עינים מאירות · Eniyim Meherot — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
דברי תורה מאת
רבי מנחם מנדל
פומרנץ שליט"א
גיליון נ"ד (פר' חיי שרה
פרשת חיי שרה ע úהתורה והמועדים תשפ"ג -ביהמ"ד
באר ישראל)
תשפ"ז
לָ ׂשוּחַ ַּב ּ ָׂש ֶדה
ִּכי יִ ּנָט ּו צִ לְ לֵ י ָע ֶרב • יצחק תיקן תפילת מנחה • סוד עשרה גמלים
עולתו חסרה מנחה ,ועל כן עמד ותיקן תפילה זו ודינים מתוחים ,אשר הם אלו הגורמים גם לקושי יצחק תיקן תפילת מנחה
במקום המנחה .ממילא נקראה תפילתו בשם 'מנחה'. החיצוני.
לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה .זמן המנחה
מנחה -מתנה ונדבה לה' הנה ,שחרית -זמן מוגדר וברור הוא בתחילת היום,
וגם ערבית זמנה מוגדר -לאחר היום בתחילת
זמן מיוחד וגדול הוא ,עת רצון לפני ה' ,אך גם זמן
אמנם בספה"ק 'קדושת לוי' (פרשת חיי שרה ד"ה או יאמר
התעוררות הדינים .לכן צריך כל אדם לשנס מתניו
הלילה .אמנם האמצע מורכב ומסובך הוא בכל מקום; ולאזור חלציו ולהתאמץ בכל כוחו בתפילה זו ,ובזה
ויצא יצחק) להרה"ק מברדיטשוב זיע"א ביאר כי 'מנחה' הבוקר והערב סמל הם ללבן והשחור ,היום המאיר
היא מלשון מתנה ודורון ,וכתב שני פירושים בזה, יזכה לתקן תיקונים גדולים ,ותתקבל תפילתו לרצון
לישראל והגלות הקשה והחשוכה כלילה .ועל כן, במילוי בקשותיו ,בזכות יצחק אבינו בעל התפילה
וז"ל" :ולכאורה קשה ,למה נקרא תפילת 'מנחה'. דווקא יעקב אבינו אשר מיטתו שלימה וכולו נקי - ומתקנה.
בשלמא תפילת 'שחרית' הוא בעת שמאיר השחר, הוא היכול לעמוד כנגד חשכת הגלות.
ותפילת 'הערב' מפני שהוא בערב ,אבל תפילת מנחה בפרשתנו פרשת חיי שרה ,מתוארת באריכות פרשת
אמנם מצב הביניים אשר אינו שחור ואינו לבן -הוא שליחותו של אליעזר עבד אברהם לקחת אשה
למה נקראת כך .והתוספות יום טוב (ברכות פ"ד מ"א) הקשה ביותר .אך דווקא זמן זה ,הוא הנקרא 'עת
הרגיש בקושיא זו ,ומתרץ שמפני כך נקראת תפילת ליצחק אבינו .לקראת סיום השליחות ,כאשר בא
רצון' .כי למרות שיצחק אבינו שורשו במידת הדין אליעזר יחד עם רבקה ונערותיה לארץ כנען ,פגשו
מנחה ,שהוא מנוחת השמש וכו'. והגבורה ,אך אדרבה ,משום כך זהו זמן המתקת בדרכם את יצחק אבינו ,שיצא לשוח בשדה ,ככתוב
ולי נראה כך ,שבשביל זה נקרא בלשון 'מנחה' ,דהנה הדינים ,ואפשר לפעול בו ישועות. (בראשית כד סב-סג)' :ו ְיִצְחָק ּב ָא מ ִּבוֹא ּבְאֵר לַחַי רֹאִי ו ְהוּ א
תפילת השחרית צריך אדם להתפלל על זה שהחזיר משום כך חייב אדם לדעת כי אין עצה ואין תבונה נגד ַשד ֶה לִפ ְנוֹתיוֹׁשֵב ּבְאֶר ֶץ ה ַּנ ֶג ֶב :ו ַּיֵצ ֵא יִצְחָק לָשׂוּ חַ ּב ּ ָׂ
לו הנשמה ,ואומר 'אמת ויציב' ,וגם עשה לו השם ה' ,ועליו להחזיק בתפילת המנחה ללא הרף -נצרה עָר ֶב' וגו'.
יתברך כמה טובות ,דהיינו השמש המאיר ,ועוד כמה כי היא חייך.
דברים .ותפילת ערבית גם כן מחויבים אנו להתפלל ואמרו חז"ל (ברכות כו ,):כי אל השדה יצא יצחק אבינו
על מה שאנו נותנים להשם יתברך נשמה בפקדון, תפילת מנחה -כנגד 'זכרונות' כדי להתפלל ,ובאותה שעה תיקן תפילת מנחה.
ומאמינים שהבורא ברוך הוא הנאמן בפקדונו בודאי ואכן ,הרה"ק המגיד מטריסק זיע"א בעל 'מגן אברהם', לך ה' עת רצון
יחזיר לנו כרצונו ,ולכך אנחנו מתפללים 'אמת סיפר כי שמע מאביו הגדול הרה"ק רבי מרדכי לשון נוראה כתב הרשב"א בתשובה (שו"ת הרשב"א
ואמונה' .אבל תפלת מנחה אין אנו מחויבים להתפלל, מטשערנוביל זיע"א שאמר בשם רבינו הבעל שם
רק שאנו מנדבים אותו ,ולכך נקרא לשון 'מנחה', ח"ה סי' א) ,כי זמן תפילת המנחה הוא עת רצון בימים,
טוב זיע"א ,שאדם מישראל הטרוד בעסקיו ,ושרוי כמו שיש עתות רצון בשנה -עשרה ימים שבין ראש
שהוא לשון נדבה. כל היום בשוק ,עלול הוא לשכוח מ'שויתי ה' לנגדי השנה ויום הכפורים .ובזה ביאר מה שאמרו חז"ל
או יאמר ,שמפני כך נקרא בלשון 'מנחה' ,דהנה תמיד' .אמנם כאשר מגיע זמן מנחה ,אזי נזכר הוא (ברכות ו" ):לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה
אברהם הוא חסד ,ויצחק גבורה ,ויעקב רחמים .והנה כי יש בורא לעולם ,ועומד להתפלל .וזו היא מידתו שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה" .וכוונתם
אם אנו עובדים את הבורא ועושים ככל אשר צונו, של יצחק אבינו ,כי בסדר מלכויות זכרונות ושופרות, למעשה הידוע באליהו בהר הכרמל (מלכים א יח לו-לח),
הקדוש ברוך הוא נותן לנו חסדים ורחמים ,ואנחנו זכרונות כנגד יצחק. שעמד אל מול נביאי הבעל והתחנן לפני ה' 'ענני ה'
רואים שאף על פי שאין אנו שוים לפי הטובות ואכן מכוונים הדברים ,כי בתפילת שחרית ממליך ענני' ,שיתקדש שמו יתברך על ידו ,ובעלות המנחה
שעושה הקדוש ברוך הוא עמנו ,אף על פי כן נותן לנו האדם את ה' עליו ,כנגד מלכויות ,ובתפילת ערבית נענה וירדה אש מן השמים ואכלה את קרבנו.
כל הטובות בכל עת ורגע ,וזהו מתנה גדולה ,לכך אנו אין צריך לעורר עצמו לזכור ,שכן היא כנגד שופרות
מתפללים תפלת 'מנחה' ,שהוא לשון מתנה. המעוררים את לב האדם בתפילה שתיקן יעקב הקושי בתפילת המנחה שזמנה באמצע היום
וזהו שאמר הכתוב 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות אבינו להאיר את חשכת הלילה .אמנם מנחה שכנגד אמנם ,כפי גודל מעלת שעה זו ,כך גדול בה הקושי
ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים' ,היינו זכרונות צריך האדם לעורר עצמו .אך אותה האנחה יותר משאר התפילות ,כי זה לעומת זה עשה האלקים,
כשאדם מתפלל תפילת מנחה על הטובות שעשה שנאנח בשעה שנזכר במציאות ה' בעולם ,היא וכפי הקושי -כך השכר .כך כותב הטור בהלכות
השם יתברך' ,והנה גמלים באים' ,בוודאי הקדוש ברוך הבוקעת שערי רקיע. תפילת המנחה (או"ח סי' רלב) בביאור טעם הזהירות
הוא גומל חסדים טובים לישראל וברכות על ישראל.
אמן". ביאור שם תפילת 'מנחה' הנדרשת בתפילה זו דווקא" :והטעם ,מפני שתפלת
השחר זמנה ידוע ,בבקר בקומו ממטתו יתפלל מיד
העולה מן הדברים ,כי על ידי תפילת מנחה שמנדב אמנם שומה עלינו להעמיק יותר ,ולהבין את שגב קודם שיהא טרוד בעסקיו ,וכן של ערב בלילה זמנה
האדם משלו ,זוכה לגמול טוב מן השמים ומקבל מעלת תפילת המנחה .ראשית יש להבין על שום ידוע ,בבואו לביתו ,והוא פנוי מעסקיו ,אבל של מנחה
מתנות גדולות וחסדים טובים. מה נקראה המנחה בשם זה .שחרית -בשחר היא, שהיא באמצע היום בעוד שהוא טרוד בעסקיו צריך
וערבית זמנה בערב ,ואלו הם היום והלילה .אולם מהו לשום אותה אל לבו ולפנות מכל עסקיו ולהתפלל
תפילת מנחה פותחת את באר השפע ביאור השם 'מנחה' לתפילת בין הערביים? ומדוע לא אותה .ואם עשה כן שכרו הרבה מאד".
כדברים האלה נוכל למצוא גם בדברי הזוהר הקדוש נקראה בשם 'צהריים' על שם זמנה?
(זוהר חדש פרשת חקת פג ,).על הפסוק האמור בשירת בביאור הדבר כתב רבינו חיים אחי המהר"ל ב'ספר זמן הביניים
שׂר ִים ּכ ָרוּ ה ָ נְד ִיב ֵי
הבאר (במדבר כא יח) ּ'בְאֵר ֲחפ ָרוּ ה ָ ָ החיים' (ספר סליחה ומחילה פ"ח) ,כי תפילת מנחה תיקן אולם אנו נראה כאן במאמר זה בס"ד ,כי הקושי
ִש ֲענֹתָם וּ מ ִּמִד ְּב ָר מ ַּתָנ ָה' ,שם דימו הָעָם ּבִמְחֹקֵק ּבְמׁ ְ כאמור יצחק אבינו ,שהיה עולה תמימה .והנה עם בתפילת המנחה אינו נובע רק מן הזמן הדחוק
רבותינו ז"ל את תפילת מנחה לבאר שממנה נובע קרבן עולה מן הבהמה יש להקריב מנחת סולת או מן העסקים הטורדים ,אלא בעמקות הדברים
השפע לכל הבריאה ,ותמצית הדברים ,כי הבאר ונסכים .ומכיון שיצחק עצמו היה הקרבן ,ראה כי ובפנימיותם זמן זה שבו נוטים צללי ערב יש בו קושי
א
עינים מאירות
זיע"א ,ועוד הרחיב בהם הרבה בביאור הפרשה שם. הגמרא במסכת סוכה (נב" ,).לעתיד לבא מביאו הקדוש נקראת 'מנחה' ,ועליה רמז יעקב אבינו ע"ה כאשר
והנה אחת מן הנקודות העולות מדברי קדשו ,היא ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני אמר לשבטים הקדושים להוריד מנחה למצרים,
שזמן המנחה אינו שייך רק ליצחק אבינו ,אלא הרשעים .צדיקים נדמה להם כהר גבוה ,ורשעים והיא התורה שבעל פה הנקראת באר ,שיש בה
גם יעקב אבינו זכה מכח יצחק אביו לתקן תיקוני נדמה להם כחוט השערה" .ויש להבין מפני מה נראה ששה סדרים ,הנרמזים בלשון הפסוק על הבאר .גם
מנחה .ונראה לדמות לזה מה שמצינו בדברי רבותינו להם כך ולהם כך ,ועוד כי אדרבה איפכא מסתברא, הספירות הקדושות נרמזות באותה באר ,וכן אבותינו
המקובלים בדבר סעודות שבת קודש ,ואמרו כמה שהרי הצדיקים גברו על יצרם תמיד והיה חלוש הקדושים ,וכל זה שייך לתפילת מנחה ,שנתקנה בעת
סדרים וחלוקות בזה ,והסדר המקובל הוא כי סדר לפניהם כחוט השערה ,ואילו הרשעים שיצרם גובר שיצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב.
הסעודות לפי סדר האבות ,שסעודה ראשונה בליל עליהם הרי הוא דומה לפניהם כהר שאינם יכולים
שבת היא סעודת אברהם אבינו ,ולאחריה באה תפילת לעוברו. בכל עבודה בשדה
שחרית שתיקן אברהם .וסעודה שניה בבוקר -כנגד על כך הביא רבינו את דברי הגמרא בפסחים הנ"ל, הנה כאן דברים נפלאים במעלת תפילת המנחה .אכן
יצחק אבינו ,אשר לאחריה באה תפילת מנחה שתיקן שכל אחד מן האבות הקדושים קרא לבית המקדש באמת יש להבין ,מה לתפילת מנחה ולשדה ,ומדוע
הוא .ואילו סעודה שלישית בשעת רעוא דרעוין בשם אחר ,ועל דרך דברי המהר"ל שכל אחד ראה נתקנה דווקא שם?
בשבת לעת ערב ,היא כנגד יעקב אבינו .הנה מבואר במקום את אחד מבתי המקדש ,אלא שבזה מפרש ובפשטות ניתן היה להבין לפי מה שנתבאר למעלה כי
גם כאן ,כי את זמן המנחה הכין יצחק עבור בנו יעקב, רבינו כי אברהם קראו לבית המקדש 'הר' למעליותא עיקר הנסיון בתפילה זו הוא מחמת שבשעת התפילה
יעקב ובניו ינוחו בו. [ובזה הוא שלא כדברי המהר"ל] ,כי בזמן בית ראשון עדיין נמצא האדם בעבודתו בשדה וכדומה ,ואינו
היו ישראל עובדים את ה' בדביקות וזכו להשראת יושב בביתו ,וכאן הוא תוקף הנסיון לעמוד ממלאכתו
מהו העיקר -השדה או המערה? השכינה בקרבם ,כמו שאמרו חז"ל (יומא ט" ):טובה ולהתפלל .על כן יצא יצחק אבינו לשוח בשדה ,ובזה
הנה כי כן ,בכל הדברים הללו נתבארו לנו שני צפורנן של ראשונים מכריסן של אחרונים" .ו'הר' רומז נתן כח לבניו אחריו להתהלך בתומו ולהגביר בקרבם
מהלכים בדבר השדה שאליו הלך יצחק אבינו לתקן לעולמות העליונים ,שאין בהם תפיסה אלא בדביקות מידת היראה בתוך מהלך החיים .וזו היא בחינת פחד
תפילת מנחה; בדברי התוספות מבואר כי שדה זה הוא ובמחשבה ,וזהו שאמר אברהם אבינו 'בהר ה' יראה', יצחק ,כעין עקידת הרצון בכל יום ויום ,באש בוערת
הר המוריה ,בית המקדש הנקרא שדה וכפי כל מה שיוכלו הצדיקים לתקן את הכל בכח הראייה הרומז ביראת שמים ,ובזה מורה האדם היכן פנימיותו מצויה,
שנתבאר בעומק ענין זה .אולם בזוהר הקדוש ראינו אל המחשבה ,בראיית עיני השכל ובדביקות .וזהו גם בשעה שגופו עסוק בעמל כפיים.
כי שדה זה הוא שדה המכפלה עם המערה אשר בו. שאמר הכתוב (תהלים קכא א) 'אשא עיני אל ההרים' -
אך נראה לומר כי בעומק פנימיות הדבר אין שום לעולמות העליונים הקרויים 'הר'' ,מאין יבא עזרי' - היכן התפלל יצחק אבינו?
סתירה בין שני המהלכים. מעולם המחשבה הנקרא 'אין' ,יבא עזרי .ולעומת זאת אמנם בעומק הדבר נמצא בזה לרבותינו ז"ל מאמר
נאמר (עובדיה א כא) 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את נפלא .איתא בגמרא (ברכות לד" :):אמר רב כהנא ,חציף
כי הנה ,בענין קניית מערת המכפלה ,כתב רבינו החתם
הר עשו' .דאת זה לעומת זה עשה אלקים ,ובמדרגת עלי מאן דמצלי בבקתא" .כלומר ,שהמתפלל בבקעה
סופר זיע"א (חתם סופר על התורה כאן) דקדוק נפלא .הנה
הר ציון ישפוט את הר עשו. שהיא מקום פתוח ,יש בזה משום חוצפה ועזות ,כי
כאשר מבקש אברהם אבינו לקנות את השדה מעפרון
ואת המערה אשר בו ,הלשון היא (בראשית כג ט) 'ו ְי ִּתֶן ל ִי יצחק אבינו תיקן את ה'שדה' עבור יעקב ובניו במקום סגור בקירות שהוא מקום צניעות ,חלה עליו
אימת מלך ,ולבו נשבר (רש"י).
שׂד ֵהוּ' ,השדה אֶת מְעָר ַת ה ַּמַכ ְּפֵל ָה אֲׁשֶר לוֹ אֲׁשֶר ּבִקְצ ֵה ָ
כל זה בבית המקדש הראשון שבו היו ישראל במעלה
הוא העיקר ,והמערה היא בקצה השדה ונקראת על והקשו שם בתוספות (ברכות לד :ד"ה חציף) מן הפסוק
גדולה .אולם בבית המקדש השני ירדו ממדרגתם זו,
שם השדה .אולם כאשר הושלם הקנין וזכה אברהם האמור' ,ויצא יצחק לשוח בשדה' ,וכיצד זה לא חשש
שׂד ֵה עֶפ ְרוֹן אֲׁשֶר במקח ,נאמר (שם יז-יח) 'ו ַּיָקָם ְ לדברים אלו?
ּב ַּמַכ ְּפֵל ָה' וגו' 'לְאַבְרָה ָם לְמִקְנ ָה לְעֵינ ֵי ב ְנ ֵי חֵת'. זמן המנחה זמן מיוחד וגדול הוא ,עת רצון ותירצו שם ,כי אין כוונת הכתוב לשדה ממש ,אלא
מבואר כאן כי כל אחד מהם ראה את השדה והמערה לפני ה' ,אך גם זמן התעוררות הדינים .לכן להר המוריה שנקרא שדה ,וכפי שפירש הט"ז (או"ח
צריך כל אדם לשנס מתניו ולאזור חלציו
באופן מסויים ושונה מחבירו .אצל אברהם אבינו סי' צ ס"ה ד"ה במקום צניעות) ,היה זה מקום שאינו פרוץ.
מערת המכפלה היתה העיקר ,כי ראה בה כל מה ומקור הדברים במסכת פסחים (פח ).שם אמרו כי הר
שאמרו חז"ל שהיא כפולה בזוגות ,בית ועלייה על ולהתאמץ בכל כוחו בתפילה זו ,ובזה יזכה הבית שבו שוכן בית המקדש ,הוא שנקרא 'שדה' בפי
גביו ,או שני בתים זה לפנים מזה (ראה עירובין נג ,).והבין
את המשמעות הפנימית שבענין ,ואילו השדה היה
לתקן תיקונים גדולים יצחק אבינו.
נמצא לפי פירוש זה בדברי התוספות ,כי יצחק
רק המקום אשר בו נמצאת המערה ,ועל כן השדה התפלל במקום שאינו פרוץ ,ולא בשדה ממש ,ורק
נסמך למערה וטפל לה ,ועיקרו משום המערה אשר וקראו יצחק לבית המקדש 'שדה' ,שכבר אינו במעלת נקרא המקום שדה.
בו .ואילו עפרון לא הבין מאומה מכל אלה ,וראה כאן הר שבדביקות המחשבה ,אלא בבחינת דיבור .ומשום
בעיקר שדה ,אלא שבקצהו יש מערה ,ועל כן התייחס שנכשלו ישראל בשנאת חינם ,פתחו בזה פתח לעשו שדה מערת המכפלה
בעיקר אל השדה. הרשע שתהיה לו אחיזה בשדה בית המקדש ,על דרך אמנם בזוהר הקדוש (ח"ב לט ):מבואר מהלך אחר בזה.
עוד מוסיף החתם סופר ומביא את דברי הגמרא שׂד ֶה'.
(בראשית כה כז) 'ו ַיְה ִי עֵשָׂו א ִׁיש יֹדֵעַ צ ַי ִד א ִׁיש ָ כי באמת היה השדה -שדה ממש ,אלא שמצא בו
האמורים כי בית המקדש נקרא 'הר' 'שדה' ו'בית', וזה שהיה עשו איש שעיר ,הוא רמז שכחו היה על יצחק מעלות עליונות ,ומשום כך התפלל שם .שכן
ופירש כפי שהבאנו למעלה שכל אחד מן האבות קרא ידי שנאת חנם ,כמו שמצינו (בבא בתרא טז ).שאמר איוב היה זה השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת ,הוא
שם לאחד מבתי המקדש ,אם כן בית ראשון נקרא הר, לפני הקדוש ברוך הוא" ,שמא נתחלף לך בין איוב מערת שדה המכפלה .ואילו אברהם אבינו רגיל היה
ובית שני נקרא שדה ,והבית השלישי נקרא בית .והנה לאויב?" ,והשיב לו הקדוש ברוך הוא" :הרבה נימין זה מכבר להתפלל בהר המוריה.
אם נכפיל תיבת 'שדה' פעמיים ,תעלה הגימטריא [שערות] בראתי באדם ,וכל נימא ונימא בראתי לה נמצא לפי דברי הזוהר הקדוש ,כי תפילתו של יצחק
כחשבון תיבת 'חֵיר ֻת' ( ,)618וזהו 'שדה המכפלה' - גומא בפני עצמה ,שלא יהו שתים יונקות מגומא אחת, אבינו היתה בשדה שבו נמצאת מערת המכפלה ,ולא
כאשר יוכפל ה'שדה' יזכו ישראל ל'חירות' בבית שאלמלי שתים יונקות מגומא אחת -מחשיכות מאור בהר המוריה -שהוא המקום המיוחד לתפילתו של
השלישי. עיניו של אדם .בין גומא לגומא לא נתחלף לי ,בין איוב אברהם אבינו דווקא ,ולא לתפילת יצחק.
נמצא אם כן ,כי מעתה דברי התוספות ודברי הזוהר לאויב נתחלף לי?" .וזהו רמז השיער לשנאת חנם ,כי
הקדוש עולים בקנה אחד ,כי מערת שדה המכפלה שנאה היא פירוד ,כמו השערות הנפרדות כל אחת שלושת השמות כנגד שלושת המקדשים
היא הדרך המביאה לבנין הבית השלישי. בגומא לעצמה. אך הנה ,על דברי הגמרא שהביאו התוספות ,כי
ובכדי לשבר את כוחו של עשו בשנאת חינם ,יצא אברהם קראו לבית המקדש 'הר' ,יצחק 'שדה' ויעקב
רמזי תפילת מנחה בשמות בתי המקדש יצחק אבינו לשוח בשדה ולהתפלל ,לעסוק בכח 'בית' ,כתב המהר"ל בספרו 'דרך חיים' על מסכת אבות
ואם לחישובי גימטריאות ומכפלות באנו ,נביא עוד הדיבור ולרומם את מדרגת בית המקדש השני שנקרא (פ"ה מ"ד) וז"ל" :ובית המקדש הראשון היה בזכות
כמה רמזים נפלאים בעניננו .הנה תיבת 'הר' עם 'שדה' ,ולהציל את ישראל מתוצאות השנאה .ועל כן אברהם ,בית שני בזכות יצחק ,בית שלשי בזכות
התיבה עצמה ( )206עולה בגימטריא כחשבון פעמיים אמר יצחק על יעקב בנו (בראשית כז כז) 'ראה ריח בני יעקב ,וזהו אמרם בפסחים (פח' ).לא כאברהם שקראו
'מנחה' ( ,)103 X 103ותיבת 'שדה' ( )309עולה כחשבון כריח שדה' ,כי ביקש לתקן שגם בגלות המרה אם יהיה הר' [וכו'] ,ורצה לומר אברהם קראו הר שמורה על
שלוש פעמים 'מנחה' ,ותיבת 'בית' ( )412עולה כחשבון צדיק כזה שיעבוד בדביקות יהיה כח בידו לתקן את חורבן ,כי מקדש ראשון עתיד ליחרב ,וכן יצחק קראו
ארבע פעמים מנחה .ועצם ענין כפל ארבעה ,רומז השדה על ידי הראייה ,דהיינו הדביקות. שדה מורה על חורבן ,ויעקב קראו בית מורה על ישוב
לארבעה קירות הבית ,והוא סוגר מארבע רוחות כבית אמנם יעקב אבינו ראה כבר את עולם התיקון בבית תמיד ,והוא מקדש השלישי".
המוקף מכל רוחותיו והוא צנוע ומעלי. המקדש השלישי וקראו 'בית' ,והוא שיכל לשלוח מבואר בדברי המהר"ל כי כל אחד מן האבות קרא
והנה ,עוד נרמז בתיבת 'מנחה' גם אותיות 'מחנה'. 'מנחה' לעשו אחיו -היא תפילת מנחה ששולחים בשם לאחד מבתי המקדש ,לפי מה שיהא עמו בסופו.
ובספר 'קדושת נפתלי' להגה"ק ממעליץ זיע"א כתב ,כי ישראל לקדוש ברוך הוא כדי להתגבר על כוחו של
'הר' בגימטריא פעמיים 'מחנה' ,ו'שדה' שלוש פעמים עשו ,ובה נענה אליהו הנביא ,ועל ידה השיג יעקב את בהר -ה' יראה
'מחנה' ,ורק 'בית' יש בו רמז לארבעה מחנות ישראל, מעלתו על ידי שתיקן יצחק אביו תפילה זו בעבורו. אמנם בספה"ק 'נועם אלימלך' (פרשת וישלח) נמצא
שהיו מקיפים אותם מארבע רוחות כדי שלא תשלוט אלו הם דברי רבינו הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק מהלך אחר בדבר זה .תחילה הביא שם את דברי
ב
עינים מאירות
בלשון חז"ל (ראה סנהדרין עד" ):קרקע עולם". כוחו של יצחק להפך את הרע לטובה בהם עין הרע .ועל זה רמז הכתוב באומרו (תהלים קכז א)
והנה ,אך נשא יצחק את עיניו בסיום תפילתו ,ומיד 'אִם ה' לֹא יִב ְנ ֶה ב ַי ִת ׁשָו ְא עָמְלוּ בוֹנ ָיו ּבוֹ' ,בית ה' כלול
ואכן כתב בספה"ק 'שפתי צדיק' ,כי ביציאת יצחק מארבעה מחנות ישראל ,והוא שנבנה על ידי יעקב
ראה גמלים באים ,ועליהם הובאה רבקה אשתו .הרי אבינו לשוח בשדה לפנות ערב ,יצא לתקן בני אדם
כאן ראיה נפלאה לכח קבלת התפילה בשעת מנחה. אבינו שקראו לבית המקדש 'בית'.
אשר מקומם בשדה ,ובחינתם בחינת 'ערב' ודין ,ויש
בביאור עומק הדבר כתב הכלי יקר ,כי מידת הדין לקרבם תחת כנפי השכינה .והביא שם משם זקנו על זה רמז יעקב אבינו באומרו (בראשית לב ט) 'אִם י ָבוֹא
מתוחה ביותר בלילה .ואם כן תפילת ערבית שזמנה בעל החידושי הרי"ם זיע"א ,לפרש שם 'יצחק' ,שהוא עֵשָׂו אֶל ה ַּמַחֲנ ֶה הָאַחַת וְה ִּכ ָהוּ וְה ָי ָה ה ַּמַחֲנ ֶה ה ַּנׁ ְִשאָר
בלילה ,קשה להתקבל ,וגם תפילת שחרית הבאה מלשון 'צחוק' ,וקשה הרי לשון 'צחוק' נדרשת גם על לִפְל ֵיטָה' .וארבע פעמים 'מחנה' הנרמזים ב'בית' אלו
מיד אחר הלילה אינה מתקבלת בקלות .אולם תפילת הם ארבעה מחנות ישראל לדגליהם.
עבודה זרה ,גילוי עריות ושפיכות דמים (ראה תוספתא
המנחה הרחוקה מן הלילה יותר משתיהן -נוחה
להתקבל יותר מכולן.
סוטה פ"ו ה"ו; בראשית רבה נג יא) ,ואיך נקרא יצחק על שם שלושת המקומות שנקנו בכסף
הצחוק?
שמענו כאן הבנה אחרת לגמרי בכל ענינה של תפילת ואם נתבונן עוד נראה ,כי בפרשת וישלח לאחר
אלא ,מבואר מזה כי גדול היה כוחו של יצחק אבינו שבנה יעקב אבינו בית ,הלך וקנה את חלקת השדה
המנחה וכוחה הגדול. להפך הכל לטובה ,ולתקן את כל עניני השחוק בעיר שכם .וכתב רבינו בחיי (בראשית כג כ) וז"ל" :מצינו
תפילת מנחה אינה נצרכת להכנות רבות להביאם אל הקדושה .ומשום כך היה בכוחו לתקן
גם את אנשי השדה ולתקן להם תפילה לרוממם
שלשה מקומות שהיו מעולים מכל שאר המקומות,
ונראה להרחיב עוד בדרך זו כי הנה חלוקה תפילת אשר באו לידם על ידי קניית כסף ,ואלו הן ,חברון ,והר
ולקדשם. גריזים והר עיבל ,והר המוריה .חברון ,הוא שכתוב כאן
מנחה משאר התפילות ,בזה שכמעט אין שום הכנות
לפניה .כי תפילת שחרית מקדימים לה פסוקי דזמרה, תחילת תקנת מנחה -על ידי אדם הראשון! 'לאברהם למקנה' ,וכתיב 'השדה אשר קנה אברהם'
ולאחר מכן קריאת שמע וברכותיה ,וזאת מלבד ברכות וגו' .הר גריזים והר עיבל ,ששם כרתנו ברית וקבלנו
חידוש נפלא בענין תקנת תפילת מנחה בידי יצחק עלינו התורה באלה ,וכתיב עליו (בראשית לג יט) 'ויקן את
השחר וכל המסתעף מהן ,וכן תפילת ערבית קודמת אבינו ,נמצא בדברי הרמ"ע מפאנו זיע"א (יונת אלם פרק
לה קריאת שמע של לילה עם הברכות .אולם לתפילת חלקת השדה' .הר המוריה ,הוא שכתוב (שמואל ב' כד כד)
צה) .הנה ידוע כי שני זמנים נתקנו לתפילת מנחה; 'ויקן דוד את הגרן'".
המנחה אין כמעט הקדמות ,אלא רק מעט פסוקי מנחה גדולה ומנחה קטנה[ .ונהגו בקהילות החסידים
קרבנות ו'אשרי' ,ומיד מתפללים 'שמונה עשרה'. וכתב בזה החתם סופר (תורת משה פרשת חיי שרה) ,כי
להתפלל מנחה קטנה] .ועל כך כתב הרמ"ע ,כי אמנם
באופן שטחי יש מקום לראות ענין זה כקושי וחיסרון, שלושה מקומות אלו שבארץ ישראל רומזים לתורה
יצחק תיקן תפילת מנחה ,אך לא היה הראשון לתקן
עירוב של חול בקודש .אולם באמת ההיפך הוא הנכון. ועבודה וגמילות חסדים .כי בהר גריזים והר עיבל
תפילה זו .אלא אדם הראשון ביום שנברא עמד והודה
וכדברי הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א (קדושת נכרתה ברית על קיום התורה באלה ובשבועה ,ושם
לה' יתברך והתפלל מנחה גדולה ,אלא שלאחר מכן
לוי פרשת חיי שרה ד"ה ומשם אדוני) ,שאמר כי אדם המשוחח נעשו ישראל ערבים זה לזה .בית המקדש הוא מקום
בשעה עשירית בזמן מנחה קטנה נכשל וחטא בעץ העבודה .ומערת המכפלה היא מקום קבורה -קיום
עם בני אדם בעניני דעלמא ובתוך כדי כך חושב הדעת (ראה סנהדרין לח ,):ואז עמד והתפלל גם מנחה
מחשבות של קדושה ,זוכה בזה להעלות ניצוצות גמילות חסד של אמת עם הנפטרים.
קטנה ,אחר שנתמעט אור העולם.
הקדושה -דברים גבוהים מאוד מאוד .ועל ידי זה אלו שלושת עמודי העולם ,כמו ששנינו במסכת אבות
משום כך ,כאשר בא יצחק אבינו וביקש לתקן את (פ"א מ"ב)" :שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה,
שורה שמחה גדולה לפני ה' יתברך .ודבר זה נרמז כאן תפילת המנחה ולתקן בזה את אשר פגם אדם הראשון
בפסוק' ,ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב' ,ויתפרש הוא היה אומר ,על שלשה דברים העולם עומד ,על
בתפילה זו ,נעמד כנגדו השטן לשטנו ולהפריעו התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".
כך' :ויצא יצחק' -שהוציא את השמחה אפילו בשעה
שהלך 'לשוח בשדה' בדיבורי גשמיות ,ועל ידי זה ובאמת קנין התורה בשכם היה עוד קודם מעמד
העלה ניצוצות ממקום שפל ' -לפנות ערב'. הבאר נקראת 'מנחה' ,ועליה רמז יעקב הברכה והקללה ,שהרי מי קנה את חלקת השדה
עשבי השדה מצטרפים אל המתפללים שם אבינו ע"ה כאשר אמר לשבטים הקדושים בשכם? יעקב אבינו עמוד התורה.
כיוצא בדבר כתב הרה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א להוריד מנחה למצרים ,והיא התורה שבעל על כל פנים ,כאן נתבאר קשר נוסף בין שדה המכפלה
לשדה המקדש ,ששניהם נקנו בכסף מלא ונקראו
(ליקוטי מוהר"ן תניינא סי' יא) ,כי בשעה שאדם מתפלל פה הנקראת באר ,שיש בה ששה סדרים, 'שדה' על ידי יצחק אבינו ,ובזה מתחבר פירוש
בשדה ,כל עשבי השדה נותנים כוחם ומצרפים עצמם
בתפילתו.
הנרמזים בלשון הפסוק על הבאר התוספות יחד עם פירוש הזוהר הקדוש ,והכל עולה
בקנה אחד.
ובענין זה היה רבינו בבחינת 'הוא היה אומר' ,וכפי
המובא ב'שיחות הר"ן' (אות קמד) כי בשעה שהיה יוצא במעשיו .וזהו שנאמר שם (בראשית כד סג) 'ו ַּיֵצ ֵא יִצְחָק מעלת התפילה בשדה
לטייל חוץ לעיר לרפואתו ,אמר דברים אלו ,ואמר כי ַשד ֶה לִפ ְנוֹת עָר ֶב ו ַּי ּ ִׂשָא עֵינ ָיו ו ַּיַר ְא וְה ִּנ ֵה גְמ ַּל ִים
לָשׂוּ חַ ּב ּ ָׂ והנה ,לפי כל מה שנתבאר עד עתה ,נראה כי 'שדה'
רואה הוא כיצד כל עשבי השדה שהיו שם משתוקקים ּבָאִים' .כי הנה המשילו חז"ל (בראשית רבה יט א) את הוא הסמל ל'חוץ' ,ותפילת יצחק בשדה היתה על שום
לעלות יחד עם תפילת המנחה שעמדו להתפלל שם. הנחש הקדמוני לגמל ,והטעם משום שיש לו סימן שעובדי השדות מתפללים שם תפילת מנחה ,ואמנם
מכאן עולה ,כי השדה אינו רק מקום של עזות וחוסר טהרה אחד ,ובזה הוא מטעה את הבריות לומר טהור יש להם לחזר אחר מקום מוקף מחיצות ,כי חצוף
צניעות ,אלא יש בו גם מעלות ,ובו יוכל האדם למצוא אני .אמנם לא הצליח השטן בקלקולו ,ותיקן יצחק הוא המתפלל בבקעה -בשדה פתוח ופרוץ .והרושם
סיוע לעבודתו בקודש. אבינו תפילת מנחה קטנה שזמנה אחר החטא ,ובזה המתקבל הוא כי תפילת מנחה תפילת השדה היא,
וכפי שביאר על דרך זו רבינו האור החיים הקדוש נתקן פגם אדם הראשון בזה. שיש לעצור את מהלך החיים בעבורה ,ואין זה אלא
את הפסוק (בראשית לב ד) 'וישלח יעקב מלאכים לפניו נסיון וחיסרון וקושי שיש להתגבר עליו ולהתפלל
אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום' ,כי נרמזו כאן תפילתו של יצחק נענתה מיד! כראוי על אף שנמצאים בשדה ,שאינו המקום הראוי.
כמה תקופות בחיי בני עשו ,ושדה אדום הוא בימות דברים נפלאים במעלת תפילת מנחה ,כתב ה'כלי יקר' אולם מאידך נראה כי השדה אינו רק חיסרון ,אלא
המשיח ,אז אדום שדה תחרש. על הפסוק (בראשית כד סג) 'ויצא יצחק לשוח בשדה'. מעלה גדולה טמונה בו ,ולא לחינם נקרא בית המקדש
נמצא כי 'שדה' יש בו רמז לבנין בית המקדש במהרה בניגוד למנהג הרווח לחפש זמן לתפילת מנחה כדי 'שדה' ,ונקנתה מערת המכפלה יחד עם השדה הסמוך
בימינו. לצאת ידי חובתה ,מראה הכלי יקר כי מעלת תפילת לה.
המנחה גדולה יותר מכל תפילות היום ,ובה יוכל ומכיון שכך ,נראה כי יש להפוך את כל מהלך
תפילת יצחק על בניו לעתיד לבוא האדם לזכות לשפע רב ועצום .כראיה לזה מביא המחשבה הרגיל והפשוט בזה .כי למראית עין באופן
ומכאן נוכל לבוא לנקודה עמוקה וחידוש נפלא רבינו את דברי חז"ל שהובאו למעלה ,שאליהו הנביא שטחי נראה כי המבוקש מן האדם הוא שגם בתוך
המתבאר בדברי הגמרא במסכת שבת (פט ,):שם לא נענה אלא בתפילת המנחה ,ומפרש כי אמנם תיקן החומר יתן מקום לרוח ,וגם בזמן שעוסק לפרנסתו
מתבאר כי הגאולה העתידה תבוא לישראל בזכות אברהם תפילת שחרית ויעקב תיקן תפילת ערבית ,אך עליו לקדש עצמו ולמצוא זמן לתפילה.
יצחק אבינו .כי לעתיד לבוא יאמר הקדוש ברוך הוא בהם לא מצינו במפורש שנתקבלה תפילתם מיד ונענו אך באמת עומק הדבר הוא ,כי דווקא כאן בשעה זו
לאבות הקדושים כי בניהם חטאו ,ואברהם ויעקב במה שביקשו. יוכל האדם לזכות למעלות רמות ונישאות שלא יוכל
יאמרו כי אם כן ראויים הם להימחות על קדושת שמו אמנם יצחק אבינו יש להוכיח שנענה תיכף לתפילתו, לבוא עדיהן בשתי התפילות האחרות .כי הנה הלא
יתברך ,אולם יצחק אבינו יעמוד וילמד עליהם זכות ,כי שהרי על הפסוק (תהלים לב ו) 'עַל זֹאת יִת ְּפ ַּל ֵל ּכ ָל חָסִיד את תפילת המנחה תיקן יצחק אבינו ,אחד משלושת
רוב שנות חייהם אינם חוטאים ,והמעט שנותר ,יטול אֵל ֶיך ָ לְעֵת מְצֹא' אמרו חז"ל (ברכות ח" :).אמר רבי חנינא, האבות ,שהם הם המרכבה ,ומחשבתם היתה תפוסה
חציו על עצמו ,או אפילו את כולו ,שכן מסר נפשו למען 'לעת מצא' -זו אשה ,שנאמר (משלי יח כב) 'מצא אשה בדביקות בקודשא בריך הוא בכל רגע ורגע .והוא
כבוד שמו יתברך .ועתיד הקדוש ברוך הוא לקבל את מצא טוב'" .אם כן מן הסתם גם יצחק אבינו שהגיע בוודאי לא היה צריך לעצור את מהלך יומו כדי
דבריו ולהציל את ישראל. זמנו לישא אשה כיוון על כך בתפילתו .ובזה יש לבאר להתפלל ,אלא היתה תפילתו חלק מעבודתו בקודש
מה שיצא לשדה לשם כך ,כדי להזכיר לפני ה' יתברך של כל שעות היום .ואם בכל זאת נצרך יצחק לילך
צלותא דאברהם -על אחרים ולא על עצמו שבירך אותו בעסקי השדה ,כמו שנאמר להלן (בראשית ולשוח בשדה ולתקן תפילת מנחה שם ,אין זה אלא
על דברי הגמרא הללו נשתברו קולמוסים רבים, כו יב) 'ו ַּי ִזְר ַע יִצְחָק ּבָאָר ֶץ הַה ִוא ו ַּיִמְצ ָא ּבׁ ַּשָנ ָה הַה ִוא מֵאָה כי דווקא בשדה יכל לבוא לתכלית התיקון הנרצה
ופליאה גדולה היא כי דווקא יצחק אבינו הנאזר שעָר ִים' ,אם כן קל וחומר שיתן לו ה' אשה הנקראת ׁ ְ בתפילה זו.
ג
עינים מאירות
המנחה נאמר (ויקרא ב א) 'ו ְנֶפֶׁש ּכ ִי תַקְר ִיב קָר ְּב ַן מִנְחָה שיחת העבדים ותורת הבנים בגבורה ומידתו מידת הדין -הוא העתיד להציל את
ל ַה'' ,כי המביא מנחה -את נפשו הוא מקריב עימה ישראל מן הדין ,ואילו אברהם אבינו שמידתו חסד,
בענין זה נמצא מאמר עמוק מרבינו ה'שפת אמת'
(ראה מדרש תנחומא ויקרא ה) .ועל כן דווקא מנחה מקומה ויעקב אבינו שנצטער בגידול הבנים -לא חסו על
זיע"א ,אשר הרבה יש להאריך ולהעמיק בו ,אמנם
בשדה ,ואינה דומה לתפילות שחרית וערבית. ישראל ואמרו 'ימחו על קדושת שמך'.
נוכל ללמוד ממנו ארחות חיים גם לאנשים כערכנו.
ומעתה ,אף אם נפרש כדברי הזוהר הקדוש כי מקום אך נראה כי בדברים אלו מתפרש מהלך נפלא .כי הנה,
תמצית דברי קדשו היא ,כי יצחק אבינו ידע להשתמש
התפילה בפועל היה בשדה מערת המכפלה ,אין בזה אם נבוא להתבונן במהלך חייו של אברהם אבינו,
בכל כלי הקודש לעלות במעלות העבודה ,הן במעלת
סתירה למה שכתבו התוספות כי היה זה בהר המוריה, ובתפילות שהתפלל לפני ה' ,נראה כי מעולם לא
הבן והן במעלת העבד .מחד גיסא היה עולה תמימה,
כיון שכל בחינת תקנת תפילה זו היתה השלמה ביקש אברהם עבור עצמו ,וכל מהותו היתה אך ורק
וביטל עצמו ביטול גמור לפני ה' יתברך כעבד ,ומאידך
לעקידת יצחק בהר המוריה ,כי שם נעשה קרבן ,ועל בעבור אחרים .עמוד החסד -כפשוטו ,כולו נתינה,
היה זה שחידש את ענין התפילה על צרכי עצמו כבן
ידי זה יכל לתקן שהתפילה במקום קרבן. ואין בו משל עצמו כלום.
המתחטא לפני אביו .וזו היא מעלה מיוחדת הקיימת
נדמה בנפשנו כיצד היו נראים חייו של אברהם עד
מדוע לא נסמכה קריאת שמע לתפילת מנחה? כאשר יוצאים לשוח בשדה .וכפי שאמר הרבי הרה"ק
שזכה לבן .מאה שנים שבהן עברו עליו נסיונות
רבי בונים מפשיסחא זיע"א (ראה קול מבשר ח"א פרשת חיי
לפי זה נוכל להבין ענין מופלא .הנה בתורה הקדושה גדולים ועצומים; ואף לאחר שזכה ללידת יצחק ,הנה
שרה אות ה-ו) ,לבאר מאמר חז"ל הנודע (בראשית רבה ס
נצטוינו לקרוא קריאת שמע (דברים ו ז) 'בשכבך קם עליו הנסיון האחרון והקשה מכולם -הציווי על
ח)" :אמר רבי אחא ,יפה שיחתן של עבדי בתי אבות
ובקומך' -בבוקר ובערב .ואכן סומכים אנו את קריאת עקידת יצחק ,בנו יחידו אשר אהב ,אחר שנאמר לו
מתורתן של בנים ,פרשתו של אליעזר שנים ושלושה
שמע של בוקר לתפילת שחרית ,וקריאת שמע של בנבואה כי ביצחק יקרא לו זרע .וגם אחר שעבר את
דפים הוא אומרה ושונה ,ושרץ מגופי תורה ואין
לילה לתפילת ערבית .ויש להבין ,מפני מה לא נתקנה דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא" .ופירש ,כי הנסיון בהצלחה ,אין די בכך ,אלא בסמוך לעקידה
קריאת שמע גם יחד עם תפילת המנחה? משיחתן של עבדי אבות נעשתה תורה שלימה .ואם שמעה שרה אימנו על שבנה כמעט נשחט לקרבן,
אלא ,הרי כל ענין מצות קריאת שמע הוא קבלת כן על אחת כמה וכמה נכון הדבר בשיחתן של האבות ונשמתה פרחה (ראה רש"י בראשית כג ב) ,ואברהם זקן בא
עול מלכות שמים במסירות נפש ,המוטל על האדם עצמם ,וכל 'שיחה' ו'שיחה' שלהם תורה שלימה בימים ונשאר לבדו.
בשעה שניעור משנתו וקודם ששוכב על משכבו. היתה .כי מיציאתו של יצחק לשוח בשדה נעשתה ועם כל זה החזיק אברהם באהבת ה' יתברך ולא הרהר
אולם תפילת מנחה ,הן כל מהותה מסירות נפש, 'שיחה' ,שהיא אחת מלשונות התפילה ,ומזה נתקנה אחר מידותיו יתברך.
ותיקנה יצחק אבינו אשר אפרו צבור ועומד על גבי לנו תפילת המנחה. ואם נבקש אחר כל זאת ,הלא אברהם תיקן תפילת
המזבח (ראה רש"י בראשית כב יד ,ממדרש אגדה שם)' ,ונפש כי שחרית ,והיכן תיקן תפילתו? הלא בתפילתו על סדום
תקריב קרבן מנחה' ,והאדם עצמו הוא המקריב עצמו עבד בתפילה ובן בתורה נמצאנה! וכדברי הגמרא האמורים (ברכות כו'" ,):וישכם
בתפילה זו ,ושוב אין צורך להוסיף בה קריאת שמע. ועתה נבוא לדברי ה'שפת אמת' (פרשת חיי שרה תרמ"ה אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם' ,ואין עמידה
ומעתה יובן ,כי כאשר בא הקדוש ברוך הוא אל ד"ה במדרש יפה) .תוכן דבריו ,כי שתי בחינות יש בדרך אלא תפלה" ,היא התפילה שהתפלל אתמול על
יצחק אבינו ואמר לו 'בניך חטאו' ,לא השיב 'ימחו העלייה ,עבד ובן .עבד -עבודה כשמו ,בדרך עבודת הצלת אנשי סדום! ואכן ,על תפילה זו כתב הרד"ק
על קדושת שמך' כאברהם ויעקב ,כיון שבעבודתו התפילה ,וגדול ממנו ה'בן' ,לשון 'בנין' ,שקשור לאביו שם (בראשית יט כז) ,כי "לימד לבני אדם שראוי לאדם
נתחדש שמסירות נפש אינה רק בעצם הריגת להתפלל בשחרית ולהודות לא-ל על האור ולהתפלל
האדם על קידוש השם ,אלא גם בחיים על קידוש קודם שיצא לעסקיו" .על מה באה תפילת אברהם
השם .ובאמת ,מהו 'ימחו על קדושת שמך'? מחיית ואם בכל זאת נצרך יצחק לילך ולשוח אבינו? הודאה על האור המאיר בשחר ,על עצם החיים,
הרע ונקיונו על ידי מסירות נפש ,וכמו שאמר משה בשדה ולתקן תפילת מנחה שם ,אין זה אלא והקדמת הודאה על היכולת לצאת ולהרוויח את מזון
רבינו ע"ה (שמות לב לב) 'מְחֵנ ִי נ ָא מ ִּסִפְרְך ָ אֲׁשֶר ּכָתָב ְּתָ'. כי דווקא בשדה יכל לבוא לתכלית התיקון היום .הנה כאן אברהם אבינו עומד כסמל להודאה
ובזה אמר יצחק כי כבר מסר נפשו במעמד העקידה,
ומעתה כל העבודה המוטלת על בניו היא עבודת הלב
הנרצה בתפילה זו גמורה ומוחלטת בלי שום בקשה על עצמו ,וגם כאשר
עומד הוא ומתקן תפילה ,הרי על אנשי סדום בקשתו,
בתפילה ,ובזה מקיימים מסירות נפשם לשמים. אותם אלו הרחוקים מדעותיו והנהגותיו יותר מרחוק
מזרח ממערב ,ואילו על בנו יחידו לא התפלל להצילו.
רחמים בדין בזכות השכינה הקדושה בקשר דם .ואלו הם עוסקי התורה הקדושה ,הנכנסים
לגנזי המלך לגלות סודותיה. גם אחר שנפטרה שרה והוצרך לדאוג על מקום
נסיים דברינו בהאי ענינא בפירושו של הרה"ק רבי הן אמנם ,ודאי מעלת הבן גדולה ממעלת העבד ,ועל קבורתה ,וכבר הובטחה לו הארץ במתנה ,נדרש
מנדל'י מרימנוב זיע"א ,שפירש כך את הפסוקים המאריכים בתפילה על חשבון הלימוד ,אמרו חז"ל לשלם ארבע מאות שקל כסף בעבור חלקת קבר ,וכן
ַשד ֶה לִפ ְנוֹת עָר ֶב
(בראשית כד סג-סה)' :ו ַּיֵצ ֵא יִצְחָק לָשׂוּ חַ ּב ּ ָׂ (שבת י" ).מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה" .ומצינו לחפש אשה עבור בנו יצחק ,וגם עתה לא מצאנוהו
ִשָא רִבְקָה אֶת ו ַּי ּ ִׂשָא עֵינ ָיו ו ַּיַר ְא וְה ִּנ ֵה גְמ ַּל ִים ּבָאִים :ו ַּת ּ ׂ גם (שם יא ).כי רבי שמעון בר יוחאי אכן לא היה מפסיק עומד בתפילה ,אלא תיקן תפילת שחרית על בריאת
עֵינ ֶיה ָ ו ַּתֵר ֶא אֶת יִצְחָק ו ַּת ִּפֹל מֵעַל ה ַּגָמָל :ו ַּתֹאמֶר אֶל מתלמודו לתפילה ,כי היתה תורתו אומנותו ,והיה האור.
ַשד ֶה לִקְר ָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶב ֶד מִי הָא ִׁיש ה ַּל ָז ֶה הַהֹלֵך ְ ּב ּ ָׂ דבוק בחי העולמים בדרך התורה. הנה כי כן ,כל חיי אברהם אבינו ע"ה היו בבחינת 'אור'.
הָעֶב ֶד הוּ א ֲאדֹנ ִי ו ַּת ִּקַח ה ַּצָעִיף ו ַּתִת ְּכ ָס' .ראה יצחק אמנם כותב רבינו ,כי על אף שמעלת הבן גדולה נסיונות קשים ועצומים ,אך הוא אינו רואה כאן חושך
אבינו בעיניו הצופיות כי עתיד בית המקדש להיחרב ממעלת העבד ,מכל מקום בחינות ומדרגות רבות יש כלל ,רק את אור ה' המאיר עליו בהשגחתו ,ועל כן
ובני ישראל יוצאים בגלות ,וביקש להתפלל ולסלק בזה עד אין סוף ,ולאחר שבא אדם למדרגת בן ,אזי לא מצא מה יבקש עבור עצמו ,כי הכל שווה לטובה
מעליהם את תוקף הדינים העומדים עליהם 'לפנות עולה הוא למדרגה אחרת שבה נעשה שוב בבחינת בעיניו.
ערב' -היא הגלות הנקראת ערב .ובכדי לעשות כן, עבד ,וכן הלאה עד אין סוף .וממילא ,מה ש'יפה שיחתן כיוצא בדבר כתב רבינו צדוק הכהן מלובלין זיע"א (פרי
'והנה גמלים באים' -מוטל על בני ישראל לשלם של עבדי אבות' ,אין זה רק כפשוטו ,ששיחתו של צדיק פרשת וירא אות ה)" :ואף שאברהם אבינו ע"ה התפלל
כגמול מעשה ידיהם ,כדי שעל ידי זה יסורו הדינים אליעזר עבד אברהם עדיפה מתורת בני ישראל ,אלא על סדום ,היה בשביל אחרים ,אבל להתפלל על עצמו
מעליהם .אך מיד' ,ותשא רבקה את עיניה' -היא ששיחת האבות בהיותם בבחינת 'עבדים' כשעסקו לא עלה על דעתו".
שכינת עוזנו ,כי דרך האם לרחם על בניה ,ומיאנה בכך בעבודת התפילה ,גדולה היא מבחינת 'תורה' של
שיאלצו לשלם על כל עוונותיהם' ,ותאמר מי האיש הבנים ,שהרי מתפילת האבות נעשתה תורה לבנים, יצחק אבינו חידש את תפילת האדם על עצמו
הלזה ההולך בשדה לקראתנו' -שהולך בדרכי הדין ובתורה כתוב 'ויצא יצחק לשוח בשדה'. אולם יצחק אבינו מידה אחרת היתה לו .כאשר יצא
והמשפט' .ויאמר העבד הוא אדוני' -לשון 'דין' .מיד לשוח בשדה ולתקן תפילה ,קם וחידש מהלך חדש
'ותיקח הצעיף ותתכס' -לקחה השכינה הקדושה יצחק שהיה קרבן -חידש תפילה במקום קרבן שלא נודע עד עתה -תפילה על צרכי עצמו .כי אחר
את לבושי הגלות והתעטפה בהם יחד עם עמה בית ונראה להוסיף בזה עוד ,לפי האמור שהיה יצחק עמוד שהקריב יצחק עצמו לקרבן לפני ה' ,וביטל עצמיותו
ישראל ,ובכח זה מתעוררים רחמים עצומים לפני ה' העבודה בעולם ,וחידש את ענין התפילה במקום לגמרי ,שוב יש בכוחו לבוא ולבקש על עצמו ,ואין
יתברך על גלות השכינה ובניה ,וכאשר יגאלנה יגאל עבודה ,כי הוא שהיה קרבן לה' יכל לחדש כי ניתן בזה סתירה לעבודת ה' .וכפי שהבאנו מן הכלי יקר,
גם בניה עימה במהרה בימינו בקרוב. לקיים את עבודת הקרבנות גם על ידי התפילה .ומשום שביקש יצחק בתפילה זו על זיווגו .וכן לאחר מכן
יזכנו ה' יתברך שנזכה לעת ערב בעלות המנחה כך יצא לשוח בשדה ,בהר המוריה מקום העקידה, כאשר היתה רבקה עקרה עמד והתפלל על בנים .וזהו
לראות בצאת הכוכבים ,ויתקיים בנו מקרא שכתוב וכן 'שדה' כפשוטו ,מקום גידול הצמחים אשר מהם חידושו המיוחד של יצחק אבינו בתפילת המנחה,
(במדבר כד יז) 'דרך כוכב מיעקב' בביאת משיח צדקנו לוקחים ומעלים על גבי המזבח מנחות ונסכים ,כי ואותו יצחק אבינו הנאחז במידת הדין ,הוא שיוצא אל
במהרה בימינו אמן. עם קרבן עולה מן הבהמה באה מנחה .ודווקא בקרבן השדה להתפלל על צרכיו.
לשמיעת השיעורים -קול הלשון | 03-6171077 :לקבלת הגיליון בדוא"לnewsletter.mechubarim@gmail.com :
ד
