gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: בארה של תורה · Be'ara Shel Torah

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫חיי שרה‬ ‫העלון יו"ל ע"י מוסדות "דרכי תורה" ‪ -‬רחובות‬ ‫‪054-8410805‬‬ ‫לע"נ יחיאל בן סעדיה שעירי ז"ל | גליה בת עובדיה אהרוני ע"ה‬ ‫גליון ‪959‬‬ ‫אריאלה חיה בת אהובה רוזנפלד ע"ה | אביבה בת שושנה ישראלי ע"ה‬ ‫ממנו – דומה לו כקיתון של חרס! קל וחומר שאין להיכנס לשעבוד שאין לו קצבה‬ ‫מול אדם רשע‪.‬‬ ‫פי שמונים מהמחיר‪ :‬העסקה היקרה בהיסטוריה שהצילה את מערת המכפלה‬ ‫ה‪ .‬מניעת ערעורים עתידיים‬ ‫האומות הם בבחינת "פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר"‪ ,‬וכל מעשי החסד שלהם‬ ‫במשא ומתן בין אברהם אבינו לעפרון החיתי על רכישת מערת המכפלה‪ ,‬לכאורה‬ ‫נועדו להתפאר ולהתייהר‪ .‬לכן‪ ,‬אילו הייתה המערה ניתנת במתנה‪ ,‬היה חשש כבד‬ ‫מתגלה עפרון כנדיב לב יוצא דופן ומציע לאברהם את השדה ואת המערה במתנת‬ ‫שלאחר זמן יתחרט עפרון ויחפש תואנות לבטל את המתנה בטענות של "טעות"‬ ‫חינם‪" :‬השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה"‪ .‬אולם אברהם אבינו דוחה את‬ ‫או "אונס" (בדיוק כפי שנהג לבן הארמי שהחליף את משכורתו של יעקב עשרת‬ ‫ההצעה מכל וכל ומתעקש לשלם עליה "בכסף מלא"‪.‬‬ ‫מונים)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר עפרון מקבל תמורה מלאה במטבע קשה – "כסף‬ ‫מרן ה"סטייפלער" הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל בספרו "ברכת פרץ"‪,‬‬ ‫קנטרין עובר לסוחר" – תם הסיפור; הוא לא יוכל לערער על המכירה‪ ,‬שהרי‬ ‫פורש יריעה רחבה ומעמיקה ומבאר חמישה טעמים יסודיים – הלכתיים‪ ,‬מוסריים‬ ‫אם ירצה לבטלה ייאלץ להחזיר את סכום העתק שקיבל‪ ,‬ובכך לא ירוויח דבר‬ ‫ומעשיים – מדוע סירב אברהם לקבל את המערה במתנה והתעקש לשלם עבורה‬ ‫מרמאותו‪.‬‬ ‫טבין ותקילין‪:‬‬ ‫כאן מוסיף ה"סטייפלער" חישוב מדהים המוכיח עד כמה היה המחיר שדרש עפרון‬ ‫א‪ .‬שמירה על כבוד שמיים וההבטחה האלוקית‬ ‫מופקע ודמיוני‪:‬‬ ‫כאשר ניצח אברהם אבינו במלחמת המלכים‪ ,‬הציע לו מלך סדום לקחת את‬ ‫יעקב אבינו קנה לימים חלקת שדה בשכם ב"מאה קשיטה" – שלפי רש"י והגמרא‬ ‫הרכוש לעצמו‪ ,‬ואברהם נשבע‪" :‬הרימותי ידי אל ה'‪ ...‬ולא תאמר אני העשרתי את‬ ‫(ראש השנה כ"ו ע"א) הן מאה מעות‪ .‬בכל שקל יש עשרים גרה‪ ,‬שהן עשרים‬ ‫אברהם"‪ .‬כפי שמבאר רש"י שם‪ ,‬הקב"ה הבטיח לאברהם עושר‪ ,‬ואברהם הקפיד‬ ‫מעות‪ .‬נמצא ש"מאה קשיטה" (מאה מעות) שוות בסך הכל חמישה שקלים!‬ ‫ששום אדם לא יוכל לזקוף לזכות עצמו את העושר והברכה שהגיעו לו מאת ה'‪.‬‬ ‫ומאחר שסתם "שדה" במקרא הוא בעל מידה קבועה ודומה‪ ,‬הרי שעפרון שדרש‬ ‫מאותו טעם בדיוק‪ ,‬סירב אברהם לקבל מעפרון מתנה כה חשובה כנחלת קבורה‬ ‫על שדהו ‪ 400‬שקל כסף‪ ,‬גבה מאברהם אבינו סכום דמיוני של פי שמונים(!)‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬כדי שהברכה תישאר נקייה ומיוחסת אך ורק לבורא עולם‪.‬‬ ‫מהמחיר הריאלי ששילם יעקב אבינו על שדה דומה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשש הלכתי בכשרות הקניין‪" :‬צדיק קבור בקבר שאינו שלו"‬ ‫ואף על פי כן‪ ,‬אברהם אבינו שילם את המחיר המופקע הזה בשמחה וללא ויכוח‪.‬‬ ‫מבחינה הלכתית‪ ,‬מתנה שניתנת שלא בלב שלם‪ ,‬אלא רק מתוך מחשבה והנחה‬ ‫הכל היה לטובה‪ ,‬כדי לנעול את העסקה הרמטית‪ ,‬באופן שעפרון לעולם לא יעלה‬ ‫שהמקבל יתבייש וישלם עליה לבסוף – ישנם מצבים שבהם אינה נחשבת מתנה‬ ‫על דעתו להחזיר סכום אסטרונומי שכזה‪ ,‬והקניין על מערת המכפלה יישאר שריר‬ ‫כלל ואינה קונה! (כפי שמצינו במסכת בכורות דף נ"א ע"ב‪ ,‬שלעיתים אומרים‬ ‫וקיים לנצח ללא שום פתח לערעור‪.‬‬ ‫למי שקיבל על דעת כן‪" :‬מדעם ביש עבדת" – מעשה רע עשית‪ ,‬והפדיון אינו‬ ‫חל)‪ .‬אברהם אבינו ידע שישנה הקפדה עצומה שצדיק ייקבר בקבר השייך לו בדין‬ ‫החיבור שלא נפסק‪ :‬הסוד המופלא שבין קידושי אישה לקניין מערת המכפלה‬ ‫גמור‪ ,‬וכמאמר הגמרא (בבא בתרא קי"ב ע"א) שחששו ממצב שבו "נמצא צדיק‬ ‫קבור בקבר שאינו שלו"‪ .‬אילו היה מקבל את המערה כ"מתנה" מהשפה ולחוץ של‬ ‫בתחילת מסכת קידושין למדו חז"ל שאישה מתקדשת בכסף מ"גזירה שווה" של‬ ‫עפרון‪ ,‬היה מתעורר ספק בעצם הבעלות על הקבר‪.‬‬ ‫המילים "קיחה‪-‬קיחה" משדה עפרון‪ .‬בקידושי אישה נאמר‪" :‬כי יקח איש אשה"‪,‬‬ ‫ג‪ .‬איסור הנאה מ"רע עין"‬ ‫וברכישת מערת המכפלה אמר אברהם לעפרון‪" :‬נתתי כסף השדה קח ממני"‪.‬‬ ‫אדם שנותן מתנה מתוך בושה ולחץ חברתי ולא מתוך נדיבות לב אמיתית‪ ,‬אסור‬ ‫הקשר ההלכתי הזה מעורר תמיהה גדולה‪ :‬מהו הקשר הפנימי והמהותי שבין‬ ‫לקבל ממנו‪ ,‬כפי שהזהיר שלמה המלך במשלי‪" :‬אל תלחם את לחם רע עין"‪.‬‬ ‫שמחת קידושי חתן וכלה לבין רכישת חלקת הקבר מיד עפרון החיתי? הרי ידוע‬ ‫חז"ל במדרש רבה דרשו על עפרון את הפסוק "נבהל להון איש רע עין"‪ ,‬וה"בעל‬ ‫שלכל גזירה שווה בתורה ישנה שייכות עמוקה בתוכן של שני העניינים!‬ ‫הטורים" מביא רמז מופלא‪ :‬כאשר אברהם שוקל לעפרון את הכסף‪ ,‬שמו נכתב‬ ‫בספרו "ארץ צבי"‪ ,‬חושף רבי אריה צבי פרומר זצ"ל הגאון מקוז'יגלוב נקודה‬ ‫בתורה חסר אות ו' – "לעפרן" – שעולה בגימטריה מדויקת "רע עין" (‪.)390‬‬ ‫מרגשת ומעמיקה עד מאוד‪ ,‬שמאירה באור חדש לחלוטין את התעקשותו של‬ ‫מאדם כזה‪ ,‬שנתינתו אינה שלמה‪ ,‬אין לקבל מתנות כלל‪.‬‬ ‫אברהם אבינו לקנות את השדה‪:‬‬ ‫ד‪ .‬שמירה על חירות רוחנית ועוצמת ההשפעה על הרבים‬ ‫על פי דין‪ ,‬פטירתה של האישה קוטעת ומפסיקה את החיבור שבין הבעל לאשתו‪.‬‬ ‫כאשר אדם מקבל טובה מחברו‪ ,‬הוא הופך להיות משועבד לו כ"בעל חוב"‪ ,‬וחובה‬ ‫אולם אברהם אבינו‪ ,‬שחי עם שרה אמנו חיי קדושה ושותפות של אמונה במשך‬ ‫עליו להשיב לו טובה גדולה יותר‪ .‬חז"ל בבראשית רבה (פרשה ל"ח) ניסחו זאת‬ ‫עשרות שנים‪ ,‬לא רצה שהקשר והחיבור ביניהם ייפסקו עם פטירתה; הוא ביקש‬ ‫בחריפות‪" :‬אם קדמך חברך בעדשים – קדמנו בבשר"‪ ,‬משום שהוא גמל עליך‬ ‫דרך רוחנית להמשיך את החיבור המיוחד עם שרה גם לאחר הסתלקותה מן העולם‪.‬‬ ‫חסד ראשון‪ .‬ממילא‪ ,‬אם נותן המתנה הוא איש רע כעפרון‪ ,‬הוא עלול לתבוע‬ ‫כיצד ניתן ליצור חיבור שכזה? כאן מביא ה"ארץ צבי" יסוד מופלא מתורת‬ ‫בעתיד תמורה בלתי פוסקת ולמרר את חיי המקבל בדרישות שאין להן שיעור‪.‬‬ ‫החסידות והקבלה‪ ,‬המבואר בספר הקדוש "שער התפילה" (לרבי חיים מטשרנוביץ‪,‬‬ ‫מבחינה רוחנית‪ ,‬מדגיש ה"סטייפלער"‪ ,‬אסור לעובד ה' לשעבד את עצמו בחובת‬ ‫בעל ה"באר מים חיים")‪ :‬בהלכות תחומין בשבת נפסק כי "הבהמה והכלים כרגלי‬ ‫הכרת הטובה לאדם זר‪ ,‬שכן שעבוד נפשי זה מפריע לעבודת הבורא ופוגע בכוח‬ ‫הבעלים" – כלומר‪ ,‬חפציו של האדם מוגדרים הלכתית כקשורים למקומו של‬ ‫ההשפעה הרוחנית שלו על הרבים‪ .‬הגמרא בסנהדרין (נ"ב ע"ב) ממחישה זאת‬ ‫האדם עצמו‪ .‬מדוע? משום שברגע שאדם קונה חפץ או שדה בקניין גמור‪ ,‬חלק‬ ‫היטב‪ :‬תלמיד חכם בעיני עם הארץ דומה בתחילה ככלי של זהב‪ ,‬אך ברגע שנהנה‬ ‫ורדה בת סאלם אברהם ע"ה‬ ‫שמחה בת חונצה עזרי ע"ה‬ ‫שמעון בן שלום הלוי‬ ‫יעקב בן ליזה חלפון ז"ל‬ ‫אלברט בן אסתר חזן ז"ל‬ ‫ליזה בת גאולה ע"ה‬ ‫אילן בן מזל וזכריה נוה ז"ל‬ ‫צנעני ז"ל‬ ‫רחל בת מרדכי אריה ברזל ז"ל‬ ‫אליהו בן אסתר ומרדכי ז"ל‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫אדם שעמל בתורה בהתמדה במשך מאה ועשרים שנה‪ ,‬אם ביטל לילה אחד בלבד‬ ‫מנפשו‪ ,‬רוחו ונשמתו (נר"נ) מתפשט ושורה בתוך הקניינים שלו! הרכוש של‬ ‫מתוכן – כבר איבד את זכותו לכתר תורה‪.‬‬ ‫האדם אינו רק נכס חיצוני‪ ,‬אלא הופך להיות שלוחה שמחוברת לחלק מנשמתו‪.‬‬ ‫כאן מתעוררת שאלה מתבקשת‪ :‬אם מאה ועשרים שנות התמדה פחות לילה אחד‬ ‫מתוך ההבנה העמוקה הזו‪ ,‬התעקש אברהם אבינו לקנות את מערת המכפלה‬ ‫אינן מספיקות‪ ,‬כיצד יזכה לכתר תורה אדם שנגזרו עליו רק שבעים שנות חיים?‬ ‫ב"כסף מלא" ובקניין גמור וחלוט‪ .‬כאשר השדה הפך לקניינו הבלעדי של אברהם‪,‬‬ ‫הרב שפירא מביא על כך יישוב נפלא ומאיר עיניים בשם הגאון רבי אהרן קוטלר‪:‬‬ ‫התפשטה נשמתו של אברהם אבינו לתוך אדמת המערה‪ .‬ממילא‪ ,‬ברגע שגופה‬ ‫הזכייה בכתר תורה אינה נמדדת בכמות השנים המוחלטת‪ ,‬אלא בשאלה האם‬ ‫הקדוש של שרה אמנו נטמן בתוך האדמה הזו – שבה שרויה ומתפשטת נשמתו‬ ‫האדם מיצה את כל חייו וזמנו שניתנו לו‪ .‬אדם שמנצל את מלוא הזמן שהוקצב‬ ‫של אברהם – נוצר שוב חיבור ממשי ועמוק בין אברהם לשרה!‬ ‫לו משמיים בשלמות – זוכה ל"כתר שלם"‪ .‬בשמים לא מבדילים בין "כתר גדול"‬ ‫מעתה‪ ,‬מתבארת הגזירה שווה "קיחה‪-‬קיחה" באור יקרות‪ :‬קנין שדה עפרון לא‬ ‫של מאה ועשרים שנה לבין "כתר קטן" של שבעים שנה; המבחן היחיד הוא האם‬ ‫היה עסקת נדל"ן גרידא לרכישת חלקת קבר‪ ,‬אלא פעולה שכל תכליתה ומטרתה‬ ‫הכתר שלם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המבטל ולו לילה אחד מתוך הזמן שניתן לו‪ ,‬פוגם בכתרו‪.‬‬ ‫המכוונת הייתה חיבור איש ואישה – המשך הקשר הנצחי בין אברהם לשרה‪.‬‬ ‫כתר כזה הוא כתר עם קרע – וכתר פגום וקרוע אינו כתר כלל‪ .‬גם כאשר נדמה‬ ‫לכן בדיוק לומדת התורה את דין קידושי אישה מקניין מערת המכפלה‪ ,‬ללמדנו‬ ‫שישנם "חשבונות" מוצדקים לבטל קביעות לפי שעה‪ ,‬יש לדעת שהדבר פוגם‬ ‫ששניהם עניין אחד הם‪ :‬יצירת חיבור קדוש ושלם בין איש לאשתו‪.‬‬ ‫בשלמות הכתר ומעכב את האדם מגדלות בתורה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬רובד פנימי ועמוק עוד יותר טמון בהפסקת קביעות התורה‪ .‬בפירוש הגר"א‬ ‫כתר ללא קרע‪ :‬סודה של קביעות בתורה‬ ‫לסידור על המילים ְ"ו ַח ֵיּי עוֹ לָ ם נָ ַטע ְּבתוֹ כֵ נוּ "‪ ,‬מבאר הגר"א כי הדברים אמורים על‬ ‫א‪ .‬אחד הרגעים המרגשים בפרשתנו הוא רגע המפגש הראשון בין יצחק אבינו‬ ‫תורה שבעל פה‪ ,‬הנטועה מראש בליבו של כל יהודי‪ .‬כאשר אדם לומד תורה‪ ,‬אין‬ ‫לרבקה אמנו‪ ,‬לאחר מסעו הארוך של אליעזר לחרן‪ ,‬כפי שמתאר הפסוק‪"ְ :‬ויִ ְצ ָחק‬ ‫הוא מכניס לליבו דבר חדש מבחוץ‪ ,‬אלא חושף ומוציא אל הפועל את מה שכבר‬ ‫ָּבא ִמ ּבוֹ א ְּב ֵאר לַ ַחי רֹ ִאי" (בראשית כ"ד‪ ,‬ס"ב)‪ .‬לכאורה‪ ,‬לפנינו פרט טכני בלבד‬ ‫נטוע בתוכו‪ .‬ממילא‪ ,‬כאשר אדם מבטל מתלמודו ועוסק בדברים בטלים‪ ,‬אין הוא‬ ‫המתאר מאיזה כיוון הגיע יצחק אל השדה‪ ,‬אולם רבנו אברהם בן הרמב"ם חושף‬ ‫רק מפסיד לימוד חדש – אלא הוא עוקר בפועל את התורה שכבר נטועה בליבו‪.‬‬ ‫במילים אלו שיעור מאלף לדורות‪.‬‬ ‫"כי‬ ‫דבר זה מפורש במדרש תנחומא (ריש פרשת וארא) על הפסוק בקהלת‪ִּ :‬‬ ‫יצחק אבינו היה רגיל להתנתק ממקום מושבו ולצאת אל המדבר‪ ,‬אל "באר לחי‬ ‫ָהעֹ ׁ ֶשק יְ הוֹ לֵ ל ָחכָ ם ִו ַיא ֵּבד ֶאת לֵ ב ַמ ָּתנָ ה"‪ .‬כאשר החכם מתפזר לעיסוקים מרובים‬ ‫ראי"‪ ,‬כדי להתבודד בדבקות ובשיח של עבודת ה'‪ ,‬ולאחר שהות קצרה היה שב‬ ‫או לענייני היצר‪ ,‬הם מערבבים את דעתו ומשכחים ממנו את החכמה‪ ,‬עד שהוא‬ ‫לביתו‪ .‬התורה מדגישה בפנינו כי המפגש עם שיירת אליעזר ורבקה התרחש‬ ‫מאבד את ה"לב מתנה" – הלב שקיבל את התורה במתנה‪ .‬המדרש מביא כדוגמה‬ ‫אך ורק בזמן חזרתו של יצחק מן הבאר‪ ,‬ולא בעת צאתו אליה‪ .‬מדוע חשוב כל‬ ‫מבהילה את שלמה המלך ע"ה‪ :‬שלמה זכה לקבל מהקב"ה "לב של תורה" במתנה‪.‬‬ ‫כך לדעת זאת? כדי ללמד את עמלי התורה מוסר גדול‪ :‬יצחק לא קיצר את סדר‬ ‫ואף על פי כן‪ ,‬משום שהרבה לו נשים וסוסים מעבר למה שהיה נחוץ לו‪ ,‬גרם הדבר‬ ‫עבודתו ולא שב על עקבותיו לכבוד בואה של כלתו‪ .‬אילו היו רבקה ואליעזר‬ ‫לאיבוד אותו "לב מתנה"‪ ,‬והתורה שבליבו נאבדה‪ .‬על כן‪ ,‬חובה עלינו להיזהר‬ ‫פוגשים בו בדרכו אל הבאר‪ ,‬יצחק לא היה מבטל את קביעותו ולא היה חוזר עמהם‬ ‫כבבת עין בשמירת קביעות התורה שלא לבטלה לשום עסק אחר – ואפילו מול‬ ‫לביתו עד שישלים את סדר עבודתו במלואו‪ .‬רק משום שכבר סיים את קביעותו‬ ‫מאורע מרגש כקבלת פני הכלה‪ ,‬קביעות התורה עומדת בראש‪.‬‬ ‫הקבועה והיה בדרכו חזרה‪ ,‬התאפשר המפגש המשותף והשיבה לביתו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬דבריו הנוקבים של ראש ישיבת באר יעקב זצ"ל נאמרו אמנם אודות בני‬ ‫מכאן עולה יסוד אדיר לעוסקים בתורה‪ :‬אפילו כדי לקבל פני ארוסתו המגיעה‬ ‫הישיבות‪ ,‬אך טמון בהם מסר אדיר ומעודד לכל יהודי באשר הוא – בין אם הוא‬ ‫לביתו לאחר ציפייה ממושכת‪ ,‬אין מבטלים קביעות של תורה‪.‬‬ ‫יושב באוהלה של תורה כל היום‪ ,‬ובין אם הוא נושא בעול פרנסה‪ ,‬משפחה או‬ ‫ב‪ .‬וכתב הגאון רבי משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב בספרו "זהב‬ ‫הנהגת ציבור‪:‬‬ ‫משבא" שכאשר מעמידים את הדברים הללו מול המציאות בדורות שלנו‪ ,‬הפער‬ ‫הבשורה של ה"כתר השלם"‪ :‬יסודו של רבי אהרן קוטלר מעניק תקווה עצומה‬ ‫מעורר מחשבה עמוקה‪ .‬בימינו‪ ,‬על כל שמחה ישיבתית‪ ,‬שבע ברכות או בר מצווה‪,‬‬ ‫לכל אדם‪ .‬הקב"ה אינו מודד אותנו לפי שעותיו של חברנו‪ ,‬אלא לפי הזמן והיכולת‬ ‫קל מאוד לבטל סדרים ואף לנסוע לעיר אחרת או מעבר לים‪.‬‬ ‫שניתנו לנו‪ .‬לאדם אחד ניתן "כתר" של ארבע‪-‬עשרה שעות ביממה‪ ,‬ולאדם אחר‬ ‫הרב שפירא מעלה זיכרון מופלא מישיבת מיר בפולין‪ :‬בחורים למדו וגדלו יחד‬ ‫– טרוד ככל שיהיה – ניתנה היכולת לקבוע שעתיים או שעה אחת ביום ללימוד‬ ‫כתף אל כתף במשך עשרות שנים‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬כאשר אחד מהם נישא‪ ,‬לא היו‬ ‫‪NEOMI GOLAN‬‬ ‫תורה‪ .‬השאלה בשמיים איננה רק מה קוטר הכתר‪ ,‬אלא האם הוא שלם ללא קרע‪.‬‬ ‫בני הישיבה נוסעים לחתונה – גם כאשר מרחק הנסיעה היה קצר ביותר‪ .‬רק‬ ‫כאשר אדם קובע לעצמו עת לתורה – בבוקר לפני התפילה‪ ,‬בערב בכולל ערב‪,‬‬ ‫חמשת החברים הקרובים ביותר לחתן קיבלו רשות לנסוע‪ .‬פעם אחת שאל הגאון‬ ‫או בכתיבה והגות בתורה – ושומר על השעה הזו בחרדת קודש מבלי לתת לשום‬ ‫רבי יחזקאל אברמסקי בחור מדוע נעדר מן הסדר‪ ,‬וכשהלה השיב שהשתתף‬ ‫הפרעה "לקרוע" אותה‪ ,‬הרי שהוא זוכה לכתר תורה שלם ומושלם כפי מידתו!‬ ‫בחתונה‪ ,‬הזדעזע הרב אברמסקי וקרא בתמיהה‪" :‬וכי מבטלים שלוש שעות בשביל‬ ‫מבחן הדלת הסגורה‪ :‬מיצחק אבינו אנו לומדים שכאשר מגיע זמן הקביעות שלנו‬ ‫חתונה?!"‪ .‬על עצמו העיד הגר"י אברמסקי כי בכל שנות בחרותו לא השתתף אלא‬ ‫עם הקב"ה ב"באר לחי ראי" הפרטית שלנו – כל העולם כולו יכול להמתין בחוץ‪.‬‬ ‫בשתי חתונות בלבד‪ :‬חתונת אחותו‪ ,‬וחתונתו שלו‪.‬‬ ‫הטלפון כבוי‪ ,‬העסקים ממתינים‪ ,‬ואפילו שמחות ואירועים חשובים מתוזמנים כך‬ ‫ג‪ .‬חומרת השמירה על רצף הלימוד מתחדדת בדבריו הנוקבים של הרמב"ם‬ ‫שלא ינגסו בזמן הקדוש שהוקדש לתורה‪ .‬מי שמכבד כך את תורתו‪ ,‬מובטח לו‬ ‫(הלכות תלמוד תורה פ"ג הי"ג)‪ ,‬הכותב כי הרוצה לזכות ל"כתר תורה" לא יבטל‬ ‫שתורתו תשמור עליו ותאיר את ביתו‪.‬‬ ‫אפילו לילה אחד באכילה‪ ,‬שתייה ושיחה בטלה‪ .‬משמעות הדברים מבהילה‪ :‬גם‬ ‫רשימת השיעורים של הרב ראובן גולן שליט"א בביהמ"ד "דרכי תורה"‬ ‫שיעורי הרב ראובן גולן במגוון נושאים‬ ‫ימים א – ה | הלכות שבת – בין מנחה לערבית‬ ‫ב"קול הלשון בטל' ‪0733-71-81-56‬‬ ‫יוםראשון | מוסר ספר פלא יועץ ‪12:15‬‬ ‫יום שלישי | שלום בית וחינוך הילדים ‪12:15‬‬ ‫שותפות בזיכוי הרבים של "בארה של תורה"!‬ ‫יום שלישי | סמיכת חבר הלכות מצות התלויות בארץ ‪20:30‬‬ ‫חסות שבועית בלעדית‪ :‬הקדשת הגיליון כולו לברכה‪,‬‬ ‫יום רביעי | טור בית יוסף מלאכות שבת ‪20:30‬‬ ‫לרפואה או עילוי נשמה ‪ 250‬ש"ח‪.‬‬ ‫יום חמישי | שיחה לפרשת השבוע ‪17:20‬‬ ‫הקדשה אישית (במסגרת ייעודית)‪ 50 :‬ש"ח‪.‬‬ ‫שבת קודש |גמרא מסכת מגילה ‪ | 14:45‬חזון עובדיה הלכות שבת ‪| 15:15‬‬ ‫אור החיים הקדוש כרבע שעה לפני צאת הכוכבים‬ ‫לטל‪053-4514677 --‬‬ ‫‪054-2637798‬‬ ‫הודעהלטל‬ ‫לשלוחהודעה‬ ‫אולשלוח‬‫להתקשראו‬ ‫ניתןלהתקשר‬ ‫לפרטיםניתן‬ ‫לפרטים‬