איחוד בלעטל - צעהלים · Ichud Bletel - Tzehlim — חיי שרה (2026-11-02)

יו‘‘ל ע‘‘י
איחוד צעהלים
גליון ט"ו ,פרשת חיי שרה ,תשפ"ז לפ"ק ,שנה ב'
ד ש מ י א ב ס י י ע ת א
פרוזדור מבוא ופתח הגליון
תורה פארנעמט...
די מחלוקת'ן פונעם טורי זהב און מגן
פארווארט
אברהם ,ציט עס מיר בכלל נישט צו וויסן
פ
דערפון!"
פאר מיר איז דאס געווען ווי א שטיקל ארפירנדיג א שמועס מיט א
יונגערמאן א בן תורה איבער פארשידענע
מ
באמבע-אויפרייס .דאס הייסט ,אז אפילו
אינעם יאר תשפ"ז ,ווען טעכנאלאגיע איז אויסגעקומען מיר איז ענינים,
יט גרויס פרייד האבן אנשי שלומנו
אזוי פארגעשריטן און יעדער פאסירונג אריינצואווארפן א ווארט איבער איינע פון די
ערהאלטן די בשורה מרנינה איבער דעם
פארשפרייט זיך אויף אזא מאסשטאבליכן אנגייענדיגע מלחמות איבער די וועלט און
ערשיינונג פונעם מהדורת דוגמא 'לב חיים' ,א
פארנעם פון איין עק וועלט צום צווייטן אין זאגן א דיעה דערויף .דעם יונגערמאנ'ס
קובץ פון פנינים יקרים און הערליכע דברי
א ליאדע מינוט ,זענען נאך אלס פארהאן א אנטווארט האט מיר שטארק שאקירט; ער
תורה גענומען מאוצרו הטוב פון כ"ק מרן רבינו
ציבור אידן וואס ווייסן נישט פון די פרעגט מיר מיט א גלאטן פנים" :הייסט עס
שליט"א .די מהדורה קומט נאך וואס פילע
פשוט'סטע און מערסט באקאנטע ס'איז דא א מלחמה צווישן אמעריקע מיט
תלמידים ,מתפללים און שומעי לקחו פונעם
געשעענישן וואס קומען פאר איבערן ערד- יענע מדינה אינעם אנדערן עק וועלט?" אויף
רב האבן אויסגעדרוקט זייער שטארקן רצון אז
קוגל ,נישט משנה ווי מאסיוו זיי זענען .נאך וואס איך האב אים מיט וואונדער
די הערליכע רייד וואס דער רב לאזט הערן
מער פון דעם :עס רעדט אפילו נישט צו זיי, צוריקגעפרעגט" :דו האלטסט נישט מיט
פאר עדת צאן מרעיתו במשך די פארלאפענע
און זיי פארמאגן נישט קיין שום נטי' זיך קיין נייעס? דאס איז דאך נישט קיין נייע
העכער פינף און פערציג יאר ,זאלן ווערן
אריינצוטון דערין .אומגלויבליך! זאך ,עס גייט שוין אן איבער א האלב יאר!"
אפגעשריבן און מסודר באופן נאה ומהודר און
דער חשוב'ער אברך האט מיר אבער מסביר
דאס האט מיר געמאכט קלערן ווי ערשיינען אונטערן ראם פון א ספר.
געווען אומצוויידייטיג אז ניין ,ער האלט
אומוויסנד מיר זענען צומאל איבער דער נישט מיט קיין נייעס ,און נאך מער פון דעם נאכן דערהערן די תשוקה פונעם ציבור ,האבן
געהויבענער "עדה בתוך עדה" וואס געפינט – עס אינטערעסירט אים אפילו נישט; ער זיך די חשובע עוסקים אריינגעלייגט בעובי
זיך צווישן אונז דא אינעם היימישן איז פשוט שקוע אין זיינע רוחניות'דיגע הקורה עס אהערצושטעלן אויפן שענסטן און
וויליאמסבורג ,און מיר באגרייפן אפילו עבודות ,וואס לאזט אים נישט איבער קיין מערסט שלימות'דיגן פארמאט .דאס נעמט
נישט וואספארא געהויבענע סארט לעבן די ארט פאר אנדערע טעמעס. כמובן אריין אן אבנארמאלע געוואלדיגע
אידן לעבן! דאס איז טאקע א נקודה עבודה ,ווען מען דארף צוזאמנעמען די כתבי יד
למחשבה פאר זיך ,וואס איך האב פון דעם נישט קענענדיג גלייבן וואס מיינע אויערן
פונעם רב זאל זיין געזונט פון העכער פופציג
יונגערמאן ארויסגעלערנט; אבער וואס האט הערן ,האב איך שנעל און מיט אן
יאר – טייל פון זיי נאך פון די פריע י' און אנהויב
מיר באזונדער געכאפט און געמאכט אומאיינגעהאלטענע נייגער אנגעהויבן
כ' יארן – זיי מפענח זיין און פארצייכענען כדי
טראכטן איז אן אנדערער געדאנק :דאס איז שטעלן עטליכע שאלות איבער פארשידענע
עס זאל זיין ראוי לעלות על שלחן מלכים.
איבער דעם געוואלדיגן כוח פון דער תורה באקאנטע נייעסן וואס שפילן זיך יעצט אפ
אצינד גיבן די געטרייע עומדים בראש הענין
הקדושה און איר השפעה צו טוישן דעם אין די אלגעמיינע וועלט ,פרעגנדיג מיין
איבער אז מען האלט שוין אט ביי די פאזע פון
מענטש וואס איז פארזינקען אין איר .ווען א מיטשמועסער אויב ער האט פון די זאכן
"ברנה יקצורו" ,און עס וועלן ערשיינען די
מענטש ליגט אין לערנען ,פארלירט ער מיט אויך נישט געהערט .זיין ענטפער האט נישט
בענדער פון דעם רב'ס ספרים ,צוויי אויף יעדע
דער צייט דעם רצון און די ציאונגס-קראפט געשפעטיגט צו קומען ,און מיט א קלארן
פון די חמשה חומשי תורה.
צו דברים של הבל וריק; עס אינטערעסירט "ניין" האט ער אפגעווארפן די גאנצע רייע
אים מער נישט ,עס רעדט מער נישט צו נייעסלעך מיט וואס די גאנצע וועלט טומלט אבער אצינד ,אזוי ווי "ביזן קרעטשמע דארף
אים ,און עס איז מער נישט זיין נושא .זיין יעצט .ער האט מיר עס נאכאמאל מסביר מען אויך א טרינק" ,האט דער מכון
קאפ און הארץ הייבן אן דארשטן נאך דברים געווען" :דו פארשטייסט נישט ,איך האב אין ארויסגעגעבן דעם מהדורת דוגמא ,להשקות
מיין לעבן נישט געליינט אדער אויסגעהערט צמאי תורת רבינו שליט"א.
המשך בעמוד ב'
נייעס ,עס איז נישט קיין נושא ביי מיר; און
כי אם לשמוע את דבר ה'
יעצט ,ווען איך דראפע זיך אין כולל איבער
א גליון ט"ו ,פרשת חיי שרה ,תשפ"ז לפ"ק שנה ב' •נא שלא לקרותו בשעת התפילה וקריאת התורה•
לפני לומדי ורבני כולל "מגדלות מרקחים" בהיכל הכולל ,חורף שנת תשס"ז לפ"ק.
הנהגות ישרות ודרכי קנין תורה
שנאמרו במשא פתיחת הזמן
המשך מעמוד א'
נצחיים ,רייד פון תורה און עבודת
ה' ,עס צינדט זיך אן אין אים דער
שכלו במילים שמוציא בשפתיו .אני מאמין "צמא לדבר ה'" ,נישט קיין צמא
שהבורא יתברך שמו הוא שברא את כל היצור, מעלת עבודת התפילה והדביקות בבורא למים ורעב ללחם נאך פאליטישע
ומאמין אני שהוא היה הוה ויהיה ,ושהבורא התפילה הנה מתנה יקרה מאת הבורא יתברך, נייעס וכדומה.
יתברך נמצא כעת ממש כפי שהיה לפני חמשת אשר חפץ שנפנה אליו שלוש פעמים ביום,
אלפים שנה ,וכן שהכל מתנהג בדרך שכר פארשטענדליך אז נישט יעדער
וראוי שתהא עבודת התפילה בחיבור ובדבקות.
ועונש ,ושהתורה היא תורת השם שניתנה על האלט אויף דער זעלבער מדריגה
על כן ,אין לו לאדם למהר בתפילתו בשל רצונו
ידי משה רבנו ,ושאר העיקרים שהם האמונה און איז ביכולת זיך אינגאנצן
למהר לעסקיו ,ואף אם אצה לו הדרך ללימודו
בביאת המשיח ובתחיית המתים .הכל כלול ארויסצוטאן פונעם עולם השפל
בכולל; כי אף שמעלה גדולה היא ,מכל מקום
באמונה שעל האדם להכיר בה בכל יום ,ועליו און פשוט לאזן די מחשבות פיר-
עבודת התפילה עומדת כענין נעלה בפני עצמו.
לאמרם בלב ובמחשבה ובהתעוררות הלב און-צוואנציג שעה איבערן ספרים-
שהרי כל מהות הלימוד בכולל אינה אלא אמצעי
להכריז :הנה אני מאמין ויודע שאתה הוא בוראי שאנק .דער באשעפער האט יעדן
להגיע למעלת התפילה והדבקות בבורא עולם.
ואתה המשפיע לי כל טוב ואני נצרך אליך בכל צוגעפירט צו זיין תכלית און דעם
הנה הובא בשם בעל ה"ערוגת הבושם" זכותו יגן מקום וואו ער דארף זיך געפינען
עת ורגע.
עלינו ,כי שורש האמונה ועיקרה תלוי בעבודת דורכאויס דעם טאג .בעת דער בן
מלחמת היצר בכח התפילה והתורה התפילה .ויש להקשות בזה ,שהרי בטרם ניגש תורה איז זוכה צו דינען דעם
ובענין המאבק הפנימי ,לימדונו רבותינו זכרונם האדם להתפלל ולשטוח בקשתו ,כבר מצויים באשעפער ביני עמודי דגירסא ,איז
לברכה כי מחויב האדם לעורר תמיד את יצרו בידו מעותיו ,וביתו מוכן למושב לו ,וכל מחסורו דער אויסגעהארעוועטער איד
הטוב כנגד יצרו הרע ,ועיקר כלי המלחמה אל ובגדיו מזומנים לו; ואם כן ,מה טעם יש בבקשת עוסק על המחיה ועל הכלכלה אין
מול היצר הוא כח התפלה .ואף על פי שהתורה "תן לי" מאת הבורא יתברך ,בשעה שכל טוב פארשידענע אנדערע ערטער ,וואו
משמשת תבלין כנגד היצר ,כדבריהם "בראתי כבר נמצא ברשותו ,ומפני מה עליו להתחנן פון דארטן פירט ער זיין עבודת ה'
יצר הרע בראתי לו תורה תבלין" ,מכל מקום עליהם? אלא ביאר בזה ,שעצם התפילה היא לויט זיינע דארטיגע אומשטענדן
בלא סיוע התפלה אין בכח התורה לעמוד כנגדו היא מציאות האמונה :להודות ולהצהיר לפני און נסיונות.
להגן ולהציל ,ואין זה נחשב למלחמה גמורה .אך רבונו של עולם ,כי מכיר אני בצורך לבוא לפניך,
ומודה אני על כל אשר חננתני ומבקש על אבער דאך ,די נקודה איז גילטיג ביי
כאשר האדם מקדים תפלה מעומק הלב יעדן איד אן אויסנאם :דער כוח
ובמסירות נפש ואחר כך פונה לעסוק בתורה, העתיד לבוא .ונמצא שכל מהות התפילה אינה
אלא אמונה .ואם רואה אדם שמתפלל הוא בלא התורה — וואס מער מען איז
הרי זה הסדר הראוי ,ובזה מתעלה מעלת עסק אריינגעטון אין דעם — אלס מער
התורה. כוונה וברפיון ,סימן הוא שחסרה לו שלמות
באמונה ,שהרי כל יסוד התפילה בנוי על וועלן זיך די פוסטע עולם-הזה'דיגע
ביאור פסוקי הפרשה ברמזי התורה האמונה. נייגערס אפשטילן און אפקילן ,און
זיי וועלן נתחלף ווערן מיט
וניתן להטעים דברים אלו בדרך רמז בפרשת מושג האמונה ענינו דביקות גמורה ,דביקות העכערע און מער איידעלע
השבוע ,על פי הכתוב" :וישמע אברם כי נשבה בתורה הקדושה ,והכל נחשב כחטיבה אחת מושגים .יעדער איד ,וואס מער
אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר האחוזה וקשורה זו בזו. ערנסט ער נעמט זיין חלק בתורה
ושלש מאות וירדף עד דן".
און וואס מער ער איז זיך מייגע
על המילים "וישמע אברם כי נשבה אחיו" ,יש יסוד האמונה וי"ג עיקרים דערויף – נישט משנה צי עס איז
להתבונן מי הוא זה המכונה כאן אח ,והלא לוט בנוגע לענין האמונה ,הנה הרמב"ם ז"ל יסד צען שעה א טאג אדער בלויז א
בן אחיו היה .ואם כן ,מה טעם נכתב "אחיו"? וקבע י"ג עיקרים ,והם הם נוסח ה"אני מאמין" שיעור אינדערפרי און ביינאכט –
וכבר ביאר רש"י לעיל על הפסוק "אנשים אחים הנדפס בכל הסידורים .והנה מצוי שאנשים דער עיקר איז דער ערך און
אנחנו" ,שהיו קרובי משפחה ,ובמדרש אגדה מחפשים סגולות וענינים שונים ,אולם היסוד חשיבות וואס ער גיט דערפאר,
ביארו שהיה תואר פניהם שוה זה לזה ,ובשל הגדול והנחוץ מכל הוא שיאמר האדם קודם וועט אים די תורה מער און מער
דמיון זה כינהו הכתוב "אחיו". התפלה או לאחריה את סדר ה"אני מאמין". אויפהייבן צום גרויסן באשעפער.
אך עדיין יש להקשות ,שהרי בפסוקים הקודמים ויאמר הדברים בביאור ובנחת ,ולא כמי שחופז
כשתיארה התורה את שביו של לוט הוזכר שמו ופורק מעליו משא כבד במחשבה שדי לו בעצם
בפירוש ,ואם כן היה ראוי לכתוב גם כאן "וישמע הרצון והקבלה לומר זאת ,אלא יעיין בהם כראוי
אברם כי נשבה לוט". וישהה בהם לכל הפחות שתי רגעים ,להעמיק
גליון ט"ו ,פרשת חיי שרה ,תשפ"ז לפ"ק שנה ב' ב
מפי כ " ק מ ר ן
א ד מ ו " ר של י ט " א
חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות". משמעו" :לשון התחלת כניסת האדם או כלי הנה מצינו בכתוב ששמו של לוט נתפרש בעת
וצריך להבין באיזה אופן יזכה האדם להגיע לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה" .הגדרה זו שנפל בשבי ,ועל כן היה מן הראוי שיאמר
למעלה זו. מופיעה במקומות נוספים במקרא ,כגון" :חנוך הכתוב "וישמע אברם כי נשבה לוט וירק את
לנער על פי דרכו" ,וכן בביטויים "חנוכת המזבח" חניכיו".
כח התפילה וסיוע ממרומים
ו"חנוכת הבית".
והנה הדרך היא באמצעות כח התפלה .שהרי שורש מלכות בית דוד בלוט
הובהר כי מוטל על האדם לעסוק בענין החינוך,
נאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה" ,ופירשו חכמינו אלא יש לומר ,כי המילה "אחיו" עולה במנין
כפי המקרא "וירק את חניכיו ילידי ביתו".
זכרונם לברכה והביאם רש"י ,שאין לשון שיחה הגימטריא "דוד".
ראשיתו של החינוך היא בעבודה עצמית ,בדומה
אלא לשון תפלה ,כפי שנאמר "תפלה לעני כי יתירה מזו ,חזינן כי השם "דויד" נכתב במילוי
למעלת אליעזר ,וכנאמר "חנוך לנער על פי
יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" .ומנין "שיח" יו"ד ועם האות אל"ף ,המורה על אלופו של
דרכו" ,ותהלה לא-ל שזוכים להתחיל במלאכת
בגימטריא הוא שלש מאות ושמונה עשר ,וזהו עולם .ידוע הדבר כי שורשו של דוד המלך נעוץ
החינוך וגידול הבנים .יש להקדים ולעסוק בזה,
כחה של התפלה" ,ויצא יצחק לשוח בשדה". בלוט ,כדאיתא במדרש ובספרים על המקרא
וכבר הורו צדיקים כי תחילת חינוך הילדים
"וירק את חניכיו ילידי ביתו" ,ויש לתת את נעוצה עוד בתקופת היות האב בן שלש שנים. "מצאתי דוד עבדי" ,ושאלו במדרש" :היכן
הדעת כיצד יצליח האדם להדריך את עצמו ואת והביאור בזה ,שחובה על כל אדם להשתלם מצאתיו? בסדום" .שכן מרות המואביה ,שהיא
בני ביתו להיות מושפעים מאור הקדושה, בעצמו בדרכי החינוך ,כדי שיהא בכוחו להדריך מזרע לוט ,נשתלשלה מלכות בית דוד .וזהו
ולהתרחק מן הטומאה כפי הראוי? הנה כתיב את בניו אחריו .כל מה שחזים הבנים בתוך ביתם הרמז בתיבת "אחיו" ,המלמדת על גודל מסירות
"שמונה עשר ושלש מאות" ,וזהו ענין שיחו -עוצם יראת השמים ,העדינות ,הטוב נפשו של אברהם אבינו ,וכדברי המדרש
ותפלתו של האדם ,כי כפי שיעור תפלתו ,כך והשאיפות הרוחניות ,ומהי החשיבות המורגשת שהשתדל אברהם בכל מאודו להציל את לוט,
יזכה להשיג את מעלת הקדושה. בבית .שלא יהא עיקר עסקם במגדנות ,שחוק, ולא היתה לו שעה קשה מזו מעולם.
והנה פירש רש"י על מנין שמונה עשר ושלש דברי שטות והבל או עניני פאליטי"ק וכיוצא כוונת אברהם היתה נעלה ומרוממת הרבה
מאות ,שדרשו חז"ל שרק אליעזר לבדו היה שם. בהם ,אלא שיראו כי עיקר החשיבות מוקדשת מעבר ללוט עצמו ,שכן צפה ברוח קדשו את
ויש להבין ,דאף אם זכה האדם להתפלל כדבעי לתורה ,למצות ,למעשים טובים ולעבודת אחיו ואת דוד המלך העתיד לצאת ממנו ,ועד
וללמוד כראוי והכל על מכונו בשלום ,מכל התפלה; שלא ישיחו בעת התפלה ,ויעמדו למשיח צדקנו שאנו מייחלים לבואו בכל יום.
מקום זקוק הוא לסיוע מן השמים ,שהרי יצרו במקומם ,ויקפידו לבוא לבית הכנסת ולצאת
ממנו בזמנו ,וכל תואר התפלה כדבעי ,שזהו ענין הזריזות והאור הפנימי
של אדם מתחדש עליו בכל יום ואלמלא הקדוש
ברוך הוא עוזרו אין הוא יכול לו .וזהו הרמז יסוד ועיקר החינוך. על הפסוק "וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה
הטמון בשם "א-לי-עזר" ,שיבין האדם כי "ק-לי" ענין מסירות הנפש בחינוך עשר ושלש מאות" ,ביאר רש"י שתיבת "וירק"
הוא ה"עזר" ,ואין בכוחו לפעול דבר אלא בסיועו משמעה כתרגומו " -וזריז" .והנה ,במילת "זריז"
של הבורא יתברך שמו .וזהו עיקר עבודתו, ביאור הענין של "חנוך לנער על פי דרכו" .הנה רמוזות האותיות ר"ז ,שהן בגימטריא "אור",
כיצד יזכה להתפלל כראוי ולנהוג כשורה "חנוכת המזבח" ענינה הוראה על מדת מסירות והאותיות י"ז ,שהן בגימטריא "טוב" .זהו עומק
ולהעמיד ביתו על תלו כדת וכדין ,והכל רמוז הנפש ,שהרי המזבח מעצם מהותו מסמל עניין הזריזות ,בסוד "וירא אלקים את האור כי
במה שאמרו רבותינו "אליעזר לבדו היה". הקרבה ומסירות נפש .ואין לפרש מושג זה של טוב" ,להורות שהאור והבהירות הם הם יסוד
מסירות נפש רק כפשוטו ,שיפקיר אדם את חייו הטוב .כיוצא בו מצינו במשה רבנו עליו השלום
הנה עצה אחת היא ,כדי לזכות לסיוע אלוקי למיתה על קידוש השם כמעשה אברהם ויצחק שנאמר בו "ותרא אותו כי טוב" ,ודרשו חכמינו
ממרומים ,שיעתיר לפני השי"ת שיהיה לו "קלי בשעת העקידה ,אלא כל הנהגה והנהגה נחשבת ז"ל שנתמלא הבית אורה בשעת לידתו .שכן
עזר" ,ועל ידי כך יתפלל וכן ינהג בביתו וכן ילך בכלל מסירות נפש .כגון כשאדם עומד על הטוב הוא האור ,והאור הוא בחינת הנשמה
לתלמודו ,ובזה כל מצוה ומצוה נעשית חשובה משמרתו להחזיק בדרכי יראת שמים ,ואף שהיא הנקודה הפנימית שבאדם ,ככתוב "נר ה'
עד מאד .ובאופן זה הוא מאיר ,ונעשה בבחינת שרואה את חבריו נוהגים אחרת ,הוא אינו נגרר נשמת אדם" ,שהרי בכל אדם שוכן חלק
"ולכל בני ישראל היה אור במושבותם" ,שהאור אחריהם אלא עומד בנסיון כדי להיות יהודי אלוהממעל שהוא בחינת אור וטוב .ועל האדם
שורה בתוך הגוף ,ובתוך הבית ,ובקרב הבנים, כשר ,הרי מעשה זה נמנה בכלל מסירות נפש. להיזהר שלא יתערב רע בטוב כעניין עץ הדעת,
ועל ידי זה הוא מאיר ,והכל תלוי ב"מושבותם", וכן המונע עצמו לעתים מאכילת דברי מתיקה, אלא יזכך את הטוב שיהיה בטהרתו הגמורה.
כפי שאדם מיישב את דעתו .וזו היא התכלית. או הנמנע מלהביא אל ביתו חפצים שאין בהם
ועוד נאמר בכתוב" ,וירדוף עד דן". בנוסף לכך ,ניתן לבאר כי המילה "וירק" מבטאת
צורך ממשי ,כדי לקיים "קדש עצמך במותר
את ההיפוך המוחלט של טומאת הקרי .כפי
המתקת הדינים על ידי עסק התורה לך" ,כל אלו נחשבים לענין מסירות נפש.
שפירש רש"י ,עניינה הוא "זריזות" ,השייכת
ויש להוסיף בדרך רמז ,כפי שנא' לעי' ,שהתורה קדושת וטהרת הבית היהודי לבחינת "אור כי טוב" ,שהיא הפך הטומאה
היא הממתקת את הדינים" .בראשית ברא לאחר מכן מצינו את ענין "חנוכת הבית", ומעידה על קדושה וטהרה .עוד פירש רש"י על
אלקים" ,שבתחילה עלה במחשבה לברוא את שעניינו הוא קדושת מעון האדם ,וכיצד ינהג המילה "חניכיו" ,שהכוונה היא לאליעזר ,שאותו
העולם במידת הדין ,וראה שאין העולם יכול היחיד בביתו בטהרה ובקדושה .אף בהנהגתו הרגיל אברהם והכניסו לעבודת המצוות.
להתקיים ,עמד ושיתף עמה מיד הרחמים .וזהו בחדריו פנימה ,הכל נכלל בגדר חנוכת הבית, יסודות החינוך ועבודת האדם
שנא' "ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים" ,ה' והוא הפך ענין "וירק" המרמז על צד הטומאה,
אלקים יחדיו ,ובת' "בהבראם" רמוזים ה' אלקים. בהמשך לכך ,מבאר רש"י כי המושג חינוך
אלא הוא בבחינת הקדושה ,כדכתיב "וירק את
ג גליון ט"ו ,פרשת חיי שרה ,תשפ"ז לפ"ק שנה ב'
החכם עיניו
המשך מעמוד ג'
בראשו ,להביט
במה שקורה
ובאמצעות עסק התורה וקיום המצוות והמעשים הטובים ,מחבר
האדם כל ענין להבורא יתברך ,ובזה פועל המתקה וביטול להדינים
עמו כל ימי חייו
עד שמשתנים למדת הרחמים .המלה "עד" מרמזת על קריאת שמע
וקבלת עול מלכות שמים ,כפי שמופיע בשתי האותיות הגדולות ע'
ו-ד' שבפסוק שמע ישראל .וזהו סוד "וירדוף עד דן" ,שעל ידי
בעין טובה. שהאדם מעורר בחינת "עד" ומקבל עליו עול מלכות שמים כדבעי,
הוא מכניע ומבטל את בחינת ה"דן" ,שהם הדינים ,כדי שישפעו רק
רחמים וחסדים על עם ישראל.
מכל מקום ,רמזים נשגבים טמונים בכתוב זה .ויהי מה ,בין אם
הדברים מרומזים ובין אם לאו ,סוף סוף האמת היא מציאות קיימת,
פ
מעלת שנותיה של שרה אמנו וביאור ענין כולם שוים לטובה והמקרא מעיד על כך .ועלינו לייחל לסיוע ממרומים בכל עת ,ולנהוג
בדרך הישרה כראוי וכנכון.
רשה זו כוללת נושאים מגוונים ,ופתיחתה עוסקת
בהסתלקותה של שרה אמנו .על כך מביא רש"י את פירושו חובת ההתחזקות בעדינות ויראת שמים
המפורסם" :שני חיי שרה – כולם שוים לטובה" .התורה
ובחסדי שמים ,שוכנים אנו כאן בתוככי הכולל ובית המדרש,
מלמדת אותנו כי כל שנות חייה נחשבו למקשה אחת ותמציתן
ואשרינו שקול התורה נשמע בקרבנו .יודעים אנו כי בני עליה אנו
הייתה עניין אחד ויחיד .ומהו אותו עניין? שכל ימיה היו טובים ובעלי נפש עדינה ,וכל שנצרך לנו הוא מעט חיזוק לבל נתפעל מן
בשווה .והרי ידוע לכל שחיי שרה רצופים היו קשיים מרובים, המתרחש בחוץ וברחוב .עלינו לשמור על העדינות ויראת השמים,
הן בנושא הילדים והן במצבה הכללי ,ברוחניות ובגשמיות; וגם בעניני מלבושי הנשים ,אין מקום לחקות את דרכי האופנה
החל מהתמודדות עם עובדי עבודה זרה ,דרך הניסיונות עם וכיעור הרחוב ,בין בבגדים ,בין בפאות ובין בכל ענין אחר.
פרעה ואבימלך ,ועד המורכבות עם הגר וישמעאל .אף על פי
שעברו עליה תלאות כה רבות ,מעידה התורה "כולם שוים וידעו הכל כי עם נבחר אנו ,בנים לה' אלקינו ,וחפצים אנו להיות
לטובה" ,וכוונת הדברים כפשוטם – שהכל היה טוב בתכלית. סמוכים לשכינה .רצוננו להתקרב להשי"ת בכח התפילה ,העמל
בתורה והדבקות ,וברוך השם שאכן זכינו לקירבה זו .עלינו רק
והסבר הדבר פשוט :הטוב אינו מותנה בנכסים או בתנאים לעמוד איתן אל מול הזמנים הקשים והעכורים של דורנו ,וכמו
חיצוניים שיש לאדם .הרי אנו רואים אנשים רבים המוקפים שנאמר על נח שהיה צדיק ותמים בדורותיו ,וניצל מן הזוהמה
שפע וטוב ,אך אין הם חשים בטובה כלל ואינם מוצאים קורת שסבבה אותו על ידי שנכנס אל התיבה.
רוח או שמחה בחייהם .ולעומתם ,מצויים אנשים שחלקם
בעולם הזה מועט בהרבה ,ואף על פי כן הם מלאי סיפוק התיבה היא בבחינת בית המדרש שבו הוגים בתורה ובתפילה,
ושמחים במה שיש להם. והתיבה היא אף הבית היהודי ,אשר כל בית ובית כשלעצמו מהווה
חלק מאותה תיבה מצלת .וכפי שביאר הבעל שם טוב הקדוש על
שורש העניין טמון בתודעתו ובשכלו של האדם :באופן שבו הכתוב "צהר תעשה לתיבה" ,שצהר הוא ענין של הארה ,ולפי דברי
הוא תופס ומפרש את המציאות; באיזו מידה הוא משכיל הרה"ק מרוז'ין זצ"ל הדברים מתיישבים היטב ,שמוטל על האדם
להכיר בטוב ולהודות על כל חסד וחסד שהבורא יתברך לדאוג שביתו יאיר ,ושהוא עצמו ,ילדיו וכל סביבתו ,הכל יאיר באור
משפיע עליו; ועד כמה הוא מבין שאין הוא ראוי לדבר מצד בהיר ,ויתקיים בו "עוטה אור כשלמה" ,ויהיה בבחינת "ולכל בני
עצמו ,וכל מה שיש לו אינו אלא מתנת חנם מאת השי"ת .כמו ישראל היה אור במושבתם".
כן ,הדבר תלוי בהבנתו שכל צער קטן נועד לתכלית נעלה
בעולם הזה ובעולם הבא ,ובהכרה שהכול נקצב ונגזר עוד ברכת הקודש
בטרם ירדה נשמתו לעולם ,וישנו חשבון מדויק ומכוון לכל
והשי"ת יסייע שיתממש בנו "רצוננו לעשות רצונך" ,ומה שמונע הוא
פרט ופרט מדוע הוא מתנהל כפי שהוא.
"שאור שבעיסה" ,ואותו אין להרשות שיחדור אל פנים הבית .ועל
ידי המאמר "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין" ,ובצירוף כח
בענין נוסח ברכות השחר ודקדוק לשון עבר התפלה ,יתבטלו כליל כל כחות היצר ,ונזכה לכונן בתוך ביתנו בית
בברכת שעשה לי כל צרכי יהודי כשר כראוי ,ותתרבה התגלות ה"חלק אלוה ממעל" שבקרבו,
ויחזה יותר ויותר בגילוי אלקות בכל הבריאה כולה ובמעשה
וכן יש לעיין בעניין הזכרת ברכות השחר ,כיצד מברך האדם בראשית ,ולא יהיה בבחינת "הבל הבלים הכל הבל" ,שהוא ענין
את כל אותן הברכות כגון "מלביש ערומים" ו"מתיר אסורים". ה"נוח לו שלא נברא" ,אלא יהיו עיניו זכות וטהורות להביט תמיד
והנה מצינו בדברי הפוסקים משא ומתן בנוגע לנוסחן של שתי בבחינת "שויתי ה' לנגדי תמיד".
ברכות :בברכת "המכין מצעדי גבר" ,האם יש לומר "המכין" או
"אשר הכין"; וכן בברכת "שעשה לי כל צרכי" ,האם הנוסח הוא ויהי רצון מלפני השי"ת שיעזרנו שנזכה להתגלות כבוד שמים ,ונזכה
"שעשה לי כל צרכי" או שמא "העושה לי כל צרכי" .ומנהג לביאת משיח צדקנו ברחמים ובחסדים בקרוב ממש אמן.
העולם הפשוט הוא לומר "שעשה לי כל צרכי" .והנה הביא
המגן אברהם ,וכן כתב על דבריו המחצית השקל ,שאינו מוצא
טעם מספיק מדוע דווקא בשתי ברכות אלו נהגו לומר לשון הוגש על ידי מכון שפתותיו שושנים
גליון ט"ו ,פרשת חיי שרה ,תשפ"ז לפ"ק שנה ב' ד
מדור טעמו וראו
הרה"ג רבי עמרם
מאסקאוויטש שליט"א
מגיד משרים בקהילתנו הקדושה
ומחבר ספרי טעמו וראו
בגימטריא של המילה "בימים" ,העולה למניין "אמונה" .פירוש "בא עבר ,שהרי ברוב הברכות הנוסח הוא בלשון הווה ,כגון "מלביש
בימים" הוא שכאשר האדם ניגש אל ימיו כשהוא מצויד באמונה ערומים" ו"מתיר אסורים" ושאר עניינים הנוהגים תדיר; ואם כן ,מהו
שלמה וזכה ,הוא זוכה להגיע לדבקות אמתית ומאירה בבורא יתברך, הטעם שאומרים "שעשה לי" וכן "אשר הכין מצעדי גבר",
ולהכיר בכך שכל המאורעות כולם הם לטובה בשווה .אברהם אבינו שמשמעותם היא על מה שכבר נעשה בעבר.
הנחיל והטמיע בנשמת כל יהודי את כוח ה"והאמין בה'" ,שהיא יסוד מכל מקום ,הנקודה שיש להבין היא ,דהנה בברכת "פוקח עורים",
האמונה הצרופה .ומובא כי במילת "אמונה" גנוזות אותיות "אמן", שעניינה הוא כח הראיה ,אין האדם מטעה את עצמו לחשוב שהוא זה
ובכל עת שהאדם עונה "אמן" ,הוא מעורר בקרבו את כוח האמונה שפועל את הראיה ,ואינו מחזיק עצמו לבעל גאוה לומר שהוא
בהשי"ת .זאת ועוד" ,אמונה" מורכבת מאותיות "אמן" בתוספת הממציא את מאור עיניו .הכל מכירים בכך שזהו עניין "פוקח עורים",
האותיות "ו-ה" ,שהן שתי האותיות האחרונות משם הוי"ה ,המורות על שהקדוש ברוך הוא הוא הפועל זאת ,ועל כן אין שם צורך בזהירות
עולם המעשה והחובות המוטלות על היהודי בפועל .בכתוב נאמר יתירה מחשש גאוה.מה שאין כן בברכת "שעשה לי כל צרכי" ,שם יש
"והאמין בה'" ,ולאחר שנאמר לאברהם "כה יהיה זרעך" ,נאמר עליו להקפיד לומר בלשון עבר ולא בלשון "עושה" המורה על זמן הווה,
"והאמין בה'" .ביאור הדבר הוא שהקב"ה הבטיח לו :הנני משריש משום שכאשר הדבר מתרחש עכשיו ,עלול האדם להשלות את נפשו
בצאצאיך בכל דור ודור את הכוח הטמון בך ,בבחינת "והאמין בה'". כאילו הוא זה שפועל ועושה בזה מעשה כלשהו .אך כאשר אומר
רמז נפלא מובא בספר "סמיכת עולם" ,שתיבת "והאמין" מכילה את בלשון "שעשה לי" ,הרי הכל כבר נגזר ונחתם מלמעלה ,והכל כבר
אותיות "אמונה" ,וכן את אותיות "אמן" בצירוף "ו-ה" .רמז יש כאן, הוקצב והוכן עבורו מכבר.
שמכוחן של אותיות ו"ה מתהווה עניין ה"אמן" ,שערכו בגימטריא צ"א.
וכיצד ניתן להפיק מאותיות ו"ה את חשבון המילה "אמן"? וכן הדבר בברכת "המכין מצעדי גבר" ,שבכל נתיב שבו תצעד ובכל
כיוון אליו תפנה ,אל תחשוב בלבבך כאילו כוחך ועוצם ידך פועלים
הנה ידוע כי האות ו' ערכה שש ,וכאשר מכפילים אותה בעצמה
כאן ,אלא עליך לדעת שהוא יתברך "אשר הכין" ,וכל המציאות כבר
בבחינת הכאה ,דהיינו שש פעמים שש ,מתקבל הסכום שלשים ושש.
הוכנה על ידו מראשית .עניין זה כבר טמון ביסוד הברכה "שעשה לי",
והאות ה' ערכה חמש ,וכשמכפילים חמש פעמים חמש עולה החשבון
המלמדת שהכל כבר מתוקן ומושלם ,ואין האדם אלא כמי שאינו
לעשרים וחמש .לאחר מכן מחשבים את היחס שבין אות ו' לאות ה',
פועל מאומה.
דהיינו שש כפול חמש ,והתוצאה היא שלשים .נמצא אם כן שצירוף
שלשת החשבונות הללו – שלשים ושש (ו' פעמים ו') ,עשרים וחמש
(ה' פעמים ה') ,ושלשים (ו' פעמים ה') – עולה למנין צ"א ,שהוא
הגימטריא של תיבת "אמן" .מכאן שעל ידי כחן של האותיות ו"ה יסוד הכל הוא בשכל האדם להכיר שהכל מאתו יתברך
מתהווה ענין ה"אמן" .וביאר שזהו הרמז בפסוק" :ויאמר לו" ,שזו מכל מקום ,דרכו של איש יהודי לחיות כך שהעיקר מונח בשכלו.
תשובת הקדוש ברוך הוא ,שכן "לו" בגימטריא שלשים ושש" ,כה" הביטוי "כולם שוים לטובה" שמביא רש"י ,ראשי התיבות שלו הם
בגימטריא עשרים וחמש ,ו"יהיה" בגימטריא שלשים .וזהו "ויאמר לו שכ"ל .וזהו עומק העניין בברכת "שעשה לי כל צרכי" ,שהדבר תלוי
כה יהיה זרעך" ,שזרעו של אברהם יזכו לאמונה שלמה ,כפי שנאמר בעיקר בבינתו של האדם ,כיצד הוא תופס ומביט על מאורעות העולם,
בהמשך "והאמין בה'" .וזהו ענין ה"אמן" הפועל בנפש האדם המכיר ובכך הוא גורם שיהיו "כולם שוים לטובה" .וכיצד ישיג זאת? על ידי
שכל מעשיו ,שהם בבחינת אותיות ו"ה המורות על עולם העשיה, שיהיה שבע רצון הן ממה שנמצא תחת ידו והן ממה שחסר לו.
אינם אלא "אמן" .שהרי "אמן" הוא איחוד שמות הוי"ה אדנ"י ,להורות
שאין עוד מלבדו והבורא יתברך הוא לבדו המנהיג את כל הבריאה. בני האדם עמלים וטרודים כל ימיהם בניסיונות לשנות את גורלם
ולהשיג את שאין להם ,והופכים בדבר שוב ושוב מתוך תקווה שבאופן
והנה בעולם המעשה הזה ,כל פעולה שנדרש האדם לעשות אינה זה ימצאו מנוחת נפש .אך אין בכך תועלת כלל ,כי אין זו הדרך להגיע
נחשבת לכלום מצד עצמה ,וכל תכליתה אינה אלא להעניק לאדם לשמחה אמיתית ,אלא רק על ידי הנהגה שבה "כולם שוים לטובה",
תחושה טובה כאילו הוא זה שפעל ועשה .שהרי באמת הכל מושפע מתוך הכרה ברורה שאין עוד מלבדו והוא המנהיג והפועל את הכל.
ממרומי מרומים ,והוא יתברך שמו כבר הכין הכל בבחינת "המכין", וכל תפקידנו אינו אלא להכיר בטובתו ,להודות ולהלל על כל המתנות
וכל הדברים כבר מתוקנים ועשויים בבחינת "שעשה לי" .וכל המוטל שמעניק לנו השי"ת.
על האדם הוא רק להשתמש בבינתו ולהאמין באמונה שלמה שכל
המאורעות כולם שוים לטובה. וזוהי תמצית עבודת איש הישראלי ,לפעול שיהיו כל המאורעות שוים
לטובה .ועל אברהם אבינו נאמר "וזקן בא בימים" ,שבא עם כל מנין
ימיו ,שהיו ימים בעלי תוכן וממשות ,ולא היו אלו ימים בטלים חס
ושלום ,אלא ימים שלמים ומלאים בתכליתם ,בבחינת "בא בימים".
א ליכטיגן שבת.
ליל שישי פרשת חיי שרה שנת תשפ"ו
ביאור מעלת אברהם אבינו בבחינת בא בימים וכח האמונה והאמן
איזו דרך מובילה את האדם למדרגת "בא בימים"? רמז לדבר נמצא
ה גליון ט"ו ,פרשת חיי שרה ,תשפ"ז לפ"ק שנה ב'
פנינים יקרים מרבוה"ק בגני הבשם
ונראה בס"ד ,דמהאי טעמא היו עשרת הדברות
כתובים על הלוחות משני עבריהם ,מזה ומזה
יש לומר על פי מה שכתב הגה"ק מבוטשאטש הם כתובים [שמות לב ,טו] .וכבר מבואר
(ברכת דוד פרשת ויצא) על הפסוק (בראשית שבלוחות חמישה מצות שבלוח אחד הם מצות כל מקום שנאמר וה' ,הוא ובית דינו ,כדפירש
כח ,יג) הארץ אשר אתה שוכב עליה ,ופירשו שבין אדם למקום ,וחמישה מצות שבלוח רש"י בפסוק [בראשית יט ,כד] וה' המטיר ,א"כ
חז"ל בחולין (צא ,ב) שקיפל הקב"ה כל ארץ השני ,הם מצות שבין אדם לחברו .שמא תאמר צריךביאור מאי ענינו לכתוב בכאן וה' .ונראה,
ישראל תחתיו ,דהענין בזה היה ,דרמז לו שיהא שאפשר לחלקם זה מזה ,על כן נכתבו גם על פי מה שכתבו רז"ל [ראה שמות רבה מא,
בכח הצדיקים להמשיך חלק קדושתם שבארץ מעבר השני .דלפי זה ,אותן שבלוח השני באים א] בפסוק [דברים כו ,טו] השקיפה ממעון
ישראל גם לחוץ לארץ ,על דרך (מגילה כט ,א) בלוח זה מצד עבר שכנגדו ,באופן שבכל אחד קדשך ,כל השקפה לרעה חוץ מזו ,דגדול כח
בכל מקום שגלו שכינה עמהם. ואחד נכתבו חמש בעבר הזה ,וחמש בעבר מתנות עניים שמהפך מדת הדין לרחמים .וא"כ
השני שכנגדו ,נמצא בכל אחד ואחד נכתבו כל אמרו במתנות עניים ,בדבר שבממון ,ק"ו
ועל פי זה פירש בערוגת הבשם (פרשת ויחי) בדברים הנוגעים אל הנפש ,המזכה את הרבים
עשרת הדברות .וכנ"ל ,דכל מי שאינו מקיים
הפסוק (בראשית מח ,ח) וירא ישראל את בני ומשיבם מן העון ,וידרך ענוים במשפט ,ללמדם
מצות שבין אדם למקום ,אף מצות שבין אדם
יוסף ויאמר מי אלה ,על פי מאמרם ז"ל חוקים ומשפטים צדיקים.
לחברו כלא נחשב ,וכמו כן לאידך גיסא .והנה,
בכתובות (עה ,א) חד מנייהו עדיף כתרי מינן,
אליעזר ראה כמה משתדלת אותה צדיקת והנה ,כבר אמרו רז"ל [יומא כח ,ב] ,ואברהם
וחד מינן דאזל להתם כתרי מנייהו ,והנה יעקב
רבקה אמנו במצות גמ"ח ,במה שנדבה לבה זקן ,היינו זקן ויושב בישיבה ,כדכתיב
אבינו סמוך לפטירתו המשיך למקומו קדושת
להשקות לכל גמליו ,חשש פן יעשו מזה עיקר, [בראשית יח ,יט] למען אשר יצוה את בניו,
ארץ ישראל ,וכנ"ל בשם הגאון הק'
והמצות שבין אדם למקום לא יתקיימו אלא אברהם מגייר את האנשים ומכניסן תחת כנפי
מבוטשאטש זי"ע שיעקב אבינו הובטח בזה
בדרך ארעי .על כן עשה פועל דמיוני ,במה השכינה .א"כ פשוט דגדול כחו ,שמהפך מידת
שיוכל להמשיכו בכל מקום .והנה כל השבטים
שנתן שני צמידים על ידיה ,לרמז על שני הדין לרחמים .והיינו דכתיב ואברהם זקן בא
כבר היו בארץ ישראל ,רק מנשה ואפרים לא
לוחות הנ"ל ,ששניהם צמודים אחד אל אחד בימים ,ומשום הכי ,וה' -הוא ובית דינו ,ברך
היו בארץ ישראל ,ומעתה שיעקב אבינו ע"ה
יתאחדו ולא יתפרדו ,עשרה זהב משקלס כנ"ל, את אברהם בכל ,דאברהם אבינו ע"ה הפך כולו
המשיך אצלו בחינת ארץ ישראל ,ובאו אליו
וא"ש בס"ד. לטובה ולברכה ,וא"ש בס"ד.
מנשה ואפרים נתעלו על חד תרין מהשבטים,
וממילא כל אחד ואחד נתעלה במדריגה ד' (ערוגת הבשם)
(ערוגת הבשם)
פעמים נגד מה שהיה כבר ,והיינו דכתיב 'מי
אלה' לשון חשיבות ,עיי"ש .ועיין בפרשת ויצא
(ד"ה והיה זרעך כעפר) מה שכתבתי שם.
והנה קדושת ארץ ישראל לא נתגלה עד שבאו
ישראל ,וכמו שפירשתי על הפסוק בפרשת לך
(יב ,א) אל הארץ אשר אראך ,דהיינו טעמא במדרש רבה (נח ,א) הדא הוא דכתיב (תהלים
דלא כתיב 'אל ארץ ישראל' ,דלא נקרא כן עד לז ,יח) יודע ד' ימי תמימים -כשם שהם
פירש רש"י [שם] רמז לשני לוחות מצומדות,
שבאו לתוכה ,וארץ כנען גם כן לא רצה הקב"ה תמימים כך שנותם תמימים ,בת ק' כבת כ'
עשרה זהב משקלם ,רמז לעשרת הדברות
לקראה אז ,דהא לא מפני שהוא ארץ כנען צוהו לחטא בת כ' כבת ז' ליופי .יש לפרש ,דהנה
שבהן .ונראה לי בס"ד ,דהנה מצות התורה
השי"ת ללכת שם ,לכך קאמר 'אל הארץ אשר איתא במשנה (אבות פ"א מ"ג) אל תהיו
הקדושה מתחלקות למצות שבין אדם למקום,
אראך' .אמנם שרה בעת הסתלקותה המשיכה כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל
ומצות שבין אדם לחברו .ויש כמה בני אדם
לשם קדושה עליונה ,קדושת ארץ ישראל [כמו פרס ,אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב
שבמצות שבין אדם למקום הם זהירים,
יעקב אבינו לפני פטירתו] ,על כן היתה אז ד' שלא על מנת לקבל פרס ,ויהי מורא שמים
ומזלזלים במצות שבין אדם לחברו .וכמו כן יש
פעמים כמו שהיתה מקודם ,על כן כתיב 'קרית עליכם .כלומר גם זה יהיה -שלא יעבוד מחמת
בני אדם שעושין טובות לחבריהם ,ועוסקים
ארבע'. יראת העונש .וזהו בת ק' כבת כ' ,דעד כ' בודאי
בגמ"ח ,ונותנים צדקה ,ואינם משימין על הלב
אינו מחמת עונש דהא אינה בת עונשין (רש"י
(מגדלות מרקחים) להיזהר במצות שבין אדם למקום .ובאמת
כאן) ,כמו כן בת ק'.
כולם מרועה אחד ניתנו ,והכל מצות המקום,
(מגדלות מרקחים) וצריך לזהר בכל מיני מצות עד קצה האחרון.
גליון ט"ו ,פרשת חיי שרה ,תשפ"ז לפ"ק שנה ב' ו
ה' המה משוטטות' (עינא דלתתא) ,עיין שם. רצונם .ובעת שרואים יראי השם שיש גזירת
ולדרכנו יש לומר ,כי זה תלוי בזה :אם האדם מו"ת ורע"ב על העולם ,אזי לוקחים הע' מתיבת זכינו לחזות בהופעת מהדורת
הוא מן יראי ה' וזוכה להשגחת עינא עילאה, רע"ב ומכניסים אותה בתוך תיבת מו"ת ,ועל ידי דוגמא של הכרך הראשון
הוא זוכה להטיל את העי"ן לתחילת התיבה זה נעשה מעו"ת ר"ב .ועל ידי זה מרויחים
בבחינת ענ"ג ,ולהיפך – אם לא זכה ,יורדת בכפליים ,שניצולים הן מגזירת מו"ת והן
מתורת כ"ק מרן רבינו
העי"ן למטה לסוף התיבה. מגזירת רע"ב .וזהו שאמר הפסוק' :הנה עי"ן ה' שליט"א ,כשהוא ערוך בטוב
אל יראיו למיחלים לחסדו' ,שהשי"ת נותן אות טעם ובהידור ,ועל כן מצאנו
ובזה אפשר לפרש דברי המגיד מקאזניץ זי"ע,
עי"ן אל היראים המיחלים לחסדו ,ועל ידי זה לנכון להרוות את צמאון נפשם
כי הנה שתי עונשים הללו של מות ורעב רח"ל, של בני קהילתנו הקוראים
'להציל ממו"ת נפשם' וגם 'להחיותם ברע"ב',
שניהם באים בגרמת חטא העריות .כמו
שמצינו בדור המבול שאמר לנח (בראשית ו,
והוא על ידי הצירוף שנתהפך 'מות רעב' להיות החשובים ,ולהוסיף במסגרת
יג)' :קץ כל בשר בא לפני וגו'' ,ופירש רש"י :כל
'מעות רב' ,עכד"ק ודפח"ח. מדור 'בגן הבושם' פנינים
מקום שאתה מוצא זנות ועבודת אלילים, ואפשר להרחיב הדברים בעז"ה' ,כי הנה ענין זה יקרות ודברי אלוקים חיים
אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים. שהצדיקים שולטים על אות עי"ן מובא רבות אשר ינעמו לשומעיהם ויהיו
וכן בענין עונש הרעב מבואר בגמרא (יבמות בספה"ק (ומקורו זוה"ק ח"א כו :ועוד) ,שעל 'חיים וקיימים' ללומדים בהם,
עח ):לפרש הכתוב (שמואל ב' כא ,א)' :ויהי ידי כן הם יכולים להפוך מבחינת נג"ע לבחינת ותחי נפשכם
רעב בימי דוד שלש שנים וגו'' ,שנה ראשונה ענ"ג .ובזה פירש בדרשות חתם סופר (פרשת
אמר להם וכו' ,שניה אמר להם שמא עוברי החודש) הכתוב (קהלת ב ,יד)' :החכם עיניו
עבירה יש בכם ,דכתיב (ירמיה ג ,ג)' :וימנעו בראשו' ,כי אצל החכם העי"ן בראשו – להשימו
רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה תחילה לנ"ג ונעשה ענ"ג; אמנם בהיפוך כתיב
לך' ,הרי שחטא זה מביא רעב לעולם .וכן אמרו (משלי יז ,כד)' :ועיני כסיל בקצה ארץ' ,היינו
ז"ל (סוטה ד :):כל הבא על אשה זונה לסוף שהעיי"ן שלו נמשכת אחר אותיות נ"ג ונעשה
מבקש ככר לחם ,שנאמר (משלי ו ,כו)' :בעד נג"ע ,עכ"ד .וכעין זה מביא בספה"ק הקדוש
"ויאמר בוא ברוך ה' וגו'" (כד ,לא) .במדרש
אשה זונה עד ככר לחם'. 'ייטב פנים' בשם ספר 'שם אפרים' פרשת
רבה (ס ,ז) :א"ר יוסי בר דוסא :כנען הוא
תזריע ,לפרש הכתוב (ויקרא יג ,נה)' :והנה
והנה ידוע כי שורש חטא העריות הוא על ידי אליעזר ,ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה
הנגע לא הפך את עינו' ,כי המנוגע הזה לא זכה
שהאדם פוגם במראה עיניו ,וכמו שאמרו (רש"י יצא מכלל ארור לכלל ברוך' ,ויאמר בא ברוך
להפוך עי"ן שלו מאחריתו לראשיתו ,וזהו 'והנה
במדבר טו ,לט) :עין רואה ולב חומד וכו'. ה'' .ויש לבאר ,למה זכה דוקא עכשיו לצאת
הנג"ע לא הפך את עינו'.
ואח"כ על ידי שהצדיקים יראי ה' שולטים על מכלל ארור לכלל ברוך?
עיניהם ואינם נכשלים באיסור ערוה ,בזה הם ויש לומר בעז"ה' הביאור בזה ,איך זוכים
ב) "ואבא היום אל העין" (כד ,מב) .פירש רש"י:
זוכים להגן עליהם ועל כל העולם מגזירת הצדיקים ויראי ה' לשלוט על האות ע'
היום יצאתי והיום באתי ,מכאן שקפצה לו
המות ומחרפת הרעב .וכיון שכל זה בא בזכות להכניסה במקום שהם רוצים? כי כל זה הוא
הארץ .והקשה בספה"ק אוהב ישראל כי
שהם שולטים על עיניהם ,על כן בא הרמז על ידי שהם שומרים על עיניהם שלא לראות
לכאורה היכי מוכח כן מהקרא ,שמא יצא
שפעולתם להציל ולהגן מעונש הרעב והמות ולהביט במה שאסרה התורה הקדושה .על כן,
אליעזר זה כמה ימים?
היא על ידי שהם שולטים על העין ומהפכים בשכר זאת שהם שולטים על עין שלהם ,הם
מתיבות מו"ת רע"ב לתיבות מעו"ת ר"ב. זוכים בבחינת 'עי"ן תחת עי"ן' לשלוט על אות ואפשר לומר בעזרת ה' ,כי הנה נודעו דברי
עי"ן כאמור .ועוד ,כי בזה שהם מחשיבים את הרה"ק המגיד מקאזניץ זללה"ה (הובא באמרי
ובענין זה מצינו אצל חטא אדם הראשון, עיניהם שלא לקלקלן ,הם זוכים להקדים העי"ן נועם פר' בראשית ועוד) לפרש הכתוב (תהלים
שהחטא התחיל על ידי שלא שלטו על עיניהם, לתחילת התיבה ונעשה מזה בחינת ענ"ג; מה לג ,יח)' :הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו
כמו שהעיד הכתוב (בראשית ג ,ו)' :ותרא שאין כן אם האדם מקלקל עיניו ליהנות להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב' ,כי איתא
האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא ממראות אסורים ח"ו ,בזה הוא משפיל עיניו בגמרא (תענית ח :):שפעם אחת הוה כפנא
לעינים ונחמד למראה' ,ועל כן גרמו בחטאתם למדרגה התחתונה ,ובכך גורם להוריד העי"ן ומותנא (רעב ודבר) ,אמרו היכי נעביד? ניבעי
עונשים הללו של מות ורעב לכל העולם ,כמו לסוף התיבה בבחינת נג"ע רח"ל. רחמי אתרתי לא אפשר .אמר להו רבי שמואל
שאמר לו הקב"ה (שם ב ,יז)' :כי ביום אכלך
בר נחמני :ניבעי רחמי אכפנא ,דכי יהיב רחמנא
ממנו מות תמות' .וכן מצינו שגרמו לעולם ובענין זה כתב בזוה"ק (ח"ג קל :).כתיב (תהלים
שובעא – לחיי הוא דיהיב.
עונש הרעב ,שנאמר לו (שם ג ,יז)' :ארורה לג ,יח) 'הנה עין ה' אל יראיו' ,וכתיב (זכריה ד,
האדמה בעבורך וגו' וקוץ ודרדר תצמיח לך'. י) 'עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ' .זכו – וביאורו ז"ל בענין זה ,כי הנה הקדוש ברוך הוא
וכל זה היה בגלל פגם העינים העיניים כאמור. 'עיני ה' אל יראיו' (עינא דלעילא) ,לא זכו – 'עיני נותן כח לצדיקים לעשות עם האות עי"ן כפי
ז גליון ט"ו ,פרשת חיי שרה ,תשפ"ז לפ"ק שנה ב'
פנינים יקרים מרבוה"ק בגני הבשם
'היום' יצאתי מקללה ,ועל ידי התשובה באתי היתר גמור ,וכל זה היה כדי לתקן בזה חטא של ומאידך גיסא מצינו אצל יוסף הצדיק שזכה
לברכה .ועל זה כתב 'מכאן שקפצה לו הארץ', אדם הראשון שנגרם בעיקר על ידי פגם להתקדש בקדושת צדיק יסוד עולם ,וכל זה
כי מכאן מוכח שזכה אליעזר שתקפוץ הארץ העינים כנ"ל .ועל ידי זה זכה להשפיע לכל היה על ידי שהיה שליט על עיניו ,וכמו שאמר
מבחינת 'ארורה האדמה' לבחינת 'ברכה' ,וכל העולם חיים ושובע גדול ,וכמו שאמר לו הכתוב (מט ,כב)' :בן פורת יוסף בן פורת עלי
זה על ידי שמירת עיניו ,שהוא ממשיך כל הקב"ה (בראשית יב ,ג)' :ונברכו בך כל עין' ,שהיה שליט 'על עיניו' .ועל כן מצינו כי
השפעות טובות. משפחות האדמה' ,כי על ידי עבודתך תזכה הוא זכה להיות המשביר לכל עם הארץ ,להביא
והקב"ה יעזור שנזכה לשמירת עינינו בקדושה להוציא את האדמה מכלל מקללה לברכה. חיים וברכה לכל העולם להציל ממות נפשם
ובטהרה ,ונזכה שיהיה 'עין ה' אל יראיו ולחיותם ברעב .וכל זה היה על ידי שקידש את
ודבר זה חזר ונשנה אצל עבדו של אברהם,
למיחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם עיניו ושלט עליהם ,על כן ניתן לו עי"ן תחת
שהיה דולה ומשקה מתורת רבו ,והלך בדרכיו
ברעב' ,ונזכה לשמירה ולכל השפעות טובות עי"ן להפוך ממו"ת רע"ב למעו"ת ר"ב ולהחיות
לתקן חטא זה של אדה"ר על ידי תיקון פגם
בבני חיי ומזוני רויחי ,ועל ידי זה נזכה שיתקיים עם רב לפליטה גדולה.
העינים .ויש לומר שעל כן נקרא שמו אליעזר,
הכתוב (ישעיה נב ,ח) 'כי עין בעין יראו בשוב כי אמרו חז"ל (שבת קה): אמנם ידוע לכל כי דבר זה ,להיות האדם שליט
ה' ציון' בגאולה שלמה על ידי משיח צדקנו על עיניו ,הוא עבודה קשה שבמקדש ,וכמו
ברחמים ובחסדים והשראת השכינה הקדושה עה"פ (תהלים פא ,י) 'לא יהיה בך אל זר' ,איזהו
שאמרו חז"ל (סוכה נב :).יצרו של אדם מתגבר
בתוכנו ,בשמחת עולם על ראשנו ,במהרה אל זר שיש בגופו של אדם? הוי אומר זה יצר
עליו בכל יום ומבקש להמיתו ,ואלמלא הקב"ה
בימינו אמן. הרע .והנה אליעזר זכה להתגבר על אל זר
עוזרו אינו יכול לו .ואם הדברים נאמרים בכל
שבקרבו ,וזכה להיות שליט על עיניו ,ועל כן
(לב חיים) הנסיונות ,על אחת כמה וכמה שהם שייכים
בזה נעשה מבחינת א"ל ז"ר שבקרבו בחינת
בענין שמירת העינים בקדושה ,שהיצר
אליעז"ר ,וכל זה היה בעז"ר א"ל שעמד לימינו
וחיילותיו מתגברים על האדם במיוחד בדבר
שיוכל להתגבר על יצרו.
זה .ויש לרמז כן במה שאמרו חז"ל (מכילתא פ'
והנה עכשיו ,שהוצרך להיות שליח נאמן של יתרו) :כל התחלות קשות .ויש לומר כוונתם,
אברהם ולהיות הממציא זיווגו של יצחק למען שדבר זה לזכות שהעי"ן תהיה בתחילת התיבה
המשכת שלשלת הקדושה של עם ישראל, – דבר זה קשה מאוד ,כי צריכים לזה התגברות
הוצרך להתחזק במיוחד להתדבק בדרכו גדולה להיות זהיר בשמירת עיניו כראוי.
"וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר ובעבודתו של אברהם אבינו ,ועל ידי כן לזכות
באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר אמנם על זה אמרו חז"ל שם ,כי הקב"ה עומד
למלא שליחות ותפקיד קודש זה .ועל כן לעזרתו של אדם ,והבא לטהר מסייעין אותו מן
לסוחר" (כג ,טז) .כתב רש"י ז"ל" :עפרן" כתיב כשהתחיל לומר להם צורך שליחותו ,פתח
חסר וי"ו ,לפי שאמר הרבה ואפי' מעט לא השמים שיוכל לעמוד גם בניסיון זה ,ולזכות על
ואמר 'עבד אברהם אנכי' ,והיינו שלא זכיתי ידו להמשיך כל השפעות טובות .ואפשר לרמז
עשה ,שנטל ממנו שקלים גדולים ,עכ"ל .ויש לשליחות הזאת אלא על ידי שהנני עבדו של
להבין הטעם למה נחסרה דייקא אות ו' .ועיין בזה שזהו שאמר הכתוב בפרשת קריאת שמע:
אברהם והלכתי בדרכו לשמור בקדושה. 'שמע ישראל' בעי"ן גדולה ,והיינו שזו עבודת
בכלי יקר מה שכתב בזה.
ובזה יש לומר שעל כן זכה אז לצאת מכלל בני ישראל לשלוט על העי"ן .אמנם ,לזכות
ואפשר לתת טעם לשבח לזה ,על פי מה ארור לכלל ברוך ,כי על ידי שזכה אז להתעלות לדבר זה הוא על ידי 'ה' אלקינו ה' אחד' ,כי רק
שכתוב ב'כתנות אור' פרשת שמיני (ד"ה בקדושת שמירת עיניו ,תיקן בזה חטאו של בעזרתו אפשר להגיע למדרגה זו.
ולהבדיל) על מה שאמרו חז"ל (תענית ה:): אדם הראשון והוציא את האדמה מבחינת
"יעקב אבינו לא מת" .ועל פי מה דאיתא והנה אמרו חז"ל (בר"ר יד ,ו; זוה"ק ח"ג קיא):
קללה לברכה ,ועל כן זכה גם הוא עצמו לצאת
בגמרא סנהדרין (ז :).אמר רבא ,מריש הוה כי אברהם אבינו תיקן חטא של אדם הראשון.
מכלל ארור לכלל ברוך .וזהו שאמר להם
אמינא דליכא קושטא בעלמא ,עד זימנא חדא ועל כן מצינו כי היה אברהם אבינו נזהר מאד
אליעזר 'ואבא היו"ם אל העי"ן' ,כי 'היום' מרמז
איקלעי לההוא אתרא ו'קושטא' שמיה ,ולא הוו בשמירת עיניו בקדושה ,וכמו שאמר לשרה
על התשובה ,כמו שנאמר (תהלים צה ,ז) 'היום
משנין בדיבורייהו ,ולא הוה מיית איניש מהתם (בראשית יב ,יא)' :הנה נא ידעתי כי אשה יפת
אם בקולו תשמעו' ,והיינו כי זכה עכשיו לשוב
בלא זמניה .ואיתא בזוהר הק' (ח"א רמא:): מראה את' ,ופירש רש"י :עד עכשיו לא הכיר
אל ה' ולתקן בחינת העי"ן בתשובה שלמה.
עה"פ (יהושע ב ,יב) "ונתתם לי אות אמת" – בה מתוך צניעות שבשניהם ,ועכשיו הכיר בה
אות וי"ו ,דאיהו אות אמת והיא חיי ,ע"כ. וזהו שרמז רש"י וכתב 'היום יצאתי והיום על ידי מעשה .הרי שהיה נזהר ונשמר
באתי' ,פירוש כי על ידי התשובה שנקראת בפרישות יתירה במראה עיניו אף במה שהוא
גליון ט"ו ,פרשת חיי שרה ,תשפ"ז לפ"ק שנה ב' ח
חיים של
טובה!
ואפשר לומר עוד ולבאר הכוונה באומרו "חסד ועל פי זה יבואר הענין ,כי הנה מדת יעקב
ואמת" ,על פי המבואר ב'ערוגת הבושם' (ד"ה אבינו היא אמת ,כמאמר הכתוב (מיכה ז ,כ):
ואבוא) לבאר מה שאמר אליעזר" :והיה הנערה "תתן אמת ליעקב" .והנה הוא חי ,והיינו שאמרו
מיט גרויס פרייד און אשר אומר אליה הטי נא כדך וגו' אותה "יעקב אבינו לא מת" – הכוונה על מידת האמת,
ווערט התרגשות הוכחת" ,כי הנה יצחק היה מידת הדין ,על כן שהיא בחינת יעקב ,שהיא חיה וקיימת לעד,
הוצרכה הנערה להיות מידתה מידת החסד, עכת"ד.
אויפגענומען ביי אנשי למען תוכל להמתיק מידת הדין הקשה ,ועל
ומעתה אתי שפיר ,כי מאחר שעפרון לא היה
תלמידים שלומינו, ידי כך יולד יעקב אבינו מידת הרחמים ,ממוצע
דובר אמת ,שהרי אמר הרבה ואפילו מעט לא
בין מידת החסד ובין מידת הדין ,ועל ידי כך
וחסידים ,די פריידיגע יהיה אותו בן ראוי לקבל התורה ,עיין שם
עשה ,על כן נחסרה ממנו אות וי"ו שהיא אות
דאס איבער בשורה בארוכה.
אמת ,והבן.
ערשיינוג פונעם ספר "לב וזה יש לומר הכוונה במה שאמר" :ועתה אם
מדת הרחמים ממוצעת בין מדת החסד ובין
מדת הדין ,ועל ידי כך יהיה אותו בן ראוי לקבל
חיים -מהדורת דוגמא ישכם עושים חסד ואמת את אדוני" ,שעל ידי
התורה ,עיי"ש בארוכה .וזה יש לומר הכוונה
שיתנו את רבקה שהיא בחינת חסד אל יצחק
אויף סדר בראשית - שהוא מידת הדין ,על ידי כך יולד יעקב שהוא
במה שאמר" :ועתה אם [ישכם עושים חסד]
תולדות ,מבאר תורתו של מידת אמת ,הממוצע בין חסד ודין .וזהו שאמר
ואמת עם אדוני" ,שיתמזגו מדת חסד ומדת
אמת עם אדוני יצחק .והבן.
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. "חסד ואמת עם אדוני" ,שיתמזג מידת חסד
ומידת אמת עם אדוני יצחק ,והבן. ועתה אם ישכם עושים חס"ד ואמ"ת א"ת
וואס האלט אינמיטן די עוד יש לרמז ,כי הנה "חסד אמת" עם הכולל אדונ"י .עוד יש לרמז ,כי הנה חס"ד אמ"ת עה"כ
טיפע פאזעס פון ווערן גימטריא "יצחק רבקה" .וזהו "ועתה אם ישכם (עם הכולל) גימטריא יצח"ק רבק"ה .וזהו שעל
ידי שיתנו את רבקה ,שהיא בחינת חס"ד ,אל
צוגענדיגט ,ערשיינט יעצט עושים חסד ואמת עם אדוני" ,שיהיה ביחד
יצחק שהוא מדת הדין ,אם ישכם עושים חס"ד
מידת חסד עם מידת אמת ,דהיינו יצחק עם
אין א ספעציעלע "מהדורת רבקה ,והבן. ואמ"ת עם אדוני ,ע"י כך יולד יעקב שהוא מדת
אמת ,שיהיה ביחד מדת חסד עם מדת אמת,
דוגמא" כדי צו געבן פאר'ן (לב חיים) דהיינו הממוצע בין חסד ודין .וזהו שאמר חס"ד
עולם א זיסן טעם און לאזן ואמ"ת ,יצחק עם רבקה ,והבן.
די פונדערנאנט זען (לב חיים)
הערליכע און געוואלדיגע
ארבעט וואס דער מכון
לייגט אריין מיט אזא
געטריישאפט.
בעזר השם יתברך וועט "ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני
דער ספר ערשיינען לאור הגידו לי" (כד ,מט).
עולם אויף די קומענדיגע אפ"ל הכוונה ,כי הנה מצינו להלן (פסוק סה)
כאשר חזר אליעזר עם רבקה אמר אליעזר על
ימים נוראים תשפ"ח לפ"ק יצחק "הוא אדוני" ,הרי לנו שהיה קורא את
צוויי אין הבעל"ט, יצחק "אדוני" .ואם כן ,יתכן לומר שגם כאן
הערליכע און בענדער. הכוונה באומרו "אדוני" קאי על יצחק .וביאור
העניין הוא ,כי אם מסכימים הם לשידוך ,נמצא
שעל ידי שטר המתנה נמסר עכשיו במתנה כל
הרכוש של אברהם ליצחק ,ואם כן נעשה יצחק
עס איז דא צו באקומען אדון שלו ,והבן.
בבית מדרשינו
ט גליון ט"ו ,פרשת חיי שרה ,תשפ"ז לפ"ק שנה ב'
קולמוס הקוראים
אאזויפיל יארן ,כולן שוין לטובה .שוין לאנגע אונז אין כולל 'מגדלות מרקחים' – דער טייער ווארט געהערט מפ"ק פון
יארן וואס איך הער אויס די לעכטיגע דיבורים שענסטער דיאמאנט פון אונזער אור-אלטער רבינו שליט"א
און איך שפיר ביי מיר :א שאד אז אזעלכע קהילה ,וואו עס הארעווען עטליכע מנינים שלום וברכה,
רייד ,ליכטיגע דיבורים וואס מען קען היינט חשוב'ע רבנים ובני תורה אין די שווערע
מקצועות אין שולחן ערוך – ווען איך האב ברצוני לשתף עם הקוראים אמרה נאה
שוין קוים געפינען ,וואס קומען ארויס מפי לב
באמערקט אז די גלאזערנע טיר ביים הויפט ששמעתי מפי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א,
טהור פונעם רב זאל מאריך ימים זיין ,ווערן
אריינגאנג פון די בעדפארד זייט איז צוגעדעקט שחזר על אמרתו של מרן האור שבעת הימים
נישט פאראייביגט .איך האב שוין עטליכע
געווארן דורך די לומדי הכולל מיט טישטיכער, הבעש"ט הק' נ"ע ,כפי ששמע מפי חותן המלך
מאל פרובירט צו טון דערין ,אבער לא עלתה
כדי עס זאל נישט זיין קיין שום נסיון פאר די הגה"ץ גאב"ד פאלטישאן זצ"ל ,שחל יום
בידי .אצינד אבער ,ווען מ'באגעגנט זיך מיט
יונגעלייט און זיי זאלן נישט געשטערט ווערן ההילולא שלו בשבוע זה.
אזא הערליכע ארבעט וואס דער חשוב'ער
מכון ,בראשות הרב יצחק אייזיק בערגער פון זייער לימוד התורה .איך בעט מען זאל בערב שבת אומרים את קאפיטל תהלים "הודו
שליט"א ,מנהל רוחני דמוסדותינו הק' האט אריינלייגן מיינע ווערטער אין 'דער בלעטל', לה' כי טוב" ,ובו חוזרים ומונים את ארבעת
ארויסגעגעבן ,בין איך פשוט נתפעל געווארן, כדי עס זאל ארויסקומען דער ריכטיגער האנשים המחויבים בברכת הגומל ,שעברו
און איך בין ווייט נישט דער איינציגסטער וואס קידוש ה' דערפון. עליהם גלי גלים של קשיים ומשברים ,ובעזרת
פילעוועט דערין זינט דעמאלט .איך האב נאר בייגעלייגט איז א בילד דערפון ,ומהם ילמדו רחמיו וחסדיו הנגלים ניצלו ממצוקתם ועל
איין דאגה :וואס וועל איך טון ווען די וואכן וכן יעשו. זאת מודים לה' יתברך .ואמנם ,לאחר שעובר
וועלן דורכגיין און די קונטרסים וואס זענען על כולם ,מסיק הכתוב ואומר" :מי חכם וישמר
מיט שעצונג צו די וואס זענען זוכה צו דעם אלה ויתבוננו חסדי ה'" .היינו ,כי החכם שעיניו
שוין געדרוקט וועלן זיך ענדיגן? דערפאר
'שבתו בבית ה''. בראשו מודה לה' עוד קודם שמגיע אליו קושי,
קוםיך מיט א בקשה פון "תחזקנה ידיכם":
ביטע זעט צו פארשנעלערן די ארבעט ,כדי א .נ .ח. ובשכלו להודות אף בטרם יבואו עליו
מיר זאלן שוין זוכה זיין מברך צו זיין על משברים; כי מבין הוא כבר מקודם שמחויבים
המוגמר אויף די רב'ס הערליכע ספרים ,כשמו אנו להודות על כל צעד ושעל על רחמיו
כן הוא – 'לב חיים'. המרובים ,ואינו ממתין להתעורר להודות לה'
רק כאשר הוא נמצא בתוך המצוקה .וזהו
משה ב .הכהן ק.
"ויתבוננו חסדי ה'" ,היינו שעובד בשכלו
ומתבונן בזה כי ה' שומר אותו מכל אלו.
בחורים ,זאלט עטס וויסן.
ועל זה הסיק הגה"ץ מפאלטישאן בנועם לשונו
א גוטן, המפורסם" :נו ,מי חכם?" ,כלומר ,מי הוא
איך האב דורכגעליינט דעם גאנצן שמועס החכם שמבין זאת ומודה לה' אף מקודם.
איבער די נסיעה וואס די בחור'לעך פון ישיבה בהצלחה,
האבן געהאט נישט לאנג צוריק .עס איז מיר
ב .טויב
אינטערסאנט ענק צו זאגן ,טייערע בחור'לעך:
ווען איך בין געווען א בחור מיט א שיין ביסל
יארן צוריק ,איז נישט געווען אזא זאך ווי א באזוכער לויבט אויס חברי הכולל
נסיעה קיין אייראפע .ווער איז דען געפארן? ווי באקאנט איז דעם זונטאג פארגעקומען אין
אפשר איינער פון א טויזנט ,און אויב שוין יא, די אלגעמיינע גאסן דער 'מאראטאן' געלויף ,א
איז עס געווען קיין ליזענסק .אפילו דא אין יערליכער אמעריקאנער מנהג וואס שלעפט
אמעריקע ,וואו האט מען דען געקענט פארן? צונויף צענדליגער טויזנטער גוים צו לויפן
הרה"ק מסאטמאר און הרה"ק מריבניץ זצ"ל איבער לאנגע מיילן .דאס קלאפט באזונדער
האבן נאך געלעבט – וואו אנדערש האט מען אויס אויף אונזער היימישן וויליאמסבורגער
געקענט פארן! אז איר פארט יעצט ,דארפט דערקוויקט מיטן לב חיים געגנט ,ווען די גאנצע שטאט ווערט צוטיילט
איר וויסן אז דאס איז א זכיה ,און איר זאלט אין צוויי און עס איז נישטא קיין עובר ושב
איך בין אליין נישט זיכער פארוואס פונקט איך
זיין דאנקבאר פאר אייערע מחנכים און (אויסער אויב מען גארטלט זיך אן מיט אביסל
נעם מיר די מיה זיך צו זעצן שרייבן צו אייך;
עלטערן .שטייגטס ווייטער. העזה ,אויב מען איז נאך אין די יארן וואס מען
געוויס איז עס צוליב התפעלות געמישט מיט
הכרת הטוב ,און איך שפיר אז דער קען לויפן צווישן די שורות) .חוץ פון דעם
אריינצושיקן אדער איבערצוגעבן א הערה פאסיגסטער מקום דערפאר וועט זיין ביי אייך. וואס עס שטערט דעם גאנצן פארקער און
פאר דעם קאלום ,רופט: טראפיק אין שטאט ,האט עס מיט אונז
אזוי ווי אלע חברי הקהילה זענען מיר
מערכת קול צעהלים 1-518-613-0102 ערליכע אידן גארנישט; אדרבה ,פארקערט,
דערפרייעט געווארן צו זעהן ארויסקומען
עקס8-2. אלס אפגעהיטענע אידן שטייען מיר ווייט פון
לאור עולם די הערליכע מהדורת דוגמא פונעם
יענע גאסן כדי חלילה נישט נכשל צו ווערן
אדער Gilyon@tzehlim.com ספר היקר שביקרים 'לב חיים' – די הייליגע
מיט עפעס וואס איז נישט אויסגעהאלטן.
דברי תורה פון רבינו שליט"א ,וואס זענען
געזאגט געווארן דורך'ן רב שליט"א במשך ווי נתפעל בין איך געווארן כאפנדיג א בליק ביי
גליון ט"ו ,פרשת חיי שרה ,תשפ"ז לפ"ק שנה ב' י
פעולת הצדיק
חלק תשואת חן למו"ל ספר צדיק מה פעל
י'
די נאבעלע גרויסע פערזענליכקייט פונעם און ער וועט נישט זיין לעול ולמשא פון די שנות ימי חייו
ממרן רביה"ק
רבי'ן ,און דערציילט איבער זיינע טעטיגקייטן רעגירונג.
אין אייראפע ,און וואס פארא גרויסע כבוד ר' שרגא פייוול זצ"ל און די עסקנים האבן
דאס וועט זיין פארן אמעריקאנעם פאלק אז ערלעדיגט אז דער רבי זאל ווערן
אזא נאבעלע פערזענליכקייט וועט זיך אין איר אויפגענומען אלס רב ביי די "קהל עדת די פעולות פון די הצלה קאמיטעט
באזעצן. חרדים" אין ברוקלין ,וואס זיי האבן געשיקט
ווען דעם רבי'נס משפחה מיטגלידער און גוטע
דער סענאטאר האט זיי דאן געזאגט "ביז פיר פארן רבי'ן א כתב רבנות ,וואס זאל אים קענען
פריינד זענען געוואויר געווארן אז דער
און צוואנציג שעה!"... פארגרינגערן דאס ארויסקומען קיין אמעריקע,
צעהלימ'ער רב געפינט זיך אין וויען און ער
באלד מאנטאג אינדערפרי האט דער אבער ווי דערמאנט איז דאס צוגעגאנגען מיט
זוכט א פלאץ וואו זיך צו קומען באזעצן ,האבן
סענאטאר אליינס טעלעפאנירט צו ר' שרגא אומגעהויערע שוועריגקייטן.
זיך באלד אריינגעווארפן אין די ארבעט א צאל
פייוול אין שטוב ,און ער האט אים געזאגט אז אידן ,דעם רבי'נס איבערגעגעבענע ידידים ,און
ער האט די שריפטן ביי זיך אין די האנט און זיי האבן געגרינדעט א קאמיטעט וואס איר
ער קען דאס קומען אפנעמען.
דער באזוך ביים סענאטאר וואגנער אויפגאבע זאל זיין צו פארשאפן א וויזע פארן
און דאן זענען געעפענט געווארן די טויערן רבי'ן קיין אמעריקע.
בצר להם האבן זיך די חברי הוועד
פארן רבי'ן צו קומען קיין אמעריקע
צונויפגעזעצט און זיי האבן מחליט געווען אז דער 'וועד' איז באשטאנען פון הגאון ר' שרגא
בעזהשי"ת.
מען דארף טון וואס מען קען ,און זיי האבן פייוול מענדלאוויטש זצ"ל דער מנהל פון די
באשלאסן צו גיין דירעקט טון שתדלנות ביים ישיבה "תורה ודעת" און דער לעגענדארער
סענאט ,טראצדעם וואס דאס האט אויפטוער פון תורה און אידישקייט אין
אויסגעקוקט ווי א זאך וואס האט זיך נישט אמעריקע ,וועלכער איז געווען א תלמיד
זכותו יגן עלינו געשטעלט אויפן שכל אז די רעגירונג זאל זיך
גיין אריינמישן און גיין בייגן דאס געזעץ
פונעם ערוגת הבשם ,הגאון ר' יוסף דוב הכהן
ליבערמאן זצ"ל א תלמיד פונעם רבי'נס
המשך בגליון הבא בעז"ה
לטובת אן איינצעלנעם מענטש פון עסטרייך, ברודער און שווער דער אונגווארער רב ,דער
אבער דאך האבן זיי געוואלט טון אלעס וואס שפעטערדיגער ראש ישיבה פון ערוגת הבשם,
עס איז נאר מעגליך ,און זיי האבן געמאכט אן זיין שוואגער מו"ה עמרם גרינוואלד ז"ל א זון
אפוינטמענט ביים סענאטאר וואגנער (דער פון אונגווארער רב ,און מו"ה ר' מרדכי
פאטער פונעם שפעטערדיגן ניו יארקער עקשטיין ז"ל דער שפעטערדיגער ראש הקהל
מעיאר וואגנער) וועלכער איז געווען באקאנט פון קהל ערוגת הבשם.
אלס א גוטער מענטש ,א אוהב ישראל ,און ער ווען זיי האבן זיך אריינגעלייגט אין די ארבעט
האט געהאט א גרויסן איינפלוס אין האבן זיי נאכנישט געוואוסט וואס פארא
וואשינגטאן. שווערע ארבעט עס שטייט זיי פאר ,זיי האבן
מוצאי שב"ק האט די דעלעגאציע זיך געדרייט וועלטן ,זיי האבן געטון אלעס וואס
ארויסגעלאזט פון ניו יארק קיין וואשינגטאן מעגליך אבער עס האט נישט געהאלפן און
מיט די באן ,און זונטאג אינדערפרי זענען זיי מען האט די אזוי געפאדערטע וויזע נישט
אנגעקומען. געקענט פארשאפן.
דער סענאטאר האט זיי זייער פריינדליך די עטליכע עסקנים האבן זיך אנגעשטויסן אין
אויפגענומען און ער האט געפרעגט איבער א הארטער וואנט ,דער געזעץ האט דעמאלטס
זייער פארלאנג ,הג"ר שרגא פייוול זצ"ל איז געלויטעט אז מען זאל נישט ערלויבן קיין
געווען דער ראש המדברים און ער האט אריינפלוס פון פליטים קיין אמעריקע ,און
געדארפט איבערגעבן דעם פארלאנג פון די קיינער פון די הויכע פענסטער האט נישט
דעלעגאציע ,אבער זייענדיג אזוי ערשיטערט געהאלטן ביים ברעכן דאס געזעץ ,און דאס
און איבערגענומען האט ער נישט געקענט האט זיך אזוי געצויגן פאר לאנגע חדשים און
קומען צום ווארט און ער האט אנשטאט עס האט בכלל נישט נושא פירות געווען.
אויסגעבראכן אין א ביטערן געוויין ,און די
אנדערע דריי מיטגלידער וואס זענען דארט
געשטאנען האבן זיך אלע צעוויינט.
דער סענאטאר איז זייער איבערראשט געווארן רבנות פון ק"ק חרדים
זעענדיג דאס בילד ווי די דעלעגאנציע פון די דער סיסטעם ווי אזוי מען האט אין יענע יארן
חשוב'ע רבנים שטייען און וויינען ,האט ער זיך געקענט ערלעדיגן די שריפטן צו קומען אויף
אנגערופן צו זיי "ראבייס ,בארואיגט אייך ,אויף אמעריקע איז געגאנגען דורכדעם וואס א
מיין ערן ווארט וואס איר פארלאנגט וועט זיין געוויסע קהלה האט געשיקט פארן
ערלעדיגט!" באטרעפענדן א כתב רבנות ,אז זיי נעמען אים
די ווערטער האט זיי בארוהיגט און אויף אלס רב אין זייער קהלה ,וואס דאס האט
אויפגעהייטערט זייער געמיט ,און הג"ר שרגא געצייגט פאר די שטאט אז דער קומענדער איז
פייוול האט גענומען דאס ווארט שילדערנדיג באזארגט מיט א פרנסה און מיט א שטעלע
יא גליון ט"ו ,פרשת חיי שרה ,תשפ"ז לפ"ק שנה ב'
ֶּיך ָ .כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א אפגערייזט אויףכ ִּי ַמלְאָכ ָיו יְצַו ֶּה ל ְָך ְ ל ְִּש ָמר ְְך ָ בְכ ָל ְד ָרכ ְ
דער יערליכער נסיעה קיין ארה"ק ,וואו דער רב שליט"א וועט זיך אויפהאלטן אויף
מנוחת הנפש אין טברי' פאר די קומענדיגע פיר וואכן ,און פוקד זיין די ציונים פון
אבותינו ורבותינו הק' אשר בארץ המה .א ווארימע מסיבת פרידה איז פארגעקומען
בקרב תלמידי התלמוד תורה דאנערשטאג פרשת וירא העל"ט.
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א האט זיך דעם פארגאנגענעם זונטאג פרשת חיי שרה ארויסגעלאזט קיין
ארה"ק פאר די קומענדיגע פיר וואכן ביז דעם קומענדיגן מיטוואך פרשת וישב הבעל"ט .במשך די
וואכן וועט דער רב שליט"א וויילן אין טברי' אויף מנוחת הנפש ,און ארומגיין פוקד זיין די ציונים
הקדושים פון די גאונים וקדושים שרפי מעלה וואס ליגן אין ארץ ישראל ,להיפקד בדבר ישועה
ורחמים.
פארלאפענעם דאנערשטאג פרשת וירא איז דער רב שליט"א אנגעקומען בבנין התלמוד תורה ,וואו
עס איז אפגעהאלטן געווארן א ערהאבענעם מסיבת פרידה דורך די חשוב'ע תלמידי מוסדותינו הק'.
דער רב שליט"א האט געדאווענט מנחה און דערנאך אפגעראכטן א מסיבת לחיים .צום ערשט האט
דער רב שליט"א משמיע געווען דברות קודש פאר די תלמידים ,און זיך ווארעם געזעגנט מיט ברכות
לרוב .דערנאך האט איינער פון די חשוב'ע תלמידים אויפגעטרעטן בשם אלע ילדי מוסדותינו הק',
און געבעטן פונעם רב שליט"א אינזין צו האבן אלע תלמידים שיחי' ביי די הייליגע ציוני אבותינו
ורבותינו הקדושים ,און איבערגעגעבן ווארימע ברכות בשם אלע תלמידים.
כ ִּי הֵם חַי ֵינו ו ְאֹר ְֶּך ְ יָמֵינו ובָהֶּם נֶּהְג ֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה .זמן
החורף האט זיך אנגעהויבן מיט א פרישקייט און מיט אן
אש התורה בבית מדרשינו ,מיט די פילצאליגע שיעורי
תורה וואס ווערן פארגעלערנט יומם ולילה בין כותלי בית
המדרש דורך הגה"צ הדומ"ץ שליט"א.
דער סדר "אבות ובנים"
החורף בבית מדרשינו, סדר השיעורים .שיעור הקבוע וואס קומט פאר יעדן טאג ערב ובוקר על סדר
האט זיך אנגעהויבן מיט הש"ס ,האט מען אנגעהויבן מיט א התחדשות מסכת פסחים .ביים שיעור
שב"ק אינדערפרי איז מען ממשיך הלכות שבת סימן ש"א הלכות הוצאה .דעם
א פרישע התחדשות. שיעור אין אורח חיים יעדן זונטאג 10:30אינדערפרי האט מען אנגעהויבן
הלכות תפילין ,און ביים שיעור אין יורה דעה יעדן זונטאג 11:30אינדערפרי
דעם פארגאנגענעם מוצאי שבת קודש גייט מען ווייטער אין סימן קי"ח .אנגעהויבן פון די וואך פרשת חיי שרה ,הייבט
פרשת וירא האט מען אנגעהויבן דעם מען אן דעם שיעור שבת קודש נאך קבלת שבת ביז א האלבע שעה נאכן
סדר "אבות ובנים" בבית מדרשינו ,וואו דאווענען ,ציצים ופרחים על הפרשה.
די חשוב'ע קינדער שיחי' לערנען
אינאיינעם מיט די עלטערן פאר א א פייערדיגע סיום לכבוד התורה ולומדיה איז אפגעראכטן געווארן אין בבית
האלבע שעה .ביי די סדרי הלימוד ווערן מדרשינו דעם פארגאנגענעם מאנטאג פרשת נח ,נאכן ענדיגן מסכתות שבת,
פארטיילט שיינע מתנות און עס קומען עירובין און ראש השנה ,וואס זענען געלערנט געווארן במשך די לעצטע
פאר ווערדפולע גורלות ,און ווערט חדשים מיט אן יגיעה עצומה .ביים סיום האט דער חשוב'ער מגיד שיעור
מייסטערהאפטיג אנגעפירט דורך הרב הגה"צ הדומ"ץ שליט"א אויפגעטראטן מיט ווארימע דיבורים .די סעודה לכבוד
ר' אליעזר אבא שטראסער הי"ו. התורה איז נתנדב געווארן דורך מו"ה ר' פנחס הערש רובין הי"ו ,מחשובי
לומדי השיעור ,לעילוי נשמת אמו ע"ה.
צו באקומען די גליון אויף אימעיל שיקט א אימעיל צו Info@tzehlim.com
להערות או ליטול חלק בההוצאות,
אפשר לפנות להמערכת
על קול צעהלים 2>8 718-316-1781 יו"ל ע"י
או על
Gilyon@tzehlim.com
איחוד
צעהלים
