נפשי גאלה · Nafshi Ge'ala — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
ַנְפִׁש י ְגָא ָל ּה
ָק ְר ָב ה ֶא ל
ליקוטי מוהר"ן עם ביאור על פי ליקוטי הלכות
ובנוסף לזה ביאורים למעשה על פי נפשי גאלה
ַנְפִׁש י ְגָא ָלה
ַע ל ִל ּק ּוֵט י מֹו ֲה ַר "ן
פרשת תולדות
מאמר הקדמה" :לכו חזו" – על רבי שמעון בן יוחאי
מאמר לפרשת השבוע :תורה רע"ח – "דע שעל חליף טוב"
────── ◆ ──────
יוצא לאור על ידי מכון "נפשי גאלה"
שנת תשפ"ז לפ"ק
לעילוי נשמת
הצדיק מרענענע
ר' יצחק בן ר' אשר אנשיל
הרה"ח ר' ברוך שלמה
בן ר' אברהם הלוי בלוי ז"ל
לזכות התורם
לישועות מעל הטבע וכל טוב
◆ ◆ ◆
יצא לאור על ידי
מכון 'נפשי גאלה'
לכל עניני החוברת :מכון 'נפשי גאלה'
טל' 052-766-2543
k7662543@gmail.com
◆ ◆ ◆
~ב~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
פתח דבר
─── ❖ ───
ֶׁש ֶה ֱחָינּו ְוִק ְּיָמ נּו ְוִה ִּגיָע נּו ַלְּזַמ ן ַה ֶּזה! הנה החוברת הראשונה של "נפשי גאלה על ליקוטי
מוהר"ן" ,לכבוד פרשת תולדות ,בסייעתא דשמיא .ובה שני מאמרים ,זה אחר זה :מאמר
הקדמה על רבי שמעון בן יוחאי – "לכו חזו" ,שהעמיד הרבי ז"ל בפתח ספרו הקדוש; ומאמר
לפרשת השבוע ,פרשת תולדות – תורה רע"ח" ,דע שעל חליף טוב" ,שבה נרמזו דברי יצחק
לעשו "שא נא כליך".
וזה חידוש גדול :לפרש את התורות רק על ידי מה שמבואר בדברי רבי נתן ובדברי הרבי
עצמו במקומות אחרים; ומצד שני – אחרי פשטות הביאור ,סולת נקייה ,דברי הרבי ורבי נתן
ממש – הרחבות להביא את הדברים למעשה בעבודת כל אחד ,גם את הדברים הגבוהים
והמופשטים ביותר .ויהי רצון שנזכה על ידי זה באמת לקרב את הגאולה הפרטית והכללית,
אמן.
הביאור הוא על פי דברי הרבי ז"ל ודברי תלמידו רבי נתן ז"ל ,משולבים בתוך לשון הרבי;
ורק במקומות שלא מצאנו בדבריהם – הוספנו מעט .לשון הרבי מובאת במודגש ,ולכל דבר
ציון מקור ,והמקורות בהערות שבתחתית העמוד ובסוף כל מאמר.
ובביאורי "נפשי גאלה" ו"גאולת הנפש" הרחבנו על פי מה שה' יתברך האיר ,להוריד את
הדברים למעשה לכל אחד ואחד על ידי העיון בדברים הקדושים .ושם כבר באים חידושים;
אבל ניסינו שלא לצאת מפשט הדברים ,אלא שעל ידי העיון והרצון להוריד את הדברים
למעשה לכל אחד בכל מצב – יוצאים חידושים ,להראות איך כל בחינה אינה רק הבחינה
שמדובר עליה בפירוש ,אלא היא אצל כל אחד ואחד .וזה היה עיקר רצוננו :שיעבוד כל אחד
את ה' על ידי כל תורה ותורה.
~ג~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
תוכן הענינים
─── ❖ ───
מאמר הקדמה – על רבי שמעון בן יוחאי" :לכו חזו" .............................................ה'
אות א – "הבטחת רבי שמעון בן יוחאי" ........................................................ה'
מושגי התורה – בקצרה ................................................................................ו'
ביאור נפשי גאלה ......................................................................................ט'
ביאור הענינים .......................................................................................י"ב
אות ב – "סופי תבות יוחאי" .....................................................................י"ח
ביאור הענינים .........................................................................................כ'
אות ג – "עיר וקדיש מן שמיא נחית" ..........................................................כ"ה
ביאור נפשי גאלה ....................................................................................כ"ו
ביאור הענינים .......................................................................................כ"ז
סיכום – גאולת הנפש ...............................................................................ל"א
מקורות ...............................................................................................ל"ב
מאמר לפרשת השבוע ,פרשת תולדות – תורה רע"ח" :דע שעל חליף טוב"...................ל"ד
מן הסיפורים על התורה ...........................................................................ל"ה
קיצור ליקוטי מוהר"ן – בביאור משולב ..........................................................ל"ו
אות א – "על חליף טוב" ..........................................................................ל"ז
מושגי התורה – בקצרה .............................................................................ל"ח
ביאור נפשי גאלה ...................................................................................מ"א
ביאור הענינים .......................................................................................מ"ג
סיכום – גאולת הנפש ..............................................................................מ"ח
מקורות ..................................................................................................נ'
~ד~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
מאמר הקדמה – על רבי שמעון בן יוחאי" :לכו חזו"
─── ❖ ───
אות א
"הבטחת רבי שמעון בן יוחאי"
─── ❖ ───
לשון רבינו ז"ל
ְל כּו ֲחזּו ִמ ְפ ֲעלֹות ה' ִה ְת ַּגּל ּות ִנְפ ָלא ִמ ּס ֹוד ְּגֻד ַּלת ַה ַּת ָּנא ָה ֱאלִק י
ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ֶּבן יֹוַח אי ַז''לַ :ר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ֶּבן יֹוַח אי ִה ְב ִט יַח ֶׁש ּל א
ִּת ְׁש ַּת ַּכח ּת ֹוָר ה ִמ ִּיְׂש ָר ֵא ל ַע ל ָידֹו ַּכּמ ּוָבא ְּב ִד ְב ֵר י ַר ּב ֹוֵת ינּוִ ,זְכ רֹוָנם
ִל ְב ָר ָכה (ַׁש ָּבת קלחְּ :):כ ֶׁש ִּנְכ ְנסּו ַר ּב ֹוֵת ינּו ַלֶּכֶר ם ְּב ַיְב ֶנה ָא ְמ רּו:
ֲעִת יָד ה ּת ֹוָר ה ֶׁש ִּת ְׁש ַּת ַּכח ִמ ִּיְׂש ָר ֵא ל ְוָא ַמ ר ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ֶּבן יֹוַח אי
ֶׁש ּל א ִּת ְׁש ַּת ַּכח שנאמר ִּכ י לא ִת ָּׁש ַכח ִמ ִּפ י ַזְר עֹו .וכמבואר בזהר
(ָנׂשא קכדְּ : ):ב ַה אי ִח ּב ּוָר א ְּד ִא יהּו ֵס ֶפר ַה ּזַה ר ִיְפ קּון ֵּבּה ִמ ן
ָּגלּוָת א.
~ה~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
מושגי התורה – בקצרה
שכחת התורה – הנפילה למקומות הרחוקים מכבודו יתברך; ואף על פי
שתשכח – לא תשתכח ,כי גם משם מחפשים "איה".1
איה – השאלה "איה מקום כבודו" של מי שרואה שהוא רחוק מכבודו יתברך
ומחפש אותו; ו"איה" הוא בחינת המאמר הסתום "בראשית" ,שממנו
מקבלים חיות כל המאמרות .כלומר :החיפוש עצמו מעלה את הנופל לשורש
העליון ,וזה עיקר התשובה.2
הבטחת רשב"י – שעל ידו לא תשתכח התורה מישראל ,בכח סתרי התורה
שגילה ותיקון הצמצומים שתיקן.34
ספר הזהר – השארת הדעת שהשאיר רשב"י בעולם ,שבו יפקון מן גלותא;
כלומר :החכמה הקדושה שהמשיך ונשארה אחריו לדורות ,ומאירה ביותר
אחר הסתלקותו.5
הסתרה שבתוך הסתרה – כשההסתרה בעצמה נסתרת מן האדם ,עד שאינו
יודע כלל שה' יתברך נסתר ממנו .כלומר :הריחוק הגדול ביותר ,שאינו
מרגיש אפילו שהוא רחוק.6
כי לא תשכח מפי זרעו – פסוק שנאמר על שירת האזינו (דברים לא ,כא:
"וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו"); סופי תבותיו –
אותיות יוחאי.7
מפי זרעו – דייקא – זרעו של זה שנרמז בפסוק עצמו ,הוא התנא יוחאי;
כלומר" :זרעו" הוא בנו של יוחאי ,רבי שמעון.8
~ו~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
עיר – הפך השינה; ו"שינה" כאן היא "פשטי אוריתא לגבי דבקות הבורא".
כלומר :פשטי התורה הם כשינה ,וסתרי התורה שגילה רבי שמעון הם
התעוררות השינה.910
עיר וקדיש מן שמיא נחית – (דניאל ד ,י) – המלאך שנקרא "עיר וקדיש" ,ער
וקדוש היורד מן השמים; ראשי תבותיו שמעון .כלומר :זה סוד רבי שמעון
בעצמו ,ולא רק פעולתו.1011
◆ ביאור משולב ◆
סדר הדברים :הגילוי הזה בנוי משלושה חלקים .תחילה מביא
הרבי את ההבטחה ומקורה" :רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא
תשתכח תורה מישראל על ידו" – מן הגמרא ,ובמה תתקיים – מן
הזהר (קטע א) .אחר כך" :ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות
של תורתנו הקדושה" – שההבטחה הזאת עצמה מרומזת בפסוק
שהביא רבי שמעון ,בסופי התבות "יוחאי" (קטע ב) .ולבסוף" :ודע
שסוד רבי שמעון בעצמו הוא מרמז בפסוק אחר" – בראשי התבות
"שמעון" (קטע ג) .8כלומר :מן ההבטחה – לרמז על פעולתו
בתורה – ומשם לסוד עצמו של רבי שמעון.
~ז~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
לכו חזו מפעלות ה'(א,ז) – בלשון הפסוק בתהלים (מו ,ט) פותח
הרבי את ספרו ,וקורא לבוא ולראות התגלות נפלא מסוד גדלת
התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז''ל.124
רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא תשתכח תורה מישראל על
ידו" – ,על ידו" דייקא ,שהוא בעצמו הוא הכח שהתורה מתקיימת
על ידו(3יא) – ,כמובא בדברי רבותינו ,זכרונם לברכה (שבת
קלח :):כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו :עתידה תורה
שתשתכח מישראל(.1ה,ו,ח) ואמר רבי שמעון בן יוחאי שלא
תשתכח שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו.1
ובמה יתקיים הדבר שלא תשתכח – וכמבואר בזהר (נשא קכד:):
בהאי חבורא דאיהו ספר הזהר יפקון בה מן גלותא ,כלומר בזה
החיבור ,שהוא ספר הזהר ,יצאו בו ישראל מן הגלות .45והקשר
בין שני הדברים :רבי שמעון תיקן בזהר את הצמצומים(י) – כלומר:
"כלים להמשיך אור האין סוף לגלות אלקותו בעולם" – ועל ידי זה
עיקר תיקון התשובה שעל ידה הגאולה" ,ועל כן הבטיח שהתורה
לא תשתכח מישראל על ידו" .4כלומר :הזהר הוא הכלי שבו
מתקיימת ההבטחה.
~ח~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
ביאור נפשי גאלה
─── ❖ ───
א .לכו חזו – מן ההליכה אל הראייה – הרבי פותח את ספרו בלשון "לכו
חזו"" .לכו" – לשון הליכה; וההליכה היא בחינת הרגלים ,החלק התחתון
והנמוך שבאדם – בחינת "עקבתא דמשיחא" ,הדורות האחרונים שלפני
ביאת המשיח ,הנקראים "עקבים" .וזה עיקר הדגש שבתיבת "לכו" :המדרגות
הנמוכות ביותר ,מי שעדיין רק הולך ,ועדיין אינו רואה" .חזו" – לשון ראייה.
וכמו שמצינו שבגמרא הלשון הוא "תא שמע" – בוא ושמע ,ובזוהר הקדוש
הלשון הוא "תא חזי" – בוא וראה; כי סודות התורה שגילה רבי שמעון אינם
רק שמיעה ,אלא ראייה .וזה החידוש :בכח הגילויים של הצדיקים ,גם מי
שעדיין במדרגת "לכו" ,בבחינת הרגלים ,שרק הולך – יכול לזכות להיות
"חזו" ,לראות בעצמו את מפעלות ה'.
ב .עשרה מאמרות ,ו"בראשית" – המאמר הסתום – כדי להבין מה הוא
"איה" שבדברי הרבי ,נקדים יסוד :כל בריאה שברא ה' יתברך נבראה על ידי
דיבור ,כביכול ,ממנו יתברך – "ויאמר אלקים יהי אור"" ,יהי רקיע" – כמו
שאמרו חז"ל :בעשרה מאמרות נברא העולם .אבל כשמונים בפרשת
בראשית ,מוצאים רק תשעה "ויאמר" .ואמרו חז"ל" :בראשית נמי מאמר
הוא" .13כלומר :אף שלא כתוב בו בפירוש "ויאמר" ,ואין ניכר בו שהוא דיבור
– הוא עצמו מאמר; ועוד יותר :הוא שורש כל המאמרות כולם .ולכן הוא
נקרא "מאמר סתום" – מאמר נעלם ,שאין רואים בו שהוא דיבור ,ובכל זאת
ממנו יוצאים כל הדיבורים.
ג" .איה" – החיות של מקומות ההסתרה – על פי היסוד שהמאמר הסתום,
"בראשית" ,הוא שורש כל המאמרות ,מובן ענין "איה" .יש מקומות שבהם
כבוד ה' מוסתר :אין רואים שם את הדיבור של ה' ,את "המאמר" שמחיה את
~ט~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
המקום – כלומר את כבוד ה' הנמצא שם .ונשאלת השאלה :אם כן ,במה
המקום הזה מתקיים? – והתשובה :על ידי המאמר הסתום" ,בראשית" –
הכבוד הנסתר .נמצא דבר נפלא :דווקא למקום ההסתרה יש שורש חיות
גבוה יותר ,כי הוא נמשך מן המאמר הסתום ,שהוא שורש כל המאמרות .וזה
"איה" :השאלה והחיפוש "איה מקום כבודו" מגיעים עד השורש הזה.
ד .שבעים תיקונים על "בראשית" – את הסוד הזה ,של המאמר הסתום
המחיה גם את מקומות ההסתרה ,גילה רבי שמעון בן יוחאי בזוהר הקדוש,
בשבעים התיקונים שתיקן על תיבת "בראשית" :הוא גילה איך ה' יתברך
נמצא גם במקומות הנמוכים ביותר – בבחינת גלות ,בבחינת חורבן הבית –
ושגם שם יש חיות ממנו יתברך ,מן המאמר הסתום.
ה .שתי הבנות בירידה – יש שתי הבנות בענין הירידה .ההבנה הראשונה:
"ירידה לצורך עליה" .הירידה היא דרך ,ובסופו של דבר היא מביאה לעליה;
אבל כל זמן שהאדם נמצא בירידה ,המקום נשאר בלי גילוי כבוד ה' ,והכבוד
יתגלה רק אחר כך .וזה ענין שכחת התורה שאמרו חז"ל" ,עתידה תורה
שתשתכח מישראל" :חז"ל ראו שתהיה שכחה ממש ,וידעו שהיא לצורך
עליה ,שתתגלה לעתיד בגאולה; אבל לעת עתה – היא גלות ושכחה.
ו .ההבנה השנייה – אור בלי לבוש – ויש הבנה עמוקה יותר בענין הירידה,
וזה מה שגילה רבי שמעון בסודות התורה ,והרבי מגלה לנו מה גילה :אמנם
צריכה להיות העבודה מצדנו; אבל בזמן החורבן מתגלה אור ה' בלי צמצום
ובלי לבוש ,ולכן הוא יכול להחיות גם את מקומות החורבן .נמצא שבזמן
הירידה מתגלה אור גבוה עוד יותר .כמובן שאין התכלית להישאר כך,
חלילה; אבל דווקא שם ,בתוך הירידה עצמה ,מתגלה אור ה' בלי לבוש.
ז .ממלא וסובב – "ה' עמך ואצלך" – כבר בספרים הקדושים האחרים ,הן
בזוהר הקדוש והן בספרי החסידות ,כתוב הלשון שה' יתברך "ממלא כל
~י~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
עלמין וסובב כל עלמין" ,ו"לית אתר פנוי מיניה" – אין מקום פנוי ממנו .אבל
הרבי אומר לנו את אותו הדבר עצמו בצורה פשוטה ,השווה לכל נפש" :ה'
יתברך עמך ואצלך וכו' ,אל תירא" .14כלומר :לא רק לדעת בשכל שה' ממלא
את כל העולמות ,אלא לדעת ולהרגיש שה' איתך ,עמך ואצלך – ממש כאן,
במקום שבו אתה נמצא .וזה עצמו ענין "לכו חזו" :לגלות שה' יתברך נמצא גם
בתוך ההסתרה ובתוך הירידה.
ח .כל מצוה לפי ענינה – ומה מתגלה בחורבן – באמת כל מצוה מגלה אור
קדושה ,כל מצוה לפי ענינה – יש שמגלה מעט ויש שמגלה הרבה ,הכל לפי
כח ה"אתערותא דלתתא" ,ההתעוררות שלנו מלמטה; כי כך רצה ה' יתברך,
שהגילוי יבוא מצד מעשי התחתונים .אבל כשמגיע מצב של ירידה ,חלילה –
חורבן ,או בחינת חורבן אצל האדם עצמו – שאי אפשר לקיים את רוב
המצוות ,או שקשה מאד לקיימן ,אז לפי המצב הנגלה ראו חז"ל שכחת
התורה .ודווקא שם מתגלה סוד "המאמר הסתום" ,סוד "איה" שבסודות
התורה :איך ה' יתברך נמצא שם כביכול מעצמו ,גם בלי עבודת התחתונים.
ט" .איה" – החיפוש הוא עצמו ההכרה – ומה עושה היהודי במקום של ירידה
והסתרה? – הוא מחפש .וכשהוא אומר" :רבונו של עולם ,אתה בוודאי נמצא
כאן – גלה לי איך!" ,הבקשה עצמה מראה שהוא מכיר שה' יתברך נמצא שם;
כי אילו לא היה יודע זאת ,לא היה מבקש .ועוד :אם במקום שאין בו שום
צמצום ושום לבוש הוא מרגיש בכל זאת שה' נמצא – הרי יש כאן גילוי ,ועוד
גדול יותר מבזמן רגיל .ונמצא שהירידה עצמה נעשית כלי לגילוי הגדול
ביותר .ועל ידי הרצון ,התפילה והחיפוש יכול כל יהודי להתחיות גם משם,
מתוך הירידה.
י .תיקון הצמצומים ,וההמשך בספר ליקוטי מוהר"ן – בכח האור הזה,
המתגלה בלי צמצום ,עשה רבי שמעון את הצמצומים – כלומר ,גילה איך
~ יא ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
לתקן את השכינה ,ואיך להמשיך את האור הזה בכלים שיוכלו לקבלו .וזה
ענין שבעים התיקונים וכל סודות התורה שגילה .וההמשך לזה הוא כאן,
בספר ליקוטי מוהר"ן ,שהרבי פותח אותו ב"לכו חזו" :כל הספר בא לגלות
את אור ה' הזה ,שבכחו מתקנים את שכחת התורה והופכים אותה לעליה –
להכרה אמיתית יותר בה' יתברך ,ש"אין חקר לתבונתו" ואי אפשר לתופסו
בשום כלי; ולכן צריכים כל הזמן להמשיך הלאה והלאה.
יא .הצדיקים הולכים איתנו – בכל זה מתגלה מה הם הצדיקים :הם אינם רק
נותנים לנו עצה ,אלא מגלים ממש את כבוד ה' .ועד כדי כך ,שהם עצמם,
כביכול ,הולכים עם הגילוי הזה – הם בעצמם הולכים איתנו ,בכל מקום ובכל
מצב ,בכח זה.
ביאור הענינים
─── ❖ ───
א] שכחת התורה – "אף על פי שתשכח לא תשתכח"
באמת שתי הדעות אמת – זו שאמרה "עתידה תורה שתשתכח" וזו
של רבי שמעון "שלא תשתכח" – כי אף על פי שתשכח ,לא
תשתכח(.ה) כשנופלים חס ושלום למקומות הרחוקים מכבודו
יתברך ,זו היא בחינת שכחת התורה ,שהתורה היא כבודו יתברך.
אבל אף על פי כן ,על ידי שמחפשים ודורשים גם שם את ה' יתברך
ושואלים "איה" – כלומר" :איה מקום כבודו"(ג,ט) ,שהוא מתגעגע
ומחפש את ה' יתברך מתוך הריחוק עצמו" ,וזה בעצמו תשובתו
ותקונו" – 2זוכים לחזור אליו יתברך בתכלית העליה .נמצא שה'
~ יב ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
יתברך הורנו עצה מרחוק ,שגם בתוך עצם השכחה – על ידי
השכחה עצמה ,שהיא בחינת "איה" ,שאין יודעים מהתורה
ומכבודו כלל – יכולים לחזור אליו על ידי הבקשה והחיפוש לבד.1
העולה מן הדברים :גם הנפילה והריחוק הם בחינת שכחת התורה;
ובתוך השכחה עצמה נמצא הפתח לחזור – השאלה "איה מקום כבודו";1
והתורה יורדת עם ישראל למקום שהם שם ומקרבת אותם משם.15
למעשה
לעבודה ולמעשה
א .כשמרגיש שנשכחה ממנו התורה ושהוא רחוק – אל יתייאש ,אלא יחפש
וישאל "איה"; כי זו העצה שה' יתברך "הורנו עצות מרחוק".1
ב .יבקש בתפילה שעל ידי עסק התורה ימצא אותו יתברך תמיד ,אפילו
בתוקף ההסתרה שבתוך הסתרה.16
◆
גאולת הנפש
נמצא ששתי הדעות – "עתידה תורה שתשתכח" ו"שלא תשתכח" – יש להן
מקום גם בנפש האדם ,כאילו שתי הרגשות שבו .יש בנפש הרגשה של
שכחה :שה' יתברך חלילה שכח ממנו ואינו מסתכל עליו .וזהו עיקר שכחת
התורה והשורש לשכחה באמת ,שמתוכה נופל חלילה לכל הרעות שבעולם,
נפילות ממש – על ידי הרגשת הריחוק ,כאילו שכח ממנו ה' ואינו מסתכל
עליו; ועל כן גם הוא שוכח כביכול ,ועושה מה שעושה בלי חשק.
~ יג ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
ובאמת מגלה רשב"י שאין זו ירידה; אלא הירידה וההרגשה הזאת הן עצמן
הכלי לזכות לעליה גדולה ,בסוד "איה" – על ידי שמחפש שם דייקא ,ואינו
מתבלבל מהרגשות הריחוק והשכחה.1
וכן הכרם ביבנה – זמן החורבן היה ,שנראה בו כאילו נשכחה התורה; ועל ידי
ההליכה בדרכי הצדיקים זוכים לזכרון האמיתי של התורה.
ב] הבטחת רשב"י – "על ידו"
וכל זה בכח וזכות תורתו של רבי שמעון בן יוחאי ,שגילה סתרי
תורה ,וכל סתרי התורה הם בבחינת המאמר הסתום ,שהוא
"בראשית"(ב) ,בחינת "איה" – כלומר :המאמר הראשון של
הבריאה ,הנעלם מכולם ,שממנו מקבלים חיות כל עשרה מאמרות
ואפילו המקומות הרחוקים ביותר ;2ועל כן חיבר את התיקונים,
שבעים פנים על תבת בראשית(.ד) ועל ידי כח זה יש לנו כח לחפש
ולבקש אותו יתברך אפילו בתכלית גלות הנפש .כי לולא זכות
הצדיק האמת ,לא היה לנו כח אפילו לחפש ולבקש כלל .3ועוד
(כנ"ל בביאור המשולב) ,שרבי שמעון וחבריו תיקנו את
הצמצומים(י) ,שזה כל ספר הזהר ובפרט האדרא רבא והאדרא
זוטא ,ועל ידי תיקון הצמצומים עיקר תיקון התשובה ,שעל ידה
עיקר הגאולה .4ויש לומר ששני הביאורים הולכים יחד :הכח
לחפש "איה" (הביאור הראשון) הוא עצמו התשובה שנפתחה על
ידי תיקון הצמצומים (הביאור השני).
~ יד ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
העולה מן הדברים :כל הכח לחפש ולבקש מן המקום הרחוק הוא בזכות
הצדיקים האמיתיים – רבי שמעון וחבריו – שזכו לסתרי התורה.3
למעשה
לעבודה ולמעשה
א .לזכור שגם הכח והרצון לחפש הם מכח הצדיקים ,3ולכן באמת אפשר
לקיים זאת :אילו היה הדבר מכחו שלו ,היה יכול לומר "מי אני?"; אבל
מאחר שזה כח הצדיקים – גם אם אני בדרגת ה"רגלים" ,הדרגה הנמוכה
ביותר ,יכול אני לקיים זאת ,כי כחם הוא ,והם נמצאים תמיד בדרגה הראויה
(בבחינת "עיר וקדיש" ,עיין בהמשך) .ועל כן להישען עליהם ,כלשון
התפילה" :בכח וזכות הצדיקים אמתיים ,אשר עליהם לבד אני נשען".7
◆
גאולת הנפש
וכל זה בכח הרחמים שמגלים הצדיקים ,שזו כלליות נשמת רשב"י וכל
הצדיקים השייכים לדרגה הזאת – האר"י הקדוש ,הבעל שם טוב ,הרבי וכו'.
על ידם ממש יכול האדם דווקא מתוך הרגשת הריחוק לזכות לעליה גדולה,
ולהתקשר עוד יותר ממה שהיה קודם לכן לסוד פנימיות התורה.3
~ טו ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
ולמעשה :כשמרגיש שכחת התורה – כגון במצוה שמקיים בכל יום ,כמו
תפילין ,ואינו מרגיש בה חיות ושמחה – כאילו הוא מרגיש שמן השמים אין
מסתכלים עליו חלילה ,הנהגה של שינה מלמעלה ,עד שאינו מרגיש שום
חיות בקיום המצוות ובכל יהדותו – העצה היא "איה" :לחפש את אור הצדיק,
הנמצא בספריו ובקברו .וזה מה שמרומז בתפילה לרשב"י ,שאומרים אותה
על קברו ובכל מקום ,שהרי נשמת הצדיק בכל מקום; וזה תוכן התפילה –
החיפוש .12ומאחר שיש כח החיפוש ,יכולים לקבל כבר את התורה הפנימית,
סודות התורה ,ששם אין שייכת שכחה כלל.
ג] ספר הזהר – "יפקון מן גלותא"
רבי שמעון השאיר בעולם השארת דעת קדוש כזה ,שהוא ספר
הזהר הקדוש ,שעל ידו יפקון מן גלותא .ועל כן עיקר השמחה בל"ג
בעומר(יב) ,יום הסתלקותו ,כי אחר הסתלקות הצדיק האמיתי מאיר
הדעת ביותר ,וזה עיקר גדולתו – שהמשיך דעת גדול וקדוש כזה
בעולם והאירו בתלמידיו עד שנשאר לדורות עולם .5וכן נוהגים
לעשות שמחה גדולה בהלולא דיליה ,מה שלכאורה היה ראוי
לבכות ,כי כל השמחה שזכינו לצדיק שגילה תורה כזאת ,עד שעל
ידה אנו בטוחים שלא תשכח התורה מפי זרענו .4ועל זה
מתפללים :שאפילו בתוקף ההסתרה שבתוך הסתרה בעקבות
משיחא – כלומר :כשההסתרה עצמה נסתרת מן האדם" ,שאינו
יודע כלל שהשם יתברך נסתר ממנו" – 6הבטיח רבי שמעון שאף
על פי כן לא תשכח התורה מפי זרענו.12
~ טז ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
העולה מן הדברים :שמחת ל"ג בעומר היא שמחה על הדעת שהשאיר
רשב"י בעולם ,שמאיר ביותר אחר הסתלקותו.5
למעשה
לעבודה ולמעשה
א .לשמוח בל"ג בעומר בשמחה זו – "שזכינו שהיה צדיק וקדוש כזה שגלה
תורה נוראה כזאת".4
◆
גאולת הנפש
ועל ידי ספר הזוהר הקדוש ,וכל גילוי פנימיות התורה הכלול בזה ,יזכה
לצאת מן הגלות ומן הנפילה ,ולעליה גדולה עוד יותר מקודם הירידה .שהרי
בלי הירידה לא היית מחפש כלל – היה לך טוב שם ,ולא היית זוכה לפנימיות
התורה כלל וכלל; ועכשיו ,על ידי שמחפש בכח רשב"י ,יזכה לכל הנ"ל.
ויש לפרש "בהאי חבורא ...יפקון" :שגם אחר הסתלקותו ,ועוד יותר מבחייו,
מאיר הצדיק ,ואז מאיר על ידי ספריו הקדושים .5ואותו דבר כלפי הרבי –
שעוד יותר מבחייו; ולכן דווקא בדרך להסתלקותו אמר הרבי דבר זה ,לגלות
לנו שכח זה נשאר תמיד.17
~ יז ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
אות ב
"סופי תבות יוחאי"
─── ❖ ───
לשון רבינו ז"ל
ְוַע ָּת ה ּב ֹוא ּוְר ֵא ה ְוָה ֵבן ִנְפ ְל אֹות ִנְס ָּת רֹות ֶׁש ל ּת ֹוָר ֵת נּו ַה ְּק דֹוָׁש ה ִּכ י
ַע ל ֵּכן ָס ַמ ְך ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ֶּבן יֹוַח אי ַע ְצ מֹו ַע ל ֶזה ַה ָּפסּוק ִּכ י לא
ִת ָּׁש ַכח ִמ ִּפ י ַזְר עֹו ִּכ י ֶּבֱאֶמ ת ְּב ֶזה ַה ָּפסּוק ְּב ַע ְצ מֹו ְמ ֻר ָּמ ז ְוִנְס ָּת ר סֹוד
ַה ֶּזה ֶׁש ַע ל ְיֵד י ַזְר עֹו ֶׁש ל יֹוַח אי ֶׁש הּוא ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ֶּבן יֹוַח אי ַע ל ָידֹו
לא ִּת ְׁש ַּת ַּכח ַה ּת ֹוָר ה ִמ ִּיְׂש ָר ֵא ל ִּכ י סֹוֵפי ֵּת בֹות ֶׁש ל ֶזה ַה ָּפסּוק ִּכ י
ּל א ִת ָּׁש ַכח ִמ ִּפ י ַזְר עֹו ֵה ם אֹוִת ּיֹות יֹוַח אי ְוֶזה ֶׁש ְּמ ַר ֵּמ ז ּוְמ ַגֶּלה
ַה ָּפסּוק ִּכ י לא ִת ָּׁש ַכח ִמ ִּפ י ַזְר עֹוִ ,מ ִּפ י ַזְר עֹו ַּד ְיָק א ַה ְינּו ִמ ִּפ י ַזְר עֹו
ֶׁש ל ֶזה ְּב ַע ְצ מֹו ֶׁש הּוא ְמ ֻר ָּמ ז ְוִנְס ָּת ר ְּב ֶזה ַה ָּפסּוק ֶׁש הּוא ַה ַּת ָּנא
יֹוַח אי ִּכ י ַע ל ְיֵד י ַזְר עֹו ֶׁש ל יֹוַח אי ֶׁש ְּמ ֻר ָּמ ז ְּב ֶזה ַה ָּפסּוק ְּב סֹוֵפי
ֵּת בֹות ַּכַּנ''ל ֶׁש הּוא ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ֶּבן יֹוַח אי.
~ יח ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
◆ ביאור משולב ◆
קשר הדברים :עד כאן הביא הרבי את ההבטחה של רבי שמעון
ואת הפסוק שהביא עליה ראיה" ,כי לא תשכח מפי זרעו" .ועתה
הוא שואל כביכול :למה "סמך" רבי שמעון דווקא על זה הפסוק?
ומשיב" :כי באמת בזה הפסוק בעצמו מרמז ונסתר סוד הזה".8
כלומר :הפסוק אינו רק ראיה להבטחה – ההבטחה עצמה ,ושמו
של מי שהבטיח ,כתובים בו בסתר; וכלשון" :ואיך משה רבנו עליו
השלום נבא על זה בתורתו הקדושה מקודם".7
ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה כי
על כן סמך רבי שמעון בן יוחאי עצמו על זה הפסוק כי לא תשכח
מפי זרעו – לא במקרה הביא ראיה דווקא מפסוק זה ,וכלשון:
"ועלכן עמד עצמו עלזה הפסוק" ,17כי באמת בזה הפסוק בעצמו
מרמז ונסתר סוד הזה שעל ידי זרעו של יוחאי שהוא רבי שמעון
בן יוחאי על ידו לא תשתכח התורה מישראל.7
כי סופי תבות של זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו הם אותיות
יוחאי – ִּכ יֹ ,לאִ ,ת ָּׁש ַכחִ ,מ ִּפ יַ ,זְר עֹו :סופי התבות י' ,א' ,ח' ,י' ,ו' –
הן הן אותיות יוחאי.7
~ יט ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
וזה שמרמז ומגלה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו ,מפי זרעו
דיקא – כלומר :בפשוטו "זרעו" הוא זרעו של העם; והרבי מדייק
ש"זרעו" הוא זרעו של מי שנרמז בפסוק עצמו – ,הינו מפי זרעו
של זה בעצמו שהוא מרמז ונסתר בזה הפסוק שהוא התנא יוחאי
– שהפסוק מדבר על "זרעו" של זה הנסתר בתוכו – ,כי על ידי
זרעו של יוחאי שמרמז בזה הפסוק בסופי תבות כנ''ל שהוא רבי
שמעון בן יוחאי ,על ידו לא תשכח התורה.7
ביאור הענינים
─── ❖ ───
ד] "סמך עצמו על זה הפסוק"
מסופר שבדרך בעת נסיעתו לאומן אמר הרבי שה' יתברך עוזר
לישראל תמיד ואין דור יתום ,וכמו שאמר רבי שמעון שלא תשתכח
תורה" ,ועל כן עמד עצמו על זה הפסוק" ,וגילה אז את הסוד הנדפס
בתחילת הספר .ושאלו את הרבי :רבי שמעון יש לו גם כן בוודאי
הנאה מזה ,היינו מזה החידוש הנפלא? והשיב :הן .17כלומר:
הגילוי נאמר בדרך ,בנסיעתו לאומן ,כחיזוק שה' יתברך אינו עוזב
את ישראל ,ואין דור יתום; וההבטחה של רבי שמעון היא הראיה
לכך .ובזה מובן למה מביא הרבי דווקא כאן את הפסוק הזה ואת
הסוד שבו :להראות שהוא בעצמו נמצא עם הגילוי הזה ,בכחו,
~כ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
ולכן יכולים אנו לקיימו( .ובדרך זו מובן גם מה שגילה בסוף:
"ועכשיו יש נחל נובע מקור חכמה" – להראות שאף על פי שהיה
הולך להסתלק ,שהרי היה זה בדרך לאומן ,שנסע לשם כדי
להסתלק ,כמו שאמר כמעט בפירוש – אף על פי כן "סמך עצמו על
זה הפסוק"; כלומר :הוא מבטיח להיות עמנו בכח זה ).והענין :יכול
האדם לחשוב – אכן גילוי נפלא הוא בדברי רבי שמעון בן יוחאי,
אבל מי אני שאלך בדרך הזאת? הזוהר הקדוש – לצדיקים הוא;
ותורת החסידות – לצדיקים היא .בא הרבי ומגלה ,כביכול :גם אני
מרומז כאן ,ואני סומך עצמי על זה הפסוק; כל האמור – "כי לא
תשכח" בכח הזוהר הקדוש ,והחיפוש "איה" וכו' – הכל נמצא עמי;
ואם תלך בדרך הזאת ,אינך לבד – אני ,בכחי ,נמצא עמך .ונמצא
שבאמת אין דור יתום.
העולה מן הדברים :הסוד שבפסוק הוא עדות שההבטחה אינה רק דברי
רבי שמעון ,אלא משה רבינו כבר ניבא עליה בתורתו ;7ורבי שמעון עצמו
נהנה מגילוי זה.17
~ כא ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
למעשה
לעבודה ולמעשה
א .כשנראה שהדור יתום – לזכור את דברי הרבי :ה' יתברך עוזר לישראל
תמיד ,ואין דור יתום.17
ב .וגם כשמרגיש את עצמו יתום ובודד – להתחזק בידיעה שכח הצדיקים
נמצא עמו ,כמו שהבטיחו.
◆
גאולת הנפש
הרבי השיב שרשב"י נהנה מחידוש זה ;17כי על ידי שמחדשים בתורת הצדיק,
הוא נמשך לגלות תורה ממש ,ועל כן הוא שמח – שממשיכים אותו על ידי
החידוש .וחידוש זה נמצא אצל כל אחד :על ידי שבתוך ירידתו אינו
מתבלבל ,אלא מתחדש ומוצא סמיכה מן התורה לחידושו – כלומר :הוא
מוצא בתורה טעם וסיבה להתחזק; כי על ידי שהולך עם תורת הצדיקים
ומתחזק בה ,יש לו סמיכה ותמיכה מן התורה – ממש! ואצלנו – על ידי
שמנסה להתחדש על ידי תורת הצדיקים; וזה נקרא חידוש שהצדיק שמח בו
בוודאי ,ועל ידי זה נמשכת נשמתו בעולם ממש .וזה ,כביכול ,הספר שלך.
ולמעשה :על ידי שמתחזק בכח הצדיקים ,יש זכרון התורה ,ונמשך גילוי
אלקות בעולם מחדש.
ה] "כי לא תשכח מפי זרעו" – שירת האזינו
הפסוק נאמר על שירת האזינו ,ועיקר השירה מודיע לישראל
שבאחרית הימים יהיו רחוקים מה' יתברך מאד ,כמו שכתוב "כי
יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב" ,ואז נאמר "אי אלהימו"
~ כב ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
(דברים לב ,לז) – בחינת "איה" (כנ"ל בקטע א) ,שמחפשים
ומבקשים איה ה' יתברך ,ועל ידי זה "לא תשכח מפי זרעו" ,כי על
ידי זה זוכים למצאו יתברך .1כלומר :הפסוק שרבי שמעון סמך עליו
עוסק בעצמו בשכחה ובחיפוש שבאחרית הימים – והוא אותו ענין
"אף על פי שתשכח לא תשתכח" שבקטע א .ועל זה מבקשים
שיקיים ה' יתברך הבטחתו זו ,אחר שכבר נתקיים בנו "ואנכי
הסתר אסתיר" .18ועוד ,שמשה רבינו ראה עד סוף כל הדורות
שעתידים ישראל באחרית הימים לירד ירידה גדולה מאד ,ועל כן
כתב שירת האזינו ,שעל ידה תתקיים ההבטחה שלא תשכח
התורה מפיהם לעולם ;19ושירה זו היא "לעד כי לא תשכח מפי
זרעו" אפילו בתוקף ההסתרה שבתוך הסתרה.20
העולה מן הדברים :דווקא באחרית הימים ,ברוב הריחוק ,מתקיים "לא
תשכח" – על ידי החיפוש "אי אלהימו".120
למעשה
לעבודה ולמעשה
א .לבקש מה' יתברך שיקיים בנו "וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא
תשכח מפי זרעו".18
~ כג ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
ב .לבקש שנזכה להתמיד בתורה ,אנחנו וצאצאינו ,ולא תשכח התורה מפינו
ומפי זרענו לעולם.18
ג .ואפילו כשאינו רואה איך אפשר שתימשך התורה – כשהדור נראה יתום,
ומתוך ייאוש – להמשיך ולבקש על זרעו ועל עצמו ,ולזכור שגם הוא ,כביכול,
זרעו יתברך.
◆
גאולת הנפש
ודווקא על ידי שירת האזינו ,המדברת על אחרית הימים – בכחה יוצאים מזה;
ולכן הפסוק משם .1ולכן השירה הזאת היא "לעד" – שמעידה כל הזמן ונותנת
כח כל הזמן שלא ליפול ,ועוד יותר לעלות מעלה מעלה ממש.20
וזה ספריהם של הצדיקים ,כמו שהשירה היא כביכול ספרו של משה :על ידי
גילוי תורותיהם – משה בהאזינו ,רשב"י בזהר ,ורבינו בדרך להסתלקותו
במאמר זה בפרט ,ובליקוטי מוהר"ן בכלל.
ויש לפרש "מפי זרעו" – שזה בעצמו גילוי שלו :שאנחנו זרעו של ה' יתברך,
כמו שכתוב "בנים אתם לה' אלקיכם" (דברים יד ,א); ופנימיות התורה מגלה
לנו את הקשר הזה ,שאנו "זרעו" יתברך .ועל ידי מי מתגלה הדבר? – על ידי
מי שמרומז בפירוש "זרעו" של יוחאי ,הוא רבי שמעון( .ומובא מעשה נפלא,
שגם הוריו של רבי שמעון – שלא נראה בדרך הטבע שיזכו לבן – דייקא בדרך
נס זכו לו ).וזה מה שהוא מגלה :גם כשלא נראה שיהיו "בנים" – בכחו יהיו;
וגם כשלא נראה שיהודי נמצא בבחינת "בן" ,בבחינת "זרעו" יתברך – לעולם
הוא נשאר בן.
~ כד ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
אות ג
"עיר וקדיש מן שמיא נחית"
─── ❖ ───
לשון רבינו ז"ל
ְוַד ע ֶׁש ּס ֹוד ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון ְּב ַע ְצ מֹו הּוא ְמ ֻר ָּמ ז ְּב ָפסּוק ַא ֵח ר ִּכ י ַּד ע ִּכ י
ַה ַּת ָּנא ַה ָּק דֹוש ַר ִּב י ִׁש ְמ עֹון הּוא ְּב ִח יַנת (ָּד ִנֵּיאל ד)ִ :ע יר ְוַק ִּד יׁש ִמ ן
ְׁש ַמ ָּיא ָנִח ית ָר אֵׁש י ֵּת בֹות ִׁש ְמ עֹון ְוכּו'.
◆ ביאור משולב ◆
קשר הדברים :עד כאן נתבאר רמז הפסוק "כי לא תשכח מפי
זרעו" על פעולתו של רבי שמעון – "על ידו לא תשתכח התורה
מישראל"; ועתה מגלה הרבי "בפסוק אחר" את סוד רבי שמעון
בעצמו .8וכן אמר הרבי" :רבי שמעון בעצמו הוא ענין אחר".17
כלומר :הסופי תבות "יוחאי" רומזים למה שנעשה על ידו,
והראשי תבות "שמעון" רומזים למי שהוא.
ודע שסוד רבי שמעון בעצמו הוא מרמז בפסוק אחר ,כי דע כי
התנא הקדוש רבי שמעון הוא בחינת (דניאל ד) :עיר וקדיש מן
~ כה ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
שמיא נחית ראשי תבות שמעון וכו' – ִע ירְ ,וַק ִּד יׁש ִ ,מ ןְׁ ,ש ַמ ָּיא,
ָנִח ית :ראשי התבות ע' ,ו' ,מ' ,ש' ,נ' – הן אותיות שמעון .107ו"עיר
וקדיש" הוא מלאך שנקרא כך (דניאל ד ,י) ;11ו"עיר" – לשון ער,
"כי עיר הוא הפך השנה".10
ביאור נפשי גאלה
─── ❖ ───
יב .השמחה – לא רק בל"ג בעומר – השמחה של ל"ג בעומר אינה רק ליום
אחד בשנה; השמחה צריכה להיות בכל לימוד של סודות התורה (ובאמת
כבר כתוב שלימוד הסודות צריך להיות מתוך שמחה של קדושה) .כי על ידי
ששמחים בלימודים אלו ,נותנים כח ל"עיר וקדיש" – כלומר לכח של רבי
שמעון .שבאמת הצדיקים ,גם כשהם למעלה ,רוצים להמשיך ולגלות למטה;
ועל ידי ששמחים בגילוייהם – מראים שמאמינים בהם.
יג .השמחה מראה שנעזרים בהם – על ידי השמחה בגילויי הצדיקים לא רק
מראים שמאמינים בהם ,אלא גם שנעזרים בהם :השמחה מראה שבכח
הסודות יוצאים מן הגלות – שתורתם באמת עוזרת לנו להתחזק בנפילותינו,
עד שמרגישים את קדושת ה"עיר וקדיש" ,את אור בית המקדש ,ממקומנו
שלנו.
יד .תועלת גם למדרגות העליונות – בשמחה זו יש תועלת גם למדרגות
העליונות ביותר – ל"עיר וקדיש" עצמו :גם למלאך יש הנאה מזה .אף שאין
לו ירידות כלל ,ואין שייך אצלו ענין הירידה – בזכות שאנו הולכים עם
גילוייו ,הוא עולה מעלה מעלה.
~ כו ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
ביאור הענינים
─── ❖ ───
ו] "עיר" – הפך השינה
"עיר וקדיש" דייקא ,בחינת התעוררות השינה ,כי עיר הוא הפך
השינה .ועל כן רבי שמעון גילה ביותר את כל רזין דאורייתא וסתרי
תורה ,כי סתרי תורה הם בבחינת התעוררות השינה – פשטי
התורה הם בחינת שינה ,וסתרי התורה הם בחינת התעוררות
השינה ,שנתגלו על ידי רבי שמעון שהוא "עיר וקדיש" .10ומהי
השינה של פשטי התורה? יש כמה בחינות בשינה" ,ויש שנה שהיא
פשטי אוריתא לגבי דבקות הבורא" .9כלומר :גם הלומד את פשטי
התורה עדיין כישן לגבי הדבקות בה' יתברך ,וסתרי התורה
מעוררים אותו .ויש לומר שזה הקשר בין שני הפסוקים :מי שהוא
"עיר" ,הפך השינה ,הוא שיכול להבטיח שלא תשתכח התורה – כי
השכחה היא כעין שינה ,וההתעוררות ממנה באה מסתרי התורה
שגילה.
העולה מן הדברים :סתרי התורה שגילה רבי שמעון הם התעוררות מן
השינה ;10ויש לומר שלכן כחו מעורר גם את מי שנרדם ונשכח.
~ כז ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
◆
גאולת הנפש
הזהר מגלה לנו את דרכי ההתחזקות – איך להפוך ירידה לעליה ממש,
ולהמשיך אלקות עוד גם אחר הירידה והגלות ,בבחינת "כי לא תשכח"; וכל
אחד ממשיך דבר זה על ידי התחזקותו בירידה ,על ידי עצות הצדיקים
המתגלות על ידם ועל ידי ספריהם.1
אבל עם כל זה צריכים לדעת ,שהצדיקים בעצמם אינם כלל בבחינת גלות
וירידה של שינה .אין להם גלות כלל; הם לגמרי בבחינת "ערים" ,בחינת
גאולה ,ואין אצלם בחינת נפילה כלל .אף שעל ידי הצדיקים יכולים
להתעורר בבחינת "כי לא תשכח" ולהפוך ירידה לעליה – הם עצמם כל הזמן
ערים ,בגאולה .ולכן יכולים הם באמת לעזור לנו ,שהם כביכול מעל הגלות –
בחינת צדיקים שלא טעמו טעם חטא ,ואפילו מחטא עץ הדעת ברחו; צדיק
מושלם.
וזה חלק מן הסוד :יש דרגה של גלות ,שינה ונפילה ,הסתרה ושכחת התורה;
ורשב"י מתקן ומעלה אותנו משם – לזכור שלא ליפול מן הירידה והנפילה,
ולקום .ואיך? על ידי שהוא "עיר וקדיש" – מלאך ממש ,שאינו שייך כלל
לירידה ולגלות; אצלו הכל אור ,בית המקדש ,גאולה .10כך היא הסתכלות
הצדיקים הגדולים.
ז] "וקדיש מן שמיא נחית" – שמחת ל"ג בעומר
שמחת ל"ג בעומר היא בחינת תיקון המלאך שנקרא "עיר וקדיש",
שהוא בחינת רבי שמעון; שאז מחזקים אותו על ידי שמחה(11יב,יג).
והמלאך הזה מבואר על פי התורה "תקעו אמונה" (ליקוטי מוהר"ן
~ כח ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
חלק ב ,תורה ה) :יש "חלום על-ידי מלאך"" ,אבל יש להמאכלים
חלק בהחלום .ולזה צריכין חזוק המלאך על-ידי שמחה" .21כלומר:
השמחה מחזקת את המלאך ומתקנת את המאכלים; ומאחר שרבי
שמעון הוא בחינת המלאך "עיר וקדיש" ,השמחה בל"ג בעומר היא
חלק מן התיקון .ומסופר שאמר רבינו :רבי שמעון בעצמו הוא ענין
אחר ,כי רבי שמעון הוא "עיר וקדיש מן שמיא נחית" ,כנדפס שם;
ועכשיו יש "נחל נובע מקור חכמה" (משלי יח ,ד) וכו'(17יד) .וכן
פותחת התפילה לל"ג בעומר" :רבי שמעון בן יוחאי ,עיר וקדיש מן
שמיא נחית".12
העולה מן הדברים :השמחה בל"ג בעומר היא חלק מן התיקון עצמו – בה
מחזקים את בחינת "עיר וקדיש".11
למעשה
לעבודה ולמעשה
א .לשמוח בל"ג בעומר ,ובכל לימוד של סודות ופנימיות התורה.11
~ כט ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
◆
גאולת הנפש
עכשיו גילה הרבי סוד גדול שקשה לדבר עליו .17ואין זה מקומנו לדבר על מה
שהשמיטו הראשונים; אבל מאחר שיש שפירשו את הדברים כפשוטם ,כאילו
יש בהם חלילה דרך זלזול – יש לתקן ולהתעמק להבין מעט .אין דרכי
הצדיקים סתם להראות שהם יותר מן השני; ואם כך נראה ,יש סיבה לדבר.
ומה רצון הרבי כאן ,באומרו "ועכשיו יש נחל נובע וכו'"? ולמה הזכיר כאן
דווקא "עיר וקדיש" ,ולא "שמעון"?
אלא שהרבי ממשיך ואומר שיש דרגה עוד יותר מזו .יש דרגה של שלימות –
מלאך העומד בלי ליפול רגע; אבל יש דרגה של "נחל נובע" – כל רגע מחדש,
מים חיים הנובעים ממקור האדמה ,מעומק האדמה ,ומתחדשים בחידושים
חדשים כאלו; וזה שאמר" :ועכשיו יש נחל נובע וכו'" .17וביאור הדברים:
ראשית ,הגילוי הפשוט של "עיר וקדיש" ושל "כי לא תשכח" נתגלה בפועל
על ידי ה"נחל נובע" ,בגילוי זה שבראש הספר .וכמו כן הגילוי עצמו מתגלה
על ידו :הכח להאמין בכחו של רבי שמעון בן יוחאי ,ושאפשר לחיות באור
בית המקדש גם בדורות האלו ,דורות ה"עקבים" ,בבחינת "לכו חזו" – כל זה
הוא בכח ה"נחל נובע" .וכמו שכבר נכתב ,נחל נובע בא מעומק האדמה
ממש ,ומושך משם מים חיים – להראות שגם מעומק האדמה אפשר להתחדש
באמת .ואין מדובר כאן על הצדיקים בעצמם ,אלא על דרגת הגילוי שגילו
בעולם; ולכן לא נאמר "שמעון" ,אלא "עיר וקדיש" – דרגה של מלאך כזה.
~ל~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
ובעיקר אצלנו :יש נפילה וירידה ,ויכולים להתעורר מזה על ידי תורת
הצדיק ,בכח ההסתכלות של "עיר וקדיש" שאין בה נפילה .אבל יש עוד
התחדשות כזו – נובעת לגמרי מחדש – שיש כאן דרגה שאין בזו; והכל יכולים
לזכות לה בכח ספר זה .כי באמת ,גם השלימות הגדולה ביותר שיכולה
להיות – אין בה שלימות כלפי ה' יתברך; ולכן גם המדרגה של מלאך אלקי
אין זו שלימות ,אלא להיות מחובר לחידוש העולם ,לחידוש מעשה בראשית
– גם עם הגעה לזה מעומק האדמה .ה' יזכנו לזה ,אמן.
ולמעשה :אין למעשה יותר מזה – בכח ספר זה יכולים להתחדש בכמה וכמה
דרגות ,עד אין סוף.
סיכום – גאולת הנפש
─── ❖ ───
העולה מכל התורה :גם במצב של שכחה וירידה – על ידי עצת
הצדיקים ,והחיפוש אחריהם ואחר העצה במצב שלך – יכולים
לעשות עליה מן המצב הזה עצמו ,בכח הצדיקים.
ולא זו בלבד ,אלא יכולים עוד לזכות לדרגה של התחדשות חדשה
לגמרי ,מה שלא השיג כלל עוד לפני זה – בחינת "נחל נובע",
הנובע מחדש אור חיות ה' ממש.
ודווקא דרגה זו מתגלה מעומק האדמה – כמו מעיין הנובע מן
האדמה; והיא מקור לחכמה ,למעלה מן החכמה ,מה' לבדו – וזה
מתגלה מן האדמה.
~ לא ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
מקורות
─── ❖ ───
.1ליקוטי הלכות ,חושן משפט ,הלכות גביית חוב מהיתומים ,הלכה ג ,אות יט" :ובאמת אלו ואלו דברי אלקים
חיים ושניהם אמת ...כי אף על פי שתשכח ,לא תשתכח"; "נמצא ,שה' יתברך חמל עלינו והורנו עצות מרחוק"" ;.כי
תנא אחד אמר ,עתידה תורה שתשתכח מישראל .ורבי שמעון בן יוחאי אמר שלא תשתכח וכו' ,כמו שאמרו רבותינו
זכרונם לברכה (שבת קלח)"" ;.זה בחינת איה שמחפשין ומבקשין איה ה' יתברך ועל ידי זה לא תשכח מפי זרעו".
.2ליקוטי הלכות ,חושן משפט ,הלכות גביית חוב מהיתומים ,הלכה ג ,אות א (על פי ליקוטי מוהר"ן חלק ב ,תורה
יב)" :כי איה הוא בחינת מאמר סתום שמשם מקבלין כל המאמרות שבהם נברא העולם"; "כי זה עקר התשובה
כשאדם מבקש ומחפש אחר כבודו יתברך ורואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך ומתגעגע ושואל ומצטער איה מקום
כבודו וזה בעצמו תשובתו ותקונו".
.3שם ,שם" :וכל זה בכח וזכות תורתו של רבי שמעון בר יוחאי שהוא גלה סתרי תורה"; "כי לולא זכות הצדיק אמת
לא היה לנו כח אפלו לחפש ולבקש כלל".
.4ליקוטי הלכות ,אורח חיים ,הלכות תפלת המנחה ,הלכה ז ,אות סא" :ועל-כן הבטיח שהתורה לא תשתכח
מישראל על ידו ...וכמו שגלה אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה על זה ,עין בתחלת הספר"; "ועל כן נסתלק רבי
שמעון בן יוחאי בל"ג בעמר ונוהגין בארץ ישראל לעשות שמחה גדולה בהלולא דיליה"; "כי כל השמחה היא מה
שזכינו שהיה צדיק וקדוש כזה שגלה תורה נוראה כזאת"; "כלים להמשיך אור האין סוף לגלות אלקותו בעולם";.
"ועל-כן אמר בזהר דא יפקון מן גלותא".
.5ליקוטי הלכות ,יורה דעה ,הלכות פדיון בכור ,הלכה ה ,אות יז" :שהשאיר השארת דעת קדוש כזה בעולם שהוא
ספר הזהר הקדוש"; "כי בין פסח לעצרת שהם ימי הספירה אז עוסקים להמשיך זה הדעת הקדוש"; "כי אחר
הסתלקות הצדיק האמתי מאיר הדעת ביותר".
.6ליקוטי מוהר"ן ,חלק א ,תורה נו ,אות ג" :אבל כשהשם יתברך נסתר בהסתרה תוך הסתרה ,דהינו שההסתרה
בעצמה נסתרת ממנו ,דהינו שאינו יודע כלל שהשם יתברך נסתר ממנו".
.7ליקוטי תפילות ,חלק ב ,תפילה מז" :כי הפסוק שהבאתם ראיה ממנו ,שהוא כי' לא' תשכח' מפי' זרעו' ,הוא סופי
תיבות 'יוחאי'"" ;.ולתקן בחיי את כל אשר פגמתי ,בכח וזכות הצדיקים אמתיים ,אשר עליהם לבד אני נשען";.
"אתם לבד יודעים גדלת ההבטחה שהבטחתם לישראל שהתורה לא תשכח מישראל עלידכם ,ואיך משה רבנו עליו
השלום נבא על זה בתורתו הקדושה מקודם"" ;.איך מרמז בתורה שעל ידכם לא תשכח התורה"" ;.ושמכם הקדוש
בעצמו מרמז בפסוק ,ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית".
.8ליקוטי מוהר"ן ,חלק א ,לכו חזו" :מפי זרעו דיקא הינו מפי זרעו של זה בעצמו שהוא מרמז ונסתר בזה הפסוק
שהוא התנא יוחאי"" ;.רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא תשתכח תורה מישראל על ידו"; "ועתה בוא וראה והבן
נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה"; "כי באמת בזה הפסוק בעצמו מרמז ונסתר סוד הזה"; "על ידו לא תשתכח
התורה מישראל"; "ודע שסוד רבי שמעון בעצמו הוא מרמז בפסוק אחר".
.9ליקוטי הלכות ,חושן משפט ,הלכות נזיקין ,הלכה ג ,אות א" :ויש שנה שהיא פשטי אוריתא לגבי דבקות
הבורא".
.10ליקוטי הלכות ,חושן משפט ,הלכות נזיקין ,הלכה ג ,אות ג" :עיר וקדיש דיקא בחינת התעוררות השנה ,כי עיר
הוא הפך השנה"" ;.כי מבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה שרבי שמעון הוא בחינת עיר וקדיש מן שמיא נחית שהוא
ראשי תבות שמעון".
.11ליקוטי הלכות ,אורח חיים ,הלכות ראש חדש ,הלכה ו ,אות ט" :שהוא בחינת תקון המלאך שנקרא עיר וקדיש,
שהוא בחינת רבי שמעון בן יוחאי".
.12ליקוטי תפילות ,חלק ב ,תפילה מז (לל"ג בעומר ,על פי תחלת חלק א)" :רבי שמעון בן יוחאי ,עיר וקדיש מן
שמיא נחית ...אתם הבטחתם לישראל שלא תשתכח התורה מישראל עלידכם"; ובהקדמתה" :ומה טוב לאומרה על
קברו הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי ז"ל ,מי שזוכה לבוא לשם ,אך גם בכל מקום האומרה לא הפסיד".
.13תלמוד בבלי ,מגילה כא ע"ב; ראש השנה לב ע"א" :בראשית נמי מאמר הוא".
.14ליקוטי הלכות ,אורח חיים ,הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת ,הלכה ו ,אות פד" :כי מלא כל הארץ
כבודו כמו שאמר אז אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה ,ה' יתברך עמך ואצלך וכו' ,אל תירא".
.15ליקוטי הלכות ,חושן משפט ,הלכות חכירות וקבלנות ,הלכה ב ,אות יב" :התורה תרד עמהם למקום שהם שם
וממקום שהם תקרב אותם לה' יתברך".
~ לב ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
.16ליקוטי תפילות ,חלק א ,תפילה נו" :והבטחתנו שעלידי עסק התורה הקדושה נזכה למצא אותך תמיד בכל
עת ...בתקף ההסתרה שבתוך הסתרה".
.17חיי מוהר"ן ,סימן קפט" :ועלכן עמד עצמו עלזה הפסוק וגלה אז הסוד הנדפס בלקוטי א' בתחלתו"; "רבי
שמעון בעצמו הוא ענין אחר ,כי רבי שמעון הוא (דניאל ד) עיר וקדיש מן שמיא נחית".
.18ליקוטי תפילות ,חלק א ,תפילה יב" :וקים לנו הבטחתך הקדושה שהבטחת לנו ,וענתה השירה הזאת לפניו לעד
כי לא תשכח מפי זרעו".
.19ליקוטי הלכות ,יורה דעה ,הלכות ספר תורה ,הלכה ב ,אות יא" :כי משה רבנו עליו השלום ,ראה עד סוף כל
הדורות שעתידין ישראל באחרית הימים לירד ירידה גדולה מאד".
.20ליקוטי הלכות ,חושן משפט ,הלכות חזקת מטלטלין ,הלכה ה ,אות יד" :וזה בחי' שירת האזינו שהוא לעד כי
לא תשכח מפי זרעו אפי' בתוקף ההסתרה שבתוך הסתרה".
.21ליקוטי הלכות ,אורח חיים ,הלכות ראש חדש ,הלכה ו ,אות א (על פי ליקוטי מוהר"ן חלק ב ,תורה ה)" :וזוכין
לחלום על-ידי מלאך וכו'"; "אבל יש להמאכלים חלק בהחלום .ולזה צריכין חזוק המלאך על-ידי שמחה".
~ לג ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
מאמר לפרשת השבוע ,פרשת תולדות – תורה רע"ח" :דע שעל חליף טוב"
─── ❖ ───
~ לד ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
מן הסיפורים על התורה
─── ❖ ───
תורה זו נאמרה בשמיני עצרת שנת תקס"ח ,יחד עם מאמר "בקמים
עלי" (סימן רע"ז) ומאמר "אזמרה" (סימן רפ"ב); ואחר סוכות נסע
הרבי ללבוב.1
ומובא בשם רבי לוי יצחק בנדר ז"ל ,שכאשר אמר הרבי את התורה
הזו ,רבי נתן כל כך התפעל עד שאמר" :רבי ,במי אתם יכולים
לקנאות?!" – והרבי ענה לו" :בקנאו את קנאתי" ,בחינת הצדיק
שאינו מקנא שום צדיק ,לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ,רק אותו
לבדו יתברך .ובנוסח אחר :רבי נתן שאל "רבי ,וועמען זענט איר
מקנא?" (במי אתם מקנאים?) ,והשיב" :בקנאו את קנאתי – נאר
השי"ת לבד!" (רק ה' לבדו).2
והרבי עצמו אמר" :אני מקנא מאד איש כשר" ;3ועל איש פשוט
אחד מברסלב שהיה אומר בכל יום הרבה תחנות ותהלים
ומעמדות ,אמר "שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה".4
כלומר :הקנאה של הרבי – רק על עבודת ה'.
~ לה ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
קיצור ליקוטי מוהר"ן – בביאור משולב
─── ❖ ───
א .על חליף טוב – החליף הוא סכין השחיטה ,שעל ידו "שוחטין את
הבהמה ומכניעין רוח הבהמיות" ;5ו"טוב" – שלם ובדוק ,כי "אסור
להיות הסכין פגום" ,ועיקר בדיקתו "על-ידי הדעת" .6יכולים לראות
כל הכלים של הבית המקדש – כמבואר בתורה" :וזה שכתוב ,כשאמר
יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה :שא נא כליך – רמז על כלים של
בית המקדש" .והעליון – כלומר הדרגה העליונה ,פנימיות כלי המקדש
– מתגלה דווקא בתחתון ,בכלי הגשמי; ועל כן "על החליף ...נתגלה
בחינת בית הבחירה עם הכלים" .5איזה פנים יש להם (עתה)– :
הקיצור מוסיף "עתה" :כלומר מצב הכלים כפי שהם עכשיו ,אחר
החורבן ,ש"עקר החרבן היה שלקחו את הכלים" .7ובעבודה:
כשמתקנים את הכלי הגשמי ובודקים אותו יפה ,נעשה הוא עצמו כלי
שבו נראית הקדושה" ,כי עקר הוא לתקן הכלים".8
ב .יש צדיק שהוא גדול במעלה כל-כך עד שאינו מקנא שום צדיק –
כלשון התורה" :בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק ,לא בעולם הזה
ולא בעולם הבא ,רק אותו לבדו יתברך" .לא בעולם הזה ולא בעולם
הבא – ,אפילו לא על חלקו של חברו בעולם הבא; כל קנאתו אינה של
עצמו כלל .רק אותו לבדו יתברך – קנאת ה' צבאות לבדה ,שעל ידה
ביטל פנחס "החמה והרגז" ,9וקנאה כזו "נחשב כמו צדקה" .10בחינת:
~ לו ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
''בקנאו את קנאתי'' (במדבר כ''ה יא)" – :קנאתי" דייקא ,קנאתו של
הקב״ה ולא קנאת אדם; ועל ידי קנאה זו "זכה לכהנה" .11ובעבודה –
לבקש מה'" :ולא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים".12
אות א
"על חליף טוב"
─── ❖ ───
הכלי הפשוט שעליו מתגלה בית המקדש ,ו"בקנאו את קנאתי"
לשון רבינו ז"ל
ַּד עֶׁ ,ש ַע ל ֲחִל יף טֹוב ְיכֹוִל ין ִל ְר אֹות ָּכל ַה ֵּכִל ים ֶׁש ל ַה ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּד ׁש
ֵא יֶזה ָּפִנים ֵיׁש ָלֶה םְ .וֶזה ֶׁש ָּכתּובְּ ,כ ֶׁש ָא ַמ ר ִיְצ ָח ק ְל ֵע ָׂש ו ֶׁש ִּיְב ֹּדק
ַה ַּס ִּכ ין ְוִיְׁש ַח ט ָיֶפהָׂ :ש א ָנא ֵכֶליָך ( ,בראשית כ״ז:ג׳) – ָר ַמ ז ַע ל
ֵּכִל ים ֶׁש ל ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּד ׁש ֶׁ ,ש ֵה ם ִנְר ִא ים ַע ל ַה ַּס ִּכ ין ַה ָּיָפה ַּכַּנ"ל.
ְוֵכן ִא יָת א ַּבִּמ ְד ָר ׁש (בראשית פרשה סה)ֶׁ ,ש ֵּכֶליָך ֶר ֶמ ז ַע ל ֵּכִל ים
ֶׁש ל ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּד ׁש ְּ ,כ מֹו ֶׁש ָא ְמ רּו ָׁש םֵּ :כֶליָך – ֶזה ָּבֶבלֶׁ ,ש ֶּנֱאַמ ר:
ְוֶא ת ַה ֵּכִל ים ֵה ִב יא ֵּבית אֹוַצר ֱאֹלָה יו; ִנְמ ָצאֶׁ ,ש ֵּכֶליָך ְמ ַר ֵּמ ז ַע ל
ֵּכִל ים ֶׁש ל ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּד ׁש :
~ לז ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
ְּב ַק ְּנאֹו ֶא ת ִק ְנָא ִת י (במדבר כ״ה:י״א) – ְּב ִח יַנת ַה ַּצִּד יק ֶׁש ֵא ינֹו
ְמ ַק ֵּנא ׁש ּום ַצִּד יקֹ ,לא ָּבעֹוָלם ַה ֶּזה ְוֹלא ָּבעֹוָלם ַה ָּבאַ ,ר ק אֹותֹו
ְל ַבּדֹו ִיְת ָּבַר ְך :
מושגי התורה – בקצרה
חליף טוב – סכין השחיטה ,שבו מכניעין רוח הבהמיות; "טוב" – בלי פגם,
בדוק בדעת.56
איזה פנים יש להם – פנימיות בית המקדש וכליו – עבודת הכהנים ,להעלות
את הגשמיות לה'" ,עליונים למטה ותחתונים למעלה".13
כלים של בית המקדש – קדושת בית המקדש ,הנראית על החליף הטוב.5
שא נא כליך – לשון יצחק לעשו על בדיקת הסכין; "כי עקר הוא לתקן
הכלים".8
כליך – זה בבל – כלי המקדש שנפלו לבבל בחורבן ,ושם עיקר התגברות עשו
.7
בקנאו את קנאתי – קנאת פנחס – קנאת ה' צבאות לבדה ,9שעל ידה זכה
לכהונה.11
~ לח ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
◆ ביאור משולב ◆
סדר התורה :בתורה זו שני חלקים .בראשון – "חליף טוב" ,סכין
השחיטה הבדוק ,שעליו "יכולין לראות כל הכלים של הבית
המקדש" ,ורמז לזה בדברי יצחק לעשו "שא נא כליך" .בשני –
"בקנאו את קנאתי" :הצדיק שאינו מקנא שום צדיק ,רק את ה'
לבדו .ורוב הביאור כאן בנוי על יסודות תורה ו'.5
דע ,שעל חליף טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש
איזה פנים יש להם(.א,ה) – החליף הוא סכין השחיטה ,שעל ידו
"שוחטין את הבהמה ומכניעין רוח הבהמיות" .5כלומר :כלי שכל
עבודתו לחתוך ולהכניע את הבהמיות.
ומהו חליף טוב(ב)? – סכין שאין בו פגם" :ועל-כן אסור להיות
הסכין פגום" ;6ובדיקתו של הסכין "על-ידי הדעת" .6כלומר :הכלי
שמכניע את הבהמיות צריך להיות שלם ובדוק בדעת.
ועל כן נראים עליו כלי המקדש :כי העליון – כלומר הדרגה
העליונה ,פנימיות כלי המקדש – מתגלה דווקא בתחתון ,בכלי
הגשמי; וכלשון" :דכל גונין מתחזין בה" – כל הגוונים העליונים
נראים בה ,בדרגה התחתונה; ועל כן "על החליף ...נתגלה בחינת
בית הבחירה עם הכלים" .5כלומר :דווקא בכלי הפשוט של
~ לט ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
השחיטה ,כשהוא שלם ובדוק ,נראית קדושת בית המקדש;
ההכנעה עצמה נעשית כלי לבנין.
וזה שכתוב ,כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה :שא
נא כליך(,ג) – יצחק כל חפצו היה להחזיר את עשו אל הקדושה,
ועל כן אמר לו "בדק סכינך ושחט יפה" ;14ובדיקת הסכין נקראת
"כלים" ,כי העיקר הוא לתקן את הכלים .8רמז על כלים של בית
המקדש ,שהם נראים על הסכין היפה כנ"ל – .הסכין הבדוק הוא
החליף הטוב ,ועליו נראים כלי המקדש.
וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש ,כמו
שאמרו שם :כליך – זה בבל ,שנאמר :ואת הכלים הביא בית
אוצר אלהיו; – "כליך" דייקא ,כי עיקר התגברותו של עשו הוא
על ידי הכלים שנופלים אצלו ,בחינת חורבן בית המקדש ,שלקחו
את הכלים .7נמצא ,שכליך מרמז על כלים של בית המקדש(:ד) –
וכשבודקים את הסכין ומתקנים אותו ,חוזרים הכלים מן הצד
שכנגד אל הקדושה.
קשר הדברים(:ו) ומה ענין "בקנאו את קנאתי" לכאן? – קנאת
פנחס היא עצמה עבודת השחיטה" :נמצא ,שהשחיטה היא
בבחינת תפלה ...שזהו בחינת ויעמד פינחס ויפלל"; ועיקר
~מ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
הכנעת רוח הבהמיות "היה על-ידי התפלה בבחינת דין ,בחינת
ויעמד פינחס ויפלל ,שזהו בחינת תקון השחיטה" .15ועל ידי קנאה
זו "זכה לכהנה" – 11לעבודת הכהנים .נמצא שקנאת פנחס היא כח
החליף – הכנעת רוח הבהמיות ,שהיא עיקר עבודת הכהן.
בקנאו את קנאתי בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק ,לא
בעולם הזה ולא בעולם הבא ,רק אותו לבדו יתברך(:ז) – ובזה
מוסיף הרבי את התנאי :הקנאה צריכה להיות "קנאתי" – קנאת ה'
צבאות לבדה ,ועל ידה ביטל פנחס את החמה והרגז 9ונשתתק
הדין מעל ישראל ;16ולא קנאה אישית של צדיק בצדיק.
ויש לומר ,בדרך חיבור הדברים :כמו שהחליף צריך להיות בלי
פגם כדי שיתגלו עליו כלי המקדש ,65כך הקנאה – שהיא כח
השחיטה – 15צריכה להיות בלי פגם של קנאה אישית; ורק אז
מתגלה בה הקדושה.
ביאור נפשי גאלה
─── ❖ ───
א .איזה פנים יש להם – "פנים" הם הפנימיות של ענין בית המקדש וכליו.
ומהותו של בית המקדש היא עבודת הכהנים – להעלות את הגשמיות לה'; כי
בבית המקדש היה "בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה" :ה' השרה
שכינתו בכלי המשכן ,והבהמה השפלה מקריבין אותה לקרבן "שתעלה לריח
~ מא ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
ניחוח" ,13ועל ידי הקרבנות "נכללו העולמות" .17וכל כלי וכלי הוא ענין אחר
של העלאת מציאות העולם הזה לה' .ועל כן כל ענין בית המקדש וכליו הוא
ענין רוחני ,ולא גשמי בלבד; ואת הפנימיות הזו יכולין לראות על החליף ,וכן
על סכין של אכילה ועל כל הכלים הגשמיים – שכל הכלים אינם אלא כלים
לגילוי אלקות.
ב .טוב – וזו כוונת השוחט – לבדוק יפה ,להיות נקי לה' במעשה הגשמי,
בכוונה להעלותו; כמו שמתפללים על השוחטים "שיכונו תמיד היטב בברכת
השחיטה ,באפן שיזכו להעלות הנפש המלבש בהחי" .18ובלי זה – חסר.
ג .שא נא כליך – "כלים" – הם הכלים של העולם הזה ,הגשמיות; וכלי הוא
כלי למשהו – הגשמיות היא כלי לרוחניות .ויצחק אומר לעשו לבדוק יפה –
להיזהר עם הגשמי ,שיהיה כראוי להעלותו לה' .וזהו שעל ידי "שיבדק הסכין
וישחט יפה" – כלומר על ידי שיהודי זוכה לקדש את עצמו ואת גשמיותו – לא
רק שהגשמיות אינה מורידה אותו ,אלא עוד יכול לראות ממש את כלי
המקדש :קרבת ה' מיוחדת והשראת השכינה.
ד .כליך – זה בבל – בזה מתגלה חידוש גדול – אפשר לטעות ולחשוב שקרבת
ה' היא רק ברוחני; אבל עיקר קרבת ה' ,אור בית המקדש ,מתגלה דווקא על
ידי הכלים הגשמיים שנמצאים "בבבל" – בגלות ,בירידה .וזה כל ענין
הכהונה :להעלות לה' את הגשמי .ומי שמרגיש שהוא בגלות ומגושם – דווקא
שם ,במקומו ,במקום שהוא מרגיש בו את הגשמיות ,יכול למצוא את הכלים,
ולהתעלות ולראות את פנימיות כלי המקדש וקרבת ה'.
ה .הצדיק בבחינת כהן – ועבודה זו לא פסקה :הצדיק נקרא "בחינת כהן",
וכל אחד כפי מה שזוכה לבחינת צדיק זוכה לבחינת כהן ;19ועל כן כל יהודי,
הבודק יפה את סכינו ומקדש את גשמיותו ,יכול לראות על כליו את כלי
~ מב ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
המקדש – קרבת ה' והשראת השכינה .וטעם נטילת ידים בבוקר – כמו כהן
לפני העבודה.
ו .קשר הדברים – מן הבכורה ועד הכהונה – בזה מתקשר ענין פנחס לכלים –
עבודת הכהונה היא עליית הגשמי לרוחני ,ופנחס זכה לה על ידי קנאתו לה'
לבד .וזו עבודה אחת מתחילת התורה ועד סופה :בתחילה היתה העבודה
בבכורות ,20ויעקב לקח מעשו את הבכורה ,שהיא "בחינת עבודה של קרבנות
שהיה אז בבכורים" ;21ופנחס זכה בקנאתו לכהונה – והכל ענין אחד :להעלות
את הגשמיות לה'.
ז .בקנאו את קנאתי – "לא בעולם הזה ולא בעולם הבא" – שלא הסתכל על
כלום ועל אף אחד ,לא בעולם הזה ולא בעולם הבא; "רק אותו לבדו" – רק
עושה את עבודת ה' ומקנא לה' ,רוצה רק אותו ,ואינו מסתכל לאן יגיע מזה.
ודווקא כך זכה פנחס ,שנולד שלא כהן ולכאורה לא היה לו שום סיכוי,
לכהונה.11
ביאור הענינים
─── ❖ ───
ח] "על חליף טוב" – הכלי הפשוט שעליו מתגלה בית המקדש
החליף הוא סכין השחיטה ,שבו "שוחטין את הבהמה ומכניעין רוח
הבהמיות" ;5ואסור שיהיה פגום ,6ובדיקתו על ידי הדעת .6וכשהוא
טוב ושלם – נתגלה עליו "בית הבחירה עם הכלים" .5ו"שא נא
כליך" – בדיקת הסכין ,שהיא תיקון הכלים ;148כי בחורבן נפלו
הכלים אל הצד שכנגד" ,כליך – זה בבל".7
~ מג ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
העולה מן הדברים :הכלי שמכניע את רוח הבהמיות ,כשהוא שלם ובדוק
בדעת ,נעשה כלי שבו מתגלית קדושת בית המקדש.56
למעשה
לעבודה ולמעשה
א .להיזהר במעשים הגשמיים שלו ולבדוק אותם יפה – להיות נקי לה' בהם,
בכוונה להעלותם לה'; כי "עקר הוא לתקן הכלים" .8וזו כוונת השוחט,
להעלות את הנפש שבחי ;18ובלי זה – חסר.
ב .ולבקש על זה מה' בתפילה ,כמו שמתפללים על השוחטים שיקדשו
ויטהרו עצמם באמת ויכוונו להעלות הנפש.18
◆
גאולת הנפש
יש לדייק שהרבי אומר "איזה פנים יש להם" – דהיינו הפנימיות של הכלים,
שזה העיקר ,ולא רק צורתם הגשמית; ואת הפנימיות הזו יכולים לראות על
החליף .ומהי הפנימיות? – ענין עבודת הכהנים ,שבתחילה היתה עבודת
הבכורות .20וזה מקשר תחילת התורה עם סופה :יעקב שלקח את הבכורה
,21ופנחס שזכה בזכות קנאתו לכהונה – 11הם הם; שהכל ענין אחד :להעלות
את הגשמיות לה' .וזה כל ענין בית המקדש ,וכל כלי הוא ענין אחר של
העלאת מציאות העולם הזה לה' .וזהו ממש הסוד של בית המקדש וכליו –
"עליונים למטה ותחתונים למעלה" – להעלות על ידם את העולם ,להעלות
הכל מעולם לעולם .1317ולכן מובן ממש שכל ענין בית המקדש וכליו הוא ענין
רוחני ,ולא גשמי בלבד.
~ מד ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
"כלים" – הם הכלים של העולם הזה ,הגשמיות .כלי הוא כלי למשהו:
הגשמיות היא כלי לרוחניות .ויצחק אומר לעשו "בדק סכינך ושחט יפה"– 14
לבדוק יפה ,להיזהר עם הגשמי ,שיהיה כראוי להעלותו לה'.
ועכשיו ,שאין בית המקדש – בוודאי צריכים את עבודות בית המקדש .וידוע
שהצדיקים ממשיכים את עבודת הכהנים ;19ולא הצדיקים בלבד ,אלא לכל
יהודי יש שייכות לעבודת הכהנים – וכבר מובא בהלכה טעם נטילת ידים
בבוקר :כמו כהן לפני העבודה .ועבודה זו היא אחת עם הבכורה ,ששייכת
ליעקב ולבניו – עבודת העלאת הגשמי.
ויכולים לראות זאת על כלי החליף ,וכן על סכין של אכילה ועל כל "הכלים"
הגשמיים – שכל הכלים אינם אלא כלים לגילוי אלקות .ויכולים לראות
בגשמיות של כל יהודי ,אם נעשית בקדושה ,את אותו ענין פנימי – "איזה
פנים" יש להם לכלי המקדש – על ידי ש"יבדוק את הסכין" ויבדוק יפה.
דהיינו :על ידי שיהודי זוכה לקדש את עצמו ואת גשמיותו – לא רק
שהגשמיות אינה מורידה אותו ,אלא עוד יכול לראות ממש את כלי המקדש!
נורא! נוראות! דהיינו :קרבת ה' מיוחדת והשראת השכינה.
ודווקא הכלים הגשמיים .כי יכולים לטעות ולחשוב :איפה קרבת ה'? –
ברוחני .אבל כאן מתגלה חידוש גדול :עיקר קרבת ה' ,אור בית המקדש ,הוא
על ידי הכלים שלך ,הגשמיים ,שנמצאים בבבל – בגלות ,בירידה .דהיינו :מה
שעובר עליך שם – אתה יכול וצריך להעלות הכל לה' ,ועל ידי זה לזכות
לאור בית המקדש .וזה כל ענין הכהונה!
ויש לומר :לא החליף בלבד ,אלא כל כלי אוכל; ולא עניני האוכל בלבד ,אלא
כל עניני תיקוני העולם הזה – להעלותו .וזה עצמו ענין הבכורה ,שהיא
הכהונה – העבודה.
~ מה ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
יצחק רצה לתת לעשו את עבודת תיקוני העולם הזה ,על ידי "בדק סכינך
ושחט יפה" – 14כלומר :להיזהר ולתקן .ועשו יכול היה לתקן ,רק שזלזל
בבכורה" :הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה" – איך אני יכול להעלות
גשמיות כזו גדולה? זה גדול עלי ,אין סיכוי .אבל באמת הבכורה היא לה',
ולא לעצמו; ועל כן איבד את עבודת הבכורה.
וזה ענין חרב יהושע :כבוד ה' ולא כבוד עצמו .לשחוט את הבהמה – את
הבהמיות ,שהיא כבוד עצמו – ולהעלות לכבוד ה'; ומשה ,שכולו כבוד ה',
מאיר ביהושע.
ויעקב ,שלא עשה על פי רצונו אלא על פי רצון אמו ורצון השכינה ,כדי
שהעולם הזה לא יהיה לעשו – זכה גם למה שלכאורה לא היה שייך לו.
ט] "בקנאו את קנאתי" – קנאת פנחס ,כח השחיטה ,ותנאיה
קנאת פנחס היא עבודת השחיטה עצמה" :השחיטה היא בבחינת
תפלה ...שזהו בחינת ויעמד פינחס ויפלל" ,ועל ידה עיקר הכנעת
רוח הבהמיות ;15ועל ידי קנאה זו זכה לכהונה – לעבודת הכהנים
,11ועל ידי עבודתו אפשר לאכול בשר הבהמה .15והרבי מגלה את
תנאי הקנאה" :קנאתי" – רק קנאת ה' צבאות ,שעל ידה ביטל
החמה 9ונשתתק הדין ,16וקנאה כזו נחשבת כצדקה ;10ולא שום
קנאה של צדיק בצדיק ,לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
העולה מן הדברים :הקנאה היא חרב לה' רק כשהיא קנאת ה' צבאות
לבדה ,בלי שום קנאה אישית.910
~ מו ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
למעשה
לעבודה ולמעשה
א .לעבוד את ה' בלי קנאה – כלומר בלי הסתכלות על אף אחד ,ולא רק בלי
קנאה; אלא נקי לה' לבד" ,קנאת ה' צבאות" ,9וקנאה כזו נחשבת כמו צדקה
.10
ב .ולבקש מה' "ולא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים".12
ג .להיזהר שלא יבלבל אותו המחלוקת שבין הצדיקים ,רק יאמין בכולם.22
◆
גאולת הנפש
וזה מתקשר לענין פנחס ,שלא היה כהן; ועם כל זה ,מאחר שלא הסתכל כלל
על אף אחד – לא על משה ולא על הזקנים ,ולא אמר "אם הם אינם עושים,
איך אני?" – אלא קנא לה' לבד ,על ידי זה זכה לכהונה ,אף שלא היה ראוי
לזה מצד עצמו .כי עבודת הכהונה היא ענין עליית הגשמי לרוחני.
ובאמת ,עיקר המניע לאדם לזכות לכל טוב הוא הקנאה .לא שמסתכל על
חבירו – מה זכה ומה לא זכה – אלא האמת שצריך להסתכל רק על ה' ,לקנא
את קנאתו; אין לי הצלחה עצמית .ולכן יכול לעלות ולראות אפילו כלי
המקדש – דהיינו הדרגות הכי גבוהות – על ידי זה ,אפילו אם אתה נמצא
עכשיו בבבל.
וכן פנחס זכה לכהונה על ידי מעשה זה :שתיקן מה שלא היה בידו לעשות,
אלא עשה מה שיכול .שהרי לא היה הגיוני שהוא יהרוג את זמרי – הרי כל
השבט היה שם – אלא קנא קנאת ה' ,ולא הסתכל על כלום; עשה את שלו,
ולא הסתכל על התוצאות .ולכן זכה לכהונה על ידי קנאתו.
~ מז ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
וגם מי שמרגיש את עצמו :אין לי שום סיכוי לזכות לקדושה כזו ,אני לא שם!
– התשובה שלך היא פנחס :נולד שלא כהן ,ולכאורה לא היה לו שום סיכוי –
וזכה לעבודת הכהונה .11איך? על ידי "בקנאו את קנאתי" :שלא הסתכל על
כלום ,על אף אחד ,לא בעולם הזה ולא בעולם הבא; רק עושה את עבודתי,
מקנא לה' – רוצה רק אותו ,ואינו מסתכל לאן יגיע מזה .ודווקא כך ,לבסוף,
יכולים לזכות לדרגות שלא חלמת שאפשר להגיע אליהן כלל.
ובאמת משה אמר לפנחס :מי שהזכיר לה ,הוא יקיים – הלכה :הבועל ארמית
קנאין פוגעין בו .דהיינו :משה האיר בפנחס – עליונה בתחתונה.
ובין שתי העולמות – עולם הזה ועולם הבא – עיין תורה ו' ,תשובה על
תשובה :הקנאה היא טובה ,אבל עוד לא נכנס לעולם של מציאות ה' לבד;
ודרגת פנחס – שלא קנא כלום ,רק ה'.
וזו היא קנאה – קנאת ה' :איני מחכה לשום דרגה ועבודה שהיא "שייכת לי"
ושאני רוצה אותה – שאז גם מוגבל מה לרצות ,זה כן וזה לא – אין זה כן ,אלא
ה' לבד.
סיכום – גאולת הנפש
─── ❖ ───
וכן כל אחד :על ידי שעושה מה שיכול ,מגיע לסוף לראות את פני
כלי המקדש – פנימיות הכלים .וזה ממש מבואר בתורה :אם מחפש
רצון ה' ,קנאת ה' – יכול.
ואם תאמר :מה יעשה? אין בית המקדש ,אין הקדושה במקומה,
ואני בגלות ומגושם! – התשובה" :כליך – זה בבל" .ירדו כלי בית
המקדש לבבל ,למקום הטומאה ,למקום של תאוות; שם נמצאים
~ מח ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
כלי המקדש – דהיינו במקומך .ודווקא כשמרגיש שאינו ראוי ואינו
שייך לעלות – דווקא שם ,בבל שלך ,יש לך הכלים לזכות לכל
טוב .ואם רוצה למצוא את הכלים – זה דווקא שם ,במקום שאתה
מרגיש בו את הגשמיות; דווקא שם יכול להתעלות ולראות את
פנימיות כלי המקדש וקרבת ה' .ולכן אין פטור מלהשתמש בהם.
~ מט ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
מקורות
─── ❖ ───
.1חיי מוהר"ן ,סימן נט" :ומאמר דע שעל חלף טוב וכו' בקנאו את קנאתי וכו' [סימן רע"ח] ומאמר אזמרה סימן
רפ"ב נאמרו בשמיני עצרת תקס"ח".
.2טעם זקנים (שיעורי רבי לוי יצחק בנדר) ,גליון ח ,שיעור פרשת מקץ; וגליון לו ,שיעור פרשת כי תצא – הובא
בליקוטים על תורה רעח" ,חברותא לעיון בליקוטי מוהר"ן" (שער ברסלב) .הנוסח צריך בדיקה מול הגליונות
עצמם:.
.3שיחות הר"ן ,סימן יד" :אני מקנא מאד איש כשר (שקורין ערליכר יהודי) ...כי איש כשר יקר מאד ,אשרי לו".
.4חיי מוהר"ן ,סימן תקכ" :ואמר רבנו זכרונו לברכה שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה".
.5ליקוטי הלכות ,יורה דעה ,הלכות שחיטה ,הלכה א ,אות ה" :ועל-כן על ידו שוחטין את הבהמה ומכניעין רוח
הבהמיות"" ;.וזה ידוע שנקדה העליונה היא מתגלה בנקדה התחתונה .דכל גונין מתחזין בה"; "על החליף ,שהוא
בחינת נקדה התחתונה ,נתגלה בחינת בית הבחירה עם הכלים"" ;.החליף הוא בחינת להכרית זרעו של עמלק";
"שעל חליף טוב יכולין לראות כל הכלים של בית המקדש וכו' ,כי החליף הוא בחינת נקדה התחתונה ,בחינת
יהושע"; "ומשה הוא נקדה העליונה ,בחינת לבנות את בית הבחירה".
.6ליקוטי הלכות ,יורה דעה ,הלכות שחיטה ,הלכה א ,אות ד" :ועל-כן אסור להיות הסכין פגום"; "ועקר תקון
הסכין על-ידי המח והדעת ,כי עקר הבדיקה של הסכין על-ידי הדעת"" ;.והנה הסכין של שחיטה הוא בחינת חרב
לה' ,בחינת מלכות ,בחינת נקדה התחתונה"; "שלא יהיה בבחינת פגימת הלבנה"" ;.ועקר תקון הסכין על-ידי המח
והדעת ,כי עקר הבדיקה של הסכין על-ידי הדעת"; "על-ידי הדעת ,שהוא בחינת משה ,שהוא בחינת נקדה
העליונה".
.7ליקוטי הלכות ,יורה דעה ,הלכות הכשר כלים ,הלכה ב ,אות ז" :וזהו 'כליך' דיקא ,כי עקר התגברותו הוא על-ידי
הכלים ,שהכלים נופלים אצלו ,חס ושלום ,בחינת חרבן בית המקדש ,שעקר החרבן היה שלקחו את הכלים".
.8ליקוטי הלכות ,יורה דעה ,הלכות הכשר כלים ,הלכה ג ,אות ד" :ועל-כן הזהיר אותו על בדיקת הסכין בלשון 'שא
נא כליך' ,כי עקר הוא לתקן הכלים ,שעל-ידי-זה עקר קדשת המאכלים".
.9ליקוטי הלכות ,אורח חיים ,הלכות ברכת השחר ,הלכה ה ,אות פח" :שבטל החמה והרגז שהוא הפך הרצון
על-ידי שקנא קנאת ה' צבאות בחינת בקנאו את קנאתי וכו'"" ;.שבטל החמה והרגז שהוא הפך הרצון על-ידי שקנא
קנאת ה' צבאות בחינת בקנאו את קנאתי וכו'"; "שקנאת ה' צבאות נחשב לצדקה".
.10ליקוטי מוהר"ן ,חלק ב ,תורה סה ,אות א" :כשמקנאין קנאת ה' צבאות ,נחשב כמו צדקה".
.11ליקוטי הלכות ,אורח חיים ,הלכות ברכת הודאה ,הלכה ה ,אות י" :כי על-ידי שקנא פינחס קנאת הברית על-ידי
זה זכה לכהנה".
.12ליקוטי תפילות ,חלק א ,תפילה כז" :ולא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים".
.13שיחות הר"ן ,סימן מ" :וזה בחינת מה שמשחקין בחנכה בדריידיל ,כי חנכה הוא בחינת הביתהמקדש"; "כי
בביתהמקדש היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה"; "או בהמה שפלה יהיו מקריבין אותה לקרבן שתעלה
לריח ניחוח לנחת רוח לפניו יתברך".
.14ליקוטי הלכות ,יורה דעה ,הלכות מתנות כהונה ,הלכה ב ,אות ה" :כי יצחק כל חפצו היה להחזיר את עשו אל
הקדשה"; "בדק סכינך ושחט יפה וכו' ,כי על-ידי-זה דיקא נעשין גרים".
.15ליקוטי הלכות ,יורה דעה ,הלכות מתנות כהונה ,הלכה ב ,אות ג" :נמצא ,שהשחיטה היא בבחינת תפלה,
בבחינת דין של הבעל כח הנ"ל .שזהו בחינת ויעמד פינחס ויפלל כנ"ל"; "שעקר התגברותו להכניע זאת ,היה על-ידי
התפלה בבחינת דין ,בחינת ויעמד פינחס ויפלל ,שזהו בחינת תקון השחיטה"" ;.כי אי אפשר לאכל בשר הבהמה כי
אם על-ידי בחינת העבדא של פינחס ,שקנא על מעשה זמרי שהוא תאות נאוף ,שהוא רוח הבהמיות".
.16שיחות הר"ן ,סימן צו" :אך מחמת שיצא פינחס וקנא קנאת ה' ,עלידיזה נשתק הדין מעל ישראל".
.17ליקוטי הלכות ,אורח חיים ,הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת ,הלכה ו ,אות ז" :כי בהקרבנות שהיו
בבית-המקדש על-ידי זה נכללו העולמות בבחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה ,כמו שמבאר בענין הגלגל...
שזה עקר התקון".
.18ליקוטי תפילות ,חלק א ,תפילה לז" :ותעזר להשוחטים שיכונו תמיד היטב בברכת השחיטה ,באפן שיזכו
להעלות הנפש המלבש בהחי"; "ותעזר להשוחטים שיקדשו ויטהרו עצמן באמת".
~נ~
ליקוטי מוהר"ן · לכו חזו · תורה רע"ח
.19ליקוטי הלכות ,אורח חיים ,הלכות ברכת המזון ומים אחרונים ,הלכה ג ,אות יא" :ועל-כן נקרא הצדיק והרב
האמת שבדור בחינת כהן"; "כי כל אחד כפי מה שזוכה לבחינת צדיק"; "כן הוא זוכה לבחינת אהבה דקדשה שהוא
בחינת כהן".
.20ליקוטי הלכות ,יורה דעה ,הלכות דברים היוצאים מן החי ,הלכה ב ,אות ג" :ועל-כן בתחלה היתה העבודה
בבכורות ,ואחר כך כשחטאו ,נפסלו ונבחרו כהנים תחתיהם".
.21ליקוטי הלכות ,אורח חיים ,הלכות ברכת הודאה ,הלכה ו ,אות יח" :וזה בחינת הברכה והבכורה שהשתדל
יעקב לקח מעשו"; "שהוא בחינת הבכורה שהוא בחינת עבודה של קרבנות שהיה אז בבכורים".
.22ליקוטי עצות ,מחלוקת ומריבה ,אות א" :צריך לזהר מאד שלא יבלבל אותו המחלקת שבין הצדיקים ,רק יאמין
בכלם".
~ נא ~
