gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: תורה שבכתב · Torha Shebechtav

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסייעתא דשמיא‬ ‫יו"ל ע"י קרן תרי"ג לזיכוי הרבים‬ ‫לטובת נשמת הרבני הנגיד הנכבד‬ ‫הפצת ועידוד לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י‬ ‫הרה"ח ר' אריה (לייבל)‬ ‫בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל‬ ‫גיליון קמ"ג (שנה ד') | מרחשוון תשפ"ז‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫עונג שבת בעומק‬ ‫פירוש רש"י‬ ‫ְל ִה ְתעֲ ֵמק ְּב ַתעֲ נוּגִ ים‬ ‫ְוְָׂש ָָרה • ְּבְ ֵנֵי ְְקט ָּוָרה ְוְ ִי ְְִׁש ָָמ ֵֵעאל‬ ‫ִנִ ּש ֵּוֵאי ִי ְְִצ ָָחק • ְְקב ַּוַרת ַַאְבְ ָָר ָָהם ָ‬ ‫'אלך' – בניחותא או בתקיפות?‬ ‫מבט‬ ‫תוכן‬ ‫ְּבְ ִִסּיּום ָָּפ ָָר ַַׁשת ַוַ ֵּיֵ ָָרא ָלָ ַַמ ְְדנּו ַַעל ָָּפ ָָר ַַׁשת ָָה ֲֲע ֵֵק ָָדה‪ְּ ,‬וְת ִִחַּלַ ת ָָּפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו‬ ‫ֹאֶמר ֵֵאֵלֵ ְך‬ ‫ֹאְמרּו ֵֵאֶלֶ ָיָה ֲֲה ֵֵתְלְ ִכִ י ִִעם ָָה ִִאיׁש ַַהֶּזֶ ה ַוַ ֹּת ֶ‬ ‫ַוַ ִּי ְְִק ְְראּו ְלְ ִִרְבְ ָָקה ַוַ ֹּי ְ‬ ‫צאצאי הגר ‪ -‬קטורה‬ ‫ָּׁש ְְמ ָָעה ֶֶׁשְּבְ ָנָ ּה ִּכִ ְְמ ַַעט ִנִ ְְׁש ַַחט‪,‬‬ ‫עֹוֶס ֶֶקת ִּבִ ְְפ ִִט ַיַרת ָָׂש ָָרה ִִא ֵֵּמנּו ְלְ ַַא ַַחר ֶֶׁש ָ �‬ ‫ֶ‬ ‫(בראשית כד‪ ,‬נח)‬ ‫בני ישמעאל בן הגר (כשנישאה לראשונה לאברהם)‪:‬‬ ‫עֹוֶס ֶֶקת ְּבְ ָָפ ָָר ַַׁשת ִזִ ּוּוגֹו‬ ‫בּוָר ָָתּה ִּבִ ְְמ ָָע ַַרת ַַה ַַּמְכְ ֵֵּפָלָ ה‪ֶֶ .‬מ ְְרַּכַ ז ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ֶ‬ ‫ְוְ ֵֵס ֶֶדר ְְק ָ‬ ‫רש"י‪ַ :‬וַֹּת� ֹאֶמֶ ר ֵאֵ ֵל ְְֵך ‪ֵ -‬מֵ ַַעְצְ ִִמי‪ְ ,‬וְ ַאַ ף ִִאם ֵאֵ יְנְ ֶכֶ ם רֹוֹ ִצִ ים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מבשם‬ ‫ג‪ .‬אדבאל‬ ‫ב‪ .‬קדר‬ ‫א‪ .‬נביות הבכור‬ ‫עֹוֶס ֶֶקת ְּבְ ַַא ֲֲח ִִרית ָיָ ָָמיו ֶֶׁשל ַַאְבְ ָָר ָָהם‬ ‫ֶֶׁשל ִיִ ְְצ ָָחק ְוְ ִִרְבְ ָָקה‪ְ ,‬וְ סֹוף ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ֶ‬ ‫דברי רש"י אלו צריכים ביאור‪ ,‬כי מנין לנו שהיא ענתה כנגדם‬ ‫ח‪ .‬חדד‬ ‫ז‪ .‬משא‬ ‫ו‪ .‬דומה‬ ‫ה‪ .‬משמע‬ ‫ָָאִבִ ינּו ּוְבְ תֹוְלְ דֹות ִיִ ְְׁש ָָמ ֵֵעאל‪.‬‬ ‫רֹוִצים'‪,‬‬ ‫בצורה נחרצת ותקיפה ֵ'ֵאֵלֵ ְך ֵֵמ ַַע ְְצ ִִמי ְוְ ַַאף ִִאם ֵֵאיְנְ ֶכֶ ם ִ‬ ‫הלא בפסוק נאמר רק שהיא אמרה ֵ'ֵאֵלֵ ְך'‪ ,‬ואולי אמרה זאת‬ ‫יב‪ .‬קדמה‬ ‫יא‪ .‬נפיש‬ ‫י‪ .‬יטור‬ ‫ט‪ .‬תימא‬ ‫נושאים‬ ‫בלשון רכה שהיא תלך בהסכמתם‪.‬‬ ‫בני קטורה (היא הגר שנישאה בשנית לאברהם)‪:‬‬ ‫ִִמ ַיַתת ָָׂש ָָרה | ְְקִנִ ַּיַ ת ְְמ ָָע ַַרת ַַה ַַּמְכְ ֵֵּפָלָ ה | ְְׁשִלִ ַיַחת ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר ְלְ ָָח ָָרן | ְְּת ִִפָּלָ ה‬ ‫אמנם על שאלה זו כבר תירצו הרא"ם והמהר"ל בגור אריה‪,‬‬ ‫ּׂשּׂוֵאי ִיִ ְְצ ָָחק‬ ‫ָּׂש ֶֶדה | ִנִ ֵ‬ ‫ּוַבַ ָָּק ַַׁשת ִִס ָיָמִנִ ים ִלִ ְְמ ִִצ ַיַאת ִִרְבְ ָָקה | ִיִ ְְצ ָָחק ִִמ ְְת ַַּפֵּלֵ ל ַּבַ ָ �‬ ‫ׁשּוַח‬ ‫ַ‬ ‫ישבק‬ ‫מדין‬ ‫מדן‬ ‫יקשן‬ ‫זמרן‬ ‫שרש"י דקדק כן ממה שרבקה לא ענתה על השאלה בפשטות‪:‬‬ ‫ּלּוָחם | ֲֲחֻלֻ ַַּקת ַַאְבְ ָָר ָָהם‬ ‫טּוָרה ְוְ ִִׁש ָ‬ ‫טּוָרה | ְּבְ ֵנֵ י ְְק ָ‬ ‫ּׂשּׂוֵאי ַַאְבְ ָָר ָָהם ְּוְק ָ‬ ‫ְוְ ִִרְבְ ָָקה | ִנִ ֵ‬ ‫'כן'‪ ,‬או 'הן'‪ ,‬אלא הדגישה ואמרה ֵ'ֵאֵלֵ ְך'‪ ,‬שמשמעות הלשון‬ ‫בּוָרתֹו | ּתֹוְלְ דֹות ִיִ ְְׁש ָָמ ֵֵעאל‪.‬‬ ‫ַַמ ָָּתנֹות ְלְ ָבָ ָנָ יו | ִִמ ַיַתת ַַאְבְ ָָר ָָהם ְּוְק ָ‬ ‫אלדעה‬ ‫אבידע‬ ‫חנוך‬ ‫ֵֵעפר‬ ‫עיפה‬ ‫דדן‬ ‫שבא‬ ‫מורה שהיא התכוונה לומר‪ :‬אני אלך בכל מקרה‪ ,‬ברצונכם או‬ ‫זמן‬ ‫שלא ברצונכם‪.‬‬ ‫צאצאי 'דדן' שהיו ראשי אומות הנקראים‪:‬‬ ‫קּוָפה ַּבַ ת ‪ָָׁ 86‬שָנָ ה‪ְְּ ,‬ת ִִחָּלָ ָָתּה‪ְְּ :‬פ ִִט ַיַרת ָָׂש ָָרה‬ ‫ָָּפ ָָר ַַׁשת ַַחֵּיֵ י ָָׂש ָָרה ַַמ ִִּק ָיָפה ְְּת ָ‬ ‫אלא שעדיין עלינו להבין – כפי ששואל רבינו הט"ז ב'דברי‬ ‫לאומים‬ ‫לטושים‬ ‫אשורים‬ ‫ְּכְ ֶֶׁש ִִהיא ַּבַ ת ‪ָָׁ 127‬שָנָ ה ְוְ ַַאְבְ ָָר ָָהם ֶּבֶ ן ‪ַּ .137‬בַ ֶֶה ְְמ ֵֵׁשְך‪ַּ ,‬כַ ֲֲעֹבֹר ‪ָָׁ 3‬שִנִ ים‪ַּ ,‬כַ ֲֲא ֶֶׁשר‬ ‫דוד' – מדוע עלה בדעתה של רבקה שהם אינם רוצים שהיא‬ ‫ּׂשּׂוֵאי ַַאְבְ ָָר ָָהם‬ ‫ּׂשּׂוֵאי ִיִ ְְצ ָָחק ְוְ ִִרְבְ ָָקה‪ְ ,‬וְ ִנִ ֵ‬ ‫ַַאְבְ ָָר ָָהם ֶּבֶ ן ‪ָָׁ 140‬שָנָ ה‪ָָּ :‬פ ָָר ַַׁשת ִנִ ֵ‬ ‫תלך‪ ,‬עד שהוצרכה להבהיר ולומר ֵ'ֵאֵלֵ ְך ֵֵמ ַַע ְְצ ִִמי ְוְ ַַאף ִִאם ֵֵאיְנְ ֶכֶ ם‬ ‫רֹוִצים'?‬ ‫ִ‬ ‫טּוָרה‪ְ .‬לְ ַַא ַַחר ִִמֵּכֵ ן‪ַּ ,‬כַ ֲֲעֹבֹר ‪ָָׁ 35‬שָנָ ה‪ְְּ :‬פ ִִט ַיַרת ַַאְבְ ָָר ָָהם ְּכְ ֶֶׁשהּוא ֶּבֶ ן ‪ָָׁ 175‬שָנָ ה‪ּ .‬וְלְ ִִסּיּום‪ַּ ,‬כַ ֲֲעֹבֹר ‪ָָׁ 48‬שָנָ ה‪ִִ :‬מ ַיַתת ִיִ ְְׁש ָָמ ֵֵעאל ֶּבֶ ן ‪.137‬‬ ‫ְּוְק ָ‬ ‫מאיר רבינו ה'דברי דוד' את הפסוק באור יקרות ומבאר‪ :‬רבקה‬ ‫מקום‬ ‫דקדקה בלשונם שאמרו לה ֲ'ֲה ֵֵתְלְ ִכִ י ִִעם ָָה ִִאיׁש ַַהֶּזֶ ה'‪ ,‬ולא‬ ‫בּוַרת ָָׂש ָָרה‪ִִ .‬מ ָָּׁש�ם הּוא ָָׁשַלַ ח ֶֶאת ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר ֶֶאל ָָח ָָרן ָלָ ַַק ַַחת ֶֶאת ִִרְבְ ָָקה‬ ‫לֹוְמ ִִדים ַַעל ִּבִ ַיַאת ַַאְבְ ָָר ָָהם ִִמְּבְ ֵֵאר ֶֶׁשַבַ ע ֶֶאל ֶֶחְבְ רֹון ִלִ ְְק ַ‬ ‫ִּבִ ְְת ִִחַּלַ ת ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ָָאנּו ְ‬ ‫סיימו את השאלה במילים ִ'ִאם ֹלא'‪ ,‬כמו שהרגילות בפסוק‬ ‫ּגֹוֵרר ִיִ ְְצ ָָחק ַּגַ ם ְלְ ַַא ַַחר ְְּפ ִִט ַיַרת ַַאְבְ ָָר ָָהם‪ְ .‬וְ ִִאּלּו ְּבְ ֵנֵ י ִיִ ְְׁש ָָמ ֵֵעאל‬ ‫רֹוִאי ֲֲא ֶֶׁשר ְּבְ ֶֶא ֶֶרץ ַַהֶּנֶ ֶגֶ ב‪ָָׁ ,‬שם ִִה ְְת ֵ‬ ‫מֹוְצ ִִאים ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק ִּבִ ְבְ ֵֵאר ַלַ ַַחי ִ‬ ‫ְלְ ִִא ָָּׁש�ה‪ַּ .‬בַ ֲֲחָזָ ָָר ָָתם ֵֵהם ְ‬ ‫בכל מקום שיש ספק‪ ,‬כגון (להלן פסוק כא) ַַה ִִה ְְצִלִ ַיַח ה' ַַּד ְְרּכֹו‬ ‫ּגֹוְררּו ֵּבֵ ין ֲ'ֲחִוִ יָלָ ה' ְוְ ַַעד 'ׁשּור' ִלִ ְְפֵנֵ י ִִמ ְְצ ַַרִיִ ם‪.‬‬ ‫ִִה ְְת ְ‬ ‫ִִאם ֹלא‪ ,‬או בפסוק (להלן כז‪ ,‬כא) ַַה ַַא ָָּתה ֶזֶ ה ְּבְ ִנִ י ֵֵע ָָׂשו ִִאם ֹלא‬ ‫וכן בעוד הרבה פסוקים בדומה לכך‪ .‬מכך הבינה רבקה שהם‬ ‫לא שואלים אותה בדרך שאלה לברר אם רצונה ללכת‪ ,‬אלא‬ ‫הם מצידם אינם רוצים כלל שהיא תלך‪ ,‬והם שואלים אותה‬ ‫תמצית 'הלימוד היומי' לפרשת חיי שרה‪:‬‬ ‫בדרך תמיהה ופליאה ֲ'ֲה ֵֵתְלְ ִכִ י ִִעם ָָה ִִאיׁש ַַהֶּזֶ ה?!' – וכי תעשי‬ ‫הודה לה'‪ ,‬ורבקה רצה לספר את הדברים לאמה‪ .‬לבן ראה את הנזם‬ ‫יום ראשון‪ ,‬כ"א במרחשוון‬ ‫דבר שאינו הגון ללכת עם האיש הזה?! לפיכך‪ ,‬כאשר הבינה‬ ‫שקיבלה ורץ לקראת אליעזר כי נתן עיניו בממונו‪ .‬הם הציעו לפניו‬ ‫רבקה שהם אינם רוצים שהיא תלך‪ ,‬ענתה כנגדם בעוז‪ֵ'ֵ :‬אֵלֵ ְך ‪-‬‬ ‫לאכול‪ ,‬אך הוא הקדים תחילה לספר בהרחבה את כל השתלשלות‬ ‫שנות חיי שרה | בקשת קניית מערת המכפלה‬ ‫רֹוִצים!'‪.‬‬ ‫ֵֵמ ַַע ְְצ ִִמי‪ְ ,‬וְ ַַאף ִִאם ֵֵאיְנְ ֶכֶ ם ִ‬ ‫כל שנות חייה של שרה אמנו היו שווים לטובה בצדקות‪ ,‬וכשהיא‬ ‫העניינים מאז ששלחו אברהם עד שהגיע לביתם‪ ,‬ואף הראה להם‬ ‫היתה בת ‪ 127‬פרחה נשמתה ממנה בחברון‪ ,‬ואברהם בא לחברון‬ ‫את שטר המתנה שאברהם נתן כל רכושו ליצחק‪ ,‬ושאל אותם אם‬ ‫להספידה ולדאוג לקבורתה‪ .‬אברהם פנה אל בני חת בבקשה‬ ‫הם מסכימים לשלוח את רבקה‪ .‬לבן שרשע היה קפץ וענה תחילה‪,‬‬ ‫פיניתי הבית – פינוי ממה?‬ ‫ואחר כך ענה גם אביו בתואל‪' :‬מה' יצא הדבר'‪ .‬כששמע אליעזר את‬ ‫שישתדלו אצל עפרון‪ ,‬שהתמנה באותו היום לשוטר העיר‪ ,‬שיסכים‬ ‫למכור את מערת המכפלה שבקצה שדהו עבור קבורת שרה‪ .‬תחילה‬ ‫ִּנִיִתי ַַהַּבַ ִיִת‬ ‫ֹאֶמר ּבֹוא ְּבְ רּוְך ה' ָלָ ָָּמה ַַת ֲֲעֹמֹד ַּבַ חּוץ ְָוְָאֹנִֹכִ י ִִּפ ִ‬ ‫ַוַ ֹּי ֶ‬ ‫דבריהם השתחווה ארצה לה'‪.‬‬ ‫הצהיר עפרון שהוא יתן את השדה והמערה בחינם‪ ,‬אולם כשאברהם‬ ‫ּוָמקֹום ַלַ ְּגְ ַַמִּלִ ים (בראשית כד‪ ,‬לא)‬ ‫ָ‬ ‫יום חמישי‪ ,‬כ"ה במרחשוון‬ ‫מתעקש לשלם‪ ,‬נוטל עפרון ממנו ‪ 400‬שקלים יקרי ערך‪.‬‬ ‫רש"י‪ִִּ� :‬פ ִ �ִּנ ִ‬ ‫יִתי ַהַ ַ �ַּבִיִת – ֵמֵ ֲעֲ בֹוֹ ַדַת ֱאֱִלִ יִלִ ים‪.‬‬ ‫שליחת רבקה | נישואי יצחק ורבקה‬ ‫יום שני‪ ,‬כ"ב במרחשוון‬ ‫מפרשי רש"י האריכו למעניתם בביאורים נפלאים מה היה‬ ‫אליעזר העניק מתנות נוספות לרבקה ולבני המשפחה‪ .‬הם התיישבו‬ ‫לסעודה‪ ,‬ומלאך הרג את האב בתואל שניסה למנוע את השידוך‪.‬‬ ‫קניית המערה וקבורת שרה | שליחת אליעזר לקחת‬ ‫ההכרח של רש"י‪ ,‬לפרש לפי פשוטו של מקרא‪ ,‬שהכוונה‬ ‫אשה ליצחק‬ ‫שפינו הבית מעבודת אלילים‪ ,‬ומדוע לא היה אפשר לפרש‬ ‫בבוקר הם ניסו לעכב בעוד שנה את הליכת רבקה עם אליעזר‪ ,‬אך‬ ‫רבקה הודיעה שתלך תיכף ומיד‪ .‬הם בירכו את רבקה ושילחו אותה‬ ‫לאחר שאברהם שילם לעפרון את הכסף על השדה והמערה‪ ,‬במעמד‬ ‫בפשטות על פינוי הבית להכין לו מקום ללון?‬ ‫ואת מניקתה‪ .‬אליעזר ואנשיו יצאו לדרך יחד עם רבקה‪ ,‬והם הגיעו‬ ‫כל בני חת‪ ,‬נקנה השדה והמערה לאברהם‪ ,‬שקבר שם את שרה‪.‬‬ ‫א‪ .‬רבינו הרא"ם וכן בעל 'יפה תואר' על המדרש‪ ,‬מבארים‬ ‫לפנות ערב לארץ הנגב‪ ,‬שם ראתה רבקה את יצחק שהלך לנגב‬ ‫כעבור שלש שנים‪ ,‬ביקש אברהם מעבדו אליעזר והשביע אותו‬ ‫בטוב טעם‪ ,‬שרש"י דקדק‪ ,‬כי הנה לכאורה היה לו ללבן לומר‬ ‫להחזיר את הגר אל אברהם שישא אותה שוב‪ .‬רבקה ראתה את יצחק‬ ‫לקחת ליצחק בנו אשה רק מחרן מקום מגורי אביו‪ ,‬או מאור כשדים‬ ‫רק 'למה תעמוד בחוץ ומקום לנו ללון'‪ ,‬כדרך שאמרה רבקה‬ ‫מתפלל תפילת מנחה בשדה‪ ,‬והיא הרכינה את עצמה מהגמל‪ .‬לאחר‬ ‫ארץ מולדתו‪ ,‬ולא מבנות הכנענים‪ .‬לשאלת אליעזר מה לעשות אם‬ ‫(פסוק כה) 'גם מקום לנו ללון'‪ ,‬ולמה היה צריך להזכיר כאן‬ ‫מכן נשא יצחק את רבקה‪ ,‬והניסים שנעשו לשרה חזרו שוב לאהל‬ ‫האשה לא תסכים לבוא לארץ‪ ,‬הזהיר אותו אברהם שלא יוציא את‬ ‫'ואנכי פניתי הבית'‪ ,‬שתחילה לא היה הבית פנוי ועכשיו פינה‬ ‫רבקה‪ :‬נר דולק כל השבוע‪ ,‬ברכה בעיסה‪ ,‬וענן קשור לאהל‪ ,‬ובכך‬ ‫יצחק מהארץ‪ ,‬אלא יקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא‪.‬‬ ‫הבית? זאת ועוד‪ ,‬שהרי אין זה נוח לאורח לשמוע שבעבורו‬ ‫התנחם יצחק אחר שרה אמו‪.‬‬ ‫יום שלישי‪ ,‬כ"ג במרחשוון‬ ‫הוצרכו לטרוח ולפנות את הבית? אלא מכאן ההכרח שאין‬ ‫יום שישי‪ ,‬כ"ו במרחשוון‬ ‫תפילת אליעזר בחרן | מציאת רבקה‬ ‫הכוונה על פינוי הבית כפשוטו‪ ,‬אלא על פינוי הבית מעבודת‬ ‫בני קטורה | נתינת המתנות | פטירת וקבורת אברהם‬ ‫אליעזר יצא לחרן בליווי עשרה גמלים ועליהם עשרה אנשים‪ ,‬ובידו‬ ‫אלילים‪.‬‬ ‫אברהם חזר ונשא לאשה את 'הגר' הקרויה כאן 'קטורה'‪ ,‬ממנה נולדו‬ ‫שטר מתנה בו כתב אברהם את כל רכושו ליצחק‪ .‬בקפיצת הדרך‬ ‫ב‪ .‬עוד ביאור יקר מוצאים אנו בדבריו של רבינו יצחק יעקב‬ ‫ששה בנים‪ .‬אברהם העניק להם את המתנות שקיבל מפרעה על‬ ‫הגיע באותו היום לפנות ערב‪ ,‬שם התפלל אל ה' שיזמין לו את‬ ‫הורוויץ‪ ,‬אב"ד יערוסלב‪ ,‬בביאורו 'באר יצחק' על פירוש רש"י‪:‬‬ ‫אודות שרה‪ ,‬וכן מסר להם 'שם טומאה' ושילחם לארץ קדם‪ .‬את‬ ‫האשה הראויה‪ ,‬באמצעות סימן שהוא יבקש ממנה להשקותו‪ ,‬והיא‬ ‫הנה יש לדקדק בלשון הכתוב שלא אמר לבן 'פניתי בית'‪ ,‬שאז‬ ‫שאר רכושו העניק ליצחק וכן העניק לו את הכח לברך‪ .‬אברהם נפטר‬ ‫תשקה גם את הגמלים‪ .‬מיד לאחר תפילתו הגיעה רבקה‪ ,‬בת שלש‬ ‫משמע שפינה לצורכו איזה בית פרטי לשהות שם‪ ,‬אלא אמר‬ ‫בהיותו בן ‪ 175‬שנים ונקבר במערת המכפלה‪ ,‬לא לפני שזכה לראות‬ ‫שנים‪ ,‬והיא אכן טרחה להשקות את אליעזר ואת גמליו ואנשיו‪.‬‬ ‫את ישמעאל חוזר בתשובה‪ .‬אחרי מיתת אברהם בירך ה' את יצחק‪,‬‬ ‫אליעזר נתן לה נזם וצמידים‪ ,‬ושאל בת מי היא והאם יש בבית אביה‬ ‫ִ'ִּפִּנִ ִיִתי ַַהַּבַ ִיִ ת'‪ ,‬שמשמעותו הבית הידוע‪ ,‬דהיינו החדר המיוחד‬ ‫מקום ללינת לילה‪ ,‬כשהוא שמע שהיא בת בתואל‪ ,‬הוא השתחווה‬ ‫ויצחק חזר לגור בבאר לחי רואי‪.‬‬ ‫שבבית ‪ -‬חדרם של הוריו‪ .‬ברם‪ ,‬הדבר ברור שהוא לא ממש‬ ‫והודה לה'‪.‬‬ ‫פינה את אביו ואמו מחדרם‪ ,‬כי אין זה הדרך‪ ,‬וגם מסתבר שהיו‬ ‫שבת קודש‪ ,‬כ"ז במרחשוון‬ ‫בבית בתואל חדרים הרבה הראויים למלון לאליעזר ואנשיו‪,‬‬ ‫תולדות ישמעאל‬ ‫יום רביעי‪ ,‬כ"ד במרחשוון‬ ‫ואם כן‪ ,‬למה נאמר שהוא פינה את חדרם? לכך צריך לפרש‬ ‫לישמעאל היו ‪ 12‬בנים נשיאים שחלקם התגוררו בערים פתוחות‬ ‫אליעזר בבית בתואל | בקשתו לקחת את רבקה‬ ‫בֹוַדת ֱֱאִלִ יִלִ ים'‪.‬‬ ‫ִ'ִּפִּנִ ִיִתי ַַהַּבַ ִיִ ת ֵֵמ ֲֲע ַ‬ ‫ללא חומה‪ ,‬וישמעאל מת בהיותו ‪ 137‬שנים‪.‬‬ ‫לאחר שאליעזר הבין שזימנו לו משמים את הזיווג ההגון‪ ,‬הוא‬ ‫ללמוד בכל שבוע פירוש רש"י על הסדרא‪ ,‬ולדקדק בו בעיון היטב מה דאפשר‪ ,‬כי הוא קדשי קדשים‪.‬‬ ‫(הרה"ק רבי מנחם מענדל מדעעש זי"ע‪ ,‬דרכי צדק ‪ -‬הנהגות טובות)‬ ‫ ‬ ‫בעיון היטב‪ ,‬כי הוא קדשי קדשים |‬ ‫הפרשה ולקחה מאוצרם‬ ‫של גדולי הדורות‬ ‫בדרך התורה‬ ‫מתוך הדחק‬ ‫הכרת והבנת‬ ‫"ָב ָָאה‬ ‫רש"י מדגיש כאן ענין נשגב שמצות מילה ָ‬ ‫ֹאֶמר ַַאְבְ ָָר ָָהם ֶֶאל ַַעְבְ ּדֹו ְזְ ַַקן ֵּבֵ יתֹו ַַהֹּמ ֵֵֹׁשל ְּבְ ָכָ ל ֲֲא ֶֶׁשר לֹו ִִׂשים ָנָ א ָיָ ְְדָך‬ ‫ַוַ ֹּי ֶ‬ ‫מושג בתורה‬ ‫לב לדעת‬ ‫לֹו ַַעל ְיְ ֵֵדי ַַצ ַַער ְוְ ָָהְיְ ָָתה ֲֲח ִִב ָיָבה ָָעָלָ יו!"‪ .‬חיבה יתירה‬ ‫ַַּת ַַחת ְיְ ֵֵרִכִ י (בראשית כד‪ ,‬ב)‬ ‫וחשיבות נשגבה יש דווקא כאשר המצוה באה מתוך‬ ‫רש"י‪ְ :‬לְ ִִפי �ֶׁשַהַ �ִּנ �ְִׁש ָ �ָּבע ָצִָרִ ְ‬ ‫יְך � ֶֶׁשִּי� �ִֹּטֹל ְ �ְּבָיָדֹוֹ ֵחֵ ֶפֶ ץ � ֶֶׁשל ִִמְצְ ָוָה‪ְּ� ְ ,‬כגֹוֹ ן ֵסֵ ֶפֶ ר ּתּ ֹוֹ ָרָ ה‬ ‫ַַא ְְרַּבַ ע ֵֵמאֹות ֶֶׁש ֶֶקל ֶּכֶ ֶֶסף ֹעֵֹבֵ ר ַלַ ֹּס ֵֵֹחר‬ ‫ֹעֵֹבֵ ר ַלַ ֹּס ֵֵֹחר‬ ‫ֶ ְ‬ ‫(בראשית כג‪ ,‬טו)‬ ‫צער וייסורים‪ ,‬כאשר האדם צריך לעמול ולהתייגע‬ ‫אׁשׁ‬ ‫אֹוֹ ְ�ְּת ִִפ ִ �ִּלין‪ְ ,‬וְ ַהַ �ִִּמיָלָה ָהָ ְיְָתָ ה ִִמְצְ ָוָה ִרִ ֹוֹ ָנָה לֹוֹ ‪ּ ,‬וָּבָ ָאָ ה לֹוֹ ַַעל ְְיֵדֵי ַצ ַַַער‬ ‫עבורה‪ ,‬הרבה יותר ממצוה הבאה בקלות ובלא צער!‬ ‫רש"י פירש ֶ'ֶׁשָּנָ ַַטל ִִמ ֶֶּמנּו ְְׁש ָָקִלִ ים ְּגְ דֹוִלִ ים ֶֶׁש ֵֵהן ַַק�ַ ְְנ�ְ ְְט�ְ ִִר�ִ ין‪ֶֶׁ ,‬שֶּנֶ ֱֱא ַַמר‬ ‫ּוְּנְָטָלָּהּ ‪.‬‬ ‫ְוְ ָהָ ְיְָתָ ה ֲחֲִבִ יָבָ ה ָָעָלָיו ָ‬ ‫ּסֹוֵחר‪ֶֶׁ ,‬ש ִִּמ ְְת ַַקְּבְ ִלִ ים ְּבְ ֶֶׁש ֶֶקל ְּבְ ָכָ ל ָָמקֹום‪ְ ,‬וְ ֵיֵ ׁש ָָמקֹום‬ ‫(פסוק טז) עֹוֵבֵ ר ַלַ ֵ‬ ‫ִּׁש ְְקֵלֵ ֶיֶהן ְּגְ דֹוִלִ ים ֶֶׁש ֵֵהן ַ'ַק ְְנְְט ִִרין'‪ ,‬צינטינייר"ש [מטבעות של מאה]‬ ‫ֶֶׁש ִ �‬ ‫הבחור‪ :‬בדף ג'‪ ,‬התחלתי בתחילת המסכת בדף ב'‪ ,‬וכעת‬ ‫בלע"ז'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬רש"י הזכיר כאן את המושג 'צינטינייר"ש' שפירושו‬ ‫דווקא כשיש מרור!‬ ‫מטבע של מאה‪ ,‬ובפירושו על הש"ס (ב"מ פז‪ ,‬א) כותב רש"י‬ ‫אני באמצע דף ג'‪ ,‬אבל כשל כח הסבל‪ ,‬איני יכול לעמול‬ ‫בשנה הראשונה לאחר שואת אירופה‪ ,‬אחרי שהאדמו"ר‬ ‫ולהתייגע יותר!‪...‬‬ ‫שהכוונה לשקל כזה שכל שקל שווה 'מאה מנה'‪ .‬לפי החשבון שכל‬ ‫הרה"ק בעל 'בית ישראל' מגור זי"ע שיכל את צאצאיו‪,‬‬ ‫מנה שווה ‪ 25‬סלעים (שקלים רגילים שאינם עוברים לסוחר)‪ ,‬כך‬ ‫נענה החפץ חיים בהתפעלות‪ :‬אה! אה! דף ק"ג! הגעת עד‬ ‫בן ובת הי"ד‪ ,‬ונשאר ללא דור המשך‪ ,‬הוא ערך את ליל‬ ‫שכל שקל של 'קנטרין' שהוא שווה ‪ 100‬מנה‪ ,‬הרי הוא שווה ‪2500‬‬ ‫דף ק"ג! תיקנו הבחור‪ :‬דף ג'‪ .‬ושוב אמר החפץ חיים‪ :‬דף‬ ‫הסדר כדרכו בשלהבת אש‪ ,‬ללא שיהיה סביב לשלחנו מי‬ ‫שקלים‪ ,‬ובסך הכל שילם ‪ 400‬שקלים קנטרין‪ ,‬דהיינו ששילם אברהם‬ ‫ק"ג! כך חזר הדבר על עצמו כמה פעמים‪ ,‬כאשר הבחור‬ ‫מצאצאיו שישאל 'מה נשתנה'‪ .‬משהגיע הרבי למילים‬ ‫עבור מערת המכפלה מיליון שקלים (‪.)2500X400=1,000,000‬‬ ‫מציין שהוא נמצא בדף ג'‪ ,‬והחפץ חיים מתפעל ואומר‬ ‫שאומרים בהגדה 'יכול מראש חודש‪ ,‬תלמוד לומר ביום‬ ‫יש מי שערך חשבון שמטבע ה'קנטר' המוזכר ברש"י משקלו ‪42‬‬ ‫שהוא הגיע עד דף ק"ג‪ .‬ויהי לפלא בעיני הבחור‪ ,‬עד‬ ‫ההוא‪ ,‬אי ביום ההוא יכול מבעוד יום‪ ,‬תלמוד לומר בעבור‬ ‫וחצי קילו כסף (ראה ספר 'מדות ושיעורי תורה‪ ,‬ביניש‪ ,‬עמוד תמה)‬ ‫שהראהו החפץ חיים את דברי חז"ל ב'אבות דרבי נתן' (פ"ג‬ ‫זה‪ ,‬בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים‬ ‫נמצא שאברהם נתן לעפרון לפי משקל זמנינו שבע עשרה אלף קילו‬ ‫מ"ו) 'טוב לו לאדם דבר אחד בצער‪ ,‬ממאה בריווח'‪ ,‬נמצא‬ ‫לפניך'‪ ,‬נענה הרבי ה'בית ישראל' והסביר בלבת אש‬ ‫כסף‪ ,‬שהוא בשווי של עשרות מיליוני שקלים‪.‬‬ ‫שלמדת מאה פעמים‪ ,‬וממילא הינך עומד כבר בדף ק"ג!‬ ‫והתעוררות בדברים שביטאו היטב את עבודתו הקדושה‬ ‫הבנת מילה‬ ‫בימינו – אלף פעמים!‬ ‫בשעה זו של צער ומכאוב‪' :‬יכול מראש חודש' ‪ -‬שמא‬ ‫אחת בתורה‬ ‫עיניים לראות‬ ‫תאמר שאני יכול לעבוד את השם רק בזמני האורה כראש‬ ‫ואילו משגיח ישיבת ברנוביץ הגאון רבי ישראל לובינסקי‬ ‫חודש וכדומה‪' ,‬תלמוד לומר ביום ההוא' ‪ -‬באיזה יום‬ ‫ִִט ָיָרה ְוְ ֵֵאֶּלֶ ה ְְׁשֹמ ָָֹתם ְּבְ ַַח ְְצ ֵֵר ֶיֶהם ּוְבְ ִִטיֹר ָָֹתם ְְׁשֵנֵ ים ָָע ָָׂשר ְנְ ִִׂש ִיִאם‬ ‫זי"ע‪ ,‬סיפר ששמע מרבינו ה'חפץ חיים' זי"ע‪ :‬מה שאמרו‬ ‫ְלְ ֻֻאֹּמ ָָֹתם (בראשית כה‪ ,‬טז)‬ ‫שאתה עומד בו‪ ,‬מיד תתחיל להתחזק‪' .‬אי ביום ההוא יכול‬ ‫חז"ל פעם אחת בצער ממאה שלא בצער‪ ,‬מדה זו היתה‬ ‫מבעוד יום' – כלומר‪ ,‬אף אם אכן עלינו לעבוד את ה' בכל‬ ‫מקובל להשתמש במילה 'טירה' ככינוי לדירת פאר או ארמון‬ ‫בימי חז"ל‪ ,‬ואם בימיהם כך‪ ,‬הרי בימינו שהניסיונות‬ ‫יום‪ ,‬אולי לפחות אחכה לשעה טובה בה אהיה במצב רגוע‬ ‫מלכים‪ ,‬ואכן יש מהמפרשים שנקטו שהפירוש של המילה 'טירה'‬ ‫עצומים דרושה התאמצות פי אלף לעמוד בניסיון‪ ,‬ואם כן‪,‬‬ ‫וטוב‪' ,‬תלמוד לומר בעבור זה‪ ,‬בשעה שמצה ומרור מונחים‬ ‫הוא 'ארמון' (ראה אבן עזרא כאן; רד"ק תהלים סט‪ ,‬כו)‪.‬‬ ‫בימינו יפה שעה אחת בצער מאלף פעמים שלא בצער!‬ ‫לפניך' – אדרבה‪ ,‬דווקא באותה שעה שמצה ומרור מונחים‬ ‫אולם רש"י בפרשת מטות על הכתוב (במדבר לא‪ ,‬י) ְוְ ֵֵאת ָּכָ ל ִִטיֹר ָָֹתם‬ ‫לפניך ‪ -‬כשאתה עומד בשפל המצב‪ ,‬במרור וצער‪ ,‬דווקא‬ ‫ּכֹוְמ ִִרים‬‫מֹוַׁשב ְ‬ ‫נֹוִט ִיִרין ֶֶׁשָּלָ ֶֶהם‪ֶֶׁ ,‬שהּוא ְלְ ׁשֹון ַ‬ ‫ָָׂש ְְרפּו ָּבָ ֵֵאׁש‪ ,‬כותב‪ָ'ָ :‬מקֹום ִ‬ ‫‪ 600‬שעות ביום!‬ ‫אז הוא הזמן הראוי והמוכשר להתעלות ולהתחזק באור‬ ‫מֹוַׁשב ָָׂש ֵֵר ֶיֶהם‪ְּ ,‬כְ מֹו ֶֶׁש ְְּמ ֻֻת ְְרָּגָ ם ַַס ְְרֵנֵ י‬ ‫יֹוְד ֵֵעי ֻֻח ֵֵּק ֶיֶהם‪ָָּ .‬דָבָ ר ַַא ֵֵחר ְלְ ׁשֹון ַ‬ ‫ְ‬ ‫כיוצא בזה היה פעם סיפור בבחור ישיבה שנכנס אל מרן‬ ‫טּוָרִנִ י ְְפָלָ ְְׁש ָָּת ֵֵאי'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬כלומר‪ :‬לפי הפירוש הראשון‬ ‫ְְפִלִ ְְׁש ִִּתים ָ‬ ‫החיים! כי מה שבא בצער חשוב הרבה יותר!‬ ‫הגאון רבי חיים קנייבסקי זי"ע‪ ,‬והביע את צערו שחבריו‬ ‫'טירה' היא מלשון 'נטירה ושמירה'‪ ,‬דהיינו בית המחוקקים‬ ‫לומדים כל יום בישיבה כעשר או שתים עשרה שעות‪ ,‬אבל‬ ‫אה! דף ק"ג!‪...‬‬ ‫השומרים על החוקים‪ .‬ולפי הפירוש השני 'טירה' הוא מלשון‬ ‫הוא‪ ,‬קשה לו מאד ללמוד‪ ,‬ובקושי הוא לומד שש שעות‬ ‫באחת מדרשותיו סיפר הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זי"ע‪:‬‬ ‫שררה‪ ,‬בית של שרים‪ ,‬כמו טורני פלישתאי‪.‬‬ ‫ביום‪ .‬ענה לו הגר"ח‪ :‬אתה לומד ‪ 600‬שעות ביום‪ ,‬כי פעם‬ ‫בחור דל בכישרונות נכנס פעם אל רבינו ה'חפץ חיים'‬ ‫במדרש 'שכל טוב' כאן פירוש ש'טירתם' היינו בתי טרטיאות ובתי‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬וכעין זה מפרש המלבי"ם (תהלים שם)‪' :‬טירתם ‪-‬‬ ‫אחת בצער טוב יותר ממאה פעמים שלא בצער‪ ,‬לכן אני‬ ‫זי''ע מתוך בכיה ותאניה‪ .‬רבי! יותר אין בכוחי לסבול!‬ ‫בנינים הגדולים שבו יתקבצו העדה כמו בתי העצה‪ ,‬או בתי עבודת‬ ‫רוצה שתברך אותי! אני זקוק לברכה מאדם שלומד ‪600‬‬ ‫יגעתי זה כחודש ימים‪ ,‬ובקושי עלה בידי ללמוד ולהבין‬ ‫אליליהם'‪ .‬ואילו הרד"ק כאן פירש‪ ,‬ש'טירתם' היינו ערים בצורות‬ ‫שעות ביום!‬ ‫דף גמרא אחד! שאלו החפץ חיים‪ :‬והיכן אתה אוחז? ענה‬ ‫ומוקפות חומה (וכן פירש כאן ב'הכתב והקבלה')‪.‬‬ ‫כללי רש״י הק׳‬ ‫בדקדוק הלשון‬ ‫אזניים לשמוע‬ ‫מרגליות בפרשה‬ ‫ּׁשּׁוִרים או‬ ‫ַַא ִ‬ ‫ּׁשּׁוִרם (בראשית כה‪ ,‬ג)‬ ‫ּוְבְ ֵנֵ י ְְד ָָדן ָָהיּו ַַא ִ‬ ‫ולפיה דווקא גישה של קירוב ורכות פועלת הרבה יותר‪.‬‬ ‫ּׁשּׁוִרים?‬ ‫ִ‬ ‫לא דומה לאליעזר‬ ‫נקיטת קו נוקשה ללא אבחנה‪ ,‬עלולה להשיג את התוצאה‬ ‫בגיליון 'תורתי' שיצא לאור השנה מטעם מפעל 'תורה שבכתב'‬ ‫ְּדָּב ָָרי (בראשית כד‪ ,‬לג)‬ ‫ִּדַּּבְּרִּתּ י ָ‬ ‫ֹלא ֹאַֹכַ ל ַַעד ִִאם ְ‬ ‫ההפוכה ולהרחיק את הבן מדרך התורה‪.‬‬ ‫לרגל תחילת לימוד בראשית‪ ,‬התפרסם מאמר מרתק על ההוספות‬ ‫רבי נח מקארוב זי"ע נשלח על ידי רבו להציע שידוך אצל‬ ‫שנוספו בתוך פירוש רש"י על ידי מגיהים ומדפיסים‪ ,‬שאינם פרי‬ ‫על כן‪ ,‬חובה על כל הורה לשקול היטב את דרך החינוך‬ ‫רבי ישעיה מפשעדבורז זי"ע‪ .‬כשכיבדוהו במגדנות‪ ,‬סירב‪:‬‬ ‫בדרך המסורה מרבותינו‪,‬‬ ‫קולמוסו של רש"י עצמו‪.‬‬ ‫"הלא אליעזר אמר 'ֹלא ֹאַֹכַ ל ַַעד‬ ‫אחת ההוספות נמצאת בפרשת השבוע על הפסוק ּובְ נֵ י ְד ָדן ָהיּו‬ ‫ולזכור שהדרך להשפיע באמת‬ ‫ִּדַּּבְּרִּתּ י' – משמע שאין לאכול‬ ‫ִִאם ְ‬ ‫ַאּש ִּׁורם וגו'‪ .‬רש"י מפרש שהשמות 'אשורים וגו'‪ ,‬הם שמות של‬ ‫מתחילה ב'ַוַ ְיְ ָָב ֶֶרְך ֹאֹתֹו'‪ – ,‬בגישה‬ ‫המעביר – מעבירין!‬ ‫לפני שמדברים בשידוך!"‪.‬‬ ‫ראשי אומות שיצאו מבני דדן‪ ,‬ומוסיף רש"י‪ ,‬שאי אפשר לו ליישב‬ ‫של אהבה וקרבה‪ ,‬כדרכם של‬ ‫ענה לו רבי ישעיה בצחות‪:‬‬ ‫על פי לשון המקרא את תרגום אונקלוס שפירש שמות אלו על שם‬ ‫אבותינו הקדושים‪.‬‬ ‫ּוַמָּׂש�ׂא‬ ‫ְוְדּוָמה ַ‬ ‫ְׁשָׁמע ָ‬ ‫ּוִמ ָ‬ ‫ִ‬ ‫(בראשית כה‪ ,‬יד)‬ ‫"לאליעזר הרי היתה קפיצת הדרך‪,‬‬ ‫הנהגתם ומקום מושבותיהם‪' ,‬אשורים – למשרין'‪ ,‬דהיינו מלשון‬ ‫ְוְדּוָמה' – אדם השומע‬ ‫ְׁשָׁמע ָ‬ ‫'ּוִמ ָ‬ ‫ִ‬ ‫ממילא הוא לא היה רעב ויכול היה‬ ‫חונים במחנה‪.‬‬ ‫'ּוַמָּׂש�ׂא' – זוכה‬ ‫את חרפתו ודומם‪ַ ,‬‬ ‫לומר 'ֹלא ֹאַֹכַ ל'‪ .‬אבל אתה נסעת‬ ‫כאן נוספה בכל החומשים המודפסים תוספת שאינה מרש"י עצמו‪,‬‬ ‫הצידה לדרך שהפכה‬ ‫שהקב"ה נושא את עוונותיו!‬ ‫אליי שלושה ימים ולא טעמת‬ ‫אלא ממגיה אחד שזהותו לא ידועה לנו‪ ,‬שבא ליישב את דברי‬ ‫למתנה‬ ‫כדברי חז"ל (ר"ה‪ ,‬יז א) 'המעביר‬ ‫כמעט מאומה! קודם אכול‪ ,‬ואחר‬ ‫התרגום‪ ,‬שלכאורה היה אפשר לתמוה על התרגום‪ ,‬שאם 'אשורים'‬ ‫ִּוִמְגְ ָּדֹּנֹת ָנָ ַַתן ְלְ ָָא ִִחי�ָה ּוְלְ ִִאָּמּ ּה‬ ‫על מידותיו‪ ,‬מעבירין לו על כל‬ ‫כך תדבר‪."...‬‬ ‫הוא מלשון 'חונים במחנה'‪ ,‬נמצא שעיקר השורש של המילה היא‬ ‫(בראשית כד‪ ,‬נג)‬ ‫פשעיו'‪.‬‬ ‫רק באותיות שורים (כמו שמתרגם 'חונים על הים' – שרן על‬ ‫(מגיד תהילות)‬ ‫רש"י מפרש שאליעזר הביא‬ ‫ימא)‪ ,‬ואיך יתכן להסביר את תוספת האות אל"ף בתחילת המילה‬ ‫ִ'ִמיֵנֵ י ֵֵּפרֹות ֶֶׁשל ֶֶא ֶֶרץ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל'‪.‬‬ ‫ברכה קודמת לציווי‬ ‫'אשורים'?‬ ‫הקשה בעל 'אמרי אמת' מגור זי"ע‪ :‬הרי קיימת הלכה‬ ‫ֹּיּאֶמר לֹו ֹלא‬ ‫ַוַ ְִּיְּק ָָרא ִיִ ְְצ ָָחק ֶֶאל ַיַ ֲֲעֹקֹב ַוַ ְיְ ָָב ֶֶרְך ֹאֹתֹו ַוַ ְיְ ַַצֵּוּהּו ַוַ ֶ‬ ‫על כך מתרץ אותו מגיה‪ ,‬שאין כאן תמיהה על התרגום‪ ,‬כי מצאנו‬ ‫שאסור להוציא פירות מהארץ לחו"ל‪ ,‬וכיצד הוציאם‬ ‫ִִת ַּּקח ִִא ָּׁׁש�ה ִִמְּבּ נֹות ְּכָּנָ ַַען (בראשית כח‪ ,‬א)‬ ‫כמה פעמים שאות א' יכולה להצטרף לשורש של מילה‪ ,‬ומביא על‬ ‫אליעזר?‬ ‫כך שתי דוגמאות‪.‬‬ ‫רבינו ה'חפץ חיים' זי"ע דייק מכאן יסוד עצום בחינוך‪:‬‬ ‫חֹוַמת ֲֲאָנָ ְך ּוְבְ ָיָ דֹו ֲֲאָנָ ְך"‪ ,‬ולדעת‬ ‫• אנך‪ .‬עמוס התנבא שהוא "ִנִ ָָּצב ַַעל ַ‬ ‫ותירץ על כך‪ ,‬אליעזר באמת לא תכנן לתת אותם! הוא‬ ‫לפני שיצחק מצווה את יעקב בעניין כה גורלי‪ ,‬הוא קודם‬ ‫המדרש (ויק"ר לג‪ ,‬ב) משמעות המילה 'אנך'‪ ,‬היא חומה שבורה‬ ‫לקח את הפירות כצידה לדרך‪ ,‬כמטרה לאוכלם רק עד‬ ‫מאיר לו פנים‪ַ' :‬וַ ְיְ ָָב ֶֶרְך ֹאֹתֹו'‪ ,‬ורק אז 'ַוַ ְיְ ַַצֵּוּהּו'‪.‬‬ ‫ומרוסקת‪ ,‬מלשון 'נכה רגלים'‪ .‬ואם תאמר מה מקומה של האל"ף‬ ‫שיחצה את גבול ארץ ישראל‪ .‬אבל כיון ש'קפצה לו הדרך'‬ ‫אומר על כך מרן פוה"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א‪:‬‬ ‫בתיבת 'אנך'‪ ,‬התשובה היא שלפעמים נוספת א' בראש תיבה‪.‬‬ ‫והוא הגיע ביומו‪ ,‬נשארו הפירות בידו‪ .‬ומאחר שלזרוק‬ ‫לעיתים נדמה להורים שדווקא ביד תקיפה ובקפדנות‬ ‫• אסוך‪ .‬מידה קטנה של שמן נקראת 'אסוך שמן'‪ ,‬ממשמעות‬ ‫"ּוִמְגְ ָּדֹּנֹת ָנָ ַַתן"‪,‬‬ ‫פירות ארץ ישראל ודאי אסור – משום כך ִ‬ ‫יתר יצליחו לחנך את בניהם ולהעמידם בקרן אורה‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫המילה סיכה‪ .‬ואם תאמר מה מקומה של האל"ף בתיבת אסוך‪,‬‬ ‫פשוט לא נותרה לו ברירה!‬ ‫ה'חפץ חיים' מעמידנו על האמת המסורה לנו מדור דור‪,‬‬ ‫התשובה היא שלפעמים נוספת א' בראש תיבה‪.‬‬ ‫אור חדש‬ ‫בעומקו של רש"י‬ ‫והאר עינינו‬ ‫אוצר שבועי ופולמוס‬ ‫אודות נושא בפרשה‬ ‫דעת תורה‬ ‫ִל ְלמוֹד‬ ‫בראשית כד‪ ,‬כט‪-‬ל‪:‬‬ ‫היכן היה יצחק בפטירת שרה?‬ ‫מדוע לא מוזכר שמו של יצחק אבינו במעשה פטירת שרה?‬ ‫חּוָצה ֶֶאל ָָה ָָעִיִ ן‪ַ ,‬וַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם ְוְ ֶֶאת ַַה ְְּצ ִִמ ִִדים ַַעל ְיְ ֵֵדי ֲֲאֹחֹתֹו‬ ‫ּוְׁשמֹו ָלָ ָָבן ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָָבן ֶֶאל ָָה ִִאיׁש ַַה ָ‬ ‫ּוְלְ ִִרְבְ ָָקה ָָאח ְ‬ ‫ולהיכן הלך יצחק לאחר מעשה העקידה?‬ ‫ּוְכְ ָָׁש ְְמעֹו ֶֶאת ִִּדְבְ ֵֵרי ִִרְבְ ָָקה ֲֲאֹחֹתֹו ֵלֵ אֹמֹר ֹּכֹה ִִד ֶֶּבר ֵֵאַלַ י ָָה ִִאיׁש ַוַ ָּיָ ֹבֹא ֶֶאל ָָה ִִאיׁש ְוְ ִִהֵּנֵ ה ֹע ֵֵֹמד ַַעל ַַהְּגְ ַַמִּלִ ים ַַעל ָָה ָָעִיִ ן‪.‬‬ ‫רש"י‪ַַ :‬ו�ַ ָָָּי�ָָר�ָ ץ ‪ָ -‬לָ � ָָּמה ָרָ ץ ְוְ ַַעל ָָמה ָרָ ץ‪ַ ,‬וַ ְי ְִִהי ִ �ִּכְרְ ֹאֹת ֶאֶ ת ַהַ �ֶֶּנֶזֶם‪ָ ,‬אָ ַמַ ר‪ָָ ,‬ע ִ �ִׁשיר הּוּא ֶזֶה‪ְ ,‬וְ ָנַָתַ ן ֵֵעיָנָיו ְ �ְּב ָָממֹוֹ ן‪.‬‬ ‫לפי זה מבאר בילקוט ראובני (כאן)‬ ‫פרשתנו פותחת בפטירת שרה‬ ‫שכעת מובנים היטב דברי הכתוב‬ ‫וקבורתה כאמור (כג‪ ,‬ב)‪ַ' :‬וַ ָָּת ָָמת ָָׂש ָָרה‬ ‫בפרשת תולדות כאשר בא יעקב‬ ‫ְּבְ ִִק ְְרַיַ ת ַַא ְְר ַַּבע ִִהוא ֶֶחְבְ רֹון ְּבְ ֶֶא ֶֶרץ ְּכְ ָנָ ַַען‬ ‫ְל ָהבִ ין‬ ‫ליצחק אמר יצחק (בראשית כז‪ ,‬כז)‪:‬‬ ‫ַוַ ָּיָ ֹבֹא ַַאְבְ ָָר ָָהם ִלִ ְְסֹּפֹד ְלְ ָָׂש ָָרה ְוְ ִלִ ְבְ ֹּכ ָָֹתּה'‪.‬‬ ‫למרבה הפלא‪ ,‬בכל מעשה פטירתה‬ ‫'ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו‬ ‫א‪ .‬כידוע אין שום מילה ואות מיותרת בדברי רש"י‪,‬‬ ‫שאלות להתבוננות‪:‬‬ ‫ה''‪ .‬ופירש שם רש"י שנכנסה עמו ריח‬ ‫וקבורתה אין מוזכר שמו של בנה‬ ‫ואם כן‪ ,‬יש להבין מה פשר כפל וייתור הלשון‬ ‫בלימוד שטחי ומהיר‪ ,‬ניתן לטעות ולראות בדברי‬ ‫גן עדן‪ ,‬והיינו שאחר ששהה יצחק בגן‬ ‫יצחק אבינו‪ ,‬והדברים מתמיהים כיצד‬ ‫ברש"י 'ָלָ ָָּמה ָָרץ ְוְ ַַעל ָָמה ָָרץ'?‬ ‫עדן מספר שנים ידע לומר על יעקב בנו‬ ‫יתכן שנפקד שמו של בן יחיד לאמו‬ ‫רש"י אלו דברים פשוטים ומובנים‪ ,‬אך כדרכנו בשיעור‬ ‫ב‪ .‬אם אכן לבן רץ בגלל שראה את הנזם‪ ,‬למה נאמר‬ ‫שריחו כריח גן עדן‪.‬‬ ‫בפטירתה וקבורתה‪ ,‬ועוד הרי החיוב‬ ‫העיון ברש"י ‪ -‬על פי אשר הורו לנו מפרשי רש"י‪ ,‬שכל‬ ‫של האבלות וההספד גדול יותר אצל‬ ‫תחילה בפסוק כ"ט 'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן'‪ ,‬ורק אחר כך בפסוק‬ ‫ל' כתוב 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם וגו''‪ ,‬והלא לכאורה‬ ‫דברי רש"י מלאים עומק לפנים מעומק – נבקש לעמוד‬ ‫בן שישים או בן ס"ב?‬ ‫הבן מאשר אצל הבעל‪.‬‬ ‫הכתוב צריך להקדים ולומר תחילה 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת‬ ‫על שתי נקודות בהבנת דברי רש"י‪ ,‬ולעמוד על עומק‬ ‫ממשיך הפענח רזא לבאר על פי חידוש‬ ‫ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם וגו''‪ ,‬ורק אחר כך 'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן'‪.‬‬ ‫סודו‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬שאותם שנתיים שהיה יצחק בגן‬ ‫העלימו מיצחק‬ ‫אכן‪ ,‬תמהים על כך במפרשים‪ ,‬וכמה עדן לא נחשבו למנין שנותיו‪ ,‬וכפי‬ ‫יישובים נאמרו על ידם‪ .‬רבינו בחיי שמבאר בריב"א (כה‪ ,‬כז) שכמו שאצל‬ ‫ש ִּכיל‬ ‫ְל ַה ְ ׂ‬ ‫כותב דבר חידוש‪ ,‬שהעלימו את דבר נח לא נחשבה שנת המבול לגביו היות‬ ‫פטירתה מיצחק‪ ,‬לפי שמיתתה היתה ונשתנו סדרי בראשית‪ ,‬גם אצל יצחק‬ ‫לכן הקדים הכתוב 'ַוַ ָּיָ ָָרץ וכו''‪ ,‬והסמיכו אל הכתוב‬ ‫בכמה סגנונות שונים התנבאו מפרשי רש"י בהבנת‬ ‫בגללו‪ ,‬בשביל שמועת העקידה כפי לא נמנו שנים אלו היות ונשתנו אצלו‬ ‫אחריו 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת וגו''‪ ,‬כדי שנבין שסיבת הריצה‬ ‫דברי רש"י אלו‪ ,‬וכפי מיסת המקום שלפנינו נשתדל‬ ‫סדרי בראשית‪.‬‬ ‫שכתב רש"י בתחילת הפרשה‪.‬‬ ‫היתה רק בגלל ראותו את הנזם ונתן עיניו בממון‪.‬‬ ‫להביא כמה גרגרי אורה מעומק תורתם‪:‬‬ ‫בכך מיישב הפענח רזא קושיא עצומה‪,‬‬ ‫נשאר בהר המוריה‬ ‫לספר בגנות רשע‬ ‫הריצה – בגלל הראיה או בגלל השמיעה?‬ ‫מסיים רבינו בחיי את דבריו בחידוש כי הרי שנותיו של אברהם אבינו קע"ה‬ ‫מהלך מאחר‪ ,‬מביא הברטנורא בשם 'אחרים פירשו'‪,‬‬ ‫נפתח תחילה בדבריו של רבינו עובדיה מברטנורא‬ ‫היו‪ ,‬והנה רש"י כותב‬ ‫"יתכן‬ ‫נוסף‪:‬‬ ‫וכן ביאר ב'נחלת יעקב'‪ ,‬שכוונת רש"י לשאול שתי‬ ‫בביאורו 'עמר נקא' על פירוש רש"י‪ ,‬כשהוא מיישב‬ ‫על הכתוב (כה‪ ,‬כז)‪:‬‬ ‫שנשאר שם בהר‬ ‫קושיות‪ ,‬א‪ָ' .‬לָ ָָּמה ַַו�ַ ָָּי�ָ ָָר�ָ ץ' ‪ -‬כלומר למה כתב לנו הכתוב‬ ‫את כל השאלות בביאור אחד‪ ,‬לפי גירסתו ברש"י‬ ‫הנערים'‬ ‫'ויגדלו‬ ‫שלש‬ ‫המוריה‬ ‫'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן'‪ ,‬כי מאחר ולבן רשע היה‪ ,‬אין לומר שסיפר‬ ‫'ָלָ ָָּמה ַַו�ַ ָָּי�ָ ָָר�ָ ץ‪ְ ,‬וְ ַַעל ָָמה ָָרץ'‪ :‬רש"י התכוון בדבריו כאן‬ ‫בסמוך‬ ‫שנאמר‬ ‫לאחר העקידה‬ ‫שנים עד שנשלמו‬ ‫לנו הכתוב דבר זה להשמיענו שבחו שהלך להכניס‬ ‫להקשות שתי קושיות‪ :‬א‪ .‬למה כתוב בתורה 'ַוַ ָּיָ ָָרץ'‬ ‫קודם 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם'‪ .‬ב‪ .‬לאיזו מטרה היתה‬ ‫לפטירת אברהם‬ ‫הובילו‬ ‫לו ארבעים שנה‬ ‫אורחים לתוך ביתו‪ ,‬ואם כן למה סיפר זאת הכתוב‪.‬‬ ‫שיעקב‬ ‫אבינו‪,‬‬ ‫רבקה‪,‬‬ ‫ונשא‬ ‫ב‪ַ'ַ .‬על ָָמה ָָרץ' – לבן עצמו למה הלך במרוצה? על כך‬ ‫הריצה של לבן‪ .‬וזהו שכפל רש"י בלשונו 'ָלָ ָָּמה ַַו�ַ ָָּי�ָ ָָר�ָ ץ‪,‬‬ ‫ועשו כיון שנעשו‬ ‫המלאכים את‬ ‫ומפני זה לא נזכר‬ ‫עונה רש"י 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם ‪ָ -‬נָ ַַתן ֵֵעיָנָ יו ְּבְ ָָממֹון'‪,‬‬ ‫ְוְ ַַעל ָָמה ָָרץ'‪.‬‬ ‫בני שלש עשרה זה‬ ‫יצחק לגן עדן‬ ‫שובו עד שהביא‬ ‫ובכך מתורצות שתי הקושיות‪ ,‬שאכן הכתוב לא בא‬ ‫לספר שבחו‪ ,‬אלא אדרבה לספר בגנותו שנתן עיניו‬ ‫על כך תירץ רש"י תחילה את הקושיא השניה‪ ,‬שמטרת‬ ‫הריצה היתה בשביל שראה את הנזם ואת הצמידים‪,‬‬ ‫פירש לבתי מדרשות‬ ‫להתרפא‪ ,‬ושהה‬ ‫לו העבד את‬ ‫רבקה‪ ,‬ואז הזכירו‬ ‫בממון‪ ,‬וגם מתורץ מדוע ולמה הלך במרוצה‪.‬‬ ‫ומכך נבין גם מדוע כתוב תחילה 'ַוַ ָּיָ ָָרץ' קודם 'ַוַ ְיְ ִִהי‬ ‫וזה פירש לעבודה‬ ‫זרה‪ ,‬ולכך נפטר‬ ‫שם שנתיים‬ ‫הכתוב‪ ,‬הוא שאמר‬ ‫ִּכִ ְְרֹאֹת'‪ ,‬כי אילו היה כתוב תחילה 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם‬ ‫אברהם אבינו חמש‬ ‫ימים‬ ‫(בראשית כד‪ ,‬סב)‬ ‫למה הלך ולמה רץ?‬ ‫ְוְ ֶֶאת ַַה ְְּצ ִִמ ִִדים ַַעל ְיְ ֵֵדי ֲֲאֹחֹתֹו ּוְכְ ָָׁש ְְמעֹו ֶֶאת ִִּדְבְ ֵֵרי ִִרְבְ ָָקה‬ ‫'ויצחק בא מבוא‬ ‫מהלך שלישי כותבים רבינו המהר"ל ב'גור אריה'‪ ,‬וכן‬ ‫ֲֲאֹחֹתֹו'‪ ,‬לא הייתי יודע שהריצה היתה בגלל 'ִּכִ ְְרֹאֹת‬ ‫שנים קודם זמנו כדי‬ ‫שלא יראה ביציאת‬ ‫באר לחי ראי'"‪.‬‬ ‫המהרש"ל ב'יריעות שלמה'‪ ,‬שיש כאן שני עניינים‬ ‫ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם'‪ ,‬אלא הייתי אומר שהריצה היתה בגלל‬ ‫הצריכים ביאור‪ ,‬א‪ָ' .‬לָ ָָּמה ַַו�ַ ָָּי�ָ ָָר�ָ ץ' ‪ -‬מדוע בכלל יצא לבן‬ ‫'ּוְְכ�ְ ָָׁש�ָ ְְמ�ְ עֹו ֶֶא�ֶ ת ִִּד�ִ ְְב�ְ ֵֵר�ֵ י ִִר�ִ ְְב�ְ ָָק�ָ ה ֲֲא�ֲ ֹחֹֹתֹֹו וגו'' [דהיינו שהיינו‬ ‫אולם יצוין‪ ,‬שבמדרש (בראשית רבה נכדו לתרבות רעה‪ .‬אם כן‪ ,‬אין זה‬ ‫לקראת העבד‪ ,‬דהיינו אפילו לא היה רץ אלא הולך‬ ‫אומרים שלבן לא רצה להיות כפוי טובה על מה שנתן‬ ‫נו‪ ,‬יא) מוזכר שאברהם אבינו שלח מסתדר בחשבון השנים‪ ,‬כי אברהם היה‬ ‫במתינות קשה להבין למה יצא לקראתו‪ ,‬והרי הוא‬ ‫מתנות לרבקה‪ ,‬ולכן הכניסו לביתו (כן ביאר ב'מלכה‬ ‫את בנו יצחק מיד לאחר העקידה שילך בן מאה בעת לידת יצחק‪ ,‬ויצחק היה‬ ‫היה רשע ולא היה דרכו להכניס אורחים‪ .‬ב‪ .‬אפילו אם‬ ‫של תורה')‪ ,‬או שהיינו אומרים שלבן רץ לקראתו‬ ‫בן ששים בעת לידת יעקב ועשו‪ ,‬אם כן‬ ‫ללמוד תורה אצל שם בן נח‪.‬‬ ‫בזאת הפעם רצה להכניס אורחים‪ ,‬מדוע רץ במהירות‬ ‫בגלל ששמע שהעבד הוא ממשפחת אברהם קרובו‪,‬‬ ‫בעת פטירת אברהם בהיותו בן קע"ה‬ ‫כל כך‪ ,‬ולא הלך במתינות‪ .‬על זאת אמר הכתוב 'ַוַ ְיְ ִִהי‬ ‫ואברהם יצא שמו בכל הארץ כאדם גדול בענקים (כן‬ ‫שנה היו יעקב ועשו אמורים להיות בני‬ ‫יצחק היה בפטירה‬ ‫ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם ‪ָ -‬נָ ַַתן ֵֵעיָנָ יו ְּבְ ָָממֹון'‪ ,‬ולכן רץ במהירות‪,‬‬ ‫ביאר ב'באר יצחק')]‪.‬‬ ‫לעומת שיטות אלו‪ ,‬מוצאים אנו את ט"ו שנים ולא בני י"ג‪ .‬אתמהה!‬ ‫ולא כדי להכניס אורחים‪.‬‬ ‫דעת האברבנאל שמיישב שיצחק אכן‬ ‫לכן הקדים הכתוב תחילה 'ַוַ ָּיָ ָָרץ וגו'‪ ,‬והסמיך את‬ ‫היה נוכח בכל מעשה קבורת שרה אך כעת לפי חידוש הפענח רזא כי‬ ‫הריצה אל 'ַַו�ַ ְְי�ְ ִִה�ִ י ִִּכ�ִ ְְר�ְ ֹֹא�ֹת ֶֶא�ֶ ת ַַה�ַ ֶֶּנ�ֶ ֶֶז�ֶ ם' הכתוב אחריו‪ ,‬ומכך‬ ‫וקבורתה‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬דווקא לפי שהוא שנותיו של יצחק בגן עדן אינם עולים‬ ‫למה נזכר לבן?‬ ‫שמענו שהריצה לא היתה בגלל מה ששמע מרבקה‪,‬‬ ‫היה נמצא עמה בשעת הפטירה לכן לא לחשבון שנותיו‪ ,‬מיושבת קושיא זו‪,‬‬ ‫ואילו רבינו דוד פארדו בספרו 'משכיל לדוד'‪ ,‬כותב‬ ‫אלא בעבור ראיית הנזם‪ ,‬והיינו שהכתוב השני מפרש‬ ‫שרש"י שואל כאן שתי קושיות‪ ,‬א‪ָ' .‬לָ ָָּמה ַַו�ַ ָָּי�ָ ָָר�ָ ץ' –‬ ‫היה צריך הכתוב להזכיר זאת כי הוא כי מה שאמר הכתוב (כה‪ ,‬כו)‪' :‬ויצחק‬ ‫את הפסוק הראשון מה היא סיבת ריצתו‪.‬‬ ‫פשוט‪ ,‬אך אברהם אבינו שלא היה שם‪ ,‬בן ששים שנה בלדת אותם'‪ ,‬הוא בלא‬ ‫ועיקר הקושיא היא למה כתוב 'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן'‪ ,‬והרי כבר‬ ‫ּוְׁשמֹו ָלָ ָבָ ן'‪ ,‬ולמה‬ ‫כתוב בתחילת הפסוק 'ּוְלְ ִִרְבְ ָָקה ָָאח ְ‬ ‫בהול לאורחים או בהול לממון?‬ ‫והוצרך להגיע מבאר שבע‪ ,‬לכן נאמר שנתיים אלו שהיה יצחק בגן עדן‪ ,‬אכן‬ ‫צריך שוב להזכיר את שמו 'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן'‪ .‬ב‪ .‬על מה רץ‪,‬‬ ‫כעין זה כותב גם רבינו הלבוש‪ ,‬שאם היה כתוב תחילה‬ ‫גילו האמיתי של יצחק היה ששים‬ ‫רק 'ויבא אברהם'‪.‬‬ ‫ומדוע סיפר הכתוב את ריצתו‪ ,‬כי בוודאי לא בא‬ ‫הכתוב 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם ּוְכְ ָָׁש ְְמעֹו ֶֶאת ִִּדְבְ ֵֵרי ִִרְבְ ָָקה‬ ‫ושתיים שנה! לפי זה היו אכן יעקב‬ ‫לספר בשבחו‪ .‬על כך תירץ רש"י שנתן עיניו בממון‪,‬‬ ‫ֲֲאֹחֹתֹו'‪ ,‬ואחר כך 'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן'‪ ,‬לא היה לנו הכרח שהוא‬ ‫ועשו בני ט"ו שנה בפטירת אברהם‪.‬‬ ‫יצחק היה בגן עדן‬ ‫ובכך מתורץ גם מדוע נאמר 'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן'‪ ,‬להדגיש שלפי‬ ‫רץ בגלל שנתן עיניו בממון‪ ,‬אלא היינו אומרים שהוא‬ ‫תירוץ פלאי על השאלה מדוע לא נזכר‬ ‫שהוא היה לבן הידוע ברשעותו‪ ,‬לכן גם רץ כאשר נתן‬ ‫רץ כי היה בהול להכניס אורחים ולכבדם‪ ,‬אחרי ששמע‬ ‫בני י"ג או ט"ו?‬ ‫יצחק בקבורת שרה‪ ,‬כותב ב'פענח‬ ‫עיניו בממון‪.‬‬ ‫מרבקה שהוא איש נכבד ורצה לכבדו ולהכניסו לביתו‪,‬‬ ‫רזא'‪ ,‬כי יצחק אבינו היה באותו עת בגן אכן קושיא מתעוררת על חידוש זה‪,‬‬ ‫עדן‪ ,‬כי כשנעקד יצחק על גבי המזבח היות ובגמרא (מגילה יז‪ ,‬א) ‪ -‬וכן‬ ‫נעשתה בו חבורה והמלאכים הביאוהו ברש"י להלן סוף פרשת תולדות (כח‪,‬‬ ‫לגן עדן לרפאותו ושהה שם יצחק שתי ט) ‪ -‬מוכח שיצחק היה בן שישים שנה‬ ‫ְל ִה ְתבּ וֹנֵ ן‬ ‫ממש בלידת יעקב‪ ,‬ולא בן שישים‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫דבריו משתלבים היטב עם דברי ושתים‪ ,‬עיי"ש כל החשבון‪ ,‬הרי שלא‬ ‫הנה בחלק מהחומשים נדפס ברש"י הנוסח 'ָלָ ָָּמה ְוְ ָיָ ָָרץ'‪ ,‬ובחלק מהחומשים נדפס‬ ‫נקודה למחשבה‬ ‫החזקוני וההדר זקנים לבעלי התוספות נקטו כחידושו של הפענח רזא שהיה‬ ‫ברש"י 'ָלָ ָָּמה ָָרץ'‪ .‬לומד חשוב! לאחר שלמדת שיעור זה‪ ,‬סכם וכתוב לכל הפחות‬ ‫ביאור אחד מדברי מפרשים אלו‪ ,‬בכוונת רש"י שכפל בלשונו 'ָָל�ָ ָָּמ�ָ ה ָָָר� ץ ְְו�ְ ַַַע� ל ָָמ�ָ ה ָָר�ָ ץ'‬ ‫ותוספת עיון‬ ‫על הכתוב בסוף פרשתנו (כד‪ ,‬סג)‪ :‬יצחק בן ס"ב בלידת יעקב ועשיו‪ ,‬ועל‬ ‫'ויצא יצחק לשוח בשדה' שמבארים כן בהכרח צריך לומר תירוצים אחרים‬ ‫שיצחק יצא מגן עדן [אכן לפי דבריהם על הסתירה אם יעקב ועשיו היו בני‬ ‫ּ ֹ‬ ‫יצא יצחק לאחר שלש שנים‪ ,‬כי יצא י"ג שנה או בני ט"ו שנה בפטירת‬ ‫ִתבונ ֵן'‬‫לה ְ‬ ‫את התשובות על שאלת ' ְ‬ ‫מבחן חדש‬ ‫בעת בא רבקה מחרן‪ ,‬ולדעת הפענח אברהם כפי שהארכנו על כך אשתקד‬ ‫ניתן להשיב בקו 'קול התורה'‪ ,‬או בנדרים‪+‬‬ ‫ומתן שכרה בצידה – הגרלות‬ ‫ומיוחד לקוראי‬ ‫רזא שהה יצחק בגן עדן רק שנתיים בתשובות למדור 'יוסף דעת' על פרשת‬ ‫תולדות‪.‬‬ ‫ימים]‪.‬‬ ‫שבועיות בין המשיבים כהלכה‬ ‫הגיליון השבועי‪:‬‬ ‫פרי עטם של‬ ‫לומדי תורה שבכתב‬ ‫אהבת תורה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫עשר שעות לפרשה אחת!‬ ‫פרפראות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫איני נמנה על שולחי מכתבים ואגרות לעלונים וכדו'‪ ,‬אך זאת הפעם לא אוכל לכלוא‬ ‫את התרגשותי ולמנוע טוב מבעליו‪ .‬במה דברים אמורים? הנה בגיליון 'תורתי' אשר‬ ‫תשובות למדורי 'תורתך שעשועי' ניתן לשלוח דרך קו 'קול התורה' או נדרים‪+‬‬ ‫הוצאתם לאור ברוב השקעה ופאר לרגל תחילת לימוד חומש בראשית הרחבתם‬ ‫בדברים בהקדמה ובמאמרים שונים על חובת לימוד חומש ורש"י בעיון‪ ,‬כתבתם גם‬ ‫ָק ָטן ַה ּיו ֵֹד ַע‬ ‫חקירה למדנית‬ ‫בפרשת השבוע‬ ‫ֲֲחֹקֹר ָּד�ָ ָָבר‬ ‫שכל פרשה היא 'מסכת' הדורשת לימוד רב‪ ,‬ובפרט פרשת בראשית שהיא מסכת‬ ‫איך נעשה אליעזר שליח?‬ ‫גדולה עמוקה ורחבה‪.‬‬ ‫ִחדּ ו ִּדים ְ ּב ֵתבוֹת וּפְ סו ֵּקי ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה‬ ‫בפרשתנו נאמר שאברהם אבינו אמר לאליעזר עבדו (בראשית כד‪ ,‬ד)‬ ‫והנה בשעת קריאת הדברים לא ירדתי לסודם והדברים היו נראים לי כגוזמא וכהרחבת‬ ‫ְוְ ָלָ ַַק ְְח ָָּת ִִא ָָּׁש�ה ִלִ ְבְ ִנִ י ְלְ ִיִ ְְצ ָָחק‪ .‬וידועה חקירת המפרשים האם אליעזר היה‬ ‫דברים‪ ,‬אבל על זאת באתי להעיד‪ :‬כי הנה בשנה זו קיבלתי על עצמי ללמוד כל יום‬ ‫ְלְ ָָפֶנֶ יָך ִִמ ְְס ַַּפר ְְׁש ֵֵאלֹות ִִמּתֹוְך ְלְ ׁשֹונֹו ֶֶׁשל ַַר ִִׁש"י‬ ‫שליח לקידושין‪ ,‬דהיינו שהוא עצמו קידש את רבקה בשליחותו של‬ ‫חומש ורש"י בבוקר לאחר תפילת שחרית עם חברותא בעיון‪ ,‬התחלנו ביום ראשון‬ ‫בּוַע‪.‬‬ ‫ְּבְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָָּׁש� ַ‬ ‫יצחק‪ ,‬או שהיה רק שליח להביא את רבקה אל יצחק שהוא יקדשנה‪.‬‬ ‫פרשת בראשית‪ ,‬וקיבלנו על עצמינו ללמוד בעיון עם המפרשים‪ ,‬נעזרנו גם בחומש‬ ‫ּמֹוִפ ָיָעה‬ ‫ַַה ְְּתׁשּוָבָ ה ְלְ ָכָ ל ְְׁש ֵֵאָלָ ה ַַמ ְְת ִִחיָלָ ה ְּבְ אֹות ְְמ ֻֻסֶּיֶ ֶֶמת ַ(ַה ִ‬ ‫והנה לפי השיטה שאליעזר היה שליח לקידושין‪ ,‬יש לחקור ולשאול‪:‬‬ ‫'אור התורה' אשר חילקתם חינם‪ ,‬חשבנו שהלימוד יקח חמש או עשר דקות ביום‪,‬‬ ‫אך עד מהרה גילינו שבכל דיבור ברש"י יש עומק עצום עד מאד‪ ,‬כך ישבנו בכל יום‬ ‫אֹוִתּיֹות ָָה ִִראׁשֹונֹות‬ ‫ְּבְ ֵֵפרּוׁש ַַר ִִׁש"י)‪ַּ .‬כַ ֲֲא ֶֶׁשר ַַּת ְְרִּכִ יב ַיַ ַַחד ֶֶאת ָָה ִ‬ ‫א‪ .‬הרי עבד כנעני אינו יכול להיות שליח (גיטין כג‪ ,‬ב)‪ ,‬ואיך נעשה אליעזר‬ ‫למעלה משעה וחצי! ללבן ולעיין היטב את עומק כוונת רש"י‪ ,‬ובסיום השבוע מצאנו‬ ‫ּמֹוִפ ָיָעה ַּבַ ָָּפ ָָר ָָׁשה‪:‬‬ ‫ֶֶׁשל ָּכָ ל ְְּתׁשּוָבָ ה ִִּת ְְמ ָָצא ִִמָּלָ ה ַַה ִ‬ ‫שליח?‬ ‫את עצמינו שהקדשנו בסך הכל כעשר שעות! להבנת פרשת בראשית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הרי יצחק היה גדול והיה בעצמו צריך לעשות שליח‪ ,‬ובהכרח שיצחק‬ ‫א‪ָָ .‬מה ַַה ֵֵּפרּוׁש ִ'ִּפִּנִ ִיִתי ַַה ַַּבִיִ ת'?‬ ‫עשה את אביו אברהם שליח לקדש לו אשה‪ ,‬ואברהם העביר השליחות‬ ‫הסיפוק היה בלתי ניתן לתיאור‪ .‬הרי אני כבן חמישים שנה‪ ,‬והנה לא יאומן כי יסופר‪,‬‬ ‫לראשונה בחיי‪ ,‬הבנתי את הפרשה הראשונה בתורה – פרשת בראשית בהבנה נכונה!‬ ‫ב‪ָָ .‬מה ִִס ֵֵּפר ָָה ֶֶע ֶֶבד ְלְ ִיִ ְְצ ָָחק?‬ ‫לאליעזר‪ ,‬וקשה לדעת הפוסקים שבקידושין אין שליח עושה שליח‪ ,‬איך‬ ‫אין לי אלא להתפלל אל ה' שאזכה להמשיך כך בכל פרשיות התורה ללמוד להבין‬ ‫עשה אברהם שליח את אליעזר?‬ ‫ולהשכיל בעומק ההבנה‪.‬‬ ‫ג‪ָ'ָ .‬אֹנִֹכִ י ַַּב ֶֶּד ֶֶרְך ָנָ ַַחִנִ י ה'' – ְּבְ ֵֵאיֶזֶ ה ֶֶּד ֶֶרְך?‬ ‫אברהם ישעיהו ד‪ .‬כולל הליכות משה בני ברק‬ ‫ֹלִקים ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק?‬ ‫ד‪ְּ .‬בְ ֵֵאיזֹו ְּבְ ָָרָכָ ה ֵֵּב ֵֵרְך ֱֱא ִ‬ ‫יֹו ְְֹד ִִעים ֶֶאת ַַה ּּתֹו ָָֹרה בקיאות בחמשה‬ ‫חומשי תורה‬ ‫באתי בגלל '‪ 10‬דקות'‪ .‬נשארתי 'בשביל הנשמה שלך'‪...‬‬ ‫ה‪ְ' .‬וְ ִנִ ִִּק ָיָת ִִמ ְְּׁש� ֻֻב ָָע ִִתי' – ָּוָמה ַַּת ֲֲע ֶֶׂשה ָָאז?‬ ‫ּיֹוֵצא ָָה ֶֶעֶבֶ ד ְּכְ ֵלֵ י ֶכֶ ֶֶסף‪.‬‬ ‫‪ .1‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית כד‪ ,‬נג) ַוַ ֵ‬ ‫ראיתי את הפרסום שלכם '‪ 10‬דקות בשביל הנשמה שלך' ואמרתי לעצמי‪ ,‬נו‪ ,‬אחרי‬ ‫ו‪ְ .‬לְ ִִפי ַַה ֵֵּפרּוׁש ְְּב�ְ ַַר�ַ ִִִׁש� "י‪ַַ ,‬מהּו 'ַוַ ָּיָ ָָקם ְְׂש ֵֵדה ֶֶע ְְפרֹון'?‬ ‫היכן עוד נזכר בחמשה חומשי תורה 'ְּכְ ֵלֵ י ֶכֶ ֶֶסף'?‬ ‫כמה שנים שהם מפרסמים‪ ,‬בוא נראה‪ ...‬סך הכל ‪ 10‬דקות ''הם מבקשים''‪ ...‬החלטתי‬ ‫‪ .2‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית כג‪ ,‬ח) ְְׁש ָָמעּוִנִ י ִּוִפְגְ עּו ִלִ י ְּבְ ֶֶע ְְפרֹון ֶּבֶ ן ֹצ ַַֹחר‪.‬‬ ‫לקפוץ למים‪ ,‬ומה אומר לכם‪ 10 ...‬דקות זה לא לקח‪ .‬הרבה יותר מכפול ומשולש‪...‬‬ ‫היכן עוד מצאנו בחמשה חומשי תורה אדם שנקרא בשם 'ֹצ ַַֹחר'?‬ ‫בתחילה כעסתי על הפרסום וה''תרמית'' שלכם‪ ...‬אבל אחרי שראיתי שאני נמשך‬ ‫ַמ ִהי ַה ִּמּלָ ה?‬ ‫‪ .3‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית כה‪ ,‬טז) ֵֵאֶּלֶ ה ֵֵהם ְּבְ ֵנֵ י ִיִ ְְׁש ָָמ ֵֵעאל ְוְ ֵֵאֶּלֶ ה‬ ‫שוב‪ ,‬יום אחרי יום ללימוד מתוק זה‪ ,‬ואני מיוזמתי תר אחר עוד מפרשים ועוד‬ ‫ְְׁשֹמ ָָֹתם ְּבְ ַַח ְְצ ֵֵר ֶיֶהם ּוְבְ ִִטיֹר ָָֹתם‪.‬‬ ‫הסברים בעומק העיון‪ ,‬שמתי לב לפתע שהחלק של ''בשביל הנשמה'' אכן אמת ויציב‬ ‫היכן עוד בחמשה חומשי תורה מצאנו את הביטוי ִ'ִטיֹר ָָֹתם'?‬ ‫ונכון‪ ,‬וממילא כבר לא היה אכפת לי אם זה ‪ 10‬דקות או שעה כי אני‪ ,‬וגם הנשמה שלי‪,‬‬ ‫‪ .4‬בפרשת השבוע אנו מוצאים אדם שהיו לו רק שני בנים‪ ,‬והתורה כותבת‬ ‫נהנים מכל רגע‪ .‬אז תודה לכם מעומק לב ונשמה!‬ ‫את שמות שני בניו‪.‬‬ ‫חנוך ה‪ .‬קרית ספר‬ ‫היכן עוד מוצאים אנו שוב באחת הפרשיות בחמשה חומשי תורה‪ ,‬עוד אדם‬ ‫ׁשּומים ִּבלְ ַבד)‬ ‫'ּתֹורה ֶׁש ִּבכְ ָתב' (לָ ְר ִ‬ ‫ֶאת ַה ִּפ ְתרֹון יֵ ׁש לְ ָהזִ ין ּבְ ַמ ֲע ֶרכֶ ת ָ‬ ‫אחר שגם היו לו רק שני בנים‪ ,‬וגם הוא קרא לשני בניו באותם שמות ממש!‬ ‫שמות הזוכים בהגרלות‬ ‫בפרשת נח‬ ‫בזכות התורה‬ ‫ּפֹות ִרים‬ ‫נֹוׂשא ְּפ ָר ִסים יִ ְק ֵרי ֵע ֶרְך‪ ,‬לַ ְ‬‫ִׂשימּו לֵ ב ‪ִ -‬מבְ ָצע ְמיֻ ָחד וְ ֵ‬ ‫ֶאת ַה ִח ָידה יַ ַחד ִעם ּבְ נֵ י ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ּבְ ֻׁשלְ ַחן ַה ַּשׁ ָּבת!‬ ‫שאלות בפרשת‬ ‫השבוע‬ ‫ְְמ ֻֻחָּד�ָ ִִדים‬ ‫זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות‬ ‫א‪ .‬מה פירוש הביטוי 'לפצח אגוזים'?‬ ‫סיכום יומי ‪ :₪ 200 -‬הרב יוסף פרל ‪ -‬בני ברק | הרב ישראל אשר שיינברגר ‪ -‬ירושלים | הרב‬ ‫פתרון קטן היודע פרשת לך לך ‪ -‬כדרלעמר‬ ‫ב‪ .‬האם אפשר לנפץ יין בלי לנפץ את הבקבוק?‬ ‫יוסף זיגלבוים ‪ -‬בית שמש‪ ,‬סאטמר | הרב פנחס מנחם שפירא ‪ -‬בני ברק‪ ,‬גור | הרב משה‬ ‫ג‪ .‬מה אפשר לעשות עם תפילין חוץ מלהניח אותם?‬ ‫גולומב ‪ -‬גבעת זאב‪ ,‬כולל ש"ס | הרב אהרן בטלמן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬בית שמואל | הבה"ח יוסף‬ ‫הירשמן ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬טל תורה | הרב אלחנן גולד ‪ -‬בני ברק‪ ,‬נחלת משה | הרב נועם וויספר‬ ‫‪ -‬שוהם | הרב אליעזר בראון ‪ -‬נוף הגליל‪ ,‬אהל תמר | הרב יעקב סרוסי ‪ -‬אופקים‪ ,‬נחלת משה‬ ‫| הרב משה אלנר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬עוז לעמו | הרב אריה ישראלזון ‪ -‬בני ברק‪ ,‬אור המאיר | הרב‬ ‫צבי אייזנבך ‪ -‬ירושלים‪ ,‬זכרון אהרון לייב | הבה"ח גבריאל יוסף גרינפלד ‪ -‬אלעד‪ ,‬ויזניץ | הרב‬ ‫החקירה השנית‪:‬‬ ‫נפקא‪-‬מינא‪:‬‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫פתרונות‬ ‫יהודה ברוכמן ‪ -‬בני ברק‪ ,‬נחלת משה | הרב מאיר טורצין ‪ -‬בני ברק‪ ,‬משכן גבריאל | הרב יוסף‬ ‫א‪ .‬האם פקע חיוב האב כשהגדיל הבן‪ :‬במנחת חינוך (מצוה ב) בזה כמה‬ ‫משיב כהלכה‬ ‫יעקב וינברגר ‪ -‬בית שמש‪ ,‬ויזניץ | הרב דוד רבינוביץ ‪ -‬ירושלים‪ ,‬הר נוף | הבה"ח יהודה שוכמן‬ ‫נפק"מ‪ :‬א‪ .‬אם הבן רוצה למול עצמו כשהגדיל‪ ,‬והאב גם רוצה למול‬ ‫‪ -‬ירושלים‪ ,‬בית מדרש עליון | הרב דוד בודה ‪ -‬בני ברק‪ ,‬זכרון משה | הרב דוד ברוק ‪ -‬בני ברק‬ ‫בנו‪ ,‬מי עדיף שימול עצמו‪ ,‬לשיטת הש"ך (חו"מ סי' שפ"ב) שאסור‬ ‫תמצית חלק נבחר מתשובות אלפי הלומדים למדור 'חקור דבר' – פרשת‬ ‫| הרב יחיאל קניג ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬בית שמואל | הבה"ח יהודה כהן ‪ -‬בני ברק‪ ,‬גאון יעקב | הרב‬ ‫לכבד אחר‪ .‬ב‪ .‬אם קדם אחד מהם ועשה המצוה‪ ,‬האב או הבן‪ ,‬אם צריך‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫אוריאל סרדניוף ‪ -‬עמנואל‪ ,‬מגן אברהם | הרב אריאל יוסף פריימן ‪ -‬רבבה | הבה"ח אלעזר מנחם‬ ‫החקירה‪ :‬חיוב המילה על הבן או על האב?‬ ‫אמזלג ‪ -‬בני ברק‪ ,‬כנסת יצחק‪-‬קרית ספר | הרב אפרים פלדמן ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬צאנז | הבה"ח‬ ‫לתת לשני‪ ,‬עשרה זהובים‪ .‬ג‪ .‬אם האב מברך ברכת 'להכניסו' במילת בנו‬ ‫נתן דוב עהרנרייך ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬קרלין סטולין | הרב יחיאל הלל שכטר ‪ -‬מודיעין עילית |‬ ‫הגדול‪ .‬ד‪ .‬כשאי אפשר למולו בלי שכר‪ ,‬אם האב חייב להוציא ממון‪.‬‬ ‫בפרשת לך‪-‬לך נאמר (יז‪ ,‬יב) ּוֶבֶ ן ְְׁשֹמַֹנַת ָיָ ִִמים ִיִ ּמֹול ָלָ ֶכֶ ם ָּכָ ל ָזָ ָכָ ר‪ .‬ויש לחקור‬ ‫הבה"ח אברהם ליפשיץ ‪ -‬בית שמש‪ ,‬באיאן | הרב מנחם מנדל רוזמן ‪ -‬בני ברק | הבה"ח מנחם‬ ‫ב‪ .‬כן יהיה בזה נפק"מ אם כופין את האב למול בנו הגדול‪.‬‬ ‫שתי חקירות בגדר חיוב האב למול את בנו‪:‬‬ ‫מנדל שלזינגר ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬תולדות אברהם יצחק | הרב יהודה אדלשטיין ‪ -‬ירושלים | הבה"ח‬ ‫א‪ .‬האם עיקר החיוב במילת בנו הקטן הוא רק על האב‪ ,‬או שמא‪ ,‬גם‬ ‫יוסף לשינסקי ‪ -‬ירושלים | מבחן שבועי ‪:₪ 500‬הרב ראובן ברדס ‪ -‬אלעד‪ ,‬עופר איילים | הרב‬ ‫ראיות והוכחות‪:‬‬ ‫יעקב מאיר לוי ‪ -‬אשדוד‪ ,‬בעלזא | הרב אליהו כהן ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬תורת משה אהרון | הרב‬ ‫א‪ .‬במנחת חינוך (מצוה ב) הוכיח מלשון ספר החינוך שהאב מחויב 'מילת‬ ‫בתינוק בן שמונה ימים עיקר החיוב מוטל על הבן‪ ,‬אלא שמאחר והוא‬ ‫אברהם רשד ‪ -‬טבריה‪ ,‬אהבת תורה | הרב חיים הרשלר ‪ -‬בית שמש‪ ,‬שיח יצחק | יודעים את‬ ‫בניו הקטנים' שאינו חייב במילת בנו הגדול‪.‬‬ ‫קטן ואינו יכול למול עצמו [וגם עדיין אינו חייב במצוות]‪ ,‬אזי האב מל‬ ‫התורה ‪ :₪ 150 -‬הרב נתנאל קיבריט ‪ -‬טבריה‪ ,‬תפארת טבריה | הרב יוסף יודלביץ ‪ -‬מודיעין‬ ‫אותו במקומו‪ ,‬אבל עיקר החיוב על הבן?‬ ‫עילית | 'להתבונן' ‪ :₪ 100 -‬הרב נפתלי ויירניק ‪ -‬אשדוד | הבה"ח שמואל סירוקה ‪ -‬מודיעין‬ ‫ב‪ .‬עוד כתב המנ"ח‪ ,‬כיון שמקור אב מצווה על בנו הוא מאברהם שמל את‬ ‫עילית‪ ,‬ביאלא | הרב יעקב מילר ‪ -‬אשדוד | חקור דבר ‪ :₪ 200 -‬הרב יצחק לוי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬בית‬ ‫יצחק בקטנותו‪ ,‬אפשר דבגדלותו אין חיוב לאב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר האב לא מל את בנו בקטנותו‪ ,‬שהבן צריך למול עצמו בגדלותו‬ ‫ועד לחכמים | הרב משה מאיר אלון ‪ -‬אלעד‪ ,‬חכמת שלמה | מחודדים ‪ :₪ 50 -‬הרב יעקב מילר‬ ‫ג‪ .‬שוב כתב המנ"ח להוכיח מלשון הגמרא שהאב חייב 'למול ולפדות‬ ‫(קידושין כט‪ ,‬א)‪ ,‬האם החיוב כעת מוטל רק על הבן ופקע חיוב האב‪ ,‬או‬ ‫‪ -‬בני ברק | הרב אליהו לוי ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬אהלי שם | הרב יואל חיימזון ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬כולל‬ ‫ולהשיאו אשה' וכו'‪ ,‬שהחייב למול הוא גם בגדלותו כמו להשיאו אשה‪.‬‬ ‫שמא גם בגדלותו חייב אביו למולו?‬ ‫קדשים | הרב אברהם גולינסקי ‪ -‬בית שמש | פשט ע"פ אונקלוס ורש"י‪ :‬הרב בן ציון אליעזר‬ ‫החקירה הראשונה‪:‬‬ ‫לובצקי ‪ -‬בית שמש | הרב יחיאל סנקביץ ‪ -‬ערד‪ ,‬נר שמחה | הרב שמואל גרמן ‪ -‬בני ברק‪,‬‏דעת‬ ‫ד‪ .‬עוד הביא שם מדברי הרמב"ם שרק מילת בניו הקטנים מעכבת אותו‬ ‫תבונות | נבחנים קבועים ‪ :₪ 100 -‬הרב מאיר חיים איטח ‪ -‬בני ברק‪ ,‬משכנות יוסף | הרב יונה‬ ‫מאכילת פסחים‪ ,‬שאין האב מחויב במילת בנו גדול‪.‬‬ ‫נפקא‪-‬מינא‪:‬‬ ‫לוזון ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬אוהל פנחס | הרב אהרון גרודזינסקי ‪ -‬עפולה‪ ,‬היכל אברהם | הבה"ח אלחנן‬ ‫ה‪ .‬יש שכתבו להוכיח ממה שכתבו המפרשים שאברהם מל ישמעאל ואחר‬ ‫א‪ .‬האם החיוב על הבן או האב‪ :‬בכלי חמדה (לך לך) כתב נפק"מ בתינוק‬ ‫יאיר כהן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אור אלחנן | הרב יצחק ברלין ‪ -‬קריית אתא‪ ,‬כתר תורה‬ ‫שוטה או סומא הפטור מהמצוות‪ ,‬שאם החיוב על האב‪ ,‬יש למול בן‬ ‫כך מל את עצמו‪ ,‬ואם אין חיוב לאב למול בנו הגדול היה צריך להקדים‬ ‫זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים‬ ‫מילת עצמו שהוא מחויב בה‪ ,‬אלא מוכח לכאורה שגם בבן גדול לא‬ ‫כזה‪ ,‬ואם חיוב האב נובע מחיוב הבן‪ ,‬יהיה פטור‪.‬‬ ‫סיכום יומי ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים אשר יעקבזון ‪ -‬ירושלים | יניק וחכים דוד אלקובי ‪ -‬בני ברק |‬ ‫פקע חיוב האב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בקהילות יעקב (קידושין סי' לב) כתב דנפק"מ אם מילה הוי מצות עשה‬ ‫הבה"ח אליעזר חיים קולבר ‪ -‬בני ברק‪ ,‬פרדס כץ | הבה"ח יצחק עקשטיין ‪ -‬בני ברק‪ ,‬בית פנחס‬ ‫שהזמן גרמא לגבי האב‪ ,‬דאם כל חיוב האב נובע מחיוב הבן‪ ,‬אבל אין‬ ‫| הבה"ח נפתלי צבי הלברשטאם ‪ -‬בני ברק‪ ,‬סאטמאר | יניק וחכים שמעון שלום רוזן ‪ -‬ביתר‬ ‫יודעים את התורה‬ ‫היום עצמו גורם חיוב לאב‪ ,‬אין זה נחשב כלפי האב כמ"ע שהז"ג‪.‬‬ ‫עילית‪ ,‬אור עולם | יניק וחכים ישראל מאיר לשינסקי ‪ -‬בני ברק‪ ,‬תשב"ר | יניק וחכים יחיאל‬ ‫וינברג ‪ -‬אלומה‪ ,‬ברכת אברהם | הבה"ח נחום פרוש ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬באיאן | הבה"ח שמואל‬ ‫היכן עוד נזכר בתורה‪:‬‬ ‫ראיות והוכחות‪:‬‬ ‫אהרון כהן ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬שערי דעה | יניק וחכים אברהם אביש נויפלד ‪ -‬ירושלים‪ ,‬דושינסקי‬ ‫'ְׁש ַַמע‬ ‫א‪ .1 .‬הלשון ָ'ָׁש ַַמע ה''? ‪ .2‬הלשון 'ְוְ ֹלא ָָׁש ַַמע ה''? ‪ .3‬לשון תפילה ְ‬ ‫א‪ .‬בריב"ש סי' קל"א כתב שמלשון הברכה שמברך האב 'להכניסו' [ולא‬ ‫| הבה"ח אברהם ברנדויין ‪ -‬אשדוד‪ ,‬ביאלא | הבה"ח אברהם ביבאס ‪ -‬בית שמש‪ ,‬דרכי יושר |‬ ‫ֹאֶמר ִּכִ י ָָׁש ַַמע ה' ִּכִ י ְְׂשנ ָּוָאה ָָאֹנִֹכִ י‪.2 | .‬‬ ‫ה'!'? | ‪ .1‬בראשית כט‪ ,‬לג‪ַ :‬וַ ֹּת ֶ‬ ‫'על המילה']‪ ,‬מכח שהחיוב הוא על האב‪.‬‬ ‫הבה"ח מאיר גרוס ‪ -‬אשדוד‪ ,‬בעלזא | יניק וחכים אהרן יהושע וויץ ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬אור עולם |‬ ‫דברים א‪ ,‬מה‪ַ :‬וַ ָָּת ֻֻׁשבּו ַוַ ִִּתְבְ ּכּו ִלִ ְְפֵנֵי ה' ְוְ ֹלא ָָׁש ַַמע ה' ְּבְ ֹקְֹלְ ֶכֶ ם‪ .3 | .‬דברים‬ ‫הבה"ח שלמה וינברג ‪ -‬ירושלים‪ ,‬בית אברהם | הבה"ח יעקב אנקוה ‪ -‬אלעד‪ ,‬תורת חסד | יניק‬ ‫ב‪ .‬יש להוכיח שהחיוב על הבן‪ ,‬ממה שדנו בגמרא יבמות (עא‪ ,‬ב) אם יש‬ ‫וחכים נתנאל לביא ‪ -‬בני ברק‪ ,‬שתילי זיתים | הבה"ח נתנאל לוי ‪ -‬בני ברק‪ ,‬דרך התורה | יניק‬ ‫ֹאַמר ְְׁש ַַמע ה' קֹול ְיְ ה ָּוָדה‪.‬‬ ‫לג‪ ,‬ז‪ַ :‬וַ ֹּי ַ‬ ‫למול באופן שיש סכנה לבן‪ ,‬והנה אם אין המצוה על הבן‪ ,‬מה ההוא‪-‬‬ ‫וחכים יעקב הרצל ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬מאה שערים | הבה"ח רפאל סרולוביץ ‪ -‬בני ברק‪ ,‬ערלוי |‬ ‫ֶנֶֶׁשר ָיָ ִִעיר ִִקּנֹו ַַעל ּגֹוָזָ ָלָ יו ְיְ ַַר ֵֵחף‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המושג 'גֹוָזָ ל'? | דברים לב‪ ,‬יא‪ְּ :‬כְ ֶ‬ ‫אמינא שיסכן האב את הבן עבור מצוות דידיה‪ ,‬אלא מוכח שגם לבן‬ ‫מבחן שבועי ‪ :₪ 100 -‬הבה"ח יעקב רובינפיין ‪ -‬בית שמש‪ ,‬בית יוסף חיים | הבה"ח מרדכי‬ ‫ג‪ .‬המושג 'לפיד'? | שמות כ‪ ,‬טו‪ְ :‬וְ ָכָ ל ָָה ָָעם ֹר ִִֹאים ֶֶאת ַַהּקֹוֹלת ְוְ ֶֶאת ַַהַּלַ ִִּפ ִיִדם‪.‬‬ ‫עצמו יש מצוה‪ ,‬ולכן יש לדון אם הבן צריך לסכן עצמו עבור מצוה שלו‪.‬‬ ‫צבי מינצברג ‪ -‬בית שמש‪ ,‬אור המאיר | הבה"ח יוסף ויספיש ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬נצח התורה |‬ ‫יודעים את התורה ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים יהודה יואל פרנקל ‪ -‬עפולה‪ ,‬ישועות משה | יניק וחכים‬ ‫ג‪ .‬לשון הכתוב הוא 'ובן שמונת ימים ימול לכם'‪ ,‬וברש"י (יז‪ ,‬יא) כתב שהוא‬ ‫שלמה פייגלסון ‪ -‬ירושלים‪ ,‬תורת העמק | מחודדים ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים ארי קורנבליט ‪ -‬ביתר‬ ‫מחודדים‬ ‫לשון 'יתפעל' דהיינו שיהיה נימול על ידי אחר‪ ,‬ולפי"ז החיוב רק על‬ ‫עילית‪ ,‬מאה שערים | יניק וחכים ברוך מאסקאוויטש ‪ -‬בית שמש‪ ,‬בעלזא | קטן היודע ‪50 -‬‬ ‫א‪ .‬מי רצה לעוף ולקפוץ? | שמאבר ‪ -‬רש"י יד‪ ,‬ב‪ :‬שמאבר – שם אבר לעוף‬ ‫האב‪ ,‬אולם בתרגום יש שגרסו "יגזר" ויש שגרסו "יתגזר"‪ ,‬ואולי לפי‬ ‫‪ :₪‬יניק וחכים ישעיהו אריה אלדד ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חוות דעת | יניק וחכים דוד לנג ‪ -‬מודיעין עילית‪,‬‬ ‫הגירסא 'יגזר' החיוב הוא על הבן‪.‬‬ ‫תפארת שלום | יניק וחכים יעקב ישראל קליין ‪ -‬ירושלים‪ ,‬בית אשר | קטן היודע ‪ -‬מבצע שולחן‬ ‫ולקפוץ ולמרוד בהקב"ה‪.‬‬ ‫שבת ‪ :₪ 50 -‬הבה"ח ניסן אהרן אלדד ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אור שמואל | הבה"ח אלחנן גבאי ‪ -‬בני ברק‪,‬‬ ‫ב‪ .‬ומי יצא מחוץ לחלל העולם? | אברהם – רש"י טו‪ ,‬ה‪ :‬ויוצא אותו החוצה‬ ‫ד‪ .‬באבני נזר (יו"ד סי' שלט) כתב להוכיח שהחיוב הוא על הבן מלשון‬ ‫עטרת בנימין | הבה"ח ברוך שטיין ‪ -‬אשדוד‪ ,‬צמח צדיק | יניק וחכים בן ציון פלימן ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים‪.‬‬ ‫המדרש 'יצחק חנכה לשמונה'‪.‬‬ ‫חכמת שלמה‬ ‫ה‪ .‬יש שכתבו שיש שתי מצוות‪ ,‬מצוה אחת מיוחדת המוטלת רק על האב‪,‬‬ ‫ג‪ .‬ומי נמשל לעוף הפורח על הנבלות? | דוד המלך ‪ -‬בראשית טו‪ ,‬יא‪ :‬וירד‬ ‫העיט וגו'‪ ,‬וברש"י‪ :‬הוא עוף על שם שהוא עט ושואף וכו' וישב וכו' רמז‬ ‫ועוד חיוב המוטל על הבן‪ ,‬ומצוה זו מוטלת על בית דין ועל כל אחד‬ ‫לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב'‪:‬‬ ‫שיבוא דוד בן ישי לכלותם וכו'‪.‬‬ ‫מישראל‪.‬‬ ‫‪02-500-2018‬‬ ‫ד‪ .‬ומי הם שנמשלו לעננים הפורחים וָכָ לים? | בני עשיו‪ ,‬בראשית יז‪ ,‬כ‪:‬‬ ‫ו‪ .‬בחידושי רבי ברוך בער (יבמות עמוד קמב) כתב ש'מעשה המילה' הוא‬ ‫שנים עשר נשיאים‪ ,‬וברש"י‪ :‬כעננים יכלו‪ ,‬כמו נשיאים ורוח‪.‬‬ ‫חיוב לאב‪ ,‬וה'תוצאה' להיות נימול‪ ,‬זה חיוב על הבן‪.‬‬ ‫ֶׁשָּלֶָכֶם‬ ‫ַּׁשָּבָת ֶ‬ ‫ַה ַ‬‫ֻׁשְלְַחַן ַ‬ ‫ַהְפְכּו ֶאֶת ֻ‬ ‫ַּת ַ‬ ‫ַ‬ ‫מארה"ב‪ | 1518-9881-351 :‬מאנגליה‪4433-0613-0131 :‬‬ ‫מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות‬ ‫וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי‬ ‫ְׁשַּכַַחַת!‬ ‫ַלֲַחֲָוָָי ָה ִִּבְלְִּתִי ִנ ִ ְ‬ ‫לפניות‪ ,‬תגובות והערות‪ts025002018@gmail.com :‬‬ ‫ָׁשבּו ַַע‬ ‫ַַהְג ְָרָ ָלָה ְמְֻי ֻ ֶֶחֶדֶת ִעִם ‪ 4‬זֹוִכִים ְְּבָכָל ָ‬ ‫ָקָ ָטָן ַַהּיֹו ֵֵד ַַע ‪ִ -‬חִידֹון ְ‬ ‫ְׁשבּוִעִי ְמְַא ְְתֵּג ֵר ַַהּדֹוֵרֵ ׁש‬ ‫ָָחָדָׁש!‬ ‫ַּׁשָּבָת!‬ ‫ֻׁשְלְַחַן ַַה ַ‬ ‫ְׁש ָָּפָחָה ְְּב ֻ‬ ‫ַלַּפֹוְתְִרִ ים ֶאֶת ַַהִחִידֹון ִעִם ְְּבֵנֵי ַַה ִִּמ ְ‬ ‫ָּׁשבּו ַַע ּו ֵֵפרּוׁש ַרַ ִׁשִ"י‬ ‫ֶיֶַדַע ִנ ְִרְ ָחָב ְְּבָפָָרָ ַׁשַת ַַה ָ‬