בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — חיי שרה (2026-11-02)

פרשת
חיי שרה
העלון יו"ל ע"י מוסדות "דרכי תורה" -רחובות
054-8410805
לע"נ יחיאל בן סעדיה שעירי ז"ל | גליה בת עובדיה אהרוני ע"ה
גליון 959 אריאלה חיה בת אהובה רוזנפלד ע"ה | אביבה בת שושנה ישראלי ע"ה
ממנו – דומה לו כקיתון של חרס! קל וחומר שאין להיכנס לשעבוד שאין לו קצבה
מול אדם רשע. פי שמונים מהמחיר :העסקה היקרה בהיסטוריה שהצילה את מערת המכפלה
ה .מניעת ערעורים עתידיים
האומות הם בבחינת "פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר" ,וכל מעשי החסד שלהם במשא ומתן בין אברהם אבינו לעפרון החיתי על רכישת מערת המכפלה ,לכאורה
נועדו להתפאר ולהתייהר .לכן ,אילו הייתה המערה ניתנת במתנה ,היה חשש כבד מתגלה עפרון כנדיב לב יוצא דופן ומציע לאברהם את השדה ואת המערה במתנת
שלאחר זמן יתחרט עפרון ויחפש תואנות לבטל את המתנה בטענות של "טעות" חינם" :השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה" .אולם אברהם אבינו דוחה את
או "אונס" (בדיוק כפי שנהג לבן הארמי שהחליף את משכורתו של יעקב עשרת ההצעה מכל וכל ומתעקש לשלם עליה "בכסף מלא".
מונים) .לעומת זאת ,כאשר עפרון מקבל תמורה מלאה במטבע קשה – "כסף מרן ה"סטייפלער" הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל בספרו "ברכת פרץ",
קנטרין עובר לסוחר" – תם הסיפור; הוא לא יוכל לערער על המכירה ,שהרי פורש יריעה רחבה ומעמיקה ומבאר חמישה טעמים יסודיים – הלכתיים ,מוסריים
אם ירצה לבטלה ייאלץ להחזיר את סכום העתק שקיבל ,ובכך לא ירוויח דבר ומעשיים – מדוע סירב אברהם לקבל את המערה במתנה והתעקש לשלם עבורה
מרמאותו. טבין ותקילין:
כאן מוסיף ה"סטייפלער" חישוב מדהים המוכיח עד כמה היה המחיר שדרש עפרון א .שמירה על כבוד שמיים וההבטחה האלוקית
מופקע ודמיוני: כאשר ניצח אברהם אבינו במלחמת המלכים ,הציע לו מלך סדום לקחת את
יעקב אבינו קנה לימים חלקת שדה בשכם ב"מאה קשיטה" – שלפי רש"י והגמרא הרכוש לעצמו ,ואברהם נשבע" :הרימותי ידי אל ה' ...ולא תאמר אני העשרתי את
(ראש השנה כ"ו ע"א) הן מאה מעות .בכל שקל יש עשרים גרה ,שהן עשרים אברהם" .כפי שמבאר רש"י שם ,הקב"ה הבטיח לאברהם עושר ,ואברהם הקפיד
מעות .נמצא ש"מאה קשיטה" (מאה מעות) שוות בסך הכל חמישה שקלים! ששום אדם לא יוכל לזקוף לזכות עצמו את העושר והברכה שהגיעו לו מאת ה'.
ומאחר שסתם "שדה" במקרא הוא בעל מידה קבועה ודומה ,הרי שעפרון שדרש מאותו טעם בדיוק ,סירב אברהם לקבל מעפרון מתנה כה חשובה כנחלת קבורה
על שדהו 400שקל כסף ,גבה מאברהם אבינו סכום דמיוני של פי שמונים(!) בארץ ישראל ,כדי שהברכה תישאר נקייה ומיוחסת אך ורק לבורא עולם.
מהמחיר הריאלי ששילם יעקב אבינו על שדה דומה. ב .חשש הלכתי בכשרות הקניין" :צדיק קבור בקבר שאינו שלו"
ואף על פי כן ,אברהם אבינו שילם את המחיר המופקע הזה בשמחה וללא ויכוח. מבחינה הלכתית ,מתנה שניתנת שלא בלב שלם ,אלא רק מתוך מחשבה והנחה
הכל היה לטובה ,כדי לנעול את העסקה הרמטית ,באופן שעפרון לעולם לא יעלה שהמקבל יתבייש וישלם עליה לבסוף – ישנם מצבים שבהם אינה נחשבת מתנה
על דעתו להחזיר סכום אסטרונומי שכזה ,והקניין על מערת המכפלה יישאר שריר כלל ואינה קונה! (כפי שמצינו במסכת בכורות דף נ"א ע"ב ,שלעיתים אומרים
וקיים לנצח ללא שום פתח לערעור. למי שקיבל על דעת כן" :מדעם ביש עבדת" – מעשה רע עשית ,והפדיון אינו
חל) .אברהם אבינו ידע שישנה הקפדה עצומה שצדיק ייקבר בקבר השייך לו בדין
החיבור שלא נפסק :הסוד המופלא שבין קידושי אישה לקניין מערת המכפלה גמור ,וכמאמר הגמרא (בבא בתרא קי"ב ע"א) שחששו ממצב שבו "נמצא צדיק
קבור בקבר שאינו שלו" .אילו היה מקבל את המערה כ"מתנה" מהשפה ולחוץ של
בתחילת מסכת קידושין למדו חז"ל שאישה מתקדשת בכסף מ"גזירה שווה" של עפרון ,היה מתעורר ספק בעצם הבעלות על הקבר.
המילים "קיחה-קיחה" משדה עפרון .בקידושי אישה נאמר" :כי יקח איש אשה", ג .איסור הנאה מ"רע עין"
וברכישת מערת המכפלה אמר אברהם לעפרון" :נתתי כסף השדה קח ממני". אדם שנותן מתנה מתוך בושה ולחץ חברתי ולא מתוך נדיבות לב אמיתית ,אסור
הקשר ההלכתי הזה מעורר תמיהה גדולה :מהו הקשר הפנימי והמהותי שבין לקבל ממנו ,כפי שהזהיר שלמה המלך במשלי" :אל תלחם את לחם רע עין".
שמחת קידושי חתן וכלה לבין רכישת חלקת הקבר מיד עפרון החיתי? הרי ידוע חז"ל במדרש רבה דרשו על עפרון את הפסוק "נבהל להון איש רע עין" ,וה"בעל
שלכל גזירה שווה בתורה ישנה שייכות עמוקה בתוכן של שני העניינים! הטורים" מביא רמז מופלא :כאשר אברהם שוקל לעפרון את הכסף ,שמו נכתב
בספרו "ארץ צבי" ,חושף רבי אריה צבי פרומר זצ"ל הגאון מקוז'יגלוב נקודה בתורה חסר אות ו' – "לעפרן" – שעולה בגימטריה מדויקת "רע עין" (.)390
מרגשת ומעמיקה עד מאוד ,שמאירה באור חדש לחלוטין את התעקשותו של מאדם כזה ,שנתינתו אינה שלמה ,אין לקבל מתנות כלל.
אברהם אבינו לקנות את השדה: ד .שמירה על חירות רוחנית ועוצמת ההשפעה על הרבים
על פי דין ,פטירתה של האישה קוטעת ומפסיקה את החיבור שבין הבעל לאשתו. כאשר אדם מקבל טובה מחברו ,הוא הופך להיות משועבד לו כ"בעל חוב" ,וחובה
אולם אברהם אבינו ,שחי עם שרה אמנו חיי קדושה ושותפות של אמונה במשך עליו להשיב לו טובה גדולה יותר .חז"ל בבראשית רבה (פרשה ל"ח) ניסחו זאת
עשרות שנים ,לא רצה שהקשר והחיבור ביניהם ייפסקו עם פטירתה; הוא ביקש בחריפות" :אם קדמך חברך בעדשים – קדמנו בבשר" ,משום שהוא גמל עליך
דרך רוחנית להמשיך את החיבור המיוחד עם שרה גם לאחר הסתלקותה מן העולם. חסד ראשון .ממילא ,אם נותן המתנה הוא איש רע כעפרון ,הוא עלול לתבוע
כיצד ניתן ליצור חיבור שכזה? כאן מביא ה"ארץ צבי" יסוד מופלא מתורת בעתיד תמורה בלתי פוסקת ולמרר את חיי המקבל בדרישות שאין להן שיעור.
החסידות והקבלה ,המבואר בספר הקדוש "שער התפילה" (לרבי חיים מטשרנוביץ, מבחינה רוחנית ,מדגיש ה"סטייפלער" ,אסור לעובד ה' לשעבד את עצמו בחובת
בעל ה"באר מים חיים") :בהלכות תחומין בשבת נפסק כי "הבהמה והכלים כרגלי הכרת הטובה לאדם זר ,שכן שעבוד נפשי זה מפריע לעבודת הבורא ופוגע בכוח
הבעלים" – כלומר ,חפציו של האדם מוגדרים הלכתית כקשורים למקומו של ההשפעה הרוחנית שלו על הרבים .הגמרא בסנהדרין (נ"ב ע"ב) ממחישה זאת
האדם עצמו .מדוע? משום שברגע שאדם קונה חפץ או שדה בקניין גמור ,חלק היטב :תלמיד חכם בעיני עם הארץ דומה בתחילה ככלי של זהב ,אך ברגע שנהנה
ורדה בת סאלם אברהם ע"ה שמחה בת חונצה עזרי ע"ה שמעון בן שלום הלוי יעקב בן ליזה חלפון ז"ל אלברט בן אסתר חזן ז"ל
ליזה בת גאולה ע"ה אילן בן מזל וזכריה נוה ז"ל צנעני ז"ל רחל בת מרדכי אריה ברזל ז"ל אליהו בן אסתר ומרדכי ז"ל
ת מ ש נ י ו ל י ע ל ש ד ק ו מ
אדם שעמל בתורה בהתמדה במשך מאה ועשרים שנה ,אם ביטל לילה אחד בלבד מנפשו ,רוחו ונשמתו (נר"נ) מתפשט ושורה בתוך הקניינים שלו! הרכוש של
מתוכן – כבר איבד את זכותו לכתר תורה. האדם אינו רק נכס חיצוני ,אלא הופך להיות שלוחה שמחוברת לחלק מנשמתו.
כאן מתעוררת שאלה מתבקשת :אם מאה ועשרים שנות התמדה פחות לילה אחד מתוך ההבנה העמוקה הזו ,התעקש אברהם אבינו לקנות את מערת המכפלה
אינן מספיקות ,כיצד יזכה לכתר תורה אדם שנגזרו עליו רק שבעים שנות חיים? ב"כסף מלא" ובקניין גמור וחלוט .כאשר השדה הפך לקניינו הבלעדי של אברהם,
הרב שפירא מביא על כך יישוב נפלא ומאיר עיניים בשם הגאון רבי אהרן קוטלר: התפשטה נשמתו של אברהם אבינו לתוך אדמת המערה .ממילא ,ברגע שגופה
הזכייה בכתר תורה אינה נמדדת בכמות השנים המוחלטת ,אלא בשאלה האם הקדוש של שרה אמנו נטמן בתוך האדמה הזו – שבה שרויה ומתפשטת נשמתו
האדם מיצה את כל חייו וזמנו שניתנו לו .אדם שמנצל את מלוא הזמן שהוקצב של אברהם – נוצר שוב חיבור ממשי ועמוק בין אברהם לשרה!
לו משמיים בשלמות – זוכה ל"כתר שלם" .בשמים לא מבדילים בין "כתר גדול" מעתה ,מתבארת הגזירה שווה "קיחה-קיחה" באור יקרות :קנין שדה עפרון לא
של מאה ועשרים שנה לבין "כתר קטן" של שבעים שנה; המבחן היחיד הוא האם היה עסקת נדל"ן גרידא לרכישת חלקת קבר ,אלא פעולה שכל תכליתה ומטרתה
הכתר שלם .לעומת זאת ,המבטל ולו לילה אחד מתוך הזמן שניתן לו ,פוגם בכתרו. המכוונת הייתה חיבור איש ואישה – המשך הקשר הנצחי בין אברהם לשרה.
כתר כזה הוא כתר עם קרע – וכתר פגום וקרוע אינו כתר כלל .גם כאשר נדמה לכן בדיוק לומדת התורה את דין קידושי אישה מקניין מערת המכפלה ,ללמדנו
שישנם "חשבונות" מוצדקים לבטל קביעות לפי שעה ,יש לדעת שהדבר פוגם ששניהם עניין אחד הם :יצירת חיבור קדוש ושלם בין איש לאשתו.
בשלמות הכתר ומעכב את האדם מגדלות בתורה.
ד .רובד פנימי ועמוק עוד יותר טמון בהפסקת קביעות התורה .בפירוש הגר"א כתר ללא קרע :סודה של קביעות בתורה
לסידור על המילים ְ"ו ַח ֵיּי עוֹ לָ ם נָ ַטע ְּבתוֹ כֵ נוּ " ,מבאר הגר"א כי הדברים אמורים על א .אחד הרגעים המרגשים בפרשתנו הוא רגע המפגש הראשון בין יצחק אבינו
תורה שבעל פה ,הנטועה מראש בליבו של כל יהודי .כאשר אדם לומד תורה ,אין לרבקה אמנו ,לאחר מסעו הארוך של אליעזר לחרן ,כפי שמתאר הפסוק"ְ :ויִ ְצ ָחק
הוא מכניס לליבו דבר חדש מבחוץ ,אלא חושף ומוציא אל הפועל את מה שכבר ָּבא ִמ ּבוֹ א ְּב ֵאר לַ ַחי רֹ ִאי" (בראשית כ"ד ,ס"ב) .לכאורה ,לפנינו פרט טכני בלבד
נטוע בתוכו .ממילא ,כאשר אדם מבטל מתלמודו ועוסק בדברים בטלים ,אין הוא המתאר מאיזה כיוון הגיע יצחק אל השדה ,אולם רבנו אברהם בן הרמב"ם חושף
רק מפסיד לימוד חדש – אלא הוא עוקר בפועל את התורה שכבר נטועה בליבו. במילים אלו שיעור מאלף לדורות.
"כי
דבר זה מפורש במדרש תנחומא (ריש פרשת וארא) על הפסוק בקהלתִּ : יצחק אבינו היה רגיל להתנתק ממקום מושבו ולצאת אל המדבר ,אל "באר לחי
ָהעֹ ׁ ֶשק יְ הוֹ לֵ ל ָחכָ ם ִו ַיא ֵּבד ֶאת לֵ ב ַמ ָּתנָ ה" .כאשר החכם מתפזר לעיסוקים מרובים ראי" ,כדי להתבודד בדבקות ובשיח של עבודת ה' ,ולאחר שהות קצרה היה שב
או לענייני היצר ,הם מערבבים את דעתו ומשכחים ממנו את החכמה ,עד שהוא לביתו .התורה מדגישה בפנינו כי המפגש עם שיירת אליעזר ורבקה התרחש
מאבד את ה"לב מתנה" – הלב שקיבל את התורה במתנה .המדרש מביא כדוגמה אך ורק בזמן חזרתו של יצחק מן הבאר ,ולא בעת צאתו אליה .מדוע חשוב כל
מבהילה את שלמה המלך ע"ה :שלמה זכה לקבל מהקב"ה "לב של תורה" במתנה. כך לדעת זאת? כדי ללמד את עמלי התורה מוסר גדול :יצחק לא קיצר את סדר
ואף על פי כן ,משום שהרבה לו נשים וסוסים מעבר למה שהיה נחוץ לו ,גרם הדבר עבודתו ולא שב על עקבותיו לכבוד בואה של כלתו .אילו היו רבקה ואליעזר
לאיבוד אותו "לב מתנה" ,והתורה שבליבו נאבדה .על כן ,חובה עלינו להיזהר פוגשים בו בדרכו אל הבאר ,יצחק לא היה מבטל את קביעותו ולא היה חוזר עמהם
כבבת עין בשמירת קביעות התורה שלא לבטלה לשום עסק אחר – ואפילו מול לביתו עד שישלים את סדר עבודתו במלואו .רק משום שכבר סיים את קביעותו
מאורע מרגש כקבלת פני הכלה ,קביעות התורה עומדת בראש. הקבועה והיה בדרכו חזרה ,התאפשר המפגש המשותף והשיבה לביתו.
ה .דבריו הנוקבים של ראש ישיבת באר יעקב זצ"ל נאמרו אמנם אודות בני מכאן עולה יסוד אדיר לעוסקים בתורה :אפילו כדי לקבל פני ארוסתו המגיעה
הישיבות ,אך טמון בהם מסר אדיר ומעודד לכל יהודי באשר הוא – בין אם הוא לביתו לאחר ציפייה ממושכת ,אין מבטלים קביעות של תורה.
יושב באוהלה של תורה כל היום ,ובין אם הוא נושא בעול פרנסה ,משפחה או ב .וכתב הגאון רבי משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב בספרו "זהב
הנהגת ציבור: משבא" שכאשר מעמידים את הדברים הללו מול המציאות בדורות שלנו ,הפער
הבשורה של ה"כתר השלם" :יסודו של רבי אהרן קוטלר מעניק תקווה עצומה מעורר מחשבה עמוקה .בימינו ,על כל שמחה ישיבתית ,שבע ברכות או בר מצווה,
לכל אדם .הקב"ה אינו מודד אותנו לפי שעותיו של חברנו ,אלא לפי הזמן והיכולת קל מאוד לבטל סדרים ואף לנסוע לעיר אחרת או מעבר לים.
שניתנו לנו .לאדם אחד ניתן "כתר" של ארבע-עשרה שעות ביממה ,ולאדם אחר הרב שפירא מעלה זיכרון מופלא מישיבת מיר בפולין :בחורים למדו וגדלו יחד
– טרוד ככל שיהיה – ניתנה היכולת לקבוע שעתיים או שעה אחת ביום ללימוד כתף אל כתף במשך עשרות שנים ,ובכל זאת ,כאשר אחד מהם נישא ,לא היו
NEOMI GOLAN
תורה .השאלה בשמיים איננה רק מה קוטר הכתר ,אלא האם הוא שלם ללא קרע. בני הישיבה נוסעים לחתונה – גם כאשר מרחק הנסיעה היה קצר ביותר .רק
כאשר אדם קובע לעצמו עת לתורה – בבוקר לפני התפילה ,בערב בכולל ערב, חמשת החברים הקרובים ביותר לחתן קיבלו רשות לנסוע .פעם אחת שאל הגאון
או בכתיבה והגות בתורה – ושומר על השעה הזו בחרדת קודש מבלי לתת לשום רבי יחזקאל אברמסקי בחור מדוע נעדר מן הסדר ,וכשהלה השיב שהשתתף
הפרעה "לקרוע" אותה ,הרי שהוא זוכה לכתר תורה שלם ומושלם כפי מידתו! בחתונה ,הזדעזע הרב אברמסקי וקרא בתמיהה" :וכי מבטלים שלוש שעות בשביל
מבחן הדלת הסגורה :מיצחק אבינו אנו לומדים שכאשר מגיע זמן הקביעות שלנו חתונה?!" .על עצמו העיד הגר"י אברמסקי כי בכל שנות בחרותו לא השתתף אלא
עם הקב"ה ב"באר לחי ראי" הפרטית שלנו – כל העולם כולו יכול להמתין בחוץ. בשתי חתונות בלבד :חתונת אחותו ,וחתונתו שלו.
הטלפון כבוי ,העסקים ממתינים ,ואפילו שמחות ואירועים חשובים מתוזמנים כך ג .חומרת השמירה על רצף הלימוד מתחדדת בדבריו הנוקבים של הרמב"ם
שלא ינגסו בזמן הקדוש שהוקדש לתורה .מי שמכבד כך את תורתו ,מובטח לו (הלכות תלמוד תורה פ"ג הי"ג) ,הכותב כי הרוצה לזכות ל"כתר תורה" לא יבטל
שתורתו תשמור עליו ותאיר את ביתו. אפילו לילה אחד באכילה ,שתייה ושיחה בטלה .משמעות הדברים מבהילה :גם
רשימת השיעורים של הרב ראובן גולן שליט"א בביהמ"ד "דרכי תורה" שיעורי הרב ראובן גולן במגוון נושאים
ימים א – ה | הלכות שבת – בין מנחה לערבית ב"קול הלשון בטל' 0733-71-81-56
יוםראשון | מוסר ספר פלא יועץ 12:15
יום שלישי | שלום בית וחינוך הילדים 12:15 שותפות בזיכוי הרבים של "בארה של תורה"!
יום שלישי | סמיכת חבר הלכות מצות התלויות בארץ 20:30 חסות שבועית בלעדית :הקדשת הגיליון כולו לברכה,
יום רביעי | טור בית יוסף מלאכות שבת 20:30 לרפואה או עילוי נשמה 250ש"ח.
יום חמישי | שיחה לפרשת השבוע 17:20
הקדשה אישית (במסגרת ייעודית) 50 :ש"ח.
שבת קודש |גמרא מסכת מגילה | 14:45חזון עובדיה הלכות שבת | 15:15
אור החיים הקדוש כרבע שעה לפני צאת הכוכבים
לטל053-4514677 --
054-2637798 הודעהלטל
לשלוחהודעה
אולשלוחלהתקשראו
ניתןלהתקשר
לפרטיםניתן
לפרטים
