gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון פ' · פרשת חיי שרה · כ"ז חשון תשפ"ז‬ ‫בפתח ההיכל‬ ‫פנינים מתורת רבינו‬ ‫· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·‬ ‫נשמת שרה פרחה ממנה מרוב שמחה‬ ‫לעשיו‪ ,‬נמצא כי אותם המעות היו 'עובר לסוחר' ולא‬ ‫איני קונה במה שאני 'נשיא אלוקים'‬ ‫ממעשה העקידה‬ ‫נשארו אצלו‪.‬‬ ‫במסכת מועד קטן (יח‪ ).‬אמרי' 'אמר רבי יוחנן מנין‬ ‫(על התורה עמוד פ"ד)‬ ‫נְ ִׂשיא ֱאל ִֹקים ַא ָּתה ְ ּבתוֹ כֵ נ ּו וגו'‪ ,‬ו ִּפגְ ע ּו לִ י ְ ּב ֶע ְפרוֹ ן ֶ ּבן צ ַֹחר וגו'‪,‬‬ ‫שברית כרותה לשפתים שנאמר ויאמר אברהם אל‬ ‫וַ ּי ַַען ֶע ְפרוֹ ן ל ֹא ֲאדֹנִ י וגו' (כג‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה‬ ‫רפואת הנפש הוא ע"י התורה‪ ,‬ורק מי שאין בו תורה‬ ‫כתב בחובות הלבבות (שער יחוד המעשה פ"ה) שחסיד אחד‬ ‫עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם ואיסתייעא מלתא‬ ‫רפואתו ע"י שיביט בגלגלי שמים וטוב ה'‬ ‫נכנס ליקח סחורה בחנות‪ ,‬אמרו לו בחנות‪ ,‬איש צדיק‬ ‫דהדור תרוייהו'‪ .‬והיינו דכיון דאמר אברהם 'ונשובה'‬ ‫הוא זה‪ ,‬תנו לו בזול‪ ,‬אמר להם החסיד‪ ,‬לא באתי ליקח‬ ‫והיינו הוא ויצחק יחד‪ ,‬על כן נתקיים בהם‪ .‬ובתוס' שם‬ ‫וַ ה' ֵ ּב ַר ְך ֶאת ַאבְ ָר ָהם ַ ּבכּ ֹל (כד‪ ,‬א')‪.‬‬ ‫בתורתי כי אם בכספי‪ ,‬ופנה משם לחנות אחרת במקום‬ ‫נתקשו‪ ,‬מנלן ללמוד מכאן שלא יפתח את פיו לשטן‬ ‫אמרו חז"ל (ב"ב טז‪ ):‬וה' ברך את אברהם בכל‪ ,‬מאי בכל‪,‬‬ ‫לדבר על עצמו דברים הרעים‪ ,‬דילמא אברהם שאני‬ ‫שלא הכירו אותו‪.‬‬ ‫דמידה טובה מרובה‪ ,‬ולכן כשהוציא על עצמו דבר טוב‪,‬‬ ‫רשב"י אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם‬ ‫הכא נמי כן הוא אצל אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬כיון שאמרו‬ ‫נתקיים הדבר‪ ,‬אבל בביטוי דבר רע לעולם לא יקויים‪.‬‬ ‫אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא‪ ,‬ובשעה שנפטר‬ ‫'נשיא אלקים אתה'‪ ,‬אמר אברהם מעתה לא אקח מכם‬ ‫אברהם אבינו מן העולם‪ ,‬תלאה הקב"ה בגלגל חמה‪.‬‬ ‫רבינו בפרשתן (חת"ס עמ' עז‪ ,‬וכן הוא בתו"מ פרשתן עמ' עו)‬ ‫כי אם 'פגעו לי בעפרון'‪ ,‬והוא אמר 'לא אדוני' ‪ -‬כלומר‬ ‫כותב דברים נוראים בישוב תמיהתם‪ ,‬ומבאר‪ ,‬דאדרבה‪,‬‬ ‫פירשו הראשונים דאאע"ה המשיך רבים לעבודת ה'‬ ‫לא מפני שאתה אדוני ונשיא אלקים אני אומר‪ ,‬אלא‬ ‫מקרה רע אירע להם שלא זכו למות על קדושתו ית'‪.‬‬ ‫בחכמות לבו שפרסם אלקותו ברבים וריפא מדוה‬ ‫בלאו הכי השדה לך נתתיה‪.‬‬ ‫וזלה"ק‪" :‬שלפי קדושת ודביקות גדול שבשעת העקידה‬ ‫הנפשות‪ ,‬ומיד נתרפאו כל הנפשות אשר עשו בחרן‪,‬‬ ‫(תו"מ השלם עמו' ע"ט)‬ ‫היה מהראוי שיהיו אברהם ויצחק נשארים קשורים‬ ‫וכשמת תלאה בגלגל חמה‪ ,‬רוצה לומר‪ ,‬שלא נשאר‬ ‫ודבקים למעלה למעלה‪ ,‬אלא שנכשל בלשונו ונשתחוה‬ ‫אלא להתבונן בגלגלי שמים ולבוא לרפואת הנפש‪,‬‬ ‫ונשובה אליכם"‪ .‬ועל כן לא זכו לאותה מעלה למות‬ ‫כדכתיב השמים מספרים כבוד קל‪ .‬אבל יותר טוב‬ ‫מה שלא זכה אברהם למות כמו שמתה שרה‬ ‫בדביקות אלוקית‪ .‬ושפיר ילפי' מינה שלא יפתח את‬ ‫הוא ע"י תורת ה' תמימה משיבת נפש‪ ,‬ועל זה סובב‬ ‫פיו לשטן‪.‬‬ ‫כל המזמור ההוא‪ ,‬וכאשר תקנו מסדרי התפלה יוצר‬ ‫ֵ ּגר וְ תוֹ ׁ ָשב ָאנֹכִ י עִ ּ ָמכֶ ם‪ְ ׁ ,‬ש ָמעֵ נ ּו ֲאדֹנִי ְנ ִׂשיא ֱאל ִֹקים ַא ָּתה ְ ּבתוֹ כֵ נ ּו (כג‪ ,‬ד‪,‬ו)‪.‬‬ ‫והוסיף רבינו לבאר על פי זה גם את דברי חז"ל‬ ‫אור העולם הזה‪ ,‬ואח"כ ברכת אהבה רבה על תורת ה'‬ ‫אברהם אבינו ע"ה אמר להם 'גר ותושב אנכי'‪ ,‬והם‬ ‫שהביא ברש"י ריש פרשתן (כג‪ ,‬ד) 'נסמכה מיתת שרה‬ ‫תמימה‪ ,‬אולם מי שלא זכה לתורה רפואתו עדיין תלוי‬ ‫השיבו 'נשיא אלקים אתה'‪ .‬ונראה לי כי זה גופיה היה‬ ‫לעקידת יצחק‪ ,‬לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן‬ ‫בגלגל חמה‪ ,‬להביט ולבחון טוב ה'‪.‬‬ ‫הספדו של אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬שאמר בעונותי הרבים‬ ‫בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט‪ ,‬פרחה נשמתה‬ ‫'גר ותושב אנכי עמכם'‪ ,‬כי שרה הצדקת מרוב דבקותה‬ ‫ממנה ומתה'‪ .‬דודאי אין הכונה שמתה מפחד שישחט‬ ‫(חידושי חת"ס על מסכת ב"ב דף טז‪):‬‬ ‫קרבן עולה לה'‪ ,‬אלא אדרבה‪" :‬אמנם שרה היתה גדולה‬ ‫יצאה נשמתה משמחת בשורת העקידה (ראה מדור 'בפתח‬ ‫מאאע״ה‪ ,‬ע״כ מרוב שמחתה פרחה נשמתה ונדבקה‬ ‫זהירות שלא להשתדך באינו ראוי לו‬ ‫ההיכל')‪ ,‬ואני נשארתי אצלכם 'גר ותושב' בעולם הזה‬ ‫באור העליון"‪.‬‬ ‫ולא זכיתי לכך‪ .‬ואמנם האמת‪ ,‬כי העולם היה צריך עדיין‬ ‫וביאר בזה רבינו הפסוק 'ותמת שרה בקרית ארבע‬ ‫ִׂשים נָ א י ְָד ָך ַּת ַחת י ְֵרכִ י‪ ,‬וְ ַא ׁ ְש ִ ּב ֲיע ָך ַ ּבה' ֱאל ֵֹקי ַה ּׁ ָש ַמיִם וֵ אל ֵֹקי‬ ‫לאברהם אבינו ע"ה‪ ,‬ועל כן נשאר בעולם הזה לטובת‬ ‫היא חברון'‪" :‬שבמקרה ארבעה יסודות היתה נראה‬ ‫ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ל ֹא ִת ַ ּקח ִא ּׁ ָשה לִ בְ נִ י ִמ ְ ּבנוֹ ת ַה ְּכנַ ֲענִ י וגו' (כד‪ ,‬ב‪-‬ג)‪.‬‬ ‫אנשי עולם הזה‪ .‬וזה מה שהשיבו לו‪ ,‬מה שנשארת‬ ‫כמתה מיתה גופנית‪ ,‬אמנם באמת ׳היא חברון בארץ‬ ‫אצלנו היינו רק משום כי 'נשיא אלקים אתה בתוכנו'‪.‬‬ ‫כנען׳‪ ,‬שנתחברה בארץ העליונה אמא תתאה הנקראת‬ ‫הפסוק מאריך בענין זיווג יצחק וכל השתדלות שנעשה‬ ‫בזה‪ ,‬להורות לבני ישראל איך צריך זהירות יתירה‬ ‫(על התורה עמוד פ')‬ ‫ארץ כנען‪ ,‬רמזנו במקום אחר ׳כ׳נ׳ע׳ן׳ ר״ת כ׳ינור נ׳עים‬ ‫ע׳ם נ׳בל‪ ,‬ולא כאברהם שנשאר בארץ אחר מעשי‬ ‫ושקידה והשגחה רבה שלא יזווג באינו ראוי‪ ,‬ועל דרך‬ ‫העבודה הקדושה הזאת‪ ,‬וזה היה הספדו שהיה מספיד‬ ‫שאמרו חז"ל (תמיד לב‪ ).‬איזה חכם הרואה את הנולד‪,‬‬ ‫בכספו של אברהם יש ברכה לעולם‪ ,‬אך לא בכספי חוץ לארץ‬ ‫לשרה ואמר גר ותושב אנכי עמכם‪ ,‬ר״ל שהוא נשאר‬ ‫היינו שרואה את העבר וממנו לומד על העתיד‪ ,‬והוא‬ ‫בארץ בבחי׳ גר תושב ע״ד ‪ -‬גר אנכי עמך תושב ככל‬ ‫מידת הפחד המשובח כנאמר (משלי כח יד) אשרי אדם‬ ‫עֹבֵ ר לַ ּס ֵֹחר (כג‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫אבותי‪ ,‬משא״כ שרה שמרוב שמחתה בה׳ נדבקה‬ ‫מפחד תמיד‪.‬‬ ‫אולי י"ל לפי מה שאמרו חז"ל (בבא בתרא טו‪ ):‬כל הנוטל‬ ‫באור העליון‪ .‬ע״כ"‪.‬‬ ‫ומה שמצאנו גם כן בהיפוך שנתגנה מדת הפחד‪ ,‬שנאמר‬ ‫פרוטה מאיוב מתברך‪ ,‬ואם כן הוא הדין וכל שכן אברהם‬ ‫א פריילעכן שבת‬ ‫(ישעיה לג יד) פחדו בציון חטאים‪ ,‬היינו דוקא אם הדבר‬ ‫אבינו ע"ה שכל הנוטל פרוטה ממנו מתברך‪ ,‬נמצא‬ ‫המערכת‬ ‫רחוק ולא איתרמי מילתא‪ ,‬שעל זה אמרו (הקדמת חובת‬ ‫שמעות שהיה נותן לאחרים תמורת רכישת איזה דבר‪,‬‬ ‫הלבבות) 'מן הזהירות שלא תרבה להזהר'‪ ,‬אבל בדברים‬ ‫המעות האלו לא עבר מהמקבל לעולם‪ ,‬כי נשאר אצלו‬ ‫שכבר היו לעולם‪ ,‬ודאי יש לנו לשער ולדון בדברים‬ ‫ברכת הפרוטה ההיא לעולם‪ .‬אך כאן אברהם אבינו ע"ה‬ ‫ספרים חדשים מתורת רבינו החתם סופר‬ ‫שלא ייבש המעיין‬ ‫כאלו מן העבר על העתיד‪ ,‬ולכן גם בענין הזווג יש להזהר‬ ‫שנתן לעפרון כל כך מעות לא נתן לו אלא מעות חוץ‬ ‫(תורת משה עמו' פ"ג)‬ ‫בזהירות יתירה משידוך שאינו הגון‪.‬‬ ‫לארץ‪ ,‬וכהאי גוונא שאין בו ברכה‪ ,‬כמו שעשה יעקב‬ ‫קובץ אוצרות הסופר‬ ‫טעמו וראו כי טוב‬ ‫קובץ ל"ז‬ ‫גילויים חדשים מדברי תורתו של מרן זיע"א‪ ,‬ועוד גדולי הדור‬ ‫צלצלו‪:‬‬ ‫‪605-615-7010‬‬ ‫מאות שיעורים חדשים‪ ,‬שיחות‪ ,‬וסיפורי קודש‬ ‫שרואה אור לראשונה‪.‬‬ ‫מתורת מרנא החתם סופר זיע"א‬ ‫קו היכל‬ ‫קונטרס "בשערי הסופר"‪ ,‬אגרות ומכתבים מגה"צ רבי יוסף‬ ‫נפתלי שטערן זצ"ל בתורת מרן זיע"א‪.‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם!‬ ‫החתם סופר‬ ‫אפשר להשיג בבית ממכר ספרים 'ביגלאייזן'‪ ,‬ובמכון‬ ‫'אוצרות הסופר'‪.‬‬ ‫דרשות הרבנים בסעודות ההילולא של‬ ‫חדש‬ ‫מחברי ספרים חדשים בתורת רבינו החתם סופר זכאים לפרסם את ספריהם‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫רבינו בארה"ק‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬פרעשבורג‬ ‫בטעלעפאן‬ ‫ליין‪:‬‬ ‫במדור זה‪ ,‬לפרטים ניתן לפנות לאימייל‪chasamsofer3@gmail.com :‬‬ ‫‪0733.454.678‬‬ ‫‪ -‬אפטיילונג ‪- 3‬‬ ‫א‬ ‫מדור נושא פרסים‪:‬‬ ‫ואתפלפל כדת‬ ‫הגרלות מיוחדות בין המשיבים‬ ‫ֹלקים ֶאת קֹול ַהּנַ ַער‬ ‫וַ ּיִ ְׁש ַמע ֱא ִ‬ ‫לחידודא‬ ‫ספיקו של רבינו בעת המלחמה‬ ‫בשנת תקס"ט? (ב)‬ ‫· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·‬ ‫· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·‬ ‫ְּתנּו ִלי ֲא ֻחּזַ ת ֶק ֶבר ִע ָּמכֶ ם וְ ֶא ְק ְּב ָרה ֵמ ִתי ִמ ְּל ָפנָ י‪:‬‬ ‫סתירת המדרשים אם יפה תפילת החולה‪ ,‬או אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים · איך מועיל תפילת אדם בעד חבירו‪ ,‬וכי יש פיתוי דברים כלפי מעלה?‬ ‫הנה מנהג ישראל בכל הדורות לבקש מעות‬ ‫· פלוגתת הגמ' בדין טריפת הכבד התלויה בספק הנהגת הצדיק בשעת סכנה‬ ‫בתמורת אחוזת הקבר‪ ,‬ולא ליתן חלקת קבר‬ ‫אותו הרי אינו מאמין שהוא בבחי' ראש כלפיו‪ ,‬ושוב לא יועיל‬ ‫מחלוקת המדרשים אם עדיף למלט את הגדול מן העיר או‬ ‫חינם‪ .‬מה המקור לכך?‬ ‫תפילת החכם עליו לרפאותו‪ ,‬ולכן אין רפואה למכתו‪.‬‬ ‫מוטב שיהא גם הוא בכלל הצרה‬ ‫שו"ת חת"ס יו"ד סי' שלא‬ ‫ומעתה מסיים רבינו‪ ,‬דלא קשיא סתירת המדרשים בזה‪,‬‬ ‫בשבוע העבר הובאה דרשתו של רבינו ביום ח' תמוז תקס"ט‪,‬‬ ‫דבאמת אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים‪ ,‬דכיון שמידת‬ ‫בימי המלחמה בפרעשבורג‪ ,‬בה האריך לגלות את צפוניו‪,‬‬ ‫בין המשיבים בחודש חשון‪ ,‬תתקיים הגרלה‬ ‫הדין מתוחה עליו‪ ,‬עדיף שאחר יבקש רחמים עליו‪ .‬אמנם כל‬ ‫הצדדים איך לנהוג בשעת המצור‪ ,‬האם להשאר עם בני‬ ‫זה הוא בישראל דהם כגוף אחד ושפיר מועלת תפילת הזולת‬ ‫הקהילה בעיר‪ ,‬או להימלט על נפשו‪ .‬ומביא שם שנחלקו‬ ‫עליו‪ ,‬אבל באומות העולם שאינם כגוף אחד ואין תפילת‬ ‫בזה הקהילות הגדולות בישראל‪ ,‬כי בעיר פראג בעת המצור‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫האחר מועלת על הזולת‪ ,‬בזה ודאי עדיפה תפילת החולה‬ ‫ביקשו מהנודע ביהודה שיוותר יחד עמהם בעיר‪ .‬ואילו‬ ‫‪ 2‬זוכים כ"א בסך‬ ‫‪ 1,000‬ש"ח‬ ‫עצמו‪ .‬ולכן בשימעאל דרשי' דעדיפה תפילת החולה‪.‬‬ ‫במגנצא בשעת מצור מילטו את נפש רבם בעל ה'עצי ארזים'‪,‬‬ ‫‪ 400‬ש"ח‬ ‫וכן בפפד"מ את רבם ההפלאה‪ ,‬ובקובלענץ את רבם מהו׳‬ ‫דברי הקדמונים בסתירה זו אי עדיפה תפילת החולה‪ ,‬או אין‬ ‫זיסקינד גונדרש‪.‬‬ ‫חבוש מתיר עצמו‬ ‫רבינו מבאר את טעמם של שני הקהילות‪ ,‬על פי מדרשים‬ ‫תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים‪:‬‬ ‫למעשה עמדו בסתירה זו מפרשים רבים‪ ,‬וכבר הקשה כן‬ ‫חלוקים‪ .‬וזל"ק (ספר זכרון עמ' לו‪-‬לז‪ ,‬ומשם לדרשות דף שה ע"ב)‪:‬‬ ‫‪ .1‬בטעלעפאן ‪ - 605-615-7010‬אפטיילונג ‪4‬‬ ‫החזקוני (פרשת וירא שם) וכן בפי' הטור על התורה‪ .‬ובחזקוני‬ ‫"ואחר העיון נראה כי מדרשים חלוקים הם‪ ,‬דאחז״ל פ״ק‬ ‫(לאחר בחירת השפה)‬ ‫כתב ליישב דמה דאמרו אין חבוש מתיר עצמו‪ ,‬היינו משום‬ ‫‪ .2‬באימייל ‪CH3131325@gmail.com‬‬ ‫דברכות [ה׳ ע״ב] דא״ל ר״א לר״י הב לי ידך יהיב לי׳ ידי׳ ואוקמי׳‪,‬‬ ‫דחולה עצמו אינו יכול לכוין בתפלתו‪ ,‬אבל באמת אי מצי‬ ‫ומקשה הש״ס ולוקמא איהו לנפשי׳‪ ,‬ומשני אין חבוש מתיר‬ ‫יש לציין‪ ,‬שם‪ ,‬אדרעס‪ ,‬טעלעפאן‪ ,‬ומקום לימוד‪.‬‬ ‫לכוין נפשיה‪ ,‬עדיפה תפילה על פני תפילת הזולת‪.‬‬ ‫עצמו מבית האסורים‪ ,‬מזה נראה עצה טובה לשלוח הגדול‬ ‫יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת‪.‬‬ ‫והט"ז בדברי דוד כתב לחלק בין תפילה‪ ,‬לבין הצלה על ידי‬ ‫חוצה שלא יהי׳ גם הוא חבוש עמהם בסכנה‪ ,‬ואז יהי׳ תפילתו‬ ‫זכות האדם‪ ,‬דבבהיא דברכות דיהיב רב חנינא ידיה לרבי יוחנן‬ ‫עליהם יותר נשמעת מאשר תהי׳ אם נוגע גם לעצמו ומה״ד‬ ‫ואוקמיה‪ ,‬היינו בזכותיה דרב חנינא‪ .‬ובזה אמרי' דהחולה‬ ‫מתוח גם עליו"‪.‬‬ ‫עצמו אינו יכול להעמיד עצמו ע"י זכותו‪ ,‬דהרי מאותה סיבה‬ ‫ומסיים רבינו‪" :‬נמצא מכאן כדעת חכמי מנהיגי קהלות‬ ‫שלא הגינה עליו זכותו שלא יחלה‪ ,‬לא יועיל לו הזכות להרפא‬ ‫הנ״ל"‪ .‬היינו דלכן מילטו קהילות הקודש את גדוליהם אל‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫מן החולי‪ .‬אבל בדרך תפילה ודאי עדיפה תפילת החולה עצמו‬ ‫מחוץ למקום הסכנה‪ ,‬כי בכדי שתעמוד להם זכותו ותפילתו‪,‬‬ ‫[וכעי"ז בטור עה"ת‪ ,‬דכשהוא בדרך צדיק גוזר והקב"ה מקיים‪ ,‬בזה אין חבוש‬ ‫בהכרח שלא יהיה גם הוא בכלל מידת הדין‪.‬‬ ‫· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות ·‬ ‫מתיר עצמו‪ ,‬אבל בדרך תפילה עדיפה תפילה החולה]‪ .‬ואפשר דחכמי‬ ‫פראג ס"ל כתי' הללו‪ ,‬ולכן ס"ל דעדיף היה שישאר בתוך העיר‪.‬‬ ‫"אמנם גם מנהיגי ק״ק פראג יש להם על מה שיסמוכו דכתיב‬ ‫[בראשית כ״א‪ -‬י״ז] גבי ישמעאל כי שמע אלקים אל קול הנער‬ ‫כזית שאמרו במקום מרה‪ ,‬או במקום חיה – ביאור הפלוגתא‬ ‫באשר היא שם‪ ,‬ופירש״י עפ״י מדרש‪ ,‬דאע״ג דגם הגר התפללה‬ ‫בחולין על פי הספק הלזה‬ ‫מ״מ לא שמע אלא לקול הנער‪ ,‬משום דאינו דומה תפילת‬ ‫הגאון בעל לחם שלמה אב"ד שאמלוי זצ"ל (ג)‬ ‫אחרים בעד החולה לתפילת החולה בעד עצמו שהיא עושה‬ ‫תחילת דברי רבינו בזה‪ ,‬הוא בגררא דהסוגיא שלמד עם‬ ‫התלמידים באותו היום בפ"ג דחולין (מו‪ ,).‬ושם מסופר שפעם‬ ‫רושם יותר למעלה‪ ,‬נמצא לפ״ז יותר הגון שישאר המגין עם‬ ‫עלינו לשבח לאדון בכל שנתן לנו את האיש‬ ‫עמו ויהי׳ גם הוא עמם בצרה ותהי׳ תפילתו יותר מקובלת"‪.‬‬ ‫הגדול והקדוש‬ ‫הגיע חיל השלטון לפומבדיתא‪ ,‬ורבה ורב יוסף ברחו משם‪,‬‬ ‫"ובאמת אנחנו רואים שעלה החתם סופר‬ ‫פגע בהם ר׳ זירא ואמר להם "ערוקאי‪ ,‬כזית שאמרו במקום‬ ‫משה רבינו לא התפלל לבטל מישראל את הגזירה של 'במדבר‬ ‫על כל גאוני דורו‪ ,‬אף שהיו גאונים אמתיים‬ ‫מרה‪ ,‬רב אדא בר אהבה אמר במקום שהיא חיה"‪ .‬דהיינו‪,‬‬ ‫הזה יתמו' – כי היה גם הוא בכלל הצרה‬ ‫וחיברו חיבורים נפלאים‪ ,‬עכ״ז חיבור כהחת״ס‬ ‫שהדין הוא אם ניטל הכבד‪ ,‬הבהמה טריפה‪ ,‬וכתב הרשב"א‬ ‫ומוסיף רבינו‪ ,‬דעל פי הדיעה הראשונה יש לבאר את מה דאי'‬ ‫לא עשו‪ ,‬אשר מאיר עינינו בכל מקצועות‬ ‫הטעם משום דהכבד מגין על המרה שלא ישתפך בגוף‪ .‬אך‬ ‫ברמב"ן (במדבר טז‪ ,‬א) דקרח שמע את בני ישראל מרננים על‬ ‫הש״ס וההלכות שבד׳ ש״ע‪ ,‬והלכתא כוותיה‬ ‫אם נשאר כזית מן הכבד הבהמה כשירה‪ ,‬ולכן שאלו הכזית‬ ‫משה‪ ,‬כי בחטא העגל לא מסר נפשו בתפילתו עליהם להצילם‬ ‫בבי מדרשא בכל קצוי ארץ‪ ,‬ושמעתי מפי‬ ‫הנשאר היכן צריך להיות‪ ,‬האם סמוך למרה או סמוך לגידים‪.‬‬ ‫לגמרי‪ ,‬רק להאריך אף שלא ימותו מיד כי אם למשך מ' שנים‪.‬‬ ‫מו״ז [הגה"ק בעל ה'קול אריה' זצ"ל] שהחת״ס ז״ל‬ ‫ויש לדקדק מ"ט הקדים להם ר׳ זירא 'ערוקאי'‪ ,‬ואח״כ שאל‬ ‫ולכאו' הוא פלאי‪" :‬והנה יתחמץ לבב אנוש באמת על מרע״ה‪,‬‬ ‫מלבד גודל הבקיאות הנפלא שלו הי׳ חריף‬ ‫אותם בדין הכבד‪ .‬ומבאר רבינו‪ ,‬דהנה הכבד שהוא המגין‬ ‫מדוע ככה עשה ולא התפלל על ההצלה גמורה ושיכנסו לארץ"‪.‬‬ ‫גדול ועצום עוקר הרי הרים כהגאונים היותר‬ ‫מרמז על הצדיק המגין לדורו‪ .‬והם שברחו מתוך הסכנה‬ ‫חריפים שבימיו‪ ,‬ואמר אני ראיתי בבחרותי‬ ‫והשאירו את בני עירם לבדם עם חיל השלטון‪ ,‬ברחו מתוך‬ ‫ומבאר רבינו עפ"י הנ"ל‪ ,‬דבהיות והחבוש עצמו אינו מתיר‬ ‫את חידושיו וקונטרסיו מלאים חריפות גדול‬ ‫מקום הסכנה‪ ,‬ולכן כשראה אותם ר׳ זירא אמר להם‪' ,‬ערוקאי‬ ‫עצמו מבית האסורים‪ ,‬הרי שלא היה יכול משה להתפלל על‬ ‫ועמוק עמוק‪ .‬ואנחנו ב״ה זכינו לראותן בדפוס‬ ‫כזית שאמרו במקום מרה'‪ ,‬הצדיק צריך להישאר במקום מרה‬ ‫ישראל שיתבטל הגזירה ויבואו לארץ‪ ,‬כי הרי גם עליו היתה‬ ‫והן הן החידושי סוניות שלפנינו וחי׳ מסכתות‬ ‫מתוחה מידת הדין בזה מאז שאמר שלח נא ביד תשלח (רש"י‬ ‫היינו במקום הסכנה כדי להגן על תושבי עירו‪ .‬אך על זה פליג‬ ‫שמות ד‪ ,‬יג)‪ .‬אך התפלל עליהם שלא ימותו מיד ויאריך להם אפו‬ ‫גיטין חולין שבת כו׳ אשר המה הפלא ופלא‪,‬‬ ‫רב אדא בר אהבה ואמר אדרבה 'כזית שאמרו במקום שהיא‬ ‫אשר לא הניח שום א׳ מהגאונים אמתיים‬ ‫עד שיהיה כל אחד בן ס'‪ ,‬וכן שיבואו לקבורה דבזה לא היה‬ ‫חיה׳‪ ,‬היינו שהצדיק צריך לברוח ולערוק מתוך מקום הסכנה‬ ‫משה בכלל הגזירה‪.‬‬ ‫שבימיו חידושים מתוקים ועמוקים כמוחו‪"...‬‬ ‫אל מקום שהיא חיה‪ ,‬ומשם יכול להגן לדורו‪.‬‬ ‫"וגם לא זכה שום א׳ מהגאונים שבימיו‪,‬‬ ‫יישוב הסתירה במדרשים ‪ -‬יש הפרש בין ישראל לאומות העולם‬ ‫שיהי׳ לו תלמידים גאונים קדושים כמו שהי׳‬ ‫והאיש משה עניו מאד‬ ‫בהמשך דבריו‪ ,‬מיישב רבינו את הסתירה בין המדרשים‪[ ,‬ולפי‬ ‫להחת״ס‪ .‬וכ״ז זכה ע״י גודל קדושתו ודביקתו‬ ‫רבינו בדבריו מסיים בענוותנותו וכותב‪ ,‬דכך הוא ביאור‬ ‫ביאורו עולה לכאו' הצדק עם קהילות מגנצא פפד"מ וקאבלענץ]‪ ,‬וכן כפי‬ ‫ותפילותיו הקדושים‪"...‬‬ ‫הנהגתם של הגדולים אשר לפניו‪ ,‬אבל הוא עצמו כלל אינו‬ ‫שנהג לבסוף רבינו עצמו‪ .‬ומבאר רבינו‪ ,‬דיש לחלק בזה בין‬ ‫"ועלינו לשבח לאדון הכל שנתן לנו בדור‬ ‫בנידון הלז‪ ,‬כי בשפלותו אינו ראוי להגן‪ .‬ואנו אין יכולים כי אם‬ ‫ישראל לאו"ה‪ .‬דהנה אמרי' בגמ' (ברכות יב‪ :‬לב‪ ):‬המתפלל על‬ ‫האחרון את האיש הגדול והקדוש הזה‪ ,‬אשר‬ ‫להעתיק את לשונו הקדוש בסיום דבריו‪:‬‬ ‫חברו צריך שיחלה עצמו עליו שנאמר ויחל משה‪ ,‬והטעם‬ ‫האיר עינינו בתורה וביראת שמים‪ ,‬ולולא הוא‬ ‫"‪...‬כי השומע ישמע ויאמר בלבו זה נאה דורש ונאה מקיים‬ ‫בזה‪ ,‬דהנה לכאו' תמוה מהו תועלת תפילת האדם בעד‬ ‫כבר היינו ממשמשים כסומים באפילה בגלות‬ ‫כי משום כן [הטעמים שביאר לעיל] נסעתי וברחתי מהעיר להגן‬ ‫חבירו לבטל מעליו צרה‪ ,‬וכי הוא ענין פיתוי דברים לעילא‬ ‫החושך הזה‪ ,‬וכל דבריו ודרשותיו וחידושי‬ ‫עליהם מבחוץ‪ ,‬כמו שהם סוברים בעו״ה שאני להם למגן‪ ,‬אבל‬ ‫שיחוס על זולתו‪ .‬ובשלמא תפילת האדם בעד עצמו מועלת‪,‬‬ ‫תורתו בהלכה ואגדה הם מלאים קדושה יראת‬ ‫לבבי לא כן ידמה‪ ,‬כי ברחתי לנפשי הלא כתיב [דברים כ׳‪-‬ח׳] מי‬ ‫כי זה חפץ ה' שיבא האדם לכוף ראשו כאגמון כלפי שמיא‬ ‫שמים וחסידות ומידות טהורות ונשגבות‪,‬‬ ‫האיש הירא ורך הלבב ואחז״ל [סוטה מ״ד ע״א] מעבירות שבידו‬ ‫בתפילתו‪ ,‬אך איך פועלת תפילת זולתו‪" ,‬הלא בהקב״ה לא‬ ‫ואנחנו כולנו תלמידיו שותי מימיו‪.‬‬ ‫ואפי׳ שח בין תפילה לתפילה חוזר עלי׳ מעורכי המלחמה‪.‬‬ ‫שייך ח״ו פיתוי דברים"‪.‬‬ ‫וכן אני הפעוט מלבד שאני תלמיד תלמידו‪,‬‬ ‫אחיי ורעיי‪ ,‬מי ישמע ולא יחוש‪ ,‬הלא עבירות כאלה כהנה‬ ‫ולזה אמרו חז"ל דצריך שיחלה את עצמו עליו‪" :‬אבל הענין‬ ‫אני ג״כ תלמידו‪ ,‬כי מעודי הרגלתי להבין‬ ‫וכהנה עברו ראשי וכמשא כבד כבדו ממני ואיך אשא ואסבול‬ ‫הואיל וכל ישראל נפש אחד נמצא גם חליו של זה כואב לזה‬ ‫דבריו הקדושים ולהשתמש עמהם לבנות‬ ‫כל אלה ‪ -‬ועד כה דברנו בגאוני עולם צדיקים המגינים על‬ ‫והוה כאלו פיו של אדם מתפלל שירפא לו מכאב אצבעו‪ ,‬והיינו‬ ‫ולסתור ולפלפל בשמעתתא ולחדש חידושים‬ ‫דורם כחומה אשר הי׳ נקיים וחף מפשעים‪ ,‬אבל לאזוב הקיר‬ ‫צריך שיחלה עצמו‪ ,‬שיראה כאלו הוא עצמו חולה עליו ועי״ז‬ ‫עם הקדמותיו ולמדתי ממנו ללמוד ולהבין‪,‬‬ ‫כמוני תיחלו‪ ,‬אחי‪ ,‬ואם עלי תשאו פניכם‪ ,‬אוי לאותה בושה אוי‬ ‫יקובל תפילתו כאלו מתפלל על עצמו"‪ .‬ומוסיף שם רבינו‬ ‫לכן אני מרגיש עצמי שאני תלמידו המתאבק‬ ‫לדור שכך עלתה בימיו שיהי׳ קהל גדול וחשוב מעם ה׳ נתונים‬ ‫לבאר אף את ענין תפילת החכם על החולה (ב"ב קטז‪ ,:‬ושו"ע יו"ד‬ ‫בעפר רגליו הקדושים‪ ,‬וכן הם לדעתי כל הת״ח‬ ‫בספק סכנה ויהי׳ עיניהם נשואות לעני ואביון‪ ,‬אתה ה׳ הביטה‬ ‫סי' שלה)‪ ,‬דגם הוא מאותו הטעם בהיות ישראל קומה אחת‪,‬‬ ‫העוסקים בתורת משה רבינו שבגולה זי״ע‪"...‬‬ ‫וראה עמידתנו דלים ורקים הלא אתה ידעת לאיזה שיעור‬ ‫והת"ח בבחינת הראש והוא רגליו‪ ,‬ולכן מועלת תפילתו‪ .‬ולכן‬ ‫מתוך הסכמתו לזכרון למשה‬ ‫מהשפלות הגיעו בניך אם אלי ישאו עיניהם ויכרעו ברכם‪."...‬‬ ‫אמרו (שבת קיט‪ ):‬דהמבזה ת"ח אין רפואה למכתו‪ ,‬דכיון דמבזה‬ ‫ב‬ ‫תולדותיו‬ ‫מאטערסדארף (ו)‬ ‫· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·‬ ‫"ושמעתי מאאמ״ו [מהר"מ א״ש זצ"ל] זצ״ל כי אמר כי הנהו מתחרט תמיד על דבר זה שלא‬ ‫גודל יגיעתו בתורה בעת שהותו במאטערסדארף‬ ‫שמע לעצת רבו [רבינו החתם סופר] אשר צוה לו בבחרותו‪ ,‬כי ילמוד ספר 'שפע טל'‪ ,‬והוא‬ ‫בגיליון פרשת נח כבר הובא מעט אודות גודל יגיעתו בתורה בשנים הללו‪ ,‬ושי"ד שנים‬ ‫מורא עלה עליו כי אינו ראוי עוד לטייל בפרדס"‪.‬‬ ‫– תקופת היותו בדרעזניץ ומאטערסדארף לא שכב במיטה כלל‪ .‬ונעתיק בזה עובדא‬ ‫רבינו מוזיל דמים רבים לרכוש ספרים עתיקים ושטרם נדפסו‬ ‫שסיפר הגרי"נ שטערן מפי חותנו הגרש"א סופר ז"ל (הקדמה לדרשות חת"ס קרית סופרים‬ ‫עמ' ב)‪:‬‬ ‫אוהב כסף לא ישבע כסף‪ ,‬ובצמאון התורה היה רבינו רוכש ספרים רבים וכתבי יד בלתי‬ ‫ידועים‪ ,‬וביניהם ספרי קבלה וחכמת האמת‪ ,‬והוציא על כך דמים מרובים‪ .‬וכך מסופר‬ ‫"פעם א' ביקר גדול א' את החח"ס‪ ,‬והכין לו ג' חידושים מהעדיות שבחידושיו לאמרם‬ ‫בחוט המשולש (שם)‪:‬‬ ‫לפני החח"ס‪ ,‬וכשהציע גדול הנ"ל חידוש א' הראה‬ ‫לו החח"ס שכן כתב בקיצור בגליון ש"ס שלו‪ ,‬ואמר‬ ‫"ואסף באמתחתו מדה גדושה וגדולה מספרים‬ ‫לו חידוש ב' והראה לו החח"ס שכן נרשם אצלו‬ ‫הנדפסים ומכתבי יד הרבה אשר עוד לא זרחו‬ ‫בפנקס החידושים‪ ,‬ושוב אמר הגאון הנ"ל חידוש‬ ‫שמשם על פני תבל‪ ,‬ואשר זכה להשיג כי"ק הרבה‬ ‫השלישי מחידושיו וקרא החח"ס לא' מתלמידיו‬ ‫של הגאון הקדוש מה"ו שמואל חיים ישעי'ס זצ"ל‬ ‫שבביתו‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬אמור לי איך הצעתי והסברתי‬ ‫אבדק"ק פפד"מ הן את של עצמו והן אשר היו‬ ‫לפניכם בלימוד השיעור ענין פלוני‪ ,‬והשיב‪ ,‬כדברים‬ ‫באמתחתו של הגאון ממקובלים אחרים ובהגהותיו‪,‬‬ ‫האלה אדוני רבינו‪ ,‬ממש כמו שאמר הגאון הנזכר‪.‬‬ ‫ושמח זקיני ז"ל מאוד שזכה להשיגם‪ ,‬והוא קנה‬ ‫ולא יכול עוד להתאפק הגדול הנ"ל ואמר‪ :‬דעם‬ ‫אותן בקנין כספו בדמים יקרים‪.‬‬ ‫פרעשבורגער רב פליעהט דיע תורה אים קאפף‬ ‫ולדוגמא אזכיר חיבור אחד מגדולי ראשונים יקר‬ ‫הערייז [=להרב מפ"ב עף התורה לתוך הראש]‪ .‬ונתפעל‬ ‫הערך ורב תבונה בקבלה בשמו "אוצר החכמה"‪,‬‬ ‫מזה החח"ס עד מאוד‪ ,‬ויקרא ויאמר‪ :‬ח"ו ח"ו הרבה‬ ‫ויש בו ק"פ דפין כתב יפה ומהודר מאוד‪ ,‬נכתב‬ ‫שנים בין איך אין קיין בעטט געלעגען" [=הרבה שנים‬ ‫בשנת ש"ט ש"י שי"א לפ"ק בוואלערשטיין ע"י‬ ‫לא שכבתי במטה]‪"...‬‬ ‫הרב הגדול המקובל אלקי רבי יעקב ז"ל‪ ,‬בנו בכורו‬ ‫חכמת הקבלה במאטערסדארף‬ ‫של השר הגדול בישראל אשר עמד לנס עמו רבי‬ ‫האריז"ל יוזלמאן ז"ל מראסהיים בעלזאס ממשפחת לואנץ‬ ‫ספר קבלה קדמון מכת"י בשם 'קול ברמה' מדרושי‬ ‫ספר שאילתות שהיה ברשות רבינו ובו הגהות מכתי"ק‪.‬‬ ‫בשנות מגוריו במאטערסדארף‪ ,‬וכמו כן מקודם‪,‬‬ ‫מהמקובל רבי יעקב צמח שהיה מונח ברשות החת"ס‪.‬‬ ‫הובא במנהגי רבותינו – חת"ס לגרע"מ סופר עמ' תקנ"ב‬ ‫עסק הרבה בחכמת הקבלה וסודותיה והעמיק‬ ‫מנהגי רבותינו שם‪ .‬מזרע רש"י ז"ל‪ ,‬והוא בידי מירושת אבותי זצ"ל‬ ‫מאוצר הרבני הג"מ אלימלך שפירא שליט"א‬ ‫בה מאוד (חוט המשולש עמ' נה)‪ .‬וסיפר בעל המכתב‬ ‫וטוב לי תורת פיהם מאלפי זהב וכסף"‪.‬‬ ‫סופר זצ"ל‪ ,‬שתלמיד רבינו במאטערסדארף הגאון‬ ‫וראה במנהגי רבותינו ‪ -‬חת"ס (עמ' רנג) שמנה שם רשימה של ספרים מכתב יד שהיו‬ ‫רבי מאיר א"ש זצ"ל אמר‪ ,‬כל ימיו הוא מתחרט על הדבר‪ ,‬שרבינו התקרב אליו בשנות‬ ‫מונחים ברשות רבינו‪ .‬וכן בסוף הספר הביא צילומים מעוד כמה ספרי קבלה שהיו בין‬ ‫לימודו אצלו בבחרותו‪ ,‬ורצה להעניקו מחכמת הנסתר הקדושה‪ ,‬ולמסור לו יסודותיה‬ ‫ספרי רבינו‪.‬‬ ‫בכללות ובפרטות‪ ,‬וציוה לו ללמוד ספר "שפע טל"‪" ,‬אבל הוא פנה לו עורף ולא חפץ‬ ‫וראה בהקדמת הגרי"נ שטערן לדרשות (עמ' יא) בשם חותנו הגרש"א סופר זצ"ל‪ ,‬שלא‬ ‫לידע מזה מאומה‪ ,‬ועל זה התחרט תמיד" (שם בהערה)‪.‬‬ ‫הניח רבינו שום ספר לארגז הספרים שלו אלא אם כן שם עיניו בו מראשית ועד גמירא‪.‬‬ ‫וכן הוא מסופר גם בספר זכרון יהודה להג"מ רבי מנחם א"ש בנו של מהר"מ א"ש‪:‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ענינא דיומא‬ ‫· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·‬ ‫מכתב מהר"ם בנעט לרבינו‬ ‫מכתב מיוחד נמצא בספר איגרות ישא ברכה ושלום ה"ה הרב הגאון המופלג כבוד‬ ‫כ"ב מרחשון סופרים (אות נ"ב) שכתב מהר"ם מו"ה משה נר"ו‪ .‬אב"ד ור"מ בק"ק פרעשבורג יע"א‪.‬‬ ‫שלא‬ ‫בנעט זצ"ל לרבינו החתם סופר‪,‬‬ ‫תקע"ה‬ ‫הנער מוכ"ז דוב בן ר'‬ ‫ייבש‬ ‫שמשון מקעמפנא במדינת‬ ‫אחד‬ ‫בנער‬ ‫העוסק‬ ‫מכתב‬ ‫המעיין‬ ‫פולין בא הלום‪ ,‬באמרו‬ ‫שרוצה להכנס בשערי‬ ‫ולא‬ ‫כי רצונו ללמוד גמרא‪ ,‬כי‬ ‫לימוד הגמרא והדבר‬ ‫מגידי שיעורים‬ ‫יקצץ‬ ‫בהיותו נער בן עשרה שנים‬ ‫קשה לו‪ .‬טרם שנעתיק‬ ‫לשון המכתב‪ ,‬יש להביא‬ ‫אין די הייליגע תורות‬ ‫האילן‬ ‫חתימת ידו של רבי מרדכי בנעט נתבטל מבית הספר‪ ,‬ועתה‬ ‫מה שכתב ע"ז המעיר‬ ‫הוא בן ט"ו שנים‪ ,‬והנה‬ ‫באיגרות סופרים שם‬ ‫פון רבינו החתם סופר זי"ע‬ ‫שאלתו קשה וכבידה‪ ,‬אם מצד השואל‪ ,‬והן מצד‬ ‫"אמר הסופר‪ :‬מוסר השכל איך שגאון ישראל התומכים אותו‪ ,‬כי התמוטטו המחזיקים לבחורים‬ ‫וקדושו מהרמ"ב ז"ל‪ ,‬אשר טרדת המדינה ושארי שהגיעו לפרקן ללמוד גפ"ת‪ ,‬אף גם למי שלא בן‬ ‫ענינים היו מוטלים על צווארו‪ ,‬והוא פונה אל נער עודנה‪ ,‬אך כי הפציר בי ליתן לו משאלות בכתב‬ ‫וועלן אריינגיין אין גורלות מיוחדים‪,‬‬ ‫קטן להמציא לו מקום ללמוד תורה‪ ,‬וכקטן כגדול אל מול פני הדרת מעכ"ת‪ ,‬אולי ימצא חן בעיניו‬ ‫היו חרותים על לבבם של גדולי ישראל להביאם ליעצו איך ומה לעשות‪ ,‬כי אינו דומה שפעת העיר‬ ‫און מכובד'יגע געשאנקען‬ ‫ה‬ ‫מיוגרלות‬ ‫לתכלית הנרצה‪ ,‬ולקרבם לה' ותורתו הקדושה שמה אשר ברכו ד'‪ ,‬להק"ק פה המסובלת במסים‬ ‫פ חדות‬ ‫שואר די‬ ‫וארנונות והמחי' הקשה‪ ,‬כי על כן באו דברי אלה‬ ‫זי"ע"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ה מעי‬ ‫שי ור‬ ‫ע‬ ‫המעטים והוא יבחר‪.‬‬ ‫ועתה נביא לשון מכתב קדשו של מהר"ם זי"ע‪:‬‬ ‫די שיעורים דארפן‬ ‫פארקומען כאטש איינמאל‬ ‫כשהם כבר בעולם‬ ‫נאום הדש"ת‬ ‫בעז"ה יום ד' כ"ב מרחשון תקע"ה לפ"ק נ"ש‬ ‫א וואך‪ ,‬פאר א מינימום פון‬ ‫‪...‬אפילומתאוים שתשאר‬ ‫[ניקלשבורג]‪.‬‬ ‫שורש אצל בניהם‬ ‫הבא‪,‬‬ ‫ה"ק מרדכי בנעט‬ ‫דרייסיג מינוט‪.‬‬ ‫להם ידיהם בעולם הזה‪,‬‬ ‫מר דבר שמועה‬ ‫למ‬ ‫ות‬ ‫כדי שיא"ד אגורה באהלך‬ ‫מפיו‪ ,‬ע‬ ‫כז חשון תרכ"ב | רבי דוד צבי (ב"ר שאול) עהרנפעלד | חתן מרן החת"ס‪ ,‬המאור הגדול חריף ובקי וצדיק נשגב‪ ,‬דר בפרעשבורג ושם מנו"כ‬ ‫זיך איינצושרייבן‪:‬‬ ‫עולמים‪....‬‬ ‫• דורך אימעיל‪8@chasamsofer.info :‬‬ ‫כז חשון תרנ"א | רבי יונה צבי (ב"ר יוסף) בערנפעלד | תלמיד הכת"ס ששידכו עם אחותו אסתרל בת מרן החת"ס שנפטרה קודם נישואיהם‪ ,‬אב"ד דעבערצין ושם מנו"כ‬ ‫(חת"ס נצבים)‬ ‫• דורך טעלעפאן ליין‪ 1-605.615.70.10 :‬אפטיילונג ‪5‬‬ ‫ב כסלו תש"כ | רבי עקיבא (ב"ר שמחה בונם) סופר | בעל דעת סופר‪ ,‬אב"ד פרעשבורג ומנו"כ בירושלים‬ ‫ג' כסלו תרמ"ח | רבי משה (ב"ר יוסף ישראל) הלוי נאוואמעסטא ‪ -‬המבורגר | תלמיד החת"ס ובן ביתו‪ ,‬מנו"כ בירושלים‬ ‫ג‬ ‫היכל המעשה‬ ‫הליכות והנהגות‬ ‫· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע ·‬ ‫· מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·‬ ‫אחותינו את היי לאלפי רבבה‬ ‫מצות מילה (ב)‬ ‫שהמשודכת קלקלה דרכיה ונכנסה לבית טריטאות‬ ‫עשרת אלפים מטבעות של רובל‪-‬כסף‪ ,‬טבין ותקילין‪,‬‬ ‫בליל צום יו"ד בטבת‪ ,‬ושלחתי לחזרה במעות המשולש‬ ‫נחו בשלום על משכבם באחד הארונות בביתו של‬ ‫שלום זכר · קוואטר · חובת האב במצות מילה · המוהל‪ ,‬ומי כשר למול · סנדק‬ ‫תחת ידי‪ ,‬וניתקתי קשרי החיתון ההוא‪"...‬‬ ‫רבינו החתם סופר זי"ע‪ ,‬ממתינים ליום בו ימלאו את‬ ‫· מעשה המילה‪ ,‬מציצה‪ ,‬ופריעה · מעלת וסגולת מצות מילה · ברכות ותפילות‬ ‫המילה · מקום המילה · קריאת השם · ענינים שונים · סעודת הברית · שלישי‬ ‫*‬ ‫תפקידם בעולם הזה‪.‬‬ ‫למילה · ערל קודם שנימול‪ ,‬ודיני מתו אחיו מחמת מילה · מילה בשבת‬ ‫הימים עברו‪ ,‬השבועות חלפו‪ ,‬החודשים התקדמו‪ .‬שני‬ ‫זכה‬ ‫שכמעט‬ ‫יהודי‬ ‫מאת‬ ‫רבינו‬ ‫קיבל‬ ‫את הסכום הזה‬ ‫להיות מחותנו של רבינו‪ ,‬יהודי שהיה מקושר עמו הצדדים נפרדו איש‪-‬איש לדרכו‪ .‬מרן הכתב‪-‬סופר‬ ‫חובת האב במצות מילה ‪ -‬ב‬ ‫זי"ע מצא את זיווג הנכון בעתו ובזמנו‪ .‬ולהבדיל גם‬ ‫בקשרי שידוכין לתקופה קצרה של כמה חודשים‪...‬‬ ‫אותה נערה אשר רוח אחרת היתה‬ ‫מה הכוונה 'כמעט מחותן'?‪ ...‬מה זאת‬ ‫עשה האב שליח ובא אחר ומל‬ ‫עמה‪ ,‬רוח של הבלי העולם השפל‬ ‫אומרת שידוך רק לכמה חודשים?‪...‬‬ ‫עשה האב שליח ובא אחר ומל‪ ,‬משלם לאב עשרה זהובים‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬לא חיפשה עוד שידוך של בחור‬ ‫אבל אם האב לא עשה אותו שליח רק כיבדו למול‪ ,‬בכה"ג‬ ‫ובכן‪ ,‬מעשה שהיה‪ ,‬מעשה כואב‬ ‫אינו משלם לו‪ ,‬כי דוקא ע"י שליח הוי כאילו מל בעצמו (שו"ת‬ ‫תלמיד חכם‪ ,‬היא איבדה את השאיפה‬ ‫ומצער‪ ,‬כך היה‪:‬‬ ‫או"ח סי' קנ"ט)‪.‬‬ ‫להקים בית של תורה ויראת שמים‪,‬‬ ‫אלא נתנה עיניה בממון ובשאר הבלי‬ ‫ושמחו‪,‬‬ ‫צהלו‬ ‫אמנם‬ ‫פרעשבורג‬ ‫רחובות‬ ‫אב אונן‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫באותו היום – בתחילת שנת תקצ"ב‪ ,‬או‬ ‫אבי הבן שהוא אונן מותר למול בנו‪ ,‬ויש להקדים המילה‬ ‫בשלהי שנת תקצ"א ‪ -‬למשמע הקול‬ ‫לקבורה‪ ,‬שהמילה עצמה נייחא למת‪ ,‬שכבוד המת הוא למול‬ ‫בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו‪,‬‬ ‫מבשר ואומר‪ ,‬כי מורם ורבם ועטרת‬ ‫ואכן מצא מין את מינו‪ ,‬והיא באה‬ ‫קודם קבורתו (שו"ת יו"ד סי' שכ"ח ד"ה דין זה‪ ,‬חת"ס עה"ת דברים‬ ‫ראשם‪ ,‬רבינו החתם סופר‪ ,‬זכה לקשור‬ ‫דף קמ"ב‪ ,‬ושו"ת ח"ו סי' ל"ט)‪ ,‬והאב האונן מברך ברכת המילה‬ ‫בקשרי שידוכין עם בחור בעל ממון‬ ‫קשרי שידוכין לבנו הגדול‪ ,‬העילוי‬ ‫מתושבי העיר פרעשבורג‪.‬‬ ‫(הגהות השו"ע יו"ד סי' שמ"א‪ ,‬וחידושים עמ"ס כתובות ג‪[ ).‬בענין זה יש‬ ‫המושלם בכל מידה נכונה‪ ,‬פרי צדיק‬ ‫לציין מש"כ בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ד סי' כ"ד) כי הגה"ק רבי‬ ‫הגיעה יום חופתה‪ ,‬שכמובן נערכה‬ ‫עץ חיים לגאון ולתפארת‪ ,‬קדוש יאמר‬ ‫שמעון סופר זצ"ל בעל המכתב סופר‪ ,‬בן מרן זי"ע‪ ,‬נפטרה‬ ‫ברוב פאר והדר כדרך בעלי ממון‪ ,‬ומי‬ ‫לו‪ ,‬רבי אברהם שמואל בנימין סופר‪,‬‬ ‫בתו היולדת (אשת הגר"ע קארינצער זצ"ל)‪ ,‬והיה זה ביום שמיני‬ ‫שימש כמסדר קידושין? רב העיר –‬ ‫מי שנודע והתפרסם לימים כהגה"ק‬ ‫ללידת בנה‪ ,‬והקדימו הקבורה לפני המילה‪ ,‬כי אף שדעת מרן‬ ‫הלא הוא רבינו החתם סופר! מי שהיה‬ ‫בעל כתב סופר זי"ע‪ ,‬ממלא מקום אביו‬ ‫החת"ס כהמהרש"ל להקדים המילה לפני הקבורה כאמור‪,‬‬ ‫גט הנעשה בבית דינו של מרן בעבר כמעט מחותן עם משפחה זו‪-‬‬ ‫ברבנות העיר פרעשבורג‪.‬‬ ‫אפשר דכיון שהגר"ש היה רב העיר קראקא אתריה דרבינו‬ ‫בפרעשבורג שנת תקס"ח ‪--‬‬ ‫הרמ"א‪ ,‬על כן הורה לנהוג כהרמ"א באתרא דמר (שדעת הרמ"א‬ ‫(מתוך "היכלות" טבת תשפ"ו)‬ ‫המחותן‪ ,‬ששמו אינו ידוע לנו‪ ,‬אשר‬ ‫להקדים הקבורה לפני המילה‪ ,‬כמו שהביא הט"ז יו"ד סי' שמ"א סק"ו)]‪.‬‬ ‫כדרכו וכמנהגו בקודש‪ ,‬הלך רבינו‬ ‫זכה בזכייה הגדולה לקחת לבתו חתן‬ ‫תלמיד חכם וצדיק ובן גדולים‪ ,‬הקדים להשליש לידי בעצמו גם הפעם למעמד כיסוי הכלה בהינומא‪ ,‬לברכה‬ ‫המוהל‪ ,‬ומי כשר למול ‪ -‬א‬ ‫מחותנו החתם סופר סכום של עשרת אלפים רובל כסף בברכה הנהוגה לומר בשעה זו‪ ,‬ומקורה בפרשתינו‬ ‫כנדוניה עבור החתן‪ ,‬ושני הצדדים החלו להכין עצמם פרשת חיי שרה‪' :‬אחותנו את היי לאלפי רבבה'‪.‬‬ ‫נסיעה לצורך מוהלות‬ ‫לקראת החתונה‪ ,‬בתקווה וציפייה כי אכן יהיה זה קשר אלא שהנוכחים במעמד המה ראו כן תמהו‪ ,‬כאשר‬ ‫מצינו שמרן זי"ע טלטל עצמו בדרכים ונסע לעיר אחרת‬ ‫הפעם יצא רבינו מגדרו‪ ,‬בעוד שבדרך כלל היה אומר‬ ‫של קיימא ובנין עדי עד‪.‬‬ ‫כדי לשמש כמוהל‪ ,‬וזאת כדי שלא יהא כבזיון מצוה בעיני‬ ‫ברכה זו בקול שקט ולחש‪ ,‬הרי בזאת הפעם אמר ברכה‬ ‫*‬ ‫העם אם יסרב (כן כתב הגר"י פרעגער זצ"ל בעל שאילת יעקב‪ ,‬ששמע‬ ‫יום החתונה שהיה אמור להתקיים באמצע חודשי זו בהרמת קול גדול וחזק‪ ,‬הרבה יותר מהרגלו תמיד‪:‬‬ ‫כן מחמיו המהר"ם שיק שכאשר היה פעם מרן החת"ס אצלו ביערגן‪ ,‬קראו‬ ‫החורף‪ ,‬הלך והתקרב‪ ,‬אך אז התברר שהשמחה היתה "אחותנו! את! היי! לאלפי! רבבה!!!‪"---‬‬ ‫לפרעשבורג למול שם‪ ,‬ואמר החת"ס שמצד הדין אינו מחויב ליסע‪ ,‬כי אין‬ ‫זה מצוותו מאחר ועסק ביערגן לרפואתו‪" ,‬אמנם מפני המון עם שחושב זה‬ ‫*‬ ‫מוקדמת מדי‪---‬‬ ‫לבזיון מצוה נסע לביתו"‪ ,‬צילום הכת"י נדפס בספר 'ויעל משה השמימה'‪,‬‬ ‫אל אוזניו של רבינו החתם סופר הגיעה שמועה רעה‪ ,‬לאחר סיום מעמד החופה שאלו מקורביו של רבינו‬ ‫עמו' כ"ח‪ .‬ובאמת מצינו בפנקס המוהל של מרן‪ ,‬כמ"פ שמל מחוץ לעיר‬ ‫כי הכלה המשודכת‪ ,‬זו אשר בוודאי היללו אותה אותו‪ :‬מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? למה הרים‬ ‫מגוריו‪ ,‬אולם שם לא נודע לנו אם ממילא נזדמן שם מרן לצורך אחר‬ ‫ככלה צנועה וחסודה ובעל יראת שמים‪ ,‬זו שאמורה קולו כל כך בברכת 'אחותינו את'?‬ ‫וממילא נתכבד במוהלות‪ ,‬או שנסע מיוחד לזה‪ .‬ראה דוגמאות לזה במנהגי‬ ‫חת"ס להגרע"מ סופר פכ"ו הערה קס"ד)‪.‬‬ ‫להיות עזר בקודש לאחד מגאוני הדור הבא‪ ,‬היא ולא ענה להם רבינו בדברים נוראים ונשגבים‪:‬‬ ‫אחרת‪ ,‬קלקלה את דרכיה ונתפסה ברשת ניסיונות‬ ‫אותו מוהל אצל ב' בניו‬ ‫הזמן‪ ...‬עדויות נאמנות הגיעו ובישרו בשורות קשות‪ ,‬יודע אני בבירור שכלה זו עתידה לקבל עונש משמים‪,‬‬ ‫כי המשודכת נכנסה לבתי טרטיאות לחזות במחזות על כך שבמעשיה המקולקלים גרמה שהיה הכרח‬ ‫רק בסנדק הקפידו שלא יהיה סנדק ב' פעמים‪ ,‬אבל מוהל אין‬ ‫לנתק את השידוך שלה עם בני‪ .‬אין ספק אצלי שבשמים‬ ‫שום קפידא של ימול ב' פעמים אצל בניו (שו"ת או"ח סי' קנ"ח)‪.‬‬ ‫שונות ובמראות נגעים כפי רוח פורקי העול‪.‬‬ ‫יתבעו אותה על כך והיא תקבל את עונשה‪ .‬אך אילו‬ ‫תפילה לפני העמוד למוהל‬ ‫ואם לא די בכך‪ ,‬הרי התברר שהיא נכנסה לשם בליל הייתי מברך אותה כעת ברכה זו בלחש‪ ,‬היו אנשים‬ ‫נהגו המוהלים להתפלל לפני העמוד‪ ,‬שנאמר רוממות קל‬ ‫צום עשרה בטבת‪ ,‬אשר עליו כתב רבינו החתם סופר אומרים שלא בירכתי אותה אלא קיללתי אותה‪ ...‬על כן‬ ‫בגרונם וגו'‪ ,‬והמוהל קודם בזה לאבל‪ ,‬ודוחה את האבל‬ ‫(תורת משה פרשת ויקרא‪ ,‬בדרוש לז' אדר‪ ,‬ועי' דרשות חת''ס דרוש הרמתי את קולי ואקרא‪ ,‬כדי שכולם ישמעו שאני מצדי‬ ‫מלהיות בעל תפילה (הגהו' יו"ד סי' רס"ה‪ ,‬ודייק כן מדברי המג"א סי'‬ ‫לח' טבת שנת תקי''ף) שבכל דור ודור ביום עשרה בטבת ברכתי אותה‪ ,‬כך יבינו שאם בא יבוא לה עונש‪ ,‬אין זה‬ ‫נ"ג סקכ"ד‪ ,‬ודלא כהש"ך ביו"ד שם שכתב שאין לדחות האבל משום כן)‪.‬‬ ‫יושבין בית דין של מעלה וגוזרין על החורבן של השנה‪ ,‬מחמת איזה קללה שלי‪ ,‬אלא תביעה משמים‪...‬‬ ‫*‬ ‫ומתעורר בשמי שמים רעש גדול עד מתי עוד תתמשך‬ ‫מוהל ביום ייא"צ לענין התענית‬ ‫הגלות‪ ,‬ועל כן מותר להתענות בו אפילו בשבת כי עיקר‬ ‫אף המתענים ביום יארצייט‪ ,‬אם נתכבדו להיות מוהל או‬ ‫התענית הוא על העתיד לבוא‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ביום זה מצאה ואכן‪ ,‬ככל אשר התנבא רבינו כך היה‪ :‬לא עברו ימים‬ ‫סנדק ביום זה‪ ,‬אין מתענים ואין צריכים להשלים התענית‪ ,‬כי‬ ‫מועטים‪ ,‬ואותה כלה התבררה כאינה ראויה לאיש‪,‬‬ ‫הכלה זמן לעצמה ללכת למקומות פסולים כאלו‪.‬‬ ‫אף שהיו יכולים לכבד אחרים במצוה זו‪ ,‬מכל מקום מעיקרא‬ ‫נוכח ידיעות אלו‪ ,‬התקבלה ההחלטה אצל רבינו החתם ונאלצה להתגרש מבעלה בבושת פנים וצער רב‪ .‬ורבינו‬ ‫לא קבלו מנהג התענית עליהם במקום מצות סנדק ומוהל‪,‬‬ ‫סופר‪ ,‬כי אין ברירה אלא לנתק את הקשר ולהפריד החתם סופר שסידר את הקידושין‪ ,‬סידר הפעם את‬ ‫כי יש תיקון למת במה שבנו עוסק במצות מילה יותר משאר‬ ‫החבילה‪ .‬הוא שלח להודיע לצד השני כי השידוך בטל שטר הגט‪ ,‬והיא נשארה גלמודה ובודדת בעולמה עד‬ ‫מצות (הגהו' או"ח סי' תקנ"ט על מג"א סקי"ד)‪.‬‬ ‫ומבוטל‪ ,‬ואף שיגר להם בחזרה את עשרת אלפים רובל יומה האחרון‪---‬‬ ‫מוהל אונן‬ ‫ותהום כל העיר בראותם בעליל כמה גדול כחו של‬ ‫הכסף‪...‬‬ ‫כיבד האב את המוהל למול‪ ,‬וקודם הברית נעשה המוהל‬ ‫וכך כותב רבינו החתם סופר באגרת (יו"ד למב"י שנת צדיק‪---‬‬ ‫אונן‪ ,‬אם יש אחר היודע למול‪ ,‬לא ימול האונן אלא המוהל‬ ‫(מקור‪ :‬חוט המשולש עמוד קמב‪ ,‬בו מסיים וכותב‪' :‬ועל כגון זה‬ ‫תקצ"ב)‪" :‬והנה בני בן י"ז שנה הוא בחור מופלג וצדיק‬ ‫האחר‪ ,‬אפילו כבר כיבדו האב קודם לכן במצוה זו‪ .‬ורק‬ ‫בדליכא אחר ימול האונן (שו"ת ח"ו סי' ל"ט ד"ה והרי‪ .‬ועי' שו"ת‬ ‫אני אומר בדרך צחות [משלי כז] 'מברך את רעהו בקול‪ ,‬קללה‬ ‫ונשגב‪ ,‬והי' מקושר בקשר שידוכין‪ ,‬וכבר הושלש הנדן‬ ‫יהודה יעלה יו"ד סי' שנ"ו דאונן לא יברך ברכת המילה‪ ,‬אלא הוא מל ואדם‬ ‫תחשב לו‪ '---‬רחמנא ליצלן)‬ ‫עשרת אלפים תחת ידי‪ ,‬והיה זמן נישואין קרוב‪ ,‬ושמענו‬ ‫אחר יברך)‪.‬‬ ‫יו"ל על ידי‪:‬‬ ‫לציון קדשו של מרן‬ ‫קוויטל‬ ‫בטעלפאן ליין‪605.615.7010 :‬‬ ‫החתם סופר זי"ע בפרשבורג‬ ‫היכל החתם סופר‬ ‫המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר‬ ‫דרך האימייל‪k6056157010@gmail.com :‬‬ ‫הקוויטלעך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע‬ ‫להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל‪:‬‬ ‫‪chasamsofer3@gmail.com‬‬ ‫ד‬