gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

איחוד בלעטל - צעהלים · Ichud Bletel - Tzehlim — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: איחוד בלעטל - צעהלים · Ichud Bletel - Tzehlim

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

איחוד בלעטל - צעהלים · Ichud Bletel - Tzehlim — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יו‘‘ל ע‘‘י‬ ‫איחוד צעהלים‬ ‫גליון ט"ו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬תשפ"ז לפ"ק‪ ,‬שנה ב'‬ ‫ד ש מ י א‬ ‫ב ס י י ע ת א‬ ‫פרוזדור‬ ‫מבוא ופתח הגליון‬ ‫תורה פארנעמט‪...‬‬ ‫די מחלוקת'ן פונעם טורי זהב און מגן‬ ‫פארווארט‬ ‫אברהם‪ ,‬ציט עס מיר בכלל נישט צו וויסן‬ ‫פ‬ ‫דערפון!"‬ ‫פאר מיר איז דאס געווען ווי א שטיקל‬ ‫ארפירנדיג א שמועס מיט א‬ ‫יונגערמאן א בן תורה איבער פארשידענע‬ ‫מ‬ ‫באמבע‪-‬אויפרייס‪ .‬דאס הייסט‪ ,‬אז אפילו‬ ‫אינעם יאר תשפ"ז‪ ,‬ווען טעכנאלאגיע איז‬ ‫אויסגעקומען‬ ‫מיר‬ ‫איז‬ ‫ענינים‪,‬‬ ‫יט גרויס פרייד האבן אנשי שלומנו‬ ‫אזוי פארגעשריטן און יעדער פאסירונג‬ ‫אריינצואווארפן א ווארט איבער איינע פון די‬ ‫ערהאלטן די בשורה מרנינה איבער דעם‬ ‫פארשפרייט זיך אויף אזא מאסשטאבליכן‬ ‫אנגייענדיגע מלחמות איבער די וועלט און‬ ‫ערשיינונג פונעם מהדורת דוגמא 'לב חיים'‪ ,‬א‬ ‫פארנעם פון איין עק וועלט צום צווייטן אין‬ ‫זאגן א דיעה דערויף‪ .‬דעם יונגערמאנ'ס‬ ‫קובץ פון פנינים יקרים און הערליכע דברי‬ ‫א ליאדע מינוט‪ ,‬זענען נאך אלס פארהאן א‬ ‫אנטווארט האט מיר שטארק שאקירט; ער‬ ‫תורה גענומען מאוצרו הטוב פון כ"ק מרן רבינו‬ ‫ציבור אידן וואס ווייסן נישט פון די‬ ‫פרעגט מיר מיט א גלאטן פנים‪" :‬הייסט עס‬ ‫שליט"א‪ .‬די מהדורה קומט נאך וואס פילע‬ ‫פשוט'סטע און מערסט באקאנטע‬ ‫ס'איז דא א מלחמה צווישן אמעריקע מיט‬ ‫תלמידים‪ ,‬מתפללים און שומעי לקחו פונעם‬ ‫געשעענישן וואס קומען פאר איבערן ערד‪-‬‬ ‫יענע מדינה אינעם אנדערן עק וועלט?" אויף‬ ‫רב האבן אויסגעדרוקט זייער שטארקן רצון אז‬ ‫קוגל‪ ,‬נישט משנה ווי מאסיוו זיי זענען‪ .‬נאך‬ ‫וואס איך האב אים מיט וואונדער‬ ‫די הערליכע רייד וואס דער רב לאזט הערן‬ ‫מער פון דעם‪ :‬עס רעדט אפילו נישט צו זיי‪,‬‬ ‫צוריקגעפרעגט‪" :‬דו האלטסט נישט מיט‬ ‫פאר עדת צאן מרעיתו במשך די פארלאפענע‬ ‫און זיי פארמאגן נישט קיין שום נטי' זיך‬ ‫קיין נייעס? דאס איז דאך נישט קיין נייע‬ ‫העכער פינף און פערציג יאר‪ ,‬זאלן ווערן‬ ‫אריינצוטון דערין‪ .‬אומגלויבליך!‬ ‫זאך‪ ,‬עס גייט שוין אן איבער א האלב יאר!"‬ ‫אפגעשריבן און מסודר באופן נאה ומהודר און‬ ‫דער חשוב'ער אברך האט מיר אבער מסביר‬ ‫דאס האט מיר געמאכט קלערן ווי‬ ‫ערשיינען אונטערן ראם פון א ספר‪.‬‬ ‫געווען אומצוויידייטיג אז ניין‪ ,‬ער האלט‬ ‫אומוויסנד מיר זענען צומאל איבער דער‬ ‫נישט מיט קיין נייעס‪ ,‬און נאך מער פון דעם‬ ‫נאכן דערהערן די תשוקה פונעם ציבור‪ ,‬האבן‬ ‫געהויבענער "עדה בתוך עדה" וואס געפינט‬ ‫– עס אינטערעסירט אים אפילו נישט; ער‬ ‫זיך די חשובע עוסקים אריינגעלייגט בעובי‬ ‫זיך צווישן אונז דא אינעם היימישן‬ ‫איז פשוט שקוע אין זיינע רוחניות'דיגע‬ ‫הקורה עס אהערצושטעלן אויפן שענסטן און‬ ‫וויליאמסבורג‪ ,‬און מיר באגרייפן אפילו‬ ‫עבודות‪ ,‬וואס לאזט אים נישט איבער קיין‬ ‫מערסט שלימות'דיגן פארמאט‪ .‬דאס נעמט‬ ‫נישט וואספארא געהויבענע סארט לעבן די‬ ‫ארט פאר אנדערע טעמעס‪.‬‬ ‫כמובן אריין אן אבנארמאלע געוואלדיגע‬ ‫אידן לעבן! דאס איז טאקע א נקודה‬ ‫עבודה‪ ,‬ווען מען דארף צוזאמנעמען די כתבי יד‬ ‫למחשבה פאר זיך‪ ,‬וואס איך האב פון דעם‬ ‫נישט קענענדיג גלייבן וואס מיינע אויערן‬ ‫פונעם רב זאל זיין געזונט פון העכער פופציג‬ ‫יונגערמאן ארויסגעלערנט; אבער וואס האט‬ ‫הערן‪ ,‬האב איך שנעל און מיט אן‬ ‫יאר – טייל פון זיי נאך פון די פריע י' און אנהויב‬ ‫מיר באזונדער געכאפט און געמאכט‬ ‫אומאיינגעהאלטענע נייגער אנגעהויבן‬ ‫כ' יארן – זיי מפענח זיין און פארצייכענען כדי‬ ‫טראכטן איז אן אנדערער געדאנק‪ :‬דאס איז‬ ‫שטעלן עטליכע שאלות איבער פארשידענע‬ ‫עס זאל זיין ראוי לעלות על שלחן מלכים‪.‬‬ ‫איבער דעם געוואלדיגן כוח פון דער תורה‬ ‫באקאנטע נייעסן וואס שפילן זיך יעצט אפ‬ ‫אצינד גיבן די געטרייע עומדים בראש הענין‬ ‫הקדושה און איר השפעה צו טוישן דעם‬ ‫אין די אלגעמיינע וועלט‪ ,‬פרעגנדיג מיין‬ ‫איבער אז מען האלט שוין אט ביי די פאזע פון‬ ‫מענטש וואס איז פארזינקען אין איר‪ .‬ווען א‬ ‫מיטשמועסער אויב ער האט פון די זאכן‬ ‫"ברנה יקצורו"‪ ,‬און עס וועלן ערשיינען די‬ ‫מענטש ליגט אין לערנען‪ ,‬פארלירט ער מיט‬ ‫אויך נישט געהערט‪ .‬זיין ענטפער האט נישט‬ ‫בענדער פון דעם רב'ס ספרים‪ ,‬צוויי אויף יעדע‬ ‫דער צייט דעם רצון און די ציאונגס‪-‬קראפט‬ ‫געשפעטיגט צו קומען‪ ,‬און מיט א קלארן‬ ‫פון די חמשה חומשי תורה‪.‬‬ ‫צו דברים של הבל וריק; עס אינטערעסירט‬ ‫"ניין" האט ער אפגעווארפן די גאנצע רייע‬ ‫אים מער נישט‪ ,‬עס רעדט מער נישט צו‬ ‫נייעסלעך מיט וואס די גאנצע וועלט טומלט‬ ‫אבער אצינד‪ ,‬אזוי ווי "ביזן קרעטשמע דארף‬ ‫אים‪ ,‬און עס איז מער נישט זיין נושא‪ .‬זיין‬ ‫יעצט‪ .‬ער האט מיר עס נאכאמאל מסביר‬ ‫מען אויך א טרינק"‪ ,‬האט דער מכון‬ ‫קאפ און הארץ הייבן אן דארשטן נאך דברים‬ ‫געווען‪" :‬דו פארשטייסט נישט‪ ,‬איך האב אין‬ ‫ארויסגעגעבן דעם מהדורת דוגמא‪ ,‬להשקות‬ ‫מיין לעבן נישט געליינט אדער אויסגעהערט‬ ‫צמאי תורת רבינו שליט"א‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫נייעס‪ ,‬עס איז נישט קיין נושא ביי מיר; און‬ ‫כי אם לשמוע את דבר ה'‬ ‫יעצט‪ ,‬ווען איך דראפע זיך אין כולל איבער‬ ‫א‬ ‫גליון ט"ו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬תשפ"ז לפ"ק שנה ב'‬ ‫•נא שלא לקרותו בשעת התפילה וקריאת התורה•‬ ‫לפני לומדי ורבני כולל "מגדלות מרקחים" בהיכל הכולל‪ ,‬חורף שנת תשס"ז לפ"ק‪.‬‬ ‫הנהגות ישרות ודרכי קנין תורה‬ ‫שנאמרו במשא פתיחת הזמן‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫נצחיים‪ ,‬רייד פון תורה און עבודת‬ ‫ה'‪ ,‬עס צינדט זיך אן אין אים דער‬ ‫שכלו במילים שמוציא בשפתיו‪ .‬אני מאמין‬ ‫"צמא לדבר ה'"‪ ,‬נישט קיין צמא‬ ‫שהבורא יתברך שמו הוא שברא את כל היצור‪,‬‬ ‫מעלת עבודת התפילה והדביקות בבורא‬ ‫למים ורעב ללחם נאך פאליטישע‬ ‫ומאמין אני שהוא היה הוה ויהיה‪ ,‬ושהבורא‬ ‫התפילה הנה מתנה יקרה מאת הבורא יתברך‪,‬‬ ‫נייעס וכדומה‪.‬‬ ‫יתברך נמצא כעת ממש כפי שהיה לפני חמשת‬ ‫אשר חפץ שנפנה אליו שלוש פעמים ביום‪,‬‬ ‫אלפים שנה‪ ,‬וכן שהכל מתנהג בדרך שכר‬ ‫פארשטענדליך אז נישט יעדער‬ ‫וראוי שתהא עבודת התפילה בחיבור ובדבקות‪.‬‬ ‫ועונש‪ ,‬ושהתורה היא תורת השם שניתנה על‬ ‫האלט אויף דער זעלבער מדריגה‬ ‫על כן‪ ,‬אין לו לאדם למהר בתפילתו בשל רצונו‬ ‫ידי משה רבנו‪ ,‬ושאר העיקרים שהם האמונה‬ ‫און איז ביכולת זיך אינגאנצן‬ ‫למהר לעסקיו‪ ,‬ואף אם אצה לו הדרך ללימודו‬ ‫בביאת המשיח ובתחיית המתים‪ .‬הכל כלול‬ ‫ארויסצוטאן פונעם עולם השפל‬ ‫בכולל; כי אף שמעלה גדולה היא‪ ,‬מכל מקום‬ ‫באמונה שעל האדם להכיר בה בכל יום‪ ,‬ועליו‬ ‫און פשוט לאזן די מחשבות פיר‪-‬‬ ‫עבודת התפילה עומדת כענין נעלה בפני עצמו‪.‬‬ ‫לאמרם בלב ובמחשבה ובהתעוררות הלב‬ ‫און‪-‬צוואנציג שעה איבערן ספרים‪-‬‬ ‫שהרי כל מהות הלימוד בכולל אינה אלא אמצעי‬ ‫להכריז‪ :‬הנה אני מאמין ויודע שאתה הוא בוראי‬ ‫שאנק‪ .‬דער באשעפער האט יעדן‬ ‫להגיע למעלת התפילה והדבקות בבורא עולם‪.‬‬ ‫ואתה המשפיע לי כל טוב ואני נצרך אליך בכל‬ ‫צוגעפירט צו זיין תכלית און דעם‬ ‫הנה הובא בשם בעל ה"ערוגת הבושם" זכותו יגן‬ ‫מקום וואו ער דארף זיך געפינען‬ ‫עת ורגע‪.‬‬ ‫עלינו‪ ,‬כי שורש האמונה ועיקרה תלוי בעבודת‬ ‫דורכאויס דעם טאג‪ .‬בעת דער בן‬ ‫מלחמת היצר בכח התפילה והתורה‬ ‫התפילה‪ .‬ויש להקשות בזה‪ ,‬שהרי בטרם ניגש‬ ‫תורה איז זוכה צו דינען דעם‬ ‫ובענין המאבק הפנימי‪ ,‬לימדונו רבותינו זכרונם‬ ‫האדם להתפלל ולשטוח בקשתו‪ ,‬כבר מצויים‬ ‫באשעפער ביני עמודי דגירסא‪ ,‬איז‬ ‫לברכה כי מחויב האדם לעורר תמיד את יצרו‬ ‫בידו מעותיו‪ ,‬וביתו מוכן למושב לו‪ ,‬וכל מחסורו‬ ‫דער אויסגעהארעוועטער איד‬ ‫הטוב כנגד יצרו הרע‪ ,‬ועיקר כלי המלחמה אל‬ ‫ובגדיו מזומנים לו; ואם כן‪ ,‬מה טעם יש בבקשת‬ ‫עוסק על המחיה ועל הכלכלה אין‬ ‫מול היצר הוא כח התפלה‪ .‬ואף על פי שהתורה‬ ‫"תן לי" מאת הבורא יתברך‪ ,‬בשעה שכל טוב‬ ‫פארשידענע אנדערע ערטער‪ ,‬וואו‬ ‫משמשת תבלין כנגד היצר‪ ,‬כדבריהם "בראתי‬ ‫כבר נמצא ברשותו‪ ,‬ומפני מה עליו להתחנן‬ ‫פון דארטן פירט ער זיין עבודת ה'‬ ‫יצר הרע בראתי לו תורה תבלין"‪ ,‬מכל מקום‬ ‫עליהם? אלא ביאר בזה‪ ,‬שעצם התפילה היא‬ ‫לויט זיינע דארטיגע אומשטענדן‬ ‫בלא סיוע התפלה אין בכח התורה לעמוד כנגדו‬ ‫היא מציאות האמונה‪ :‬להודות ולהצהיר לפני‬ ‫און נסיונות‪.‬‬ ‫להגן ולהציל‪ ,‬ואין זה נחשב למלחמה גמורה‪ .‬אך‬ ‫רבונו של עולם‪ ,‬כי מכיר אני בצורך לבוא לפניך‪,‬‬ ‫ומודה אני על כל אשר חננתני ומבקש על‬ ‫אבער דאך‪ ,‬די נקודה איז גילטיג ביי‬ ‫כאשר האדם מקדים תפלה מעומק הלב‬ ‫יעדן איד אן אויסנאם‪ :‬דער כוח‬ ‫ובמסירות נפש ואחר כך פונה לעסוק בתורה‪,‬‬ ‫העתיד לבוא‪ .‬ונמצא שכל מהות התפילה אינה‬ ‫אלא אמונה‪ .‬ואם רואה אדם שמתפלל הוא בלא‬ ‫התורה — וואס מער מען איז‬ ‫הרי זה הסדר הראוי‪ ,‬ובזה מתעלה מעלת עסק‬ ‫אריינגעטון אין דעם — אלס מער‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫כוונה וברפיון‪ ,‬סימן הוא שחסרה לו שלמות‬ ‫באמונה‪ ,‬שהרי כל יסוד התפילה בנוי על‬ ‫וועלן זיך די פוסטע עולם‪-‬הזה'דיגע‬ ‫ביאור פסוקי הפרשה ברמזי התורה‬ ‫האמונה‪.‬‬ ‫נייגערס אפשטילן און אפקילן‪ ,‬און‬ ‫זיי וועלן נתחלף ווערן מיט‬ ‫וניתן להטעים דברים אלו בדרך רמז בפרשת‬ ‫מושג האמונה ענינו דביקות גמורה‪ ,‬דביקות‬ ‫העכערע און מער איידעלע‬ ‫השבוע‪ ,‬על פי הכתוב‪" :‬וישמע אברם כי נשבה‬ ‫בתורה הקדושה‪ ,‬והכל נחשב כחטיבה אחת‬ ‫מושגים‪ .‬יעדער איד‪ ,‬וואס מער‬ ‫אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר‬ ‫האחוזה וקשורה זו בזו‪.‬‬ ‫ערנסט ער נעמט זיין חלק בתורה‬ ‫ושלש מאות וירדף עד דן"‪.‬‬ ‫און וואס מער ער איז זיך מייגע‬ ‫על המילים "וישמע אברם כי נשבה אחיו"‪ ,‬יש‬ ‫יסוד האמונה וי"ג עיקרים‬ ‫דערויף – נישט משנה צי עס איז‬ ‫להתבונן מי הוא זה המכונה כאן אח‪ ,‬והלא לוט‬ ‫בנוגע לענין האמונה‪ ,‬הנה הרמב"ם ז"ל יסד‬ ‫צען שעה א טאג אדער בלויז א‬ ‫בן אחיו היה‪ .‬ואם כן‪ ,‬מה טעם נכתב "אחיו"?‬ ‫וקבע י"ג עיקרים‪ ,‬והם הם נוסח ה"אני מאמין"‬ ‫שיעור אינדערפרי און ביינאכט –‬ ‫וכבר ביאר רש"י לעיל על הפסוק "אנשים אחים‬ ‫הנדפס בכל הסידורים‪ .‬והנה מצוי שאנשים‬ ‫דער עיקר איז דער ערך און‬ ‫אנחנו"‪ ,‬שהיו קרובי משפחה‪ ,‬ובמדרש אגדה‬ ‫מחפשים סגולות וענינים שונים‪ ,‬אולם היסוד‬ ‫חשיבות וואס ער גיט דערפאר‪,‬‬ ‫ביארו שהיה תואר פניהם שוה זה לזה‪ ,‬ובשל‬ ‫הגדול והנחוץ מכל הוא שיאמר האדם קודם‬ ‫וועט אים די תורה מער און מער‬ ‫דמיון זה כינהו הכתוב "אחיו"‪.‬‬ ‫התפלה או לאחריה את סדר ה"אני מאמין"‪.‬‬ ‫אויפהייבן צום גרויסן באשעפער‪.‬‬ ‫אך עדיין יש להקשות‪ ,‬שהרי בפסוקים הקודמים‬ ‫ויאמר הדברים בביאור ובנחת‪ ,‬ולא כמי שחופז‬ ‫כשתיארה התורה את שביו של לוט הוזכר שמו‬ ‫ופורק מעליו משא כבד במחשבה שדי לו בעצם‬ ‫בפירוש‪ ,‬ואם כן היה ראוי לכתוב גם כאן "וישמע‬ ‫הרצון והקבלה לומר זאת‪ ,‬אלא יעיין בהם כראוי‬ ‫אברם כי נשבה לוט"‪.‬‬ ‫וישהה בהם לכל הפחות שתי רגעים‪ ,‬להעמיק‬ ‫גליון ט"ו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬תשפ"ז לפ"ק שנה ב'‬ ‫ב‬ ‫מפי כ " ק מ ר ן‬ ‫א ד מ ו " ר של י ט " א‬ ‫חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות"‪.‬‬ ‫משמעו‪" :‬לשון התחלת כניסת האדם או כלי‬ ‫הנה מצינו בכתוב ששמו של לוט נתפרש בעת‬ ‫וצריך להבין באיזה אופן יזכה האדם להגיע‬ ‫לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה"‪ .‬הגדרה זו‬ ‫שנפל בשבי‪ ,‬ועל כן היה מן הראוי שיאמר‬ ‫למעלה זו‪.‬‬ ‫מופיעה במקומות נוספים במקרא‪ ,‬כגון‪" :‬חנוך‬ ‫הכתוב "וישמע אברם כי נשבה לוט וירק את‬ ‫לנער על פי דרכו"‪ ,‬וכן בביטויים "חנוכת המזבח"‬ ‫חניכיו"‪.‬‬ ‫כח התפילה וסיוע ממרומים‬ ‫ו"חנוכת הבית"‪.‬‬ ‫והנה הדרך היא באמצעות כח התפלה‪ .‬שהרי‬ ‫שורש מלכות בית דוד בלוט‬ ‫הובהר כי מוטל על האדם לעסוק בענין החינוך‪,‬‬ ‫נאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה"‪ ,‬ופירשו חכמינו‬ ‫אלא יש לומר‪ ,‬כי המילה "אחיו" עולה במנין‬ ‫כפי המקרא "וירק את חניכיו ילידי ביתו"‪.‬‬ ‫זכרונם לברכה והביאם רש"י‪ ,‬שאין לשון שיחה‬ ‫הגימטריא "דוד"‪.‬‬ ‫ראשיתו של החינוך היא בעבודה עצמית‪ ,‬בדומה‬ ‫אלא לשון תפלה‪ ,‬כפי שנאמר "תפלה לעני כי‬ ‫יתירה מזו‪ ,‬חזינן כי השם "דויד" נכתב במילוי‬ ‫למעלת אליעזר‪ ,‬וכנאמר "חנוך לנער על פי‬ ‫יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו"‪ .‬ומנין "שיח"‬ ‫יו"ד ועם האות אל"ף‪ ,‬המורה על אלופו של‬ ‫דרכו"‪ ,‬ותהלה לא‪-‬ל שזוכים להתחיל במלאכת‬ ‫בגימטריא הוא שלש מאות ושמונה עשר‪ ,‬וזהו‬ ‫עולם‪ .‬ידוע הדבר כי שורשו של דוד המלך נעוץ‬ ‫החינוך וגידול הבנים‪ .‬יש להקדים ולעסוק בזה‪,‬‬ ‫כחה של התפלה‪" ,‬ויצא יצחק לשוח בשדה"‪.‬‬ ‫בלוט‪ ,‬כדאיתא במדרש ובספרים על המקרא‬ ‫וכבר הורו צדיקים כי תחילת חינוך הילדים‬ ‫"וירק את חניכיו ילידי ביתו"‪ ,‬ויש לתת את‬ ‫נעוצה עוד בתקופת היות האב בן שלש שנים‪.‬‬ ‫"מצאתי דוד עבדי"‪ ,‬ושאלו במדרש‪" :‬היכן‬ ‫הדעת כיצד יצליח האדם להדריך את עצמו ואת‬ ‫והביאור בזה‪ ,‬שחובה על כל אדם להשתלם‬ ‫מצאתיו? בסדום"‪ .‬שכן מרות המואביה‪ ,‬שהיא‬ ‫בני ביתו להיות מושפעים מאור הקדושה‪,‬‬ ‫בעצמו בדרכי החינוך‪ ,‬כדי שיהא בכוחו להדריך‬ ‫מזרע לוט‪ ,‬נשתלשלה מלכות בית דוד‪ .‬וזהו‬ ‫ולהתרחק מן הטומאה כפי הראוי? הנה כתיב‬ ‫את בניו אחריו‪ .‬כל מה שחזים הבנים בתוך ביתם‬ ‫הרמז בתיבת "אחיו"‪ ,‬המלמדת על גודל מסירות‬ ‫"שמונה עשר ושלש מאות"‪ ,‬וזהו ענין שיחו‬ ‫‪ -‬עוצם יראת השמים‪ ,‬העדינות‪ ,‬הטוב‬ ‫נפשו של אברהם אבינו‪ ,‬וכדברי המדרש‬ ‫ותפלתו של האדם‪ ,‬כי כפי שיעור תפלתו‪ ,‬כך‬ ‫והשאיפות הרוחניות‪ ,‬ומהי החשיבות המורגשת‬ ‫שהשתדל אברהם בכל מאודו להציל את לוט‪,‬‬ ‫יזכה להשיג את מעלת הקדושה‪.‬‬ ‫בבית‪ .‬שלא יהא עיקר עסקם במגדנות‪ ,‬שחוק‪,‬‬ ‫ולא היתה לו שעה קשה מזו מעולם‪.‬‬ ‫והנה פירש רש"י על מנין שמונה עשר ושלש‬ ‫דברי שטות והבל או עניני פאליטי"ק וכיוצא‬ ‫כוונת אברהם היתה נעלה ומרוממת הרבה‬ ‫מאות‪ ,‬שדרשו חז"ל שרק אליעזר לבדו היה שם‪.‬‬ ‫בהם‪ ,‬אלא שיראו כי עיקר החשיבות מוקדשת‬ ‫מעבר ללוט עצמו‪ ,‬שכן צפה ברוח קדשו את‬ ‫ויש להבין‪ ,‬דאף אם זכה האדם להתפלל כדבעי‬ ‫לתורה‪ ,‬למצות‪ ,‬למעשים טובים ולעבודת‬ ‫אחיו ואת דוד המלך העתיד לצאת ממנו‪ ,‬ועד‬ ‫וללמוד כראוי והכל על מכונו בשלום‪ ,‬מכל‬ ‫התפלה; שלא ישיחו בעת התפלה‪ ,‬ויעמדו‬ ‫למשיח צדקנו שאנו מייחלים לבואו בכל יום‪.‬‬ ‫מקום זקוק הוא לסיוע מן השמים‪ ,‬שהרי יצרו‬ ‫במקומם‪ ,‬ויקפידו לבוא לבית הכנסת ולצאת‬ ‫ממנו בזמנו‪ ,‬וכל תואר התפלה כדבעי‪ ,‬שזהו‬ ‫ענין הזריזות והאור הפנימי‬ ‫של אדם מתחדש עליו בכל יום ואלמלא הקדוש‬ ‫ברוך הוא עוזרו אין הוא יכול לו‪ .‬וזהו הרמז‬ ‫יסוד ועיקר החינוך‪.‬‬ ‫על הפסוק "וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה‬ ‫הטמון בשם "א‪-‬לי‪-‬עזר"‪ ,‬שיבין האדם כי "ק‪-‬לי"‬ ‫ענין מסירות הנפש בחינוך‬ ‫עשר ושלש מאות"‪ ,‬ביאר רש"י שתיבת "וירק"‬ ‫הוא ה"עזר"‪ ,‬ואין בכוחו לפעול דבר אלא בסיועו‬ ‫משמעה כתרגומו ‪" -‬וזריז"‪ .‬והנה‪ ,‬במילת "זריז"‬ ‫של הבורא יתברך שמו‪ .‬וזהו עיקר עבודתו‪,‬‬ ‫ביאור הענין של "חנוך לנער על פי דרכו"‪ .‬הנה‬ ‫רמוזות האותיות ר"ז‪ ,‬שהן בגימטריא "אור"‪,‬‬ ‫כיצד יזכה להתפלל כראוי ולנהוג כשורה‬ ‫"חנוכת המזבח" ענינה הוראה על מדת מסירות‬ ‫והאותיות י"ז‪ ,‬שהן בגימטריא "טוב"‪ .‬זהו עומק‬ ‫ולהעמיד ביתו על תלו כדת וכדין‪ ,‬והכל רמוז‬ ‫הנפש‪ ,‬שהרי המזבח מעצם מהותו מסמל‬ ‫עניין הזריזות‪ ,‬בסוד "וירא אלקים את האור כי‬ ‫במה שאמרו רבותינו "אליעזר לבדו היה"‪.‬‬ ‫הקרבה ומסירות נפש‪ .‬ואין לפרש מושג זה של‬ ‫טוב"‪ ,‬להורות שהאור והבהירות הם הם יסוד‬ ‫מסירות נפש רק כפשוטו‪ ,‬שיפקיר אדם את חייו‬ ‫הטוב‪ .‬כיוצא בו מצינו במשה רבנו עליו השלום‬ ‫הנה עצה אחת היא‪ ,‬כדי לזכות לסיוע אלוקי‬ ‫למיתה על קידוש השם כמעשה אברהם ויצחק‬ ‫שנאמר בו "ותרא אותו כי טוב"‪ ,‬ודרשו חכמינו‬ ‫ממרומים‪ ,‬שיעתיר לפני השי"ת שיהיה לו "קלי‬ ‫בשעת העקידה‪ ,‬אלא כל הנהגה והנהגה נחשבת‬ ‫ז"ל שנתמלא הבית אורה בשעת לידתו‪ .‬שכן‬ ‫עזר"‪ ,‬ועל ידי כך יתפלל וכן ינהג בביתו וכן ילך‬ ‫בכלל מסירות נפש‪ .‬כגון כשאדם עומד על‬ ‫הטוב הוא האור‪ ,‬והאור הוא בחינת הנשמה‬ ‫לתלמודו‪ ,‬ובזה כל מצוה ומצוה נעשית חשובה‬ ‫משמרתו להחזיק בדרכי יראת שמים‪ ,‬ואף‬ ‫שהיא הנקודה הפנימית שבאדם‪ ,‬ככתוב "נר ה'‬ ‫עד מאד‪ .‬ובאופן זה הוא מאיר‪ ,‬ונעשה בבחינת‬ ‫שרואה את חבריו נוהגים אחרת‪ ,‬הוא אינו נגרר‬ ‫נשמת אדם"‪ ,‬שהרי בכל אדם שוכן חלק‬ ‫"ולכל בני ישראל היה אור במושבותם"‪ ,‬שהאור‬ ‫אחריהם אלא עומד בנסיון כדי להיות יהודי‬ ‫אלוהממעל שהוא בחינת אור וטוב‪ .‬ועל האדם‬ ‫שורה בתוך הגוף‪ ,‬ובתוך הבית‪ ,‬ובקרב הבנים‪,‬‬ ‫כשר‪ ,‬הרי מעשה זה נמנה בכלל מסירות נפש‪.‬‬ ‫להיזהר שלא יתערב רע בטוב כעניין עץ הדעת‪,‬‬ ‫ועל ידי זה הוא מאיר‪ ,‬והכל תלוי ב"מושבותם"‪,‬‬ ‫וכן המונע עצמו לעתים מאכילת דברי מתיקה‪,‬‬ ‫אלא יזכך את הטוב שיהיה בטהרתו הגמורה‪.‬‬ ‫כפי שאדם מיישב את דעתו‪ .‬וזו היא התכלית‪.‬‬ ‫או הנמנע מלהביא אל ביתו חפצים שאין בהם‬ ‫ועוד נאמר בכתוב‪" ,‬וירדוף עד דן"‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬ניתן לבאר כי המילה "וירק" מבטאת‬ ‫צורך ממשי‪ ,‬כדי לקיים "קדש עצמך במותר‬ ‫את ההיפוך המוחלט של טומאת הקרי‪ .‬כפי‬ ‫המתקת הדינים על ידי עסק התורה‬ ‫לך"‪ ,‬כל אלו נחשבים לענין מסירות נפש‪.‬‬ ‫שפירש רש"י‪ ,‬עניינה הוא "זריזות"‪ ,‬השייכת‬ ‫ויש להוסיף בדרך רמז‪ ,‬כפי שנא' לעי'‪ ,‬שהתורה‬ ‫קדושת וטהרת הבית היהודי‬ ‫לבחינת "אור כי טוב"‪ ,‬שהיא הפך הטומאה‬ ‫היא הממתקת את הדינים‪" .‬בראשית ברא‬ ‫לאחר מכן מצינו את ענין "חנוכת הבית"‪,‬‬ ‫ומעידה על קדושה וטהרה‪ .‬עוד פירש רש"י על‬ ‫אלקים"‪ ,‬שבתחילה עלה במחשבה לברוא את‬ ‫שעניינו הוא קדושת מעון האדם‪ ,‬וכיצד ינהג‬ ‫המילה "חניכיו"‪ ,‬שהכוונה היא לאליעזר‪ ,‬שאותו‬ ‫העולם במידת הדין‪ ,‬וראה שאין העולם יכול‬ ‫היחיד בביתו בטהרה ובקדושה‪ .‬אף בהנהגתו‬ ‫הרגיל אברהם והכניסו לעבודת המצוות‪.‬‬ ‫להתקיים‪ ,‬עמד ושיתף עמה מיד הרחמים‪ .‬וזהו‬ ‫בחדריו פנימה‪ ,‬הכל נכלל בגדר חנוכת הבית‪,‬‬ ‫יסודות החינוך ועבודת האדם‬ ‫שנא' "ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים"‪ ,‬ה'‬ ‫והוא הפך ענין "וירק" המרמז על צד הטומאה‪,‬‬ ‫אלקים יחדיו‪ ,‬ובת' "בהבראם" רמוזים ה' אלקים‪.‬‬ ‫בהמשך לכך‪ ,‬מבאר רש"י כי המושג חינוך‬ ‫אלא הוא בבחינת הקדושה‪ ,‬כדכתיב "וירק את‬ ‫ג‬ ‫גליון ט"ו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬תשפ"ז לפ"ק שנה ב'‬ ‫החכם עיניו‬ ‫המשך מעמוד ג'‬ ‫בראשו‪ ,‬להביט‬ ‫במה שקורה‬ ‫ובאמצעות עסק התורה וקיום המצוות והמעשים הטובים‪ ,‬מחבר‬ ‫האדם כל ענין להבורא יתברך‪ ,‬ובזה פועל המתקה וביטול להדינים‬ ‫עמו כל ימי חייו‬ ‫עד שמשתנים למדת הרחמים‪ .‬המלה "עד" מרמזת על קריאת שמע‬ ‫וקבלת עול מלכות שמים‪ ,‬כפי שמופיע בשתי האותיות הגדולות ע'‬ ‫ו‪-‬ד' שבפסוק שמע ישראל‪ .‬וזהו סוד "וירדוף עד דן"‪ ,‬שעל ידי‬ ‫בעין טובה‪.‬‬ ‫שהאדם מעורר בחינת "עד" ומקבל עליו עול מלכות שמים כדבעי‪,‬‬ ‫הוא מכניע ומבטל את בחינת ה"דן"‪ ,‬שהם הדינים‪ ,‬כדי שישפעו רק‬ ‫רחמים וחסדים על עם ישראל‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬רמזים נשגבים טמונים בכתוב זה‪ .‬ויהי מה‪ ,‬בין אם‬ ‫הדברים מרומזים ובין אם לאו‪ ,‬סוף סוף האמת היא מציאות קיימת‪,‬‬ ‫פ‬ ‫מעלת שנותיה של שרה אמנו וביאור ענין כולם שוים לטובה‬ ‫והמקרא מעיד על כך‪ .‬ועלינו לייחל לסיוע ממרומים בכל עת‪ ,‬ולנהוג‬ ‫בדרך הישרה כראוי וכנכון‪.‬‬ ‫רשה זו כוללת נושאים מגוונים‪ ,‬ופתיחתה עוסקת‬ ‫בהסתלקותה של שרה אמנו‪ .‬על כך מביא רש"י את פירושו‬ ‫חובת ההתחזקות בעדינות ויראת שמים‬ ‫המפורסם‪" :‬שני חיי שרה – כולם שוים לטובה"‪ .‬התורה‬ ‫ובחסדי שמים‪ ,‬שוכנים אנו כאן בתוככי הכולל ובית המדרש‪,‬‬ ‫מלמדת אותנו כי כל שנות חייה נחשבו למקשה אחת ותמציתן‬ ‫ואשרינו שקול התורה נשמע בקרבנו‪ .‬יודעים אנו כי בני עליה אנו‬ ‫הייתה עניין אחד ויחיד‪ .‬ומהו אותו עניין? שכל ימיה היו טובים‬ ‫ובעלי נפש עדינה‪ ,‬וכל שנצרך לנו הוא מעט חיזוק לבל נתפעל מן‬ ‫בשווה‪ .‬והרי ידוע לכל שחיי שרה רצופים היו קשיים מרובים‪,‬‬ ‫המתרחש בחוץ וברחוב‪ .‬עלינו לשמור על העדינות ויראת השמים‪,‬‬ ‫הן בנושא הילדים והן במצבה הכללי‪ ,‬ברוחניות ובגשמיות;‬ ‫וגם בעניני מלבושי הנשים‪ ,‬אין מקום לחקות את דרכי האופנה‬ ‫החל מהתמודדות עם עובדי עבודה זרה‪ ,‬דרך הניסיונות עם‬ ‫וכיעור הרחוב‪ ,‬בין בבגדים‪ ,‬בין בפאות ובין בכל ענין אחר‪.‬‬ ‫פרעה ואבימלך‪ ,‬ועד המורכבות עם הגר וישמעאל‪ .‬אף על פי‬ ‫שעברו עליה תלאות כה רבות‪ ,‬מעידה התורה "כולם שוים‬ ‫וידעו הכל כי עם נבחר אנו‪ ,‬בנים לה' אלקינו‪ ,‬וחפצים אנו להיות‬ ‫לטובה"‪ ,‬וכוונת הדברים כפשוטם – שהכל היה טוב בתכלית‪.‬‬ ‫סמוכים לשכינה‪ .‬רצוננו להתקרב להשי"ת בכח התפילה‪ ,‬העמל‬ ‫בתורה והדבקות‪ ,‬וברוך השם שאכן זכינו לקירבה זו‪ .‬עלינו רק‬ ‫והסבר הדבר פשוט‪ :‬הטוב אינו מותנה בנכסים או בתנאים‬ ‫לעמוד איתן אל מול הזמנים הקשים והעכורים של דורנו‪ ,‬וכמו‬ ‫חיצוניים שיש לאדם‪ .‬הרי אנו רואים אנשים רבים המוקפים‬ ‫שנאמר על נח שהיה צדיק ותמים בדורותיו‪ ,‬וניצל מן הזוהמה‬ ‫שפע וטוב‪ ,‬אך אין הם חשים בטובה כלל ואינם מוצאים קורת‬ ‫שסבבה אותו על ידי שנכנס אל התיבה‪.‬‬ ‫רוח או שמחה בחייהם‪ .‬ולעומתם‪ ,‬מצויים אנשים שחלקם‬ ‫בעולם הזה מועט בהרבה‪ ,‬ואף על פי כן הם מלאי סיפוק‬ ‫התיבה היא בבחינת בית המדרש שבו הוגים בתורה ובתפילה‪,‬‬ ‫ושמחים במה שיש להם‪.‬‬ ‫והתיבה היא אף הבית היהודי‪ ,‬אשר כל בית ובית כשלעצמו מהווה‬ ‫חלק מאותה תיבה מצלת‪ .‬וכפי שביאר הבעל שם טוב הקדוש על‬ ‫שורש העניין טמון בתודעתו ובשכלו של האדם‪ :‬באופן שבו‬ ‫הכתוב "צהר תעשה לתיבה"‪ ,‬שצהר הוא ענין של הארה‪ ,‬ולפי דברי‬ ‫הוא תופס ומפרש את המציאות; באיזו מידה הוא משכיל‬ ‫הרה"ק מרוז'ין זצ"ל הדברים מתיישבים היטב‪ ,‬שמוטל על האדם‬ ‫להכיר בטוב ולהודות על כל חסד וחסד שהבורא יתברך‬ ‫לדאוג שביתו יאיר‪ ,‬ושהוא עצמו‪ ,‬ילדיו וכל סביבתו‪ ,‬הכל יאיר באור‬ ‫משפיע עליו; ועד כמה הוא מבין שאין הוא ראוי לדבר מצד‬ ‫בהיר‪ ,‬ויתקיים בו "עוטה אור כשלמה"‪ ,‬ויהיה בבחינת "ולכל בני‬ ‫עצמו‪ ,‬וכל מה שיש לו אינו אלא מתנת חנם מאת השי"ת‪ .‬כמו‬ ‫ישראל היה אור במושבתם"‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬הדבר תלוי בהבנתו שכל צער קטן נועד לתכלית נעלה‬ ‫בעולם הזה ובעולם הבא‪ ,‬ובהכרה שהכול נקצב ונגזר עוד‬ ‫ברכת הקודש‬ ‫בטרם ירדה נשמתו לעולם‪ ,‬וישנו חשבון מדויק ומכוון לכל‬ ‫והשי"ת יסייע שיתממש בנו "רצוננו לעשות רצונך"‪ ,‬ומה שמונע הוא‬ ‫פרט ופרט מדוע הוא מתנהל כפי שהוא‪.‬‬ ‫"שאור שבעיסה"‪ ,‬ואותו אין להרשות שיחדור אל פנים הבית‪ .‬ועל‬ ‫ידי המאמר "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין"‪ ,‬ובצירוף כח‬ ‫בענין נוסח ברכות השחר ודקדוק לשון עבר‬ ‫התפלה‪ ,‬יתבטלו כליל כל כחות היצר‪ ,‬ונזכה לכונן בתוך ביתנו בית‬ ‫בברכת שעשה לי כל צרכי‬ ‫יהודי כשר כראוי‪ ,‬ותתרבה התגלות ה"חלק אלוה ממעל" שבקרבו‪,‬‬ ‫ויחזה יותר ויותר בגילוי אלקות בכל הבריאה כולה ובמעשה‬ ‫וכן יש לעיין בעניין הזכרת ברכות השחר‪ ,‬כיצד מברך האדם‬ ‫בראשית‪ ,‬ולא יהיה בבחינת "הבל הבלים הכל הבל"‪ ,‬שהוא ענין‬ ‫את כל אותן הברכות כגון "מלביש ערומים" ו"מתיר אסורים"‪.‬‬ ‫ה"נוח לו שלא נברא"‪ ,‬אלא יהיו עיניו זכות וטהורות להביט תמיד‬ ‫והנה מצינו בדברי הפוסקים משא ומתן בנוגע לנוסחן של שתי‬ ‫בבחינת "שויתי ה' לנגדי תמיד"‪.‬‬ ‫ברכות‪ :‬בברכת "המכין מצעדי גבר"‪ ,‬האם יש לומר "המכין" או‬ ‫"אשר הכין"; וכן בברכת "שעשה לי כל צרכי"‪ ,‬האם הנוסח הוא‬ ‫ויהי רצון מלפני השי"ת שיעזרנו שנזכה להתגלות כבוד שמים‪ ,‬ונזכה‬ ‫"שעשה לי כל צרכי" או שמא "העושה לי כל צרכי"‪ .‬ומנהג‬ ‫לביאת משיח צדקנו ברחמים ובחסדים בקרוב ממש אמן‪.‬‬ ‫העולם הפשוט הוא לומר "שעשה לי כל צרכי"‪ .‬והנה הביא‬ ‫המגן אברהם‪ ,‬וכן כתב על דבריו המחצית השקל‪ ,‬שאינו מוצא‬ ‫טעם מספיק מדוע דווקא בשתי ברכות אלו נהגו לומר לשון‬ ‫הוגש על ידי מכון שפתותיו שושנים‬ ‫גליון ט"ו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬תשפ"ז לפ"ק שנה ב'‬ ‫ד‬ ‫מדור טעמו וראו‬ ‫הרה"ג רבי עמרם‬ ‫מאסקאוויטש שליט"א‬ ‫מגיד משרים בקהילתנו הקדושה‬ ‫ומחבר ספרי טעמו וראו‬ ‫בגימטריא של המילה "בימים"‪ ,‬העולה למניין "אמונה"‪ .‬פירוש "בא‬ ‫עבר‪ ,‬שהרי ברוב הברכות הנוסח הוא בלשון הווה‪ ,‬כגון "מלביש‬ ‫בימים" הוא שכאשר האדם ניגש אל ימיו כשהוא מצויד באמונה‬ ‫ערומים" ו"מתיר אסורים" ושאר עניינים הנוהגים תדיר; ואם כן‪ ,‬מהו‬ ‫שלמה וזכה‪ ,‬הוא זוכה להגיע לדבקות אמתית ומאירה בבורא יתברך‪,‬‬ ‫הטעם שאומרים "שעשה לי" וכן "אשר הכין מצעדי גבר"‪,‬‬ ‫ולהכיר בכך שכל המאורעות כולם הם לטובה בשווה‪ .‬אברהם אבינו‬ ‫שמשמעותם היא על מה שכבר נעשה בעבר‪.‬‬ ‫הנחיל והטמיע בנשמת כל יהודי את כוח ה"והאמין בה'"‪ ,‬שהיא יסוד‬ ‫מכל מקום‪ ,‬הנקודה שיש להבין היא‪ ,‬דהנה בברכת "פוקח עורים"‪,‬‬ ‫האמונה הצרופה‪ .‬ומובא כי במילת "אמונה" גנוזות אותיות "אמן"‪,‬‬ ‫שעניינה הוא כח הראיה‪ ,‬אין האדם מטעה את עצמו לחשוב שהוא זה‬ ‫ובכל עת שהאדם עונה "אמן"‪ ,‬הוא מעורר בקרבו את כוח האמונה‬ ‫שפועל את הראיה‪ ,‬ואינו מחזיק עצמו לבעל גאוה לומר שהוא‬ ‫בהשי"ת‪ .‬זאת ועוד‪" ,‬אמונה" מורכבת מאותיות "אמן" בתוספת‬ ‫הממציא את מאור עיניו‪ .‬הכל מכירים בכך שזהו עניין "פוקח עורים"‪,‬‬ ‫האותיות "ו‪-‬ה"‪ ,‬שהן שתי האותיות האחרונות משם הוי"ה‪ ,‬המורות על‬ ‫שהקדוש ברוך הוא הוא הפועל זאת‪ ,‬ועל כן אין שם צורך בזהירות‬ ‫עולם המעשה והחובות המוטלות על היהודי בפועל‪ .‬בכתוב נאמר‬ ‫יתירה מחשש גאוה‪.‬מה שאין כן בברכת "שעשה לי כל צרכי"‪ ,‬שם יש‬ ‫"והאמין בה'"‪ ,‬ולאחר שנאמר לאברהם "כה יהיה זרעך"‪ ,‬נאמר עליו‬ ‫להקפיד לומר בלשון עבר ולא בלשון "עושה" המורה על זמן הווה‪,‬‬ ‫"והאמין בה'"‪ .‬ביאור הדבר הוא שהקב"ה הבטיח לו‪ :‬הנני משריש‬ ‫משום שכאשר הדבר מתרחש עכשיו‪ ,‬עלול האדם להשלות את נפשו‬ ‫בצאצאיך בכל דור ודור את הכוח הטמון בך‪ ,‬בבחינת "והאמין בה'"‪.‬‬ ‫כאילו הוא זה שפועל ועושה בזה מעשה כלשהו‪ .‬אך כאשר אומר‬ ‫רמז נפלא מובא בספר "סמיכת עולם"‪ ,‬שתיבת "והאמין" מכילה את‬ ‫בלשון "שעשה לי"‪ ,‬הרי הכל כבר נגזר ונחתם מלמעלה‪ ,‬והכל כבר‬ ‫אותיות "אמונה"‪ ,‬וכן את אותיות "אמן" בצירוף "ו‪-‬ה"‪ .‬רמז יש כאן‪,‬‬ ‫הוקצב והוכן עבורו מכבר‪.‬‬ ‫שמכוחן של אותיות ו"ה מתהווה עניין ה"אמן"‪ ,‬שערכו בגימטריא צ"א‪.‬‬ ‫וכיצד ניתן להפיק מאותיות ו"ה את חשבון המילה "אמן"?‬ ‫וכן הדבר בברכת "המכין מצעדי גבר"‪ ,‬שבכל נתיב שבו תצעד ובכל‬ ‫כיוון אליו תפנה‪ ,‬אל תחשוב בלבבך כאילו כוחך ועוצם ידך פועלים‬ ‫הנה ידוע כי האות ו' ערכה שש‪ ,‬וכאשר מכפילים אותה בעצמה‬ ‫כאן‪ ,‬אלא עליך לדעת שהוא יתברך "אשר הכין"‪ ,‬וכל המציאות כבר‬ ‫בבחינת הכאה‪ ,‬דהיינו שש פעמים שש‪ ,‬מתקבל הסכום שלשים ושש‪.‬‬ ‫הוכנה על ידו מראשית‪ .‬עניין זה כבר טמון ביסוד הברכה "שעשה לי"‪,‬‬ ‫והאות ה' ערכה חמש‪ ,‬וכשמכפילים חמש פעמים חמש עולה החשבון‬ ‫המלמדת שהכל כבר מתוקן ומושלם‪ ,‬ואין האדם אלא כמי שאינו‬ ‫לעשרים וחמש‪ .‬לאחר מכן מחשבים את היחס שבין אות ו' לאות ה'‪,‬‬ ‫פועל מאומה‪.‬‬ ‫דהיינו שש כפול חמש‪ ,‬והתוצאה היא שלשים‪ .‬נמצא אם כן שצירוף‬ ‫שלשת החשבונות הללו – שלשים ושש (ו' פעמים ו')‪ ,‬עשרים וחמש‬ ‫(ה' פעמים ה')‪ ,‬ושלשים (ו' פעמים ה') – עולה למנין צ"א‪ ,‬שהוא‬ ‫הגימטריא של תיבת "אמן"‪ .‬מכאן שעל ידי כחן של האותיות ו"ה‬ ‫יסוד הכל הוא בשכל האדם להכיר שהכל מאתו יתברך‬ ‫מתהווה ענין ה"אמן"‪ .‬וביאר שזהו הרמז בפסוק‪" :‬ויאמר לו"‪ ,‬שזו‬ ‫מכל מקום‪ ,‬דרכו של איש יהודי לחיות כך שהעיקר מונח בשכלו‪.‬‬ ‫תשובת הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שכן "לו" בגימטריא שלשים ושש‪" ,‬כה"‬ ‫הביטוי "כולם שוים לטובה" שמביא רש"י‪ ,‬ראשי התיבות שלו הם‬ ‫בגימטריא עשרים וחמש‪ ,‬ו"יהיה" בגימטריא שלשים‪ .‬וזהו "ויאמר לו‬ ‫שכ"ל‪ .‬וזהו עומק העניין בברכת "שעשה לי כל צרכי"‪ ,‬שהדבר תלוי‬ ‫כה יהיה זרעך"‪ ,‬שזרעו של אברהם יזכו לאמונה שלמה‪ ,‬כפי שנאמר‬ ‫בעיקר בבינתו של האדם‪ ,‬כיצד הוא תופס ומביט על מאורעות העולם‪,‬‬ ‫בהמשך "והאמין בה'"‪ .‬וזהו ענין ה"אמן" הפועל בנפש האדם המכיר‬ ‫ובכך הוא גורם שיהיו "כולם שוים לטובה"‪ .‬וכיצד ישיג זאת? על ידי‬ ‫שכל מעשיו‪ ,‬שהם בבחינת אותיות ו"ה המורות על עולם העשיה‪,‬‬ ‫שיהיה שבע רצון הן ממה שנמצא תחת ידו והן ממה שחסר לו‪.‬‬ ‫אינם אלא "אמן"‪ .‬שהרי "אמן" הוא איחוד שמות הוי"ה אדנ"י‪ ,‬להורות‬ ‫שאין עוד מלבדו והבורא יתברך הוא לבדו המנהיג את כל הבריאה‪.‬‬ ‫בני האדם עמלים וטרודים כל ימיהם בניסיונות לשנות את גורלם‬ ‫ולהשיג את שאין להם‪ ,‬והופכים בדבר שוב ושוב מתוך תקווה שבאופן‬ ‫והנה בעולם המעשה הזה‪ ,‬כל פעולה שנדרש האדם לעשות אינה‬ ‫זה ימצאו מנוחת נפש‪ .‬אך אין בכך תועלת כלל‪ ,‬כי אין זו הדרך להגיע‬ ‫נחשבת לכלום מצד עצמה‪ ,‬וכל תכליתה אינה אלא להעניק לאדם‬ ‫לשמחה אמיתית‪ ,‬אלא רק על ידי הנהגה שבה "כולם שוים לטובה"‪,‬‬ ‫תחושה טובה כאילו הוא זה שפעל ועשה‪ .‬שהרי באמת הכל מושפע‬ ‫מתוך הכרה ברורה שאין עוד מלבדו והוא המנהיג והפועל את הכל‪.‬‬ ‫ממרומי מרומים‪ ,‬והוא יתברך שמו כבר הכין הכל בבחינת "המכין"‪,‬‬ ‫וכל תפקידנו אינו אלא להכיר בטובתו‪ ,‬להודות ולהלל על כל המתנות‬ ‫וכל הדברים כבר מתוקנים ועשויים בבחינת "שעשה לי"‪ .‬וכל המוטל‬ ‫שמעניק לנו השי"ת‪.‬‬ ‫על האדם הוא רק להשתמש בבינתו ולהאמין באמונה שלמה שכל‬ ‫המאורעות כולם שוים לטובה‪.‬‬ ‫וזוהי תמצית עבודת איש הישראלי‪ ,‬לפעול שיהיו כל המאורעות שוים‬ ‫לטובה‪ .‬ועל אברהם אבינו נאמר "וזקן בא בימים"‪ ,‬שבא עם כל מנין‬ ‫ימיו‪ ,‬שהיו ימים בעלי תוכן וממשות‪ ,‬ולא היו אלו ימים בטלים חס‬ ‫ושלום‪ ,‬אלא ימים שלמים ומלאים בתכליתם‪ ,‬בבחינת "בא בימים"‪.‬‬ ‫א ליכטיגן שבת‪.‬‬ ‫ליל שישי פרשת חיי שרה שנת תשפ"ו‬ ‫ביאור מעלת אברהם אבינו בבחינת בא בימים וכח האמונה והאמן‬ ‫איזו דרך מובילה את האדם למדרגת "בא בימים"? רמז לדבר נמצא‬ ‫ה‬ ‫גליון ט"ו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬תשפ"ז לפ"ק שנה ב'‬ ‫פנינים יקרים מרבוה"ק‬ ‫בגני הבשם‬ ‫ונראה בס"ד‪ ,‬דמהאי טעמא היו עשרת הדברות‬ ‫כתובים על הלוחות משני עבריהם‪ ,‬מזה ומזה‬ ‫יש לומר על פי מה שכתב הגה"ק מבוטשאטש‬ ‫הם כתובים [שמות לב‪ ,‬טו]‪ .‬וכבר מבואר‬ ‫(ברכת דוד פרשת ויצא) על הפסוק (בראשית‬ ‫שבלוחות חמישה מצות שבלוח אחד הם מצות‬ ‫כל מקום שנאמר וה'‪ ,‬הוא ובית דינו‪ ,‬כדפירש‬ ‫כח‪ ,‬יג) הארץ אשר אתה שוכב עליה‪ ,‬ופירשו‬ ‫שבין אדם למקום‪ ,‬וחמישה מצות שבלוח‬ ‫רש"י בפסוק [בראשית יט‪ ,‬כד] וה' המטיר‪ ,‬א"כ‬ ‫חז"ל בחולין (צא‪ ,‬ב) שקיפל הקב"ה כל ארץ‬ ‫השני‪ ,‬הם מצות שבין אדם לחברו‪ .‬שמא תאמר‬ ‫צריךביאור מאי ענינו לכתוב בכאן וה'‪ .‬ונראה‪,‬‬ ‫ישראל תחתיו‪ ,‬דהענין בזה היה‪ ,‬דרמז לו שיהא‬ ‫שאפשר לחלקם זה מזה‪ ,‬על כן נכתבו גם‬ ‫על פי מה שכתבו רז"ל [ראה שמות רבה מא‪,‬‬ ‫בכח הצדיקים להמשיך חלק קדושתם שבארץ‬ ‫מעבר השני‪ .‬דלפי זה‪ ,‬אותן שבלוח השני באים‬ ‫א] בפסוק [דברים כו‪ ,‬טו] השקיפה ממעון‬ ‫ישראל גם לחוץ לארץ‪ ,‬על דרך (מגילה כט‪ ,‬א)‬ ‫בלוח זה מצד עבר שכנגדו‪ ,‬באופן שבכל אחד‬ ‫קדשך‪ ,‬כל השקפה לרעה חוץ מזו‪ ,‬דגדול כח‬ ‫בכל מקום שגלו שכינה עמהם‪.‬‬ ‫ואחד נכתבו חמש בעבר הזה‪ ,‬וחמש בעבר‬ ‫מתנות עניים שמהפך מדת הדין לרחמים‪ .‬וא"כ‬ ‫השני שכנגדו‪ ,‬נמצא בכל אחד ואחד נכתבו כל‬ ‫אמרו במתנות עניים‪ ,‬בדבר שבממון‪ ,‬ק"ו‬ ‫ועל פי זה פירש בערוגת הבשם (פרשת ויחי)‬ ‫בדברים הנוגעים אל הנפש‪ ,‬המזכה את הרבים‬ ‫עשרת הדברות‪ .‬וכנ"ל‪ ,‬דכל מי שאינו מקיים‬ ‫הפסוק (בראשית מח‪ ,‬ח) וירא ישראל את בני‬ ‫ומשיבם מן העון‪ ,‬וידרך ענוים במשפט‪ ,‬ללמדם‬ ‫מצות שבין אדם למקום‪ ,‬אף מצות שבין אדם‬ ‫יוסף ויאמר מי אלה‪ ,‬על פי מאמרם ז"ל‬ ‫חוקים ומשפטים צדיקים‪.‬‬ ‫לחברו כלא נחשב‪ ,‬וכמו כן לאידך גיסא‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫בכתובות (עה‪ ,‬א) חד מנייהו עדיף כתרי מינן‪,‬‬ ‫אליעזר ראה כמה משתדלת אותה צדיקת‬ ‫והנה‪ ,‬כבר אמרו רז"ל [יומא כח‪ ,‬ב]‪ ,‬ואברהם‬ ‫וחד מינן דאזל להתם כתרי מנייהו‪ ,‬והנה יעקב‬ ‫רבקה אמנו במצות גמ"ח‪ ,‬במה שנדבה לבה‬ ‫זקן‪ ,‬היינו זקן ויושב בישיבה‪ ,‬כדכתיב‬ ‫אבינו סמוך לפטירתו המשיך למקומו קדושת‬ ‫להשקות לכל גמליו‪ ,‬חשש פן יעשו מזה עיקר‪,‬‬ ‫[בראשית יח‪ ,‬יט] למען אשר יצוה את בניו‪,‬‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬וכנ"ל בשם הגאון הק'‬ ‫והמצות שבין אדם למקום לא יתקיימו אלא‬ ‫אברהם מגייר את האנשים ומכניסן תחת כנפי‬ ‫מבוטשאטש זי"ע שיעקב אבינו הובטח בזה‬ ‫בדרך ארעי‪ .‬על כן עשה פועל דמיוני‪ ,‬במה‬ ‫השכינה‪ .‬א"כ פשוט דגדול כחו‪ ,‬שמהפך מידת‬ ‫שיוכל להמשיכו בכל מקום‪ .‬והנה כל השבטים‬ ‫שנתן שני צמידים על ידיה‪ ,‬לרמז על שני‬ ‫הדין לרחמים‪ .‬והיינו דכתיב ואברהם זקן בא‬ ‫כבר היו בארץ ישראל‪ ,‬רק מנשה ואפרים לא‬ ‫לוחות הנ"ל‪ ,‬ששניהם צמודים אחד אל אחד‬ ‫בימים‪ ,‬ומשום הכי‪ ,‬וה' ‪ -‬הוא ובית דינו‪ ,‬ברך‬ ‫היו בארץ ישראל‪ ,‬ומעתה שיעקב אבינו ע"ה‬ ‫יתאחדו ולא יתפרדו‪ ,‬עשרה זהב משקלס כנ"ל‪,‬‬ ‫את אברהם בכל‪ ,‬דאברהם אבינו ע"ה הפך כולו‬ ‫המשיך אצלו בחינת ארץ ישראל‪ ,‬ובאו אליו‬ ‫וא"ש בס"ד‪.‬‬ ‫לטובה ולברכה‪ ,‬וא"ש בס"ד‪.‬‬ ‫מנשה ואפרים נתעלו על חד תרין מהשבטים‪,‬‬ ‫וממילא כל אחד ואחד נתעלה במדריגה ד'‬ ‫(ערוגת הבשם)‬ ‫(ערוגת הבשם)‬ ‫פעמים נגד מה שהיה כבר‪ ,‬והיינו דכתיב 'מי‬ ‫אלה' לשון חשיבות‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ועיין בפרשת ויצא‬ ‫(ד"ה והיה זרעך כעפר) מה שכתבתי שם‪.‬‬ ‫והנה קדושת ארץ ישראל לא נתגלה עד שבאו‬ ‫ישראל‪ ,‬וכמו שפירשתי על הפסוק בפרשת לך‬ ‫(יב‪ ,‬א) אל הארץ אשר אראך‪ ,‬דהיינו טעמא‬ ‫במדרש רבה (נח‪ ,‬א) הדא הוא דכתיב (תהלים‬ ‫דלא כתיב 'אל ארץ ישראל'‪ ,‬דלא נקרא כן עד‬ ‫לז‪ ,‬יח) יודע ד' ימי תמימים ‪ -‬כשם שהם‬ ‫פירש רש"י [שם] רמז לשני לוחות מצומדות‪,‬‬ ‫שבאו לתוכה‪ ,‬וארץ כנען גם כן לא רצה הקב"ה‬ ‫תמימים כך שנותם תמימים‪ ,‬בת ק' כבת כ'‬ ‫עשרה זהב משקלם‪ ,‬רמז לעשרת הדברות‬ ‫לקראה אז‪ ,‬דהא לא מפני שהוא ארץ כנען צוהו‬ ‫לחטא בת כ' כבת ז' ליופי‪ .‬יש לפרש‪ ,‬דהנה‬ ‫שבהן‪ .‬ונראה לי בס"ד‪ ,‬דהנה מצות התורה‬ ‫השי"ת ללכת שם‪ ,‬לכך קאמר 'אל הארץ אשר‬ ‫איתא במשנה (אבות פ"א מ"ג) אל תהיו‬ ‫הקדושה מתחלקות למצות שבין אדם למקום‪,‬‬ ‫אראך'‪ .‬אמנם שרה בעת הסתלקותה המשיכה‬ ‫כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל‬ ‫ומצות שבין אדם לחברו‪ .‬ויש כמה בני אדם‬ ‫לשם קדושה עליונה‪ ,‬קדושת ארץ ישראל [כמו‬ ‫פרס‪ ,‬אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב‬ ‫שבמצות שבין אדם למקום הם זהירים‪,‬‬ ‫יעקב אבינו לפני פטירתו]‪ ,‬על כן היתה אז ד'‬ ‫שלא על מנת לקבל פרס‪ ,‬ויהי מורא שמים‬ ‫ומזלזלים במצות שבין אדם לחברו‪ .‬וכמו כן יש‬ ‫פעמים כמו שהיתה מקודם‪ ,‬על כן כתיב 'קרית‬ ‫עליכם‪ .‬כלומר גם זה יהיה ‪ -‬שלא יעבוד מחמת‬ ‫בני אדם שעושין טובות לחבריהם‪ ,‬ועוסקים‬ ‫ארבע'‪.‬‬ ‫יראת העונש‪ .‬וזהו בת ק' כבת כ'‪ ,‬דעד כ' בודאי‬ ‫בגמ"ח‪ ,‬ונותנים צדקה‪ ,‬ואינם משימין על הלב‬ ‫אינו מחמת עונש דהא אינה בת עונשין (רש"י‬ ‫(מגדלות מרקחים)‬ ‫להיזהר במצות שבין אדם למקום‪ .‬ובאמת‬ ‫כאן)‪ ,‬כמו כן בת ק'‪.‬‬ ‫כולם מרועה אחד ניתנו‪ ,‬והכל מצות המקום‪,‬‬ ‫(מגדלות מרקחים)‬ ‫וצריך לזהר בכל מיני מצות עד קצה האחרון‪.‬‬ ‫גליון ט"ו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬תשפ"ז לפ"ק שנה ב'‬ ‫ו‬ ‫ה' המה משוטטות' (עינא דלתתא)‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫רצונם‪ .‬ובעת שרואים יראי השם שיש גזירת‬ ‫ולדרכנו יש לומר‪ ,‬כי זה תלוי בזה‪ :‬אם האדם‬ ‫מו"ת ורע"ב על העולם‪ ,‬אזי לוקחים הע' מתיבת‬ ‫זכינו לחזות בהופעת מהדורת‬ ‫הוא מן יראי ה' וזוכה להשגחת עינא עילאה‪,‬‬ ‫רע"ב ומכניסים אותה בתוך תיבת מו"ת‪ ,‬ועל ידי‬ ‫דוגמא של הכרך הראשון‬ ‫הוא זוכה להטיל את העי"ן לתחילת התיבה‬ ‫זה נעשה מעו"ת ר"ב‪ .‬ועל ידי זה מרויחים‬ ‫בבחינת ענ"ג‪ ,‬ולהיפך – אם לא זכה‪ ,‬יורדת‬ ‫בכפליים‪ ,‬שניצולים הן מגזירת מו"ת והן‬ ‫מתורת כ"ק מרן רבינו‬ ‫העי"ן למטה לסוף התיבה‪.‬‬ ‫מגזירת רע"ב‪ .‬וזהו שאמר הפסוק‪' :‬הנה עי"ן ה'‬ ‫שליט"א‪ ,‬כשהוא ערוך בטוב‬ ‫אל יראיו למיחלים לחסדו'‪ ,‬שהשי"ת נותן אות‬ ‫טעם ובהידור‪ ,‬ועל כן מצאנו‬ ‫ובזה אפשר לפרש דברי המגיד מקאזניץ זי"ע‪,‬‬ ‫עי"ן אל היראים המיחלים לחסדו‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫לנכון להרוות את צמאון נפשם‬ ‫כי הנה שתי עונשים הללו של מות ורעב רח"ל‪,‬‬ ‫של בני קהילתנו הקוראים‬ ‫'להציל ממו"ת נפשם' וגם 'להחיותם ברע"ב'‪,‬‬ ‫שניהם באים בגרמת חטא העריות‪ .‬כמו‬ ‫שמצינו בדור המבול שאמר לנח (בראשית ו‪,‬‬ ‫והוא על ידי הצירוף שנתהפך 'מות רעב' להיות‬ ‫החשובים‪ ,‬ולהוסיף במסגרת‬ ‫יג)‪' :‬קץ כל בשר בא לפני וגו''‪ ,‬ופירש רש"י‪ :‬כל‬ ‫'מעות רב'‪ ,‬עכד"ק ודפח"ח‪.‬‬ ‫מדור 'בגן הבושם' פנינים‬ ‫מקום שאתה מוצא זנות ועבודת אלילים‪,‬‬ ‫ואפשר להרחיב הדברים בעז"ה'‪ ,‬כי הנה ענין זה‬ ‫יקרות ודברי אלוקים חיים‬ ‫אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים‪.‬‬ ‫שהצדיקים שולטים על אות עי"ן מובא רבות‬ ‫אשר ינעמו לשומעיהם ויהיו‬ ‫וכן בענין עונש הרעב מבואר בגמרא (יבמות‬ ‫בספה"ק (ומקורו זוה"ק ח"א כו‪ :‬ועוד)‪ ,‬שעל‬ ‫'חיים וקיימים' ללומדים בהם‪,‬‬ ‫עח‪ ):‬לפרש הכתוב (שמואל ב' כא‪ ,‬א)‪' :‬ויהי‬ ‫ידי כן הם יכולים להפוך מבחינת נג"ע לבחינת‬ ‫ותחי נפשכם‬ ‫רעב בימי דוד שלש שנים וגו''‪ ,‬שנה ראשונה‬ ‫ענ"ג‪ .‬ובזה פירש בדרשות חתם סופר (פרשת‬ ‫אמר להם וכו'‪ ,‬שניה אמר להם שמא עוברי‬ ‫החודש) הכתוב (קהלת ב‪ ,‬יד)‪' :‬החכם עיניו‬ ‫עבירה יש בכם‪ ,‬דכתיב (ירמיה ג‪ ,‬ג)‪' :‬וימנעו‬ ‫בראשו'‪ ,‬כי אצל החכם העי"ן בראשו – להשימו‬ ‫רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה‬ ‫תחילה לנ"ג ונעשה ענ"ג; אמנם בהיפוך כתיב‬ ‫לך'‪ ,‬הרי שחטא זה מביא רעב לעולם‪ .‬וכן אמרו‬ ‫(משלי יז‪ ,‬כד)‪' :‬ועיני כסיל בקצה ארץ'‪ ,‬היינו‬ ‫ז"ל (סוטה ד‪ :):‬כל הבא על אשה זונה לסוף‬ ‫שהעיי"ן שלו נמשכת אחר אותיות נ"ג ונעשה‬ ‫מבקש ככר לחם‪ ,‬שנאמר (משלי ו‪ ,‬כו)‪' :‬בעד‬ ‫נג"ע‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וכעין זה מביא בספה"ק הקדוש‬ ‫"ויאמר בוא ברוך ה' וגו'" (כד‪ ,‬לא)‪ .‬במדרש‬ ‫אשה זונה עד ככר לחם'‪.‬‬ ‫'ייטב פנים' בשם ספר 'שם אפרים' פרשת‬ ‫רבה (ס‪ ,‬ז)‪ :‬א"ר יוסי בר דוסא‪ :‬כנען הוא‬ ‫תזריע‪ ,‬לפרש הכתוב (ויקרא יג‪ ,‬נה)‪' :‬והנה‬ ‫והנה ידוע כי שורש חטא העריות הוא על ידי‬ ‫אליעזר‪ ,‬ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה‬ ‫הנגע לא הפך את עינו'‪ ,‬כי המנוגע הזה לא זכה‬ ‫שהאדם פוגם במראה עיניו‪ ,‬וכמו שאמרו (רש"י‬ ‫יצא מכלל ארור לכלל ברוך‪' ,‬ויאמר בא ברוך‬ ‫להפוך עי"ן שלו מאחריתו לראשיתו‪ ,‬וזהו 'והנה‬ ‫במדבר טו‪ ,‬לט)‪ :‬עין רואה ולב חומד וכו'‪.‬‬ ‫ה''‪ .‬ויש לבאר‪ ,‬למה זכה דוקא עכשיו לצאת‬ ‫הנג"ע לא הפך את עינו'‪.‬‬ ‫ואח"כ על ידי שהצדיקים יראי ה' שולטים על‬ ‫מכלל ארור לכלל ברוך?‬ ‫עיניהם ואינם נכשלים באיסור ערוה‪ ,‬בזה הם‬ ‫ויש לומר בעז"ה' הביאור בזה‪ ,‬איך זוכים‬ ‫ב) "ואבא היום אל העין" (כד‪ ,‬מב)‪ .‬פירש רש"י‪:‬‬ ‫זוכים להגן עליהם ועל כל העולם מגזירת‬ ‫הצדיקים ויראי ה' לשלוט על האות ע'‬ ‫היום יצאתי והיום באתי‪ ,‬מכאן שקפצה לו‬ ‫המות ומחרפת הרעב‪ .‬וכיון שכל זה בא בזכות‬ ‫להכניסה במקום שהם רוצים? כי כל זה הוא‬ ‫הארץ‪ .‬והקשה בספה"ק אוהב ישראל כי‬ ‫שהם שולטים על עיניהם‪ ,‬על כן בא הרמז‬ ‫על ידי שהם שומרים על עיניהם שלא לראות‬ ‫לכאורה היכי מוכח כן מהקרא‪ ,‬שמא יצא‬ ‫שפעולתם להציל ולהגן מעונש הרעב והמות‬ ‫ולהביט במה שאסרה התורה הקדושה‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫אליעזר זה כמה ימים?‬ ‫היא על ידי שהם שולטים על העין ומהפכים‬ ‫בשכר זאת שהם שולטים על עין שלהם‪ ,‬הם‬ ‫מתיבות מו"ת רע"ב לתיבות מעו"ת ר"ב‪.‬‬ ‫זוכים בבחינת 'עי"ן תחת עי"ן' לשלוט על אות‬ ‫ואפשר לומר בעזרת ה'‪ ,‬כי הנה נודעו דברי‬ ‫עי"ן כאמור‪ .‬ועוד‪ ,‬כי בזה שהם מחשיבים את‬ ‫הרה"ק המגיד מקאזניץ זללה"ה (הובא באמרי‬ ‫ובענין זה מצינו אצל חטא אדם הראשון‪,‬‬ ‫עיניהם שלא לקלקלן‪ ,‬הם זוכים להקדים העי"ן‬ ‫נועם פר' בראשית ועוד) לפרש הכתוב (תהלים‬ ‫שהחטא התחיל על ידי שלא שלטו על עיניהם‪,‬‬ ‫לתחילת התיבה ונעשה מזה בחינת ענ"ג; מה‬ ‫לג‪ ,‬יח)‪' :‬הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו‬ ‫כמו שהעיד הכתוב (בראשית ג‪ ,‬ו)‪' :‬ותרא‬ ‫שאין כן אם האדם מקלקל עיניו ליהנות‬ ‫להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב'‪ ,‬כי איתא‬ ‫האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא‬ ‫ממראות אסורים ח"ו‪ ,‬בזה הוא משפיל עיניו‬ ‫בגמרא (תענית ח‪ :):‬שפעם אחת הוה כפנא‬ ‫לעינים ונחמד למראה'‪ ,‬ועל כן גרמו בחטאתם‬ ‫למדרגה התחתונה‪ ,‬ובכך גורם להוריד העי"ן‬ ‫ומותנא (רעב ודבר)‪ ,‬אמרו היכי נעביד? ניבעי‬ ‫עונשים הללו של מות ורעב לכל העולם‪ ,‬כמו‬ ‫לסוף התיבה בבחינת נג"ע רח"ל‪.‬‬ ‫רחמי אתרתי לא אפשר‪ .‬אמר להו רבי שמואל‬ ‫שאמר לו הקב"ה (שם ב‪ ,‬יז)‪' :‬כי ביום אכלך‬ ‫בר נחמני‪ :‬ניבעי רחמי אכפנא‪ ,‬דכי יהיב רחמנא‬ ‫ממנו מות תמות'‪ .‬וכן מצינו שגרמו לעולם‬ ‫ובענין זה כתב בזוה"ק (ח"ג קל‪ :).‬כתיב (תהלים‬ ‫שובעא – לחיי הוא דיהיב‪.‬‬ ‫עונש הרעב‪ ,‬שנאמר לו (שם ג‪ ,‬יז)‪' :‬ארורה‬ ‫לג‪ ,‬יח) 'הנה עין ה' אל יראיו'‪ ,‬וכתיב (זכריה ד‪,‬‬ ‫האדמה בעבורך וגו' וקוץ ודרדר תצמיח לך'‪.‬‬ ‫י) 'עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ'‪ .‬זכו –‬ ‫וביאורו ז"ל בענין זה‪ ,‬כי הנה הקדוש ברוך הוא‬ ‫וכל זה היה בגלל פגם העינים העיניים כאמור‪.‬‬ ‫'עיני ה' אל יראיו' (עינא דלעילא)‪ ,‬לא זכו – 'עיני‬ ‫נותן כח לצדיקים לעשות עם האות עי"ן כפי‬ ‫ז‬ ‫גליון ט"ו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬תשפ"ז לפ"ק שנה ב'‬ ‫פנינים יקרים מרבוה"ק‬ ‫בגני הבשם‬ ‫'היום' יצאתי מקללה‪ ,‬ועל ידי התשובה באתי‬ ‫היתר גמור‪ ,‬וכל זה היה כדי לתקן בזה חטא של‬ ‫ומאידך גיסא מצינו אצל יוסף הצדיק שזכה‬ ‫לברכה‪ .‬ועל זה כתב 'מכאן שקפצה לו הארץ'‪,‬‬ ‫אדם הראשון שנגרם בעיקר על ידי פגם‬ ‫להתקדש בקדושת צדיק יסוד עולם‪ ,‬וכל זה‬ ‫כי מכאן מוכח שזכה אליעזר שתקפוץ הארץ‬ ‫העינים כנ"ל‪ .‬ועל ידי זה זכה להשפיע לכל‬ ‫היה על ידי שהיה שליט על עיניו‪ ,‬וכמו שאמר‬ ‫מבחינת 'ארורה האדמה' לבחינת 'ברכה'‪ ,‬וכל‬ ‫העולם חיים ושובע גדול‪ ,‬וכמו שאמר לו‬ ‫הכתוב (מט‪ ,‬כב)‪' :‬בן פורת יוסף בן פורת עלי‬ ‫זה על ידי שמירת עיניו‪ ,‬שהוא ממשיך כל‬ ‫הקב"ה (בראשית יב‪ ,‬ג)‪' :‬ונברכו בך כל‬ ‫עין'‪ ,‬שהיה שליט 'על עיניו'‪ .‬ועל כן מצינו כי‬ ‫השפעות טובות‪.‬‬ ‫משפחות האדמה'‪ ,‬כי על ידי עבודתך תזכה‬ ‫הוא זכה להיות המשביר לכל עם הארץ‪ ,‬להביא‬ ‫והקב"ה יעזור שנזכה לשמירת עינינו בקדושה‬ ‫להוציא את האדמה מכלל מקללה לברכה‪.‬‬ ‫חיים וברכה לכל העולם להציל ממות נפשם‬ ‫ובטהרה‪ ,‬ונזכה שיהיה 'עין ה' אל יראיו‬ ‫ולחיותם ברעב‪ .‬וכל זה היה על ידי שקידש את‬ ‫ודבר זה חזר ונשנה אצל עבדו של אברהם‪,‬‬ ‫למיחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם‬ ‫עיניו ושלט עליהם‪ ,‬על כן ניתן לו עי"ן תחת‬ ‫שהיה דולה ומשקה מתורת רבו‪ ,‬והלך בדרכיו‬ ‫ברעב'‪ ,‬ונזכה לשמירה ולכל השפעות טובות‬ ‫עי"ן להפוך ממו"ת רע"ב למעו"ת ר"ב ולהחיות‬ ‫לתקן חטא זה של אדה"ר על ידי תיקון פגם‬ ‫בבני חיי ומזוני רויחי‪ ,‬ועל ידי זה נזכה שיתקיים‬ ‫עם רב לפליטה גדולה‪.‬‬ ‫העינים‪ .‬ויש לומר שעל כן נקרא שמו אליעזר‪,‬‬ ‫הכתוב (ישעיה נב‪ ,‬ח) 'כי עין בעין יראו בשוב‬ ‫כי אמרו חז"ל (שבת קה‪):‬‬ ‫אמנם ידוע לכל כי דבר זה‪ ,‬להיות האדם שליט‬ ‫ה' ציון' בגאולה שלמה על ידי משיח צדקנו‬ ‫על עיניו‪ ,‬הוא עבודה קשה שבמקדש‪ ,‬וכמו‬ ‫ברחמים ובחסדים והשראת השכינה הקדושה‬ ‫עה"פ (תהלים פא‪ ,‬י) 'לא יהיה בך אל זר'‪ ,‬איזהו‬ ‫שאמרו חז"ל (סוכה נב‪ :).‬יצרו של אדם מתגבר‬ ‫בתוכנו‪ ,‬בשמחת עולם על ראשנו‪ ,‬במהרה‬ ‫אל זר שיש בגופו של אדם? הוי אומר זה יצר‬ ‫עליו בכל יום ומבקש להמיתו‪ ,‬ואלמלא הקב"ה‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬ ‫הרע‪ .‬והנה אליעזר זכה להתגבר על אל זר‬ ‫עוזרו אינו יכול לו‪ .‬ואם הדברים נאמרים בכל‬ ‫שבקרבו‪ ,‬וזכה להיות שליט על עיניו‪ ,‬ועל כן‬ ‫(לב חיים)‬ ‫הנסיונות‪ ,‬על אחת כמה וכמה שהם שייכים‬ ‫בזה נעשה מבחינת א"ל ז"ר שבקרבו בחינת‬ ‫בענין שמירת העינים בקדושה‪ ,‬שהיצר‬ ‫אליעז"ר‪ ,‬וכל זה היה בעז"ר א"ל שעמד לימינו‬ ‫וחיילותיו מתגברים על האדם במיוחד בדבר‬ ‫שיוכל להתגבר על יצרו‪.‬‬ ‫זה‪ .‬ויש לרמז כן במה שאמרו חז"ל (מכילתא פ'‬ ‫והנה עכשיו‪ ,‬שהוצרך להיות שליח נאמן של‬ ‫יתרו)‪ :‬כל התחלות קשות‪ .‬ויש לומר כוונתם‪,‬‬ ‫אברהם ולהיות הממציא זיווגו של יצחק למען‬ ‫שדבר זה לזכות שהעי"ן תהיה בתחילת התיבה‬ ‫המשכת שלשלת הקדושה של עם ישראל‪,‬‬ ‫– דבר זה קשה מאוד‪ ,‬כי צריכים לזה התגברות‬ ‫הוצרך להתחזק במיוחד להתדבק בדרכו‬ ‫גדולה להיות זהיר בשמירת עיניו כראוי‪.‬‬ ‫"וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר‬ ‫ובעבודתו של אברהם אבינו‪ ,‬ועל ידי כן לזכות‬ ‫באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר‬ ‫אמנם על זה אמרו חז"ל שם‪ ,‬כי הקב"ה עומד‬ ‫למלא שליחות ותפקיד קודש זה‪ .‬ועל כן‬ ‫לעזרתו של אדם‪ ,‬והבא לטהר מסייעין אותו מן‬ ‫לסוחר" (כג‪ ,‬טז)‪ .‬כתב רש"י ז"ל‪" :‬עפרן" כתיב‬ ‫כשהתחיל לומר להם צורך שליחותו‪ ,‬פתח‬ ‫חסר וי"ו‪ ,‬לפי שאמר הרבה ואפי' מעט לא‬ ‫השמים שיוכל לעמוד גם בניסיון זה‪ ,‬ולזכות על‬ ‫ואמר 'עבד אברהם אנכי'‪ ,‬והיינו שלא זכיתי‬ ‫ידו להמשיך כל השפעות טובות‪ .‬ואפשר לרמז‬ ‫עשה‪ ,‬שנטל ממנו שקלים גדולים‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ויש‬ ‫לשליחות הזאת אלא על ידי שהנני עבדו של‬ ‫להבין הטעם למה נחסרה דייקא אות ו'‪ .‬ועיין‬ ‫בזה שזהו שאמר הכתוב בפרשת קריאת שמע‪:‬‬ ‫אברהם והלכתי בדרכו לשמור בקדושה‪.‬‬ ‫'שמע ישראל' בעי"ן גדולה‪ ,‬והיינו שזו עבודת‬ ‫בכלי יקר מה שכתב בזה‪.‬‬ ‫ובזה יש לומר שעל כן זכה אז לצאת מכלל‬ ‫בני ישראל לשלוט על העי"ן‪ .‬אמנם‪ ,‬לזכות‬ ‫ואפשר לתת טעם לשבח לזה‪ ,‬על פי מה‬ ‫ארור לכלל ברוך‪ ,‬כי על ידי שזכה אז להתעלות‬ ‫לדבר זה הוא על ידי 'ה' אלקינו ה' אחד'‪ ,‬כי רק‬ ‫שכתוב ב'כתנות אור' פרשת שמיני (ד"ה‬ ‫בקדושת שמירת עיניו‪ ,‬תיקן בזה חטאו של‬ ‫בעזרתו אפשר להגיע למדרגה זו‪.‬‬ ‫ולהבדיל) על מה שאמרו חז"ל (תענית ה‪:):‬‬ ‫אדם הראשון והוציא את האדמה מבחינת‬ ‫"יעקב אבינו לא מת"‪ .‬ועל פי מה דאיתא‬ ‫והנה אמרו חז"ל (בר"ר יד‪ ,‬ו; זוה"ק ח"ג קיא‪):‬‬ ‫קללה לברכה‪ ,‬ועל כן זכה גם הוא עצמו לצאת‬ ‫בגמרא סנהדרין (ז‪ :).‬אמר רבא‪ ,‬מריש הוה‬ ‫כי אברהם אבינו תיקן חטא של אדם הראשון‪.‬‬ ‫מכלל ארור לכלל ברוך‪ .‬וזהו שאמר להם‬ ‫אמינא דליכא קושטא בעלמא‪ ,‬עד זימנא חדא‬ ‫ועל כן מצינו כי היה אברהם אבינו נזהר מאד‬ ‫אליעזר 'ואבא היו"ם אל העי"ן'‪ ,‬כי 'היום' מרמז‬ ‫איקלעי לההוא אתרא ו'קושטא' שמיה‪ ,‬ולא הוו‬ ‫בשמירת עיניו בקדושה‪ ,‬וכמו שאמר לשרה‬ ‫על התשובה‪ ,‬כמו שנאמר (תהלים צה‪ ,‬ז) 'היום‬ ‫משנין בדיבורייהו‪ ,‬ולא הוה מיית איניש מהתם‬ ‫(בראשית יב‪ ,‬יא)‪' :‬הנה נא ידעתי כי אשה יפת‬ ‫אם בקולו תשמעו'‪ ,‬והיינו כי זכה עכשיו לשוב‬ ‫בלא זמניה‪ .‬ואיתא בזוהר הק' (ח"א רמא‪:):‬‬ ‫מראה את'‪ ,‬ופירש רש"י‪ :‬עד עכשיו לא הכיר‬ ‫אל ה' ולתקן בחינת העי"ן בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫עה"פ (יהושע ב‪ ,‬יב) "ונתתם לי אות אמת" –‬ ‫בה מתוך צניעות שבשניהם‪ ,‬ועכשיו הכיר בה‬ ‫אות וי"ו‪ ,‬דאיהו אות אמת והיא חיי‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וזהו שרמז רש"י וכתב 'היום יצאתי והיום‬ ‫על ידי מעשה‪ .‬הרי שהיה נזהר ונשמר‬ ‫באתי'‪ ,‬פירוש כי על ידי התשובה שנקראת‬ ‫בפרישות יתירה במראה עיניו אף במה שהוא‬ ‫גליון ט"ו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬תשפ"ז לפ"ק שנה ב'‬ ‫ח‬ ‫חיים של‬ ‫טובה!‬ ‫ואפשר לומר עוד ולבאר הכוונה באומרו "חסד‬ ‫ועל פי זה יבואר הענין‪ ,‬כי הנה מדת יעקב‬ ‫ואמת"‪ ,‬על פי המבואר ב'ערוגת הבושם' (ד"ה‬ ‫אבינו היא אמת‪ ,‬כמאמר הכתוב (מיכה ז‪ ,‬כ)‪:‬‬ ‫ואבוא) לבאר מה שאמר אליעזר‪" :‬והיה הנערה‬ ‫"תתן אמת ליעקב"‪ .‬והנה הוא חי‪ ,‬והיינו שאמרו‬ ‫מיט גרויס פרייד און‬ ‫אשר אומר אליה הטי נא כדך וגו' אותה‬ ‫"יעקב אבינו לא מת" – הכוונה על מידת האמת‪,‬‬ ‫ווערט‬ ‫התרגשות‬ ‫הוכחת"‪ ,‬כי הנה יצחק היה מידת הדין‪ ,‬על כן‬ ‫שהיא בחינת יעקב‪ ,‬שהיא חיה וקיימת לעד‪,‬‬ ‫הוצרכה הנערה להיות מידתה מידת החסד‪,‬‬ ‫עכת"ד‪.‬‬ ‫אויפגענומען ביי אנשי‬ ‫למען תוכל להמתיק מידת הדין הקשה‪ ,‬ועל‬ ‫ומעתה אתי שפיר‪ ,‬כי מאחר שעפרון לא היה‬ ‫תלמידים‬ ‫שלומינו‪,‬‬ ‫ידי כך יולד יעקב אבינו מידת הרחמים‪ ,‬ממוצע‬ ‫דובר אמת‪ ,‬שהרי אמר הרבה ואפילו מעט לא‬ ‫בין מידת החסד ובין מידת הדין‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫וחסידים‪ ,‬די פריידיגע‬ ‫יהיה אותו בן ראוי לקבל התורה‪ ,‬עיין שם‬ ‫עשה‪ ,‬על כן נחסרה ממנו אות וי"ו שהיא אות‬ ‫דאס‬ ‫איבער‬ ‫בשורה‬ ‫בארוכה‪.‬‬ ‫אמת‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ערשיינוג פונעם ספר "לב‬ ‫וזה יש לומר הכוונה במה שאמר‪" :‬ועתה אם‬ ‫מדת הרחמים ממוצעת בין מדת החסד ובין‬ ‫מדת הדין‪ ,‬ועל ידי כך יהיה אותו בן ראוי לקבל‬ ‫חיים ‪ -‬מהדורת דוגמא‬ ‫ישכם עושים חסד ואמת את אדוני"‪ ,‬שעל ידי‬ ‫התורה‪ ,‬עיי"ש בארוכה‪ .‬וזה יש לומר הכוונה‬ ‫שיתנו את רבקה שהיא בחינת חסד אל יצחק‬ ‫אויף סדר בראשית ‪-‬‬ ‫שהוא מידת הדין‪ ,‬על ידי כך יולד יעקב שהוא‬ ‫במה שאמר‪" :‬ועתה אם [ישכם עושים חסד]‬ ‫תולדות‪ ,‬מבאר תורתו של‬ ‫מידת אמת‪ ,‬הממוצע בין חסד ודין‪ .‬וזהו שאמר‬ ‫ואמת עם אדוני"‪ ,‬שיתמזגו מדת חסד ומדת‬ ‫אמת עם אדוני יצחק‪ .‬והבן‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫"חסד ואמת עם אדוני"‪ ,‬שיתמזג מידת חסד‬ ‫ומידת אמת עם אדוני יצחק‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ועתה אם ישכם עושים חס"ד ואמ"ת א"ת‬ ‫וואס האלט אינמיטן די‬ ‫עוד יש לרמז‪ ,‬כי הנה "חסד אמת" עם הכולל‬ ‫אדונ"י‪ .‬עוד יש לרמז‪ ,‬כי הנה חס"ד אמ"ת עה"כ‬ ‫טיפע פאזעס פון ווערן‬ ‫גימטריא "יצחק רבקה"‪ .‬וזהו "ועתה אם ישכם‬ ‫(עם הכולל) גימטריא יצח"ק רבק"ה‪ .‬וזהו שעל‬ ‫ידי שיתנו את רבקה‪ ,‬שהיא בחינת חס"ד‪ ,‬אל‬ ‫צוגענדיגט‪ ,‬ערשיינט יעצט‬ ‫עושים חסד ואמת עם אדוני"‪ ,‬שיהיה ביחד‬ ‫יצחק שהוא מדת הדין‪ ,‬אם ישכם עושים חס"ד‬ ‫מידת חסד עם מידת אמת‪ ,‬דהיינו יצחק עם‬ ‫אין א ספעציעלע "מהדורת‬ ‫רבקה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ואמ"ת עם אדוני‪ ,‬ע"י כך יולד יעקב שהוא מדת‬ ‫אמת‪ ,‬שיהיה ביחד מדת חסד עם מדת אמת‪,‬‬ ‫דוגמא" כדי צו געבן פאר'ן‬ ‫(לב חיים)‬ ‫דהיינו הממוצע בין חסד ודין‪ .‬וזהו שאמר חס"ד‬ ‫עולם א זיסן טעם און לאזן‬ ‫ואמ"ת‪ ,‬יצחק עם רבקה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫די‬ ‫פונדערנאנט‬ ‫זען‬ ‫(לב חיים)‬ ‫הערליכע און געוואלדיגע‬ ‫ארבעט וואס דער מכון‬ ‫לייגט אריין מיט אזא‬ ‫געטריישאפט‪.‬‬ ‫בעזר השם יתברך וועט‬ ‫"ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני‬ ‫דער ספר ערשיינען לאור‬ ‫הגידו לי" (כד‪ ,‬מט)‪.‬‬ ‫עולם אויף די קומענדיגע‬ ‫אפ"ל הכוונה‪ ,‬כי הנה מצינו להלן (פסוק סה)‬ ‫כאשר חזר אליעזר עם רבקה אמר אליעזר על‬ ‫ימים נוראים תשפ"ח לפ"ק‬ ‫יצחק "הוא אדוני"‪ ,‬הרי לנו שהיה קורא את‬ ‫צוויי‬ ‫אין‬ ‫הבעל"ט‪,‬‬ ‫יצחק "אדוני"‪ .‬ואם כן‪ ,‬יתכן לומר שגם כאן‬ ‫הערליכע און בענדער‪.‬‬ ‫הכוונה באומרו "אדוני" קאי על יצחק‪ .‬וביאור‬ ‫העניין הוא‪ ,‬כי אם מסכימים הם לשידוך‪ ,‬נמצא‬ ‫שעל ידי שטר המתנה נמסר עכשיו במתנה כל‬ ‫הרכוש של אברהם ליצחק‪ ,‬ואם כן נעשה יצחק‬ ‫עס איז דא צו באקומען‬ ‫אדון שלו‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫בבית מדרשינו‬ ‫ט‬ ‫גליון ט"ו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬תשפ"ז לפ"ק שנה ב'‬ ‫קולמוס הקוראים‬ ‫אאזויפיל יארן‪ ,‬כולן שוין לטובה‪ .‬שוין לאנגע‬ ‫אונז אין כולל 'מגדלות מרקחים' – דער‬ ‫טייער ווארט געהערט מפ"ק פון‬ ‫יארן וואס איך הער אויס די לעכטיגע דיבורים‬ ‫שענסטער דיאמאנט פון אונזער אור‪-‬אלטער‬ ‫רבינו שליט"א‬ ‫און איך שפיר ביי מיר‪ :‬א שאד אז אזעלכע‬ ‫קהילה‪ ,‬וואו עס הארעווען עטליכע מנינים‬ ‫שלום וברכה‪,‬‬ ‫רייד‪ ,‬ליכטיגע דיבורים וואס מען קען היינט‬ ‫חשוב'ע רבנים ובני תורה אין די שווערע‬ ‫מקצועות אין שולחן ערוך – ווען איך האב‬ ‫ברצוני לשתף עם הקוראים אמרה נאה‬ ‫שוין קוים געפינען‪ ,‬וואס קומען ארויס מפי לב‬ ‫באמערקט אז די גלאזערנע טיר ביים הויפט‬ ‫ששמעתי מפי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪,‬‬ ‫טהור פונעם רב זאל מאריך ימים זיין‪ ,‬ווערן‬ ‫אריינגאנג פון די בעדפארד זייט איז צוגעדעקט‬ ‫שחזר על אמרתו של מרן האור שבעת הימים‬ ‫נישט פאראייביגט‪ .‬איך האב שוין עטליכע‬ ‫געווארן דורך די לומדי הכולל מיט טישטיכער‪,‬‬ ‫הבעש"ט הק' נ"ע‪ ,‬כפי ששמע מפי חותן המלך‬ ‫מאל פרובירט צו טון דערין‪ ,‬אבער לא עלתה‬ ‫כדי עס זאל נישט זיין קיין שום נסיון פאר די‬ ‫הגה"ץ גאב"ד פאלטישאן זצ"ל‪ ,‬שחל יום‬ ‫בידי‪ .‬אצינד אבער‪ ,‬ווען מ'באגעגנט זיך מיט‬ ‫יונגעלייט און זיי זאלן נישט געשטערט ווערן‬ ‫ההילולא שלו בשבוע זה‪.‬‬ ‫אזא הערליכע ארבעט וואס דער חשוב'ער‬ ‫מכון‪ ,‬בראשות הרב יצחק אייזיק בערגער‬ ‫פון זייער לימוד התורה‪ .‬איך בעט מען זאל‬ ‫בערב שבת אומרים את קאפיטל תהלים "הודו‬ ‫שליט"א‪ ,‬מנהל רוחני דמוסדותינו הק' האט‬ ‫אריינלייגן מיינע ווערטער אין 'דער בלעטל'‪,‬‬ ‫לה' כי טוב"‪ ,‬ובו חוזרים ומונים את ארבעת‬ ‫ארויסגעגעבן‪ ,‬בין איך פשוט נתפעל געווארן‪,‬‬ ‫כדי עס זאל ארויסקומען דער ריכטיגער‬ ‫האנשים המחויבים בברכת הגומל‪ ,‬שעברו‬ ‫און איך בין ווייט נישט דער איינציגסטער וואס‬ ‫קידוש ה' דערפון‪.‬‬ ‫עליהם גלי גלים של קשיים ומשברים‪ ,‬ובעזרת‬ ‫פילעוועט דערין זינט דעמאלט‪ .‬איך האב נאר‬ ‫בייגעלייגט איז א בילד דערפון‪ ,‬ומהם ילמדו‬ ‫רחמיו וחסדיו הנגלים ניצלו ממצוקתם ועל‬ ‫איין דאגה‪ :‬וואס וועל איך טון ווען די וואכן‬ ‫וכן יעשו‪.‬‬ ‫זאת מודים לה' יתברך‪ .‬ואמנם‪ ,‬לאחר שעובר‬ ‫וועלן דורכגיין און די קונטרסים וואס זענען‬ ‫על כולם‪ ,‬מסיק הכתוב ואומר‪" :‬מי חכם וישמר‬ ‫מיט שעצונג צו די וואס זענען זוכה צו דעם‬ ‫אלה ויתבוננו חסדי ה'"‪ .‬היינו‪ ,‬כי החכם שעיניו‬ ‫שוין געדרוקט וועלן זיך ענדיגן? דערפאר‬ ‫'שבתו בבית ה''‪.‬‬ ‫בראשו מודה לה' עוד קודם שמגיע אליו קושי‪,‬‬ ‫קוםיך מיט א בקשה פון "תחזקנה ידיכם"‪:‬‬ ‫ביטע זעט צו פארשנעלערן די ארבעט‪ ,‬כדי‬ ‫א‪ .‬נ‪ .‬ח‪.‬‬ ‫ובשכלו להודות אף בטרם יבואו עליו‬ ‫מיר זאלן שוין זוכה זיין מברך צו זיין על‬ ‫משברים; כי מבין הוא כבר מקודם שמחויבים‬ ‫המוגמר אויף די רב'ס הערליכע ספרים‪ ,‬כשמו‬ ‫אנו להודות על כל צעד ושעל על רחמיו‬ ‫כן הוא – 'לב חיים'‪.‬‬ ‫המרובים‪ ,‬ואינו ממתין להתעורר להודות לה'‬ ‫רק כאשר הוא נמצא בתוך המצוקה‪ .‬וזהו‬ ‫משה ב‪ .‬הכהן ק‪.‬‬ ‫"ויתבוננו חסדי ה'"‪ ,‬היינו שעובד בשכלו‬ ‫ומתבונן בזה כי ה' שומר אותו מכל אלו‪.‬‬ ‫בחורים‪ ,‬זאלט עטס וויסן‪.‬‬ ‫ועל זה הסיק הגה"ץ מפאלטישאן בנועם לשונו‬ ‫א גוטן‪,‬‬ ‫המפורסם‪" :‬נו‪ ,‬מי חכם?"‪ ,‬כלומר‪ ,‬מי הוא‬ ‫איך האב דורכגעליינט דעם גאנצן שמועס‬ ‫החכם שמבין זאת ומודה לה' אף מקודם‪.‬‬ ‫איבער די נסיעה וואס די בחור'לעך פון ישיבה‬ ‫בהצלחה‪,‬‬ ‫האבן געהאט נישט לאנג צוריק‪ .‬עס איז מיר‬ ‫ב‪ .‬טויב‬ ‫אינטערסאנט ענק צו זאגן‪ ,‬טייערע בחור'לעך‪:‬‬ ‫ווען איך בין געווען א בחור מיט א שיין ביסל‬ ‫יארן צוריק‪ ,‬איז נישט געווען אזא זאך ווי א‬ ‫באזוכער לויבט אויס חברי הכולל‬ ‫נסיעה קיין אייראפע‪ .‬ווער איז דען געפארן?‬ ‫ווי באקאנט איז דעם זונטאג פארגעקומען אין‬ ‫אפשר איינער פון א טויזנט‪ ,‬און אויב שוין יא‪,‬‬ ‫די אלגעמיינע גאסן דער 'מאראטאן' געלויף‪ ,‬א‬ ‫איז עס געווען קיין ליזענסק‪ .‬אפילו דא אין‬ ‫יערליכער אמעריקאנער מנהג וואס שלעפט‬ ‫אמעריקע‪ ,‬וואו האט מען דען געקענט פארן?‬ ‫צונויף צענדליגער טויזנטער גוים צו לויפן‬ ‫הרה"ק מסאטמאר און הרה"ק מריבניץ זצ"ל‬ ‫איבער לאנגע מיילן‪ .‬דאס קלאפט באזונדער‬ ‫האבן נאך געלעבט – וואו אנדערש האט מען‬ ‫אויס אויף אונזער היימישן וויליאמסבורגער‬ ‫געקענט פארן! אז איר פארט יעצט‪ ,‬דארפט‬ ‫דערקוויקט מיטן לב חיים‬ ‫געגנט‪ ,‬ווען די גאנצע שטאט ווערט צוטיילט‬ ‫איר וויסן אז דאס איז א זכיה‪ ,‬און איר זאלט‬ ‫אין צוויי און עס איז נישטא קיין עובר ושב‬ ‫איך בין אליין נישט זיכער פארוואס פונקט איך‬ ‫זיין דאנקבאר פאר אייערע מחנכים און‬ ‫(אויסער אויב מען גארטלט זיך אן מיט אביסל‬ ‫נעם מיר די מיה זיך צו זעצן שרייבן צו אייך;‬ ‫עלטערן‪ .‬שטייגטס ווייטער‪.‬‬ ‫העזה‪ ,‬אויב מען איז נאך אין די יארן וואס מען‬ ‫געוויס איז עס צוליב התפעלות געמישט מיט‬ ‫הכרת הטוב‪ ,‬און איך שפיר אז דער‬ ‫קען לויפן צווישן די שורות)‪ .‬חוץ פון דעם‬ ‫אריינצושיקן אדער איבערצוגעבן א הערה‬ ‫פאסיגסטער מקום דערפאר וועט זיין ביי אייך‪.‬‬ ‫וואס עס שטערט דעם גאנצן פארקער און‬ ‫פאר דעם קאלום‪ ,‬רופט‪:‬‬ ‫טראפיק אין שטאט‪ ,‬האט עס מיט אונז‬ ‫אזוי ווי אלע חברי הקהילה זענען מיר‬ ‫מערכת קול צעהלים ‪1-518-613-0102‬‬ ‫ערליכע אידן גארנישט; אדרבה‪ ,‬פארקערט‪,‬‬ ‫דערפרייעט געווארן צו זעהן ארויסקומען‬ ‫עקס‪8-2.‬‬ ‫אלס אפגעהיטענע אידן שטייען מיר ווייט פון‬ ‫לאור עולם די הערליכע מהדורת דוגמא פונעם‬ ‫יענע גאסן כדי חלילה נישט נכשל צו ווערן‬ ‫אדער ‪Gilyon@tzehlim.com‬‬ ‫ספר היקר שביקרים 'לב חיים' – די הייליגע‬ ‫מיט עפעס וואס איז נישט אויסגעהאלטן‪.‬‬ ‫דברי תורה פון רבינו שליט"א‪ ,‬וואס זענען‬ ‫געזאגט געווארן דורך'ן רב שליט"א במשך‬ ‫ווי נתפעל בין איך געווארן כאפנדיג א בליק ביי‬ ‫גליון ט"ו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬תשפ"ז לפ"ק שנה ב'‬ ‫י‬ ‫פעולת הצדיק‬ ‫חלק‬ ‫תשואת חן למו"ל ספר צדיק מה פעל‬ ‫י'‬ ‫די נאבעלע גרויסע פערזענליכקייט פונעם‬ ‫און ער וועט נישט זיין לעול ולמשא פון די‬ ‫שנות ימי חייו‬ ‫ממרן רביה"ק‬ ‫רבי'ן‪ ,‬און דערציילט איבער זיינע טעטיגקייטן‬ ‫רעגירונג‪.‬‬ ‫אין אייראפע‪ ,‬און וואס פארא גרויסע כבוד‬ ‫ר' שרגא פייוול זצ"ל און די עסקנים האבן‬ ‫דאס וועט זיין פארן אמעריקאנעם פאלק אז‬ ‫ערלעדיגט אז דער רבי זאל ווערן‬ ‫אזא נאבעלע פערזענליכקייט וועט זיך אין איר‬ ‫אויפגענומען אלס רב ביי די "קהל עדת‬ ‫די פעולות פון די הצלה קאמיטעט‬ ‫באזעצן‪.‬‬ ‫חרדים" אין ברוקלין‪ ,‬וואס זיי האבן געשיקט‬ ‫ווען דעם רבי'נס משפחה מיטגלידער און גוטע‬ ‫דער סענאטאר האט זיי דאן געזאגט "ביז פיר‬ ‫פארן רבי'ן א כתב רבנות‪ ,‬וואס זאל אים קענען‬ ‫פריינד זענען געוואויר געווארן אז דער‬ ‫און צוואנציג שעה!‪"...‬‬ ‫פארגרינגערן דאס ארויסקומען קיין אמעריקע‪,‬‬ ‫צעהלימ'ער רב געפינט זיך אין וויען און ער‬ ‫באלד מאנטאג אינדערפרי האט דער‬ ‫אבער ווי דערמאנט איז דאס צוגעגאנגען מיט‬ ‫זוכט א פלאץ וואו זיך צו קומען באזעצן‪ ,‬האבן‬ ‫סענאטאר אליינס טעלעפאנירט צו ר' שרגא‬ ‫אומגעהויערע שוועריגקייטן‪.‬‬ ‫זיך באלד אריינגעווארפן אין די ארבעט א צאל‬ ‫פייוול אין שטוב‪ ,‬און ער האט אים געזאגט אז‬ ‫אידן‪ ,‬דעם רבי'נס איבערגעגעבענע ידידים‪ ,‬און‬ ‫ער האט די שריפטן ביי זיך אין די האנט און‬ ‫זיי האבן געגרינדעט א קאמיטעט וואס איר‬ ‫ער קען דאס קומען אפנעמען‪.‬‬ ‫דער באזוך ביים סענאטאר וואגנער‬ ‫אויפגאבע זאל זיין צו פארשאפן א וויזע פארן‬ ‫און דאן זענען געעפענט געווארן די טויערן‬ ‫רבי'ן קיין אמעריקע‪.‬‬ ‫בצר להם האבן זיך די חברי הוועד‬ ‫פארן רבי'ן צו קומען קיין אמעריקע‬ ‫צונויפגעזעצט און זיי האבן מחליט געווען אז‬ ‫דער 'וועד' איז באשטאנען פון הגאון ר' שרגא‬ ‫בעזהשי"ת‪.‬‬ ‫מען דארף טון וואס מען קען‪ ,‬און זיי האבן‬ ‫פייוול מענדלאוויטש זצ"ל דער מנהל פון די‬ ‫באשלאסן צו גיין דירעקט טון שתדלנות ביים‬ ‫ישיבה "תורה ודעת" און דער לעגענדארער‬ ‫סענאט‪ ,‬טראצדעם וואס דאס האט‬ ‫אויפטוער פון תורה און אידישקייט אין‬ ‫אויסגעקוקט ווי א זאך וואס האט זיך נישט‬ ‫אמעריקע‪ ,‬וועלכער איז געווען א תלמיד‬ ‫זכותו יגן עלינו‬ ‫געשטעלט אויפן שכל אז די רעגירונג זאל זיך‬ ‫גיין אריינמישן און גיין בייגן דאס געזעץ‬ ‫פונעם ערוגת הבשם‪ ,‬הגאון ר' יוסף דוב הכהן‬ ‫ליבערמאן זצ"ל א תלמיד פונעם רבי'נס‬ ‫המשך בגליון הבא בעז"ה‬ ‫לטובת אן איינצעלנעם מענטש פון עסטרייך‪,‬‬ ‫ברודער און שווער דער אונגווארער רב‪ ,‬דער‬ ‫אבער דאך האבן זיי געוואלט טון אלעס וואס‬ ‫שפעטערדיגער ראש ישיבה פון ערוגת הבשם‪,‬‬ ‫עס איז נאר מעגליך‪ ,‬און זיי האבן געמאכט אן‬ ‫זיין שוואגער מו"ה עמרם גרינוואלד ז"ל א זון‬ ‫אפוינטמענט ביים סענאטאר וואגנער (דער‬ ‫פון אונגווארער רב‪ ,‬און מו"ה ר' מרדכי‬ ‫פאטער פונעם שפעטערדיגן ניו יארקער‬ ‫עקשטיין ז"ל דער שפעטערדיגער ראש הקהל‬ ‫מעיאר וואגנער) וועלכער איז געווען באקאנט‬ ‫פון קהל ערוגת הבשם‪.‬‬ ‫אלס א גוטער מענטש‪ ,‬א אוהב ישראל‪ ,‬און ער‬ ‫ווען זיי האבן זיך אריינגעלייגט אין די ארבעט‬ ‫האט געהאט א גרויסן איינפלוס אין‬ ‫האבן זיי נאכנישט געוואוסט וואס פארא‬ ‫וואשינגטאן‪.‬‬ ‫שווערע ארבעט עס שטייט זיי פאר‪ ,‬זיי האבן‬ ‫מוצאי שב"ק האט די דעלעגאציע זיך‬ ‫געדרייט וועלטן‪ ,‬זיי האבן געטון אלעס וואס‬ ‫ארויסגעלאזט פון ניו יארק קיין וואשינגטאן‬ ‫מעגליך אבער עס האט נישט געהאלפן און‬ ‫מיט די באן‪ ,‬און זונטאג אינדערפרי זענען זיי‬ ‫מען האט די אזוי געפאדערטע וויזע נישט‬ ‫אנגעקומען‪.‬‬ ‫געקענט פארשאפן‪.‬‬ ‫דער סענאטאר האט זיי זייער פריינדליך‬ ‫די עטליכע עסקנים האבן זיך אנגעשטויסן אין‬ ‫אויפגענומען און ער האט געפרעגט איבער‬ ‫א הארטער וואנט‪ ,‬דער געזעץ האט דעמאלטס‬ ‫זייער פארלאנג‪ ,‬הג"ר שרגא פייוול זצ"ל איז‬ ‫געלויטעט אז מען זאל נישט ערלויבן קיין‬ ‫געווען דער ראש המדברים און ער האט‬ ‫אריינפלוס פון פליטים קיין אמעריקע‪ ,‬און‬ ‫געדארפט איבערגעבן דעם פארלאנג פון די‬ ‫קיינער פון די הויכע פענסטער האט נישט‬ ‫דעלעגאציע‪ ,‬אבער זייענדיג אזוי ערשיטערט‬ ‫געהאלטן ביים ברעכן דאס געזעץ‪ ,‬און דאס‬ ‫און איבערגענומען האט ער נישט געקענט‬ ‫האט זיך אזוי געצויגן פאר לאנגע חדשים און‬ ‫קומען צום ווארט און ער האט אנשטאט‬ ‫עס האט בכלל נישט נושא פירות געווען‪.‬‬ ‫אויסגעבראכן אין א ביטערן געוויין‪ ,‬און די‬ ‫אנדערע דריי מיטגלידער וואס זענען דארט‬ ‫געשטאנען האבן זיך אלע צעוויינט‪.‬‬ ‫דער סענאטאר איז זייער איבערראשט געווארן‬ ‫רבנות פון ק"ק חרדים‬ ‫זעענדיג דאס בילד ווי די דעלעגאנציע פון די‬ ‫דער סיסטעם ווי אזוי מען האט אין יענע יארן‬ ‫חשוב'ע רבנים שטייען און וויינען‪ ,‬האט ער זיך‬ ‫געקענט ערלעדיגן די שריפטן צו קומען אויף‬ ‫אנגערופן צו זיי "ראבייס‪ ,‬בארואיגט אייך‪ ,‬אויף‬ ‫אמעריקע איז געגאנגען דורכדעם וואס א‬ ‫מיין ערן ווארט וואס איר פארלאנגט וועט זיין‬ ‫געוויסע קהלה האט געשיקט פארן‬ ‫ערלעדיגט!"‬ ‫באטרעפענדן א כתב רבנות‪ ,‬אז זיי נעמען אים‬ ‫די ווערטער האט זיי בארוהיגט און‬ ‫אויף אלס רב אין זייער קהלה‪ ,‬וואס דאס האט‬ ‫אויפגעהייטערט זייער געמיט‪ ,‬און הג"ר שרגא‬ ‫געצייגט פאר די שטאט אז דער קומענדער איז‬ ‫פייוול האט גענומען דאס ווארט שילדערנדיג‬ ‫באזארגט מיט א פרנסה און מיט א שטעלע‬ ‫יא‬ ‫גליון ט"ו‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ ,‬תשפ"ז לפ"ק שנה ב'‬ ‫ֶּיך ָ‪ .‬כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א אפגערייזט אויף‬‫כ ִּי ַמלְאָכ ָיו יְצַו ֶּה ל ְָך ְ ל ְִּש ָמר ְְך ָ בְכ ָל ְד ָרכ ְ‬ ‫דער יערליכער נסיעה קיין ארה"ק‪ ,‬וואו דער רב שליט"א וועט זיך אויפהאלטן אויף‬ ‫מנוחת הנפש אין טברי' פאר די קומענדיגע פיר וואכן‪ ,‬און פוקד זיין די ציונים פון‬ ‫אבותינו ורבותינו הק' אשר בארץ המה‪ .‬א ווארימע מסיבת פרידה איז פארגעקומען‬ ‫בקרב תלמידי התלמוד תורה דאנערשטאג פרשת וירא העל"ט‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א האט זיך דעם פארגאנגענעם זונטאג פרשת חיי שרה ארויסגעלאזט קיין‬ ‫ארה"ק פאר די קומענדיגע פיר וואכן ביז דעם קומענדיגן מיטוואך פרשת וישב הבעל"ט‪ .‬במשך די‬ ‫וואכן וועט דער רב שליט"א וויילן אין טברי' אויף מנוחת הנפש‪ ,‬און ארומגיין פוקד זיין די ציונים‬ ‫הקדושים פון די גאונים וקדושים שרפי מעלה וואס ליגן אין ארץ ישראל‪ ,‬להיפקד בדבר ישועה‬ ‫ורחמים‪.‬‬ ‫פארלאפענעם דאנערשטאג פרשת וירא איז דער רב שליט"א אנגעקומען בבנין התלמוד תורה‪ ,‬וואו‬ ‫עס איז אפגעהאלטן געווארן א ערהאבענעם מסיבת פרידה דורך די חשוב'ע תלמידי מוסדותינו הק'‪.‬‬ ‫דער רב שליט"א האט געדאווענט מנחה און דערנאך אפגעראכטן א מסיבת לחיים‪ .‬צום ערשט האט‬ ‫דער רב שליט"א משמיע געווען דברות קודש פאר די תלמידים‪ ,‬און זיך ווארעם געזעגנט מיט ברכות‬ ‫לרוב‪ .‬דערנאך האט איינער פון די חשוב'ע תלמידים אויפגעטרעטן בשם אלע ילדי מוסדותינו הק'‪,‬‬ ‫און געבעטן פונעם רב שליט"א אינזין צו האבן אלע תלמידים שיחי' ביי די הייליגע ציוני אבותינו‬ ‫ורבותינו הקדושים‪ ,‬און איבערגעגעבן ווארימע ברכות בשם אלע תלמידים‪.‬‬ ‫כ ִּי הֵם חַי ֵינו ו ְאֹר ְֶּך ְ יָמֵינו ובָהֶּם נֶּהְג ֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה‪ .‬זמן‬ ‫החורף האט זיך אנגעהויבן מיט א פרישקייט און מיט אן‬ ‫אש התורה בבית מדרשינו‪ ,‬מיט די פילצאליגע שיעורי‬ ‫תורה וואס ווערן פארגעלערנט יומם ולילה בין כותלי בית‬ ‫המדרש דורך הגה"צ הדומ"ץ שליט"א‪.‬‬ ‫דער סדר "אבות ובנים"‬ ‫החורף בבית מדרשינו‪,‬‬ ‫סדר השיעורים‪ .‬שיעור הקבוע וואס קומט פאר יעדן טאג ערב ובוקר על סדר‬ ‫האט זיך אנגעהויבן מיט‬ ‫הש"ס‪ ,‬האט מען אנגעהויבן מיט א התחדשות מסכת פסחים‪ .‬ביים שיעור‬ ‫שב"ק אינדערפרי איז מען ממשיך הלכות שבת סימן ש"א הלכות הוצאה‪ .‬דעם‬ ‫א פרישע התחדשות‪.‬‬ ‫שיעור אין אורח חיים יעדן זונטאג ‪ 10:30‬אינדערפרי האט מען אנגעהויבן‬ ‫הלכות תפילין‪ ,‬און ביים שיעור אין יורה דעה יעדן זונטאג ‪ 11:30‬אינדערפרי‬ ‫דעם פארגאנגענעם מוצאי שבת קודש‬ ‫גייט מען ווייטער אין סימן קי"ח‪ .‬אנגעהויבן פון די וואך פרשת חיי שרה‪ ,‬הייבט‬ ‫פרשת וירא האט מען אנגעהויבן דעם‬ ‫מען אן דעם שיעור שבת קודש נאך קבלת שבת ביז א האלבע שעה נאכן‬ ‫סדר "אבות ובנים" בבית מדרשינו‪ ,‬וואו‬ ‫דאווענען‪ ,‬ציצים ופרחים על הפרשה‪.‬‬ ‫די חשוב'ע קינדער שיחי' לערנען‬ ‫אינאיינעם מיט די עלטערן פאר א‬ ‫א פייערדיגע סיום לכבוד התורה ולומדיה איז אפגעראכטן געווארן אין בבית‬ ‫האלבע שעה‪ .‬ביי די סדרי הלימוד ווערן‬ ‫מדרשינו דעם פארגאנגענעם מאנטאג פרשת נח‪ ,‬נאכן ענדיגן מסכתות שבת‪,‬‬ ‫פארטיילט שיינע מתנות און עס קומען‬ ‫עירובין און ראש השנה‪ ,‬וואס זענען געלערנט געווארן במשך די לעצטע‬ ‫פאר ווערדפולע גורלות‪ ,‬און ווערט‬ ‫חדשים מיט אן יגיעה עצומה‪ .‬ביים סיום האט דער חשוב'ער מגיד שיעור‬ ‫מייסטערהאפטיג אנגעפירט דורך הרב‬ ‫הגה"צ הדומ"ץ שליט"א אויפגעטראטן מיט ווארימע דיבורים‪ .‬די סעודה לכבוד‬ ‫ר' אליעזר אבא שטראסער הי"ו‪.‬‬ ‫התורה איז נתנדב געווארן דורך מו"ה ר' פנחס הערש רובין הי"ו‪ ,‬מחשובי‬ ‫לומדי השיעור‪ ,‬לעילוי נשמת אמו ע"ה‪.‬‬ ‫צו באקומען די גליון אויף אימעיל שיקט א אימעיל צו ‪Info@tzehlim.com‬‬ ‫להערות או ליטול חלק בההוצאות‪,‬‬ ‫אפשר לפנות להמערכת‬ ‫על קול צעהלים ‪2>8 718-316-1781‬‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫או על‬ ‫‪Gilyon@tzehlim.com‬‬ ‫איחוד‬ ‫צעהלים‬