נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — חיי שרה (2026-11-02)

נעימות
הפרשה
מפי מורינו
פה מפיק מרגליות
הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א
פרשת חיי שרה תשפ"ז
גליון ק"ז
"בשורה טובה תדשן עצם"
בעזהשי"ת לקראת יו"ט חנוכה הבעל"ט
יופיע ספר "נועם החנוכה" -סדר הדלקת נר חנוכה
עם ביאורים ואמרים ופנינים ומאמרים על יו"ט חנוכה
שנלקט משיעורים הנפלאים מפי מורינו שליט"א
כל הרוצה להשתתף בהוצאות המרובות
לעילוי נשמת או לזכות יקירכם וכדו'
ניתן לתרום ב"נדרים פלוס" ע"ש "נעימות הפרשה"
או בפלאפון מס’ 053.414.3747
ובמייל NH987611@gmail.com :
ניתן לשמוע השיעורים
077-2110208 הפרשה
השיעורים לשמוענעימות
בקול ניתן
1-518-9311-901
077-2110208 ארה"בהפרשה
מס'נעימות
בקול
יומיים בשלוחה 4 בשלוחה | 1שיעורים
1-518-9311-901 שיעורים שבועיים
מס' ארה"ב
שיעורים שבועיים בשלוחה | 1שיעורים יומיים בשלוחה 4
לתרומות והנצחות
והנצחותיקירכם
לתרומותאו לזכות
לעילוי נשמת
נעימות הפרשה
ע"שיקירכם
פלוס"לזכות ב"נדרים
נשמת או ניתן לתרום
לעילוי
053.414.3747
נעימות הפרשה בפלאפון מס’
פלוס" ע"ש או ב"נדרים
ניתן לתרום
או בפלאפון מס’ 053.414.3747
יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א
יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א
לקבלת הגיליון ולהערות והארות במייל nh987611@gmail.com
לקבלת הגיליון ולהערות והארות במייל nh987611@gmail.com
הודעה חשובה לתושבי ארה"ב
הגיע כמות מצומצמת של הספר
"נעימות הפרשה -בראשית"
בפל' 929-545-0085
לקנית הספר ב
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
תוכן הענינים
שיעור פרשת חיי שרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
טע מיתת שרה • שרה השתוקקה להצטר למעשה המסירות נפש
של העקידה • צער שרה על שלא היה יצחק לקרב • עני עשרה
גמלי • בדי שתיה קוד לבהמתו • הברכה שברכו את רבקה • זמ
חלות נישואי רבקה • טע כיסוי פני הכלה
פניני פרשת חיי שרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
התעוררות לניצול הזמ כראוי • הסתופפות בצל הרבי בשבת פרשת חיי
שרה • הטע שיש להדר אחר שדכ ירא שמי • עני חשבו הנפש
יומא דהילולא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יח
ל' חשו הרה"ק הרבי ר' הירש מרימנוב זי"ע בפי ישרי תתרומ
אמונה שלימה בתמימות אמונה שלימה בתמימות טע עכבת
הגאולה
עניני ראש חודש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כה
ראש חודש כסלו הוא יו סליחה כיו הכיפורי • ראש חודש הוא זמ
כפרה לכל תולדות • טע קריאת ער"ח 'יו כפור קט • 'עניני סעודת
ראש חודש • ביאורי בפסוקי ההלל
ג
ד
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
שיעור פרשת חיי שרה
טעם מיתת שרה
ויהיו חיי שרה וגו'.
לה כל מעשה העקידה ,והתחיל להגיד ברש"י )כג ,א( למה נסמכה מיתת שרה
לה באריכות שנזדמ בנה לשחיטה, לעקידת יצחק לפי שעל ידי בשורת
ונתעכב מלהשלי דבריו לומר לה העקידה שנזדמ בנה לשחיטה וכמעט
שלמעשה לא נשחט ,ובינתיי נתבהלה שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה.
שרה לשמע דבריו ופרחה נשמתה
ממנה .וזו הכוונה 'כמעט שלא נשחט' בשפתי חכמי מדקדק בלשו רש"י
כמעט אמר לה שלא נשחט ,א קוד מה הכוונה 'וכמעט שלא נשחט' ,היה לו
שהספיק לומר לה זאת כבר יצאה לומר 'וכמעט שנשחט' .ומבאר ,שכוונת
נשמתה. רש"י ,דהשליח בא מהר המוריה וסיפר
?.
שרה השתוקקה להצטרף למעשה המסירות נפש של העקידה
ובפירוד הבני או הממו כמעט ימותו, הרה"ק המגיד מקוז'ני זי"ע בספרו
אמנ לא כ שרה אמנו חלילה לה. עבודת ישראל מבאר דבר נפלא ,כי
ומבאר ,כי בשמעה מעשה העקידה באמת יש להבי הטע שמתה שרה
שעקד אברה את יצחק בנה לעולה משו בשורה זו ,הלא הצדיקי כל
לה' ,והבינה בקדושתה שנעשה על ידי רצונ וחיות לעשות רצו קונ,
זה יחוד גדול וקדוש ,והמקו ההוא ומוסרי נפש ומאוד ויוצאי חלציה
היה רחוק ממנה ללכת שמה להתדבק בעבור כבודו ית"ש ,ואי יתכ לומר על
ע אב ובנו בקדושת היחוד ,לכ על כל שרה אמנו הצדקת אשר היה אברה
פני מרחוק מסרה נפשה באהבה אבינו טפל לה בנביאות ,שבשמעה
ובטהרה להפרד מעול הזה בעת רצו סיפור עקידת יצחק פרחה נשמתה
ושעה קדושה כזאת ,והקב"ה הסכי על מחרדה ובהלה כדר פשוטי בני אד
ידה ויצאה נפשה בקדושה בשעה זאת. אשר כל חיות לגדל זרע ולהרבות הו
ה
נעימות הפרשה • שיעור פרשת חיי שרה
שבה כוונת מסירת נפש וקבלת עול וזה נרמז בפסוק "ותמת שרה בקרית
מלכות שמי. ארבע" ,רומז מקו הקריה שמתה היה
על פי ארבע שה ד' אותיות אדנ"י,
?.
צער שרה על שלא היה יצחק לקרבן
אמר לה שלא נשחט ,חשבה שמא בנה }בספר דולה ומשקה )קמא( מבאר
הוא זה שלא הסכי להשחט ומתו בש המפרשי באופ אחר טע מיתת
צער על שלא עמד בנסיו פרחה נשמתה שרה ,שהנה שרה אמנו חינכה את בנה
ממנה ומתה{. כל חייה שיהיה תמיד מוכ למסור
נפשו על קדושת ה' ,ולזה כשהשט
?.
ענין עשרה גמלים
למימר דהת ברכת אירוסי והכא אדניו
ממי ֲ ֹ ָ
גמיֵ ַ ְ ִ ערה ְ ַ ִ
העבד ֲ ָ ָ
וח ָ ֶ ִֶַ ַ
ברכת נישואי ,'מבואר ש בתוס' ולֶ אל
וקֶ ֵ ַ ידָ ָ ַ
אדניו ְ ָ
וכל טב ֲ ֹ ָ ולָ ְ
ֵַ ֶ
שהוא נלמד מפסוק זה ,והיכ היו ש נהריֶ אל ִעיר ָנחר) :כד ,י(. ארִ ַ ֲ ַ ֲַ
עשרה ,על ידי העשרה גמלי. בטע הדבר שלקח עמו אליעזר
?. בדוקא עשרה גמלי כתב בחזקוני
'להרכיב עליה עשרה אנשי ,לבר
והנה במה שנאמר 'מגמלי אדוניו' ברכת אירוסי ונישואי ,'שכ ברכת
פירש רש"י בש המדרש 'נכרי היו אירוסי ונישואי בעשרה ,ולקח עמו
משאר גמלי שהיו יוצאי זמומי מפני מני ,וכ מבואר בתוס' כתובות )ד ז :ד"ה
הגזל ,שלא ירעו בשדות אחרי.' שנאמר( במה שאמרו בגמרא שלמדו
והקשו במדרש )ב"ר ס ,ח(' ,שאל לר' שברכת נישואי בעשרה מבועז שנאמר
חייא בר רבה לא היו גמליו של אברה ויקח בועז עשרה אנשי' ,ובמסכת כלה
אבינו דומי לחמורו של ר' פנחס ב דמייתי קרא דויברכו את רבקה ,איכא
ו
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
שלא יכניסו לפה מה שלא צרי ,אלא יאיר' ,והאריכו ש ממעשה חמורו של
כדי שלא יוציאו מהפה מה שלא צרי, ר' פנחס ב יאיר ,שלא אכל ממה שאינו
שכאשר הולכי להשתדל בעני של שלו ,א שלא היה זמו ,ולש מה היה
שידו ,צריכי לסגור את הפה של צרי לזמו אברה אבינו את בהמותיו.
כול ,כיו שג הגמל יכול לקלקל ושמעתי לומר בדר צחות ,שמה
השידו... שהיו הגמלי זמומי לא היה זה כדי
?.
בדין שתיה קודם לבהמתו
גּמלּיו:
לכל ְ ַ ָ
ותּשׁאב ְ ָ
לשׁאב ַ ִ ְ ַ
הבּאר ִ ְ ֹ
ותּרץ עוֹד ֶאל ַ ְ ֵ
השּׁקת ַ ָ ָכּדּהּ ֶאל ַ ֶֹ
ותּער ַ ָ
ַותּמהר ַ ְ ַ
ְ ַ ֵ
)כד ,כ(.
לגבי 'צמאו 'אד קוד לבהמה ,והביא בגמרא ברכות )ד מ (.אמרו' ,אסור
ראיה מאליעזר עבד אברה ומפרשת לאד שיאכל קוד שית מאכל
חוקת ,ואלו דבריו' ,לעני צמאו אד לבהמתו ,שנאמר ונתתי עשב בשד
ובהמה ,יתנו לאד תחילה ואח"כ לבהמת והדר ואכלת ושבעת' ,והנה
לבהמה ,דכתיב )בראשית כד ,מו( "ותאמר מלשו הגמרא משמע דאיירי בדוקא
שתה וג גמלי אשקה ,ואשת וג לגבי אכילה גדולה אבל טעימה מותר,
הגמלי השקתה" ,וכתיב )במדבר כ ,ח( אמנ בגמרא גיטי) ד סב (.הביאו
והשקית את העדה ואת בעיר ,העדה הלשו אסור שיטעו ,וכ פסק המג
תחילה ,ואח"כ את בעיר .אבל באכילה אברה) ס"ק יח( ,וכתב הפרי מגדי) א"א
הבהמה קודמת ,דכתיב )בראשית כד ,לב( ס"ק יח( שבגמרא בברכות לא נזכר
וית תב ומספוא לגמלי ,ואח"כ וייש טעימה ,ובמחלוקת שנויה .ואכ בגמרא
לפניו לאכול וכתיב )דברי יא ,טו( ונתתי גיטי) סב (.הגירסא היא אסור "לטעו,"
עשב בשד לבהמת ,והדר ואכלת ואפשר שלזה נתכוי המג"א.
ושבעת' .והביא המג אברה דבריו )סימ תקלא( וכתב בספר חסידי
להלכה בסי' קסז )ס"ק יח(א. שעני זה נוגע רק לגבי 'אכילה' ,אבל
א .והנה המג אברה ש הביא רק הראיה מרבקה ולא הביא הראיה מפרשת
ז
נעימות הפרשה • שיעור פרשת חיי שרה
צרי להקדי ,אבל במקו שאי סכנה וכתב במחצית השקל שיש בזה
יקדי הבהמה ג לשתיה. נפקא מינה להלכה ,שלפי זה נמצא
ששתיית בהמה אפילו צור סעודה לא
וכ מבואר בדברי האור החיי הק' הוי ,וא כ באופ ששח קוד האכילה
בפרשת לגבי אליעזר שנאמר 'ותכל לית לשתות לבהמה ,אפשר שצרי
להשקותו' וגו'' ,יתבאר על דר אומר לחזור ולבר.
ז"ל בפסוק ונתתי עשב בשד לבהמת
וגו' שצרי אד להקדי לתת מזו
לבהמתו ואח"כ את עצמו ,ויש ל
?.
לדעת כי דוקא באי כא סכנה או צער, אבל מדברי האור החיי הק' בפרשת
אבל בסכנה או בשיש צער ,קוד יש חוקת משמע שדי זה נוהג ג בשתיה,
לחוש לצערו ואח"כ בהמתו ,ולזה אלא שבמקו סכנה אי צרי להקדי
כששאל האיש הגמיאיני מעט הרגישה לתת לבהמה ,ואלו דבריו' ,והוצר
הצדקת כי צמא למי הוא ומצטער להזכיר עדה ובעיר ,להקדי העדה
היה ,לזה אמרה לו שתה וכשנתנה לו לבהמות ,והג שאמר הכתוב ונתתי
שיעור ששיערה כי ודאי אי כא חשש עשב בשד לבהמת ואכלת וגו' ,ואמרו
לצער הצמא" ,ותכל להשקותו ותאמר ז"ל שצרי להקדי מאכל לבהמתו
ג לגמלי אשאב" כי בגדר זה שאינ ואחר כ הוא ,כל זה א אי סכנה
מצטער צרי להקדי אות ,והוא בדבר ,אבל כשיש גדר סכנה חייו
שסמ הכתוב לומר ותכל להשקותו קודמי ,ועיי מה שפירשתי בפרשה
ותאמר ג לגמלי וגו' ואומרו עד א דרבקה בהשקאת אליעזר וגמליו',
כלו ,פירוש לא אשער לה כפי ומשמע מדבריו שרק משו הסכנה אי
חוקת ,וראה ביד אפרי על השו"ע שהקשה 'צ"ע דטפי הוה ליה לאתויי ראיה ממימרא
דרחמנא בפרשת חוקת והשקית את העדה ואת בעיר ,'וכ החת סופר הביא ראיה זו,
וכתב הפמ"ג בש הא"ר שמה שפירש רש"י בפר' חוקת 'מכא שחס הקב"ה על ממונ
של ישראל' ולא פירש שיש כא רמז להקדי האד לבהמה בשתיה ,משו שעני זה
למדנו מרבקה.
אבל האמת הוא כמו שהבאנו לעיל שבספר חסידי אכ הביא ג הוא ראיה זו ,אלא
שהמג אברה לא העתיק ראיה זו כי א הראיה מרבקה.
ח
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
}שאמר'{ הוא מיותר ,וצ"ל שאמר האומדנא ,אלא אשקה ולא אשא ידי
העבד ,כי זה הלשו נמצא בדברי העבד. עד שאראה שמי לפניה ואינ
והנה ג אני הגהתי כזה במ"א ש, שותי ,וזה ל האות כי כלו לשתותב.
ואמנ מגלגלי זכות ע"י זכאי ,כי ידעתי
ומכירו הייתי אותו שהיה ירא ה' מרבי,
?.
על כ הזכרתי שמו על הספר ולכבוד ובאמת שיש להבי מה הראיה
נשמתו ,תהא נשמתו צרורה בצרור החיי מרבקה ,שהרי הבהמות לא היו שלה כי
אמ. א של אליעזר ,וא כ בודאי שהיה
}וכתב עוד ,אמרתי כי על דר הרמז לה להקדי להשקות את אליעזר לפני
והצחות יש לומר שבתפלתו הזכיר בהמותיו ,וכ הקשו כמה מהאחרוני.
אליעזר הטי נא כד ואשתה ואמרה וראה מה שכתב בפמ"ג )מש"ז סי' קסז
שתה ,וכשסיפר את המעשה סק"ז( ,בש התורני המופלא מהר"ר מורי
למשפחתה של רבקה אמר שביקש כה ז"ל שהיה פרנס ומנהיג בק"ק
ממנה 'הגמיאני נא מעט מי) 'פסוק יז(, פרנקפורט דאדר יע"א ,וקשה מה ראיה
לא כדי שתיה ,כי נסה אותה בדר אר היא זו ,וכי דר הוא אד ששואל מי
ודיני ,כי י"ל טעימה מותר וי"ל אסור, מחבירו לשתות יאמר את לבהמת
אבל יש חילוק בי אכילה לשתיה ,ולכ קוד ואח"כ ל ,ושמא הבהמות שתו
בתפלתו אמר סת אנסה ואשתה בדר מי הראוי לבהמה ואד רוצה
ואמרה שתה ואח"כ לגמלי ,יודעת ג"כ מי צלולי .וכתב שנראה שטעות
הדי שיש לחלק בי אכילה לשתיה, סופר וצרי להגיה וראיה מרבקה
אותה הוכחת מצד חסידות ג יודעת "שאמר" ,היינו מה שהעבד התפלל
הדי .ובמעשה עשה חכמה יותר ,מעט )פסוק יד( והיה הנערה כו' ואמרה שתה
מי ,לומר אולי הדי רק טעימה שרי. וג גמלי אשקה ,דהיה לו לומר והיה
ורבקה ידעה הדי שיש לחלק בשתיה, הנערה אשר אומר אליה ת מי
על כ אמרה )פסוק יח( שתה די ספוק לגמלי ואמרה אשקה לגמלי וג ל
ואח"כ )פסוק יט( לגמלי ,כלו די סיפוק, אשקה ,שמע מינה בשתיה מותר אד
עיי רש"י ,שהיו ג"כ צמאי ואפילו הכי קוד ,עכ"ל .וכתב הפמ"ג שנראה
הוא תחלה ,והב.{ שכיו קרוב לאמת ,כי הקו של שאמרה
ב .מספרי על הגר"י צדקה זצ"ל שהיה לו בביתו אקווריו של דגי ,ובכל יו קוד
סעודתו לא היה אוכל עד שהיה מאכיל את הדגי.
ט
נעימות הפרשה • שיעור פרשת חיי שרה
לאכול מקוד שית לבהמתו לאכול, בספה"ק אמרי נוע כתב לבאר
ומביא ש בש הספר חסידי חידוש נפלא ,כי הנה כששאל אליעזר
דלשתות מותר ,וראייתו מהא דרבקה את רבקה א יש מקו בבית אביה
אמרה מקוד' שתה אדוני' )פסוק יח( ללו נאמר )כד ,כה( 'ותאמר אליו ג תב
ואח"כ 'ג לגמלי אשאב' )פסוק יט(. ג מספוא רב עמנו ג מקו ללו ,'ויש
אבל כתב ,לדעתי נראה דלא קשה כלל להבי לש מה הזכירה תב ומספוא,
בהא דרבקה ,דדוקא בבהמתו ועוד שהקדימה הדבר קוד שענתה על
שמזונותיה עלי אז החיוב להקדי, הדבר שעליו נשאלה הא יש מקו
אבל בהמת חבירו שאי עליו חיוב כלל ללו.
רק שרוצה לית מתנת חנ ,בוודאי
ומוסי האמרי נוע לדקדק ,שהנה
צרי לכבד את האד מקוד .והנה כל
כאשר שאל העבד 'הגמיאיני נא מעט
זה היה שיי קוד שקידש אליעזר את
מי ,'ורבקה השיבה בנדבת לבה
רבקה ,אבל לאחר שנת לה את נז
להוסי את אשר לא ביקש כלל,
הזהב והצמידי) פסוק כה( ,וזה היה
ואמרה שתה אדני וג לגמלי אשאב,
בתורת כס קידושי ,כי העבד היה
הקדימה מקוד למלאות משאלת
שליח להולכה ,א כ כבר הגמלי
העבד ,ואחר זה אמרה את אשר
שייכי לה ,כי שטר מתנה היה ליצחק
הוסיפה מדעתה ,ומדוע בכא כאשר
שאברה נת לו כל אשר לו וגמלי
שאל העבד היש בית אבי מקו ללו,
אדוניו בכלל ,וה שייכי ג לרבקה כי
והיא הוסיפה ג תב ג מספוא ג
היא אשתו ,א כ שוב מזונות עליה,
מקו ללו ,מדוע אמרה מקוד את
על כ כא) פסוק כה( הקדימה לומר
אשר הוסיפה מרצונה בלא שנתבקשה,
שתת תב ומספוא לבהמות ,ואחר כ
ואח"כ נפנתה למלאות בקשת העבד.
דיברה מצרכי העבד ,כי עכשיו הבהמה
קודמת כבר ,לפי שמזונות הבהמות וכתב לבאר על פי פשט ,לפי
עליה. המבואר במג אברה הנ"ל בהא דאסור
?.
י
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
הברכה שברכו את רבקה
שׁער
זרעך ֵאת ַ ַ
ויירשׁ ְַ ֵ ְ
רבבה ְ ִ ַ
לאלפי ְ ָ ָ
היי ְ ַ ְ ֵ
אתּ ֲ ִ
אחתנוּ ַ ְ
ויּאמרוּ ָלהּ ֲ ֹ ֵ
רבקה ַ ֹ ְ
ַויברכוּ ֶאת ִ ְ ָ
ְֲָ
ְָ
שׂנאיו) :כד ,ס(.
שיהי חלקנו לאלפי רבבה. נהוג קוד החופה לבר את הכלה
בברכה זו ,אחותנו את היי לאלפי רבבה
והנה בכל ברכה שאנו מברכי את ויירש זרע את שער שונאיו .וכמו
ילדינו אומרי' ישימ אלקי כאפרי שכתב בקיצור שו"ע )סימ קמז ,ג( 'המנהג
וכמנשה' )בראשית מח ,כ( ,כמו שכתוב 'ב במדינות אלו שחשובי העיר פורסי
יבר ישראל לאמור וגו' ,ועל אפרי סודר על ראש הכלה ומברכי אותה
ומנשה כתיב )דברי לג ,יז( 'וה רבבות ואומרי לה ,אחותנו את היי לאלפי
אפרי וה אלפי מנשה' ,ולכ מברכי רבבה'.
אנו את הכלה ברכה זו ,כלומר ,את היי
"לאלפי" כנגד מנשה" ,רבבה" כנגד ובביאור ברכה זו מבאר החת סופר
אפרי. )קונטרס חכ סופר( ,וכ הביאו בספר חת
סופר ,שהנה לרבקה היו שני בני,
ולפי זה נמצא שבכל עת אשר יעקב ועשו ,רשע וצדיק ,עשו היה
מבקש האד לבר את בתו ,יוכל מחלקו של לב ויעקב מחלק יצחק ,לכ
לברכה בברכה זו את היי לאלפי רבבה, ברכו אותה לב ובני המשפחה
שהרי זה רמז לברכת 'ישימ אלקי 'אחותנו' ,כלומר חלקינו 'יהיה לאלפי
כאפרי וכמנשה'. רבבה' .וא אנו מברכי את הכלה
?.
זמן חלות נישואי רבקה
העבד ֶאת
ויּקּח ָ ֶ ֶ
האישׁ ַ ִ ַ
אחרי ָ ִ
ותּלכנה ַ ֲ ֵ
הגּמלּים ַ ֵ ַ ְ ָ
ותּרכּבנה ַעל ַ ְ ַ ִ
ונערתיה ַ ִ ְ ַ ְ ָ
רבקה ְ ַ ֲ ֹ ֶ ָ
ַותּקם ִ ְ ָ
ָ ָ
רבקה ַ ֵ ַ ְ
ויּלך) :כד ,סא(. ִ ְ ָ
'ויקח העבד' .והראה לי מורי חמי יש להבי הפסוק ,שבתחילה נאמר
הרה"ח רבי יחיאל הלוי געטער שליט"א על אליעזר הלשו' איש'' ,ותלכנה אחרי
את דברי הספורנו שמבאר ביאור נפלא, האיש' ,ותיכ קורא לו עבד ,שנאמר
אי
נעימות הפרשה • שיעור פרשת חיי שרה
לגמרי ,ותיכ היתה גברת ,ועל ידי כ שהנה יש להבי ג כ מהו הלשו' ויקח
היה האיש עבד לה ,ומשו כ בשעת העבד את רבקה' ,ממי לקחה ,ומבאר
הקימה ותחילת הליכה נאמר איש, הספורנו שלקחה אליעזר מיד שלוחי
שעדיי לא היה אליעזר עבדה ,אבל האב שמסרו לשלוחי הבעל ,ומפרש
תיכ לאחר שלקחה נעשה עבד לה. שעל ידי מעשה זה היתה אז נשואה
?.
טעם כיסוי פני הכלה
העבד ִמיותּאמר ֶאל ָ ֶ ֶ
הגּמלֶ ֹ ַ . מעל ַ ָ ָ
ותּפּל ֵ ַ
יצחק ַ ִ ֹ
ותּרא ֶאת ִ ְ ָעיניה ַ ֵ ֶ
רבקה ֶאת ֵ ֶ ַָותּשּׂא ִ ְ ָ
ִ ָ
ותּתכּס:
הצּעיף ַ ִ ְ ָ
ותּקּח ַ ָ ִ
אדני ַ ִ ַהעבד הוּא ֲ ִֹ ויּאמר ָ ֶ ֶ
לקראתנוּ ַ ֹ ֶ
בּשּׂדה ִ ְ ָ ֵ ההלך ַ ָ ֶ
הלּזה ַ ֹ ֵ ְ
האישׁ ַ ָ ֶָ ִ
)כד ,סדסה(.
ומבאר החת סופר ,שהנה יש בטע הדבר שתיכ כשראתה
לחקור על מנהג של ישראל המבואר רבקה את יצחק נפלה מעל הגמל,
בספרי לכסות פני כלה ,ולכאורה למה וכאשר שמעה שהוא יצחק כסתה
יכסו פניה יותר משאר נשי ,ומבאר עצמה ,מבאר מרנא החת סופר חידוש
הטע ,משו שלא נחשדו ישראל גדול.
קדושי להסתכל בפני נשי חלילה,
אשר כל העושה זאת יאבד עצמו בזה ובראש דבריו מקשה דלכאורה יש
ובבא ,וג בבגדי צבעוני של בגדיה להבי ב' דברי :ראשית ,למה נפלה
התלויי בכותל אסור להסתכל ,קל מעל הגמל קוד שידעה שהוא יצחק,
וחומר כשהיא מלובשת בה ,לכ אי מ וא נאמר שהיתה בושה אפי' משאר
הצור לכסות פניה של שאר הנשי, בני אד ,מ"מ קשה מפני מה לא היה
אבל לגבי כלה כתב הטור בש הרא"ש די לה לקחת הצעי ולהתכסות .שנית,
ז"ל שדעתו מסכמת שמותר להסתכל מדוע כששמעה שהוא יצחק לקחה
במלבושיה כדי לחבבה על בעלה ,אבל הצעי ונתכסתה ,והלא כבר נפלה מעל
לא בפניה ,וא"כ כיו שמותר להסתכל גבי הגמל קוד לכ ,וא נאמר
במלבושיה שעליה ובקליעות שערה, שבינתיי כבר עמדה ,היא גופא קשיא,
אולי יבואו ח"ו להסתכל ג בפניה לכ מדוע עמדה מנפילתה עתה ולקחה
נהגו לכסות פניה. הצעי.
בי
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
עצמה מעל הגמל ,לבל ישלוט בה עי ועל פי זה הוא מבאר הפסוקי ,כי
רואה .ובהמש כששאלה את אליעזר בהיותה על הדר ע אליעזר לא היה
מי האיש ,והשיב לה שהוא יצחק והוא מ הצור לכסות פניה ,כי אליעזר כשר
הארוס ,עמדה מעל הגמל ,אכ עתה יש היה ולא יסתכל לא בה ולא במלבושיה
לחוש כיו שמותר לאליעזר להסתכל ובקליעותה ,אכ כשראתה איש אחד
בבגדי צבעוני שלה כדי לחבבה על בא לקראתה חששה אולי זה האיש
יצחק יבוא להסתכל בפניה ,לכ תיכ אינו כשר ויסתכל בה ,וא א תתכסה
ומיד לקחה הצעי וכסתה פניה כמנהג בצעי עדיי יסתכל בבגדי צבעוני
של בנות ישראל. שלה ותהי' גורמת להחטיא אחרי ,לכ
נפלה ,פירוש ,אתרכינת ,רכנה והטתה
?.
גי
נעימות הפרשה • פניני פרשת חיי שרה
פניני פרשת חיי שרה
התעוררות לניצול הזמן כראוי
שׂרה.
חיּי ָ ָ
שׁני ַ ֵ
שׁנים ְ ֵ
ושׁבע ָ ִ
שׁנה ְ ֶ ַ
ועשׂרים ָ ָ
שׁנה ְ ֶ ְ ִ
מאה ָ ָ
ֵ ָ
רבות ,וכפרי לאי שיעור .ונמצא אמרו במדרש )בראשית רבה נח ,ג( ,רבי
שכנגד כל שבוע בחיי שרה ,זכתה עקיבא היה יושב ודורש והצבור
אסתר למלו על אר אחת במדינה זו, מתנמנ .ביקש לעורר ,אמר ,מה
וכנגד כל יו בחיי שרה ,זכתה אסתר ראתה אסתר שתמלו על שבע
לעיירה אחת ,וכנגד כל שעה בחיי שרה, ועשרי ומאה מדינה ,אלא תבא אסתר
זכתה אסתר לכפר אחד ,וכל השעות שהיתה בת בתה של שרה שחיתה
ביחד שיש בשנה אחת ,עולי לכמה קכ"ז שני ,ותמלו על קכ"ז מדינות.
וכמה אלפי ,וכנגד זכתה אסתר ידועה השאלה ,מדוע ביקש רבי
למלו על אלפי כפרי .ומזה אנו עקיבא לעורר דוקא על ידי עני זה.
לומדי ערכה של שעה אחת ויחידה, וביאר החידושי הרי" ,שכ אמר רבי
ואילו המתנמנ מפסיד בכ אלפי עקיבא לתלמידי ,הנה שרה אמנו
אלפי לאי שיעור .ובזה הוכיח רבי חיתה מאה ועשרי ושבע שני ,וכנגד
עקיבא את שומעי לקחו ,מדוע אפוא זה זכתה אסתר המלכה למלו על שבע
את נרדמי ואינכ משימי על ועשרי ומאה מדינה ,נמצא שכנגד כל
לבבכ גודל יקרת הזמ ,שיש לנצלו שנה שחיתה שרה ,זכתה אסתר למלו
ללימוד התורה! על מדינה אחת ,מפני שאצל שרה אמנו
ובדר צחות שמעתי מאחד שאמר, היו 'שני חיי שרה' ' כול שווי לטובה'
שתיכ כששמעו התלמידי תו כדי )רש"י( ,ולכ זכתה אסתר בת בתה ,לקבל
נמנומ ,שיש אחד שזכה להתקבל שכר כנגד כל שנה ושנה שחיתה שרה.
למלו על שבע ועשרי ומאה מדינה, ועשה רבי עקיבא החשבו לפני
נתעוררו כול מיד ,ושוב לא היו יכולי תלמידיו ,הנה על כל שנה שחיתה שרה
לישו ,מגודל סקרנות מי הוא זה קיבלה אסתר מדינה שלימה ,הכוללת
ואיזהו שזכה לדבר גדול כזה...ג בתוכה כמה וכמה ארצות ,ועיירות
ג .מספרי בדר צחות ,שפע נסעו חבורה אחת למירו ,ובאמצע הדר נרדמו כל
די
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
הסתופפות בצל הרבי בשבת פרשת חיי שרה
אנכי) :פרק
אברהם ָ ֹ ִ
עבד ַ ְ ָ ָ
ויּאמר ֶ ֶ
בּכּלַ ֹ ַ :
אברהם ַ ֹ
בּרך ֶאת ַ ְ ָ ָ
בּיּמים ַוה' ֵ ַ ְ
ואברהם ָ ֵזקן ָבּא ַ ָ ִ
ְ ַ ְָ ָ
כד פסוקי א ,לד(
בפרשת למעלה הגדולה של הנסיעה חסידי מספרי שהרה"ק מהרי"ד
לצדיק ,שבספה"ק אור לשמי להרה"ק מבעלזא זי"ע היה אומר תמיד ,שאילו
ר' מאיר מאפטא זי"ע מבאר את הפסוק היה חסיד והיה לו רבי ,היה נוסע אליו
)בראשית כד ,א( 'ואברה זק בא בימי לקראת שבת פרשת חיי שרה ,סת ולא
וה' בר את אברה בכל' ,שהנה הצדיק פירש הטע ,ובכל שנה בפרשת חיי
כשהוא צעיר לימי הוא מרכי עצמו שרה חרדו החסידי שתעבור השבת
ויט שכמו לסבול ע האנשי ע בני בשלו ,ואכ הסתלקותו היתה בשב"ק
ישראל הבאי אליו להגביה ולהאיר, פרשת חיי שרה כ"ב חשו.
וכמו שמצינו באברה אבינו ע"ה שהיה ולפרש מהו העני להיות אצל הרבי
מגייר את האנשי ושרה מגיירת בשבת פרשת חיי שרה ,אפשר לומר,
הנשי) ב"ר יד ,י( ,אבל הצדיק כשהוא שבפרשת אנו לומדי את גודל
בזקנותו קשה עליו מאוד טרדת בני ההתבטלות שהיתה לאליעזר עבד
אד להרכי עצמו אליה ,מחמת אברה לאדונו אברה ,עד כדי כ
חולשת הגו. שמבארי בספה"ק שבכל הפרשה לא
ומבאר האור לשמי שא שאי נזכר כלל שמו של אליעזר ,ונאמר רק
אפשר להכנס אל הצדיק ואי הצדיק שהוא עבד אברה ,האיש ,העבד ,לפי
בכוחו להדרי את הבאי לפניו ,עדי שהיה בטל לגמרי לאברה אבינו,
פועל הצדיק עבור ,לפי שהשכינה ומשו כ מ הראוי להיות אצל הרבי
עמו תדיר ,ממילא נפעל כל עניני בני בשבת פרשת חיי שרה ,מתו
אד הבאי להצדיק. התבטלות גמורה.
ועל פי זה הוא מבאר הפסוק עוד עני יש לפרש ,שיש רמז
הנוסעי .א כשהנהג הוציא מפיו ואמר שהגיעו ל'צומת מגידו' ,תיכ התעוררו כול,
כי כששומעי תו כדי השינה המילה "מגידו" ,זה נשמע כמי שאומר בשפת האידיש
"מ'גיט דא" ,נותני כא חלוקה ,ולכ התעוררו כול מיד ,כדי שלא לפספס את
החלוקה...
וט
נעימות הפרשה • פניני פרשת חיי שרה
עצמו לאברה ,היה מתבר ,על ידי 'ואברה זק בא בימי ,'והיה קשה
מה בכל ,מחמת שהשכינה היתה ע עליו מאוד טרדת בני אד' ,וה' ביר
אברה היה נפעל ממילא ישועות לבני את אברה ,'פירוש 'את' הטפל
אד בכל העניני. לאברה ,כל מי שהיה מדבק ומחבר
?.
הטעם שיש להדר אחר שדכן ירא שמים
אברהם:
אדני ַ ְ ָ ָחסד ִעם ֲ ִֹ
ועשׂה ֶ ֶ
לפני ַהיּוֹם ַ ֲ ֵ
הקרה ָנא ְ ָ ַ
אברהם ַ ְ ֵ
אדני ַ ְ ָ ָאלקי ֲ ִַֹויּאמר ה' ֱ ֵֹ
ֹ ַ
)פרק כד פסוק יב(
אחד להרה"ק המהר"א מבעלזא זי"ע האור החיי הק' מבאר למה הזכיר
ושאלתו בפיו ,הנה הציעו לו שני אליעזר בתפילתו את אברה אבינו
שידוכי עבור בתו ,ולאחר שבירר מצא 'הקרה נא לפני היו ועשה חסד ע
שלשניה יש מעלות שונות ,עד שאינו אדוני אברה:'
יודע באיזה מה לבחור .השיב לו
הרה"ק אהר קדוש ה' ,שקיבל מאביו "בטוח היה אליעזר באדונו,
הרה"ק המהרי"ד מבעלזא ]יומא שתפילתו מקובלת אשר התפלל "הוא
דהילולא כ"ב חשו ,[שבבעלזא היה ישלח מלאכו" וגו' .והוסי הוא
המנהג שהאדמורי" לא ענו על עניני להתפלל שיהיה הוא ראוי ליעשות
שידוכי .שאל האיש א כ מה יעשה, הדבר על ידו ,כי ימצא לפעמי שתהיה
הרי הוא בלבד בודאי אינו יכול להכריע מניעה לקיי דברי התפילה מצד
לעצמו .א שוב ענה לו הרה"ק ,שאביו האמצעי ,לזה התפלל לאלקי אדונו
אמר שבבעלזא לא היו מתערבי שיקרה לפניו".
בעניני שידוכי. והיינו שאליעזר היה בטוח שהשי"ת
יעשה חסד זה ע אברה אבינו ,רק
האיש המשי לדבר ע המהר"א על התפלל שהוא יהיה ראוי להיות השליח
שאר עניניו .בתו הדברי שאל אותו שעל ידו יעשה הנס.
הרה"ק מבעלזא זי"ע ,מי ה השדכני
לשתי ההצעות שאמרת מקוד ,השיב סיפר הרה"ק רבי חי יצחק
האיש ,שאת ההצעה הראשונה קיבל מראחמיסטריווקא זי"ע ,שפע נכנס
זט
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
ועל כ התפלל אליעזר שלא יארע משדכ פלוני ,ואילו בהצעה השניה
תקלה על ידו מחמת שהוא השליח השדכ הוא הגה"צ ר' ברו שמעו
השדכ. שניאורסו זצ"ל ראש ישיבת טשעבי.
אמר לו הרה"ק מבעלזא ,הנה השדכ
האיש כבר הבי הרמז את הברור, הראשו הוא אד טוב" ,ער איז זייער
שיש לו לעשות את השידו שהציע לו א וואוילע איד" ,אמנ רבי ברו שמעו
הגרב"ש שניאורסו .מצד אחד לא יותר מוצא ח בעיני" ,ער געפעלט מיר
השיב לו הרה"ק בברירות מה לעשות, בעסער" .ואמר לו שיעיי בדברי האור
כי "בבעלזא לא מתערבי בעניני החיי הק' בפרשת חיי שרה הנ"ל,
שידוכי ,"א מצד שני הוא רמז לו שרואי מדבריו שהשדכ יכול בזכיותיו
להיכ נוטה דעת קדשו. או להיפ להועיל או לקלקל בהשידו,
?.
ענין חשבון הנפש
אשׁר
דּרכּי ֲ ֶ
מצליח ַ ְ ִ
ישׁך ָנּא ַ ְ ִ ַ
אברהם ִאם ֶ ְ ָ
אדני ַ ְ ָ ָאלקי ֲ ִֹ ואמר ה' ֱ ֵֹ העין ָ ֹ ַ
ָואבא ַהיּוֹם ֶאל ָ ָ ִ
ָ ֹ
הלך ָ ֶ ָ
עליה) :פרק כד פסוק מב( אנכי ֹ ֵ ְ ָ ִֹ
שצריכי לחיות ע חשבו הנפש ,כיצד הרה"ק האמרי חיי מויז'ני זי"ע
מנצל האד את ימיו וכוחותיו ביאר הפסוק ,שהאד צרי לחיות
וכשרונותיו ,ואפשר לפרש העני ג תמיד מתו חשבו הנפש ,וזה הכוונה
לגבי גשמיות ,שיש אנשי שמוציאי 'ואבוא היו אל העי ,'שצריכי להיות
ממו ללא חשבו ,ומזה נמשכי הרבה מבעלי חשבו הנפש ,להביא את היו
רעות וצרות ,ואסור לחיות ללא חשבו. לפני העי ,לראות ולבחו כיצד עבר
עליו היו.
ומספרי על הרבי ר' זושא זי"ע
ובעני חשבו הנפש אומרי בש
שהיה רוש בכל יו כל מעשיו על
החפ חיי שאמר ,הדי וחשבו
פיתקא ,ובסו היו היה שב בתשובה
הראשו שצרי האד לית הוא על כ
על מעשיו על פי מדרגותיו ,והיה שב
שהיה חי ללא חשבו.
בתשובה עד שהיה נמחק כל מה שכתב
ש. עני זה יש לפרש לגבי רוחניות,
זי
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
יומא דהילולא
ל' חשון -הרה"ק הרבי ר' הירש מרימנוב זי"ע
יו א' דראש חודש כסלו ,ל' מרחשו ,הוא יומא דהילולא של הרבי ר' צבי הירש
הכה ב ר' יהודה לייב מרימנוב זצוק"ל.
בחייו נקרא בפי צדיקי דורו 'רבי הירש משרת' ,מפני שבתחילת דרכו היה
משמש ומשרת בקודש אצל רבו הרה"ק רבי מנח מענדל מרימנוב זי"ע ,ולאחר
הסתלקותו של הרבי רבי מענדל מרימנוב מילא את מקומו בהנהגה.
ומובא בספה"ק אהלי יעקב סיפור השתלשלות הדברי אי נתמנה להיות ממלא
מקומו בקודש ,דהנה לאחר הסתלקותו של הרה"ק רבי מענדל מרימנוב ,סברו רוב
החסידי שבנו הרה"ק רבי נת יהודה ישב על כסא קדשו .אמנ כמה רגעי לפני
פטירתו דיבר הרה"ק רבי מענדל על גלגולי נשמתו ,ואמר שהוא זוכר שבגלגול
הקוד כתב את "שאילתות דרב אחאי" .חסידי בעלי מח שעמדו ש פירשו דבריו
הסתומי שברצונו לרמז שהרה"ק רבי הירש ימלא מקומו ,כי באיגרת רב אחאי
גאו איתא ,שרבי אחאי בעל השאילתות עלה לאר ישראל ,ורבי נטרונאי 'משמשו'
ישב על כסאו.
א בכל זאת התאמ הרה"ק מרופשי זי"ע להושיב את בנו הנ"ל על כסא אביו.
אמנ רבי נת יהודה בעצמו סירב ,באמרו כי שמע מפי אביו "כש שהאר"י הק'
בא לעוה"ז בשביל תלמידו רבי חיי וויטאל ,כ הוא רבי מענדלי בא בשביל משמשו
רבי הירש" .ולמעשה אחרי פטירתו של רבי מענדלי נסע הרה"ק רבי הירש זמ מה
בצילו של הרה"ק רבי נפתלי מרופשי ,ורק לאחר מכ הואיל למלאות מקו רבו
ברימנוב.
הוריו היו אנשי צדיקי ,א פשוטי מאד ,ונפטרו בצעירות ,והרבי ר' הירש
שנשאר יתו משני הוריו ,עלה ונתעלה למדרגות רמות עד מאד.
?.
חי
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
בפי ישרים תתרומם
הרה"ק ה'דברי חיי 'מצאנז זי"ע אמר על הרבי ר' הירש ,שבדר כלל ללא לימוד
גמרא ותוספות אי אפשר לעלות השמימה ,מלבד הרבי ר' הירש מרימנוב,
שהתעלה ועלה השמימה על ידי עבודתו העצמית בלבד ,שהיתה מתו עמל ויגיעה
רבה כמו החוצב עצי ע גרז" ער איז געגאנגע מיט א האק אי הימל".
והנה זה ודאי שהרבי ר' הירש היה ג גדול מאד בתורה ,אלא שלפי המדרגות
הגבוהות שזכה ,בדר כלל אפשר להשיג ולזכות בה רק על ידי מדרגות רמות
וגבוהות מאד בתורה ,ואילו הרבי ר' הירש זכה למדרגות גבוהות אלו על ידי עבודתו
בלבד בכוחות עצומי.
עוד אמר הרה"ק מצאנז על הרבי ר' הירש ,אני קונה לי אתרוג הדר שבהדרי,
ומה אני כבר פועל בזה .ואילו הרבי ר' הירש קונה לו אתרוג עבור ששה קאפיקעס,
שהיא מטבע קטנה ,והוא מרעיש את כל העולמות ע אתרוגו.
וכעי זה אמר הרה"ק רבי אשר מסטולי זי"ע ,לגבי הנרות חנוכה של הרבי ר'
ברו ממעז'בוז' זי"ע .ומעשה שהיה כ היה ,שנה אחת הוא היה בחנוכה אצל הרה"ק
הרבי ר' ברו ,וראה עבודתו הקדושה בהדלקת הנרות חנוכה ,ומני אז היה תמיד
משבח אותו בזה הלשו:
"א קליי יודאלע ]יהודי קט ,שהרה"ק ממעז'בוז' היה נמו קומה[ ,מיט א
קליי שטאטשיקל ]ע נר שמש קט ,[או א שטילע ברכה ]וברכה בקול נמו,[
או עס דערלייכט אי אלע עולמות ]ובכל זאת זה מאיר בכל העולמות[ .או מיר
א גרויסער ]ואילו אני גבה קומה[ ,אי א גרויסער שטאטשיק ]ויש לי נר שמש
גדול[ ,או א גרויסע ברכה ]וברכתי הוא מתו התלהבות גדולה[ ,או פו
דעסטוועגי] ...ואעפ"כ איני פועל כל כ כמותו[.
והנה בודאי אי לנו שו השגה בצדיקי קדושי ונשגבי אלו ,אבל לפי קט
השגתינו נתכוו לומר ,שאפילו א מבחו לא רואי התלהבות גדולה ,בכל זאת
יש בכוח להרעיש את כל העולמות ,על ידי עבודת הלב שהיא העיקר.
טי
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
ויש לנו ללמוד מזה ,עד כמה צריכה העבודה להיות בפנימיות הלב ,על ידי
שמוסיפי לעצ קיו המצוה בפועל ,ג רעותא דליבא ,רצו הלב ,ומתכווני
לעשות בזה נחת רוח לבורא ית"ש ,זה מוסי חשיבות גדולה להמצוה.
?.
אמונה שלימה בתמימות
בספר בארות המי ,ספר ליקוטי מתורתו של הרבי ר' הירש זי"ע מובא ,שהרבי
רבי הירש מרימינוב זצוקללה"ה אמר בפסח ,שהיותר טוב מכל הארבעה בני
שדיברה תורה ,הוא זה שאינו יודע לשאול ,מפני שהוא מאמי בתמימות ומקבל
הכל באהבה ,בבחינת כל דעביד רחמנא לטב עביד )ברכות ס ,(:ואינו מתעורר אפילו
לשאול שאלות ,לפי שהכל טוב לו ,ואי לו שו סיבה להקשות קושיות ולחפש
תירוצי.
ועל דר זה אמרו צדיקי ,שהאינו יודע 'לשאול' פירושו ג מלשו בקשה
ותפילה ,שאינו יודע לבקש ולהתפלל ,מפני שהוא תמי באמונה בהשי"ת ובוטח
בו שית לו כל המצטר ,עד שאפילו אינו מבקש מלפניו שו דבר.
וכעי זה אמר הרה"ק רבי מנח נחו משטעפנעשט זי"ע על אחיו הרה"ק רבי
דוד משה מטשורטקוב זי"ע ,שכשהוא פותח את ספר התהלי שלו לומר תהלי,
אומר לו השי"ת" :בני דוד משה ,קח ל את מפתחות העול ,ותעשה ע העול
כפי רצונ ."וסיי הרה"ק משטפנשט בלשונו ,אילו היה השי"ת מוסר לי את
העול ,האמינו לי שהייתי יודע מה לעשות בו ,אבל אחי עבד נאמ הוא ,והוא
משיב להקב"ה את עולמו ממש כאשר קיבלו.
וזהו הבחינה של 'אינו יודע לשאול' ,שסומ על השי"ת בבטחו גמור ובאמונה
תמימה ,עד שאינו יודע על מה להתפלל ,הרי השי"ת נות לו בלאו הכי כל מה
שהוא צרי.
?.
כ
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
טעם עכבת הגאולה
בהפטרה )פרשת חיי שרה( כתיב )מלכי א א ,א( והמל דוד זק בא בימי ויכסוהו
בבגדי ולא יח לו ,ובטע הדבר שלא יח לו מבואר בגמרא )ברכות סב ,(:שהוא
בא לו כעונש על מה שנאמר 'ויק דוד ויכרת את כנ המעיל אשר לשאול בלט',
ולכ לא חממוהו הבגדי ,כי כל המבזה את הבגדי סו אינו נהנה מה.
וביאר הרבי ר' הירש )בארות המי ,(שהמל דוד מרמז על מל המשיח ,בא בימי,
היינו שכבר הגיע זמנו לבוא ,ומהו הטע שמתעכבת ביאתו ,על זה אמר 'ויכסוהו
בבגדי ולא יח לו' ,היינו המצוות נקראי לבושי) זוה"ק ויחי רכו ,(:רצונו לומר
שעושי המצוות בלי חמימות ,ודבר זה מעכב את הגאולה.
ויש להסמי לזה מה שאמר מחותנו הרה"ק מרוז'י זי"ע ,שכאשר האד ח
לדבר מצוה ,הוא מאליו קר לדבר עבירה ,ונמצא שעל ידי שמקיי המצוות
בחמימות ,ממילא נהיה קר לדבר עבירה ,ואז תוכל לבוא הגאולה.
?.
גודל התלהבותו לסעודות הקדושות של שבת
בדר מסעו הגיע פע הרבי ר' הירש לשבות שבת בצילו של השר הקדוש
רבי אורי מסטרעליסק זי"ע .הרבי ר' הירש לא הזדהה בפני איש ,רק התייצב בתור
ביחד ע החסידי הרבי אשר צבאו על שערי היכלו של הצדיק ,והמתי שיגיע
תורו להיכנס אל הקודש פנימה .אמנ תיכ ע כניסתו החדרה ,חרר הצדיק
מסטרעליסק לקראתו ,הושיט לו ידו והכריז ברו הבא ,והושיבו על כסא לימינו.
אל מול מחזה נהדר זה ניצב קהל החסידי כמו נד ,שכ סביביו של השר
מסטרליסק היתה תמיד נסערה מאוד כידוע ,והיראה מפניו מילאה את החלל
תמידי כסדר ,אי לכ ,קבלת פני כה נלהבת וכה נלבבת לאורח אלמוני בלתי
ידוע אשר א זה עתה נדחק בי החסידי כאחד מני רבי ,הפתיע מאד את
החסידי והותיר משתאי .מאוחר יותר סח הצדיק לחסידיו" ,מיד ע כניסתו
ראיתי אותיות חקוקות על מצחו ,יהושע עבד ה' משרת משה".
ג בשבת בשעת הסעודה הושיב השר את הרבי ר' הירש לימינו .במהל
אכ
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
הסעודה נוכח הרבי ר' הירש לדעת ,שהצדיק מסטרעליסק ממעט מאוד באכילתו,
ומיד לאחר טעימה קלה דוחה מלפניו את הקערה .נענה הרבי ר' הירש אל השר
ואמר ,מדוע אינכ אוכלי עוד ,אי הכי נמי ג רבי הקדוש מרימנוב היה ממעט
באכילתו בימות החול ,א בשבת אכל יותר.
החסידי אשר ניצבו סחור סחור לשולחנו של הצדיק בדומיה רוויית חרדת
קודש ,נדהמו מהעזתו של האורח לשוחח כ ע רב כהסיח איש ע רעהו ,שכ
ג רבני גדולי וידועי ש נהגו להאל דומיה במחיצתו של השר ,ולא ההינו
לפצות את פיה בד' אמותיו ,מה ג בשולחנו הטהור בסעודת שבת קודש .אמנ
עוד יותר נתמלאו החסידי השתאות ופליאה כשפתח השר להשיב לאורח על
שאלתו" ,וכי מה אעשה שאינני מסוגל לאכול יותר".
אמנ הרבי ר' הירש המשי לטעו" ,רבי הקדוש מרימנוב היה נוהג להתפלל
בימות החול תפילה מיוחדת שיוכל לאכול יותר בשבת"ד .למשמע הדברי הגביה
השר רבי אורי את גבות עיניו העבותות אשר מכסות היו את עיניו הקדושות ,נע
את מבטו בפניו של הרבי ר' הירש ,ואמר לו" ,אילו היה ג לנו משרת כזה כפי
שהיה לרבכ ,או אז ג אנו היינו יכולי לאכול יותר בשבת".
פתח הרבי ר' הירש והשמיע באוזני השר שתי אימרות על גודל עני סעודות
השבת .האחת ,בזמירות לשבת אומרי' ,מעי עול הבא יו שבת מנוחה' ,ולכאורה
הרי תרתי דסתרי ה ,עול הבא הוא תענוג רוחני ,ואילו בשבת הרי אנו מצווי
לאכול ולשתות .אלא הכוונה היא ,כש שבעול הבא משיגי דעת ליראה את
ה' ,כ ג ממאכלי השבת משיגי דעת ליראה את ה'.
ועוד אמר ,על סעודות השבת נאמר )שמות טז(' ,ויאמר משה אכלוהו היו כי שבת
היו לה'' ,התכוו משה רבינו לומר ,אכלו את היו עצמו ,הכניסו את קדושת
השבת אל תו עצמכ ,כש שהאכילה נכנסת לתו מעיכ.
א סיי הרבי ר' הירש לומר את שתי האימרות ,שב השר וקירב אליו את
קערת החמי הדחויה ,ואכלה עד תומה.
?.
ד .והוא כעי מה שאמרו בגמרא )ביצה טז (.בית שמאי אומרי מחד שבי לשבתי,'
על דר זה היה הרה"ק מתפלל מיו ראשו ,שיוכל לאכול סעודות השבת.
בכ
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
ויש מביאי שהרבי ר' הירש הוסי ואמר עוד מימרא באותו מעמד להשר
מסטרעליסק ,בזמירות של שבת )זמר ברו אל עליו (אנו אומרי' ,רוכב בערבות מל
עולמי את עמו לשבות אז בנעימי במאכלי ערבות במיני מטעמי ,'ודיבר בקדשו
מחסדי השי"ת אשר הפליא חסדו עמנו וציווה אותנו לאכול ולשמוח בתענוגי
ביו שבת קודש ,כי לולא זאת היינו בטלי במציאות מחמת גודל קדושת אור
השבת השופע עלינו.
וזהו פירוש הזמר' :רוכב בערבות מל עולמי את עמו לשבות' ,היינו בעת שרצה
היוצר כל הוא אלקינו להנחיל לעמו את השבת' ,אז בנעימי ,'עשה אזני ,מלשו
'אזני 'לכלי ,לבל יבטלו במציאות מאור השבת' ,במאכלי ערבות במיני מטעמי,'
היינו שעל ידי המטעמי הנעימי יהיה אחיזה כל שהוא בהמעי עול הבא יו
שבת מנוחה ,כי התענוג הוא רוחני ,והצדיקי מרגישי התענוג רוחני שבמאכל.
}ועפי"ז אפשר לבאר דבריו הידועי של רש"י )ביצה טז (.בביאור המהות של
הנשמה יתירה' ,נשמה יתירה רוחב לב למנוחה ולשמחה ,ולהיות פתוח לרוחה,
ויאכל וישתה ואי נפשו קצה עליו' .ועל פי דבריו הקדושי של הרבי ר' הירש
מבואר היטיב העני ,דייקא על ידי שהאד יכול לאכול ולשתות ואי נפשו קצה
עליו ,על ידי זה נעשה ליבו פתוח לרוחה לתורה ותפילה ,ויכול לשמוח בשמחת
השבת ,מאחר שיש לו אוזני לכלי ' אז בנעימי.{'
וידוע שרבו הרה"ק רבי מענדל מרימנוב אמר )מנח ציו פרשת פנחס( על מה שאמרו
חז"ל )שבת קיח' (.כל המקיי שלש סעודות בשבת ניצל משלש פורעניות' ,דיש לדקדק
למה לא אמרו כל 'האוכל' סעודת שבת ,מהו כל 'המקיי.'
וביאר ,שעיקר הריווח בסעודת השבת או בשאר סעודת מצוה ובסעודה של
ת"ח וצדיק ,ה השכליות והאורות שהשי"ת משפיע לנו אז ,ועיקר השכליות ה
עצות טובות שהשי"ת משפיע לנו לעבודתו ית"ש ,כגו לדבק עצמינו באיזה מדה
מהמדות הטובות ,או דר שנוכל לבא אל הדביקות בו ית"ש .וצריכי ליזהר מאד
'לקיי 'אלו העצות והשכליות ולעשות כמצות ,להידבק באלו המצות והדרכי
שמורות אותנו אליה ,וזהו כל 'המקיי 'שלש סעודות ,היינו ש'מקיי 'אלו העצות
והשכליות שמשיג אז במחשבתו ,ועושה אלו המדות טובות לה ,ה ג' סעודות
כנגד ג' מוחי שיש באד מנפש רוח ונשמה שיש בו ,ואז ניצל משלש פורעניות.
ועל דר זה אמר הרה"ק רבי אשר מסטאלי זי"ע לחסידיו" ,פילעוועט די הרהורי
תשובה וואס ווערע נתעורר ביי די זמירות פו די סעודות פו שבת" ,שיתלהבו
גכ
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
מההרהורי תשובה שמתעורר לה בשעת הזמירות של סעודות שבת ,מפני
שהרהורי הללו עומדי גבוהי מאד ,עוד יותר מההרהורי תשובה שמתעוררי
בשעת התורה והתפילה.
?.
סיפר הגאו רבי ישראל רפפורט ז"ל דיי ברימנוב ,שפע הגיעה לביתו של הרבי
ר' הירש ברימנוב ,אלמנה אחת שהיתה בוכה ומתרעמת על הבית די שהרבי שימש
ש כדיי ,שכביכול הטה את משפטה .הל הרבי ע האלמנה אל הדייני ודרש
מה לבדוק את המשפט ,ואכ נתגלתה הטעות והמעוות תוק .כשנשאל הרבי אי
היה יכול לדעת שהבית די טעה במשפטה ,השיב ,הרי כתיב תורת ד' תמימה
'משיבת נפש' ,ואי יתכ שאלמנה זו לא די שהפסק די של התורה אינו משיב את
נפשה ,רק היא עוד בוכה תמרורי על משפט הבית די ,ומזה הסקתי שבודאי
היתה כא טעות בפסק הדי ,כמו שאכ התברר למפרע.
?.
דכ
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
עניני ראש חודש
ראש חודש כסלו הוא יום סליחה כיום הכיפורים
הוא יו סליחה כיו הכיפורי. מובא בספר ליקוטי צבי ,שבפירוש
רש"י בספרי תנ" הישני) הנדפסי
ובדרשות חת סופר )ח"ב שע"ט ע"ב( בשנת ת"ס( המכונה על ש רש"י יש,
הוסי לבאר מעלת יו זה ,מפני שהוא מובא על הפסוק בירמיה )לו ,ו .ביו צו
יו הארבעי מהושענא רבה. שהיה בימי זכריה הנביא( שיו ר"ח כסלו
?.
ראש חודש הוא זמן כפרה לכל תולדותם
)או"ח סימ תכג( כפרה ,כתב הטור ובאמת כל ראש חודש הוא זמ של
שהכוונה היא לפי ששעיר ר"ח מכפר כפרה ,כמו שאומרי בתפילת מוס
על טומאת מקדש וקדשיו ,שעל זה של ראש חודש 'ראשי חדשי לעמ
נאמר הפסוק )ויקרא י ,יז( 'ואותה נת נתת זמ כפרה לכל תולדות .'וכ בסיו
לכ לשאת את עו העדה' .והבית יוס הברכה מבקשי' חדש עלינו את
כתב לבאר בש הארחות חיי) הל' ר"ח( החודש הזה וכו' למחילת חטא ולסליחת
שכתב בש הרב יהודה הלוי ,כי כינוי עו.'
תולדות קאי על החדשי ,רצה לומר יסוד הדבר שראש חודש נקרא 'זמ
כי עולת ראש חודש היתה באה על כפרה' ,הוא על פי מה שאמרו בגמרא
תולדות ימי החודש ,ולפיכ נקרא ראש )חולי ס' ,(:אמר הקב"ה ,הביאו כפרה עלי
חודש זמ כפרה ,ופירש עוד ש'מיד שמיעטתי את הירח .והיינו דאמר רבי
שונא' היינו מיד יצר הרע ,ורצה לומר שמעו ב לקיש ,מה נשתנה שעיר של
כי שעיר החודש בא לזכרו לפני ה' ראש חדש שנאמר בו לה' ,אמר הקב"ה,
להנצל מ היצר. שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את
)פרשת יתרו(ובספה"ק נוע מגדי הירח' .וממילא נקבע כ לדורות ,שיו
מביא ,ששמע מהרבי ר' אלימל זי"ע זה הוא יו כפרה לישראל.
לבאר על מה מכפר היו של ראש ובביאור העני שראש חודש הוא זמ
הכ
נעימות הפרשה • עניני ראש חודש
שהנה שגור בפי העול שהנהנה חודש ,על פי מה שאמרו בגמרא )שבועות
מסעודת פדיו הב כאלו התענה פ"ד ט (.על הפסוק האמור בקרב ראש
תעניתי ,ונ"ל דליכא מידי דלא רמיזי חודש )במדבר כח ,טו( ושעיר עזי אחד
באורייתא ,בפרשת בא נאמר אד" לחטאת לה' ,חטא שאי מכיר בו אלא
בבני" תפד"ה ,מרומז בראשי תיבות ה' ,יהא שעיר זה מכפר.
א' ד'בר מ'ה ב'פדיו ב' נ'הנית י'חשב וביאר הרה"ק מהו 'חטא שאי מכיר
כ'אילו ת'עניות פ"ד ה'תענית. בו אלא ה'' ,על פי מה שאמרו חז"ל
וב המחבר רבי יהושע )שהיה רב )סוטה ד ,(:המתגאה כאילו עובד עבודה
באפ (הוסי בספר בסוגריי ,שהיה זרה ,וכיוצא בזה אמרו על הכועס
מרגלא בפומיה של אביו זי"ע לומר והמעלי עינו מ הצדקה וכדומה ,וכ
שתעניתי כאלו שה רק 'כאילו' יש הרבה עבירות שאמרו על זה
התענה ,אינ מכפרי רק על עבירות "כאילו" .והנה העובד עבודה זרה
שה ג"כ רק 'כאילו' ,כמו כל המתגאה בפועל ,הרי הוא נראה וניכר בעליל לכל,
כאילו עובד ע"ז כל האוכל מצה בערב ואילו החטאי הללו אינ ניכרי לכל
פסח כאילו וכו' ,לאלו מהני ג"כ תענית שה כאילו עובדי ע"ז ,וזהו חטא
שהוא ג"כ כאילו התענה ,ויבוא שאי מכיר בו אלא ה'.
ה'כאילו' ויכפר על 'כאילו' ,והוא נכו ועל חטאי אלו מכפר ראש חודש,
בדר צחות. על החטאי שאמרו על זה שהוא
וכעי זה מובא בספר שארית מנח "כאילו עובד עבודה זרה" ,שה נקראי
}לר' שמואל יעקב רובינשטיי מפאריז{ בש' תולדות' ,כי עבודה זרה דכתיבא
)ח"ד בהקדמה ש (נדפס מכתב ששלח לו להדיא הוה אב ,ואילו הדברי שה רק
רש"ת הלוי בורנשטיי ,הנה הרה"ק רבי "כאילו" עובד ע"ז ה' תולדות' ,וזהו
מאיר יחיאל מאוסטרובצה זצ"ל היה צ 'זמ כפרה לכל תולדות ,'שראש חודש
כל ימיו ,ואמרו לו שהרי יכול הוא מכפר על כל ה"כאילו" הנקראי
לאכול בסעודת פדיו הב וזה ייחשב 'תולדות'.
כאילו התענה פ"ד תעניות ,והשיב ידוע
שיש עבירות גסות שנתפרשו בתורה
?.
ויש פעולות מגונות שאינ עבירות וכעני הזה שיש כפרה על ה'כאילו'
ממש אלא חז"ל דימו אות כאילו מצאנו לגבי מצות פדיו הב ,שכתב
עבירות ממש ,כמו שאמרו כל אד בספר הרי בשמי) לרבי יעקב יוס גינז
שיש בו גסות הרוח כאילו עובד ע"ז כל מבוסמערי (מה שמביא בהשמטות,
וכ
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
'כאילו' ,אבל על עבירות ממש יש לצו הכועס וכדומה ,והעניי הוא שעל
ולהתענות ממש. עבירות של 'כאילו' מועיל תענית של
?.
טעם קריאת ער"ח 'יום כפור קטן'
וכדאמרינ במוס' זמ כפרה לכל ומטע זה נקבע היו של ערב ראש
תולדות .'וכדכתב הבית יוס בסימ חודש ליו של תענית ותשובה ,מפני
תכ"ג בש האורחות חיי ,כי כינוי שלמחרתו בראש חודש הוא זמ כפרה,
'תולדות 'קאי על החדשי ,כי עולת ויש נוהגי לערו סדר 'יו כפור קט'
ראש חודש היתה באה על 'תולדות' ימי בכל ערב ראש חודש .וכ כתב המשנה
החודש. ברורה )סי' תיז סק"ד( :יש שנוהגי
ובזמננו ,אצל בני ליטא מקפידי להתענות ערב ראש חודש וכו' ,ויש
הרבה על אמירת סדר יו כיפור קט, נוהגי לעשות למנחה סדר יו כיפור
וידוע שמר בעל הקהילות יעקב אמר קט ,וטע לש זה ,הוא לפי מה
שיש בזה כמה וכמה סגולות ,ובפרט דאיתא בפרי חדש ,דמהר" קורדווירו
לאריכות ימי. ז"ל היה קורא אותו 'כפור קט ,'לפי
שבו מתכפרי עוונות של כל החודש,
דומיא דשעיר של ראש חודש,
?.
עניני סעודת ראש חודש
הירש מזידיטשוב זי"ע )אות פב( :שמעתי בשולח ערו יש סימ מיוחד )או"ח
בשמו הטהור ,שפע אחת בסעודת סימ תיט( ובו סעי אחד על עני סעודת
ראש חודש אמר על הפסוק 'וש בת ראש חודש ,וכ כתוב ש" :מצוה
אשר סרח' )במדבר כו ,מו( ,סר"ח נוטריקו להרבות בסעודת ראש חודש".
ס'עודת ר'אש ח'ודש. ובסגולת סעודת ראש חודש ,הביא
ואמר כי מבואר בגמרא ברכות )ד ח(. בספר עשר קדושות בש הרה"ק ר' צבי
זכ
נעימות הפרשה • עניני ראש חודש
כמו שנדפס בסידורי לאחר הלל' :יש שיש תתק"ג מיני מיתות בעול,
נוהגי לומר בראש חודש אחר הלל כמספר תוצאו"ת ,כמו שנאמר למות
פסוק זה ,וטוב לאריכות ימי' :ואברה תוצאות ,והנה ב"ת אש"ר בגימטריא
זק בא בימי וה' בר את אברה בכל' תתק"ג ,ויכולי לבטל כל זאת על ידי
)כד ,א(. סעודת ראש חודש שהוא הנוטריקו
של סר"ח.
ויש לומר בזה רמז ,דהנה תיבות וה'
וכתב עוד ,וש"מ גימטריא רצו" ,וזה
בר את אברה עולי בגימטריא תתק"ג,
פירוש הפסוק ,וש" ,פירוש הרצו" מ
ומקוד לזה כתיב 'ואברה זק בא
ב"ת אש"ר ,פירוש מהתתק"ג מיני
בימי ,'שעל ידי ראש חודש זוכי
מיתות ,כשמתעורר ח"ו רצו למעלה
להינצל מהתתק"ג מיני מיתות ,וממילא
להתתק"ג מיתות הנ"ל ,הנה הסגולה
זוכי לאריכות ימי ושני טובות.
לזה הוא סר"ח ,ס'עודת ראש ח'ודש.
ובאמת על ידי עצ הדבר שזוכי
בראש חודש לסליחה וכפרה ,זה כבר
?.
ממשי ממילא ארוכה ומרפא לכל והנה בפרשת מצינו סגולה נוספת,
תחלואינו ,רפואת הנפש ורפואת הגו. שראש חודש מסוגל לאריכות ימי,
?.
ביאורים בפסוקי ההלל
כּבני ֹצאן.
כאילים ְ ָגּבעוֹת ִ ְ ֵ
תּרקדוּ ְ ֵ ִ
ההרים ִ ְ ְ
לאחוֹרִ ָ ֶ . תּסּב ְ ָהיּרדּן ִ ֹ
היּם ִכּי ָתנוּס ַ ְַ ֵ
לּך ַ ָ
ַמה ְ ָ
אלוֹהּ ַ ֲ ֹ
יעקב )תהלי קיד ,הז( מלּפני ֱ ַ
ארץ ִ ִ ְ ֵחוּלי ָ ֶ
מלּפני ָאדוֹן ִִ ְִֵ
תנוס ,הירד תסוב לאחור וגו' ,היה לו יש להבי למה כתובי פסוקי אלו
לפרש בדר קצרה' ,מה לכ הי בדר שאלה ותשובה ,מה ל הי כי
והירד כי תנוסו'. תנוס וגו' ,מלפני אדו וגו' ,ולא מצאנו
כעי זה בפסוקי אחרי שיהיו בדר
ומבאר בספר דברי שאול להגה"ק ר' שאלה ותשובה .עוד יש להבי ,ג א
יוס שאול נתנזו) פרשת יתרו( ,דהנה רצה לפרש השבח בדר שאלה
בנוהג שבעול ,כששני אנשי נאבקי ותשובה ,מהי האריכות הגדולה ,הי כי
חכ
נעימות הפרשה • חיי שרה תשפ"ז
כאילי ,ואילו הגבעות שה הרי זה בזה ,א האחד גבור והשני חלש,
גדולי ,כבני צא ירקדו ,וכל זה הוא אזי החלש נכנע מיד בלי מלחמה,
ההיפ מהטבע ,שהגדול בורח עוד יותר מאחר שהוא רואה מיד שהעומד כנגדו
מהקט. הוא גבור גדול .ורק כשכנגד הגבור
עומד ג כ גבור כמותו ,אזי הוא יוצא
ועל זה השיב ואמר' ,מלפני אדו
למלחמה נגדו ,והג שבמש הזמ הוא
חולי אר מלפני אלוק יעקב' ,מאחר
רואה שהראשו הוא גבור יותר ממנו,
שמנוסת היתה מחמת ההתגלות
מ"מ אינו נכנע אליו מיד ,רק לכל
האלוקית הגדולה שהיתה בעת קריעת
הפחות הוא משתדל להארי את זמ
י סו ,שבזה כל אשר הוא יותר גדול,
המלחמה ,כדי שלא יאמרו שהוא
משיג יותר את האלוקות ,וממילא ויש
הצליח לנצחו בזמ קצר.
לו חרדה ופחד יותר גדול מהשי"ת .ולכ
הי שיש לו השגה יותר גדולה בגדלות והנה נודע כי לא כמל בשר וד
ה' ,נס יותר מ הירד קט ,מפני שהשיג מלכותו יתבר ,מל בשר וד א
יותר את ההתגלות האלוקית. שאימתו גדולה על בני האד ,ע כל
?. זה תקט אימתו על כל הקרובי אליו,
ורק כל הרחוק רחוק יותר ,תפול עליו
יותר האימה .לעומת זה אצל הקב"ה
וכעי זה ביאר בספה"ק יערות דבש
הוא להיפ ממש ,כל מי שקרוב אליו
)ח"א דרוש טז( ,שהפסוק מתמיה ,הנה אני
יתבר ,יותר יגדל האימה ויראת ה'
רואה שינוי טבע ודברי הפוכי מסדר,
עליו ,ובפרט המלאכי והשרפי וכל
כי מה ל הי ,שהוא קשה הבקיעה
מי שיש לו מעלה יותר גדולה ,הרי שג
למאוד ,ולא יצויר בו ממש אפשרויות,
יראתו גדולה יותר מהקב"ה.
כי תנוס ,הוא נס לגמרי ונעשה חרבה,
כי ניסה מורה על קלות התנועה ומביא הדברי שאול ,ובזה שמעתי
בקלילות .ואילו הירד ,שהוא נהר קט בש הרב הגאו אבד"ק פלאנטשא ז"ל
לפי ער הי ,לא נסוג לגמרי כי ,רק שאמר לפרש הפסוקי' ,מה ל הי כי
יסוב לאחור ,וזהו היפו סדר הטבע. תנוס הירד תסוב לאחור' ,ביאור
וכמו כ הרי שאי כ"כ גבוהי ,ירקדו השאלה הוא ,כי הנה הי הוא גדול
רק כאילי ,ואילו הגבעות שה הרי יותר מהירד ,וא כ מה ל הי' כי
גדולי ,כבני צא ירקדו ,שה קלי תנוס' ,הרי הירד ,שהוא הקט ,רק
ומתנשאי במהירות יותר מאילי, 'יסוב לאחור' ,ואינו נס .וכמו כ' ,ההרי'
והכל בהיפו העני. שאינ גבוהי כל כ ,ירקדו רק
טכ
נעימות הפרשה • עניני ראש חודש
קשה ,ויוצא ממנו רק נהר קט ,וזהו ועל זה משיב' ,מלפני אדו חולי
אג מי ,וחלמיש ,שהוא סלע קשה, אר ,'שרוב ניסיו ה בשינוי הסדר,
יצא ממנו מעיי ,וזהו חלמיש למעינו להודיע לבני אד גבורותיו וכחפצו
מי ,שהוא מעי גדול. עושה ,הוא מהפ הצור ,שאי כל כ
?.
ל
