gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ללמוד ‪ -‬ולקיים‬ ‫בס"ד‬ ‫הערות מעשיות להלכה ‪ -‬על סדר הדף היומי‬ ‫"וכאשר תקום מן הספר‪ :‬תחפש באשר למדת‪ ,‬אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" ‪ -‬אגרת הרמב"ן‬ ‫בכורות דף מד ‪ -‬נ‬ ‫חיי שרה ⚫ מרחשון תשפ"ז‬ ‫גליון שנג‬ ‫גליון זה מיועד לעורר לב המעיין ולא לסמוך עליו למעשה‬ ‫דף מה‬ ‫שכותב בה (וזה גם לדעה א' דשו"ע) (להכריע אם הוא איטר או‬ ‫איטר בין ביד בין ברגל פסול השולט בשתי ידיו‬ ‫לא)‪ ,‬וזה באופן (הרגיל) שביד שכותב בה יכול לעשות מלאכות‬ ‫באותו יד (רק נקל לו לעשות ביד השני) [משא"כ היד השני‪ ,‬אינו‬ ‫רבי פוסל וחכמים מכשירין‬ ‫יכול לכתוב בה] נקרא שולט בשתי ידיו‪ ,‬ולכן הולכים בתר‬ ‫הכתיבה ע"ש‪.‬‬ ‫איטר בהנחת תפילין‬ ‫רוב מלאכות עושה בשמאל חוץ ממלאכות שעושה בחוזק‪ :‬מי‬ ‫בגמ' מנחות דף לו‪ ,‬דהנחת תפילין של יד צריכה להיות על יד שמאל‪ .‬ושלשה‬ ‫שעושה מלאכות הצריכות חוזק בידו הימינית‪ ,‬אבל עיקר כתיבתו‬ ‫דרשות נאמרו על כך א‪ .‬ידך סתם היינו יד שמאל ב‪ .‬וקשרתם וכתבתם‬ ‫ואכילתו ושאר תשמישים שאינם מצריכים חוזק עושה ביד‬ ‫שהקשירה ביד של הכתיבה ימין וממילא ההנחה ביד שמאל ג‪ .‬ידכה יד כהה‬ ‫שמאל‪ ,‬אף שיכול לכתוב ולאכול גם בימין והוא עושה כן כאשר‬ ‫והיינו יד שמאל הגמ' תניא ת"ר אטר מניח תפילין בימינו ובהמשך שהוא שמאלו‬ ‫יד שמאל עייפה ממלאכתה‪ ,‬דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (ישא‬ ‫והתניא מ ניח בשמאלו שהוא שמאלו של כל אדם אמר אביי כי תניא ההיא‬ ‫יוסף ח"א או"ח ס' ג) שיניח את התפילין על יד שמאל‪ ,‬והוסיף‪,‬‬ ‫בשולט בשתי ידיו‪.‬‬ ‫שרצוי שעד הבר מצוה ירגיל עצמו בכתיבה ביד ימין‪.‬‬ ‫ולמדנו מכאן שלשה דברים‪ :‬א‪ .‬שאין דין להניח תפילין ביד שבצד‬ ‫והוסיף הגר"י אפרתי שליט"א ששמע בשם הגרי"ש אלישיב‬ ‫שמאל אלא ביד שיש לה תכונות שמאל‪ .‬ב‪ .‬שאין הולכים בתר‬ ‫זצ"ל שירגיל עצמו בכתב אשורי ביד ימין וסגי בכך‪ ,‬שזה עיקר‬ ‫שמאל דעלמא אלא בתר שמאל דידיה‪ .‬ג‪ .‬כאשר שולט בשתי ידיו‬ ‫הכתיבה וראה בזה בחסד לאברהם מהדו"ת או"ח סי' ט ופסקי‬ ‫מניח בשמאל דעלמא‪.‬‬ ‫תשובה סי' קנט וראה ארץ צבי סי' ע"ח‪.‬‬ ‫שולט בשתי ידיו‬ ‫הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היה כותב ביד ימין ועושה שאר מלאכת‬ ‫ביד שמאל ולכך הקפיד שלא לכתוב בספר תורה אלא אות‬ ‫כתיבת תפילין ע"י אדם השולט בשתי ידיו‪ :‬בשו"ע (הלכות‬ ‫שנשלמה כבר גליון כאיל תערוג (שמות תשע''ז מס' עמ' ג)‪.‬‬ ‫כתיבת תפילין או"ח ס' לב סע' ה) כתב צריך שיכתוב בימינו אפילו‬ ‫אם הוא שולט בשתי ידיו‪ ,‬ואם כתב בשמאל פסולים אם אפשר‬ ‫איטר פסול לעבודה‬ ‫למצוא אחרים כתובים בימין‪ ,‬ויניחן בלא ברכה (מ"ב שם ס"ק‬ ‫איטר פסול לעבודה (בכורות מ"ה ב"א רמב"ם פ"ח מבי"מ הי"א‬ ‫יח) הרי שלכתחילה צריך הוא לכתוב בימין כל אדם‪ ,‬ומלשונו‬ ‫(וע"ש שולט בב' ידיו‪ ,‬כשר) פירש"י משום שאין לו ימין ואיטר רגל‬ ‫משמע שאף לענין דיעבד אם כתב השולט בשתי ידיו בשמאלו‬ ‫משום שאין דרך שירות בכך וי"מ משום מום ע' ב"י אה"ע סי'‬ ‫פסול וכן נראה בדברי הלבוש‪.‬‬ ‫קסט‪( .‬איש איטר להגר"ח קניבסקי זצ"ל עמ' נא)‪.‬‬ ‫אולם המגן אברהם (ס"ק ד) והגר"א (ס"ק טו) ביארו שסיום דברי‬ ‫הנפק"מ בין רש"י והרמב"ם לענין בדיעבד שעבד ביד ימין דעלמא‪,‬‬ ‫השו"ע 'ואם כתב בשמאל פסולים'‪ ,‬מתייחס רק לגבי השולט ביד‬ ‫לדעת הרמב"ם אם עבד בימין דעלמא עבודתו כשרה‪ ,‬וכ"כ החפץ‬ ‫ימינו בלבד‪ ,‬ודווקא הוא אם עבר וכתב בשמאל פסול אך השולט‬ ‫חיים בלקוטי הלכות על מס' בכורות בעין משפט ס"ק י' ואילו‬ ‫בשתי ידיו כשעבר וכתב ביד שמאל כשר בדיעבד‪ ,‬ויש לדעת שכל‬ ‫לדעת רש"י גם בדיעבד פסול‪ .‬והעיר ת"ח א' שאולי נפק"מ לפ"ז‬ ‫האמור הוא בשולט בשתי ידיו בשווה‪ ,‬אך אדם הכותב בימין‬ ‫לפי מה שידוע לנו מחז"ל שלעתיד לבוא יתרפאו כל המומים‪ ,‬אם‬ ‫ועושה שאר מלאכות בשמאל או שכותב בשמאל ועושה מלאכות‬ ‫אינו מום אולי מי שהוא איטר ישאר איטר‪ ,‬אבל אם הוא נחשב‬ ‫בימין‪ ,‬כתב ה'פרי מגדים' אשל אברהם (שם) שאין ראוי לקבל‬ ‫מום ודאי גם הוא יתרפא ויהפוך להיות ימני כמו כל אדם ויוכל‬ ‫אותו לסופר כלל שהרי השו"ע (או''ח כז ו) הביא מחלוקת‬ ‫לעשות עבודה‪ ,‬ויל"ע‪.‬‬ ‫הפוסקים על איזו יד יניח את התפילין‪.‬‬ ‫איטר להפנות לימין (ערב שבת מברכין חודש כסלו)‬ ‫שולט בשתי ידיו ‪ -‬איזה יד להניח תפילין‬ ‫בשו"ע (סי' כז ס"ו) הביא ב' דעות לענין הכותב ביד אחת ועושה‬ ‫איתא בשו"ע בהל' חנוכה (ס' תרעו סע' ה) יתחיל להדליק בליל‬ ‫כל מלאכות בידו השניה‪ ,‬לדעה ראשונה מניח תפילין ביד שכותב‬ ‫ראשון בנר היותר ימיני‪ ,‬ובליל שני כשיוסיף נר אחד סמוך לו‪,‬‬ ‫דהיינו היד שעושה בו מלאכות נחשבת היד החזקה והיד השניה‬ ‫יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי להפנות לימין‪ ,‬וכן‬ ‫יד כהה‪ ,‬ולדעה השניה היד שכותב בה קובעת ומניח תפילין על‬ ‫בליל שלישי כשיוסיף עוד אחד סמוך לשתי נרות הראשונות יתחיל‬ ‫ידו השניה שאינו כותב בה אלא עושה בה מלאכות‪ ,‬והכריע‬ ‫בנוסף‪ ,‬ובו יתחיל הברכה‪ ,‬ואחר כך יפנה לצד ימין‪ ,‬וכן בכל לילה‪,‬‬ ‫הרמ"א כדעה השניה [ולפי הכלל שכשיש ב' יש אומרים בשו"ע דעתו לפסוק‬ ‫נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס‪ ,‬שהרי בתוספת‬ ‫כדעה שניה‪ ,‬גם המחבר סובר כן]‪.‬‬ ‫הימים נתוסף הנס‪.‬‬ ‫ע' בבה"ל (ס' כז סע' ו ד"ה והכי נהוג) שהביא המג"א שלדעה‬ ‫וביאר המשנה ברורה (שם ס"ק י) כמו שאמרו חז"ל 'כל פנות‬ ‫שהעיקר הכתיבה‪ ,‬אף בשולט בשתי ידיו בכתיבה מניח תפילין על‬ ‫שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין'‪.‬‬ ‫ששמאל כל אדם אף ששאר כל מעשיו עושה בשמאלו ע"ש‪.‬‬ ‫צד ימין ביחס למדליק‪ :‬וצד ימין האמור כאן‪ ,‬דעת הגר"נ קרליץ‬ ‫עוד כתב הבה"ל שמנהג העולם 'תורה' שלעולם הולכים בתר היד‬ ‫קכח ס"ק יא) שהסתפק אם לא אמרו כן אלא בלולב וכדומה‪,‬‬ ‫זצ"ל (חוט שני חנוכה עמ' שיג) שנמדד ביחס למדליק‪ ,‬ולא ביחס‬ ‫שכולם מקיפים דרך ימין ואם ישנה יהיה השנוי ניכר לכל‪ ,‬אבל‬ ‫לבני רשות הרבים הרואים את הנרות‪.‬‬ ‫במקום שאין הדבר ניכר לכל‪ ,‬אפשר שיש לו להפוך את פניו לימין‬ ‫איטר יד‪ :‬כתב הגר"ח קניבסקי זצ"ל (קונטרס איש איטר אות‬ ‫שלו]‪.‬‬ ‫נז) שיש לו לפנות לימין כשאר בני אדם [וכן כתב המג"א (ס'‬ ‫תרנ"א ס"ק כא) לענין סדר נענועים שבלולב‪ ,‬אולם ראה פמ"ג (ס'‬ ‫בזה כי עצה טובה קמ"ל ועיין ס"ח סי' תע"ז תע"ח שמי שעושה‬ ‫דבר שאח"כ יזיק לבנים הרי הוא חייב על זה שהזיק להם‪.‬‬ ‫גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהן תורן‬ ‫ועי' בס' תולדות יעקב קניבסקי (עמ' שכ"ז) ששאלו את הקה"י‬ ‫זצ"ל אודות נמוך קומה שמציעים לו נמוכת קומה והשיב‬ ‫מדת הגובה של בחור גבוה‬ ‫שהגמרא מדברת באדם נמוך מאד שפסול לעבודה שנחשב‬ ‫ע' בשו"ת הסבא קדישא אלפאנדרי (אבה"ע ס' טז) שכתב שזה‬ ‫למשונה ובעל מום אבל אין ראיה לנמוך קצת‪ ,‬והרי רואים‬ ‫רק דין לכתחילה משום עצה טובה‪ ,‬וקשה למה הפוסקים השמיטו‬ ‫במציאות שבנים גבוהים נולדים להורים נמוכים‪ ,‬ובכ"ז לא רצה‬ ‫דבר זה‪ .‬וע' דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל (יבקשו מפיהו שידוכין‬ ‫לסמוך על זה למעשה והורה להתייעץ בעוד מישהו‪.‬‬ ‫ונישואין עמ' קלה) שרק גובה יוצא דופן נכלל במה שכתוב ש"גבוה‬ ‫שח הגאון הגדול רבי שרגא שטינמן שליט"א פעם עסקתי בשידוך‬ ‫לא ישא גבוהית"‪ .‬ע"ש‪ .‬ומעשה היה שהגיע אחד להגרי"ש ושאלו‬ ‫של בחור נמוך עם בחורה שגם היא לא גבוהה‪ ,‬והבחור פחד מאד‬ ‫על הצעת שידוך שהציעו לבנו שהמדוברת גבוה יותר מהבן האם‬ ‫לסגור את השידוך מאחר שכתוב בגמרא שננס לא ישא ננסת‪,‬‬ ‫ליכנס לשידוך? שאלו הגרי"ש "וואס? א מטר העכער?‪[ "....‬מה?‬ ‫באתי עמו ל'סטייפלער' שבתגובה רק צחק ואמר "זה לא נקרא‬ ‫יותר גבוהה במטר?‪.]...‬‬ ‫ננס‪"...‬‬ ‫ע' דברי הג"ר ישראל שוורץ (בע"מ אמונת ישראל ומועדי ישראל)‬ ‫והוסיף יש בנותן טעם לפני אירוסי הג"ר נחום מאיר קרליץ זצ"ל‬ ‫שכתב ליישב לפמש"כ בשפ"א בכורות שם דדברי הגמרא מיירי‬ ‫עם אחות מרן ה'חזון איש' נפגש עמו ה'חזון איש' להכירו ושוחחו‬ ‫בכהן שיהיה בניו כשרים לעבודה ע"כ ולפי"ז י"ל דלכן השמיטוהו‬ ‫ביחד כמה שעות אח"כ אמר ה'חזון איש' בשבחו בכל משך הזמן‬ ‫הפוסקים כיון דלא שייך בזה"ז שאין לנו כהנים בעבודתם דהאי‬ ‫שדיברנו לא אמר אפילו שטות אחת‪ ,‬ללמדך כמה משובח הוא‬ ‫דינא לא נאמר בכל פעם שאדם נושא אשה (קובץ עיון הפרשה פב‬ ‫המדבר אך ורק בישרות ובחכמה‪ .‬הגרנ"מ הנ"ל היה נמוך קומה‬ ‫עמ' מ)‪.‬‬ ‫וכשנשאל ה'חזון איש' אם אין זה חיסרון לשידוך‪ ,‬השיב כדרכו‬ ‫‪,‬להצטרף למניין הוא כשר ומה בכך שהוא נמוך"?‬ ‫ננס לא ישא ננסת שמא יצא מהם אצבעי‬ ‫ברכת הגר"ח קניבסקי זצ"ל לזיווג‬ ‫שידוך של בחור נמוך עם בחורה נמוכה‬ ‫ע' פניני שיח (עמ' רכז) שהביא דברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל‬ ‫ע' דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל (יבקשו מפיהו שם עמ' קלו)‬ ‫כשגבוהים ונמוכים לגבוהים או ננסים שהיו מגיעים להגר"ח‬ ‫שאע"פ שאין איסור לשדך בחור נמוך עם בחורה נמוכה‪ ,‬אלא עצה‬ ‫קניבסקי זצ"ל לבקש ברכה לזיווג‪ ,‬היה רגיל לומר להם את לשון‬ ‫טובה‪ ,‬עדיף למצוא שידוך אחר שאין בו החסרון הזה‪.‬‬ ‫הגמ' אמר ריש לקיש גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהם תורן‪,‬‬ ‫וע' בשו"ת משנה הלכות (ח"א ס' ערב) שהביא דברי הגמ' לעיל‬ ‫ננס לא ישא ננסת שמא יצא מהם אצבעי‪.1‬‬ ‫(גבוה לא ישא וכו') וכתב והעולם לא נזהרים בזה ויש להתחשב‬ ‫השבעני לאמר א"ל זיל איתשיל אשבועתך אמר ליה ואיתשלי נמי‬ ‫אדידך ואע"ג דלא ניח"ל א"ל עלה וקבור את אביך כאשר‬ ‫צריך לפרט את הנדר‬ ‫השביעך‪ .‬ויל"ע היאך היה יכול יוסף להישאל על מה שנשבע‬ ‫איך היה יוסף יכול להתיר שבועתו לפרעה – הרי‬ ‫לפרעה והרי צריך לפרט הנדר לפחות לפני א' מהמתירים וכמבו'‬ ‫בשו"ע (יור"ד סי' רכ"ח סעי' יב) וא"כ מיד כשיפרט הרי עובר על‬ ‫צריך לפרט הנדר‬ ‫שבועתו‪.‬‬ ‫והשיב הגר"ח קניבסקי זצ"ל חידושי הגר"ח קניבסקי זצ"ל פ'‬ ‫עמ' גמ' סוטה דף לו בא גבריאל ולימדו שבעים לשון וכו' ולמחר‬ ‫ויחי שפירוט הנדר הוא מדרבנן‪ .‬ובדעת נוטה השיב פירוט נדר‬ ‫כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה אישתעי איהו בלשון‬ ‫במחשבה או למ"ד אין צריך לפרט הנדר‪.‬‬ ‫הקודש לא הוה קא ידע מאי הוה אמר א"ל אגמרי אגמריה ולא‬ ‫גמר אמר ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לו כי א"ל אבי‬ ‫דף מו‬ ‫כג)‪.‬‬ ‫וע' יו"ד סימן קצד סעיף ב)‪.‬‬ ‫יש בכור לנחלה‬ ‫ולענין חישוב המנין של ארבעים היום מאימתי מונין אותם‪,‬‬ ‫מי חייב בפדיון הבן‬ ‫אומר רש"י בנדה דף ל' ע"א ד"ה ליום דמונין מטבילתה‪ ,‬היינו‬ ‫מטבילה אחרונה‪ ,‬וכן משמע בגמרא שם דף כ"ה ע"ב‪ ,‬דמר שמואל‬ ‫א‪ .‬אין פדיון הבכור תלוי אלא בפטר רחם‪ ,‬והוא מי שפתח את‬ ‫חשיב מיומא דאזלא לטבילה‪ ,‬וכן מביא בבאר היטב שם סימן‬ ‫הרחם תחלה‪ ,‬וכדלהלן‪:‬‬ ‫קצד ס"ק ד משו"ת עבודת הגרשוני סימן כא‪ ,‬אמנם רוב‬ ‫ב‪ .‬אם אינו בכור לאם אף על פי שהוא בכור לאב אינו חייב בפדיון‬ ‫הפוסקים סבירא להו דבעינן שלא בא עליה קודם ג' חדשים או‬ ‫(שו"ע יו"ד ס' שה סע' יז)‪.‬‬ ‫שפירש ממנה עד שראתה ראיה האחרונה מחשש שנתעברה קודם‬ ‫ג‪ .‬אם יש לו כמה נשים ויש לו בכור מכל אחת ואחת חייב לפדות‬ ‫טבילה והנפל גדול ממ' יום‪ ,‬והם הפלתי שם סעיף ג' וחוות דעת‬ ‫את כולם (שם)‪.‬‬ ‫ס"ק ב' וסדרי טהרה ס"ק ז' ובנודע ביהודה קמא אבן העזר סימן‬ ‫ס"ט ושו"ת חת"ס (יורה דעה סימן קסט)‪.‬‬ ‫המפלת ארבעים יום‬ ‫ובשבט הלוי (הלכות נדה שם) נקט לענין פדיון הבן דלא נקטינן‬ ‫ד‪ .‬הפילה ולד‪ ,‬פוטר את הבא אחריו מפדיון‪ ,‬ודוקא שהפילה אחר‬ ‫כדעת אלו הפוסקים ולא חיישינן שהיתה מעוברת קודם טבילה‪,‬‬ ‫ארבעים יום להריון‪ ,‬והוא שיש בו מצורת אדם (ע' שו"ע שם סע'‬ ‫לא ישא גבוהית שמא יצא מהן תורן ננס לא ישא ננסת שמא יצא מהם‬ ‫‪ 1‬ובעת סעודת פורים אמר הגר"ח קניבסקי זצ"ל כי בילדותו שמע לבאר‬ ‫אצבעי‪ ,‬ואם כן כאן שהוא היה גבוה והיא היתה נמוכה נולדו ילדים‬ ‫על דרך צחות דהנה המן היה גובהו חמישים אמה כמ"ש באסת"ר פ"ט‬ ‫בינונים ‪ ,‬והלא שנינו בר"ה דף ט"ז ב' בינוניים תלויין ועומדין עד עשר‬ ‫פיס' ב' ומדד עצמו עליו להראות עבדיו היאך יתלה מרדכי עליו‪ ,‬ואילו‬ ‫ימים כלומר מר"ה ועד יו"כ ולכן תלו רק עשרה (שיח המגילה עמ' קנ)‪.‬‬ ‫זרש היתה נמוכה זרת ארכה וזרת רחבה‪ ,‬ואיתא בבכורות מ"ה ב' גבוה‬ ‫ט‪ .‬היתה מעוברת תאומים‪ ,‬והיא אחר ארבעים יום להריונה‪ ,‬אבל‬ ‫ואם מטבילה אחרונה פחות ממ' יום אפשר לפדות הבא אחריו‬ ‫קודם חודש התשיעי להריונה‪ ,‬וקדם אחד והוציא ראשו או רוב‬ ‫בברכה‪ ,‬וכן מורים הפוסקים שבזמנינו הלכה למעשה (אוצר פדיון‬ ‫פדחתו כשהוא חי‪ ,‬ויש אומרים אפילו כשהוא מת‪ ,‬והחזירו ומת‬ ‫הבן להג"ר יוסף דוד ויסברג זצ"ל פ"א הערה ו)‪.‬‬ ‫או שהיא בחודש התשיעי להריונה והוציא אחד ראשו אפילו‬ ‫כשהוא מת‪ ,‬והחזירו ואחר כך הקדימו השני ויצא חי הרי השני‬ ‫המפלת חתיכה‬ ‫פטור מפדיון‪.‬‬ ‫אם הפילה חתיכה של בשר מרוקם‪ ,‬או שליה או איברי ולד פוטר‬ ‫י‪ .‬יוצא דופן והוא הנולד על ידי ניתוח בטן האם‪ ,‬שנקרא ניתוח‬ ‫את הבא אחריו מפדיון (ע' שו"ע שם סע' כב)‪.‬‬ ‫קיסרי פטור מפדיון‪ .‬וכן הנולד אחריו‪ ,‬פטור מפדיון‪.‬‬ ‫המפלת לאחר ארבעים יום להריונה חתיכה שאינה מרוקמת או‬ ‫יא‪ .‬אם יוצא הדופן הוא נפל ואינו בר קיימא גם כן פטור הבא‬ ‫ולד שאין אבריו מרוקמים‪ ,‬אין פוטר את הבא אחריו מפדיון (ע'‬ ‫אחריו‪ ,‬ויש מחייבים את הבא אחריו בכהאי גוונא‪ ,‬ולהלכה‬ ‫שו"ע שם סע' כג‪ ,‬אוצר פדיון הבן ‪ ,‬וגם הנשים נאמנות להעיד בזה‬ ‫נקטינן דפטור‪ ,‬ויש לפדותו בלא ברכה‪.‬‬ ‫(ע' אוצר פדיון הבן פ"א סע' ו)‪.‬‬ ‫יב‪ .‬מה שמרחיבין מקום הרחם כשהוא צר על ידי חיתוך בעת‬ ‫הלידה‪ ,‬לא הוי יוצא דופן‪.‬‬ ‫ספק אם אבריו מרוקמים‬ ‫יג‪ .‬אם הוציאו הרופאים את הולד באמצעות כלים כגון צבת או‬ ‫וכן אם אין יודעים להבחין כראוי‪ ,‬ויש ספק אם אבריו מרוקמים‪,‬‬ ‫מלקחיים‪ ,‬יש אומרים דהוה בכור ופודים אותו בברכה‪ ,‬ויש‬ ‫יש לחייב את הבא אחריו בפדיון מספק (ע' פתחי תשובה שם ס"ק‬ ‫אומרים דפטור מפדיון לגמרי‪ ,‬ויש לפדותו בלא ברכה או במתנה‬ ‫כט)‪ .‬ויש חולקים‪ ,‬דבזמננו גם אינו מרוקם פוטר הבא אחריו דאין‬ ‫על מנת להחזיר‪.‬‬ ‫אנו בקיאים בזמן הזה כלל מה נקרא ריקום (שו"ת חכם צבי ס'‬ ‫הוצאת הולד ע"י וואקום‬ ‫קד הו"ד בפתחי תשובה שם)‪.‬‬ ‫ולהלכה אם יש ספק‪ ,‬יש לפדותו בלא ברכה (מסקנת החתם סופר‬ ‫יד‪ .‬מה שהרופא מסייע באמצעות כלים אחר הוצאת הראש מעט‬ ‫שחשש לדברי החכם צבי שם)‪ ,‬או יתן הפדיון לכהן במתנה על מנת‬ ‫חייב בפדיון ובברכה‪ .‬כן מסיק בשו"ת מהר"ש (חלק ד סימן ט)‬ ‫להחזיר (חתם סופר שם)‪ ,‬ויש אומרים שיברך הברכה בלא שם‬ ‫וכן הוא הרבה פעמים שהוא מחמת חלישות האשה או הולד‪ ,‬וכן‬ ‫ומלכות (סידור היעב"ץ אות ה) וטוב לעשות שאלת חכם בכל ספק‬ ‫פוסקים מורי הוראה בזמנינו שהוצאה על ידי וואקו"ם לחץ אויר‬ ‫(אוצר פדיון הבן שם סע' ח)‪.‬‬ ‫שהוא אחר שהוציא מעט הראש חייב בפדיון ובברכה‪ .‬ובשו"ת‬ ‫בית אב (חמישאי סימן שכ"ט וש"ל) מצריך שיהיה על כל פנים‬ ‫שאלות נחוצות בענין פדיון הבן‬ ‫רוב פדחתו לחוץ דאם לא פטור מפדיון ובשו"ת צפנת פענח הנזכר‬ ‫וכתב באוצר פדיון הבן (פ"א הערה יט)‪ ,‬הנה שאלות אלו מן‬ ‫כתב דקודם שהוציא לפרוזדור פטור‪ ,‬אבל חוץ לשיניים של‬ ‫השאלות הנחוצות ביותר בעניני פדיון הבן‪ ,‬כי פעמים יימצא‬ ‫פרוזדור חייב‪ ,‬וכתב דאין הרופאים מוציאים כלל רק לאחר שכבר‬ ‫שתהא הפלה לפני לידה ראשונה‪ ,‬ובזה יש כמה וכמה חילוקי‬ ‫יצא מבין השיניים‪ .‬ובשו"ת קנה בשם (סימן קיז) כתב דאם‬ ‫דינים‪ ,‬והגרש"ז אוירבאך (שליט"א) זצ"ל אמר לי דתחילה צריך‬ ‫הוציא התינוק את הראש מהרחם בעצמו ונתעכב בבית החיצון‬ ‫לידע אם עברו ארבעים יום שזה הוא הקובע בדין זה‪ ,‬וגם זה צריך‬ ‫ומשם הוצרכו להוציאו על ידי כלים אלו‪ ,‬פשוט דיש לפדותו‬ ‫שימת לב ממתי מתחיל חישוב ימים אלו (ע' לעיל)‪ ,‬שוב יש אופנים‬ ‫בברכה‪ ,‬ומסיק דמכל מקום מי שלבו נוקפו מחמת ברכה לבטלה‬ ‫שהיא היתה כבר בחדשים הגבוהים להריונה דהיינו לאחר שעברו‬ ‫אין לכופו דיש לו על מי לסמוך שלא לברך‪ .‬ונאמן הרופא לגרום‬ ‫כבר ג' חדשים וכבר הוכר עוברה לכל רואיה ומרגישה תנועותיו‬ ‫חיו פדיון הבן‪( 2‬אוצר פדיון הבן פרק ד סעיף ט)‪.‬‬ ‫וע' בשו"ת נודע ביהודה (יו"ד תניניא יו"ד ס' קפח) דבזה בודאי‬ ‫טו‪ .‬אם הרופא הכניס ידיו לפנים והוציא את הולד נמי חייב‬ ‫כולי עלמא מודים דהבא אחריו פטור מפדיון‪ ,‬וכן העלה בשו"ת‬ ‫בפדיון‪.‬‬ ‫חתם סופר ס' רצט‪ ,‬ובשו"ת מהר"מ שיק (יורה דעה סימן שה)‬ ‫טז‪ .‬אם העבירו רחמה של אשה לאשה אחרת‪ ,‬וילדה זכר שהוא‬ ‫אך גם בזה יימצא לפעמים כי מחמת חולשת הולד ופיגורו‬ ‫בכור לשניה חייב בפדיון (שו"ת אבן יקרה מהדורא ג' סימן כט)‬ ‫בהתקדמותו הרי הוא מפגר בהרבה ולא התקדם כדרכו בחדשים‬ ‫שהעלה דודאי הבן הוא של השניה ומיקרי פתח רחמה בזה‪ ,‬ויש‬ ‫אלו ואפשר גם להיות שאף בחדשים אלו אין בו כשיעור הראוי‬ ‫מפקפקים בזה‪.‬‬ ‫להיות בזמן זה ויימצא מצב שלא יהא בו אפילו ריקום גמור של‬ ‫כן מביא בליקוטי פנחס (שם) בשם הגאון מגאלין דמסתפק בדבר‬ ‫אבר אחד וכיום הרופאים מראים כזאת על פיגור גדול‬ ‫זה‪ ,‬דשייך לומר דגם להראשון חלק בהולד‪ ,‬וראה עוד בדבר זה‬ ‫בהתקדמות הולד של כמה חדשים‪.‬‬ ‫קובץ אהל יצחק (חוברת ד' סימן ד' משנת יעקב חלק א' סימן‬ ‫ובשו"ת חלקת יעקב (חלק ב סימן קיא) דן לענין הפלה לאחר ד'‬ ‫כ"ח‪ ,‬ובתולדות שמואל על תרי"ג מצוות חלק ב' מצוה י"ח סימן‬ ‫חדשים להריון ומסתפק לענין חיוב הפדיון והברכה‪ ,‬וכן הוא‬ ‫ג' אות ז' ודן לענין הדביק שני רחמים זה לזה‪.‬‬ ‫בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה חלק ב סימן קלג) שדן בהפלה‬ ‫יז‪ .‬אם נולדו תאומי סיאם‪ ,‬כיון שיוצאים דרך הדופן אין להם‬ ‫שהיה אחר ד' חודשי הריון לענין הפדיון והברכה‪ ,‬וכן בשו"ת‬ ‫פדיון‪ ,‬ולא לבא אחריהם (אוצר פדיון הבן שם סע' יז)‪.‬‬ ‫שערי צדק יורה דעה סימן קע"ז‪ ,‬הרי שהעלו לחייבו מספק גם‬ ‫לאחר הג' חדשים‪ .‬והגרש"ז אוירבאך אמר בזה דבודאי כל שיש‬ ‫הריון חוץ רחמי – האם פוטר הבא אחריו מפדיון הבן‬ ‫להסתפק אם נפטר הבא אחריו אף שעברו מ' יום יש לפדותו‬ ‫מספק‪ ,‬וכן הביא באוצר פדיון הבן (שם) בשם בעל שבט הלוי דאף‬ ‫יח‪ .‬אם הריון ראשון של האשה היה חוץ רחמי‪ ,‬הבא אחריו חייב‬ ‫בחדשים הגבוהים עוד יש מקום להסתפק אם פוטר הבא אחריו‬ ‫בפדיון‪.‬‬ ‫וצריך שאלת חכם‪.‬‬ ‫כן כתב בספר נשמת אברהם בשם הגר"י נויבירט זצ"ל וטעמו‬ ‫בזמננו שיש מכשיר אולטרא סאונד‪ :‬וכתב שם דפשוט דגם לענין‬ ‫כיון שהריון זה נגמר במות העובר‪ ,‬ובהוצאתו בנתוח לא הוי יוצא‬ ‫הפלה בחדשים הראשונים שיש בזה כמה וכמה שאלות אם לענין‬ ‫דופן‪ ,‬וכן בשו"ת שבט הלוי (ח"ח ס' רלט) דכיון דהעובר נתהוה‬ ‫הריקום עצמו או שלא ביררו כדי צורך וכדומה ודאי ראין לסמוך‬ ‫בחצוצרות וכדומה לכן אין שום מקום להסתפק דהבא אחריו‬ ‫על דעת עצמו וצריך שאלת חכם‪ ,‬אמנם לאור המצאת בדיקת‬ ‫פטר רחם‪ ,‬וגם אם הוציאו הולד דרך הרחם‪ ,‬גם כן לא מיקרי פטר‬ ‫העובר בתוך מעי אמו על ידי מכשיר הנקרא אולטרא סאונד ודאי‬ ‫רחם‪ ,‬כיון שלא נתהוה תוך הרחם‪ ,‬וראה בזה בשו"ת משנה‬ ‫שעל ידו אפשר היום לברר בדיוק מצב העובר אם יש בו כבר‬ ‫הלכות חלק ז' סימן קצט‪.‬‬ ‫כשיעור הריקום הנצרך או לאו ולידע אם יש לפטור או לחייב את‬ ‫יט‪ .‬אם הועבר עובר מרחם אחת לשניה אם השניה מבכרת חייב‬ ‫הבא אחריו‪ .‬ושאלו את הגרש"ז אוירבאך בזה (אוצר פדיון הבן‬ ‫בפדיון‪ ,‬ולגבי הראשונה אם הוצא לפני שרקמו אבריו או בכלי‬ ‫שם) והשיב דודאי קודם ההפלה אם הוברר ע"י המכשיר הזה מצב‬ ‫החוצץ בינו לבין הרחם אינו פוטר את הראשונה (מסקנת הגרז"נ‬ ‫העובר אפשר לסמוך על כך אבל על בדיקות המכשירים למיניהם‬ ‫גולדברג בתחומין ה' עמוד ‪[ )259‬וכן הדין אם בעיבור ראשון הוצא‬ ‫והפתלוגיה שהם עושים אחר כך אין בזה שום בירור לעניננו ואי‬ ‫נפל ע"י מכשירים החוצצים בינו לבין הרחם הבא אחריו בכור‬ ‫אפשר לקבוע בזה שיעור הריקום‪.‬‬ ‫‪ 2‬מצינו שנאמן הרופא בין בדיני עריות לענין התרת נדה לבעלה ובין בדיני‬ ‫איסור שבת ואכילה ביום הכיפורים וא"כ פשוט דנאמן הרופא נמי‬ ‫להעיד בעניני הפדיון (שם)‪.‬‬ ‫סע' ב)‪.‬‬ ‫לפדיון]‪ ,‬ואם העובר מנכרית פטור מפדיון וחייב גיור‪.‬‬ ‫וכן בת בתה של כהנת או לויה שאביה ואמה מישראל אינה פוטרת‬ ‫כ‪ .‬אם נלקחה ביצית מאשה ישראלית והופרתה חוץ לרחם‬ ‫לבנה מפדיון (אוצר פדיון הבן שם)‪.‬‬ ‫והושתלה שוב בגוף האם‪ ,‬חייב בפדיון (אוצר פדיון הבן ח"א סע'‬ ‫לויה שנתעברה מגוי‪ ,‬בנה פטור מפדיון‪ ,‬אבל כהנת שנתעברה מגוי‬ ‫כ)‪ ,‬ואם הביצית מנכרית והושתלה בגוף ישראלית כשהיא מופרית‬ ‫בנה חייב בפדיון‪( ,‬שו"ע שם סע' יח) [ויפדה את עצמו כשיגדיל‬ ‫צריך עיון‪.‬‬ ‫(ש"ך שם)]‪.‬‬ ‫יהי רצון שתתקיים ברכת "לא תהיה משכלה [פ' רש"י מפלת נפלים]‬ ‫ה‪ .‬פנויה בת ישראל שנתעברה מגוי‪ ,‬או מעבד‪ ,‬בנה חייב בפדיון‪,‬‬ ‫ועקרה בארציך‪ ,‬את מספר ימיך אמלא" (פ' משפטים כג‪:‬כו) לכל בית‬ ‫ויפדה את עצמו כשיגדיל (טור יו"ד ס' שה ראה אוצר פדיון הבן‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫שם סע' ה)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬אם יודעת שמישראל נתעברה‪ ,‬ורק אינה יודעת אם הוא ישראל‬ ‫או כהן או לוי‪ ,‬יש אומרים דפטור הבן מספק (ע' ערוך השולחן ס' שה‬ ‫חיוב ופטור בפדיון מצד הייחוס‬ ‫סע' ו) ויש אומרים שחייב (שו"ת בנין ציון סימן קד וקה ובשו"ת‬ ‫בני כהנים ולויים פטורים מפדיון הבן‪ .‬וכן הבא מן הכהנת או‬ ‫האלף לך שלמה (יורה דעה סימן רפו) דלא חיישינן למיעוטא דכהנים‬ ‫הלויה דהיינו בן לבת כהן או בת לוי שנשאת לישראל פטור (שו"ע‬ ‫ולויים‪ ,‬ובזה הולכים אף בממון אחר הרוב‪ ,‬דרוב מעליא הוא וכן‬ ‫יו"ד ס' שה סע' יח)‪.‬‬ ‫מסיק בספר שובע שמחות (עמוד רה)‪.‬‬ ‫בן בנה של כהנת‪ ,‬וכן בן בנה של לויה שאביו ואמו מישראל חייב‬ ‫בפדיון (ע' שו"ת הלכות קטנות חלק ב ס' רפח אוצר פדיון הבן פ"ב‬ ‫דף מט ‪ -‬נ‬ ‫לתרו"מ לפי שיעור הכסף בבורסה או בחנויות‪ .‬כיון שאדם פרטי‬ ‫אינו יכול להשיג הכסף בלי הוצאות הובלה‪ ,‬וגם מע"מ‪ ,‬והקה"י‬ ‫חמש סלעים של בן במנה צורי‬ ‫זצ"ל הסתפק בדבר‪ ,‬וגם הגרי"ש אלישיב זצ"ל הסתפק בדבר‪3‬‬ ‫[ויש סברא שמודדים 'כסף' בשיעור המכירה‪ ,‬מי שרוצה למכור‬ ‫תשומת לב לעליות וירידות בשיעור פדיון הבן –‬ ‫הכסף בשיעור הכי נמוך‪ ,‬ולא מי שרוצה לקנות הכסף] ולמעשה‬ ‫כיום ‪ 742‬ש"ח‬ ‫הגרי"ש אלישיב זצ"ל הורה להחמיר לענין תרומות ומעשרות‪,‬‬ ‫שמודדים מחיר הכסף במה שניתן לקנות למעשה בחנות (ולא‬ ‫שיעור חמש סלעים לפדיון הבן‬ ‫המחיר בבורסה שאינו מעשי (עכ"פ לאדם פרטי))‪[ .‬גם החמירו לפי‬ ‫שיעור הכסף הקמעוני ולא לפי שער הזול הסיטונאי)‪ .‬וכן ראה‬ ‫שיעור חמש סלעים לפדיון הבן‪ :‬ליל שישי כו מרחשון תשפ"ז‪:‬‬ ‫שערי הנישואין עמ' קט‪ ,‬ופתחי חושן (אישות ח"ח פ"ז)‪.‬‬ ‫שיעור פדיון הבן ‪ 101‬גרם לפי מחיר הכסף בחנויות – ‪₪ 744‬‬ ‫[ראינו שת"ח א' רצה לדייק מדברי התוס' דף נ ד"ה דמזדבנא‬ ‫(בערך) לפי מחיר הכסף בבורסה ‪.₪ 543‬‬ ‫שהולכים לפי המחיר הנמוך וכן ראה בחזון איש יו"ד הל' פדיון‬ ‫שיעור ‪ 96‬גרם (שיעור הגר"ח נאה וגם הובא בשם החזון איש ע'‬ ‫בכור ס' קפב ס"ק ה וצ"ע]‪.‬‬ ‫אוצר פדיון הבן ח"א פי"ג סע' ז ‪ -‬ח) לפי מחיר הכסף בחנויות –‬ ‫שיעור שוה פרוטה‪ :‬בחודשים אחרונים שיעור הכסף ושוה‬ ‫‪( ₪ 707‬בערך) לפי מחיר הכסף בבורסה ‪.₪ 516‬‬ ‫הפרוטה ירדו‪ ,‬וכעת שוה הפרוטה ‪ 18.35‬אגורות (בערך)‪13.4[ ,‬‬ ‫וכתב בס' אוצר פדיון הבן (שם סע' ח) שהמנהג הוא להחמיר יותר‬ ‫אגורות לפני מחיר הכסף בבורסה]‪.‬‬ ‫וליתן ‪ 100‬גרם כסף טהור ומעט יותר‪ ,‬ויש שהחמירו עד ‪ 105‬גרם‪.‬‬ ‫ביום רביעי י' שבט תשפ"ו [‪ 28‬ינואר ‪ 2026‬למנינים] שיעור שוה‬ ‫וביאר (שם הערה יא) כן הוא המנהג המקובל בכל תפוצות ישראל‬ ‫פרוטה כ‪ 39‬אגורות (לפי שיעור הכסף בחנויות – (שיעור הגבוה)‪,‬‬ ‫ששיעור הפדיון הוא ‪ 100‬גרם ומעלה כשיעור הה' סלעים לפדיון‬ ‫שיעור הכסף בבורסה כ‪ 27‬אגורות)‪ ,‬שיעור פדיון הבן היה קרוב‬ ‫הבן‪ ,‬וטעם המנהג הזה הוא מחמת חשש ופקפוק באמיתת מדידת‬ ‫ל‪ 1600‬ש"ח [בחנוכה תשפ"ו היה כ‪.]₪ 930‬‬ ‫השיעורים וטוב להחמיר לצאת ידי ספק וספק ספיקא בקיום‬ ‫ניתן לברר שיעור שוה פרוטה בבית המדרש להלכה בהתיישבות‬ ‫המצוה דאורייתא כדבעיא ולכן נותנין כשיעור הזה‪.‬‬ ‫‪ 026488888‬שלוחה ‪ .3 - 3‬או בקו בית הוראה של הגר"ע פריד‬ ‫ובשיעורין של תורה כותב השיעור ‪ 96‬גרם‪ ,‬וכתב עוד וראיתי‬ ‫שליט"א ‪ 0733260800‬בשלוחה ‪( 84‬מתעדכן אוטומטית לפי‬ ‫נוהגים ליתן ‪ 100‬גרם כסף טהור‪ .‬ובספר שיעורי תורה להגר"ח‬ ‫השינויים בשוק)‪ .‬קו מידע מיוחד בעניני שיעור הכסף הלכתיים‬ ‫נאה עמוד רפ"ו נותן טעם לשבח לחומרא זו על פי דברי ספר פרי‬ ‫והמסתעף – ‪( 0772062842‬מתעדכן אוטומטית)‪.‬‬ ‫האדמה עמוד קפ"א שמביא מנהג עיה"ק ירושלים ליתן כשיעור‬ ‫ניתן לקבל זכות לפדות מעשר שני על 'פרוטה חמורה' ע"י רישום‬ ‫‪ 31‬דרה"ם ולא ‪ 30‬כמבואר בשו"ע ע"ש [ע"ש שכתב שכן עולה לפי‬ ‫בקרן המעשרות שע"י הג"ר שאול רייכנברג שליט"א בבהמ"ד‬ ‫שיעור של שמונה לוט רוסי בסידור הרב בעל התניא‪ ,‬וכך לוט רוסי‬ ‫להלכה בהתיישבות ‪ -‬ב‪ .026488888‬או במשמרת המעשרות דרך‬ ‫הוא ‪ 12.5‬גרם ולכן שיעור פדיון הבן הוא ‪ 100‬גרם]‪.‬‬ ‫נדרים פלוס‪.‬‬ ‫מחיר הכסף בבורסה‪ :‬ע' בהליכות שדה גליון ‪ 225‬שע"י בבית‬ ‫המדרש להלכה בהתיישבות שדנו האם לשער שיעור שוה פרוטה‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל ‪ g089285647@gmail.com‬לתרומות‪ ,‬הערות והארות ‪0533163916‬‬ ‫‪ 3‬ויש לדון בזה‪ ,‬כיון שיש למעשה שוק גדול בבורסה במחיר כסף‬ ‫הנמוך יותר‪ ,‬ואולי סגי לכך לענין פדיון הבן (ושאר עניני שוה כסף)‪,‬‬ ‫וצ"ע‪.‬‬