gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מרחשון תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫מפטיר וְ הַ מֶּ לְֶּך דָּ וִ ד (מלכים א א)‬ ‫פרשת חיי שרה – שבת מברכין‬ ‫עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל‬ ‫מולד חודש כסלו יהיה ביום חמישי בשעה ‪ 38 ,13‬דקות ו ‪ 9‬חלקים‬ ‫בפרשת חיי שרה ‪ 105‬פסוקים = בָּ א בַ י ִָּמים ‪ֵ ,‬אדַ ע כִ י‬ ‫ירשֶ נָה‪( .‬טו ח)‬ ‫וְ ַאבְ ָרהָ ם ז ֵָקן בָ א בַ י ִָמים ַוי‪-‬הוָה בֵ ַרְך ֶאת ַאבְ ָרהָ ם בַ כֹּל‪( .‬כד א) בַ מָ ה ֵאדַ ע כִ י ִא ָ‬ ‫ענִי וגו' בפרשת ויחי )בראשית נ יא)‬ ‫צירוף השם הנכבד המאיר בחודש כסלו הוא ויה"ה‪ ,‬יוצא מראשי תיבות הפסוק ַוי ְַרא יושֵ ב הָּ ָא ֶרץ הַ כְ ַנ ֲ‬ ‫אצל אבלו של יעקב אבינו כשנטמן במער ת המכפלה‪ .‬ולפי הקבלה בידינו היה הדבר בכסלו בימי חנוכה‪ ,‬כי יעקב אסף רגליו אל המטה‬ ‫ביום א' דסוכות‪ ,‬כפי הקבלה שבידינו מן הרמז בפסוק וְ ַי ֲעקֹב נָּסַ ע סֻ כ ָֹּתה (בראשית לג יז) ונשלמים השבעים יום בחנוכה‪ ,‬על כן נרמז שם‬ ‫הצירוף של חודש כסלו‪( .‬בני יששכר מאמרי חודש כסלו א)‬ ‫החודש הזה בחינת תפארת כמש"כ מעשה הצדקה ‪ ,‬ולפי זה צריך שיזהר ביותר שלא להיות הולך רכיל מגלה סוד בחודש הזה טפי מעלי מכל‬ ‫החדשים‪ ,‬וכן בענין סרך גזל וגניבה‪ ,‬ובאכילת איסור‪ ,‬כי הפגם גדול‪ ,‬ויזהר בכבוד אביו ואמו יותר ויותר משאר חדשי השנה‪ .‬מועד לכל חי זך‬ ‫וַיִּ הְ יּוְחַ יֵּיְשָׂ ָׂרהְמֵּ אָׂ הְשָׂ נָׂהְועֶ ש ִּריםְשָׂ נָׂהְושֶ בַ עְשָׂ נִּ יםְשנֵּיְחַ יֵּיְשָׂ ָׂרה‪( .‬כג א)‬ ‫וַיִּ הְ יּו חַ יי שָׂ ָׂרה מאָׂ ה ס"ת שם הוי‪-‬ה‪ .‬הקב"ה ייחד שמו עליה להעיד שהיא צדקת גמורה‪.‬‬ ‫ְַויִּ הְ יּו חְַיי שְָׂ ָׂרה מְֵּאָׂ ה ר"ת משיח‪ .‬שבזכות שרה אמנו יבוא המשיח‪.‬‬ ‫מְֵּאָׂ ה שְָׂנָׂה וְע ְֶש ִּרים שְָׂנָׂה ר"ת משוש‪ ,‬כל זמן ששרה היתה קיימת בעולם היה משוש לעולם‪ .‬ועודְשהיה לה גילה ומשוש במיתתה‪ ,‬אע"פ שהיתה‬ ‫מיתתה פתאום מענין העקידה‪ ,‬עם כל זה היה לה גילה ומשוש לנשמתה שראתה שהיא הולכת לגן עדן‪ ,‬ואפשר שראתה נשמתה שבא יצחק בשלום‬ ‫וחי וששה ושמחה בו‪( .‬רבינו אפרים)‬ ‫כל עיקר הקלקלה היתה ע"י חוה‪ ,‬שגרמה מיתה לעולם‪ .‬שָׂ ָׂרה ִּאּמֹו וַיִּ קַ ח ס"ת חוה‪( .‬צמח דוד)‬ ‫שרה אמנו ע"ה הרבתה לתקן את חטא חוה וא"כ בזכותה יבא המשיח שהגדילה לתקן עון חוה‪.‬‬ ‫ְַויִּ הְ יּו חְַיי שְָׂ ָׂרה מְֵּאָׂ ה ְר"ת בגימטריא בשמחה עם הכולל (‪ .)355‬ואפשר דס"ת הוי‪-‬ה כאמור ור"ת בשמחהְשהוא כינוי לשכינה לומר דבמעשיה‬ ‫הטובים היה יחוד קבה"ו‪( .‬נחל קדומים)‬ ‫עְהואְחֶ ברֹוןְבאֶ ֶרץְכנָׂעַ ןְ ַו ָׂיב ֹאְאַ ב ָׂרהָׂ םְלִּ ספֹ דְלשָׂ ָׂרהְולִּ בכְֹתָׂ ּה‪( .‬כג ב) פרש"י ‪ -‬וְ נִּ ְס ְמכָׂה ִּמיתַ ת שָׂ ָׂרה ַלעֲקדַ ת יִּ צְ חָׂ ק‪ ,‬לְ פִּ י‬ ‫וַתָׂ מׇ תְשָׂ ָׂרהְבקִּ ריַתְאַ רבַ ִּ‬ ‫שֹורת הָׂ עֲקדָׂ ה‪ ,‬שֶ נִּ זְדַ ּמן בְ נָּׂה לִּ ְשחִּ יטָׂ ה וְ כִּ ְמעַט שֶ ל ֹּא נִּ ְשחַ ט‪ ,‬פ ְָׂרחָׂ ה נִּ ְשמָׂ תָׂ ּה ִּמּמֶ נָׂה ּומתָׂ ה‪ְ .‬‬ ‫שֶ ַעל יְדי בְ ַ‬ ‫שאלהְ– ְהרי קי"ל (פסחים ח‪ְ ).‬שלּוחי ִּמצְ וָׂה אינָׂן ִּניּזֹוקִּ ין? ְואיך מתה שרה על ידי המצוה‪ .‬וכן קשה מדברי הגמרא (שבת קיח‪ ):‬אָׂ מַ ר ַרבִּ י יֹוסי‪ :‬יְהא‬ ‫חֶ לְ קִּ י ִּמּמתי בְ דֶ ֶרְך ִּמצְ וָׂה‪ ,‬הרי העוסקים במצוה אינם נזוקין‪ ,‬ואיך ימות בדרך מצוה‪.‬‬ ‫תשובהְ– ְשלּוחי ִּמצְ וָׂה אינָׂן ִּניּזֹוקִּ ין ְהיינו ְשהמצוה לא תגרום להם שום נזק‪ .‬אבל אם הגיע זמנו למות בלאו הכי‪ ,‬אם כן אדרבה זכות היא לו‬ ‫שמסבבים מן השמים מיתתו על ידי המצוה ‪ ,‬דהוי כמוסר נפשו על קדוש השם‪( .‬שבענו מטובך)‬ ‫שאלהְ– למה אמר 'עם המתים בדרך מצוה'‪ ,‬ולא 'עם עושי מצוה'‪.‬‬ ‫תשובה – המתים בדרך מצוה הנה הוא מתנועע אל השם יתברך‪ ,‬וכאשר הוא מתנועע אל השם יתברך נחשב שהוא עם השם יתברך לגמרי‪ .‬כי‬ ‫התנועה אל הדבר כאילו הוא אחד עמו‪ .‬מה שאין כך מי שעשה כבר המצוה וקנה אותה‪ ,‬הרי קנה המדרגה שיש לעושי מצות‪ ,‬אבל לא יאמר בזה‬ ‫שהוא מתעלה להתדבק בו יתברך לגמרי‪ .‬אבל כאשר הוא מת בדרך מצוה‪ ,‬והיה מתעלה להתדבק בו‪ ,‬ומתוך זה הוא מת‪ ,‬הרי מתדבק עם השם‬ ‫יתברך‪( .‬דרך החיים ד יז)‬ ‫כיון ְשהם ְשלוחי ְמצוה שהם אינם ניזוקים אף בחזרתם אם כן על כרחך לכפר על עון הדור‪ ,‬וזה (ויקרא טז) בקׇ רבָׂ תָׂ ם ְלִּ פנֵּי ְיְ‪-‬הֹ וָׂה בדביקות‬ ‫הקב"ה אז ַו ָׂימֻתּו‪ .‬מוכח שהם לכפרת ישראל לכן בֵּ יתְיִּ ש ָׂראֵּ לְיִּ בכּוְאֶ תְהַ ש ֵּרפְָׂה שהוא להם לכפרת עונות‪( .‬חת"ס עה"ת)‬ ‫ימים וְ ַנ ֲחלָׂתָׂ ם לְ עֹולָׂם ִּתהְ יֶה' (תהלים לז) כשם שהן תמימים כך‬ ‫ובמדרש ְ(ב"ר נח א) 'וַיִּ היּוְחַ יֵּיְשָׂ ָׂרהְמֵּ אָׂ הְשָׂ נָׂה' הדא הוא דכתיב ' יֹוד ַע ה' יְ מי ְת ִּמ ִּ‬ ‫ּוממַ לא ְשנֹותיהֶ ם שֶ ל צַ דִּ יקִּ ים ִּמיֹום לְ יֹום ּומ ֹּחדֶ ש לְ ֹּחדֶ ש‪' .‬יֹוד ַע ה' יְ מי‬ ‫שנותם תמימים‪ .‬יבואר ע"פ הגמרא (קידושין לח‪ ).‬שֶ הַ קָׂ דֹוש בָׂ רּוְך הּוא יֹושב ְ‬ ‫ימים' פירושו שלמים‪ ,‬ולכן אין גירעותא בזה שמתה ביום הכיפורים ובאמת לא חטאה כלל‪( .‬מדרש יהונתן)‬ ‫ת ִּמ ִּ‬ ‫אְהואְחֶ ברֹוןְבְאֶ ֶרץְכ ְָׂנעַ ן‪( .‬כג יט) ְ‬ ‫הְאשתֹוְאֶ לְמעָׂ ַרתְשדֵּ הְהַ מַ כפֵּ לָׂהְעַ לְפנֵּיְמַ מ ֵּר ִּ‬ ‫ואַ ח ֲֵּריְכֵּןְקָׂ בַ רְאַ ב ָׂרהָׂ םְאֶ תְשָׂ ָׂר ִּ‬ ‫הְאשתֹוְולא כתיב 'לשרה אשתו'‪ְ.‬אֶ תְמה בא לרבות וכי קבר עודְ? ְ‬ ‫שאלהְ– אמאי כתיבְאֶ תְשָׂ ָׂר ִּ‬ ‫תשובה – אֶ ת בא לרבות שקבר גם את חוה‪ .‬והרמז בזה כי בעבור חטא אדם הראשון ואשתו‪ .‬אע"פ שנקברו כאן לא היה להם קיום אמיתי‪ .‬עד‬ ‫שבא אברהם לקיים העולם ולתקן את אשר עוותו אדם וחוה כאומרם בעוברם על מאמר השם שאמר להם ּומֵּ עֵּץְהַ דַ עַ תְטֹובְו ָָׂׂרעְ ְל ֹאְת ֹאכַלְ ִּממֶ ּנּו‬ ‫והם חטאו באכילה‪ .‬ואברהם תקנו באכילה שהאכיל לכל באי עולם והחזירם למוטב‪ .‬וכמו שחטאו בעץ הדעת טוב ורע‪ .‬כך אברהם נטע אֶ שֶ ל‬ ‫בִּ בְ אר שָׂ בַ ע ַו ִּיקְ ָׂרא שָׂ ם בְ שם יְ ‪-‬הֹּ וָׂה אל עֹולָׂם‪ .‬ולכן כתב באברהם ו ִּהשָׂ עֲנּוְתְַחַ תְהָׂ עֵּץ‪ .‬כי מה הוצרך לזה‪ .‬וכן מה שאמר ְוְהּואְעֹמֵּ דְ ֲעלֵּיהֶ םְתְַחַ תְ‬ ‫הָׂ עֵּ ץ ְ ַוי ֹאכֵּלּו‪ .‬אלא להורות שבעץ כשלו ובעץ נתקנו‪ .‬ולכן חוה אע"פ שנקברה שם לא קיבלה הארץ מצד חטאה‪ .‬כאלו לא היתה קבורה‪ .‬עד‬ ‫שבאת שרה ונקברה שם‪ .‬וזהו ואַ ח ֲֵּריְכֵּןְקָׂ בַ רְאַ ב ָׂרהָׂ םְאֶ תְשָׂ ָׂרהְ ִּאשתֹו‪ .‬אֶ ת לרבות חוה שעכשיו נקברה ונכנסה למקומה הראוי‪( .‬צרור המור)‬ ‫כ ַנעֲנְִּיְאֲ שֶ רְאְָׂנֹכִּ יְיֹושֵּ בְבקִּ רבֹו‪( .‬כד ג)‬ ‫יְמבנֹותְהַ ְ‬ ‫חְאשָׂ הְלִּ בנִּ ִּ‬ ‫ֹאְתקַ ִּ‬‫ואַ ש ִּביעֲָךְבַ י‪-‬הֹ וָׂהְאְ‪ֹ-‬להֵּ יְהַ שָׂ מַ יִּ םְוֵּא‪ֹ-‬להֵּ יְהָׂ אָׂ ֶרץְאֲ שֶ רְל ִּ‬ ‫שאלהְ– כאן כתיב אְ‪ֹ-‬להֵּ יְהַ שָׂ מַ יִּ םְוֵּא‪ֹ-‬להֵּ יְהָׂ אָׂ ֶרץ ולקמן כתיב (כד ז) רק אְ‪ֹ-‬להֵּ יְהַ שָׂ מַ יִּ ם אֲשֶ ר לְ קָׂ חַ ִּני ִּמבית אָׂ בִּ י וגו'‪ ,‬ושינוי הלשון צריך ביאור‪.‬‬ ‫תשובה – הפסוק הראשון איירי על השבועה שהשביע אברהם את אליעזר‪ ,‬ובזה היה צריך להשביעו בשמים ובארץ‪ ,‬ואילו הפסוק לקמן הוא‬ ‫תפילתו של אברהם‪ ,‬לכן נכתב שם רק אְ‪ֹ-‬להֵּ יְהַ שָׂ מַ יִּ ם‪( .‬פירוש ריב"י – תלמיד חבר של הרשב"א) שאם תבגוד יפרע ממך בעולם הזה ובעולם הבא‪.‬‬ ‫(ספורנו) א"נ אמר וֵּא‪ֹ-‬להֵּ יְהָׂ אָׂ ֶרץ כלומר שהוא שופט גם התחתונים ומשגיח בהם‪ ,‬ולא תחשוב כי אם תעבור על השבועה שלא יפקוד עונך‪ ,‬כי כן‬ ‫יעשה כי הוא אלוקי הארץ כמו שהוא אלוקי השמים‪ ,‬אבל כשדבר על עצמו ואמר יְ‪-‬הֹ וָׂהְאְ‪ֹ-‬להֵּ יְהַ שָׂ מַ יִּ ם לא הוצרך לומר ואלוקי הארץ כי הוא‬ ‫היה יודע זה בעצמו‪( .‬רד"ק) א"נ אמר לו אְ‪ֹ-‬להֵּ יְהַ שָׂ מַ יִּ םְוֵּא‪ֹ-‬להֵּ יְהָׂ אָׂ ֶרץ כשהשביעו על לקיחת האישה ליצחק‪ ,‬כי בַ ת פְ לֹו ִּני לִּ פְ לֹו ִּני בארץ נגזר מן‬ ‫השמים‪( .‬א"ע)‬ ‫‪1‬‬ ‫ירתְהַ ָּׂולָׂדְבַ תְקֹולְיֹוצֵּ אתְואֹומֶ ֶרת‪ְ:‬בַ תְפלֹונִּ יְלִּ פלֹונִּ י‪ְ,‬בֵּ יתְפלֹונִּ יְלִּ פלֹונִּ י‪ְ,‬שדֵּ הְפלֹונִּ יְלִּ פלֹונִּ י‪( .‬סוטה ב‪).‬‬ ‫אָׂ מַ ר ַרב יְ הּודָׂ ה אָׂ מַ ר ַרב‪ :‬אַ רבָׂ עִּ יםְיֹוםְקֹודֶ םְי ִּצ ַ‬ ‫תֹורה דֶ ֶרְך אֶ ֶרץ‪ :‬שֶ יִּ בְ נֶה אָׂ דָׂ ם בַ יִּ ת‪ ,‬וְ ִּיטַ ע כ ֶֶרם‪ ,‬וְ אַ חַ ר ָׂכְך יִּ שָׂ א ִּאשָׂ ה‪ .‬וְ אַ ף ְשֹלמֹּ ה אָׂ מַ ר בְ חכְ מָׂ תֹו (משלי כד)‪' :‬הָׂ כן‬ ‫יּמדָׂ ה ָׂ‬ ‫שאלהְ– אמרו חז"ל (סוטה מד‪ ).‬לִּ ְ‬ ‫בַ חּוץ ְמלַאכְ תֶ ָך וְ ע ְַתדָׂ ּה בַ שָׂ דֶ ה לְָׂך אַ חַ ר ּובָׂ ִּניתָׂ ביתֶ ָך'‪' .‬הָׂ כן בַ חּוץ ְמלַאכְ תֶ ָך' — זֶה בַ יִּ ת‪' ,‬וְ ַע ְתדָׂ ּה בַ שָׂ דֶ ה לְָׂך' — זֶה כ ֶֶרם‪' ,‬אַ חַ ר ּובָׂ נִּ יתָׂ ביתֶ ָך' — זֹו‬ ‫ִּאשָׂ ה‪ .‬תחלה יטע אדם כרם ואחר כך יבנה בית ואחר כך ישא אישה‪ .‬למהְכאןְמקדיםְבתְקולְשלְאישהְלביתְולשדה‪.‬‬ ‫תשובה – באה ללמד מוסר לבני אדם שיגיעו לשלושים שנה ויותר ואין נושאים אישה באומרם עד שימצא לו קרן להתפרנס בו ובית לדור בו‪,‬‬ ‫לכך הקדימה האי שה לבית שהוא מקום דירה ולשדה שהוא מקום הפרנסה‪ .‬ומה שאמר דרך ארץ שיטע כרם ויבנה בית ואחר כך ישא אשה‪ ,‬היינו‬ ‫בהיות לְ אל יָׂדֹו אם יש בידו יכולת לעשות את כולם שצריך להקדים זה בזה כפי הסדר ההוא‪ .‬ולא איירי שיהיה טורח בעסק משא ומתן וכיוצא עד‬ ‫שירויח הרבה שיוכל להיות נוטע כרם מן הריוח כדי להתפרנס בו ולבנות לו בית דירה כדי לישב בו וישאר גדול בלא אישה‪ .‬א"נ נקט כאן אישה‬ ‫בתחלה משום דנשואי אישה שייך בכולי עלמא אך שדה ובית לא שייכי בכולי עלמא כי יש שאין להם מזל לקנות בית או שדה כלל כל ימיהם ויש‬ ‫נמי שיש להם בית ושדה בירושה מן אבותם ואין קונים הם לעצמם כלום‪( .‬בן יהוידע שם)‬ ‫ידיםְבַ יתָׂ הְמֹו ִּציאְאֲ ִּס ִּיריםְבַ כֹושָׂ רֹות‪.‬‬ ‫יםְמֹושיבְי ִּח ִּ‬ ‫ִּ‬ ‫אָׂ מַ ר ַרבָׂ ה בַ ר בַ ר חָׂ נָׂה אָׂ מַ ר ַרבִּ י יֹוחָׂ נָׂן‪ :‬וקָׂ ִּשיןְלזַּווגָׂןְכִּ ק ִּרי ַעתְיַםְסּוף‪ ,‬שֶ ֶנ ֱאמַ ר (תהלים סח)‪ :‬אְ‪ֹ-‬להְִּ‬ ‫שאלהְ– מה הטעם שמדמה את הזיווג לקריעת ים סוף‪.‬‬ ‫תשובה – דכמו בקריעת ים סוף שהטביע למצרים כדי להציל את ישראל כן הורג בעלה של זו ואשתו של זה ומזווגן דהא בזיווג שני איירי‪( .‬פתח‬ ‫עינים בשם רבינו תם) א"נ הנה אמרו חז"ל (שם) אין ְמזַּוְ וגִּ ין לֹו לְ אָׂ דָׂ ם ִּאשָׂ ה אֶ לָׂא לְ פִּ י מַ עֲשָׂ יו בזיווג שני‪ ,‬והנה בכגון דא כמבואר מוצא הקטיגור מקום‬ ‫ללמד חובה על מעשיו של האדם‪ ,‬והקב"ה צריך להתגבר עליו ולהלבין חטאותיו ולמצוא לו זכות כמו בקריעת ים סוף‪ ,‬לכן קשה זיווגו השני‬ ‫כקריעת ים סוף‪( .‬תורה תמימה)‬ ‫יתיְהַ בַ יִּ תְּומָׂ קֹוםְלַגמַ לִּ ים‪( .‬כד לא) ְ‬ ‫ַוי ֹאמֶ רְבֹואְברּוְךְיְ‪-‬הֹ וָׂהְלָׂמָׂ הְתַ עֲמֹ דְבַ חּוץְואָׂ נֹ כִּ יְפִּ ּנִּ ִּ‬ ‫איתא במדרש (ב"ר ס לא) א"ר יוסי ב"ר דוסא‪ :‬כנען הוא אליעזר‪ ,‬ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך‪ַ .‬וי ֹאמֶ רְבֹואְ‬ ‫ברּוְךְיְ‪-‬הֹ וָׂה‪ .‬מבואר שכאשר לבן אמר לאליעזר בֹואְברּוְךְיְ‪-‬הֹ וָׂהְהוציאו מכלל ארור לכלל ברוך‪.‬‬ ‫שאלהְ– מה הסיבה שלבן רצה להוציא את אליעזר מארור לברוך‪.‬‬ ‫תשובה – לבן חשב שאליעזר הביא את הצמידים בתורת קידושין לרבקה‪ ,‬והרי עבד אינו יכול להיות שליח לקדש את האישה‪ ,‬לכן רצה להוציאו‬ ‫לכלל ברוך כדי שיוכל להיות שליח ותהא רבקה מקודשת‪ ,‬ואליעזר השיבו (כד לד) עֶ בֶ דְאַ ב ָׂרהָׂ םְאָׂ נֹ כִּ י – כלומר אין זה מעכב שאני עבד‪ ,‬כיון שאת‬ ‫הצמידים לא הבאתי בתורת קידושין אלא רק כמתנה בעלמא‪( .‬תפארת יהונתן)‬ ‫יןְאֹוְעַלְשמ ֹאל‪( .‬כד מט) ְפרש"י ‪ -‬עַ לְי ִָּׂמין – ִּמבְ נֹות‬ ‫ְ‬ ‫ֶםְעֹשיםְחֶ סֶ דְוֶאמֶ תְאֶ תְאֲ דֹנִּ יְהַ גִּ ידּוְלִּ יְו ִּאםְל ֹאְהַ גִּ ידּוְלִּ יְואֶ פנֶהְעַלְי ִָּׂמ‬ ‫ִּ‬ ‫הְאםְיֶשכ‬ ‫ועַ תָׂ ִּ‬ ‫יִּ ְשמָׂ עאל‪ְ.‬עַלְשמ ֹאל – ִּמבְ נֹות לֹוט‪ ,‬שֶ הָׂ יָׂה יֹושב לִּ ְשמ ֹּאלֹו שֶ ל אַ בְ ָׂרהָׂ ם‪.‬‬ ‫לְצפּונָׂא‪.‬‬ ‫תרגום יונתן – ּוכְ דֹון ִּאין ִּאיתיכֹון עָׂבְ דִּ ין טִּ יבּו ּוקְ שֹוט עִּ ם ִּרבֹו ִּני תָׂ נּו לִּ י וְ ִּאין לָׂא תָׂ נּו לִּ י ו ִּאיפנֵּיְעַ לְדָׂ רֹומָׂ אְאֹוְעַ ִּ‬ ‫שאלהְ–ְמה הטעם שאליעזר נקט לשון י ִָּׂמיןְאֹוְשמ ֹאל ולא 'דרום או צפון'‪ְ ְ.‬‬ ‫ָּׂהְבשמ ֹאולָּׂה‬ ‫ימינ ִּ‬ ‫יםְב ִּ‬ ‫תשובהְ–ְאמרו רז"ל (חגיגה ה‪ְ):‬כל מָׂ קֹום שֶ נ ְָׂתנּו ֲחכ ִָּׂמים עיניהֶ ם — אֹו ִּמיתָׂ ה אֹו עֹונִּ י‪ .‬והטעם משום שבתורה כתוב אֹ ֶרְךְי ִָּׂמ ִּ‬ ‫עֹ שֶ רְוכָׂבֹוד (משלי ג‪ ,‬טז) ולכן נותנת כח ללומדיה להעניש במיתה מצד כח הימין ובעוני מצד כח השמאל‪ .‬כי אליעזר היה בעל תורה כמו שאמרו‬ ‫תֹורתֹו שֶ ל ַרבֹו ַלאֲח ִּרים‪ .‬ועל כן יש לו שני כוחות להעניש‬ ‫רבותינו ז"ל (יומא כח‪ ):‬על פסוק 'הּואְדַ מֶ שֶ קְאלִּ יעֶ זֶר' (בראשית טו‪ ,‬ב) שֶ דֹולֶה ּומַ ְשקֶ ה ִּמ ָׂ‬ ‫במוות מצד ימין ובעוני מצד שמאל‪ .‬ולזה אמר ברמז שאם לא תתנו את רבקה‪ ,‬הַ גְִּידּוְלִּ יְואז אפנה עַלְי ִָּׂמין להעניש אתכם במיתה אֹוְעַלְשמ ֹאל‬ ‫להעניש אתכם בעוני! וסוף דבר באותו הלילה הענישם במיתה שמת בתואל מפני שלא היה לבם שלם בדבר זה שחשבו להערים‪( .‬בן יהוידע חגיגה ה‪):‬‬ ‫ַוי ֹאמרּוְנִּ ק ָׂראְ ַל ַּנע ֲָׂרְונִּ שאֲ לָׂהְאֶ תְפִּ יהְָׂ‪(ְ.‬כד נז) ְ‬ ‫שאלה – מה תלמוד לומר אֶ תְפִּ יהְָׂ‪ ,‬הול"ל 'ונשאל אותה'‪.‬‬ ‫עֹונְנים ומכשפים רצו לקסום מה שיבוא לפיה ואותם הדברים שתאמר וכפי הנחש שלהם יעשו‪ .‬ולהבדיל מצאנו (משנה‬ ‫תשובהְ– מאחר והיו ְמ ִּ ִֽ‬ ‫גּורה ְתפִּ ל ִָּׂתי בְ פִּ י' ‪ ,‬ומשום הכי תלו הדבר בפיה ולא בדעתה‪ .‬ורבקה שהיתה חכמה וידעה רשעותם נתחכמה לומר תיבה אחת לבד‬ ‫ברכות ה ה) ' ִּאם ְש ָׂ‬ ‫תְרבקָׂ ה ולא פצו פה‪( .‬נחל קדומים)‬ ‫מבוררתְאֵּ לְֵּך ותו לא‪ ,‬שלא יהיה להם שום אחיזה‪ .‬וכשמעם שבטלה דעתם ַויָׂמת חֻשָׂ ם דבק לשונם וַישַ לחּוְאֶ ִּ‬ ‫הְהיאְהָׂ גָׂר דִּ קְ טִּ ָׂירא ליּה ִּמן שרּויָׂא‪.‬‬ ‫טּור ִּ‬ ‫אֹוסיף אַ בְ ָׂרהָׂ ם ּונְ סַ ב ִּאיתָׂ א ּושמָׂ ּהְק ָׂ‬ ‫טּורה‪( .‬כה א) תרגום יונתן ‪ -‬וְ ִּ‬ ‫חְאשָׂ הְּושמָׂ ּהְק ָׂ‬ ‫וַיֹ סֶ ףְאַ ב ָׂרהָׂ םְוַיִּ קַ ִּ‬ ‫טּורה' עַל שם שֶ נ ִָּׂאים מַ עֲשֶ יהָׂ כִּ קְ טֹּ ֶרת; וְ שֶ קָׂ ְש ָׂרה פִּ ְתחָׂ ּה‪ ,‬שֶ ל ֹּא נִּ זְדַ ּוְ גָׂה לְ אָׂ דָׂ ם ִּמיֹום שֶ פ ְרשָׂ ה מאַ בְ ָׂרהָׂ ם‪.‬‬ ‫פרש"י ‪ -‬זֹו הָׂ גָׂר‪ .‬וְ נִּ קְ ראת 'קְ ָׂ‬ ‫הְמצ ִּריתְּושמָׂ ּהְהָׂ גָׂר‪ ,‬פרש"י ‪ -‬בַ ת פ ְַרעֹּ ה הָׂ יְ תָׂ ה‪ .‬וכן תרגום יונתן וְ לָּׂה‬ ‫ָּׂהְשפחָׂ ִּ‬‫שאלהְ– מבואר בתורה שהגר היתה שפחת מצרית (בראשית טז א) ול ִּ‬ ‫אַ ְמתָׂ א ִּמצְ ריתָׂ א ּושמָׂ ּהְהָׂ גָׂרְב ַרתְפַ רעה‪ .‬כיצד נשא אברהם אישה מצרית‪ ,‬וישראל אסור במצרית דכתיב (דברים כג ט) בָׂ נִּ יםְאֲ שֶ רְיִּ ּוָׂלדּוְלָׂהֶ םְדֹור‬ ‫ֲסּורים אֶ לָׂא עַד ְשֹלשָׂ ה דֹורֹות‪ .‬וכן נפסק בשו"ע (אה"ע ד ג) מצרי‬ ‫דֹומי אינָׂם א ִּ‬ ‫ישי‪ ,‬הרי שדור שני לא יבוא כמבואר בגמרא ְ(יבמות עו‪ִּ ):‬מצְ ִּרי ַו ֲא ִּ‬ ‫שלִּ ִּ‬ ‫ואדומי אינם אסורים אלא ע ד שלשה דורות‪ ,‬אחד זכרים ואחד נקבות‪ ,‬שאחר שנתגייר‪ ,‬הוא ובנו שנולד לו אחר שנתגייר – אסורים‪ ,‬ובן בנו‬ ‫מותר‪.‬‬ ‫תשובהְ– אברהם אבינו היה גר וגר מותר במצרית (דעת זקנים)‪ .‬א"נ על פי הדיבור עשה‪( .‬שם בשם מדרש ב"ר סא ד)‪ .‬א"נ הטעם לאיסור להתחתן עם‬ ‫מצרית הוא משום ששיעבדו את בני ישראל במצרים‪ ,‬ואם כן קודם ששיעבדו בהם לא נאסרו‪( .‬פרושי התורה לר' חיים פלטיאל) א"נ אברהם לא נשא‬ ‫אותה אלא שפי לגש היתה ‪ ,‬ופילגש היא בלא קידושין ומותר רק למלך‪ ,‬ואברהם היה לו דין מלך מכיון שהקב"ה נתן לאברהם את כל ארץ כנען‪.‬‬ ‫(דורש לציון דרש יג – ממחבר הצל"ח) (פרשה כהלכתה)‬ ‫תְרבקָׂ הְ ַוי ֹאמרּוְלָּׂהְאֲ ֹחתֵּ נּוְאַ תְהֲיִּ יְלאַ לפֵּ יְרבָׂ בָׂ הְויִּ ַירשְזַרעֵּ ְךְאֵּ תְשַ עַ רְשֹנאָׂ יו‪( .‬כד ס) ְ‬ ‫וַיבָׂ רכּוְאֶ ִּ‬ ‫רבָׂ בָׂ ה ר"ת רבקה בת בתואל הארמי ולכך תזכי בזה‪ .‬ובזה יומתק מה שאמרו רז"ל‪ :‬מפני מה לא נפקדה רבקה עד שהתפלל יצחק עליה? שלא יהיו‬ ‫אומות העולם אומרים‪ :‬תפילתנו עשתה פירות‪ ,‬אלא ַויֶעתַ רְיִּ צחָׂ קְלַי‪-‬הֹ וָׂה‪( .‬ילקו"ש) ומוכרח להראות לעולם כי שקר ענו כי היותה בת בתואל היא‬ ‫הסיבה שהיתה עקרה‪( .‬חומת אנך)‬ ‫וַיִּ גוַעְ ַויָׂמׇ תְאַ ב ָׂרהָׂ םְבשֵּ יבָׂ הְטֹובָׂ הְזָׂקֵּ ןְושָׂ בֵּ עַ ְ ַויֵּאָׂ סֶ ףְאֶ לְעַ מָׂ יו‪( .‬כה ח) ְ‬ ‫שאלהְ– מהו לשון וַיִּ גוַע דהא כתיב ַויָׂמׇ ת‪ .‬מצינו לשון זה אצל ישמעאל (כה יז) וַיִּ גוַ ַ֣ע ַו ָָּׂ֔ימת‪ ,‬אצל יצחק (לה כט) וַיִּ ג ַ֨ ַוע יִּ צְ ָׂחָ֤ק ַו ָׂימת‪ ,‬ואצל יעקב (מט‬ ‫לג) וַיִּ גוַ ַ֖ע וַי ָׂ ָ֥אסֶ ף אֶ ל ע ָׂ ִַּֽמיו‪.‬‬ ‫תשובהְ– תיבת וַיִּ גוַע פירושה צאת הרוח מהגוף ברגע אחד‪ ,‬בלי עינוי ועיכוב‪ ,‬והיא מיתה קלה שאינה באריכות החולי‪( .‬רד"ק ראב"ע) תיבת 'גוע'‬ ‫שורשה מתיבת 'יגע' שהיא העייפות וביטול התנועה‪ ,‬כי גם המיתה היא חולשת הדבר והסתלקו מהתנועה‪( .‬הכתב והקבלה) והיא מציינת את אפיסת‬ ‫כוחות הגוף‪( .‬המלבי"ם)‬ ‫ֹלשיםְשָׂ נָׂהְושֶ בַ עְשָׂ נִּ ים וַיִּ גוַעְ ַויָׂמׇ תְ ַויֵּאָׂ סֶ ףְאֶ לְעַמָׂ יו‪( .‬כה יז) פרש"י ‪ -‬ל ֹּא נֶאֶ ְמ ָׂרה 'גְ וִּ יעָׂה' אֶ לָׂא בַ צַ ִּדיקִּ ים (בב"ב טז‪):‬‬ ‫ואֵּ לֶהְשנֵּיְחַ יֵּיְיִּ שמָׂ עֵּאלְמאַ תְשָׂ נָׂהְּוש ִּ‬ ‫שאלהְ– וקשה שהרי גם גבי רשעים נאמר גויעה כגון גבי דֹור הַ ּמַ בּול‪ ,‬שאין לָׂהֶ ם חלֶק לָׂעֹולָׂם הַ בָׂ א (משנה סנהדרין יג)‪ .‬כתיב (ז כא) וַיִּ גוַעְכׇלְבָׂ שָׂ רְ‬ ‫הָׂ רֹ מֵּ שְעַ לְהָׂ אָׂ ֶרץ בָׂ עֹוף ּובַ בְ המָׂ ה ּובַ חַ יָׂה ּובְ כל הַ שֶ ֶרץ הַ שֹּ רץ עַל הָׂ אָׂ ֶרץ וְ כֹּ ל הָׂ אָׂ דָׂ ם‪.‬‬ ‫תשובהְ– גויעה ואסיפה אינו שייך אלא בצדיקים‪ ,‬אבל גויעה שאין בה אסיפה שייך גם כן ברשעים‪( .‬מושב זקנים)‬ ‫שבעים פנים לתורה ‪ ,‬לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת‬ ‫התשובות אינם להלכה למעשה ‪ ,‬הערות והארות יתקבלו בברכה‬ ‫לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ‪ramnadlan018@gmail.com‬‬