gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נפשי גאלה · Nafshi Ge'ala — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: נפשי גאלה · Nafshi Ge'ala

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

נפשי גאלה · Nafshi Ge'ala — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫ַנְפִׁש י ְגָא ָל ּה‬ ‫ָק ְר ָב ה ֶא ל‬ ‫ליקוטי מוהר"ן עם ביאור על פי ליקוטי הלכות‬ ‫ובנוסף לזה ביאורים למעשה על פי נפשי גאלה‬ ‫ַנְפִׁש י ְגָא ָלה‬ ‫ַע ל ִל ּק ּוֵט י מֹו ֲה ַר "ן‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫מאמר הקדמה‪" :‬לכו חזו" – על רבי שמעון בן יוחאי‬ ‫מאמר לפרשת השבוע‪ :‬תורה רע"ח – "דע שעל חליף טוב"‬ ‫────── ◆ ──────‬ ‫יוצא לאור על ידי מכון "נפשי גאלה"‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הצדיק מרענענע‬ ‫ר' יצחק בן ר' אשר אנשיל‬ ‫הרה"ח ר' ברוך שלמה‬ ‫בן ר' אברהם הלוי בלוי ז"ל‬ ‫לזכות התורם‬ ‫לישועות מעל הטבע וכל טוב‬ ‫◆ ◆ ◆‬ ‫יצא לאור על ידי‬ ‫מכון 'נפשי גאלה'‬ ‫לכל עניני החוברת‪ :‬מכון 'נפשי גאלה'‬ ‫טל' ‪052-766-2543‬‬ ‫‪k7662543@gmail.com‬‬ ‫◆ ◆ ◆‬ ‫~ב~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫פתח דבר‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫ֶׁש ֶה ֱחָינּו ְוִק ְּיָמ נּו ְוִה ִּגיָע נּו ַלְּזַמ ן ַה ֶּזה! הנה החוברת הראשונה של "נפשי גאלה על ליקוטי‬ ‫מוהר"ן"‪ ,‬לכבוד פרשת תולדות‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪ .‬ובה שני מאמרים‪ ,‬זה אחר זה‪ :‬מאמר‬ ‫הקדמה על רבי שמעון בן יוחאי – "לכו חזו"‪ ,‬שהעמיד הרבי ז"ל בפתח ספרו הקדוש; ומאמר‬ ‫לפרשת השבוע‪ ,‬פרשת תולדות – תורה רע"ח‪" ,‬דע שעל חליף טוב"‪ ,‬שבה נרמזו דברי יצחק‬ ‫לעשו "שא נא כליך"‪.‬‬ ‫וזה חידוש גדול‪ :‬לפרש את התורות רק על ידי מה שמבואר בדברי רבי נתן ובדברי הרבי‬ ‫עצמו במקומות אחרים; ומצד שני – אחרי פשטות הביאור‪ ,‬סולת נקייה‪ ,‬דברי הרבי ורבי נתן‬ ‫ממש – הרחבות להביא את הדברים למעשה בעבודת כל אחד‪ ,‬גם את הדברים הגבוהים‬ ‫והמופשטים ביותר‪ .‬ויהי רצון שנזכה על ידי זה באמת לקרב את הגאולה הפרטית והכללית‪,‬‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫הביאור הוא על פי דברי הרבי ז"ל ודברי תלמידו רבי נתן ז"ל‪ ,‬משולבים בתוך לשון הרבי;‬ ‫ורק במקומות שלא מצאנו בדבריהם – הוספנו מעט‪ .‬לשון הרבי מובאת במודגש‪ ,‬ולכל דבר‬ ‫ציון מקור‪ ,‬והמקורות בהערות שבתחתית העמוד ובסוף כל מאמר‪.‬‬ ‫ובביאורי "נפשי גאלה" ו"גאולת הנפש" הרחבנו על פי מה שה' יתברך האיר‪ ,‬להוריד את‬ ‫הדברים למעשה לכל אחד ואחד על ידי העיון בדברים הקדושים‪ .‬ושם כבר באים חידושים;‬ ‫אבל ניסינו שלא לצאת מפשט הדברים‪ ,‬אלא שעל ידי העיון והרצון להוריד את הדברים‬ ‫למעשה לכל אחד בכל מצב – יוצאים חידושים‪ ,‬להראות איך כל בחינה אינה רק הבחינה‬ ‫שמדובר עליה בפירוש‪ ,‬אלא היא אצל כל אחד ואחד‪ .‬וזה היה עיקר רצוננו‪ :‬שיעבוד כל אחד‬ ‫את ה' על ידי כל תורה ותורה‪.‬‬ ‫~ג~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫מאמר הקדמה – על רבי שמעון בן יוחאי‪" :‬לכו חזו" ‪.............................................‬ה'‬ ‫אות א – "הבטחת רבי שמעון בן יוחאי" ‪........................................................‬ה'‬ ‫מושגי התורה – בקצרה ‪................................................................................‬ו'‬ ‫ביאור נפשי גאלה ‪......................................................................................‬ט'‬ ‫ביאור הענינים ‪.......................................................................................‬י"ב‬ ‫אות ב – "סופי תבות יוחאי" ‪.....................................................................‬י"ח‬ ‫ביאור הענינים ‪.........................................................................................‬כ'‬ ‫אות ג – "עיר וקדיש מן שמיא נחית" ‪..........................................................‬כ"ה‬ ‫ביאור נפשי גאלה ‪....................................................................................‬כ"ו‬ ‫ביאור הענינים ‪.......................................................................................‬כ"ז‬ ‫סיכום – גאולת הנפש ‪...............................................................................‬ל"א‬ ‫מקורות ‪...............................................................................................‬ל"ב‬ ‫מאמר לפרשת השבוע‪ ,‬פרשת תולדות – תורה רע"ח‪" :‬דע שעל חליף טוב"‪...................‬ל"ד‬ ‫מן הסיפורים על התורה ‪...........................................................................‬ל"ה‬ ‫קיצור ליקוטי מוהר"ן – בביאור משולב ‪..........................................................‬ל"ו‬ ‫אות א – "על חליף טוב" ‪..........................................................................‬ל"ז‬ ‫מושגי התורה – בקצרה ‪.............................................................................‬ל"ח‬ ‫ביאור נפשי גאלה ‪...................................................................................‬מ"א‬ ‫ביאור הענינים ‪.......................................................................................‬מ"ג‬ ‫סיכום – גאולת הנפש ‪..............................................................................‬מ"ח‬ ‫מקורות ‪..................................................................................................‬נ'‬ ‫~ד~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫מאמר הקדמה – על רבי שמעון בן יוחאי‪" :‬לכו חזו"‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫אות א‬ ‫"הבטחת רבי שמעון בן יוחאי"‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫לשון רבינו ז"ל‬ ‫ְל כּו ֲחזּו ִמ ְפ ֲעלֹות ה' ִה ְת ַּגּל ּות ִנְפ ָלא ִמ ּס ֹוד ְּגֻד ַּלת ַה ַּת ָּנא ָה ֱאלִק י‬ ‫ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ֶּבן יֹוַח אי ַז''ל‪ַ :‬ר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ֶּבן יֹוַח אי ִה ְב ִט יַח ֶׁש ּל א‬ ‫ִּת ְׁש ַּת ַּכח ּת ֹוָר ה ִמ ִּיְׂש ָר ֵא ל ַע ל ָידֹו ַּכּמ ּוָבא ְּב ִד ְב ֵר י ַר ּב ֹוֵת ינּו‪ִ ,‬זְכ רֹוָנם‬ ‫ִל ְב ָר ָכה (ַׁש ָּבת קלח‪ְּ :):‬כ ֶׁש ִּנְכ ְנסּו ַר ּב ֹוֵת ינּו ַלֶּכֶר ם ְּב ַיְב ֶנה ָא ְמ רּו‪:‬‬ ‫ֲעִת יָד ה ּת ֹוָר ה ֶׁש ִּת ְׁש ַּת ַּכח ִמ ִּיְׂש ָר ֵא ל ְוָא ַמ ר ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ֶּבן יֹוַח אי‬ ‫ֶׁש ּל א ִּת ְׁש ַּת ַּכח שנאמר ִּכ י לא ִת ָּׁש ַכח ִמ ִּפ י ַזְר עֹו‪ .‬וכמבואר בזהר‬ ‫(ָנׂשא קכד‪ְּ : ):‬ב ַה אי ִח ּב ּוָר א ְּד ִא יהּו ֵס ֶפר ַה ּזַה ר ִיְפ קּון ֵּבּה ִמ ן‬ ‫ָּגלּוָת א‪.‬‬ ‫~ה~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫מושגי התורה – בקצרה‬ ‫שכחת התורה – הנפילה למקומות הרחוקים מכבודו יתברך; ואף על פי‬ ‫שתשכח – לא תשתכח‪ ,‬כי גם משם מחפשים "איה"‪.1‬‬ ‫איה – השאלה "איה מקום כבודו" של מי שרואה שהוא רחוק מכבודו יתברך‬ ‫ומחפש אותו; ו"איה" הוא בחינת המאמר הסתום "בראשית"‪ ,‬שממנו‬ ‫מקבלים חיות כל המאמרות‪ .‬כלומר‪ :‬החיפוש עצמו מעלה את הנופל לשורש‬ ‫העליון‪ ,‬וזה עיקר התשובה‪.2‬‬ ‫הבטחת רשב"י – שעל ידו לא תשתכח התורה מישראל‪ ,‬בכח סתרי התורה‬ ‫שגילה ותיקון הצמצומים שתיקן‪.34‬‬ ‫ספר הזהר – השארת הדעת שהשאיר רשב"י בעולם‪ ,‬שבו יפקון מן גלותא;‬ ‫כלומר‪ :‬החכמה הקדושה שהמשיך ונשארה אחריו לדורות‪ ,‬ומאירה ביותר‬ ‫אחר הסתלקותו‪.5‬‬ ‫הסתרה שבתוך הסתרה – כשההסתרה בעצמה נסתרת מן האדם‪ ,‬עד שאינו‬ ‫יודע כלל שה' יתברך נסתר ממנו‪ .‬כלומר‪ :‬הריחוק הגדול ביותר‪ ,‬שאינו‬ ‫מרגיש אפילו שהוא רחוק‪.6‬‬ ‫כי לא תשכח מפי זרעו – פסוק שנאמר על שירת האזינו (דברים לא‪ ,‬כא‪:‬‬ ‫"וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו"); סופי תבותיו –‬ ‫אותיות יוחאי‪.7‬‬ ‫מפי זרעו – דייקא – זרעו של זה שנרמז בפסוק עצמו‪ ,‬הוא התנא יוחאי;‬ ‫כלומר‪" :‬זרעו" הוא בנו של יוחאי‪ ,‬רבי שמעון‪.8‬‬ ‫~ו~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫עיר – הפך השינה; ו"שינה" כאן היא "פשטי אוריתא לגבי דבקות הבורא"‪.‬‬ ‫כלומר‪ :‬פשטי התורה הם כשינה‪ ,‬וסתרי התורה שגילה רבי שמעון הם‬ ‫התעוררות השינה‪.910‬‬ ‫עיר וקדיש מן שמיא נחית – (דניאל ד‪ ,‬י) – המלאך שנקרא "עיר וקדיש"‪ ,‬ער‬ ‫וקדוש היורד מן השמים; ראשי תבותיו שמעון‪ .‬כלומר‪ :‬זה סוד רבי שמעון‬ ‫בעצמו‪ ,‬ולא רק פעולתו‪.1011‬‬ ‫◆ ביאור משולב ◆‬ ‫סדר הדברים‪ :‬הגילוי הזה בנוי משלושה חלקים‪ .‬תחילה מביא‬ ‫הרבי את ההבטחה ומקורה‪" :‬רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא‬ ‫תשתכח תורה מישראל על ידו" – מן הגמרא‪ ,‬ובמה תתקיים – מן‬ ‫הזהר (קטע א)‪ .‬אחר כך‪" :‬ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות‬ ‫של תורתנו הקדושה" – שההבטחה הזאת עצמה מרומזת בפסוק‬ ‫שהביא רבי שמעון‪ ,‬בסופי התבות "יוחאי" (קטע ב)‪ .‬ולבסוף‪" :‬ודע‬ ‫שסוד רבי שמעון בעצמו הוא מרמז בפסוק אחר" – בראשי התבות‬ ‫"שמעון" (קטע ג)‪ .8‬כלומר‪ :‬מן ההבטחה – לרמז על פעולתו‬ ‫בתורה – ומשם לסוד עצמו של רבי שמעון‪.‬‬ ‫~ז~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫לכו חזו מפעלות ה'(א‪,‬ז) – בלשון הפסוק בתהלים (מו‪ ,‬ט) פותח‬ ‫הרבי את ספרו‪ ,‬וקורא לבוא ולראות התגלות נפלא מסוד גדלת‬ ‫התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז''ל‪.124‬‬ ‫רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא תשתכח תורה מישראל על‬ ‫ידו‪" – ,‬על ידו" דייקא‪ ,‬שהוא בעצמו הוא הכח שהתורה מתקיימת‬ ‫על ידו‪(3‬יא)‪ – ,‬כמובא בדברי רבותינו‪ ,‬זכרונם לברכה (שבת‬ ‫קלח‪ :):‬כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו‪ :‬עתידה תורה‬ ‫שתשתכח מישראל‪(.1‬ה‪,‬ו‪,‬ח) ואמר רבי שמעון בן יוחאי שלא‬ ‫תשתכח שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו‪.1‬‬ ‫ובמה יתקיים הדבר שלא תשתכח – וכמבואר בזהר (נשא קכד‪:):‬‬ ‫בהאי חבורא דאיהו ספר הזהר יפקון בה מן גלותא‪ ,‬כלומר בזה‬ ‫החיבור‪ ,‬שהוא ספר הזהר‪ ,‬יצאו בו ישראל מן הגלות‪ .45‬והקשר‬ ‫בין שני הדברים‪ :‬רבי שמעון תיקן בזהר את הצמצומים(י) – כלומר‪:‬‬ ‫"כלים להמשיך אור האין סוף לגלות אלקותו בעולם" – ועל ידי זה‬ ‫עיקר תיקון התשובה שעל ידה הגאולה‪" ,‬ועל כן הבטיח שהתורה‬ ‫לא תשתכח מישראל על ידו"‪ .4‬כלומר‪ :‬הזהר הוא הכלי שבו‬ ‫מתקיימת ההבטחה‪.‬‬ ‫~ח~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫ביאור נפשי גאלה‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫א‪ .‬לכו חזו – מן ההליכה אל הראייה – הרבי פותח את ספרו בלשון "לכו‬ ‫חזו"‪" .‬לכו" – לשון הליכה; וההליכה היא בחינת הרגלים‪ ,‬החלק התחתון‬ ‫והנמוך שבאדם – בחינת "עקבתא דמשיחא"‪ ,‬הדורות האחרונים שלפני‬ ‫ביאת המשיח‪ ,‬הנקראים "עקבים"‪ .‬וזה עיקר הדגש שבתיבת "לכו"‪ :‬המדרגות‬ ‫הנמוכות ביותר‪ ,‬מי שעדיין רק הולך‪ ,‬ועדיין אינו רואה‪" .‬חזו" – לשון ראייה‪.‬‬ ‫וכמו שמצינו שבגמרא הלשון הוא "תא שמע" – בוא ושמע‪ ,‬ובזוהר הקדוש‬ ‫הלשון הוא "תא חזי" – בוא וראה; כי סודות התורה שגילה רבי שמעון אינם‬ ‫רק שמיעה‪ ,‬אלא ראייה‪ .‬וזה החידוש‪ :‬בכח הגילויים של הצדיקים‪ ,‬גם מי‬ ‫שעדיין במדרגת "לכו"‪ ,‬בבחינת הרגלים‪ ,‬שרק הולך – יכול לזכות להיות‬ ‫"חזו"‪ ,‬לראות בעצמו את מפעלות ה'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עשרה מאמרות‪ ,‬ו"בראשית" – המאמר הסתום – כדי להבין מה הוא‬ ‫"איה" שבדברי הרבי‪ ,‬נקדים יסוד‪ :‬כל בריאה שברא ה' יתברך נבראה על ידי‬ ‫דיבור‪ ,‬כביכול‪ ,‬ממנו יתברך – "ויאמר אלקים יהי אור"‪" ,‬יהי רקיע" – כמו‬ ‫שאמרו חז"ל‪ :‬בעשרה מאמרות נברא העולם‪ .‬אבל כשמונים בפרשת‬ ‫בראשית‪ ,‬מוצאים רק תשעה "ויאמר"‪ .‬ואמרו חז"ל‪" :‬בראשית נמי מאמר‬ ‫הוא"‪ .13‬כלומר‪ :‬אף שלא כתוב בו בפירוש "ויאמר"‪ ,‬ואין ניכר בו שהוא דיבור‬ ‫– הוא עצמו מאמר; ועוד יותר‪ :‬הוא שורש כל המאמרות כולם‪ .‬ולכן הוא‬ ‫נקרא "מאמר סתום" – מאמר נעלם‪ ,‬שאין רואים בו שהוא דיבור‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫ממנו יוצאים כל הדיבורים‪.‬‬ ‫ג‪" .‬איה" – החיות של מקומות ההסתרה – על פי היסוד שהמאמר הסתום‪,‬‬ ‫"בראשית"‪ ,‬הוא שורש כל המאמרות‪ ,‬מובן ענין "איה"‪ .‬יש מקומות שבהם‬ ‫כבוד ה' מוסתר‪ :‬אין רואים שם את הדיבור של ה'‪ ,‬את "המאמר" שמחיה את‬ ‫~ט~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫המקום – כלומר את כבוד ה' הנמצא שם‪ .‬ונשאלת השאלה‪ :‬אם כן‪ ,‬במה‬ ‫המקום הזה מתקיים? – והתשובה‪ :‬על ידי המאמר הסתום‪" ,‬בראשית" –‬ ‫הכבוד הנסתר‪ .‬נמצא דבר נפלא‪ :‬דווקא למקום ההסתרה יש שורש חיות‬ ‫גבוה יותר‪ ,‬כי הוא נמשך מן המאמר הסתום‪ ,‬שהוא שורש כל המאמרות‪ .‬וזה‬ ‫"איה"‪ :‬השאלה והחיפוש "איה מקום כבודו" מגיעים עד השורש הזה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שבעים תיקונים על "בראשית" – את הסוד הזה‪ ,‬של המאמר הסתום‬ ‫המחיה גם את מקומות ההסתרה‪ ,‬גילה רבי שמעון בן יוחאי בזוהר הקדוש‪,‬‬ ‫בשבעים התיקונים שתיקן על תיבת "בראשית"‪ :‬הוא גילה איך ה' יתברך‬ ‫נמצא גם במקומות הנמוכים ביותר – בבחינת גלות‪ ,‬בבחינת חורבן הבית –‬ ‫ושגם שם יש חיות ממנו יתברך‪ ,‬מן המאמר הסתום‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שתי הבנות בירידה – יש שתי הבנות בענין הירידה‪ .‬ההבנה הראשונה‪:‬‬ ‫"ירידה לצורך עליה"‪ .‬הירידה היא דרך‪ ,‬ובסופו של דבר היא מביאה לעליה;‬ ‫אבל כל זמן שהאדם נמצא בירידה‪ ,‬המקום נשאר בלי גילוי כבוד ה'‪ ,‬והכבוד‬ ‫יתגלה רק אחר כך‪ .‬וזה ענין שכחת התורה שאמרו חז"ל‪" ,‬עתידה תורה‬ ‫שתשתכח מישראל"‪ :‬חז"ל ראו שתהיה שכחה ממש‪ ,‬וידעו שהיא לצורך‬ ‫עליה‪ ,‬שתתגלה לעתיד בגאולה; אבל לעת עתה – היא גלות ושכחה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ההבנה השנייה – אור בלי לבוש – ויש הבנה עמוקה יותר בענין הירידה‪,‬‬ ‫וזה מה שגילה רבי שמעון בסודות התורה‪ ,‬והרבי מגלה לנו מה גילה‪ :‬אמנם‬ ‫צריכה להיות העבודה מצדנו; אבל בזמן החורבן מתגלה אור ה' בלי צמצום‬ ‫ובלי לבוש‪ ,‬ולכן הוא יכול להחיות גם את מקומות החורבן‪ .‬נמצא שבזמן‬ ‫הירידה מתגלה אור גבוה עוד יותר‪ .‬כמובן שאין התכלית להישאר כך‪,‬‬ ‫חלילה; אבל דווקא שם‪ ,‬בתוך הירידה עצמה‪ ,‬מתגלה אור ה' בלי לבוש‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ממלא וסובב – "ה' עמך ואצלך" – כבר בספרים הקדושים האחרים‪ ,‬הן‬ ‫בזוהר הקדוש והן בספרי החסידות‪ ,‬כתוב הלשון שה' יתברך "ממלא כל‬ ‫~י~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫עלמין וסובב כל עלמין"‪ ,‬ו"לית אתר פנוי מיניה" – אין מקום פנוי ממנו‪ .‬אבל‬ ‫הרבי אומר לנו את אותו הדבר עצמו בצורה פשוטה‪ ,‬השווה לכל נפש‪" :‬ה'‬ ‫יתברך עמך ואצלך וכו'‪ ,‬אל תירא"‪ .14‬כלומר‪ :‬לא רק לדעת בשכל שה' ממלא‬ ‫את כל העולמות‪ ,‬אלא לדעת ולהרגיש שה' איתך‪ ,‬עמך ואצלך – ממש כאן‪,‬‬ ‫במקום שבו אתה נמצא‪ .‬וזה עצמו ענין "לכו חזו"‪ :‬לגלות שה' יתברך נמצא גם‬ ‫בתוך ההסתרה ובתוך הירידה‪.‬‬ ‫ח‪ .‬כל מצוה לפי ענינה – ומה מתגלה בחורבן – באמת כל מצוה מגלה אור‬ ‫קדושה‪ ,‬כל מצוה לפי ענינה – יש שמגלה מעט ויש שמגלה הרבה‪ ,‬הכל לפי‬ ‫כח ה"אתערותא דלתתא"‪ ,‬ההתעוררות שלנו מלמטה; כי כך רצה ה' יתברך‪,‬‬ ‫שהגילוי יבוא מצד מעשי התחתונים‪ .‬אבל כשמגיע מצב של ירידה‪ ,‬חלילה –‬ ‫חורבן‪ ,‬או בחינת חורבן אצל האדם עצמו – שאי אפשר לקיים את רוב‬ ‫המצוות‪ ,‬או שקשה מאד לקיימן‪ ,‬אז לפי המצב הנגלה ראו חז"ל שכחת‬ ‫התורה‪ .‬ודווקא שם מתגלה סוד "המאמר הסתום"‪ ,‬סוד "איה" שבסודות‬ ‫התורה‪ :‬איך ה' יתברך נמצא שם כביכול מעצמו‪ ,‬גם בלי עבודת התחתונים‪.‬‬ ‫ט‪" .‬איה" – החיפוש הוא עצמו ההכרה – ומה עושה היהודי במקום של ירידה‬ ‫והסתרה? – הוא מחפש‪ .‬וכשהוא אומר‪" :‬רבונו של עולם‪ ,‬אתה בוודאי נמצא‬ ‫כאן – גלה לי איך!"‪ ,‬הבקשה עצמה מראה שהוא מכיר שה' יתברך נמצא שם;‬ ‫כי אילו לא היה יודע זאת‪ ,‬לא היה מבקש‪ .‬ועוד‪ :‬אם במקום שאין בו שום‬ ‫צמצום ושום לבוש הוא מרגיש בכל זאת שה' נמצא – הרי יש כאן גילוי‪ ,‬ועוד‬ ‫גדול יותר מבזמן רגיל‪ .‬ונמצא שהירידה עצמה נעשית כלי לגילוי הגדול‬ ‫ביותר‪ .‬ועל ידי הרצון‪ ,‬התפילה והחיפוש יכול כל יהודי להתחיות גם משם‪,‬‬ ‫מתוך הירידה‪.‬‬ ‫י‪ .‬תיקון הצמצומים‪ ,‬וההמשך בספר ליקוטי מוהר"ן – בכח האור הזה‪,‬‬ ‫המתגלה בלי צמצום‪ ,‬עשה רבי שמעון את הצמצומים – כלומר‪ ,‬גילה איך‬ ‫~ יא ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫לתקן את השכינה‪ ,‬ואיך להמשיך את האור הזה בכלים שיוכלו לקבלו‪ .‬וזה‬ ‫ענין שבעים התיקונים וכל סודות התורה שגילה‪ .‬וההמשך לזה הוא כאן‪,‬‬ ‫בספר ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬שהרבי פותח אותו ב"לכו חזו"‪ :‬כל הספר בא לגלות‬ ‫את אור ה' הזה‪ ,‬שבכחו מתקנים את שכחת התורה והופכים אותה לעליה –‬ ‫להכרה אמיתית יותר בה' יתברך‪ ,‬ש"אין חקר לתבונתו" ואי אפשר לתופסו‬ ‫בשום כלי; ולכן צריכים כל הזמן להמשיך הלאה והלאה‪.‬‬ ‫יא‪ .‬הצדיקים הולכים איתנו – בכל זה מתגלה מה הם הצדיקים‪ :‬הם אינם רק‬ ‫נותנים לנו עצה‪ ,‬אלא מגלים ממש את כבוד ה'‪ .‬ועד כדי כך‪ ,‬שהם עצמם‪,‬‬ ‫כביכול‪ ,‬הולכים עם הגילוי הזה – הם בעצמם הולכים איתנו‪ ,‬בכל מקום ובכל‬ ‫מצב‪ ,‬בכח זה‪.‬‬ ‫ביאור הענינים‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫א] שכחת התורה – "אף על פי שתשכח לא תשתכח"‬ ‫באמת שתי הדעות אמת – זו שאמרה "עתידה תורה שתשתכח" וזו‬ ‫של רבי שמעון "שלא תשתכח" – כי אף על פי שתשכח‪ ,‬לא‬ ‫תשתכח‪(.‬ה) כשנופלים חס ושלום למקומות הרחוקים מכבודו‬ ‫יתברך‪ ,‬זו היא בחינת שכחת התורה‪ ,‬שהתורה היא כבודו יתברך‪.‬‬ ‫אבל אף על פי כן‪ ,‬על ידי שמחפשים ודורשים גם שם את ה' יתברך‬ ‫ושואלים "איה" – כלומר‪" :‬איה מקום כבודו"(ג‪,‬ט)‪ ,‬שהוא מתגעגע‬ ‫ומחפש את ה' יתברך מתוך הריחוק עצמו‪" ,‬וזה בעצמו תשובתו‬ ‫ותקונו"‪ – 2‬זוכים לחזור אליו יתברך בתכלית העליה‪ .‬נמצא שה'‬ ‫~ יב ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫יתברך הורנו עצה מרחוק‪ ,‬שגם בתוך עצם השכחה – על ידי‬ ‫השכחה עצמה‪ ,‬שהיא בחינת "איה"‪ ,‬שאין יודעים מהתורה‬ ‫ומכבודו כלל – יכולים לחזור אליו על ידי הבקשה והחיפוש לבד‪.1‬‬ ‫העולה מן הדברים‪ :‬גם הנפילה והריחוק הם בחינת שכחת התורה;‬ ‫ובתוך השכחה עצמה נמצא הפתח לחזור – השאלה "איה מקום כבודו"‪;1‬‬ ‫והתורה יורדת עם ישראל למקום שהם שם ומקרבת אותם משם‪.15‬‬ ‫למעשה‬ ‫לעבודה ולמעשה‬ ‫א‪ .‬כשמרגיש שנשכחה ממנו התורה ושהוא רחוק – אל יתייאש‪ ,‬אלא יחפש‬ ‫וישאל "איה"; כי זו העצה שה' יתברך "הורנו עצות מרחוק"‪.1‬‬ ‫ב‪ .‬יבקש בתפילה שעל ידי עסק התורה ימצא אותו יתברך תמיד‪ ,‬אפילו‬ ‫בתוקף ההסתרה שבתוך הסתרה‪.16‬‬ ‫◆‬ ‫גאולת הנפש‬ ‫נמצא ששתי הדעות – "עתידה תורה שתשתכח" ו"שלא תשתכח" – יש להן‬ ‫מקום גם בנפש האדם‪ ,‬כאילו שתי הרגשות שבו‪ .‬יש בנפש הרגשה של‬ ‫שכחה‪ :‬שה' יתברך חלילה שכח ממנו ואינו מסתכל עליו‪ .‬וזהו עיקר שכחת‬ ‫התורה והשורש לשכחה באמת‪ ,‬שמתוכה נופל חלילה לכל הרעות שבעולם‪,‬‬ ‫נפילות ממש – על ידי הרגשת הריחוק‪ ,‬כאילו שכח ממנו ה' ואינו מסתכל‬ ‫עליו; ועל כן גם הוא שוכח כביכול‪ ,‬ועושה מה שעושה בלי חשק‪.‬‬ ‫~ יג ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫ובאמת מגלה רשב"י שאין זו ירידה; אלא הירידה וההרגשה הזאת הן עצמן‬ ‫הכלי לזכות לעליה גדולה‪ ,‬בסוד "איה" – על ידי שמחפש שם דייקא‪ ,‬ואינו‬ ‫מתבלבל מהרגשות הריחוק והשכחה‪.1‬‬ ‫וכן הכרם ביבנה – זמן החורבן היה‪ ,‬שנראה בו כאילו נשכחה התורה; ועל ידי‬ ‫ההליכה בדרכי הצדיקים זוכים לזכרון האמיתי של התורה‪.‬‬ ‫ב] הבטחת רשב"י – "על ידו"‬ ‫וכל זה בכח וזכות תורתו של רבי שמעון בן יוחאי‪ ,‬שגילה סתרי‬ ‫תורה‪ ,‬וכל סתרי התורה הם בבחינת המאמר הסתום‪ ,‬שהוא‬ ‫"בראשית"(ב)‪ ,‬בחינת "איה" – כלומר‪ :‬המאמר הראשון של‬ ‫הבריאה‪ ,‬הנעלם מכולם‪ ,‬שממנו מקבלים חיות כל עשרה מאמרות‬ ‫ואפילו המקומות הרחוקים ביותר‪ ;2‬ועל כן חיבר את התיקונים‪,‬‬ ‫שבעים פנים על תבת בראשית‪(.‬ד) ועל ידי כח זה יש לנו כח לחפש‬ ‫ולבקש אותו יתברך אפילו בתכלית גלות הנפש‪ .‬כי לולא זכות‬ ‫הצדיק האמת‪ ,‬לא היה לנו כח אפילו לחפש ולבקש כלל‪ .3‬ועוד‬ ‫(כנ"ל בביאור המשולב)‪ ,‬שרבי שמעון וחבריו תיקנו את‬ ‫הצמצומים(י)‪ ,‬שזה כל ספר הזהר ובפרט האדרא רבא והאדרא‬ ‫זוטא‪ ,‬ועל ידי תיקון הצמצומים עיקר תיקון התשובה‪ ,‬שעל ידה‬ ‫עיקר הגאולה‪ .4‬ויש לומר ששני הביאורים הולכים יחד‪ :‬הכח‬ ‫לחפש "איה" (הביאור הראשון) הוא עצמו התשובה שנפתחה על‬ ‫ידי תיקון הצמצומים (הביאור השני)‪.‬‬ ‫~ יד ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫העולה מן הדברים‪ :‬כל הכח לחפש ולבקש מן המקום הרחוק הוא בזכות‬ ‫הצדיקים האמיתיים – רבי שמעון וחבריו – שזכו לסתרי התורה‪.3‬‬ ‫למעשה‬ ‫לעבודה ולמעשה‬ ‫א‪ .‬לזכור שגם הכח והרצון לחפש הם מכח הצדיקים‪ ,3‬ולכן באמת אפשר‬ ‫לקיים זאת‪ :‬אילו היה הדבר מכחו שלו‪ ,‬היה יכול לומר "מי אני?"; אבל‬ ‫מאחר שזה כח הצדיקים – גם אם אני בדרגת ה"רגלים"‪ ,‬הדרגה הנמוכה‬ ‫ביותר‪ ,‬יכול אני לקיים זאת‪ ,‬כי כחם הוא‪ ,‬והם נמצאים תמיד בדרגה הראויה‬ ‫(בבחינת "עיר וקדיש"‪ ,‬עיין בהמשך)‪ .‬ועל כן להישען עליהם‪ ,‬כלשון‬ ‫התפילה‪" :‬בכח וזכות הצדיקים אמתיים‪ ,‬אשר עליהם לבד אני נשען"‪.7‬‬ ‫◆‬ ‫גאולת הנפש‬ ‫וכל זה בכח הרחמים שמגלים הצדיקים‪ ,‬שזו כלליות נשמת רשב"י וכל‬ ‫הצדיקים השייכים לדרגה הזאת – האר"י הקדוש‪ ,‬הבעל שם טוב‪ ,‬הרבי וכו'‪.‬‬ ‫על ידם ממש יכול האדם דווקא מתוך הרגשת הריחוק לזכות לעליה גדולה‪,‬‬ ‫ולהתקשר עוד יותר ממה שהיה קודם לכן לסוד פנימיות התורה‪.3‬‬ ‫~ טו ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫ולמעשה‪ :‬כשמרגיש שכחת התורה – כגון במצוה שמקיים בכל יום‪ ,‬כמו‬ ‫תפילין‪ ,‬ואינו מרגיש בה חיות ושמחה – כאילו הוא מרגיש שמן השמים אין‬ ‫מסתכלים עליו חלילה‪ ,‬הנהגה של שינה מלמעלה‪ ,‬עד שאינו מרגיש שום‬ ‫חיות בקיום המצוות ובכל יהדותו – העצה היא "איה"‪ :‬לחפש את אור הצדיק‪,‬‬ ‫הנמצא בספריו ובקברו‪ .‬וזה מה שמרומז בתפילה לרשב"י‪ ,‬שאומרים אותה‬ ‫על קברו ובכל מקום‪ ,‬שהרי נשמת הצדיק בכל מקום; וזה תוכן התפילה –‬ ‫החיפוש‪ .12‬ומאחר שיש כח החיפוש‪ ,‬יכולים לקבל כבר את התורה הפנימית‪,‬‬ ‫סודות התורה‪ ,‬ששם אין שייכת שכחה כלל‪.‬‬ ‫ג] ספר הזהר – "יפקון מן גלותא"‬ ‫רבי שמעון השאיר בעולם השארת דעת קדוש כזה‪ ,‬שהוא ספר‬ ‫הזהר הקדוש‪ ,‬שעל ידו יפקון מן גלותא‪ .‬ועל כן עיקר השמחה בל"ג‬ ‫בעומר(יב)‪ ,‬יום הסתלקותו‪ ,‬כי אחר הסתלקות הצדיק האמיתי מאיר‬ ‫הדעת ביותר‪ ,‬וזה עיקר גדולתו – שהמשיך דעת גדול וקדוש כזה‬ ‫בעולם והאירו בתלמידיו עד שנשאר לדורות עולם‪ .5‬וכן נוהגים‬ ‫לעשות שמחה גדולה בהלולא דיליה‪ ,‬מה שלכאורה היה ראוי‬ ‫לבכות‪ ,‬כי כל השמחה שזכינו לצדיק שגילה תורה כזאת‪ ,‬עד שעל‬ ‫ידה אנו בטוחים שלא תשכח התורה מפי זרענו‪ .4‬ועל זה‬ ‫מתפללים‪ :‬שאפילו בתוקף ההסתרה שבתוך הסתרה בעקבות‬ ‫משיחא – כלומר‪ :‬כשההסתרה עצמה נסתרת מן האדם‪" ,‬שאינו‬ ‫יודע כלל שהשם יתברך נסתר ממנו"‪ – 6‬הבטיח רבי שמעון שאף‬ ‫על פי כן לא תשכח התורה מפי זרענו‪.12‬‬ ‫~ טז ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫העולה מן הדברים‪ :‬שמחת ל"ג בעומר היא שמחה על הדעת שהשאיר‬ ‫רשב"י בעולם‪ ,‬שמאיר ביותר אחר הסתלקותו‪.5‬‬ ‫למעשה‬ ‫לעבודה ולמעשה‬ ‫א‪ .‬לשמוח בל"ג בעומר בשמחה זו – "שזכינו שהיה צדיק וקדוש כזה שגלה‬ ‫תורה נוראה כזאת"‪.4‬‬ ‫◆‬ ‫גאולת הנפש‬ ‫ועל ידי ספר הזוהר הקדוש‪ ,‬וכל גילוי פנימיות התורה הכלול בזה‪ ,‬יזכה‬ ‫לצאת מן הגלות ומן הנפילה‪ ,‬ולעליה גדולה עוד יותר מקודם הירידה‪ .‬שהרי‬ ‫בלי הירידה לא היית מחפש כלל – היה לך טוב שם‪ ,‬ולא היית זוכה לפנימיות‬ ‫התורה כלל וכלל; ועכשיו‪ ,‬על ידי שמחפש בכח רשב"י‪ ,‬יזכה לכל הנ"ל‪.‬‬ ‫ויש לפרש "בהאי חבורא‪ ...‬יפקון"‪ :‬שגם אחר הסתלקותו‪ ,‬ועוד יותר מבחייו‪,‬‬ ‫מאיר הצדיק‪ ,‬ואז מאיר על ידי ספריו הקדושים‪ .5‬ואותו דבר כלפי הרבי –‬ ‫שעוד יותר מבחייו; ולכן דווקא בדרך להסתלקותו אמר הרבי דבר זה‪ ,‬לגלות‬ ‫לנו שכח זה נשאר תמיד‪.17‬‬ ‫~ יז ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫אות ב‬ ‫"סופי תבות יוחאי"‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫לשון רבינו ז"ל‬ ‫ְוַע ָּת ה ּב ֹוא ּוְר ֵא ה ְוָה ֵבן ִנְפ ְל אֹות ִנְס ָּת רֹות ֶׁש ל ּת ֹוָר ֵת נּו ַה ְּק דֹוָׁש ה ִּכ י‬ ‫ַע ל ֵּכן ָס ַמ ְך ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ֶּבן יֹוַח אי ַע ְצ מֹו ַע ל ֶזה ַה ָּפסּוק ִּכ י לא‬ ‫ִת ָּׁש ַכח ִמ ִּפ י ַזְר עֹו ִּכ י ֶּבֱאֶמ ת ְּב ֶזה ַה ָּפסּוק ְּב ַע ְצ מֹו ְמ ֻר ָּמ ז ְוִנְס ָּת ר סֹוד‬ ‫ַה ֶּזה ֶׁש ַע ל ְיֵד י ַזְר עֹו ֶׁש ל יֹוַח אי ֶׁש הּוא ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ֶּבן יֹוַח אי ַע ל ָידֹו‬ ‫לא ִּת ְׁש ַּת ַּכח ַה ּת ֹוָר ה ִמ ִּיְׂש ָר ֵא ל ִּכ י סֹוֵפי ֵּת בֹות ֶׁש ל ֶזה ַה ָּפסּוק ִּכ י‬ ‫ּל א ִת ָּׁש ַכח ִמ ִּפ י ַזְר עֹו ֵה ם אֹוִת ּיֹות יֹוַח אי ְוֶזה ֶׁש ְּמ ַר ֵּמ ז ּוְמ ַגֶּלה‬ ‫ַה ָּפסּוק ִּכ י לא ִת ָּׁש ַכח ִמ ִּפ י ַזְר עֹו‪ִ ,‬מ ִּפ י ַזְר עֹו ַּד ְיָק א ַה ְינּו ִמ ִּפ י ַזְר עֹו‬ ‫ֶׁש ל ֶזה ְּב ַע ְצ מֹו ֶׁש הּוא ְמ ֻר ָּמ ז ְוִנְס ָּת ר ְּב ֶזה ַה ָּפסּוק ֶׁש הּוא ַה ַּת ָּנא‬ ‫יֹוַח אי ִּכ י ַע ל ְיֵד י ַזְר עֹו ֶׁש ל יֹוַח אי ֶׁש ְּמ ֻר ָּמ ז ְּב ֶזה ַה ָּפסּוק ְּב סֹוֵפי‬ ‫ֵּת בֹות ַּכַּנ''ל ֶׁש הּוא ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ֶּבן יֹוַח אי‪.‬‬ ‫~ יח ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫◆ ביאור משולב ◆‬ ‫קשר הדברים‪ :‬עד כאן הביא הרבי את ההבטחה של רבי שמעון‬ ‫ואת הפסוק שהביא עליה ראיה‪" ,‬כי לא תשכח מפי זרעו"‪ .‬ועתה‬ ‫הוא שואל כביכול‪ :‬למה "סמך" רבי שמעון דווקא על זה הפסוק?‬ ‫ומשיב‪" :‬כי באמת בזה הפסוק בעצמו מרמז ונסתר סוד הזה"‪.8‬‬ ‫כלומר‪ :‬הפסוק אינו רק ראיה להבטחה – ההבטחה עצמה‪ ,‬ושמו‬ ‫של מי שהבטיח‪ ,‬כתובים בו בסתר; וכלשון‪" :‬ואיך משה רבנו עליו‬ ‫השלום נבא על זה בתורתו הקדושה מקודם"‪.7‬‬ ‫ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה כי‬ ‫על כן סמך רבי שמעון בן יוחאי עצמו על זה הפסוק כי לא תשכח‬ ‫מפי זרעו – לא במקרה הביא ראיה דווקא מפסוק זה‪ ,‬וכלשון‪:‬‬ ‫"ועלכן עמד עצמו עלזה הפסוק"‪ ,17‬כי באמת בזה הפסוק בעצמו‬ ‫מרמז ונסתר סוד הזה שעל ידי זרעו של יוחאי שהוא רבי שמעון‬ ‫בן יוחאי על ידו לא תשתכח התורה מישראל‪.7‬‬ ‫כי סופי תבות של זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו הם אותיות‬ ‫יוחאי – ִּכ י‪ֹ ,‬לא‪ִ ,‬ת ָּׁש ַכח‪ִ ,‬מ ִּפ י‪ַ ,‬זְר עֹו‪ :‬סופי התבות י'‪ ,‬א'‪ ,‬ח'‪ ,‬י'‪ ,‬ו' –‬ ‫הן הן אותיות יוחאי‪.7‬‬ ‫~ יט ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫וזה שמרמז ומגלה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו‪ ,‬מפי זרעו‬ ‫דיקא – כלומר‪ :‬בפשוטו "זרעו" הוא זרעו של העם; והרבי מדייק‬ ‫ש"זרעו" הוא זרעו של מי שנרמז בפסוק עצמו‪ – ,‬הינו מפי זרעו‬ ‫של זה בעצמו שהוא מרמז ונסתר בזה הפסוק שהוא התנא יוחאי‬ ‫– שהפסוק מדבר על "זרעו" של זה הנסתר בתוכו‪ – ,‬כי על ידי‬ ‫זרעו של יוחאי שמרמז בזה הפסוק בסופי תבות כנ''ל שהוא רבי‬ ‫שמעון בן יוחאי‪ ,‬על ידו לא תשכח התורה‪.7‬‬ ‫ביאור הענינים‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫ד] "סמך עצמו על זה הפסוק"‬ ‫מסופר שבדרך בעת נסיעתו לאומן אמר הרבי שה' יתברך עוזר‬ ‫לישראל תמיד ואין דור יתום‪ ,‬וכמו שאמר רבי שמעון שלא תשתכח‬ ‫תורה‪" ,‬ועל כן עמד עצמו על זה הפסוק"‪ ,‬וגילה אז את הסוד הנדפס‬ ‫בתחילת הספר‪ .‬ושאלו את הרבי‪ :‬רבי שמעון יש לו גם כן בוודאי‬ ‫הנאה מזה‪ ,‬היינו מזה החידוש הנפלא? והשיב‪ :‬הן‪ .17‬כלומר‪:‬‬ ‫הגילוי נאמר בדרך‪ ,‬בנסיעתו לאומן‪ ,‬כחיזוק שה' יתברך אינו עוזב‬ ‫את ישראל‪ ,‬ואין דור יתום; וההבטחה של רבי שמעון היא הראיה‬ ‫לכך‪ .‬ובזה מובן למה מביא הרבי דווקא כאן את הפסוק הזה ואת‬ ‫הסוד שבו‪ :‬להראות שהוא בעצמו נמצא עם הגילוי הזה‪ ,‬בכחו‪,‬‬ ‫~כ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫ולכן יכולים אנו לקיימו‪( .‬ובדרך זו מובן גם מה שגילה בסוף‪:‬‬ ‫"ועכשיו יש נחל נובע מקור חכמה" – להראות שאף על פי שהיה‬ ‫הולך להסתלק‪ ,‬שהרי היה זה בדרך לאומן‪ ,‬שנסע לשם כדי‬ ‫להסתלק‪ ,‬כמו שאמר כמעט בפירוש – אף על פי כן "סמך עצמו על‬ ‫זה הפסוק"; כלומר‪ :‬הוא מבטיח להיות עמנו בכח זה‪ ).‬והענין‪ :‬יכול‬ ‫האדם לחשוב – אכן גילוי נפלא הוא בדברי רבי שמעון בן יוחאי‪,‬‬ ‫אבל מי אני שאלך בדרך הזאת? הזוהר הקדוש – לצדיקים הוא;‬ ‫ותורת החסידות – לצדיקים היא‪ .‬בא הרבי ומגלה‪ ,‬כביכול‪ :‬גם אני‬ ‫מרומז כאן‪ ,‬ואני סומך עצמי על זה הפסוק; כל האמור – "כי לא‬ ‫תשכח" בכח הזוהר הקדוש‪ ,‬והחיפוש "איה" וכו' – הכל נמצא עמי;‬ ‫ואם תלך בדרך הזאת‪ ,‬אינך לבד – אני‪ ,‬בכחי‪ ,‬נמצא עמך‪ .‬ונמצא‬ ‫שבאמת אין דור יתום‪.‬‬ ‫העולה מן הדברים‪ :‬הסוד שבפסוק הוא עדות שההבטחה אינה רק דברי‬ ‫רבי שמעון‪ ,‬אלא משה רבינו כבר ניבא עליה בתורתו‪ ;7‬ורבי שמעון עצמו‬ ‫נהנה מגילוי זה‪.17‬‬ ‫~ כא ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫למעשה‬ ‫לעבודה ולמעשה‬ ‫א‪ .‬כשנראה שהדור יתום – לזכור את דברי הרבי‪ :‬ה' יתברך עוזר לישראל‬ ‫תמיד‪ ,‬ואין דור יתום‪.17‬‬ ‫ב‪ .‬וגם כשמרגיש את עצמו יתום ובודד – להתחזק בידיעה שכח הצדיקים‬ ‫נמצא עמו‪ ,‬כמו שהבטיחו‪.‬‬ ‫◆‬ ‫גאולת הנפש‬ ‫הרבי השיב שרשב"י נהנה מחידוש זה‪ ;17‬כי על ידי שמחדשים בתורת הצדיק‪,‬‬ ‫הוא נמשך לגלות תורה ממש‪ ,‬ועל כן הוא שמח – שממשיכים אותו על ידי‬ ‫החידוש‪ .‬וחידוש זה נמצא אצל כל אחד‪ :‬על ידי שבתוך ירידתו אינו‬ ‫מתבלבל‪ ,‬אלא מתחדש ומוצא סמיכה מן התורה לחידושו – כלומר‪ :‬הוא‬ ‫מוצא בתורה טעם וסיבה להתחזק; כי על ידי שהולך עם תורת הצדיקים‬ ‫ומתחזק בה‪ ,‬יש לו סמיכה ותמיכה מן התורה – ממש! ואצלנו – על ידי‬ ‫שמנסה להתחדש על ידי תורת הצדיקים; וזה נקרא חידוש שהצדיק שמח בו‬ ‫בוודאי‪ ,‬ועל ידי זה נמשכת נשמתו בעולם ממש‪ .‬וזה‪ ,‬כביכול‪ ,‬הספר שלך‪.‬‬ ‫ולמעשה‪ :‬על ידי שמתחזק בכח הצדיקים‪ ,‬יש זכרון התורה‪ ,‬ונמשך גילוי‬ ‫אלקות בעולם מחדש‪.‬‬ ‫ה] "כי לא תשכח מפי זרעו" – שירת האזינו‬ ‫הפסוק נאמר על שירת האזינו‪ ,‬ועיקר השירה מודיע לישראל‬ ‫שבאחרית הימים יהיו רחוקים מה' יתברך מאד‪ ,‬כמו שכתוב "כי‬ ‫יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב"‪ ,‬ואז נאמר "אי אלהימו"‬ ‫~ כב ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫(דברים לב‪ ,‬לז) – בחינת "איה" (כנ"ל בקטע א)‪ ,‬שמחפשים‬ ‫ומבקשים איה ה' יתברך‪ ,‬ועל ידי זה "לא תשכח מפי זרעו"‪ ,‬כי על‬ ‫ידי זה זוכים למצאו יתברך‪ .1‬כלומר‪ :‬הפסוק שרבי שמעון סמך עליו‬ ‫עוסק בעצמו בשכחה ובחיפוש שבאחרית הימים – והוא אותו ענין‬ ‫"אף על פי שתשכח לא תשתכח" שבקטע א‪ .‬ועל זה מבקשים‬ ‫שיקיים ה' יתברך הבטחתו זו‪ ,‬אחר שכבר נתקיים בנו "ואנכי‬ ‫הסתר אסתיר"‪ .18‬ועוד‪ ,‬שמשה רבינו ראה עד סוף כל הדורות‬ ‫שעתידים ישראל באחרית הימים לירד ירידה גדולה מאד‪ ,‬ועל כן‬ ‫כתב שירת האזינו‪ ,‬שעל ידה תתקיים ההבטחה שלא תשכח‬ ‫התורה מפיהם לעולם‪ ;19‬ושירה זו היא "לעד כי לא תשכח מפי‬ ‫זרעו" אפילו בתוקף ההסתרה שבתוך הסתרה‪.20‬‬ ‫העולה מן הדברים‪ :‬דווקא באחרית הימים‪ ,‬ברוב הריחוק‪ ,‬מתקיים "לא‬ ‫תשכח" – על ידי החיפוש "אי אלהימו"‪.120‬‬ ‫למעשה‬ ‫לעבודה ולמעשה‬ ‫א‪ .‬לבקש מה' יתברך שיקיים בנו "וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא‬ ‫תשכח מפי זרעו"‪.18‬‬ ‫~ כג ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫ב‪ .‬לבקש שנזכה להתמיד בתורה‪ ,‬אנחנו וצאצאינו‪ ,‬ולא תשכח התורה מפינו‬ ‫ומפי זרענו לעולם‪.18‬‬ ‫ג‪ .‬ואפילו כשאינו רואה איך אפשר שתימשך התורה – כשהדור נראה יתום‪,‬‬ ‫ומתוך ייאוש – להמשיך ולבקש על זרעו ועל עצמו‪ ,‬ולזכור שגם הוא‪ ,‬כביכול‪,‬‬ ‫זרעו יתברך‪.‬‬ ‫◆‬ ‫גאולת הנפש‬ ‫ודווקא על ידי שירת האזינו‪ ,‬המדברת על אחרית הימים – בכחה יוצאים מזה;‬ ‫ולכן הפסוק משם‪ .1‬ולכן השירה הזאת היא "לעד" – שמעידה כל הזמן ונותנת‬ ‫כח כל הזמן שלא ליפול‪ ,‬ועוד יותר לעלות מעלה מעלה ממש‪.20‬‬ ‫וזה ספריהם של הצדיקים‪ ,‬כמו שהשירה היא כביכול ספרו של משה‪ :‬על ידי‬ ‫גילוי תורותיהם – משה בהאזינו‪ ,‬רשב"י בזהר‪ ,‬ורבינו בדרך להסתלקותו‬ ‫במאמר זה בפרט‪ ,‬ובליקוטי מוהר"ן בכלל‪.‬‬ ‫ויש לפרש "מפי זרעו" – שזה בעצמו גילוי שלו‪ :‬שאנחנו זרעו של ה' יתברך‪,‬‬ ‫כמו שכתוב "בנים אתם לה' אלקיכם" (דברים יד‪ ,‬א); ופנימיות התורה מגלה‬ ‫לנו את הקשר הזה‪ ,‬שאנו "זרעו" יתברך‪ .‬ועל ידי מי מתגלה הדבר? – על ידי‬ ‫מי שמרומז בפירוש "זרעו" של יוחאי‪ ,‬הוא רבי שמעון‪( .‬ומובא מעשה נפלא‪,‬‬ ‫שגם הוריו של רבי שמעון – שלא נראה בדרך הטבע שיזכו לבן – דייקא בדרך‬ ‫נס זכו לו‪ ).‬וזה מה שהוא מגלה‪ :‬גם כשלא נראה שיהיו "בנים" – בכחו יהיו;‬ ‫וגם כשלא נראה שיהודי נמצא בבחינת "בן"‪ ,‬בבחינת "זרעו" יתברך – לעולם‬ ‫הוא נשאר בן‪.‬‬ ‫~ כד ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫אות ג‬ ‫"עיר וקדיש מן שמיא נחית"‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫לשון רבינו ז"ל‬ ‫ְוַד ע ֶׁש ּס ֹוד ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ְּב ַע ְצ מֹו הּוא ְמ ֻר ָּמ ז ְּב ָפסּוק ַא ֵח ר ִּכ י ַּד ע ִּכ י‬ ‫ַה ַּת ָּנא ַה ָּק דֹוש ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון הּוא ְּב ִח יַנת (ָּד ִנֵּיאל ד)‪ִ :‬ע יר ְוַק ִּד יׁש ִמ ן‬ ‫ְׁש ַמ ָּיא ָנִח ית ָר אֵׁש י ֵּת בֹות ִׁש ְמ עֹון ְוכּו'‪.‬‬ ‫◆ ביאור משולב ◆‬ ‫קשר הדברים‪ :‬עד כאן נתבאר רמז הפסוק "כי לא תשכח מפי‬ ‫זרעו" על פעולתו של רבי שמעון – "על ידו לא תשתכח התורה‬ ‫מישראל"; ועתה מגלה הרבי "בפסוק אחר" את סוד רבי שמעון‬ ‫בעצמו‪ .8‬וכן אמר הרבי‪" :‬רבי שמעון בעצמו הוא ענין אחר"‪.17‬‬ ‫כלומר‪ :‬הסופי תבות "יוחאי" רומזים למה שנעשה על ידו‪,‬‬ ‫והראשי תבות "שמעון" רומזים למי שהוא‪.‬‬ ‫ודע שסוד רבי שמעון בעצמו הוא מרמז בפסוק אחר‪ ,‬כי דע כי‬ ‫התנא הקדוש רבי שמעון הוא בחינת (דניאל ד)‪ :‬עיר וקדיש מן‬ ‫~ כה ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫שמיא נחית ראשי תבות שמעון וכו' – ִע יר‪ְ ,‬וַק ִּד יׁש ‪ִ ,‬מ ן‪ְׁ ,‬ש ַמ ָּיא‪,‬‬ ‫ָנִח ית‪ :‬ראשי התבות ע'‪ ,‬ו'‪ ,‬מ'‪ ,‬ש'‪ ,‬נ' – הן אותיות שמעון‪ .107‬ו"עיר‬ ‫וקדיש" הוא מלאך שנקרא כך (דניאל ד‪ ,‬י)‪ ;11‬ו"עיר" – לשון ער‪,‬‬ ‫"כי עיר הוא הפך השנה"‪.10‬‬ ‫ביאור נפשי גאלה‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫יב‪ .‬השמחה – לא רק בל"ג בעומר – השמחה של ל"ג בעומר אינה רק ליום‬ ‫אחד בשנה; השמחה צריכה להיות בכל לימוד של סודות התורה (ובאמת‬ ‫כבר כתוב שלימוד הסודות צריך להיות מתוך שמחה של קדושה)‪ .‬כי על ידי‬ ‫ששמחים בלימודים אלו‪ ,‬נותנים כח ל"עיר וקדיש" – כלומר לכח של רבי‬ ‫שמעון‪ .‬שבאמת הצדיקים‪ ,‬גם כשהם למעלה‪ ,‬רוצים להמשיך ולגלות למטה;‬ ‫ועל ידי ששמחים בגילוייהם – מראים שמאמינים בהם‪.‬‬ ‫יג‪ .‬השמחה מראה שנעזרים בהם – על ידי השמחה בגילויי הצדיקים לא רק‬ ‫מראים שמאמינים בהם‪ ,‬אלא גם שנעזרים בהם‪ :‬השמחה מראה שבכח‬ ‫הסודות יוצאים מן הגלות – שתורתם באמת עוזרת לנו להתחזק בנפילותינו‪,‬‬ ‫עד שמרגישים את קדושת ה"עיר וקדיש"‪ ,‬את אור בית המקדש‪ ,‬ממקומנו‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫יד‪ .‬תועלת גם למדרגות העליונות – בשמחה זו יש תועלת גם למדרגות‬ ‫העליונות ביותר – ל"עיר וקדיש" עצמו‪ :‬גם למלאך יש הנאה מזה‪ .‬אף שאין‬ ‫לו ירידות כלל‪ ,‬ואין שייך אצלו ענין הירידה – בזכות שאנו הולכים עם‬ ‫גילוייו‪ ,‬הוא עולה מעלה מעלה‪.‬‬ ‫~ כו ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫ביאור הענינים‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫ו] "עיר" – הפך השינה‬ ‫"עיר וקדיש" דייקא‪ ,‬בחינת התעוררות השינה‪ ,‬כי עיר הוא הפך‬ ‫השינה‪ .‬ועל כן רבי שמעון גילה ביותר את כל רזין דאורייתא וסתרי‬ ‫תורה‪ ,‬כי סתרי תורה הם בבחינת התעוררות השינה – פשטי‬ ‫התורה הם בחינת שינה‪ ,‬וסתרי התורה הם בחינת התעוררות‬ ‫השינה‪ ,‬שנתגלו על ידי רבי שמעון שהוא "עיר וקדיש"‪ .10‬ומהי‬ ‫השינה של פשטי התורה? יש כמה בחינות בשינה‪" ,‬ויש שנה שהיא‬ ‫פשטי אוריתא לגבי דבקות הבורא"‪ .9‬כלומר‪ :‬גם הלומד את פשטי‬ ‫התורה עדיין כישן לגבי הדבקות בה' יתברך‪ ,‬וסתרי התורה‬ ‫מעוררים אותו‪ .‬ויש לומר שזה הקשר בין שני הפסוקים‪ :‬מי שהוא‬ ‫"עיר"‪ ,‬הפך השינה‪ ,‬הוא שיכול להבטיח שלא תשתכח התורה – כי‬ ‫השכחה היא כעין שינה‪ ,‬וההתעוררות ממנה באה מסתרי התורה‬ ‫שגילה‪.‬‬ ‫העולה מן הדברים‪ :‬סתרי התורה שגילה רבי שמעון הם התעוררות מן‬ ‫השינה‪ ;10‬ויש לומר שלכן כחו מעורר גם את מי שנרדם ונשכח‪.‬‬ ‫~ כז ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫◆‬ ‫גאולת הנפש‬ ‫הזהר מגלה לנו את דרכי ההתחזקות – איך להפוך ירידה לעליה ממש‪,‬‬ ‫ולהמשיך אלקות עוד גם אחר הירידה והגלות‪ ,‬בבחינת "כי לא תשכח"; וכל‬ ‫אחד ממשיך דבר זה על ידי התחזקותו בירידה‪ ,‬על ידי עצות הצדיקים‬ ‫המתגלות על ידם ועל ידי ספריהם‪.1‬‬ ‫אבל עם כל זה צריכים לדעת‪ ,‬שהצדיקים בעצמם אינם כלל בבחינת גלות‬ ‫וירידה של שינה‪ .‬אין להם גלות כלל; הם לגמרי בבחינת "ערים"‪ ,‬בחינת‬ ‫גאולה‪ ,‬ואין אצלם בחינת נפילה כלל‪ .‬אף שעל ידי הצדיקים יכולים‬ ‫להתעורר בבחינת "כי לא תשכח" ולהפוך ירידה לעליה – הם עצמם כל הזמן‬ ‫ערים‪ ,‬בגאולה‪ .‬ולכן יכולים הם באמת לעזור לנו‪ ,‬שהם כביכול מעל הגלות –‬ ‫בחינת צדיקים שלא טעמו טעם חטא‪ ,‬ואפילו מחטא עץ הדעת ברחו; צדיק‬ ‫מושלם‪.‬‬ ‫וזה חלק מן הסוד‪ :‬יש דרגה של גלות‪ ,‬שינה ונפילה‪ ,‬הסתרה ושכחת התורה;‬ ‫ורשב"י מתקן ומעלה אותנו משם – לזכור שלא ליפול מן הירידה והנפילה‪,‬‬ ‫ולקום‪ .‬ואיך? על ידי שהוא "עיר וקדיש" – מלאך ממש‪ ,‬שאינו שייך כלל‬ ‫לירידה ולגלות; אצלו הכל אור‪ ,‬בית המקדש‪ ,‬גאולה‪ .10‬כך היא הסתכלות‬ ‫הצדיקים הגדולים‪.‬‬ ‫ז] "וקדיש מן שמיא נחית" – שמחת ל"ג בעומר‬ ‫שמחת ל"ג בעומר היא בחינת תיקון המלאך שנקרא "עיר וקדיש"‪,‬‬ ‫שהוא בחינת רבי שמעון; שאז מחזקים אותו על ידי שמחה‪(11‬יב‪,‬יג)‪.‬‬ ‫והמלאך הזה מבואר על פי התורה "תקעו אמונה" (ליקוטי מוהר"ן‬ ‫~ כח ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫חלק ב‪ ,‬תורה ה)‪ :‬יש "חלום על‪-‬ידי מלאך"‪" ,‬אבל יש להמאכלים‬ ‫חלק בהחלום‪ .‬ולזה צריכין חזוק המלאך על‪-‬ידי שמחה"‪ .21‬כלומר‪:‬‬ ‫השמחה מחזקת את המלאך ומתקנת את המאכלים; ומאחר שרבי‬ ‫שמעון הוא בחינת המלאך "עיר וקדיש"‪ ,‬השמחה בל"ג בעומר היא‬ ‫חלק מן התיקון‪ .‬ומסופר שאמר רבינו‪ :‬רבי שמעון בעצמו הוא ענין‬ ‫אחר‪ ,‬כי רבי שמעון הוא "עיר וקדיש מן שמיא נחית"‪ ,‬כנדפס שם;‬ ‫ועכשיו יש "נחל נובע מקור חכמה" (משלי יח‪ ,‬ד) וכו'‪(17‬יד)‪ .‬וכן‬ ‫פותחת התפילה לל"ג בעומר‪" :‬רבי שמעון בן יוחאי‪ ,‬עיר וקדיש מן‬ ‫שמיא נחית"‪.12‬‬ ‫העולה מן הדברים‪ :‬השמחה בל"ג בעומר היא חלק מן התיקון עצמו – בה‬ ‫מחזקים את בחינת "עיר וקדיש"‪.11‬‬ ‫למעשה‬ ‫לעבודה ולמעשה‬ ‫א‪ .‬לשמוח בל"ג בעומר‪ ,‬ובכל לימוד של סודות ופנימיות התורה‪.11‬‬ ‫~ כט ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫◆‬ ‫גאולת הנפש‬ ‫עכשיו גילה הרבי סוד גדול שקשה לדבר עליו‪ .17‬ואין זה מקומנו לדבר על מה‬ ‫שהשמיטו הראשונים; אבל מאחר שיש שפירשו את הדברים כפשוטם‪ ,‬כאילו‬ ‫יש בהם חלילה דרך זלזול – יש לתקן ולהתעמק להבין מעט‪ .‬אין דרכי‬ ‫הצדיקים סתם להראות שהם יותר מן השני; ואם כך נראה‪ ,‬יש סיבה לדבר‪.‬‬ ‫ומה רצון הרבי כאן‪ ,‬באומרו "ועכשיו יש נחל נובע וכו'"? ולמה הזכיר כאן‬ ‫דווקא "עיר וקדיש"‪ ,‬ולא "שמעון"?‬ ‫אלא שהרבי ממשיך ואומר שיש דרגה עוד יותר מזו‪ .‬יש דרגה של שלימות –‬ ‫מלאך העומד בלי ליפול רגע; אבל יש דרגה של "נחל נובע" – כל רגע מחדש‪,‬‬ ‫מים חיים הנובעים ממקור האדמה‪ ,‬מעומק האדמה‪ ,‬ומתחדשים בחידושים‬ ‫חדשים כאלו; וזה שאמר‪" :‬ועכשיו יש נחל נובע וכו'"‪ .17‬וביאור הדברים‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬הגילוי הפשוט של "עיר וקדיש" ושל "כי לא תשכח" נתגלה בפועל‬ ‫על ידי ה"נחל נובע"‪ ,‬בגילוי זה שבראש הספר‪ .‬וכמו כן הגילוי עצמו מתגלה‬ ‫על ידו‪ :‬הכח להאמין בכחו של רבי שמעון בן יוחאי‪ ,‬ושאפשר לחיות באור‬ ‫בית המקדש גם בדורות האלו‪ ,‬דורות ה"עקבים"‪ ,‬בבחינת "לכו חזו" – כל זה‬ ‫הוא בכח ה"נחל נובע"‪ .‬וכמו שכבר נכתב‪ ,‬נחל נובע בא מעומק האדמה‬ ‫ממש‪ ,‬ומושך משם מים חיים – להראות שגם מעומק האדמה אפשר להתחדש‬ ‫באמת‪ .‬ואין מדובר כאן על הצדיקים בעצמם‪ ,‬אלא על דרגת הגילוי שגילו‬ ‫בעולם; ולכן לא נאמר "שמעון"‪ ,‬אלא "עיר וקדיש" – דרגה של מלאך כזה‪.‬‬ ‫~ל~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫ובעיקר אצלנו‪ :‬יש נפילה וירידה‪ ,‬ויכולים להתעורר מזה על ידי תורת‬ ‫הצדיק‪ ,‬בכח ההסתכלות של "עיר וקדיש" שאין בה נפילה‪ .‬אבל יש עוד‬ ‫התחדשות כזו – נובעת לגמרי מחדש – שיש כאן דרגה שאין בזו; והכל יכולים‬ ‫לזכות לה בכח ספר זה‪ .‬כי באמת‪ ,‬גם השלימות הגדולה ביותר שיכולה‬ ‫להיות – אין בה שלימות כלפי ה' יתברך; ולכן גם המדרגה של מלאך אלקי‬ ‫אין זו שלימות‪ ,‬אלא להיות מחובר לחידוש העולם‪ ,‬לחידוש מעשה בראשית‬ ‫– גם עם הגעה לזה מעומק האדמה‪ .‬ה' יזכנו לזה‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ולמעשה‪ :‬אין למעשה יותר מזה – בכח ספר זה יכולים להתחדש בכמה וכמה‬ ‫דרגות‪ ,‬עד אין סוף‪.‬‬ ‫סיכום – גאולת הנפש‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫העולה מכל התורה‪ :‬גם במצב של שכחה וירידה – על ידי עצת‬ ‫הצדיקים‪ ,‬והחיפוש אחריהם ואחר העצה במצב שלך – יכולים‬ ‫לעשות עליה מן המצב הזה עצמו‪ ,‬בכח הצדיקים‪.‬‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬אלא יכולים עוד לזכות לדרגה של התחדשות חדשה‬ ‫לגמרי‪ ,‬מה שלא השיג כלל עוד לפני זה – בחינת "נחל נובע"‪,‬‬ ‫הנובע מחדש אור חיות ה' ממש‪.‬‬ ‫ודווקא דרגה זו מתגלה מעומק האדמה – כמו מעיין הנובע מן‬ ‫האדמה; והיא מקור לחכמה‪ ,‬למעלה מן החכמה‪ ,‬מה' לבדו – וזה‬ ‫מתגלה מן האדמה‪.‬‬ ‫~ לא ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫מקורות‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫‪ .1‬ליקוטי הלכות‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬הלכות גביית חוב מהיתומים‪ ,‬הלכה ג‪ ,‬אות יט‪" :‬ובאמת אלו ואלו דברי אלקים‬ ‫חיים ושניהם אמת‪ ...‬כי אף על פי שתשכח‪ ,‬לא תשתכח"; "נמצא‪ ,‬שה' יתברך חמל עלינו והורנו עצות מרחוק"‪" ;.‬כי‬ ‫תנא אחד אמר‪ ,‬עתידה תורה שתשתכח מישראל‪ .‬ורבי שמעון בן יוחאי אמר שלא תשתכח וכו'‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו‬ ‫זכרונם לברכה (שבת קלח)"‪" ;.‬זה בחינת איה שמחפשין ומבקשין איה ה' יתברך ועל ידי זה לא תשכח מפי זרעו"‪.‬‬ ‫‪ .2‬ליקוטי הלכות‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬הלכות גביית חוב מהיתומים‪ ,‬הלכה ג‪ ,‬אות א (על פי ליקוטי מוהר"ן חלק ב‪ ,‬תורה‬ ‫יב)‪" :‬כי איה הוא בחינת מאמר סתום שמשם מקבלין כל המאמרות שבהם נברא העולם"; "כי זה עקר התשובה‬ ‫כשאדם מבקש ומחפש אחר כבודו יתברך ורואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך ומתגעגע ושואל ומצטער איה מקום‬ ‫כבודו וזה בעצמו תשובתו ותקונו"‪.‬‬ ‫‪ .3‬שם‪ ,‬שם‪" :‬וכל זה בכח וזכות תורתו של רבי שמעון בר יוחאי שהוא גלה סתרי תורה"; "כי לולא זכות הצדיק אמת‬ ‫לא היה לנו כח אפלו לחפש ולבקש כלל"‪.‬‬ ‫‪ .4‬ליקוטי הלכות‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬הלכות תפלת המנחה‪ ,‬הלכה ז‪ ,‬אות סא‪" :‬ועל‪-‬כן הבטיח שהתורה לא תשתכח‬ ‫מישראל על ידו‪ ...‬וכמו שגלה אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה על זה‪ ,‬עין בתחלת הספר"; "ועל כן נסתלק רבי‬ ‫שמעון בן יוחאי בל"ג בעמר ונוהגין בארץ ישראל לעשות שמחה גדולה בהלולא דיליה"; "כי כל השמחה היא מה‬ ‫שזכינו שהיה צדיק וקדוש כזה שגלה תורה נוראה כזאת"; "כלים להמשיך אור האין סוף לגלות אלקותו בעולם"‪;.‬‬ ‫"ועל‪-‬כן אמר בזהר דא יפקון מן גלותא"‪.‬‬ ‫‪ .5‬ליקוטי הלכות‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬הלכות פדיון בכור‪ ,‬הלכה ה‪ ,‬אות יז‪" :‬שהשאיר השארת דעת קדוש כזה בעולם שהוא‬ ‫ספר הזהר הקדוש"; "כי בין פסח לעצרת שהם ימי הספירה אז עוסקים להמשיך זה הדעת הקדוש"; "כי אחר‬ ‫הסתלקות הצדיק האמתי מאיר הדעת ביותר"‪.‬‬ ‫‪ .6‬ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬חלק א‪ ,‬תורה נו‪ ,‬אות ג‪" :‬אבל כשהשם יתברך נסתר בהסתרה תוך הסתרה‪ ,‬דהינו שההסתרה‬ ‫בעצמה נסתרת ממנו‪ ,‬דהינו שאינו יודע כלל שהשם יתברך נסתר ממנו"‪.‬‬ ‫‪ .7‬ליקוטי תפילות‪ ,‬חלק ב‪ ,‬תפילה מז‪" :‬כי הפסוק שהבאתם ראיה ממנו‪ ,‬שהוא כי' לא' תשכח' מפי' זרעו'‪ ,‬הוא סופי‬ ‫תיבות 'יוחאי'"‪" ;.‬ולתקן בחיי את כל אשר פגמתי‪ ,‬בכח וזכות הצדיקים אמתיים‪ ,‬אשר עליהם לבד אני נשען"‪;.‬‬ ‫"אתם לבד יודעים גדלת ההבטחה שהבטחתם לישראל שהתורה לא תשכח מישראל עלידכם‪ ,‬ואיך משה רבנו עליו‬ ‫השלום נבא על זה בתורתו הקדושה מקודם"‪" ;.‬איך מרמז בתורה שעל ידכם לא תשכח התורה"‪" ;.‬ושמכם הקדוש‬ ‫בעצמו מרמז בפסוק‪ ,‬ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית"‪.‬‬ ‫‪ .8‬ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬חלק א‪ ,‬לכו חזו‪" :‬מפי זרעו דיקא הינו מפי זרעו של זה בעצמו שהוא מרמז ונסתר בזה הפסוק‬ ‫שהוא התנא יוחאי"‪" ;.‬רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא תשתכח תורה מישראל על ידו"; "ועתה בוא וראה והבן‬ ‫נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה"; "כי באמת בזה הפסוק בעצמו מרמז ונסתר סוד הזה"; "על ידו לא תשתכח‬ ‫התורה מישראל"; "ודע שסוד רבי שמעון בעצמו הוא מרמז בפסוק אחר"‪.‬‬ ‫‪ .9‬ליקוטי הלכות‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬הלכות נזיקין‪ ,‬הלכה ג‪ ,‬אות א‪" :‬ויש שנה שהיא פשטי אוריתא לגבי דבקות‬ ‫הבורא"‪.‬‬ ‫‪ .10‬ליקוטי הלכות‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬הלכות נזיקין‪ ,‬הלכה ג‪ ,‬אות ג‪" :‬עיר וקדיש דיקא בחינת התעוררות השנה‪ ,‬כי עיר‬ ‫הוא הפך השנה"‪" ;.‬כי מבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה שרבי שמעון הוא בחינת עיר וקדיש מן שמיא נחית שהוא‬ ‫ראשי תבות שמעון"‪.‬‬ ‫‪ .11‬ליקוטי הלכות‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬הלכות ראש חדש‪ ,‬הלכה ו‪ ,‬אות ט‪" :‬שהוא בחינת תקון המלאך שנקרא עיר וקדיש‪,‬‬ ‫שהוא בחינת רבי שמעון בן יוחאי"‪.‬‬ ‫‪ .12‬ליקוטי תפילות‪ ,‬חלק ב‪ ,‬תפילה מז (לל"ג בעומר‪ ,‬על פי תחלת חלק א)‪" :‬רבי שמעון בן יוחאי‪ ,‬עיר וקדיש מן‬ ‫שמיא נחית‪ ...‬אתם הבטחתם לישראל שלא תשתכח התורה מישראל עלידכם"; ובהקדמתה‪" :‬ומה טוב לאומרה על‬ ‫קברו הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי ז"ל‪ ,‬מי שזוכה לבוא לשם‪ ,‬אך גם בכל מקום האומרה לא הפסיד"‪.‬‬ ‫‪ .13‬תלמוד בבלי‪ ,‬מגילה כא ע"ב; ראש השנה לב ע"א‪" :‬בראשית נמי מאמר הוא"‪.‬‬ ‫‪ .14‬ליקוטי הלכות‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת‪ ,‬הלכה ו‪ ,‬אות פד‪" :‬כי מלא כל הארץ‬ ‫כבודו כמו שאמר אז אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה‪ ,‬ה' יתברך עמך ואצלך וכו'‪ ,‬אל תירא"‪.‬‬ ‫‪ .15‬ליקוטי הלכות‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬הלכות חכירות וקבלנות‪ ,‬הלכה ב‪ ,‬אות יב‪" :‬התורה תרד עמהם למקום שהם שם‬ ‫וממקום שהם תקרב אותם לה' יתברך"‪.‬‬ ‫~ לב ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫‪ .16‬ליקוטי תפילות‪ ,‬חלק א‪ ,‬תפילה נו‪" :‬והבטחתנו שעלידי עסק התורה הקדושה נזכה למצא אותך תמיד בכל‬ ‫עת‪ ...‬בתקף ההסתרה שבתוך הסתרה"‪.‬‬ ‫‪ .17‬חיי מוהר"ן‪ ,‬סימן קפט‪" :‬ועלכן עמד עצמו עלזה הפסוק וגלה אז הסוד הנדפס בלקוטי א' בתחלתו"; "רבי‬ ‫שמעון בעצמו הוא ענין אחר‪ ,‬כי רבי שמעון הוא (דניאל ד) עיר וקדיש מן שמיא נחית"‪.‬‬ ‫‪ .18‬ליקוטי תפילות‪ ,‬חלק א‪ ,‬תפילה יב‪" :‬וקים לנו הבטחתך הקדושה שהבטחת לנו‪ ,‬וענתה השירה הזאת לפניו לעד‬ ‫כי לא תשכח מפי זרעו"‪.‬‬ ‫‪ .19‬ליקוטי הלכות‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬הלכות ספר תורה‪ ,‬הלכה ב‪ ,‬אות יא‪" :‬כי משה רבנו עליו השלום‪ ,‬ראה עד סוף כל‬ ‫הדורות שעתידין ישראל באחרית הימים לירד ירידה גדולה מאד"‪.‬‬ ‫‪ .20‬ליקוטי הלכות‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬הלכות חזקת מטלטלין‪ ,‬הלכה ה‪ ,‬אות יד‪" :‬וזה בחי' שירת האזינו שהוא לעד כי‬ ‫לא תשכח מפי זרעו אפי' בתוקף ההסתרה שבתוך הסתרה"‪.‬‬ ‫‪ .21‬ליקוטי הלכות‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬הלכות ראש חדש‪ ,‬הלכה ו‪ ,‬אות א (על פי ליקוטי מוהר"ן חלק ב‪ ,‬תורה ה)‪" :‬וזוכין‬ ‫לחלום על‪-‬ידי מלאך וכו'"; "אבל יש להמאכלים חלק בהחלום‪ .‬ולזה צריכין חזוק המלאך על‪-‬ידי שמחה"‪.‬‬ ‫~ לג ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫מאמר לפרשת השבוע‪ ,‬פרשת תולדות – תורה רע"ח‪" :‬דע שעל חליף טוב"‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫~ לד ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫מן הסיפורים על התורה‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫תורה זו נאמרה בשמיני עצרת שנת תקס"ח‪ ,‬יחד עם מאמר "בקמים‬ ‫עלי" (סימן רע"ז) ומאמר "אזמרה" (סימן רפ"ב); ואחר סוכות נסע‬ ‫הרבי ללבוב‪.1‬‬ ‫ומובא בשם רבי לוי יצחק בנדר ז"ל‪ ,‬שכאשר אמר הרבי את התורה‬ ‫הזו‪ ,‬רבי נתן כל כך התפעל עד שאמר‪" :‬רבי‪ ,‬במי אתם יכולים‬ ‫לקנאות?!" – והרבי ענה לו‪" :‬בקנאו את קנאתי"‪ ,‬בחינת הצדיק‬ ‫שאינו מקנא שום צדיק‪ ,‬לא בעולם הזה ולא בעולם הבא‪ ,‬רק אותו‬ ‫לבדו יתברך‪ .‬ובנוסח אחר‪ :‬רבי נתן שאל "רבי‪ ,‬וועמען זענט איר‬ ‫מקנא?" (במי אתם מקנאים?)‪ ,‬והשיב‪" :‬בקנאו את קנאתי – נאר‬ ‫השי"ת לבד!" (רק ה' לבדו)‪.2‬‬ ‫והרבי עצמו אמר‪" :‬אני מקנא מאד איש כשר"‪ ;3‬ועל איש פשוט‬ ‫אחד מברסלב שהיה אומר בכל יום הרבה תחנות ותהלים‬ ‫ומעמדות‪ ,‬אמר "שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה"‪.4‬‬ ‫כלומר‪ :‬הקנאה של הרבי – רק על עבודת ה'‪.‬‬ ‫~ לה ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫קיצור ליקוטי מוהר"ן – בביאור משולב‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫א‪ .‬על חליף טוב – החליף הוא סכין השחיטה‪ ,‬שעל ידו "שוחטין את‬ ‫הבהמה ומכניעין רוח הבהמיות"‪ ;5‬ו"טוב" – שלם ובדוק‪ ,‬כי "אסור‬ ‫להיות הסכין פגום"‪ ,‬ועיקר בדיקתו "על‪-‬ידי הדעת"‪ .6‬יכולים לראות‬ ‫כל הכלים של הבית המקדש – כמבואר בתורה‪" :‬וזה שכתוב‪ ,‬כשאמר‬ ‫יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה‪ :‬שא נא כליך – רמז על כלים של‬ ‫בית המקדש"‪ .‬והעליון – כלומר הדרגה העליונה‪ ,‬פנימיות כלי המקדש‬ ‫– מתגלה דווקא בתחתון‪ ,‬בכלי הגשמי; ועל כן "על החליף‪ ...‬נתגלה‬ ‫בחינת בית הבחירה עם הכלים"‪ .5‬איזה פנים יש להם (עתה)‪– :‬‬ ‫הקיצור מוסיף "עתה"‪ :‬כלומר מצב הכלים כפי שהם עכשיו‪ ,‬אחר‬ ‫החורבן‪ ,‬ש"עקר החרבן היה שלקחו את הכלים"‪ .7‬ובעבודה‪:‬‬ ‫כשמתקנים את הכלי הגשמי ובודקים אותו יפה‪ ,‬נעשה הוא עצמו כלי‬ ‫שבו נראית הקדושה‪" ,‬כי עקר הוא לתקן הכלים"‪.8‬‬ ‫ב‪ .‬יש צדיק שהוא גדול במעלה כל‪-‬כך עד שאינו מקנא שום צדיק –‬ ‫כלשון התורה‪" :‬בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק‪ ,‬לא בעולם הזה‬ ‫ולא בעולם הבא‪ ,‬רק אותו לבדו יתברך"‪ .‬לא בעולם הזה ולא בעולם‬ ‫הבא‪ – ,‬אפילו לא על חלקו של חברו בעולם הבא; כל קנאתו אינה של‬ ‫עצמו כלל‪ .‬רק אותו לבדו יתברך – קנאת ה' צבאות לבדה‪ ,‬שעל ידה‬ ‫ביטל פנחס "החמה והרגז"‪ ,9‬וקנאה כזו "נחשב כמו צדקה"‪ .10‬בחינת‪:‬‬ ‫~ לו ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫''בקנאו את קנאתי'' (במדבר כ''ה יא)‪" – :‬קנאתי" דייקא‪ ,‬קנאתו של‬ ‫הקב״ה ולא קנאת אדם; ועל ידי קנאה זו "זכה לכהנה"‪ .11‬ובעבודה –‬ ‫לבקש מה'‪" :‬ולא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים"‪.12‬‬ ‫אות א‬ ‫"על חליף טוב"‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫הכלי הפשוט שעליו מתגלה בית המקדש‪ ,‬ו"בקנאו את קנאתי"‬ ‫לשון רבינו ז"ל‬ ‫ַּד ע‪ֶׁ ,‬ש ַע ל ֲחִל יף טֹוב ְיכֹוִל ין ִל ְר אֹות ָּכל ַה ֵּכִל ים ֶׁש ל ַה ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּד ׁש‬ ‫ֵא יֶזה ָּפִנים ֵיׁש ָלֶה ם‪ְ .‬וֶזה ֶׁש ָּכתּוב‪ְּ ,‬כ ֶׁש ָא ַמ ר ִיְצ ָח ק ְל ֵע ָׂש ו ֶׁש ִּיְב ֹּדק‬ ‫ַה ַּס ִּכ ין ְוִיְׁש ַח ט ָיֶפה‪ָׂ :‬ש א ָנא ֵכֶליָך ‪( ,‬בראשית כ״ז‪:‬ג׳) – ָר ַמ ז ַע ל‬ ‫ֵּכִל ים ֶׁש ל ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּד ׁש ‪ֶׁ ,‬ש ֵה ם ִנְר ִא ים ַע ל ַה ַּס ִּכ ין ַה ָּיָפה ַּכַּנ"ל‪.‬‬ ‫ְוֵכן ִא יָת א ַּבִּמ ְד ָר ׁש (בראשית פרשה סה)‪ֶׁ ,‬ש ֵּכֶליָך ֶר ֶמ ז ַע ל ֵּכִל ים‬ ‫ֶׁש ל ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּד ׁש ‪ְּ ,‬כ מֹו ֶׁש ָא ְמ רּו ָׁש ם‪ֵּ :‬כֶליָך – ֶזה ָּבֶבל‪ֶׁ ,‬ש ֶּנֱאַמ ר‪:‬‬ ‫ְוֶא ת ַה ֵּכִל ים ֵה ִב יא ֵּבית אֹוַצר ֱאֹלָה יו; ִנְמ ָצא‪ֶׁ ,‬ש ֵּכֶליָך ְמ ַר ֵּמ ז ַע ל‬ ‫ֵּכִל ים ֶׁש ל ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּד ׁש ‪:‬‬ ‫~ לז ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫ְּב ַק ְּנאֹו ֶא ת ִק ְנָא ִת י (במדבר כ״ה‪:‬י״א) – ְּב ִח יַנת ַה ַּצִּד יק ֶׁש ֵא ינֹו‬ ‫ְמ ַק ֵּנא ׁש ּום ַצִּד יק‪ֹ ,‬לא ָּבעֹוָלם ַה ֶּזה ְוֹלא ָּבעֹוָלם ַה ָּבא‪ַ ,‬ר ק אֹותֹו‬ ‫ְל ַבּדֹו ִיְת ָּבַר ְך ‪:‬‬ ‫מושגי התורה – בקצרה‬ ‫חליף טוב – סכין השחיטה‪ ,‬שבו מכניעין רוח הבהמיות; "טוב" – בלי פגם‪,‬‬ ‫בדוק בדעת‪.56‬‬ ‫איזה פנים יש להם – פנימיות בית המקדש וכליו – עבודת הכהנים‪ ,‬להעלות‬ ‫את הגשמיות לה'‪" ,‬עליונים למטה ותחתונים למעלה"‪.13‬‬ ‫כלים של בית המקדש – קדושת בית המקדש‪ ,‬הנראית על החליף הטוב‪.5‬‬ ‫שא נא כליך – לשון יצחק לעשו על בדיקת הסכין; "כי עקר הוא לתקן‬ ‫הכלים"‪.8‬‬ ‫כליך – זה בבל – כלי המקדש שנפלו לבבל בחורבן‪ ,‬ושם עיקר התגברות עשו‬ ‫‪.7‬‬ ‫בקנאו את קנאתי – קנאת פנחס – קנאת ה' צבאות לבדה‪ ,9‬שעל ידה זכה‬ ‫לכהונה‪.11‬‬ ‫~ לח ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫◆ ביאור משולב ◆‬ ‫סדר התורה‪ :‬בתורה זו שני חלקים‪ .‬בראשון – "חליף טוב"‪ ,‬סכין‬ ‫השחיטה הבדוק‪ ,‬שעליו "יכולין לראות כל הכלים של הבית‬ ‫המקדש"‪ ,‬ורמז לזה בדברי יצחק לעשו "שא נא כליך"‪ .‬בשני –‬ ‫"בקנאו את קנאתי"‪ :‬הצדיק שאינו מקנא שום צדיק‪ ,‬רק את ה'‬ ‫לבדו‪ .‬ורוב הביאור כאן בנוי על יסודות תורה ו'‪.5‬‬ ‫דע‪ ,‬שעל חליף טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש‬ ‫איזה פנים יש להם‪(.‬א‪,‬ה) – החליף הוא סכין השחיטה‪ ,‬שעל ידו‬ ‫"שוחטין את הבהמה ומכניעין רוח הבהמיות"‪ .5‬כלומר‪ :‬כלי שכל‬ ‫עבודתו לחתוך ולהכניע את הבהמיות‪.‬‬ ‫ומהו חליף טוב(ב)? – סכין שאין בו פגם‪" :‬ועל‪-‬כן אסור להיות‬ ‫הסכין פגום"‪ ;6‬ובדיקתו של הסכין "על‪-‬ידי הדעת"‪ .6‬כלומר‪ :‬הכלי‬ ‫שמכניע את הבהמיות צריך להיות שלם ובדוק בדעת‪.‬‬ ‫ועל כן נראים עליו כלי המקדש‪ :‬כי העליון – כלומר הדרגה‬ ‫העליונה‪ ,‬פנימיות כלי המקדש – מתגלה דווקא בתחתון‪ ,‬בכלי‬ ‫הגשמי; וכלשון‪" :‬דכל גונין מתחזין בה" – כל הגוונים העליונים‬ ‫נראים בה‪ ,‬בדרגה התחתונה; ועל כן "על החליף‪ ...‬נתגלה בחינת‬ ‫בית הבחירה עם הכלים"‪ .5‬כלומר‪ :‬דווקא בכלי הפשוט של‬ ‫~ לט ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫השחיטה‪ ,‬כשהוא שלם ובדוק‪ ,‬נראית קדושת בית המקדש;‬ ‫ההכנעה עצמה נעשית כלי לבנין‪.‬‬ ‫וזה שכתוב‪ ,‬כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה‪ :‬שא‬ ‫נא כליך‪(,‬ג) – יצחק כל חפצו היה להחזיר את עשו אל הקדושה‪,‬‬ ‫ועל כן אמר לו "בדק סכינך ושחט יפה"‪ ;14‬ובדיקת הסכין נקראת‬ ‫"כלים"‪ ,‬כי העיקר הוא לתקן את הכלים‪ .8‬רמז על כלים של בית‬ ‫המקדש‪ ,‬שהם נראים על הסכין היפה כנ"ל‪ – .‬הסכין הבדוק הוא‬ ‫החליף הטוב‪ ,‬ועליו נראים כלי המקדש‪.‬‬ ‫וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש‪ ,‬כמו‬ ‫שאמרו שם‪ :‬כליך – זה בבל‪ ,‬שנאמר‪ :‬ואת הכלים הביא בית‬ ‫אוצר אלהיו; – "כליך" דייקא‪ ,‬כי עיקר התגברותו של עשו הוא‬ ‫על ידי הכלים שנופלים אצלו‪ ,‬בחינת חורבן בית המקדש‪ ,‬שלקחו‬ ‫את הכלים‪ .7‬נמצא‪ ,‬שכליך מרמז על כלים של בית המקדש‪(:‬ד) –‬ ‫וכשבודקים את הסכין ומתקנים אותו‪ ,‬חוזרים הכלים מן הצד‬ ‫שכנגד אל הקדושה‪.‬‬ ‫קשר הדברים‪(:‬ו) ומה ענין "בקנאו את קנאתי" לכאן? – קנאת‬ ‫פנחס היא עצמה עבודת השחיטה‪" :‬נמצא‪ ,‬שהשחיטה היא‬ ‫בבחינת תפלה‪ ...‬שזהו בחינת ויעמד פינחס ויפלל"; ועיקר‬ ‫~מ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫הכנעת רוח הבהמיות "היה על‪-‬ידי התפלה בבחינת דין‪ ,‬בחינת‬ ‫ויעמד פינחס ויפלל‪ ,‬שזהו בחינת תקון השחיטה"‪ .15‬ועל ידי קנאה‬ ‫זו "זכה לכהנה"‪ – 11‬לעבודת הכהנים‪ .‬נמצא שקנאת פנחס היא כח‬ ‫החליף – הכנעת רוח הבהמיות‪ ,‬שהיא עיקר עבודת הכהן‪.‬‬ ‫בקנאו את קנאתי בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק‪ ,‬לא‬ ‫בעולם הזה ולא בעולם הבא‪ ,‬רק אותו לבדו יתברך‪(:‬ז) – ובזה‬ ‫מוסיף הרבי את התנאי‪ :‬הקנאה צריכה להיות "קנאתי" – קנאת ה'‬ ‫צבאות לבדה‪ ,‬ועל ידה ביטל פנחס את החמה והרגז‪ 9‬ונשתתק‬ ‫הדין מעל ישראל‪ ;16‬ולא קנאה אישית של צדיק בצדיק‪.‬‬ ‫ויש לומר‪ ,‬בדרך חיבור הדברים‪ :‬כמו שהחליף צריך להיות בלי‬ ‫פגם כדי שיתגלו עליו כלי המקדש‪ ,65‬כך הקנאה – שהיא כח‬ ‫השחיטה‪ – 15‬צריכה להיות בלי פגם של קנאה אישית; ורק אז‬ ‫מתגלה בה הקדושה‪.‬‬ ‫ביאור נפשי גאלה‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫א‪ .‬איזה פנים יש להם – "פנים" הם הפנימיות של ענין בית המקדש וכליו‪.‬‬ ‫ומהותו של בית המקדש היא עבודת הכהנים – להעלות את הגשמיות לה'; כי‬ ‫בבית המקדש היה "בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה"‪ :‬ה' השרה‬ ‫שכינתו בכלי המשכן‪ ,‬והבהמה השפלה מקריבין אותה לקרבן "שתעלה לריח‬ ‫~ מא ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫ניחוח"‪ ,13‬ועל ידי הקרבנות "נכללו העולמות"‪ .17‬וכל כלי וכלי הוא ענין אחר‬ ‫של העלאת מציאות העולם הזה לה'‪ .‬ועל כן כל ענין בית המקדש וכליו הוא‬ ‫ענין רוחני‪ ,‬ולא גשמי בלבד; ואת הפנימיות הזו יכולין לראות על החליף‪ ,‬וכן‬ ‫על סכין של אכילה ועל כל הכלים הגשמיים – שכל הכלים אינם אלא כלים‬ ‫לגילוי אלקות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬טוב – וזו כוונת השוחט – לבדוק יפה‪ ,‬להיות נקי לה' במעשה הגשמי‪,‬‬ ‫בכוונה להעלותו; כמו שמתפללים על השוחטים "שיכונו תמיד היטב בברכת‬ ‫השחיטה‪ ,‬באפן שיזכו להעלות הנפש המלבש בהחי"‪ .18‬ובלי זה – חסר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שא נא כליך – "כלים" – הם הכלים של העולם הזה‪ ,‬הגשמיות; וכלי הוא‬ ‫כלי למשהו – הגשמיות היא כלי לרוחניות‪ .‬ויצחק אומר לעשו לבדוק יפה –‬ ‫להיזהר עם הגשמי‪ ,‬שיהיה כראוי להעלותו לה'‪ .‬וזהו שעל ידי "שיבדק הסכין‬ ‫וישחט יפה" – כלומר על ידי שיהודי זוכה לקדש את עצמו ואת גשמיותו – לא‬ ‫רק שהגשמיות אינה מורידה אותו‪ ,‬אלא עוד יכול לראות ממש את כלי‬ ‫המקדש‪ :‬קרבת ה' מיוחדת והשראת השכינה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כליך – זה בבל – בזה מתגלה חידוש גדול – אפשר לטעות ולחשוב שקרבת‬ ‫ה' היא רק ברוחני; אבל עיקר קרבת ה'‪ ,‬אור בית המקדש‪ ,‬מתגלה דווקא על‬ ‫ידי הכלים הגשמיים שנמצאים "בבבל" – בגלות‪ ,‬בירידה‪ .‬וזה כל ענין‬ ‫הכהונה‪ :‬להעלות לה' את הגשמי‪ .‬ומי שמרגיש שהוא בגלות ומגושם – דווקא‬ ‫שם‪ ,‬במקומו‪ ,‬במקום שהוא מרגיש בו את הגשמיות‪ ,‬יכול למצוא את הכלים‪,‬‬ ‫ולהתעלות ולראות את פנימיות כלי המקדש וקרבת ה'‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הצדיק בבחינת כהן – ועבודה זו לא פסקה‪ :‬הצדיק נקרא "בחינת כהן"‪,‬‬ ‫וכל אחד כפי מה שזוכה לבחינת צדיק זוכה לבחינת כהן‪ ;19‬ועל כן כל יהודי‪,‬‬ ‫הבודק יפה את סכינו ומקדש את גשמיותו‪ ,‬יכול לראות על כליו את כלי‬ ‫~ מב ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫המקדש – קרבת ה' והשראת השכינה‪ .‬וטעם נטילת ידים בבוקר – כמו כהן‬ ‫לפני העבודה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬קשר הדברים – מן הבכורה ועד הכהונה – בזה מתקשר ענין פנחס לכלים –‬ ‫עבודת הכהונה היא עליית הגשמי לרוחני‪ ,‬ופנחס זכה לה על ידי קנאתו לה'‬ ‫לבד‪ .‬וזו עבודה אחת מתחילת התורה ועד סופה‪ :‬בתחילה היתה העבודה‬ ‫בבכורות‪ ,20‬ויעקב לקח מעשו את הבכורה‪ ,‬שהיא "בחינת עבודה של קרבנות‬ ‫שהיה אז בבכורים"‪ ;21‬ופנחס זכה בקנאתו לכהונה – והכל ענין אחד‪ :‬להעלות‬ ‫את הגשמיות לה'‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בקנאו את קנאתי – "לא בעולם הזה ולא בעולם הבא" – שלא הסתכל על‬ ‫כלום ועל אף אחד‪ ,‬לא בעולם הזה ולא בעולם הבא; "רק אותו לבדו" – רק‬ ‫עושה את עבודת ה' ומקנא לה'‪ ,‬רוצה רק אותו‪ ,‬ואינו מסתכל לאן יגיע מזה‪.‬‬ ‫ודווקא כך זכה פנחס‪ ,‬שנולד שלא כהן ולכאורה לא היה לו שום סיכוי‪,‬‬ ‫לכהונה‪.11‬‬ ‫ביאור הענינים‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫ח] "על חליף טוב" – הכלי הפשוט שעליו מתגלה בית המקדש‬ ‫החליף הוא סכין השחיטה‪ ,‬שבו "שוחטין את הבהמה ומכניעין רוח‬ ‫הבהמיות"‪ ;5‬ואסור שיהיה פגום‪ ,6‬ובדיקתו על ידי הדעת‪ .6‬וכשהוא‬ ‫טוב ושלם – נתגלה עליו "בית הבחירה עם הכלים"‪ .5‬ו"שא נא‬ ‫כליך" – בדיקת הסכין‪ ,‬שהיא תיקון הכלים‪ ;148‬כי בחורבן נפלו‬ ‫הכלים אל הצד שכנגד‪" ,‬כליך – זה בבל"‪.7‬‬ ‫~ מג ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫העולה מן הדברים‪ :‬הכלי שמכניע את רוח הבהמיות‪ ,‬כשהוא שלם ובדוק‬ ‫בדעת‪ ,‬נעשה כלי שבו מתגלית קדושת בית המקדש‪.56‬‬ ‫למעשה‬ ‫לעבודה ולמעשה‬ ‫א‪ .‬להיזהר במעשים הגשמיים שלו ולבדוק אותם יפה – להיות נקי לה' בהם‪,‬‬ ‫בכוונה להעלותם לה'; כי "עקר הוא לתקן הכלים"‪ .8‬וזו כוונת השוחט‪,‬‬ ‫להעלות את הנפש שבחי‪ ;18‬ובלי זה – חסר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ולבקש על זה מה' בתפילה‪ ,‬כמו שמתפללים על השוחטים שיקדשו‬ ‫ויטהרו עצמם באמת ויכוונו להעלות הנפש‪.18‬‬ ‫◆‬ ‫גאולת הנפש‬ ‫יש לדייק שהרבי אומר "איזה פנים יש להם" – דהיינו הפנימיות של הכלים‪,‬‬ ‫שזה העיקר‪ ,‬ולא רק צורתם הגשמית; ואת הפנימיות הזו יכולים לראות על‬ ‫החליף‪ .‬ומהי הפנימיות? – ענין עבודת הכהנים‪ ,‬שבתחילה היתה עבודת‬ ‫הבכורות‪ .20‬וזה מקשר תחילת התורה עם סופה‪ :‬יעקב שלקח את הבכורה‬ ‫‪ ,21‬ופנחס שזכה בזכות קנאתו לכהונה‪ – 11‬הם הם; שהכל ענין אחד‪ :‬להעלות‬ ‫את הגשמיות לה'‪ .‬וזה כל ענין בית המקדש‪ ,‬וכל כלי הוא ענין אחר של‬ ‫העלאת מציאות העולם הזה לה'‪ .‬וזהו ממש הסוד של בית המקדש וכליו –‬ ‫"עליונים למטה ותחתונים למעלה" – להעלות על ידם את העולם‪ ,‬להעלות‬ ‫הכל מעולם לעולם‪ .1317‬ולכן מובן ממש שכל ענין בית המקדש וכליו הוא ענין‬ ‫רוחני‪ ,‬ולא גשמי בלבד‪.‬‬ ‫~ מד ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫"כלים" – הם הכלים של העולם הזה‪ ,‬הגשמיות‪ .‬כלי הוא כלי למשהו‪:‬‬ ‫הגשמיות היא כלי לרוחניות‪ .‬ויצחק אומר לעשו "בדק סכינך ושחט יפה"‪– 14‬‬ ‫לבדוק יפה‪ ,‬להיזהר עם הגשמי‪ ,‬שיהיה כראוי להעלותו לה'‪.‬‬ ‫ועכשיו‪ ,‬שאין בית המקדש – בוודאי צריכים את עבודות בית המקדש‪ .‬וידוע‬ ‫שהצדיקים ממשיכים את עבודת הכהנים‪ ;19‬ולא הצדיקים בלבד‪ ,‬אלא לכל‬ ‫יהודי יש שייכות לעבודת הכהנים – וכבר מובא בהלכה טעם נטילת ידים‬ ‫בבוקר‪ :‬כמו כהן לפני העבודה‪ .‬ועבודה זו היא אחת עם הבכורה‪ ,‬ששייכת‬ ‫ליעקב ולבניו – עבודת העלאת הגשמי‪.‬‬ ‫ויכולים לראות זאת על כלי החליף‪ ,‬וכן על סכין של אכילה ועל כל "הכלים"‬ ‫הגשמיים – שכל הכלים אינם אלא כלים לגילוי אלקות‪ .‬ויכולים לראות‬ ‫בגשמיות של כל יהודי‪ ,‬אם נעשית בקדושה‪ ,‬את אותו ענין פנימי – "איזה‬ ‫פנים" יש להם לכלי המקדש – על ידי ש"יבדוק את הסכין" ויבדוק יפה‪.‬‬ ‫דהיינו‪ :‬על ידי שיהודי זוכה לקדש את עצמו ואת גשמיותו – לא רק‬ ‫שהגשמיות אינה מורידה אותו‪ ,‬אלא עוד יכול לראות ממש את כלי המקדש!‬ ‫נורא! נוראות! דהיינו‪ :‬קרבת ה' מיוחדת והשראת השכינה‪.‬‬ ‫ודווקא הכלים הגשמיים‪ .‬כי יכולים לטעות ולחשוב‪ :‬איפה קרבת ה'? –‬ ‫ברוחני‪ .‬אבל כאן מתגלה חידוש גדול‪ :‬עיקר קרבת ה'‪ ,‬אור בית המקדש‪ ,‬הוא‬ ‫על ידי הכלים שלך‪ ,‬הגשמיים‪ ,‬שנמצאים בבבל – בגלות‪ ,‬בירידה‪ .‬דהיינו‪ :‬מה‬ ‫שעובר עליך שם – אתה יכול וצריך להעלות הכל לה'‪ ,‬ועל ידי זה לזכות‬ ‫לאור בית המקדש‪ .‬וזה כל ענין הכהונה!‬ ‫ויש לומר‪ :‬לא החליף בלבד‪ ,‬אלא כל כלי אוכל; ולא עניני האוכל בלבד‪ ,‬אלא‬ ‫כל עניני תיקוני העולם הזה – להעלותו‪ .‬וזה עצמו ענין הבכורה‪ ,‬שהיא‬ ‫הכהונה – העבודה‪.‬‬ ‫~ מה ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫יצחק רצה לתת לעשו את עבודת תיקוני העולם הזה‪ ,‬על ידי "בדק סכינך‬ ‫ושחט יפה"‪ – 14‬כלומר‪ :‬להיזהר ולתקן‪ .‬ועשו יכול היה לתקן‪ ,‬רק שזלזל‬ ‫בבכורה‪" :‬הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה" – איך אני יכול להעלות‬ ‫גשמיות כזו גדולה? זה גדול עלי‪ ,‬אין סיכוי‪ .‬אבל באמת הבכורה היא לה'‪,‬‬ ‫ולא לעצמו; ועל כן איבד את עבודת הבכורה‪.‬‬ ‫וזה ענין חרב יהושע‪ :‬כבוד ה' ולא כבוד עצמו‪ .‬לשחוט את הבהמה – את‬ ‫הבהמיות‪ ,‬שהיא כבוד עצמו – ולהעלות לכבוד ה'; ומשה‪ ,‬שכולו כבוד ה'‪,‬‬ ‫מאיר ביהושע‪.‬‬ ‫ויעקב‪ ,‬שלא עשה על פי רצונו אלא על פי רצון אמו ורצון השכינה‪ ,‬כדי‬ ‫שהעולם הזה לא יהיה לעשו – זכה גם למה שלכאורה לא היה שייך לו‪.‬‬ ‫ט] "בקנאו את קנאתי" – קנאת פנחס‪ ,‬כח השחיטה‪ ,‬ותנאיה‬ ‫קנאת פנחס היא עבודת השחיטה עצמה‪" :‬השחיטה היא בבחינת‬ ‫תפלה‪ ...‬שזהו בחינת ויעמד פינחס ויפלל"‪ ,‬ועל ידה עיקר הכנעת‬ ‫רוח הבהמיות‪ ;15‬ועל ידי קנאה זו זכה לכהונה – לעבודת הכהנים‬ ‫‪ ,11‬ועל ידי עבודתו אפשר לאכול בשר הבהמה‪ .15‬והרבי מגלה את‬ ‫תנאי הקנאה‪" :‬קנאתי" – רק קנאת ה' צבאות‪ ,‬שעל ידה ביטל‬ ‫החמה‪ 9‬ונשתתק הדין‪ ,16‬וקנאה כזו נחשבת כצדקה‪ ;10‬ולא שום‬ ‫קנאה של צדיק בצדיק‪ ,‬לא בעולם הזה ולא בעולם הבא‪.‬‬ ‫העולה מן הדברים‪ :‬הקנאה היא חרב לה' רק כשהיא קנאת ה' צבאות‬ ‫לבדה‪ ,‬בלי שום קנאה אישית‪.910‬‬ ‫~ מו ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫למעשה‬ ‫לעבודה ולמעשה‬ ‫א‪ .‬לעבוד את ה' בלי קנאה – כלומר בלי הסתכלות על אף אחד‪ ,‬ולא רק בלי‬ ‫קנאה; אלא נקי לה' לבד‪" ,‬קנאת ה' צבאות"‪ ,9‬וקנאה כזו נחשבת כמו צדקה‬ ‫‪.10‬‬ ‫ב‪ .‬ולבקש מה' "ולא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים"‪.12‬‬ ‫ג‪ .‬להיזהר שלא יבלבל אותו המחלוקת שבין הצדיקים‪ ,‬רק יאמין בכולם‪.22‬‬ ‫◆‬ ‫גאולת הנפש‬ ‫וזה מתקשר לענין פנחס‪ ,‬שלא היה כהן; ועם כל זה‪ ,‬מאחר שלא הסתכל כלל‬ ‫על אף אחד – לא על משה ולא על הזקנים‪ ,‬ולא אמר "אם הם אינם עושים‪,‬‬ ‫איך אני?" – אלא קנא לה' לבד‪ ,‬על ידי זה זכה לכהונה‪ ,‬אף שלא היה ראוי‬ ‫לזה מצד עצמו‪ .‬כי עבודת הכהונה היא ענין עליית הגשמי לרוחני‪.‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬עיקר המניע לאדם לזכות לכל טוב הוא הקנאה‪ .‬לא שמסתכל על‬ ‫חבירו – מה זכה ומה לא זכה – אלא האמת שצריך להסתכל רק על ה'‪ ,‬לקנא‬ ‫את קנאתו; אין לי הצלחה עצמית‪ .‬ולכן יכול לעלות ולראות אפילו כלי‬ ‫המקדש – דהיינו הדרגות הכי גבוהות – על ידי זה‪ ,‬אפילו אם אתה נמצא‬ ‫עכשיו בבבל‪.‬‬ ‫וכן פנחס זכה לכהונה על ידי מעשה זה‪ :‬שתיקן מה שלא היה בידו לעשות‪,‬‬ ‫אלא עשה מה שיכול‪ .‬שהרי לא היה הגיוני שהוא יהרוג את זמרי – הרי כל‬ ‫השבט היה שם – אלא קנא קנאת ה'‪ ,‬ולא הסתכל על כלום; עשה את שלו‪,‬‬ ‫ולא הסתכל על התוצאות‪ .‬ולכן זכה לכהונה על ידי קנאתו‪.‬‬ ‫~ מז ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫וגם מי שמרגיש את עצמו‪ :‬אין לי שום סיכוי לזכות לקדושה כזו‪ ,‬אני לא שם!‬ ‫– התשובה שלך היא פנחס‪ :‬נולד שלא כהן‪ ,‬ולכאורה לא היה לו שום סיכוי –‬ ‫וזכה לעבודת הכהונה‪ .11‬איך? על ידי "בקנאו את קנאתי"‪ :‬שלא הסתכל על‬ ‫כלום‪ ,‬על אף אחד‪ ,‬לא בעולם הזה ולא בעולם הבא; רק עושה את עבודתי‪,‬‬ ‫מקנא לה' – רוצה רק אותו‪ ,‬ואינו מסתכל לאן יגיע מזה‪ .‬ודווקא כך‪ ,‬לבסוף‪,‬‬ ‫יכולים לזכות לדרגות שלא חלמת שאפשר להגיע אליהן כלל‪.‬‬ ‫ובאמת משה אמר לפנחס‪ :‬מי שהזכיר לה‪ ,‬הוא יקיים – הלכה‪ :‬הבועל ארמית‬ ‫קנאין פוגעין בו‪ .‬דהיינו‪ :‬משה האיר בפנחס – עליונה בתחתונה‪.‬‬ ‫ובין שתי העולמות – עולם הזה ועולם הבא – עיין תורה ו'‪ ,‬תשובה על‬ ‫תשובה‪ :‬הקנאה היא טובה‪ ,‬אבל עוד לא נכנס לעולם של מציאות ה' לבד;‬ ‫ודרגת פנחס – שלא קנא כלום‪ ,‬רק ה'‪.‬‬ ‫וזו היא קנאה – קנאת ה'‪ :‬איני מחכה לשום דרגה ועבודה שהיא "שייכת לי"‬ ‫ושאני רוצה אותה – שאז גם מוגבל מה לרצות‪ ,‬זה כן וזה לא – אין זה כן‪ ,‬אלא‬ ‫ה' לבד‪.‬‬ ‫סיכום – גאולת הנפש‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫וכן כל אחד‪ :‬על ידי שעושה מה שיכול‪ ,‬מגיע לסוף לראות את פני‬ ‫כלי המקדש – פנימיות הכלים‪ .‬וזה ממש מבואר בתורה‪ :‬אם מחפש‬ ‫רצון ה'‪ ,‬קנאת ה' – יכול‪.‬‬ ‫ואם תאמר‪ :‬מה יעשה? אין בית המקדש‪ ,‬אין הקדושה במקומה‪,‬‬ ‫ואני בגלות ומגושם! – התשובה‪" :‬כליך – זה בבל"‪ .‬ירדו כלי בית‬ ‫המקדש לבבל‪ ,‬למקום הטומאה‪ ,‬למקום של תאוות; שם נמצאים‬ ‫~ מח ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫כלי המקדש – דהיינו במקומך‪ .‬ודווקא כשמרגיש שאינו ראוי ואינו‬ ‫שייך לעלות – דווקא שם‪ ,‬בבל שלך‪ ,‬יש לך הכלים לזכות לכל‬ ‫טוב‪ .‬ואם רוצה למצוא את הכלים – זה דווקא שם‪ ,‬במקום שאתה‬ ‫מרגיש בו את הגשמיות; דווקא שם יכול להתעלות ולראות את‬ ‫פנימיות כלי המקדש וקרבת ה'‪ .‬ולכן אין פטור מלהשתמש בהם‪.‬‬ ‫~ מט ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫מקורות‬ ‫─── ❖ ───‬ ‫‪ .1‬חיי מוהר"ן‪ ,‬סימן נט‪" :‬ומאמר דע שעל חלף טוב וכו' בקנאו את קנאתי וכו' [סימן רע"ח] ומאמר אזמרה סימן‬ ‫רפ"ב נאמרו בשמיני עצרת תקס"ח"‪.‬‬ ‫‪ .2‬טעם זקנים (שיעורי רבי לוי יצחק בנדר)‪ ,‬גליון ח‪ ,‬שיעור פרשת מקץ; וגליון לו‪ ,‬שיעור פרשת כי תצא – הובא‬ ‫בליקוטים על תורה רעח‪" ,‬חברותא לעיון בליקוטי מוהר"ן" (שער ברסלב)‪ .‬הנוסח צריך בדיקה מול הגליונות‬ ‫עצמם‪:.‬‬ ‫‪ .3‬שיחות הר"ן‪ ,‬סימן יד‪" :‬אני מקנא מאד איש כשר (שקורין ערליכר יהודי)‪ ...‬כי איש כשר יקר מאד‪ ,‬אשרי לו"‪.‬‬ ‫‪ .4‬חיי מוהר"ן‪ ,‬סימן תקכ‪" :‬ואמר רבנו זכרונו לברכה שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה"‪.‬‬ ‫‪ .5‬ליקוטי הלכות‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬הלכות שחיטה‪ ,‬הלכה א‪ ,‬אות ה‪" :‬ועל‪-‬כן על ידו שוחטין את הבהמה ומכניעין רוח‬ ‫הבהמיות"‪" ;.‬וזה ידוע שנקדה העליונה היא מתגלה בנקדה התחתונה‪ .‬דכל גונין מתחזין בה"; "על החליף‪ ,‬שהוא‬ ‫בחינת נקדה התחתונה‪ ,‬נתגלה בחינת בית הבחירה עם הכלים"‪" ;.‬החליף הוא בחינת להכרית זרעו של עמלק";‬ ‫"שעל חליף טוב יכולין לראות כל הכלים של בית המקדש וכו'‪ ,‬כי החליף הוא בחינת נקדה התחתונה‪ ,‬בחינת‬ ‫יהושע"; "ומשה הוא נקדה העליונה‪ ,‬בחינת לבנות את בית הבחירה"‪.‬‬ ‫‪ .6‬ליקוטי הלכות‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬הלכות שחיטה‪ ,‬הלכה א‪ ,‬אות ד‪" :‬ועל‪-‬כן אסור להיות הסכין פגום"; "ועקר תקון‬ ‫הסכין על‪-‬ידי המח והדעת‪ ,‬כי עקר הבדיקה של הסכין על‪-‬ידי הדעת"‪" ;.‬והנה הסכין של שחיטה הוא בחינת חרב‬ ‫לה'‪ ,‬בחינת מלכות‪ ,‬בחינת נקדה התחתונה"; "שלא יהיה בבחינת פגימת הלבנה"‪" ;.‬ועקר תקון הסכין על‪-‬ידי המח‬ ‫והדעת‪ ,‬כי עקר הבדיקה של הסכין על‪-‬ידי הדעת"; "על‪-‬ידי הדעת‪ ,‬שהוא בחינת משה‪ ,‬שהוא בחינת נקדה‬ ‫העליונה"‪.‬‬ ‫‪ .7‬ליקוטי הלכות‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬הלכות הכשר כלים‪ ,‬הלכה ב‪ ,‬אות ז‪" :‬וזהו 'כליך' דיקא‪ ,‬כי עקר התגברותו הוא על‪-‬ידי‬ ‫הכלים‪ ,‬שהכלים נופלים אצלו‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬בחינת חרבן בית המקדש‪ ,‬שעקר החרבן היה שלקחו את הכלים"‪.‬‬ ‫‪ .8‬ליקוטי הלכות‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬הלכות הכשר כלים‪ ,‬הלכה ג‪ ,‬אות ד‪" :‬ועל‪-‬כן הזהיר אותו על בדיקת הסכין בלשון 'שא‬ ‫נא כליך'‪ ,‬כי עקר הוא לתקן הכלים‪ ,‬שעל‪-‬ידי‪-‬זה עקר קדשת המאכלים"‪.‬‬ ‫‪ .9‬ליקוטי הלכות‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬הלכות ברכת השחר‪ ,‬הלכה ה‪ ,‬אות פח‪" :‬שבטל החמה והרגז שהוא הפך הרצון‬ ‫על‪-‬ידי שקנא קנאת ה' צבאות בחינת בקנאו את קנאתי וכו'"‪" ;.‬שבטל החמה והרגז שהוא הפך הרצון על‪-‬ידי שקנא‬ ‫קנאת ה' צבאות בחינת בקנאו את קנאתי וכו'"; "שקנאת ה' צבאות נחשב לצדקה"‪.‬‬ ‫‪ .10‬ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬חלק ב‪ ,‬תורה סה‪ ,‬אות א‪" :‬כשמקנאין קנאת ה' צבאות‪ ,‬נחשב כמו צדקה"‪.‬‬ ‫‪ .11‬ליקוטי הלכות‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬הלכות ברכת הודאה‪ ,‬הלכה ה‪ ,‬אות י‪" :‬כי על‪-‬ידי שקנא פינחס קנאת הברית על‪-‬ידי‬ ‫זה זכה לכהנה"‪.‬‬ ‫‪ .12‬ליקוטי תפילות‪ ,‬חלק א‪ ,‬תפילה כז‪" :‬ולא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים"‪.‬‬ ‫‪ .13‬שיחות הר"ן‪ ,‬סימן מ‪" :‬וזה בחינת מה שמשחקין בחנכה בדריידיל‪ ,‬כי חנכה הוא בחינת הביתהמקדש"; "כי‬ ‫בביתהמקדש היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה"; "או בהמה שפלה יהיו מקריבין אותה לקרבן שתעלה‬ ‫לריח ניחוח לנחת רוח לפניו יתברך"‪.‬‬ ‫‪ .14‬ליקוטי הלכות‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬הלכות מתנות כהונה‪ ,‬הלכה ב‪ ,‬אות ה‪" :‬כי יצחק כל חפצו היה להחזיר את עשו אל‬ ‫הקדשה"; "בדק סכינך ושחט יפה וכו'‪ ,‬כי על‪-‬ידי‪-‬זה דיקא נעשין גרים"‪.‬‬ ‫‪ .15‬ליקוטי הלכות‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬הלכות מתנות כהונה‪ ,‬הלכה ב‪ ,‬אות ג‪" :‬נמצא‪ ,‬שהשחיטה היא בבחינת תפלה‪,‬‬ ‫בבחינת דין של הבעל כח הנ"ל‪ .‬שזהו בחינת ויעמד פינחס ויפלל כנ"ל"; "שעקר התגברותו להכניע זאת‪ ,‬היה על‪-‬ידי‬ ‫התפלה בבחינת דין‪ ,‬בחינת ויעמד פינחס ויפלל‪ ,‬שזהו בחינת תקון השחיטה"‪" ;.‬כי אי אפשר לאכל בשר הבהמה כי‬ ‫אם על‪-‬ידי בחינת העבדא של פינחס‪ ,‬שקנא על מעשה זמרי שהוא תאות נאוף‪ ,‬שהוא רוח הבהמיות"‪.‬‬ ‫‪ .16‬שיחות הר"ן‪ ,‬סימן צו‪" :‬אך מחמת שיצא פינחס וקנא קנאת ה'‪ ,‬עלידיזה נשתק הדין מעל ישראל"‪.‬‬ ‫‪ .17‬ליקוטי הלכות‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת‪ ,‬הלכה ו‪ ,‬אות ז‪" :‬כי בהקרבנות שהיו‬ ‫בבית‪-‬המקדש על‪-‬ידי זה נכללו העולמות בבחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה‪ ,‬כמו שמבאר בענין הגלגל‪...‬‬ ‫שזה עקר התקון"‪.‬‬ ‫‪ .18‬ליקוטי תפילות‪ ,‬חלק א‪ ,‬תפילה לז‪" :‬ותעזר להשוחטים שיכונו תמיד היטב בברכת השחיטה‪ ,‬באפן שיזכו‬ ‫להעלות הנפש המלבש בהחי"; "ותעזר להשוחטים שיקדשו ויטהרו עצמן באמת"‪.‬‬ ‫~נ~‬ ‫ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח‬ ‫‪ .19‬ליקוטי הלכות‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬הלכות ברכת המזון ומים אחרונים‪ ,‬הלכה ג‪ ,‬אות יא‪" :‬ועל‪-‬כן נקרא הצדיק והרב‬ ‫האמת שבדור בחינת כהן"; "כי כל אחד כפי מה שזוכה לבחינת צדיק"; "כן הוא זוכה לבחינת אהבה דקדשה שהוא‬ ‫בחינת כהן"‪.‬‬ ‫‪ .20‬ליקוטי הלכות‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬הלכות דברים היוצאים מן החי‪ ,‬הלכה ב‪ ,‬אות ג‪" :‬ועל‪-‬כן בתחלה היתה העבודה‬ ‫בבכורות‪ ,‬ואחר כך כשחטאו‪ ,‬נפסלו ונבחרו כהנים תחתיהם"‪.‬‬ ‫‪ .21‬ליקוטי הלכות‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬הלכות ברכת הודאה‪ ,‬הלכה ו‪ ,‬אות יח‪" :‬וזה בחינת הברכה והבכורה שהשתדל‬ ‫יעקב לקח מעשו"; "שהוא בחינת הבכורה שהוא בחינת עבודה של קרבנות שהיה אז בבכורים"‪.‬‬ ‫‪ .22‬ליקוטי עצות‪ ,‬מחלוקת ומריבה‪ ,‬אות א‪" :‬צריך לזהר מאד שלא יבלבל אותו המחלקת שבין הצדיקים‪ ,‬רק יאמין‬ ‫בכלם"‪.‬‬ ‫~ נא ~‬