היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — חיי שרה (2026-11-02)

גליון פ' · פרשת חיי שרה · כ"ז חשון תשפ"ז
בפתח ההיכל פנינים מתורת רבינו
· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·
נשמת שרה פרחה ממנה מרוב שמחה לעשיו ,נמצא כי אותם המעות היו 'עובר לסוחר' ולא איני קונה במה שאני 'נשיא אלוקים'
ממעשה העקידה נשארו אצלו.
במסכת מועד קטן (יח ).אמרי' 'אמר רבי יוחנן מנין (על התורה עמוד פ"ד) נְ ִׂשיא ֱאל ִֹקים ַא ָּתה ְ ּבתוֹ כֵ נ ּו וגו' ,ו ִּפגְ ע ּו לִ י ְ ּב ֶע ְפרוֹ ן ֶ ּבן צ ַֹחר וגו',
שברית כרותה לשפתים שנאמר ויאמר אברהם אל וַ ּי ַַען ֶע ְפרוֹ ן ל ֹא ֲאדֹנִ י וגו' (כג ,ו).
נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה רפואת הנפש הוא ע"י התורה ,ורק מי שאין בו תורה כתב בחובות הלבבות (שער יחוד המעשה פ"ה) שחסיד אחד
עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם ואיסתייעא מלתא רפואתו ע"י שיביט בגלגלי שמים וטוב ה' נכנס ליקח סחורה בחנות ,אמרו לו בחנות ,איש צדיק
דהדור תרוייהו' .והיינו דכיון דאמר אברהם 'ונשובה' הוא זה ,תנו לו בזול ,אמר להם החסיד ,לא באתי ליקח
והיינו הוא ויצחק יחד ,על כן נתקיים בהם .ובתוס' שם וַ ה' ֵ ּב ַר ְך ֶאת ַאבְ ָר ָהם ַ ּבכּ ֹל (כד ,א'). בתורתי כי אם בכספי ,ופנה משם לחנות אחרת במקום
נתקשו ,מנלן ללמוד מכאן שלא יפתח את פיו לשטן אמרו חז"ל (ב"ב טז ):וה' ברך את אברהם בכל ,מאי בכל,
לדבר על עצמו דברים הרעים ,דילמא אברהם שאני שלא הכירו אותו.
דמידה טובה מרובה ,ולכן כשהוציא על עצמו דבר טוב, רשב"י אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם הכא נמי כן הוא אצל אברהם אבינו ע"ה ,כיון שאמרו
נתקיים הדבר ,אבל בביטוי דבר רע לעולם לא יקויים. אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא ,ובשעה שנפטר 'נשיא אלקים אתה' ,אמר אברהם מעתה לא אקח מכם
אברהם אבינו מן העולם ,תלאה הקב"ה בגלגל חמה.
רבינו בפרשתן (חת"ס עמ' עז ,וכן הוא בתו"מ פרשתן עמ' עו) כי אם 'פגעו לי בעפרון' ,והוא אמר 'לא אדוני' -כלומר
כותב דברים נוראים בישוב תמיהתם ,ומבאר ,דאדרבה, פירשו הראשונים דאאע"ה המשיך רבים לעבודת ה' לא מפני שאתה אדוני ונשיא אלקים אני אומר ,אלא
מקרה רע אירע להם שלא זכו למות על קדושתו ית'. בחכמות לבו שפרסם אלקותו ברבים וריפא מדוה בלאו הכי השדה לך נתתיה.
וזלה"ק" :שלפי קדושת ודביקות גדול שבשעת העקידה הנפשות ,ומיד נתרפאו כל הנפשות אשר עשו בחרן,
(תו"מ השלם עמו' ע"ט)
היה מהראוי שיהיו אברהם ויצחק נשארים קשורים וכשמת תלאה בגלגל חמה ,רוצה לומר ,שלא נשאר
ודבקים למעלה למעלה ,אלא שנכשל בלשונו ונשתחוה אלא להתבונן בגלגלי שמים ולבוא לרפואת הנפש,
ונשובה אליכם" .ועל כן לא זכו לאותה מעלה למות כדכתיב השמים מספרים כבוד קל .אבל יותר טוב מה שלא זכה אברהם למות כמו שמתה שרה
בדביקות אלוקית .ושפיר ילפי' מינה שלא יפתח את הוא ע"י תורת ה' תמימה משיבת נפש ,ועל זה סובב
פיו לשטן. כל המזמור ההוא ,וכאשר תקנו מסדרי התפלה יוצר ֵ ּגר וְ תוֹ ׁ ָשב ָאנֹכִ י עִ ּ ָמכֶ םְ ׁ ,ש ָמעֵ נ ּו ֲאדֹנִי ְנ ִׂשיא ֱאל ִֹקים ַא ָּתה ְ ּבתוֹ כֵ נ ּו (כג ,ד,ו).
והוסיף רבינו לבאר על פי זה גם את דברי חז"ל אור העולם הזה ,ואח"כ ברכת אהבה רבה על תורת ה' אברהם אבינו ע"ה אמר להם 'גר ותושב אנכי' ,והם
שהביא ברש"י ריש פרשתן (כג ,ד) 'נסמכה מיתת שרה תמימה ,אולם מי שלא זכה לתורה רפואתו עדיין תלוי השיבו 'נשיא אלקים אתה' .ונראה לי כי זה גופיה היה
לעקידת יצחק ,לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בגלגל חמה ,להביט ולבחון טוב ה'. הספדו של אברהם אבינו ע"ה ,שאמר בעונותי הרבים
בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט ,פרחה נשמתה 'גר ותושב אנכי עמכם' ,כי שרה הצדקת מרוב דבקותה
ממנה ומתה' .דודאי אין הכונה שמתה מפחד שישחט (חידושי חת"ס על מסכת ב"ב דף טז):
קרבן עולה לה' ,אלא אדרבה" :אמנם שרה היתה גדולה יצאה נשמתה משמחת בשורת העקידה (ראה מדור 'בפתח
מאאע״ה ,ע״כ מרוב שמחתה פרחה נשמתה ונדבקה זהירות שלא להשתדך באינו ראוי לו ההיכל') ,ואני נשארתי אצלכם 'גר ותושב' בעולם הזה
באור העליון". ולא זכיתי לכך .ואמנם האמת ,כי העולם היה צריך עדיין
וביאר בזה רבינו הפסוק 'ותמת שרה בקרית ארבע ִׂשים נָ א י ְָד ָך ַּת ַחת י ְֵרכִ י ,וְ ַא ׁ ְש ִ ּב ֲיע ָך ַ ּבה' ֱאל ֵֹקי ַה ּׁ ָש ַמיִם וֵ אל ֵֹקי לאברהם אבינו ע"ה ,ועל כן נשאר בעולם הזה לטובת
היא חברון'" :שבמקרה ארבעה יסודות היתה נראה ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ל ֹא ִת ַ ּקח ִא ּׁ ָשה לִ בְ נִ י ִמ ְ ּבנוֹ ת ַה ְּכנַ ֲענִ י וגו' (כד ,ב-ג). אנשי עולם הזה .וזה מה שהשיבו לו ,מה שנשארת
כמתה מיתה גופנית ,אמנם באמת ׳היא חברון בארץ אצלנו היינו רק משום כי 'נשיא אלקים אתה בתוכנו'.
כנען׳ ,שנתחברה בארץ העליונה אמא תתאה הנקראת הפסוק מאריך בענין זיווג יצחק וכל השתדלות שנעשה
בזה ,להורות לבני ישראל איך צריך זהירות יתירה (על התורה עמוד פ')
ארץ כנען ,רמזנו במקום אחר ׳כ׳נ׳ע׳ן׳ ר״ת כ׳ינור נ׳עים
ע׳ם נ׳בל ,ולא כאברהם שנשאר בארץ אחר מעשי ושקידה והשגחה רבה שלא יזווג באינו ראוי ,ועל דרך
העבודה הקדושה הזאת ,וזה היה הספדו שהיה מספיד שאמרו חז"ל (תמיד לב ).איזה חכם הרואה את הנולד, בכספו של אברהם יש ברכה לעולם ,אך לא בכספי חוץ לארץ
לשרה ואמר גר ותושב אנכי עמכם ,ר״ל שהוא נשאר היינו שרואה את העבר וממנו לומד על העתיד ,והוא
בארץ בבחי׳ גר תושב ע״ד -גר אנכי עמך תושב ככל מידת הפחד המשובח כנאמר (משלי כח יד) אשרי אדם עֹבֵ ר לַ ּס ֵֹחר (כג ,טז).
אבותי ,משא״כ שרה שמרוב שמחתה בה׳ נדבקה מפחד תמיד. אולי י"ל לפי מה שאמרו חז"ל (בבא בתרא טו ):כל הנוטל
באור העליון .ע״כ". ומה שמצאנו גם כן בהיפוך שנתגנה מדת הפחד ,שנאמר פרוטה מאיוב מתברך ,ואם כן הוא הדין וכל שכן אברהם
א פריילעכן שבת (ישעיה לג יד) פחדו בציון חטאים ,היינו דוקא אם הדבר אבינו ע"ה שכל הנוטל פרוטה ממנו מתברך ,נמצא
המערכת רחוק ולא איתרמי מילתא ,שעל זה אמרו (הקדמת חובת שמעות שהיה נותן לאחרים תמורת רכישת איזה דבר,
הלבבות) 'מן הזהירות שלא תרבה להזהר' ,אבל בדברים המעות האלו לא עבר מהמקבל לעולם ,כי נשאר אצלו
שכבר היו לעולם ,ודאי יש לנו לשער ולדון בדברים ברכת הפרוטה ההיא לעולם .אך כאן אברהם אבינו ע"ה
ספרים חדשים מתורת רבינו החתם סופר שלא ייבש המעיין כאלו מן העבר על העתיד ,ולכן גם בענין הזווג יש להזהר שנתן לעפרון כל כך מעות לא נתן לו אלא מעות חוץ
(תורת משה עמו' פ"ג) בזהירות יתירה משידוך שאינו הגון. לארץ ,וכהאי גוונא שאין בו ברכה ,כמו שעשה יעקב
קובץ אוצרות הסופר
טעמו וראו כי טוב
קובץ ל"ז
גילויים חדשים מדברי תורתו של מרן זיע"א ,ועוד גדולי הדור
צלצלו:
605-615-7010 מאות שיעורים חדשים ,שיחות ,וסיפורי קודש
שרואה אור לראשונה.
מתורת מרנא החתם סופר זיע"א
קו היכל
קונטרס "בשערי הסופר" ,אגרות ומכתבים מגה"צ רבי יוסף
נפתלי שטערן זצ"ל בתורת מרן זיע"א.
שמעו ותחי נפשכם!
החתם סופר
אפשר להשיג בבית ממכר ספרים 'ביגלאייזן' ,ובמכון
'אוצרות הסופר'. דרשות הרבנים בסעודות ההילולא של חדש
מחברי ספרים חדשים בתורת רבינו החתם סופר זכאים לפרסם את ספריהם
ארץ ישראל: רבינו בארה"ק ,ארה"ב ,פרעשבורג בטעלעפאן
ליין:
במדור זה ,לפרטים ניתן לפנות לאימיילchasamsofer3@gmail.com : 0733.454.678 -אפטיילונג - 3
א
מדור נושא פרסים:
ואתפלפל כדת
הגרלות מיוחדות בין המשיבים
ֹלקים ֶאת קֹול ַהּנַ ַער
וַ ּיִ ְׁש ַמע ֱא ִ
לחידודא ספיקו של רבינו בעת המלחמה
בשנת תקס"ט? (ב)
· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·
· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·
ְּתנּו ִלי ֲא ֻחּזַ ת ֶק ֶבר ִע ָּמכֶ ם וְ ֶא ְק ְּב ָרה ֵמ ִתי ִמ ְּל ָפנָ י: סתירת המדרשים אם יפה תפילת החולה ,או אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים · איך מועיל תפילת אדם בעד חבירו ,וכי יש פיתוי דברים כלפי מעלה?
הנה מנהג ישראל בכל הדורות לבקש מעות · פלוגתת הגמ' בדין טריפת הכבד התלויה בספק הנהגת הצדיק בשעת סכנה
בתמורת אחוזת הקבר ,ולא ליתן חלקת קבר אותו הרי אינו מאמין שהוא בבחי' ראש כלפיו ,ושוב לא יועיל מחלוקת המדרשים אם עדיף למלט את הגדול מן העיר או
חינם .מה המקור לכך? תפילת החכם עליו לרפאותו ,ולכן אין רפואה למכתו. מוטב שיהא גם הוא בכלל הצרה
שו"ת חת"ס יו"ד סי' שלא ומעתה מסיים רבינו ,דלא קשיא סתירת המדרשים בזה, בשבוע העבר הובאה דרשתו של רבינו ביום ח' תמוז תקס"ט,
דבאמת אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ,דכיון שמידת בימי המלחמה בפרעשבורג ,בה האריך לגלות את צפוניו,
בין המשיבים בחודש חשון ,תתקיים הגרלה הדין מתוחה עליו ,עדיף שאחר יבקש רחמים עליו .אמנם כל הצדדים איך לנהוג בשעת המצור ,האם להשאר עם בני
זה הוא בישראל דהם כגוף אחד ושפיר מועלת תפילת הזולת הקהילה בעיר ,או להימלט על נפשו .ומביא שם שנחלקו
עליו ,אבל באומות העולם שאינם כגוף אחד ואין תפילת בזה הקהילות הגדולות בישראל ,כי בעיר פראג בעת המצור
פרס שני: פרס ראשון: האחר מועלת על הזולת ,בזה ודאי עדיפה תפילת החולה ביקשו מהנודע ביהודה שיוותר יחד עמהם בעיר .ואילו
2זוכים כ"א בסך 1,000ש"ח
עצמו .ולכן בשימעאל דרשי' דעדיפה תפילת החולה. במגנצא בשעת מצור מילטו את נפש רבם בעל ה'עצי ארזים',
400ש"ח וכן בפפד"מ את רבם ההפלאה ,ובקובלענץ את רבם מהו׳
דברי הקדמונים בסתירה זו אי עדיפה תפילת החולה ,או אין זיסקינד גונדרש.
חבוש מתיר עצמו רבינו מבאר את טעמם של שני הקהילות ,על פי מדרשים
תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים: למעשה עמדו בסתירה זו מפרשים רבים ,וכבר הקשה כן חלוקים .וזל"ק (ספר זכרון עמ' לו-לז ,ומשם לדרשות דף שה ע"ב):
.1בטעלעפאן - 605-615-7010אפטיילונג 4 החזקוני (פרשת וירא שם) וכן בפי' הטור על התורה .ובחזקוני "ואחר העיון נראה כי מדרשים חלוקים הם ,דאחז״ל פ״ק
(לאחר בחירת השפה) כתב ליישב דמה דאמרו אין חבוש מתיר עצמו ,היינו משום
.2באימייל CH3131325@gmail.com
דברכות [ה׳ ע״ב] דא״ל ר״א לר״י הב לי ידך יהיב לי׳ ידי׳ ואוקמי׳,
דחולה עצמו אינו יכול לכוין בתפלתו ,אבל באמת אי מצי ומקשה הש״ס ולוקמא איהו לנפשי׳ ,ומשני אין חבוש מתיר
יש לציין ,שם ,אדרעס ,טעלעפאן ,ומקום לימוד. לכוין נפשיה ,עדיפה תפילה על פני תפילת הזולת. עצמו מבית האסורים ,מזה נראה עצה טובה לשלוח הגדול
יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת. והט"ז בדברי דוד כתב לחלק בין תפילה ,לבין הצלה על ידי חוצה שלא יהי׳ גם הוא חבוש עמהם בסכנה ,ואז יהי׳ תפילתו
זכות האדם ,דבבהיא דברכות דיהיב רב חנינא ידיה לרבי יוחנן עליהם יותר נשמעת מאשר תהי׳ אם נוגע גם לעצמו ומה״ד
ואוקמיה ,היינו בזכותיה דרב חנינא .ובזה אמרי' דהחולה מתוח גם עליו".
עצמו אינו יכול להעמיד עצמו ע"י זכותו ,דהרי מאותה סיבה ומסיים רבינו" :נמצא מכאן כדעת חכמי מנהיגי קהלות
שלא הגינה עליו זכותו שלא יחלה ,לא יועיל לו הזכות להרפא הנ״ל" .היינו דלכן מילטו קהילות הקודש את גדוליהם אל
בקרב קדושים
מן החולי .אבל בדרך תפילה ודאי עדיפה תפילת החולה עצמו מחוץ למקום הסכנה ,כי בכדי שתעמוד להם זכותו ותפילתו,
[וכעי"ז בטור עה"ת ,דכשהוא בדרך צדיק גוזר והקב"ה מקיים ,בזה אין חבוש בהכרח שלא יהיה גם הוא בכלל מידת הדין.
· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות · מתיר עצמו ,אבל בדרך תפילה עדיפה תפילה החולה] .ואפשר דחכמי
פראג ס"ל כתי' הללו ,ולכן ס"ל דעדיף היה שישאר בתוך העיר. "אמנם גם מנהיגי ק״ק פראג יש להם על מה שיסמוכו דכתיב
[בראשית כ״א -י״ז] גבי ישמעאל כי שמע אלקים אל קול הנער
כזית שאמרו במקום מרה ,או במקום חיה – ביאור הפלוגתא באשר היא שם ,ופירש״י עפ״י מדרש ,דאע״ג דגם הגר התפללה
בחולין על פי הספק הלזה מ״מ לא שמע אלא לקול הנער ,משום דאינו דומה תפילת
הגאון בעל לחם שלמה אב"ד שאמלוי זצ"ל (ג) אחרים בעד החולה לתפילת החולה בעד עצמו שהיא עושה
תחילת דברי רבינו בזה ,הוא בגררא דהסוגיא שלמד עם
התלמידים באותו היום בפ"ג דחולין (מו ,).ושם מסופר שפעם רושם יותר למעלה ,נמצא לפ״ז יותר הגון שישאר המגין עם
עלינו לשבח לאדון בכל שנתן לנו את האיש עמו ויהי׳ גם הוא עמם בצרה ותהי׳ תפילתו יותר מקובלת".
הגדול והקדוש הגיע חיל השלטון לפומבדיתא ,ורבה ורב יוסף ברחו משם,
"ובאמת אנחנו רואים שעלה החתם סופר פגע בהם ר׳ זירא ואמר להם "ערוקאי ,כזית שאמרו במקום משה רבינו לא התפלל לבטל מישראל את הגזירה של 'במדבר
על כל גאוני דורו ,אף שהיו גאונים אמתיים מרה ,רב אדא בר אהבה אמר במקום שהיא חיה" .דהיינו, הזה יתמו' – כי היה גם הוא בכלל הצרה
וחיברו חיבורים נפלאים ,עכ״ז חיבור כהחת״ס שהדין הוא אם ניטל הכבד ,הבהמה טריפה ,וכתב הרשב"א ומוסיף רבינו ,דעל פי הדיעה הראשונה יש לבאר את מה דאי'
לא עשו ,אשר מאיר עינינו בכל מקצועות הטעם משום דהכבד מגין על המרה שלא ישתפך בגוף .אך ברמב"ן (במדבר טז ,א) דקרח שמע את בני ישראל מרננים על
הש״ס וההלכות שבד׳ ש״ע ,והלכתא כוותיה אם נשאר כזית מן הכבד הבהמה כשירה ,ולכן שאלו הכזית משה ,כי בחטא העגל לא מסר נפשו בתפילתו עליהם להצילם
בבי מדרשא בכל קצוי ארץ ,ושמעתי מפי הנשאר היכן צריך להיות ,האם סמוך למרה או סמוך לגידים. לגמרי ,רק להאריך אף שלא ימותו מיד כי אם למשך מ' שנים.
מו״ז [הגה"ק בעל ה'קול אריה' זצ"ל] שהחת״ס ז״ל ויש לדקדק מ"ט הקדים להם ר׳ זירא 'ערוקאי' ,ואח״כ שאל ולכאו' הוא פלאי" :והנה יתחמץ לבב אנוש באמת על מרע״ה,
מלבד גודל הבקיאות הנפלא שלו הי׳ חריף אותם בדין הכבד .ומבאר רבינו ,דהנה הכבד שהוא המגין מדוע ככה עשה ולא התפלל על ההצלה גמורה ושיכנסו לארץ".
גדול ועצום עוקר הרי הרים כהגאונים היותר מרמז על הצדיק המגין לדורו .והם שברחו מתוך הסכנה
חריפים שבימיו ,ואמר אני ראיתי בבחרותי והשאירו את בני עירם לבדם עם חיל השלטון ,ברחו מתוך ומבאר רבינו עפ"י הנ"ל ,דבהיות והחבוש עצמו אינו מתיר
את חידושיו וקונטרסיו מלאים חריפות גדול מקום הסכנה ,ולכן כשראה אותם ר׳ זירא אמר להם' ,ערוקאי עצמו מבית האסורים ,הרי שלא היה יכול משה להתפלל על
ועמוק עמוק .ואנחנו ב״ה זכינו לראותן בדפוס כזית שאמרו במקום מרה' ,הצדיק צריך להישאר במקום מרה ישראל שיתבטל הגזירה ויבואו לארץ ,כי הרי גם עליו היתה
והן הן החידושי סוניות שלפנינו וחי׳ מסכתות מתוחה מידת הדין בזה מאז שאמר שלח נא ביד תשלח (רש"י
היינו במקום הסכנה כדי להגן על תושבי עירו .אך על זה פליג שמות ד ,יג) .אך התפלל עליהם שלא ימותו מיד ויאריך להם אפו
גיטין חולין שבת כו׳ אשר המה הפלא ופלא, רב אדא בר אהבה ואמר אדרבה 'כזית שאמרו במקום שהיא
אשר לא הניח שום א׳ מהגאונים אמתיים עד שיהיה כל אחד בן ס' ,וכן שיבואו לקבורה דבזה לא היה
חיה׳ ,היינו שהצדיק צריך לברוח ולערוק מתוך מקום הסכנה משה בכלל הגזירה.
שבימיו חידושים מתוקים ועמוקים כמוחו"... אל מקום שהיא חיה ,ומשם יכול להגן לדורו.
"וגם לא זכה שום א׳ מהגאונים שבימיו, יישוב הסתירה במדרשים -יש הפרש בין ישראל לאומות העולם
שיהי׳ לו תלמידים גאונים קדושים כמו שהי׳ והאיש משה עניו מאד
בהמשך דבריו ,מיישב רבינו את הסתירה בין המדרשים[ ,ולפי
להחת״ס .וכ״ז זכה ע״י גודל קדושתו ודביקתו רבינו בדבריו מסיים בענוותנותו וכותב ,דכך הוא ביאור ביאורו עולה לכאו' הצדק עם קהילות מגנצא פפד"מ וקאבלענץ] ,וכן כפי
ותפילותיו הקדושים"... הנהגתם של הגדולים אשר לפניו ,אבל הוא עצמו כלל אינו שנהג לבסוף רבינו עצמו .ומבאר רבינו ,דיש לחלק בזה בין
"ועלינו לשבח לאדון הכל שנתן לנו בדור בנידון הלז ,כי בשפלותו אינו ראוי להגן .ואנו אין יכולים כי אם ישראל לאו"ה .דהנה אמרי' בגמ' (ברכות יב :לב ):המתפלל על
האחרון את האיש הגדול והקדוש הזה ,אשר להעתיק את לשונו הקדוש בסיום דבריו: חברו צריך שיחלה עצמו עליו שנאמר ויחל משה ,והטעם
האיר עינינו בתורה וביראת שמים ,ולולא הוא "...כי השומע ישמע ויאמר בלבו זה נאה דורש ונאה מקיים בזה ,דהנה לכאו' תמוה מהו תועלת תפילת האדם בעד
כבר היינו ממשמשים כסומים באפילה בגלות כי משום כן [הטעמים שביאר לעיל] נסעתי וברחתי מהעיר להגן חבירו לבטל מעליו צרה ,וכי הוא ענין פיתוי דברים לעילא
החושך הזה ,וכל דבריו ודרשותיו וחידושי עליהם מבחוץ ,כמו שהם סוברים בעו״ה שאני להם למגן ,אבל שיחוס על זולתו .ובשלמא תפילת האדם בעד עצמו מועלת,
תורתו בהלכה ואגדה הם מלאים קדושה יראת לבבי לא כן ידמה ,כי ברחתי לנפשי הלא כתיב [דברים כ׳-ח׳] מי כי זה חפץ ה' שיבא האדם לכוף ראשו כאגמון כלפי שמיא
שמים וחסידות ומידות טהורות ונשגבות, האיש הירא ורך הלבב ואחז״ל [סוטה מ״ד ע״א] מעבירות שבידו בתפילתו ,אך איך פועלת תפילת זולתו" ,הלא בהקב״ה לא
ואנחנו כולנו תלמידיו שותי מימיו. ואפי׳ שח בין תפילה לתפילה חוזר עלי׳ מעורכי המלחמה. שייך ח״ו פיתוי דברים".
וכן אני הפעוט מלבד שאני תלמיד תלמידו, אחיי ורעיי ,מי ישמע ולא יחוש ,הלא עבירות כאלה כהנה ולזה אמרו חז"ל דצריך שיחלה את עצמו עליו" :אבל הענין
אני ג״כ תלמידו ,כי מעודי הרגלתי להבין וכהנה עברו ראשי וכמשא כבד כבדו ממני ואיך אשא ואסבול הואיל וכל ישראל נפש אחד נמצא גם חליו של זה כואב לזה
דבריו הקדושים ולהשתמש עמהם לבנות כל אלה -ועד כה דברנו בגאוני עולם צדיקים המגינים על והוה כאלו פיו של אדם מתפלל שירפא לו מכאב אצבעו ,והיינו
ולסתור ולפלפל בשמעתתא ולחדש חידושים דורם כחומה אשר הי׳ נקיים וחף מפשעים ,אבל לאזוב הקיר צריך שיחלה עצמו ,שיראה כאלו הוא עצמו חולה עליו ועי״ז
עם הקדמותיו ולמדתי ממנו ללמוד ולהבין, כמוני תיחלו ,אחי ,ואם עלי תשאו פניכם ,אוי לאותה בושה אוי יקובל תפילתו כאלו מתפלל על עצמו" .ומוסיף שם רבינו
לכן אני מרגיש עצמי שאני תלמידו המתאבק לדור שכך עלתה בימיו שיהי׳ קהל גדול וחשוב מעם ה׳ נתונים לבאר אף את ענין תפילת החכם על החולה (ב"ב קטז ,:ושו"ע יו"ד
בעפר רגליו הקדושים ,וכן הם לדעתי כל הת״ח בספק סכנה ויהי׳ עיניהם נשואות לעני ואביון ,אתה ה׳ הביטה סי' שלה) ,דגם הוא מאותו הטעם בהיות ישראל קומה אחת,
העוסקים בתורת משה רבינו שבגולה זי״ע"... וראה עמידתנו דלים ורקים הלא אתה ידעת לאיזה שיעור והת"ח בבחינת הראש והוא רגליו ,ולכן מועלת תפילתו .ולכן
מתוך הסכמתו לזכרון למשה מהשפלות הגיעו בניך אם אלי ישאו עיניהם ויכרעו ברכם."... אמרו (שבת קיט ):דהמבזה ת"ח אין רפואה למכתו ,דכיון דמבזה
ב
תולדותיו
מאטערסדארף (ו) · פרקי חייו של רבינו זיע"א ·
"ושמעתי מאאמ״ו [מהר"מ א״ש זצ"ל] זצ״ל כי אמר כי הנהו מתחרט תמיד על דבר זה שלא גודל יגיעתו בתורה בעת שהותו במאטערסדארף
שמע לעצת רבו [רבינו החתם סופר] אשר צוה לו בבחרותו ,כי ילמוד ספר 'שפע טל' ,והוא בגיליון פרשת נח כבר הובא מעט אודות גודל יגיעתו בתורה בשנים הללו ,ושי"ד שנים
מורא עלה עליו כי אינו ראוי עוד לטייל בפרדס". – תקופת היותו בדרעזניץ ומאטערסדארף לא שכב במיטה כלל .ונעתיק בזה עובדא
רבינו מוזיל דמים רבים לרכוש ספרים עתיקים ושטרם נדפסו שסיפר הגרי"נ שטערן מפי חותנו הגרש"א סופר ז"ל (הקדמה לדרשות חת"ס קרית סופרים
עמ' ב):
אוהב כסף לא ישבע כסף ,ובצמאון התורה היה רבינו רוכש ספרים רבים וכתבי יד בלתי
ידועים ,וביניהם ספרי קבלה וחכמת האמת ,והוציא על כך דמים מרובים .וכך מסופר "פעם א' ביקר גדול א' את החח"ס ,והכין לו ג' חידושים מהעדיות שבחידושיו לאמרם
בחוט המשולש (שם): לפני החח"ס ,וכשהציע גדול הנ"ל חידוש א' הראה
לו החח"ס שכן כתב בקיצור בגליון ש"ס שלו ,ואמר
"ואסף באמתחתו מדה גדושה וגדולה מספרים לו חידוש ב' והראה לו החח"ס שכן נרשם אצלו
הנדפסים ומכתבי יד הרבה אשר עוד לא זרחו בפנקס החידושים ,ושוב אמר הגאון הנ"ל חידוש
שמשם על פני תבל ,ואשר זכה להשיג כי"ק הרבה השלישי מחידושיו וקרא החח"ס לא' מתלמידיו
של הגאון הקדוש מה"ו שמואל חיים ישעי'ס זצ"ל שבביתו ,ואמר לו ,אמור לי איך הצעתי והסברתי
אבדק"ק פפד"מ הן את של עצמו והן אשר היו לפניכם בלימוד השיעור ענין פלוני ,והשיב ,כדברים
באמתחתו של הגאון ממקובלים אחרים ובהגהותיו, האלה אדוני רבינו ,ממש כמו שאמר הגאון הנזכר.
ושמח זקיני ז"ל מאוד שזכה להשיגם ,והוא קנה ולא יכול עוד להתאפק הגדול הנ"ל ואמר :דעם
אותן בקנין כספו בדמים יקרים. פרעשבורגער רב פליעהט דיע תורה אים קאפף
ולדוגמא אזכיר חיבור אחד מגדולי ראשונים יקר הערייז [=להרב מפ"ב עף התורה לתוך הראש] .ונתפעל
הערך ורב תבונה בקבלה בשמו "אוצר החכמה", מזה החח"ס עד מאוד ,ויקרא ויאמר :ח"ו ח"ו הרבה
ויש בו ק"פ דפין כתב יפה ומהודר מאוד ,נכתב שנים בין איך אין קיין בעטט געלעגען" [=הרבה שנים
בשנת ש"ט ש"י שי"א לפ"ק בוואלערשטיין ע"י לא שכבתי במטה]"...
הרב הגדול המקובל אלקי רבי יעקב ז"ל ,בנו בכורו חכמת הקבלה במאטערסדארף
של השר הגדול בישראל אשר עמד לנס עמו רבי
האריז"ל יוזלמאן ז"ל מראסהיים בעלזאס ממשפחת לואנץ ספר קבלה קדמון מכת"י בשם 'קול ברמה' מדרושי ספר שאילתות שהיה ברשות רבינו ובו הגהות מכתי"ק.
בשנות מגוריו במאטערסדארף ,וכמו כן מקודם,
מהמקובל רבי יעקב צמח שהיה מונח ברשות החת"ס. הובא במנהגי רבותינו – חת"ס לגרע"מ סופר עמ' תקנ"ב עסק הרבה בחכמת הקבלה וסודותיה והעמיק
מנהגי רבותינו שם .מזרע רש"י ז"ל ,והוא בידי מירושת אבותי זצ"ל מאוצר הרבני הג"מ אלימלך שפירא שליט"א
בה מאוד (חוט המשולש עמ' נה) .וסיפר בעל המכתב
וטוב לי תורת פיהם מאלפי זהב וכסף". סופר זצ"ל ,שתלמיד רבינו במאטערסדארף הגאון
וראה במנהגי רבותינו -חת"ס (עמ' רנג) שמנה שם רשימה של ספרים מכתב יד שהיו רבי מאיר א"ש זצ"ל אמר ,כל ימיו הוא מתחרט על הדבר ,שרבינו התקרב אליו בשנות
מונחים ברשות רבינו .וכן בסוף הספר הביא צילומים מעוד כמה ספרי קבלה שהיו בין לימודו אצלו בבחרותו ,ורצה להעניקו מחכמת הנסתר הקדושה ,ולמסור לו יסודותיה
ספרי רבינו. בכללות ובפרטות ,וציוה לו ללמוד ספר "שפע טל"" ,אבל הוא פנה לו עורף ולא חפץ
וראה בהקדמת הגרי"נ שטערן לדרשות (עמ' יא) בשם חותנו הגרש"א סופר זצ"ל ,שלא לידע מזה מאומה ,ועל זה התחרט תמיד" (שם בהערה).
הניח רבינו שום ספר לארגז הספרים שלו אלא אם כן שם עיניו בו מראשית ועד גמירא. וכן הוא מסופר גם בספר זכרון יהודה להג"מ רבי מנחם א"ש בנו של מהר"מ א"ש:
בס"ד
ענינא דיומא
· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·
מכתב מהר"ם בנעט לרבינו
מכתב מיוחד נמצא בספר איגרות ישא ברכה ושלום ה"ה הרב הגאון המופלג כבוד
כ"ב מרחשון סופרים (אות נ"ב) שכתב מהר"ם מו"ה משה נר"ו .אב"ד ור"מ בק"ק פרעשבורג יע"א.
שלא בנעט זצ"ל לרבינו החתם סופר, תקע"ה
הנער מוכ"ז דוב בן ר'
ייבש שמשון מקעמפנא במדינת אחד בנער העוסק מכתב
המעיין פולין בא הלום ,באמרו שרוצה להכנס בשערי
ולא כי רצונו ללמוד גמרא ,כי לימוד הגמרא והדבר
מגידי שיעורים יקצץ בהיותו נער בן עשרה שנים קשה לו .טרם שנעתיק
לשון המכתב ,יש להביא
אין די הייליגע תורות האילן חתימת ידו של רבי מרדכי בנעט נתבטל מבית הספר ,ועתה
מה שכתב ע"ז המעיר
הוא בן ט"ו שנים ,והנה
באיגרות סופרים שם
פון רבינו החתם סופר זי"ע שאלתו קשה וכבידה ,אם מצד השואל ,והן מצד
"אמר הסופר :מוסר השכל איך שגאון ישראל התומכים אותו ,כי התמוטטו המחזיקים לבחורים
וקדושו מהרמ"ב ז"ל ,אשר טרדת המדינה ושארי שהגיעו לפרקן ללמוד גפ"ת ,אף גם למי שלא בן
ענינים היו מוטלים על צווארו ,והוא פונה אל נער עודנה ,אך כי הפציר בי ליתן לו משאלות בכתב
וועלן אריינגיין אין גורלות מיוחדים, קטן להמציא לו מקום ללמוד תורה ,וכקטן כגדול אל מול פני הדרת מעכ"ת ,אולי ימצא חן בעיניו
היו חרותים על לבבם של גדולי ישראל להביאם ליעצו איך ומה לעשות ,כי אינו דומה שפעת העיר
און מכובד'יגע געשאנקען
ה
מיוגרלות
לתכלית הנרצה ,ולקרבם לה' ותורתו הקדושה שמה אשר ברכו ד' ,להק"ק פה המסובלת במסים
פ חדות
שואר די וארנונות והמחי' הקשה ,כי על כן באו דברי אלה זי"ע" .ע"כ.
ה מעי
שי ור
ע
המעטים והוא יבחר. ועתה נביא לשון מכתב קדשו של מהר"ם זי"ע:
די שיעורים דארפן
פארקומען כאטש איינמאל כשהם כבר בעולם נאום הדש"ת בעז"ה יום ד' כ"ב מרחשון תקע"ה לפ"ק נ"ש
א וואך ,פאר א מינימום פון ...אפילומתאוים שתשאר [ניקלשבורג].
שורש אצל בניהם הבא, ה"ק מרדכי בנעט
דרייסיג מינוט.
להם ידיהם בעולם הזה,
מר דבר שמועה למ ות
כדי שיא"ד אגורה באהלך
מפיו ,ע כז חשון תרכ"ב | רבי דוד צבי (ב"ר שאול) עהרנפעלד | חתן מרן החת"ס ,המאור הגדול חריף ובקי וצדיק נשגב ,דר בפרעשבורג ושם מנו"כ
זיך איינצושרייבן: עולמים....
• דורך אימעיל8@chasamsofer.info : כז חשון תרנ"א | רבי יונה צבי (ב"ר יוסף) בערנפעלד | תלמיד הכת"ס ששידכו עם אחותו אסתרל בת מרן החת"ס שנפטרה קודם נישואיהם ,אב"ד דעבערצין ושם מנו"כ
(חת"ס נצבים)
• דורך טעלעפאן ליין 1-605.615.70.10 :אפטיילונג 5 ב כסלו תש"כ | רבי עקיבא (ב"ר שמחה בונם) סופר | בעל דעת סופר ,אב"ד פרעשבורג ומנו"כ בירושלים
ג' כסלו תרמ"ח | רבי משה (ב"ר יוסף ישראל) הלוי נאוואמעסטא -המבורגר | תלמיד החת"ס ובן ביתו ,מנו"כ בירושלים
ג
היכל המעשה הליכות והנהגות
· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע · · מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
אחותינו את היי לאלפי רבבה מצות מילה (ב)
שהמשודכת קלקלה דרכיה ונכנסה לבית טריטאות עשרת אלפים מטבעות של רובל-כסף ,טבין ותקילין,
בליל צום יו"ד בטבת ,ושלחתי לחזרה במעות המשולש נחו בשלום על משכבם באחד הארונות בביתו של שלום זכר · קוואטר · חובת האב במצות מילה · המוהל ,ומי כשר למול · סנדק
תחת ידי ,וניתקתי קשרי החיתון ההוא"... רבינו החתם סופר זי"ע ,ממתינים ליום בו ימלאו את · מעשה המילה ,מציצה ,ופריעה · מעלת וסגולת מצות מילה · ברכות ותפילות
המילה · מקום המילה · קריאת השם · ענינים שונים · סעודת הברית · שלישי
* תפקידם בעולם הזה.
למילה · ערל קודם שנימול ,ודיני מתו אחיו מחמת מילה · מילה בשבת
הימים עברו ,השבועות חלפו ,החודשים התקדמו .שני זכה שכמעט יהודי מאת רבינו קיבל את הסכום הזה
להיות מחותנו של רבינו ,יהודי שהיה מקושר עמו הצדדים נפרדו איש-איש לדרכו .מרן הכתב-סופר חובת האב במצות מילה -ב
זי"ע מצא את זיווג הנכון בעתו ובזמנו .ולהבדיל גם בקשרי שידוכין לתקופה קצרה של כמה חודשים...
אותה נערה אשר רוח אחרת היתה מה הכוונה 'כמעט מחותן'? ...מה זאת עשה האב שליח ובא אחר ומל
עמה ,רוח של הבלי העולם השפל אומרת שידוך רק לכמה חודשים?... עשה האב שליח ובא אחר ומל ,משלם לאב עשרה זהובים,
הזה ,לא חיפשה עוד שידוך של בחור אבל אם האב לא עשה אותו שליח רק כיבדו למול ,בכה"ג
ובכן ,מעשה שהיה ,מעשה כואב אינו משלם לו ,כי דוקא ע"י שליח הוי כאילו מל בעצמו (שו"ת
תלמיד חכם ,היא איבדה את השאיפה ומצער ,כך היה: או"ח סי' קנ"ט).
להקים בית של תורה ויראת שמים,
אלא נתנה עיניה בממון ובשאר הבלי ושמחו, צהלו אמנם פרעשבורג רחובות אב אונן
העולם. באותו היום – בתחילת שנת תקצ"ב ,או אבי הבן שהוא אונן מותר למול בנו ,ויש להקדים המילה
בשלהי שנת תקצ"א -למשמע הקול לקבורה ,שהמילה עצמה נייחא למת ,שכבוד המת הוא למול
בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, מבשר ואומר ,כי מורם ורבם ועטרת
ואכן מצא מין את מינו ,והיא באה קודם קבורתו (שו"ת יו"ד סי' שכ"ח ד"ה דין זה ,חת"ס עה"ת דברים
ראשם ,רבינו החתם סופר ,זכה לקשור דף קמ"ב ,ושו"ת ח"ו סי' ל"ט) ,והאב האונן מברך ברכת המילה
בקשרי שידוכין עם בחור בעל ממון קשרי שידוכין לבנו הגדול ,העילוי
מתושבי העיר פרעשבורג. (הגהות השו"ע יו"ד סי' שמ"א ,וחידושים עמ"ס כתובות ג[ ).בענין זה יש
המושלם בכל מידה נכונה ,פרי צדיק לציין מש"כ בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ד סי' כ"ד) כי הגה"ק רבי
הגיעה יום חופתה ,שכמובן נערכה עץ חיים לגאון ולתפארת ,קדוש יאמר שמעון סופר זצ"ל בעל המכתב סופר ,בן מרן זי"ע ,נפטרה
ברוב פאר והדר כדרך בעלי ממון ,ומי לו ,רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בתו היולדת (אשת הגר"ע קארינצער זצ"ל) ,והיה זה ביום שמיני
שימש כמסדר קידושין? רב העיר – מי שנודע והתפרסם לימים כהגה"ק ללידת בנה ,והקדימו הקבורה לפני המילה ,כי אף שדעת מרן
הלא הוא רבינו החתם סופר! מי שהיה בעל כתב סופר זי"ע ,ממלא מקום אביו החת"ס כהמהרש"ל להקדים המילה לפני הקבורה כאמור,
גט הנעשה בבית דינו של מרן בעבר כמעט מחותן עם משפחה זו- ברבנות העיר פרעשבורג. אפשר דכיון שהגר"ש היה רב העיר קראקא אתריה דרבינו
בפרעשבורג שנת תקס"ח -- הרמ"א ,על כן הורה לנהוג כהרמ"א באתרא דמר (שדעת הרמ"א
(מתוך "היכלות" טבת תשפ"ו) המחותן ,ששמו אינו ידוע לנו ,אשר להקדים הקבורה לפני המילה ,כמו שהביא הט"ז יו"ד סי' שמ"א סק"ו)].
כדרכו וכמנהגו בקודש ,הלך רבינו זכה בזכייה הגדולה לקחת לבתו חתן
תלמיד חכם וצדיק ובן גדולים ,הקדים להשליש לידי בעצמו גם הפעם למעמד כיסוי הכלה בהינומא ,לברכה המוהל ,ומי כשר למול -א
מחותנו החתם סופר סכום של עשרת אלפים רובל כסף בברכה הנהוגה לומר בשעה זו ,ומקורה בפרשתינו
כנדוניה עבור החתן ,ושני הצדדים החלו להכין עצמם פרשת חיי שרה' :אחותנו את היי לאלפי רבבה'. נסיעה לצורך מוהלות
לקראת החתונה ,בתקווה וציפייה כי אכן יהיה זה קשר אלא שהנוכחים במעמד המה ראו כן תמהו ,כאשר מצינו שמרן זי"ע טלטל עצמו בדרכים ונסע לעיר אחרת
הפעם יצא רבינו מגדרו ,בעוד שבדרך כלל היה אומר של קיימא ובנין עדי עד. כדי לשמש כמוהל ,וזאת כדי שלא יהא כבזיון מצוה בעיני
ברכה זו בקול שקט ולחש ,הרי בזאת הפעם אמר ברכה * העם אם יסרב (כן כתב הגר"י פרעגער זצ"ל בעל שאילת יעקב ,ששמע
יום החתונה שהיה אמור להתקיים באמצע חודשי זו בהרמת קול גדול וחזק ,הרבה יותר מהרגלו תמיד: כן מחמיו המהר"ם שיק שכאשר היה פעם מרן החת"ס אצלו ביערגן ,קראו
החורף ,הלך והתקרב ,אך אז התברר שהשמחה היתה "אחותנו! את! היי! לאלפי! רבבה!!!"--- לפרעשבורג למול שם ,ואמר החת"ס שמצד הדין אינו מחויב ליסע ,כי אין
זה מצוותו מאחר ועסק ביערגן לרפואתו" ,אמנם מפני המון עם שחושב זה
* מוקדמת מדי--- לבזיון מצוה נסע לביתו" ,צילום הכת"י נדפס בספר 'ויעל משה השמימה',
אל אוזניו של רבינו החתם סופר הגיעה שמועה רעה ,לאחר סיום מעמד החופה שאלו מקורביו של רבינו עמו' כ"ח .ובאמת מצינו בפנקס המוהל של מרן ,כמ"פ שמל מחוץ לעיר
כי הכלה המשודכת ,זו אשר בוודאי היללו אותה אותו :מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? למה הרים מגוריו ,אולם שם לא נודע לנו אם ממילא נזדמן שם מרן לצורך אחר
ככלה צנועה וחסודה ובעל יראת שמים ,זו שאמורה קולו כל כך בברכת 'אחותינו את'? וממילא נתכבד במוהלות ,או שנסע מיוחד לזה .ראה דוגמאות לזה במנהגי
חת"ס להגרע"מ סופר פכ"ו הערה קס"ד).
להיות עזר בקודש לאחד מגאוני הדור הבא ,היא ולא ענה להם רבינו בדברים נוראים ונשגבים:
אחרת ,קלקלה את דרכיה ונתפסה ברשת ניסיונות אותו מוהל אצל ב' בניו
הזמן ...עדויות נאמנות הגיעו ובישרו בשורות קשות ,יודע אני בבירור שכלה זו עתידה לקבל עונש משמים,
כי המשודכת נכנסה לבתי טרטיאות לחזות במחזות על כך שבמעשיה המקולקלים גרמה שהיה הכרח רק בסנדק הקפידו שלא יהיה סנדק ב' פעמים ,אבל מוהל אין
לנתק את השידוך שלה עם בני .אין ספק אצלי שבשמים שום קפידא של ימול ב' פעמים אצל בניו (שו"ת או"ח סי' קנ"ח).
שונות ובמראות נגעים כפי רוח פורקי העול.
יתבעו אותה על כך והיא תקבל את עונשה .אך אילו תפילה לפני העמוד למוהל
ואם לא די בכך ,הרי התברר שהיא נכנסה לשם בליל הייתי מברך אותה כעת ברכה זו בלחש ,היו אנשים נהגו המוהלים להתפלל לפני העמוד ,שנאמר רוממות קל
צום עשרה בטבת ,אשר עליו כתב רבינו החתם סופר אומרים שלא בירכתי אותה אלא קיללתי אותה ...על כן בגרונם וגו' ,והמוהל קודם בזה לאבל ,ודוחה את האבל
(תורת משה פרשת ויקרא ,בדרוש לז' אדר ,ועי' דרשות חת''ס דרוש הרמתי את קולי ואקרא ,כדי שכולם ישמעו שאני מצדי מלהיות בעל תפילה (הגהו' יו"ד סי' רס"ה ,ודייק כן מדברי המג"א סי'
לח' טבת שנת תקי''ף) שבכל דור ודור ביום עשרה בטבת ברכתי אותה ,כך יבינו שאם בא יבוא לה עונש ,אין זה נ"ג סקכ"ד ,ודלא כהש"ך ביו"ד שם שכתב שאין לדחות האבל משום כן).
יושבין בית דין של מעלה וגוזרין על החורבן של השנה ,מחמת איזה קללה שלי ,אלא תביעה משמים...
* ומתעורר בשמי שמים רעש גדול עד מתי עוד תתמשך מוהל ביום ייא"צ לענין התענית
הגלות ,ועל כן מותר להתענות בו אפילו בשבת כי עיקר אף המתענים ביום יארצייט ,אם נתכבדו להיות מוהל או
התענית הוא על העתיד לבוא ,עיי"ש .ביום זה מצאה ואכן ,ככל אשר התנבא רבינו כך היה :לא עברו ימים סנדק ביום זה ,אין מתענים ואין צריכים להשלים התענית ,כי
מועטים ,ואותה כלה התבררה כאינה ראויה לאיש, הכלה זמן לעצמה ללכת למקומות פסולים כאלו. אף שהיו יכולים לכבד אחרים במצוה זו ,מכל מקום מעיקרא
נוכח ידיעות אלו ,התקבלה ההחלטה אצל רבינו החתם ונאלצה להתגרש מבעלה בבושת פנים וצער רב .ורבינו לא קבלו מנהג התענית עליהם במקום מצות סנדק ומוהל,
סופר ,כי אין ברירה אלא לנתק את הקשר ולהפריד החתם סופר שסידר את הקידושין ,סידר הפעם את כי יש תיקון למת במה שבנו עוסק במצות מילה יותר משאר
החבילה .הוא שלח להודיע לצד השני כי השידוך בטל שטר הגט ,והיא נשארה גלמודה ובודדת בעולמה עד מצות (הגהו' או"ח סי' תקנ"ט על מג"א סקי"ד).
ומבוטל ,ואף שיגר להם בחזרה את עשרת אלפים רובל יומה האחרון--- מוהל אונן
ותהום כל העיר בראותם בעליל כמה גדול כחו של הכסף... כיבד האב את המוהל למול ,וקודם הברית נעשה המוהל
וכך כותב רבינו החתם סופר באגרת (יו"ד למב"י שנת צדיק--- אונן ,אם יש אחר היודע למול ,לא ימול האונן אלא המוהל
(מקור :חוט המשולש עמוד קמב ,בו מסיים וכותב' :ועל כגון זה תקצ"ב)" :והנה בני בן י"ז שנה הוא בחור מופלג וצדיק האחר ,אפילו כבר כיבדו האב קודם לכן במצוה זו .ורק
בדליכא אחר ימול האונן (שו"ת ח"ו סי' ל"ט ד"ה והרי .ועי' שו"ת
אני אומר בדרך צחות [משלי כז] 'מברך את רעהו בקול ,קללה ונשגב ,והי' מקושר בקשר שידוכין ,וכבר הושלש הנדן יהודה יעלה יו"ד סי' שנ"ו דאונן לא יברך ברכת המילה ,אלא הוא מל ואדם
תחשב לו '---רחמנא ליצלן) עשרת אלפים תחת ידי ,והיה זמן נישואין קרוב ,ושמענו אחר יברך).
יו"ל על ידי:
לציון קדשו של מרן
קוויטל
בטעלפאן ליין605.615.7010 :
החתם סופר זי"ע בפרשבורג היכל החתם סופר
המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר
דרך האימיילk6056157010@gmail.com :
הקוויטלעך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל:
chasamsofer3@gmail.com
ד
