מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — חיי שרה (2026-11-02)

ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
מאורות השבת
להערות והארות:
0527615936b@gmail.com
מתקבלות
•מן הפרשה עבודות הקלדה ועימוד
ב'מכון התורני'
•מן המדרש רחוב האומן 27ירושלים.
שע"י המכון התורני ירושלים
טל0533194867 :
חיי שרה -תשפ"ז | גליון | 237הפקה ועריכה :הרב נעם יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני
"ַוַ ִ �ִּי ְְהיּוּ ַַח ֵ �ֵּיי ָׂש�ָ ָָרה ֵֵמ ָָאה � ָָׁשָנָ ה ְוְ ֶֶעְׂש�ְ ִִרים � ָָׁשָנָ ה
ְוְ � ֶֶׁש ַַבע � ָָׁשִנִ ים � ְְׁשֵנֵ י ַַח ֵ �ֵּיי ָׂש�ָ ָָרה" (בראשית כג,
מן הפרשה א).
מתי מעלת נקיות חטא
'בת מאה כבת עשרים לחטא ,ובת
פחד וחששות בקיום המצוות עשרים כבת שבע ליופי' (רש"י).
ֹאֶמר ַַא ְְב ָָר ָָהם ֶֶאל ַַע ְְבּדּ ֹוֹ ְזְ ַַקן ֵ �ֵּביתֹוֹ ַַה �ֹּמ � ֵֵֹׁשל ְ �ְּבָכָ ל ֲֲא � ֶֶׁשר לֹוֹ ִִׂש� ים בשום אופן ,אחר כל הנאמנות שהיה לו אצלו ,עד אחר "ַוַ �ֹּי ֶ בא וראה כמה רחוקה השקפת חכמים
ָנָ א ָיָ ְְד ָָך �ַַּת ַַחת ְיְ ֵֵרִכִ יְ ,וְ ַַא � ְְׁש ִ �ִּב ֲיֲע ָָך ַ �ַּבה' ֱֱאֹל ֵֵֹהי ַַה � ָָּׁש ַַמִיִ ם ֵוֵ אֹל ֵֵֹהי ָָה ָָא ֶֶרץ השביעו באלוקים ובנקיטת חפץ בשבועה דאורייתא ולא מההשקפה השכיחה בינינו ,ולא
ֲֲא � ֶֶׁשר ֹל ֹא ִִת �ַַּקח ִִא � ָָּׁשה ִלִ ְְבִנִ י ִִמ ְ �ְּבנֹוֹ ת ַַה ְ�ְּכַנַ ֲֲעִנִ י ֲֲא � ֶֶׁשר ָָאֹנִֹכִ י יֹוֹ � ֵֵׁשב בסתם נדר או שבועה בלא שם. לאשרנו.
ומוסיף בדברים כדרבונות ,ללמוד מהנהגת אברהם ְ �ְּב ִִק ְְרּבּ ֹוֹ " (בראשית כד ,ב-ג). את היופי ראו ב'בת שבע' ,ולא ב'בת
צריך להבין למה פרט הכתוב כל הסימנים "עבדו זקן ביתו" אבינו ע״ה הדרך הישרה שצריך איש ישראל לצעוד בה, עשרים' .ואלו את הנקיות מחטא ראו
ו"מושל בכל אשר לו" ,מה נפקא מינה מזה ,והיה די לומר שלא לעשות הדברים הטפלים עיקר וח״ו לזלזל בעניינים ב'בת העשרים' ולא ב'בת השבע'!
'ויאמר אל עבדו שים נא' וגו' .עוד צריך להבין שהרי מצינו שבקדושה ,וזה לשונו' :מה שאין כן בבני עמנו בדורותינו רגילים אנו לדבר על תם הילדות,
שהפקיד אברהם בידי עבדו זה את כל קנינו ,כדאיתא היום עושים ההיפוך אשר אם יבוא אחד ובידו סכין לשחוט אבל מצג שוא הוא ,כי אין תם אלא
(רש״י פסוק לו) שמסר בידו שטר מתנה על כל נכסיו להראות ויאמר כי הוא שוחט ובודק ומומחה יאמינו בכל שהוא במקום התמודדות והתגברות .רק
למשפחת האשה ,ונמצא שהאמין ְְּב� ַיַ � ְְׁשרּוּתֹוֹ שלא ימעל ולא ישאול ויחקור וידרוש עליו כל כך ויאמר מן הסתם כל בגיל עשרים ,עם תסיסת ונסיונות גיל
בפיקדונו ,וא״כ למה לא האמינו שלא יקח אשה מבנות המצויין אצל שחיטה מומחין הם ,וכמו כן אם אחד יביא יין הנעורים ,תשובח הנקיות החטא.
וחלב או דג וכדומה מדברים הנמצאים בהם חשש איסור, כנען עד שהוצרך להשביעו. (רבי שמשון רפאל הירש)
וכתב בספר "באר מים חיים" שהכתוב מגיד בזה צדקת או אם יתנו לפניו דברים הצריכים בדיקה מתולעים כמו *
אברהם ידיד ה' אשר בהגיעו לעשות אחת ממצוות ה' עשה חומץ וקטניות והדומה להם יאמר מן הסתם יהודי מוחזק "ְוְ ַַא ְְב ָָר ָָהם ָזָ ֵֵקן ָ �ָּבא ַ �ַּב ָ �ָּי ִִמים ַוַ ה' ֵ �ֵּב ַַר ְְך ֶֶאת
בכל התחבולות וחשב בכל המחשבות לעשותו על צד היותר בכשרות הוא ואינו חשוד להאכיל דבר שאינו ראוי לאכול, ַַא ְְב ָָר ָָהם ַ �ַּבֹּכ� ֹל" (בראשית כד ,א).
טוב ,ופחד ורעד על אחת מני אלף אולי יארע לו דבר תקלה .ולא כן יעשה אם יבוא אחד ללות מאתו מעות או שאר מצות סוכה
והנה אברהם צדיק גדול וקיים כל התורה ובודאי קיים דבר חפץ לא יאמין לו כפשוטו בשום אופן עד אשר ידרוש פעם בחול המועד סוכות שאל הגר"א
אומרם (אבות פ״א מ״ו) 'הוי דן את כל האדם לכף זכות' והחזיק ויחקור וישאל היטב עליו מי הוא זה ואיזה הוא ואם נאמן זצוק"ל את תלמידיו ,מנין שקיים
הכל לצדיק בעיניו ,ומכל שכן לאליעזר עבדו שהיה נאמן הוא או אינו כל כך ויצטרף כל הספיקות למען לא יתן לו, אברהם אבינו מצות סוכה ולא היה
ביתו ועל פיו ישק כל עניני חפצי אברהם וכל אשר לו נתן ואם כבר ירצה ליתן יעמיד עליו עדים ויכתב בספר וחתום מי שישיב על זה ,ויען ויאמר איתא
בידו ,מכל מקום כשהיה צריך לשלחו לדבר מצוה לישא ויפחד וירעד עד כלות הזמן אולי לא ישלם לו ,והכל כי זה במדרש "וה' ברך את אברהם בכל" זו
אשה ליצחק ממשפחתו ומבית אביו ולא היה רוצה בשום הוא העיקר בעיניו בכל עבודתו שעובד בעולם הזה' ,עכ״ל. סוכה ,ויהיו כמתמיהים ,ויאמר" ,בכל"
(משחת שמן -רבי חיים שאול קויפמאן) אופן לקחת לו אשה מבנות כנען על זה לא האמינו על דברו ר"תַַּ " ,ב� ֻּס�ֻ ֹּכ� ֹת ֵּת�ֵ � ְְׁשב ּו� � ִִׁש ְְב ַַעת ָיָ ִִמים"
(ויקרא כג ,מב)ָָּ " ,כ� ל ָָה ֶֶאְזְ ָָרח ְְּב� ִיִ �ְְׂש ָָר ֵֵאל
גדולה גמילות חסדים -ובפרט חסד רוחני ֵיֵ � ְְׁשבּוּ ַַּב� ֻּס�ֻ ֹּכ� ֹת" (ויקרא כג ,מב)ְ" ,לְ ַַמ ַַען ֵיֵ ְְדעּוּ
ולהתנהג במידותיו .וממילא מי שגומל חסד עם הבריות יש להבין למה האריכה התורה כל כך במעשה החסד של ֹדֹֹר ֵֵֹתיֶכֶ ם ִִּכ� י ַַבֻּס�ֻ ּכֹּוֹ ת הֹוֹ � ַַׁש ְְבִּת�ִ י ֶֶאת ְְּב� ֵנֵ י
נעשה דבק בקב״ה ובמדותיו ,ויוכל לזכות לכל טוב בזה ובבא. רבקה ,והלא גופי תורה נכתבים בקיצור וברמז ,ומה פשר ִיִ �ְְׂש ָָר ֵֵאל" (ויקרא כג ,מג) (דברי אליהו).
ומטעם זה אחד מסימני ישראל הוא 'גומלי חסדים', האריכות כאן .אבל באמת מעשה החסד של רבקה נכתב יש להבין מדוע מצות סוכה מתיחסת
כדאיתא ביבמות (עט ,א)' :שלשה סימנים יש באומה זו לדורות ,מפני שיש להתבונן בו וללמוד ממנו הרבה ענינים דוקא לאברהם .ויתיישב בדברי
הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים' .מדה זו של הקב״ה למעשה בהלכות חסד. המדרש רבה (וירא מח ,י) :אמר הקב"ה
-חסד ,מוטבעת בטבע של כל אחד מבני ישראל ,להיות רבקה הרבתה במעשה חסד זה כפי יכולתה ,עד שהשקתה לאברהם אתה אמרת "ְוְ ִִה � � ָָּׁש ֲֲענּוּ ַּת�ַ ַַחת
דומה לו יתברך ולגמול חסדים עם ברואיו. את אליעזר ואת כל הגמלים .ויש ללמוד עד כמה הטריחה ָָה ֵֵעץ" (בראשית יח ,ד) ,אני פורע לבניך
והרי אמרו 'גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני עצמה בשבילם ,שהרי בפרשה מצינו שאליעזר ביקש ממנה במדבר בישוב ולעת"לָּ" ,פ� ָ ַַרׂשׂ ָָעָנָ ן
השכינה' (שבת קכז ,א) .והטעם משום שבהכנסת אורחים הוא "ַהִּט�ִ י ָנָ א ַכַ ֵּד�ֵ ְְך" (בראשית כד ,יד) ,שלא תצטרך להוריד את הכד רק ַ ְלְ ָָמ ָָס ְְך" (תהלים קה ,לט) הרי במדבר.
בגדר ונותן ,ובקבלת פני השכינה היא בגדר מקבל ,וכשאדם מעל שכמה ,אלא שתערה קצת מים כשהכד עדיין על בארץ מנין " ַַּב� ֻּס�ֻ ֹּכ� ֹת ֵּת�ֵ � ְְׁשבּוּ � ִִׁש ְְב ַַעת ָיָ ִִמים"
נותן ומשפיע לאחרים הוא הולך בדרכי הקב״ה ,ובזה הוא שכמה .והיא לא עשתה כן ,אלא "ַוַ ֹּת� ֶֶֹרד ַַּכ� ָּד�ָ ּּה ַַעל ָיָ ָָד ּּה" (שם (ויקרא כג ,מב) .לעתיד לבא מנין שנאמר
דומה להקב״ה ומתדבק בו יותר. פסוק יח) ,שהורידה את הכד אף שהיה כבד והיתה לה טירחא "ְוְ ֻֻס ָָּכ� ה ִּת�ִ ְְהֶיֶ ה ְלְ ֵֵצל יֹוֹ ָָמם" (ישעיהו ד ,ו) ,הרי
וכל זה נאמר בחסדה של רבקה שהיה חסד גשמי שהוא יתירה להורידו ולהעלותו אח״כ .והיא עשתה כל זה מפני שג' מתנות אלו בזכות אברהם ,וזהו
מוגבל .אבל מי שיכול לעשות חסד רוחני הוא חשוב הרבה שרצתה לקיים את החסד בשלימות. "וה' ברך את אברהם בכל" זו סוכה.
יותר ,שהרי הוא חסד נצחי .למשל מי שעוזר לחברו בהבנת והנה החפץ חיים בספר "אהבת חסד" ביאר ענינה של גמילות והנה ג' הפסוקים שהביא הגר"א הם
גמרא או תוספות ,הרי זה חסד בנצחיותו של חברו .וכן הוא חסדים .ועולה מדבריו שהחסד הוא יסוד עיקרי בעולם, לשון עבר הווה ועתיד ,ואולי הם כנגד
אם עוזר לאיש ישראל לקיים איזו מצוה ,ובלי עזרתו לא שהרי כל קיום העולם הוא חסד מאתו יתברך ,ואם אנו נוהגים הג' מתנות" ,בסוכות תשבו" הוא כנגד
היה עושה אותה מצוה כלל .וכל שכן מי שמביא אדם שאינו במידה זו הרי הוא ינהג עמנו מדה כנגד מדה ,ובזה מתקיים סוכות דכל שנה ושנה" ,כל האזרח
שומר תורה ומצות שיקבל על עצמו עול תורה ומצוות. העולם .ועוד הלא תכליתה של הבריאה היא רצון הבורא בישראל ישבו" לשון עתיד רומז
התורה האריכה לתאר לנו חסדה של רבקה ,להראות שאף להיטיב עם בריותיו ,וכמו שכתב ה"מסילת ישרים" (ריש פרק א׳) על סוכות דלעתיד לבא" ,ובסוכות
מעשה חסד שהוא בדבר גשמי ומוגבל ,אף זה נחשב לדבר 'האדם לא נברא אלא להתענג על ה׳ וליהנות מזיו שכינתו'. הושבתי" הוא בעבר כנגד סוכות
גדול ,ועשתה רבקה החסד בזריזות ובחשק גדול .ואם כן, והדרך להידבק בה׳ וליהנות מזיו שכינתו היא ללכת בדרכיו (עטרותיהם – הרב דוד פלק) שבמדבר.
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -הרש ייחייחח [עמ' ]1
כמה היתה מאריכה בתיאור מעשי החסד של אותם אנשים העוסקים כל ימיהם ואם עשתה רבקה החסד בזריזות ובחשק גדול ,כל שכן שיש להזדרז בחסד
(עץ החיים -רבי חיים מינץ) לקרב את כלל ישראל לאביהם שבשמים ,ושיקבלו עליהם עול תורה ומצוות .רוחני שהוא נצחי.
למעלה מכל טבע הנשים ,ואף אלו השנים שלא היה לה בן היו אצלה לטובה "ְׁשֵנֵ י ַַח ֵ �ֵּיי ָָׂש� ָָרה" (בראשית כג ,א).
�ְ
כמו כשהיה לה .וזה מה שהקדים רש"י כאן למ"ש להלן (בד"ה לספד לשרה) שפרחה 'כולם שוים לטובה' (רש"י).
מי שאין לו בנים חשוב כמת ,אבל שרה היא היתה למעלה מטבע אנושי ,ולא נשמתה ,שלא נאמר שמפני שחסה ודאגה בזה שהיתה נשארת בלא זרע ,אלא
(רבי יעקב קאנטראוויץ גאב"ד טימקאוויץ וראש ישיבת תורה ודעת דודו של רבי משה פיינשטיין) הרגישה צער שאין לה בן כלל ,כי הרגשת נפשה היתה בדברים הרוחניים מטעם הנ"ל.
מן המדרש
מדרש רבה חיי שרה נח ,ח בני חת" .אמר רבי אלעזר ,כמה דיות משתפכות ]הרבה לעיני
למקנה
"לאברהם
בני חת" )בראשית כג ,יח(. לעיני
למקנה "לאברהם דיו משתפך לחינם[ ,כמה קולמוסין ]שכותבים עמהם[ משתברין ]על ידי כתיבה
מש ּת ּ פכוֹ תּ ,כ ּמה
אלעזרּ ,כ ּמה דּ יוֹ ת ׁ רבי אמר ּ מרובה[ ,כדי לכתוב "בני חת" מספר רב של פעמים ,שלכאורה הוא שלא לצורך.
עשרה "ב ני חת"ׂ . לכתב ּ
מש ּת ּב ריןּ ,כדי ּ קו למוֹ סין ׁ ּ ויש לבאר את טעם הדבר ,שהרי עשרה פעמים כתיב "בני חת"" ,בני חת" ,עשרה
כנגד עשרת הדברות ,ללמדך ,שכל מי שהוא מברר -מסייע לקיים מקחו של
עשרה ּכ
נגד "ב ני חת"ׂ , "ב ני חת"ּ , עמים ּכ תיב ּ ּ פ
צדיק ,זה נחשב כאלו הוא מקיים את עשרת הדברות ,שעל ידי שמסייעים בידו של
הוא
מברר ש ּ ש ּכל מי ׁ ללמ דׁ
הדּ ּברוֹ תּ , עשרת ׂ הצדיק ,הרי הוא יכול לעסוק בתורה ובקיום מצוותיה .וגם בני חת סייעו בידיו של
הדּ ּברוֹ ת.
עשרת מק ּים ׂ
אל ּו
צדּ יקּ ,כ ּ של מקחוֹ ׁ אברהם לקנות את השדה מידי עפרון ,ונחשב להם כאילו קיימו את עשרת הדברות.
"ב ני ּ
ברזלי", תוב ּעמים ּכ ּ חמה ּ פ
יודן ,רבי ּ אמר ּ
המדרש מביא מאמר נוסף בענין המסייע לצדיק :אמר רבי יודן ,חמשה פעמים
הוא
ש ּ ש ּכל מי ׁללמ דׁ
ספרי ּתוֹ רהּ , חמה
נגד ּכ כתוב "בני ברזלי" בפרשה אחת בנביא ,כאשר בא דוד לגמול לברזילי הגלעדי על
שהאכילו כשברח מפני אבשלום ,והם כנגד חמשה ספרי תורה ,ללמדך שכל מי
מק ּים
חמה הוא אל ּו ּ לצּ דּ יקּ ,כ ּ
רו סה
מאכיל ּ פ ּ
שהוא מאכיל פרוסה ]דבר מאכל[ לצדיק ,כאלו הוא מקיים חמשה ספרי תורה.
ספרי ּתוֹ רה.
ממאורות המדרש
ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק ,כאלו מקיים עשרת ספר גדול של צדיק וקדוש ומוציאים ממנו מעט מזעיר דבר המובן
הדברות .וצריך ביאור דברי המדרש ,למה המברר מקחו של צדיק לכל נפש והנצרך לכל גדול וקטן ,צדיק ופשוטי עם .ועל כן כיון
נחשב כאילו קיים עשרת הדברות ומי שהוא מאכיל פרוסה לצדיק שהספר כבר נדפס בעולם ולא מביא חידוש לעולם ויש מקום
נחשב כאילו מריים כל הורה כולה .ונראה לבאר דבריהם בדרך זו לקנתר זיל קרי ביה ספרי דרב ומה לנו להרבות בספרים חדשים,
כי נשתנו המצוות שנאמרו לישראל בעשרת הדברות ,משאר מצוות הוה כאילו קיים עשרות הדיברות ,לא כן דברי תורה של צדיק
התורה שנצטוו .כי עשרת הדברות הם עיקרי יסוד האמונה ,ויסודות שעדיין לא היו כלל וכלל בשמו על גבי ספר מודפס ,ואי לאו
ההנהגה שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו ,אך לא נצטוו בה כתיבתן והדפסתם בספר השתא ,הוי תורה שבעל פה שהשכחה
להיטיב עם הבריות ולגמול חסד עם הזולת ,ומצוותיו הם רק שלא מצויה בה ,ועלול להאבד ,וח"ו נאבד זכותו של צדיק ,זה מה
יזיקו ולא יגנובו וכדומה .ובשאר מצוות התורה נכתבו הרבה מצוות שביקש דוד המלך ע"ה על עצמו "אגורה באהלך עולמים" ע"כ זה
צדקה וחסד .ובזה יבואר מה שאמרו כל המברר מקחו של צדיק ,ודאי גדול זכותו יותר ונהרא מאכיל פרוסה לצדיק שמאכיל דבר
שהוא עושה מקח וממכר עם הצדיק ומתנהג על פי דין ,אך אינו שמקודם לא היה עדיין ועתה על ידי שמאכיל פרוסה זו לצדיק
גומל צדקה וחסד עם הבריות ,הרי זה כאילו מקיים עשרת הדברות .שפתותיו דובבות בקבר ,וע"כ זכותו גדול דהוי כאילו קיים ה' ספרי
אולם כל המאכיל פרוסה לצדיק וגומל "תוספת" טובה עם הצדיק ,תורה] .שוב מצאתי במכתב הנדפס בראש ספר "עטרת צבי" על
הרי זה כאילו קיים כל התורה כולה וכנ"ל) .אור לישרים -רבי אורי הזוה"ק ,שכתב שם הה"ק ר' סענדר ליפא מזידטשוב זצ"ל בשם
אביו הה"ק ר' יצחק אייזיק זי"ע ,שקאי מדרש זו על מי שמדפיס לאנגנר(
חד"ת של צדיק[) .הרה"ח ר' צבי מאיר פוגל "מראות הצובאות" ח"א ,עמ' מ"ו( המברר מקחו של עריק כאילו קיים י' הדיברות :עלה בדעתי
לעדי ּת
עשׂ ה הגּ
ברזלי
"ולבני ּ
ברזלי" .
"ב ני ּ
עמים ּכתוּ ב ּ
חמה ּ פ
והרציתי הדברים גם לכ"ק מרן אדמו"ר הרה"צ רבי חיים מוישיבה
חסד" )מלכים א' ב ,ז( :בילקוט )רמז ק"ע( ,א"ר יודן ,חמשה פעמים בת"א זצוק"ל על מה שראיתי במדרש רבה כאן שאר"א כמה דיות
משתפכות כמה קולמוסין נשתברין כדי לכתוב בני חת ,יו"ד פעמים כתיב "ולבני ברזילי הגלעדי" כנגד חמשה חומשי תורה ,ללמדך
כתיב בני חת כנגד עשרת הדיברות ללמדך שכל מי שהוא מברר שכל מי שמאכיל פרוסה לצדיק כאילו קיים חמשה חומשי תורה
מקחו של צדיק כאילו קיים עשרת הדיברות ,א"ר יודן ה' פעמים ]וכן הוא כאן[ .ויש לדקדק ,הלא פרוסה אינה אלא חצי ומשמע
כתיב בני ברזילי כנגד ח' ספרי תורה ללמדך שכל מי שהוא מאכיל שאינו מאכיל את הצדיק כל צרכו ואמאי הוי כאילו קיים ה' חומשי
פרוסה לצדיק כאילו הוא מקיים ה' ספרי תורה .ופירשתי בס"ד תורה .גם יש לדייק מאי שנא פרוסה דוקא .ונראה הכונה דבאמת
המדרש שהוא פליאה ,עפ"י הגמרא ביבמות )צ"ז ,א( )והם דברי המאכיל בעצמו הוא איש עני ואין לו כדי סעודה מצומצמת ככר
למים" )תהלים סא ה( ,לחם אחת ,והוא נותן פרס חציו לצדיק ,ה"ז כאלו קיים ה' חומשי באהל עוֹ
"אג ּורה
הירושלמי בשקלים שהעתקתי(
אמר דוד לפני הקב"ה יהי רצון שיאמרו דברי שמועה מפי בעוה"ז תורה .ודייקו דוקא לומר ה' חומשי תורה הרומז על תורה שלימה,
דאמר ר' יהודא בשם רשב"י כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה דע"י שנותן חצי פרוסה לצדיק מ"מ הוי כאלו קיים ה' חומשי תורה
מפיו שפתותיו דובבות בקבר ,וזהו ההבדל בין מברר מקחו של דהיינו כל התורה כולה ,כי שלימות מעשיו של הצדיק נחשבין גם
בשבילו) .להורות נתן -רבי נתן געשטעטנר( צדיק למאכיל פרוסה לצדיק כי לברר מקחו של צדיק פירושו שיש
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -הרש ייחייחח [עמ' ]2
