gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אורות הפרשה · Oros Haparsha — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: אורות הפרשה · Oros Haparsha

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

אורות הפרשה · Oros Haparsha — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫אורות‬ ‫הפרשה‬ ‫****‬ ‫שיחות ומאמרי חיזוק‬ ‫והתעוררות שנאמרו מפי‬ ‫פמ"מ המשפיע‬ ‫האדמו"ר מדינוב שליט"א‬ ‫****‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫להתבטל לרצון השי"ת ולעבדו‬ ‫בכל מקום ומצב ודוקא מזה יזכה‬ ‫להתעלות עצומה‬ ‫להזמנת שיחות ושיעורים‬ ‫ניתן ליצור קשר בטל‪054-842-4856 :‬‬ ‫****‬ ‫לשמיעת השיחות והשיעורים ניתן לשמוע‪:‬‬ ‫דרך 'קו הקהילה' ‪02-6205851‬‬ ‫או דרך מס' של 'קול הלשון' (מס' ישיר) ‪073-2951365‬‬ ‫****‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון 'אורות הפרשה ‪ -‬דינוב'‬ ‫המגיד ממעזריטש ‪ 75‬ביתר‬ ‫****‬ ‫לתגובות והערות לתרומות ולהנצחות‬ ‫ולקבלת הגליון‬ ‫ניתן ליצור קשר בפלאפון‪054-8426821 :‬‬ ‫****‬ ‫עקב עלויות מרובות בהוצאות הגליון‪,‬‬ ‫הרוצה לעזור ולסייע בתרומה ונדבה להמשך‬ ‫הוצאת הגליונות‪ ,‬נא לפנות להנ"ל‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬טוּרנאה ‪050.416.8317‬‬ ‫לקבלת הגליון באימייל‪:‬‬ ‫‪5803862@gmail.com‬‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫להתבטל לרצון השי"ת ולעבדו בכל מקום ומצב‬ ‫ודוקא מזה יזכה להתעלות עצומה‬ ‫רעווא דרעווין פרשת חיי שרה תשפ"ו‬ ‫כשראתה רבקה את יצחק מגיע כמלאך מגן עדן השפילה עצמה לארץ ‪ /‬כל מעשה בראשית‬ ‫הסכימו ושמחו במצבם ותפקידם ‪ /‬הארץ הסכימה ושמחה להיות שפל ולמטה תמיד בידעה‬ ‫שזה תפקידה ושליחותה ‪ /‬עי"ז זכתה הארץ לקבל האות א' שמורה על אלופו של עולם ‪/‬‬ ‫יש לכל אחד לשמוח במצבו ומקומו ומשם לעבוד את השי"ת ‪ /‬העופות נבראו ממקום שפל‬ ‫אך מתעלים ומתרוממים גבוה מן הכל ‪ /‬גוף האדם נוצר מעפר אך משם ביכלתו להתרומם‬ ‫ולהעלות מאוד למעלה למעלה ‪ /‬ע"י עבודת השי"ת בכל זמן ומצב זוכים לגילוי והשראת‬ ‫השכינה ולשלימות בתורה ועבודה ‪ /‬האיש הוא ה'משפיע' והאשה ה'מקבלת' ועל כל אחד‬ ‫למלא את תפקידו בשמחה ‪ /‬עבודת האדם כאשר קשה לו ונמצא במצב שפל חביב ביותר‬ ‫אצל השי"ת ‪ /‬שירת בני ישראל ועבודתם מתוך הנסיונות והקשיים חביבה יותר משירת‬ ‫מלאכי השרת ‪ /‬ע"י כשעובד את השי"ת גם בבחינת לילה ובמצבי חושך יזכה לכתרה של‬ ‫תורה ‪ /‬אליעזר הביא לרבקה בגדי צניעות ‪ /‬עובדא נוראה של הצלה ממוות בזכות הצניעות‬ ‫‪ /‬אף כשאינו רואה ידע שהביטול וההתגברות לעשות רצון השי"ת מביא ישועות ורחמים ‪/‬‬ ‫להמשיך עם קבלותיו הטובות לכל ימות השנה ואף בזמני הקושי ‪ /‬העבודה כשקשה לו הרי‬ ‫היא חביבה ומרוצה כקרבן עולה ‪ /‬מפרשתן נשפע שפע של פרנסה ובנים עוסקים בתורה‬ ‫ב'ראתה אותו הדור'‪ ,‬וכי הכוונה ש'הדור‬ ‫עומדים אנו בשבת קודש פרשת חיי‬ ‫בלבושו' היה?‬ ‫שרה‪ ,‬שמצינו בו ענין הזיווג של יצחק‬ ‫אך הנה מובא בראשונים (פי' הריב"א‬ ‫אבינו שהלך אליעזר להביאה; והנה כתוב‬ ‫עה"ת‪ ,‬וכן הביא החיד"א בשם קדמונים) שלאחר‬ ‫(כ"ד‪ ,‬ס"ב‪-‬ס"ד) 'ויצחק בא מבאר לחי רואי‬ ‫העקידה נכנס יצחק ל'גן עדן' למעלה‪,‬‬ ‫וגו' ויצא יצחק לשוח בשדה וגו' ותשא‬ ‫ושהה והתענג שם ג' שנים‪ ,‬ועכשיו לקראת‬ ‫רבקה את עיניה ותרא את יצחק‪ ,‬ותיפול‬ ‫זיווגו יצא ובא משם למטה לארץ‪ .‬וזה‬ ‫מעל הגמל'‪ ,‬וכמו שפירש"י ש'ראתה אותו‬ ‫ביאור 'ויצחק בא מבאר לחי רואי' – דהיינו‬ ‫הדור' ולכן 'השפילה עצמה לארץ'‪ ,‬בישבה‬ ‫הגן עדן‪ ,‬ולכך כאשר ירד ובא משם מזוכך‬ ‫על הגמל‪.‬‬ ‫ומטוהר כמלאך ה' צבאות‪ ,‬אזי ירד ובא‬ ‫כאשר ראשו למטה ורגליו למעלה‪ ,‬כמלאך‬ ‫כשראתה רבקה את יצחק מגיע כמלאך‬ ‫שמעופף ובא מלמעלה למטה! ובזה פירשו‬ ‫מגן עדן השפילה עצמה לארץ‬ ‫הלשון שראתה אותו 'הדור'‪ ,‬והיינו מלשון‬ ‫והנה יש לבאר הענין למה כאשר 'ראתה‬ ‫'היפוך' ו'חזרה'‪ ,‬וכמו הלשון 'הדרי‬ ‫אותו הדור' 'השפילה עצמה'; ומה הביאור‬ ‫ג‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫ה'שמים' וה'ארץ' נשאלו האם רצונם‬ ‫בי'‪ .‬והנה אף לפי' זה יש להתבונן למה‬ ‫להיות כך‪ ,‬והסכימו כל אחד ואחד‬ ‫כשראתה רבקה את המראה הגדול הזה‬ ‫לתפקידו ומקומו ומצבו‪.‬‬ ‫'השפילה עצמה לארץ'?‬ ‫הארץ הסכימה ושמחה להיות שפל ולמטה‬ ‫***‬ ‫תמיד בידעה שזה תפקידה ושליחותה‬ ‫והנראה לבאר בזה בהקדים להתבונן‬ ‫והנה בתולדות יעקב יוסף הביא בשם‬ ‫במהות ושורש בריאת ויצירת העוף‪.‬‬ ‫תשובות הרמב"ם שהקשה למה אכן‬ ‫שהנה מצינו בפסוקים ש'נברא' מן ה'ארץ'‬ ‫הסכימה הארץ להיות במעמדה השפל‬ ‫ומן ה'מים'‪ ,‬וכמו שאמרו בגמ' (חולין כ"ז‪):‬‬ ‫תמיד‪ ,‬שדורכים תמיד עליה‪ ,‬ובכל עת הוא‬ ‫ש'מן ה'רקק' נברא'‪ ,‬דהיינו 'בוץ' שמעורב‬ ‫'למטה' ו'בזויה'‪ .‬והביא תירוץ הרמב"ם‪,‬‬ ‫בו עפר ומים; אך על מקום ודרך גידולו‬ ‫שאכן ניטלה אז ה'דעת' מה'ארץ'‪ ,‬ורק לכך‬ ‫וחיותו כתוב 'ועוף יעופף על הארץ על‬ ‫הסכימה להיבראות באופן זה‪.‬‬ ‫פני רקיע השמים'; ולכאו' סתירה הוא‪ ,‬אם‬ ‫אכן התולדות שם אינו מרוצה מתירוץ‬ ‫יגור ויעופף על ה'ארץ'‪ ,‬או שמקומו יהיה‬ ‫זה; ומתרץ בעצמו‪ ,‬שהארץ ידעה והבינה‪,‬‬ ‫ב'רקיע השמים' כמ"ש 'דרך נשר בשמים'?‬ ‫שאף שהיא אכן תהיה 'למטה' ושפילה‬ ‫כל מעשה בראשית הסכימו ושמחו במצבם‬ ‫תמיד‪ ,‬אך הרי לתועלת העולם צריך להיות‬ ‫ותפקידם‬ ‫גם דבר זה‪ ,‬וע"כ הסכימה לזה בשמחה‪,‬‬ ‫אך הנה איתא בגמ' (חולין ס‪ ).‬לדרוש‬ ‫כי מ"מ זה צורך גדול ושלימות הבריאה‪,‬‬ ‫מהכתוב‪' :‬ויכולו השמים והארץ וכל‬ ‫ולכן התרצתה לתפקידה; וזה כמו 'זכר'‬ ‫צבאם'‪ ,‬שהוא מלשון 'צביונם' שכל מעשה‬ ‫ו'נקיבה'‪ ,‬שאף שה'נקיבה' בטבעה היא‬ ‫בראשית נבראו בקומתם ובדעתם ובצביונם;‬ ‫יותר חלשה ועם 'תשות כח'‪ ,‬מ"מ הרי‬ ‫דהיינו ששאל הקב"ה את כל מין ומין לפני‬ ‫וודאי שהעולם צריך לזכרים ולנקיבות‪,‬‬ ‫יצירתו‪ ,‬האם הוא מרוצה מהאופן והצורה‬ ‫ובשניהם תלויה קיום ובנין העולם‪ ,‬ועל‬ ‫שבו יברא‪ ,‬ומתכונות וצורת גופו וקומתו‪,‬‬ ‫כן גם הנשים מרוצות מתפקידם ושמחות‬ ‫וכל דרכי מזונו וכדו'; והסכים כל אחד‬ ‫בו‪ .‬וכן השמש והירח לא היה אפשר להיות‬ ‫להכל‪ ,‬וכולם 'בדעתם ובצביונם נבראו'‪,‬‬ ‫'שני המלכים משתמשים בכתר אחד'‪,‬‬ ‫וכמ"ש רש"י 'בדמות שבחרו להם'‪.‬‬ ‫והוצרכה הלבנה 'להתמעט'‪ ,‬אך כל זה הוא‬ ‫לתכלית ושלימות הבריאה!‬ ‫ונמצא ששאלו לה'ראם' הגדול האם‬ ‫מרוצה הוא עם 'גדלו העצום' וה'קרני‬ ‫עי"ז זכתה הארץ לקבל האות א' שמורה‬ ‫ראם' קרניו‪ ,‬והסכים והתרצה להכל; וכן‬ ‫על אלופו של עולם‬ ‫ה'כינים' הקטנים נשאלו והתרצו להיות‬ ‫וכן איתא בחת"ס לפרש מאמר חז"ל‬ ‫במעמדם ו'בקטנם' להידרס תמיד תחת‬ ‫שלכן נקראת 'ארץ' – משום ש'רצתה'‬ ‫כפות רגלי האנשים; וכן ה'פיל' התרצה‬ ‫לעשות רצון קונה'; והיינו שארץ הוא לשון‬ ‫עם צורתו וחוטמו הארוך‪ ,‬וה'עכבר'‬ ‫'ריצוי' – שנתרצתה לעשות רצון קונה‪,‬‬ ‫עם צורתו ועם דרך מרוצתו; ואף גם‬ ‫ד‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬כאשר 'הוא' יהיה 'אברהם‬ ‫או לשון 'ריצה' שמיהרה ורצה לעשות‬ ‫אבינו'‪ ,‬ו'אברהם' יהיה 'כמותי'‪ ,‬הרי שהוא‬ ‫רצון קונה‪.‬‬ ‫'יסרב' ולא ירצה בזה כלל; כי הרי הרבש"ע‬ ‫אך הנה בזה מבואר שורש האותיות‬ ‫צריך גם 'אברהם אבינו' וגם 'בונים'‪ ,‬ועל‬ ‫'רץ' שבארץ; אך מוסיף בחת"ס לבאר‬ ‫כן ברצונו לעבדו במצב ובאופן שהשי"ת‬ ‫טעם האות א' שיש בתיבת 'א'רץ'; כי הנה‬ ‫בראו והזמין לפניו; ומה לו לחפש עבודות‬ ‫ה'שמים' נקראים כן‪ ,‬מפני שהם מורכבים‬ ‫אחרות‪ ,‬שאינם מה שרצה והזמין לו‬ ‫ובלולים מאש – ומים‪ ,‬אך באמת היה בדין‬ ‫הבורא יתברך?‬ ‫‪-‬מיִ ם מהרכבת תיבות 'אש'‪-‬‬ ‫'א'ש ַ‬ ‫ָ‬ ‫שיקראו‬ ‫העופות נבראו ממקום שפל אך מתעלים‬ ‫ו'מים'; אלא שכאשר 'נתרצתה' ו'רצתה'‬ ‫ומתרוממים גבוה מן הכל‬ ‫הארץ‪ ,‬והתבטלה לעשות רצון קונה ולהיות‬ ‫תמיד שפל כארץ‪ ,‬כדי להשלים בזה תכלית‬ ‫ולפי"ז יש לבאר גם כן הענין הזה אצל‬ ‫היצירה‪ ,‬אזי ניטלה האות א' מ'ַאשָ ‪-‬מַ יִם'‬ ‫ה'עופות'‪ ,‬שכנ"ל הם נבראו דוקא מן‬ ‫וניתנה וניתוספה להאותיות 'רץ' ונשלם‬ ‫ה'רקק' שהוא 'בוץ' ודבר שפל ביותר‪,‬‬ ‫עי"ז תיבת 'ארץ'! שע"י הביטול והרצון‬ ‫שאפי' אינו כ'קרקע עולם' שאפשר‬ ‫לעשות רצון קונה בכל מצב ותפקיד‬ ‫ל'דרוך' עליו‪ ,‬אלא הוא דבר שמלכלך‬ ‫שמטיל עליה‪ ,‬הרי"ז זכתה שיתוסף בה‬ ‫מאוד ו'נטבעים' בו; אך דוקא ממקום זה‪,‬‬ ‫האות א' מ'אלופו של עולם'!‬ ‫וע"י שהם התרצו ושמחו בעבודתם וצביונם‬ ‫המיוחד להם‪ ,‬הרי שזכו להתעלות 'מעוף‬ ‫יש לכל אחד לשמוח במצבו ומקומו ומשם‬ ‫יעופף על ה'ארץ''‪ ,‬ולהתרומם ולהגיע ל'על‬ ‫לעבוד את השי"ת‬ ‫פני רקיע 'השמים''‪ ,‬והם מעופפים ופורחים‬ ‫והוא לימוד ויסוד גדול לכל איש ישראל;‬ ‫למעלה מכל הבריות‪ ,‬ועי"ז הם ניצולים‬ ‫שבכל מצב ומקום שמזמין לו הקב"ה‪ ,‬הרי‬ ‫מכל הפגעים והחיות הרעות‪ ,‬ואינם‬ ‫שעליו להיות 'שמח' ו'מרוצה' מזה‪ ,‬ולדעת‬ ‫מתיראים אפי' מן ה'ארי' וה'נמר' החזקים‬ ‫שזה הוא מקומו ושם הוא עבודתו‪ ,‬ובזה‬ ‫ומכל הציידים; ואף זכו בכח ובתפקיד‬ ‫יגרום ויביא לשלימות ותיקון הבריאה‪ ,‬ויעלה‬ ‫מיוחד לנקות את האוויר המזוהם (כמ"ש‬ ‫תענוג ונחת רוח גדול למעלה להשי"ת!‬ ‫ברשב"ם עה"ת על פסוק זה); והכל הוא דוקא‬ ‫ואל לו להתעצב ולחשוב ש'היה רוצה‬ ‫ע"י שקיבלו והתרצו בעבודתם‪ ,‬והתחילה‬ ‫לעסוק בעבודות אחרות ונעלות יותר'‪ ,‬כי‬ ‫יצירתם דוקא מן ה'רקק' השפל‪ ,‬ו'משם'‬ ‫אין לו להקדש אלא 'מקומו' ו'שעתו'‪ ,‬ודוקא‬ ‫התעלו למעלה למעלה!‬ ‫ב'מקומו' ו'מצבו' – שם נמצא עבודתו‪,‬‬ ‫גוף האדם נוצר מעפר אך משם ביכלתו‬ ‫ו'משם' יכול להתעלות למעלה למעלה‪ ,‬לתקן‬ ‫להתרומם ולהעלות מאוד למעלה למעלה‬ ‫עולם במלכות שקי!‬ ‫וכן הוא אצל האדם‪ ,‬שאף שנשמתו של‬ ‫כמו שהיה מרגלא בפומיה דהרה"ק רבי ר'‬ ‫איש ישראל הוא 'חלק אלוק ממעל ממש'‬ ‫בונים מפארשיסחא זי"ע‪ ,‬שאם היו שואלים‬ ‫ו'מכסא כבוד חוצבה'‪ ,‬מ"מ גופו נוצר‬ ‫אותו מן השמים‪ ,‬האם ירצה ל'התחלף' עם‬ ‫ה‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫– אף שנבראה מה'רקק' שהוא מקום‬ ‫מ'עפר' השפל‪ ,‬וכמ"ש 'עפר אתה ואל‬ ‫שפל‪ ,‬מ"מ יכולה בכח כנפיה להתרומם‬ ‫עפר תשוב'‪ ,‬והרכיב הקב"ה את ה'נשמה‬ ‫למעלה למעלה‪ ,‬ולהינצל עי"ז מכל החיות‬ ‫הקדושה' ב'גוף' הזה‪ ,‬כדי להורות וללמד‬ ‫והסכנות; כמו"כ 'כנסת ישראל' יש בכוחם‬ ‫לנו שבכל זמן ומצב‪ ,‬ואף במצבי ירידה‬ ‫להתעלות ולהתרומם מאוד מכל הקשיים‬ ‫ונסיונות‪ .‬כאשר 'שחה לעפר נפשינו ודבקה‬ ‫ומכל המקומות והמצבים השפלים ע"י‬ ‫לארץ בטננו'‪ ,‬ומרגישים ששקועים בתוך‬ ‫'כנפיה' – שהם 'תורה' ו'תפילה'‪ ,‬וכן 'אהבה'‬ ‫'בוץ' עמוק‪ ,‬יש לנו לזכור ולדעת שאין זה‬ ‫ו'יראה' שהם 'תרין גדפין' [שתי כנפים]‬ ‫פגם וחיסרון להתמודד עם נסיונות וכדו'‪ ,‬כי‬ ‫כידוע‪ ,‬ועי"ז להינצל מכל רע!‬ ‫הרי נברא גופינו מהעפר השפל; ואדרבא זהו‬ ‫'תכלית העבודה' ו'שלימות תיקון הבריאה'‪,‬‬ ‫ע"י עבודת השי"ת בכל זמן ומצב זוכים‬ ‫להכניע את עצמו לרצון השי"ת ולמצבו‬ ‫לגילוי והשראת השכינה ולשלימות בתורה‬ ‫ומקומו שהעמידו‪ ,‬ומשם להתחזק ולהתגבר‬ ‫ועבודה‬ ‫על היצר לעבוד את השי"ת בשמחה וטוב‬ ‫והנה ידועים דברי קדשו של ה'מגלה‬ ‫לבב‪ ,‬ודוקא עי"ז יתעלה ויתרומם עד לרקיע‬ ‫עמוקות' ש'ויצא' הוא ראשי תיבות‬ ‫השמים ויעלה תענוג עצום להשי"ת!‬ ‫'ו'ירא י'עקב צ'ורת א''‪ ,‬והאריכו בספרי‬ ‫הקודש לבאר עומק הענין‪ .‬ועל פי‬ ‫וכן ידוע שהאדם מורכב מד' היסודות‪,‬‬ ‫הנ"ל יש לפרש‪ ,‬שעל ידי שיעקב אבינו‬ ‫אש‪ ,‬רוח‪ ,‬מים ועפר; והנה לכולם יש בכוחם‬ ‫עבד את השי"ת בכל זמן ומצב‪ ,‬ואף‬ ‫להחריב ולקלקל את העולם; כמו 'אש' – כי‬ ‫כששהה כ' שנים בבית לבן הארמי‬ ‫תצא אש‪ ,‬שבכוחו לשרוף ולהשחית; וכן‬ ‫שהיתה מלאה גילולים וטומאות‪ ,‬מ"מ‬ ‫'מים' – יכולים לשטוף את העולם כבמבול‬ ‫ידע שזהו 'תפקידו' ו'שלימות עבודתו'‬ ‫וצונאמי; ואף 'רוח' סערה עושה דברו –‬ ‫עכשיו‪ ,‬וקיבל באהבה ובשמחה את כל‬ ‫לעקור אילנות ובתים ולחבל את העולם;‬ ‫מה שהזמין לו השי"ת; עי"ז זכה לקבל‬ ‫ו'עפר' הרי הוא 'מבלה את הכל'‪ ,‬וכן כאשר‬ ‫ולהשיג את האות א'‪ ,‬שמרמז לגילוי‬ ‫יורד ענן וערפל של 'עפר' על מקום הרי‬ ‫והשראת שכינתו של אלופו של עולם!‬ ‫שא"א לעמוד כנגדו‪ .‬אך דוקא עם יסודות‬ ‫וכמו שניתוספה אות זו לתיבת א'רץ כנ"ל‬ ‫אלו הרי משתמשים ל'בנות' את כל העולם‪,‬‬ ‫ע"י שנתרצתה בעבודתה‪ ,‬כך גם הוא זכה‬ ‫והם נצרכים ל'קיום' תבל וכל אשר בו בכל‬ ‫עי"ז להשראת השכינה ולהתעלות גדולה‬ ‫עת וזמן; משום שמאותם דברים שיכולים‬ ‫למעלה למעלה‪ ,‬וכל זה דוקא מתוך‬ ‫להיות 'שפלים' ו'משחיתים'‪ ,‬אפשר לנצלם‬ ‫הקשיים ומהמקום השפל שהיה שם!‬ ‫לטוב ולבנין העולם‪ ,‬ועי"ז להביא לתיקון‬ ‫ושלימות הבריאה כנ"ל!‬ ‫וענין זה מרומז ג"כ במתנות שנתן‬ ‫אליעזר לרבקה אמנו‪' ,‬נזם זהב בקע‬ ‫וכמ"ש בחז"ל ש'כנסת ישראל נמשלה‬ ‫משקלו'‪' ,‬ושני צמידים על ידיה עשרה‬ ‫ליונה‪ ,‬מה יונה זה אינה ניצלת אלא‬ ‫זהב משקלם'‪ ,‬וכמו שפירש רש"י ש'בקע‬ ‫בכנפיה‪ ,‬אף כנסת ישראל אינם ניצולים‬ ‫משקלו' – מרמז ל'מחצית השקל' –‬ ‫אלא בכנפיהם'‪ ,‬והיינו כנ"ל שהיונה‬ ‫ו‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫עבודת האדם כאשר קשה לו ונמצא במצב‬ ‫'בקע' לגולגולת‪ ,‬ו'שני הצמידים' –‬ ‫שפל חביב ביותר אצל השי"ת‬ ‫מרמזים ל'שתי לוחות 'מצומדות'' שהם‬ ‫ואכן העבודה שמגיע מהאדם שנברא‬ ‫עשרת הדברות‪ .‬ויש לרמז בזה‪ ,‬שדוקא‬ ‫ונמצא במקום 'נמוך'‪ ,‬ו'משם' מתגבר‬ ‫ע"י שעובד את השי"ת גם במצב של‬ ‫ומתעצם לעשות רצון השי"ת‪ ,‬הרי הוא‬ ‫'בקיעה' ושפלות ובזמני קטנות ונסיון‪,‬‬ ‫נעלה וחביבה ביותר לפני הקב"ה‪ ,‬ועולה‬ ‫כאשר שקוע ב'בוץ' וטועם טעם עפר –‬ ‫לפניו לנחת רוח‪ ,‬הרבה יותר מן העבודות‬ ‫עי"ז יזכה להגיע לשלימות ולהתעלות‬ ‫המגיעים בקלות וכאשר נמצאים במצב‬ ‫בתורה ועבודה – המרומזים ב'שתי‬ ‫מרומם‪ ,‬וכדו'!‬ ‫לוחות מצומדות'!‬ ‫וכמו שרואים אצל 'שירת המלאכים'‪,‬‬ ‫האיש הוא ה'משפיע' והאשה ה'מקבלת'‬ ‫שאיתא בחז"ל שהמלאכים נבראו עם‬ ‫ועל כל אחד למלא את תפקידו בשמחה‬ ‫ששה כנפים‪ ,‬כמ"ש 'שש כנפים לאחד'‪,‬‬ ‫ועפי"ז יתבאר היטב הענין שהשפילה‬ ‫והם משוררים ומשבחים לפני השי"ת‬ ‫רבקה את עצמה לארץ; כי כנ"ל זהו ענין‬ ‫בכל יום מימות השבוע ע"י כנף אחד‪,‬‬ ‫הזיווג ושלימות העבודה בין זכר לנקיבה;‬ ‫כמו שאומרים 'והאופנים וחיות הקודש‬ ‫כי אף שה'איש' הוא במצב ובעבודת‬ ‫ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים‬ ‫ה'משפיע'‪ ,‬וה'אשה' היא ה'מקבלת' – מ"מ‬ ‫וכו''; אכן בשבת קודש אין להם עוד כנף‬ ‫הרי היא יודעת ומכירה ששניהם נצרכים‬ ‫לשורר ולשבח‪ ,‬אלא השי"ת מאזין לקול‬ ‫לבנין העולם והבית‪ ,‬והיא ששה ושמחה‬ ‫שירת עמו בני ישראל המשבחים ומפארים‬ ‫בחלקה לעשות רצון קונה שעשה אותה‬ ‫את שמו כמ"ש 'מכנף הארץ זמירות שמענו‬ ‫כרצונו; וע"י שכל אחד עושה תפקידו‬ ‫צבי לצדיק'‪.‬‬ ‫ושליחותו בשמחה ובשלימות עי"ז זוכים‬ ‫והנה לכאו' יפלא‪ ,‬שלכאו' דוקא ביום‬ ‫להשראת השכינה בביתם‪ ,‬ומינה ומיניה‬ ‫ה'שבת קודש'‪ ,‬שהיא כה נעלה ונשגבה‪,‬‬ ‫יתקלס עילאה!‬ ‫'אז' היו צריכים להישמע ל'שירת המלאכים‬ ‫ויש ללמוד דבר זה מרבקה אמנו‪,‬‬ ‫והשרפים' הקדושים והנעלים?‬ ‫שכאשר ראתה את יצחק יורד ובא מגן עדן‬ ‫שירת בני ישראל ועבודתם מתוך הנסיונות‬ ‫במדריגתו הנעלה כמלאך ה' צבאות‪ ,‬כמ"ש‬ ‫והקשיים חביבה יותר משירת מלאכי‬ ‫'ראתה אותו הדור' – שהתעופף מלמעלה‬ ‫למטה כאראלי הקודש; הרי מיד 'השפילה‬ ‫השרת‬ ‫עצמה ל'ארץ''‪ ,‬שידעה שתפקידה ומקומה‬ ‫אך הוא אשר דיברנו‪ ,‬שאכן שירת עם‬ ‫הוא להיות ה'מקבל' ממנו ולהכניע את‬ ‫בני ישראל‪ ,‬שנמצאים כאן בעולם השפל‬ ‫עצמה אליו‪ ,‬ושמחה בחלקה ובשליחותה‪,‬‬ ‫ומתמודדים עם הניסיונות המרים ברו"ג‬ ‫כה'ארץ' ש'התרצתה' במקומה הנמוך‪,‬‬ ‫ועם מלחמות היצר הקשות‪ ,‬ו'נופלים' אך‬ ‫ו'רצתה' לעשות רצון קונה!‬ ‫מתחזקים וחוזרים ו'קמים'; הרי עבודתם‬ ‫ושירתם הוא הרבה יותר מרומם ונעלה‬ ‫***‬ ‫ז‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫מרגיש ש'אותי נהג ויולך חושך ולא אור'‪,‬‬ ‫רצויה וחביבה‪ ,‬וגורם לתענוג ולנחת רוח‬ ‫ומתגבר עליו יצר ה'עצלות' וה'עצבות'‬ ‫גדולה ביותר לפני כסא כבודו יתברך‪ ,‬יותר‬ ‫שמקורם מ'עפר' כדאיתא‪ ,‬יזהר אז מאוד‬ ‫מכל מלאכי השרת וחיות ואופני הקודש!‬ ‫שלא לאבד את זמני ה'לילה' ההוא לבטלה‬ ‫וכמו שמובא בחז"ל על זה את הפסוק‬ ‫– ע"י שיתרשל ויפול ממעמדו; כי דוקא‬ ‫'מכנף ה'ארץ' זמירות שמענו'‪ ,‬שדוקא‬ ‫אז הזמן מוכשר מאוד להתעלות למעלה‬ ‫משום שבני ישראל נמצאים במקום השפל‬ ‫ו'לזכות לכתרה של תורה'‪ ,‬ע"י שיתחזק‬ ‫של ה'ארץ'‪ ,‬לכך שירתם ועבודתם אהוב‬ ‫ויתאמץ להישאר על מעמדו בתורה ועבודת‬ ‫ומרוצה כ"כ למעלה; עד שאין הקב"ה‬ ‫השי"ת כפי יכלתו באותו זמן‪ ,‬ועי"ז יזכה‬ ‫רוצה אז בשירת המלאכים‪ ,‬אלא מתענג‬ ‫להתרומם מאוד ולעלות נחת רוח גדול‬ ‫מעבודת בני ישראל המתגברים על כל‬ ‫ועצום להבורא יתברךב !‬ ‫הקשיים והנסיונות בשמחה‪ ,‬ועובדים אותו‬ ‫***‬ ‫בעולם השפל הזהא !‬ ‫אליעזר הביא לרבקה בגדי צניעות‬ ‫ואכן עלינו להכיר לידע ולהודיע את‬ ‫גודל יקרתינו וחשיבות מעשינו כאן‬ ‫והנה מצינו אצל אליעזר שלאחר שמצא‬ ‫בעולם‪ ,‬ולהתחזק לקבל כל מצב ועבודה‬ ‫את רבקה כזיווג ליצחק 'ויוצא העבד‬ ‫באהבה ובשמחה; להתבטל לפני השי"ת‬ ‫כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה';‬ ‫ולעבדו בלבב שלם‪ ,‬אף כאשר קשה וכאשר‬ ‫ולכאו' ענין נתינת ה'תכשיטים' ו'מתנות‬ ‫אין מרגישים 'אור' ו'תענוג'‪.‬‬ ‫הכסף והזהב' מובן והוא נהוג בכל שידוך‪,‬‬ ‫אך ענין נתינת 'בגדים' זה לא שמענו ולא‬ ‫ע"י כשעובד את השי"ת גם בבחינת לילה‬ ‫ראינו‪ ,‬ויש להתבונן בכוונת הדבר ועל מה‬ ‫ובמצבי חושך יזכה לכתרה של תורה‬ ‫הדברים ירמוזון‪.‬‬ ‫ואיתא בספה"ק לרמז ענין זה במש"כ‬ ‫אך איתא בספרי תלמידי בעש"ט הק'‬ ‫הרמב"ם ש'הרוצה לזכות לכתרה של תורה‪,‬‬ ‫שמיד בתחילה רצה אליעזר להראות‬ ‫יזהר בכל לילותיו ואל יאבד אחד מהם‬ ‫לרבקה דרכי ובגדי הצניעות הנהוגים אצל‬ ‫לבטלה'; שמרמז ובא על זמני הקטנות‬ ‫בנות ישראל הכשרות ובביתם של אברהם‬ ‫והנסיון המכונים בשם 'לילה'‪ ,‬כאשר‬ ‫א‪  .‬וכמ"ש באור החיים הק' על הפסוק 'קל אלוקי הרוחות לכל בשר'; כי יש להקב"ה תענוג גדול‬ ‫מעבודת ושירת ה'מלאכים'‪ ,‬ולמעלה מזה יש לו תענוג מ'נשמות הצדיקים' הנמצאים בעולם העליון‪,‬‬ ‫אך למעלה מזה הוא התענוג המגיע אליו מעבודת בני ישראל הנמצאים כאן‪ ,‬בתוך הבשר ובחומר‬ ‫העכור‪ ,‬ו'הוא מונעם מהכיר הבורא'; וכאשר 'הם' מתגברים ומשוררים לפניו – 'זהו עליון וחשוק אצל‬ ‫הבורא למעלה מן הכל!' ולזה נתחכם משה לבקש מהשי"ת שאם ח"ו יעשה כלי' בבני ישראל‪ ,‬הרי‬ ‫יחסר לו תענוג גדול זה שמגיע דוקא מבני ישראל שנמצאים 'תוך הבשר'!‬ ‫ב‪  .‬ואם כי אכן לפעמים יש לשוחח מעט לצורך בריאות גופו ונפשו‪ ,‬וכמ"ש הגר"א שאחד מקניני‬ ‫התורה הוא ב'מיעוט שיחה' – דהיינו שצריך לשוחח מעט‪ .‬מ"מ יש לעמוד על המשמר שלא ירבה בזה‬ ‫ולא לבטל את הזמן היקר והחשוב בדברי הבל והבאי שבין לילה היה ובין לילה אבד‪.‬‬ ‫ח‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫אצל הצוואר‪ ,‬אך היססה בדבר והסתפקה‬ ‫ויצחק‪ ,‬ולכך הביא עמו 'בגדי צניעות'‬ ‫האם באמת זה אינו לפי גדרי הצניעות‪,‬‬ ‫כאלו לתת ולהראות לה‪ ,‬ואכן קיבלה‬ ‫או ש'אפשר להקל בזה'‪ ,‬עד שהחליטה‬ ‫רבקה על עצמה והסכימה בשמחה לגדרי‬ ‫ל'לבוש' את הבגד הזה ואכן ככה לבשה‬ ‫הצניעות והקדושה‪.‬‬ ‫אותה; אך אח"כ נקפה ליבה והתגברה‬ ‫והחליפה את הבגד לבגד אחר כשר וצנוע‬ ‫עובדא נוראה של הצלה ממוות בזכות‬ ‫בתכלית‪ ,‬והנה יצתה מביתה עם הבגד‬ ‫הצניעות‬ ‫החדש‪ ,‬ובדיוק אז אירע עמה הנס הגדול‬ ‫ובענין זה נספר 'מעשה שהיה' ממש‬ ‫הזה! וכנראה בחוש שזכות הצניעות עמדה‬ ‫לאחרונה ושמעתיו מכלי ראשון‪ .‬שהנה‬ ‫לה להגן עליה ולהצילה! ודוקא במקום‬ ‫בשהותי עכשיו בארה"ב כאשר עמדתי‬ ‫הצוואר ששם היה ההתגברות‪ ,‬שם זכתה‬ ‫לברך ברכת 'הגומל' על הנסיעה מהכא‬ ‫לניסים ולשמירה עליונה!‬ ‫להתם‪ ,‬ניגש אלי אברך אחד וביקש שאכוון‬ ‫להוציאו בברכת 'הגומל' משום שמסופק‬ ‫אף כשאינו רואה ידע שהביטול‬ ‫הוא אם עליו לברך; וכאשר ביררתי אצלו‬ ‫וההתגברות לעשות רצון השי"ת מביא‬ ‫את סיבת הברכה‪ ,‬סיפר לי העובדא שהיה‬ ‫ישועות ורחמים‬ ‫עם בני ביתו לפני ימים מספר‪.‬‬ ‫כי כנ"ל כאשר אדם מתחזק ומתגבר‬ ‫ומכניע ומבטל את עצמו לרצון השי"ת‪ ,‬הרי‬ ‫שהנה יום אחד כאשר צעדה ב"ב ברחוב‬ ‫זה עולה לנחת רוח גדול לפניו יתב"ש‪ ,‬ומביא‬ ‫העיר‪ ,‬התחיל רוח סערה עזה לנשוב בחוזק‪,‬‬ ‫עליו ועל ביתו השפעות גדולות של רחמים‬ ‫עד שאילן רחב וגדול נשבר ונפל בדיוק על‪...‬‬ ‫וחסדים ושמירה עליונה!‬ ‫ראשה וכתיפה של בני ביתו! והנה מכח‬ ‫המכה הכבידה היא נפלה ונחבלה קשות‪,‬‬ ‫והנה לפעמים אדם מתחזק ומתגבר‬ ‫אך בניסי ניסים נשארה בחיים ובבריאות‪,‬‬ ‫ומקבל עליו קבלות טובות‪ ,‬אך רואה‬ ‫רק שבכתף אחד נשברו עצמות ושמו לה‬ ‫שאינו הולך לו‪ ,‬ונראה לו שאדרבא דוקא‬ ‫שם 'סעד' לתומכה‪ ,‬אך 'ראשה' וכן 'כתפה‬ ‫לאחר ההתגברות מתרבים ובאים עליו‬ ‫השניה' נשארו בשלימות בניסים נפלאים!‬ ‫קשיים וצרות‪ ,‬וכן כאשר רואה ש'דרך‬ ‫כאשר אמרו המומחים שצפו בה'מצלמות'‬ ‫רשעים צלחה'; מ"מ אל יפול רוחו בקרבו‬ ‫שצילמו את הנפילה‪ ,‬שבדרך הטבע לא‬ ‫וכמ"ש דוד המלך 'אל תתחר במצליח‬ ‫היתה צריכה להישאר בין החיים! ואף‬ ‫דרכו‪ ,‬באיש עושה מזימות‪ ,‬כי כחציר‬ ‫הרופאים אמרו שאם היו נפגעים ב'‬ ‫מהרה ימלו וכירק דשא יבולון'‪ ,‬וידע שכל‬ ‫הכתפות הרי שהיתה נשארת 'משותקת'‬ ‫הרשעים סופם ליאבד‪' ,‬וצדיקים ישמחו‬ ‫רח"ל כל ימי חייה‪.‬‬ ‫יעלצו לפני אלוקים וישישו בשמחה'; וידע‬ ‫נאמנה שכל קבלה והתגברות מביא עליו‬ ‫וסיפר לי היהודי דבר פלא‪ ,‬שבדיוק‬ ‫'שפע של חסדים ורחמים' ולא להיפך‪ ,‬ואף‬ ‫לפני שיצתה אז מביתה‪ ,‬הרי שהיתה‬ ‫פעם הוא אינו יכול לדעת מאיזה 'סכנות'‬ ‫ברצונה ללבוש איזה מלבוש חדש שקנתה‬ ‫הוא ניצל‪ ,‬והניסים הנסתרים שנעשו עמו!‬ ‫לעצמה‪ ,‬אך אז הבחינה שהבגד פתוח קצת‬ ‫ט‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫כשאינו מרגיש טעם והנאה בתורה‬ ‫[וכמו בהעובדא דלעיל שלאחר‬ ‫ועובדה ושמירת עינים‪ ,‬ואינו מרגיש‬ ‫שהתחזקה אכן נפלה ונחבלה‪ ,‬אך היה‬ ‫התרוממות ותענוג; וידע שעבודה כזו‬ ‫בזה ניסי ניסים והצלה גדולה‪ ,‬בזכות‬ ‫יקרה וחשובה ביותר אצל השי"ת!‬ ‫ההתחזקות והצניעות]!‬ ‫וכמו שאומרים 'תיקר שירת רש‬ ‫***‬ ‫בעיניך‪ ,‬כשיר יושר על קרבנך'‪ ,‬כי‬ ‫להמשיך עם קבלותיו הטובות לכל‬ ‫עבודה כזאת אינה כקרבן 'שלמים'‬ ‫ימות השנה ואף בזמני הקושי‬ ‫ש'נהנה הבעלים' מבשרה‪ ,‬אלא הוא‬ ‫כקרבן 'עולה' שהוא 'כולו לה'' ועולה‬ ‫והנה כאשר אנו נמצאים ויוצאים‬ ‫לפניו למעלה לנחת רוח גדול 'אשה‬ ‫כבר מחודש 'מרחשון'‪ ,‬מוטל עלינו‬ ‫ריח ניחוח לה''‪ ,‬ומכפר ומטהר על‬ ‫להתחזק ולהמשיך ה'קבלות הטובות'‬ ‫'הרהורי הלב' והדברים העמוקים‬ ‫וה'קרבת אלוקים' של חדשי אלול‬ ‫והפנימיים ביותר!‬ ‫ותשרי שעעל"ט; ואף כשכבר אינם‬ ‫נמצאים במצב המרומם כמו אז‪,‬‬ ‫ואף כאשר נזכר האדם במצבים‬ ‫מ"מ יש לקיים הפסוק 'אמת – מארץ‬ ‫הנעלים שהיה לו כאשר זכה לעבוד‬ ‫תצמח'‪ ,‬שכאשר נמצאים במצב של‬ ‫את ה' ב'התרוממות' ו'תענוג'‬ ‫'ארץ' ולילה כנ"ל אז נבחן ונראה‬ ‫כמלאכי צבקות במרום – 'ראתה‬ ‫אמיתות קבלותיו‪ ,‬אם מתאמץ לקיימם‬ ‫אותו הדור'‪ ,‬מ"מ יכניע ו'ישפיל‬ ‫גם במצב של לילה וארץ‪ ,‬או שמתרשל‬ ‫את עצמו לארץ' לעבוד את השי"ת‬ ‫הוא‪ ,‬ויש לרמז שתיבת 'אמ"ת' הוא‬ ‫בשמחה במצבו ושליחותו של עכשיו‪,‬‬ ‫ר"ת א'לול ת'שרי מ'רחשוון [או‬ ‫ולדעת שדוקא עי"ז יתעלה ויתרומם‬ ‫למ'עשה]‪ ,‬שאם גם בחודש מרחשוון‪,‬‬ ‫מאוד! וכדוגמת היונה והעופות –‬ ‫ולאחר הימים הקדושים מתחזק לקיים‬ ‫שכנסת ישראל נמשלה אליהם –‬ ‫את קבלותיו למעשה וגם במצב של‬ ‫שנבראו מן ה'רקק' וה'ארץ' למטה‪,‬‬ ‫ארץ וחושך‪ ,‬הרי זה סימן לאמיתות‬ ‫ומ'שם' זכו להתרומם ולעופף על פני‬ ‫ו'תוקף' קבלותיו‪ ,‬ועי"ז יזכה להתעלות‬ ‫רקיע השמים‪ ,‬ולהינצל בכנפיהם מכל‬ ‫ולהתרומם מאוד!‬ ‫הסכנות וחיות רעות!‬ ‫העבודה כשקשה לו הרי היא חביבה‬ ‫מפרשתן נשפע שפע של פרנסה ובנים‬ ‫ומרוצה כקרבן עולה‬ ‫עוסקים בתורה‬ ‫והנה כבר ברכו את חודש כסליו‪,‬‬ ‫ויעזור השי"ת שנזכה ל'שפע גדול'‪,‬‬ ‫ויהי רצון שנוכל להמשיך הקבלות‬ ‫ו'רוב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצ"ח';‬ ‫הטובות גם לחודש 'כסליו' ולכל השנה‬ ‫וכמ"ש בפרשתן 'וה' בירך את אברהם‬ ‫הבעל"ט; ונשכיל להחשיב את הזמנים‬ ‫בכל'‪ ,‬שבפשוטו הכוונה לכל הרכוש‬ ‫הטובים‪ ,‬וגם לרבות – להחשיב ביותר‬ ‫הכסף וזהב שהיה לאברהם‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫את ה'זמנים הנמוכים' בבחינת 'ארץ'‪,‬‬ ‫י‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫מרוחם והשפעתם של הצדיקים לבני‬ ‫'ואברם כבד מאוד בכסף ובזהב וגו'';‬ ‫העולם – כאשר] יגוועון'‪.‬‬ ‫אך גם דרשו בו חז"ל ש'בכל' בגמט'‬ ‫'בן'‪ ,‬כי שלימות האדם להיות מבורך‬ ‫ויעזור השי"ת שאכן נזכה ל'אורך‬ ‫ב'הכל' הוא רק כשיש לו זש"ק‪ ,‬בנים‬ ‫ימים בימינה‪ ,‬בשמאלה עושר וכבוד'‪,‬‬ ‫ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות;‬ ‫עם בנים ובני בנים עוסקים בתורה‬ ‫והרי בפרשתן מבואר ומתעורר ענין‬ ‫ובמצוות‪ ,‬עדי נזכה בקרוב לשמחה‬ ‫'פטירת' אברהם אבינו‪ ,‬וידוע שבשעת‬ ‫הגדולה בישועתן של ישראל‪ ,‬בביאת‬ ‫פטירת הצדיק הרי הוא משפיע בריבוי‬ ‫גוא"צ במהרה בימינו‪ ,‬ברחמים‬ ‫גדול מבחינתו ועבודתו על בני ישראל‪,‬‬ ‫גדולים אמן‪.‬‬ ‫כמ"ש 'תוסף רוחם [‪ -‬שמתוספת‬ ‫****‬ ‫אי‬