gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי”ת‬ ‫שיעור בספה”ק‬ ‫פרי הארץ‬ ‫מפי הגה”ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט”א‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫לקבלת הגליון בדוא''ל ולכל שאלה ‪/‬‬ ‫הערה על השיעורים ולענייני הפצה‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח‬ ‫רא''מ אלתר שליט"א בחסידות ודרכי‬ ‫העבודה‬ ‫ניתן לשלוח לכתובת המערכת‬ ‫‪de422144@gmail.com‬‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫חדש! ניתן לשמוע את השיעורים‬ ‫השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה‬ ‫בשלוחה ‪3‬‬ ‫ארץ ישראל ‪( *5265 -‬או ‪)02-5011430‬‬ ‫ארה"ב ‪518-329-9186‬‬ ‫אירופה ‪44-3303-9004-84‬‬ ‫בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר‬ ‫שיעורי הרב שליט"א בספרי תורת המגיד‪,‬‬ ‫תומר דבורה‪ ,‬שער היחוד והאמונה‪,‬‬ ‫ושיעורים נוספים למועדים ונושאים‬ ‫שונים‬ ‫‪‬‬ ‫הפצת תורה ויראה שבגליון זה‬ ‫לאוקמא שכינתא מעפרא‬ ‫ולנחמת ציון בבניין בית הבחירה ברחמים גלויים‬ ‫כי עת לחננה כי בא מועד‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫"ואנוהו"‬ ‫‪05331.05646‬‬ ‫א‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | תוכ ן הﬠנינים‬ ‫תוכ ן הﬠנינים‬ ‫'יומין עילאין' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫'תאות עצל תמיתנו' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫'נפשי חולת אהבתך' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫'ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫'בנין בית המקדש בימיו' ומדותיו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫'הימים הראשונים יפלו' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫האמונה והיראה שניהם דבר אחד ומביאים להתקשרות המדות אליו יתברך ‪ . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫ג‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת חיי שרה‬ ‫פ רשת חיי שרה‬ ‫טיבו'‪] .‬בא וראה אברהם התקרב לגביו‬ ‫'וה' ברך את אברהם בכל )כד‪ ,‬א(‪ .‬במדרש‬ ‫ותשוקתו היה כל ימיו בזה‪ ,‬ולא התקרב‬ ‫)תנחומא חיי שרה ד ע"א( בשביל המעשרות‬ ‫אברהם ביום אחד או בזמן אחד‪ ,‬אלא‬ ‫שנאמר )יד‪ ,‬כ( ויתן לו מעשר מכל'‪ ,‬הסיבה‬ ‫מעשיו קרבוהו בכל יום מדרגה לדרגה עד‬ ‫שזכה אברהם אבינו ל'בכל' הוא בגלל‬ ‫שנתעלה בדרגתו‪ ,‬וכאשר היה זקן ונכנס‬ ‫המעשרות שנאמר בהם 'מכל'‪.‬‬ ‫בדרגות עליונים כראוי א‪ ,‬ככתוב ואברהם‬ ‫זקן' אז 'בא בימים' באותם ימים עליונים‪,‬‬ ‫'יומין ﬠילאין'‬ ‫באותם ימים ידועים בסוד האמונה‪' ,‬וה'‬ ‫'והענין הוא לפי דברי הזוהר )ח"א קכט ע"א(‬ ‫ברך את אברהם בכל' שמשם יוצאים כל‬ ‫על ואברהם זקן בא בימים‬ ‫הברכות וכל טוב[‪.‬‬ ‫עיי"ש'‪ .‬וז"ל הזוהר שם‪' :‬תא חזי אברהם‬ ‫אתקריב לגביה ותיאובתיה דיליה הוה כל‬ ‫בזוהר זה מבואר שהימים הינם דרגות‪,‬‬ ‫יומוי בהאי‪ ,‬ולא אתקריב אברהם ביומא‬ ‫כל יום דרגא אחרת‪ ,‬ודבר זה‬ ‫חד או בזמנא חדא‪ ,‬אלא עובדוי קריבו ליה‬ ‫מלמדנו מהו המושג זמן‪ ,‬וכמה יש לנצל‬ ‫בכל יומוי מדרגא לדרגא עד דאסתלק‬ ‫את הזמן‪ .‬בהשקפה ראשונה נראה שכל‬ ‫בדרגוי‪ ,‬כד הוה סיב ועאל בדרגין עלאין‬ ‫הימים כולם הם זמן אחד ארוך‪ ,‬כמות זמן‪,‬‬ ‫כדקא חזי דכתיב 'ואברהם זקן' וכדין 'בא‬ ‫וכמו ששטח במקום מורכב ממטרים וכו'‬ ‫בימים' באינון יומין עלאין‪ ,‬באינון יומין‬ ‫כך "שטח" בזמן מורכב מימים‪ ,‬וכשם‬ ‫ידיעאן ברזא דמהימנותא‪' ,‬ויי' ברך את‬ ‫שבשטח מקומי ניתן לעשות כל מיני‬ ‫אברהם בכל'‪ ,‬דמתמן נפקין כל ברכאן וכל‬ ‫א‪ .‬בחורים צעירים מתאוננים הרבה פעמים שאין מתקדמים בעבודה כראוי‪ ,‬כי הם מרגישים‬ ‫שלפי עבודתם הקב"ה היה כבר צריך לדבר איתם לפחות כמו שדיבר עם משה רבינו‪,..‬‬ ‫בזוהר זה מבואר שגם התגלות ה' לאברהם אבינו לא היה בבת אחת‪ ,‬הוא התעלה מיום ליום‬ ‫ורק בגיל מאה 'וירא אליו ה"‪ ,‬ולמשה רבינו הקב"ה התגלה בגיל פ"ה‪ ,‬ולכל צדיק בעתו ובזמנו‪.‬‬ ‫פרשת חיי שרה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫ד‬ ‫ע"י ז' ימים‪ ,‬ימי השבע ברכות אצל חתן‬ ‫דברים כמו"כ ב"שטח" זמני‪ .‬לפי"ז כל‬ ‫הם שבעת ימים‪ ,‬דשבעה הם ימי הבנין‪.‬‬ ‫הימים דרגא אחת הם‪ ,‬חלל של זמן‪ .‬אולם‬ ‫אלא שבהשקפה השטחית נראה שז' ימים‬ ‫בזוהר מבואר שכל יום הינו דרגא אחרת‪,‬‬ ‫הם דבר כמותי בלבד‪ ,‬לכן מבארים חז"ל‬ ‫ומזה אנו מבינים שזמן הוא מושג נעלה‬ ‫שצריך את השבת כדי שיראו פני המטרונא‬ ‫יותר‪ ,‬דרגא לפנים מדרגא‪.‬‬ ‫תחילה‪ ,‬והשבת שהיא פני המטרונא היא‬ ‫השטחית הימים הינם כשק‬ ‫בהשקפה‬ ‫ולחיים‬ ‫האמונה‬ ‫לחיי‬ ‫להיכנס‬ ‫השער‬ ‫מטבעות שניתן לעשות עמם‬ ‫הרוחניים ולהבין שז' ימים יש בהם סוד‪,‬‬ ‫הרבה דברים‪ ,‬אולם המבט האמיתי הוא‬ ‫להיכנס לפנימיות הימים ולהבין שכל יום‬ ‫שכל יום ויום הוא סוג "חומר" אחר‪ ,‬ע"ד‬ ‫הוא בחינה אחרת וכל יום בונה משהו‬ ‫מי שקיבל עצים ואבנים עפר מים וטיט‬ ‫אחר‪ .‬וזהו החילוק בין כל הנבראים שיש‬ ‫לעשות עמם בניין‪ ,‬שמוכרחים את כל‬ ‫שנבראו ביום א' ויש שנבראו ביום ב'‬ ‫החומרים יחד כדי לבנות את הבנין‪.‬‬ ‫ועד"ז בשאר הימים‪ ,‬והכל בסדר מכוון‬ ‫דבר דבור על אפניו‪ ,‬שביום ראשון שמבטא‬ ‫ע"פ דברי המדרש )ויק"ר כז י( על‬ ‫ויובן‬ ‫ברואים‬ ‫נבראו‬ ‫מסויים‬ ‫רוחני‬ ‫ענין‬ ‫הכתוב )ויקרא יב ג( 'וביום השמיני‬ ‫המתאימים לבחינה זו‪ ,‬וביום שני המבטא‬ ‫ימול בשר ערלתו'‪ ,‬ובהמה רק מיום‬ ‫ענין רוחני אחר נבראו הברואים המתאימים‬ ‫השמיני והלאה ירצה לקרבן )שם כב כז(‪ ,‬הוא‬ ‫ליום ב'‪ ,‬ועד"ז בשאר הימים )וע' זוה"ק ח"א‬ ‫ע"פ 'משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר‬ ‫רמז‪ .(.‬ולא רק יום שלם מבטא ענין רוחני‬ ‫כל אכסנין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו‬ ‫אחר‪ ,‬אלא ולרגעים תבחננו‪ ,‬ולכל שעה יש‬ ‫פני המטרונא תחלה‪ ,‬כך אמר הקב"ה לא‬ ‫צירוף של הוי"ה אחר‪ ,‬ואפילו לכל רגע‬ ‫תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת‪,‬‬ ‫מתתר"ף רגעים שבכל שעה יש צירופי‬ ‫שאין ז' ימים בלא שבת‪ ,‬ואין מילה בלא‬ ‫הוי"ה שונים )ע' ראשית חכמה שער היראה סופ"י‬ ‫שבת'‪ ,‬ועד"ז הוא בזוה"ק )ח"ג מד‪ .‬ברע"מ(‪.‬‬ ‫וערבי נחל בראשית דרוש כג(‪ .‬ומחמת כן כתב‬ ‫ולכאורה אם הטעם הוא שיראו פני‬ ‫האריז"ל )ע"ח ש"ג פ"ב( שאין לך יום שדומה‬ ‫המטרונא בלבד‪ ,‬הול"ל שמיד אחר שעבר‬ ‫לחבירו‪ ,‬מראשית בריאת העולם עד סופו‪,‬‬ ‫שבת ניתן למול ולהקריב את הקרבן‪ ,‬ולמה‬ ‫וכן כל רגע שונה מרגע אחר‪ ,‬שיש בכל‬ ‫צריך שיעברו ז' ימים‪ .‬אלא שצריך שיעבור‬ ‫דבר צירוף אחר‪ .‬ומכך ניתן להבין עד כמה‬ ‫לפני הקרבן ולפני המילה שבעת ימים‪ ,‬כי‬ ‫צריך לנצל את הזמן‪ ,‬כל חלק בזמן נותן‬ ‫בניית דבר הוא בז'‪ ,‬הבריאה נבראה בז'‬ ‫משהו אחר‪ ,‬לכל חלק יש מהות אחרת‬ ‫ימים‪ ,‬טהרה מטומאת מת ועוד טומאות רק‬ ‫ה‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת חיי שרה‬ ‫שהבין האדם ונתפעל על ידו צריך להיות‬ ‫ותפקיד אחר‪ ,‬וכל חלק יוצר את יכולותיו‬ ‫בזכרון והתחדשות תמיד אך ודאי השכחה‬ ‫מחד וניסיונותיו מאידך של אותו העת‪,‬‬ ‫בא ע"י שמניח מיד ההארה ונטבע בטבע‬ ‫אדם שאינו מנצל את כל הזמן כראוי דומה‬ ‫וגשמיות‪ .‬וה' יושיענו‪ .‬וז"ש באאע"ה זקן‬ ‫הוא לאדם שמנסה לבנות בנין רק מעפר‬ ‫בא בימים שכל ההארות שהי' לו בכל יום‬ ‫בלבד שהיא לא תצלח‪.‬‬ ‫ויום נתאספו כולם אצלו ביחד'‪ .‬ע"ש עוד‪.‬‬ ‫וכאשר מבינים שהזמן הוא כבנין‪ ,‬שכל עת‬ ‫)שם קכט‪ (.‬בהמשך לסוד יומין‬ ‫ובזוה"ק‬ ‫ורגע ויום הוא עוד נדבך בבנין‪ ,‬מבינים את‬ ‫אינון‬ ‫'זכאין‬ ‫כתב‬ ‫עילאין‪,‬‬ ‫כך שכשם שלא ניתן להפיל אבן אחת‬ ‫מאריהון דתשובה דהא בשעתא חדא‬ ‫בבנין‪ ,‬כל אבן היא חלק משלימות הבית‪,‬‬ ‫ביומא חדא ברגע חדא קריבין לגבי קודשא‬ ‫ובדואי שאי אפשר להפיל את העמודים או‬ ‫בריך הוא'‪ ,‬כי לאחר שמבינים כמה כל רגע‬ ‫הקירות ולבנות את הגג‪ ,‬כמו"כ כל עת וכל‬ ‫הוא ענין בפני עצמו‪ ,‬מובן ביותר החסד‬ ‫שעה בונה דבר מה ולא ניתן לשכחו‪ .‬וכשם‬ ‫המיוחד שבתשובה ניתן לתקן את העבר‬ ‫שאדם הלומד מקצוע מבין שהלימוד‬ ‫שאיננו‪ .‬ומאידך מובן שהעבודה לשוב‬ ‫שלמד ביום פלוני לא נאבד ונשכח ממנו‬ ‫בתשובה היא מעבודות הקשות שבמקדש‪,‬‬ ‫לאחר זמן‪ ,‬כל זמן שלמד הוא עוד שלב‬ ‫לתקן חלקים שכבר אינם‪.‬‬ ‫בהבנת המקצוע‪.‬‬ ‫ורבוה"ק בפרשתן האריכו במעלת ענין‬ ‫הזמן‪ ,‬ובשפת אמת )תרל"א( כ'‪:‬‬ ‫'תאות ﬠצל תמיתנו'‬ ‫'אא"ז מו"ר ]החידושי הרי"מ[ ז"ל הגיד‬ ‫'ולהסביר הענין ע"ד צחות כארז"ל על‬ ‫בשם הזוהר הקדוש פי' בא בימים שהביא‬ ‫בן‬ ‫שהיה‬ ‫הגלעדי‬ ‫ברזילי‬ ‫עמו כל ההארות‪ ,‬שהיה לו בכל יום דבר‬ ‫שמנים שנה ואמר )שמואל ב' יט לו( האדע בין‬ ‫מיוחד שנברא עליו‪ ,‬וכשמת הביא עמו כל‬ ‫טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל‪,‬‬ ‫הימים‪ ,‬וכ"כ בזוה"ק‪ .‬וי"ל עוד פי' בא‬ ‫וארז"ל )שבת קנב ע"א( שטוף בזמה היה‬ ‫בימים שכל ההארות שהי' לו נשארו אצלו‬ ‫וקפצה עליו זקנה'‪ .‬בגמרא‪' :‬אמר רב‪,‬‬ ‫לעולם‪ ,‬שדרך כל אדם כשמרגיש איזה‬ ‫ברזילי הגלעדי שקרא הוה‪ ,‬דההיא אמתא‬ ‫הארה ודבר חדש אז נתפעל מעט ואח"כ‬ ‫דהויא בי רבי בת תשעין ותרתין שנין והות‬ ‫נתיישן אצלו ואינו מתעורר ע"י ידיעה זו‬ ‫טעמא קידרא‪ ,‬רבא אמר‪ ,‬ברזילי הגלעדי‬ ‫עוד‪ .‬ובאמת צריך האדם לזכור תמיד כל‬ ‫שטוף בזמה הוה‪ ,‬וכל השטוף בזמה זקנה‬ ‫התעוררות והארות שהי' לו וזה בכלל פן‬ ‫קופצת עליו'‪ ,‬ויליף רבינו שכן הוא בכל‬ ‫תשכח וכו' אשר ראו עיניך כי כל מה‬ ‫פרשת חיי שרה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫ו‬ ‫'ולכן הם מזקינין דעתו של אדם‪ ,‬מהיות‬ ‫עיסוק בתאוות עולם הזה‪ ,‬שגורם לאדם‬ ‫אין דעתו נחה תמיד ומתאוה‪,‬‬ ‫שתקפוץ עליו זקנה 'והנה באמת שעל כל‬ ‫והכתוב אומר )משלי כא כה( תאות עצל‬ ‫תאות העולם נאמר‪ ,‬שכן דרך איש מנאף‬ ‫תמיתנו'‪ ,‬בכתוב שם נאמר 'תאות עצל‬ ‫משביעו רעב )סוכה נב ע"ב('‪ ,‬ואף שיש‬ ‫תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות'‪ ,‬הפירוש‬ ‫אומרים שלא נאמר זה לגבי כל התאוות‪,‬‬ ‫הפשוט הוא שהתאוה שהעצל מתאוה לנוח‬ ‫מוכיח רבינו שכן הוא בכל התאוות‪' ,‬וכן‬ ‫על משכבו היא תמית אותו‪ ,‬כי מאנו ידיו‬ ‫ארז"ל )קהלת רבה א‪ ,‬לד( על כל התאות אין‬ ‫לעשות מלאכה להתפרנס בה והרי הוא מת‬ ‫אדם מת וחצי תאוותו בידו'‪ ,‬אם יש לו‬ ‫ברעב )מצודת דוד שם(‪ ,‬אבל רבינו מפרש‬ ‫מנה רוצה מאתיים‪ ,‬ותמיד רוצה להכפיל‬ ‫שהתאוה עצמה ממיתה‪' .‬וכן פסוק )שם יג‬ ‫)דברים כט יח(‬ ‫את ממונו‪ .‬וכ"כ הרמב"ן‬ ‫יב( תוחלת ממושכה מחלה לב'‪ ,‬זה שאדם‬ ‫שמשביעו רעב נאמר לגבי כל התאוות‪,‬‬ ‫חי כל הזמן בתחושה שאינו מצליח לספק‬ ‫וז"ל‪' :‬כי נפש האדם הרוה שאיננה מתאוה‬ ‫רצונותיו זה מכחיש והורס את גופו‪,‬‬ ‫לדברים הרעים לה‪ ,‬כאשר תבא בלבו קצת‬ ‫וכשאדם הולך אחר תאוותיו בחשבו שיקח‬ ‫התאוה והוא ימלא תאותו אז יוסיף בנפשו‬ ‫קצת תאוות כדי להרגיע את גופו‪ ,‬האמת‬ ‫תאוה יתירה ותהיה צמאה מאד לדבר ההוא‬ ‫היא להיפך‪ ,‬שהוא נכנס לסיכון יותר גרוע‪,‬‬ ‫שאכל או שעשה יותר מבראשונה‪ ,‬ותתאוה‬ ‫כי מעכשיו לא יספק אותו רק הליכה‬ ‫עוד לדברים רעים שלא היתה מתאוה להם‬ ‫גדולה יותר אחר תאוותיו‪ ,‬התאוה נהיית‬ ‫מתחלה וכו'‪ ,‬וכיוצא בזה בשאר התאוות‪,‬‬ ‫יותר קשה‪ ,‬ומעגל זה רק הולך ומחריף‪,‬‬ ‫וכענין שהזכירו חכמים )סוכה נב ב( משביעו‬ ‫אחר‬ ‫הלהוט‬ ‫בבחור‬ ‫במוחש‬ ‫וכנראה‬ ‫רעב מרעיבו שבע‪ .‬ולכך יאמר הכתוב‬ ‫חדשות‪ ,‬שבהתחלה מספק אותו חדשה‬ ‫בהולך בשרירות לבו‪ ,‬שהוא אם ימלא‬ ‫תאוות‬ ‫אחר‬ ‫שהולך‬ ‫וככל‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫נפשו בתאוות השרירות והחזקות עליו‬ ‫חדשה‬ ‫לשמוע‬ ‫להוט‬ ‫הוא‬ ‫ה"נייעס"‬ ‫אשר היא צמאה להם‪ ,‬יוסיף נפשו הרוה עם‬ ‫מרעישה וסוערת שתספק את יצריו‪ ,‬וכן‬ ‫הצמאה‪ ,‬כי יתאוה ויצמא למה שהיה שבע‬ ‫ע"ז הדרך‪ ,‬ההליכה אחר התאוה אינה‬ ‫ממנו וכאשר השביע נפשו בו' ב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בגמרא )פסחים קיט‪' :(.‬ואת כל היקום אשר ברגליהם' )דברים יא ו(‪ ,‬אמר רבי אלעזר‪ :‬זה ממונו‬ ‫של אדם שמעמידו על רגליו‪ ,‬אחד אמר לי דהטעם שנחשב שהממון ברגלי האדם ולא‬ ‫בראשו‪ ,‬כי הממון שיש לו כבר הוא רק ברגליו‪ ,‬כי בראשו הוא מתאוה להרבה יותר ממה‬ ‫שיש לו‪.‬‬ ‫ז‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת חיי שרה‬ ‫נקראו תלמידי חכמים בעולם הזה קצירי‬ ‫מסיימת את התאוה אלא רק מגבירה אותו‬ ‫ומריעי )נדרים מט‪ ,(:-.‬מפני שתלמידי חכמים‬ ‫ומגרה יותר‪ ,‬ולכן 'תאות עצל תמיתנו' כי‬ ‫וכו' תכלה נפשם בבחינת חולת אהבה‬ ‫לבסוף איננו מגיע למאומה ושואף לעוד‬ ‫להשתפך נפשם ממש'‬ ‫ועוד ואין תאותו בידו והרי זה גורם‬ ‫להכחשת הגוף והחלשתו‪.‬‬ ‫להקשות דמאחר שבין בתאוות‬ ‫]ואין‬ ‫גשמיות ובין בתאוות רוחניות‬ ‫בסופו של דבר מגיעים ליד חולי‪ ,‬א"כ נלך‬ ‫'נפשי חולת אה בתך'‬ ‫אחר תאוות‪ ,‬דנפשי חולת אהבתך זהו‬ ‫'והנה עד"ז אפשר למצוא בעבודת ה''‪,‬‬ ‫חולי שרוצים להיות בו‪ ,‬וזה מה שנותן‬ ‫לבוא לחולי התאוה‪ ,‬נפשי חולת‬ ‫לעתיד את הנצח נצחים‪ ,‬משא"כ חולי‬ ‫אהבתך‪' ,‬להיות דבר ה' יקר למצוא'‬ ‫עוה"ז שהוא עולם כלה והחולי רק מסב‬ ‫שקשה למצוא ולהשיג את דבר ה'‪' ,‬ואי‬ ‫ייסורים בלבד[‪.‬‬ ‫הגדול‬ ‫שכל‬ ‫ממנו‪,‬‬ ‫להסתפק‬ ‫אפשר‬ ‫מחבירו משיג עומק רום הנעלם מאתו‪,‬‬ ‫'ויחד לבבינו לאה בה וליראה את שמך'‬ ‫וכל השגותיו מאין ואפס נחשב לו כמאמר‬ ‫'אבל עיקר העבודה הוא ההתקשרות‬ ‫)איוב כח יב( והחכמה מאין תמצא‪ ,‬כי הוא ית'‬ ‫אליו ית' בכל מדה ומדה ובכל‬ ‫אין סוף וכן כל השגותיו אין סוף'‪ .‬דוקא‬ ‫אופן המתגבר על האדם‪ ,‬שהרי יצרו של‬ ‫אדם המשיג יותר ברוחניות מרגיש יותר‬ ‫אדם מתגבר עליו בכל יום )סוכה נב ע"ב(‪ ,‬ואם‬ ‫חסר בהשגתה‪ ,‬כשאומרים לילד קטן‬ ‫אתמול הפילו והתגבר עליו ורוח ה' נחה‬ ‫שהקב"ה אינו גוף ואי אפשר להשיגו הוא‬ ‫עליו להתקשר בו ית' באותה מדה'‪,‬‬ ‫אינו מרגיש חסר‪ ,‬אבל מי שקצת יותר מבין‬ ‫ולדוגמא גם אם אדם התגבר יום אחד על‬ ‫ומזדהה וחי עם הקב"ה תשוקתו גדלה‬ ‫מדת אהבה זרה‪ ,‬תאוה לעולם הזה‪ ,‬לכבוד‪,‬‬ ‫להשיג את הבורא באחוזים בלתי נתפסים‬ ‫ועד"ז בשאר מדות רעות‪ ,‬להרע לשני‪,‬‬ ‫ל‪-‬מה שעוד אפשר להשיג ולדעת‪ ,‬וככל‬ ‫להשפיל את השני‪ ,‬לניצוח‪ ,‬וכו'‪' ,‬אעפ"כ‬ ‫שמשיג יותר משתוקק לעוד יותר‪ ,‬ועי"ז‬ ‫מתנקש עליו היצר למחר באופן אחר‬ ‫הוא בא לחולי‪ ,‬נפשי חולת אהבתך‪ .‬וכ"כ‬ ‫ויותר קשה‪ ,‬ואפי' אם ינצחהו בכל יום‬ ‫בלקוטי תורה )וזאת הברכה צז‪ (.‬על הכתוב )שיר‬ ‫בצל שדי ובסתר עליון' על ידי סייעתא‬ ‫השירים ב ה( 'כי חולת אהבה אני'‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫היצר‬ ‫עליו‬ ‫מתחזק‬ ‫דשמיא 'אעפ"כ‬ ‫'ואהבה בכלות הנפש כזו הוא בחי' חולה‪,‬‬ ‫להפילו ברשתו לעולם'‪ ,‬כמו שביאר‬ ‫מפני תוחלת ממושכה אשר תמיד נכספה‬ ‫בפרשת וירא ש'לפי ערך גודל ההשגה‬ ‫וגם כלתה ולא תגיע לזה כל ימי חייה‪ ,‬ולכן‬ ‫פרשת חיי שרה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫ח‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא צריך ליחדה לתשמיש של‬ ‫והעבדות את זה לעומת זה עשה וכו'‬ ‫כיסוי פי חבית ]וכדו'[ לעולם‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫מהיפוך להיפוך הקטן לפי קטנו והגדול‬ ‫נמצינו למדים שיחוד היינו שימוש עולמי‬ ‫לפי גדלו'‪ ,‬כי ההתנגדות צריכה להיות שוה‬ ‫לדבר זה‪ ,‬ואם כן זהו גם פירוש הבקשה‬ ‫ערך לכח הקדושה‪ ,‬וכל פעם שאדם מתגבר‬ ‫'ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך'‬ ‫על יצרו קונה עוד קנין רוחני ויש לו‬ ‫שלעולם נשתמש בלבבינו ובכל רגשותינו‬ ‫תוספת נשמה‪ ,‬ונהיה עי"ז איש יותר חז'‬ ‫אך ורק לאהבה ויראה את שמך בלבד‪,‬‬ ‫ומרומם ולכן מגיע אליו כח היצר חזק‬ ‫יהודי מתחנן לרבש"ע בבקשה ממך אינני‬ ‫יותר‪ ,‬וכן לעולם‪.‬‬ ‫רוצה להשתמש ברגשות לשום דבר רק‬ ‫אליך‪ .‬לפחות בשעת התפלה‪ ,‬ולכל הפחות‬ ‫ומבאר רבינו את העצה לכך‪' :‬אלא א"כ‬ ‫מפעם לפעם צריכה לבקוע צעקה מהלב‬ ‫שהתחזק האדם כל כך עד שיצא‬ ‫'רבש"ע! אני רוצה לאהוב ולירא רק ממך‪,‬‬ ‫לחירות מלהשתמש באותה מדה לעצמו‬ ‫אני לא רוצה שהאהבה והיראה שלי יהיו‬ ‫כלל‪ ,‬ולא יהנה בה כ"א בהשתמשו‬ ‫במקומות אחרים'‪ .‬וכל אחד ימצא בנפשו‬ ‫בעבודת בוראו ית' כמאמר דוד המלך‬ ‫במה שייך להוריד מדרגה גבוהה כזו‬ ‫ע"ה )תהלים קט כב( ולבי חלל בקרבי‪ ,‬אז ינוח‬ ‫לעולם העבודה שלו‪] .‬אם זה לא היה אלינו‬ ‫היצר מאתו'‪ .‬דבר זה שאדם יקח איזה מדה‬ ‫שייך כלל וכלל בודאי היו משמיטים במשך‬ ‫וייחדה רק לצורך גבוה‪ ,‬אני לא ישתמש‬ ‫הדורות בקשה זו מהתפלה‪ ,‬ולכל הפחות‬ ‫במדת האהבה שלי רק לרבש"ע‪ ,‬לכאו'‬ ‫לשאוף לשם ודאי יש לנו שייכות[‪.‬‬ ‫הוא מדרגה גבוהה מאד‪ ,‬אבל כל אחד‬ ‫מישראל מתפלל על כך כל יום )כדלהלן(‪ ,‬ואם‬ ‫'כי במה ילכדנו אם אין לו שום הנאה של‬ ‫כך צריך להיות מודעות שמדה זו נבראה‬ ‫כלל להשתמש בו לעצמו ואדרבה‬ ‫ונוצרה רק בשביל הבורא‪ ,‬ולדעת שאם‬ ‫מצטער כמאמר רז"ל )יבמות קג ע"א( טובתם‬ ‫אכן יתנהג כך 'אז ינוח היצר מאתו'‪.‬‬ ‫של רשעים רעה היא אצל צדיקים'‪ .‬מי‬ ‫שאכן מצליח לבטל מדה לרבש"ע באמת‪,‬‬ ‫אהבת עולם מבקשים 'ויחד‬ ‫בברכת‬ ‫אז הוא לא נהנה מזה לרע‪ ,‬אדם שנתן את‬ ‫לבבינו לאהבה וליראה את‬ ‫כל מדת אהבתו לרבש"ע אם יאכל מאכל‬ ‫שמך'‪ ,‬בהלכות מוקצה )סי' שח סכ"ב( מבואר‬ ‫שלא ראוי לאכלו לא יהנה מכך מאומה‪.‬‬ ‫שאסור להשתמש באבן בשבת מפני שהיא‬ ‫לטעות‬ ‫שלא‬ ‫הרבה‬ ‫עבדו‬ ‫]ובקאצק‬ ‫מוקצה‪ ,‬אבל אם יחדה לתשמיש מותר‪,‬‬ ‫בהרגשות כאלו‪ ,‬ואכ"מ[‪.‬‬ ‫ומבואר שם שאין די ליחדה לשבת זו‬ ‫ט‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת חיי שרה‬ ‫אם כל עצמם והשתדלותם לזכות גופם‬ ‫'בנין בית המקדש בימיו' ומדותיו‬ ‫אלהותו‬ ‫להשראות‬ ‫איבריהם‬ ‫ותכונת‬ ‫'ואופן זה נקרא בשם גאולה ובנין‬ ‫יתברך‪ ,‬אשר בצלם אלקים ברא את האדם‪,‬‬ ‫ביהמ"ק בימיו'‪ .‬להלן מביא‬ ‫והיכל ה' המה בני ישראל‪ ,‬ומצינו לרז"ל‬ ‫רבינו את מאמר רז"ל 'כל דור שלא נבנה‬ ‫)ירושלמי יומא יא‪ ,‬א( שאמרו כל מי שלא נבנה‬ ‫ביהמ"ק בימיו כאילו נחרב בימיו'‪ ,‬ומבאר‬ ‫בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו‪ .‬והנה‬ ‫רבינו שכאשר אדם משתמש עם מדותיו רק‬ ‫ימים מורים על בחינת המדות שנקרא‬ ‫לקב"ה ולא לעצמו זהו בנין ביהמ"ק‪' ,‬כי‬ ‫ימים‪ ,‬וכל מי שלא קישט מלא קומתו‬ ‫הימים נקראים מדות כידוע'‪ ,‬יום א' מדת‬ ‫בחינת היכל ה' במדות הקדושים להיות‬ ‫החסד יום ב' מדת הגבורה וכו'‪' ,‬ועתה‬ ‫מרכבה להשראות התגלות אלהותו יתברך‬ ‫נגאל במדה זו מקושי עבודת היצר'‪.‬‬ ‫באמצעות תכונת איבריו המורים על אורות‬ ‫עליונים‪ ,‬זהו שלא נבנה בית המקדש בימיו‪,‬‬ ‫לכל דבר בעולם יש ו' קצוות ד' צדדים‬ ‫היינו בבחינת מדותיו‪ ,‬כאלו נחרב בימיו‬ ‫ומעלה ומטה‪] ,‬ובמידע של ימינו זה‬ ‫ודאי‪ ,‬וכאשר נתבאר לנו אי"ה במקום אחר‬ ‫נקרא 'תלת מימד' שהוא אורך רוחב וגובה‪,‬‬ ‫וכו'‪ .‬ואם בני ישראל מתקנים ומישרים‬ ‫ונכפל לב' הצדדים[‪ ,‬והטעם‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫אורחותם וכו'‪ ,‬קישוט מלא קומתם מראש‬ ‫ברא את העולם בששת ימי המעשה‪ ,‬ולכן‬ ‫ועד עקב נעשה בחינת היכל להשראות‬ ‫זה משתקף בבריאה גם בבחינת המקום‪,‬‬ ‫אלהות‪ ,‬על דרך הכתוב היכל ה' המה )ירמיה‬ ‫והשבת היא נקודת האמצע והיא מתבטאת‬ ‫ז‪ ,‬ד(‪ ,‬כלומר שבונים בית המקדש עם בחינת‬ ‫בנקודת ועצם הדבר‪ .‬וגם בעולם הנגינה יש‬ ‫ימיהם‪ ,‬המה מדותיהם הקדושים כנ"ל'‪.‬‬ ‫שבע תוים‪ ,‬בחינות שש ושבע מוטבעים‬ ‫בכל דבר בבריאה‪ ,‬ומכל דבר ניתן ללמוד‬ ‫והאריך בזה במקומות אחרים )בפר' תרומה‬ ‫דברים נוספים על בחינות אלו‪ .‬וגם באדם‬ ‫ודברים(‪ ,‬שבנין המשכן הוא בנין‬ ‫עצמו יש ו' מדות ונקודת ההתגלות‪ ,‬ובנין‬ ‫קומת השכינה וכל אחד ואחד מישראל יש‬ ‫בית המקדש בימי האדם היינו שבונה את‬ ‫לו אחיזה בה‪ ,‬וכל מה שבונה בבחינה‬ ‫בית המקדש במדותיו‪.‬‬ ‫אצלו ניתקן דוגמתו בקומתה‪ ,‬אם יד יד‬ ‫ואם רגל רגל ואם עין עין‪ ,‬יעו"ש‪] .‬ומקור‬ ‫ענין זה מובא גם באור המאיר )וישלח ד"ה‬ ‫הדברים בתיקוני זוהר )תקון ע קלב‪ (.‬המבאר‬ ‫ויבוא חמור(‪ ,‬וז"ל‪' :‬זאת עבודת עם בני‬ ‫בהרחבה איך כל איברי האדם מכוונים‬ ‫ישראל להשליך ולדחות מבחינת מלא‬ ‫כנגד המשכן וכל אשר בו‪ ,‬יעו"ש[‪.‬‬ ‫קומתם לבלתי יאחז בהם מגע נכרים‪ ,‬כי‬ ‫פרשת חיי שרה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫י‬ ‫עונותיו ילכדונו אפילו בעשירי באחד‬ ‫הוא‬ ‫באדם‬ ‫היצר‬ ‫התלבשות‬ ‫ועיקר‬ ‫ומאה ממילא הימים הראשונים יפלו‪ ,‬פי'‬ ‫במדותיו‪ ,‬שכל המדות רעות‬ ‫כל מה שנתגבר על היצר עד אותו פעם‬ ‫קנאה תאוה וכבוד וכו' נכללות בז' מדות‬ ‫בשכל הנעלם ורוח הקודש'‪ ,‬רוח הקודש‬ ‫חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות‪,‬‬ ‫היינו שכאשר אדם זכה ועבד על עצמו הרי‬ ‫וכל עוד שאין אדם מתקן מדותיו לא נבנה‬ ‫הוא מקבל עוד השגה ושכל ורוחניות‪ ,‬וזהו‬ ‫בית המקדש בימיו‪ ,‬בשבעת המדות שהם‬ ‫רוח הקודש‪ ,‬במבט שטחי רוח הקודש זהו‬ ‫שבעת ימי הבנין‪ ,‬הרי זה כאילו נחרב‬ ‫הגדת עתידות או לראות ממרחקים וכדו'‪,‬‬ ‫בימיו‪ ,‬מדותיו עדיין בחורבן ובגלות‪,‬‬ ‫אבל האמת היא שרוח הקודש זהו תוספת‬ ‫וכאשר כובש את מדותיו ומחזירם לבורא‬ ‫חלקי נשמה‪ ,‬וכל אחד שיושב ולומד יש לו‬ ‫הרי הוא גואלם ובונה את בית המקדש‪.‬‬ ‫שייכות עם רוח הקודש‪ ,‬שמתווספת לו רוח‬ ‫וכשם שביציאת מצרים על ידי ששש מאות‬ ‫קדושה‪] ,‬אלא שיש מושג שאדם מתרומם‬ ‫אלף פרטי בני ישראל נגאלו בחלק הפרטי‬ ‫לכזה רמה גבוהה שהטבע פחות עומד‬ ‫שלהם בזה ומזה נעשה גאולת מצרים‬ ‫ומסתיר לנגד עיניו‪ ,‬ומכאן נופצה הטעות‬ ‫הכללית‪ ,‬יצי"מ של כלל ישראל זהו יצי"מ‬ ‫שזהו כל המהות של רוח הקודש[‪.‬‬ ‫של שש מאות אלף פרטיים‪ ,‬שכאשר שש‬ ‫מאות אלף פרטיים כל אחד מגיע לנקודת‬ ‫ואף אדם כזה 'הכל הכניס בקליפה באותו‬ ‫הגאולה נעשה יצי"מ כללית‪ ,‬כמו"כ כל‬ ‫פעם ותקומה לא היתה לו באותו‬ ‫אחד שמוציא את עצמו מהגלות הפרטית‬ ‫השכל ותגבורת הראשון שבתחילה עמד‬ ‫שלו הרי זה חלק מהגאולה‪ ,‬הוא מביא‬ ‫כנגד היצר'‪ ,‬הכח של אתמול שעזר לו‬ ‫גאולה לעולם‪ ,‬כי הוא משנה את כל‬ ‫להתגבר וכבר נהיה חלק ממנו‪' ,‬באותו‬ ‫הבריאה ומקדם את הגאולה הכוללת‪.‬‬ ‫התגברות ועצת ה'‪ ,‬שהרי עכשיו אחרי‬ ‫ועד"ז בכל גאולה של אדם פרטי‪ ,‬כל מדה‬ ‫ידיעתו גדול העצה ותושיה והמשיל על‬ ‫ומדה שהוא גואל מהרע ומשתמש בה רק‬ ‫עצמו את היצה"ר לשמוע אליו‪ ,‬הכניס‬ ‫לעבודת הבורא הרי זה מקרב את גאולה‬ ‫נצוצי קדושה אלו ג"כ בקליפה'‪ .‬היה חייל‬ ‫הכללית שלו עצמו‪.‬‬ ‫שהיה לו זכרון פנומנלי שזכר הכל‪ ,‬הוא‬ ‫עבד במודיעין‪ ,‬ובמלחמת יום הכיפורים‬ ‫הוא נפל בשבי‪ ,‬ותוך כמה ימים ידעו‬ ‫'הימים הראשונים יפלו'‬ ‫במדינה שמוכרח להיות שהוא חי‪ ,‬לפי‬ ‫'וכל עוד שאין הגאולה תהיה לו היצר‬ ‫תגובות צבא הסורי הבינו שמוכרח להיות‬ ‫מתחבט עליו‪ ,‬ואין שום חילוק בין‬ ‫שהוא חי והוא סיפר להם חלק מהמידע‪.‬‬ ‫פעם לשתים למאה פעמים ואם ח"ו‬ ‫יא‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת חיי שרה‬ ‫הקדושה שלו‪] ,‬וכמשל הנ"ל שבשעת‬ ‫כמו"כ אדם שיודע יותר הנזק בעצם הרבה‬ ‫השבי הגנרל שבוי עם כל מעלותיו‪ ,‬וכאשר‬ ‫יותר גדול כשנופל‪ ,‬הקליפה ניזונית וחיה‬ ‫ייצא מהשבי חוזר הוא למדרגתו הנעלית[‪.‬‬ ‫מרוחניות‪ ,‬והרבה פעמים היא מעדיפה‬ ‫להתלבש דוקא על ת"ח‪ ,‬כי מהקצת שהיא‬ ‫ואף לולא הסבר זה‪ ,‬פשוט וברור שאין‬ ‫תקבל מהת"ח היא תקבל הרבה יותר חיות‬ ‫אדם יכול לומר שא"כ לא אלמד‬ ‫מהרבה מאדם אחר‪.‬‬ ‫הרבה ולא אתעלה וכו' כדי שלא יהיה‬ ‫לסטרא אחרא יניקה גדולה ממני‪ ,‬כי כל‬ ‫וצ"ע מדברי האור החיים הקדוש )ויחי מז כט(‬ ‫אדם צריך ומוכרח למלאות את חלקי‬ ‫שכתב 'שכל ניצוץ שזכה ביומו הנה‬ ‫הנשמה השייכים לו‪ .‬אבל בהסבר זה מובן‬ ‫הוא רחוק מההפסד הגם שירשיע אדם‬ ‫עוד יותר‪ ,‬שככל שהאדם לומד ומתעלה‬ ‫אחריו'‪ ,‬שלא כדברי רבינו שכל ניצוצי‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬בסופו של דבר יזכה לכל‬ ‫הקדושה נכנסים לקליפה כשממשיל יצר‬ ‫ניצוצי הקדושה וחלקי נשמתו‪.‬‬ ‫הרע עליו‪ .‬וי"ל דהאור החיים מיירי ביחס‬ ‫לקבלת השכר בעולם האמת‪ ,‬שבזה לא‬ ‫'ואיככה יוכל להעל משחת חיות הנ"ל‬ ‫)ח"ב קנ‪(:-.‬‬ ‫נאבד מאומה‪ ,‬וכדאי' בזוה"ק‬ ‫באותה עצה עצמה כארז"ל‬ ‫'דאפילו איהו חייבא יתיר והרהר תשובה‬ ‫)ברכות ה ע"ב( אין חבוש מתיר עצמו‪ ,‬אלא‬ ‫ולא יכיל למעבד תשובה ומית‪ ,‬האי בודאי‬ ‫א"כ בתוקף הגבורה וקדושה יתירה‬ ‫מקבל עונשא על דאזיל בלא תשובה‪ ,‬לבתר‬ ‫שמעולם לא היה לו או אז יכנע'‪ .‬הדרך‬ ‫ההוא רעותא דשוי למעבד תשובה לא‬ ‫היחידה לצאת מהרע הוא ע"י שישתמש‬ ‫אעדיאת מקמי מלכא עלאה וקודשא בריך‬ ‫האדם בכוחות שמעולם לא השתמש בהם‬ ‫הוא אתקין לההוא חייבא דוכתא במדורא‬ ‫עדיין‪ ,‬והוא הנקרא בספה"ק מסירות נפש‪,‬‬ ‫דשאול ותמן מצפצפא תשובה‪ ,‬דהא ההוא‬ ‫נקודת הלב‪ ,‬בחילא סגי‪ ,‬וכו'‪ ,‬כוחות שאף‬ ‫רעותא נחית מקמי קודשא בריך הוא ותבר‬ ‫פעם לא היה בשליטה של הרע משתמש‬ ‫כל גזיזין דתרעי מדורי גיהנם ומטי לההוא‬ ‫עם משהו יותר חזק‪.‬‬ ‫אתר דההוא חייבא תמן ובטש ביה ואתער‬ ‫'וזהו ארז"ל )ירושלמי יומא פ"א ה"א בשינוי( כל‬ ‫וכדין‬ ‫כמלקדמין‪,‬‬ ‫רעותא‬ ‫ההוא‬ ‫ליה‬ ‫דור שלא נבנה בהמ"ק בימיו כאלו‬ ‫מצפצפא ההיא נשמתא לסלקא מגו מדורא‬ ‫נחרב בימיו ופי' לא נבנה בה"מ כמבואר‬ ‫דשאול ולית רעותא טבא דיתאביד מקמי‬ ‫לעיל‪ ,‬שכל שלא נבנה בנין המדות שהם‬ ‫מלכא קדישא'‪ ,‬ואילו רבינו מיירי ביחס‬ ‫הימים של האדם הרי זה כאילו נחרת בית‬ ‫ל‪-‬מה שנכנס לקליפה לפני שעושה תשובה‬ ‫המקדש 'וכיון שלא נבנה והיצר מפילו‬ ‫ולפני שנטהר‪ ,‬שבזה מכניס את כל ניצוצי‬ ‫פרשת חיי שרה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫יב‬ ‫יבוא לחורבן‪ .‬ועל כך נותן רבינו עצה‪:‬‬ ‫ממילא נחרב שהרי מכניס נצוצי הקדושה‬ ‫'אבל כללא דמילתא היא האמונה במה‬ ‫בקליפה ר"ל‪ ,‬בהתגבר היצר על חיות‬ ‫שאין עין רואה ואין האזן שומעת ואין‬ ‫הקדש אשר נחה עליו תמול ושלשום‬ ‫שום שכל משיג ונשגב ה' לבדו‪ ,‬ואח"כ‬ ‫להנצל ממנו‪ .‬וכיון שמתגבר עליו לעת‬ ‫התחזקות היראה‪ ,‬וממילא תחול אחר‬ ‫כזאת ממילא צריך לחפש להתחזק באופן‬ ‫האמונה כי שניהם דבר אחד ואחדות‬ ‫אחר בעצה וגבורה למלחמה שהרי לא‬ ‫פשוט'‪ .‬אי' בזוה"ק ג )ח"א נט‪' (.‬כל בר נש‬ ‫נשקט היצר בעצת ה' כתמול שלשום'‪.‬‬ ‫דדחיל ליה לקודשא בריך הוא שריא עמיה‬ ‫ובזה יובן עומק מה שאמר החידושי הרי"מ‬ ‫מהימנותא כדקא יאות‪ ,‬דהא ההוא בר נש‬ ‫על דברי השו"ע )או"ח סי' א ס"ג( ש'ראוי לכל‬ ‫שלים בפולחנא דמריה‪ ,‬ומאן דלא שריא‬ ‫ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן‬ ‫ביה דחלא דמריה לא שרייא עמיה‬ ‫בית המקדש'‪ ,‬וכי למי שאינו ירא שמים‬ ‫מהימנותא'‪ ,‬ויליף רבינו מזה שהאמונה‬ ‫אינו ראוי‪ ,‬ואמר החידושי הרי"מ‪ ,‬שמי‬ ‫והיראה חד‪ ,‬ולכן גם אחר האמונה תחול‬ ‫שאינו ירא שמים יש לו מקודם להיות מיצר‬ ‫התחזקות היראה‪.‬‬ ‫ודואג על חורבן עצמו‪ ,‬שאין זה רק אימרה‬ ‫עם חריפות קוצקאית בלבד‪ ,‬אלא כן הוא‬ ‫הדבר כי ספירת המלכות שהיא‬ ‫וטעם‬ ‫האמת‪ ,‬שמי שאין נוגע לו חורבן הבית‪,‬‬ ‫הספירה האחרונה יש לה כמה‬ ‫הוא אינו מזדעק 'גלה כבוד מלכותך'‪ ,‬לא‬ ‫שמות וביטויים בעבודה‪ ,‬ואמונה ויראה‬ ‫מפריעה לו איך זה שעדיין הקליפה שולטת‬ ‫שניהם במדת המלכות‪ ,‬כשם שהעמידה‬ ‫בעולם ולא הקדושה‪ ,‬פירושו של דבר‬ ‫לפני מלך שבידו להמית ולהחיות מעוררת‬ ‫שהוא נמצא בשבי הרע‪ ,‬ויש לו להיות‬ ‫יראה‪ ,‬כמו"כ כשהאדם חש שכל חיותו‬ ‫מיצר ודואג על חורבן עצמו ‪ -‬שליטת הרע‬ ‫וקיומו בכל רגע ממלכות ה' יש לו יראה‬ ‫על מדותיו ורגשותיו‪.‬‬ ‫גדולה מאד‪ ,‬והאופן שאפשר לחוש כך הוא‬ ‫האמונה והיראה שניהם דבר אחד‬ ‫ע"י האמונה‪ ,‬ולכן מלכות אמונה ויראה‬ ‫ומביאים להתקשרות המדות אליו יתברך‬ ‫כחדא אזלין‪.‬‬ ‫ובעומק יותר הדבר היחיד שקיים הוא‬ ‫עד כאן נתבאר‪ :‬א' אדם צריך להביא כל‬ ‫מלכותו יתברך‪ ,‬ולכן נקראת‬ ‫מדותיו לרבש"ע‪ ,‬וזה עבודה גדולה‪,‬‬ ‫המלכות בזוהר ובספרי חסידות 'זאת'‪,‬‬ ‫ב' כשאדם לא נותן כל מדותיו לרבש"ע‬ ‫ג‪ .‬במ"מ הנדפסים ציינו לזוהר ח"א יא ע"ב‪ ,‬ונראה יותר שכוונת רבינו לזוהר המצויין בפנים‪.‬‬ ‫יג‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת חיי שרה‬ ‫בספרו שכאשר הרה"ק הר"ר משה'ניו‬ ‫)וירא תרל"ג תרל"ד ועוד(‬ ‫וכמ"ש בשפת אמת‬ ‫מבאיאן ז"ל נכנס לאמרי אמת שאל אותו‬ ‫בשם החידושי הרי"מ שמלכות שמים‬ ‫כמה שאלות על ספר מאיר עיני הגולה‪,‬‬ ‫נקראת זאת‪ ,‬בעבור כי אין לשום דבר חיות‬ ‫וכשיצא שאלו אותו למה לא דיבר עם‬ ‫רק מנקודה זאת הפנימיות‪ ,‬ואין שום דבר‬ ‫האמרי אמת בלימוד‪ ,‬ואמר שאכן הוא הכין‬ ‫לבד זה‪] .‬ובל"א "דאהס איז דאהס"[‪ ,‬כי‬ ‫כל מיני שאלות בלימוד לשאול את האמרי‬ ‫באמת מלכות שמים זה הדבר היחיד שניתן‬ ‫אמת‪ ,‬אבל כשנכנס אצלו נפל אליו פחד‬ ‫לומר עליו אשר הוא זה‪ ,‬כל הדברים שאנו‬ ‫ופרח ממנו כל מה שהכין בלימוד‪ .‬צדיקים‬ ‫רואים אין זה הדברים לאמיתתם גם‬ ‫שהיו מחוברים כל הזמן לה' ויראו ממנו זה‬ ‫בגשמיות‪ ,‬כי הדבר בעצמו הוא אטומים‬ ‫הקרין על כל סביבתם‪.‬‬ ‫וכו' שלא ניתן כלל לראותם אפילו‬ ‫החלקיקים‬ ‫העל‬ ‫וגם‬ ‫במיקרוסקופ‪,‬‬ ‫'וזהו המביא התקשרות בו ית' בכל מדה‬ ‫האטומיים הבלתי נראים לא ניתן לומר‬ ‫ומדה'‪ .‬היראה והאמונה מביאים‬ ‫שזה הדבר‪ ,‬כי הם צריכים למלכות ה'‬ ‫התקשרות להשי"ת בכל המדות‪ ,‬ונמצא‬ ‫שתחיה אותם ותקיימם‪ ,‬ונמצא שהדבר‬ ‫שהיראה והאמונה הם השער שדרכם‬ ‫היחיד שניתן לומר עליו "זאת" שזה הדבר‬ ‫מוציא האדם את כל מדותיו מהמאסר‪' .‬כי‬ ‫זה רק מלכות ה'‪ .‬וכשאדם מאמין בזה‬ ‫דברים אלו המה העומדים ברומו של‬ ‫באמונה אמיתית שהקב"ה הוא הכל‪ ,‬הרי‬ ‫עולם ומשברים כל התאות וכל הקליפות‬ ‫מביא את הקב"ה לעולם‪ ,‬וזהו מלכות‪,‬‬ ‫ובהתגבר אלו על עצמו' האמונה והיראה‬ ‫דהרי מלכות הוא שהמלך מתגלה בעם‪.‬‬ ‫'יתפרדו כל פועלי און כהמס דונג מפני‬ ‫אש ויהיה מושל ברוחו מלכד )משלי טז לב('‪.‬‬ ‫וביראה ואמונה יש דרגות אין סוף‪ ,‬הרי‬ ‫האמת שלכל אחד יש הן אמונה‬ ‫'וזהו ואברהם זקן בא בימים‪ ,‬פי' במדות‪,‬‬ ‫והן יראת שמים‪ ,‬גם אלו שמתלוננים שאין‬ ‫בא אל הזקנה‪ ,‬ופי' הזקנה הוא‬ ‫להם יראת שמים בודאי שיש להם יראת‬ ‫בטול הילדות והשחרות הבל כדרך העולם‬ ‫שמים‪ ,‬שהרי אם אין להם יראת שמים מה‬ ‫הגשמי מרוב השתמשו בחושיו כל ימיו‬ ‫איכפת להם שאין להם יראת שמים‪ ,‬אלא‬ ‫בזקנתו מתבטלים וכל המשתמש יותר‬ ‫שאין היראת שמים מצליחה להתפשט‬ ‫קופצת עליו זקנה יותר‪ ,‬כן דרך ה' אחרי‬ ‫ולהתרחב‪ .‬ומאידך היו אנשים שרעדו ממש‬ ‫התגברו במדותיו להשתמש לעבודתו ית'‬ ‫מיראת ה' שעליהם‪ ,‬והיו צדיקים בדורות‬ ‫ולא לשום הנאת עצמו כלל יוצא מן‬ ‫עברו שהקרינו מיראתם על כל מי שהיה‬ ‫המדות ומתבטלים להתקשר בו ית' תמיד‬ ‫בסביבתם‪ ,‬הרה"ח ר' משה שיינפלד מספר‬ ‫פרשת חיי שרה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫יד‬ ‫מעשר‪ ,‬ולכן גם אמונה ויראה השייכים‬ ‫בלי שום הפסק רגע‪ .‬וזהו וה' ברך את‬ ‫למדת המלכות כנ"ל נקראים ג"כ מעשר‪,‬‬ ‫אברהם בכל‪ ,‬כי ההתקשרות נקרא כל‬ ‫]ולכן מצינו שמעשר מסוגל ליראת שמים‪,‬‬ ‫שהוא כולל שנים לאחד‪ ,‬וכמאמר )דהי"א כט‬ ‫כדכתיב ביה )דברים יד כג( 'למען תלמד‬ ‫יא( כי כל בשמים ובארץ כידוע )עיין זח"א לא‬ ‫ליראה' ובכ"מ[‪ ,‬וד' אותיות שם הוי"ה‬ ‫ע"א(‪ .‬מדת היסוד היא המדה שלפני מדת‬ ‫מחולקים לי' ספירות‪ ,‬ו' הוא ו' המדות וה'‬ ‫המלכות‪ ,‬ובפסוק 'לך ה' הגדולה' וגו' שבו‬ ‫אחרונה מדת המלכות‪ .‬ומבאר רבינו את‬ ‫מבוארים כל המדות נקראת מדת היסוד‬ ‫הכתוב 'ויתן לו מעשר מכל' שמדת‬ ‫'כל'‪ ,‬כי מדת היסוד הוא מדת ההתקשרות‪,‬‬ ‫המלכות נותנת ויוצרת חיבור למדת היסוד‬ ‫מדת היסוד מקשרת כל הספירות‪ ,‬יוסף‬ ‫הנקראת כל‪ ,‬שהאמונה והיראה השייכים‬ ‫הצדיק קישר את כל אחיו‪ ,‬וכל קשר בין‬ ‫למדת המלכות זה השער לעלות למדת‬ ‫אדם לעולם ובין בינו לבין עצמו מתי‬ ‫היסוד שעושה התכללות בכל המדות‬ ‫לאהוב ומתי לירא וכו' הכל ע"י מדת‬ ‫שישתמשו עמם רק לעבודת ה'‪ ,‬וככל‬ ‫היסוד‪ ,‬ונקראת כל מלשון התכללות‪.‬‬ ‫שאדם מאמין באמונה שלימה בהשי"ת וחי‬ ‫חיי אמונה שלימה ויחד עם זה יש לו יראה‬ ‫'ואמר המדרש בשביל המעשרות שנאמר‬ ‫ההולכת יחד עם האמונה כך הוא זוכה‬ ‫ויתן לו מעשר מכל כי ידוע הוא‬ ‫שמדותיו יהיו מקושרים להשי"ת‪ ,‬ובא‬ ‫שהיראה נקרא מעשר )עיין ת"ז ת' יז לא ע"א(‬ ‫בימים ביומין עילאין‪] .‬ואין לחשוב שדבר‬ ‫שהיא ה' אחרונה )עי' זח"ג כט ע"א(‪ ,‬והוא‬ ‫זה קורה בבת אחת‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬עבודת האמונה‬ ‫מעשר מכל פי' מעשר מן ההתקשרות‬ ‫והיראה יכולה לארוך זמן רב‪ ,‬שבוע‪ ,‬ז'‬ ‫כידוע ומן היראה והאמונה זכה אל‬ ‫חדשים‪ ,‬ז' שנים‪ ,‬וכו'[‪.‬‬ ‫ההתקשרות כנ"ל'‪.‬‬ ‫והשי"ת יפתח לנו את שערי אמונה ויראה‪,‬‬ ‫מדת המלכות היא הספירה העשירית ולכן‬ ‫ונוכל לעבדו בלבב שלם‪.‬‬ ‫היא נקראת מעשר שהוא אחד‬