תורה שבכתב · Torha Shebechtav — חיי שרה (2026-11-02)

בסייעתא דשמיא
יו"ל ע"י קרן תרי"ג לזיכוי הרבים
לטובת נשמת הרבני הנגיד הנכבד
הפצת ועידוד לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י
הרה"ח ר' אריה (לייבל)
בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל גיליון קמ"ג (שנה ד') | מרחשוון תשפ"ז פרשת חיי שרה
פרשת בראשית
עונג שבת בעומק
פירוש רש"י ְל ִה ְתעֲ ֵמק ְּב ַתעֲ נוּגִ ים ְוְָׂש ָָרה • ְּבְ ֵנֵי ְְקט ָּוָרה ְוְ ִי ְְִׁש ָָמ ֵֵעאל
ִנִ ּש ֵּוֵאי ִי ְְִצ ָָחק • ְְקב ַּוַרת ַַאְבְ ָָר ָָהם ָ
'אלך' – בניחותא או בתקיפות? מבט תוכן
ְּבְ ִִסּיּום ָָּפ ָָר ַַׁשת ַוַ ֵּיֵ ָָרא ָלָ ַַמ ְְדנּו ַַעל ָָּפ ָָר ַַׁשת ָָה ֲֲע ֵֵק ָָדהְּ ,וְת ִִחַּלַ ת ָָּפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו
ֹאֶמר ֵֵאֵלֵ ְך
ֹאְמרּו ֵֵאֶלֶ ָיָה ֲֲה ֵֵתְלְ ִכִ י ִִעם ָָה ִִאיׁש ַַהֶּזֶ ה ַוַ ֹּת ֶ
ַוַ ִּי ְְִק ְְראּו ְלְ ִִרְבְ ָָקה ַוַ ֹּי ְ צאצאי הגר -קטורה ָּׁש ְְמ ָָעה ֶֶׁשְּבְ ָנָ ּה ִּכִ ְְמ ַַעט ִנִ ְְׁש ַַחט,
עֹוֶס ֶֶקת ִּבִ ְְפ ִִט ַיַרת ָָׂש ָָרה ִִא ֵֵּמנּו ְלְ ַַא ַַחר ֶֶׁש ָ � ֶ
(בראשית כד ,נח) בני ישמעאל בן הגר (כשנישאה לראשונה לאברהם):
עֹוֶס ֶֶקת ְּבְ ָָפ ָָר ַַׁשת ִזִ ּוּוגֹו
בּוָר ָָתּה ִּבִ ְְמ ָָע ַַרת ַַה ַַּמְכְ ֵֵּפָלָ הֶֶ .מ ְְרַּכַ ז ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ֶ
ְוְ ֵֵס ֶֶדר ְְק ָ
רש"יַ :וַֹּת� ֹאֶמֶ ר ֵאֵ ֵל ְְֵך ֵ -מֵ ַַעְצְ ִִמיְ ,וְ ַאַ ף ִִאם ֵאֵ יְנְ ֶכֶ ם רֹוֹ ִצִ ים. ד .מבשם ג .אדבאל ב .קדר א .נביות הבכור
עֹוֶס ֶֶקת ְּבְ ַַא ֲֲח ִִרית ָיָ ָָמיו ֶֶׁשל ַַאְבְ ָָר ָָהם ֶֶׁשל ִיִ ְְצ ָָחק ְוְ ִִרְבְ ָָקהְ ,וְ סֹוף ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ֶ
דברי רש"י אלו צריכים ביאור ,כי מנין לנו שהיא ענתה כנגדם ח .חדד ז .משא ו .דומה ה .משמע ָָאִבִ ינּו ּוְבְ תֹוְלְ דֹות ִיִ ְְׁש ָָמ ֵֵעאל.
רֹוִצים', בצורה נחרצת ותקיפה ֵ'ֵאֵלֵ ְך ֵֵמ ַַע ְְצ ִִמי ְוְ ַַאף ִִאם ֵֵאיְנְ ֶכֶ ם ִ
הלא בפסוק נאמר רק שהיא אמרה ֵ'ֵאֵלֵ ְך' ,ואולי אמרה זאת
יב .קדמה יא .נפיש י .יטור ט .תימא נושאים
בלשון רכה שהיא תלך בהסכמתם. בני קטורה (היא הגר שנישאה בשנית לאברהם):
ִִמ ַיַתת ָָׂש ָָרה | ְְקִנִ ַּיַ ת ְְמ ָָע ַַרת ַַה ַַּמְכְ ֵֵּפָלָ ה | ְְׁשִלִ ַיַחת ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר ְלְ ָָח ָָרן | ְְּת ִִפָּלָ ה
אמנם על שאלה זו כבר תירצו הרא"ם והמהר"ל בגור אריה, ּׂשּׂוֵאי ִיִ ְְצ ָָחק
ָּׂש ֶֶדה | ִנִ ֵ ּוַבַ ָָּק ַַׁשת ִִס ָיָמִנִ ים ִלִ ְְמ ִִצ ַיַאת ִִרְבְ ָָקה | ִיִ ְְצ ָָחק ִִמ ְְת ַַּפֵּלֵ ל ַּבַ ָ �
ׁשּוַח
ַ ישבק מדין מדן יקשן זמרן
שרש"י דקדק כן ממה שרבקה לא ענתה על השאלה בפשטות: ּלּוָחם | ֲֲחֻלֻ ַַּקת ַַאְבְ ָָר ָָהם טּוָרה ְוְ ִִׁש ָ טּוָרה | ְּבְ ֵנֵ י ְְק ָ
ּׂשּׂוֵאי ַַאְבְ ָָר ָָהם ְּוְק ָ
ְוְ ִִרְבְ ָָקה | ִנִ ֵ
'כן' ,או 'הן' ,אלא הדגישה ואמרה ֵ'ֵאֵלֵ ְך' ,שמשמעות הלשון בּוָרתֹו | ּתֹוְלְ דֹות ִיִ ְְׁש ָָמ ֵֵעאל. ַַמ ָָּתנֹות ְלְ ָבָ ָנָ יו | ִִמ ַיַתת ַַאְבְ ָָר ָָהם ְּוְק ָ
אלדעה אבידע חנוך ֵֵעפר עיפה דדן שבא
מורה שהיא התכוונה לומר :אני אלך בכל מקרה ,ברצונכם או זמן
שלא ברצונכם. צאצאי 'דדן' שהיו ראשי אומות הנקראים:
קּוָפה ַּבַ ת ָָׁ 86שָנָ הְְּ ,ת ִִחָּלָ ָָתּהְְּ :פ ִִט ַיַרת ָָׂש ָָרה ָָּפ ָָר ַַׁשת ַַחֵּיֵ י ָָׂש ָָרה ַַמ ִִּק ָיָפה ְְּת ָ
אלא שעדיין עלינו להבין – כפי ששואל רבינו הט"ז ב'דברי לאומים לטושים אשורים ְּכְ ֶֶׁש ִִהיא ַּבַ ת ָָׁ 127שָנָ ה ְוְ ַַאְבְ ָָר ָָהם ֶּבֶ ן ַּ .137בַ ֶֶה ְְמ ֵֵׁשְךַּ ,כַ ֲֲעֹבֹר ָָׁ 3שִנִ יםַּ ,כַ ֲֲא ֶֶׁשר
דוד' – מדוע עלה בדעתה של רבקה שהם אינם רוצים שהיא
ּׂשּׂוֵאי ַַאְבְ ָָר ָָהם
ּׂשּׂוֵאי ִיִ ְְצ ָָחק ְוְ ִִרְבְ ָָקהְ ,וְ ִנִ ֵ
ַַאְבְ ָָר ָָהם ֶּבֶ ן ָָׁ 140שָנָ הָָּ :פ ָָר ַַׁשת ִנִ ֵ
תלך ,עד שהוצרכה להבהיר ולומר ֵ'ֵאֵלֵ ְך ֵֵמ ַַע ְְצ ִִמי ְוְ ַַאף ִִאם ֵֵאיְנְ ֶכֶ ם
רֹוִצים'? ִ טּוָרהְ .לְ ַַא ַַחר ִִמֵּכֵ ןַּ ,כַ ֲֲעֹבֹר ָָׁ 35שָנָ הְְּ :פ ִִט ַיַרת ַַאְבְ ָָר ָָהם ְּכְ ֶֶׁשהּוא ֶּבֶ ן ָָׁ 175שָנָ הּ .וְלְ ִִסּיּוםַּ ,כַ ֲֲעֹבֹר ָָׁ 48שָנָ הִִ :מ ַיַתת ִיִ ְְׁש ָָמ ֵֵעאל ֶּבֶ ן .137 ְּוְק ָ
מאיר רבינו ה'דברי דוד' את הפסוק באור יקרות ומבאר :רבקה מקום
דקדקה בלשונם שאמרו לה ֲ'ֲה ֵֵתְלְ ִכִ י ִִעם ָָה ִִאיׁש ַַהֶּזֶ ה' ,ולא בּוַרת ָָׂש ָָרהִִ .מ ָָּׁש�ם הּוא ָָׁשַלַ ח ֶֶאת ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר ֶֶאל ָָח ָָרן ָלָ ַַק ַַחת ֶֶאת ִִרְבְ ָָקה לֹוְמ ִִדים ַַעל ִּבִ ַיַאת ַַאְבְ ָָר ָָהם ִִמְּבְ ֵֵאר ֶֶׁשַבַ ע ֶֶאל ֶֶחְבְ רֹון ִלִ ְְק ַ ִּבִ ְְת ִִחַּלַ ת ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ָָאנּו ְ
סיימו את השאלה במילים ִ'ִאם ֹלא' ,כמו שהרגילות בפסוק ּגֹוֵרר ִיִ ְְצ ָָחק ַּגַ ם ְלְ ַַא ַַחר ְְּפ ִִט ַיַרת ַַאְבְ ָָר ָָהםְ .וְ ִִאּלּו ְּבְ ֵנֵ י ִיִ ְְׁש ָָמ ֵֵעאל
רֹוִאי ֲֲא ֶֶׁשר ְּבְ ֶֶא ֶֶרץ ַַהֶּנֶ ֶגֶ בָָׁ ,שם ִִה ְְת ֵ
מֹוְצ ִִאים ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק ִּבִ ְבְ ֵֵאר ַלַ ַַחי ִ
ְלְ ִִא ָָּׁש�הַּ .בַ ֲֲחָזָ ָָר ָָתם ֵֵהם ְ
בכל מקום שיש ספק ,כגון (להלן פסוק כא) ַַה ִִה ְְצִלִ ַיַח ה' ַַּד ְְרּכֹו ּגֹוְררּו ֵּבֵ ין ֲ'ֲחִוִ יָלָ ה' ְוְ ַַעד 'ׁשּור' ִלִ ְְפֵנֵ י ִִמ ְְצ ַַרִיִ ם.
ִִה ְְת ְ
ִִאם ֹלא ,או בפסוק (להלן כז ,כא) ַַה ַַא ָָּתה ֶזֶ ה ְּבְ ִנִ י ֵֵע ָָׂשו ִִאם ֹלא
וכן בעוד הרבה פסוקים בדומה לכך .מכך הבינה רבקה שהם
לא שואלים אותה בדרך שאלה לברר אם רצונה ללכת ,אלא
הם מצידם אינם רוצים כלל שהיא תלך ,והם שואלים אותה תמצית 'הלימוד היומי' לפרשת חיי שרה:
בדרך תמיהה ופליאה ֲ'ֲה ֵֵתְלְ ִכִ י ִִעם ָָה ִִאיׁש ַַהֶּזֶ ה?!' – וכי תעשי הודה לה' ,ורבקה רצה לספר את הדברים לאמה .לבן ראה את הנזם יום ראשון ,כ"א במרחשוון
דבר שאינו הגון ללכת עם האיש הזה?! לפיכך ,כאשר הבינה שקיבלה ורץ לקראת אליעזר כי נתן עיניו בממונו .הם הציעו לפניו
רבקה שהם אינם רוצים שהיא תלך ,ענתה כנגדם בעוזֵ'ֵ :אֵלֵ ְך - לאכול ,אך הוא הקדים תחילה לספר בהרחבה את כל השתלשלות
שנות חיי שרה | בקשת קניית מערת המכפלה
רֹוִצים!'.
ֵֵמ ַַע ְְצ ִִמיְ ,וְ ַַאף ִִאם ֵֵאיְנְ ֶכֶ ם ִ כל שנות חייה של שרה אמנו היו שווים לטובה בצדקות ,וכשהיא
העניינים מאז ששלחו אברהם עד שהגיע לביתם ,ואף הראה להם היתה בת 127פרחה נשמתה ממנה בחברון ,ואברהם בא לחברון
את שטר המתנה שאברהם נתן כל רכושו ליצחק ,ושאל אותם אם להספידה ולדאוג לקבורתה .אברהם פנה אל בני חת בבקשה
הם מסכימים לשלוח את רבקה .לבן שרשע היה קפץ וענה תחילה,
פיניתי הבית – פינוי ממה? ואחר כך ענה גם אביו בתואל' :מה' יצא הדבר' .כששמע אליעזר את
שישתדלו אצל עפרון ,שהתמנה באותו היום לשוטר העיר ,שיסכים
למכור את מערת המכפלה שבקצה שדהו עבור קבורת שרה .תחילה
ִּנִיִתי ַַהַּבַ ִיִת
ֹאֶמר ּבֹוא ְּבְ רּוְך ה' ָלָ ָָּמה ַַת ֲֲעֹמֹד ַּבַ חּוץ ְָוְָאֹנִֹכִ י ִִּפ ִ
ַוַ ֹּי ֶ דבריהם השתחווה ארצה לה'. הצהיר עפרון שהוא יתן את השדה והמערה בחינם ,אולם כשאברהם
ּוָמקֹום ַלַ ְּגְ ַַמִּלִ ים (בראשית כד ,לא)
ָ יום חמישי ,כ"ה במרחשוון מתעקש לשלם ,נוטל עפרון ממנו 400שקלים יקרי ערך.
רש"יִִּ� :פ ִ �ִּנ ִ
יִתי ַהַ ַ �ַּבִיִת – ֵמֵ ֲעֲ בֹוֹ ַדַת ֱאֱִלִ יִלִ ים. שליחת רבקה | נישואי יצחק ורבקה יום שני ,כ"ב במרחשוון
מפרשי רש"י האריכו למעניתם בביאורים נפלאים מה היה אליעזר העניק מתנות נוספות לרבקה ולבני המשפחה .הם התיישבו
לסעודה ,ומלאך הרג את האב בתואל שניסה למנוע את השידוך.
קניית המערה וקבורת שרה | שליחת אליעזר לקחת
ההכרח של רש"י ,לפרש לפי פשוטו של מקרא ,שהכוונה אשה ליצחק
שפינו הבית מעבודת אלילים ,ומדוע לא היה אפשר לפרש בבוקר הם ניסו לעכב בעוד שנה את הליכת רבקה עם אליעזר ,אך
רבקה הודיעה שתלך תיכף ומיד .הם בירכו את רבקה ושילחו אותה לאחר שאברהם שילם לעפרון את הכסף על השדה והמערה ,במעמד
בפשטות על פינוי הבית להכין לו מקום ללון? ואת מניקתה .אליעזר ואנשיו יצאו לדרך יחד עם רבקה ,והם הגיעו כל בני חת ,נקנה השדה והמערה לאברהם ,שקבר שם את שרה.
א .רבינו הרא"ם וכן בעל 'יפה תואר' על המדרש ,מבארים לפנות ערב לארץ הנגב ,שם ראתה רבקה את יצחק שהלך לנגב כעבור שלש שנים ,ביקש אברהם מעבדו אליעזר והשביע אותו
בטוב טעם ,שרש"י דקדק ,כי הנה לכאורה היה לו ללבן לומר להחזיר את הגר אל אברהם שישא אותה שוב .רבקה ראתה את יצחק לקחת ליצחק בנו אשה רק מחרן מקום מגורי אביו ,או מאור כשדים
רק 'למה תעמוד בחוץ ומקום לנו ללון' ,כדרך שאמרה רבקה מתפלל תפילת מנחה בשדה ,והיא הרכינה את עצמה מהגמל .לאחר ארץ מולדתו ,ולא מבנות הכנענים .לשאלת אליעזר מה לעשות אם
(פסוק כה) 'גם מקום לנו ללון' ,ולמה היה צריך להזכיר כאן מכן נשא יצחק את רבקה ,והניסים שנעשו לשרה חזרו שוב לאהל האשה לא תסכים לבוא לארץ ,הזהיר אותו אברהם שלא יוציא את
'ואנכי פניתי הבית' ,שתחילה לא היה הבית פנוי ועכשיו פינה רבקה :נר דולק כל השבוע ,ברכה בעיסה ,וענן קשור לאהל ,ובכך יצחק מהארץ ,אלא יקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא.
הבית? זאת ועוד ,שהרי אין זה נוח לאורח לשמוע שבעבורו התנחם יצחק אחר שרה אמו.
יום שלישי ,כ"ג במרחשוון
הוצרכו לטרוח ולפנות את הבית? אלא מכאן ההכרח שאין יום שישי ,כ"ו במרחשוון תפילת אליעזר בחרן | מציאת רבקה
הכוונה על פינוי הבית כפשוטו ,אלא על פינוי הבית מעבודת בני קטורה | נתינת המתנות | פטירת וקבורת אברהם אליעזר יצא לחרן בליווי עשרה גמלים ועליהם עשרה אנשים ,ובידו
אלילים. אברהם חזר ונשא לאשה את 'הגר' הקרויה כאן 'קטורה' ,ממנה נולדו שטר מתנה בו כתב אברהם את כל רכושו ליצחק .בקפיצת הדרך
ב .עוד ביאור יקר מוצאים אנו בדבריו של רבינו יצחק יעקב ששה בנים .אברהם העניק להם את המתנות שקיבל מפרעה על הגיע באותו היום לפנות ערב ,שם התפלל אל ה' שיזמין לו את
הורוויץ ,אב"ד יערוסלב ,בביאורו 'באר יצחק' על פירוש רש"י: אודות שרה ,וכן מסר להם 'שם טומאה' ושילחם לארץ קדם .את האשה הראויה ,באמצעות סימן שהוא יבקש ממנה להשקותו ,והיא
הנה יש לדקדק בלשון הכתוב שלא אמר לבן 'פניתי בית' ,שאז שאר רכושו העניק ליצחק וכן העניק לו את הכח לברך .אברהם נפטר תשקה גם את הגמלים .מיד לאחר תפילתו הגיעה רבקה ,בת שלש
משמע שפינה לצורכו איזה בית פרטי לשהות שם ,אלא אמר בהיותו בן 175שנים ונקבר במערת המכפלה ,לא לפני שזכה לראות שנים ,והיא אכן טרחה להשקות את אליעזר ואת גמליו ואנשיו.
את ישמעאל חוזר בתשובה .אחרי מיתת אברהם בירך ה' את יצחק, אליעזר נתן לה נזם וצמידים ,ושאל בת מי היא והאם יש בבית אביה
ִ'ִּפִּנִ ִיִתי ַַהַּבַ ִיִ ת' ,שמשמעותו הבית הידוע ,דהיינו החדר המיוחד מקום ללינת לילה ,כשהוא שמע שהיא בת בתואל ,הוא השתחווה
ויצחק חזר לגור בבאר לחי רואי.
שבבית -חדרם של הוריו .ברם ,הדבר ברור שהוא לא ממש והודה לה'.
פינה את אביו ואמו מחדרם ,כי אין זה הדרך ,וגם מסתבר שהיו שבת קודש ,כ"ז במרחשוון
בבית בתואל חדרים הרבה הראויים למלון לאליעזר ואנשיו, תולדות ישמעאל יום רביעי ,כ"ד במרחשוון
ואם כן ,למה נאמר שהוא פינה את חדרם? לכך צריך לפרש לישמעאל היו 12בנים נשיאים שחלקם התגוררו בערים פתוחות אליעזר בבית בתואל | בקשתו לקחת את רבקה
בֹוַדת ֱֱאִלִ יִלִ ים'.
ִ'ִּפִּנִ ִיִתי ַַהַּבַ ִיִ ת ֵֵמ ֲֲע ַ ללא חומה ,וישמעאל מת בהיותו 137שנים. לאחר שאליעזר הבין שזימנו לו משמים את הזיווג ההגון ,הוא
ללמוד בכל שבוע פירוש רש"י על הסדרא ,ולדקדק בו בעיון היטב מה דאפשר ,כי הוא קדשי קדשים.
(הרה"ק רבי מנחם מענדל מדעעש זי"ע ,דרכי צדק -הנהגות טובות)
בעיון היטב ,כי הוא קדשי קדשים |
הפרשה ולקחה מאוצרם
של גדולי הדורות בדרך התורה
מתוך הדחק הכרת והבנת
"ָב ָָאה
רש"י מדגיש כאן ענין נשגב שמצות מילה ָ ֹאֶמר ַַאְבְ ָָר ָָהם ֶֶאל ַַעְבְ ּדֹו ְזְ ַַקן ֵּבֵ יתֹו ַַהֹּמ ֵֵֹׁשל ְּבְ ָכָ ל ֲֲא ֶֶׁשר לֹו ִִׂשים ָנָ א ָיָ ְְדָך
ַוַ ֹּי ֶ
מושג בתורה לב לדעת
לֹו ַַעל ְיְ ֵֵדי ַַצ ַַער ְוְ ָָהְיְ ָָתה ֲֲח ִִב ָיָבה ָָעָלָ יו!" .חיבה יתירה ַַּת ַַחת ְיְ ֵֵרִכִ י (בראשית כד ,ב)
וחשיבות נשגבה יש דווקא כאשר המצוה באה מתוך רש"יְ :לְ ִִפי �ֶׁשַהַ �ִּנ �ְִׁש ָ �ָּבע ָצִָרִ ְ
יְך � ֶֶׁשִּי� �ִֹּטֹל ְ �ְּבָיָדֹוֹ ֵחֵ ֶפֶ ץ � ֶֶׁשל ִִמְצְ ָוָהְּ� ְ ,כגֹוֹ ן ֵסֵ ֶפֶ ר ּתּ ֹוֹ ָרָ ה
ַַא ְְרַּבַ ע ֵֵמאֹות ֶֶׁש ֶֶקל ֶּכֶ ֶֶסף ֹעֵֹבֵ ר ַלַ ֹּס ֵֵֹחר ֹעֵֹבֵ ר ַלַ ֹּס ֵֵֹחר
ֶ ְ (בראשית כג ,טו)
צער וייסורים ,כאשר האדם צריך לעמול ולהתייגע אׁשׁ
אֹוֹ ְ�ְּת ִִפ ִ �ִּליןְ ,וְ ַהַ �ִִּמיָלָה ָהָ ְיְָתָ ה ִִמְצְ ָוָה ִרִ ֹוֹ ָנָה לֹוֹ ּ ,וָּבָ ָאָ ה לֹוֹ ַַעל ְְיֵדֵי ַצ ַַַער
עבורה ,הרבה יותר ממצוה הבאה בקלות ובלא צער! רש"י פירש ֶ'ֶׁשָּנָ ַַטל ִִמ ֶֶּמנּו ְְׁש ָָקִלִ ים ְּגְ דֹוִלִ ים ֶֶׁש ֵֵהן ַַק�ַ ְְנ�ְ ְְט�ְ ִִר�ִ יןֶֶׁ ,שֶּנֶ ֱֱא ַַמר
ּוְּנְָטָלָּהּ .
ְוְ ָהָ ְיְָתָ ה ֲחֲִבִ יָבָ ה ָָעָלָיו ָ
ּסֹוֵחרֶֶׁ ,ש ִִּמ ְְת ַַקְּבְ ִלִ ים ְּבְ ֶֶׁש ֶֶקל ְּבְ ָכָ ל ָָמקֹוםְ ,וְ ֵיֵ ׁש ָָמקֹום (פסוק טז) עֹוֵבֵ ר ַלַ ֵ
ִּׁש ְְקֵלֵ ֶיֶהן ְּגְ דֹוִלִ ים ֶֶׁש ֵֵהן ַ'ַק ְְנְְט ִִרין' ,צינטינייר"ש [מטבעות של מאה] ֶֶׁש ִ �
הבחור :בדף ג' ,התחלתי בתחילת המסכת בדף ב' ,וכעת בלע"ז' ,עכ"ל .רש"י הזכיר כאן את המושג 'צינטינייר"ש' שפירושו
דווקא כשיש מרור! מטבע של מאה ,ובפירושו על הש"ס (ב"מ פז ,א) כותב רש"י
אני באמצע דף ג' ,אבל כשל כח הסבל ,איני יכול לעמול בשנה הראשונה לאחר שואת אירופה ,אחרי שהאדמו"ר
ולהתייגע יותר!... שהכוונה לשקל כזה שכל שקל שווה 'מאה מנה' .לפי החשבון שכל
הרה"ק בעל 'בית ישראל' מגור זי"ע שיכל את צאצאיו, מנה שווה 25סלעים (שקלים רגילים שאינם עוברים לסוחר) ,כך
נענה החפץ חיים בהתפעלות :אה! אה! דף ק"ג! הגעת עד בן ובת הי"ד ,ונשאר ללא דור המשך ,הוא ערך את ליל שכל שקל של 'קנטרין' שהוא שווה 100מנה ,הרי הוא שווה 2500
דף ק"ג! תיקנו הבחור :דף ג' .ושוב אמר החפץ חיים :דף הסדר כדרכו בשלהבת אש ,ללא שיהיה סביב לשלחנו מי שקלים ,ובסך הכל שילם 400שקלים קנטרין ,דהיינו ששילם אברהם
ק"ג! כך חזר הדבר על עצמו כמה פעמים ,כאשר הבחור מצאצאיו שישאל 'מה נשתנה' .משהגיע הרבי למילים עבור מערת המכפלה מיליון שקלים (.)2500X400=1,000,000
מציין שהוא נמצא בדף ג' ,והחפץ חיים מתפעל ואומר שאומרים בהגדה 'יכול מראש חודש ,תלמוד לומר ביום יש מי שערך חשבון שמטבע ה'קנטר' המוזכר ברש"י משקלו 42
שהוא הגיע עד דף ק"ג .ויהי לפלא בעיני הבחור ,עד ההוא ,אי ביום ההוא יכול מבעוד יום ,תלמוד לומר בעבור וחצי קילו כסף (ראה ספר 'מדות ושיעורי תורה ,ביניש ,עמוד תמה)
שהראהו החפץ חיים את דברי חז"ל ב'אבות דרבי נתן' (פ"ג זה ,בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים נמצא שאברהם נתן לעפרון לפי משקל זמנינו שבע עשרה אלף קילו
מ"ו) 'טוב לו לאדם דבר אחד בצער ,ממאה בריווח' ,נמצא לפניך' ,נענה הרבי ה'בית ישראל' והסביר בלבת אש כסף ,שהוא בשווי של עשרות מיליוני שקלים.
שלמדת מאה פעמים ,וממילא הינך עומד כבר בדף ק"ג! והתעוררות בדברים שביטאו היטב את עבודתו הקדושה
הבנת מילה
בימינו – אלף פעמים!
בשעה זו של צער ומכאוב' :יכול מראש חודש' -שמא אחת בתורה עיניים לראות
תאמר שאני יכול לעבוד את השם רק בזמני האורה כראש
ואילו משגיח ישיבת ברנוביץ הגאון רבי ישראל לובינסקי חודש וכדומה' ,תלמוד לומר ביום ההוא' -באיזה יום ִִט ָיָרה ְוְ ֵֵאֶּלֶ ה ְְׁשֹמ ָָֹתם ְּבְ ַַח ְְצ ֵֵר ֶיֶהם ּוְבְ ִִטיֹר ָָֹתם ְְׁשֵנֵ ים ָָע ָָׂשר ְנְ ִִׂש ִיִאם
זי"ע ,סיפר ששמע מרבינו ה'חפץ חיים' זי"ע :מה שאמרו ְלְ ֻֻאֹּמ ָָֹתם (בראשית כה ,טז)
שאתה עומד בו ,מיד תתחיל להתחזק' .אי ביום ההוא יכול
חז"ל פעם אחת בצער ממאה שלא בצער ,מדה זו היתה מבעוד יום' – כלומר ,אף אם אכן עלינו לעבוד את ה' בכל מקובל להשתמש במילה 'טירה' ככינוי לדירת פאר או ארמון
בימי חז"ל ,ואם בימיהם כך ,הרי בימינו שהניסיונות יום ,אולי לפחות אחכה לשעה טובה בה אהיה במצב רגוע מלכים ,ואכן יש מהמפרשים שנקטו שהפירוש של המילה 'טירה'
עצומים דרושה התאמצות פי אלף לעמוד בניסיון ,ואם כן, וטוב' ,תלמוד לומר בעבור זה ,בשעה שמצה ומרור מונחים הוא 'ארמון' (ראה אבן עזרא כאן; רד"ק תהלים סט ,כו).
בימינו יפה שעה אחת בצער מאלף פעמים שלא בצער! לפניך' – אדרבה ,דווקא באותה שעה שמצה ומרור מונחים אולם רש"י בפרשת מטות על הכתוב (במדבר לא ,י) ְוְ ֵֵאת ָּכָ ל ִִטיֹר ָָֹתם
לפניך -כשאתה עומד בשפל המצב ,במרור וצער ,דווקא ּכֹוְמ ִִריםמֹוַׁשב ְ נֹוִט ִיִרין ֶֶׁשָּלָ ֶֶהםֶֶׁ ,שהּוא ְלְ ׁשֹון ַ
ָָׂש ְְרפּו ָּבָ ֵֵאׁש ,כותבָ'ָ :מקֹום ִ
600שעות ביום! אז הוא הזמן הראוי והמוכשר להתעלות ולהתחזק באור מֹוַׁשב ָָׂש ֵֵר ֶיֶהםְּ ,כְ מֹו ֶֶׁש ְְּמ ֻֻת ְְרָּגָ ם ַַס ְְרֵנֵ י
יֹוְד ֵֵעי ֻֻח ֵֵּק ֶיֶהםָָּ .דָבָ ר ַַא ֵֵחר ְלְ ׁשֹון ַ
ְ
כיוצא בזה היה פעם סיפור בבחור ישיבה שנכנס אל מרן טּוָרִנִ י ְְפָלָ ְְׁש ָָּת ֵֵאי' ,עכ"ל .כלומר :לפי הפירוש הראשון ְְפִלִ ְְׁש ִִּתים ָ
החיים! כי מה שבא בצער חשוב הרבה יותר!
הגאון רבי חיים קנייבסקי זי"ע ,והביע את צערו שחבריו 'טירה' היא מלשון 'נטירה ושמירה' ,דהיינו בית המחוקקים
לומדים כל יום בישיבה כעשר או שתים עשרה שעות ,אבל אה! דף ק"ג!... השומרים על החוקים .ולפי הפירוש השני 'טירה' הוא מלשון
הוא ,קשה לו מאד ללמוד ,ובקושי הוא לומד שש שעות באחת מדרשותיו סיפר הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זי"ע: שררה ,בית של שרים ,כמו טורני פלישתאי.
ביום .ענה לו הגר"ח :אתה לומד 600שעות ביום ,כי פעם בחור דל בכישרונות נכנס פעם אל רבינו ה'חפץ חיים' במדרש 'שכל טוב' כאן פירוש ש'טירתם' היינו בתי טרטיאות ובתי
עבודה זרה ,וכעין זה מפרש המלבי"ם (תהלים שם)' :טירתם -
אחת בצער טוב יותר ממאה פעמים שלא בצער ,לכן אני זי''ע מתוך בכיה ותאניה .רבי! יותר אין בכוחי לסבול! בנינים הגדולים שבו יתקבצו העדה כמו בתי העצה ,או בתי עבודת
רוצה שתברך אותי! אני זקוק לברכה מאדם שלומד 600 יגעתי זה כחודש ימים ,ובקושי עלה בידי ללמוד ולהבין אליליהם' .ואילו הרד"ק כאן פירש ,ש'טירתם' היינו ערים בצורות
שעות ביום! דף גמרא אחד! שאלו החפץ חיים :והיכן אתה אוחז? ענה ומוקפות חומה (וכן פירש כאן ב'הכתב והקבלה').
כללי רש״י הק׳
בדקדוק הלשון אזניים לשמוע
מרגליות בפרשה ּׁשּׁוִרים או
ַַא ִ
ּׁשּׁוִרם (בראשית כה ,ג)
ּוְבְ ֵנֵ י ְְד ָָדן ָָהיּו ַַא ִ
ולפיה דווקא גישה של קירוב ורכות פועלת הרבה יותר.
ּׁשּׁוִרים?
ִ
לא דומה לאליעזר
נקיטת קו נוקשה ללא אבחנה ,עלולה להשיג את התוצאה בגיליון 'תורתי' שיצא לאור השנה מטעם מפעל 'תורה שבכתב'
ְּדָּב ָָרי (בראשית כד ,לג)
ִּדַּּבְּרִּתּ י ָ
ֹלא ֹאַֹכַ ל ַַעד ִִאם ְ
ההפוכה ולהרחיק את הבן מדרך התורה. לרגל תחילת לימוד בראשית ,התפרסם מאמר מרתק על ההוספות
רבי נח מקארוב זי"ע נשלח על ידי רבו להציע שידוך אצל שנוספו בתוך פירוש רש"י על ידי מגיהים ומדפיסים ,שאינם פרי
על כן ,חובה על כל הורה לשקול היטב את דרך החינוך רבי ישעיה מפשעדבורז זי"ע .כשכיבדוהו במגדנות ,סירב:
בדרך המסורה מרבותינו, קולמוסו של רש"י עצמו.
"הלא אליעזר אמר 'ֹלא ֹאַֹכַ ל ַַעד אחת ההוספות נמצאת בפרשת השבוע על הפסוק ּובְ נֵ י ְד ָדן ָהיּו
ולזכור שהדרך להשפיע באמת ִּדַּּבְּרִּתּ י' – משמע שאין לאכול ִִאם ְ ַאּש ִּׁורם וגו' .רש"י מפרש שהשמות 'אשורים וגו' ,הם שמות של
מתחילה ב'ַוַ ְיְ ָָב ֶֶרְך ֹאֹתֹו' – ,בגישה המעביר – מעבירין! לפני שמדברים בשידוך!". ראשי אומות שיצאו מבני דדן ,ומוסיף רש"י ,שאי אפשר לו ליישב
של אהבה וקרבה ,כדרכם של ענה לו רבי ישעיה בצחות: על פי לשון המקרא את תרגום אונקלוס שפירש שמות אלו על שם
אבותינו הקדושים. ּוַמָּׂש�ׂא
ְוְדּוָמה ַ
ְׁשָׁמע ָ
ּוִמ ָ
ִ
(בראשית כה ,יד) "לאליעזר הרי היתה קפיצת הדרך, הנהגתם ומקום מושבותיהם' ,אשורים – למשרין' ,דהיינו מלשון
ְוְדּוָמה' – אדם השומע ְׁשָׁמע ָ
'ּוִמ ָ
ִ ממילא הוא לא היה רעב ויכול היה חונים במחנה.
'ּוַמָּׂש�ׂא' – זוכה
את חרפתו ודומםַ , לומר 'ֹלא ֹאַֹכַ ל' .אבל אתה נסעת כאן נוספה בכל החומשים המודפסים תוספת שאינה מרש"י עצמו,
הצידה לדרך שהפכה שהקב"ה נושא את עוונותיו! אליי שלושה ימים ולא טעמת אלא ממגיה אחד שזהותו לא ידועה לנו ,שבא ליישב את דברי
למתנה כדברי חז"ל (ר"ה ,יז א) 'המעביר כמעט מאומה! קודם אכול ,ואחר התרגום ,שלכאורה היה אפשר לתמוה על התרגום ,שאם 'אשורים'
ִּוִמְגְ ָּדֹּנֹת ָנָ ַַתן ְלְ ָָא ִִחי�ָה ּוְלְ ִִאָּמּ ּה על מידותיו ,מעבירין לו על כל כך תדבר."... הוא מלשון 'חונים במחנה' ,נמצא שעיקר השורש של המילה היא
(בראשית כד ,נג) פשעיו'.
רק באותיות שורים (כמו שמתרגם 'חונים על הים' – שרן על
(מגיד תהילות)
רש"י מפרש שאליעזר הביא ימא) ,ואיך יתכן להסביר את תוספת האות אל"ף בתחילת המילה
ִ'ִמיֵנֵ י ֵֵּפרֹות ֶֶׁשל ֶֶא ֶֶרץ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל'. ברכה קודמת לציווי 'אשורים'?
הקשה בעל 'אמרי אמת' מגור זי"ע :הרי קיימת הלכה ֹּיּאֶמר לֹו ֹלא
ַוַ ְִּיְּק ָָרא ִיִ ְְצ ָָחק ֶֶאל ַיַ ֲֲעֹקֹב ַוַ ְיְ ָָב ֶֶרְך ֹאֹתֹו ַוַ ְיְ ַַצֵּוּהּו ַוַ ֶ על כך מתרץ אותו מגיה ,שאין כאן תמיהה על התרגום ,כי מצאנו
שאסור להוציא פירות מהארץ לחו"ל ,וכיצד הוציאם ִִת ַּּקח ִִא ָּׁׁש�ה ִִמְּבּ נֹות ְּכָּנָ ַַען (בראשית כח ,א) כמה פעמים שאות א' יכולה להצטרף לשורש של מילה ,ומביא על
אליעזר? כך שתי דוגמאות.
רבינו ה'חפץ חיים' זי"ע דייק מכאן יסוד עצום בחינוך: חֹוַמת ֲֲאָנָ ְך ּוְבְ ָיָ דֹו ֲֲאָנָ ְך" ,ולדעת
• אנך .עמוס התנבא שהוא "ִנִ ָָּצב ַַעל ַ
ותירץ על כך ,אליעזר באמת לא תכנן לתת אותם! הוא לפני שיצחק מצווה את יעקב בעניין כה גורלי ,הוא קודם המדרש (ויק"ר לג ,ב) משמעות המילה 'אנך' ,היא חומה שבורה
לקח את הפירות כצידה לדרך ,כמטרה לאוכלם רק עד מאיר לו פניםַ' :וַ ְיְ ָָב ֶֶרְך ֹאֹתֹו' ,ורק אז 'ַוַ ְיְ ַַצֵּוּהּו'. ומרוסקת ,מלשון 'נכה רגלים' .ואם תאמר מה מקומה של האל"ף
שיחצה את גבול ארץ ישראל .אבל כיון ש'קפצה לו הדרך' אומר על כך מרן פוה"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א: בתיבת 'אנך' ,התשובה היא שלפעמים נוספת א' בראש תיבה.
והוא הגיע ביומו ,נשארו הפירות בידו .ומאחר שלזרוק לעיתים נדמה להורים שדווקא ביד תקיפה ובקפדנות • אסוך .מידה קטנה של שמן נקראת 'אסוך שמן' ,ממשמעות
"ּוִמְגְ ָּדֹּנֹת ָנָ ַַתן",
פירות ארץ ישראל ודאי אסור – משום כך ִ יתר יצליחו לחנך את בניהם ולהעמידם בקרן אורה .אולם, המילה סיכה .ואם תאמר מה מקומה של האל"ף בתיבת אסוך,
פשוט לא נותרה לו ברירה! ה'חפץ חיים' מעמידנו על האמת המסורה לנו מדור דור, התשובה היא שלפעמים נוספת א' בראש תיבה.
אור חדש
בעומקו של רש"י והאר עינינו אוצר שבועי ופולמוס
אודות נושא בפרשה דעת תורה
ִל ְלמוֹד
בראשית כד ,כט-ל:
היכן היה יצחק בפטירת שרה?
מדוע לא מוזכר שמו של יצחק אבינו במעשה פטירת שרה?
חּוָצה ֶֶאל ָָה ָָעִיִ ןַ ,וַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם ְוְ ֶֶאת ַַה ְְּצ ִִמ ִִדים ַַעל ְיְ ֵֵדי ֲֲאֹחֹתֹו
ּוְׁשמֹו ָלָ ָָבן ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָָבן ֶֶאל ָָה ִִאיׁש ַַה ָ
ּוְלְ ִִרְבְ ָָקה ָָאח ְ ולהיכן הלך יצחק לאחר מעשה העקידה?
ּוְכְ ָָׁש ְְמעֹו ֶֶאת ִִּדְבְ ֵֵרי ִִרְבְ ָָקה ֲֲאֹחֹתֹו ֵלֵ אֹמֹר ֹּכֹה ִִד ֶֶּבר ֵֵאַלַ י ָָה ִִאיׁש ַוַ ָּיָ ֹבֹא ֶֶאל ָָה ִִאיׁש ְוְ ִִהֵּנֵ ה ֹע ֵֵֹמד ַַעל ַַהְּגְ ַַמִּלִ ים ַַעל ָָה ָָעִיִ ן.
רש"יַַ :ו�ַ ָָָּי�ָָר�ָ ץ ָ -לָ � ָָּמה ָרָ ץ ְוְ ַַעל ָָמה ָרָ ץַ ,וַ ְי ְִִהי ִ �ִּכְרְ ֹאֹת ֶאֶ ת ַהַ �ֶֶּנֶזֶםָ ,אָ ַמַ רָָ ,ע ִ �ִׁשיר הּוּא ֶזֶהְ ,וְ ָנַָתַ ן ֵֵעיָנָיו ְ �ְּב ָָממֹוֹ ן. לפי זה מבאר בילקוט ראובני (כאן) פרשתנו פותחת בפטירת שרה
שכעת מובנים היטב דברי הכתוב וקבורתה כאמור (כג ,ב)ַ' :וַ ָָּת ָָמת ָָׂש ָָרה
בפרשת תולדות כאשר בא יעקב ְּבְ ִִק ְְרַיַ ת ַַא ְְר ַַּבע ִִהוא ֶֶחְבְ רֹון ְּבְ ֶֶא ֶֶרץ ְּכְ ָנָ ַַען
ְל ָהבִ ין ליצחק אמר יצחק (בראשית כז ,כז): ַוַ ָּיָ ֹבֹא ַַאְבְ ָָר ָָהם ִלִ ְְסֹּפֹד ְלְ ָָׂש ָָרה ְוְ ִלִ ְבְ ֹּכ ָָֹתּה'.
למרבה הפלא ,בכל מעשה פטירתה
'ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו
א .כידוע אין שום מילה ואות מיותרת בדברי רש"י, שאלות להתבוננות: ה'' .ופירש שם רש"י שנכנסה עמו ריח וקבורתה אין מוזכר שמו של בנה
ואם כן ,יש להבין מה פשר כפל וייתור הלשון בלימוד שטחי ומהיר ,ניתן לטעות ולראות בדברי גן עדן ,והיינו שאחר ששהה יצחק בגן יצחק אבינו ,והדברים מתמיהים כיצד
ברש"י 'ָלָ ָָּמה ָָרץ ְוְ ַַעל ָָמה ָָרץ'? עדן מספר שנים ידע לומר על יעקב בנו יתכן שנפקד שמו של בן יחיד לאמו
רש"י אלו דברים פשוטים ומובנים ,אך כדרכנו בשיעור
ב .אם אכן לבן רץ בגלל שראה את הנזם ,למה נאמר שריחו כריח גן עדן. בפטירתה וקבורתה ,ועוד הרי החיוב
העיון ברש"י -על פי אשר הורו לנו מפרשי רש"י ,שכל של האבלות וההספד גדול יותר אצל
תחילה בפסוק כ"ט 'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן' ,ורק אחר כך בפסוק
ל' כתוב 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם וגו'' ,והלא לכאורה דברי רש"י מלאים עומק לפנים מעומק – נבקש לעמוד בן שישים או בן ס"ב? הבן מאשר אצל הבעל.
הכתוב צריך להקדים ולומר תחילה 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת על שתי נקודות בהבנת דברי רש"י ,ולעמוד על עומק ממשיך הפענח רזא לבאר על פי חידוש
ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם וגו'' ,ורק אחר כך 'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן'. סודו. זה ,שאותם שנתיים שהיה יצחק בגן העלימו מיצחק
אכן ,תמהים על כך במפרשים ,וכמה עדן לא נחשבו למנין שנותיו ,וכפי
יישובים נאמרו על ידם .רבינו בחיי שמבאר בריב"א (כה ,כז) שכמו שאצל
ש ִּכיל
ְל ַה ְ ׂ כותב דבר חידוש ,שהעלימו את דבר נח לא נחשבה שנת המבול לגביו היות
פטירתה מיצחק ,לפי שמיתתה היתה ונשתנו סדרי בראשית ,גם אצל יצחק
לכן הקדים הכתוב 'ַוַ ָּיָ ָָרץ וכו'' ,והסמיכו אל הכתוב בכמה סגנונות שונים התנבאו מפרשי רש"י בהבנת בגללו ,בשביל שמועת העקידה כפי לא נמנו שנים אלו היות ונשתנו אצלו
אחריו 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת וגו'' ,כדי שנבין שסיבת הריצה דברי רש"י אלו ,וכפי מיסת המקום שלפנינו נשתדל סדרי בראשית. שכתב רש"י בתחילת הפרשה.
היתה רק בגלל ראותו את הנזם ונתן עיניו בממון. להביא כמה גרגרי אורה מעומק תורתם:
בכך מיישב הפענח רזא קושיא עצומה, נשאר בהר המוריה
לספר בגנות רשע הריצה – בגלל הראיה או בגלל השמיעה? מסיים רבינו בחיי את דבריו בחידוש כי הרי שנותיו של אברהם אבינו קע"ה
מהלך מאחר ,מביא הברטנורא בשם 'אחרים פירשו', נפתח תחילה בדבריו של רבינו עובדיה מברטנורא היו ,והנה רש"י כותב "יתכן נוסף:
וכן ביאר ב'נחלת יעקב' ,שכוונת רש"י לשאול שתי בביאורו 'עמר נקא' על פירוש רש"י ,כשהוא מיישב על הכתוב (כה ,כז): שנשאר שם בהר
קושיות ,אָ' .לָ ָָּמה ַַו�ַ ָָּי�ָ ָָר�ָ ץ' -כלומר למה כתב לנו הכתוב את כל השאלות בביאור אחד ,לפי גירסתו ברש"י הנערים' 'ויגדלו שלש המוריה
'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן' ,כי מאחר ולבן רשע היה ,אין לומר שסיפר 'ָלָ ָָּמה ַַו�ַ ָָּי�ָ ָָר�ָ ץְ ,וְ ַַעל ָָמה ָָרץ' :רש"י התכוון בדבריו כאן בסמוך שנאמר לאחר העקידה שנים עד שנשלמו
לנו הכתוב דבר זה להשמיענו שבחו שהלך להכניס להקשות שתי קושיות :א .למה כתוב בתורה 'ַוַ ָּיָ ָָרץ'
קודם 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם' .ב .לאיזו מטרה היתה
לפטירת אברהם הובילו לו ארבעים שנה
אורחים לתוך ביתו ,ואם כן למה סיפר זאת הכתוב. שיעקב אבינו, רבקה, ונשא
בַ'ַ .על ָָמה ָָרץ' – לבן עצמו למה הלך במרוצה? על כך הריצה של לבן .וזהו שכפל רש"י בלשונו 'ָלָ ָָּמה ַַו�ַ ָָּי�ָ ָָר�ָ ץ, ועשו כיון שנעשו
המלאכים את ומפני זה לא נזכר
עונה רש"י 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם ָ -נָ ַַתן ֵֵעיָנָ יו ְּבְ ָָממֹון', ְוְ ַַעל ָָמה ָָרץ'. בני שלש עשרה זה יצחק לגן עדן שובו עד שהביא
ובכך מתורצות שתי הקושיות ,שאכן הכתוב לא בא
לספר שבחו ,אלא אדרבה לספר בגנותו שנתן עיניו
על כך תירץ רש"י תחילה את הקושיא השניה ,שמטרת
הריצה היתה בשביל שראה את הנזם ואת הצמידים,
פירש לבתי מדרשות להתרפא ,ושהה לו העבד את
רבקה ,ואז הזכירו
בממון ,וגם מתורץ מדוע ולמה הלך במרוצה. ומכך נבין גם מדוע כתוב תחילה 'ַוַ ָּיָ ָָרץ' קודם 'ַוַ ְיְ ִִהי
וזה פירש לעבודה
זרה ,ולכך נפטר
שם שנתיים הכתוב ,הוא שאמר
ִּכִ ְְרֹאֹת' ,כי אילו היה כתוב תחילה 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם
אברהם אבינו חמש ימים (בראשית כד ,סב)
למה הלך ולמה רץ? ְוְ ֶֶאת ַַה ְְּצ ִִמ ִִדים ַַעל ְיְ ֵֵדי ֲֲאֹחֹתֹו ּוְכְ ָָׁש ְְמעֹו ֶֶאת ִִּדְבְ ֵֵרי ִִרְבְ ָָקה 'ויצחק בא מבוא
מהלך שלישי כותבים רבינו המהר"ל ב'גור אריה' ,וכן ֲֲאֹחֹתֹו' ,לא הייתי יודע שהריצה היתה בגלל 'ִּכִ ְְרֹאֹת שנים קודם זמנו כדי
שלא יראה ביציאת באר לחי ראי'".
המהרש"ל ב'יריעות שלמה' ,שיש כאן שני עניינים ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם' ,אלא הייתי אומר שהריצה היתה בגלל
הצריכים ביאור ,אָ' .לָ ָָּמה ַַו�ַ ָָּי�ָ ָָר�ָ ץ' -מדוע בכלל יצא לבן 'ּוְְכ�ְ ָָׁש�ָ ְְמ�ְ עֹו ֶֶא�ֶ ת ִִּד�ִ ְְב�ְ ֵֵר�ֵ י ִִר�ִ ְְב�ְ ָָק�ָ ה ֲֲא�ֲ ֹחֹֹתֹֹו וגו'' [דהיינו שהיינו אולם יצוין ,שבמדרש (בראשית רבה נכדו לתרבות רעה .אם כן ,אין זה
לקראת העבד ,דהיינו אפילו לא היה רץ אלא הולך אומרים שלבן לא רצה להיות כפוי טובה על מה שנתן נו ,יא) מוזכר שאברהם אבינו שלח מסתדר בחשבון השנים ,כי אברהם היה
במתינות קשה להבין למה יצא לקראתו ,והרי הוא מתנות לרבקה ,ולכן הכניסו לביתו (כן ביאר ב'מלכה את בנו יצחק מיד לאחר העקידה שילך בן מאה בעת לידת יצחק ,ויצחק היה
היה רשע ולא היה דרכו להכניס אורחים .ב .אפילו אם של תורה') ,או שהיינו אומרים שלבן רץ לקראתו בן ששים בעת לידת יעקב ועשו ,אם כן ללמוד תורה אצל שם בן נח.
בזאת הפעם רצה להכניס אורחים ,מדוע רץ במהירות בגלל ששמע שהעבד הוא ממשפחת אברהם קרובו, בעת פטירת אברהם בהיותו בן קע"ה
כל כך ,ולא הלך במתינות .על זאת אמר הכתוב 'ַוַ ְיְ ִִהי ואברהם יצא שמו בכל הארץ כאדם גדול בענקים (כן שנה היו יעקב ועשו אמורים להיות בני יצחק היה בפטירה
ִּכִ ְְרֹאֹת ֶֶאת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם ָ -נָ ַַתן ֵֵעיָנָ יו ְּבְ ָָממֹון' ,ולכן רץ במהירות, ביאר ב'באר יצחק')]. לעומת שיטות אלו ,מוצאים אנו את ט"ו שנים ולא בני י"ג .אתמהה!
ולא כדי להכניס אורחים. דעת האברבנאל שמיישב שיצחק אכן
לכן הקדים הכתוב תחילה 'ַוַ ָּיָ ָָרץ וגו' ,והסמיך את היה נוכח בכל מעשה קבורת שרה אך כעת לפי חידוש הפענח רזא כי
הריצה אל 'ַַו�ַ ְְי�ְ ִִה�ִ י ִִּכ�ִ ְְר�ְ ֹֹא�ֹת ֶֶא�ֶ ת ַַה�ַ ֶֶּנ�ֶ ֶֶז�ֶ ם' הכתוב אחריו ,ומכך וקבורתה ,ואדרבה ,דווקא לפי שהוא שנותיו של יצחק בגן עדן אינם עולים
למה נזכר לבן? שמענו שהריצה לא היתה בגלל מה ששמע מרבקה, היה נמצא עמה בשעת הפטירה לכן לא לחשבון שנותיו ,מיושבת קושיא זו,
ואילו רבינו דוד פארדו בספרו 'משכיל לדוד' ,כותב אלא בעבור ראיית הנזם ,והיינו שהכתוב השני מפרש
שרש"י שואל כאן שתי קושיות ,אָ' .לָ ָָּמה ַַו�ַ ָָּי�ָ ָָר�ָ ץ' – היה צריך הכתוב להזכיר זאת כי הוא כי מה שאמר הכתוב (כה ,כו)' :ויצחק
את הפסוק הראשון מה היא סיבת ריצתו. פשוט ,אך אברהם אבינו שלא היה שם ,בן ששים שנה בלדת אותם' ,הוא בלא
ועיקר הקושיא היא למה כתוב 'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן' ,והרי כבר
ּוְׁשמֹו ָלָ ָבָ ן' ,ולמה כתוב בתחילת הפסוק 'ּוְלְ ִִרְבְ ָָקה ָָאח ְ בהול לאורחים או בהול לממון? והוצרך להגיע מבאר שבע ,לכן נאמר שנתיים אלו שהיה יצחק בגן עדן ,אכן
צריך שוב להזכיר את שמו 'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן' .ב .על מה רץ, כעין זה כותב גם רבינו הלבוש ,שאם היה כתוב תחילה גילו האמיתי של יצחק היה ששים רק 'ויבא אברהם'.
ומדוע סיפר הכתוב את ריצתו ,כי בוודאי לא בא הכתוב 'ַוַ ְיְ ִִהי ִּכִ ְְרֹאֹת ַַהֶּנֶ ֶזֶ ם ּוְכְ ָָׁש ְְמעֹו ֶֶאת ִִּדְבְ ֵֵרי ִִרְבְ ָָקה ושתיים שנה! לפי זה היו אכן יעקב
לספר בשבחו .על כך תירץ רש"י שנתן עיניו בממון, ֲֲאֹחֹתֹו' ,ואחר כך 'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן' ,לא היה לנו הכרח שהוא ועשו בני ט"ו שנה בפטירת אברהם. יצחק היה בגן עדן
ובכך מתורץ גם מדוע נאמר 'ַוַ ָּיָ ָָרץ ָלָ ָבָ ן' ,להדגיש שלפי רץ בגלל שנתן עיניו בממון ,אלא היינו אומרים שהוא תירוץ פלאי על השאלה מדוע לא נזכר
שהוא היה לבן הידוע ברשעותו ,לכן גם רץ כאשר נתן רץ כי היה בהול להכניס אורחים ולכבדם ,אחרי ששמע בני י"ג או ט"ו? יצחק בקבורת שרה ,כותב ב'פענח
עיניו בממון. מרבקה שהוא איש נכבד ורצה לכבדו ולהכניסו לביתו, רזא' ,כי יצחק אבינו היה באותו עת בגן אכן קושיא מתעוררת על חידוש זה,
עדן ,כי כשנעקד יצחק על גבי המזבח היות ובגמרא (מגילה יז ,א) -וכן
נעשתה בו חבורה והמלאכים הביאוהו ברש"י להלן סוף פרשת תולדות (כח,
לגן עדן לרפאותו ושהה שם יצחק שתי ט) -מוכח שיצחק היה בן שישים שנה
ְל ִה ְתבּ וֹנֵ ן ממש בלידת יעקב ,ולא בן שישים שנים.
דבריו משתלבים היטב עם דברי ושתים ,עיי"ש כל החשבון ,הרי שלא
הנה בחלק מהחומשים נדפס ברש"י הנוסח 'ָלָ ָָּמה ְוְ ָיָ ָָרץ' ,ובחלק מהחומשים נדפס נקודה למחשבה החזקוני וההדר זקנים לבעלי התוספות נקטו כחידושו של הפענח רזא שהיה
ברש"י 'ָלָ ָָּמה ָָרץ' .לומד חשוב! לאחר שלמדת שיעור זה ,סכם וכתוב לכל הפחות
ביאור אחד מדברי מפרשים אלו ,בכוונת רש"י שכפל בלשונו 'ָָל�ָ ָָּמ�ָ ה ָָָר� ץ ְְו�ְ ַַַע� ל ָָמ�ָ ה ָָר�ָ ץ'
ותוספת עיון על הכתוב בסוף פרשתנו (כד ,סג) :יצחק בן ס"ב בלידת יעקב ועשיו ,ועל
'ויצא יצחק לשוח בשדה' שמבארים כן בהכרח צריך לומר תירוצים אחרים
שיצחק יצא מגן עדן [אכן לפי דבריהם על הסתירה אם יעקב ועשיו היו בני
ּ ֹ
יצא יצחק לאחר שלש שנים ,כי יצא י"ג שנה או בני ט"ו שנה בפטירת
ִתבונ ֵן'לה ְ
את התשובות על שאלת ' ְ
מבחן חדש בעת בא רבקה מחרן ,ולדעת הפענח אברהם כפי שהארכנו על כך אשתקד
ניתן להשיב בקו 'קול התורה' ,או בנדרים+
ומתן שכרה בצידה – הגרלות ומיוחד לקוראי רזא שהה יצחק בגן עדן רק שנתיים בתשובות למדור 'יוסף דעת' על פרשת
תולדות. ימים].
שבועיות בין המשיבים כהלכה הגיליון השבועי:
פרי עטם של
לומדי תורה שבכתב אהבת תורה תורתך שעשועי
עשר שעות לפרשה אחת! פרפראות וחידודים על פרשת השבוע
איני נמנה על שולחי מכתבים ואגרות לעלונים וכדו' ,אך זאת הפעם לא אוכל לכלוא
את התרגשותי ולמנוע טוב מבעליו .במה דברים אמורים? הנה בגיליון 'תורתי' אשר תשובות למדורי 'תורתך שעשועי' ניתן לשלוח דרך קו 'קול התורה' או נדרים+
הוצאתם לאור ברוב השקעה ופאר לרגל תחילת לימוד חומש בראשית הרחבתם
בדברים בהקדמה ובמאמרים שונים על חובת לימוד חומש ורש"י בעיון ,כתבתם גם ָק ָטן ַה ּיו ֵֹד ַע חקירה למדנית
בפרשת השבוע ֲֲחֹקֹר ָּד�ָ ָָבר
שכל פרשה היא 'מסכת' הדורשת לימוד רב ,ובפרט פרשת בראשית שהיא מסכת איך נעשה אליעזר שליח?
גדולה עמוקה ורחבה. ִחדּ ו ִּדים ְ ּב ֵתבוֹת וּפְ סו ֵּקי ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה
בפרשתנו נאמר שאברהם אבינו אמר לאליעזר עבדו (בראשית כד ,ד)
והנה בשעת קריאת הדברים לא ירדתי לסודם והדברים היו נראים לי כגוזמא וכהרחבת ְוְ ָלָ ַַק ְְח ָָּת ִִא ָָּׁש�ה ִלִ ְבְ ִנִ י ְלְ ִיִ ְְצ ָָחק .וידועה חקירת המפרשים האם אליעזר היה
דברים ,אבל על זאת באתי להעיד :כי הנה בשנה זו קיבלתי על עצמי ללמוד כל יום ְלְ ָָפֶנֶ יָך ִִמ ְְס ַַּפר ְְׁש ֵֵאלֹות ִִמּתֹוְך ְלְ ׁשֹונֹו ֶֶׁשל ַַר ִִׁש"י שליח לקידושין ,דהיינו שהוא עצמו קידש את רבקה בשליחותו של
חומש ורש"י בבוקר לאחר תפילת שחרית עם חברותא בעיון ,התחלנו ביום ראשון בּוַע.
ְּבְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָָּׁש� ַ יצחק ,או שהיה רק שליח להביא את רבקה אל יצחק שהוא יקדשנה.
פרשת בראשית ,וקיבלנו על עצמינו ללמוד בעיון עם המפרשים ,נעזרנו גם בחומש ּמֹוִפ ָיָעה
ַַה ְְּתׁשּוָבָ ה ְלְ ָכָ ל ְְׁש ֵֵאָלָ ה ַַמ ְְת ִִחיָלָ ה ְּבְ אֹות ְְמ ֻֻסֶּיֶ ֶֶמת ַ(ַה ִ והנה לפי השיטה שאליעזר היה שליח לקידושין ,יש לחקור ולשאול:
'אור התורה' אשר חילקתם חינם ,חשבנו שהלימוד יקח חמש או עשר דקות ביום,
אך עד מהרה גילינו שבכל דיבור ברש"י יש עומק עצום עד מאד ,כך ישבנו בכל יום אֹוִתּיֹות ָָה ִִראׁשֹונֹות
ְּבְ ֵֵפרּוׁש ַַר ִִׁש"י)ַּ .כַ ֲֲא ֶֶׁשר ַַּת ְְרִּכִ יב ַיַ ַַחד ֶֶאת ָָה ִ א .הרי עבד כנעני אינו יכול להיות שליח (גיטין כג ,ב) ,ואיך נעשה אליעזר
למעלה משעה וחצי! ללבן ולעיין היטב את עומק כוונת רש"י ,ובסיום השבוע מצאנו ּמֹוִפ ָיָעה ַּבַ ָָּפ ָָר ָָׁשה:
ֶֶׁשל ָּכָ ל ְְּתׁשּוָבָ ה ִִּת ְְמ ָָצא ִִמָּלָ ה ַַה ִ שליח?
את עצמינו שהקדשנו בסך הכל כעשר שעות! להבנת פרשת בראשית. ב .הרי יצחק היה גדול והיה בעצמו צריך לעשות שליח ,ובהכרח שיצחק
אָָ .מה ַַה ֵֵּפרּוׁש ִ'ִּפִּנִ ִיִתי ַַה ַַּבִיִ ת'? עשה את אביו אברהם שליח לקדש לו אשה ,ואברהם העביר השליחות
הסיפוק היה בלתי ניתן לתיאור .הרי אני כבן חמישים שנה ,והנה לא יאומן כי יסופר,
לראשונה בחיי ,הבנתי את הפרשה הראשונה בתורה – פרשת בראשית בהבנה נכונה! בָָ .מה ִִס ֵֵּפר ָָה ֶֶע ֶֶבד ְלְ ִיִ ְְצ ָָחק? לאליעזר ,וקשה לדעת הפוסקים שבקידושין אין שליח עושה שליח ,איך
אין לי אלא להתפלל אל ה' שאזכה להמשיך כך בכל פרשיות התורה ללמוד להבין עשה אברהם שליח את אליעזר?
ולהשכיל בעומק ההבנה. גָ'ָ .אֹנִֹכִ י ַַּב ֶֶּד ֶֶרְך ָנָ ַַחִנִ י ה'' – ְּבְ ֵֵאיֶזֶ ה ֶֶּד ֶֶרְך?
אברהם ישעיהו ד .כולל הליכות משה בני ברק ֹלִקים ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק? דְּ .בְ ֵֵאיזֹו ְּבְ ָָרָכָ ה ֵֵּב ֵֵרְך ֱֱא ִ יֹו ְְֹד ִִעים ֶֶאת ַַה ּּתֹו ָָֹרה בקיאות בחמשה
חומשי תורה
באתי בגלל ' 10דקות' .נשארתי 'בשביל הנשמה שלך'... הְ' .וְ ִנִ ִִּק ָיָת ִִמ ְְּׁש� ֻֻב ָָע ִִתי' – ָּוָמה ַַּת ֲֲע ֶֶׂשה ָָאז? ּיֹוֵצא ָָה ֶֶעֶבֶ ד ְּכְ ֵלֵ י ֶכֶ ֶֶסף.
.1בפרשת השבוע נאמר (בראשית כד ,נג) ַוַ ֵ
ראיתי את הפרסום שלכם ' 10דקות בשביל הנשמה שלך' ואמרתי לעצמי ,נו ,אחרי וְ .לְ ִִפי ַַה ֵֵּפרּוׁש ְְּב�ְ ַַר�ַ ִִִׁש� "יַַ ,מהּו 'ַוַ ָּיָ ָָקם ְְׂש ֵֵדה ֶֶע ְְפרֹון'? היכן עוד נזכר בחמשה חומשי תורה 'ְּכְ ֵלֵ י ֶכֶ ֶֶסף'?
כמה שנים שהם מפרסמים ,בוא נראה ...סך הכל 10דקות ''הם מבקשים'' ...החלטתי .2בפרשת השבוע נאמר (בראשית כג ,ח) ְְׁש ָָמעּוִנִ י ִּוִפְגְ עּו ִלִ י ְּבְ ֶֶע ְְפרֹון ֶּבֶ ן ֹצ ַַֹחר.
לקפוץ למים ,ומה אומר לכם 10 ...דקות זה לא לקח .הרבה יותר מכפול ומשולש... היכן עוד מצאנו בחמשה חומשי תורה אדם שנקרא בשם 'ֹצ ַַֹחר'?
בתחילה כעסתי על הפרסום וה''תרמית'' שלכם ...אבל אחרי שראיתי שאני נמשך ַמ ִהי ַה ִּמּלָ ה? .3בפרשת השבוע נאמר (בראשית כה ,טז) ֵֵאֶּלֶ ה ֵֵהם ְּבְ ֵנֵ י ִיִ ְְׁש ָָמ ֵֵעאל ְוְ ֵֵאֶּלֶ ה
שוב ,יום אחרי יום ללימוד מתוק זה ,ואני מיוזמתי תר אחר עוד מפרשים ועוד ְְׁשֹמ ָָֹתם ְּבְ ַַח ְְצ ֵֵר ֶיֶהם ּוְבְ ִִטיֹר ָָֹתם.
הסברים בעומק העיון ,שמתי לב לפתע שהחלק של ''בשביל הנשמה'' אכן אמת ויציב היכן עוד בחמשה חומשי תורה מצאנו את הביטוי ִ'ִטיֹר ָָֹתם'?
ונכון ,וממילא כבר לא היה אכפת לי אם זה 10דקות או שעה כי אני ,וגם הנשמה שלי, .4בפרשת השבוע אנו מוצאים אדם שהיו לו רק שני בנים ,והתורה כותבת
נהנים מכל רגע .אז תודה לכם מעומק לב ונשמה! את שמות שני בניו.
חנוך ה .קרית ספר היכן עוד מוצאים אנו שוב באחת הפרשיות בחמשה חומשי תורה ,עוד אדם
ׁשּומים ִּבלְ ַבד)
'ּתֹורה ֶׁש ִּבכְ ָתב' (לָ ְר ִ
ֶאת ַה ִּפ ְתרֹון יֵ ׁש לְ ָהזִ ין ּבְ ַמ ֲע ֶרכֶ ת ָ אחר שגם היו לו רק שני בנים ,וגם הוא קרא לשני בניו באותם שמות ממש!
שמות הזוכים בהגרלות
בפרשת נח בזכות התורה ּפֹות ִרים
נֹוׂשא ְּפ ָר ִסים יִ ְק ֵרי ֵע ֶרְך ,לַ ְִׂשימּו לֵ ב ִ -מבְ ָצע ְמיֻ ָחד וְ ֵ
ֶאת ַה ִח ָידה יַ ַחד ִעם ּבְ נֵ י ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ּבְ ֻׁשלְ ַחן ַה ַּשׁ ָּבת!
שאלות בפרשת
השבוע ְְמ ֻֻחָּד�ָ ִִדים
זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות א .מה פירוש הביטוי 'לפצח אגוזים'?
סיכום יומי :₪ 200 -הרב יוסף פרל -בני ברק | הרב ישראל אשר שיינברגר -ירושלים | הרב פתרון קטן היודע פרשת לך לך -כדרלעמר ב .האם אפשר לנפץ יין בלי לנפץ את הבקבוק?
יוסף זיגלבוים -בית שמש ,סאטמר | הרב פנחס מנחם שפירא -בני ברק ,גור | הרב משה ג .מה אפשר לעשות עם תפילין חוץ מלהניח אותם?
גולומב -גבעת זאב ,כולל ש"ס | הרב אהרן בטלמן -ירושלים ,בית שמואל | הבה"ח יוסף
הירשמן -ביתר עילית ,טל תורה | הרב אלחנן גולד -בני ברק ,נחלת משה | הרב נועם וויספר
-שוהם | הרב אליעזר בראון -נוף הגליל ,אהל תמר | הרב יעקב סרוסי -אופקים ,נחלת משה
| הרב משה אלנר -ירושלים ,עוז לעמו | הרב אריה ישראלזון -בני ברק ,אור המאיר | הרב
צבי אייזנבך -ירושלים ,זכרון אהרון לייב | הבה"ח גבריאל יוסף גרינפלד -אלעד ,ויזניץ | הרב
החקירה השנית:
נפקא-מינא:
פרשת לך לך פתרונות
יהודה ברוכמן -בני ברק ,נחלת משה | הרב מאיר טורצין -בני ברק ,משכן גבריאל | הרב יוסף א .האם פקע חיוב האב כשהגדיל הבן :במנחת חינוך (מצוה ב) בזה כמה משיב כהלכה
יעקב וינברגר -בית שמש ,ויזניץ | הרב דוד רבינוביץ -ירושלים ,הר נוף | הבה"ח יהודה שוכמן נפק"מ :א .אם הבן רוצה למול עצמו כשהגדיל ,והאב גם רוצה למול
-ירושלים ,בית מדרש עליון | הרב דוד בודה -בני ברק ,זכרון משה | הרב דוד ברוק -בני ברק בנו ,מי עדיף שימול עצמו ,לשיטת הש"ך (חו"מ סי' שפ"ב) שאסור תמצית חלק נבחר מתשובות אלפי הלומדים למדור 'חקור דבר' – פרשת
| הרב יחיאל קניג -ביתר עילית ,בית שמואל | הבה"ח יהודה כהן -בני ברק ,גאון יעקב | הרב לכבד אחר .ב .אם קדם אחד מהם ועשה המצוה ,האב או הבן ,אם צריך לך-לך
אוריאל סרדניוף -עמנואל ,מגן אברהם | הרב אריאל יוסף פריימן -רבבה | הבה"ח אלעזר מנחם החקירה :חיוב המילה על הבן או על האב?
אמזלג -בני ברק ,כנסת יצחק-קרית ספר | הרב אפרים פלדמן -מודיעין עילית ,צאנז | הבה"ח לתת לשני ,עשרה זהובים .ג .אם האב מברך ברכת 'להכניסו' במילת בנו
נתן דוב עהרנרייך -ביתר עילית ,קרלין סטולין | הרב יחיאל הלל שכטר -מודיעין עילית | הגדול .ד .כשאי אפשר למולו בלי שכר ,אם האב חייב להוציא ממון. בפרשת לך-לך נאמר (יז ,יב) ּוֶבֶ ן ְְׁשֹמַֹנַת ָיָ ִִמים ִיִ ּמֹול ָלָ ֶכֶ ם ָּכָ ל ָזָ ָכָ ר .ויש לחקור
הבה"ח אברהם ליפשיץ -בית שמש ,באיאן | הרב מנחם מנדל רוזמן -בני ברק | הבה"ח מנחם ב .כן יהיה בזה נפק"מ אם כופין את האב למול בנו הגדול. שתי חקירות בגדר חיוב האב למול את בנו:
מנדל שלזינגר -ביתר עילית ,תולדות אברהם יצחק | הרב יהודה אדלשטיין -ירושלים | הבה"ח א .האם עיקר החיוב במילת בנו הקטן הוא רק על האב ,או שמא ,גם
יוסף לשינסקי -ירושלים | מבחן שבועי :₪ 500הרב ראובן ברדס -אלעד ,עופר איילים | הרב ראיות והוכחות:
יעקב מאיר לוי -אשדוד ,בעלזא | הרב אליהו כהן -מודיעין עילית ,תורת משה אהרון | הרב א .במנחת חינוך (מצוה ב) הוכיח מלשון ספר החינוך שהאב מחויב 'מילת בתינוק בן שמונה ימים עיקר החיוב מוטל על הבן ,אלא שמאחר והוא
אברהם רשד -טבריה ,אהבת תורה | הרב חיים הרשלר -בית שמש ,שיח יצחק | יודעים את בניו הקטנים' שאינו חייב במילת בנו הגדול. קטן ואינו יכול למול עצמו [וגם עדיין אינו חייב במצוות] ,אזי האב מל
התורה :₪ 150 -הרב נתנאל קיבריט -טבריה ,תפארת טבריה | הרב יוסף יודלביץ -מודיעין אותו במקומו ,אבל עיקר החיוב על הבן?
עילית | 'להתבונן' :₪ 100 -הרב נפתלי ויירניק -אשדוד | הבה"ח שמואל סירוקה -מודיעין ב .עוד כתב המנ"ח ,כיון שמקור אב מצווה על בנו הוא מאברהם שמל את
עילית ,ביאלא | הרב יעקב מילר -אשדוד | חקור דבר :₪ 200 -הרב יצחק לוי -ירושלים ,בית יצחק בקטנותו ,אפשר דבגדלותו אין חיוב לאב. ב .כאשר האב לא מל את בנו בקטנותו ,שהבן צריך למול עצמו בגדלותו
ועד לחכמים | הרב משה מאיר אלון -אלעד ,חכמת שלמה | מחודדים :₪ 50 -הרב יעקב מילר ג .שוב כתב המנ"ח להוכיח מלשון הגמרא שהאב חייב 'למול ולפדות (קידושין כט ,א) ,האם החיוב כעת מוטל רק על הבן ופקע חיוב האב ,או
-בני ברק | הרב אליהו לוי -מודיעין עילית ,אהלי שם | הרב יואל חיימזון -מודיעין עילית ,כולל ולהשיאו אשה' וכו' ,שהחייב למול הוא גם בגדלותו כמו להשיאו אשה. שמא גם בגדלותו חייב אביו למולו?
קדשים | הרב אברהם גולינסקי -בית שמש | פשט ע"פ אונקלוס ורש"י :הרב בן ציון אליעזר החקירה הראשונה:
לובצקי -בית שמש | הרב יחיאל סנקביץ -ערד ,נר שמחה | הרב שמואל גרמן -בני ברק,דעת ד .עוד הביא שם מדברי הרמב"ם שרק מילת בניו הקטנים מעכבת אותו
תבונות | נבחנים קבועים :₪ 100 -הרב מאיר חיים איטח -בני ברק ,משכנות יוסף | הרב יונה מאכילת פסחים ,שאין האב מחויב במילת בנו גדול. נפקא-מינא:
לוזון -ביתר עילית ,אוהל פנחס | הרב אהרון גרודזינסקי -עפולה ,היכל אברהם | הבה"ח אלחנן ה .יש שכתבו להוכיח ממה שכתבו המפרשים שאברהם מל ישמעאל ואחר א .האם החיוב על הבן או האב :בכלי חמדה (לך לך) כתב נפק"מ בתינוק
יאיר כהן -ירושלים ,אור אלחנן | הרב יצחק ברלין -קריית אתא ,כתר תורה שוטה או סומא הפטור מהמצוות ,שאם החיוב על האב ,יש למול בן
כך מל את עצמו ,ואם אין חיוב לאב למול בנו הגדול היה צריך להקדים
זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים מילת עצמו שהוא מחויב בה ,אלא מוכח לכאורה שגם בבן גדול לא כזה ,ואם חיוב האב נובע מחיוב הבן ,יהיה פטור.
סיכום יומי :₪ 50 -יניק וחכים אשר יעקבזון -ירושלים | יניק וחכים דוד אלקובי -בני ברק | פקע חיוב האב. ב .בקהילות יעקב (קידושין סי' לב) כתב דנפק"מ אם מילה הוי מצות עשה
הבה"ח אליעזר חיים קולבר -בני ברק ,פרדס כץ | הבה"ח יצחק עקשטיין -בני ברק ,בית פנחס שהזמן גרמא לגבי האב ,דאם כל חיוב האב נובע מחיוב הבן ,אבל אין
| הבה"ח נפתלי צבי הלברשטאם -בני ברק ,סאטמאר | יניק וחכים שמעון שלום רוזן -ביתר יודעים את התורה היום עצמו גורם חיוב לאב ,אין זה נחשב כלפי האב כמ"ע שהז"ג.
עילית ,אור עולם | יניק וחכים ישראל מאיר לשינסקי -בני ברק ,תשב"ר | יניק וחכים יחיאל
וינברג -אלומה ,ברכת אברהם | הבה"ח נחום פרוש -ביתר עילית ,באיאן | הבה"ח שמואל היכן עוד נזכר בתורה: ראיות והוכחות:
אהרון כהן -מודיעין עילית ,שערי דעה | יניק וחכים אברהם אביש נויפלד -ירושלים ,דושינסקי 'ְׁש ַַמע
א .1 .הלשון ָ'ָׁש ַַמע ה''? .2הלשון 'ְוְ ֹלא ָָׁש ַַמע ה''? .3לשון תפילה ְ א .בריב"ש סי' קל"א כתב שמלשון הברכה שמברך האב 'להכניסו' [ולא
| הבה"ח אברהם ברנדויין -אשדוד ,ביאלא | הבה"ח אברהם ביבאס -בית שמש ,דרכי יושר | ֹאֶמר ִּכִ י ָָׁש ַַמע ה' ִּכִ י ְְׂשנ ָּוָאה ָָאֹנִֹכִ י.2 | . ה'!'? | .1בראשית כט ,לגַ :וַ ֹּת ֶ 'על המילה'] ,מכח שהחיוב הוא על האב.
הבה"ח מאיר גרוס -אשדוד ,בעלזא | יניק וחכים אהרן יהושע וויץ -ביתר עילית ,אור עולם | דברים א ,מהַ :וַ ָָּת ֻֻׁשבּו ַוַ ִִּתְבְ ּכּו ִלִ ְְפֵנֵי ה' ְוְ ֹלא ָָׁש ַַמע ה' ְּבְ ֹקְֹלְ ֶכֶ ם .3 | .דברים
הבה"ח שלמה וינברג -ירושלים ,בית אברהם | הבה"ח יעקב אנקוה -אלעד ,תורת חסד | יניק ב .יש להוכיח שהחיוב על הבן ,ממה שדנו בגמרא יבמות (עא ,ב) אם יש
וחכים נתנאל לביא -בני ברק ,שתילי זיתים | הבה"ח נתנאל לוי -בני ברק ,דרך התורה | יניק ֹאַמר ְְׁש ַַמע ה' קֹול ְיְ ה ָּוָדה.
לג ,זַ :וַ ֹּי ַ למול באופן שיש סכנה לבן ,והנה אם אין המצוה על הבן ,מה ההוא-
וחכים יעקב הרצל -ביתר עילית ,מאה שערים | הבה"ח רפאל סרולוביץ -בני ברק ,ערלוי | ֶנֶֶׁשר ָיָ ִִעיר ִִקּנֹו ַַעל ּגֹוָזָ ָלָ יו ְיְ ַַר ֵֵחף.
ב .המושג 'גֹוָזָ ל'? | דברים לב ,יאְּ :כְ ֶ אמינא שיסכן האב את הבן עבור מצוות דידיה ,אלא מוכח שגם לבן
מבחן שבועי :₪ 100 -הבה"ח יעקב רובינפיין -בית שמש ,בית יוסף חיים | הבה"ח מרדכי ג .המושג 'לפיד'? | שמות כ ,טוְ :וְ ָכָ ל ָָה ָָעם ֹר ִִֹאים ֶֶאת ַַהּקֹוֹלת ְוְ ֶֶאת ַַהַּלַ ִִּפ ִיִדם. עצמו יש מצוה ,ולכן יש לדון אם הבן צריך לסכן עצמו עבור מצוה שלו.
צבי מינצברג -בית שמש ,אור המאיר | הבה"ח יוסף ויספיש -מודיעין עילית ,נצח התורה |
יודעים את התורה :₪ 50 -יניק וחכים יהודה יואל פרנקל -עפולה ,ישועות משה | יניק וחכים ג .לשון הכתוב הוא 'ובן שמונת ימים ימול לכם' ,וברש"י (יז ,יא) כתב שהוא
שלמה פייגלסון -ירושלים ,תורת העמק | מחודדים :₪ 50 -יניק וחכים ארי קורנבליט -ביתר מחודדים לשון 'יתפעל' דהיינו שיהיה נימול על ידי אחר ,ולפי"ז החיוב רק על
עילית ,מאה שערים | יניק וחכים ברוך מאסקאוויטש -בית שמש ,בעלזא | קטן היודע 50 - א .מי רצה לעוף ולקפוץ? | שמאבר -רש"י יד ,ב :שמאבר – שם אבר לעוף האב ,אולם בתרגום יש שגרסו "יגזר" ויש שגרסו "יתגזר" ,ואולי לפי
:₪יניק וחכים ישעיהו אריה אלדד -ירושלים ,חוות דעת | יניק וחכים דוד לנג -מודיעין עילית, הגירסא 'יגזר' החיוב הוא על הבן.
תפארת שלום | יניק וחכים יעקב ישראל קליין -ירושלים ,בית אשר | קטן היודע -מבצע שולחן ולקפוץ ולמרוד בהקב"ה.
שבת :₪ 50 -הבה"ח ניסן אהרן אלדד -ירושלים ,אור שמואל | הבה"ח אלחנן גבאי -בני ברק, ב .ומי יצא מחוץ לחלל העולם? | אברהם – רש"י טו ,ה :ויוצא אותו החוצה ד .באבני נזר (יו"ד סי' שלט) כתב להוכיח שהחיוב הוא על הבן מלשון
עטרת בנימין | הבה"ח ברוך שטיין -אשדוד ,צמח צדיק | יניק וחכים בן ציון פלימן -ירושלים, הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים. המדרש 'יצחק חנכה לשמונה'.
חכמת שלמה ה .יש שכתבו שיש שתי מצוות ,מצוה אחת מיוחדת המוטלת רק על האב,
ג .ומי נמשל לעוף הפורח על הנבלות? | דוד המלך -בראשית טו ,יא :וירד
העיט וגו' ,וברש"י :הוא עוף על שם שהוא עט ושואף וכו' וישב וכו' רמז ועוד חיוב המוטל על הבן ,ומצוה זו מוטלת על בית דין ועל כל אחד
לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב': שיבוא דוד בן ישי לכלותם וכו'. מישראל.
02-500-2018
ד .ומי הם שנמשלו לעננים הפורחים וָכָ לים? | בני עשיו ,בראשית יז ,כ: ו .בחידושי רבי ברוך בער (יבמות עמוד קמב) כתב ש'מעשה המילה' הוא
שנים עשר נשיאים ,וברש"י :כעננים יכלו ,כמו נשיאים ורוח. חיוב לאב ,וה'תוצאה' להיות נימול ,זה חיוב על הבן.
ֶׁשָּלֶָכֶם
ַּׁשָּבָת ֶ
ַה ַֻׁשְלְַחַן ַ
ַהְפְכּו ֶאֶת ֻ
ַּת ַ
ַ
מארה"ב | 1518-9881-351 :מאנגליה4433-0613-0131 :
מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות
וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי
ְׁשַּכַַחַת!
ַלֲַחֲָוָָי ָה ִִּבְלְִּתִי ִנ ִ ְ
לפניות ,תגובות והערותts025002018@gmail.com : ָׁשבּו ַַע
ַַהְג ְָרָ ָלָה ְמְֻי ֻ ֶֶחֶדֶת ִעִם 4זֹוִכִים ְְּבָכָל ָ ָקָ ָטָן ַַהּיֹו ֵֵד ַַע ִ -חִידֹון ְ
ְׁשבּוִעִי ְמְַא ְְתֵּג ֵר ַַהּדֹוֵרֵ ׁש ָָחָדָׁש!
ַּׁשָּבָת!
ֻׁשְלְַחַן ַַה ַ
ְׁש ָָּפָחָה ְְּב ֻ
ַלַּפֹוְתְִרִ ים ֶאֶת ַַהִחִידֹון ִעִם ְְּבֵנֵי ַַה ִִּמ ְ ָּׁשבּו ַַע ּו ֵֵפרּוׁש ַרַ ִׁשִ"י
ֶיֶַדַע ִנ ְִרְ ָחָב ְְּבָפָָרָ ַׁשַת ַַה ָ
