ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — חיי שרה (2026-11-02)

ללמוד -ולקיים
בס"ד
הערות מעשיות להלכה -על סדר הדף היומי
"וכאשר תקום מן הספר :תחפש באשר למדת ,אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" -אגרת הרמב"ן
בכורות דף מד -נ חיי שרה ⚫ מרחשון תשפ"ז גליון שנג
גליון זה מיועד לעורר לב המעיין ולא לסמוך עליו למעשה
דף מה
שכותב בה (וזה גם לדעה א' דשו"ע) (להכריע אם הוא איטר או איטר בין ביד בין ברגל פסול השולט בשתי ידיו
לא) ,וזה באופן (הרגיל) שביד שכותב בה יכול לעשות מלאכות
באותו יד (רק נקל לו לעשות ביד השני) [משא"כ היד השני ,אינו רבי פוסל וחכמים מכשירין
יכול לכתוב בה] נקרא שולט בשתי ידיו ,ולכן הולכים בתר
הכתיבה ע"ש. איטר בהנחת תפילין
רוב מלאכות עושה בשמאל חוץ ממלאכות שעושה בחוזק :מי
בגמ' מנחות דף לו ,דהנחת תפילין של יד צריכה להיות על יד שמאל .ושלשה
שעושה מלאכות הצריכות חוזק בידו הימינית ,אבל עיקר כתיבתו דרשות נאמרו על כך א .ידך סתם היינו יד שמאל ב .וקשרתם וכתבתם
ואכילתו ושאר תשמישים שאינם מצריכים חוזק עושה ביד שהקשירה ביד של הכתיבה ימין וממילא ההנחה ביד שמאל ג .ידכה יד כהה
שמאל ,אף שיכול לכתוב ולאכול גם בימין והוא עושה כן כאשר והיינו יד שמאל הגמ' תניא ת"ר אטר מניח תפילין בימינו ובהמשך שהוא שמאלו
יד שמאל עייפה ממלאכתה ,דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (ישא והתניא מ ניח בשמאלו שהוא שמאלו של כל אדם אמר אביי כי תניא ההיא
יוסף ח"א או"ח ס' ג) שיניח את התפילין על יד שמאל ,והוסיף, בשולט בשתי ידיו.
שרצוי שעד הבר מצוה ירגיל עצמו בכתיבה ביד ימין. ולמדנו מכאן שלשה דברים :א .שאין דין להניח תפילין ביד שבצד
והוסיף הגר"י אפרתי שליט"א ששמע בשם הגרי"ש אלישיב שמאל אלא ביד שיש לה תכונות שמאל .ב .שאין הולכים בתר
זצ"ל שירגיל עצמו בכתב אשורי ביד ימין וסגי בכך ,שזה עיקר שמאל דעלמא אלא בתר שמאל דידיה .ג .כאשר שולט בשתי ידיו
הכתיבה וראה בזה בחסד לאברהם מהדו"ת או"ח סי' ט ופסקי מניח בשמאל דעלמא.
תשובה סי' קנט וראה ארץ צבי סי' ע"ח. שולט בשתי ידיו
הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היה כותב ביד ימין ועושה שאר מלאכת
ביד שמאל ולכך הקפיד שלא לכתוב בספר תורה אלא אות כתיבת תפילין ע"י אדם השולט בשתי ידיו :בשו"ע (הלכות
שנשלמה כבר גליון כאיל תערוג (שמות תשע''ז מס' עמ' ג). כתיבת תפילין או"ח ס' לב סע' ה) כתב צריך שיכתוב בימינו אפילו
אם הוא שולט בשתי ידיו ,ואם כתב בשמאל פסולים אם אפשר
איטר פסול לעבודה למצוא אחרים כתובים בימין ,ויניחן בלא ברכה (מ"ב שם ס"ק
איטר פסול לעבודה (בכורות מ"ה ב"א רמב"ם פ"ח מבי"מ הי"א יח) הרי שלכתחילה צריך הוא לכתוב בימין כל אדם ,ומלשונו
(וע"ש שולט בב' ידיו ,כשר) פירש"י משום שאין לו ימין ואיטר רגל משמע שאף לענין דיעבד אם כתב השולט בשתי ידיו בשמאלו
משום שאין דרך שירות בכך וי"מ משום מום ע' ב"י אה"ע סי' פסול וכן נראה בדברי הלבוש.
קסט( .איש איטר להגר"ח קניבסקי זצ"ל עמ' נא). אולם המגן אברהם (ס"ק ד) והגר"א (ס"ק טו) ביארו שסיום דברי
הנפק"מ בין רש"י והרמב"ם לענין בדיעבד שעבד ביד ימין דעלמא, השו"ע 'ואם כתב בשמאל פסולים' ,מתייחס רק לגבי השולט ביד
לדעת הרמב"ם אם עבד בימין דעלמא עבודתו כשרה ,וכ"כ החפץ ימינו בלבד ,ודווקא הוא אם עבר וכתב בשמאל פסול אך השולט
חיים בלקוטי הלכות על מס' בכורות בעין משפט ס"ק י' ואילו בשתי ידיו כשעבר וכתב ביד שמאל כשר בדיעבד ,ויש לדעת שכל
לדעת רש"י גם בדיעבד פסול .והעיר ת"ח א' שאולי נפק"מ לפ"ז האמור הוא בשולט בשתי ידיו בשווה ,אך אדם הכותב בימין
לפי מה שידוע לנו מחז"ל שלעתיד לבוא יתרפאו כל המומים ,אם ועושה שאר מלאכות בשמאל או שכותב בשמאל ועושה מלאכות
אינו מום אולי מי שהוא איטר ישאר איטר ,אבל אם הוא נחשב בימין ,כתב ה'פרי מגדים' אשל אברהם (שם) שאין ראוי לקבל
מום ודאי גם הוא יתרפא ויהפוך להיות ימני כמו כל אדם ויוכל אותו לסופר כלל שהרי השו"ע (או''ח כז ו) הביא מחלוקת
לעשות עבודה ,ויל"ע. הפוסקים על איזו יד יניח את התפילין.
איטר להפנות לימין (ערב שבת מברכין חודש כסלו)
שולט בשתי ידיו -איזה יד להניח תפילין
בשו"ע (סי' כז ס"ו) הביא ב' דעות לענין הכותב ביד אחת ועושה
איתא בשו"ע בהל' חנוכה (ס' תרעו סע' ה) יתחיל להדליק בליל כל מלאכות בידו השניה ,לדעה ראשונה מניח תפילין ביד שכותב
ראשון בנר היותר ימיני ,ובליל שני כשיוסיף נר אחד סמוך לו, דהיינו היד שעושה בו מלאכות נחשבת היד החזקה והיד השניה
יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי להפנות לימין ,וכן יד כהה ,ולדעה השניה היד שכותב בה קובעת ומניח תפילין על
בליל שלישי כשיוסיף עוד אחד סמוך לשתי נרות הראשונות יתחיל ידו השניה שאינו כותב בה אלא עושה בה מלאכות ,והכריע
בנוסף ,ובו יתחיל הברכה ,ואחר כך יפנה לצד ימין ,וכן בכל לילה, הרמ"א כדעה השניה [ולפי הכלל שכשיש ב' יש אומרים בשו"ע דעתו לפסוק
נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס ,שהרי בתוספת כדעה שניה ,גם המחבר סובר כן].
הימים נתוסף הנס. ע' בבה"ל (ס' כז סע' ו ד"ה והכי נהוג) שהביא המג"א שלדעה
וביאר המשנה ברורה (שם ס"ק י) כמו שאמרו חז"ל 'כל פנות שהעיקר הכתיבה ,אף בשולט בשתי ידיו בכתיבה מניח תפילין על
שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין'. ששמאל כל אדם אף ששאר כל מעשיו עושה בשמאלו ע"ש.
צד ימין ביחס למדליק :וצד ימין האמור כאן ,דעת הגר"נ קרליץ עוד כתב הבה"ל שמנהג העולם 'תורה' שלעולם הולכים בתר היד
קכח ס"ק יא) שהסתפק אם לא אמרו כן אלא בלולב וכדומה, זצ"ל (חוט שני חנוכה עמ' שיג) שנמדד ביחס למדליק ,ולא ביחס
שכולם מקיפים דרך ימין ואם ישנה יהיה השנוי ניכר לכל ,אבל לבני רשות הרבים הרואים את הנרות.
במקום שאין הדבר ניכר לכל ,אפשר שיש לו להפוך את פניו לימין איטר יד :כתב הגר"ח קניבסקי זצ"ל (קונטרס איש איטר אות
שלו]. נז) שיש לו לפנות לימין כשאר בני אדם [וכן כתב המג"א (ס'
תרנ"א ס"ק כא) לענין סדר נענועים שבלולב ,אולם ראה פמ"ג (ס'
בזה כי עצה טובה קמ"ל ועיין ס"ח סי' תע"ז תע"ח שמי שעושה
דבר שאח"כ יזיק לבנים הרי הוא חייב על זה שהזיק להם.
גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהן תורן
ועי' בס' תולדות יעקב קניבסקי (עמ' שכ"ז) ששאלו את הקה"י
זצ"ל אודות נמוך קומה שמציעים לו נמוכת קומה והשיב מדת הגובה של בחור גבוה
שהגמרא מדברת באדם נמוך מאד שפסול לעבודה שנחשב ע' בשו"ת הסבא קדישא אלפאנדרי (אבה"ע ס' טז) שכתב שזה
למשונה ובעל מום אבל אין ראיה לנמוך קצת ,והרי רואים רק דין לכתחילה משום עצה טובה ,וקשה למה הפוסקים השמיטו
במציאות שבנים גבוהים נולדים להורים נמוכים ,ובכ"ז לא רצה דבר זה .וע' דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל (יבקשו מפיהו שידוכין
לסמוך על זה למעשה והורה להתייעץ בעוד מישהו. ונישואין עמ' קלה) שרק גובה יוצא דופן נכלל במה שכתוב ש"גבוה
שח הגאון הגדול רבי שרגא שטינמן שליט"א פעם עסקתי בשידוך לא ישא גבוהית" .ע"ש .ומעשה היה שהגיע אחד להגרי"ש ושאלו
של בחור נמוך עם בחורה שגם היא לא גבוהה ,והבחור פחד מאד על הצעת שידוך שהציעו לבנו שהמדוברת גבוה יותר מהבן האם
לסגור את השידוך מאחר שכתוב בגמרא שננס לא ישא ננסת, ליכנס לשידוך? שאלו הגרי"ש "וואס? א מטר העכער?[ "....מה?
באתי עמו ל'סטייפלער' שבתגובה רק צחק ואמר "זה לא נקרא יותר גבוהה במטר?.]...
ננס"... ע' דברי הג"ר ישראל שוורץ (בע"מ אמונת ישראל ומועדי ישראל)
והוסיף יש בנותן טעם לפני אירוסי הג"ר נחום מאיר קרליץ זצ"ל שכתב ליישב לפמש"כ בשפ"א בכורות שם דדברי הגמרא מיירי
עם אחות מרן ה'חזון איש' נפגש עמו ה'חזון איש' להכירו ושוחחו בכהן שיהיה בניו כשרים לעבודה ע"כ ולפי"ז י"ל דלכן השמיטוהו
ביחד כמה שעות אח"כ אמר ה'חזון איש' בשבחו בכל משך הזמן הפוסקים כיון דלא שייך בזה"ז שאין לנו כהנים בעבודתם דהאי
שדיברנו לא אמר אפילו שטות אחת ,ללמדך כמה משובח הוא דינא לא נאמר בכל פעם שאדם נושא אשה (קובץ עיון הפרשה פב
המדבר אך ורק בישרות ובחכמה .הגרנ"מ הנ"ל היה נמוך קומה עמ' מ).
וכשנשאל ה'חזון איש' אם אין זה חיסרון לשידוך ,השיב כדרכו
,להצטרף למניין הוא כשר ומה בכך שהוא נמוך"? ננס לא ישא ננסת שמא יצא מהם אצבעי
ברכת הגר"ח קניבסקי זצ"ל לזיווג שידוך של בחור נמוך עם בחורה נמוכה
ע' פניני שיח (עמ' רכז) שהביא דברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל ע' דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל (יבקשו מפיהו שם עמ' קלו)
כשגבוהים ונמוכים לגבוהים או ננסים שהיו מגיעים להגר"ח שאע"פ שאין איסור לשדך בחור נמוך עם בחורה נמוכה ,אלא עצה
קניבסקי זצ"ל לבקש ברכה לזיווג ,היה רגיל לומר להם את לשון טובה ,עדיף למצוא שידוך אחר שאין בו החסרון הזה.
הגמ' אמר ריש לקיש גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהם תורן, וע' בשו"ת משנה הלכות (ח"א ס' ערב) שהביא דברי הגמ' לעיל
ננס לא ישא ננסת שמא יצא מהם אצבעי.1 (גבוה לא ישא וכו') וכתב והעולם לא נזהרים בזה ויש להתחשב
השבעני לאמר א"ל זיל איתשיל אשבועתך אמר ליה ואיתשלי נמי
אדידך ואע"ג דלא ניח"ל א"ל עלה וקבור את אביך כאשר
צריך לפרט את הנדר
השביעך .ויל"ע היאך היה יכול יוסף להישאל על מה שנשבע איך היה יוסף יכול להתיר שבועתו לפרעה – הרי
לפרעה והרי צריך לפרט הנדר לפחות לפני א' מהמתירים וכמבו'
בשו"ע (יור"ד סי' רכ"ח סעי' יב) וא"כ מיד כשיפרט הרי עובר על צריך לפרט הנדר
שבועתו.
והשיב הגר"ח קניבסקי זצ"ל חידושי הגר"ח קניבסקי זצ"ל פ' עמ' גמ' סוטה דף לו בא גבריאל ולימדו שבעים לשון וכו' ולמחר
ויחי שפירוט הנדר הוא מדרבנן .ובדעת נוטה השיב פירוט נדר כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה אישתעי איהו בלשון
במחשבה או למ"ד אין צריך לפרט הנדר. הקודש לא הוה קא ידע מאי הוה אמר א"ל אגמרי אגמריה ולא
גמר אמר ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לו כי א"ל אבי
דף מו
כג).
וע' יו"ד סימן קצד סעיף ב).
יש בכור לנחלה
ולענין חישוב המנין של ארבעים היום מאימתי מונין אותם, מי חייב בפדיון הבן
אומר רש"י בנדה דף ל' ע"א ד"ה ליום דמונין מטבילתה ,היינו
מטבילה אחרונה ,וכן משמע בגמרא שם דף כ"ה ע"ב ,דמר שמואל א .אין פדיון הבכור תלוי אלא בפטר רחם ,והוא מי שפתח את
חשיב מיומא דאזלא לטבילה ,וכן מביא בבאר היטב שם סימן הרחם תחלה ,וכדלהלן:
קצד ס"ק ד משו"ת עבודת הגרשוני סימן כא ,אמנם רוב ב .אם אינו בכור לאם אף על פי שהוא בכור לאב אינו חייב בפדיון
הפוסקים סבירא להו דבעינן שלא בא עליה קודם ג' חדשים או (שו"ע יו"ד ס' שה סע' יז).
שפירש ממנה עד שראתה ראיה האחרונה מחשש שנתעברה קודם ג .אם יש לו כמה נשים ויש לו בכור מכל אחת ואחת חייב לפדות
טבילה והנפל גדול ממ' יום ,והם הפלתי שם סעיף ג' וחוות דעת את כולם (שם).
ס"ק ב' וסדרי טהרה ס"ק ז' ובנודע ביהודה קמא אבן העזר סימן
ס"ט ושו"ת חת"ס (יורה דעה סימן קסט). המפלת ארבעים יום
ובשבט הלוי (הלכות נדה שם) נקט לענין פדיון הבן דלא נקטינן ד .הפילה ולד ,פוטר את הבא אחריו מפדיון ,ודוקא שהפילה אחר
כדעת אלו הפוסקים ולא חיישינן שהיתה מעוברת קודם טבילה, ארבעים יום להריון ,והוא שיש בו מצורת אדם (ע' שו"ע שם סע'
לא ישא גבוהית שמא יצא מהן תורן ננס לא ישא ננסת שמא יצא מהם 1ובעת סעודת פורים אמר הגר"ח קניבסקי זצ"ל כי בילדותו שמע לבאר
אצבעי ,ואם כן כאן שהוא היה גבוה והיא היתה נמוכה נולדו ילדים על דרך צחות דהנה המן היה גובהו חמישים אמה כמ"ש באסת"ר פ"ט
בינונים ,והלא שנינו בר"ה דף ט"ז ב' בינוניים תלויין ועומדין עד עשר פיס' ב' ומדד עצמו עליו להראות עבדיו היאך יתלה מרדכי עליו ,ואילו
ימים כלומר מר"ה ועד יו"כ ולכן תלו רק עשרה (שיח המגילה עמ' קנ). זרש היתה נמוכה זרת ארכה וזרת רחבה ,ואיתא בבכורות מ"ה ב' גבוה
ט .היתה מעוברת תאומים ,והיא אחר ארבעים יום להריונה ,אבל ואם מטבילה אחרונה פחות ממ' יום אפשר לפדות הבא אחריו
קודם חודש התשיעי להריונה ,וקדם אחד והוציא ראשו או רוב בברכה ,וכן מורים הפוסקים שבזמנינו הלכה למעשה (אוצר פדיון
פדחתו כשהוא חי ,ויש אומרים אפילו כשהוא מת ,והחזירו ומת הבן להג"ר יוסף דוד ויסברג זצ"ל פ"א הערה ו).
או שהיא בחודש התשיעי להריונה והוציא אחד ראשו אפילו
כשהוא מת ,והחזירו ואחר כך הקדימו השני ויצא חי הרי השני המפלת חתיכה
פטור מפדיון. אם הפילה חתיכה של בשר מרוקם ,או שליה או איברי ולד פוטר
י .יוצא דופן והוא הנולד על ידי ניתוח בטן האם ,שנקרא ניתוח את הבא אחריו מפדיון (ע' שו"ע שם סע' כב).
קיסרי פטור מפדיון .וכן הנולד אחריו ,פטור מפדיון. המפלת לאחר ארבעים יום להריונה חתיכה שאינה מרוקמת או
יא .אם יוצא הדופן הוא נפל ואינו בר קיימא גם כן פטור הבא ולד שאין אבריו מרוקמים ,אין פוטר את הבא אחריו מפדיון (ע'
אחריו ,ויש מחייבים את הבא אחריו בכהאי גוונא ,ולהלכה שו"ע שם סע' כג ,אוצר פדיון הבן ,וגם הנשים נאמנות להעיד בזה
נקטינן דפטור ,ויש לפדותו בלא ברכה. (ע' אוצר פדיון הבן פ"א סע' ו).
יב .מה שמרחיבין מקום הרחם כשהוא צר על ידי חיתוך בעת
הלידה ,לא הוי יוצא דופן. ספק אם אבריו מרוקמים
יג .אם הוציאו הרופאים את הולד באמצעות כלים כגון צבת או וכן אם אין יודעים להבחין כראוי ,ויש ספק אם אבריו מרוקמים,
מלקחיים ,יש אומרים דהוה בכור ופודים אותו בברכה ,ויש יש לחייב את הבא אחריו בפדיון מספק (ע' פתחי תשובה שם ס"ק
אומרים דפטור מפדיון לגמרי ,ויש לפדותו בלא ברכה או במתנה כט) .ויש חולקים ,דבזמננו גם אינו מרוקם פוטר הבא אחריו דאין
על מנת להחזיר. אנו בקיאים בזמן הזה כלל מה נקרא ריקום (שו"ת חכם צבי ס'
הוצאת הולד ע"י וואקום קד הו"ד בפתחי תשובה שם).
ולהלכה אם יש ספק ,יש לפדותו בלא ברכה (מסקנת החתם סופר
יד .מה שהרופא מסייע באמצעות כלים אחר הוצאת הראש מעט שחשש לדברי החכם צבי שם) ,או יתן הפדיון לכהן במתנה על מנת
חייב בפדיון ובברכה .כן מסיק בשו"ת מהר"ש (חלק ד סימן ט) להחזיר (חתם סופר שם) ,ויש אומרים שיברך הברכה בלא שם
וכן הוא הרבה פעמים שהוא מחמת חלישות האשה או הולד ,וכן ומלכות (סידור היעב"ץ אות ה) וטוב לעשות שאלת חכם בכל ספק
פוסקים מורי הוראה בזמנינו שהוצאה על ידי וואקו"ם לחץ אויר (אוצר פדיון הבן שם סע' ח).
שהוא אחר שהוציא מעט הראש חייב בפדיון ובברכה .ובשו"ת
בית אב (חמישאי סימן שכ"ט וש"ל) מצריך שיהיה על כל פנים שאלות נחוצות בענין פדיון הבן
רוב פדחתו לחוץ דאם לא פטור מפדיון ובשו"ת צפנת פענח הנזכר וכתב באוצר פדיון הבן (פ"א הערה יט) ,הנה שאלות אלו מן
כתב דקודם שהוציא לפרוזדור פטור ,אבל חוץ לשיניים של השאלות הנחוצות ביותר בעניני פדיון הבן ,כי פעמים יימצא
פרוזדור חייב ,וכתב דאין הרופאים מוציאים כלל רק לאחר שכבר שתהא הפלה לפני לידה ראשונה ,ובזה יש כמה וכמה חילוקי
יצא מבין השיניים .ובשו"ת קנה בשם (סימן קיז) כתב דאם דינים ,והגרש"ז אוירבאך (שליט"א) זצ"ל אמר לי דתחילה צריך
הוציא התינוק את הראש מהרחם בעצמו ונתעכב בבית החיצון לידע אם עברו ארבעים יום שזה הוא הקובע בדין זה ,וגם זה צריך
ומשם הוצרכו להוציאו על ידי כלים אלו ,פשוט דיש לפדותו שימת לב ממתי מתחיל חישוב ימים אלו (ע' לעיל) ,שוב יש אופנים
בברכה ,ומסיק דמכל מקום מי שלבו נוקפו מחמת ברכה לבטלה שהיא היתה כבר בחדשים הגבוהים להריונה דהיינו לאחר שעברו
אין לכופו דיש לו על מי לסמוך שלא לברך .ונאמן הרופא לגרום כבר ג' חדשים וכבר הוכר עוברה לכל רואיה ומרגישה תנועותיו
חיו פדיון הבן( 2אוצר פדיון הבן פרק ד סעיף ט). וע' בשו"ת נודע ביהודה (יו"ד תניניא יו"ד ס' קפח) דבזה בודאי
טו .אם הרופא הכניס ידיו לפנים והוציא את הולד נמי חייב כולי עלמא מודים דהבא אחריו פטור מפדיון ,וכן העלה בשו"ת
בפדיון. חתם סופר ס' רצט ,ובשו"ת מהר"מ שיק (יורה דעה סימן שה)
טז .אם העבירו רחמה של אשה לאשה אחרת ,וילדה זכר שהוא אך גם בזה יימצא לפעמים כי מחמת חולשת הולד ופיגורו
בכור לשניה חייב בפדיון (שו"ת אבן יקרה מהדורא ג' סימן כט) בהתקדמותו הרי הוא מפגר בהרבה ולא התקדם כדרכו בחדשים
שהעלה דודאי הבן הוא של השניה ומיקרי פתח רחמה בזה ,ויש אלו ואפשר גם להיות שאף בחדשים אלו אין בו כשיעור הראוי
מפקפקים בזה. להיות בזמן זה ויימצא מצב שלא יהא בו אפילו ריקום גמור של
כן מביא בליקוטי פנחס (שם) בשם הגאון מגאלין דמסתפק בדבר אבר אחד וכיום הרופאים מראים כזאת על פיגור גדול
זה ,דשייך לומר דגם להראשון חלק בהולד ,וראה עוד בדבר זה בהתקדמות הולד של כמה חדשים.
קובץ אהל יצחק (חוברת ד' סימן ד' משנת יעקב חלק א' סימן ובשו"ת חלקת יעקב (חלק ב סימן קיא) דן לענין הפלה לאחר ד'
כ"ח ,ובתולדות שמואל על תרי"ג מצוות חלק ב' מצוה י"ח סימן חדשים להריון ומסתפק לענין חיוב הפדיון והברכה ,וכן הוא
ג' אות ז' ודן לענין הדביק שני רחמים זה לזה. בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה חלק ב סימן קלג) שדן בהפלה
יז .אם נולדו תאומי סיאם ,כיון שיוצאים דרך הדופן אין להם שהיה אחר ד' חודשי הריון לענין הפדיון והברכה ,וכן בשו"ת
פדיון ,ולא לבא אחריהם (אוצר פדיון הבן שם סע' יז). שערי צדק יורה דעה סימן קע"ז ,הרי שהעלו לחייבו מספק גם
לאחר הג' חדשים .והגרש"ז אוירבאך אמר בזה דבודאי כל שיש
הריון חוץ רחמי – האם פוטר הבא אחריו מפדיון הבן להסתפק אם נפטר הבא אחריו אף שעברו מ' יום יש לפדותו
מספק ,וכן הביא באוצר פדיון הבן (שם) בשם בעל שבט הלוי דאף
יח .אם הריון ראשון של האשה היה חוץ רחמי ,הבא אחריו חייב בחדשים הגבוהים עוד יש מקום להסתפק אם פוטר הבא אחריו
בפדיון. וצריך שאלת חכם.
כן כתב בספר נשמת אברהם בשם הגר"י נויבירט זצ"ל וטעמו בזמננו שיש מכשיר אולטרא סאונד :וכתב שם דפשוט דגם לענין
כיון שהריון זה נגמר במות העובר ,ובהוצאתו בנתוח לא הוי יוצא הפלה בחדשים הראשונים שיש בזה כמה וכמה שאלות אם לענין
דופן ,וכן בשו"ת שבט הלוי (ח"ח ס' רלט) דכיון דהעובר נתהוה הריקום עצמו או שלא ביררו כדי צורך וכדומה ודאי ראין לסמוך
בחצוצרות וכדומה לכן אין שום מקום להסתפק דהבא אחריו על דעת עצמו וצריך שאלת חכם ,אמנם לאור המצאת בדיקת
פטר רחם ,וגם אם הוציאו הולד דרך הרחם ,גם כן לא מיקרי פטר העובר בתוך מעי אמו על ידי מכשיר הנקרא אולטרא סאונד ודאי
רחם ,כיון שלא נתהוה תוך הרחם ,וראה בזה בשו"ת משנה שעל ידו אפשר היום לברר בדיוק מצב העובר אם יש בו כבר
הלכות חלק ז' סימן קצט. כשיעור הריקום הנצרך או לאו ולידע אם יש לפטור או לחייב את
יט .אם הועבר עובר מרחם אחת לשניה אם השניה מבכרת חייב הבא אחריו .ושאלו את הגרש"ז אוירבאך בזה (אוצר פדיון הבן
בפדיון ,ולגבי הראשונה אם הוצא לפני שרקמו אבריו או בכלי שם) והשיב דודאי קודם ההפלה אם הוברר ע"י המכשיר הזה מצב
החוצץ בינו לבין הרחם אינו פוטר את הראשונה (מסקנת הגרז"נ העובר אפשר לסמוך על כך אבל על בדיקות המכשירים למיניהם
גולדברג בתחומין ה' עמוד [ )259וכן הדין אם בעיבור ראשון הוצא והפתלוגיה שהם עושים אחר כך אין בזה שום בירור לעניננו ואי
נפל ע"י מכשירים החוצצים בינו לבין הרחם הבא אחריו בכור אפשר לקבוע בזה שיעור הריקום.
2מצינו שנאמן הרופא בין בדיני עריות לענין התרת נדה לבעלה ובין בדיני
איסור שבת ואכילה ביום הכיפורים וא"כ פשוט דנאמן הרופא נמי
להעיד בעניני הפדיון (שם).
סע' ב). לפדיון] ,ואם העובר מנכרית פטור מפדיון וחייב גיור.
וכן בת בתה של כהנת או לויה שאביה ואמה מישראל אינה פוטרת כ .אם נלקחה ביצית מאשה ישראלית והופרתה חוץ לרחם
לבנה מפדיון (אוצר פדיון הבן שם). והושתלה שוב בגוף האם ,חייב בפדיון (אוצר פדיון הבן ח"א סע'
לויה שנתעברה מגוי ,בנה פטור מפדיון ,אבל כהנת שנתעברה מגוי כ) ,ואם הביצית מנכרית והושתלה בגוף ישראלית כשהיא מופרית
בנה חייב בפדיון( ,שו"ע שם סע' יח) [ויפדה את עצמו כשיגדיל צריך עיון.
(ש"ך שם)]. יהי רצון שתתקיים ברכת "לא תהיה משכלה [פ' רש"י מפלת נפלים]
ה .פנויה בת ישראל שנתעברה מגוי ,או מעבד ,בנה חייב בפדיון, ועקרה בארציך ,את מספר ימיך אמלא" (פ' משפטים כג:כו) לכל בית
ויפדה את עצמו כשיגדיל (טור יו"ד ס' שה ראה אוצר פדיון הבן ישראל.
שם סע' ה).
ו .אם יודעת שמישראל נתעברה ,ורק אינה יודעת אם הוא ישראל
או כהן או לוי ,יש אומרים דפטור הבן מספק (ע' ערוך השולחן ס' שה חיוב ופטור בפדיון מצד הייחוס
סע' ו) ויש אומרים שחייב (שו"ת בנין ציון סימן קד וקה ובשו"ת בני כהנים ולויים פטורים מפדיון הבן .וכן הבא מן הכהנת או
האלף לך שלמה (יורה דעה סימן רפו) דלא חיישינן למיעוטא דכהנים הלויה דהיינו בן לבת כהן או בת לוי שנשאת לישראל פטור (שו"ע
ולויים ,ובזה הולכים אף בממון אחר הרוב ,דרוב מעליא הוא וכן יו"ד ס' שה סע' יח).
מסיק בספר שובע שמחות (עמוד רה). בן בנה של כהנת ,וכן בן בנה של לויה שאביו ואמו מישראל חייב
בפדיון (ע' שו"ת הלכות קטנות חלק ב ס' רפח אוצר פדיון הבן פ"ב
דף מט -נ
לתרו"מ לפי שיעור הכסף בבורסה או בחנויות .כיון שאדם פרטי
אינו יכול להשיג הכסף בלי הוצאות הובלה ,וגם מע"מ ,והקה"י
חמש סלעים של בן במנה צורי
זצ"ל הסתפק בדבר ,וגם הגרי"ש אלישיב זצ"ל הסתפק בדבר3
[ויש סברא שמודדים 'כסף' בשיעור המכירה ,מי שרוצה למכור
תשומת לב לעליות וירידות בשיעור פדיון הבן –
הכסף בשיעור הכי נמוך ,ולא מי שרוצה לקנות הכסף] ולמעשה כיום 742ש"ח
הגרי"ש אלישיב זצ"ל הורה להחמיר לענין תרומות ומעשרות,
שמודדים מחיר הכסף במה שניתן לקנות למעשה בחנות (ולא שיעור חמש סלעים לפדיון הבן
המחיר בבורסה שאינו מעשי (עכ"פ לאדם פרטי))[ .גם החמירו לפי
שיעור הכסף הקמעוני ולא לפי שער הזול הסיטונאי) .וכן ראה שיעור חמש סלעים לפדיון הבן :ליל שישי כו מרחשון תשפ"ז:
שערי הנישואין עמ' קט ,ופתחי חושן (אישות ח"ח פ"ז). שיעור פדיון הבן 101גרם לפי מחיר הכסף בחנויות – ₪ 744
[ראינו שת"ח א' רצה לדייק מדברי התוס' דף נ ד"ה דמזדבנא (בערך) לפי מחיר הכסף בבורסה .₪ 543
שהולכים לפי המחיר הנמוך וכן ראה בחזון איש יו"ד הל' פדיון שיעור 96גרם (שיעור הגר"ח נאה וגם הובא בשם החזון איש ע'
בכור ס' קפב ס"ק ה וצ"ע]. אוצר פדיון הבן ח"א פי"ג סע' ז -ח) לפי מחיר הכסף בחנויות –
שיעור שוה פרוטה :בחודשים אחרונים שיעור הכסף ושוה ( ₪ 707בערך) לפי מחיר הכסף בבורסה .₪ 516
הפרוטה ירדו ,וכעת שוה הפרוטה 18.35אגורות (בערך)13.4[ , וכתב בס' אוצר פדיון הבן (שם סע' ח) שהמנהג הוא להחמיר יותר
אגורות לפני מחיר הכסף בבורסה]. וליתן 100גרם כסף טהור ומעט יותר ,ויש שהחמירו עד 105גרם.
ביום רביעי י' שבט תשפ"ו [ 28ינואר 2026למנינים] שיעור שוה וביאר (שם הערה יא) כן הוא המנהג המקובל בכל תפוצות ישראל
פרוטה כ 39אגורות (לפי שיעור הכסף בחנויות – (שיעור הגבוה), ששיעור הפדיון הוא 100גרם ומעלה כשיעור הה' סלעים לפדיון
שיעור הכסף בבורסה כ 27אגורות) ,שיעור פדיון הבן היה קרוב הבן ,וטעם המנהג הזה הוא מחמת חשש ופקפוק באמיתת מדידת
ל 1600ש"ח [בחנוכה תשפ"ו היה כ.]₪ 930 השיעורים וטוב להחמיר לצאת ידי ספק וספק ספיקא בקיום
ניתן לברר שיעור שוה פרוטה בבית המדרש להלכה בהתיישבות המצוה דאורייתא כדבעיא ולכן נותנין כשיעור הזה.
026488888שלוחה .3 - 3או בקו בית הוראה של הגר"ע פריד ובשיעורין של תורה כותב השיעור 96גרם ,וכתב עוד וראיתי
שליט"א 0733260800בשלוחה ( 84מתעדכן אוטומטית לפי נוהגים ליתן 100גרם כסף טהור .ובספר שיעורי תורה להגר"ח
השינויים בשוק) .קו מידע מיוחד בעניני שיעור הכסף הלכתיים נאה עמוד רפ"ו נותן טעם לשבח לחומרא זו על פי דברי ספר פרי
והמסתעף – ( 0772062842מתעדכן אוטומטית). האדמה עמוד קפ"א שמביא מנהג עיה"ק ירושלים ליתן כשיעור
ניתן לקבל זכות לפדות מעשר שני על 'פרוטה חמורה' ע"י רישום 31דרה"ם ולא 30כמבואר בשו"ע ע"ש [ע"ש שכתב שכן עולה לפי
בקרן המעשרות שע"י הג"ר שאול רייכנברג שליט"א בבהמ"ד שיעור של שמונה לוט רוסי בסידור הרב בעל התניא ,וכך לוט רוסי
להלכה בהתיישבות -ב .026488888או במשמרת המעשרות דרך הוא 12.5גרם ולכן שיעור פדיון הבן הוא 100גרם].
נדרים פלוס. מחיר הכסף בבורסה :ע' בהליכות שדה גליון 225שע"י בבית
המדרש להלכה בהתיישבות שדנו האם לשער שיעור שוה פרוטה
ניתן לקבל הגיליון במייל g089285647@gmail.comלתרומות ,הערות והארות 0533163916
3ויש לדון בזה ,כיון שיש למעשה שוק גדול בבורסה במחיר כסף
הנמוך יותר ,ואולי סגי לכך לענין פדיון הבן (ושאר עניני שוה כסף),
וצ"ע.
