דברי יושר · Divrei Yoisher — חיי שרה (2026-11-02)

אין לכם רשות ההוה אמיא של אליעזר
ַויֹּאמֶ ר ֲאלֵהֶ ם אַל תְּ אַחֲרוּ אֹ תִ י ַוה' הִ צְ לִ יחַ לכֶת אַח ֲַרי בראשית כד ,ה
א תֹ אבֶ ה הָ אִ שָּׁ ה ָל ֶ ַויֹּאמֶ ר אֵ לָיו הָ עֶ בֶד אוּלַי
ַדּ ְרכִּ י שַׁ לְּ חוּנִי וְ אֵ לְ כָה לַא ֹדנִי ה' בראשית כד ,לא ַויֹּאמֶ ר בּוֹא בְּ רוּ
ֹאמרוּ נ ְִק ָרא ַל ַנּע ֲָר וְ נ ְִשׁ ֲאלָה אֶ ת פִּ יהָ
ַויּ ְ ל הָ אִ שָּׁ ה אַח ֲָרי בראשית כד ,לט
וָאֹ מַ ר אֶ ל ֲא ֹדנִי ֻאלַי א תֵ ֵ
ֹאמרוּ אֵ לֶיהָ הֲתֵ לְ כִ י עִ ם ַויִּ ְק ְראוּ לְ ִרבְ קָ ה ַויּ ְ כתב רש"י אלי כתיב ,בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה
ל בראשית כד ,נו-נח הָ אִ ישׁ הַ זֶּה ַותֹּ אמֶ ר אֵ ֵ שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו ,אמר לו אברהם בני ברוך,
מבאר בצרור המור כך אמר להם אליעזרַ :וה' הִ צְ לִ יחַ ַדּ ְרכִּ י -כלומר אין ואתה ארור ואין ארור מתדבק בברוך.
דבר זה בידכם אחר שמהשם יצא הדבר ,ואין לכם רשות להתריס נגד השם שואלים בעלי התוספות במושב זקנים מדוע אוּלַי הראשון ,כשאליעזר
ומאמרו. מדבר עם אברהם ,מלא ,וה ֻאלַי השני כשאליעזר מספר לבתואל הוא חסר,
ֹאמרוּ נ ְִק ָרא ַל ַנּע ֲָר וְ נ ְִשׁ ֲאלָה אֶ ת פִּ יהָ -ובזה נראה אם מה' היתה לו כמו ַויּ ְ הרי היה נראה יותר שהחסר יהיה כתוב בדברו אל אברהם ולא כעת.
שאתה אומר .וכשאמרה אֵ ֵל ולא חששה לדבריהם ,ראו כי מה' היתה החזקוני ובהגהות חתן המהר"ל על פענח רזא תירצו כי רצה לחבבה
הסבה. עליהם ,לכך אמר שהוא רצה את יצחק לבתו.
על דרך זה כתב גם האלשיך הקד' ,כך השיב להם אליעזר על דרישתם ומתרצים בעלי התוספות בשם ה"ר משה ,כי בתחילה ידע אליעזר שיצחק
תֵּ שֵׁ ב הַ ַנּע ֲָר אִ תָּ נוּ י ִָמים א ֹו עָ שׂוֹר ,אל יעלה על רוחכם כי אותי אתם לא ישא בתו ,שהרי הוא ארור ,אבל לאחר שאמרו לו בּוֹא בְּ רוּ ה' ,אמר,
מפחידים ,כי אם לה' אתם מכעיסים ,כי הוא העושה מה שאני עושה מעתה יוכל יצחק לדבוק בי ,לכך כעת אמר אלי.
ומצליחני ,ואותו אתם מנגדים ,וזהו אומרו אַל תְּ אַחֲרוּ אֹ תִ י וַה' הִ צְ לִ יחַ ַדּ ְרכִּ י. באמרי שפר לרבי יהודא בן משה בן חלאווה זלה"ה מיישב שאכן אליעזר כיוון בהערמה
ועוד ,שַׁ לְּ חוּנִי וְ אֵ לְ כָה לַא ֹדנִי -בנוסף לאשר אמרתי ,עוד אני מבקש עשו שיסרבו בחיתון ואז אברהם ירצה בחתון יצחק עם בתו של אליעזר ,ולגלות
בגלל אדוני. דעתו של אליעזר נכתב חסר.
כדי להסיר האשם מעל עצמם אמרו נ ְִק ָרא ַל ַנּע ֲָר וְ נ ְִשׁ ֲאלָה אֶ ת פִּ יהָ . ודברי האמרי שפר מתיישבים ומתבארים על פי תירוצם של בעלי התוס',
וכדי לשים בלבה שתמאן דברו לה בלשון תמיהה ]לא בלשון שאלה, כי כעת שיצא מכלל ארור ,הרי ירצה בו אברהם אם לבן ובתואל יסרבו.
אלא בלשון תמיהה כאומרם 'לא יתכן לעשות כך'[ הֲתֵ לְ כִ י עִ ם הָ אִ ישׁ הַ זֶּה, והנה רבי יעקב קמינצקי זצ"ל באמת ליעקב מביא דברי המדרש ב"ר פ"ס אות ז
כלומר האם שיך בכלל שתלכי עם הָ אִ ישׁ הַ זֶּה ,שהוא איש ]ולא הזכירו שמו, כי אכן אליעזר בגלל נאמנותו לאברהם יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך,
כדי לזלזל בו[ ואין זה כבוד ,ואם לא די בזה הרי הוא גם עבד ,ועבדים הרי וכיון שהרגיש שבגלל שהוא ארור אין אברהם רוצה בבתו ,אבל כעת
הם חשודים ,ובכל זאת לא עלתה מזימתם בידם אלא ַ -ותֹּ אמֶ ר אֵ ֵל . שנהיה ברוך חשב לקלקל השידוך כדי שיקח יצחק את בתו ולכך אמר כאן
שאלו על הסים אלי ,אלא שמיד שעשה זה חזר להיות ארור.
אלָה אֶ ת פִּ יהָ בראשית כד ,נז
ֹאמרוּ נ ְִק ָרא ַל ַנּע ֲָר וְ נ ְִשׁ ֲ
ַויּ ְ ובזה גם מבואר מפני מה מפסוק כ"ה אין התורה מכנה אותו עבד אלא
קשה הרי כבר אמרו קודם הִ נֵּה ִרבְ קָ ה לְ פָ נֶי= קַ ח ָו ֵל ,ומה יש להם לשאול איש ,ואחר כך חוזר להקרא עבד.
אותה כעת. תיפקד בבית אברהם
מבאר המנחה בלולה שרצו לשאול את פיה אם אמת הוא שארעו לו כל מֵ ה' יָצָ א הַ ָדּבָ ר בראשית כד ,נ
הנסים האלו. כתב רבי שלמה אנשתרוק הי"ד ומה שאמר ]לבן[ מֵ ה' יָצָ א הַ ָדּבָ ר ,יתכן כי
ובתוספות השלם הובא בחומש אומר הראשונים אמרו כי עלה על דעתם לומר שאין לבן ידע בחכמתו כי לפי תולדה היא עקרה ,ועם כל זה ראה במזלה שתלד,
זה באמת עבד אברהם ,שמא בדאי הוא ומתחזה לעבד אברהם ]אע"פ ולזה אמר שזה הענין לא יוכל להיות ]כי[ אם על צד הפלא ,וכבר נתפרסם
שאמרו בב"ר נט ,ח שזיו איקונין של אליעזר היה דומה לאברהם ,אך זה הפלא בדוגמת זה בביתו של אברהם ,לזה אמר מה' יצא הדבר בביתו של
עדיין לא הוכחה ,כי כמו שאליעזר }שאינו בנו{ דומה לאברהם כך גם אברהם שנפקדה שרה וכי הוא מלומד בנסים ,על ידו תהיה נפקדת בביתו
מישהו אחר יכול להיות דומה לאברהם[ ,ועל כן שאלו את רבקה על הנסים בתפלתו.
שהיו לאליעזר.
אלא מוכח מכאן כי רצתה רבקה להבטיח בזה את עתידה ,שתהיה היא
וזרעה אחריה בלתי תלויים במשפחתה ובמולדתה ,להביא לידי ניתוק מוחלט
להתתק -בלי פשרות ובלי להתרפס
ל בראשית כד ,נח
ַותֹּ אמֶ ר אֵ ֵ
של כל הקשר וכל היחס אתם ,שתהיה חפשיה ומנותקת מהם לעשות ולהתנהג
וזה לשונו הבהיר והנוקב של רבי חיים זייטשיק זצ"ל קול צופייך מאמר 'הרחק מהם
בהתאם לרצונה ולהשקפתה הרוחנית הטהורה ,ודוקא עכשיו כשהיא עודנה
ומזכרונם' שלמד מרבקה אמנו הוראה לשעה ,ולדורות -מעשי אבות סימן לבנים .בביתם ותחת ידיהם ,שיש לחשוש שיעכבו אותה ,והיא מוסיפה לסכן את
עצמה ,כי אז היא מעמיקה בנפשה תכונת ההתנגדות והעמידה העקבית פירש"י אלך -מעצמי ואף אם אינכם רוצים.
והתקיפה על עמדותיה ,השקפותיה ועקרונותיה. . המעמד באותו מוזרה לכאורה היא התנהגותה של רבקה
היה זה מצדה 'סיכון מחושב' שעם כל החרדה לסיבוכים ,היא מעדיפה יצרים או מיותר מתח לעורר לה למה לשם מה לה לתת תשובה מתגרה כזו?
לעשות את ניתוק הרגשות דוקא מיד ,ובהתחלה ,כי אם לא עכשיו ,הרי עלול המצב את לסכן עלולה היא התקיפה רדומים ,שמא דוקא משום תשובתה
ולעורר את התנגדותם? הלא לא היתה צריכה לזה ,שכן הם הרי נתנו את
הברירה בידיה ,איפשרו לה להחליט מתוך רצונה החופשי ,ומטעם זה מוטב המחיר בעתיד להיות הרבה יותר יקר ,שכן לא בפשרות ולא בהתרפסות אפשר
היה לה לקיים "והמשכיל בעת ההיא ידום" ולא להשיב תשובה מתגרה כזו? להצליח אם מעונינים באורח חיים של עקרונות ועמידה עליהם.
קרוב מדי מלהשאר קפיצת הדרך רק לצורך
ַויֹּאמֶ ר ֲאלֵהֶ ם אַל תְּ אַחֲרוּ אֹ תִ י ַוה' הִ צְ לִ יחַ ַויֹּא כְ ל וּ ַויִּ ְשׁתּוּ ה וּא וְ הָ ֲאנ ִָשׁים אֲשֶׁ ר עִ מּ ֹו
דנִי בראשית כד ,נוַדּ ְרכִּ י שַׁ לְּ חוּנִי וְ אֵ לְ כָה לַא ֹ ַויָּלִ ינוּ ַויָּקוּמוּ בַ בֹּקֶ ר ַויֹּאמֶ ר שַׁ לְּ חֻ נִי לַא ֹדנִי
צריך להבין מדוע אליעזר מספר למשפחתה של רבקה את כל הנסים אָחיהָ וְ אִ מָּ הּ תֵּ שֵׁ ב הַ ַנּע ֲָר אִ תָּ נוּ י ִָמים ַויֹּאמֶ ר ִ
א ֹו עָ שׂוֹר אַחַ ר תֵּ ֵל
שנעשו לו ,וביחוד כעת כשרוצה לחזור מיד ,לא היה צריך לספר שזה
ַויֹּאמֶ ר ֲאלֵהֶ ם אַל תְּ אַחֲרוּ אֹ תִ י ַוה' הִ צְ לִ יחַ
הגיע לו בקלות ,להיפך אם היה אומר להם שהוא כבר מתגלגל בדרכים
דנִי בראשית כד ,נד-נו ַדּ ְרכִּ י שַׁ לְּ חוּנִי וְ אֵ לְ כָה לַא ֹ
זמן רב ,לא היו יכולים לומר לו שישאר עוד זמן איתם ,אלא היה מבקש שינוי לשון מצריך ביאור מפני מה בתחילה כשקמו בבוקר אמר רק
בצדק לחזור למקומו ,אבל כשהוא אומר להם שה' הצליח דרכו ,ואף שַׁ לְּ חוּנִי לַא ֹדנִי ,ולאחר שעכבוהו אמר שַׁ לְּ חוּנִי וְ אֵ לְ כָה לַא ֹדנִי.
סיפר להם שביום שיצא בא ,מה יש לו לומר להם אַל תְּ אַחֲרוּ אֹ תִ י. עוד צריך הבנה ,בתשובה לרצונם לעכב ימים או עשור ,עונה אליעזר
המגיד מדובנא בפרשת וישלח להלן לג ,טז מבאר כי דוקא בגלל שרצה אַל תְּ אַחֲרוּ אֹ תִ י ַוה' הִ צְ לִ יחַ ַדּ ְרכִּ י ,ולכאורה מה טענה זו קשורה לבקשתם,
לשוב מיד ,סיפר להם את כל הדברים. דרכך צלחה ,אבל מדוע שלא תשב ימים או עשור.
כאשר קרובים נוסעים לבקר את קרוביהם במחוז מגוריהם ,התעכבות מעבר לזה יש להבין מדוע בתחילה הם אומרים הִ נֵּה ִרבְ קָ ה לְ פָ נֶי= קַ ח
ָו ֵל וכעת הם מבקשים תֵּ שֵׁ ב הַ ַנּע ֲָר אִ תָּ נוּ י ִָמים א ֹו עָ שׂוֹר אַחַ ר תֵּ ֵל .
המבקרים בבית הקרובים משתנה ,יש שישהו ימים רבים ויש שיגיעו לזמן
מבאר החתם סופר בתורת משה כי הנה אליעזר אמר 'היום יצאתי והיום
קצר ,והדבר בדרך כלל תלוי כמה זמן המבקרים היו צריכים להשתהות
באתי' קפצה לו הארץ אבל הקפיצה היתה רק בהליכתו אבל לא בחזרתו,
בדרכים ,אלו שהדרך ארוכה להם ועל כן הביקורים לא יהיו תכופים אלא
כי רק בהליכה היה נצרך לקפיצת הדרך ,שכן ,מחדש החת"ס כי הקפיצה
רק בעתים מיוחדים ,הם ישהו בקרבת קרוביהם יותר זמן מאלו שקרובים לא היתה עבור אליעזר אלא רק בגלל שבו ביום רבקה נהייתה בת ג' שנים
ובזמן קצר יכולים להגיע לבקר שוב. ואם היה ממתין אפילו עוד יום אחד ,תהיה רבקה גיורת שנתגיירה יותר
הוא הדבר באליעזר ,כי שיער בנפשו שישאלו ממנו להתעכב עמהם מבת ג' שנים ויום א' שהיא אסורה לכהן והוא הדין שאסורה ליצחק עולה
ימים רבים בהתאם למרחק הגדול של הדרך ,אך הוא השכיל על דרכי תמימה ,על כן קפצה לו הארץ בהליכתו ,אבל לא בחזרתו.
הרמאים אשר מטבעם להחליף דבריהם עשרת מונים ,על כן יעץ בלבבו עוד צריך להוסיף לזה ,כי בתחילה לא האמינו לו שהיום יצא והיום בא,
להקדים ולומר להם וָאָבֹא הַ יּוֹם אֶ ל הָ עָ יִן ,לגלות את אזנם שלא ארכה לו עד שהוציא להם מגדנות -פירות ,והכירו בפירות שבו ביום נתלשו.
נסיעתו ,וכמו שדרשו חז"ל 'היום יצאתי והיום באתי' ,ועל כן כאשר נתינת המגדנות מפורשת שהיתה אחרי שאמרו הִ נֵּה ִרבְ קָ ה לְ פָ נֶי= קַ ח
ָו ֵל .
בקשו כעת תֵּ שֵׁ ב הַ ַנּע ֲָר אִ תָּ נוּ י ִָמים א ֹו עָ שׂוֹר ,אמר אַל תְּ אַחֲרוּ אֹ תִ י וַה'
כאשר ראו שהלך ביום אחד ,אמרו לו כיון שבחכמתך תוכל ללכת
הִ צְ לִ יחַ ַדּ ְרכִּ י ,כלומר אל תדמו בנפשכם כי התמהמהתי בנסיעתי והיה עלי
מהלך כמה ימים ביום אחד ,אזי אין הפסד אם תֵּ שֵׁ ב הַ ַנּע ֲָר אִ תָּ נוּ י ִָמים א ֹו
להתעכב לגודל המרחק ,אלא היום יצאתי ובאתי ,וכנגד זה התעכבתי יום עָ שׂוֹר ]ויתפרש }דלא כפירש"י{ ימים ממש או עשרה ימים[ שזה הזמן
אחד ללון אצלכם ואין צורך ביותר מזה. הנדרש לנסיעה הרגילה של שאר בני אדם ,ושוב תלך בקפיצה ותגיע ביום
אחד.
לא על ידי מלאך על זה ענה אליעזר -טעיתם כי אין זה מחכמתי לקפוץ ,אל תאחרו אותי
כי ה' הצליח דרכי על דרך נס כי היה נצרך לזה ,אבל בחזרה לא אקפוץ
ַויֹּאמֶ ר ֲאלֵהֶ ם אַל תְּ אַחֲרוּ אֹ תִ י ַוה' הִ צְ לִ יחַ אלא אֵ לְ כָה לי אל אדוני בהליכה ולא בקפיצה ,ולכן שלחוני כעת.
דנִי בראשית כד ,נו ַדּ ְרכִּ י שַׁ לְּ חוּנִי וְ אֵ לְ כָה לַא ֹ
ההצלחה שלי איה סיבה עבורכם כדי
כתב בדרשות עוד יוסף חי כי אליעזר בא להפחידם מצד המיתה
שנסתובבה לאביהם בתואל בדרך נס ,שהם נתנו הסם בקערה של אליעזר
לעכב אותי
אלֵהֶ ם אַל תְּ אַחֲרוּ אֹ תִ י ַוה' הִ צְ לִ יחַ ַדּ ְרכִּ י בראשית כד ,נו
ַויֹּאמֶ ר ֲ
להמיתו ,ונהפך הדבר על בתואל ונשאר אליעזר בחיים ,ובא להפחידם
רבי יהודא דיוואן זצ"ל בחוט המשולש נד' בש' תצט מבאר כי לטענת לבן
שאם יאחרו אותו ללון עוד לילה אחת אצלם הפך רצונו ,יהיו נענשים
ואמו שטענו שאם לא היתה קופצת לו הדרך בין כך היה מתעכב בדרך,
שימות עוד אחד מהם.
ולכן כעת שיתעכב כאן ,עונה אליעזר אל תשתמשו בהצלחה שלי כדי
וזה מה שאמר אַל תְּ אַחֲרוּ אֹ תִ י -כי ישיבתי אצלכם היא רעה לכם, לעכב אותי אצלכם.
כאשר ראיתם מה שנעשה אתמול. אין קשר בין מה שהצלחתי להגיע מהר לבין זה שכעת רבקה צריכה
ואם תאמרו דבר זה של אתמול היה על ידי מלאך ,כאשר אמר לך אדונך ללכת עכשיו.
אברהם לעיל פסוק ז הוּא י ְִשׁלַח מַ לְ אָכ ֹו לְ פָ נֶי= ,וכבר עשה המלאך שליחותו הוא אשר אומר אַל תְּ אַחֲרוּ אֹ תִ י בגלל זה שה' הִ צְ לִ יחַ ַדּ ְרכִּ י.
אתמול ,והלך וחזר למקומו ,שהרי אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות שליח שלא הצליח מאחר להגתו
ולכך ודאי הלך לו ,ואין לנו פחד מדבר זה ,ענה להם ַוה' הִ צְ לִ יחַ ַדּ ְרכִּ י, ַויֹּאמֶ ר ֲאלֵהֶ ם אַל תְּ אַחֲרוּ אֹ תִ י ַוה' הִ צְ לִ יחַ
אע"פ שאברהם אמר י ְִשׁלַח מַ לְ אָכ ֹו לְ פָ נֶי= ,יודע אני בבירור כי ה' הצליח דנִי בראשית כד ,נו ַדּ ְרכִּ י שַׁ לְּ חוּנִי וְ אֵ לְ כָה לַא ֹ
דרכי על ידו ולא ע"י מלאך ,והשי"ת יעשה כמה נסים בזה אחר זה ,ואין צריך ביאור ,מה יש בטענת הצלחת הדרך כדי שלא יאחרוהו.
למעשיו גבול אלא יעשה ויחזור ויעשה כמה פעמים כל מה שצריך לי מבאר הנצי"ב בהעמק דבר כי שליח שלא הצליח דרכו נוח לו להתאחר
בעבור הצלחתי ,לכן טוב לכם שתשַׁ לְּ חוּנִי וְ אֵ לְ כָה לַא ֹדנִי ולא אתעכב בדרכו ,למען ידאג משלחו גם על השליח לחשוב מחשבות מי יודע מה
אצלכם ,ודבריו אלו נכנסו בלבותם ,וירדו חדרי בטנם ויראו לנפשם ,לכך אירע לו בדרך ,ואחר כך כשבא השליח הרי משלחו שמח מביאתו עד
אמרו נ ְִק ָרא ַל ַנּע ֲָר וְ נ ְִשׁ ֲאלָה אֶ ת פִּ יהָ . שאינו מצטער כל כך על שלא הצליח בשליחותו ,מה שאין כן מי
שהצליח בשליחותו למה יאחר דרכו.
ניתן להעתיק ,לצלם ,להפיץ ,במתכונתו ובצורתו בלבד לל שום שינוי .תגובות ,ה רות וכד‘ תרומות להפצת העלונים ניתן לשלוח לרחוב רשב“ 25/9מודיעין עילית 052-7183642
גליון ת ט“ز 516
ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינוּ ֶשׁ ָחזַ ר ִמנִּ ְסיוֹן בוּﬠ נִ ְפ ַתּ ַחת ְבּ ִספּוּר
ָפּ ָר ַשׁת ַה ָשּׁ ַ
ָה ֲﬠ ֵק ָדה נ ַֹכח לָ ַד ַﬠת ִכּי ַה ָשּׂ ָטן בוּר ָתהּ ֶשׁל ָשׂ ָרה ִא ֵמּנוּ וּק ָ ית ָתהּ ְ ִמ ָ
ְמנַ ֶסּה לְ ַקלְ ֵקל ֶאת ֱאמ וּנָ ת וֹ ֶשׁל ַה ַצּ ֶדּ ֶקת.
ָא ִבינוּ ,וְ ָל ֵכן גָּ ַרם ַא ְב ָר ָהם תמְצ ִית ִּדבְרֵי הַפָּר ָׁשָה ַּ
ַבּת ֵמ ָאה ֶﬠ ְשׂ ִרים וָ ֶשׁ ַבע ָשׁנִ ים
ית ָתהּ ֶשׁל ָשׂ ָרה ִא ֵמּנוּ וְ ַאף ַﬠל לְ ִמ ָ ב ּ ְׁשִל ּוּב פּ ֵרו ּ ׁשִים וּדְרו ּ ׁשִים
וּמתּוַֹ ה ָפּסוּק ָהיְ ָתה ִבּ ְפ ִט ָיר ָתהִּ ,
ִפּי ֵכן ל ֹא נִ ְכנַ ע ַא ְב ָר ָהם וְ ל ֹא יה ָהיְ ָתה ִצ ְד ָקנִ ית
ְמ ֻר ָמּז ֶשׁ ָכּל ַחיֶּ ָ
נִ ְשׁ ַבּר לִ בּוֹ וֶ ֱאמוּנָ תוֹ ל ֹא נִ ְס ֶדּ ֶקת, וּכמ וֹ ֶשׁ ִהי א ל ֹא וּב ָכל ַמ ָצּב ְ וּב ָכל ֵﬠת ְ ְבּ ָכל גִּ י ל ְ
וּמתּוַֹ ה ְצ ָדּ ַקת ַה ִדּין ַﬠל ַﬠ ְצמוַֹ ,מ ְת ִחי ל ַא ְב ָר ָהם ִ ָח ְט ָאה ְבּגִ יל ֶﬠ ְשׂ ִריםָ ,כּ גַּ ם ְבּגִ יל ֵמ ָאה ָהיְ ָתה נְ ִקיָּ ה
בוּר ָתהּ ֶשׁל ִא ְשׁתּוֹ ַה ַצּ ֶדּ ֶקת. לְ ַב ֵקּשׁ וּלְ ַח ֵפּשׂ ָמקוֹם לִ ְק ָ וּכמוֹ ֶשׁ ָהיְ ָתה יָ ָפה ְבּגִ יל ֶשׁ ַבע ָכָּ היְ ָתה ֵמ ַה ֵח ְטאְ ,
יה
וּמ ָתּן ֶשׁיֵּ שׁ לְ ַא ְב ָר ָהם ְ -בּ ָﬠ ֶל ָ
נִ ְק ָרא ַﬠל ַה ַמּ ָשּׂא ַ שּׁוּטי ם
יָ ָפה ְבּגִ י ל ֶﬠ ְשׂ ִרים ֶשׁלּ ֹא ָהיְ ָתה ְצ ִרי ָכה לְ ִק ִ
ָה ֲא ִמ ִתּי ֶשׁל ָה ָא ֶרץִ ,ﬠם ְבּנֵ י ֵחתְ ,כּ ֶשׁהוּא ְמ ַב ֵקּשׁ ְכּ ֵדי לְ ִה ְתיַ פּוֹת.
מוּרת ַתּ ְשׁלוּם הוֹגֵ ן ֶאת ְמ ָﬠ ַרת וּת ַ
ֵמ ֶהם ְבּ ָלשׁוֹן ַר ָכּה ְ יאים תּוֹרה ַה ִח ְזּקוּנִ י וְ ַר ֵבּנוּ ְבּ ַחיֵּ י ְמ ִב ִ ְמ ָפ ְר ֵשׁי ַה ָ
ַה ַמּ ְכ ֵפּלָ ה ְכּ ֵדי לִ ְקבֹּר ָבּהּ ֶאת ָשׂ ָרה ִא ֵמּנוּ. )חיֵּ י
ימ ְט ִריָּ א ֶשׁל וַ יִּ ְהיוּ ַ אוֹמר ֶשׁ ַהגִּ ִֶמ ְד ַרשׁ ַאגָּ ָדה ָה ֵ
לוֹשׁים וְ ֶשׁ ַבע ) 6וְ עוֹד 10 ָשׂ ָרה( עוֹלָ ה לְ ִמ ְס ַפּר ְשׁ ִ
ְבּנֵ י ֵחת ,וְ ֶﬠ ְפרֹן ַבּ ַﬠל ַה ָשּׂ ֶדה וְ ַה ְמּ ָﬠ ָרה ֵ ,אינָ ם
וְ עוֹד 5וְ עוֹד 10וְ עוֹד (37 = 6לְ ַר ֵמּז ֶשׁ ַה ָשּׁנִ ים ָבּ ֶהם
וּמוּכנִ ים לְ ָמ ְכ ָרהּ
ָ יוֹד ִﬠים ָמה יֵ שׁ ִבּ ְמ ָﬠ ָרה זוֹ ְ
לוֹשׁים וְ ֶשׁ ַבע ישׁה ָשׂ ָרה ֶשׁ ִהיא ַחיָּ ה ֵהם ַרק ְשׁ ִ ִה ְרגִּ ָ
סוֹדהּוּמ ִכּיר ֶאת ֶﬠ ְר ָכּהּ וְ ָ יּוֹד ַﬠ ַ
לְ ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינוּ ַה ֵ
ָשׁנִ ים ֵמ ָאז ֶשׁנּוֹלַ ד יִ ְצ ָחק וְ ַﬠד ֶשׁ ִהיא נִ ְפ ְט ָרה ,וְ ָכל
ֶשׁל ַה ְמּ ָﬠ ָרה ֶשׁנֶּ ְח ְצ ָבה ַﬠל יְ ֵדי ָא ָדם ָה ִראשׁוֹן וַ ֲא ֶשׁר
ַה ִתּ ְשׁ ִﬠים ָשׁנִ ים ֶשׁ ָקּ ְדמוּ לָ זֶ ה ,ל ֹא נֶ ְח ְשׁבוּ ֶא ְצלָ הּ.
וּבהּ נִ ְק ְבּרוּ ָא ָדם נִ ְמ ֵצאת ַﬠל ִפּ ְתחוֹ ֶשׁל גַּ ן ֵﬠ ֶדן ָ
ָה ִראשׁוֹן וְ ַחוָּ ה. ָשׂ ָרה ִא ֵמּנוּ נִ ְפ ְט ָרה ִמיָּ ד ַא ֲח ֵרי ָה ֲﬠ ֵק ָדהֲ ,א ָבל
תּוֹרה ל ֹא ָכּ ְת ָבה ֶאת זֶ ה ִמיָּ ד ַא ֲח ֵרי ִספּוּר ַה ָ
יה ֶשׁל אוֹמ ִרים ִכּי ֶﬠ ְפרוֹן ַה ִח ִתּי ֶשׁ ָהיָ ה ְבּ ָﬠ ֶל ְָ ֲחזַ "ל יקה ִﬠם ִספּוּר ֻהלֶּ ֶדת ִר ְב ָקה, ָה ֲﬠ ֵק ָדהֶ ,א ָלּא ִה ְפ ִס ָ
וּמ ָﬠ ַרת ַה ַמּ ְכ ֵפּלָ הָ ,היָ ה ִאישׁ ַרע ַﬠיִ ן וְ ֵאינוֹ ַה ָשּׂ ֶדה ְ יוֹצא ִמן לְ לַ ְמּ ֵדנוּ ֶשׁ ַכּ ֲא ֶשׁר ַצ ִדּיק ֶא ָחד נִ ְפ ַטר וְ ֵ
עוֹמד ְבּ ִדבּוּרוִֹ ,כּי ַבּ ְתּ ִחלָּ ה ָא ַמר ֶשׁיִּ ֵתּן ֶאת ַה ָשּׂ ֶדה ֵ עוֹלםִ ,מיָּ ד נוֹלַ ד ַצ ִדּיק ַא ֵחר ,גַּ ם ְכּ ֶשׁנִּ ְפ ְט ָרה ָשׂ ָרה ָה ָ
וְ ַה ְמּ ָﬠ ָרה לְ ַא ְב ָר ָהם ְבּ ַמ ָתּנָ הֲ ,א ָבל ַא ֲח ֵרי ֶשׁ ַא ְב ָר ָהם קוֹמהְּ ,כּ ִפי
ִמיָּ ד נוֹלְ ָדה ִר ְב ָקה ְכּ ֵדי לְ ַמלֵּ א ֶאת ְמ ָ
מוּכן לְ ַק ֵבּל ְבּ ַמ ָתּנָ הִ ,ה ְס ִכּים ֶﬠ ְפרֹן ַה ִח ִתּיָ ל ֹא ָהיָ ה ֶשׁנִּ ְר ֶאה ְבּ ֶה ְמ ֵשַׁ ה ָפּ ָר ָשׁה.
מוּרת ְסכוּם ָﬠ ֵתק לִ ְמכֹּר לוֹ ֶאת ַה ָשּׂ ֶדה וְ ַה ְמּ ָﬠ ָרה ְתּ ַ
ֶשׁל ַא ְר ַבּע ֵמאוֹת ֶשׁ ֶקל ֶכּ ֶסף ֵמ ַהסּוּג ֲה ִכי יָ ָקר. אוֹתנוּ ִכּי ָשׂ ָרה ִא ֵמּנוּ נִ ְפ ְט ָרה ָ ֲחזַ "ל ְמ ַל ְמּ ִדים
וּבא וְ ִס ֵפּר לְ ִר ְב ָקה
ִבּגְ לַ ל ֶשׁ ַה ָשּׂ ָטן ִה ְת ַח ֵפּשׂ לְ יִ ְצ ָחק ָ
קוֹבר ֶאת ָשׂ ָרה ִבּ ְמ ָﬠ ָרה זוֹ ְבּ ָסמוּ ֵ ַא ְב ָר ָהם וּמתּוֶֹ בּ ָהלָ ה ְוּד ָאגָ ה ִהי א ֶשׁ ִכּ ְמ ַﬠט ָשׁ ֲחט וּ א וֹת וֹ ִ
לְ ִק ְב ָרם ֶשׁל ָא ָדם וְ ַחוָּ ה. נִ ְפ ְט ָרה.
ֲחזַ "ל לָ ְמדוּ ֵמ ַה ָפּסוּק וַ ה' ֵבּ ַרֶ את ַא ְב ָר ָהם ַבּכֹּל , ַה ִשׂ ְפ ֵתי כ ֵֹהן ֵמ ִביא ְבּ ֵשׁם ִמ ְד ָרשׁ ִכּי ַא ֲח ֵרי
ֶשׁ ָהיְ ָתה לְ ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינוּ חוּץ ִמ ְבּנוֹ יִ ְצ ָחק ,גַּ ם ַבּת ֶשׁ ַה ָשּׂ ָטן ִס ֵפּר לְ ָשׂ ָרה ֶשׁ ַא ְב ָר ָהם ָה ַל לִ ְשׁחֹט ֶאת
ֶשׁ ְשּׁ ָמהּ ָהיָ ה ַבּכֹּל. וּב ְקּ ָשׁה ִ יִ ְצ ָחק ָ ,הלְ ָכה ִמ ְבּ ֵאר ֶשׁ ַבע לְ ֶח ְבר וֹן
]בּגְ לַ לרוֹאים ִ ֵמ ָה ֲﬠנָ ִקים ֶשׁ ָהיוּ ָשׁם ֶשׁיִּ ְב ְדּקוּ ִאם ֵהם ִ
בּוֹתינוּ ָה ִראשׁוֹנִ ים ִאם ַבּת זוֹ ָהיְ ָתה ִבּתּוֹ נֶ ְחלְ קוּ ַר ֵ בוֹהים וִ יכוֹלִ ים לִ ְצפּוֹת לְ ֶמ ְר ָחק[ ִאישׁ זָ ֵקן ֶשׁ ֵהם גְּ ִ
ֶשׁל ַא ְב ָר ָהם ִמ ָשּׂ ָרה אוֹ ֵמ ָהגָ ר ,וְ ַר ִבּי יְ הוֹנָ ָתן ַאיְ ְבּ ִשׁיץ לוֹשׁה נְ ָﬠ ִרים הוֹלְ ִכים ,וְ ֵהם ָא ְמרוּ לָ הּ ֶשׁ ֵהם ִﬠם ְשׁ ָ
אוֹמה ֶשׁנּוֹלְ ָדה יַ ַחד ִﬠם אוֹמר ֶשׁ ִהיא ָהיְ ָתה ְתּ ָ ֵ רוֹאים ִאישׁ זָ ֵקן הוֹלֵ לִ ְשׁחֹט נַ ַﬠר ַﬠל גַּ ֵבּי ַה ִמּזְ ֵבּ ַח, ִ
יִ ְצ ָחק. וְ ָאז ָפּ ְר ָחה נִ ְשׁ ָמ ָתהּ.
פָר ָׁשָה
הֶמ ְׁשֵך ְ מַה ב ַ ּ
פָר ָׁשָה ב ּ ְׁשִלּוּב ּ
פ ֵרו ּ ׁשִים וּדְרו ּ ׁשִים תמְצ ִית עִנ ְי ְנ ֵי הַ ּ
ַּ
יﬠ ַﬠל יְ ֵדי ֶשׁ ַמּלְ ַאֶ ה ֱחלִ יף ֶאת ַה ַצּ ָלּחוֹת - ִהגִּ ַ ְבּ ֶה ְמ ֵשַׁ ה ְדּ ָב ִרים נִ ְק ָרא ַבּ ָפּ ָר ָשׁה ַﬠל ִצוּוּיוֹ -
תוּאלֲ ,א ֶשׁר ֵמת ִבּגְ ַלל ֶשׁ ָא ַכל ֶאת ָהא ֶֹכל ַה ֻמּ ְר ָﬠל לִ ְב ֵ יﬠזֶ ר ַﬠ ְבדּוֹ ָללֶ ֶכת ֶאל ֶא ֶרץ ַבּ ָקּ ָשׁתוֹ ֶשׁל ַא ְב ָר ָהם לֶ ֱאלִ ֶ
יﬠזֶ ר.
ֶשׁהוּא ְבּ ַﬠ ְצמוֹ זָ ַמם לְ ַה ֲא ִכיל ֶאת ֱאלִ ֶ מוֹל ְדתּוֹ וְ לָ ַק ַחת ִמ ָשּׁם ִא ָשּׁה לְ יִ ְצ ָחק ֲא ֶשׁר ָאמוּר ַ
יבה ֶשׁל ַמ ְﬠלָ ה לְ ַא ַחר ְשׁנָ ַתיִ ם ֶשׁ ָהיָ ה ָשׁם לַ ְחזֹר ִמיְּ ִשׁ ָ
יﬠזֶ ר ְמגוֹלֵ ל ֶאת ִה ְשׁ ַתּלְ ְשׁלוּת ַה ְדּ ָב ִרים ,וְ ָל ָבן ֱאלִ ֶ
ֵמ ַא ֲח ֵרי ָה ֲﬠ ֵק ָדה.
יהם ֲא ָבל ל ֹא ִבּלְ ָב ָבםֶ ,שׁ ֵהם תוּאל עוֹנִ ים לוֹ ְבּ ִפ ֶ וּב ֵ ְ
מוֹדה ֶ יﬠזֶ ר
ימים לְ ָכל ָה ִﬠנְ יָ ן ,וּלְ ַא ַחר ֶשׁ ֱאלִ ֶ ַמ ְס ִכּ ִ וּב ְשׁ ָטריﬠזֶ ר ְבּ ָכל טוּב ִ ַא ְב ָר ָהם ְמ ַציֵּ ד ֶאת ֱאלִ ֶ
עוּדה ֶשׁ ִבּגְ ָל ָלהּ ֵמת לַ ַה ֵשּׁםִ ,מ ְתיַ ְשּׁ ִבים לֶ ֱאכֹל ְס ָ ֶשּׁבּוֹ נִ ְכ ַתּב ֶשׁ ָכּל נְ ָכ ָסיו ֶשׁל ַא ְב ָר ָהם נְ תוּנִ ים לְ יִ ְצ ָחק
יﬠזֶ ר.
תוּאל ֵמ ָה ַר ַﬠל ֶשׁהוּא ָשׁם ֶל ֱאלִ ְֶבּ ֵ ְבּ ַמ ָתּנָ ה וְ שׁוֹלֵ ַח אוֹתוֹ לַ ֲא ַרם נַ ֲה ַריִ ם ִﬠירוֹ ֶשׁל נָ חוֹר.
ְבּב ֶֹקר ַה ָמּ ֳח ָרת ֲﬠ ַדיִ ן ְמנַ ִסּים ָל ָבן וְ ִא ָמּהּ ֶשׁל יצת נִ ְק ָרא ְבּ ָפ ָר ָשׁה ַﬠל ָכֶּ שׁ ֱאלִ ֶ
יﬠזֶ ר זָ כָ ה לִ ְק ִפ ַ
ִר ְב ָקה לְ ַﬠכֵּ ב ֶאת ֲהלִ יכָ ָתהּ ֶשׁל ִר ְב ָקה ֲ ,א ָבל לְ ַא ַחר וּמגִּ י ַﬠ ְבּאוֹת וֹ ַהיּוֹם ֶשׁבּוֹ ה וּא יָ ָצא ִמ ֵבּי ת ַה ֶדּ ֶרַ ,
רוֹצה ָל ֶל ֶכת ִﬠם
ימה וְ ָ ֶשׁ ִהיא נִ ְשׁ ֶאלֶ ת לִ ְרצוֹנָ הַּ ,מ ְס ִכּ ָ ַא ְב ָר ָהםֶ ,אל ִמחוּץ לְ ִﬠירוֹ ֶשׁל נָ חוֹר וְ חוֹנֶ ה לְ יַ ד ְבּ ֵאר
יﬠזֶ ר לְ ֵבית יִ ְצ ָחק לִ ְהיוֹת לוֹ לְ ִא ָשּׁה. ֱאלִ ֶ שּׁוֹאבוֹת. ַה ָמּיִ ם לְ ֵﬠת ֶﬠ ֶרבֵ ,ﬠת ֵצאת ַה ֲ
ח וֹזְ ִרי ם ֱאלִ י ֶﬠזֶ ר וְ ִר ְב ָקה יַ ַחד ִﬠם ָכּל ַה ַשּׁיָּ ָרה וּב ָקּ ָשׁתוֹ ֶשׁ ַה ֵשּׁםיﬠזֶ ר ַ נִ ְתבּוֹנֵ ן ִבּ ְת ִפלָּ תוֹ ֶשׁל ֱאלִ ֶ
בוֹאם לְ ֵﬠת ְתּ ִפלַּ ת ַה ִמּנְ ָחהְ ,בּ ִדיּוּק וּב ָ לְ ֶא ֶרץ ְכּנַ ַﬠןְ , יַ ֲﬠ ֶשׂה ֶח ֶסד ִﬠם ַא ְב ָר ָהם וְ יַ ְמ ִצי א ל וֹ ֶאת ַהנַּ ֲﬠ ָרה
יה
יבה ֶשׁל ַמ ְﬠ ָלה ֵא ֶל ָ אוֹתהּ ָה ֵﬠת ַמגִּ ַ
יﬠ יִ ְצ ָחק ִמיְּ ִשׁ ָ ְבּ ָ וּמ ַב ֵקּשׁ ֶשׁ ַה ֵשּׁם יֵ ָﬠנֶ הַה ְמּיֻ ֶﬠ ֶדת לְ יִ ְצ ָחק לְ ִא ָשּׁה ְ ,
הוּא זָ ָכה לַ ֲﬠלוֹת ְבּ ַחיָּ יו לְ ַא ַחר ֶשׁנֶּ ֱﬠ ַקד ַﬠל גַּ ֵבּי לְ ִסי ָמנ וֹ וְ ַהנַּ ֲﬠ ָרה ֶשׁה וּא יְ ַב ֵקּשׁ ִמ ֶמּנָּ ה לְ ַה ְשׁק וֹת וֹ
ַה ִמּזְ ֵבּ ַחְ ,
וּמ ַת ֵקּן ֶאת ְתּ ִפ ַלּת ַה ִמּנְ ָחה. יﬠ לְ ַה ְשׁקוֹת ֶאת גְּ ַמלָּ יו ִ -היא ַהנַּ ֲﬠ ָרה וְ ִהיא גַּ ם ַתּ ִצּ ַ
רוֹאה ֶאת יִ ְצ ָחקִ ,ר ְב ָקה ַמ ָטּה ֶאת ָ ַכּ ֲא ֶשׁר ִהיא וּב ָח ְכ ָמ ָתהּ.
קוּתהּ ְ ָה ְראוּיָ ה לִ ְהיוֹת ִא ָשּׁה לְ יִ ְצ ָחקְ ,בּ ִצ ְד ָ
וּמ ְתכַּ ָסּה ְבּ ָצ ִﬠיף ,וְ ַא ַחר ָכּ יִ ְצ ָחק
ַﬠ ְצ ָמהּ ֵמ ַﬠל ַהגָּ ָמל ִ יﬠזֶ ר וְ עוֹד לִ ְפנֵ י ַה ֵשּׁם נַ ֲﬠנָ ה לִ ְת ִפלָּ תוֹ ֶשׁל ֱאלִ ֶ
יסה לְ ָא ֳה ָלהּ ֶשׁל ָשׂ ָרה. וּמ ְכנִ ָ
ִמ ְת ַח ֵתּן ִﬠ ָמּהּ ַ יוֹצאת לִ ְשׁאֹב ,וְ ַכ ֲא ֶשׁר ֶשּׁ ִסּיֵּ ם ֶאת ַבּ ָקּ ָשׁתוֹ ִר ְב ָקה ֵ
ֲחזַ "ל ְמ ַס ְפּ ִרים ַﬠל ַא ְר ָבּ ָﬠה ְדּ ָב ִרים ְמיֻ ָח ִדים ֶשׁ ָהיוּ אתהָּ ,רץ הוּא רוֹאה ֶשׁ ֵמּי ַה ְבּ ֵאר עוֹלִ ים לִ ְק ָר ֶָ הוּא
ְבּא ֶֹהל ָשׂ ָרה ְבּע ָוֹדהּ ַחיָּ ה ָ ,ﬠנָ ן ָקשׁוּר ַﬠל ֶפּ ַתח וּמ ַב ֵקּשׁ ִמ ֶמּנָּ ה לִ ְשׁתּוֹת ְמ ַﬠט ֵמ ַה ַכּד ַה ָמּ ֵלא , יה ְ ֵאלֶ ָ
ָהא ֶֹהלַ ,ה ְדּלָ תוֹת ָהי וּ ְפּת וּחוֹת לִ ְרוָ ָחה ַ ,הנֵּ ר ָהיָ ה וּכ ֵדי ֶשׁלּ ֹא לִ ְפגּ ַֹﬠ בּוֹ וְ לִ ְשׁפֹּ
וְ ִר ְב ָקה ַמ ְשׁ ָקה אוֹתוְֹ ,
וּﬠ ַﬠד לְ ֶﬠ ֶרב ַשׁ ָבּת דּוֹלֵ ק ֵמ ֶﬠ ֶרב ַשׁ ָבּת וְ ָכל ַה ָשּׁב ַ ְבּ ָפנָ יו ֶאת ְשׁ ֵא ִרית ַה ַמּיִ ם ֶשׁ ַבּ ַכּד ֶשׁהוּא ָשׁ ָתה ִמ ֶמּנּוּ,
וּב ָר ָכה ָהיְ ָתה ְשׁרוּיָ ה ָבּ ִﬠ ָסּה. ַה ָבּ ָאהְ , יﬠה ִר ְב ָקה לְ ַה ְשׁקוֹת גַּ ם ֶאת ַהגְּ ַמלִּ ים ,וְ ל ֹא ַרק ַמ ִצּ ָ
שׁוֹא ֶבת ִהיא לְ ָכל ֶ ִמ ְמּ ַﬠט ַה ַמּיִ ם ֶשׁ ַבּ ַכּדֶ ,אלָּ א
ְכּ ֶשׁ ָשּׂ ָרה ִא ֵמּנוּ ִה ְס ַתּלְּ ָקה ִ ,ה ְפ ִסיקוּ ַא ְר ַבּ ַﬠת ַהגְּ ַמלִּ ים.
ַה ְדּ ָב ִרים ַה ָלּלוּ ,וְ ַכ ֲא ֶשׁר יִ ְצ ָחק נָ ָשׂא ֶאת ִר ְב ָקה ָחזְ רוּ
ָכּל ַה ְדּ ָב ִרים ֶשׁ ָהיוּ ְבּא ֶֹהל ָשׂ ָרה וְ ָשׁ ְכנוּ ְבּא ֶֹהל ִר ְב ָקה, תּוֹמם ֵכּי ַצד ְתּ ִפלָּ תוֹ נֶ ֶﬠנְ ָתה וּמ ְשׁ ֵ עוֹמד ִֵ יﬠזֶ ר
ֱאלִ ֶ
טּוֹבים ֶשׁל יה ַה ִ רוֹאה ֶאת ַמ ֲﬠ ֶשׂ ָ ֶ וְ ַכ ֲא ֶשׁר יִ ְצ ָחק ֶט ֶרם ִסיֵּ ם לְ ַב ְקּ ָשׁהּ ,וּלְ ַא ַחר ֶשׁנָּ ַתן לָ הּ נֶ זֶ ם זָ ָהב -
ִר ְב ָקה ֶשׁ ֵהם ְכּמוֹ ֶשׁל ִאמּוֹ ָשׂ ָרהִ ,מ ְתנַ ֵחם יִ ְצ ָחק ַﬠל ידים ֶ -ר ֶמז לִ ְשׁנֵ י וּשׁנֵ י ְצ ִמ ִ לְ ַר ֵמּז לְ ַמ ֲח ִצית ַה ֶשּׁ ֶקלְ ,
יתת ִאמּוֹ. ִמ ַ וּמ ְת ַﬠנְ יֵ ן לְ ִמ ְשׁ ַפּ ְח ָתּהּ וְ ַה ִאםשׁוֹאל ִ ֵ לוּחוֹת ַה ְבּ ִרית,
יתם לָ לוּןִ ,ר ְב ָקה ְבּ ָח ְכ ָמ ָתהּ עוֹנָ ה לוֹ יֵ שׁ ָמקוֹם ְבּ ֵב ָ
נוֹס ִפים ֶשׁנּוֹלְ דוּ לְ ַא ְב ָר ָהם ֵמ ָהגָ ר
נִ ְק ָרא ַﬠל יְ ָל ִדים ָ
רוֹאה וְ שׁ ֵֹמ ַﬠ
ֶ וּכ ֶשׁהוּא לוֹתיו ַבּ ֵסּ ֶדר ָה ָראוּיְ , ַﬠל ְשׁ ֵא ָ
טוּרה"ֶ ,את יְ ָל ָדיו ֵאלּוּ "ק ַָהנִּ ְק ֵראת גַּ ם ְבּ ֵשׁם ְ
מוֹדה ַﬠל ָכַּ ל ַה ֵשּׁם. זֹאתֶ ,
ילגְ ִשׁים","בּנֵ י ַה ִפּ ַאוֹתם ַבּתּ ַֹאר ְ ָ תּוֹרה ְמ ַכנָּ ה
ֶשׁ ַה ָ
עוֹדנּוּ ַחי ִﬠם ַמ ָתּנוֹת שׁוֹלֵ ַח ַא ְב ָר ָהם ֵמ ַﬠל ָפּנָ יו ְבּ ֶ יתהּ ,וְ נִ ְתוַ ַדּע
יצ ָתהּ ֶשׁל ִר ְב ָקה לְ ֵב ָ נִ ְק ָרא ַﬠל ִר ָ
ְט ֵמאוֹתְ ,כּ ֵדי ֶשׁלּ ֹא יִ ְרשׁוּ ִﬠם יִ ְצ ָחק. יה ַה ַח ְמ ָדן וְ ָה ַר ַמּאי -לָ ָבןֲ ,א ֶשׁר ִמיָּ ד ָרץ לְ ָא ִח ָ
נִ ְק ָרא ַבּ ָפּ ָר ָשׁה ַﬠל ִה ְס ַתּלְּ קוּתוֹ ֶשׁל ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינוּ יﬠזֶ רַ ,א לְ ַא ְכזָ ָבתוֹ ֵאינוֹ יָ כוֹל וּמנַ ֶסּה לִ ְשׁדֹּד ֶאת ֱאלִ ֶ ְ
בוּרתוֹ ִבּ ְמ ָﬠ ַרת ַה ַמּ ְכ ֵפּ ָלה ,וְ נִ ְר ֶאה
וּק ָ
טוֹבה ְ ָ יבה
ְבּ ֵשׂ ָ יﬠזֶ ר ִהזְ ִכּיר ֵשׁם ַה ֵשּׁם וְ ָﬠלָ ה לִ ְפגּ ַֹﬠ וְ ָלגַ ַﬠת בּוִֹ ,כּי ֱאלִ ֶ
תוּבים ֶשׁיִּ ְשׁ ָמ ֵﬠאל ְמ ַכ ֵבּד ֶאת יִ ְצ ָחק ָכּ ָראוּי.
ַבּ ְכּ ִ לָ ֲאוִ יר ֵמ ַﬠל ַה ְבּ ֵאר יַ ַחד ִﬠם ַהגְּ ַמלִּ ים וְ ָה ְרכוּשׁ.
דוֹתיו ֶשׁל יִ ְשׁ ָמ ֵﬠאל - ַה ָפּ ָר ָשׁה ִמ ְס ַתּיֶּ ֶמת ְבּתוֹלְ ָ יוֹתר
לָ ָבן ֶשׁ ָר ָאה זֹאתֵ ,ה ִבין ֶשּׁ ֵאין לוֹ ָמה לְ נַ סּוֹת ֵ
ְשׁנֵ י ם ָﬠ ָשׂר נְ ִשׂ ִאי ם } נִ ְק ְרא וּ נְ ִשׂ ִאי ם ֲ -ﬠנָ נִ י ם , יﬠזֶ ר.
לְ ִה ְת ַﬠ ֵסּק ִבּ ְשׁ ִד ַידת ָממוֹנוֹ ֶשׁל ֱאלִ ֶ
וּב ִסכּוּם ְשׁנוֹת ַחיָּ יו ֶשׁל לְ ַר ֵמּז ֶשׁ ֵהם יִ ְכלוּ ַכּ ֲﬠנָ נִ ים{ְ , תוּאל,
וּבא ֶאל ֵבּית ְבּ ֵ יﬠזֶ ר ֵמ ַﬠל ַה ְבּ ֵאר ָ
יָ ַרד ֱאלִ ֶ
יִ ְשׁ ָמ ֵﬠאל. יהם ָהיָ ה ָחסוּם,וּלְ ַא ַחר ֶשׁ ֶה ֱא ִכיל ֶאת ַהגְּ ַמלִּ ים ֶשׁ ִפּ ֶ
וּמב ָֹר!
ַשׁ ָבּת ָשׁלוֹ' ְ ִהגִּ ישׁוּ לְ ָפנָ יו לֶ ֱאכֹל א ֶֹכל ֻמ ְר ָﬠלֶ ,שׁ ְבּסוֹפוֹ ֶשׁל ָדּ ָבר
