מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz — חיי שרה (2026-11-02)

בעזהשי”ת
שיעור בספה”ק
פרי הארץ
מפי הגה”ח
רבי אברהם מרדכי אלתר שליט”א
פרשת חיי שרה
לקבלת הגליון בדוא''ל ולכל שאלה /
הערה על השיעורים ולענייני הפצה
ו/או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח
רא''מ אלתר שליט"א בחסידות ודרכי
העבודה
ניתן לשלוח לכתובת המערכת
de422144@gmail.com
או בפקס 077-3181588 -
חדש! ניתן לשמוע את השיעורים
השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה
בשלוחה 3
ארץ ישראל ( *5265 -או )02-5011430
ארה"ב 518-329-9186
אירופה 44-3303-9004-84
בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר
שיעורי הרב שליט"א בספרי תורת המגיד,
תומר דבורה ,שער היחוד והאמונה,
ושיעורים נוספים למועדים ונושאים
שונים
הפצת תורה ויראה שבגליון זה
לאוקמא שכינתא מעפרא
ולנחמת ציון בבניין בית הבחירה ברחמים גלויים
כי עת לחננה כי בא מועד
עימוד ועיצוב:
"ואנוהו"
05331.05646
א שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | תוכ ן הﬠנינים
תוכ ן הﬠנינים
'יומין עילאין' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
'תאות עצל תמיתנו' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
'נפשי חולת אהבתך' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
'ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
'בנין בית המקדש בימיו' ומדותיו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
'הימים הראשונים יפלו' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
האמונה והיראה שניהם דבר אחד ומביאים להתקשרות המדות אליו יתברך . . . . . . . . . . . . .יב
ג שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת חיי שרה
פ רשת חיי שרה
טיבו'] .בא וראה אברהם התקרב לגביו 'וה' ברך את אברהם בכל )כד ,א( .במדרש
ותשוקתו היה כל ימיו בזה ,ולא התקרב )תנחומא חיי שרה ד ע"א( בשביל המעשרות
אברהם ביום אחד או בזמן אחד ,אלא שנאמר )יד ,כ( ויתן לו מעשר מכל' ,הסיבה
מעשיו קרבוהו בכל יום מדרגה לדרגה עד שזכה אברהם אבינו ל'בכל' הוא בגלל
שנתעלה בדרגתו ,וכאשר היה זקן ונכנס המעשרות שנאמר בהם 'מכל'.
בדרגות עליונים כראוי א ,ככתוב ואברהם
זקן' אז 'בא בימים' באותם ימים עליונים, 'יומין ﬠילאין'
באותם ימים ידועים בסוד האמונה' ,וה' 'והענין הוא לפי דברי הזוהר )ח"א קכט ע"א(
ברך את אברהם בכל' שמשם יוצאים כל על ואברהם זקן בא בימים
הברכות וכל טוב[. עיי"ש' .וז"ל הזוהר שם' :תא חזי אברהם
אתקריב לגביה ותיאובתיה דיליה הוה כל
בזוהר זה מבואר שהימים הינם דרגות, יומוי בהאי ,ולא אתקריב אברהם ביומא
כל יום דרגא אחרת ,ודבר זה חד או בזמנא חדא ,אלא עובדוי קריבו ליה
מלמדנו מהו המושג זמן ,וכמה יש לנצל בכל יומוי מדרגא לדרגא עד דאסתלק
את הזמן .בהשקפה ראשונה נראה שכל בדרגוי ,כד הוה סיב ועאל בדרגין עלאין
הימים כולם הם זמן אחד ארוך ,כמות זמן, כדקא חזי דכתיב 'ואברהם זקן' וכדין 'בא
וכמו ששטח במקום מורכב ממטרים וכו' בימים' באינון יומין עלאין ,באינון יומין
כך "שטח" בזמן מורכב מימים ,וכשם ידיעאן ברזא דמהימנותא' ,ויי' ברך את
שבשטח מקומי ניתן לעשות כל מיני אברהם בכל' ,דמתמן נפקין כל ברכאן וכל
א .בחורים צעירים מתאוננים הרבה פעמים שאין מתקדמים בעבודה כראוי ,כי הם מרגישים
שלפי עבודתם הקב"ה היה כבר צריך לדבר איתם לפחות כמו שדיבר עם משה רבינו,..
בזוהר זה מבואר שגם התגלות ה' לאברהם אבינו לא היה בבת אחת ,הוא התעלה מיום ליום
ורק בגיל מאה 'וירא אליו ה" ,ולמשה רבינו הקב"ה התגלה בגיל פ"ה ,ולכל צדיק בעתו ובזמנו.
פרשת חיי שרה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ ד
ע"י ז' ימים ,ימי השבע ברכות אצל חתן דברים כמו"כ ב"שטח" זמני .לפי"ז כל
הם שבעת ימים ,דשבעה הם ימי הבנין. הימים דרגא אחת הם ,חלל של זמן .אולם
אלא שבהשקפה השטחית נראה שז' ימים בזוהר מבואר שכל יום הינו דרגא אחרת,
הם דבר כמותי בלבד ,לכן מבארים חז"ל ומזה אנו מבינים שזמן הוא מושג נעלה
שצריך את השבת כדי שיראו פני המטרונא יותר ,דרגא לפנים מדרגא.
תחילה ,והשבת שהיא פני המטרונא היא
השטחית הימים הינם כשק בהשקפה
ולחיים האמונה לחיי להיכנס השער
מטבעות שניתן לעשות עמם
הרוחניים ולהבין שז' ימים יש בהם סוד,
הרבה דברים ,אולם המבט האמיתי הוא
להיכנס לפנימיות הימים ולהבין שכל יום
שכל יום ויום הוא סוג "חומר" אחר ,ע"ד
הוא בחינה אחרת וכל יום בונה משהו
מי שקיבל עצים ואבנים עפר מים וטיט
אחר .וזהו החילוק בין כל הנבראים שיש
לעשות עמם בניין ,שמוכרחים את כל
שנבראו ביום א' ויש שנבראו ביום ב'
החומרים יחד כדי לבנות את הבנין.
ועד"ז בשאר הימים ,והכל בסדר מכוון
דבר דבור על אפניו ,שביום ראשון שמבטא
ע"פ דברי המדרש )ויק"ר כז י( על ויובן
ברואים נבראו מסויים רוחני ענין
הכתוב )ויקרא יב ג( 'וביום השמיני
המתאימים לבחינה זו ,וביום שני המבטא ימול בשר ערלתו' ,ובהמה רק מיום
ענין רוחני אחר נבראו הברואים המתאימים השמיני והלאה ירצה לקרבן )שם כב כז( ,הוא
ליום ב' ,ועד"ז בשאר הימים )וע' זוה"ק ח"א
ע"פ 'משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר
רמז .(.ולא רק יום שלם מבטא ענין רוחני כל אכסנין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו
אחר ,אלא ולרגעים תבחננו ,ולכל שעה יש פני המטרונא תחלה ,כך אמר הקב"ה לא
צירוף של הוי"ה אחר ,ואפילו לכל רגע תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת,
מתתר"ף רגעים שבכל שעה יש צירופי שאין ז' ימים בלא שבת ,ואין מילה בלא
הוי"ה שונים )ע' ראשית חכמה שער היראה סופ"י שבת' ,ועד"ז הוא בזוה"ק )ח"ג מד .ברע"מ(.
וערבי נחל בראשית דרוש כג( .ומחמת כן כתב ולכאורה אם הטעם הוא שיראו פני
האריז"ל )ע"ח ש"ג פ"ב( שאין לך יום שדומה המטרונא בלבד ,הול"ל שמיד אחר שעבר
לחבירו ,מראשית בריאת העולם עד סופו, שבת ניתן למול ולהקריב את הקרבן ,ולמה
וכן כל רגע שונה מרגע אחר ,שיש בכל צריך שיעברו ז' ימים .אלא שצריך שיעבור
דבר צירוף אחר .ומכך ניתן להבין עד כמה לפני הקרבן ולפני המילה שבעת ימים ,כי
צריך לנצל את הזמן ,כל חלק בזמן נותן בניית דבר הוא בז' ,הבריאה נבראה בז'
משהו אחר ,לכל חלק יש מהות אחרת ימים ,טהרה מטומאת מת ועוד טומאות רק
ה שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת חיי שרה
שהבין האדם ונתפעל על ידו צריך להיות ותפקיד אחר ,וכל חלק יוצר את יכולותיו
בזכרון והתחדשות תמיד אך ודאי השכחה מחד וניסיונותיו מאידך של אותו העת,
בא ע"י שמניח מיד ההארה ונטבע בטבע אדם שאינו מנצל את כל הזמן כראוי דומה
וגשמיות .וה' יושיענו .וז"ש באאע"ה זקן הוא לאדם שמנסה לבנות בנין רק מעפר
בא בימים שכל ההארות שהי' לו בכל יום בלבד שהיא לא תצלח.
ויום נתאספו כולם אצלו ביחד' .ע"ש עוד.
וכאשר מבינים שהזמן הוא כבנין ,שכל עת )שם קכט (.בהמשך לסוד יומין ובזוה"ק
ורגע ויום הוא עוד נדבך בבנין ,מבינים את אינון 'זכאין כתב עילאין,
כך שכשם שלא ניתן להפיל אבן אחת מאריהון דתשובה דהא בשעתא חדא
בבנין ,כל אבן היא חלק משלימות הבית, ביומא חדא ברגע חדא קריבין לגבי קודשא
ובדואי שאי אפשר להפיל את העמודים או בריך הוא' ,כי לאחר שמבינים כמה כל רגע
הקירות ולבנות את הגג ,כמו"כ כל עת וכל הוא ענין בפני עצמו ,מובן ביותר החסד
שעה בונה דבר מה ולא ניתן לשכחו .וכשם המיוחד שבתשובה ניתן לתקן את העבר
שאדם הלומד מקצוע מבין שהלימוד שאיננו .ומאידך מובן שהעבודה לשוב
שלמד ביום פלוני לא נאבד ונשכח ממנו בתשובה היא מעבודות הקשות שבמקדש,
לאחר זמן ,כל זמן שלמד הוא עוד שלב לתקן חלקים שכבר אינם.
בהבנת המקצוע.
ורבוה"ק בפרשתן האריכו במעלת ענין
הזמן ,ובשפת אמת )תרל"א( כ':
'תאות ﬠצל תמיתנו' 'אא"ז מו"ר ]החידושי הרי"מ[ ז"ל הגיד
'ולהסביר הענין ע"ד צחות כארז"ל על בשם הזוהר הקדוש פי' בא בימים שהביא
בן שהיה הגלעדי ברזילי עמו כל ההארות ,שהיה לו בכל יום דבר
שמנים שנה ואמר )שמואל ב' יט לו( האדע בין מיוחד שנברא עליו ,וכשמת הביא עמו כל
טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל, הימים ,וכ"כ בזוה"ק .וי"ל עוד פי' בא
וארז"ל )שבת קנב ע"א( שטוף בזמה היה בימים שכל ההארות שהי' לו נשארו אצלו
וקפצה עליו זקנה' .בגמרא' :אמר רב, לעולם ,שדרך כל אדם כשמרגיש איזה
ברזילי הגלעדי שקרא הוה ,דההיא אמתא הארה ודבר חדש אז נתפעל מעט ואח"כ
דהויא בי רבי בת תשעין ותרתין שנין והות נתיישן אצלו ואינו מתעורר ע"י ידיעה זו
טעמא קידרא ,רבא אמר ,ברזילי הגלעדי עוד .ובאמת צריך האדם לזכור תמיד כל
שטוף בזמה הוה ,וכל השטוף בזמה זקנה התעוררות והארות שהי' לו וזה בכלל פן
קופצת עליו' ,ויליף רבינו שכן הוא בכל תשכח וכו' אשר ראו עיניך כי כל מה
פרשת חיי שרה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ ו
'ולכן הם מזקינין דעתו של אדם ,מהיות עיסוק בתאוות עולם הזה ,שגורם לאדם
אין דעתו נחה תמיד ומתאוה, שתקפוץ עליו זקנה 'והנה באמת שעל כל
והכתוב אומר )משלי כא כה( תאות עצל תאות העולם נאמר ,שכן דרך איש מנאף
תמיתנו' ,בכתוב שם נאמר 'תאות עצל משביעו רעב )סוכה נב ע"ב(' ,ואף שיש
תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות' ,הפירוש אומרים שלא נאמר זה לגבי כל התאוות,
הפשוט הוא שהתאוה שהעצל מתאוה לנוח מוכיח רבינו שכן הוא בכל התאוות' ,וכן
על משכבו היא תמית אותו ,כי מאנו ידיו ארז"ל )קהלת רבה א ,לד( על כל התאות אין
לעשות מלאכה להתפרנס בה והרי הוא מת אדם מת וחצי תאוותו בידו' ,אם יש לו
ברעב )מצודת דוד שם( ,אבל רבינו מפרש מנה רוצה מאתיים ,ותמיד רוצה להכפיל
שהתאוה עצמה ממיתה' .וכן פסוק )שם יג )דברים כט יח( את ממונו .וכ"כ הרמב"ן
יב( תוחלת ממושכה מחלה לב' ,זה שאדם שמשביעו רעב נאמר לגבי כל התאוות,
חי כל הזמן בתחושה שאינו מצליח לספק וז"ל' :כי נפש האדם הרוה שאיננה מתאוה
רצונותיו זה מכחיש והורס את גופו, לדברים הרעים לה ,כאשר תבא בלבו קצת
וכשאדם הולך אחר תאוותיו בחשבו שיקח התאוה והוא ימלא תאותו אז יוסיף בנפשו
קצת תאוות כדי להרגיע את גופו ,האמת תאוה יתירה ותהיה צמאה מאד לדבר ההוא
היא להיפך ,שהוא נכנס לסיכון יותר גרוע, שאכל או שעשה יותר מבראשונה ,ותתאוה
כי מעכשיו לא יספק אותו רק הליכה עוד לדברים רעים שלא היתה מתאוה להם
גדולה יותר אחר תאוותיו ,התאוה נהיית מתחלה וכו' ,וכיוצא בזה בשאר התאוות,
יותר קשה ,ומעגל זה רק הולך ומחריף, וכענין שהזכירו חכמים )סוכה נב ב( משביעו
אחר הלהוט בבחור במוחש וכנראה רעב מרעיבו שבע .ולכך יאמר הכתוב
חדשות ,שבהתחלה מספק אותו חדשה בהולך בשרירות לבו ,שהוא אם ימלא
תאוות אחר שהולך וככל פשוטה, נפשו בתאוות השרירות והחזקות עליו
חדשה לשמוע להוט הוא ה"נייעס" אשר היא צמאה להם ,יוסיף נפשו הרוה עם
מרעישה וסוערת שתספק את יצריו ,וכן הצמאה ,כי יתאוה ויצמא למה שהיה שבע
ע"ז הדרך ,ההליכה אחר התאוה אינה ממנו וכאשר השביע נפשו בו' ב.
ב .בגמרא )פסחים קיט' :(.ואת כל היקום אשר ברגליהם' )דברים יא ו( ,אמר רבי אלעזר :זה ממונו
של אדם שמעמידו על רגליו ,אחד אמר לי דהטעם שנחשב שהממון ברגלי האדם ולא
בראשו ,כי הממון שיש לו כבר הוא רק ברגליו ,כי בראשו הוא מתאוה להרבה יותר ממה
שיש לו.
ז שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת חיי שרה
נקראו תלמידי חכמים בעולם הזה קצירי מסיימת את התאוה אלא רק מגבירה אותו
ומריעי )נדרים מט ,(:-.מפני שתלמידי חכמים ומגרה יותר ,ולכן 'תאות עצל תמיתנו' כי
וכו' תכלה נפשם בבחינת חולת אהבה לבסוף איננו מגיע למאומה ושואף לעוד
להשתפך נפשם ממש' ועוד ואין תאותו בידו והרי זה גורם
להכחשת הגוף והחלשתו.
להקשות דמאחר שבין בתאוות ]ואין
גשמיות ובין בתאוות רוחניות
בסופו של דבר מגיעים ליד חולי ,א"כ נלך 'נפשי חולת אה בתך'
אחר תאוות ,דנפשי חולת אהבתך זהו 'והנה עד"ז אפשר למצוא בעבודת ה'',
חולי שרוצים להיות בו ,וזה מה שנותן לבוא לחולי התאוה ,נפשי חולת
לעתיד את הנצח נצחים ,משא"כ חולי אהבתך' ,להיות דבר ה' יקר למצוא'
עוה"ז שהוא עולם כלה והחולי רק מסב שקשה למצוא ולהשיג את דבר ה'' ,ואי
ייסורים בלבד[. הגדול שכל ממנו, להסתפק אפשר
מחבירו משיג עומק רום הנעלם מאתו,
'ויחד לבבינו לאה בה וליראה את שמך' וכל השגותיו מאין ואפס נחשב לו כמאמר
'אבל עיקר העבודה הוא ההתקשרות )איוב כח יב( והחכמה מאין תמצא ,כי הוא ית'
אליו ית' בכל מדה ומדה ובכל אין סוף וכן כל השגותיו אין סוף' .דוקא
אופן המתגבר על האדם ,שהרי יצרו של אדם המשיג יותר ברוחניות מרגיש יותר
אדם מתגבר עליו בכל יום )סוכה נב ע"ב( ,ואם חסר בהשגתה ,כשאומרים לילד קטן
אתמול הפילו והתגבר עליו ורוח ה' נחה שהקב"ה אינו גוף ואי אפשר להשיגו הוא
עליו להתקשר בו ית' באותה מדה', אינו מרגיש חסר ,אבל מי שקצת יותר מבין
ולדוגמא גם אם אדם התגבר יום אחד על ומזדהה וחי עם הקב"ה תשוקתו גדלה
מדת אהבה זרה ,תאוה לעולם הזה ,לכבוד, להשיג את הבורא באחוזים בלתי נתפסים
ועד"ז בשאר מדות רעות ,להרע לשני, ל-מה שעוד אפשר להשיג ולדעת ,וככל
להשפיל את השני ,לניצוח ,וכו'' ,אעפ"כ שמשיג יותר משתוקק לעוד יותר ,ועי"ז
מתנקש עליו היצר למחר באופן אחר הוא בא לחולי ,נפשי חולת אהבתך .וכ"כ
ויותר קשה ,ואפי' אם ינצחהו בכל יום בלקוטי תורה )וזאת הברכה צז (.על הכתוב )שיר
בצל שדי ובסתר עליון' על ידי סייעתא השירים ב ה( 'כי חולת אהבה אני' ,וז"ל:
היצר עליו מתחזק דשמיא 'אעפ"כ 'ואהבה בכלות הנפש כזו הוא בחי' חולה,
להפילו ברשתו לעולם' ,כמו שביאר מפני תוחלת ממושכה אשר תמיד נכספה
בפרשת וירא ש'לפי ערך גודל ההשגה וגם כלתה ולא תגיע לזה כל ימי חייה ,ולכן
פרשת חיי שרה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ ח
בלבד ,אלא צריך ליחדה לתשמיש של והעבדות את זה לעומת זה עשה וכו'
כיסוי פי חבית ]וכדו'[ לעולם ,יעו"ש. מהיפוך להיפוך הקטן לפי קטנו והגדול
נמצינו למדים שיחוד היינו שימוש עולמי לפי גדלו' ,כי ההתנגדות צריכה להיות שוה
לדבר זה ,ואם כן זהו גם פירוש הבקשה ערך לכח הקדושה ,וכל פעם שאדם מתגבר
'ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך' על יצרו קונה עוד קנין רוחני ויש לו
שלעולם נשתמש בלבבינו ובכל רגשותינו תוספת נשמה ,ונהיה עי"ז איש יותר חז'
אך ורק לאהבה ויראה את שמך בלבד, ומרומם ולכן מגיע אליו כח היצר חזק
יהודי מתחנן לרבש"ע בבקשה ממך אינני יותר ,וכן לעולם.
רוצה להשתמש ברגשות לשום דבר רק
אליך .לפחות בשעת התפלה ,ולכל הפחות ומבאר רבינו את העצה לכך' :אלא א"כ
מפעם לפעם צריכה לבקוע צעקה מהלב שהתחזק האדם כל כך עד שיצא
'רבש"ע! אני רוצה לאהוב ולירא רק ממך, לחירות מלהשתמש באותה מדה לעצמו
אני לא רוצה שהאהבה והיראה שלי יהיו כלל ,ולא יהנה בה כ"א בהשתמשו
במקומות אחרים' .וכל אחד ימצא בנפשו בעבודת בוראו ית' כמאמר דוד המלך
במה שייך להוריד מדרגה גבוהה כזו ע"ה )תהלים קט כב( ולבי חלל בקרבי ,אז ינוח
לעולם העבודה שלו] .אם זה לא היה אלינו היצר מאתו' .דבר זה שאדם יקח איזה מדה
שייך כלל וכלל בודאי היו משמיטים במשך וייחדה רק לצורך גבוה ,אני לא ישתמש
הדורות בקשה זו מהתפלה ,ולכל הפחות במדת האהבה שלי רק לרבש"ע ,לכאו'
לשאוף לשם ודאי יש לנו שייכות[. הוא מדרגה גבוהה מאד ,אבל כל אחד
מישראל מתפלל על כך כל יום )כדלהלן( ,ואם
'כי במה ילכדנו אם אין לו שום הנאה של כך צריך להיות מודעות שמדה זו נבראה
כלל להשתמש בו לעצמו ואדרבה ונוצרה רק בשביל הבורא ,ולדעת שאם
מצטער כמאמר רז"ל )יבמות קג ע"א( טובתם אכן יתנהג כך 'אז ינוח היצר מאתו'.
של רשעים רעה היא אצל צדיקים' .מי
שאכן מצליח לבטל מדה לרבש"ע באמת, אהבת עולם מבקשים 'ויחד בברכת
אז הוא לא נהנה מזה לרע ,אדם שנתן את לבבינו לאהבה וליראה את
כל מדת אהבתו לרבש"ע אם יאכל מאכל שמך' ,בהלכות מוקצה )סי' שח סכ"ב( מבואר
שלא ראוי לאכלו לא יהנה מכך מאומה. שאסור להשתמש באבן בשבת מפני שהיא
לטעות שלא הרבה עבדו ]ובקאצק מוקצה ,אבל אם יחדה לתשמיש מותר,
בהרגשות כאלו ,ואכ"מ[. ומבואר שם שאין די ליחדה לשבת זו
ט שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת חיי שרה
אם כל עצמם והשתדלותם לזכות גופם 'בנין בית המקדש בימיו' ומדותיו
אלהותו להשראות איבריהם ותכונת 'ואופן זה נקרא בשם גאולה ובנין
יתברך ,אשר בצלם אלקים ברא את האדם, ביהמ"ק בימיו' .להלן מביא
והיכל ה' המה בני ישראל ,ומצינו לרז"ל רבינו את מאמר רז"ל 'כל דור שלא נבנה
)ירושלמי יומא יא ,א( שאמרו כל מי שלא נבנה ביהמ"ק בימיו כאילו נחרב בימיו' ,ומבאר
בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו .והנה רבינו שכאשר אדם משתמש עם מדותיו רק
ימים מורים על בחינת המדות שנקרא לקב"ה ולא לעצמו זהו בנין ביהמ"ק' ,כי
ימים ,וכל מי שלא קישט מלא קומתו הימים נקראים מדות כידוע' ,יום א' מדת
בחינת היכל ה' במדות הקדושים להיות החסד יום ב' מדת הגבורה וכו'' ,ועתה
מרכבה להשראות התגלות אלהותו יתברך נגאל במדה זו מקושי עבודת היצר'.
באמצעות תכונת איבריו המורים על אורות
עליונים ,זהו שלא נבנה בית המקדש בימיו, לכל דבר בעולם יש ו' קצוות ד' צדדים
היינו בבחינת מדותיו ,כאלו נחרב בימיו ומעלה ומטה] ,ובמידע של ימינו זה
ודאי ,וכאשר נתבאר לנו אי"ה במקום אחר נקרא 'תלת מימד' שהוא אורך רוחב וגובה,
וכו' .ואם בני ישראל מתקנים ומישרים ונכפל לב' הצדדים[ ,והטעם ,כי הקב"ה
אורחותם וכו' ,קישוט מלא קומתם מראש ברא את העולם בששת ימי המעשה ,ולכן
ועד עקב נעשה בחינת היכל להשראות זה משתקף בבריאה גם בבחינת המקום,
אלהות ,על דרך הכתוב היכל ה' המה )ירמיה והשבת היא נקודת האמצע והיא מתבטאת
ז ,ד( ,כלומר שבונים בית המקדש עם בחינת בנקודת ועצם הדבר .וגם בעולם הנגינה יש
ימיהם ,המה מדותיהם הקדושים כנ"ל'. שבע תוים ,בחינות שש ושבע מוטבעים
בכל דבר בבריאה ,ומכל דבר ניתן ללמוד
והאריך בזה במקומות אחרים )בפר' תרומה דברים נוספים על בחינות אלו .וגם באדם
ודברים( ,שבנין המשכן הוא בנין עצמו יש ו' מדות ונקודת ההתגלות ,ובנין
קומת השכינה וכל אחד ואחד מישראל יש בית המקדש בימי האדם היינו שבונה את
לו אחיזה בה ,וכל מה שבונה בבחינה בית המקדש במדותיו.
אצלו ניתקן דוגמתו בקומתה ,אם יד יד
ואם רגל רגל ואם עין עין ,יעו"ש] .ומקור ענין זה מובא גם באור המאיר )וישלח ד"ה
הדברים בתיקוני זוהר )תקון ע קלב (.המבאר ויבוא חמור( ,וז"ל' :זאת עבודת עם בני
בהרחבה איך כל איברי האדם מכוונים ישראל להשליך ולדחות מבחינת מלא
כנגד המשכן וכל אשר בו ,יעו"ש[. קומתם לבלתי יאחז בהם מגע נכרים ,כי
פרשת חיי שרה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ י
עונותיו ילכדונו אפילו בעשירי באחד הוא באדם היצר התלבשות ועיקר
ומאה ממילא הימים הראשונים יפלו ,פי' במדותיו ,שכל המדות רעות
כל מה שנתגבר על היצר עד אותו פעם קנאה תאוה וכבוד וכו' נכללות בז' מדות
בשכל הנעלם ורוח הקודש' ,רוח הקודש חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות,
היינו שכאשר אדם זכה ועבד על עצמו הרי וכל עוד שאין אדם מתקן מדותיו לא נבנה
הוא מקבל עוד השגה ושכל ורוחניות ,וזהו בית המקדש בימיו ,בשבעת המדות שהם
רוח הקודש ,במבט שטחי רוח הקודש זהו שבעת ימי הבנין ,הרי זה כאילו נחרב
הגדת עתידות או לראות ממרחקים וכדו', בימיו ,מדותיו עדיין בחורבן ובגלות,
אבל האמת היא שרוח הקודש זהו תוספת וכאשר כובש את מדותיו ומחזירם לבורא
חלקי נשמה ,וכל אחד שיושב ולומד יש לו הרי הוא גואלם ובונה את בית המקדש.
שייכות עם רוח הקודש ,שמתווספת לו רוח וכשם שביציאת מצרים על ידי ששש מאות
קדושה] ,אלא שיש מושג שאדם מתרומם אלף פרטי בני ישראל נגאלו בחלק הפרטי
לכזה רמה גבוהה שהטבע פחות עומד שלהם בזה ומזה נעשה גאולת מצרים
ומסתיר לנגד עיניו ,ומכאן נופצה הטעות הכללית ,יצי"מ של כלל ישראל זהו יצי"מ
שזהו כל המהות של רוח הקודש[. של שש מאות אלף פרטיים ,שכאשר שש
מאות אלף פרטיים כל אחד מגיע לנקודת
ואף אדם כזה 'הכל הכניס בקליפה באותו
הגאולה נעשה יצי"מ כללית ,כמו"כ כל
פעם ותקומה לא היתה לו באותו
אחד שמוציא את עצמו מהגלות הפרטית
השכל ותגבורת הראשון שבתחילה עמד
שלו הרי זה חלק מהגאולה ,הוא מביא
כנגד היצר' ,הכח של אתמול שעזר לו
גאולה לעולם ,כי הוא משנה את כל
להתגבר וכבר נהיה חלק ממנו' ,באותו
הבריאה ומקדם את הגאולה הכוללת.
התגברות ועצת ה' ,שהרי עכשיו אחרי
ועד"ז בכל גאולה של אדם פרטי ,כל מדה
ידיעתו גדול העצה ותושיה והמשיל על
ומדה שהוא גואל מהרע ומשתמש בה רק
עצמו את היצה"ר לשמוע אליו ,הכניס
לעבודת הבורא הרי זה מקרב את גאולה
נצוצי קדושה אלו ג"כ בקליפה' .היה חייל
הכללית שלו עצמו.
שהיה לו זכרון פנומנלי שזכר הכל ,הוא
עבד במודיעין ,ובמלחמת יום הכיפורים
הוא נפל בשבי ,ותוך כמה ימים ידעו 'הימים הראשונים יפלו'
במדינה שמוכרח להיות שהוא חי ,לפי 'וכל עוד שאין הגאולה תהיה לו היצר
תגובות צבא הסורי הבינו שמוכרח להיות מתחבט עליו ,ואין שום חילוק בין
שהוא חי והוא סיפר להם חלק מהמידע. פעם לשתים למאה פעמים ואם ח"ו
יא שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת חיי שרה
הקדושה שלו] ,וכמשל הנ"ל שבשעת כמו"כ אדם שיודע יותר הנזק בעצם הרבה
השבי הגנרל שבוי עם כל מעלותיו ,וכאשר יותר גדול כשנופל ,הקליפה ניזונית וחיה
ייצא מהשבי חוזר הוא למדרגתו הנעלית[. מרוחניות ,והרבה פעמים היא מעדיפה
להתלבש דוקא על ת"ח ,כי מהקצת שהיא
ואף לולא הסבר זה ,פשוט וברור שאין
תקבל מהת"ח היא תקבל הרבה יותר חיות
אדם יכול לומר שא"כ לא אלמד
מהרבה מאדם אחר.
הרבה ולא אתעלה וכו' כדי שלא יהיה
לסטרא אחרא יניקה גדולה ממני ,כי כל וצ"ע מדברי האור החיים הקדוש )ויחי מז כט(
אדם צריך ומוכרח למלאות את חלקי שכתב 'שכל ניצוץ שזכה ביומו הנה
הנשמה השייכים לו .אבל בהסבר זה מובן הוא רחוק מההפסד הגם שירשיע אדם
עוד יותר ,שככל שהאדם לומד ומתעלה אחריו' ,שלא כדברי רבינו שכל ניצוצי
בעבודת ה' ,בסופו של דבר יזכה לכל הקדושה נכנסים לקליפה כשממשיל יצר
ניצוצי הקדושה וחלקי נשמתו. הרע עליו .וי"ל דהאור החיים מיירי ביחס
לקבלת השכר בעולם האמת ,שבזה לא
'ואיככה יוכל להעל משחת חיות הנ"ל
)ח"ב קנ(:-. נאבד מאומה ,וכדאי' בזוה"ק
באותה עצה עצמה כארז"ל
'דאפילו איהו חייבא יתיר והרהר תשובה
)ברכות ה ע"ב( אין חבוש מתיר עצמו ,אלא
ולא יכיל למעבד תשובה ומית ,האי בודאי
א"כ בתוקף הגבורה וקדושה יתירה
מקבל עונשא על דאזיל בלא תשובה ,לבתר
שמעולם לא היה לו או אז יכנע' .הדרך
ההוא רעותא דשוי למעבד תשובה לא
היחידה לצאת מהרע הוא ע"י שישתמש
אעדיאת מקמי מלכא עלאה וקודשא בריך
האדם בכוחות שמעולם לא השתמש בהם
הוא אתקין לההוא חייבא דוכתא במדורא
עדיין ,והוא הנקרא בספה"ק מסירות נפש,
דשאול ותמן מצפצפא תשובה ,דהא ההוא
נקודת הלב ,בחילא סגי ,וכו' ,כוחות שאף
רעותא נחית מקמי קודשא בריך הוא ותבר
פעם לא היה בשליטה של הרע משתמש
כל גזיזין דתרעי מדורי גיהנם ומטי לההוא
עם משהו יותר חזק.
אתר דההוא חייבא תמן ובטש ביה ואתער
'וזהו ארז"ל )ירושלמי יומא פ"א ה"א בשינוי( כל וכדין כמלקדמין, רעותא ההוא ליה
דור שלא נבנה בהמ"ק בימיו כאלו מצפצפא ההיא נשמתא לסלקא מגו מדורא
נחרב בימיו ופי' לא נבנה בה"מ כמבואר דשאול ולית רעותא טבא דיתאביד מקמי
לעיל ,שכל שלא נבנה בנין המדות שהם מלכא קדישא' ,ואילו רבינו מיירי ביחס
הימים של האדם הרי זה כאילו נחרת בית ל-מה שנכנס לקליפה לפני שעושה תשובה
המקדש 'וכיון שלא נבנה והיצר מפילו ולפני שנטהר ,שבזה מכניס את כל ניצוצי
פרשת חיי שרה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ יב
יבוא לחורבן .ועל כך נותן רבינו עצה: ממילא נחרב שהרי מכניס נצוצי הקדושה
'אבל כללא דמילתא היא האמונה במה בקליפה ר"ל ,בהתגבר היצר על חיות
שאין עין רואה ואין האזן שומעת ואין הקדש אשר נחה עליו תמול ושלשום
שום שכל משיג ונשגב ה' לבדו ,ואח"כ להנצל ממנו .וכיון שמתגבר עליו לעת
התחזקות היראה ,וממילא תחול אחר כזאת ממילא צריך לחפש להתחזק באופן
האמונה כי שניהם דבר אחד ואחדות אחר בעצה וגבורה למלחמה שהרי לא
פשוט' .אי' בזוה"ק ג )ח"א נט' (.כל בר נש נשקט היצר בעצת ה' כתמול שלשום'.
דדחיל ליה לקודשא בריך הוא שריא עמיה ובזה יובן עומק מה שאמר החידושי הרי"מ
מהימנותא כדקא יאות ,דהא ההוא בר נש על דברי השו"ע )או"ח סי' א ס"ג( ש'ראוי לכל
שלים בפולחנא דמריה ,ומאן דלא שריא ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן
ביה דחלא דמריה לא שרייא עמיה בית המקדש' ,וכי למי שאינו ירא שמים
מהימנותא' ,ויליף רבינו מזה שהאמונה אינו ראוי ,ואמר החידושי הרי"מ ,שמי
והיראה חד ,ולכן גם אחר האמונה תחול שאינו ירא שמים יש לו מקודם להיות מיצר
התחזקות היראה. ודואג על חורבן עצמו ,שאין זה רק אימרה
עם חריפות קוצקאית בלבד ,אלא כן הוא
הדבר כי ספירת המלכות שהיא וטעם האמת ,שמי שאין נוגע לו חורבן הבית,
הספירה האחרונה יש לה כמה
הוא אינו מזדעק 'גלה כבוד מלכותך' ,לא
שמות וביטויים בעבודה ,ואמונה ויראה
מפריעה לו איך זה שעדיין הקליפה שולטת
שניהם במדת המלכות ,כשם שהעמידה
בעולם ולא הקדושה ,פירושו של דבר
לפני מלך שבידו להמית ולהחיות מעוררת
שהוא נמצא בשבי הרע ,ויש לו להיות
יראה ,כמו"כ כשהאדם חש שכל חיותו
מיצר ודואג על חורבן עצמו -שליטת הרע
וקיומו בכל רגע ממלכות ה' יש לו יראה
על מדותיו ורגשותיו.
גדולה מאד ,והאופן שאפשר לחוש כך הוא
האמונה והיראה שניהם דבר אחד
ע"י האמונה ,ולכן מלכות אמונה ויראה
ומביאים להתקשרות המדות אליו יתברך
כחדא אזלין.
ובעומק יותר הדבר היחיד שקיים הוא עד כאן נתבאר :א' אדם צריך להביא כל
מלכותו יתברך ,ולכן נקראת מדותיו לרבש"ע ,וזה עבודה גדולה,
המלכות בזוהר ובספרי חסידות 'זאת', ב' כשאדם לא נותן כל מדותיו לרבש"ע
ג .במ"מ הנדפסים ציינו לזוהר ח"א יא ע"ב ,ונראה יותר שכוונת רבינו לזוהר המצויין בפנים.
יג שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת חיי שרה
בספרו שכאשר הרה"ק הר"ר משה'ניו )וירא תרל"ג תרל"ד ועוד( וכמ"ש בשפת אמת
מבאיאן ז"ל נכנס לאמרי אמת שאל אותו בשם החידושי הרי"מ שמלכות שמים
כמה שאלות על ספר מאיר עיני הגולה, נקראת זאת ,בעבור כי אין לשום דבר חיות
וכשיצא שאלו אותו למה לא דיבר עם רק מנקודה זאת הפנימיות ,ואין שום דבר
האמרי אמת בלימוד ,ואמר שאכן הוא הכין לבד זה] .ובל"א "דאהס איז דאהס"[ ,כי
כל מיני שאלות בלימוד לשאול את האמרי באמת מלכות שמים זה הדבר היחיד שניתן
אמת ,אבל כשנכנס אצלו נפל אליו פחד לומר עליו אשר הוא זה ,כל הדברים שאנו
ופרח ממנו כל מה שהכין בלימוד .צדיקים רואים אין זה הדברים לאמיתתם גם
שהיו מחוברים כל הזמן לה' ויראו ממנו זה בגשמיות ,כי הדבר בעצמו הוא אטומים
הקרין על כל סביבתם. וכו' שלא ניתן כלל לראותם אפילו
החלקיקים העל וגם במיקרוסקופ,
'וזהו המביא התקשרות בו ית' בכל מדה האטומיים הבלתי נראים לא ניתן לומר
ומדה' .היראה והאמונה מביאים שזה הדבר ,כי הם צריכים למלכות ה'
התקשרות להשי"ת בכל המדות ,ונמצא שתחיה אותם ותקיימם ,ונמצא שהדבר
שהיראה והאמונה הם השער שדרכם היחיד שניתן לומר עליו "זאת" שזה הדבר
מוציא האדם את כל מדותיו מהמאסר' .כי זה רק מלכות ה' .וכשאדם מאמין בזה
דברים אלו המה העומדים ברומו של באמונה אמיתית שהקב"ה הוא הכל ,הרי
עולם ומשברים כל התאות וכל הקליפות מביא את הקב"ה לעולם ,וזהו מלכות,
ובהתגבר אלו על עצמו' האמונה והיראה דהרי מלכות הוא שהמלך מתגלה בעם.
'יתפרדו כל פועלי און כהמס דונג מפני
אש ויהיה מושל ברוחו מלכד )משלי טז לב('. וביראה ואמונה יש דרגות אין סוף ,הרי
האמת שלכל אחד יש הן אמונה
'וזהו ואברהם זקן בא בימים ,פי' במדות, והן יראת שמים ,גם אלו שמתלוננים שאין
בא אל הזקנה ,ופי' הזקנה הוא להם יראת שמים בודאי שיש להם יראת
בטול הילדות והשחרות הבל כדרך העולם שמים ,שהרי אם אין להם יראת שמים מה
הגשמי מרוב השתמשו בחושיו כל ימיו איכפת להם שאין להם יראת שמים ,אלא
בזקנתו מתבטלים וכל המשתמש יותר שאין היראת שמים מצליחה להתפשט
קופצת עליו זקנה יותר ,כן דרך ה' אחרי ולהתרחב .ומאידך היו אנשים שרעדו ממש
התגברו במדותיו להשתמש לעבודתו ית' מיראת ה' שעליהם ,והיו צדיקים בדורות
ולא לשום הנאת עצמו כלל יוצא מן עברו שהקרינו מיראתם על כל מי שהיה
המדות ומתבטלים להתקשר בו ית' תמיד בסביבתם ,הרה"ח ר' משה שיינפלד מספר
פרשת חיי שרה | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ יד
מעשר ,ולכן גם אמונה ויראה השייכים בלי שום הפסק רגע .וזהו וה' ברך את
למדת המלכות כנ"ל נקראים ג"כ מעשר, אברהם בכל ,כי ההתקשרות נקרא כל
]ולכן מצינו שמעשר מסוגל ליראת שמים, שהוא כולל שנים לאחד ,וכמאמר )דהי"א כט
כדכתיב ביה )דברים יד כג( 'למען תלמד יא( כי כל בשמים ובארץ כידוע )עיין זח"א לא
ליראה' ובכ"מ[ ,וד' אותיות שם הוי"ה ע"א( .מדת היסוד היא המדה שלפני מדת
מחולקים לי' ספירות ,ו' הוא ו' המדות וה' המלכות ,ובפסוק 'לך ה' הגדולה' וגו' שבו
אחרונה מדת המלכות .ומבאר רבינו את מבוארים כל המדות נקראת מדת היסוד
הכתוב 'ויתן לו מעשר מכל' שמדת 'כל' ,כי מדת היסוד הוא מדת ההתקשרות,
המלכות נותנת ויוצרת חיבור למדת היסוד מדת היסוד מקשרת כל הספירות ,יוסף
הנקראת כל ,שהאמונה והיראה השייכים הצדיק קישר את כל אחיו ,וכל קשר בין
למדת המלכות זה השער לעלות למדת אדם לעולם ובין בינו לבין עצמו מתי
היסוד שעושה התכללות בכל המדות לאהוב ומתי לירא וכו' הכל ע"י מדת
שישתמשו עמם רק לעבודת ה' ,וככל היסוד ,ונקראת כל מלשון התכללות.
שאדם מאמין באמונה שלימה בהשי"ת וחי
חיי אמונה שלימה ויחד עם זה יש לו יראה 'ואמר המדרש בשביל המעשרות שנאמר
ההולכת יחד עם האמונה כך הוא זוכה ויתן לו מעשר מכל כי ידוע הוא
שמדותיו יהיו מקושרים להשי"ת ,ובא שהיראה נקרא מעשר )עיין ת"ז ת' יז לא ע"א(
בימים ביומין עילאין] .ואין לחשוב שדבר שהיא ה' אחרונה )עי' זח"ג כט ע"א( ,והוא
זה קורה בבת אחת ,וכנ"ל ,עבודת האמונה מעשר מכל פי' מעשר מן ההתקשרות
והיראה יכולה לארוך זמן רב ,שבוע ,ז' כידוע ומן היראה והאמונה זכה אל
חדשים ,ז' שנים ,וכו'[. ההתקשרות כנ"ל'.
והשי"ת יפתח לנו את שערי אמונה ויראה, מדת המלכות היא הספירה העשירית ולכן
ונוכל לעבדו בלבב שלם. היא נקראת מעשר שהוא אחד
