "לעסוק בדברי תורה" "והערב‬ ‫נא" ‪ -‬ואח"כ כשנעמד אצל הספר תורה יברך ברכה השלישית‬ ‫שהיא "אשר בחר"‪.‬‬ ‫המגיע לבית הכנסת בשעה שמתחילים לקרות‬ ‫'‬ ‫המגילה‪ ,‬האם יכול לשמוע קודם ברכת התורה?‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע כתב בתשובה‪ ,‬שיכוין שאינו‬ ‫רוצה לצאת ידי מצות תלמוד תורה אלא מצות קריאת המגילה‪.‬‬ ‫דהואיל ומצוות צריכות כוונה א"כ כשמכוין לקריאת המגילה אינו‬ ‫מקיים מצות ת"ת (שו"ת דברי יציב או"ח סי’ ע"ש)‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫הננו בזה לברך ולאחל מעומק הלב ברוב הוקרה והערכה ברכת מזל טוב נאמנה‪,‬‬ ‫לכבוד האי גברא רבה יקירא‪ ,‬מפורסם בגדולת תורתו ועבודתו‪ ,‬עושה ומעשה‬ ‫להרבות תורה בישראל‪ ,‬בהוראה ובהפצת תורה רבות בשנים‬ ‫שליט"א‬ ‫הג"ר ישכר דוב וויעדער‬ ‫דומ"ץ דקהילתינו הק' במאנסי‬ ‫העומד בראש המערכת ומוסר שיעורים יומיים וכלליים‬ ‫להפיץ ידיעת ההלכה בקרב אנ"ש‬ ‫‪ -‬לרגל שמחת הולדת הנכדה למז"ט ובשעטו"מ ‪-‬‬ ‫הגליון ליום טוב נתנדב על ידי‬ ‫לוח הלימודים לפרשת תולדות‬ ‫הרה"ג ר' ישעי' שווארץ שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' מנחם מאיר שווארץ הי"ו‬ ‫סימן נג סעיף י‪-‬יא‬ ‫כח חשון‬ ‫א‬ ‫לע"נ אביו הרה"ח ר' משה ב"ר חיים ז"ל‬ ‫לע"נ אביו הרה"ח ר' משה ב"ר חיים ז"ל‬ ‫סימן נג סעיף יב‪-‬טו‬ ‫כט חשון‬ ‫ב‬ ‫ולרגל שמחת הולדת הנכד אצל בנו הר"ר יהושע הי"ו‬ ‫ל חשון‬ ‫ג‬ ‫הרה"ח ר' דוד הערשקאוויטש הי"ו‬ ‫סימן נג סעיף טז‪-‬יח‬ ‫הרה"ח ר' רפאל אהרן זילבערמאן הי"ו‬ ‫תולדות‬ ‫סימן נג סעיף יט‬ ‫א כסלו‬ ‫ד‬ ‫לרגל שמחת היכנס בנו משה נ"י לעול תומ"צ למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבן למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫סימן נג סעיף כ‪-‬כב‬ ‫ב כסלו‬ ‫ה‬ ‫הרה"ח ר' יעקב פרץ שווארץ הי"ו‬ ‫חזרה‬ ‫ג כסלו‬ ‫ו‬ ‫לרגל שמחת היכנס בנו אלעזר אברהם יוסף נ"י לעול תומ"צ למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫חזרה‬ ‫ד כסלו‬ ‫ז‬ ‫שיעורים יומיים‪ ,‬שיעורים כלליים‪ ,‬לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' ‪718-819-3023-8-1‬‬ ‫לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו ‪ hoireiny‬אל ‪914-372-6987‬‬ ‫להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון ‪ 718.819.3023-8-1-9‬או ע"י אימעיל ‪gilyonhoireiny@gmail.com‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ד‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ חיי שרה תשפ"ז‬