gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ניתן לקבל את העלון כל שבוע‬ ‫במייל‪0527615936b@gmail.com :‬‬ ‫מאורות השבת‬ ‫להערות והארות‪:‬‬ ‫‪0527615936b@gmail.com‬‬ ‫מתקבלות‬ ‫•מן הפרשה‬ ‫עבודות הקלדה ועימוד‬ ‫ב'מכון התורני'‬ ‫•מן המדרש‬ ‫רחוב האומן ‪ 27‬ירושלים‪.‬‬ ‫שע"י המכון התורני ירושלים‬ ‫טל‪0533194867 :‬‬ ‫חיי שרה ‪ -‬תשפ"ז | גליון ‪ | 237‬הפקה ועריכה‪ :‬הרב נעם יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני‬ ‫"ַוַ ִ �ִּי ְְהיּוּ ַַח ֵ �ֵּיי ָׂש�ָ ָָרה ֵֵמ ָָאה � ָָׁשָנָ ה ְוְ ֶֶעְׂש�ְ ִִרים � ָָׁשָנָ ה‬ ‫ְוְ � ֶֶׁש ַַבע � ָָׁשִנִ ים � ְְׁשֵנֵ י ַַח ֵ �ֵּיי ָׂש�ָ ָָרה" (בראשית כג‪,‬‬ ‫מן הפרשה‬ ‫א)‪.‬‬ ‫מתי מעלת נקיות חטא‬ ‫'בת מאה כבת עשרים לחטא‪ ,‬ובת‬ ‫פחד וחששות בקיום המצוות‬ ‫עשרים כבת שבע ליופי' (רש"י)‪.‬‬ ‫ֹאֶמר ַַא ְְב ָָר ָָהם ֶֶאל ַַע ְְבּדּ ֹוֹ ְזְ ַַקן ֵ �ֵּביתֹוֹ ַַה �ֹּמ � ֵֵֹׁשל ְ �ְּבָכָ ל ֲֲא � ֶֶׁשר לֹוֹ ִִׂש� ים בשום אופן‪ ,‬אחר כל הנאמנות שהיה לו אצלו‪ ,‬עד אחר‬ ‫"ַוַ �ֹּי ֶ‬ ‫בא וראה כמה רחוקה השקפת חכמים‬ ‫ָנָ א ָיָ ְְד ָָך �ַַּת ַַחת ְיְ ֵֵרִכִ י‪ְ ,‬וְ ַַא � ְְׁש ִ �ִּב ֲיֲע ָָך ַ �ַּבה' ֱֱאֹל ֵֵֹהי ַַה � ָָּׁש ַַמִיִ ם ֵוֵ אֹל ֵֵֹהי ָָה ָָא ֶֶרץ השביעו באלוקים ובנקיטת חפץ בשבועה דאורייתא ולא‬ ‫מההשקפה השכיחה בינינו‪ ,‬ולא‬ ‫ֲֲא � ֶֶׁשר ֹל ֹא ִִת �ַַּקח ִִא � ָָּׁשה ִלִ ְְבִנִ י ִִמ ְ �ְּבנֹוֹ ת ַַה ְ�ְּכַנַ ֲֲעִנִ י ֲֲא � ֶֶׁשר ָָאֹנִֹכִ י יֹוֹ � ֵֵׁשב בסתם נדר או שבועה בלא שם‪.‬‬ ‫לאשרנו‪.‬‬ ‫ומוסיף בדברים כדרבונות‪ ,‬ללמוד מהנהגת אברהם‬ ‫ְ �ְּב ִִק ְְרּבּ ֹוֹ " (בראשית כד‪ ,‬ב‪-‬ג)‪.‬‬ ‫את היופי ראו ב'בת שבע'‪ ,‬ולא ב'בת‬ ‫צריך להבין למה פרט הכתוב כל הסימנים "עבדו זקן ביתו" אבינו ע״ה הדרך הישרה שצריך איש ישראל לצעוד בה‪,‬‬ ‫עשרים'‪ .‬ואלו את הנקיות מחטא ראו‬ ‫ו"מושל בכל אשר לו"‪ ,‬מה נפקא מינה מזה‪ ,‬והיה די לומר שלא לעשות הדברים הטפלים עיקר וח״ו לזלזל בעניינים‬ ‫ב'בת העשרים' ולא ב'בת השבע'!‬ ‫'ויאמר אל עבדו שים נא' וגו'‪ .‬עוד צריך להבין שהרי מצינו שבקדושה‪ ,‬וזה לשונו‪' :‬מה שאין כן בבני עמנו בדורותינו‬ ‫רגילים אנו לדבר על תם הילדות‪,‬‬ ‫שהפקיד אברהם בידי עבדו זה את כל קנינו‪ ,‬כדאיתא היום עושים ההיפוך אשר אם יבוא אחד ובידו סכין לשחוט‬ ‫אבל מצג שוא הוא‪ ,‬כי אין תם אלא‬ ‫(רש״י פסוק לו) שמסר בידו שטר מתנה על כל נכסיו להראות ויאמר כי הוא שוחט ובודק ומומחה יאמינו בכל שהוא‬ ‫במקום התמודדות והתגברות‪ .‬רק‬ ‫למשפחת האשה‪ ,‬ונמצא שהאמין ְְּב� ַיַ � ְְׁשרּוּתֹוֹ שלא ימעל ולא ישאול ויחקור וידרוש עליו כל כך ויאמר מן הסתם כל‬ ‫בגיל עשרים‪ ,‬עם תסיסת ונסיונות גיל‬ ‫בפיקדונו‪ ,‬וא״כ למה לא האמינו שלא יקח אשה מבנות המצויין אצל שחיטה מומחין הם‪ ,‬וכמו כן אם אחד יביא יין‬ ‫הנעורים‪ ,‬תשובח הנקיות החטא‪.‬‬ ‫וחלב או דג וכדומה מדברים הנמצאים בהם חשש איסור‪,‬‬ ‫כנען עד שהוצרך להשביעו‪.‬‬ ‫(רבי שמשון רפאל הירש)‬ ‫וכתב בספר "באר מים חיים" שהכתוב מגיד בזה צדקת או אם יתנו לפניו דברים הצריכים בדיקה מתולעים כמו‬ ‫*‬ ‫אברהם ידיד ה' אשר בהגיעו לעשות אחת ממצוות ה' עשה חומץ וקטניות והדומה להם יאמר מן הסתם יהודי מוחזק‬ ‫"ְוְ ַַא ְְב ָָר ָָהם ָזָ ֵֵקן ָ �ָּבא ַ �ַּב ָ �ָּי ִִמים ַוַ ה' ֵ �ֵּב ַַר ְְך ֶֶאת‬ ‫בכל התחבולות וחשב בכל המחשבות לעשותו על צד היותר בכשרות הוא ואינו חשוד להאכיל דבר שאינו ראוי לאכול‪,‬‬ ‫ַַא ְְב ָָר ָָהם ַ �ַּבֹּכ� ֹל" (בראשית כד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬ופחד ורעד על אחת מני אלף אולי יארע לו דבר תקלה‪ .‬ולא כן יעשה אם יבוא אחד ללות מאתו מעות או שאר‬ ‫מצות סוכה‬ ‫והנה אברהם צדיק גדול וקיים כל התורה ובודאי קיים דבר חפץ לא יאמין לו כפשוטו בשום אופן עד אשר ידרוש‬ ‫פעם בחול המועד סוכות שאל הגר"א‬ ‫אומרם (אבות פ״א מ״ו) 'הוי דן את כל האדם לכף זכות' והחזיק ויחקור וישאל היטב עליו מי הוא זה ואיזה הוא ואם נאמן‬ ‫זצוק"ל את תלמידיו‪ ,‬מנין שקיים‬ ‫הכל לצדיק בעיניו‪ ,‬ומכל שכן לאליעזר עבדו שהיה נאמן הוא או אינו כל כך ויצטרף כל הספיקות למען לא יתן לו‪,‬‬ ‫אברהם אבינו מצות סוכה ולא היה‬ ‫ביתו ועל פיו ישק כל עניני חפצי אברהם וכל אשר לו נתן ואם כבר ירצה ליתן יעמיד עליו עדים ויכתב בספר וחתום‬ ‫מי שישיב על זה‪ ,‬ויען ויאמר איתא‬ ‫בידו‪ ,‬מכל מקום כשהיה צריך לשלחו לדבר מצוה לישא ויפחד וירעד עד כלות הזמן אולי לא ישלם לו‪ ,‬והכל כי זה‬ ‫במדרש "וה' ברך את אברהם בכל" זו‬ ‫אשה ליצחק ממשפחתו ומבית אביו ולא היה רוצה בשום הוא העיקר בעיניו בכל עבודתו שעובד בעולם הזה'‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫סוכה‪ ,‬ויהיו כמתמיהים‪ ,‬ויאמר‪" ,‬בכל"‬ ‫(משחת שמן ‪ -‬רבי חיים שאול קויפמאן)‬ ‫אופן לקחת לו אשה מבנות כנען על זה לא האמינו על דברו ‬ ‫ר"ת‪ַַּ " ,‬ב� ֻּס�ֻ ֹּכ� ֹת ֵּת�ֵ � ְְׁשב ּו� � ִִׁש ְְב ַַעת ָיָ ִִמים"‬ ‫(ויקרא כג‪ ,‬מב)‪ָָּ " ,‬כ� ל ָָה ֶֶאְזְ ָָרח ְְּב� ִיִ �ְְׂש ָָר ֵֵאל‬ ‫גדולה גמילות חסדים ‪ -‬ובפרט חסד רוחני‬ ‫ֵיֵ � ְְׁשבּוּ ַַּב� ֻּס�ֻ ֹּכ� ֹת" (ויקרא כג‪ ,‬מב)‪ְ" ,‬לְ ַַמ ַַען ֵיֵ ְְדעּוּ‬ ‫ולהתנהג במידותיו‪ .‬וממילא מי שגומל חסד עם הבריות‬ ‫יש להבין למה האריכה התורה כל כך במעשה החסד של‬ ‫ֹדֹֹר ֵֵֹתיֶכֶ ם ִִּכ� י ַַבֻּס�ֻ ּכֹּוֹ ת הֹוֹ � ַַׁש ְְבִּת�ִ י ֶֶאת ְְּב� ֵנֵ י‬ ‫נעשה דבק בקב״ה ובמדותיו‪ ,‬ויוכל לזכות לכל טוב בזה ובבא‪.‬‬ ‫רבקה‪ ,‬והלא גופי תורה נכתבים בקיצור וברמז‪ ,‬ומה פשר‬ ‫ִיִ �ְְׂש ָָר ֵֵאל" (ויקרא כג‪ ,‬מג) (דברי אליהו)‪.‬‬ ‫ומטעם זה אחד מסימני ישראל הוא 'גומלי חסדים'‪,‬‬ ‫האריכות כאן‪ .‬אבל באמת מעשה החסד של רבקה נכתב‬ ‫יש להבין מדוע מצות סוכה מתיחסת‬ ‫כדאיתא ביבמות (עט‪ ,‬א)‪' :‬שלשה סימנים יש באומה זו‬ ‫לדורות‪ ,‬מפני שיש להתבונן בו וללמוד ממנו הרבה ענינים‬ ‫דוקא לאברהם‪ .‬ויתיישב בדברי‬ ‫הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים'‪ .‬מדה זו של הקב״ה‬ ‫למעשה בהלכות חסד‪.‬‬ ‫המדרש רבה (וירא מח‪ ,‬י)‪ :‬אמר הקב"ה‬ ‫‪ -‬חסד‪ ,‬מוטבעת בטבע של כל אחד מבני ישראל‪ ,‬להיות‬ ‫רבקה הרבתה במעשה חסד זה כפי יכולתה‪ ,‬עד שהשקתה‬ ‫לאברהם אתה אמרת "ְוְ ִִה � � ָָּׁש ֲֲענּוּ ַּת�ַ ַַחת‬ ‫דומה לו יתברך ולגמול חסדים עם ברואיו‪.‬‬ ‫את אליעזר ואת כל הגמלים‪ .‬ויש ללמוד עד כמה הטריחה‬ ‫ָָה ֵֵעץ" (בראשית יח‪ ,‬ד)‪ ,‬אני פורע לבניך‬ ‫והרי אמרו 'גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני‬ ‫עצמה בשבילם‪ ,‬שהרי בפרשה מצינו שאליעזר ביקש ממנה‬ ‫במדבר בישוב ולעת"ל‪ָּ" ,‬פ� ָ ַַרׂשׂ ָָעָנָ ן‬ ‫השכינה' (שבת קכז‪ ,‬א)‪ .‬והטעם משום שבהכנסת אורחים הוא‬ ‫"ַהִּט�ִ י ָנָ א ַכַ ֵּד�ֵ ְְך" (בראשית כד‪ ,‬יד)‪ ,‬שלא תצטרך להוריד את הכד‬ ‫רק ַ‬ ‫ְלְ ָָמ ָָס ְְך" (תהלים קה‪ ,‬לט) הרי במדבר‪.‬‬ ‫בגדר ונותן‪ ,‬ובקבלת פני השכינה היא בגדר מקבל‪ ,‬וכשאדם‬ ‫מעל שכמה‪ ,‬אלא שתערה קצת מים כשהכד עדיין על‬ ‫בארץ מנין " ַַּב� ֻּס�ֻ ֹּכ� ֹת ֵּת�ֵ � ְְׁשבּוּ � ִִׁש ְְב ַַעת ָיָ ִִמים"‬ ‫נותן ומשפיע לאחרים הוא הולך בדרכי הקב״ה‪ ,‬ובזה הוא‬ ‫שכמה‪ .‬והיא לא עשתה כן‪ ,‬אלא "ַוַ ֹּת� ֶֶֹרד ַַּכ� ָּד�ָ ּּה ַַעל ָיָ ָָד ּּה" (שם‬ ‫(ויקרא כג‪ ,‬מב)‪ .‬לעתיד לבא מנין שנאמר‬ ‫דומה להקב״ה ומתדבק בו יותר‪.‬‬ ‫פסוק יח)‪ ,‬שהורידה את הכד אף שהיה כבד והיתה לה טירחא‬ ‫"ְוְ ֻֻס ָָּכ� ה ִּת�ִ ְְהֶיֶ ה ְלְ ֵֵצל יֹוֹ ָָמם" (ישעיהו ד‪ ,‬ו)‪ ,‬הרי‬ ‫וכל זה נאמר בחסדה של רבקה שהיה חסד גשמי שהוא‬ ‫יתירה להורידו ולהעלותו אח״כ‪ .‬והיא עשתה כל זה מפני‬ ‫שג' מתנות אלו בזכות אברהם‪ ,‬וזהו‬ ‫מוגבל‪ .‬אבל מי שיכול לעשות חסד רוחני הוא חשוב הרבה‬ ‫שרצתה לקיים את החסד בשלימות‪.‬‬ ‫"וה' ברך את אברהם בכל" זו סוכה‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬שהרי הוא חסד נצחי‪ .‬למשל מי שעוזר לחברו בהבנת‬ ‫והנה החפץ חיים בספר "אהבת חסד" ביאר ענינה של גמילות‬ ‫והנה ג' הפסוקים שהביא הגר"א הם‬ ‫גמרא או תוספות‪ ,‬הרי זה חסד בנצחיותו של חברו‪ .‬וכן הוא‬ ‫חסדים‪ .‬ועולה מדבריו שהחסד הוא יסוד עיקרי בעולם‪,‬‬ ‫לשון עבר הווה ועתיד‪ ,‬ואולי הם כנגד‬ ‫אם עוזר לאיש ישראל לקיים איזו מצוה‪ ,‬ובלי עזרתו לא‬ ‫שהרי כל קיום העולם הוא חסד מאתו יתברך‪ ,‬ואם אנו נוהגים‬ ‫הג' מתנות‪" ,‬בסוכות תשבו" הוא כנגד‬ ‫היה עושה אותה מצוה כלל‪ .‬וכל שכן מי שמביא אדם שאינו‬ ‫במידה זו הרי הוא ינהג עמנו מדה כנגד מדה‪ ,‬ובזה מתקיים‬ ‫סוכות דכל שנה ושנה‪" ,‬כל האזרח‬ ‫שומר תורה ומצות שיקבל על עצמו עול תורה ומצוות‪.‬‬ ‫העולם‪ .‬ועוד הלא תכליתה של הבריאה היא רצון הבורא‬ ‫בישראל ישבו" לשון עתיד רומז‬ ‫התורה האריכה לתאר לנו חסדה של רבקה‪ ,‬להראות שאף‬ ‫להיטיב עם בריותיו‪ ,‬וכמו שכתב ה"מסילת ישרים" (ריש פרק א׳)‬ ‫על סוכות דלעתיד לבא‪" ,‬ובסוכות‬ ‫מעשה חסד שהוא בדבר גשמי ומוגבל‪ ,‬אף זה נחשב לדבר‬ ‫'האדם לא נברא אלא להתענג על ה׳ וליהנות מזיו שכינתו'‪.‬‬ ‫הושבתי" הוא בעבר כנגד סוכות‬ ‫גדול‪ ,‬ועשתה רבקה החסד בזריזות ובחשק גדול‪ .‬ואם כן‪,‬‬ ‫והדרך להידבק בה׳ וליהנות מזיו שכינתו היא ללכת בדרכיו‬ ‫(עטרותיהם – הרב דוד פלק)‬ ‫שבמדבר‪.‬‬ ‫מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הרש ייחייחח [עמ' ‪]1‬‬ ‫כמה היתה מאריכה בתיאור מעשי החסד של אותם אנשים העוסקים כל ימיהם ואם עשתה רבקה החסד בזריזות ובחשק גדול‪ ,‬כל שכן שיש להזדרז בחסד‬ ‫(עץ החיים ‪ -‬רבי חיים מינץ)‬ ‫לקרב את כלל ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬ושיקבלו עליהם עול תורה ומצוות‪ .‬רוחני שהוא נצחי‪.‬‬ ‫למעלה מכל טבע הנשים‪ ,‬ואף אלו השנים שלא היה לה בן היו אצלה לטובה‬ ‫"ְׁשֵנֵ י ַַח ֵ �ֵּיי ָָׂש� ָָרה" (בראשית כג‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫�ְ‬ ‫כמו כשהיה לה‪ .‬וזה מה שהקדים רש"י כאן למ"ש להלן (בד"ה לספד לשרה) שפרחה‬ ‫'כולם שוים לטובה' (רש"י)‪.‬‬ ‫מי שאין לו בנים חשוב כמת‪ ,‬אבל שרה היא היתה למעלה מטבע אנושי‪ ,‬ולא נשמתה‪ ,‬שלא נאמר שמפני שחסה ודאגה בזה שהיתה נשארת בלא זרע‪ ,‬אלא‬ ‫(רבי יעקב קאנטראוויץ גאב"ד טימקאוויץ וראש ישיבת תורה ודעת דודו של רבי משה פיינשטיין)‬ ‫הרגישה צער שאין לה בן כלל‪ ,‬כי הרגשת נפשה היתה בדברים הרוחניים מטעם הנ"ל‪.‬‬ ‫מן המדרש‬ ‫מדרש רבה חיי שרה נח‪ ,‬ח‬ ‫בני ‪‬חת"‪ .‬אמר רבי אלעזר‪ ,‬כמה דיות משתפכות ]הרבה‬ ‫לעיני ‪ ‬‬ ‫למקנה ‪  ‬‬ ‫"לאברהם ‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫בני ‪‬חת" )בראשית כג‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫לעיני ‪ ‬‬ ‫למקנה ‪  ‬‬‫"לאברהם ‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫דיו משתפך לחינם[‪ ,‬כמה קולמוסין ]שכותבים עמהם[ משתברין ]על ידי כתיבה‬ ‫מש ּ‪‬ת ּ ‪‬פכוֹ ת‪ּ ,‬כ ּ‪‬מה‬ ‫אלעזר‪ּ ,‬כ ּ‪‬מה ‪‬דּ יוֹ ת ‪ ׁ ‬‬‫רבי ‪   ‬‬ ‫אמר ‪ּ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרובה[‪ ,‬כדי לכתוב "בני חת" מספר רב של פעמים‪ ,‬שלכאורה הוא שלא לצורך‪.‬‬ ‫עש‪‬רה‬ ‫"ב ‪‬ני ‪‬חת"‪ׂ  .‬‬ ‫לכת‪‬ב ּ‪‬‬ ‫מש ּ‪‬ת ּ‪‬ב ‪‬רין‪ּ ,‬כ‪‬די ‪ּ  ‬‬‫קו ‪‬למוֹ ‪‬סין ‪ ׁ ‬‬‫ּ‬ ‫ויש לבאר את טעם הדבר‪ ,‬שהרי עשרה פעמים כתיב "בני חת"‪" ,‬בני חת"‪ ,‬עשרה‬ ‫כנגד עשרת הדברות‪ ,‬ללמדך‪ ,‬שכל מי שהוא מברר ‪ -‬מסייע לקיים מקחו של‬ ‫עש‪‬רה ּ‪‬כ ‪ ‬‬ ‫נגד‬ ‫"ב ‪‬ני ‪‬חת"‪ׂ  ,‬‬ ‫"ב ‪‬ני ‪‬חת"‪ּ ,‬‬ ‫עמים ּ‪‬כ ‪‬תיב ּ‪‬‬ ‫ּ ‪‬פ ‪ ‬‬ ‫צדיק‪ ,‬זה נחשב כאלו הוא מקיים את עשרת הדברות‪ ,‬שעל ידי שמסייעים בידו של‬ ‫הוא ‪  ‬‬ ‫מברר‬ ‫ש ּ‬ ‫ש ּ‪‬כל ‪‬מי ׁ‪‬‬ ‫ללמ ‪‬ד‪ׁ ‬‬ ‫הדּ ּ‪‬ברוֹ ת‪ּ   ,‬‬ ‫עש‪‬רת ‪ ‬‬ ‫‪ׂ ‬‬ ‫הצדיק‪ ,‬הרי הוא יכול לעסוק בתורה ובקיום מצוותיה‪ .‬וגם בני חת סייעו בידיו של‬ ‫הדּ ּ‪‬ברוֹ ת‪.‬‬ ‫עש‪‬רת ‪ ‬‬ ‫מק ּי‪‬ם ‪ׂ ‬‬ ‫אל ּו ‪ ‬‬ ‫צדּ יק‪ּ ,‬כ ‪ּ ‬‬ ‫של ‪ ‬‬ ‫מקחוֹ ׁ‪‬‬‫‪ ‬‬ ‫אברהם לקנות את השדה מידי עפרון‪ ,‬ונחשב להם כאילו קיימו את עשרת הדברות‪.‬‬ ‫"ב ‪‬ני ‪ּ   ‬‬ ‫ברזלי"‪,‬‬ ‫תוב ּ‪‬‬‫עמים ּ‪‬כ ּ‬ ‫חמ‪‬ה ּ ‪‬פ ‪ ‬‬ ‫יו‪‬דן‪   ,‬‬‫רבי ּ‬ ‫אמר ‪ּ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫המדרש מביא מאמר נוסף בענין המסייע לצדיק‪ :‬אמר רבי יודן‪ ,‬חמשה פעמים‬ ‫הוא‬ ‫ש ּ‬ ‫ש ּ‪‬כל ‪‬מי ׁ‪‬‬‫ללמ ‪‬ד‪ׁ ‬‬ ‫ספרי ּתוֹ ‪‬רה‪ּ   ,‬‬ ‫חמ‪‬ה ‪  ‬‬ ‫נגד ‪  ‬‬ ‫ּ‪‬כ ‪ ‬‬ ‫כתוב "בני ברזלי" בפרשה אחת בנביא‪ ,‬כאשר בא דוד לגמול לברזילי הגלעדי על‬ ‫שהאכילו כשברח מפני אבשלום‪ ,‬והם כנגד חמשה ספרי תורה‪ ,‬ללמדך שכל מי‬ ‫מק ּי‪‬ם ‪  ‬‬ ‫חמ‪‬ה‬ ‫הוא ‪ ‬‬‫אל ּו ּ‬ ‫לצּ ‪‬דּ יק‪ּ ,‬כ ‪ּ ‬‬ ‫רו ‪‬סה ‪ ‬‬ ‫מאכיל ּ ‪‬פ ּ‬‫‪‬‬ ‫שהוא מאכיל פרוסה ]דבר מאכל[ לצדיק‪ ,‬כאלו הוא מקיים חמשה ספרי תורה‪.‬‬ ‫ספרי ּתוֹ ‪‬רה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬ממאורות המדרש ‪‬‬ ‫ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק‪ ,‬כאלו מקיים עשרת ספר גדול של צדיק וקדוש ומוציאים ממנו מעט מזעיר דבר המובן‬ ‫הדברות‪ .‬וצריך ביאור דברי המדרש‪ ,‬למה המברר מקחו של צדיק לכל נפש והנצרך לכל גדול וקטן‪ ,‬צדיק ופשוטי עם‪ .‬ועל כן כיון‬ ‫נחשב כאילו קיים עשרת הדברות ומי שהוא מאכיל פרוסה לצדיק שהספר כבר נדפס בעולם ולא מביא חידוש לעולם ויש מקום‬ ‫נחשב כאילו מריים כל הורה כולה‪ .‬ונראה לבאר דבריהם בדרך זו לקנתר זיל קרי ביה ספרי דרב ומה לנו להרבות בספרים חדשים‪,‬‬ ‫כי נשתנו המצוות שנאמרו לישראל בעשרת הדברות‪ ,‬משאר מצוות הוה כאילו קיים עשרות הדיברות‪ ,‬לא כן דברי תורה של צדיק‬ ‫התורה שנצטוו‪ .‬כי עשרת הדברות הם עיקרי יסוד האמונה‪ ,‬ויסודות שעדיין לא היו כלל וכלל בשמו על גבי ספר מודפס‪ ,‬ואי לאו‬ ‫ההנהגה שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו‪ ,‬אך לא נצטוו בה כתיבתן והדפסתם בספר השתא‪ ,‬הוי תורה שבעל פה שהשכחה‬ ‫להיטיב עם הבריות ולגמול חסד עם הזולת‪ ,‬ומצוותיו הם רק שלא מצויה בה‪ ,‬ועלול להאבד‪ ,‬וח"ו נאבד זכותו של צדיק‪ ,‬זה מה‬ ‫יזיקו ולא יגנובו וכדומה‪ .‬ובשאר מצוות התורה נכתבו הרבה מצוות שביקש דוד המלך ע"ה על עצמו "אגורה באהלך עולמים" ע"כ זה‬ ‫צדקה וחסד‪ .‬ובזה יבואר מה שאמרו כל המברר מקחו של צדיק‪ ,‬ודאי גדול זכותו יותר ונהרא מאכיל פרוסה לצדיק שמאכיל דבר‬ ‫שהוא עושה מקח וממכר עם הצדיק ומתנהג על פי דין‪ ,‬אך אינו שמקודם לא היה עדיין ועתה על ידי שמאכיל פרוסה זו לצדיק‬ ‫גומל צדקה וחסד עם הבריות‪ ,‬הרי זה כאילו מקיים עשרת הדברות‪ .‬שפתותיו דובבות בקבר‪ ,‬וע"כ זכותו גדול דהוי כאילו קיים ה' ספרי‬ ‫אולם כל המאכיל פרוסה לצדיק וגומל "תוספת" טובה עם הצדיק‪ ,‬תורה‪] .‬שוב מצאתי במכתב הנדפס בראש ספר "עטרת צבי" על‬ ‫הרי זה כאילו קיים כל התורה כולה וכנ"ל‪) .‬אור לישרים ‪ -‬רבי אורי הזוה"ק‪ ,‬שכתב שם הה"ק ר' סענדר ליפא מזידטשוב זצ"ל בשם‬ ‫אביו הה"ק ר' יצחק אייזיק זי"ע‪ ,‬שקאי מדרש זו על מי שמדפיס‬ ‫לאנגנר(‬ ‫חד"ת של צדיק[‪) .‬הרה"ח ר' צבי מאיר פוגל "מראות הצובאות" ח"א‪ ,‬עמ' מ"ו(‬ ‫המברר מקחו של עריק כאילו קיים י' הדיברות‪ :‬עלה בדעתי‬ ‫לעדי ּ‪‬ת ‪ ‬‬ ‫עשׂ ה‬ ‫הגּ ‪  ‬‬ ‫ברזלי ‪ ‬‬ ‫"ולבני ‪ּ   ‬‬ ‫ברזלי"‪    .‬‬ ‫"ב ‪‬ני ‪ּ   ‬‬ ‫עמים ּ‪‬כתוּ ב ּ‪‬‬ ‫חמ‪‬ה ּ ‪‬פ ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫והרציתי הדברים גם לכ"ק מרן אדמו"ר הרה"צ רבי חיים מוישיבה‬ ‫חסד" )מלכים א' ב‪ ,‬ז(‪ :‬בילקוט )רמז ק"ע(‪ ,‬א"ר יודן‪ ,‬חמשה פעמים‬ ‫‪‬‬ ‫בת"א זצוק"ל על מה שראיתי במדרש רבה כאן שאר"א כמה דיות‬ ‫משתפכות כמה קולמוסין נשתברין כדי לכתוב בני חת‪ ,‬יו"ד פעמים כתיב "ולבני ברזילי הגלעדי" כנגד חמשה חומשי תורה‪ ,‬ללמדך‬ ‫כתיב בני חת כנגד עשרת הדיברות ללמדך שכל מי שהוא מברר שכל מי שמאכיל פרוסה לצדיק כאילו קיים חמשה חומשי תורה‬ ‫מקחו של צדיק כאילו קיים עשרת הדיברות‪ ,‬א"ר יודן ה' פעמים ]וכן הוא כאן[‪ .‬ויש לדקדק‪ ,‬הלא פרוסה אינה אלא חצי ומשמע‬ ‫כתיב בני ברזילי כנגד ח' ספרי תורה ללמדך שכל מי שהוא מאכיל שאינו מאכיל את הצדיק כל צרכו ואמאי הוי כאילו קיים ה' חומשי‬ ‫פרוסה לצדיק כאילו הוא מקיים ה' ספרי תורה‪ .‬ופירשתי בס"ד תורה‪ .‬גם יש לדייק מאי שנא פרוסה דוקא‪ .‬ונראה הכונה דבאמת‬ ‫המדרש שהוא פליאה‪ ,‬עפ"י הגמרא ביבמות )צ"ז‪ ,‬א( )והם דברי המאכיל בעצמו הוא איש עני ואין לו כדי סעודה מצומצמת ככר‬ ‫למים" )תהלים סא ה(‪ ,‬לחם אחת‪ ,‬והוא נותן פרס חציו לצדיק‪ ,‬ה"ז כאלו קיים ה' חומשי‬ ‫באהל‪ ‬עוֹ ‪ ‬‬ ‫"אג ּו‪‬רה ‪   ‬‬ ‫הירושלמי בשקלים שהעתקתי( ‪‬‬ ‫אמר דוד לפני הקב"ה יהי רצון שיאמרו דברי שמועה מפי בעוה"ז תורה‪ .‬ודייקו דוקא לומר ה' חומשי תורה הרומז על תורה שלימה‪,‬‬ ‫דאמר ר' יהודא בשם רשב"י כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה דע"י שנותן חצי פרוסה לצדיק מ"מ הוי כאלו קיים ה' חומשי תורה‬ ‫מפיו שפתותיו דובבות בקבר‪ ,‬וזהו ההבדל בין מברר מקחו של דהיינו כל התורה כולה‪ ,‬כי שלימות מעשיו של הצדיק נחשבין גם‬ ‫בשבילו‪) .‬להורות נתן ‪ -‬רבי נתן געשטעטנר(‬ ‫צדיק למאכיל פרוסה לצדיק כי לברר מקחו של צדיק פירושו שיש‬ ‫מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הרש ייחייחח [עמ' ‪]2‬‬