gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נעימות‬ ‫הפרשה‬ ‫מפי מורינו‬ ‫פה מפיק מרגליות‬ ‫הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫גליון ק"ז‬ ‫"בשורה טובה תדשן עצם"‬ ‫בעזהשי"ת לקראת יו"ט חנוכה הבעל"ט‬ ‫יופיע ספר "נועם החנוכה" ‪ -‬סדר הדלקת נר חנוכה‬ ‫עם ביאורים ואמרים ופנינים ומאמרים על יו"ט חנוכה‬ ‫שנלקט משיעורים הנפלאים מפי מורינו שליט"א‬ ‫כל הרוצה להשתתף בהוצאות המרובות‬ ‫לעילוי נשמת או לזכות יקירכם וכדו'‬ ‫ניתן לתרום ב"נדרים פלוס" ע"ש "נעימות הפרשה"‬ ‫או בפלאפון מס’ ‪053.414.3747‬‬ ‫ובמייל ‪NH987611@gmail.com :‬‬ ‫ניתן לשמוע השיעורים‬ ‫‪077-2110208‬‬ ‫הפרשה‬ ‫השיעורים‬ ‫לשמוע‬‫נעימות‬ ‫בקול ניתן‬ ‫‪1-518-9311-901‬‬ ‫‪077-2110208‬‬ ‫ארה"בהפרשה‬ ‫מס'נעימות‬ ‫בקול‬ ‫יומיים בשלוחה ‪4‬‬ ‫בשלוחה ‪ | 1‬שיעורים‬ ‫‪1-518-9311-901‬‬ ‫שיעורים שבועיים‬ ‫מס' ארה"ב‬ ‫שיעורים שבועיים בשלוחה ‪ | 1‬שיעורים יומיים בשלוחה ‪4‬‬ ‫לתרומות והנצחות‬ ‫והנצחותיקירכם‬ ‫לתרומותאו לזכות‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫נעימות הפרשה‬ ‫ע"שיקירכם‬ ‫פלוס"לזכות‬ ‫ב"נדרים‬ ‫נשמת או‬ ‫ניתן לתרום‬ ‫לעילוי‬ ‫‪053.414.3747‬‬ ‫נעימות הפרשה‬ ‫בפלאפון מס’‬ ‫פלוס" ע"ש‬ ‫או ב"נדרים‬ ‫ניתן לתרום‬ ‫או בפלאפון מס’ ‪053.414.3747‬‬ ‫יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א‬ ‫יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א‬ ‫לקבלת הגיליון ולהערות והארות במייל ‪nh987611@gmail.com‬‬ ‫לקבלת הגיליון ולהערות והארות במייל ‪nh987611@gmail.com‬‬ ‫הודעה חשובה לתושבי ארה"ב‬ ‫הגיע כמות מצומצמת של הספר‬ ‫"נעימות הפרשה ‪ -‬בראשית"‬ ‫בפל' ‪929-545-0085‬‬ ‫לקנית הספר ב‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫שיעור פרשת חיי שרה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫טע‪ ‬מיתת שרה • שרה השתוקקה להצטר‪ ‬למעשה המסירות נפש‬ ‫של העקידה • צער שרה על שלא היה יצחק לקרב‪ • ‬עני‪ ‬עשרה‬ ‫גמלי‪ • ‬בדי‪ ‬שתיה קוד‪ ‬לבהמתו • הברכה שברכו את רבקה • זמ‪‬‬ ‫חלות נישואי רבקה • טע‪ ‬כיסוי פני הכלה‬ ‫פניני פרשת חיי שרה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫התעוררות לניצול הזמ‪ ‬כראוי • הסתופפות בצל הרבי בשבת פרשת חיי‬ ‫שרה • הטע‪ ‬שיש להדר אחר שדכ‪ ‬ירא שמי‪ • ‬עני‪ ‬חשבו‪ ‬הנפש‬ ‫יומא דהילולא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫ל' חשו‪  ‬הרה"ק הרבי ר' הירש מרימנוב זי"ע ‪ ‬בפי ישרי‪ ‬תתרומ‪ ‬‬ ‫אמונה שלימה בתמימות ‪ ‬אמונה שלימה בתמימות ‪ ‬טע‪ ‬עכבת‬ ‫הגאולה‬ ‫עניני ראש חודש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כה‬ ‫ראש חודש כסלו הוא יו‪ ‬סליחה כיו‪ ‬הכיפורי‪ • ‬ראש חודש הוא זמ‪‬‬ ‫כפרה לכל תולדות‪ • ‬טע‪ ‬קריאת ער"ח 'יו‪ ‬כפור קט‪ • '‬עניני סעודת‬ ‫ראש חודש • ביאורי‪ ‬בפסוקי ההלל‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫שיעור פרשת חיי שרה‬ ‫טעם מיתת שרה‬ ‫ויהיו חיי שרה וגו'‪.‬‬ ‫לה כל מעשה העקידה‪ ,‬והתחיל להגיד‬ ‫ברש"י )כג‪ ,‬א( למה נסמכה מיתת שרה‬ ‫לה באריכות שנזדמ‪ ‬בנה לשחיטה‪,‬‬ ‫לעקידת יצחק לפי שעל ידי בשורת‬ ‫ונתעכב מלהשלי‪ ‬דבריו לומר לה‬ ‫העקידה שנזדמ‪ ‬בנה לשחיטה וכמעט‬ ‫שלמעשה לא נשחט‪ ,‬ובינתיי‪ ‬נתבהלה‬ ‫שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה‪.‬‬ ‫שרה לשמע דבריו ופרחה נשמתה‬ ‫ממנה‪ .‬וזו הכוונה 'כמעט שלא נשחט' ‪‬‬ ‫בשפתי חכמי‪ ‬מדקדק בלשו‪ ‬רש"י‬ ‫כמעט אמר לה שלא נשחט‪ ,‬א‪ ‬קוד‪‬‬ ‫מה הכוונה 'וכמעט שלא נשחט'‪ ,‬היה לו‬ ‫שהספיק לומר לה זאת כבר יצאה‬ ‫לומר 'וכמעט שנשחט'‪ .‬ומבאר‪ ,‬שכוונת‬ ‫נשמתה‪.‬‬ ‫רש"י‪ ,‬דהשליח בא מהר המוריה וסיפר‬ ‫?‪.‬‬ ‫שרה השתוקקה להצטרף למעשה המסירות נפש של העקידה‬ ‫ובפירוד הבני‪ ‬או הממו‪ ‬כמעט ימותו‪,‬‬ ‫הרה"ק המגיד מקוז'ני‪ ‬זי"ע בספרו‬ ‫אמנ‪ ‬לא כ‪ ‬שרה אמנו חלילה לה‪.‬‬ ‫עבודת ישראל מבאר דבר נפלא‪ ,‬כי‬ ‫ומבאר‪ ,‬כי בשמעה מעשה העקידה‬ ‫באמת יש להבי‪ ‬הטע‪ ‬שמתה שרה‬ ‫שעקד אברה‪ ‬את יצחק בנה לעולה‬ ‫משו‪ ‬בשורה זו‪ ,‬הלא הצדיקי‪ ‬כל‬ ‫לה'‪ ,‬והבינה בקדושתה שנעשה על ידי‬ ‫רצונ‪ ‬וחיות‪ ‬לעשות רצו‪ ‬קונ‪,‬‬ ‫זה יחוד גדול וקדוש‪ ,‬והמקו‪ ‬ההוא‬ ‫ומוסרי‪ ‬נפש‪ ‬ומאוד‪ ‬ויוצאי חלציה‪‬‬ ‫היה רחוק ממנה ללכת שמה להתדבק‬ ‫בעבור כבודו ית"ש‪ ,‬ואי‪ ‬יתכ‪ ‬לומר על‬ ‫ע‪ ‬אב ובנו בקדושת היחוד‪ ,‬לכ‪ ‬על כל‬ ‫שרה אמנו הצדקת אשר היה אברה‪‬‬ ‫פני‪ ‬מרחוק מסרה נפשה באהבה‬ ‫אבינו טפל לה בנביאות‪ ,‬שבשמעה‬ ‫ובטהרה להפרד מעול‪ ‬הזה בעת רצו‪‬‬ ‫סיפור עקידת יצחק פרחה נשמתה‬ ‫ושעה קדושה כזאת‪ ,‬והקב"ה הסכי‪ ‬על‬ ‫מחרדה ובהלה כדר‪ ‬פשוטי בני אד‪‬‬ ‫ידה ויצאה נפשה בקדושה בשעה זאת‪.‬‬ ‫אשר כל חיות‪ ‬לגדל זרע ולהרבות הו‪‬‬ ‫ה‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור פרשת חיי שרה‬ ‫שבה‪ ‬כוונת מסירת נפש וקבלת עול‬ ‫וזה נרמז בפסוק "ותמת שרה בקרית‬ ‫מלכות שמי‪.‬‬ ‫ארבע"‪ ,‬רומז מקו‪ ‬הקריה שמתה היה‬ ‫על פי ארבע שה‪ ‬ד' אותיות אדנ"י‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫צער שרה על שלא היה יצחק לקרבן‬ ‫אמר לה שלא נשחט‪ ,‬חשבה שמא בנה‬ ‫}בספר דולה ומשקה )קמא( מבאר‬ ‫הוא זה שלא הסכי‪ ‬להשחט ומתו‪‬‬ ‫בש‪ ‬המפרשי‪ ‬באופ‪ ‬אחר טע‪ ‬מיתת‬ ‫צער על שלא עמד בנסיו‪ ‬פרחה נשמתה‬ ‫שרה‪ ,‬שהנה שרה אמנו חינכה את בנה‬ ‫ממנה ומתה{‪.‬‬ ‫כל חייה שיהיה תמיד מוכ‪ ‬למסור‬ ‫נפשו על קדושת ה'‪ ,‬ולזה כשהשט‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ענין עשרה גמלים‬ ‫למימר דהת‪ ‬ברכת אירוסי‪ ‬והכא‬ ‫אדניו‬ ‫מ‪‬מ‪‬י ֲ ֹ ָ‬ ‫גמ‪‬י‪ֵ ַ ְ ִ ‬‬‫ע‪‬רה ְ ַ ִ‬ ‫העבד ֲ ָ ָ‬ ‫ו‪‬ח ָ ֶ ֶ‬‫ִַ ַ‬ ‫ברכת נישואי‪ ,'‬מבואר ש‪ ‬בתוס'‬ ‫ו‪‬ל‪ֶ ‬אל‬ ‫ו‪‬ק‪ֶ ֵ ַ ‬‬‫‪‬יד‪ָ ָ ַ ‬‬ ‫אדניו ְ ָ‬ ‫וכל ט‪‬ב ֲ ֹ ָ‬ ‫ו‪‬ל‪ָ ְ ‬‬ ‫ֵַ ֶ‬ ‫שהוא נלמד מפסוק זה‪ ,‬והיכ‪ ‬היו ש‪‬‬ ‫נהרי‪ֶ ‬אל ִעיר ָנח‪‬ר‪) :‬כד‪ ,‬י(‪.‬‬ ‫אר‪ִ ַ ֲ ַ ‬‬ ‫ֲַ‬ ‫עשרה‪ ,‬על ידי העשרה גמלי‪.‬‬ ‫בטע‪ ‬הדבר שלקח עמו אליעזר‬ ‫?‪.‬‬ ‫בדוקא עשרה גמלי‪ ‬כתב בחזקוני‬ ‫'להרכיב עליה‪ ‬עשרה אנשי‪ ,‬לבר‪‬‬ ‫והנה במה שנאמר 'מגמלי אדוניו'‬ ‫ברכת אירוסי‪ ‬ונישואי‪ ,'‬שכ‪ ‬ברכת‬ ‫פירש רש"י בש‪ ‬המדרש 'נכרי‪ ‬היו‬ ‫אירוסי‪ ‬ונישואי‪ ‬בעשרה‪ ,‬ולקח עמו‬ ‫משאר גמלי‪ ‬שהיו יוצאי‪ ‬זמומי‪ ‬מפני‬ ‫מני‪ ,‬וכ‪ ‬מבואר בתוס' כתובות )ד‪ ‬ז‪ :‬ד"ה‬ ‫הגזל‪ ,‬שלא ירעו בשדות אחרי‪.'‬‬ ‫שנאמר( במה שאמרו בגמרא שלמדו‬ ‫והקשו במדרש )ב"ר ס‪ ,‬ח(‪' ,‬שאל לר'‬ ‫שברכת נישואי‪ ‬בעשרה מבועז שנאמר‬ ‫חייא בר רבה לא היו גמליו של אברה‪‬‬ ‫ויקח בועז עשרה אנשי‪' ,‬ובמסכת כלה‬ ‫אבינו דומי‪ ‬לחמורו של ר' פנחס ב‪‬‬ ‫דמייתי קרא דויברכו את רבקה‪ ,‬איכא‬ ‫ו‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫שלא יכניסו לפה מה שלא צרי‪ ,‬אלא‬ ‫יאיר'‪ ,‬והאריכו ש‪ ‬ממעשה חמורו של‬ ‫כדי שלא יוציאו מהפה מה שלא צרי‪,‬‬ ‫ר' פנחס ב‪ ‬יאיר‪ ,‬שלא אכל ממה שאינו‬ ‫שכאשר הולכי‪ ‬להשתדל בעני‪ ‬של‬ ‫שלו‪ ,‬א‪ ‬שלא היה זמו‪ ,‬ולש‪ ‬מה היה‬ ‫שידו‪ ,‬צריכי‪ ‬לסגור את הפה של‬ ‫צרי‪ ‬לזמו‪ ‬אברה‪ ‬אבינו את בהמותיו‪.‬‬ ‫כול‪ ,‬כיו‪ ‬שג‪ ‬הגמל יכול לקלקל‬ ‫ושמעתי לומר בדר‪ ‬צחות‪ ,‬שמה‬ ‫השידו‪...‬‬ ‫שהיו הגמלי‪ ‬זמומי‪ ‬לא היה זה כדי‬ ‫?‪.‬‬ ‫בדין שתיה קודם לבהמתו‬ ‫גּמלּיו‪:‬‬ ‫לכל ְ ַ ָ‬ ‫ותּשׁאב ְ ָ‬ ‫לשׁאב ַ ִ ְ ַ‬ ‫הבּאר ִ ְ ֹ‬ ‫ותּרץ עוֹד ֶאל ַ ְ ֵ‬ ‫השּׁקת ַ ָ ָ‬‫כּדּהּ ֶאל ַ ֶֹ‬ ‫ותּער ַ ָ‬ ‫ַותּמהר ַ ְ ַ‬ ‫ְ ַ ֵ‬ ‫)כד‪ ,‬כ(‪.‬‬ ‫לגבי 'צמאו‪ '‬אד‪ ‬קוד‪ ‬לבהמה‪ ,‬והביא‬ ‫בגמרא ברכות )ד‪ ‬מ‪ (.‬אמרו‪' ,‬אסור‬ ‫ראיה מאליעזר עבד אברה‪ ‬ומפרשת‬ ‫לאד‪ ‬שיאכל קוד‪ ‬שית‪ ‬מאכל‬ ‫חוקת‪ ,‬ואלו דבריו‪' ,‬לעני‪ ‬צמאו‪ ‬אד‪‬‬ ‫לבהמתו‪ ,‬שנאמר ונתתי עשב בשד‪‬‬ ‫ובהמה‪ ,‬יתנו לאד‪ ‬תחילה ואח"כ‬ ‫לבהמת‪ ‬והדר ואכלת ושבעת'‪ ,‬והנה‬ ‫לבהמה‪ ,‬דכתיב )בראשית כד‪ ,‬מו( "ותאמר‬ ‫מלשו‪ ‬הגמרא משמע דאיירי בדוקא‬ ‫שתה וג‪ ‬גמלי‪ ‬אשקה‪ ,‬ואשת וג‪‬‬ ‫לגבי אכילה גדולה אבל טעימה מותר‪,‬‬ ‫הגמלי‪ ‬השקתה"‪ ,‬וכתיב )במדבר כ‪ ,‬ח(‬ ‫אמנ‪ ‬בגמרא גיטי‪) ‬ד‪ ‬סב‪ (.‬הביאו‬ ‫והשקית את העדה ואת בעיר‪ ,‬העדה‬ ‫הלשו‪ ‬אסור שיטעו‪ ,‬וכ‪ ‬פסק המג‪‬‬ ‫תחילה‪ ,‬ואח"כ את בעיר‪ .‬אבל באכילה‬ ‫אברה‪) ‬ס"ק יח(‪ ,‬וכתב הפרי מגדי‪) ‬א"א‬ ‫הבהמה קודמת‪ ,‬דכתיב )בראשית כד‪ ,‬לב(‬ ‫ס"ק יח( שבגמרא בברכות לא נזכר‬ ‫וית‪ ‬תב‪ ‬ומספוא לגמלי‪ ,‬ואח"כ וייש‪‬‬ ‫טעימה‪ ,‬ובמחלוקת שנויה‪ .‬ואכ‪ ‬בגמרא‬ ‫לפניו לאכול וכתיב )דברי‪ ‬יא‪ ,‬טו( ונתתי‬ ‫גיטי‪) ‬סב‪ (.‬הגירסא היא אסור "לטעו‪,"‬‬ ‫עשב בשד‪ ‬לבהמת‪ ,‬והדר ואכלת‬ ‫ואפשר שלזה נתכוי‪ ‬המג"א‪.‬‬ ‫ושבעת'‪ .‬והביא המג‪ ‬אברה‪ ‬דבריו‬ ‫)סימ‪ ‬תקלא(‬ ‫וכתב בספר חסידי‪‬‬ ‫להלכה בסי' קסז )ס"ק יח(א‪.‬‬ ‫שעני‪ ‬זה נוגע רק לגבי 'אכילה'‪ ,‬אבל‬ ‫א‪ .‬והנה המג‪ ‬אברה‪ ‬ש‪ ‬הביא רק הראיה מרבקה ולא הביא הראיה מפרשת‬ ‫ז‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור פרשת חיי שרה‬ ‫צרי‪ ‬להקדי‪ ,‬אבל במקו‪ ‬שאי‪ ‬סכנה‬ ‫וכתב במחצית השקל שיש בזה‬ ‫יקדי‪ ‬הבהמה ג‪ ‬לשתיה‪.‬‬ ‫נפקא מינה להלכה‪ ,‬שלפי זה נמצא‬ ‫ששתיית בהמה אפילו צור‪ ‬סעודה לא‬ ‫וכ‪ ‬מבואר בדברי האור החיי‪ ‬הק'‬ ‫הוי‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬באופ‪ ‬ששח קוד‪ ‬האכילה‬ ‫בפרשת‪ ‬לגבי אליעזר שנאמר 'ותכל‬ ‫לית‪ ‬לשתות לבהמה‪ ,‬אפשר שצרי‪‬‬ ‫להשקותו' וגו'‪' ,‬יתבאר על דר‪ ‬אומר‪‬‬ ‫לחזור ולבר‪.‬‬ ‫ז"ל בפסוק ונתתי עשב בשד‪ ‬לבהמת‪‬‬ ‫וגו' שצרי‪ ‬אד‪ ‬להקדי‪ ‬לתת מזו‪‬‬ ‫לבהמתו ואח"כ את עצמו‪ ,‬ויש ל‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫לדעת כי דוקא באי‪ ‬כא‪ ‬סכנה או צער‪,‬‬ ‫אבל מדברי האור החיי‪ ‬הק' בפרשת‬ ‫אבל בסכנה או בשיש צער‪ ,‬קוד‪ ‬יש‬ ‫חוקת משמע שדי‪ ‬זה נוהג ג‪ ‬בשתיה‪,‬‬ ‫לחוש לצערו ואח"כ בהמתו‪ ,‬ולזה‬ ‫אלא שבמקו‪ ‬סכנה אי‪ ‬צרי‪ ‬להקדי‪‬‬ ‫כששאל האיש הגמיאיני מעט הרגישה‬ ‫לתת לבהמה‪ ,‬ואלו דבריו‪' ,‬והוצר‪‬‬ ‫הצדקת כי צמא למי‪ ‬הוא ומצטער‬ ‫להזכיר עדה ובעיר‪ ,‬להקדי‪ ‬העדה‬ ‫היה‪ ,‬לזה אמרה לו שתה וכשנתנה לו‬ ‫לבהמות‪ ,‬והג‪ ‬שאמר הכתוב ונתתי‬ ‫שיעור ששיערה כי ודאי אי‪ ‬כא‪ ‬חשש‬ ‫עשב בשד‪ ‬לבהמת‪ ‬ואכלת וגו'‪ ,‬ואמרו‬ ‫לצער הצמא‪" ,‬ותכל להשקותו ותאמר‬ ‫ז"ל שצרי‪ ‬להקדי‪ ‬מאכל לבהמתו‬ ‫ג‪ ‬לגמלי‪ ‬אשאב" כי בגדר זה שאינ‪‬‬ ‫ואחר כ‪ ‬הוא‪ ,‬כל זה א‪ ‬אי‪ ‬סכנה‬ ‫מצטער צרי‪ ‬להקדי‪ ‬אות‪ ,‬והוא‬ ‫בדבר‪ ,‬אבל כשיש גדר סכנה חייו‬ ‫שסמ‪ ‬הכתוב לומר ותכל להשקותו‬ ‫קודמי‪ ,‬ועיי‪ ‬מה שפירשתי בפרשה‬ ‫ותאמר ג‪ ‬לגמלי‪ ‬וגו' ואומרו עד א‪‬‬ ‫דרבקה בהשקאת אליעזר וגמליו'‪,‬‬ ‫כלו‪ ,‬פירוש לא אשער לה‪ ‬כפי‬ ‫ומשמע מדבריו שרק משו‪ ‬הסכנה אי‪‬‬ ‫חוקת‪ ,‬וראה ביד אפרי‪ ‬על השו"ע שהקשה 'צ"ע דטפי הוה ליה לאתויי ראיה ממימרא‬ ‫דרחמנא בפרשת חוקת והשקית את העדה ואת בעיר‪ ,'‬וכ‪ ‬החת‪ ‬סופר הביא ראיה זו‪,‬‬ ‫וכתב הפמ"ג בש‪ ‬הא"ר שמה שפירש רש"י בפר' חוקת 'מכא‪ ‬שחס הקב"ה על ממונ‪‬‬ ‫של ישראל' ולא פירש שיש כא‪ ‬רמז להקדי‪ ‬האד‪ ‬לבהמה בשתיה‪ ,‬משו‪ ‬שעני‪ ‬זה‬ ‫למדנו מרבקה‪.‬‬ ‫אבל האמת הוא כמו שהבאנו לעיל שבספר חסידי‪ ‬אכ‪ ‬הביא ג‪ ‬הוא ראיה זו‪ ,‬אלא‬ ‫שהמג‪ ‬אברה‪ ‬לא העתיק ראיה זו כי א‪ ‬הראיה מרבקה‪.‬‬ ‫ח‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫}שאמר'{ הוא מיותר‪ ,‬וצ"ל שאמר‬ ‫האומדנא‪ ,‬אלא אשקה ולא אשא ידי‬ ‫העבד‪ ,‬כי זה הלשו‪ ‬נמצא בדברי העבד‪.‬‬ ‫עד שאראה שמי‪ ‬לפניה‪ ‬ואינ‪‬‬ ‫והנה ג‪ ‬אני הגהתי כזה במ"א ש‪,‬‬ ‫שותי‪ ,‬וזה ל‪ ‬האות כי כלו לשתותב‪.‬‬ ‫ואמנ‪ ‬מגלגלי‪ ‬זכות ע"י זכאי‪ ,‬כי ידעתי‬ ‫ומכירו הייתי אותו שהיה ירא ה' מרבי‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫על כ‪ ‬הזכרתי שמו על הספר ולכבוד‬ ‫ובאמת שיש להבי‪ ‬מה הראיה‬ ‫נשמתו‪ ,‬תהא נשמתו צרורה בצרור החיי‪‬‬ ‫מרבקה‪ ,‬שהרי הבהמות לא היו שלה כי‬ ‫אמ‪.‬‬ ‫א‪ ‬של אליעזר‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬בודאי שהיה‬ ‫}וכתב עוד‪ ,‬אמרתי כי על דר‪ ‬הרמז‬ ‫לה להקדי‪ ‬להשקות את אליעזר לפני‬ ‫והצחות יש לומר שבתפלתו הזכיר‬ ‫בהמותיו‪ ,‬וכ‪ ‬הקשו כמה מהאחרוני‪.‬‬ ‫אליעזר הטי נא כד‪ ‬ואשתה ואמרה‬ ‫וראה מה שכתב בפמ"ג )מש"ז סי' קסז‬ ‫שתה‪ ,‬וכשסיפר את המעשה‬ ‫סק"ז(‪ ,‬בש‪ ‬התורני המופלא מהר"ר מורי‬ ‫למשפחתה של רבקה אמר שביקש‬ ‫כה‪ ‬ז"ל שהיה פרנס ומנהיג בק"ק‬ ‫ממנה 'הגמיאני נא מעט מי‪) '‬פסוק יז(‪,‬‬ ‫פרנקפורט דאדר יע"א‪ ,‬וקשה מה ראיה‬ ‫לא כדי שתיה‪ ,‬כי נסה אותה בדר‪ ‬אר‪‬‬ ‫היא זו‪ ,‬וכי דר‪ ‬הוא אד‪ ‬ששואל מי‪‬‬ ‫ודיני‪ ,‬כי י"ל טעימה מותר וי"ל אסור‪,‬‬ ‫מחבירו לשתות יאמר את‪ ‬לבהמת‪‬‬ ‫אבל יש חילוק בי‪ ‬אכילה לשתיה‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫קוד‪ ‬ואח"כ ל‪ ,‬ושמא הבהמות שתו‬ ‫בתפלתו אמר סת‪ ‬אנסה ואשתה‬ ‫בדר‪ ‬מי‪ ‬הראוי‪ ‬לבהמה ואד‪ ‬רוצה‬ ‫ואמרה שתה ואח"כ לגמלי‪ ,‬יודעת ג"כ‬ ‫מי‪ ‬צלולי‪ .‬וכתב שנראה שטעות‬ ‫הדי‪ ‬שיש לחלק בי‪ ‬אכילה לשתיה‪,‬‬ ‫סופר וצרי‪ ‬להגיה וראיה מרבקה‬ ‫אותה הוכחת מצד חסידות ג‪ ‬יודעת‬ ‫"שאמר"‪ ,‬היינו מה שהעבד התפלל‬ ‫הדי‪ .‬ובמעשה עשה חכמה יותר‪ ,‬מעט‬ ‫)פסוק יד( והיה הנערה כו' ואמרה שתה‬ ‫מי‪ ,‬לומר אולי הדי‪ ‬רק טעימה שרי‪.‬‬ ‫וג‪ ‬גמלי‪ ‬אשקה‪ ,‬דהיה לו לומר והיה‬ ‫ורבקה ידעה הדי‪ ‬שיש לחלק בשתיה‪,‬‬ ‫הנערה אשר אומר אליה ת‪ ‬מי‪‬‬ ‫על כ‪ ‬אמרה )פסוק יח( שתה די ספוק‪‬‬ ‫לגמלי‪ ‬ואמרה אשקה לגמלי‪ ‬וג‪ ‬ל‪‬‬ ‫ואח"כ )פסוק יט( לגמלי‪ ,‬כלו די סיפוק‪,‬‬ ‫אשקה‪ ,‬שמע מינה בשתיה מותר אד‪‬‬ ‫עיי‪ ‬רש"י‪ ,‬שהיו ג"כ צמאי‪ ‬ואפילו הכי‬ ‫קוד‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכתב הפמ"ג שנראה‬ ‫הוא תחלה‪ ,‬והב‪.{‬‬ ‫שכיו‪ ‬קרוב לאמת‪ ,‬כי הקו של שאמרה‬ ‫ב‪ .‬מספרי‪ ‬על הגר"י צדקה זצ"ל שהיה לו בביתו אקווריו‪ ‬של דגי‪ ,‬ובכל יו‪ ‬קוד‪‬‬ ‫סעודתו לא היה אוכל עד שהיה מאכיל את הדגי‪.‬‬ ‫ט‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור פרשת חיי שרה‬ ‫לאכול מקוד‪ ‬שית‪ ‬לבהמתו לאכול‪,‬‬ ‫בספה"ק אמרי נוע‪ ‬כתב לבאר‬ ‫ומביא ש‪ ‬בש‪ ‬הספר חסידי‪‬‬ ‫חידוש נפלא‪ ,‬כי הנה כששאל אליעזר‬ ‫דלשתות מותר‪ ,‬וראייתו מהא דרבקה‬ ‫את רבקה א‪ ‬יש מקו‪ ‬בבית אביה‬ ‫אמרה מקוד‪' ‬שתה אדוני' )פסוק יח(‬ ‫ללו‪ ‬נאמר )כד‪ ,‬כה( 'ותאמר אליו ג‪ ‬תב‪‬‬ ‫ואח"כ 'ג‪ ‬לגמלי‪ ‬אשאב' )פסוק יט(‪.‬‬ ‫ג‪ ‬מספוא רב עמנו ג‪ ‬מקו‪ ‬ללו‪ ,'‬ויש‬ ‫אבל כתב‪ ,‬לדעתי נראה דלא קשה כלל‬ ‫להבי‪ ‬לש‪ ‬מה הזכירה תב‪ ‬ומספוא‪,‬‬ ‫בהא דרבקה‪ ,‬דדוקא בבהמתו‬ ‫ועוד שהקדימה הדבר קוד‪ ‬שענתה על‬ ‫שמזונותיה עלי‪ ‬אז החיוב להקדי‪,‬‬ ‫הדבר שעליו נשאלה הא‪ ‬יש מקו‪‬‬ ‫אבל בהמת חבירו שאי‪ ‬עליו חיוב כלל‬ ‫ללו‪.‬‬ ‫רק שרוצה לית‪ ‬מתנת חנ‪ ,‬בוודאי‬ ‫ומוסי‪ ‬האמרי נוע‪ ‬לדקדק‪ ,‬שהנה‬ ‫צרי‪ ‬לכבד את האד‪ ‬מקוד‪ .‬והנה כל‬ ‫כאשר שאל העבד 'הגמיאיני נא מעט‬ ‫זה היה שיי‪ ‬קוד‪ ‬שקידש אליעזר את‬ ‫מי‪ ,'‬ורבקה השיבה בנדבת לבה‬ ‫רבקה‪ ,‬אבל לאחר שנת‪ ‬לה את נז‪‬‬ ‫להוסי‪ ‬את אשר לא ביקש כלל‪,‬‬ ‫הזהב והצמידי‪) ‬פסוק כה(‪ ,‬וזה היה‬ ‫ואמרה שתה אדני וג‪ ‬לגמלי‪ ‬אשאב‪,‬‬ ‫בתורת כס‪ ‬קידושי‪ ,‬כי העבד היה‬ ‫הקדימה מקוד‪ ‬למלאות משאלת‬ ‫שליח להולכה‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬כבר הגמלי‪‬‬ ‫העבד‪ ,‬ואחר זה אמרה את אשר‬ ‫שייכי‪ ‬לה‪ ,‬כי שטר מתנה היה ליצחק‬ ‫הוסיפה מדעתה‪ ,‬ומדוע בכא‪ ‬כאשר‬ ‫שאברה‪ ‬נת‪ ‬לו כל אשר לו וגמלי‬ ‫שאל העבד היש בית אבי‪ ‬מקו‪ ‬ללו‪,‬‬ ‫אדוניו בכלל‪ ,‬וה‪ ‬שייכי‪ ‬ג‪ ‬לרבקה כי‬ ‫והיא הוסיפה ג‪ ‬תב‪ ‬ג‪ ‬מספוא ג‪‬‬ ‫היא אשתו‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬שוב מזונות‪ ‬עליה‪,‬‬ ‫מקו‪ ‬ללו‪ ,‬מדוע אמרה מקוד‪ ‬את‬ ‫על כ‪ ‬כא‪) ‬פסוק כה( הקדימה לומר‬ ‫אשר הוסיפה מרצונה בלא שנתבקשה‪,‬‬ ‫שתת‪ ‬תב‪ ‬ומספוא לבהמות‪ ,‬ואחר כ‪‬‬ ‫ואח"כ נפנתה למלאות בקשת העבד‪.‬‬ ‫דיברה מצרכי העבד‪ ,‬כי עכשיו הבהמה‬ ‫קודמת כבר‪ ,‬לפי שמזונות הבהמות‬ ‫וכתב לבאר על פי פשט‪ ,‬לפי‬ ‫עליה‪.‬‬ ‫המבואר במג‪ ‬אברה‪ ‬הנ"ל בהא דאסור‬ ‫?‪.‬‬ ‫י‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫הברכה שברכו את רבקה‬ ‫שׁער‬ ‫זרעך ֵאת ַ ַ‬ ‫ויירשׁ ְַ ֵ ְ‬ ‫רבבה ְ ִ ַ‬ ‫לאלפי ְ ָ ָ‬ ‫היי ְ ַ ְ ֵ‬ ‫אתּ ֲ ִ‬ ‫אחתנוּ ַ ְ‬ ‫ויּאמרוּ ָלהּ ֲ ֹ ֵ‬ ‫רבקה ַ ֹ ְ‬ ‫ַויברכוּ ֶאת ִ ְ ָ‬ ‫ְֲָ‬ ‫ְָ‬ ‫שׂנאיו‪) :‬כד‪ ,‬ס(‪.‬‬ ‫שיהי חלקנו לאלפי רבבה‪.‬‬ ‫נהוג קוד‪ ‬החופה לבר‪ ‬את הכלה‬ ‫בברכה זו‪ ,‬אחותנו את היי לאלפי רבבה‬ ‫והנה בכל ברכה שאנו מברכי‪ ‬את‬ ‫ויירש זרע‪ ‬את שער שונאיו‪ .‬וכמו‬ ‫ילדינו אומרי‪' ‬ישימ‪ ‬אלקי‪ ‬כאפרי‪‬‬ ‫שכתב בקיצור שו"ע )סימ‪ ‬קמז‪ ,‬ג( 'המנהג‬ ‫וכמנשה' )בראשית מח‪ ,‬כ(‪ ,‬כמו שכתוב 'ב‪‬‬ ‫במדינות אלו שחשובי העיר פורסי‪‬‬ ‫יבר‪ ‬ישראל לאמור וגו'‪ ,‬ועל אפרי‪‬‬ ‫סודר על ראש הכלה ומברכי‪ ‬אותה‬ ‫ומנשה כתיב )דברי‪ ‬לג‪ ,‬יז( 'וה‪ ‬רבבות‬ ‫ואומרי‪ ‬לה‪ ,‬אחותנו את היי לאלפי‬ ‫אפרי‪ ‬וה‪ ‬אלפי מנשה'‪ ,‬ולכ‪ ‬מברכי‪‬‬ ‫רבבה'‪.‬‬ ‫אנו את הכלה ברכה זו‪ ,‬כלומר‪ ,‬את היי‬ ‫"לאלפי" כנגד מנשה‪" ,‬רבבה" כנגד‬ ‫ובביאור ברכה זו מבאר החת‪ ‬סופר‬ ‫אפרי‪.‬‬ ‫)קונטרס חכ‪ ‬סופר(‪ ,‬וכ‪ ‬הביאו בספר חת‪‬‬ ‫סופר‪ ,‬שהנה לרבקה היו שני בני‪,‬‬ ‫ולפי זה נמצא שבכל עת אשר‬ ‫יעקב ועשו‪ ,‬רשע וצדיק‪ ,‬עשו היה‬ ‫מבקש האד‪ ‬לבר‪ ‬את בתו‪ ,‬יוכל‬ ‫מחלקו של לב‪ ‬ויעקב מחלק יצחק‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫לברכה בברכה זו את היי לאלפי רבבה‪,‬‬ ‫ברכו אותה לב‪ ‬ובני המשפחה‬ ‫שהרי זה רמז לברכת 'ישימ‪ ‬אלקי‪‬‬ ‫'אחותנו'‪ ,‬כלומר חלקינו 'יהיה לאלפי‬ ‫כאפרי‪ ‬וכמנשה'‪.‬‬ ‫רבבה'‪ .‬וא‪ ‬אנו מברכי‪ ‬את הכלה‬ ‫?‪.‬‬ ‫זמן חלות נישואי רבקה‬ ‫העבד ֶאת‬ ‫ויּקּח ָ ֶ ֶ‬ ‫האישׁ ַ ִ ַ‬ ‫אחרי ָ ִ‬ ‫ותּלכנה ַ ֲ ֵ‬ ‫הגּמלּים ַ ֵ ַ ְ ָ‬ ‫ותּרכּבנה ַעל ַ ְ ַ ִ‬ ‫ונערתיה ַ ִ ְ ַ ְ ָ‬ ‫רבקה ְ ַ ֲ ֹ ֶ ָ‬ ‫ַותּקם ִ ְ ָ‬ ‫ָ ָ‬ ‫רבקה ַ ֵ ַ ְ‬ ‫ויּלך‪) :‬כד‪ ,‬סא(‪.‬‬ ‫ִ ְ ָ‬ ‫'ויקח העבד'‪ .‬והראה לי מורי חמי‬ ‫יש להבי‪ ‬הפסוק‪ ,‬שבתחילה נאמר‬ ‫הרה"ח רבי יחיאל הלוי געטער שליט"א‬ ‫על אליעזר הלשו‪' ‬איש'‪' ,‬ותלכנה אחרי‬ ‫את דברי הספורנו שמבאר ביאור נפלא‪,‬‬ ‫האיש'‪ ,‬ותיכ‪ ‬קורא לו עבד‪ ,‬שנאמר‬ ‫אי‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור פרשת חיי שרה‬ ‫לגמרי‪ ,‬ותיכ‪ ‬היתה גברת‪ ,‬ועל ידי כ‪‬‬ ‫שהנה יש להבי‪ ‬ג‪ ‬כ‪ ‬מהו הלשו‪' ‬ויקח‬ ‫היה האיש עבד לה‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬בשעת‬ ‫העבד את רבקה'‪ ,‬ממי לקחה‪ ,‬ומבאר‬ ‫הקימה ותחילת הליכה נאמר איש‪,‬‬ ‫הספורנו שלקחה אליעזר מיד שלוחי‬ ‫שעדיי‪ ‬לא היה אליעזר עבדה‪ ,‬אבל‬ ‫האב שמסרו לשלוחי הבעל‪ ,‬ומפרש‬ ‫תיכ‪ ‬לאחר שלקחה נעשה עבד לה‪.‬‬ ‫שעל ידי מעשה זה היתה אז נשואה‬ ‫?‪.‬‬ ‫טעם כיסוי פני הכלה‬ ‫העבד ִמי‬‫ותּאמר ֶאל ָ ֶ ֶ‬ ‫הגּמל‪ֶ ֹ ַ .‬‬ ‫מעל ַ ָ ָ‬ ‫ותּפּל ֵ ַ‬ ‫יצחק ַ ִ ֹ‬ ‫ותּרא ֶאת ִ ְ ָ‬‫עיניה ַ ֵ ֶ‬ ‫רבקה ֶאת ֵ ֶ ָ‬‫ַותּשּׂא ִ ְ ָ‬ ‫ִ ָ‬ ‫ותּתכּס‪:‬‬ ‫הצּעיף ַ ִ ְ ָ‬ ‫ותּקּח ַ ָ ִ‬ ‫אדני ַ ִ ַ‬‫העבד הוּא ֲ ִֹ‬ ‫ויּאמר ָ ֶ ֶ‬ ‫לקראתנוּ ַ ֹ ֶ‬ ‫בּשּׂדה ִ ְ ָ ֵ‬ ‫ההלך ַ ָ ֶ‬ ‫הלּזה ַ ֹ ֵ ְ‬ ‫האישׁ ַ ָ ֶ‬‫ָ ִ‬ ‫)כד‪ ,‬סד‪‬סה(‪.‬‬ ‫ומבאר החת‪ ‬סופר‪ ,‬שהנה יש‬ ‫בטע‪ ‬הדבר שתיכ‪ ‬כשראתה‬ ‫לחקור על מנהג‪ ‬של ישראל המבואר‬ ‫רבקה את יצחק נפלה מעל הגמל‪,‬‬ ‫בספרי‪ ‬לכסות פני כלה‪ ,‬ולכאורה למה‬ ‫וכאשר שמעה שהוא יצחק כסתה‬ ‫יכסו פניה יותר משאר נשי‪ ,‬ומבאר‬ ‫עצמה‪ ,‬מבאר מרנא החת‪ ‬סופר חידוש‬ ‫הטע‪ ,‬משו‪ ‬שלא נחשדו ישראל‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫קדושי‪ ‬להסתכל בפני נשי‪ ‬חלילה‪,‬‬ ‫אשר כל העושה זאת יאבד עצמו בזה‬ ‫ובראש דבריו מקשה דלכאורה יש‬ ‫ובבא‪ ,‬וג‪ ‬בבגדי צבעוני‪ ‬של בגדיה‬ ‫להבי‪ ‬ב' דברי‪ :‬ראשית‪ ,‬למה נפלה‬ ‫התלויי‪ ‬בכותל אסור להסתכל‪ ,‬קל‬ ‫מעל הגמל קוד‪ ‬שידעה שהוא יצחק‪,‬‬ ‫וחומר כשהיא מלובשת בה‪ ,‬לכ‪ ‬אי‪ ‬מ‪‬‬ ‫וא‪ ‬נאמר שהיתה בושה אפי' משאר‬ ‫הצור‪ ‬לכסות פניה‪ ‬של שאר הנשי‪,‬‬ ‫בני אד‪ ,‬מ"מ קשה מפני מה לא היה‬ ‫אבל לגבי כלה כתב הטור בש‪ ‬הרא"ש‬ ‫די לה לקחת הצעי‪ ‬ולהתכסות‪ .‬שנית‪,‬‬ ‫ז"ל שדעתו מסכמת שמותר להסתכל‬ ‫מדוע כששמעה שהוא יצחק לקחה‬ ‫במלבושיה כדי לחבבה על בעלה‪ ,‬אבל‬ ‫הצעי‪ ‬ונתכסתה‪ ,‬והלא כבר נפלה מעל‬ ‫לא בפניה‪ ,‬וא"כ כיו‪ ‬שמותר להסתכל‬ ‫גבי הגמל קוד‪ ‬לכ‪ ,‬וא‪ ‬נאמר‬ ‫במלבושיה שעליה ובקליעות שערה‪,‬‬ ‫שבינתיי‪ ‬כבר עמדה‪ ,‬היא גופא קשיא‪,‬‬ ‫אולי יבואו ח"ו להסתכל ג‪ ‬בפניה לכ‪‬‬ ‫מדוע עמדה מנפילתה עתה ולקחה‬ ‫נהגו לכסות פניה‪.‬‬ ‫הצעי‪.‬‬ ‫בי‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫עצמה מעל הגמל‪ ,‬לבל ישלוט בה עי‪‬‬ ‫ועל פי זה הוא מבאר הפסוקי‪ ,‬כי‬ ‫רואה‪ .‬ובהמש‪ ‬כששאלה את אליעזר‬ ‫בהיותה על הדר‪ ‬ע‪ ‬אליעזר לא היה‬ ‫מי האיש‪ ,‬והשיב לה שהוא יצחק והוא‬ ‫מ‪ ‬הצור‪ ‬לכסות פניה‪ ,‬כי אליעזר כשר‬ ‫הארוס‪ ,‬עמדה מעל הגמל‪ ,‬אכ‪ ‬עתה יש‬ ‫היה ולא יסתכל לא בה ולא במלבושיה‬ ‫לחוש כיו‪ ‬שמותר לאליעזר להסתכל‬ ‫ובקליעותה‪ ,‬אכ‪ ‬כשראתה איש אחד‬ ‫בבגדי צבעוני‪ ‬שלה כדי לחבבה על‬ ‫בא לקראתה חששה אולי זה האיש‬ ‫יצחק יבוא להסתכל בפניה‪ ,‬לכ‪ ‬תיכ‪‬‬ ‫אינו כשר ויסתכל בה‪ ,‬וא‪ ‬א‪ ‬תתכסה‬ ‫ומיד לקחה הצעי‪ ‬וכסתה פניה כמנהג‪‬‬ ‫בצעי‪ ‬עדיי‪ ‬יסתכל בבגדי צבעוני‪‬‬ ‫של בנות ישראל‪.‬‬ ‫שלה ותהי' גורמת להחטיא אחרי‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫נפלה‪ ,‬פירוש‪ ,‬אתרכינת‪ ,‬רכנה והטתה‬ ‫?‪.‬‬ ‫גי‬ ‫נעימות הפרשה • פניני פרשת חיי שרה‬ ‫פניני פרשת חיי שרה‬ ‫התעוררות לניצול הזמן כראוי‬ ‫שׂרה‪.‬‬ ‫חיּי ָ ָ‬ ‫שׁני ַ ֵ‬ ‫שׁנים ְ ֵ‬ ‫ושׁבע ָ ִ‬ ‫שׁנה ְ ֶ ַ‬ ‫ועשׂרים ָ ָ‬ ‫שׁנה ְ ֶ ְ ִ‬ ‫מאה ָ ָ‬ ‫ֵ ָ‬ ‫רבות‪ ,‬וכפרי‪ ‬לאי‪ ‬שיעור‪ .‬ונמצא‬ ‫אמרו במדרש )בראשית רבה נח‪ ,‬ג(‪ ,‬רבי‬ ‫שכנגד כל שבוע בחיי שרה‪ ,‬זכתה‬ ‫עקיבא היה יושב ודורש והצבור‬ ‫אסתר למלו‪ ‬על אר‪ ‬אחת במדינה זו‪,‬‬ ‫מתנמנ‪ .‬ביקש לעורר‪ ,‬אמר‪ ,‬מה‬ ‫וכנגד כל יו‪ ‬בחיי שרה‪ ,‬זכתה אסתר‬ ‫ראתה אסתר שתמלו‪ ‬על שבע‬ ‫לעיירה אחת‪ ,‬וכנגד כל שעה בחיי שרה‪,‬‬ ‫ועשרי‪ ‬ומאה מדינה‪ ,‬אלא תבא אסתר‬ ‫זכתה אסתר לכפר אחד‪ ,‬וכל השעות‬ ‫שהיתה בת בתה של שרה שחיתה‬ ‫ביחד שיש בשנה אחת‪ ,‬עולי‪ ‬לכמה‬ ‫קכ"ז שני‪ ,‬ותמלו‪ ‬על קכ"ז מדינות‪.‬‬ ‫וכמה אלפי‪ ,‬וכנגד‪ ‬זכתה אסתר‬ ‫ידועה השאלה‪ ,‬מדוע ביקש רבי‬ ‫למלו‪ ‬על אלפי כפרי‪ .‬ומזה אנו‬ ‫עקיבא לעורר‪ ‬דוקא על ידי עני‪ ‬זה‪.‬‬ ‫לומדי‪ ‬ערכה של שעה אחת ויחידה‪,‬‬ ‫וביאר החידושי הרי"‪ ,‬שכ‪ ‬אמר רבי‬ ‫ואילו המתנמנ‪ ‬מפסיד בכ‪ ‬אלפי‬ ‫עקיבא לתלמידי‪ ,‬הנה שרה אמנו‬ ‫אלפי‪ ‬לאי‪ ‬שיעור‪ .‬ובזה הוכיח רבי‬ ‫חיתה מאה ועשרי‪ ‬ושבע שני‪ ,‬וכנגד‬ ‫עקיבא את שומעי לקחו‪ ,‬מדוע אפוא‬ ‫זה זכתה אסתר המלכה למלו‪ ‬על שבע‬ ‫את‪ ‬נרדמי‪ ‬ואינכ‪ ‬משימי‪ ‬על‬ ‫ועשרי‪ ‬ומאה מדינה‪ ,‬נמצא שכנגד כל‬ ‫לבבכ‪ ‬גודל יקרת הזמ‪ ,‬שיש לנצלו‬ ‫שנה שחיתה שרה‪ ,‬זכתה אסתר למלו‪‬‬ ‫ללימוד התורה!‬ ‫על מדינה אחת‪ ,‬מפני שאצל שרה אמנו‬ ‫ובדר‪ ‬צחות שמעתי מאחד שאמר‪,‬‬ ‫היו 'שני חיי שרה' ‪' ‬כול‪ ‬שווי‪ ‬לטובה'‬ ‫שתיכ‪ ‬כששמעו התלמידי‪ ‬תו‪ ‬כדי‬ ‫)רש"י(‪ ,‬ולכ‪ ‬זכתה אסתר בת בתה‪ ,‬לקבל‬ ‫נמנומ‪ ,‬שיש אחד שזכה להתקבל‬ ‫שכר כנגד כל שנה ושנה שחיתה שרה‪.‬‬ ‫למלו‪ ‬על שבע ועשרי‪ ‬ומאה מדינה‪,‬‬ ‫ועשה רבי עקיבא החשבו‪ ‬לפני‬ ‫נתעוררו כול‪ ‬מיד‪ ,‬ושוב לא היו יכולי‪‬‬ ‫תלמידיו‪ ,‬הנה על כל שנה שחיתה שרה‬ ‫לישו‪ ,‬מגודל סקרנות‪ ‬מי הוא זה‬ ‫קיבלה אסתר מדינה שלימה‪ ,‬הכוללת‬ ‫ואיזהו שזכה לדבר גדול כזה‪...‬ג‬ ‫בתוכה כמה וכמה ארצות‪ ,‬ועיירות‬ ‫ג‪ .‬מספרי‪ ‬בדר‪ ‬צחות‪ ,‬שפע‪ ‬נסעו חבורה אחת למירו‪ ,‬ובאמצע הדר‪ ‬נרדמו כל‬ ‫די‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫הסתופפות בצל הרבי בשבת פרשת חיי שרה‬ ‫אנכי‪) :‬פרק‬ ‫אברהם ָ ֹ ִ‬ ‫עבד ַ ְ ָ ָ‬ ‫ויּאמר ֶ ֶ‬ ‫בּכּל‪ַ ֹ ַ :‬‬ ‫אברהם ַ ֹ‬ ‫בּרך ֶאת ַ ְ ָ ָ‬ ‫בּיּמים ַוה' ֵ ַ ְ‬ ‫ואברהם ָ ֵזקן ָבּא ַ ָ ִ‬ ‫ְ ַ ְָ ָ‬ ‫כד פסוקי‪ ‬א‪ ,‬לד(‬ ‫בפרשת‪ ‬למעלה הגדולה של הנסיעה‬ ‫חסידי‪ ‬מספרי‪ ‬שהרה"ק מהרי"ד‬ ‫לצדיק‪ ,‬שבספה"ק אור לשמי‪ ‬להרה"ק‬ ‫מבעלזא זי"ע היה אומר תמיד‪ ,‬שאילו‬ ‫ר' מאיר מאפטא זי"ע מבאר את הפסוק‬ ‫היה חסיד והיה לו רבי‪ ,‬היה נוסע אליו‬ ‫)בראשית כד‪ ,‬א( 'ואברה‪ ‬זק‪ ‬בא בימי‪‬‬ ‫לקראת שבת פרשת חיי שרה‪ ,‬סת‪ ‬ולא‬ ‫וה' בר‪ ‬את אברה‪ ‬בכל'‪ ,‬שהנה הצדיק‬ ‫פירש הטע‪ ,‬ובכל שנה בפרשת חיי‬ ‫כשהוא צעיר לימי‪ ‬הוא מרכי‪ ‬עצמו‬ ‫שרה חרדו החסידי‪ ‬שתעבור השבת‬ ‫ויט שכמו לסבול ע‪ ‬האנשי‪ ‬ע‪ ‬בני‬ ‫בשלו‪ ,‬ואכ‪ ‬הסתלקותו היתה בשב"ק‬ ‫ישראל הבאי‪ ‬אליו להגביה‪ ‬ולהאיר‪,‬‬ ‫פרשת חיי שרה ‪ ‬כ"ב חשו‪.‬‬ ‫וכמו שמצינו באברה‪ ‬אבינו ע"ה שהיה‬ ‫ולפרש מהו העני‪ ‬להיות אצל הרבי‬ ‫מגייר את האנשי‪ ‬ושרה מגיירת‬ ‫בשבת פרשת חיי שרה‪ ,‬אפשר לומר‪,‬‬ ‫הנשי‪) ‬ב"ר יד‪ ,‬י(‪ ,‬אבל הצדיק כשהוא‬ ‫שבפרשת‪ ‬אנו לומדי‪ ‬את גודל‬ ‫בזקנותו קשה עליו מאוד טרדת בני‬ ‫ההתבטלות שהיתה לאליעזר עבד‬ ‫אד‪ ‬להרכי‪ ‬עצמו אליה‪ ,‬מחמת‬ ‫אברה‪ ‬לאדונו אברה‪ ,‬עד כדי כ‪‬‬ ‫חולשת הגו‪.‬‬ ‫שמבארי‪ ‬בספה"ק שבכל הפרשה לא‬ ‫ומבאר האור לשמי‪ ‬שא‪ ‬שאי‬ ‫נזכר כלל שמו של אליעזר‪ ,‬ונאמר רק‬ ‫אפשר להכנס אל הצדיק ואי‪ ‬הצדיק‬ ‫שהוא עבד אברה‪ ,‬האיש‪ ,‬העבד‪ ,‬לפי‬ ‫בכוחו להדרי‪ ‬את הבאי‪ ‬לפניו‪ ,‬עדי‪‬‬ ‫שהיה בטל לגמרי לאברה‪ ‬אבינו‪,‬‬ ‫פועל הצדיק עבור‪ ,‬לפי שהשכינה‬ ‫ומשו‪ ‬כ‪ ‬מ‪ ‬הראוי להיות אצל הרבי‬ ‫עמו תדיר‪ ,‬ממילא נפעל כל עניני בני‬ ‫בשבת פרשת חיי שרה‪ ,‬מתו‪‬‬ ‫אד‪ ‬הבאי‪ ‬להצדיק‪.‬‬ ‫התבטלות גמורה‪.‬‬ ‫ועל פי זה הוא מבאר הפסוק‬ ‫עוד עני‪ ‬יש לפרש‪ ,‬שיש רמז‬ ‫הנוסעי‪ .‬א‪ ‬כשהנהג הוציא מפיו ואמר שהגיעו ל'צומת מגידו'‪ ,‬תיכ‪ ‬התעוררו כול‪,‬‬ ‫כי כששומעי‪ ‬תו‪ ‬כדי השינה המילה "מגידו"‪ ,‬זה נשמע כמי שאומר בשפת האידיש‬ ‫"מ'גיט דא"‪ ,‬נותני‪ ‬כא‪ ‬חלוקה‪ ,‬ולכ‪ ‬התעוררו כול‪ ‬מיד‪ ,‬כדי שלא לפספס את‬ ‫החלוקה‪...‬‬ ‫וט‬ ‫נעימות הפרשה • פניני פרשת חיי שרה‬ ‫עצמו לאברה‪ ,‬היה מתבר‪ ,‬על ידי‬ ‫'ואברה‪ ‬זק‪ ‬בא בימי‪ ,'‬והיה קשה‬ ‫מה ‪ ‬בכל‪ ,‬מחמת שהשכינה היתה ע‪‬‬ ‫עליו מאוד טרדת בני אד‪' ,‬וה' ביר‪‬‬ ‫אברה‪ ‬היה נפעל ממילא ישועות לבני‬ ‫את אברה‪ ,'‬פירוש 'את' הטפל‬ ‫אד‪ ‬בכל העניני‪.‬‬ ‫לאברה‪ ,‬כל מי שהיה מדבק ומחבר‬ ‫?‪.‬‬ ‫הטעם שיש להדר אחר שדכן ירא שמים‬ ‫אברהם‪:‬‬ ‫אדני ַ ְ ָ ָ‬‫חסד ִעם ֲ ִֹ‬ ‫ועשׂה ֶ ֶ‬ ‫לפני ַהיּוֹם ַ ֲ ֵ‬ ‫הקרה ָנא ְ ָ ַ‬ ‫אברהם ַ ְ ֵ‬ ‫אדני ַ ְ ָ ָ‬‫אלקי ֲ ִֹ‬‫ַויּאמר ה' ֱ ֵֹ‬ ‫ֹ ַ‬ ‫)פרק כד פסוק יב(‬ ‫אחד להרה"ק המהר"א מבעלזא זי"ע‬ ‫האור החיי‪ ‬הק' מבאר למה הזכיר‬ ‫ושאלתו בפיו‪ ,‬הנה הציעו לו שני‬ ‫אליעזר בתפילתו את אברה‪ ‬אבינו ‪‬‬ ‫שידוכי‪ ‬עבור בתו‪ ,‬ולאחר שבירר מצא‬ ‫'הקרה נא לפני היו‪ ‬ועשה חסד ע‪‬‬ ‫שלשניה‪ ‬יש מעלות שונות‪ ,‬עד שאינו‬ ‫אדוני אברה‪:'‬‬ ‫יודע באיזה מה‪ ‬לבחור‪ .‬השיב לו‬ ‫הרה"ק אהר‪ ‬קדוש ה'‪ ,‬שקיבל מאביו‬ ‫"בטוח היה אליעזר באדונו‪,‬‬ ‫הרה"ק המהרי"ד מבעלזא ]יומא‬ ‫שתפילתו מקובלת אשר התפלל "הוא‬ ‫דהילולא כ"ב חשו‪ ,[‬שבבעלזא היה‬ ‫ישלח מלאכו" וגו'‪ .‬והוסי‪ ‬הוא‬ ‫המנהג שהאדמורי"‪ ‬לא ענו על עניני‬ ‫להתפלל שיהיה הוא ראוי ליעשות‬ ‫שידוכי‪ .‬שאל האיש א‪ ‬כ‪ ‬מה יעשה‪,‬‬ ‫הדבר על ידו‪ ,‬כי ימצא לפעמי‪ ‬שתהיה‬ ‫הרי הוא בלבד בודאי אינו יכול להכריע‬ ‫מניעה לקיי‪ ‬דברי התפילה מצד‬ ‫לעצמו‪ .‬א‪ ‬שוב ענה לו הרה"ק‪ ,‬שאביו‬ ‫האמצעי‪ ,‬לזה התפלל לאלקי אדונו‬ ‫אמר שבבעלזא לא היו מתערבי‪‬‬ ‫שיקרה לפניו"‪.‬‬ ‫בעניני שידוכי‪.‬‬ ‫והיינו שאליעזר היה בטוח שהשי"ת‬ ‫יעשה חסד זה ע‪ ‬אברה‪ ‬אבינו‪ ,‬רק‬ ‫האיש המשי‪ ‬לדבר ע‪ ‬המהר"א על‬ ‫התפלל שהוא יהיה ראוי להיות השליח‬ ‫שאר עניניו‪ .‬בתו‪ ‬הדברי‪ ‬שאל אותו‬ ‫שעל ידו יעשה הנס‪.‬‬ ‫הרה"ק מבעלזא זי"ע‪ ,‬מי ה‪ ‬השדכני‪‬‬ ‫לשתי ההצעות שאמרת מקוד‪ ,‬השיב‬ ‫סיפר הרה"ק רבי חי יצחק‬ ‫האיש‪ ,‬שאת ההצעה הראשונה קיבל‬ ‫מראחמיסטריווקא זי"ע‪ ,‬שפע‪ ‬נכנס‬ ‫זט‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫ועל כ‪ ‬התפלל אליעזר שלא יארע‬ ‫משדכ‪ ‬פלוני‪ ,‬ואילו בהצעה השניה‬ ‫תקלה על ידו מחמת שהוא השליח ‪‬‬ ‫השדכ‪ ‬הוא הגה"צ ר' ברו‪ ‬שמעו‪‬‬ ‫השדכ‪.‬‬ ‫שניאורסו‪ ‬זצ"ל ראש ישיבת טשעבי‪.‬‬ ‫אמר לו הרה"ק מבעלזא‪ ,‬הנה השדכ‪‬‬ ‫האיש כבר הבי‪ ‬הרמז את הברור‪,‬‬ ‫הראשו‪ ‬הוא אד‪ ‬טוב‪" ,‬ער איז זייער‬ ‫שיש לו לעשות את השידו‪ ‬שהציע לו‬ ‫א וואוילע איד"‪ ,‬אמנ‪ ‬רבי ברו‪ ‬שמעו‪‬‬ ‫הגרב"ש שניאורסו‪ .‬מצד אחד לא‬ ‫יותר מוצא ח‪ ‬בעיני‪" ,‬ער געפעלט מיר‬ ‫השיב לו הרה"ק בברירות מה לעשות‪,‬‬ ‫בעסער"‪ .‬ואמר לו שיעיי‪ ‬בדברי האור‬ ‫כי "בבעלזא לא מתערבי‪ ‬בעניני‬ ‫החיי‪ ‬הק' בפרשת חיי שרה הנ"ל‪,‬‬ ‫שידוכי‪ ,"‬א‪ ‬מצד שני הוא רמז לו‬ ‫שרואי‪ ‬מדבריו שהשדכ‪ ‬יכול בזכיותיו‬ ‫להיכ‪ ‬נוטה דעת קדשו‪.‬‬ ‫או להיפ‪ ‬להועיל או לקלקל בהשידו‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ענין חשבון הנפש‬ ‫אשׁר‬ ‫דּרכּי ֲ ֶ‬ ‫מצליח ַ ְ ִ‬ ‫ישׁך ָנּא ַ ְ ִ ַ‬ ‫אברהם ִאם ֶ ְ ָ‬ ‫אדני ַ ְ ָ ָ‬‫אלקי ֲ ִֹ‬ ‫ואמר ה' ֱ ֵֹ‬ ‫העין ָ ֹ ַ‬ ‫ָואבא ַהיּוֹם ֶאל ָ ָ ִ‬ ‫ָ ֹ‬ ‫הלך ָ ֶ ָ‬ ‫עליה‪) :‬פרק כד פסוק מב(‬ ‫אנכי ֹ ֵ ְ‬ ‫ָ ִֹ‬ ‫שצריכי‪ ‬לחיות ע‪ ‬חשבו‪ ‬הנפש‪ ,‬כיצד‬ ‫הרה"ק האמרי חיי‪ ‬מויז'ני‪ ‬זי"ע‬ ‫מנצל האד‪ ‬את ימיו וכוחותיו‬ ‫ביאר הפסוק‪ ,‬שהאד‪ ‬צרי‪ ‬לחיות‬ ‫וכשרונותיו‪ ,‬ואפשר לפרש העני‪ ‬ג‪‬‬ ‫תמיד מתו‪ ‬חשבו‪ ‬הנפש‪ ,‬וזה הכוונה‬ ‫לגבי גשמיות‪ ,‬שיש אנשי‪ ‬שמוציאי‪‬‬ ‫'ואבוא היו‪ ‬אל העי‪ ,'‬שצריכי‪ ‬להיות‬ ‫ממו‪ ‬ללא חשבו‪ ,‬ומזה נמשכי‪ ‬הרבה‬ ‫מבעלי חשבו‪ ‬הנפש‪ ,‬להביא את היו‪‬‬ ‫רעות וצרות‪ ,‬ואסור לחיות ללא חשבו‪.‬‬ ‫לפני העי‪ ,‬לראות ולבחו‪ ‬כיצד עבר‬ ‫עליו היו‪.‬‬ ‫ומספרי‪ ‬על הרבי ר' זושא זי"ע‬ ‫ובעני‪ ‬חשבו‪ ‬הנפש אומרי‪ ‬בש‪‬‬ ‫שהיה רוש‪ ‬בכל יו‪ ‬כל מעשיו על‬ ‫החפ‪ ‬חיי‪ ‬שאמר‪ ,‬הדי‪ ‬וחשבו‪‬‬ ‫פיתקא‪ ,‬ובסו‪ ‬היו‪ ‬היה שב בתשובה‬ ‫הראשו‪ ‬שצרי‪ ‬האד‪ ‬לית‪ ‬הוא על כ‪‬‬ ‫על מעשיו על פי מדרגותיו‪ ,‬והיה שב‬ ‫שהיה חי ללא חשבו‪.‬‬ ‫בתשובה עד שהיה נמחק כל מה שכתב‬ ‫ש‪.‬‬ ‫עני‪ ‬זה יש לפרש לגבי רוחניות‪,‬‬ ‫זי‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא‬ ‫יומא דהילולא‬ ‫ל' חשון ‪ -‬הרה"ק הרבי ר' הירש מרימנוב זי"ע‬ ‫יו‪ ‬א' דראש חודש כסלו‪ ,‬ל' מרחשו‪ ,‬הוא יומא דהילולא של הרבי ר' צבי הירש‬ ‫הכה‪ ‬ב‪ ‬ר' יהודה לייב מרימנוב זצוק"ל‪.‬‬ ‫בחייו נקרא בפי צדיקי דורו 'רבי הירש משרת'‪ ,‬מפני שבתחילת דרכו היה‬ ‫משמש ומשרת בקודש אצל רבו הרה"ק רבי מנח‪ ‬מענדל מרימנוב זי"ע‪ ,‬ולאחר‬ ‫הסתלקותו של הרבי רבי מענדל מרימנוב מילא את מקומו בהנהגה‪.‬‬ ‫ומובא בספה"ק אהלי יעקב סיפור השתלשלות הדברי‪ ‬אי‪ ‬נתמנה להיות ממלא‬ ‫מקומו בקודש‪ ,‬דהנה לאחר הסתלקותו של הרה"ק רבי מענדל מרימנוב‪ ,‬סברו רוב‬ ‫החסידי‪ ‬שבנו הרה"ק רבי נת‪ ‬יהודה ישב על כסא קדשו‪ .‬אמנ‪ ‬כמה רגעי‪ ‬לפני‬ ‫פטירתו דיבר הרה"ק רבי מענדל על גלגולי נשמתו‪ ,‬ואמר שהוא זוכר שבגלגול‬ ‫הקוד‪ ‬כתב את "שאילתות דרב אחאי"‪ .‬חסידי‪ ‬בעלי מח שעמדו ש‪ ‬פירשו דבריו‬ ‫הסתומי‪ ‬שברצונו לרמז שהרה"ק רבי הירש ימלא מקומו‪ ,‬כי באיגרת רב אחאי‬ ‫גאו‪ ‬איתא‪ ,‬שרבי אחאי בעל השאילתות עלה לאר‪ ‬ישראל‪ ,‬ורבי נטרונאי 'משמשו'‬ ‫ישב על כסאו‪.‬‬ ‫א‪ ‬בכל זאת התאמ‪ ‬הרה"ק מרופשי‪ ‬זי"ע להושיב את בנו הנ"ל על כסא אביו‪.‬‬ ‫אמנ‪ ‬רבי נת‪ ‬יהודה בעצמו סירב‪ ,‬באמרו כי שמע מפי אביו "כש‪ ‬שהאר"י הק'‬ ‫בא לעוה"ז בשביל תלמידו רבי חיי‪ ‬וויטאל‪ ,‬כ‪ ‬הוא רבי מענדלי בא בשביל משמשו‬ ‫רבי הירש"‪ .‬ולמעשה אחרי פטירתו של רבי מענדלי נסע הרה"ק רבי הירש זמ‪ ‬מה‬ ‫בצילו של הרה"ק רבי נפתלי מרופשי‪ ,‬ורק לאחר מכ‪ ‬הואיל למלאות מקו‪ ‬רבו‬ ‫ברימנוב‪.‬‬ ‫הוריו היו אנשי‪ ‬צדיקי‪ ,‬א‪ ‬פשוטי‪ ‬מאד‪ ,‬ונפטרו בצעירות‪ ,‬והרבי ר' הירש‬ ‫שנשאר יתו‪ ‬משני הוריו‪ ,‬עלה ונתעלה למדרגות רמות עד מאד‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫חי‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫בפי ישרים תתרומם‬ ‫הרה"ק ה'דברי חיי‪ '‬מצאנז זי"ע אמר על הרבי ר' הירש‪ ,‬שבדר‪ ‬כלל ללא לימוד‬ ‫גמרא ותוספות אי אפשר לעלות השמימה‪ ,‬מלבד הרבי ר' הירש מרימנוב‪,‬‬ ‫שהתעלה ועלה השמימה על ידי עבודתו העצמית בלבד‪ ,‬שהיתה מתו‪ ‬עמל ויגיעה‬ ‫רבה כמו החוצב עצי‪ ‬ע‪ ‬גרז‪"  ‬ער איז געגאנגע‪ ‬מיט א האק אי‪ ‬הימל"‪.‬‬ ‫והנה זה ודאי שהרבי ר' הירש היה ג‪ ‬גדול מאד בתורה‪ ,‬אלא שלפי המדרגות‬ ‫הגבוהות שזכה‪ ,‬בדר‪ ‬כלל אפשר להשיג ולזכות בה‪ ‬רק על ידי מדרגות רמות‬ ‫וגבוהות מאד בתורה‪ ,‬ואילו הרבי ר' הירש זכה למדרגות גבוהות אלו על ידי עבודתו‬ ‫בלבד בכוחות עצומי‪.‬‬ ‫עוד אמר הרה"ק מצאנז על הרבי ר' הירש‪ ,‬אני קונה לי אתרוג הדר שבהדרי‪,‬‬ ‫ומה אני כבר פועל בזה‪ .‬ואילו הרבי ר' הירש קונה לו אתרוג עבור ששה קאפיקעס‪,‬‬ ‫שהיא מטבע קטנה‪ ,‬והוא מרעיש את כל העולמות ע‪ ‬אתרוגו‪.‬‬ ‫וכעי‪ ‬זה אמר הרה"ק רבי אשר מסטולי‪ ‬זי"ע‪ ,‬לגבי הנרות חנוכה של הרבי ר'‬ ‫ברו‪ ‬ממעז'בוז' זי"ע‪ .‬ומעשה שהיה כ‪ ‬היה‪ ,‬שנה אחת הוא היה בחנוכה אצל הרה"ק‬ ‫הרבי ר' ברו‪ ,‬וראה עבודתו הקדושה בהדלקת הנרות חנוכה‪ ,‬ומני אז היה תמיד‬ ‫משבח אותו בזה הלשו‪:‬‬ ‫"א קליי‪ ‬יודאלע ]‪‬יהודי קט‪ ,‬שהרה"ק ממעז'בוז' היה נמו‪ ‬קומה[‪ ,‬מיט א‬ ‫קליי‪ ‬שטאטשיקל ]‪‬ע‪ ‬נר שמש קט‪ ,[‬או‪ ‬א שטילע ברכה ]‪‬וברכה בקול נמו‪,[‬‬ ‫או‪ ‬עס דערלייכט אי‪ ‬אלע עולמות ]‪‬ובכל זאת זה מאיר בכל העולמות[‪ .‬או‪ ‬מיר‬ ‫א גרויסער ]‪‬ואילו אני גבה קומה[‪ ,‬אי‪ ‬א גרויסער שטאטשיק ]‪‬ויש לי נר שמש‬ ‫גדול[‪ ,‬או‪ ‬א גרויסע ברכה ]‪‬וברכתי הוא מתו‪ ‬התלהבות גדולה[‪ ,‬או‪ ‬פו‪‬‬ ‫דעסטוועגי‪] ...‬ואעפ"כ איני פועל כל כ‪ ‬כמותו[‪.‬‬ ‫והנה בודאי אי‪ ‬לנו שו‪ ‬השגה בצדיקי‪ ‬קדושי‪ ‬ונשגבי‪ ‬אלו‪ ,‬אבל לפי קט‬ ‫השגתינו נתכוו‪ ‬לומר‪ ,‬שאפילו א‪ ‬מבחו‪ ‬לא רואי‪ ‬התלהבות גדולה‪ ,‬בכל זאת‬ ‫יש בכוח‪ ‬להרעיש את כל העולמות‪ ,‬על ידי עבודת הלב שהיא העיקר‪.‬‬ ‫טי‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא‬ ‫ויש לנו ללמוד מזה‪ ,‬עד כמה צריכה העבודה להיות בפנימיות הלב‪ ,‬על ידי‬ ‫שמוסיפי‪ ‬לעצ‪ ‬קיו‪ ‬המצוה בפועל‪ ,‬ג‪ ‬רעותא דליבא‪ ,‬רצו‪ ‬הלב‪ ,‬ומתכווני‪‬‬ ‫לעשות בזה נחת רוח לבורא ית"ש‪ ,‬זה מוסי‪ ‬חשיבות גדולה להמצוה‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫אמונה שלימה בתמימות‬ ‫בספר בארות המי‪ ,‬ספר ליקוטי‪ ‬מתורתו של הרבי ר' הירש זי"ע מובא‪ ,‬שהרבי‬ ‫רבי הירש מרימינוב זצוקללה"ה אמר בפסח‪ ,‬שהיותר טוב מכל הארבעה בני‪‬‬ ‫שדיברה תורה‪ ,‬הוא זה שאינו יודע לשאול‪ ,‬מפני שהוא מאמי‪ ‬בתמימות ומקבל‬ ‫הכל באהבה‪ ,‬בבחינת כל דעביד רחמנא לטב עביד )ברכות ס‪ ,(:‬ואינו מתעורר אפילו‬ ‫לשאול שאלות‪ ,‬לפי שהכל טוב לו‪ ,‬ואי‪ ‬לו שו‪ ‬סיבה להקשות קושיות ולחפש‬ ‫תירוצי‪.‬‬ ‫ועל דר‪ ‬זה אמרו צדיקי‪ ,‬שהאינו יודע 'לשאול' פירושו ג‪ ‬מלשו‪ ‬בקשה‬ ‫ותפילה‪ ,‬שאינו יודע לבקש ולהתפלל‪ ,‬מפני שהוא תמי‪ ‬באמונה בהשי"ת ובוטח‬ ‫בו שית‪ ‬לו כל המצטר‪ ,‬עד שאפילו אינו מבקש מלפניו שו‪ ‬דבר‪.‬‬ ‫וכעי‪ ‬זה אמר הרה"ק רבי מנח‪ ‬נחו‪ ‬משטעפנעשט זי"ע על אחיו הרה"ק רבי‬ ‫דוד משה מטשורטקוב זי"ע‪ ,‬שכשהוא פותח את ספר התהלי‪ ‬שלו לומר תהלי‪,‬‬ ‫אומר לו השי"ת‪" :‬בני דוד משה‪ ,‬קח ל‪ ‬את מפתחות העול‪ ,‬ותעשה ע‪ ‬העול‪‬‬ ‫כפי רצונ‪ ."‬וסיי‪ ‬הרה"ק משטפנשט בלשונו‪ ,‬אילו היה השי"ת מוסר לי את‬ ‫העול‪ ,‬האמינו לי שהייתי יודע מה לעשות בו‪ ,‬אבל אחי עבד נאמ‪ ‬הוא‪ ,‬והוא‬ ‫משיב להקב"ה את עולמו ממש כאשר קיבלו‪.‬‬ ‫וזהו הבחינה של 'אינו יודע לשאול'‪ ,‬שסומ‪ ‬על השי"ת בבטחו‪ ‬גמור ובאמונה‬ ‫תמימה‪ ,‬עד שאינו יודע על מה להתפלל‪ ,‬הרי השי"ת נות‪ ‬לו בלאו הכי כל מה‬ ‫שהוא צרי‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫כ‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫טעם עכבת הגאולה‬ ‫בהפטרה )פרשת חיי שרה( כתיב )מלכי‪ ‬א א‪ ,‬א( והמל‪ ‬דוד זק‪ ‬בא בימי‪ ‬ויכסוהו‬ ‫בבגדי‪ ‬ולא יח‪ ‬לו‪ ,‬ובטע‪ ‬הדבר שלא יח‪ ‬לו מבואר בגמרא )ברכות סב‪ ,(:‬שהוא‬ ‫בא לו כעונש על מה שנאמר 'ויק‪ ‬דוד ויכרת את כנ‪ ‬המעיל אשר לשאול בלט'‪,‬‬ ‫ולכ‪ ‬לא חממוהו הבגדי‪ ,‬כי כל המבזה את הבגדי‪ ‬סו‪ ‬אינו נהנה מה‪.‬‬ ‫וביאר הרבי ר' הירש )בארות המי‪ ,(‬שהמל‪ ‬דוד מרמז על מל‪ ‬המשיח‪ ,‬בא בימי‪,‬‬ ‫היינו שכבר הגיע זמנו לבוא‪ ,‬ומהו הטע‪ ‬שמתעכבת ביאתו‪ ,‬על זה אמר 'ויכסוהו‬ ‫בבגדי‪ ‬ולא יח‪ ‬לו'‪ ,‬היינו המצוות נקראי‪ ‬לבושי‪) ‬זוה"ק ויחי רכו‪ ,(:‬רצונו לומר‬ ‫שעושי‪ ‬המצוות בלי חמימות‪ ,‬ודבר זה מעכב את הגאולה‪.‬‬ ‫ויש להסמי‪ ‬לזה מה שאמר מחותנו הרה"ק מרוז'י‪ ‬זי"ע‪ ,‬שכאשר האד‪ ‬ח‪‬‬ ‫לדבר מצוה‪ ,‬הוא מאליו קר לדבר עבירה‪ ,‬ונמצא שעל ידי שמקיי‪ ‬המצוות‬ ‫בחמימות‪ ,‬ממילא נהיה קר לדבר עבירה‪ ,‬ואז תוכל לבוא הגאולה‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫גודל התלהבותו לסעודות הקדושות של שבת‬ ‫בדר‪ ‬מסעו הגיע פע‪ ‬הרבי ר' הירש לשבות שבת בצילו של השר‪ ‬הקדוש‬ ‫רבי אורי מסטרעליסק זי"ע‪ .‬הרבי ר' הירש לא הזדהה בפני איש‪ ,‬רק התייצב בתור‬ ‫ביחד ע‪ ‬החסידי‪ ‬הרבי‪ ‬אשר צבאו על שערי היכלו של הצדיק‪ ,‬והמתי‪ ‬שיגיע‬ ‫תורו להיכנס אל הקודש פנימה‪ .‬אמנ‪ ‬תיכ‪ ‬ע‪ ‬כניסתו החדרה‪ ,‬חרר הצדיק‬ ‫מסטרעליסק לקראתו‪ ,‬הושיט לו ידו והכריז ברו‪ ‬הבא‪ ,‬והושיבו על כסא לימינו‪.‬‬ ‫אל מול מחזה נהדר זה ניצב קהל החסידי‪ ‬כמו נד‪ ,‬שכ‪ ‬סביביו של השר‪‬‬ ‫מסטרליסק היתה תמיד נסערה מאוד כידוע‪ ,‬והיראה מפניו מילאה את החלל‬ ‫תמידי‪ ‬כסדר‪ ,‬אי לכ‪ ,‬קבלת פני‪ ‬כה נלהבת וכה נלבבת לאורח אלמוני בלתי‬ ‫ידוע אשר א‪ ‬זה עתה נדחק בי‪ ‬החסידי‪ ‬כאחד מני רבי‪ ,‬הפתיע מאד את‬ ‫החסידי‪ ‬והותיר‪ ‬משתאי‪ .‬מאוחר יותר סח הצדיק לחסידיו‪" ,‬מיד ע‪ ‬כניסתו‬ ‫ראיתי אותיות חקוקות על מצחו‪ ,‬יהושע עבד ה' משרת משה"‪.‬‬ ‫ג‪ ‬בשבת בשעת הסעודה הושיב השר‪ ‬את הרבי ר' הירש לימינו‪ .‬במהל‪‬‬ ‫אכ‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא‬ ‫הסעודה נוכח הרבי ר' הירש לדעת‪ ,‬שהצדיק מסטרעליסק ממעט מאוד באכילתו‪,‬‬ ‫ומיד לאחר טעימה קלה דוחה מלפניו את הקערה‪ .‬נענה הרבי ר' הירש אל השר‪‬‬ ‫ואמר‪ ,‬מדוע אינכ‪ ‬אוכלי‪ ‬עוד‪ ,‬אי‪ ‬הכי נמי ג‪ ‬רבי הקדוש מרימנוב היה ממעט‬ ‫באכילתו בימות החול‪ ,‬א‪ ‬בשבת אכל יותר‪.‬‬ ‫החסידי‪ ‬אשר ניצבו סחור סחור לשולחנו של הצדיק בדומיה רוויית חרדת‬ ‫קודש‪ ,‬נדהמו מהעזתו של האורח לשוחח כ‪ ‬ע‪ ‬רב‪ ‬כהסיח איש ע‪ ‬רעהו‪ ,‬שכ‪‬‬ ‫ג‪ ‬רבני‪ ‬גדולי‪ ‬וידועי ש‪ ‬נהגו להאל‪ ‬דומיה במחיצתו של השר‪ ,‬ולא ההינו‬ ‫לפצות את פיה‪ ‬בד' אמותיו‪ ,‬מה ג‪ ‬בשולחנו הטהור בסעודת שבת קודש‪ .‬אמנ‪‬‬ ‫עוד יותר נתמלאו החסידי‪ ‬השתאות ופליאה כשפתח השר‪ ‬להשיב לאורח על‬ ‫שאלתו‪" ,‬וכי מה אעשה שאינני מסוגל לאכול יותר"‪.‬‬ ‫אמנ‪ ‬הרבי ר' הירש המשי‪ ‬לטעו‪" ,‬רבי הקדוש מרימנוב היה נוהג להתפלל‬ ‫בימות החול תפילה מיוחדת שיוכל לאכול יותר בשבת"ד‪ .‬למשמע הדברי‪ ‬הגביה‬ ‫השר‪ ‬רבי אורי את גבות עיניו העבותות אשר מכסות היו את עיניו הקדושות‪ ,‬נע‪‬‬ ‫את מבטו בפניו של הרבי ר' הירש‪ ,‬ואמר לו‪" ,‬אילו היה ג‪ ‬לנו משרת כזה כפי‬ ‫שהיה לרבכ‪ ,‬או אז ג‪ ‬אנו היינו יכולי‪ ‬לאכול יותר בשבת"‪.‬‬ ‫פתח הרבי ר' הירש והשמיע באוזני השר‪ ‬שתי אימרות על גודל עני‪ ‬סעודות‬ ‫השבת‪ .‬האחת‪ ,‬בזמירות לשבת אומרי‪' ,‬מעי‪ ‬עול‪ ‬הבא יו‪ ‬שבת מנוחה'‪ ,‬ולכאורה‬ ‫הרי תרתי דסתרי ה‪ ,‬עול‪ ‬הבא הוא תענוג רוחני‪ ,‬ואילו בשבת הרי אנו מצווי‪‬‬ ‫לאכול ולשתות‪ .‬אלא הכוונה היא‪ ,‬כש‪ ‬שבעול‪ ‬הבא משיגי‪ ‬דעת ליראה את‬ ‫ה'‪ ,‬כ‪ ‬ג‪ ‬ממאכלי השבת משיגי‪ ‬דעת ליראה את ה'‪.‬‬ ‫ועוד אמר‪ ,‬על סעודות השבת נאמר )שמות טז(‪' ,‬ויאמר משה אכלוהו היו‪ ‬כי שבת‬ ‫היו‪ ‬לה''‪ ,‬התכוו‪ ‬משה רבינו לומר‪ ,‬אכלו את היו‪ ‬עצמו‪ ,‬הכניסו את קדושת‬ ‫השבת אל תו‪ ‬עצמכ‪ ,‬כש‪ ‬שהאכילה נכנסת לתו‪ ‬מעיכ‪.‬‬ ‫א‪ ‬סיי‪ ‬הרבי ר' הירש לומר את שתי האימרות‪ ,‬שב השר‪ ‬וקירב אליו את‬ ‫קערת החמי‪ ‬הדחויה‪ ,‬ואכלה עד תומה‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ד‪ .‬והוא כעי‪ ‬מה שאמרו בגמרא )ביצה טז‪ (.‬בית שמאי אומרי‪ ‬מחד שבי‪ ‬לשבתי‪,'‬‬ ‫על דר‪ ‬זה היה הרה"ק מתפלל מיו‪ ‬ראשו‪ ,‬שיוכל לאכול סעודות השבת‪.‬‬ ‫בכ‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫ויש מביאי‪ ‬שהרבי ר' הירש הוסי‪ ‬ואמר עוד מימרא באותו מעמד להשר‪‬‬ ‫מסטרעליסק‪ ,‬בזמירות של שבת )זמר ברו‪ ‬א‪‬ל עליו‪ (‬אנו אומרי‪' ,‬רוכב בערבות מל‪‬‬ ‫עולמי‪ ‬את עמו לשבות אז‪ ‬בנעימי‪ ‬במאכלי ערבות במיני מטעמי‪ ,'‬ודיבר בקדשו‬ ‫מחסדי השי"ת אשר הפליא חסדו עמנו וציווה אותנו לאכול ולשמוח בתענוגי‪‬‬ ‫ביו‪ ‬שבת קודש‪ ,‬כי לולא זאת היינו בטלי‪ ‬במציאות מחמת גודל קדושת אור‬ ‫השבת השופע עלינו‪.‬‬ ‫וזהו פירוש הזמר‪' :‬רוכב בערבות מל‪ ‬עולמי‪ ‬את עמו לשבות'‪ ,‬היינו בעת שרצה‬ ‫היוצר כל הוא אלקינו להנחיל לעמו את השבת‪' ,‬אז‪ ‬בנעימי‪ ,'‬עשה אזני‪ ,‬מלשו‪‬‬ ‫'אזני‪ '‬לכלי‪ ,‬לבל יבטלו במציאות מאור השבת‪' ,‬במאכלי ערבות במיני מטעמי‪,'‬‬ ‫היינו שעל ידי המטעמי‪ ‬הנעימי‪ ‬יהיה אחיזה כל שהוא בהמעי‪ ‬עול‪ ‬הבא יו‪‬‬ ‫שבת מנוחה‪ ,‬כי התענוג הוא רוחני‪ ,‬והצדיקי‪ ‬מרגישי‪ ‬התענוג רוחני שבמאכל‪.‬‬ ‫}ועפי"ז אפשר לבאר דבריו הידועי‪ ‬של רש"י )ביצה טז‪ (.‬בביאור המהות של‬ ‫הנשמה יתירה‪' ,‬נשמה יתירה ‪ ‬רוחב לב למנוחה ולשמחה‪ ,‬ולהיות פתוח לרוחה‪,‬‬ ‫ויאכל וישתה ואי‪ ‬נפשו קצה עליו'‪ .‬ועל פי דבריו הקדושי‪ ‬של הרבי ר' הירש‬ ‫מבואר היטיב העני‪ ,‬דייקא על ידי שהאד‪ ‬יכול לאכול ולשתות ואי‪ ‬נפשו קצה‬ ‫עליו‪ ,‬על ידי זה נעשה ליבו פתוח לרוחה לתורה ותפילה‪ ,‬ויכול לשמוח בשמחת‬ ‫השבת‪ ,‬מאחר שיש לו אוזני‪ ‬לכלי ‪' ‬אז‪ ‬בנעימי‪.{'‬‬ ‫וידוע שרבו הרה"ק רבי מענדל מרימנוב אמר )מנח‪ ‬ציו‪ ‬פרשת פנחס( על מה שאמרו‬ ‫חז"ל )שבת קיח‪' (.‬כל המקיי‪ ‬שלש סעודות בשבת ניצל משלש פורעניות'‪ ,‬דיש לדקדק‬ ‫למה לא אמרו כל 'האוכל' סעודת שבת‪ ,‬מהו כל 'המקיי‪.'‬‬ ‫וביאר‪ ,‬שעיקר הריווח בסעודת השבת או בשאר סעודת מצוה ובסעודה של‬ ‫ת"ח וצדיק‪ ,‬ה‪ ‬השכליות והאורות שהשי"ת משפיע לנו אז‪ ,‬ועיקר השכליות ה‪‬‬ ‫עצות טובות שהשי"ת משפיע לנו לעבודתו ית"ש‪ ,‬כגו‪ ‬לדבק עצמינו באיזה מדה‬ ‫מהמדות הטובות‪ ,‬או דר‪ ‬שנוכל לבא אל הדביקות בו ית"ש‪ .‬וצריכי‪ ‬ליזהר מאד‬ ‫'לקיי‪ '‬אלו העצות והשכליות ולעשות כמצות‪ ,‬להידבק באלו המצות והדרכי‪‬‬ ‫שמורות אותנו אליה‪ ,‬וזהו כל 'המקיי‪ '‬שלש סעודות‪ ,‬היינו ש'מקיי‪ '‬אלו העצות‬ ‫והשכליות שמשיג אז במחשבתו‪ ,‬ועושה אלו המדות טובות לה‪ ,‬ה‪ ‬ג' סעודות‬ ‫כנגד ג' מוחי‪ ‬שיש באד‪ ‬מנפש רוח ונשמה שיש בו‪ ,‬ואז ניצל משלש פורעניות‪.‬‬ ‫ועל דר‪ ‬זה אמר הרה"ק רבי אשר מסטאלי‪ ‬זי"ע לחסידיו‪" ,‬פילעוועט די הרהורי‬ ‫תשובה וואס ווערע‪ ‬נתעורר ביי די זמירות פו‪ ‬די סעודות פו‪ ‬שבת"‪ ,‬שיתלהבו‬ ‫גכ‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא‬ ‫מההרהורי תשובה שמתעורר לה‪ ‬בשעת הזמירות של סעודות שבת‪ ,‬מפני‬ ‫שהרהורי‪ ‬הללו עומדי‪ ‬גבוהי‪ ‬מאד‪ ,‬עוד יותר מההרהורי תשובה שמתעוררי‪‬‬ ‫בשעת התורה והתפילה‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫סיפר הגאו‪ ‬רבי ישראל רפפורט ז"ל דיי‪ ‬ברימנוב‪ ,‬שפע‪ ‬הגיעה לביתו של הרבי‬ ‫ר' הירש ברימנוב‪ ,‬אלמנה אחת שהיתה בוכה ומתרעמת על הבית די‪ ‬שהרבי שימש‬ ‫ש‪ ‬כדיי‪ ,‬שכביכול הטה את משפטה‪ .‬הל‪ ‬הרבי ע‪ ‬האלמנה אל הדייני‪ ‬ודרש‬ ‫מה‪ ‬לבדוק את המשפט‪ ,‬ואכ‪ ‬נתגלתה הטעות והמעוות תוק‪ .‬כשנשאל הרבי אי‪‬‬ ‫היה יכול לדעת שהבית די‪ ‬טעה במשפטה‪ ,‬השיב‪ ,‬הרי כתיב תורת ד' תמימה‬ ‫'משיבת נפש'‪ ,‬ואי‪ ‬יתכ‪ ‬שאלמנה זו לא די שהפסק די‪ ‬של התורה אינו משיב את‬ ‫נפשה‪ ,‬רק היא עוד בוכה תמרורי‪ ‬על משפט הבית די‪ ,‬ומזה הסקתי שבודאי‬ ‫היתה כא‪ ‬טעות בפסק הדי‪ ,‬כמו שאכ‪ ‬התברר למפרע‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫דכ‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫עניני ראש חודש‬ ‫ראש חודש כסלו הוא יום סליחה כיום הכיפורים‬ ‫הוא יו‪ ‬סליחה כיו‪ ‬הכיפורי‪.‬‬ ‫מובא בספר ליקוטי צבי‪ ,‬שבפירוש‬ ‫רש"י בספרי תנ"‪ ‬הישני‪) ‬הנדפסי‪‬‬ ‫ובדרשות חת‪ ‬סופר )ח"ב שע"ט ע"ב(‬ ‫בשנת ת"ס( המכונה על ש‪ ‬רש"י יש‪,‬‬ ‫הוסי‪ ‬לבאר מעלת יו‪ ‬זה‪ ,‬מפני שהוא‬ ‫מובא על הפסוק בירמיה )לו‪ ,‬ו‪ .‬ביו‪ ‬צו‪‬‬ ‫יו‪ ‬הארבעי‪ ‬מהושענא רבה‪.‬‬ ‫שהיה בימי זכריה הנביא( שיו‪ ‬ר"ח כסלו‬ ‫?‪.‬‬ ‫ראש חודש הוא זמן כפרה לכל תולדותם‬ ‫)או"ח סימ‪ ‬תכג(‬ ‫כפרה‪ ,‬כתב הטור‬ ‫ובאמת כל ראש חודש הוא זמ‪ ‬של‬ ‫שהכוונה היא לפי ששעיר ר"ח מכפר‬ ‫כפרה‪ ,‬כמו שאומרי‪ ‬בתפילת מוס‪‬‬ ‫על טומאת מקדש וקדשיו‪ ,‬שעל זה‬ ‫של ראש חודש 'ראשי חדשי‪ ‬לעמ‪‬‬ ‫נאמר הפסוק )ויקרא י‪ ,‬יז( 'ואותה נת‪‬‬ ‫נתת זמ‪ ‬כפרה לכל תולדות‪ .'‬וכ‪ ‬בסיו‪‬‬ ‫לכ‪ ‬לשאת את עו‪ ‬העדה'‪ .‬והבית יוס‪‬‬ ‫הברכה מבקשי‪' ‬חדש עלינו את‬ ‫כתב לבאר בש‪ ‬הארחות חיי‪) ‬הל' ר"ח(‬ ‫החודש הזה וכו' למחילת חטא ולסליחת‬ ‫שכתב בש‪ ‬הרב יהודה הלוי‪ ,‬כי כינוי‬ ‫עו‪.'‬‬ ‫תולדות‪ ‬קאי על החדשי‪ ,‬רצה לומר‬ ‫יסוד הדבר שראש חודש נקרא 'זמ‪‬‬ ‫כי עולת ראש חודש היתה באה על‬ ‫כפרה'‪ ,‬הוא על פי מה שאמרו בגמרא‬ ‫תולדות ימי החודש‪ ,‬ולפיכ‪ ‬נקרא ראש‬ ‫)חולי‪ ‬ס‪' ,(:‬אמר הקב"ה‪ ,‬הביאו כפרה עלי‬ ‫חודש זמ‪ ‬כפרה‪ ,‬ופירש עוד ש'מיד‬ ‫שמיעטתי את הירח‪ .‬והיינו דאמר רבי‬ ‫שונא' היינו מיד יצר הרע‪ ,‬ורצה לומר‬ ‫שמעו‪ ‬ב‪ ‬לקיש‪ ,‬מה נשתנה שעיר של‬ ‫כי שעיר החודש בא לזכרו‪ ‬לפני ה'‬ ‫ראש חדש שנאמר בו לה'‪ ,‬אמר הקב"ה‪,‬‬ ‫להנצל מ‪ ‬היצר‪.‬‬ ‫שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את‬ ‫)פרשת יתרו(‬‫ובספה"ק נוע‪ ‬מגדי‪‬‬ ‫הירח'‪ .‬וממילא נקבע כ‪ ‬לדורות‪ ,‬שיו‪‬‬ ‫מביא‪ ,‬ששמע מהרבי ר' אלימל‪ ‬זי"ע‬ ‫זה הוא יו‪ ‬כפרה לישראל‪.‬‬ ‫לבאר על מה מכפר היו‪ ‬של ראש‬ ‫ובביאור העני‪ ‬שראש חודש הוא זמ‪‬‬ ‫הכ‬ ‫נעימות הפרשה • עניני ראש חודש‬ ‫שהנה שגור בפי העול‪ ‬שהנהנה‬ ‫חודש‪ ,‬על פי מה שאמרו בגמרא )שבועות‬ ‫מסעודת פדיו‪ ‬הב‪ ‬כאלו התענה פ"ד‬ ‫ט‪ (.‬על הפסוק האמור בקרב‪ ‬ראש‬ ‫תעניתי‪ ,‬ונ"ל דליכא מידי דלא רמיזי‬ ‫חודש )במדבר כח‪ ,‬טו( ושעיר עזי‪ ‬אחד‬ ‫באורייתא‪ ,‬בפרשת בא נאמר אד"‪‬‬ ‫לחטאת לה'‪ ,‬חטא שאי‪ ‬מכיר בו אלא‬ ‫בבני"‪ ‬תפד"ה‪ ,‬מרומז בראשי תיבות‬ ‫ה'‪ ,‬יהא שעיר זה מכפר‪.‬‬ ‫א'‪ ‬ד'בר מ'ה ב'פדיו‪ ‬ב'‪ ‬נ'הנית י'חשב‬ ‫וביאר הרה"ק מהו 'חטא שאי‪ ‬מכיר‬ ‫כ'אילו ת'עניות פ"ד ה'תענית‪.‬‬ ‫בו אלא ה''‪ ,‬על פי מה שאמרו חז"ל‬ ‫וב‪ ‬המחבר רבי יהושע )שהיה רב‬ ‫)סוטה ד‪ ,(:‬המתגאה כאילו עובד עבודה‬ ‫באפ‪ (‬הוסי‪ ‬בספר בסוגריי‪ ,‬שהיה‬ ‫זרה‪ ,‬וכיוצא בזה אמרו על הכועס‬ ‫מרגלא בפומיה של אביו זי"ע לומר‬ ‫והמעלי‪ ‬עינו מ‪ ‬הצדקה וכדומה‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫שתעניתי‪ ‬כאלו שה‪ ‬רק 'כאילו'‬ ‫יש הרבה עבירות שאמרו על זה‬ ‫התענה‪ ,‬אינ‪ ‬מכפרי‪ ‬רק על עבירות‬ ‫"כאילו"‪ .‬והנה העובד עבודה זרה‬ ‫שה‪ ‬ג"כ רק 'כאילו'‪ ,‬כמו כל המתגאה‬ ‫בפועל‪ ,‬הרי הוא נראה וניכר בעליל לכל‪,‬‬ ‫כאילו עובד ע"ז כל האוכל מצה בערב‬ ‫ואילו החטאי‪ ‬הללו אינ‪ ‬ניכרי‪ ‬לכל‬ ‫פסח כאילו וכו'‪ ,‬לאלו מהני ג"כ תענית‬ ‫שה‪ ‬כאילו עובדי‪ ‬ע"ז‪ ,‬וזהו חטא‬ ‫שהוא ג"כ כאילו התענה‪ ,‬ויבוא‬ ‫שאי‪ ‬מכיר בו אלא ה'‪.‬‬ ‫ה'כאילו' ויכפר על 'כאילו'‪ ,‬והוא נכו‪‬‬ ‫ועל חטאי‪ ‬אלו מכפר ראש חודש‪,‬‬ ‫בדר‪ ‬צחות‪.‬‬ ‫על החטאי‪ ‬שאמרו על זה שהוא‬ ‫וכעי‪ ‬זה מובא בספר שארית מנח‪‬‬ ‫"כאילו עובד עבודה זרה"‪ ,‬שה‪ ‬נקראי‪‬‬ ‫}לר' שמואל יעקב רובינשטיי‪ ‬מפאריז{‬ ‫בש‪' ‬תולדות'‪ ,‬כי עבודה זרה דכתיבא‬ ‫)ח"ד בהקדמה ש‪ (‬נדפס מכתב ששלח לו‬ ‫להדיא הוה אב‪ ,‬ואילו הדברי‪ ‬שה‪ ‬רק‬ ‫רש"ת הלוי בורנשטיי‪ ,‬הנה הרה"ק רבי‬ ‫"כאילו" עובד ע"ז ה‪' ‬תולדות'‪ ,‬וזהו‬ ‫מאיר יחיאל מאוסטרובצה זצ"ל היה צ‪‬‬ ‫'זמ‪ ‬כפרה לכל תולדות‪ ,'‬שראש חודש‬ ‫כל ימיו‪ ,‬ואמרו לו שהרי יכול הוא‬ ‫מכפר על כל ה"כאילו" הנקראי‪‬‬ ‫לאכול בסעודת פדיו‪ ‬הב‪ ‬וזה ייחשב‬ ‫'תולדות'‪.‬‬ ‫כאילו התענה פ"ד תעניות‪ ,‬והשיב ידוע‬ ‫שיש עבירות גסות שנתפרשו בתורה‬ ‫?‪.‬‬ ‫ויש פעולות מגונות שאינ‪ ‬עבירות‬ ‫וכעני‪ ‬הזה שיש כפרה על ה'כאילו'‬ ‫ממש אלא חז"ל דימו אות‪ ‬כאילו‬ ‫מצאנו לגבי מצות פדיו‪ ‬הב‪ ,‬שכתב‬ ‫עבירות ממש‪ ,‬כמו שאמרו כל אד‪‬‬ ‫בספר הרי בשמי‪) ‬לרבי יעקב יוס‪ ‬גינז‬ ‫שיש בו גסות הרוח כאילו עובד ע"ז כל‬ ‫מבוסמערי‪ (‬מה שמביא בהשמטות‪,‬‬ ‫וכ‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫'כאילו'‪ ,‬אבל על עבירות ממש יש לצו‪‬‬ ‫הכועס וכדומה‪ ,‬והעניי‪ ‬הוא שעל‬ ‫ולהתענות ממש‪.‬‬ ‫עבירות של 'כאילו' מועיל תענית של‬ ‫?‪.‬‬ ‫טעם קריאת ער"ח 'יום כפור קטן'‬ ‫וכדאמרינ‪ ‬במוס‪' ‬זמ‪ ‬כפרה לכל‬ ‫ומטע‪ ‬זה נקבע היו‪ ‬של ערב ראש‬ ‫תולדות‪ .'‬וכדכתב הבית יוס‪ ‬בסימ‪‬‬ ‫חודש ליו‪ ‬של תענית ותשובה‪ ,‬מפני‬ ‫תכ"ג בש‪ ‬האורחות חיי‪ ,‬כי כינוי‬ ‫שלמחרתו בראש חודש הוא זמ‪ ‬כפרה‪,‬‬ ‫'תולדות‪ '‬קאי על החדשי‪ ,‬כי עולת‬ ‫ויש נוהגי‪ ‬לערו‪ ‬סדר 'יו‪ ‬כפור קט‪'‬‬ ‫ראש חודש היתה באה על 'תולדות' ימי‬ ‫בכל ערב ראש חודש‪ .‬וכ‪ ‬כתב המשנה‬ ‫החודש‪.‬‬ ‫ברורה )סי' תיז סק"ד(‪ :‬יש שנוהגי‪‬‬ ‫ובזמננו‪ ,‬אצל בני ליטא מקפידי‪‬‬ ‫להתענות ערב ראש חודש וכו'‪ ,‬ויש‬ ‫הרבה על אמירת סדר יו‪ ‬כיפור קט‪,‬‬ ‫נוהגי‪ ‬לעשות למנחה סדר יו‪ ‬כיפור‬ ‫וידוע שמר‪ ‬בעל הקהילות יעקב אמר‬ ‫קט‪ ,‬וטע‪ ‬לש‪ ‬זה‪ ,‬הוא לפי מה‬ ‫שיש בזה כמה וכמה סגולות‪ ,‬ובפרט‬ ‫דאיתא בפרי חדש‪ ,‬דמהר"‪ ‬קורדווירו‬ ‫לאריכות ימי‪.‬‬ ‫ז"ל היה קורא אותו 'כפור קט‪ ,'‬לפי‬ ‫שבו מתכפרי‪ ‬עוונות של כל החודש‪,‬‬ ‫דומיא דשעיר של ראש חודש‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫עניני סעודת ראש חודש‬ ‫הירש מזידיטשוב זי"ע )אות פב(‪ :‬שמעתי‬ ‫בשולח‪ ‬ערו‪ ‬יש סימ‪ ‬מיוחד )או"ח‬ ‫בשמו הטהור‪ ,‬שפע‪ ‬אחת בסעודת‬ ‫סימ‪ ‬תיט( ובו סעי‪ ‬אחד על עני‪ ‬סעודת‬ ‫ראש חודש אמר על הפסוק 'וש‪ ‬בת‬ ‫ראש חודש‪ ,‬וכ‪ ‬כתוב ש‪" :‬מצוה‬ ‫אשר סרח' )במדבר כו‪ ,‬מו(‪ ,‬סר"ח נוטריקו‪‬‬ ‫להרבות בסעודת ראש חודש"‪.‬‬ ‫ס'עודת ר'אש ח'ודש‪.‬‬ ‫ובסגולת סעודת ראש חודש‪ ,‬הביא‬ ‫ואמר כי מבואר בגמרא ברכות )ד‪ ‬ח‪(.‬‬ ‫בספר עשר קדושות בש‪ ‬הרה"ק ר' צבי‬ ‫זכ‬ ‫נעימות הפרשה • עניני ראש חודש‬ ‫כמו שנדפס בסידורי‪ ‬לאחר הלל‪' :‬יש‬ ‫שיש תתק"ג מיני מיתות בעול‪,‬‬ ‫נוהגי‪ ‬לומר בראש חודש אחר הלל‬ ‫כמספר תוצאו"ת‪ ,‬כמו שנאמר למות‬ ‫פסוק זה‪ ,‬וטוב לאריכות ימי‪' :‬ואברה‪‬‬ ‫תוצאות‪ ,‬והנה ב"ת אש"ר בגימטריא‬ ‫זק‪ ‬בא בימי‪ ‬וה' בר‪ ‬את אברה‪ ‬בכל'‬ ‫תתק"ג‪ ,‬ויכולי‪ ‬לבטל כל זאת על ידי‬ ‫)כד‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫סעודת ראש חודש שהוא הנוטריקו‪‬‬ ‫של סר"ח‪.‬‬ ‫ויש לומר בזה רמז‪ ,‬דהנה תיבות וה'‬ ‫וכתב עוד‪ ,‬וש"מ גימטריא רצו"‪ ,‬וזה‬ ‫בר‪ ‬את אברה‪ ‬עולי‪ ‬בגימטריא תתק"ג‪,‬‬ ‫פירוש הפסוק‪ ,‬וש"‪ ,‬פירוש הרצו"‪ ‬מ‪‬‬ ‫ומקוד‪ ‬לזה כתיב 'ואברה‪ ‬זק‪ ‬בא‬ ‫ב"ת אש"ר‪ ,‬פירוש מהתתק"ג מיני‬ ‫בימי‪ ,'‬שעל ידי ראש חודש זוכי‪‬‬ ‫מיתות‪ ,‬כשמתעורר ח"ו רצו‪ ‬למעלה‬ ‫להינצל מהתתק"ג מיני מיתות‪ ,‬וממילא‬ ‫להתתק"ג מיתות הנ"ל‪ ,‬הנה הסגולה‬ ‫זוכי‪ ‬לאריכות ימי‪ ‬ושני‪ ‬טובות‪.‬‬ ‫לזה הוא סר"ח‪ ,‬ס'עודת ראש ח'ודש‪.‬‬ ‫ובאמת על ידי עצ‪ ‬הדבר שזוכי‪‬‬ ‫בראש חודש לסליחה וכפרה‪ ,‬זה כבר‬ ‫?‪.‬‬ ‫ממשי‪ ‬ממילא ארוכה ומרפא לכל‬ ‫והנה בפרשת‪ ‬מצינו סגולה נוספת‪,‬‬ ‫תחלואינו‪ ,‬רפואת הנפש ורפואת הגו‪.‬‬ ‫שראש חודש מסוגל לאריכות ימי‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ביאורים בפסוקי ההלל‬ ‫כּבני ֹצאן‪.‬‬ ‫כאילים ְ ָגּבעוֹת ִ ְ ֵ‬ ‫תּרקדוּ ְ ֵ ִ‬ ‫ההרים ִ ְ ְ‬ ‫לאחוֹר‪ִ ָ ֶ .‬‬ ‫תּסּב ְ ָ‬‫היּרדּן ִ ֹ‬ ‫היּם ִכּי ָתנוּס ַ ְַ ֵ‬ ‫לּך ַ ָ‬ ‫ַמה ְ ָ‬ ‫אלוֹהּ ַ ֲ ֹ‬ ‫יעקב )תהלי‪ ‬קיד‪ ,‬ה‪‬ז(‬ ‫מלּפני ֱ ַ‬ ‫ארץ ִ ִ ְ ֵ‬‫חוּלי ָ ֶ‬ ‫מלּפני ָאדוֹן ִ‬‫ִ ְִֵ‬ ‫תנוס‪ ,‬הירד‪ ‬תסוב לאחור וגו'‪ ,‬היה לו‬ ‫יש להבי‪ ‬למה כתובי‪ ‬פסוקי‪ ‬אלו‬ ‫לפרש בדר‪ ‬קצרה‪' ,‬מה לכ‪ ‬הי‪‬‬ ‫בדר‪ ‬שאלה ותשובה‪ ,‬מה ל‪ ‬הי‪ ‬כי‬ ‫והירד‪ ‬כי תנוסו'‪.‬‬ ‫תנוס וגו'‪ ,‬מלפני אדו‪ ‬וגו'‪ ,‬ולא מצאנו‬ ‫כעי‪ ‬זה בפסוקי‪ ‬אחרי‪ ‬שיהיו בדר‪‬‬ ‫ומבאר בספר דברי שאול להגה"ק ר'‬ ‫שאלה ותשובה‪ .‬עוד יש להבי‪ ,‬ג‪ ‬א‪‬‬ ‫יוס‪ ‬שאול נתנזו‪) ‬פרשת יתרו(‪ ,‬דהנה‬ ‫רצה לפרש השבח בדר‪ ‬שאלה‬ ‫בנוהג שבעול‪ ,‬כששני אנשי‪ ‬נאבקי‪‬‬ ‫ותשובה‪ ,‬מהי האריכות הגדולה‪ ,‬הי‪ ‬כי‬ ‫חכ‬ ‫נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז‬ ‫כאילי‪ ,‬ואילו הגבעות שה‪ ‬הרי‪‬‬ ‫זה בזה‪ ,‬א‪ ‬האחד גבור והשני חלש‪,‬‬ ‫גדולי‪ ,‬כבני צא‪ ‬ירקדו‪ ,‬וכל זה הוא‬ ‫אזי החלש נכנע מיד בלי מלחמה‪,‬‬ ‫ההיפ‪ ‬מהטבע‪ ,‬שהגדול בורח עוד יותר‬ ‫מאחר שהוא רואה מיד שהעומד כנגדו‬ ‫מהקט‪.‬‬ ‫הוא גבור גדול‪ .‬ורק כשכנגד הגבור‬ ‫עומד ג‪ ‬כ‪ ‬גבור כמותו‪ ,‬אזי הוא יוצא‬ ‫ועל זה השיב ואמר‪' ,‬מלפני אדו‪‬‬ ‫למלחמה נגדו‪ ,‬והג‪ ‬שבמש‪ ‬הזמ‪ ‬הוא‬ ‫חולי אר‪ ‬מלפני אלוק יעקב'‪ ,‬מאחר‬ ‫רואה שהראשו‪ ‬הוא גבור יותר ממנו‪,‬‬ ‫שמנוסת‪ ‬היתה מחמת ההתגלות‬ ‫מ"מ אינו נכנע אליו מיד‪ ,‬רק לכל‬ ‫האלוקית הגדולה שהיתה בעת קריעת‬ ‫הפחות הוא משתדל להארי‪ ‬את זמ‪‬‬ ‫י‪ ‬סו‪ ,‬שבזה כל אשר הוא יותר גדול‪,‬‬ ‫המלחמה‪ ,‬כדי שלא יאמרו שהוא‬ ‫משיג יותר את האלוקות‪ ,‬וממילא ויש‬ ‫הצליח לנצחו בזמ‪ ‬קצר‪.‬‬ ‫לו חרדה ופחד יותר גדול מהשי"ת‪ .‬ולכ‪‬‬ ‫הי‪ ‬שיש לו השגה יותר גדולה בגדלות‬ ‫והנה נודע כי לא כמל‪ ‬בשר וד‪‬‬ ‫ה'‪ ,‬נס יותר מ‪ ‬הירד‪ ‬קט‪ ,‬מפני שהשיג‬ ‫מלכותו יתבר‪ ,‬מל‪ ‬בשר וד‪ ‬א‪‬‬ ‫יותר את ההתגלות האלוקית‪.‬‬ ‫שאימתו גדולה על בני האד‪ ,‬ע‪ ‬כל‬ ‫?‪.‬‬ ‫זה תקט‪ ‬אימתו על כל הקרובי‪ ‬אליו‪,‬‬ ‫ורק כל הרחוק רחוק יותר‪ ,‬תפול עליו‬ ‫יותר האימה‪ .‬לעומת זה אצל הקב"ה‬ ‫וכעי‪ ‬זה ביאר בספה"ק יערות דבש‬ ‫הוא להיפ‪ ‬ממש‪ ,‬כל מי שקרוב אליו‬ ‫)ח"א דרוש טז(‪ ,‬שהפסוק מתמיה‪ ,‬הנה אני‬ ‫יתבר‪ ,‬יותר יגדל האימה ויראת ה'‬ ‫רואה שינוי טבע ודברי‪ ‬הפוכי‪ ‬מסדר‪,‬‬ ‫עליו‪ ,‬ובפרט המלאכי‪ ‬והשרפי‪ ‬וכל‬ ‫כי מה ל‪ ‬הי‪ ,‬שהוא קשה הבקיעה‬ ‫מי שיש לו מעלה יותר גדולה‪ ,‬הרי שג‪‬‬ ‫למאוד‪ ,‬ולא יצויר בו ממש אפשרויות‪,‬‬ ‫יראתו גדולה יותר מהקב"ה‪.‬‬ ‫כי תנוס‪ ,‬הוא נס לגמרי ונעשה חרבה‪,‬‬ ‫כי ניסה מורה על קלות התנועה‬ ‫ומביא הדברי שאול‪ ,‬ובזה שמעתי‬ ‫בקלילות‪ .‬ואילו הירד‪ ,‬שהוא נהר קט‪‬‬ ‫בש‪ ‬הרב הגאו‪ ‬אבד"ק פלאנטשא ז"ל‬ ‫לפי ער‪ ‬הי‪ ,‬לא נסוג לגמרי כי‪ ,‬רק‬ ‫שאמר לפרש הפסוקי‪' ,‬מה ל‪ ‬הי‪ ‬כי‬ ‫יסוב לאחור‪ ,‬וזהו היפו‪ ‬סדר הטבע‪.‬‬ ‫תנוס הירד‪ ‬תסוב לאחור'‪ ,‬ביאור‬ ‫וכמו כ‪ ‬הרי‪ ‬שאי‪ ‬כ"כ גבוהי‪ ,‬ירקדו‬ ‫השאלה הוא‪ ,‬כי הנה הי‪ ‬הוא גדול‬ ‫רק כאילי‪ ,‬ואילו הגבעות שה‪ ‬הרי‪‬‬ ‫יותר מהירד‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬מה ל‪ ‬הי‪' ‬כי‬ ‫גדולי‪ ,‬כבני צא‪ ‬ירקדו‪ ,‬שה‪ ‬קלי‪‬‬ ‫תנוס'‪ ,‬הרי הירד‪ ,‬שהוא הקט‪ ,‬רק‬ ‫ומתנשאי‪ ‬במהירות יותר מאילי‪,‬‬ ‫'יסוב לאחור'‪ ,‬ואינו נס‪ .‬וכמו כ‪' ,‬ההרי‪'‬‬ ‫והכל בהיפו‪ ‬העני‪.‬‬ ‫שאינ‪ ‬גבוהי‪ ‬כל כ‪ ,‬ירקדו רק‬ ‫טכ‬ ‫נעימות הפרשה • עניני ראש חודש‬ ‫קשה‪ ,‬ויוצא ממנו רק נהר קט‪ ,‬וזהו‬ ‫ועל זה משיב‪' ,‬מלפני אדו‪ ‬חולי‬ ‫אג‪ ‬מי‪ ,‬וחלמיש‪ ,‬שהוא סלע קשה‪,‬‬ ‫אר‪ ,'‬שרוב ניסיו ה‪ ‬בשינוי הסדר‪,‬‬ ‫יצא ממנו מעיי‪ ,‬וזהו חלמיש למעינו‬ ‫להודיע לבני אד‪ ‬גבורותיו וכחפצו‬ ‫מי‪ ,‬שהוא מעי‪ ‬גדול‪.‬‬ ‫עושה‪ ,‬הוא מהפ‪ ‬הצור‪ ,‬שאי‪ ‬כל כ‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ל‬