gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בים‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫הר‬ ‫כות‬ ‫גליון פרדס התורה‬ ‫ב לז‬ ‫תנד‬ ‫נ‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫לשה"ק‬ ‫מעיין‬ ‫של חיזוק‬ ‫מאמר הפרשה • תפילה • המגן על העולם •‬ ‫הילולא דצדיקיא • טבריא של מעלה‬ ‫פרנס הגליון‬ ‫נתנדב לז"נ הרה"ק רבינו יואל‬ ‫בן הרה"ק רבינו חנני' יו"ט ליפא‬ ‫י"ל ע"י מערכת‬ ‫זצוקללה"ה מסאטמאר‬ ‫ע"י הרוצה בעילום שמו הי"ו‬ ‫'פרדס התורה' לכתיבת‬ ‫ולזכות ברכה והצלחה בכל ענינים‬ ‫ועריכת שיעורי מורינו‬ ‫הרב שליט"א‬ ‫•••‬ ‫= פרנסי חודש חשון =‬ ‫הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי‬ ‫ישראל בארץ הקודש‪ ,‬דייני העדה‬ ‫יון בלשה"ק‬ ‫נתנדב‬ ‫גל‬ ‫החרדית‪ ,‬וגדולי רבני ארה"ב‬ ‫ע"‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫(ההסכמות במילואם נמצא‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫בספר 'טבריא של מעלה'‬ ‫הרה"ח ר' אלחנן חיים‬ ‫שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)‬ ‫פריינד הי"ו‬ ‫לזכות ברכה והצלחה‬ ‫•••‬ ‫בכל הענינים‬ ‫די גליונות קען מען באקומען‬ ‫ביי די פאלגענדיגע לאקאלן‪:‬‬ ‫ליון באידיש‬ ‫קרית יואל‬ ‫בארא פארק‬ ‫נייע נתנדב‬ ‫ביהמ״ד שומרי שבת‬ ‫קול‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צוגא‬ ‫שיעורים פון‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫ע"‬ ‫גליקליכע ה‬ ‫אלע‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫שיעורים‬ ‫לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5302 13 Ave.‬‬ ‫י‬ ‫‪97 Acres Rd.‬‬ ‫מנחם משה‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫פרדס‬ ‫לעיקוואד‬ ‫ביהמ״ד עדת יראים וויען‬ ‫הרה"ח ר' סדר הש"ס‬ ‫כתרהתורה‬ ‫‪1350 50 St.‬‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫דזשודעיקא‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫‪4‬‬ ‫גאלד הי"ו‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪12 America Ave.‬‬ ‫ביהמ״ד הדרת קודש‬ ‫סוואליווע‬ ‫זיכוי‬ ‫הרבים‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לזכות‬ ‫ביהמ״ד סאטמאר‬ ‫‪4801 15 Ave.‬‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫מלוה‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫בכל הענינים‬ ‫‪405 Forest Ave.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪506.‬‬ ‫ביהמ״ד צאנז‬ ‫קלויזענבורג‬ ‫בנין בראך למטה‬ ‫לאקער ‪#405‬‬ ‫‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫‪12‬‬ ‫על הטע‬ ‫‪13‬‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צוה אשיעורים אלע נייע לעפאון‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪25 Havens Ave.‬‬ ‫‪Bedford Cor. Park‬‬ ‫קול‬ ‫שיעורים פון‬ ‫ליין‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫ביהמ״ד בעלזא‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫שיעורים‬ ‫גליקליכע לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪44 Grove Springs‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫טאמספרדס‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫החיים‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪801 Bedford Ave.‬‬ ‫‪16‬יואל‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫‪Ct.‬‬ ‫מאורות‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫התורה‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫ריווער‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד‬ ‫סדר הש"ס‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫‪218 Wallabout St.‬‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫‪ 4‬הי"ו‬‫ברוין‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫ביהמ״ד קהל בני יששכר‬ ‫מאנסי‬ ‫זיכוי‬ ‫הרבים‬ ‫עמודי‬ ‫זכות הרבים יהא תלוי בך!‬ ‫צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לזכות‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬מלוה‬ ‫‪1767 Whitesville Rd.‬‬ ‫ביהמ״ד זוועהיל‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫(לע"נ‪/‬לזכות וכדו')‪ ,‬פארבינדט אייך‪:‬‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫בכל הענינים‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫פלטבוש‬ ‫‪101 W Maple Ave.‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪347.570.0413‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪506.‬‬ ‫אידיש‪ 718.760.1111 :‬ענגליש‪#1 718.760.1111 :‬‬ ‫‪MB VINEYARD‬‬ ‫שיינער'ס שול‬ ‫עינים ליין‪ 718.977.5554 :‬במוצשב''ק ‪ | #0‬במשך השבוע ‪1-2-7-4‬‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪3012 AVE J‬‬ ‫‪18 Forshay Rd.‬‬ ‫• • • ‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫© קול‬ ‫אלע נייע‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צו א‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫שיעורים פון‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫שיעורים‬ ‫גליקליכע לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪25‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫פרדס‬ ‫החיים‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫התורה‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫עמוד‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫סדר הש"ס‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫להצטרפות קבלת שיעורי מורינו‬ ‫זיכוי‬ ‫זכות הרבים יהא תלוי בך!‬ ‫הרבים‬ ‫עמודי‬ ‫צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬מלוה‬ ‫הרב שליט"א והגליונות באימייל‪,‬‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫(לע"נ‪/‬לזכות וכדו')‪ ,‬פארבינדט אייך‪:‬‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫‪347.570.0413‬‬ ‫ניתן לפנות‪:‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪506.‬‬ ‫אידיש‪ 718.760.1111 :‬ענגליש‪#1 718.760.1111 :‬‬ ‫עינים ליין‪ 718.977.5554 :‬במוצשב''ק ‪ | #0‬במשך השבוע ‪1-2-7-4‬‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫להצטרפות קבלת הגליונות לבד‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫באימייל‪ ,‬ניתן לפנות‪:‬‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪25‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫החיים‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪pardesgilyones@gmail.com‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫פ ‪+‬רדס‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שיעורי‬ ‫הרה''ג רבי יששכר יהודה‬ ‫ה ‪+‬ת ור‪+‬ה‬ ‫גליון ‪53‬‬ ‫בערקוי שליט''א‬ ‫אב''ד פרדס התורה‬ ‫מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי‬ ‫זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת‬ ‫אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה‬ ‫נפטרה ו' ניסן תשפ"ו אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון‪,‬‬ ‫לשה"ק‬ ‫והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מאמר הפרשה‬ ‫אינעם גליון‪:‬‬ ‫האוצר הגדול מכל‪ :‬בנים טובים‪ .‬כיצד?‬ ‫‪ 3‬מאמר הפרשה‬ ‫ומזהיר‪.‬‬ ‫מעלת הבנים הטובים היא‬ ‫למעלה מכל‬ ‫‪ 7‬תפילה‬ ‫כיצד בונים בית מאיר‬ ‫"למה נסמכה מיתת שרה‬ ‫עלינו לדעת‪ ,‬שכדי לזכות‬ ‫לעקידת יצחק? לפי שעל ידי‬ ‫‪ 10‬המגן על העולם‬ ‫לבית מאיר‪ ,‬כפי שנראה לקמן‪,‬‬ ‫בשורת העקידה שנזדמן בנה‬ ‫עלינו להיות ברורים בדרכנו‬ ‫לשחיטה‪ ,‬וכמעט שלא נשחט‪,‬‬ ‫‪ 11‬הילולא דצדיקיא‬ ‫שאין לנו במה להתבייש מפני‬ ‫פרחה נשמתה" (רש"י בראשית כג‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫הרחוב‪ .‬אין לנו להתבייש‬ ‫משום אדם‪ ,‬לא מהמשפחה‪ ,‬לא‬ ‫הגאון החסיד מווילנא זי"ע‬ ‫‪ 13‬טבריא של מעלה‬ ‫מהשכנים ולא מהחברים‪.‬‬ ‫אמר‪ ,‬שאם ישאלו לאדם‪" :‬מהו‬ ‫אסור לנו להטות אוזן‬ ‫האוצר הגדול ביותר‪ ,‬ומהו התענוג‬ ‫הגדול ביותר שיכול אדם להשיג‬ ‫‪ 15‬הסגולה הגדולה‬ ‫ואסור לנו להניח למילות‬ ‫בעולם הזה בגשמיות?" והוא‬ ‫הרחוב לחדור אלינו‪" :‬אולי‬ ‫אתה קיצוני מדי? מדוע חפץ‬ ‫יערוך רשימה ארוכה‪ ,‬אמר הגאון‪:‬‬ ‫אתה בבית תורני כל כך? מדוע‬ ‫"כל הרשימה כולה אינה אלא‬ ‫אינך יכול להיות בעל בית נורמלי‬ ‫במקום השני‪ .‬המקום הראשון הוא‬ ‫אחוזים אצל האב והאם בבית שהם‬ ‫ככל האדם? מדוע רוצה אתה בית‬ ‫בנים טובים"‪ .‬בנים טובים הם הדבר‬ ‫חפצים לחנך לבית תורני‪ ,‬קדוש‬ ‫שבו שבת קודש תהיה כה מאירה‬ ‫המאיר ביותר והתענוג הגדול‬ ‫ומרומם‪ ,‬אזי זהו המפתח הגדול‬ ‫ומרוממת? מדוע לא תנהג כבית‬ ‫ביותר בעולם הזה בגשמיות לאב‬ ‫ביותר לזכות לבנים מאירים‪.‬‬ ‫פשוט ככל השאר?"‬ ‫ולאם‪ ,‬לזקן ולזקנה‪ ,‬ועל אחת כמה‬ ‫כי כל זמן שאין הדבר ברור‬ ‫וכמה שהוא תענוג גדול ברוחניות‪.‬‬ ‫אצל ההורים מה הם רוצים‪ ,‬וכל‬ ‫כאשר אדם הולך ובונה חומה‪,‬‬ ‫זמן שאוזני ההורים עדיין פתוחות‬ ‫ואינו שומע למה שהרחוב אומר‪,‬‬ ‫ועוד אמר הגאון מווילנא‪:‬‬ ‫לשמוע דעות הרחוב‪ ,‬השכנים‬ ‫ואינו מביט במה שבני אדם‬ ‫"הצער הגדול ביותר בעולם הוא‪,‬‬ ‫והחברים‪ ,‬לא יוכלו לעולם לחנך‬ ‫אומרים‪ ,‬אלא מחליט בנפשו יחד‬ ‫כשאדם לא זכה ח”ו לראות נחת‬ ‫את הבית כראוי‪ .‬חייב אדם לעשות‬ ‫עם נוות ביתו‪" :‬הבה נראה מה רצון‬ ‫מצאצאיו"‪.‬‬ ‫חומה של ברזל ולומר‪" :‬אני אשמע‬ ‫הבורא יתברך‪ ,‬נראה מה אנו רוצים‪,‬‬ ‫נבוא לדבר ממדה טובה מרובה‪,‬‬ ‫רק למה שהקדוש ברוך הוא אומר‪,‬‬ ‫נראה מה בכוחנו להשריש בבנינו‪,‬‬ ‫לזכות לראות נחת מהילדים‪.‬‬ ‫למה שגדולי התורה אומרים‪,‬‬ ‫ואין אנו מעוניינים לשמוע דעת‬ ‫נתבונן כיצד נוכל להכניס בתוך‬ ‫למה שהצדיקים אומרים‪ ,‬למה‬ ‫שום אדם"‪ .‬כאשר הדבר ברור מאה‬ ‫בתינו פנימה‪ ,‬שנזכה לבית מאיר‬ ‫‪3‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫שהיתה בשמחה עצומה ונשמתה‬ ‫יתכן ששרה אמנו‪ ,‬שהיתה גדולה‬ ‫שרבותינו לימדונו‪ ,‬ולמה שאנו‬ ‫בערה כל כך‪ ,‬לא יכול היה גופה‬ ‫מאברהם בנביאות‪ ,‬תמות מחמת‬ ‫רוצים מבנינו‪ .‬לא נשית לבנו למה‬ ‫לעצור בעדה‪ .‬נשמתה עלתה‬ ‫הבשורה שיצחק נעשה קרבן ריח‬ ‫שפלוני או אלמוני אומרים"‪.‬‬ ‫מעלה מעלה כאש‪ ,‬עד שפגשה‬ ‫ניחוח לה'? לא יתכן הדבר‪ ,‬ואם כן‬ ‫כי כל ענין הנסיונות שיש לאדם‬ ‫באש השכינה הקדושה‪.‬‬ ‫מהו הביאור?‬ ‫והפחד מפני מה שיאמרו ברחוב‪,‬‬ ‫"עלתה נשמתה למעלה עד‬ ‫אומר החתם סופר פשט נפלא‪,‬‬ ‫אינו נמשך אלא חודש או חודשיים‬ ‫שנתקשרה בקשר העליון"‪ ,‬ואז‬ ‫ששרה אמנו לא נפטרה מחמת‬ ‫לכל היותר‪ .‬לאחר מכן מתחיל‬ ‫נדבקה בקשר העליון עם השכינה‬ ‫פחד ולא מחמת צער‪ ,‬אלא שרה‬ ‫הרחוב פתאום לשורר ניגון אחר‪...‬‬ ‫הקדושה "ומתה"‪ ,‬ובאותה שעה‬ ‫אמנו נפטרה מרוב שמחה! כל‬ ‫הם מתחילים לומר‪" :‬השמעת?‬ ‫נפטרה‪ .‬מבואר כאן בדברי החתם‬ ‫השנים שהתפללה‪ ,‬הורידה דמעות‬ ‫הראית את בניו של יעקב? הראית‬ ‫סופר שתכלית האבות הקדושים‬ ‫ובקשה מהשי"ת לזכות לבן‪ ,‬ואחר‬ ‫כיצד יעקב עורך את שולחן‬ ‫היתה חינוך הבנים‪.‬‬ ‫שנולד יצחק חינכה אותו במסירות‬ ‫השבת? הראית באיזו התמדה‬ ‫נפש‪ ,‬שילחה את ישמעאל והגר‬ ‫יושב יעקב בשבת אחר הצהרים‬ ‫השתלשלות החינוך בדברי‬ ‫והשקיעה כוחות עצומים ביצחק‪.‬‬ ‫ולומד עם בניו בבית המדרש‬ ‫הרמב"ם‬ ‫וסוף סוף‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬זכתה לראות‬ ‫שעות ארוכות? הראית במוצאי‬ ‫נחת כזה מיצחק‪ ,‬עד שהיה מוכן‬ ‫שבת כיצד בניו של יעקב באים‬ ‫הנה הרמב"ם (בספר המדע‪ ,‬הלכות‬ ‫לעלות על המזבח לעקידה‪ .‬ומרוב‬ ‫ולומדים שעות ארוכות‪ ,‬ואינם‬ ‫עבודה זרה פרק א')‪ ,‬האריך באריכות‬ ‫שמחה לא יכול גופה הקדוש‬ ‫הולכים לשום מקום אלא יושבים‬ ‫גדול בסיפור השתלשלות הדברים‬ ‫להכיל זאת‪ ,‬ופרחה נשמתה‪.‬‬ ‫בבית המדרש בהתמדה?" פתאום‬ ‫מבריאת העולם‪ ,‬ותיאר שם איך‬ ‫כה הם דברי קדשו של החתם‬ ‫תראה שהרחוב משנה את טעמו;‬ ‫היה אברהם אבינו מחזיר בני אדם‬ ‫סופר‪" :‬אמנם מן הענין‪ ,‬דביקות‬ ‫הם חדלים מלבקר אותך ומתחילים‬ ‫למוטב וקורא בקול גדול "ה' הוא‬ ‫הנשמה בחלקה אשר היא נשמת‬ ‫להביט עליך בהערצה‪.‬‬ ‫האלקים"‪ .‬וכתב שם הרמב"ם‬ ‫רוח חיים הנצחי‪ ,‬חלק אלוק ממעל‪,‬‬ ‫שאברהם אבינו "הכיר את בוראו"‪,‬‬ ‫ואשה שלהבת קה עלה בקרבה"‪.‬‬ ‫שמחת שרה אמנו על דבר‬ ‫ואז עמד כנגד אביו ואמו וכנגד‬ ‫החתם סופר מאריך כאן בלשונות‬ ‫העקידה‬ ‫כל הגוים וכנגד נמרוד הרשע‪.‬‬ ‫קדושים‪ ,‬שנשמתה הקדושה‬ ‫והשליכוהו לכבשן האש ונעשה‬ ‫החלה לבעור בקרבה‪" .‬כענין ב'‬ ‫אך עתה הבה נשאב חיזוק‬ ‫לו נס וניצל‪ ,‬וכיון שראה שאין‬ ‫שלהבות‪ ,‬שכשיתקרבו זה אצל זה‬ ‫מיסודם של האבות והאמהות‬ ‫מונע בידו‪ ,‬התחיל לקרוא בקול "ה'‬ ‫הקטן מתדבק בהגדול"‪.‬‬ ‫הקדושים‪.‬‬ ‫הוא האלקים!"‪ .‬והיה הולך‪ ,‬כדברי‬ ‫מבאר החתם סופר‪ ,‬שכמו שתי‬ ‫רבינו ה'חתם סופר' זי"ע (בספרו‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬מעיר לעיר ומממלכה‬ ‫שלהבות אש המתקרבות זו לזו‬ ‫'תורת משה') מביא על דברי רש"י‬ ‫לממלכה‪ ,‬ונתקבצו אליו אלפים‬ ‫ונעשות לשלהבת אחת גדולה‪ ,‬כך‬ ‫בפרשת השבוע‪ ,‬השואל‪" :‬למה‬ ‫ורבבות בני אדם שהתחילו ללמוד‬ ‫נשמתה של שרה אמנו כאן בעולם‬ ‫נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק?"‬ ‫מאברהם אבינו‪ ,‬והיה מלמד לכל‬ ‫הזה החלה ללהוב‪ .‬אור הדביקות‬ ‫ומשיב רש"י‪" :‬לפי שעל ידי בשורת‬ ‫אחד ואחד לפי מדרגתו‪.‬‬ ‫של השכינה הקדושה שלמעלה‬ ‫העקידה שנזדמן בנה לשחיטה"‪,‬‬ ‫אולם אחר זה כתב הרמב"ם דבר‬ ‫החל להתחבר עם נשמתה‪ ,‬וזהו‬ ‫כששמעה הבשורה שיצחק אבינו‬ ‫נפלא‪ :‬שלמד עם יצחק בנו‪ .‬ונכנס‬ ‫הענין שאש הנשמה של שרה אמנו‬ ‫עלה לעקידה והוא עומד למסור‬ ‫הרמב"ם לבאר סוגיא חדשה‪ ,‬והוא‬ ‫נתייחדה עם השכינה הקדושה‪ .‬ואז‬ ‫נפשו‪" ,‬וכמעט שלא נשחט‪ ,‬פרחה‬ ‫איך מסרו האבות הקדושים מאב‬ ‫היתה מיתת צדיקים‪ ,‬מיתת נשיקה‪,‬‬ ‫נשמתה"‪ .‬כששמעה שהוא על גבי‬ ‫לבן את האמונה והתורה והמצות‪.‬‬ ‫"כנודע שנושק נשמתה בשורש‬ ‫המזבח ועומדים לשוחטו בכל רגע‪,‬‬ ‫וכתב הרמב"ם שאחר כך הלך‬ ‫העליון"‪.‬‬ ‫פרחה נשמתה ונפטרה מן העולם‪.‬‬ ‫יצחק בדרכי אברהם אבינו ולמד‬ ‫ומוסיף החתם סופר‪" :‬כאשר‬ ‫כפשוטו‪ ,‬כפי שלמדו הראשונים‪,‬‬ ‫עם יעקב‪ .‬ואחר שלמד יעקב את‬ ‫שמעה שרה שנהיה בנה עולה‬ ‫נפטרה מרוב פחד ובהלה‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬אסף את בניו ולמדם כולם‪.‬‬ ‫תמימה קדשי קדשים"‪ ,‬כששמעה‬ ‫אומר החתם סופר הקדוש‪:‬‬ ‫וכתב הרמב"ם שיעקב אבינו מינה‬ ‫שיצחק אבינו מוכן למסור נפשו‪,‬‬ ‫"לכאורה יפלא על שרה‪ ,‬שהיתה‬ ‫את לוי להיות ראש ישיבה‪.‬‬ ‫"מחמת גודל שמחת נפשה"‪ ,‬כיון‬ ‫אם לאברהם בנביאות"‪ ,‬כיצד‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪4‬‬ ‫מלה אחת על הנסיונות‪ .‬אלא נאמר‬ ‫ה' ַעל ַא ְב ָר ָהם ֵאת ֲא ֶׁשר ִ ּד ֶ ּבר ָעלָ יו"‪.‬‬ ‫ויש לציין כאן דברי המדרש‪,‬‬ ‫שאני מחבב את אברהם אבינו מפני‬ ‫לפי שאברהם אבינו מחנך את בניו‪,‬‬ ‫שכתב על מה שנאמר בעת שירד‬ ‫שהוא מחנך את בניו‪.‬‬ ‫ומלמד את יצחק בנו דרכי ה'‪.‬‬ ‫יעקב אבינו למצרים (בראשית מח‪,‬‬ ‫ודבר זה הוציא הרמב"ם בלשונו‬ ‫"ביתוֹ‬ ‫ומקשה רש"י‪ :‬מהו הלשון ֵ ּ‬ ‫כח) "וְ ֶאת יְ הו ָּדה ָׁשלַ ח לְ ָפנָ יו ֶאל‬ ‫בחוזק גדול‪ .‬שאחר שהיו לאברהם‬ ‫ַא ֲח ָריו"? הלא לאחר פטירתו של‬ ‫יוֹ ֵסף לְ הוֹ רֹת לְ ָפנָ יו ּגֹ ְׁשנָ ה וַ ָ ּיבֹא ּו‬ ‫אבינו רבבות בני אדם ותלמידים‬ ‫אברהם אבינו מן העולם‪ ,‬שוב אין‬ ‫ַא ְר ָצה ּגֹ ׁ ֶשן"‪ ,‬ופירש רש"י שם שהוא‬ ‫סביבו‪ ,‬כתב הרמב"ם שהלך ללמוד‬ ‫כאן 'בית אברהם'‪ .‬וכי היאך שייך‬ ‫"לתקן לו בית תלמוד‪ ,‬שמשם תצא‬ ‫עם יצחק‪ .‬ועשה הרמב"ם עסק‬ ‫שאברהם אבינו ילמד את הדורות‬ ‫הוראה"‪ ,‬כדי לייסד מקום תורה‬ ‫גדול מכל השתלשלות זו‪ ,‬ובזה‬ ‫הבאים שאינם בחייו‪ ,‬לאחר שכבר‬ ‫וישיבה שיהיה לבנים מקום ללמוד‬ ‫סיים את הפרק‪ .‬כי עליך לדעת‬ ‫נסתלק לעולם האמת?‬ ‫מיד בבואם למצרימה‪.‬‬ ‫שהעיקר הוא ללמוד עם הילדים‪,‬‬ ‫(ובעזה"י עוד חזון למועד ליישב הסתירה‪,‬‬ ‫ומפרש רש"י בשם המדרש (ב"ר‬ ‫דכאן חזינן דהיה יהודה ראש הישיבה‪ ,‬ולעיל‬ ‫וזהו השפיץ והתכלית מפני מה‬ ‫מט‪ ,‬ד)‪"ָׁ :‬ש ְמר ּו ֶ ּד ֶר ְך ה' כדי שיביא ה'‬ ‫חזינן דלוי היה ראש הישיבה‪ .‬ובפשטות יש לומר‬ ‫חיבב הבורא את אברהם אבינו‪.‬‬ ‫ַעל ַא ְב ָר ָהם וגו'‪ .‬על בית אברהם לא‬ ‫דהן לוי והן יהודה היו ראשי ישיבות‪ ,‬שהיו שם‬ ‫נאמר אלא על אברהם‪ ,‬למדנו כל‬ ‫שני ראשי ישיבות‪ ,‬ויל"ע)‪.‬‬ ‫המחיצה מן הרחוב‪ :‬הצעד‬ ‫המעמיד בן צדיק כאילו אינו מת"‪.‬‬ ‫והמשיך הרמב"ם שכן מסרו‬ ‫הראשון בחינוך‬ ‫והיינו‪ ,‬שאם מניח אדם אחריו בן‬ ‫האבות הקדושים מאב לבן‪:‬‬ ‫ואולי ישאל אדם‪ :‬איך אגש‬ ‫צדיק‪ ,‬הרי הוא כאילו חי וקיים‪.‬‬ ‫אברהם ליצחק‪ ,‬יצחק ליעקב‪,‬‬ ‫למלאכה זו? ואיך מחנכים את‬ ‫וזהו ביאור הכתוב "וְ ֶאת ֵ ּביתוֹ‬ ‫הקדושים‪,‬‬ ‫לשבטים‬ ‫יעקב‬ ‫הבנים?‬ ‫ַא ֲח ָריו"‪ ,‬שכיון שאברהם מלמד‬ ‫והשבטים לבניהם עד משה רבינו‪.‬‬ ‫את יצחק‪ ,‬הרי הדבר נמשך והולך‪,‬‬ ‫הנה קודם שהביא הרמב"ם‬ ‫ומבואר כאן בדברי הרמב"ם‬ ‫שיצחק ילמד את יעקב‪ ,‬ויעקב את‬ ‫שאברהם אבינו חינך את יצחק‪,‬‬ ‫דבר נורא‪ :‬דאף שאברהם אבינו‬ ‫השבטים ואת כלל ישראל‪ .‬ונמצא‬ ‫הקדים שהיה העולם תוהו ובוהו‪.‬‬ ‫סבב בכל העולם כולו והיו לו‬ ‫שאברהם אבינו חי וקיים לעד‪.‬‬ ‫וכתב הרמב"ם‪ :‬שאברהם אבינו‬ ‫אלפי תלמידים סביבו‪ ,‬מכל מקום‬ ‫עמד כנגד כל העולם כולו‪ .‬וזהו‬ ‫חביבותו של אברהם לפני‬ ‫היה חינוך הבנים אצלו עיקר‬ ‫הדרך הראשונה בחינוך הבנים‪ .‬אם‬ ‫שבעיקרים‪ .‬ובזה סיים הרמב"ם‬ ‫המקום ‪ -‬לא מחמת נסיונותיו‬ ‫את כל הפרק באריכות גדולה‪ ,‬על‬ ‫רוצים אב ואם לחנך את בניהם‪,‬‬ ‫הרי הדבר הראשון הוא שצריכים‬ ‫הקשים‬ ‫שלשלת האבות ואיך מסרו את‬ ‫לעשות חומה סביבם; שלא יהיה‬ ‫ונעמוד בזה מעט‪.‬‬ ‫התורה לבניהם‪.‬‬ ‫להם שום עסק וקשר עם מה שכל‬ ‫הנה האבות הקדושים עמדו‬ ‫העולם עושה‪.‬‬ ‫"ואת ביתו אחריו"‪ :‬אברהם‬ ‫בנסיונות שאין אנו יכולים לצייר‬ ‫בימינו אלה הוקל לנו הדבר‬ ‫בשכלנו‪" .‬עשרה נסיונות נתנסה‬ ‫אבינו חי וקיים לעולם‬ ‫מאוד ב"ה‪ .‬ואף שגלוי וידוע לכל‬ ‫אברהם אבינו ועמד בכולם"‪ .‬ניסה‬ ‫הבה נחזה בפרשת וירא (פרק‬ ‫מראה פני תבל ואין צריך לבארו‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא את האבות ואת‬ ‫יח)‪ ,‬בעת אשר עלה ברצון הבורא‬ ‫מ"מ זכינו בחסדי השי"ת לצדיקים‪.‬‬ ‫האמהות בנסיונות שאין לנו בהם‬ ‫יתברך להפוך את סדום כביכול‪.‬‬ ‫הנה אחר המלחמה העולמית‬ ‫שום השגה‪ .‬ובזכות האבות אנו‬ ‫אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬וכי אפשר‬ ‫השניה‪ ,‬זכינו הן בארץ הקודש‬ ‫קיימים עד היום הזה‪ ,‬ואנו אומרים‬ ‫לי להעלים מאברהם את אשר אני‬ ‫והן בחוץ לארץ לגדולי עולם‪,‬‬ ‫בכל תפלת שמונה עשרה "וזוכר‬ ‫עושה? וכדכתיב (פסוק יז)‪" :‬וַ ה' ָא ָמר‬ ‫אדמורי"ם רבנים וראשי ישיבות;‬ ‫חסדי אבות ומביא גואל לבני‬ ‫ַה ְמכַ ֶּסה ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָר ָהם ֲא ֶׁשר ֲאנִ י‬ ‫ובכל קהלה וחסידות עמדו‬ ‫בניהם"‪ .‬בזכות האבות והאמהות‬ ‫ֹשה?"‪ .‬הרי עלי לגלות לו הדבר‪.‬‬ ‫ע ֶׂ‬ ‫צדיקים קדושים והציבו גדרים‬ ‫נשארים לנו הזכויות‪ ,‬ויש לנו‬ ‫ומפני מה עלי להודיעו? אומר‬ ‫וסייגים להבדילנו מן החוץ‪.‬‬ ‫גאולה בזמננו זה בזכותם‪.‬‬ ‫"כי יְ ַד ְע ִּתיו" – והוא‬ ‫הקב"ה (פסוק יט)‪ִּ :‬‬ ‫וממילא יש לנו היום בענין זה‬ ‫אולם כשמתבוננים בכתוב‪,‬‬ ‫לשון חיבה‪ ,‬שאני אוהבו‪ .‬ומה טעם‬ ‫הרחבה גדולה; ב”ה יש לנו דרך‬ ‫רואים שהקדוש ברוך הוא אומר‪:‬‬ ‫אהבה זו? "לְ ַמ ַען ֲא ֶׁשר יְ ַצ ֶוּה ֶאת‬ ‫סלולה‪ .‬ובמדה מסוימת יש לנו‬ ‫התדע מפני מה אני מחבב את‬ ‫ָ ּבנָ יו וְ ֶאת ֵ ּביתוֹ ַא ֲח ָריו וְ ׁ ָש ְמר ּו ֶ ּד ֶר ְך ה'‬ ‫מחיצה גדולה מן הרחוב‪ ,‬באופן‬ ‫אברהם אבינו? לא נאמר שם אף‬ ‫לַ ֲעשׂ וֹ ת ְצ ָד ָקה ו ִּמ ְׁש ּ ָפט לְ ַמ ַען ָה ִביא‬ ‫‪5‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫עם בניו‪ ,‬מעין עולם הבא ממש!‬ ‫לנו‪ ,‬שאם חפץ אתה לחנך וללכת‬ ‫שכל אחד יכול לחנך את בניו‬ ‫ופתאום תראה איך כל הרחוב‬ ‫בדרכי אבות‪ ,‬דע לך שאברהם חינך‬ ‫לתורה וליראת שמים‪.‬‬ ‫– אותם שביקשו להשיא לך עצות‪,‬‬ ‫את יצחק‪ ,‬ויצחק את יעקב‪ ,‬רק‬ ‫אמנם נסיונות אחרים עומדים‬ ‫ואתה התביישת מפניהם והיו לך‬ ‫כאשר היתה להם מחיצה המבדלת‬ ‫לפנינו‪:‬‬ ‫מניעות מהם – פתאום יתהפך‬ ‫מן העולם‪ ,‬ולא היתה להם שום‬ ‫בשעה שאדם חפץ להשכין‬ ‫הגלגל‪ .‬יתחילו לכבדך ולהביט‬ ‫השפעה מן הרחוב‪.‬‬ ‫בביתו ולהחדיר בקרב בניו‬ ‫עליך בהערצה‪ ,‬ואף השדכנים‬ ‫אהבת תורה‪ ,‬יראת שמים‪ ,‬וביטול‬ ‫יאמרו‪" :‬אכן‪ ,‬לביתו של ר' יעקב‬ ‫לביתו של ר' יעקב צריכים‬ ‫לצדיקים ותלמידי חכמים; כשהוא‬ ‫צריכים להציע שידוכים מדרגה‬ ‫להציע שידוכים מדרגה‬ ‫משתוקק להכניס בצאצאיו‬ ‫אחרת‪"...‬‬ ‫אחרת‪...‬‬ ‫הרגשת התעלות בקדושת השבת‬ ‫וכל זה לא בא אלא משום‬ ‫ובענין דידן‪ ,‬כפי שהזכרנו בענין‬ ‫ובתפילה‪ ,‬הנה ניצב הוא מול‬ ‫שאחזת בעצמך‪ ,‬אתה עם נוות‬ ‫השפעת העולם‪ ,‬הנה זכינו להדרכה‬ ‫נסיונות חדשים‪ .‬ומה הם? כי הוא‬ ‫ביתך‪ ,‬ואמרתם‪" :‬אני אקים בית‬ ‫ישרה מן הצדיקים הקדושים‪.‬‬ ‫בוש מן החוץ‪ ,‬מתבייש משכנו‪,‬‬ ‫מאיר וקדוש‪ ,‬ולא אשית לבי למה‬ ‫אולם עתה מוטל עלינו לעמול‬ ‫ממשפחתו ומחבריו‪ .‬שמא יאמרו‬ ‫שיאמרו הבריות!"‬ ‫קשות לבל נהיה מן המתפעלים מן‬ ‫לו דברים המרפים ידיו‪" :‬מדוע זה‬ ‫הרחוב‪.‬‬ ‫תהיה כה קיצוני? למה תחנך בניך‬ ‫ותראה במרוצת הזמן‪ ,‬שכל‬ ‫בדרך חסידות ופרישות כזו? מדוע‬ ‫העולם ישבחוך ויביטו עליך‬ ‫והאמת היא‪ ,‬כפי שכבר הזכרנו‬ ‫תדרוש מהם כה רבות?"‬ ‫בהערצה‪ .‬הכל יתאוו לבנים כבניך‪,‬‬ ‫כמה פעמים‪ ,‬שכל אותם דברים‬ ‫ופתגמים שמשמיעים אנשי‬ ‫על כן צריכים אנו להתחזקות‬ ‫ויאמרו "ישימך אלקים כאפרים‬ ‫הרחוב‪ ,‬אינם אלא לזמן מועט‪.‬‬ ‫גדולה‪ .‬כפי שמצינו אצל אברהם‬ ‫וכמנשה – חפץ אני בבנים מאירים‬ ‫לאחר שניים או שלושה חדשים‪,‬‬ ‫אבינו‪ ,‬שכתב הרמב"ם הקדוש‪:‬‬ ‫כאלו"‪ .‬תראה איך השדכנים וכל‬ ‫ישתנה קולם ויאמרו אחרת‪:‬‬ ‫בתחילה עמד כנגד כל העולם‬ ‫העולם כולו יפארו שמך וישבחוך‪.‬‬ ‫כולו‪ ,‬ורק אחר כך התחיל לחנך את‬ ‫הראית מה עלתה בביתו של ר'‬ ‫למעשה‪:‬‬ ‫העולם‪ .‬כיון שנתבטלה השפעת‬ ‫יעקב?‬ ‫העולם ממנו‪ ,‬הביא הרמב"ם שחינך‬ ‫היא‪,‬‬ ‫העיקרית‬ ‫הנקודה‬ ‫ראית את בניו כיצד מתפללים‬ ‫את יצחק בנו‪.‬‬ ‫שצריך להשקיע כוחות עצומים‬ ‫הם?‬ ‫ואין כוונת הרמב"ם ללמדנו‬ ‫בצאצאים‪ .‬ודבר זה לא יתכן אלא‬ ‫הראית את בחוריו איך נכנסים‬ ‫סדר הזמנים‪ ,‬שבתחילה יעשה‬ ‫כאשר תהיה לנו מחיצה של ברזל‬ ‫הם לבית המדרש בשבת קודש‬ ‫מחיצה ורק אחר כך יחנך בניו‪.‬‬ ‫מן הרחוב‪ ,‬ונהיה ברורים בדעתנו‬ ‫אחר הצהרים ועמלים בתורה שעות‬ ‫שהרי החינוך מוכרח להיות מן‬ ‫לבל להתפעל מאיש‪ .‬נעשה רצון‬ ‫ארוכות?‬ ‫הרגע הראשון‪ ,‬ומשעה שנולד‬ ‫השם‪ ,‬נלך בדרכי צדיקים‪ ,‬ונחנך‬ ‫הראית את בנו העומד בשידוכין‪,‬‬ ‫הילד כבר צריך לחנכו‪ .‬וכמאמר‬ ‫בנינו לתורה‪ ,‬יראת שמים ומדות‬ ‫כיצד הוא הוגה בתורה בכל מוצאי‬ ‫צדיקים‪" :‬אין החינוך מתחיל מעת‬ ‫טובות‪ ,‬ונזכה לראות בנים ובני‬ ‫שבת?‬ ‫לידת הילד‪ ,‬אלא מעת לידת אביו‬ ‫בנים עוסקים בתורה ובמצות‪ ,‬אמן!‬ ‫ראית איזה שבת קודש הוא עורך‬ ‫ואמו"‪ .‬אלא כוונת הרמב"ם להורות‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪6‬‬ ‫תפילה‬ ‫ירושה היקרה אשר הנחילונו אבותינו‪ :‬כח התפילה‬ ‫והאמהות? האם מתאימה הנהגתי‬ ‫ובארו שם יסוד נורא בטעם הדבר‬ ‫כח התפילה בסדר בראשית‬ ‫להנהגתם? או שמא אין הדברים‬ ‫שהאבות הקדושים נקראו בשם‬ ‫עולים בקנה אחד?‪"...‬‬ ‫'ישרים'‪.‬‬ ‫בראותנו בסדר פרשיות ספר‬ ‫בראשית‪ ,‬נחזה כי כל ענינם עוסק‬ ‫וזהו שבארו‪ ,‬כי הרבוש"ע הציב‬ ‫וכתב שם‪ ,‬כי יכול אדם לקיים‬ ‫תמיד בעבודת התפילה‪.‬‬ ‫לפנינו סדר בראשית עם האבות‬ ‫כל התורה כולה‪ ,‬אך לאחר מכן‬ ‫והאמהות הנקראים ישרים (ועל‬ ‫יסתפק בנפשו‪" :‬האם הולך אני‬ ‫אצל אדם הראשון הביא רש"י‬ ‫כן קרא רבינו תם לספרו 'ספר הישר')‪ ,‬והם‬ ‫בדרך ישרה אם לאו?" ועל זה כתב‬ ‫את המדרש הידוע על הפסוק‬ ‫המורים לנו מהו ענין הישרות‪.‬‬ ‫רבינו תם שיש דרך לדעת אם הולך‬ ‫יח ַה ּ ָ ׂ‬ ‫ש ֶדה ֶט ֶרם‬ ‫ש ַ‬ ‫(בראשית ב‪ ,‬ה) "וְ כֹל ִ ׂ‬ ‫ואם כן‪ ,‬נתבונן נא מה היה‬ ‫הוא בדרך הישר‪ ,‬והוא‪ :‬פותח סדר‬ ‫יִ ְהיֶ ה ָב ָא ֶרץ"‪ ,‬כי בעת שנברא אדם‬ ‫הדבר הבולט ביותר אצל האבות‬ ‫בראשית‪ ,‬ושם תראה היאך חיו‬ ‫הראשון‪ ,‬עדיין לא היה מי שיעבוד‬ ‫הקדושים‪.‬‬ ‫האבות והאמהות הקדושים‪.‬‬ ‫את האדמה‪ .‬וכפי שפרש רש"י‪,‬‬ ‫שעדיין לא היה אדם שיכיר בטובתו‬ ‫הם נקראו בשם 'ישרים'‪ ,‬כפי‬ ‫אמונה ובטחון ותפילה‪:‬‬ ‫של מקום ויתפלל על הגשמים‪ .‬אך‬ ‫שאמר בלעם הרשע (במדבר כג‪ ,‬י)‬ ‫המפתח של האבות‬ ‫כאשר בא אדם הראשון והתפלל‪,‬‬ ‫ָּ‬ ‫"תמֹת נַ ְפ ׁ ִשי מוֹ ת יְ ָׁש ִרים"‪ .‬בלעם‬ ‫אז יצאו העשבים והחלו לצמוח‪.‬‬ ‫ידוע לכל כי אצל האבות‬ ‫הרשע – אשר לדעת אחת בחז"ל‬ ‫ואף שהעשבים כבר נבראו קודם‬ ‫עמידתם‬ ‫בלטה‬ ‫הקדושים‬ ‫הוא לבן בעצמו‪ ,‬ולדעה שניה הוא‬ ‫לכן בימי המעשה‪ ,‬מכל מקום לא‬ ‫בנסיונות – נסיונות שאין לנו בהם‬ ‫בנו‪ ,‬ולדעה שלישית הוא נכדו –‬ ‫יצאו אל הפועל אלא ביום הששי‬ ‫שום השגה‪ .‬והדרך והמפתח שעל‬ ‫ידע היטב מי היה אברהם אבינו ומי‬ ‫על ידי התפילה‪.‬‬ ‫ידם עמדו בנסיונות היו‪ :‬א) על ידי‬ ‫הם האבות והאמהות‪ .‬ואמר‪" :‬חפץ‬ ‫אני להפטר מן העולם כמות האבות‬ ‫כמו כן מצינו אצל נח‪ ,‬דאיתא‬ ‫אמונה ובטחון‪ ,‬ב) על ידי תפילה‪.‬‬ ‫בזוהר הקדוש שנקרא המבול‬ ‫ודבר זה נראה בכל סדר בראשית;‬ ‫והאמהות"‪ ,‬וקראם בשם 'ישרים'‪.‬‬ ‫בשם "מי נח"‪ .‬ולכאורה מדוע‬ ‫הן אצל אדם הראשון‪ ,‬הן אצל‬ ‫וזהו שכתב רבינו תם‪ :‬האבות‬ ‫נקרא המבול ע"ש נח? ומתרץ‬ ‫האבות והן אצל האמהות‪ .‬שוב‬ ‫והאמהות היו ישרים‪ ,‬ורצה‬ ‫הזוה"ק‪ ,‬שהיה לו להתפלל על‬ ‫אמונה ובטחון‪ ,‬ושוב תפילה‪ .‬ובזה‬ ‫התורה‬ ‫להתחיל‬ ‫הרבוש"ע‬ ‫דורו ולא התפלל‪ .‬ומזה נלמד‬ ‫יש להתבונן‪.‬‬ ‫הקדושה במעשיהם כדי לומר‬ ‫גודל כח התפילה‪ .‬וכן אצל‬ ‫אלו היינו צריכים כיום לאיזו‬ ‫לנו‪ :‬חפץ אתה לדעת היאך עליך‬ ‫האבות הקדושים‪ ,‬בראותנו סדרי‬ ‫בקשה או ישועה‪ ,‬והיו האבות‬ ‫להתנהג? הן אמת שתקבל את‬ ‫הפרשיות‪ ,‬נחזה כי עסקו בתפילה‬ ‫והאמהות דרים כאן סמוך לביתנו‪,‬‬ ‫התורה בפרשת יתרו‪ ,‬אך לאחר‬ ‫בכל עת‪ ,‬ובזה יש להתבונן‪.‬‬ ‫מה היה הדבר הראשון שהיינו‬ ‫קבלת התורה‪ ,‬אם תרצה לדעת‬ ‫עושים? בודאי היינו רצים אליהם‬ ‫אם הולך אתה בדרך הישרה‪ ,‬עליך‬ ‫למה פתחה התורה בסדר‬ ‫ליתן 'קוויטל' ולבקש ברכה! ודבר‬ ‫להביט במעשיהם‪ .‬כי כל אדם יכול‬ ‫בראשית?‬ ‫זה הוא הנהגה ראויה וחשובה‬ ‫לקחת את התורה ולפרשה בדרכים‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫שונות‪ ,‬ולומר כי זהו הפשט בפסוק‪,‬‬ ‫והנה יש להקשות קשיא‬ ‫ואכן מצינו אצל האבות‬ ‫בגמרא או בשלחן ערוך‪.‬‬ ‫עצומה‪ :‬הלא היה ראוי לתורה‬ ‫הקדושים עצמם שהלכו לצדיקים‪.‬‬ ‫אך לאחר שכבר העמיד האדם‬ ‫הקדושה להתחיל בפרשת יתרו‬ ‫רבקה אמנו הלכה לבית מדרשם‬ ‫את סדר חייו‪ ,‬עליו לשאול את‬ ‫בעת קבלת התורה‪ ,‬ולמה פתחה‬ ‫של 'שם ועבר' כדי שיתפללו‬ ‫עצמו‪" :‬אמנם הנהגתי היא כפי כל‬ ‫בכל ספר בראשית?‬ ‫עליה‪ ,‬ורחל אמנו הלכה ליעקב‬ ‫סעיף קטן בשלחן ערוך‪ ,‬אך האם‬ ‫הנה רבינו תם חיבר 'ספר‬ ‫אבינו בבקשת בנים‪ .‬ודאי שהליכה‬ ‫יכול אני להכנס לאהלם של האבות‬ ‫הישר' (ולדעת החיד"א חברו רבינו זרחי')‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫מיני סגולות וברכות‪ ,‬וכל דבריהם‬ ‫הדבר שמכריזין "בת פלוני לפלוני"‪,‬‬ ‫לצדיקים היא דבר שעשו האבות‬ ‫אמת ויציב‪ .‬אולם עלינו להביט‬ ‫ואמת הוא שמדובר באבות‬ ‫והאמהות ועלינו ללמוד מהם‪ .‬אך‬ ‫גם על האבות והאמהות – מה היה‬ ‫ובאמהות ובעתיד ישראל‪ ,‬מכל‬ ‫עלינו לדעת כי היה דבר עיקרי‬ ‫עיקר עבודתם? הם אחזו באמונה‬ ‫מקום אומר לנו רבונו של עולם‪:‬‬ ‫שעשו האבות והאמהות‪ ,‬וממנו‬ ‫ובטחון והרבו בתפילה‪.‬‬ ‫כך מיוסד כלל ישראל – חייבים‬ ‫עלינו ללמוד‪ :‬להתפלל‪.‬‬ ‫להתפלל! וע"י התפילה הדבר פועל‪.‬‬ ‫הקב”ה גונז כל תפילה ותפילה‬ ‫בעת אשר יחשוב האדם כי נצרך‬ ‫התפילה כהשתדלות ראשונה‬ ‫מעשה נורא מובא מה'חזון איש'‬ ‫הוא לישועה‪ ,‬או לכל דבר אשר‬ ‫כאשר חפצים אנו בישועה‬ ‫זי"ע‪ ,‬והוא פתח גדול ועצום לענין‬ ‫ימלא הקב”ה בקשתו‪ ,‬יתבונן נא‬ ‫ורוצים שהקב"ה ישמע בקשתנו‪,‬‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫תחילה במחשבתו‪ :‬אילו היו אברהם‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬מהו הדבר‬ ‫כאשר ניגש האדם לסוגיית‬ ‫אבינו ושרה אמנו עומדים כאן‬ ‫הראשון שאנו עושים? האם רצים‬ ‫התפילה‪ ,‬בא היצר הרע בכל יום‪,‬‬ ‫בקצה הרחוב‪ ,‬והיינו רצים אליהם‬ ‫אנו לסגולות ולדרכים שונות‪ ...‬או‬ ‫שבוע אחר שבוע‪ ,‬חודש בחדשו‬ ‫ושחים לפניהם‪" :‬אברהם אבינו‪,‬‬ ‫שמא רצים אנו בדרך שסללו לנו‬ ‫ושנה בשנה‪ ,‬ומנגן לפניו אותו ניגון‬ ‫שרה אמנו‪ ,‬נצרך אני לישועה!"‪,‬‬ ‫האבות והאמהות – דהיינו לפתוח‬ ‫ישן ומשובש‪ ...‬אומר הוא לאדם‬ ‫מה היו משיבים לנו כדבר ראשון?‬ ‫ספר תהלים ולשפוך שיח בתפילה?‬ ‫כי כבר התפלל פעמים רבות ולא‬ ‫בודאי היו עונים ואומרים לנו‪:‬‬ ‫המעיין בסדר בראשית יראה כי‬ ‫נושע‪ ,‬ואף אם נושע במקצת‪ ,‬הרי‬ ‫אמונה‪ ,‬בטחון‪ ,‬ותפילה‪.‬‬ ‫זהו הדבר אשר עשו הם בעצמם‪.‬‬ ‫זה רק חלק קטן מאד‪ ...‬בדרך זו‬ ‫אמת הוא כי בודאי היו מברכים‬ ‫על כל פסיעה ופסיעה התפללו‬ ‫בא היצר ומרפה ידי האדם מכל כח‬ ‫אותנו‪ ,‬ובודאי היו קוראים את‬ ‫האבות הקדושים שוב ושוב‪.‬‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫ה'קוויטל' ואולי אף נותנים סגולה‪...‬‬ ‫האבות והאמהות אשר זכו‬ ‫כיצד ימצא האדם עצה לנפשו?‬ ‫אולם עיקר דבריהם היה "אמונה‪,‬‬ ‫לדבר עם השכינה והיו להם גלויי‬ ‫בטחון ותפילה"‪ ,‬יען כי זהו הדרך‬ ‫שכינה נשגבים – התורה פותחת‬ ‫הנה תשובה נפלאה נמצאת‬ ‫אשר הלכו בה הם בעצמם‪.‬‬ ‫בהם‪ .‬הם יכלו לפעול מופתים‬ ‫בדברי חז"ל ובמדרשים‪ ,‬אולם‬ ‫וידעו כל מיני סגולות‪ ,‬והיו קרובים‬ ‫המעשה עם החזון איש מאיר את‬ ‫סדר בראשית‪ :‬היסוד‬ ‫מאד להקב"ה‪ ,‬אך מה עשו כאשר‬ ‫דברי חז"ל באור בהיר ומזהיר‪.‬‬ ‫והפינה לחיים‬ ‫נצרכו לדבר מה? תפילה‪ .‬הם‬ ‫אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬אשר תיקנו‬ ‫התפללו‪ .‬על כל דבר קטן התפללו‪.‬‬ ‫לנו את נוסח התפילה‪ ,‬גילו לנו‪" :‬כי‬ ‫ללכת בדרכי האבות‬ ‫כאשר הלך אליעזר למצוא שידוך‪,‬‬ ‫אתה שומע תפלת כל פה"‪ .‬הקב”ה‬ ‫והאמהות‬ ‫מצינו פרשה שלימה העוסקת‬ ‫מאזין לכל תפילה! כל תפילה‬ ‫בדבר אחד‪ :‬תפילה‪.‬‬ ‫בוקעת רקיעים‪ ,‬כל תפילה נשמעת‬ ‫עלינו לדעת‪ ,‬כי אף שפרשת‬ ‫יתרו היא התחלת מתן תורה‪ ,‬מכל‬ ‫וחז"ל אמרו לנו‪" :‬יפה שיחתן‬ ‫לפניו יתברך והוא עונה עליה‪.‬‬ ‫מקום הקדים לה הקב”ה סידר‬ ‫של עבדי אבות יותר מתורתן של‬ ‫וכפי שאמר הרה"ק ה'בית אהרן'‬ ‫שלם של ספר בראשית‪ ,‬מפרשת‬ ‫בנים" (הובא ברש"י בראשית כד‪ ,‬מב)‪ .‬ומה‬ ‫מקארלין זי"ע על תיבות אלו "כי‬ ‫נלמד מזה? הרי בענין שידוך של‬ ‫אתה שומע תפלת כל פה" – אפילו‬ ‫בראשית ועד פרשת ויחי‪ .‬דבר זה‬ ‫האבות והאמהות‪ ,‬מה היה צורך‬ ‫לא יצאה התפילה אלא מן השפה‬ ‫בא לגלות לנו‪ ,‬כי גם בעת אשר‬ ‫בתפילה?‬ ‫ולחוץ‪ ,‬הקב”ה שומע אותה‪.‬‬ ‫אתה מקבל את התורה כולה‪,‬‬ ‫עליך להביט ולהתבונן בכל עת‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬הלא ידענו כי ארבעים‬ ‫והשאלה אינה אלא 'היכן' גונזים‬ ‫האם מעשי תואמים את דרכי‬ ‫יום קודם יצירת הולד מכריזים "בת‬ ‫את התפילה‪ .‬הרי הקב”ה הוא מקור‬ ‫האבות והאמהות? האם אני הולך‬ ‫פלוני לפלוני"?‬ ‫הטוב‪" ,‬הטוב כי לא כלו רחמיך‬ ‫והמרחם כי לא תמו חסדיך‪ ,‬כי‬ ‫בנתיבותיהם אם לאו? וזהו המברר‬ ‫שנית‪ ,‬הלא מדובר בשידוך של‬ ‫מעולם קוינו לך"‪ .‬אומר הקב"ה‪:‬‬ ‫לאדם אם אכן עומד הוא על הדרך‬ ‫האבות והאמהות עצמם?‬ ‫"אני הוא בעל החסד הגדול ביותר‪,‬‬ ‫הישרה‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬הלא מדובר בעתידו‬ ‫מקור החסד והרחמים‪ .‬אם אענה‬ ‫והנה בנוגע לענין התפילה‪:‬‬ ‫של כלל ישראל‪ ,‬ומה צורך להתפלל‬ ‫לתפלתך כעת‪ ,‬יהיו לך עשרת‬ ‫בודאי מצויים אצל כל אדם‬ ‫ומה יש לבקש?‬ ‫אלפים דולר בבית הגנזים‪ .‬אך אם‬ ‫מקורות מדברי חז"ל ומדרשים על‬ ‫אלא התירוץ הוא‪ ,‬דאף שאמת‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪8‬‬ ‫בנה בעצמו?"‬ ‫שולח בחורים שהיו גדולי תורה‪,‬‬ ‫אגנוז אותה לעוד חצי שנה או לעוד‬ ‫השיב לו החזון איש‪ ,‬כי כאשר‬ ‫כגון רבי יאנקעלע גאלינסקי זצ"ל‬ ‫עשר שנים‪ ,‬יהיה שם הרבה יותר –‬ ‫האדם כבר בא בימים והוא בעל‬ ‫ורבי שלום שוואדרון זצ"ל – הוא‬ ‫סך מיליון דולר‪ .‬הנח לי לעשות את‬ ‫בחירה‪ ,‬קשה יותר שהדמעות‬ ‫שלח כלים מופלגים ממש כדי‬ ‫החשבונות!‪"...‬‬ ‫יפעלו עליו‪ .‬אולם על הבנים‬ ‫להציל בפועל נערים ובחורים מן‬ ‫נמצא שכל תפילה ותפילה‬ ‫שיבואו אחר כך‪ ,‬הנכדים והנינים‬ ‫הקיבוצים‪.‬‬ ‫נענית‪ .‬כל תפלת שחרית פועלת!‬ ‫שהיו עדיין צעירים לימים‪ ,‬יכלו‬ ‫מעשה היה במשפחה אחת‬ ‫כל קפיטל תהלים פועל! כל עת‬ ‫דמעותיה לבוא ולפעול במהרה‪.‬‬ ‫אשר בה היו רבי יאנקעלע‬ ‫אשר האדם הולך ברחוב‪ ,‬בדרכו‬ ‫וסיים החזון איש את דבריו לרבי‬ ‫גאלינסקי ואחרים מעורבים‬ ‫לביתו‪ ,‬לבית המדרש או לקנות‬ ‫יאנקעלע גאלינסקי‪" :‬דמעות‬ ‫בשליחותו של החזון איש‪ ,‬ופעלו‬ ‫צרכיו‪ ,‬ומוציא מפיו תפילה‬ ‫ותפלות של זקנה אינן הולכות‬ ‫פעולה טובה‪ .‬אותו בחור נעשה‬ ‫קצרה‪" :‬רבונו של עולם‪ ,‬עזור נא‬ ‫לאיבוד!”‬ ‫תלמיד חכם עצום‪ ,‬נשא אשה‬ ‫לבני שילמד בשקידה"‪" ,‬רבונו‬ ‫לבית ירא ושלם‪ ,‬והעמיד בנים‬ ‫של עולם‪ ,‬הושיעני שאצליח‬ ‫אפילו תפילה "משפה ולחוץ"‬ ‫תלמידי חכמים וישרים‪ .‬אולם‬ ‫בפרנסתי"‪" ,‬רבונו של עולם‪ ,‬עזור‬ ‫פועלת‬ ‫אביו של אותו בחור היה מראשי‬ ‫לי כי עלי להשיא את צאצאי" – כל‬ ‫הכופרים בשלטון של אותם ימים‪.‬‬ ‫תפילה כזו פועלת פעולתה!‬ ‫צריכים אנו לידע‪ ,‬כי בעת אשר‬ ‫אנו עומדים להתפלל ופותחים‬ ‫כל השאלה היא רק 'היכן'‬ ‫דמעות של זקנה אינן הולכות‬ ‫הקב”ה‪ ,‬שהוא מקור החסד‪ ,‬מניח‬ ‫אנו את ספר התהלים‪ ,‬עלינו לידע‬ ‫בבירור כי פעלנו מאה אחוזים!‬ ‫לאיבוד‬ ‫וגונז את התפילה‪ .‬אולם לפעול –‬ ‫ואין זה משנה אם היתה התפילה‬ ‫שאל רבי יאנקעלע גאלינסקי‬ ‫בודאי פועלים‪.‬‬ ‫ברוב כוונה או במעט כוונה‪ ,‬בלב‬ ‫את החזון איש‪" :‬כיצד זכה אדם‬ ‫רחב או במעט לב‪ .‬ואפילו אם‬ ‫המעשה מה"חזון איש" בבני‬ ‫כזה לבנים כאלו? איך זכה לנכדים‬ ‫היתה התפילה רק בבחינת 'משפה‬ ‫כאלו?" השיב לו החזון איש ואמר‪:‬‬ ‫ברק‬ ‫ולחוץ'‪ ,‬כמו שאמר ה'בית אהרן'‪:‬‬ ‫"זוכר אני עדיין עת ישבה הזקנה‬ ‫ביסוד זה נבוא לספר המעשה‬ ‫"כי אתה שומע תפלת כל פה" –‬ ‫בעיר קוסובה שבעה‪ ,‬ובכתה‬ ‫מגאון ישראל וקדושו‪ ,‬החזון איש‬ ‫שאפילו תפילה שהיא רק בחינת‬ ‫בדמעות שליש על בנה שסר מן‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫'פה'‪ ,‬היינו שאינה יוצאת אלא מן‬ ‫הדרך"‪.‬‬ ‫כידוע עלה החזון איש מחוץ‬ ‫הפה בלבד‪ ,‬גם היא נשמעת‪ .‬כי כל‬ ‫כידוע נולד החזון איש בעיר‬ ‫לארץ לארץ ישראל‪ .‬ומפורסם‬ ‫תפילה ותפילה בוקעת רקיעים‪,‬‬ ‫קוסובה‪ ,‬שם כיהן אביו רבי‬ ‫המכתב שכתב עליו הגאון הרבי‬ ‫וכל תפילה הקב”ה שומעה‪ ,‬ובכל‬ ‫שמריהו קארעליץ זי"ע כרב‬ ‫חיים עוזר זי"ע באותם ימים‪" :‬ארי‬ ‫תפילה ממלא הקב”ה את הבקשה‪.‬‬ ‫העיר‪ .‬הוא זכר כיצד רעשה כל‬ ‫עלה מבבל"‪ .‬הוא קבע מושבו בבני‬ ‫והשאלה היא רק‪ ,‬כיצד מסדרים‬ ‫העיר כאשר אם אחת ישבה‬ ‫ברק והחל לכבוש את ארץ ישראל‬ ‫את ה"מפה"?‬ ‫שבעה על בנה – הוא אותו ראש‬ ‫בקדושה‪ .‬הוא החדיר הלכות‬ ‫דבר זה הנח להקב”ה‪ ...‬כי הוא‬ ‫הכופרים הנזכר – אשר עלה אז‬ ‫שמיטה ורוח התורה‪ ,‬ועוד ועוד‪,‬‬ ‫יודע הרבה יותר טוב מאתנו‪.‬‬ ‫לארץ ישראל והיה אדם מפורסם‬ ‫והחיה ממש את כל ארץ ישראל‪.‬‬ ‫נשאל נא שאלה‪ :‬אילו היו‬ ‫שביקש ל"ע לעשות דברים אשר‬ ‫אחד הדברים אשר אינם‬ ‫שואלים לאדם בשמים‪" :‬הן‬ ‫לא טובים לכלל ישראל וליהדות‬ ‫ידועים כל כך הוא‪ ,‬כי החזון‬ ‫התפללת‪ ,‬עתה אמור לנו‪ ,‬האם‬ ‫החרדית‪ .‬היא בכתה אז והתפללה‬ ‫איש ניהל מלחמה כבידה נגד‬ ‫רצונך שתתמלא בקשתך בדקדוק‬ ‫לפני הקב"ה‪ .‬אמר החזון איש‪:‬‬ ‫השלטון בהצנע לכת‪ .‬דרכם של‬ ‫כפי שביקשת‪ ,‬או שהקב”ה אומר‬ ‫"חשבתי אז בלבי‪ :‬דמעות אלו לא‬ ‫אנשי השלטון היתה להמתין‬ ‫'חפץ אני להניח תפילה זו במקום‬ ‫תלכנה לאיבוד"‪ .‬וכן הוה‪.‬‬ ‫לכל היהודים העולים לארץ‬ ‫טוב יותר'?"‬ ‫הדמעות ההן פנו והלכו אל‬ ‫ישראל אצל הספינה‪ ,‬להוליכם‬ ‫מי הוא זה אשר היה מהסס‬ ‫נכדיה וניניה‪ .‬שאל רבי יאנקעלע‬ ‫לקיבוצים‪ ,‬ושם היו לוקחים את‬ ‫אף לרגע קט ולא היה צועק‬ ‫גאלינסקי את החזון איש‪" :‬ומפני‬ ‫הנוער ומעבירים אותם על דעתם‬ ‫בקול גדול‪" :‬רבונו של עולם!‬ ‫מה לא הועילו הדמעות לפעול על‬ ‫ועל דתם רח"ל‪ .‬החזון איש היה‬ ‫‪9‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫התפילה בחיזוק עצום ובבטחון‬ ‫את התפילה באשר תבין"‪.‬‬ ‫תהא התפילה נתמלאת דייקא‬ ‫חזק‪ ,‬כי פועלים אנו מאה אחוזים‬ ‫כפי שאתה רוצה!" וכמו ששנינו‬ ‫בכל תפילה ותפילה‪ .‬וכאשר ניגש‬ ‫לגשת אל התפילה בחיזוק‬ ‫(משניות ברכות ד‪ ,‬ד)‪" :‬הטוב בעיניך‬ ‫האדם אל התפילה בדרך זו‪ ,‬הרי כל‬ ‫ובבטחון‬ ‫עשה" – רבוש"ע‪ ,‬עשה נא את‬ ‫התפילה נראית אחרת לגמרי!‬ ‫הטוב בעיניך‪ .‬ובוודאי כולנו היינו‬ ‫גע'פועל'ט אלעס גוטס!‬ ‫א"כ‪ ,‬עלינו לידע שיש לגשת אל‬ ‫צועקים‪" :‬בוודאי‪ ,‬רבוש"ע‪ ,‬הנח נא‬ ‫המגן על העולם‬ ‫גודל כח כל פעולה קטנה ועסק לימוד התורה‬ ‫העולם כולם נמנעים מליסוג מדרך‬ ‫שבחור בוואלאזשין עמל על דברי‬ ‫יסודו של רבינו חיים‬ ‫התורה‪ ,‬לפי שכל כלל ישראל הוא‬ ‫תוספות ורמב"ן‪ ,‬הרי יהודי אחד‬ ‫מוואלאזשין זי"ע‬ ‫קומה אחת שלימה‪.‬‬ ‫בערלין ניצל משמד!"‬ ‫(עמוד קט"ז)‬‫בספר 'תורת חיים'‬ ‫כל שורה בגמרא‪ ,‬כל ברכה‬ ‫הנאמרת‪ ,‬כל "הללוקה"‪ ,‬וכל דבר‬ ‫כלל ישראל ‪ -‬קומה אחת‬ ‫מובא מעשה נורא‪.‬‬ ‫שעושה האדם בכוונה‪ ,‬משפיע הוא‬ ‫שלימה‬ ‫פעם אחת בא גביר אחד‪ ,‬מן‬ ‫על כלל ישראל כולו‪ .‬הרי אתה כרבי‬ ‫התומכים בישיבת וואלאזשין‪,‬‬ ‫מרן ה'חזון איש' זי"ע ב'אגרות‬ ‫של כלל ישראל‪ .‬ובכח לימודנו‬ ‫ונכנס להיכל הישיבה‪ .‬והנה רואה‬ ‫חזון איש' (חלק ג' סימן ס"ב) מבאר‪:‬‬ ‫בביהמ"ד‪ ,‬הננו מונעים מרבבות‬ ‫הוא את גאון ישראל וקדושו‪ ,‬רבינו‬ ‫כלל ישראל הוא כקומה אחת‬ ‫אלפי ישראל מליפול בכל מיני‬ ‫חיים מוואלאזשין זי"ע‪ ,‬עומד‬ ‫שלימה‪ .‬יש בו הלב‪ ,‬יש בו המוח‪,‬‬ ‫עבירות ח"ו‪ ,‬ומסייעים בידם לשוב‬ ‫ויש בו העיניים – שהם האברים‬ ‫ומפלפל בדברי הרמב"ם‪ ,‬ותלמידיו‬ ‫החשובים ביותר באדם‪ .‬כשהמוח‬ ‫הקדושים סובבים אותו‪ ,‬וכשר צבא‬ ‫אל ה' בתשובה גמורה‪.‬‬ ‫במנוחה‪ ,‬והלב בשמחה‪ ,‬והעיניים‬ ‫היה מנהיג שם מלחמתה של תורה‬ ‫חלקן ושכרן של נשים‬ ‫מאירות וברורות‪ ,‬הרי כל הגוף כולו‬ ‫בעוז‪.‬‬ ‫צדקניות‬ ‫מלא חיות‪ .‬אבל ח"ו אם יש לו כאב‬ ‫כשסיימו לימודם‪ ,‬ניגש הגביר‬ ‫ראש‪ ,‬או לבו בצער‪ ,‬או שנכנס אבק‬ ‫אל מרן ראש הישיבה ואמר‬ ‫ודבר זה שייך אף אצל נשים‬ ‫בעיניו ח"ו‪ ,‬שוב אין כל הגוף יכול‬ ‫לו‪" :‬רבי‪ ,‬רצוני לשאול קושיא‬ ‫צדקניות‪ ,‬אף שהן פטורות מתלמוד‬ ‫לתפקד כראוי‪.‬‬ ‫אחת‪ :‬הרי יש לפניכם כאן מאות‬ ‫תורה‪:‬‬ ‫תלמידים בוואלאזשין‪ ,‬מדוע לא‬ ‫וכה אמר החזון איש‪:‬‬ ‫אמר החזון איש‪ ,‬שיש להן שתי‬ ‫כשתינוקות של בית רבן יושבים‬ ‫תשלחו מקצתם לעיר בערלין?" –‬ ‫מצוות השקולות כנגד תלמוד‬ ‫ולומדים – הילדים בתלמוד תורה‪,‬‬ ‫באותם הימים היתה רוח ההשכלה‬ ‫תורה ממש כבני אדם‪ .‬המצוה‬ ‫הבחורים בישיבות‪ ,‬האברכים‬ ‫משתוללת ומתפשטת בעולם רח"ל‬ ‫הראשונה היא מצות 'צניעות'‪.‬‬ ‫בכוללים‪ ,‬ובעלי בתים היושבים‬ ‫– "ישלח נא התלמידים לבערלין‬ ‫והמצוה השניה היא לחנך את הבית‬ ‫ועוסקים בתורה בבתי מדרשות‬ ‫להשפיע שם‪ ,‬כדי שלא יפלו חלילה‬ ‫ואת הילדים שילכו בדרך התורה‬ ‫באשמורת הבוקר ובלילות‪ ,‬או‬ ‫לבור האוניברסיטאות"‪.‬‬ ‫והיראה‪ .‬ובזאת יש להן שכר השווה‬ ‫בתוך היום חוטפים דף גמרא – דע‬ ‫השיב לו רבי חיים מוואלאזשין‪:‬‬ ‫בשווה למצות תלמוד תורה‪.‬‬ ‫לך כי מאות ואלפי ילדי ישראל בכל‬ ‫"טעות היא בידך‪ .‬דע לך‪ ,‬כי בשעה‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪10‬‬ ‫הילולא דצדיקיא‬ ‫הרה"ק רבי גדלי' משה בן הרה"ק רבי שלמה'קע זי"ע‬ ‫מזוועהיל ‪ -‬יומא דהילולא קדישא כ"ד חשון‬ ‫עכשיו את הבנין הידוע ה"י‪ ,‬האם‬ ‫הרי זה סימן מן השמים כי קדוש‬ ‫המונים נוהרים אל הציון‬ ‫יודע הרבי מה בונים שם?" ענה‬ ‫המקום‪.‬‬ ‫הקדוש‬ ‫הבעלזער רב‪" :‬לא‪ ,‬לא! כוונתי‬ ‫נביא בזה מקצת עובדות‬ ‫למשהו אחר"‪.‬‬ ‫המראות מדוע נתקבל המקום כל‬ ‫מתולדותיו‬ ‫נספר‬ ‫בס"ד‬ ‫כך בקרב ישראל‪.‬‬ ‫וקדושתו של הרה"ק רבי גדלי'‬ ‫כאשר אמר לו אחד הנוכחים‬ ‫משה בן הרה"ק רבי שלמה‬ ‫כי שם נמצא בית החיים בו טמון‬ ‫הרגשת קודש הקדשים מרן‬ ‫מזוועהיל זי"ע‪ ,‬אשר מנוחתו כבוד‬ ‫הרה"ק רבי גדלי' משה מזוועהיל‪,‬‬ ‫מהר"א מבעלזא זי"ע אצל‬ ‫בירושלים עיר הקדש‪ ,‬בבית החיים‬ ‫ענה הבעלזער רב‪" :‬כן‪ ,‬כן"‪.‬‬ ‫'שעיך באדא"ד'‪.‬‬ ‫רואים אנו כאן דבר נורא‪ ,‬שמרן‬ ‫הציון‬ ‫נשיח מעט בגודל קדושת‬ ‫קודש הקדשים הרגיש מרחוק את‬ ‫סיפר החסיד ר' שלמה‬ ‫המקום‪ ,‬אשר בשנים האחרונות‬ ‫גודל קדושת הציון‪ .‬והוא פלא‪,‬‬ ‫פרישטיק‪ ,‬והובאו הדברים בספר‬ ‫נהפך לתל תלפיות‪ ,‬ואלפי אלפי‬ ‫שהרי יש עוד צדיקים הטמונים‬ ‫'יסודי עולם' (פרק נ"ב) שנדפס‬ ‫בני ישראל נוהרים להשתטח על‬ ‫בירושלים מלבד הר הזיתים‪ ,‬ויש‬ ‫לתולדות אדמו"רי זוועהיל‪:‬‬ ‫הציון הקדוש‪ ,‬ולאו דוקא ביומא‬ ‫כמה בתי חיים בעיר‪ ,‬אך כאן הרגיש‬ ‫בשנת תשט"ז הונחה אבן‬ ‫דהילולא‪.‬‬ ‫קדושה נוראה ומיוחדת‪.‬‬ ‫הפינה לבנין ישיבת בעלזא ברחוב‬ ‫אגריפס בירושלים עיה"ק‪ .‬כידוע‪,‬‬ ‫סגולת הציון ומנהג "שני‬ ‫הצדיק בא מעולם העליון‬ ‫מרן קודש הקדשים הרה"ק‬ ‫וחמישי ושני"‬ ‫לעורר שיבואו לציון‬ ‫מבעלזא זי"ע‪ ,‬שהיה אז בסוף ימיו‪,‬‬ ‫נודע הדבר כסגולה בדוקה‬ ‫עוד מעשה נספר בענין הציון‬ ‫השתתף במעמד הנחת אבן הפינה‪.‬‬ ‫לבוא ולהתפלל על הציון "שני‬ ‫הקדוש‪:‬‬ ‫לפתע הפנה הבעלזער רב‬ ‫וחמישי ושני"‪.‬‬ ‫חסיד אחד היה‪ ,‬ושמו ר' פנחס‬ ‫את ראשו לעבר שכונת 'שעיך‬ ‫שמענו מפי נכדי רבינו‬ ‫בלאנק‪ ,‬שהיה מראשוני החסידים‬ ‫באדא"ד'‪ ,‬המקום בו נטמן רבי‬ ‫מזוועהיל‪ ,‬שאף הם אינם יודעים‬ ‫המקושרים בלב ונפש להרה"ק‬ ‫גדלי' משה יחד עם עוד צדיקים‪.‬‬ ‫בבירור מהו המקור המדויק‬ ‫רבי שלמה'קע ולהרה"ק רבי גדלי'‬ ‫באותה עת לא היה המקום בית‬ ‫למנהג זה של "שני וחמישי ושני"‪.‬‬ ‫משה‪ ,‬והיה משמש שם כבעל‬ ‫חיים רגיל‪ ,‬אלא שבאותם ימים‬ ‫אולם כבר מקובל ממרן הבעש"ט‬ ‫תפילה‪ .‬פעם אחת חלה מאד‬ ‫לא ניתן היה לקבור בהר הזיתים‬ ‫הקדוש זי"ע‪ ,‬שכל הספרים‬ ‫ואושפז בבית החולים‪ ,‬שנים רבות‬ ‫מחמת המלחמה עם הערבים‪ ,‬ובהר‬ ‫הקדושים עד המהרש"א ועד בכלל‬ ‫לאחר פטירת רבי גדלי' משה‪.‬‬ ‫המנוחות טרם החלו לקבור כסדר‪,‬‬ ‫נכתבו ברוח הקדש‪ ,‬ומכאן ואילך‪,‬‬ ‫מצבו הלך והחמיר עד שהרופאים‬ ‫ועל כן קברו בשעיך באדא"ד‪.‬‬ ‫ספר שנתקבל בכל תפוצות ישראל‬ ‫לא ראו דרך להצילו‪.‬‬ ‫ונחזור לענין‪ :‬הבעלזער רב‬ ‫הרי הוא בבחינת רוח הקדש‪ .‬רוח‬ ‫לילה אחד הופיע רבי גדלי'‬ ‫הפנה ראשו לעבר שעיך באדא"ד‬ ‫הקדש פירושו שיש כאן השראת‬ ‫משה בחלומו ושאלו‪" :‬מדוע אינך‬ ‫ואמר‪" :‬מרגישים שם קדושה"‪.‬‬ ‫שכינה ורוח קדושה ממרום‪ .‬וכך‬ ‫בא להתפלל על קברי?"‪ .‬הוא עצמו‬ ‫באותם ימים החלו הרשעים‬ ‫הוא הדבר במקום קדוש אשר‬ ‫לא יכול היה ללכת‪ ,‬אך מיד בבוקר‬ ‫לבנות שם את בנין 'כנסת המינים'‬ ‫נתקבל כל כך בקרב כלל ישראל‪,‬‬ ‫שלח שליח שילך להתפלל בציון‬ ‫ה"י‪ .‬חשב אחד הנוכחים כי לזאת‬ ‫עלינו לדעת כי "הלא דבר הוא"‪,‬‬ ‫רבי גדלי' משה‪.‬‬ ‫התכוון הרב‪ ,‬ואמר‪" :‬רבי‪ ,‬שם בונים‬ ‫ואם נתקבל הדבר בקרב ישראל‪,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫קשים למען יסגיר יהודים‪ ,‬אמר‪ :‬לפני הרשעים הבולשביקים‬ ‫ונעשה לו נס גלוי‪ :‬לא זו בלבד‬ ‫"רבונו של עולם‪ ,‬אם גלוי וידוע הרוסים‪ .‬ומזה נלמד עד היכן הגיעו‬ ‫שנתרפא‪ ,‬אלא שלא נותר בגופו כל‬ ‫לפניך שלא אוכל לעמוד ביסורים מדרגותיו הרמות והנשגבות‪.‬‬ ‫זכר מאותה מחלה‪.‬‬ ‫ואאלץ חלילה לדבר על בני ישראל‪,‬‬ ‫הצדיק בא מעולם האמת להודיע‬ ‫כח הצדיק להשפיע ולהמשיך‬ ‫מבקש אני שתטול ממני את‬ ‫שיבואו להתפלל על קברו!‬ ‫לשוני!"‪.‬‬ ‫ישועות‬ ‫היו תקופות שעינוהו בעינויים‬ ‫אהבת ישראל‬ ‫והנה‪ ,‬כאשר חזינא צדיק שסבל‬ ‫נוראים‪ ,‬ורבי גדלי' משה סיפר‬ ‫מפורסמת אמרתו של כ"ק‬ ‫לאחר מכן דברים שהם בבחינת כל כך עבור בני ישראל‪ ,‬ידוע הוא‬ ‫אדמו"ר רבי אברהמ'לע מזוועהיל‬ ‫"לא יאומן כי יסופר"‪ ,‬וכפי שאמרנו‪ ,‬הכלל‪" :‬מה כאן עומד ומשמש אף‬ ‫זי"ע‪( .‬סדר השלשלת‪ :‬רבי שלמה'קע‪ ,‬בנו‬ ‫קשה אף לחזור על דברי היסורים שם עומד ומשמש"‪ .‬צדיק שפעל‬ ‫רבי גדלי' משה ‪ -‬עליו אנו מדברים‪ ,‬בנו רבי‬ ‫שעברו עליו‪.‬‬ ‫מרדכי'לע בעל 'יקרא דמלכא' שעלה לארץ‬ ‫ועמל בעולם הזה‪ ,‬מוסיף לפעול‬ ‫וכה אמר הרה"ק רבי גדליה ולעשות בעולם העליון‪ .‬וכיון‬ ‫ישראל עם זקנו רבי שלמה'קע בעוד אביו רבי‬ ‫משה מזוויהל זי"ע‪ :‬איתא בגמרא‬ ‫גדלי' משה בסיביר‪ ,‬ובנו רבי אברהמ'לע)‪.‬‬ ‫שמסר נפשו עבור ישראל בזה‬ ‫במסכת כתובות (דף לג‪ ,‬ב) בענין‬ ‫כבר בחיי רבי אברהמ'לע היתה‬ ‫חנניה מישאל ועזריה שמסרו העולם‪ ,‬נותנים לו כח מן השמים‬ ‫נהירה גדולה לציון רבי גדלי' משה‪.‬‬ ‫נפשם ונכנסו לכבשן האש‪ ,‬ואמרו גם בעולם הבא‪ ,‬שכאשר בא יהודי‬ ‫כשסיפרו לו על כך‪ ,‬אמר שהסיבה‬ ‫חז"ל שם‪" :‬אלמלא נגדוה לחנניה לבקש ישועה‪ ,‬יש בכחו של הצדיק‬ ‫לזה היא מחמת שהיה לזקנו אהבת‬ ‫מישאל ועזריה היו פלחא לצלם"‪ .‬להושיעו בכח מסירות נפשו‪ .‬שכן‬ ‫ישראל עצומה‪.‬‬ ‫וביאור הדברים‪ ,‬כי להשליך עצמו כל מה שעשה בעולם הזה לא‬ ‫וסיפר שזקנו רבי שלמה'קע‬ ‫לתוך האש למסור נפשו על קידוש עשה להנאת עצמו‪ ,‬אלא אך ורק‬ ‫העיד‪" :‬אהבת ישראל אמיתית‬ ‫השם בפעם אחת‪ ,‬לזאת היו מוכנים‬ ‫אפשר ללמוד מבני רבי גדלי' משה"‪.‬‬ ‫למען כבוד שמו יתברך‪ ,‬ועל כן יש‬ ‫ומזומנים בכל עת‪ .‬אולם אילו היו‬ ‫לו כח גדול להמשיך ישועות לבני‬ ‫מייסרים אותם ביסורים קשים‬ ‫השנים הקשות בסיביר‬ ‫ומרים ובעינויים נוראים‪ ,‬אמרו ישראל‪.‬‬ ‫וזה שאנו מספרים בשבחיו‬ ‫חז"ל שלא היו יכולים לעמוד בהם‬ ‫נספר מעט מגודל מסירות‬ ‫והיו עובדים לעבודה זרה ח"ו‪ .‬הרי ומזכירים מעשיו ולומדים מדרכיו‬ ‫נפשו בימי גלותו במחנות העבודה‬ ‫בסיביר‪.‬‬ ‫לנו שעינויים ויסורים הם למעלה הקדושים‪ ,‬הרי זה מעורר זכויות‬ ‫מכח האדם‪ ,‬ואין דורשים מן האדם למעלה‪ ,‬ויהי רצון ש"ממקומו יפן‬ ‫עוד לפני שנשלח לסיביר‪ ,‬עונה‬ ‫שיוכל לסובלם‪.‬‬ ‫בעינויים קשים בבית האסורים‪.‬‬ ‫ברחמיו" ‪ -‬ממקום גנזי מרומים‬ ‫ואמר רבי גדליה משה לחברותו‬ ‫הרשעים רצו שימסור שמות של‬ ‫יהיה מליץ יושר עבורנו‪ ,‬שנזכה‬ ‫יהודים אחרים‪ ,‬ועינוהו ביסורים‬ ‫רבי רבי שמעון רובין זצ"ל‪ ,‬כי אותו‬ ‫להיוושע בכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫שאין לתארם‪ .‬רבי גדלי' משה אמר‬ ‫הכהו ועינוהו ביסורים קשים ממש‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪,‬‬ ‫כפי שמוזכר בגמרא‪ ,‬ואעפי"כ‬ ‫אז על עצמו דברים נוראים‪.‬‬ ‫עמד בניסיון ולא נכנע ולא כרע אמן‪.‬‬ ‫כאשר עינוהו הרשעים בעינויים‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪12‬‬ ‫תולדות העיה"ק 'טבריא של מעלה'‪ ,‬הצדיקים שהאירו את‬ ‫הישוב‪ ,‬וקדושי עליון הטמונים שם‬ ‫טבריא של מעלה‬ ‫בארה של מרים ‪ -‬חלק ב'‬ ‫סגולת "בארה של מרים" במוצאי שבת ובזמנים מסוגלים‬ ‫מבית אביו"‪ ,‬בצאתו מיצחק אביו‬ ‫הבאר אצל האבות הקדושים‬ ‫תמצית הפרק הקודם‬ ‫ומרבקה אמו‪ ,‬הלכה לפניו בארה‬ ‫של מרים כענן שהלך לפני ישראל‬ ‫עוד יש לציין מדרשי פלא בענין‬ ‫בפרק הקודם ביארנו את יסוד‬ ‫במדבר‪.‬‬ ‫הבאר‪ ,‬מהם נלמד עוצם סגולתה‪.‬‬ ‫וגודל סגולת "בארה של מרים"‪:‬‬ ‫וזה לשון פרקי דרבי אליעזר‪:‬‬ ‫ראשית יש לדעת‪ ,‬כי יסוד הבאר‬ ‫מקור הסגולה בהלכה‪:‬‬ ‫•‬ ‫"והיתה הבאר מהלכת לפניו מבאר‬ ‫הוא עוד מימי האבות הקדושים‪.‬‬ ‫מובא בשו"ע וברמ"א (או"ח סימן רצ"ט)‬ ‫שבע עד הר המוריה"‪ ,‬ומהלך שני‬ ‫בכתוב בפרשת חקת בשירת הבאר‬ ‫המנהג לדלות מים במוצאי שבת‪,‬‬ ‫ימים עבר בחצי היום‪" ,‬וכפגע בו‬ ‫(במדבר כא‪ ,‬יח) נאמר "באר חפרוה‬ ‫לפי שבזמן זה בארה של מרים‬ ‫הקדוש ברוך הוא"‪ ,‬וכפי שהאריך‬ ‫שרים"‪ ,‬ופירש רש"י‪ :‬מי היו אלו‬ ‫מתגלגלת בכל המעיינות והבארות‬ ‫שם‪ .‬מכל מקום מבואר שהבאר‬ ‫'חפרוה שרים'?‬ ‫שבכל העולם‪ ,‬וכל השותה ממנה‬ ‫היתה כבר אצל האבות הקדושים‪.‬‬ ‫כתב רש"י‪ :‬אלו הם משה ואהרן‪.‬‬ ‫או מושח בה נתרפא מכל תחלואיו‪.‬‬ ‫והוסיף המדרש‪ ,‬שבהגיע יעקב‬ ‫תנחומא‬ ‫במדרש‬ ‫אמנם‬ ‫מקומה הקבוע‪ :‬הובאו‬ ‫•‬ ‫ל"ויפגע במקום" בהר המוריה‪,‬‬ ‫ובתרגום יונתן איתא באופן אחר‪.‬‬ ‫המדרשים ודברי רש"י (פרשת חקת)‬ ‫אמר לו הקדוש ברוך הוא‪" :‬יעקב‪,‬‬ ‫בתנחומא מובא ש'באר חפרוה‬ ‫שנגנזה בימה של טבריא ‪ -‬הכנרת‪,‬‬ ‫הלחם בצקלונך"‪ ,‬יש לך פת בתוך‬ ‫שרים' קאי על האבות‪ ,‬ו'נדיבי עם'‬ ‫וממנה נמשכים המים דרך מחילות‬ ‫כיסך‪" ,‬והבאר לפניך"‪ ,‬ויש לך‬ ‫הם הנשיאים‪ .‬נמצא לפי המדרש‬ ‫תת‪-‬קרקעיות לכל מאי דהוה‬ ‫בארה של מרים לשתות ממנה‪.‬‬ ‫שהבאר היתה כבר אצל האבות‬ ‫בעלמא‪.‬‬ ‫הקדושים‪ .‬ובתרגום יונתן איתא‬ ‫הרי לנו מפרקי דרבי אליעזר‬ ‫המעשה הנורא וההפסד‬ ‫•‬ ‫שבארה של מרים היתה כבר אצל‬ ‫ש'באר חפרוה שרים' הם האבות‬ ‫שבכעס‪ :‬המעשה הידוע מה'כל‬ ‫הקדושים‪ ,‬ו'נדיבי עם' קאי על‬ ‫האבות הקדושים ונעשו בה נסים‪,‬‬ ‫בו' וה'ספר האורה' באיש מוכה‬ ‫משה ואהרן‪.‬‬ ‫להשקות את יעקב אבינו‪ ,‬והיתה‬ ‫שחין שאשתו הליכה לשאוב מים‬ ‫מלווה אותם בכל מקום בואם‪.‬‬ ‫ונחזה במדרש בפרקי דרבי‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬ומחמת שהקפיד‬ ‫אליעזר (פרק לה)‪ ,‬שם אמר רבי‬ ‫וכעס עליה נשבר הכד‪ ,‬ורק ממעט‬ ‫"פירות גינוסר" ועוצם הכח‬ ‫אליעזר הגדול דבר נורא‪" :‬רבי‬ ‫הטיפות שניתזו עליו נתרפא‬ ‫הרוחני שבמים‬ ‫עקיבא אומר"‪ ,‬בכל מקום שהלכו‬ ‫מקצת גופו‪ .‬ומזה למדנו גודל‬ ‫אבותינו הקדושים‪" ,‬היתה הבאר‬ ‫תורף הדברים‪ ,‬שבבארה של‬ ‫הרעה שבכעס ובפרט במוצאי‬ ‫מהלכת לפניהם"‪ .‬בארה של מרים‬ ‫מרים טמונות סגולות נפלאות כפי‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫היתה הולכת לפניהם ומתגלגלת‬ ‫שראינו‪.‬‬ ‫עמהם‪ .‬רצונו לומר‪ ,‬כשם שהיו‬ ‫סגולה לפתיחת הלב‬ ‫•‬ ‫והנה יש לשאול השאלה‬ ‫לישראל במדבר 'עמוד הענן' ו'עמוד‬ ‫בתורה‪ :‬הובאו דברי ה'כף החיים'‬ ‫הפשוטה‪ :‬כיצד יזכה האדם במוצאי‬ ‫האש'‪ ,‬כך היתה לאבות הקדושים‬ ‫והאר"י הקדוש ‪ -‬שהשקה‬ ‫שבת להגיע לבארה של מרים?‬ ‫באר זו‪ .‬והאריך שם המדרש בכל‬ ‫למהרח"ו ממי הבאר ‪ -‬שמים אלו‬ ‫לביאור הענין נביא דברי הרה"ק‬ ‫הבארות שהיו לאבות‪ ,‬ומה שכתוב‬ ‫מסוגלים ביותר לפתוח הלב והמוח‬ ‫רבי משה קליערס זי"ע‪ ,‬רבה של‬ ‫ביצחק אבינו "ויחפר את בארת‬ ‫לחכמת התורה וסודותיה‪.‬‬ ‫טבריא‪ ,‬בספרו 'טבור הארץ' (פרק ח)‪,‬‬ ‫המים" (בראשית כו‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫ועתה בסייעתא דשמיא נמשיך‬ ‫שכתב יסוד נפלא המבאר כל ענין‬ ‫עוד מובא שם‪ ,‬שכשעלה‬ ‫אל החלק השני‪ ,‬לבאר ולהרחיב‬ ‫פירות גינוסר שבעיה"ק טבריא‪.‬‬ ‫יעקב אבינו בן ע' שנים "בצאתו‬ ‫בגודל מעלת סגולה זו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫להשגות התורה‪ ,‬כך היה גם בענין‬ ‫במאכלו של אדם‪ .‬וכדאיתא בגמרא‬ ‫ומזה נבין יסוד גדול בענין שתיית‬ ‫הבאר שממנה שתו ישראל במדבר‪,‬‬ ‫(יומא עו‪ ,‬א) בענין המן‪ ,‬על הפסוק‬ ‫מים במוצאי שבת‪.‬‬ ‫שהפיחה בהם כח רוחני כביר‬ ‫בתהלים (עח‪ ,‬כה) "לחם אבירים‬ ‫הנה הפירות הגדלים סביב‬ ‫להבין התורה הקדושה ולהשיג‬ ‫אכל איש"‪ ,‬שאמרה הגמרא על זה‪:‬‬ ‫טבריא נקראים 'פירות גינוסר'‪.‬‬ ‫בה השגות‪ .‬ופירש בזה‪ ,‬כי כל‬ ‫"שירד ליהושע מן כנגד כל ישראל"‪.‬‬ ‫וכדאיתא בגמרא (מגילה ו‪ ,‬א)‪" :‬כינרת‬ ‫הפירות שגדלו סביבות טבריא‪ ,‬כיון‬ ‫ומהו הביאור בזה?‬ ‫זו גינוסר"‪ .‬ולמה נקרא שמה כנרת?‬ ‫שהושקו ממימי הכנרת אשר שם‬ ‫הנה יסוד הדבר הוא‪ ,‬שבכל‬ ‫שמתוקים פירותיה כקול הכינור‪.‬‬ ‫גנוזה בארה של מרים‪ ,‬נמצא שינקו‬ ‫מאכל ומאכל נמצאים שני חלקים‪,‬‬ ‫ובגמרא במסכת ברכות (מד‪ ,‬א)‪:‬‬ ‫הפירות מכחה של בארה של מרים‪,‬‬ ‫החלק הגשמי והחלק הרוחני‪ ,‬והנה‬ ‫"אמר רב אחא בר יעקב"‪ ,‬שיש ציור‬ ‫והיה החלק הרוחני שבפירות אלו‬ ‫החלק הרוחני הוא המעניק כח‬ ‫שבו "מליח עיקר ופת טפל"‪ .‬רצונו‬ ‫גדול מאד‪.‬‬ ‫עצום לאדם‪ .‬וזהו שאמרו חז"ל‬ ‫לומר‪ ,‬שאדם אוכל מעט פת‪ ,‬והפת‬ ‫ומשום כך היו רבי יוחנן וריש‬ ‫(מדרש תנחומא בשלח כ‪ ,‬מדרש שוחר טוב‬ ‫נעשית טפלה למאכל‪.‬‬ ‫לקיש הקדושים אוכלים פירות‬ ‫תהלים מזמור עג) על בני ישראל "לא‬ ‫אמר רב אחא בריה דרב אבא‪:‬‬ ‫הרבה‪ ,‬לפי שרצו לזכות להשגות‬ ‫ניתנה תורה אלא לאוכלי המן"‪,‬‬ ‫אביא לך ראיה מאוכלי פירות‬ ‫נפלאות בתורה‪ .‬וידוע הוא כי כל‬ ‫לפי שהמן היה מאכל רוחני נעלה‬ ‫גינוסר‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬פירות‬ ‫דבר רוחני‪ ,‬כאשר הוא נשתלשל‬ ‫מאד‪ ,‬ועל ידו זכו להשיג השגות‬ ‫גינוסר" ‪ -‬הם "פירות ארץ ים כנרת‪,‬‬ ‫ויורד לגשמיות‪ ,‬יש בו טעם מתוק‬ ‫רמות ונשגבות בתורה עד שנקראו‬ ‫חשובים מן הפת"‪.‬‬ ‫וערב מאד‪ ,‬וזהו שאמרו בגמרא‬ ‫'דור דעה'‪ .‬ויהושע בן נון‪ ,‬אשר‬ ‫עוד מובא שם מעשה‪" :‬אמר‬ ‫שפירות גינוסר ופירות טבריא היה‬ ‫סמכו משה רבינו‪ ,‬היה לו מן כנגד‬ ‫רבה בר חנינא‪ ,‬כי הוה אזלינן‬ ‫להם טעם "ככלא דכינרא"‪.‬‬ ‫כל ישראל‪ ,‬לפי שהיה צריך להשיג‬ ‫בתריה דרבי יוחנן למיכל פירות‬ ‫השגה עליונה יותר בתורה‪.‬‬ ‫גינוסר" ‪ -‬כשזכינו לילך אחר רבי‬ ‫הרי לנו יסוד גדול מדברי רבי‬ ‫משה קליערס‪ ,‬שמימי הכנרת‪ ,‬כיון‬ ‫וביאר בזה רבי משה קליערס‪,‬‬ ‫יוחנן לאכול פירות גינוסר‪" ,‬כי הוו‬ ‫שבאים הם מבארה של מרים‪ ,‬הרי‬ ‫כי פירות ארץ ישראל יש בהם‬ ‫בי מאה" ‪ -‬כשהיינו מאה בני אדם‪,‬‬ ‫קדושה נוראה בדומה למן שהיה‬ ‫"מנקטינן ליה לכל חד וחד עשרה‬ ‫שכל המקום היונק מהם יש לו כח‬ ‫במדבר‪ ,‬ועל כן השתוקק משה‬ ‫עשרה" ‪ -‬היינו מלקטים לכל אחד‬ ‫מיוחד במינו‪.‬‬ ‫רבינו להיכנס לארץ ישראל‪ .‬והנה‬ ‫עשרה סלים של פירות‪.‬‬ ‫ומעתה‪ ,‬במוצאי שבת קודש‪,‬‬ ‫הקשו חז"ל‪" :‬וכי לאכול מפריה‬ ‫כיון שבארה של מרים מחזרת אז‬ ‫והאריכה הגמרא שם בענין‬ ‫הוא צריך?"‪ ,‬ותמה רבי משה‬ ‫ומתגלגלת בכל הבארות והמעיינות‬ ‫אכילת ריש לקיש מפירות אלו‬ ‫קליערס מה היתה ההוה אמינא‬ ‫שבכל העולם כולו‪ ,‬הרי השותה מן‬ ‫באופן מופלג מאוד‪.‬‬ ‫בזה שיצטרך משה לאכול פירות?‬ ‫המים ‪ -‬אף אם אינו מוצא ממש את‬ ‫אלא ביאר‪ ,‬שמשה רבינו אכן חפץ‬ ‫ההשוואה בין ה"מן" ל"בארה‬ ‫הבאר עצמה ‪ -‬מכל מקום הרי הוא‬ ‫לאכול מן הפירות‪ ,‬לפי שחלק‬ ‫מחובר אליה עתה‪ .‬וכשם שהיה‬ ‫של מרים"‬ ‫הרוחניות הצפון בהם הוא נשגב‬ ‫לפירות טבריא וגינוסר אותו טעם‬ ‫מאד‪ ,‬ועל ידו אפשר לזכות להשגות‬ ‫והקשה רבי משה קליערס‪:‬‬ ‫נפלא וכחות רוחניים נשגבים‪ ,‬כך‬ ‫גדולות בתורה‪.‬‬ ‫לכאורה יש להבין‪ ,‬מה באה הגמרא‬ ‫יש גם במים של מוצאי שבת כחות‬ ‫ועוד הוסיף‪ ,‬כי כשם שהמן‬ ‫להשמיענו בכל זה?‬ ‫עצומים ונוראים‪.‬‬ ‫ירד מן השמים ועל ידו ניתנה‬ ‫וביאר שם בארוכה בכמה‬ ‫המשך בס"ד בגליון הבא‬ ‫תורה‪ ,‬שהרי המן העניק כח נפלא‬ ‫דרכים‪ ,‬שיש ניצוצות קדושים‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪14‬‬ ‫הסגולה הגדולה‬ ‫סגולה לעשירות ולהרחבת הדעת‬ ‫ויש להקשות‪ ,‬וכי מה חידוש יש‬ ‫ואם כן‪ ,‬קשה השאלה‬ ‫מדוע אנו מתפללים אם הכל‬ ‫בזה‪ ,‬הלא בוודאי ברכת השם היא‬ ‫הראשונה‪ :‬מה אנו מתפללים בכל‬ ‫כבר נגזר ממרומים?‬ ‫המביאה עשירות‪ ,‬שהרי אין דבר‬ ‫יום ויום? והתירוץ על זה הוא כפי‬ ‫בעולם שנעשה בלא רצון הבורא?‬ ‫שכתב ה'בעל התניא' זי"ע ב'ליקוטי‬ ‫הנה כל איש ישראל שופך‬ ‫אלא הוא מפרש‪ ,‬שאפילו אדם‬ ‫תורה' (על פי דברי חז"ל)‪ ,‬שבתחילת‬ ‫שיח ותפילה לפני בוראו‪ ,‬ובוודאי‬ ‫שלא נגזר עליו כלל בראש השנה‬ ‫השנה נותנים לאדם כפי כוחו‬ ‫העיקר הוא לבקש על הבריאות‬ ‫להיות עשיר‪ ,‬אך הוא הולך ומודה‬ ‫לקבל‪ ,‬ומפקידים זאת עבורו‬ ‫והכח שנוכל לעבוד עבודתו יתברך‬ ‫להשי"ת "על מזונו ועושרו שנתן‬ ‫ב'אוצר' (בבנק)‪ .‬אך בפועל צריך‬ ‫במוח צלול ובלב מאיר ובמנוחת‬ ‫לו ה' יתברך"‪ ,‬ומודה על כל מה‬ ‫האדם ללכת וליטול את הממון‬ ‫הנפש‪ .‬אך כפי שאומר העולם‪ :‬כמה‬ ‫שכבר קיבל‪" ,‬בזכות זה שיתן‬ ‫מהאוצר ולהביאו לביתו‪ .‬וההליכה‬ ‫מיליוני זהובים בכיס ובאוצר אינם‬ ‫שבח והודאה על מה שנתן לו‬ ‫מזיקים כלל‪ ...‬אדרבה‪ ,‬כאשר יש‬ ‫אל האוצר ‪ -‬היא התפילה‪ .‬כשאנו‬ ‫ה' יתברך ברחמיו וברוב חסדיו"‬ ‫לאדם הרחבת הדעת‪ ,‬מסייע הדבר‬ ‫הולכים בכל יום לבית המדרש‪ ,‬הרי‬ ‫— הנה רק בזכות זה שאני מודה‬ ‫לעבודת השם‪.‬‬ ‫אנו הולכים אל האוצר‪ .‬נכנסים‬ ‫להשי"ת‪ ,‬שזוהי הסגולה והמצווה‬ ‫לבית מקדש מעט‪ ,‬פותחים את‬ ‫והשאלה היא‪ :‬האם באמת שייך‬ ‫של הודאה — "יזכה לעושר"‪ .‬הוא‬ ‫הסידור‪ ,‬ועל ידי זה מוציאים את‬ ‫הדבר? נבאר זאת בעזרת השם‪.‬‬ ‫אומר שזהו פשט הכתוב "ברכת‬ ‫הממון מן האוצר‪.‬‬ ‫ב' שאלות יש כאן שעל האדם‬ ‫ה'"‪ ,‬שאם תברך ותהלל להשי"ת‪,‬‬ ‫לשאול‪:‬‬ ‫"היא תעשיר"‪ ,‬הדבר הזה בעצמו‬ ‫כוחה של הודאה להוסיף על‬ ‫שאלה א'‪ :‬הלא אמרו חז"ל‬ ‫יביא לך עשירות‪.‬‬ ‫הכתיבה והחתימה‬ ‫"מזונותיו של אדם קצובים לו‬ ‫ובכלל זה הוא לברך ברכות‬ ‫מראש השנה ועד ראש השנה"‪.‬‬ ‫הנהנין בכוונה‪ ,‬לברך ברכת המזון‬ ‫כעת נבוא לשאלה השניה‪ :‬האם‬ ‫בראש השנה כבר נכתב לאדם כל‬ ‫בכוונה‪ ,‬להתפלל ברכות שמונה‬ ‫שייך להוסיף על מה שנקצב? אם‬ ‫צרכו‪ ,‬וכן נמשך הדבר בעשרת ימי‬ ‫עשרה ופסוקי דזמרה בכוונה‪,‬‬ ‫נכתב לאדם שיהיה לו מיליון אחד‪,‬‬ ‫תשובה עד יום הכיפורים‪ ,‬ובשעת‬ ‫ולומר "יישר כח" להשי"ת במשך‬ ‫האם שייך להוסיף לו מיליון שני או‬ ‫נעילה כבר נחתם גזר הדין! ישנם‬ ‫היום על כל דבר ודבר‪.‬‬ ‫שלישי?‬ ‫צדיקים הפועלים ישועות עד‬ ‫זוהי סגולה נפלאה לעשירות‪,‬‬ ‫והתשובה היא‪ :‬הן‪ .‬כך כתב‬ ‫הושענא רבה‪ ,‬ויש הזוכים כפי‬ ‫ויוסיפו לך מן השמים על מה שכבר‬ ‫הרה"ק בעל 'מטה משה'‪ ,‬מתלמידי‬ ‫שכתב ה'בני יששכר' זי"ע שבזאת‬ ‫נכתב בתחילת השנה; על הכתיבה‬ ‫המהרש"ל (בדיני ברכות אות קנ"א)‪,‬‬ ‫חנוכה עדיין יכולים לקבל חתימה‬ ‫וחתימה טובה שהיתה לך בראש‬ ‫שהיה מגדולי הפוסקים‪ .‬הוא מביא‬ ‫חדשה‪ .‬אך בדרך כלל‪ ,‬סדר‬ ‫השנה‪ ,‬יכתבו ויחתמו לך הוספה‬ ‫את דברי שלמה המלך ע"ה במשלי‬ ‫הכתיבה והחתימה הטובה נשלם‬ ‫חדשה של טובה וברכה!‬ ‫"ב ְר ַּכת ה' ִהיא ַת ֲע ִׁשיר"‪.‬‬ ‫(י‪ ,‬כב)‪ּ ִ :‬‬ ‫בתחילת השנה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬