gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עינים מאירות · Eniyim Meherot — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: עינים מאירות · Eniyim Meherot

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

עינים מאירות · Eniyim Meherot — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫דברי תורה מאת‬ ‫רבי מנחם מנדל‬ ‫פומרנץ שליט"א‬ ‫גיליון נ"ד‬ ‫(פר' חיי שרה‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫ע‪ ú‬התורה והמועדים‬ ‫תשפ"ג ‪ -‬ביהמ"ד‬ ‫באר ישראל)‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לָ ׂשוּחַ ַּב ּ ָׂש ֶדה‬ ‫ִּכי יִ ּנָט ּו צִ לְ לֵ י ָע ֶרב • יצחק תיקן תפילת מנחה • סוד עשרה גמלים‬ ‫עולתו חסרה מנחה‪ ,‬ועל כן עמד ותיקן תפילה זו‬ ‫ודינים מתוחים‪ ,‬אשר הם אלו הגורמים גם לקושי‬ ‫יצחק תיקן תפילת מנחה‬ ‫במקום המנחה‪ .‬ממילא נקראה תפילתו בשם 'מנחה'‪.‬‬ ‫החיצוני‪.‬‬ ‫לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה‪ .‬זמן המנחה‬ ‫מנחה ‪ -‬מתנה ונדבה לה'‬ ‫הנה‪ ,‬שחרית ‪ -‬זמן מוגדר וברור הוא בתחילת היום‪,‬‬ ‫וגם ערבית זמנה מוגדר ‪ -‬לאחר היום בתחילת‬ ‫זמן מיוחד וגדול הוא‪ ,‬עת רצון לפני ה'‪ ,‬אך גם זמן‬ ‫אמנם בספה"ק 'קדושת לוי' (פרשת חיי שרה ד"ה או יאמר‬ ‫התעוררות הדינים‪ .‬לכן צריך כל אדם לשנס מתניו‬ ‫הלילה‪ .‬אמנם האמצע מורכב ומסובך הוא בכל מקום;‬ ‫ולאזור חלציו ולהתאמץ בכל כוחו בתפילה זו‪ ,‬ובזה‬ ‫ויצא יצחק) להרה"ק מברדיטשוב זיע"א ביאר כי 'מנחה'‬ ‫הבוקר והערב סמל הם ללבן והשחור‪ ,‬היום המאיר‬ ‫היא מלשון מתנה ודורון‪ ,‬וכתב שני פירושים בזה‪,‬‬ ‫יזכה לתקן תיקונים גדולים‪ ,‬ותתקבל תפילתו לרצון‬ ‫לישראל והגלות הקשה והחשוכה כלילה‪ .‬ועל כן‪,‬‬ ‫במילוי בקשותיו‪ ,‬בזכות יצחק אבינו בעל התפילה‬ ‫וז"ל‪" :‬ולכאורה קשה‪ ,‬למה נקרא תפילת 'מנחה'‪.‬‬ ‫דווקא יעקב אבינו אשר מיטתו שלימה וכולו נקי ‪-‬‬ ‫ומתקנה‪.‬‬ ‫בשלמא תפילת 'שחרית' הוא בעת שמאיר השחר‪,‬‬ ‫הוא היכול לעמוד כנגד חשכת הגלות‪.‬‬ ‫ותפילת 'הערב' מפני שהוא בערב‪ ,‬אבל תפילת מנחה‬ ‫בפרשתנו פרשת חיי שרה‪ ,‬מתוארת באריכות פרשת‬ ‫אמנם מצב הביניים אשר אינו שחור ואינו לבן ‪ -‬הוא‬ ‫שליחותו של אליעזר עבד אברהם לקחת אשה‬ ‫למה נקראת כך‪ .‬והתוספות יום טוב (ברכות פ"ד מ"א)‬ ‫הקשה ביותר‪ .‬אך דווקא זמן זה‪ ,‬הוא הנקרא 'עת‬ ‫הרגיש בקושיא זו‪ ,‬ומתרץ שמפני כך נקראת תפילת‬ ‫ליצחק אבינו‪ .‬לקראת סיום השליחות‪ ,‬כאשר בא‬ ‫רצון'‪ .‬כי למרות שיצחק אבינו שורשו במידת הדין‬ ‫אליעזר יחד עם רבקה ונערותיה לארץ כנען‪ ,‬פגשו‬ ‫מנחה‪ ,‬שהוא מנוחת השמש וכו'‪.‬‬ ‫והגבורה‪ ,‬אך אדרבה‪ ,‬משום כך זהו זמן המתקת‬ ‫בדרכם את יצחק אבינו‪ ,‬שיצא לשוח בשדה‪ ,‬ככתוב‬ ‫ולי נראה כך‪ ,‬שבשביל זה נקרא בלשון 'מנחה'‪ ,‬דהנה‬ ‫הדינים‪ ,‬ואפשר לפעול בו ישועות‪.‬‬ ‫(בראשית כד סב‪-‬סג)‪' :‬ו ְיִצְחָק ּב ָא מ ִּבוֹא ּבְאֵר לַחַי רֹאִי ו ְהוּ א‬ ‫תפילת השחרית צריך אדם להתפלל על זה שהחזיר‬ ‫משום כך חייב אדם לדעת כי אין עצה ואין תבונה נגד‬ ‫ַשד ֶה לִפ ְנוֹת‬‫יוֹׁשֵב ּבְאֶר ֶץ ה ַּנ ֶג ֶב‪ :‬ו ַּיֵצ ֵא יִצְחָק לָשׂוּ חַ ּב ּ ָׂ‬ ‫לו הנשמה‪ ,‬ואומר 'אמת ויציב'‪ ,‬וגם עשה לו השם‬ ‫ה'‪ ,‬ועליו להחזיק בתפילת המנחה ללא הרף ‪ -‬נצרה‬ ‫עָר ֶב' וגו'‪.‬‬ ‫יתברך כמה טובות‪ ,‬דהיינו השמש המאיר‪ ,‬ועוד כמה‬ ‫כי היא חייך‪.‬‬ ‫דברים‪ .‬ותפילת ערבית גם כן מחויבים אנו להתפלל‬ ‫ואמרו חז"ל (ברכות כו‪ ,):‬כי אל השדה יצא יצחק אבינו‬ ‫על מה שאנו נותנים להשם יתברך נשמה בפקדון‪,‬‬ ‫תפילת מנחה ‪ -‬כנגד 'זכרונות'‬ ‫כדי להתפלל‪ ,‬ובאותה שעה תיקן תפילת מנחה‪.‬‬ ‫ומאמינים שהבורא ברוך הוא הנאמן בפקדונו בודאי‬ ‫ואכן‪ ,‬הרה"ק המגיד מטריסק זיע"א בעל 'מגן אברהם'‪,‬‬ ‫לך ה' עת רצון‬ ‫יחזיר לנו כרצונו‪ ,‬ולכך אנחנו מתפללים 'אמת‬ ‫סיפר כי שמע מאביו הגדול הרה"ק רבי מרדכי‬ ‫לשון נוראה כתב הרשב"א בתשובה (שו"ת הרשב"א‬ ‫ואמונה'‪ .‬אבל תפלת מנחה אין אנו מחויבים להתפלל‪,‬‬ ‫מטשערנוביל זיע"א שאמר בשם רבינו הבעל שם‬ ‫רק שאנו מנדבים אותו‪ ,‬ולכך נקרא לשון 'מנחה'‪,‬‬ ‫ח"ה סי' א)‪ ,‬כי זמן תפילת המנחה הוא עת רצון בימים‪,‬‬ ‫טוב זיע"א‪ ,‬שאדם מישראל הטרוד בעסקיו‪ ,‬ושרוי‬ ‫כמו שיש עתות רצון בשנה ‪ -‬עשרה ימים שבין ראש‬ ‫שהוא לשון נדבה‪.‬‬ ‫כל היום בשוק‪ ,‬עלול הוא לשכוח מ'שויתי ה' לנגדי‬ ‫השנה ויום הכפורים‪ .‬ובזה ביאר מה שאמרו חז"ל‬ ‫או יאמר‪ ,‬שמפני כך נקרא בלשון 'מנחה'‪ ,‬דהנה‬ ‫תמיד'‪ .‬אמנם כאשר מגיע זמן מנחה‪ ,‬אזי נזכר הוא‬ ‫(ברכות ו‪" ):‬לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה‬ ‫אברהם הוא חסד‪ ,‬ויצחק גבורה‪ ,‬ויעקב רחמים‪ .‬והנה‬ ‫כי יש בורא לעולם‪ ,‬ועומד להתפלל‪ .‬וזו היא מידתו‬ ‫שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה"‪ .‬וכוונתם‬ ‫אם אנו עובדים את הבורא ועושים ככל אשר צונו‪,‬‬ ‫של יצחק אבינו‪ ,‬כי בסדר מלכויות זכרונות ושופרות‪,‬‬ ‫למעשה הידוע באליהו בהר הכרמל (מלכים א יח לו‪-‬לח)‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא נותן לנו חסדים ורחמים‪ ,‬ואנחנו‬ ‫זכרונות כנגד יצחק‪.‬‬ ‫שעמד אל מול נביאי הבעל והתחנן לפני ה' 'ענני ה'‬ ‫רואים שאף על פי שאין אנו שוים לפי הטובות‬ ‫ואכן מכוונים הדברים‪ ,‬כי בתפילת שחרית ממליך‬ ‫ענני'‪ ,‬שיתקדש שמו יתברך על ידו‪ ,‬ובעלות המנחה‬ ‫שעושה הקדוש ברוך הוא עמנו‪ ,‬אף על פי כן נותן לנו‬ ‫האדם את ה' עליו‪ ,‬כנגד מלכויות‪ ,‬ובתפילת ערבית‬ ‫נענה וירדה אש מן השמים ואכלה את קרבנו‪.‬‬ ‫כל הטובות בכל עת ורגע‪ ,‬וזהו מתנה גדולה‪ ,‬לכך אנו‬ ‫אין צריך לעורר עצמו לזכור‪ ,‬שכן היא כנגד שופרות‬ ‫מתפללים תפלת 'מנחה'‪ ,‬שהוא לשון מתנה‪.‬‬ ‫המעוררים את לב האדם בתפילה שתיקן יעקב‬ ‫הקושי בתפילת המנחה שזמנה באמצע היום‬ ‫וזהו שאמר הכתוב 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות‬ ‫אבינו להאיר את חשכת הלילה‪ .‬אמנם מנחה שכנגד‬ ‫אמנם‪ ,‬כפי גודל מעלת שעה זו‪ ,‬כך גדול בה הקושי‬ ‫ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים'‪ ,‬היינו‬ ‫זכרונות צריך האדם לעורר עצמו‪ .‬אך אותה האנחה‬ ‫יותר משאר התפילות‪ ,‬כי זה לעומת זה עשה האלקים‪,‬‬ ‫כשאדם מתפלל תפילת מנחה על הטובות שעשה‬ ‫שנאנח בשעה שנזכר במציאות ה' בעולם‪ ,‬היא‬ ‫וכפי הקושי ‪ -‬כך השכר‪ .‬כך כותב הטור בהלכות‬ ‫השם יתברך‪' ,‬והנה גמלים באים'‪ ,‬בוודאי הקדוש ברוך‬ ‫הבוקעת שערי רקיע‪.‬‬ ‫תפילת המנחה (או"ח סי' רלב) בביאור טעם הזהירות‬ ‫הוא גומל חסדים טובים לישראל וברכות על ישראל‪.‬‬ ‫אמן"‪.‬‬ ‫ביאור שם תפילת 'מנחה'‬ ‫הנדרשת בתפילה זו דווקא‪" :‬והטעם‪ ,‬מפני שתפלת‬ ‫השחר זמנה ידוע‪ ,‬בבקר בקומו ממטתו יתפלל מיד‬ ‫העולה מן הדברים‪ ,‬כי על ידי תפילת מנחה שמנדב‬ ‫אמנם שומה עלינו להעמיק יותר‪ ,‬ולהבין את שגב‬ ‫קודם שיהא טרוד בעסקיו‪ ,‬וכן של ערב בלילה זמנה‬ ‫האדם משלו‪ ,‬זוכה לגמול טוב מן השמים ומקבל‬ ‫מעלת תפילת המנחה‪ .‬ראשית יש להבין על שום‬ ‫ידוע‪ ,‬בבואו לביתו‪ ,‬והוא פנוי מעסקיו‪ ,‬אבל של מנחה‬ ‫מתנות גדולות וחסדים טובים‪.‬‬ ‫מה נקראה המנחה בשם זה‪ .‬שחרית ‪ -‬בשחר היא‪,‬‬ ‫שהיא באמצע היום בעוד שהוא טרוד בעסקיו צריך‬ ‫וערבית זמנה בערב‪ ,‬ואלו הם היום והלילה‪ .‬אולם מהו‬ ‫לשום אותה אל לבו ולפנות מכל עסקיו ולהתפלל‬ ‫תפילת מנחה פותחת את באר השפע‬ ‫ביאור השם 'מנחה' לתפילת בין הערביים? ומדוע לא‬ ‫אותה‪ .‬ואם עשה כן שכרו הרבה מאד"‪.‬‬ ‫כדברים האלה נוכל למצוא גם בדברי הזוהר הקדוש‬ ‫נקראה בשם 'צהריים' על שם זמנה?‬ ‫(זוהר חדש פרשת חקת פג‪ ,).‬על הפסוק האמור בשירת‬ ‫בביאור הדבר כתב רבינו חיים אחי המהר"ל ב'ספר‬ ‫זמן הביניים‬ ‫שׂר ִים ּכ ָרוּ ה ָ נְד ִיב ֵי‬ ‫הבאר (במדבר כא יח) ּ'בְאֵר ֲחפ ָרוּ ה ָ ָ‬ ‫החיים' (ספר סליחה ומחילה פ"ח)‪ ,‬כי תפילת מנחה תיקן‬ ‫אולם אנו נראה כאן במאמר זה בס"ד‪ ,‬כי הקושי‬ ‫ִש ֲענֹתָם וּ מ ִּמִד ְּב ָר מ ַּתָנ ָה'‪ ,‬שם דימו‬ ‫הָעָם ּבִמְחֹקֵק ּבְמׁ ְ‬ ‫כאמור יצחק אבינו‪ ,‬שהיה עולה תמימה‪ .‬והנה עם‬ ‫בתפילת המנחה אינו נובע רק מן הזמן הדחוק‬ ‫רבותינו ז"ל את תפילת מנחה לבאר שממנה נובע‬ ‫קרבן עולה מן הבהמה יש להקריב מנחת סולת‬ ‫או מן העסקים הטורדים‪ ,‬אלא בעמקות הדברים‬ ‫השפע לכל הבריאה‪ ,‬ותמצית הדברים‪ ,‬כי הבאר‬ ‫ונסכים‪ .‬ומכיון שיצחק עצמו היה הקרבן‪ ,‬ראה כי‬ ‫ובפנימיותם זמן זה שבו נוטים צללי ערב יש בו קושי‬ ‫א‬ ‫עינים מאירות‬ ‫זיע"א‪ ,‬ועוד הרחיב בהם הרבה בביאור הפרשה שם‪.‬‬ ‫הגמרא במסכת סוכה (נב‪" ,).‬לעתיד לבא מביאו הקדוש‬ ‫נקראת 'מנחה'‪ ,‬ועליה רמז יעקב אבינו ע"ה כאשר‬ ‫והנה אחת מן הנקודות העולות מדברי קדשו‪ ,‬היא‬ ‫ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני‬ ‫אמר לשבטים הקדושים להוריד מנחה למצרים‪,‬‬ ‫שזמן המנחה אינו שייך רק ליצחק אבינו‪ ,‬אלא‬ ‫הרשעים‪ .‬צדיקים נדמה להם כהר גבוה‪ ,‬ורשעים‬ ‫והיא התורה שבעל פה הנקראת באר‪ ,‬שיש בה‬ ‫גם יעקב אבינו זכה מכח יצחק אביו לתקן תיקוני‬ ‫נדמה להם כחוט השערה"‪ .‬ויש להבין מפני מה נראה‬ ‫ששה סדרים‪ ,‬הנרמזים בלשון הפסוק על הבאר‪ .‬גם‬ ‫מנחה‪ .‬ונראה לדמות לזה מה שמצינו בדברי רבותינו‬ ‫להם כך ולהם כך‪ ,‬ועוד כי אדרבה איפכא מסתברא‪,‬‬ ‫הספירות הקדושות נרמזות באותה באר‪ ,‬וכן אבותינו‬ ‫המקובלים בדבר סעודות שבת קודש‪ ,‬ואמרו כמה‬ ‫שהרי הצדיקים גברו על יצרם תמיד והיה חלוש‬ ‫הקדושים‪ ,‬וכל זה שייך לתפילת מנחה‪ ,‬שנתקנה בעת‬ ‫סדרים וחלוקות בזה‪ ,‬והסדר המקובל הוא כי סדר‬ ‫לפניהם כחוט השערה‪ ,‬ואילו הרשעים שיצרם גובר‬ ‫שיצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב‪.‬‬ ‫הסעודות לפי סדר האבות‪ ,‬שסעודה ראשונה בליל‬ ‫עליהם הרי הוא דומה לפניהם כהר שאינם יכולים‬ ‫שבת היא סעודת אברהם אבינו‪ ,‬ולאחריה באה תפילת‬ ‫לעוברו‪.‬‬ ‫בכל עבודה בשדה‬ ‫שחרית שתיקן אברהם‪ .‬וסעודה שניה בבוקר ‪ -‬כנגד‬ ‫על כך הביא רבינו את דברי הגמרא בפסחים הנ"ל‪,‬‬ ‫הנה כאן דברים נפלאים במעלת תפילת המנחה‪ .‬אכן‬ ‫יצחק אבינו‪ ,‬אשר לאחריה באה תפילת מנחה שתיקן‬ ‫שכל אחד מן האבות הקדושים קרא לבית המקדש‬ ‫באמת יש להבין‪ ,‬מה לתפילת מנחה ולשדה‪ ,‬ומדוע‬ ‫הוא‪ .‬ואילו סעודה שלישית בשעת רעוא דרעוין‬ ‫בשם אחר‪ ,‬ועל דרך דברי המהר"ל שכל אחד ראה‬ ‫נתקנה דווקא שם?‬ ‫בשבת לעת ערב‪ ,‬היא כנגד יעקב אבינו‪ .‬הנה מבואר‬ ‫במקום את אחד מבתי המקדש‪ ,‬אלא שבזה מפרש‬ ‫ובפשטות ניתן היה להבין לפי מה שנתבאר למעלה כי‬ ‫גם כאן‪ ,‬כי את זמן המנחה הכין יצחק עבור בנו יעקב‪,‬‬ ‫רבינו כי אברהם קראו לבית המקדש 'הר' למעליותא‬ ‫עיקר הנסיון בתפילה זו הוא מחמת שבשעת התפילה‬ ‫יעקב ובניו ינוחו בו‪.‬‬ ‫[ובזה הוא שלא כדברי המהר"ל]‪ ,‬כי בזמן בית ראשון‬ ‫עדיין נמצא האדם בעבודתו בשדה וכדומה‪ ,‬ואינו‬ ‫היו ישראל עובדים את ה' בדביקות וזכו להשראת‬ ‫יושב בביתו‪ ,‬וכאן הוא תוקף הנסיון לעמוד ממלאכתו‬ ‫מהו העיקר ‪ -‬השדה או המערה?‬ ‫השכינה בקרבם‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל (יומא ט‪" ):‬טובה‬ ‫ולהתפלל‪ .‬על כן יצא יצחק אבינו לשוח בשדה‪ ,‬ובזה‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬בכל הדברים הללו נתבארו לנו שני‬ ‫צפורנן של ראשונים מכריסן של אחרונים"‪ .‬ו'הר' רומז‬ ‫נתן כח לבניו אחריו להתהלך בתומו ולהגביר בקרבם‬ ‫מהלכים בדבר השדה שאליו הלך יצחק אבינו לתקן‬ ‫לעולמות העליונים‪ ,‬שאין בהם תפיסה אלא בדביקות‬ ‫מידת היראה בתוך מהלך החיים‪ .‬וזו היא בחינת פחד‬ ‫תפילת מנחה; בדברי התוספות מבואר כי שדה זה הוא‬ ‫ובמחשבה‪ ,‬וזהו שאמר אברהם אבינו 'בהר ה' יראה'‪,‬‬ ‫יצחק‪ ,‬כעין עקידת הרצון בכל יום ויום‪ ,‬באש בוערת‬ ‫הר המוריה‪ ,‬בית המקדש הנקרא שדה וכפי כל מה‬ ‫שיוכלו הצדיקים לתקן את הכל בכח הראייה הרומז‬ ‫ביראת שמים‪ ,‬ובזה מורה האדם היכן פנימיותו מצויה‪,‬‬ ‫שנתבאר בעומק ענין זה‪ .‬אולם בזוהר הקדוש ראינו‬ ‫אל המחשבה‪ ,‬בראיית עיני השכל ובדביקות‪ .‬וזהו‬ ‫גם בשעה שגופו עסוק בעמל כפיים‪.‬‬ ‫כי שדה זה הוא שדה המכפלה עם המערה אשר בו‪.‬‬ ‫שאמר הכתוב (תהלים קכא א) 'אשא עיני אל ההרים' ‪-‬‬ ‫אך נראה לומר כי בעומק פנימיות הדבר אין שום‬ ‫לעולמות העליונים הקרויים 'הר'‪' ,‬מאין יבא עזרי' ‪-‬‬ ‫היכן התפלל יצחק אבינו?‬ ‫סתירה בין שני המהלכים‪.‬‬ ‫מעולם המחשבה הנקרא 'אין'‪ ,‬יבא עזרי‪ .‬ולעומת זאת‬ ‫אמנם בעומק הדבר נמצא בזה לרבותינו ז"ל מאמר‬ ‫נאמר (עובדיה א כא) 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את‬ ‫נפלא‪ .‬איתא בגמרא (ברכות לד‪" :):‬אמר רב כהנא‪ ,‬חציף‬ ‫כי הנה‪ ,‬בענין קניית מערת המכפלה‪ ,‬כתב רבינו החתם‬ ‫הר עשו'‪ .‬דאת זה לעומת זה עשה אלקים‪ ,‬ובמדרגת‬ ‫עלי מאן דמצלי בבקתא"‪ .‬כלומר‪ ,‬שהמתפלל בבקעה‬ ‫סופר זיע"א (חתם סופר על התורה כאן) דקדוק נפלא‪ .‬הנה‬ ‫הר ציון ישפוט את הר עשו‪.‬‬ ‫שהיא מקום פתוח‪ ,‬יש בזה משום חוצפה ועזות‪ ,‬כי‬ ‫כאשר מבקש אברהם אבינו לקנות את השדה מעפרון‬ ‫ואת המערה אשר בו‪ ,‬הלשון היא (בראשית כג ט) 'ו ְי ִּתֶן ל ִי‬ ‫יצחק אבינו תיקן את ה'שדה' עבור יעקב ובניו‬ ‫במקום סגור בקירות שהוא מקום צניעות‪ ,‬חלה עליו‬ ‫אימת מלך‪ ,‬ולבו נשבר (רש"י)‪.‬‬ ‫שׂד ֵהוּ'‪ ,‬השדה‬ ‫אֶת מְעָר ַת ה ַּמַכ ְּפֵל ָה אֲׁשֶר לוֹ אֲׁשֶר ּבִקְצ ֵה ָ‬ ‫כל זה בבית המקדש הראשון שבו היו ישראל במעלה‬ ‫הוא העיקר‪ ,‬והמערה היא בקצה השדה ונקראת על‬ ‫והקשו שם בתוספות (ברכות לד‪ :‬ד"ה חציף) מן הפסוק‬ ‫גדולה‪ .‬אולם בבית המקדש השני ירדו ממדרגתם זו‪,‬‬ ‫שם השדה‪ .‬אולם כאשר הושלם הקנין וזכה אברהם‬ ‫האמור‪' ,‬ויצא יצחק לשוח בשדה'‪ ,‬וכיצד זה לא חשש‬ ‫שׂד ֵה עֶפ ְרוֹן אֲׁשֶר‬ ‫במקח‪ ,‬נאמר (שם יז‪-‬יח) 'ו ַּיָקָם ְ‬ ‫לדברים אלו?‬ ‫ּב ַּמַכ ְּפֵל ָה' וגו' 'לְאַבְרָה ָם לְמִקְנ ָה לְעֵינ ֵי ב ְנ ֵי חֵת'‪.‬‬ ‫זמן המנחה זמן מיוחד וגדול הוא‪ ,‬עת רצון‬ ‫ותירצו שם‪ ,‬כי אין כוונת הכתוב לשדה ממש‪ ,‬אלא‬ ‫מבואר כאן כי כל אחד מהם ראה את השדה והמערה‬ ‫לפני ה'‪ ,‬אך גם זמן התעוררות הדינים‪ .‬לכן‬ ‫להר המוריה שנקרא שדה‪ ,‬וכפי שפירש הט"ז (או"ח‬ ‫צריך כל אדם לשנס מתניו ולאזור חלציו‬ ‫באופן מסויים ושונה מחבירו‪ .‬אצל אברהם אבינו‬ ‫סי' צ ס"ה ד"ה במקום צניעות)‪ ,‬היה זה מקום שאינו פרוץ‪.‬‬ ‫מערת המכפלה היתה העיקר‪ ,‬כי ראה בה כל מה‬ ‫ומקור הדברים במסכת פסחים (פח‪ ).‬שם אמרו כי הר‬ ‫שאמרו חז"ל שהיא כפולה בזוגות‪ ,‬בית ועלייה על‬ ‫ולהתאמץ בכל כוחו בתפילה זו‪ ,‬ובזה יזכה‬ ‫הבית שבו שוכן בית המקדש‪ ,‬הוא שנקרא 'שדה' בפי‬ ‫גביו‪ ,‬או שני בתים זה לפנים מזה (ראה עירובין נג‪ ,).‬והבין‬ ‫את המשמעות הפנימית שבענין‪ ,‬ואילו השדה היה‬ ‫לתקן תיקונים גדולים‬ ‫יצחק אבינו‪.‬‬ ‫נמצא לפי פירוש זה בדברי התוספות‪ ,‬כי יצחק‬ ‫רק המקום אשר בו נמצאת המערה‪ ,‬ועל כן השדה‬ ‫התפלל במקום שאינו פרוץ‪ ,‬ולא בשדה ממש‪ ,‬ורק‬ ‫נסמך למערה וטפל לה‪ ,‬ועיקרו משום המערה אשר‬ ‫וקראו יצחק לבית המקדש 'שדה'‪ ,‬שכבר אינו במעלת‬ ‫נקרא המקום שדה‪.‬‬ ‫בו‪ .‬ואילו עפרון לא הבין מאומה מכל אלה‪ ,‬וראה כאן‬ ‫הר שבדביקות המחשבה‪ ,‬אלא בבחינת דיבור‪ .‬ומשום‬ ‫בעיקר שדה‪ ,‬אלא שבקצהו יש מערה‪ ,‬ועל כן התייחס‬ ‫שנכשלו ישראל בשנאת חינם‪ ,‬פתחו בזה פתח לעשו‬ ‫שדה מערת המכפלה‬ ‫בעיקר אל השדה‪.‬‬ ‫הרשע שתהיה לו אחיזה בשדה בית המקדש‪ ,‬על דרך‬ ‫אמנם בזוהר הקדוש (ח"ב לט‪ ):‬מבואר מהלך אחר בזה‪.‬‬ ‫עוד מוסיף החתם סופר ומביא את דברי הגמרא‬ ‫שׂד ֶה'‪.‬‬ ‫(בראשית כה כז) 'ו ַיְה ִי עֵשָׂו א ִׁיש יֹדֵעַ צ ַי ִד א ִׁיש ָ‬ ‫כי באמת היה השדה ‪ -‬שדה ממש‪ ,‬אלא שמצא בו‬ ‫האמורים כי בית המקדש נקרא 'הר' 'שדה' ו'בית'‪,‬‬ ‫וזה שהיה עשו איש שעיר‪ ,‬הוא רמז שכחו היה על‬ ‫יצחק מעלות עליונות‪ ,‬ומשום כך התפלל שם‪ .‬שכן‬ ‫ופירש כפי שהבאנו למעלה שכל אחד מן האבות קרא‬ ‫ידי שנאת חנם‪ ,‬כמו שמצינו (בבא בתרא טז‪ ).‬שאמר איוב‬ ‫היה זה השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת‪ ,‬הוא‬ ‫שם לאחד מבתי המקדש‪ ,‬אם כן בית ראשון נקרא הר‪,‬‬ ‫לפני הקדוש ברוך הוא‪" ,‬שמא נתחלף לך בין איוב‬ ‫מערת שדה המכפלה‪ .‬ואילו אברהם אבינו רגיל היה‬ ‫ובית שני נקרא שדה‪ ,‬והבית השלישי נקרא בית‪ .‬והנה‬ ‫לאויב?"‪ ,‬והשיב לו הקדוש ברוך הוא‪" :‬הרבה נימין‬ ‫זה מכבר להתפלל בהר המוריה‪.‬‬ ‫אם נכפיל תיבת 'שדה' פעמיים‪ ,‬תעלה הגימטריא‬ ‫[שערות] בראתי באדם‪ ,‬וכל נימא ונימא בראתי לה‬ ‫נמצא לפי דברי הזוהר הקדוש‪ ,‬כי תפילתו של יצחק‬ ‫כחשבון תיבת 'חֵיר ֻת' (‪ ,)618‬וזהו 'שדה המכפלה' ‪-‬‬ ‫גומא בפני עצמה‪ ,‬שלא יהו שתים יונקות מגומא אחת‪,‬‬ ‫אבינו היתה בשדה שבו נמצאת מערת המכפלה‪ ,‬ולא‬ ‫כאשר יוכפל ה'שדה' יזכו ישראל ל'חירות' בבית‬ ‫שאלמלי שתים יונקות מגומא אחת ‪ -‬מחשיכות מאור‬ ‫בהר המוריה ‪ -‬שהוא המקום המיוחד לתפילתו של‬ ‫השלישי‪.‬‬ ‫עיניו של אדם‪ .‬בין גומא לגומא לא נתחלף לי‪ ,‬בין איוב‬ ‫אברהם אבינו דווקא‪ ,‬ולא לתפילת יצחק‪.‬‬ ‫נמצא אם כן‪ ,‬כי מעתה דברי התוספות ודברי הזוהר‬ ‫לאויב נתחלף לי?"‪ .‬וזהו רמז השיער לשנאת חנם‪ ,‬כי‬ ‫הקדוש עולים בקנה אחד‪ ,‬כי מערת שדה המכפלה‬ ‫שנאה היא פירוד‪ ,‬כמו השערות הנפרדות כל אחת‬ ‫שלושת השמות כנגד שלושת המקדשים‬ ‫היא הדרך המביאה לבנין הבית השלישי‪.‬‬ ‫בגומא לעצמה‪.‬‬ ‫אך הנה‪ ,‬על דברי הגמרא שהביאו התוספות‪ ,‬כי‬ ‫ובכדי לשבר את כוחו של עשו בשנאת חינם‪ ,‬יצא‬ ‫אברהם קראו לבית המקדש 'הר'‪ ,‬יצחק 'שדה' ויעקב‬ ‫רמזי תפילת מנחה בשמות בתי המקדש‬ ‫יצחק אבינו לשוח בשדה ולהתפלל‪ ,‬לעסוק בכח‬ ‫'בית'‪ ,‬כתב המהר"ל בספרו 'דרך חיים' על מסכת אבות‬ ‫ואם לחישובי גימטריאות ומכפלות באנו‪ ,‬נביא עוד‬ ‫הדיבור ולרומם את מדרגת בית המקדש השני שנקרא‬ ‫(פ"ה מ"ד) וז"ל‪" :‬ובית המקדש הראשון היה בזכות‬ ‫כמה רמזים נפלאים בעניננו‪ .‬הנה תיבת 'הר' עם‬ ‫'שדה'‪ ,‬ולהציל את ישראל מתוצאות השנאה‪ .‬ועל כן‬ ‫אברהם‪ ,‬בית שני בזכות יצחק‪ ,‬בית שלשי בזכות‬ ‫התיבה עצמה (‪ )206‬עולה בגימטריא כחשבון פעמיים‬ ‫אמר יצחק על יעקב בנו (בראשית כז כז) 'ראה ריח בני‬ ‫יעקב‪ ,‬וזהו אמרם בפסחים (פח‪' ).‬לא כאברהם שקראו‬ ‫'מנחה' (‪ ,)103 X 103‬ותיבת 'שדה' (‪ )309‬עולה כחשבון‬ ‫כריח שדה'‪ ,‬כי ביקש לתקן שגם בגלות המרה אם יהיה‬ ‫הר' [וכו']‪ ,‬ורצה לומר אברהם קראו הר שמורה על‬ ‫שלוש פעמים 'מנחה'‪ ,‬ותיבת 'בית' (‪ )412‬עולה כחשבון‬ ‫צדיק כזה שיעבוד בדביקות יהיה כח בידו לתקן את‬ ‫חורבן‪ ,‬כי מקדש ראשון עתיד ליחרב‪ ,‬וכן יצחק קראו‬ ‫ארבע פעמים מנחה‪ .‬ועצם ענין כפל ארבעה‪ ,‬רומז‬ ‫השדה על ידי הראייה‪ ,‬דהיינו הדביקות‪.‬‬ ‫שדה מורה על חורבן‪ ,‬ויעקב קראו בית מורה על ישוב‬ ‫לארבעה קירות הבית‪ ,‬והוא סוגר מארבע רוחות כבית‬ ‫אמנם יעקב אבינו ראה כבר את עולם התיקון בבית‬ ‫תמיד‪ ,‬והוא מקדש השלישי"‪.‬‬ ‫המוקף מכל רוחותיו והוא צנוע ומעלי‪.‬‬ ‫המקדש השלישי וקראו 'בית'‪ ,‬והוא שיכל לשלוח‬ ‫מבואר בדברי המהר"ל כי כל אחד מן האבות קרא‬ ‫והנה‪ ,‬עוד נרמז בתיבת 'מנחה' גם אותיות 'מחנה'‪.‬‬ ‫'מנחה' לעשו אחיו ‪ -‬היא תפילת מנחה ששולחים‬ ‫בשם לאחד מבתי המקדש‪ ,‬לפי מה שיהא עמו בסופו‪.‬‬ ‫ובספר 'קדושת נפתלי' להגה"ק ממעליץ זיע"א כתב‪ ,‬כי‬ ‫ישראל לקדוש ברוך הוא כדי להתגבר על כוחו של‬ ‫'הר' בגימטריא פעמיים 'מחנה'‪ ,‬ו'שדה' שלוש פעמים‬ ‫עשו‪ ,‬ובה נענה אליהו הנביא‪ ,‬ועל ידה השיג יעקב את‬ ‫בהר ‪ -‬ה' יראה‬ ‫'מחנה'‪ ,‬ורק 'בית' יש בו רמז לארבעה מחנות ישראל‪,‬‬ ‫מעלתו על ידי שתיקן יצחק אביו תפילה זו בעבורו‪.‬‬ ‫אמנם בספה"ק 'נועם אלימלך' (פרשת וישלח) נמצא‬ ‫שהיו מקיפים אותם מארבע רוחות כדי שלא תשלוט‬ ‫אלו הם דברי רבינו הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק‬ ‫מהלך אחר בדבר זה‪ .‬תחילה הביא שם את דברי‬ ‫ב‬ ‫עינים מאירות‬ ‫בלשון חז"ל (ראה סנהדרין עד‪" ):‬קרקע עולם"‪.‬‬ ‫כוחו של יצחק להפך את הרע לטובה‬ ‫בהם עין הרע‪ .‬ועל זה רמז הכתוב באומרו (תהלים קכז א)‬ ‫והנה‪ ,‬אך נשא יצחק את עיניו בסיום תפילתו‪ ,‬ומיד‬ ‫'אִם ה' לֹא יִב ְנ ֶה ב ַי ִת ׁשָו ְא עָמְלוּ בוֹנ ָיו ּבוֹ'‪ ,‬בית ה' כלול‬ ‫ואכן כתב בספה"ק 'שפתי צדיק'‪ ,‬כי ביציאת יצחק‬ ‫מארבעה מחנות ישראל‪ ,‬והוא שנבנה על ידי יעקב‬ ‫ראה גמלים באים‪ ,‬ועליהם הובאה רבקה אשתו‪ .‬הרי‬ ‫אבינו לשוח בשדה לפנות ערב‪ ,‬יצא לתקן בני אדם‬ ‫כאן ראיה נפלאה לכח קבלת התפילה בשעת מנחה‪.‬‬ ‫אבינו שקראו לבית המקדש 'בית'‪.‬‬ ‫אשר מקומם בשדה‪ ,‬ובחינתם בחינת 'ערב' ודין‪ ,‬ויש‬ ‫בביאור עומק הדבר כתב הכלי יקר‪ ,‬כי מידת הדין‬ ‫לקרבם תחת כנפי השכינה‪ .‬והביא שם משם זקנו‬ ‫על זה רמז יעקב אבינו באומרו (בראשית לב ט) 'אִם י ָבוֹא‬ ‫מתוחה ביותר בלילה‪ .‬ואם כן תפילת ערבית שזמנה‬ ‫בעל החידושי הרי"ם זיע"א‪ ,‬לפרש שם 'יצחק'‪ ,‬שהוא‬ ‫עֵשָׂו אֶל ה ַּמַחֲנ ֶה הָאַחַת וְה ִּכ ָהוּ וְה ָי ָה ה ַּמַחֲנ ֶה ה ַּנׁ ְִשאָר‬ ‫בלילה‪ ,‬קשה להתקבל‪ ,‬וגם תפילת שחרית הבאה‬ ‫מלשון 'צחוק'‪ ,‬וקשה הרי לשון 'צחוק' נדרשת גם על‬ ‫לִפְל ֵיטָה'‪ .‬וארבע פעמים 'מחנה' הנרמזים ב'בית' אלו‬ ‫מיד אחר הלילה אינה מתקבלת בקלות‪ .‬אולם תפילת‬ ‫הם ארבעה מחנות ישראל לדגליהם‪.‬‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכות דמים (ראה תוספתא‬ ‫המנחה הרחוקה מן הלילה יותר משתיהן ‪ -‬נוחה‬ ‫להתקבל יותר מכולן‪.‬‬ ‫סוטה פ"ו ה"ו; בראשית רבה נג יא)‪ ,‬ואיך נקרא יצחק על שם‬ ‫שלושת המקומות שנקנו בכסף‬ ‫הצחוק?‬ ‫שמענו כאן הבנה אחרת לגמרי בכל ענינה של תפילת‬ ‫ואם נתבונן עוד נראה‪ ,‬כי בפרשת וישלח לאחר‬ ‫אלא‪ ,‬מבואר מזה כי גדול היה כוחו של יצחק אבינו‬ ‫שבנה יעקב אבינו בית‪ ,‬הלך וקנה את חלקת השדה‬ ‫המנחה וכוחה הגדול‪.‬‬ ‫להפך הכל לטובה‪ ,‬ולתקן את כל עניני השחוק‬ ‫בעיר שכם‪ .‬וכתב רבינו בחיי (בראשית כג כ) וז"ל‪" :‬מצינו‬ ‫תפילת מנחה אינה נצרכת להכנות רבות‬ ‫להביאם אל הקדושה‪ .‬ומשום כך היה בכוחו לתקן‬ ‫גם את אנשי השדה ולתקן להם תפילה לרוממם‬ ‫שלשה מקומות שהיו מעולים מכל שאר המקומות‪,‬‬ ‫ונראה להרחיב עוד בדרך זו כי הנה חלוקה תפילת‬ ‫אשר באו לידם על ידי קניית כסף‪ ,‬ואלו הן‪ ,‬חברון‪ ,‬והר‬ ‫ולקדשם‪.‬‬ ‫גריזים והר עיבל‪ ,‬והר המוריה‪ .‬חברון‪ ,‬הוא שכתוב כאן‬ ‫מנחה משאר התפילות‪ ,‬בזה שכמעט אין שום הכנות‬ ‫לפניה‪ .‬כי תפילת שחרית מקדימים לה פסוקי דזמרה‪,‬‬ ‫תחילת תקנת מנחה ‪ -‬על ידי אדם הראשון!‬ ‫'לאברהם למקנה'‪ ,‬וכתיב 'השדה אשר קנה אברהם'‬ ‫ולאחר מכן קריאת שמע וברכותיה‪ ,‬וזאת מלבד ברכות‬ ‫וגו'‪ .‬הר גריזים והר עיבל‪ ,‬ששם כרתנו ברית וקבלנו‬ ‫חידוש נפלא בענין תקנת תפילת מנחה בידי יצחק‬ ‫עלינו התורה באלה‪ ,‬וכתיב עליו (בראשית לג יט) 'ויקן את‬ ‫השחר וכל המסתעף מהן‪ ,‬וכן תפילת ערבית קודמת‬ ‫אבינו‪ ,‬נמצא בדברי הרמ"ע מפאנו זיע"א (יונת אלם פרק‬ ‫לה קריאת שמע של לילה עם הברכות‪ .‬אולם לתפילת‬ ‫חלקת השדה'‪ .‬הר המוריה‪ ,‬הוא שכתוב (שמואל ב' כד כד)‬ ‫צה)‪ .‬הנה ידוע כי שני זמנים נתקנו לתפילת מנחה;‬ ‫'ויקן דוד את הגרן'"‪.‬‬ ‫המנחה אין כמעט הקדמות‪ ,‬אלא רק מעט פסוקי‬ ‫מנחה גדולה ומנחה קטנה‪[ .‬ונהגו בקהילות החסידים‬ ‫קרבנות ו'אשרי'‪ ,‬ומיד מתפללים 'שמונה עשרה'‪.‬‬ ‫וכתב בזה החתם סופר (תורת משה פרשת חיי שרה)‪ ,‬כי‬ ‫להתפלל מנחה קטנה]‪ .‬ועל כך כתב הרמ"ע‪ ,‬כי אמנם‬ ‫באופן שטחי יש מקום לראות ענין זה כקושי וחיסרון‪,‬‬ ‫שלושה מקומות אלו שבארץ ישראל רומזים לתורה‬ ‫יצחק תיקן תפילת מנחה‪ ,‬אך לא היה הראשון לתקן‬ ‫עירוב של חול בקודש‪ .‬אולם באמת ההיפך הוא הנכון‪.‬‬ ‫ועבודה וגמילות חסדים‪ .‬כי בהר גריזים והר עיבל‬ ‫תפילה זו‪ .‬אלא אדם הראשון ביום שנברא עמד והודה‬ ‫וכדברי הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א (קדושת‬ ‫נכרתה ברית על קיום התורה באלה ובשבועה‪ ,‬ושם‬ ‫לה' יתברך והתפלל מנחה גדולה‪ ,‬אלא שלאחר מכן‬ ‫לוי פרשת חיי שרה ד"ה ומשם אדוני)‪ ,‬שאמר כי אדם המשוחח‬ ‫נעשו ישראל ערבים זה לזה‪ .‬בית המקדש הוא מקום‬ ‫בשעה עשירית בזמן מנחה קטנה נכשל וחטא בעץ‬ ‫העבודה‪ .‬ומערת המכפלה היא מקום קבורה ‪ -‬קיום‬ ‫עם בני אדם בעניני דעלמא ובתוך כדי כך חושב‬ ‫הדעת (ראה סנהדרין לח‪ ,):‬ואז עמד והתפלל גם מנחה‬ ‫מחשבות של קדושה‪ ,‬זוכה בזה להעלות ניצוצות‬ ‫גמילות חסד של אמת עם הנפטרים‪.‬‬ ‫קטנה‪ ,‬אחר שנתמעט אור העולם‪.‬‬ ‫הקדושה ‪ -‬דברים גבוהים מאוד מאוד‪ .‬ועל ידי זה‬ ‫אלו שלושת עמודי העולם‪ ,‬כמו ששנינו במסכת אבות‬ ‫משום כך‪ ,‬כאשר בא יצחק אבינו וביקש לתקן את‬ ‫(פ"א מ"ב)‪" :‬שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה‪,‬‬ ‫שורה שמחה גדולה לפני ה' יתברך‪ .‬ודבר זה נרמז כאן‬ ‫תפילת המנחה ולתקן בזה את אשר פגם אדם הראשון‬ ‫בפסוק‪' ,‬ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב'‪ ,‬ויתפרש‬ ‫הוא היה אומר‪ ,‬על שלשה דברים העולם עומד‪ ,‬על‬ ‫בתפילה זו‪ ,‬נעמד כנגדו השטן לשטנו ולהפריעו‬ ‫התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"‪.‬‬ ‫כך‪' :‬ויצא יצחק' ‪ -‬שהוציא את השמחה אפילו בשעה‬ ‫שהלך 'לשוח בשדה' בדיבורי גשמיות‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫ובאמת קנין התורה בשכם היה עוד קודם מעמד‬ ‫העלה ניצוצות ממקום שפל ‪' -‬לפנות ערב'‪.‬‬ ‫הבאר נקראת 'מנחה'‪ ,‬ועליה רמז יעקב‬ ‫הברכה והקללה‪ ,‬שהרי מי קנה את חלקת השדה‬ ‫עשבי השדה מצטרפים אל המתפללים שם‬ ‫אבינו ע"ה כאשר אמר לשבטים הקדושים‬ ‫בשכם? יעקב אבינו עמוד התורה‪.‬‬ ‫כיוצא בדבר כתב הרה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א‬ ‫להוריד מנחה למצרים‪ ,‬והיא התורה שבעל‬ ‫על כל פנים‪ ,‬כאן נתבאר קשר נוסף בין שדה המכפלה‬ ‫לשדה המקדש‪ ,‬ששניהם נקנו בכסף מלא ונקראו‬ ‫(ליקוטי מוהר"ן תניינא סי' יא)‪ ,‬כי בשעה שאדם מתפלל‬ ‫פה הנקראת באר‪ ,‬שיש בה ששה סדרים‪,‬‬ ‫'שדה' על ידי יצחק אבינו‪ ,‬ובזה מתחבר פירוש‬ ‫בשדה‪ ,‬כל עשבי השדה נותנים כוחם ומצרפים עצמם‬ ‫בתפילתו‪.‬‬ ‫הנרמזים בלשון הפסוק על הבאר‬ ‫התוספות יחד עם פירוש הזוהר הקדוש‪ ,‬והכל עולה‬ ‫בקנה אחד‪.‬‬ ‫ובענין זה היה רבינו בבחינת 'הוא היה אומר'‪ ,‬וכפי‬ ‫המובא ב'שיחות הר"ן' (אות קמד) כי בשעה שהיה יוצא‬ ‫במעשיו‪ .‬וזהו שנאמר שם (בראשית כד סג) 'ו ַּיֵצ ֵא יִצְחָק‬ ‫מעלת התפילה בשדה‬ ‫לטייל חוץ לעיר לרפואתו‪ ,‬אמר דברים אלו‪ ,‬ואמר כי‬ ‫ַשד ֶה לִפ ְנוֹת עָר ֶב ו ַּי ּ ִׂשָא עֵינ ָיו ו ַּיַר ְא וְה ִּנ ֵה גְמ ַּל ִים‬ ‫לָשׂוּ חַ ּב ּ ָׂ‬ ‫והנה‪ ,‬לפי כל מה שנתבאר עד עתה‪ ,‬נראה כי 'שדה'‬ ‫רואה הוא כיצד כל עשבי השדה שהיו שם משתוקקים‬ ‫ּבָאִים'‪ .‬כי הנה המשילו חז"ל (בראשית רבה יט א) את‬ ‫הוא הסמל ל'חוץ'‪ ,‬ותפילת יצחק בשדה היתה על שום‬ ‫לעלות יחד עם תפילת המנחה שעמדו להתפלל שם‪.‬‬ ‫הנחש הקדמוני לגמל‪ ,‬והטעם משום שיש לו סימן‬ ‫שעובדי השדות מתפללים שם תפילת מנחה‪ ,‬ואמנם‬ ‫מכאן עולה‪ ,‬כי השדה אינו רק מקום של עזות וחוסר‬ ‫טהרה אחד‪ ,‬ובזה הוא מטעה את הבריות לומר טהור‬ ‫יש להם לחזר אחר מקום מוקף מחיצות‪ ,‬כי חצוף‬ ‫צניעות‪ ,‬אלא יש בו גם מעלות‪ ,‬ובו יוכל האדם למצוא‬ ‫אני‪ .‬אמנם לא הצליח השטן בקלקולו‪ ,‬ותיקן יצחק‬ ‫הוא המתפלל בבקעה ‪ -‬בשדה פתוח ופרוץ‪ .‬והרושם‬ ‫סיוע לעבודתו בקודש‪.‬‬ ‫אבינו תפילת מנחה קטנה שזמנה אחר החטא‪ ,‬ובזה‬ ‫המתקבל הוא כי תפילת מנחה תפילת השדה היא‪,‬‬ ‫וכפי שביאר על דרך זו רבינו האור החיים הקדוש‬ ‫נתקן פגם אדם הראשון בזה‪.‬‬ ‫שיש לעצור את מהלך החיים בעבורה‪ ,‬ואין זה אלא‬ ‫את הפסוק (בראשית לב ד) 'וישלח יעקב מלאכים לפניו‬ ‫נסיון וחיסרון וקושי שיש להתגבר עליו ולהתפלל‬ ‫אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום'‪ ,‬כי נרמזו כאן‬ ‫תפילתו של יצחק נענתה מיד!‬ ‫כראוי על אף שנמצאים בשדה‪ ,‬שאינו המקום הראוי‪.‬‬ ‫כמה תקופות בחיי בני עשו‪ ,‬ושדה אדום הוא בימות‬ ‫דברים נפלאים במעלת תפילת מנחה‪ ,‬כתב ה'כלי יקר'‬ ‫אולם מאידך נראה כי השדה אינו רק חיסרון‪ ,‬אלא‬ ‫המשיח‪ ,‬אז אדום שדה תחרש‪.‬‬ ‫על הפסוק (בראשית כד סג) 'ויצא יצחק לשוח בשדה'‪.‬‬ ‫מעלה גדולה טמונה בו‪ ,‬ולא לחינם נקרא בית המקדש‬ ‫נמצא כי 'שדה' יש בו רמז לבנין בית המקדש במהרה‬ ‫בניגוד למנהג הרווח לחפש זמן לתפילת מנחה כדי‬ ‫'שדה'‪ ,‬ונקנתה מערת המכפלה יחד עם השדה הסמוך‬ ‫בימינו‪.‬‬ ‫לצאת ידי חובתה‪ ,‬מראה הכלי יקר כי מעלת תפילת‬ ‫לה‪.‬‬ ‫המנחה גדולה יותר מכל תפילות היום‪ ,‬ובה יוכל‬ ‫ומכיון שכך‪ ,‬נראה כי יש להפוך את כל מהלך‬ ‫תפילת יצחק על בניו לעתיד לבוא‬ ‫האדם לזכות לשפע רב ועצום‪ .‬כראיה לזה מביא‬ ‫המחשבה הרגיל והפשוט בזה‪ .‬כי למראית עין באופן‬ ‫ומכאן נוכל לבוא לנקודה עמוקה וחידוש נפלא‬ ‫רבינו את דברי חז"ל שהובאו למעלה‪ ,‬שאליהו הנביא‬ ‫שטחי נראה כי המבוקש מן האדם הוא שגם בתוך‬ ‫המתבאר בדברי הגמרא במסכת שבת (פט‪ ,):‬שם‬ ‫לא נענה אלא בתפילת המנחה‪ ,‬ומפרש כי אמנם תיקן‬ ‫החומר יתן מקום לרוח‪ ,‬וגם בזמן שעוסק לפרנסתו‬ ‫מתבאר כי הגאולה העתידה תבוא לישראל בזכות‬ ‫אברהם תפילת שחרית ויעקב תיקן תפילת ערבית‪ ,‬אך‬ ‫עליו לקדש עצמו ולמצוא זמן לתפילה‪.‬‬ ‫יצחק אבינו‪ .‬כי לעתיד לבוא יאמר הקדוש ברוך הוא‬ ‫בהם לא מצינו במפורש שנתקבלה תפילתם מיד ונענו‬ ‫אך באמת עומק הדבר הוא‪ ,‬כי דווקא כאן בשעה זו‬ ‫לאבות הקדושים כי בניהם חטאו‪ ,‬ואברהם ויעקב‬ ‫במה שביקשו‪.‬‬ ‫יוכל האדם לזכות למעלות רמות ונישאות שלא יוכל‬ ‫יאמרו כי אם כן ראויים הם להימחות על קדושת שמו‬ ‫אמנם יצחק אבינו יש להוכיח שנענה תיכף לתפילתו‪,‬‬ ‫לבוא עדיהן בשתי התפילות האחרות‪ .‬כי הנה הלא‬ ‫יתברך‪ ,‬אולם יצחק אבינו יעמוד וילמד עליהם זכות‪ ,‬כי‬ ‫שהרי על הפסוק (תהלים לב ו) 'עַל זֹאת יִת ְּפ ַּל ֵל ּכ ָל חָסִיד‬ ‫את תפילת המנחה תיקן יצחק אבינו‪ ,‬אחד משלושת‬ ‫רוב שנות חייהם אינם חוטאים‪ ,‬והמעט שנותר‪ ,‬יטול‬ ‫אֵל ֶיך ָ לְעֵת מְצֹא' אמרו חז"ל (ברכות ח‪" :).‬אמר רבי חנינא‪,‬‬ ‫האבות‪ ,‬שהם הם המרכבה‪ ,‬ומחשבתם היתה תפוסה‬ ‫חציו על עצמו‪ ,‬או אפילו את כולו‪ ,‬שכן מסר נפשו למען‬ ‫'לעת מצא' ‪ -‬זו אשה‪ ,‬שנאמר (משלי יח כב) 'מצא אשה‬ ‫בדביקות בקודשא בריך הוא בכל רגע ורגע‪ .‬והוא‬ ‫כבוד שמו יתברך‪ .‬ועתיד הקדוש ברוך הוא לקבל את‬ ‫מצא טוב'"‪ .‬אם כן מן הסתם גם יצחק אבינו שהגיע‬ ‫בוודאי לא היה צריך לעצור את מהלך יומו כדי‬ ‫דבריו ולהציל את ישראל‪.‬‬ ‫זמנו לישא אשה כיוון על כך בתפילתו‪ .‬ובזה יש לבאר‬ ‫להתפלל‪ ,‬אלא היתה תפילתו חלק מעבודתו בקודש‬ ‫מה שיצא לשדה לשם כך‪ ,‬כדי להזכיר לפני ה' יתברך‬ ‫של כל שעות היום‪ .‬ואם בכל זאת נצרך יצחק לילך‬ ‫צלותא דאברהם ‪ -‬על אחרים ולא על עצמו‬ ‫שבירך אותו בעסקי השדה‪ ,‬כמו שנאמר להלן (בראשית‬ ‫ולשוח בשדה ולתקן תפילת מנחה שם‪ ,‬אין זה אלא‬ ‫על דברי הגמרא הללו נשתברו קולמוסים רבים‪,‬‬ ‫כו יב) 'ו ַּי ִזְר ַע יִצְחָק ּבָאָר ֶץ הַה ִוא ו ַּיִמְצ ָא ּבׁ ַּשָנ ָה הַה ִוא מֵאָה‬ ‫כי דווקא בשדה יכל לבוא לתכלית התיקון הנרצה‬ ‫ופליאה גדולה היא כי דווקא יצחק אבינו הנאזר‬ ‫שעָר ִים'‪ ,‬אם כן קל וחומר שיתן לו ה' אשה הנקראת‬ ‫ׁ ְ‬ ‫בתפילה זו‪.‬‬ ‫ג‬ ‫עינים מאירות‬ ‫המנחה נאמר (ויקרא ב א) 'ו ְנֶפֶׁש ּכ ִי תַקְר ִיב קָר ְּב ַן מִנְחָה‬ ‫שיחת העבדים ותורת הבנים‬ ‫בגבורה ומידתו מידת הדין ‪ -‬הוא העתיד להציל את‬ ‫ל ַה''‪ ,‬כי המביא מנחה ‪ -‬את נפשו הוא מקריב עימה‬ ‫ישראל מן הדין‪ ,‬ואילו אברהם אבינו שמידתו חסד‪,‬‬ ‫בענין זה נמצא מאמר עמוק מרבינו ה'שפת אמת'‬ ‫(ראה מדרש תנחומא ויקרא ה)‪ .‬ועל כן דווקא מנחה מקומה‬ ‫ויעקב אבינו שנצטער בגידול הבנים ‪ -‬לא חסו על‬ ‫זיע"א‪ ,‬אשר הרבה יש להאריך ולהעמיק בו‪ ,‬אמנם‬ ‫בשדה‪ ,‬ואינה דומה לתפילות שחרית וערבית‪.‬‬ ‫ישראל ואמרו 'ימחו על קדושת שמך'‪.‬‬ ‫נוכל ללמוד ממנו ארחות חיים גם לאנשים כערכנו‪.‬‬ ‫ומעתה‪ ,‬אף אם נפרש כדברי הזוהר הקדוש כי מקום‬ ‫אך נראה כי בדברים אלו מתפרש מהלך נפלא‪ .‬כי הנה‪,‬‬ ‫תמצית דברי קדשו היא‪ ,‬כי יצחק אבינו ידע להשתמש‬ ‫התפילה בפועל היה בשדה מערת המכפלה‪ ,‬אין בזה‬ ‫אם נבוא להתבונן במהלך חייו של אברהם אבינו‪,‬‬ ‫בכל כלי הקודש לעלות במעלות העבודה‪ ,‬הן במעלת‬ ‫סתירה למה שכתבו התוספות כי היה זה בהר המוריה‪,‬‬ ‫ובתפילות שהתפלל לפני ה'‪ ,‬נראה כי מעולם לא‬ ‫הבן והן במעלת העבד‪ .‬מחד גיסא היה עולה תמימה‪,‬‬ ‫כיון שכל בחינת תקנת תפילה זו היתה השלמה‬ ‫ביקש אברהם עבור עצמו‪ ,‬וכל מהותו היתה אך ורק‬ ‫וביטל עצמו ביטול גמור לפני ה' יתברך כעבד‪ ,‬ומאידך‬ ‫לעקידת יצחק בהר המוריה‪ ,‬כי שם נעשה קרבן‪ ,‬ועל‬ ‫בעבור אחרים‪ .‬עמוד החסד ‪ -‬כפשוטו‪ ,‬כולו נתינה‪,‬‬ ‫היה זה שחידש את ענין התפילה על צרכי עצמו כבן‬ ‫ידי זה יכל לתקן שהתפילה במקום קרבן‪.‬‬ ‫ואין בו משל עצמו כלום‪.‬‬ ‫המתחטא לפני אביו‪ .‬וזו היא מעלה מיוחדת הקיימת‬ ‫נדמה בנפשנו כיצד היו נראים חייו של אברהם עד‬ ‫מדוע לא נסמכה קריאת שמע לתפילת מנחה?‬ ‫כאשר יוצאים לשוח בשדה‪ .‬וכפי שאמר הרבי הרה"ק‬ ‫שזכה לבן‪ .‬מאה שנים שבהן עברו עליו נסיונות‬ ‫רבי בונים מפשיסחא זיע"א (ראה קול מבשר ח"א פרשת חיי‬ ‫לפי זה נוכל להבין ענין מופלא‪ .‬הנה בתורה הקדושה‬ ‫גדולים ועצומים; ואף לאחר שזכה ללידת יצחק‪ ,‬הנה‬ ‫שרה אות ה‪-‬ו)‪ ,‬לבאר מאמר חז"ל הנודע (בראשית רבה ס‬ ‫נצטוינו לקרוא קריאת שמע (דברים ו ז) 'בשכבך‬ ‫קם עליו הנסיון האחרון והקשה מכולם ‪ -‬הציווי על‬ ‫ח)‪" :‬אמר רבי אחא‪ ,‬יפה שיחתן של עבדי בתי אבות‬ ‫ובקומך' ‪ -‬בבוקר ובערב‪ .‬ואכן סומכים אנו את קריאת‬ ‫עקידת יצחק‪ ,‬בנו יחידו אשר אהב‪ ,‬אחר שנאמר לו‬ ‫מתורתן של בנים‪ ,‬פרשתו של אליעזר שנים ושלושה‬ ‫שמע של בוקר לתפילת שחרית‪ ,‬וקריאת שמע של‬ ‫בנבואה כי ביצחק יקרא לו זרע‪ .‬וגם אחר שעבר את‬ ‫דפים הוא אומרה ושונה‪ ,‬ושרץ מגופי תורה ואין‬ ‫לילה לתפילת ערבית‪ .‬ויש להבין‪ ,‬מפני מה לא נתקנה‬ ‫דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא"‪ .‬ופירש‪ ,‬כי‬ ‫הנסיון בהצלחה‪ ,‬אין די בכך‪ ,‬אלא בסמוך לעקידה‬ ‫קריאת שמע גם יחד עם תפילת המנחה?‬ ‫משיחתן של עבדי אבות נעשתה תורה שלימה‪ .‬ואם‬ ‫שמעה שרה אימנו על שבנה כמעט נשחט לקרבן‪,‬‬ ‫אלא‪ ,‬הרי כל ענין מצות קריאת שמע הוא קבלת‬ ‫כן על אחת כמה וכמה נכון הדבר בשיחתן של האבות‬ ‫ונשמתה פרחה (ראה רש"י בראשית כג ב)‪ ,‬ואברהם זקן בא‬ ‫עול מלכות שמים במסירות נפש‪ ,‬המוטל על האדם‬ ‫עצמם‪ ,‬וכל 'שיחה' ו'שיחה' שלהם תורה שלימה‬ ‫בימים ונשאר לבדו‪.‬‬ ‫בשעה שניעור משנתו וקודם ששוכב על משכבו‪.‬‬ ‫היתה‪ .‬כי מיציאתו של יצחק לשוח בשדה נעשתה‬ ‫ועם כל זה החזיק אברהם באהבת ה' יתברך ולא הרהר‬ ‫אולם תפילת מנחה‪ ,‬הן כל מהותה מסירות נפש‪,‬‬ ‫'שיחה'‪ ,‬שהיא אחת מלשונות התפילה‪ ,‬ומזה נתקנה‬ ‫אחר מידותיו יתברך‪.‬‬ ‫ותיקנה יצחק אבינו אשר אפרו צבור ועומד על גבי‬ ‫לנו תפילת המנחה‪.‬‬ ‫ואם נבקש אחר כל זאת‪ ,‬הלא אברהם תיקן תפילת‬ ‫המזבח (ראה רש"י בראשית כב יד‪ ,‬ממדרש אגדה שם)‪' ,‬ונפש כי‬ ‫שחרית‪ ,‬והיכן תיקן תפילתו? הלא בתפילתו על סדום‬ ‫תקריב קרבן מנחה'‪ ,‬והאדם עצמו הוא המקריב עצמו‬ ‫עבד בתפילה ובן בתורה‬ ‫נמצאנה! וכדברי הגמרא האמורים (ברכות כו‪'" ,):‬וישכם‬ ‫בתפילה זו‪ ,‬ושוב אין צורך להוסיף בה קריאת שמע‪.‬‬ ‫ועתה נבוא לדברי ה'שפת אמת' (פרשת חיי שרה תרמ"ה‬ ‫אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם'‪ ,‬ואין עמידה‬ ‫ומעתה יובן‪ ,‬כי כאשר בא הקדוש ברוך הוא אל‬ ‫ד"ה במדרש יפה)‪ .‬תוכן דבריו‪ ,‬כי שתי בחינות יש בדרך‬ ‫אלא תפלה"‪ ,‬היא התפילה שהתפלל אתמול על‬ ‫יצחק אבינו ואמר לו 'בניך חטאו'‪ ,‬לא השיב 'ימחו‬ ‫העלייה‪ ,‬עבד ובן‪ .‬עבד ‪ -‬עבודה כשמו‪ ,‬בדרך עבודת‬ ‫הצלת אנשי סדום! ואכן‪ ,‬על תפילה זו כתב הרד"ק‬ ‫על קדושת שמך' כאברהם ויעקב‪ ,‬כיון שבעבודתו‬ ‫התפילה‪ ,‬וגדול ממנו ה'בן'‪ ,‬לשון 'בנין'‪ ,‬שקשור לאביו‬ ‫שם (בראשית יט כז)‪ ,‬כי "לימד לבני אדם שראוי לאדם‬ ‫נתחדש שמסירות נפש אינה רק בעצם הריגת‬ ‫להתפלל בשחרית ולהודות לא‪-‬ל על האור ולהתפלל‬ ‫האדם על קידוש השם‪ ,‬אלא גם בחיים על קידוש‬ ‫קודם שיצא לעסקיו"‪ .‬על מה באה תפילת אברהם‬ ‫השם‪ .‬ובאמת‪ ,‬מהו 'ימחו על קדושת שמך'? מחיית‬ ‫ואם בכל זאת נצרך יצחק לילך ולשוח‬ ‫אבינו? הודאה על האור המאיר בשחר‪ ,‬על עצם החיים‪,‬‬ ‫הרע ונקיונו על ידי מסירות נפש‪ ,‬וכמו שאמר משה‬ ‫בשדה ולתקן תפילת מנחה שם‪ ,‬אין זה אלא‬ ‫והקדמת הודאה על היכולת לצאת ולהרוויח את מזון‬ ‫רבינו ע"ה (שמות לב לב) 'מְחֵנ ִי נ ָא מ ִּסִפְרְך ָ אֲׁשֶר ּכָתָב ְּתָ'‪.‬‬ ‫כי דווקא בשדה יכל לבוא לתכלית התיקון‬ ‫היום‪ .‬הנה כאן אברהם אבינו עומד כסמל להודאה‬ ‫ובזה אמר יצחק כי כבר מסר נפשו במעמד העקידה‪,‬‬ ‫ומעתה כל העבודה המוטלת על בניו היא עבודת הלב‬ ‫הנרצה בתפילה זו‬ ‫גמורה ומוחלטת בלי שום בקשה על עצמו‪ ,‬וגם כאשר‬ ‫עומד הוא ומתקן תפילה‪ ,‬הרי על אנשי סדום בקשתו‪,‬‬ ‫בתפילה‪ ,‬ובזה מקיימים מסירות נפשם לשמים‪.‬‬ ‫אותם אלו הרחוקים מדעותיו והנהגותיו יותר מרחוק‬ ‫מזרח ממערב‪ ,‬ואילו על בנו יחידו לא התפלל להצילו‪.‬‬ ‫רחמים בדין בזכות השכינה הקדושה‬ ‫בקשר דם‪ .‬ואלו הם עוסקי התורה הקדושה‪ ,‬הנכנסים‬ ‫לגנזי המלך לגלות סודותיה‪.‬‬ ‫גם אחר שנפטרה שרה והוצרך לדאוג על מקום‬ ‫נסיים דברינו בהאי ענינא בפירושו של הרה"ק רבי‬ ‫הן אמנם‪ ,‬ודאי מעלת הבן גדולה ממעלת העבד‪ ,‬ועל‬ ‫קבורתה‪ ,‬וכבר הובטחה לו הארץ במתנה‪ ,‬נדרש‬ ‫מנדל'י מרימנוב זיע"א‪ ,‬שפירש כך את הפסוקים‬ ‫המאריכים בתפילה על חשבון הלימוד‪ ,‬אמרו חז"ל‬ ‫לשלם ארבע מאות שקל כסף בעבור חלקת קבר‪ ,‬וכן‬ ‫ַשד ֶה לִפ ְנוֹת עָר ֶב‬ ‫(בראשית כד סג‪-‬סה)‪' :‬ו ַּיֵצ ֵא יִצְחָק לָשׂוּ חַ ּב ּ ָׂ‬ ‫(שבת י‪" ).‬מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה"‪ .‬ומצינו‬ ‫לחפש אשה עבור בנו יצחק‪ ,‬וגם עתה לא מצאנוהו‬ ‫ִשָא רִבְקָה אֶת‬ ‫ו ַּי ּ ִׂשָא עֵינ ָיו ו ַּיַר ְא וְה ִּנ ֵה גְמ ַּל ִים ּבָאִים‪ :‬ו ַּת ּ ׂ‬ ‫גם (שם יא‪ ).‬כי רבי שמעון בר יוחאי אכן לא היה מפסיק‬ ‫עומד בתפילה‪ ,‬אלא תיקן תפילת שחרית על בריאת‬ ‫עֵינ ֶיה ָ ו ַּתֵר ֶא אֶת יִצְחָק ו ַּת ִּפֹל מֵעַל ה ַּגָמָל‪ :‬ו ַּתֹאמֶר אֶל‬ ‫מתלמודו לתפילה‪ ,‬כי היתה תורתו אומנותו‪ ,‬והיה‬ ‫האור‪.‬‬ ‫ַשד ֶה לִקְר ָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר‬ ‫הָעֶב ֶד מִי הָא ִׁיש ה ַּל ָז ֶה הַהֹלֵך ְ ּב ּ ָׂ‬ ‫דבוק בחי העולמים בדרך התורה‪.‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬כל חיי אברהם אבינו ע"ה היו בבחינת 'אור'‪.‬‬ ‫הָעֶב ֶד הוּ א ֲאדֹנ ִי ו ַּת ִּקַח ה ַּצָעִיף ו ַּתִת ְּכ ָס'‪ .‬ראה יצחק‬ ‫אמנם כותב רבינו‪ ,‬כי על אף שמעלת הבן גדולה‬ ‫נסיונות קשים ועצומים‪ ,‬אך הוא אינו רואה כאן חושך‬ ‫אבינו בעיניו הצופיות כי עתיד בית המקדש להיחרב‬ ‫ממעלת העבד‪ ,‬מכל מקום בחינות ומדרגות רבות יש‬ ‫כלל‪ ,‬רק את אור ה' המאיר עליו בהשגחתו‪ ,‬ועל כן‬ ‫ובני ישראל יוצאים בגלות‪ ,‬וביקש להתפלל ולסלק‬ ‫בזה עד אין סוף‪ ,‬ולאחר שבא אדם למדרגת בן‪ ,‬אזי‬ ‫לא מצא מה יבקש עבור עצמו‪ ,‬כי הכל שווה לטובה‬ ‫מעליהם את תוקף הדינים העומדים עליהם 'לפנות‬ ‫עולה הוא למדרגה אחרת שבה נעשה שוב בבחינת‬ ‫בעיניו‪.‬‬ ‫ערב' ‪ -‬היא הגלות הנקראת ערב‪ .‬ובכדי לעשות כן‪,‬‬ ‫עבד‪ ,‬וכן הלאה עד אין סוף‪ .‬וממילא‪ ,‬מה ש'יפה שיחתן‬ ‫כיוצא בדבר כתב רבינו צדוק הכהן מלובלין זיע"א (פרי‬ ‫'והנה גמלים באים' ‪ -‬מוטל על בני ישראל לשלם‬ ‫של עבדי אבות'‪ ,‬אין זה רק כפשוטו‪ ,‬ששיחתו של‬ ‫צדיק פרשת וירא אות ה)‪" :‬ואף שאברהם אבינו ע"ה התפלל‬ ‫כגמול מעשה ידיהם‪ ,‬כדי שעל ידי זה יסורו הדינים‬ ‫אליעזר עבד אברהם עדיפה מתורת בני ישראל‪ ,‬אלא‬ ‫על סדום‪ ,‬היה בשביל אחרים‪ ,‬אבל להתפלל על עצמו‬ ‫מעליהם‪ .‬אך מיד‪' ,‬ותשא רבקה את עיניה' ‪ -‬היא‬ ‫ששיחת האבות בהיותם בבחינת 'עבדים' כשעסקו‬ ‫לא עלה על דעתו"‪.‬‬ ‫שכינת עוזנו‪ ,‬כי דרך האם לרחם על בניה‪ ,‬ומיאנה בכך‬ ‫בעבודת התפילה‪ ,‬גדולה היא מבחינת 'תורה' של‬ ‫שיאלצו לשלם על כל עוונותיהם‪' ,‬ותאמר מי האיש‬ ‫הבנים‪ ,‬שהרי מתפילת האבות נעשתה תורה לבנים‪,‬‬ ‫יצחק אבינו חידש את תפילת האדם על עצמו‬ ‫הלזה ההולך בשדה לקראתנו' ‪ -‬שהולך בדרכי הדין‬ ‫ובתורה כתוב 'ויצא יצחק לשוח בשדה'‪.‬‬ ‫אולם יצחק אבינו מידה אחרת היתה לו‪ .‬כאשר יצא‬ ‫והמשפט‪' .‬ויאמר העבד הוא אדוני' ‪ -‬לשון 'דין'‪ .‬מיד‬ ‫לשוח בשדה ולתקן תפילה‪ ,‬קם וחידש מהלך חדש‬ ‫'ותיקח הצעיף ותתכס' ‪ -‬לקחה השכינה הקדושה‬ ‫יצחק שהיה קרבן ‪ -‬חידש תפילה במקום קרבן‬ ‫שלא נודע עד עתה ‪ -‬תפילה על צרכי עצמו‪ .‬כי אחר‬ ‫את לבושי הגלות והתעטפה בהם יחד עם עמה בית‬ ‫ונראה להוסיף בזה עוד‪ ,‬לפי האמור שהיה יצחק עמוד‬ ‫שהקריב יצחק עצמו לקרבן לפני ה'‪ ,‬וביטל עצמיותו‬ ‫ישראל‪ ,‬ובכח זה מתעוררים רחמים עצומים לפני ה'‬ ‫העבודה בעולם‪ ,‬וחידש את ענין התפילה במקום‬ ‫לגמרי‪ ,‬שוב יש בכוחו לבוא ולבקש על עצמו‪ ,‬ואין‬ ‫יתברך על גלות השכינה ובניה‪ ,‬וכאשר יגאלנה יגאל‬ ‫עבודה‪ ,‬כי הוא שהיה קרבן לה' יכל לחדש כי ניתן‬ ‫בזה סתירה לעבודת ה'‪ .‬וכפי שהבאנו מן הכלי יקר‪,‬‬ ‫גם בניה עימה במהרה בימינו בקרוב‪.‬‬ ‫לקיים את עבודת הקרבנות גם על ידי התפילה‪ .‬ומשום‬ ‫שביקש יצחק בתפילה זו על זיווגו‪ .‬וכן לאחר מכן‬ ‫יזכנו ה' יתברך שנזכה לעת ערב בעלות המנחה‬ ‫כך יצא לשוח בשדה‪ ,‬בהר המוריה מקום העקידה‪,‬‬ ‫כאשר היתה רבקה עקרה עמד והתפלל על בנים‪ .‬וזהו‬ ‫לראות בצאת הכוכבים‪ ,‬ויתקיים בנו מקרא שכתוב‬ ‫וכן 'שדה' כפשוטו‪ ,‬מקום גידול הצמחים אשר מהם‬ ‫חידושו המיוחד של יצחק אבינו בתפילת המנחה‪,‬‬ ‫(במדבר כד יז) 'דרך כוכב מיעקב' בביאת משיח צדקנו‬ ‫לוקחים ומעלים על גבי המזבח מנחות ונסכים‪ ,‬כי‬ ‫ואותו יצחק אבינו הנאחז במידת הדין‪ ,‬הוא שיוצא אל‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫עם קרבן עולה מן הבהמה באה מנחה‪ .‬ודווקא בקרבן‬ ‫השדה להתפלל על צרכיו‪.‬‬ ‫לשמיעת השיעורים ‪ -‬קול הלשון‪ | 03-6171077 :‬לקבלת הגיליון בדוא"ל‪newsletter.mechubarim@gmail.com :‬‬ ‫ד‬