אורות הפרשה · Oros Haparsha — חיי שרה (2026-11-02)

בעזהשי"ת
אורות
הפרשה
****
שיחות ומאמרי חיזוק
והתעוררות שנאמרו מפי
פמ"מ המשפיע
האדמו"ר מדינוב שליט"א
****
פרשת חיי שרה תשפ"ז
להתבטל לרצון השי"ת ולעבדו
בכל מקום ומצב ודוקא מזה יזכה
להתעלות עצומה
להזמנת שיחות ושיעורים
ניתן ליצור קשר בטל054-842-4856 :
****
לשמיעת השיחות והשיעורים ניתן לשמוע:
דרך 'קו הקהילה' 02-6205851
או דרך מס' של 'קול הלשון' (מס' ישיר) 073-2951365
****
יו"ל ע"י
מכון 'אורות הפרשה -דינוב'
המגיד ממעזריטש 75ביתר
****
לתגובות והערות לתרומות ולהנצחות
ולקבלת הגליון
ניתן ליצור קשר בפלאפון054-8426821 :
****
עקב עלויות מרובות בהוצאות הגליון,
הרוצה לעזור ולסייע בתרומה ונדבה להמשך
הוצאת הגליונות ,נא לפנות להנ"ל
עיצוב ועימוד :טוּרנאה 050.416.8317
לקבלת הגליון באימייל:
5803862@gmail.com
אורות הפרשה
להתבטל לרצון השי"ת ולעבדו בכל מקום ומצב
ודוקא מזה יזכה להתעלות עצומה
רעווא דרעווין פרשת חיי שרה תשפ"ו
כשראתה רבקה את יצחק מגיע כמלאך מגן עדן השפילה עצמה לארץ /כל מעשה בראשית
הסכימו ושמחו במצבם ותפקידם /הארץ הסכימה ושמחה להיות שפל ולמטה תמיד בידעה
שזה תפקידה ושליחותה /עי"ז זכתה הארץ לקבל האות א' שמורה על אלופו של עולם /
יש לכל אחד לשמוח במצבו ומקומו ומשם לעבוד את השי"ת /העופות נבראו ממקום שפל
אך מתעלים ומתרוממים גבוה מן הכל /גוף האדם נוצר מעפר אך משם ביכלתו להתרומם
ולהעלות מאוד למעלה למעלה /ע"י עבודת השי"ת בכל זמן ומצב זוכים לגילוי והשראת
השכינה ולשלימות בתורה ועבודה /האיש הוא ה'משפיע' והאשה ה'מקבלת' ועל כל אחד
למלא את תפקידו בשמחה /עבודת האדם כאשר קשה לו ונמצא במצב שפל חביב ביותר
אצל השי"ת /שירת בני ישראל ועבודתם מתוך הנסיונות והקשיים חביבה יותר משירת
מלאכי השרת /ע"י כשעובד את השי"ת גם בבחינת לילה ובמצבי חושך יזכה לכתרה של
תורה /אליעזר הביא לרבקה בגדי צניעות /עובדא נוראה של הצלה ממוות בזכות הצניעות
/אף כשאינו רואה ידע שהביטול וההתגברות לעשות רצון השי"ת מביא ישועות ורחמים /
להמשיך עם קבלותיו הטובות לכל ימות השנה ואף בזמני הקושי /העבודה כשקשה לו הרי
היא חביבה ומרוצה כקרבן עולה /מפרשתן נשפע שפע של פרנסה ובנים עוסקים בתורה
ב'ראתה אותו הדור' ,וכי הכוונה ש'הדור עומדים אנו בשבת קודש פרשת חיי
בלבושו' היה? שרה ,שמצינו בו ענין הזיווג של יצחק
אך הנה מובא בראשונים (פי' הריב"א אבינו שהלך אליעזר להביאה; והנה כתוב
עה"ת ,וכן הביא החיד"א בשם קדמונים) שלאחר (כ"ד ,ס"ב-ס"ד) 'ויצחק בא מבאר לחי רואי
העקידה נכנס יצחק ל'גן עדן' למעלה, וגו' ויצא יצחק לשוח בשדה וגו' ותשא
ושהה והתענג שם ג' שנים ,ועכשיו לקראת רבקה את עיניה ותרא את יצחק ,ותיפול
זיווגו יצא ובא משם למטה לארץ .וזה מעל הגמל' ,וכמו שפירש"י ש'ראתה אותו
ביאור 'ויצחק בא מבאר לחי רואי' – דהיינו הדור' ולכן 'השפילה עצמה לארץ' ,בישבה
הגן עדן ,ולכך כאשר ירד ובא משם מזוכך על הגמל.
ומטוהר כמלאך ה' צבאות ,אזי ירד ובא
כאשר ראשו למטה ורגליו למעלה ,כמלאך כשראתה רבקה את יצחק מגיע כמלאך
שמעופף ובא מלמעלה למטה! ובזה פירשו מגן עדן השפילה עצמה לארץ
הלשון שראתה אותו 'הדור' ,והיינו מלשון והנה יש לבאר הענין למה כאשר 'ראתה
'היפוך' ו'חזרה' ,וכמו הלשון 'הדרי אותו הדור' 'השפילה עצמה'; ומה הביאור
ג
אורות הפרשה
ה'שמים' וה'ארץ' נשאלו האם רצונם בי' .והנה אף לפי' זה יש להתבונן למה
להיות כך ,והסכימו כל אחד ואחד כשראתה רבקה את המראה הגדול הזה
לתפקידו ומקומו ומצבו. 'השפילה עצמה לארץ'?
הארץ הסכימה ושמחה להיות שפל ולמטה ***
תמיד בידעה שזה תפקידה ושליחותה והנראה לבאר בזה בהקדים להתבונן
והנה בתולדות יעקב יוסף הביא בשם במהות ושורש בריאת ויצירת העוף.
תשובות הרמב"ם שהקשה למה אכן שהנה מצינו בפסוקים ש'נברא' מן ה'ארץ'
הסכימה הארץ להיות במעמדה השפל ומן ה'מים' ,וכמו שאמרו בגמ' (חולין כ"ז):
תמיד ,שדורכים תמיד עליה ,ובכל עת הוא ש'מן ה'רקק' נברא' ,דהיינו 'בוץ' שמעורב
'למטה' ו'בזויה' .והביא תירוץ הרמב"ם, בו עפר ומים; אך על מקום ודרך גידולו
שאכן ניטלה אז ה'דעת' מה'ארץ' ,ורק לכך וחיותו כתוב 'ועוף יעופף על הארץ על
הסכימה להיבראות באופן זה. פני רקיע השמים'; ולכאו' סתירה הוא ,אם
אכן התולדות שם אינו מרוצה מתירוץ יגור ויעופף על ה'ארץ' ,או שמקומו יהיה
זה; ומתרץ בעצמו ,שהארץ ידעה והבינה, ב'רקיע השמים' כמ"ש 'דרך נשר בשמים'?
שאף שהיא אכן תהיה 'למטה' ושפילה כל מעשה בראשית הסכימו ושמחו במצבם
תמיד ,אך הרי לתועלת העולם צריך להיות ותפקידם
גם דבר זה ,וע"כ הסכימה לזה בשמחה, אך הנה איתא בגמ' (חולין ס ).לדרוש
כי מ"מ זה צורך גדול ושלימות הבריאה, מהכתוב' :ויכולו השמים והארץ וכל
ולכן התרצתה לתפקידה; וזה כמו 'זכר' צבאם' ,שהוא מלשון 'צביונם' שכל מעשה
ו'נקיבה' ,שאף שה'נקיבה' בטבעה היא בראשית נבראו בקומתם ובדעתם ובצביונם;
יותר חלשה ועם 'תשות כח' ,מ"מ הרי דהיינו ששאל הקב"ה את כל מין ומין לפני
וודאי שהעולם צריך לזכרים ולנקיבות, יצירתו ,האם הוא מרוצה מהאופן והצורה
ובשניהם תלויה קיום ובנין העולם ,ועל שבו יברא ,ומתכונות וצורת גופו וקומתו,
כן גם הנשים מרוצות מתפקידם ושמחות וכל דרכי מזונו וכדו'; והסכים כל אחד
בו .וכן השמש והירח לא היה אפשר להיות להכל ,וכולם 'בדעתם ובצביונם נבראו',
'שני המלכים משתמשים בכתר אחד', וכמ"ש רש"י 'בדמות שבחרו להם'.
והוצרכה הלבנה 'להתמעט' ,אך כל זה הוא
לתכלית ושלימות הבריאה! ונמצא ששאלו לה'ראם' הגדול האם
מרוצה הוא עם 'גדלו העצום' וה'קרני
עי"ז זכתה הארץ לקבל האות א' שמורה ראם' קרניו ,והסכים והתרצה להכל; וכן
על אלופו של עולם ה'כינים' הקטנים נשאלו והתרצו להיות
וכן איתא בחת"ס לפרש מאמר חז"ל במעמדם ו'בקטנם' להידרס תמיד תחת
שלכן נקראת 'ארץ' – משום ש'רצתה' כפות רגלי האנשים; וכן ה'פיל' התרצה
לעשות רצון קונה'; והיינו שארץ הוא לשון עם צורתו וחוטמו הארוך ,וה'עכבר'
'ריצוי' – שנתרצתה לעשות רצון קונה, עם צורתו ועם דרך מרוצתו; ואף גם
ד
אורות הפרשה
אברהם אבינו ,כאשר 'הוא' יהיה 'אברהם או לשון 'ריצה' שמיהרה ורצה לעשות
אבינו' ,ו'אברהם' יהיה 'כמותי' ,הרי שהוא רצון קונה.
'יסרב' ולא ירצה בזה כלל; כי הרי הרבש"ע אך הנה בזה מבואר שורש האותיות
צריך גם 'אברהם אבינו' וגם 'בונים' ,ועל 'רץ' שבארץ; אך מוסיף בחת"ס לבאר
כן ברצונו לעבדו במצב ובאופן שהשי"ת טעם האות א' שיש בתיבת 'א'רץ'; כי הנה
בראו והזמין לפניו; ומה לו לחפש עבודות ה'שמים' נקראים כן ,מפני שהם מורכבים
אחרות ,שאינם מה שרצה והזמין לו ובלולים מאש – ומים ,אך באמת היה בדין
הבורא יתברך? -מיִ ם מהרכבת תיבות 'אש'- 'א'ש ַ
ָ שיקראו
העופות נבראו ממקום שפל אך מתעלים
ו'מים'; אלא שכאשר 'נתרצתה' ו'רצתה'
ומתרוממים גבוה מן הכל
הארץ ,והתבטלה לעשות רצון קונה ולהיות
תמיד שפל כארץ ,כדי להשלים בזה תכלית
ולפי"ז יש לבאר גם כן הענין הזה אצל
היצירה ,אזי ניטלה האות א' מ'ַאשָ -מַ יִם'
ה'עופות' ,שכנ"ל הם נבראו דוקא מן
וניתנה וניתוספה להאותיות 'רץ' ונשלם
ה'רקק' שהוא 'בוץ' ודבר שפל ביותר,
עי"ז תיבת 'ארץ'! שע"י הביטול והרצון
שאפי' אינו כ'קרקע עולם' שאפשר
לעשות רצון קונה בכל מצב ותפקיד
ל'דרוך' עליו ,אלא הוא דבר שמלכלך
שמטיל עליה ,הרי"ז זכתה שיתוסף בה
מאוד ו'נטבעים' בו; אך דוקא ממקום זה,
האות א' מ'אלופו של עולם'!
וע"י שהם התרצו ושמחו בעבודתם וצביונם
המיוחד להם ,הרי שזכו להתעלות 'מעוף יש לכל אחד לשמוח במצבו ומקומו ומשם
יעופף על ה'ארץ'' ,ולהתרומם ולהגיע ל'על לעבוד את השי"ת
פני רקיע 'השמים'' ,והם מעופפים ופורחים והוא לימוד ויסוד גדול לכל איש ישראל;
למעלה מכל הבריות ,ועי"ז הם ניצולים שבכל מצב ומקום שמזמין לו הקב"ה ,הרי
מכל הפגעים והחיות הרעות ,ואינם שעליו להיות 'שמח' ו'מרוצה' מזה ,ולדעת
מתיראים אפי' מן ה'ארי' וה'נמר' החזקים שזה הוא מקומו ושם הוא עבודתו ,ובזה
ומכל הציידים; ואף זכו בכח ובתפקיד יגרום ויביא לשלימות ותיקון הבריאה ,ויעלה
מיוחד לנקות את האוויר המזוהם (כמ"ש תענוג ונחת רוח גדול למעלה להשי"ת!
ברשב"ם עה"ת על פסוק זה); והכל הוא דוקא
ואל לו להתעצב ולחשוב ש'היה רוצה
ע"י שקיבלו והתרצו בעבודתם ,והתחילה
לעסוק בעבודות אחרות ונעלות יותר' ,כי
יצירתם דוקא מן ה'רקק' השפל ,ו'משם'
אין לו להקדש אלא 'מקומו' ו'שעתו' ,ודוקא
התעלו למעלה למעלה!
ב'מקומו' ו'מצבו' – שם נמצא עבודתו,
גוף האדם נוצר מעפר אך משם ביכלתו ו'משם' יכול להתעלות למעלה למעלה ,לתקן
להתרומם ולהעלות מאוד למעלה למעלה עולם במלכות שקי!
וכן הוא אצל האדם ,שאף שנשמתו של כמו שהיה מרגלא בפומיה דהרה"ק רבי ר'
איש ישראל הוא 'חלק אלוק ממעל ממש' בונים מפארשיסחא זי"ע ,שאם היו שואלים
ו'מכסא כבוד חוצבה' ,מ"מ גופו נוצר אותו מן השמים ,האם ירצה ל'התחלף' עם
ה
אורות הפרשה
– אף שנבראה מה'רקק' שהוא מקום מ'עפר' השפל ,וכמ"ש 'עפר אתה ואל
שפל ,מ"מ יכולה בכח כנפיה להתרומם עפר תשוב' ,והרכיב הקב"ה את ה'נשמה
למעלה למעלה ,ולהינצל עי"ז מכל החיות הקדושה' ב'גוף' הזה ,כדי להורות וללמד
והסכנות; כמו"כ 'כנסת ישראל' יש בכוחם לנו שבכל זמן ומצב ,ואף במצבי ירידה
להתעלות ולהתרומם מאוד מכל הקשיים ונסיונות .כאשר 'שחה לעפר נפשינו ודבקה
ומכל המקומות והמצבים השפלים ע"י לארץ בטננו' ,ומרגישים ששקועים בתוך
'כנפיה' – שהם 'תורה' ו'תפילה' ,וכן 'אהבה' 'בוץ' עמוק ,יש לנו לזכור ולדעת שאין זה
ו'יראה' שהם 'תרין גדפין' [שתי כנפים] פגם וחיסרון להתמודד עם נסיונות וכדו' ,כי
כידוע ,ועי"ז להינצל מכל רע! הרי נברא גופינו מהעפר השפל; ואדרבא זהו
'תכלית העבודה' ו'שלימות תיקון הבריאה',
ע"י עבודת השי"ת בכל זמן ומצב זוכים
להכניע את עצמו לרצון השי"ת ולמצבו
לגילוי והשראת השכינה ולשלימות בתורה
ומקומו שהעמידו ,ומשם להתחזק ולהתגבר
ועבודה
על היצר לעבוד את השי"ת בשמחה וטוב
והנה ידועים דברי קדשו של ה'מגלה
לבב ,ודוקא עי"ז יתעלה ויתרומם עד לרקיע
עמוקות' ש'ויצא' הוא ראשי תיבות השמים ויעלה תענוג עצום להשי"ת!
'ו'ירא י'עקב צ'ורת א'' ,והאריכו בספרי
הקודש לבאר עומק הענין .ועל פי וכן ידוע שהאדם מורכב מד' היסודות,
הנ"ל יש לפרש ,שעל ידי שיעקב אבינו אש ,רוח ,מים ועפר; והנה לכולם יש בכוחם
עבד את השי"ת בכל זמן ומצב ,ואף להחריב ולקלקל את העולם; כמו 'אש' – כי
כששהה כ' שנים בבית לבן הארמי תצא אש ,שבכוחו לשרוף ולהשחית; וכן
שהיתה מלאה גילולים וטומאות ,מ"מ 'מים' – יכולים לשטוף את העולם כבמבול
ידע שזהו 'תפקידו' ו'שלימות עבודתו' וצונאמי; ואף 'רוח' סערה עושה דברו –
עכשיו ,וקיבל באהבה ובשמחה את כל לעקור אילנות ובתים ולחבל את העולם;
מה שהזמין לו השי"ת; עי"ז זכה לקבל ו'עפר' הרי הוא 'מבלה את הכל' ,וכן כאשר
ולהשיג את האות א' ,שמרמז לגילוי יורד ענן וערפל של 'עפר' על מקום הרי
והשראת שכינתו של אלופו של עולם! שא"א לעמוד כנגדו .אך דוקא עם יסודות
וכמו שניתוספה אות זו לתיבת א'רץ כנ"ל אלו הרי משתמשים ל'בנות' את כל העולם,
ע"י שנתרצתה בעבודתה ,כך גם הוא זכה והם נצרכים ל'קיום' תבל וכל אשר בו בכל
עי"ז להשראת השכינה ולהתעלות גדולה עת וזמן; משום שמאותם דברים שיכולים
למעלה למעלה ,וכל זה דוקא מתוך להיות 'שפלים' ו'משחיתים' ,אפשר לנצלם
הקשיים ומהמקום השפל שהיה שם! לטוב ולבנין העולם ,ועי"ז להביא לתיקון
ושלימות הבריאה כנ"ל!
וענין זה מרומז ג"כ במתנות שנתן
אליעזר לרבקה אמנו' ,נזם זהב בקע וכמ"ש בחז"ל ש'כנסת ישראל נמשלה
משקלו'' ,ושני צמידים על ידיה עשרה ליונה ,מה יונה זה אינה ניצלת אלא
זהב משקלם' ,וכמו שפירש רש"י ש'בקע בכנפיה ,אף כנסת ישראל אינם ניצולים
משקלו' – מרמז ל'מחצית השקל' – אלא בכנפיהם' ,והיינו כנ"ל שהיונה
ו
אורות הפרשה
עבודת האדם כאשר קשה לו ונמצא במצב 'בקע' לגולגולת ,ו'שני הצמידים' –
שפל חביב ביותר אצל השי"ת מרמזים ל'שתי לוחות 'מצומדות'' שהם
ואכן העבודה שמגיע מהאדם שנברא עשרת הדברות .ויש לרמז בזה ,שדוקא
ונמצא במקום 'נמוך' ,ו'משם' מתגבר ע"י שעובד את השי"ת גם במצב של
ומתעצם לעשות רצון השי"ת ,הרי הוא 'בקיעה' ושפלות ובזמני קטנות ונסיון,
נעלה וחביבה ביותר לפני הקב"ה ,ועולה כאשר שקוע ב'בוץ' וטועם טעם עפר –
לפניו לנחת רוח ,הרבה יותר מן העבודות עי"ז יזכה להגיע לשלימות ולהתעלות
המגיעים בקלות וכאשר נמצאים במצב בתורה ועבודה – המרומזים ב'שתי
מרומם ,וכדו'! לוחות מצומדות'!
וכמו שרואים אצל 'שירת המלאכים', האיש הוא ה'משפיע' והאשה ה'מקבלת'
שאיתא בחז"ל שהמלאכים נבראו עם ועל כל אחד למלא את תפקידו בשמחה
ששה כנפים ,כמ"ש 'שש כנפים לאחד', ועפי"ז יתבאר היטב הענין שהשפילה
והם משוררים ומשבחים לפני השי"ת רבקה את עצמה לארץ; כי כנ"ל זהו ענין
בכל יום מימות השבוע ע"י כנף אחד, הזיווג ושלימות העבודה בין זכר לנקיבה;
כמו שאומרים 'והאופנים וחיות הקודש כי אף שה'איש' הוא במצב ובעבודת
ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים ה'משפיע' ,וה'אשה' היא ה'מקבלת' – מ"מ
וכו''; אכן בשבת קודש אין להם עוד כנף הרי היא יודעת ומכירה ששניהם נצרכים
לשורר ולשבח ,אלא השי"ת מאזין לקול לבנין העולם והבית ,והיא ששה ושמחה
שירת עמו בני ישראל המשבחים ומפארים בחלקה לעשות רצון קונה שעשה אותה
את שמו כמ"ש 'מכנף הארץ זמירות שמענו כרצונו; וע"י שכל אחד עושה תפקידו
צבי לצדיק'. ושליחותו בשמחה ובשלימות עי"ז זוכים
והנה לכאו' יפלא ,שלכאו' דוקא ביום להשראת השכינה בביתם ,ומינה ומיניה
ה'שבת קודש' ,שהיא כה נעלה ונשגבה, יתקלס עילאה!
'אז' היו צריכים להישמע ל'שירת המלאכים ויש ללמוד דבר זה מרבקה אמנו,
והשרפים' הקדושים והנעלים? שכאשר ראתה את יצחק יורד ובא מגן עדן
שירת בני ישראל ועבודתם מתוך הנסיונות
במדריגתו הנעלה כמלאך ה' צבאות ,כמ"ש
והקשיים חביבה יותר משירת מלאכי
'ראתה אותו הדור' – שהתעופף מלמעלה
למטה כאראלי הקודש; הרי מיד 'השפילה
השרת
עצמה ל'ארץ'' ,שידעה שתפקידה ומקומה
אך הוא אשר דיברנו ,שאכן שירת עם
הוא להיות ה'מקבל' ממנו ולהכניע את
בני ישראל ,שנמצאים כאן בעולם השפל
עצמה אליו ,ושמחה בחלקה ובשליחותה,
ומתמודדים עם הניסיונות המרים ברו"ג
כה'ארץ' ש'התרצתה' במקומה הנמוך,
ועם מלחמות היצר הקשות ,ו'נופלים' אך
ו'רצתה' לעשות רצון קונה!
מתחזקים וחוזרים ו'קמים'; הרי עבודתם
ושירתם הוא הרבה יותר מרומם ונעלה ***
ז
אורות הפרשה
מרגיש ש'אותי נהג ויולך חושך ולא אור', רצויה וחביבה ,וגורם לתענוג ולנחת רוח
ומתגבר עליו יצר ה'עצלות' וה'עצבות' גדולה ביותר לפני כסא כבודו יתברך ,יותר
שמקורם מ'עפר' כדאיתא ,יזהר אז מאוד מכל מלאכי השרת וחיות ואופני הקודש!
שלא לאבד את זמני ה'לילה' ההוא לבטלה וכמו שמובא בחז"ל על זה את הפסוק
– ע"י שיתרשל ויפול ממעמדו; כי דוקא 'מכנף ה'ארץ' זמירות שמענו' ,שדוקא
אז הזמן מוכשר מאוד להתעלות למעלה משום שבני ישראל נמצאים במקום השפל
ו'לזכות לכתרה של תורה' ,ע"י שיתחזק של ה'ארץ' ,לכך שירתם ועבודתם אהוב
ויתאמץ להישאר על מעמדו בתורה ועבודת ומרוצה כ"כ למעלה; עד שאין הקב"ה
השי"ת כפי יכלתו באותו זמן ,ועי"ז יזכה רוצה אז בשירת המלאכים ,אלא מתענג
להתרומם מאוד ולעלות נחת רוח גדול מעבודת בני ישראל המתגברים על כל
ועצום להבורא יתברךב ! הקשיים והנסיונות בשמחה ,ועובדים אותו
*** בעולם השפל הזהא !
אליעזר הביא לרבקה בגדי צניעות
ואכן עלינו להכיר לידע ולהודיע את
גודל יקרתינו וחשיבות מעשינו כאן
והנה מצינו אצל אליעזר שלאחר שמצא
בעולם ,ולהתחזק לקבל כל מצב ועבודה
את רבקה כזיווג ליצחק 'ויוצא העבד
באהבה ובשמחה; להתבטל לפני השי"ת
כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה';
ולעבדו בלבב שלם ,אף כאשר קשה וכאשר
ולכאו' ענין נתינת ה'תכשיטים' ו'מתנות
אין מרגישים 'אור' ו'תענוג'.
הכסף והזהב' מובן והוא נהוג בכל שידוך,
אך ענין נתינת 'בגדים' זה לא שמענו ולא ע"י כשעובד את השי"ת גם בבחינת לילה
ראינו ,ויש להתבונן בכוונת הדבר ועל מה ובמצבי חושך יזכה לכתרה של תורה
הדברים ירמוזון. ואיתא בספה"ק לרמז ענין זה במש"כ
אך איתא בספרי תלמידי בעש"ט הק' הרמב"ם ש'הרוצה לזכות לכתרה של תורה,
שמיד בתחילה רצה אליעזר להראות יזהר בכל לילותיו ואל יאבד אחד מהם
לרבקה דרכי ובגדי הצניעות הנהוגים אצל לבטלה'; שמרמז ובא על זמני הקטנות
בנות ישראל הכשרות ובביתם של אברהם והנסיון המכונים בשם 'לילה' ,כאשר
א .וכמ"ש באור החיים הק' על הפסוק 'קל אלוקי הרוחות לכל בשר'; כי יש להקב"ה תענוג גדול
מעבודת ושירת ה'מלאכים' ,ולמעלה מזה יש לו תענוג מ'נשמות הצדיקים' הנמצאים בעולם העליון,
אך למעלה מזה הוא התענוג המגיע אליו מעבודת בני ישראל הנמצאים כאן ,בתוך הבשר ובחומר
העכור ,ו'הוא מונעם מהכיר הבורא'; וכאשר 'הם' מתגברים ומשוררים לפניו – 'זהו עליון וחשוק אצל
הבורא למעלה מן הכל!' ולזה נתחכם משה לבקש מהשי"ת שאם ח"ו יעשה כלי' בבני ישראל ,הרי
יחסר לו תענוג גדול זה שמגיע דוקא מבני ישראל שנמצאים 'תוך הבשר'!
ב .ואם כי אכן לפעמים יש לשוחח מעט לצורך בריאות גופו ונפשו ,וכמ"ש הגר"א שאחד מקניני
התורה הוא ב'מיעוט שיחה' – דהיינו שצריך לשוחח מעט .מ"מ יש לעמוד על המשמר שלא ירבה בזה
ולא לבטל את הזמן היקר והחשוב בדברי הבל והבאי שבין לילה היה ובין לילה אבד.
ח
אורות הפרשה
אצל הצוואר ,אך היססה בדבר והסתפקה ויצחק ,ולכך הביא עמו 'בגדי צניעות'
האם באמת זה אינו לפי גדרי הצניעות, כאלו לתת ולהראות לה ,ואכן קיבלה
או ש'אפשר להקל בזה' ,עד שהחליטה רבקה על עצמה והסכימה בשמחה לגדרי
ל'לבוש' את הבגד הזה ואכן ככה לבשה הצניעות והקדושה.
אותה; אך אח"כ נקפה ליבה והתגברה
והחליפה את הבגד לבגד אחר כשר וצנוע עובדא נוראה של הצלה ממוות בזכות
בתכלית ,והנה יצתה מביתה עם הבגד הצניעות
החדש ,ובדיוק אז אירע עמה הנס הגדול ובענין זה נספר 'מעשה שהיה' ממש
הזה! וכנראה בחוש שזכות הצניעות עמדה לאחרונה ושמעתיו מכלי ראשון .שהנה
לה להגן עליה ולהצילה! ודוקא במקום בשהותי עכשיו בארה"ב כאשר עמדתי
הצוואר ששם היה ההתגברות ,שם זכתה לברך ברכת 'הגומל' על הנסיעה מהכא
לניסים ולשמירה עליונה! להתם ,ניגש אלי אברך אחד וביקש שאכוון
להוציאו בברכת 'הגומל' משום שמסופק
אף כשאינו רואה ידע שהביטול הוא אם עליו לברך; וכאשר ביררתי אצלו
וההתגברות לעשות רצון השי"ת מביא את סיבת הברכה ,סיפר לי העובדא שהיה
ישועות ורחמים עם בני ביתו לפני ימים מספר.
כי כנ"ל כאשר אדם מתחזק ומתגבר
ומכניע ומבטל את עצמו לרצון השי"ת ,הרי שהנה יום אחד כאשר צעדה ב"ב ברחוב
זה עולה לנחת רוח גדול לפניו יתב"ש ,ומביא העיר ,התחיל רוח סערה עזה לנשוב בחוזק,
עליו ועל ביתו השפעות גדולות של רחמים עד שאילן רחב וגדול נשבר ונפל בדיוק על...
וחסדים ושמירה עליונה! ראשה וכתיפה של בני ביתו! והנה מכח
המכה הכבידה היא נפלה ונחבלה קשות,
והנה לפעמים אדם מתחזק ומתגבר
אך בניסי ניסים נשארה בחיים ובבריאות,
ומקבל עליו קבלות טובות ,אך רואה
רק שבכתף אחד נשברו עצמות ושמו לה
שאינו הולך לו ,ונראה לו שאדרבא דוקא
שם 'סעד' לתומכה ,אך 'ראשה' וכן 'כתפה
לאחר ההתגברות מתרבים ובאים עליו
השניה' נשארו בשלימות בניסים נפלאים!
קשיים וצרות ,וכן כאשר רואה ש'דרך
כאשר אמרו המומחים שצפו בה'מצלמות'
רשעים צלחה'; מ"מ אל יפול רוחו בקרבו
שצילמו את הנפילה ,שבדרך הטבע לא
וכמ"ש דוד המלך 'אל תתחר במצליח
היתה צריכה להישאר בין החיים! ואף
דרכו ,באיש עושה מזימות ,כי כחציר
הרופאים אמרו שאם היו נפגעים ב'
מהרה ימלו וכירק דשא יבולון' ,וידע שכל
הכתפות הרי שהיתה נשארת 'משותקת'
הרשעים סופם ליאבד' ,וצדיקים ישמחו
רח"ל כל ימי חייה.
יעלצו לפני אלוקים וישישו בשמחה'; וידע
נאמנה שכל קבלה והתגברות מביא עליו וסיפר לי היהודי דבר פלא ,שבדיוק
'שפע של חסדים ורחמים' ולא להיפך ,ואף לפני שיצתה אז מביתה ,הרי שהיתה
פעם הוא אינו יכול לדעת מאיזה 'סכנות' ברצונה ללבוש איזה מלבוש חדש שקנתה
הוא ניצל ,והניסים הנסתרים שנעשו עמו! לעצמה ,אך אז הבחינה שהבגד פתוח קצת
ט
אורות הפרשה
כשאינו מרגיש טעם והנאה בתורה [וכמו בהעובדא דלעיל שלאחר
ועובדה ושמירת עינים ,ואינו מרגיש שהתחזקה אכן נפלה ונחבלה ,אך היה
התרוממות ותענוג; וידע שעבודה כזו בזה ניסי ניסים והצלה גדולה ,בזכות
יקרה וחשובה ביותר אצל השי"ת! ההתחזקות והצניעות]!
וכמו שאומרים 'תיקר שירת רש ***
בעיניך ,כשיר יושר על קרבנך' ,כי
להמשיך עם קבלותיו הטובות לכל
עבודה כזאת אינה כקרבן 'שלמים'
ימות השנה ואף בזמני הקושי
ש'נהנה הבעלים' מבשרה ,אלא הוא
כקרבן 'עולה' שהוא 'כולו לה'' ועולה והנה כאשר אנו נמצאים ויוצאים
לפניו למעלה לנחת רוח גדול 'אשה כבר מחודש 'מרחשון' ,מוטל עלינו
ריח ניחוח לה'' ,ומכפר ומטהר על להתחזק ולהמשיך ה'קבלות הטובות'
'הרהורי הלב' והדברים העמוקים וה'קרבת אלוקים' של חדשי אלול
והפנימיים ביותר! ותשרי שעעל"ט; ואף כשכבר אינם
נמצאים במצב המרומם כמו אז,
ואף כאשר נזכר האדם במצבים מ"מ יש לקיים הפסוק 'אמת – מארץ
הנעלים שהיה לו כאשר זכה לעבוד תצמח' ,שכאשר נמצאים במצב של
את ה' ב'התרוממות' ו'תענוג' 'ארץ' ולילה כנ"ל אז נבחן ונראה
כמלאכי צבקות במרום – 'ראתה אמיתות קבלותיו ,אם מתאמץ לקיימם
אותו הדור' ,מ"מ יכניע ו'ישפיל גם במצב של לילה וארץ ,או שמתרשל
את עצמו לארץ' לעבוד את השי"ת הוא ,ויש לרמז שתיבת 'אמ"ת' הוא
בשמחה במצבו ושליחותו של עכשיו, ר"ת א'לול ת'שרי מ'רחשוון [או
ולדעת שדוקא עי"ז יתעלה ויתרומם למ'עשה] ,שאם גם בחודש מרחשוון,
מאוד! וכדוגמת היונה והעופות – ולאחר הימים הקדושים מתחזק לקיים
שכנסת ישראל נמשלה אליהם – את קבלותיו למעשה וגם במצב של
שנבראו מן ה'רקק' וה'ארץ' למטה, ארץ וחושך ,הרי זה סימן לאמיתות
ומ'שם' זכו להתרומם ולעופף על פני ו'תוקף' קבלותיו ,ועי"ז יזכה להתעלות
רקיע השמים ,ולהינצל בכנפיהם מכל ולהתרומם מאוד!
הסכנות וחיות רעות!
העבודה כשקשה לו הרי היא חביבה
מפרשתן נשפע שפע של פרנסה ובנים ומרוצה כקרבן עולה
עוסקים בתורה והנה כבר ברכו את חודש כסליו,
ויעזור השי"ת שנזכה ל'שפע גדול', ויהי רצון שנוכל להמשיך הקבלות
ו'רוב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצ"ח'; הטובות גם לחודש 'כסליו' ולכל השנה
וכמ"ש בפרשתן 'וה' בירך את אברהם הבעל"ט; ונשכיל להחשיב את הזמנים
בכל' ,שבפשוטו הכוונה לכל הרכוש הטובים ,וגם לרבות – להחשיב ביותר
הכסף וזהב שהיה לאברהם ,וכמ"ש את ה'זמנים הנמוכים' בבחינת 'ארץ',
י
אורות הפרשה
מרוחם והשפעתם של הצדיקים לבני 'ואברם כבד מאוד בכסף ובזהב וגו'';
העולם – כאשר] יגוועון'. אך גם דרשו בו חז"ל ש'בכל' בגמט'
'בן' ,כי שלימות האדם להיות מבורך
ויעזור השי"ת שאכן נזכה ל'אורך ב'הכל' הוא רק כשיש לו זש"ק ,בנים
ימים בימינה ,בשמאלה עושר וכבוד', ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות;
עם בנים ובני בנים עוסקים בתורה והרי בפרשתן מבואר ומתעורר ענין
ובמצוות ,עדי נזכה בקרוב לשמחה 'פטירת' אברהם אבינו ,וידוע שבשעת
הגדולה בישועתן של ישראל ,בביאת פטירת הצדיק הרי הוא משפיע בריבוי
גוא"צ במהרה בימינו ,ברחמים גדול מבחינתו ועבודתו על בני ישראל,
גדולים אמן. כמ"ש 'תוסף רוחם [ -שמתוספת
****
אי
