דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — חיי שרה (2026-11-02)

בעזהשי"ת אדון כל
קונטרס
דברות
קודש
-פרשת יתרו -
שתפ"דשרה
פרשת חיי
ה'
ה' שתפ"ה
שתפ"זע"א
שנת גליון
שנה ג'
שנה ו' גליון קס"ז
ק"ז גליון ד' שנה
יו"ל ע"י
ת ון דברות ושיחו
ק ו דש מכ
שע"י קהל נועם אליעזר סקולען
©
כל הזכויות שמורות
למכון הוצאת דברות ושיחות קודש
שע"י קהל נועם אליעזר סקולען
ליקח חבל בהוצאות הרבות
ולקנות זכות פרנס השבוע או פרנס החודש
וכן לכל שאר עניני הקונטרס אפשר להתקשר
848-226-0533
ניתן להשיג הקונטרס:
לעיקוואד:
בבית מדרשינו קהל נועם אליעזר סקולען
547 Park Ave Lakewood NJ 08701
בארא פארק:
848 226 0533
732-513-6142
848-226-0533
מאנסי:
848-223-8855
ארץ ישראל:
5470Park Ave. 0
053-414-4571
Lakewoood N. J. 08701
אוצר שיעורים ושיחות קודש
848-847-5853
ושיחות קודש אוצר שיעורים
848-847-5856
848-847-5536
848-847-5853
605-477-4476
848-847-5856
848-847-5853
ארץ ישראל
848-847-5536
848-847-5856
077-272-3292
ארץ ישראל
ענגלאנד
076-599-7900
033-3070-6546
ענגלאנד
033-3070-6546
פטרון ספר בראשית
נתנדב ע"י ידידנו
העומד לימינינו בכל עת ועונה מפארי אנ"ש,
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,ה"ה הרבני הנגיד
מוה"ר משה טודרעס הי"ו
בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה
שיצליח בכל אשר יפנה,
וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח
מתוך עושר ואושר כל הימים.
****
פטרון ספר בראשית
נתנדב ע"י ידידנו
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,ה"ה הרבני הנגיד
מוה"ר יואל ווייס הי"ו
בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה
732-513-6142יפנה,
שיצליח בכל אשר
וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח
מתוך עושר ואושר כל הימים.
****
5470Park Ave. 0
Lakewoood N. J. 08701
פרנס החודש-חשון
נתנדב ע"י ידידנו הרבני הנגיד
מוה"ר אברהם פרוכטער הי"ו
בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה
ושיחות קודש שיעורים
בכל אשר יפנה, אוצר שיצליח
848-847-5853
מכל יוצ"ח וירווה רב נחת דקדושה
הימים.848-847-5856
מתוך עושר ואושר כל
848-847-5853
848-847-5536
848-847-5856
ארץ ישראל
076-599-7900
ענגלאנד
033-3070-6546
תוכן הענינים
ליל שבת קודש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
בעת אמירת לחיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :א
בפרשתינו נשנו ברכות בבנים ושידוכים ועשירות ועוד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
לידת בן זכר מביאה ברכה רפואה ופרנסה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
תפילת אליעזר הועילה לדורות הבאים שי וכלו להשיא את צאצאיהם . . . . . . . . . . . . . . .ב
עיקר הקדושה תלויה בשמירת העינים והמחשבה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב
הדבר הראשון שיש לבדוק בשידוכים אם הבחור נשמר בקדושה . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
אליעזר היה בודק את מידת הצניעות של רבקה והבגדים שלובשת . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
גם אליעזר היה נשמר בקדושה כדי שי וכל להתעסק בזי ווגו של יצחק . . . . . . . . . . . . . . . .ו
בעת שירת הזמר 'כל מקדש' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :ז
עיקר ההשפעה על הנשמות בליל שב"ק ולפי מחשבותי ו י וכל לידע אם תיקן את ימי
החול . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
המעשה באליעזר היה בערב שבת ולכן יצא מחוץ לעיר לקבל פני שבת מלכתא . . . . . .ח
י ום שבת קודש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
קידושא רבא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
יקיים הפסוק שויתי ה' לנגדי תמיד ויזכה ליראת שמים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
השכינה אינה רוצה שיבואו יסורים על ישראל אף שיש להם טובה מזה . . . . . . . . . . . . . .י
ע"י זמירות ופסוקי דזמרא מבטלים הדינים וממשיכים חסדים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
סעודת יום שבת קודש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :יב
אליעזר עשה סימן שאם תעמוד בנפרד לא בין הנשים הפרוצות ראויה היא ליצחק . . . .יב
רבקה אמנו לא היתה יצאנית והיתה יוצאת רק לצורך גדול לשאוב מים . . . . . . . . . . . . .יג
אברהם אבינו כל ימי ו הי ו בהתחדשות וללא חטא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
צריך להשגיח שההתלהבות שהיה לו בכניסת השבת לא תכבה ביציאתה . . . . . . . . . . . .יג
התוה"ק מצילה מסכנה ובזכותה יכול לתקן הכל בזמן מועט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
סמך מפרשתינו שהאבות י ורדים מהעולם העלי ון להשתתף בשמחת בניהם . . . . . . . . .טו
אברהם שלח את השם י וה"ך לשמירה בדרך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
רעוא דרעוין פרשת חיי שרה תשפ"ו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
אברהם ושרה ניצלו ימיהם לעבודת ה' ומילאו כל ימיהם עלי אדמות . . . . . . . . . . . . . .טז
אברהם ושרה היו כל מעשיהם לשם שמים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
אברהם לא האמין לאליעזר בדבר מצוה שהיה החשוב בי ותר בעיניו . . . . . . . . . . . . . . .יח
השליח לעשות השידוך צריך להזהר בעניני קדושה ובפרט בשמירת העינים . . . . . . . . .יט
רבקה היתה שמורה בבית ונתנה לאליעזר להתפלל ומזה ידע שהיא יראת שמים . . . . .כ
כאשר האדם י ודע שאין לו עצה בעצמו אז הקב"ה עוזרו ומסייעו . . . . . . . . . . . . . . . . .כא
א קודש פרשת חיי שרה דברות
פרשת חיי שרה
שתפ"ה
ליל שבת קודש
בﬠת אמירת לחיים:
לידת בן זכר מביאה ברכה רפואה ופרנסה בפרשתינו נשנו ברכות בבנים ושידוכים
אמרינן בגמרא )ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ז( ב( ועשירות ועוד
כל נתרפאה זכר בן דנולד טובים לחיים לחיים, לחיים, א(
אאמו"ר זצוק"ל היה המשפחה א ,וכ"ק ולשלום .הנה בפרשתינו נשנו
דכתיב בפרשתן, לזה רמז מביא ברכות הרבה ,הפרשה של זווגים ,שבו
'ואברהם זקן בא בימים ,וה' ברך את מצא יצחק אבינו את זיווגו ,ובודאי
אברהם בכל' ,וברש"י בשם חז"ל בכ"ל הקריאה מעורר הזמן ,לפעול ישועות
עולה בגימטריא ב"ן ,הרי דבן נקרא ובפירוש וזיווגים. שידוכים בעניני
בשם בכל .וביאור הענין הוא על פי
הרמב"ן )בראשית כד ,א( כתב על הפסוק
הכתוב בפרשת עקב )דברים ח ,א( 'כל
'וה' ברך את אברהם בכל' ,שנרמז כאן
המצוה אשר וגו' ,וברש"י שם :ומדרש
ובנכסים, בעושר נתברך דאברהם
אגדה אם התחלת במצוה גמור אותה,
ובכבוד ובאורך ימים ,בבנים וכל טוב.
שאינה נקראת אלא על שם הגומרה,
וכן כתב האור החיים הקדוש )שם ,י( על
ע"כ ,הרי דתיבת 'כל' מורה על ענין
הפסוק 'וכל טוב אדוניו בידו' ,כתב
שלימות הדבר .ונראה שעל כן נקרא בן
דנכלל בו זהב ואבנים טובות ומרגליות.
בשם 'כל' ,כי בלידת הבן נשלם הכל.
ויהא רעוא שהכל יושפע עלינו ,כל אחד
והטעם שבלידת בן זכר יש שלימות, מה שהוא זקוק לו ,בנים ובני בנים,
כי עצם לידת הבן בפני עצמה פרנסה ,שידוכים ,וכל טוב סלה.
א .הדברים אמורים כלפי שמחת השלום זכר בבית רבינו שליט"א בהולדת הבן לבנו
הרה"צ ר' אלכסנדר חיים שליט"א.
קודש פרשת חיי שרה דברות ב
ויש לדקדק בזה כמה דקדוקים ,א .אם הוא ברכה גדולה ,ומלבד זאת באה גם
אכן היה אליעזר המושל בכל אשר לו, רפואה לכל המשפחה ,שמעתה תהא כל
ולא ידע איתו מאומה מכל אשר יש לו המשפחה בבריאות השלימות .וכמו כן
בבית ,הרי הוא איש מהימן ,ואם כן על נודע מאמר חז"ל )נדה לא ע"ב( 'בא זכר
שום מה היה זקוק להשביעו ,ובפרט בעולם בא כיכרו בידו' ,הרי שבן זכר
שהיה ירא ושלם דולה ומשקה מתורת משפיע פרנסה ,ועל ידי פרנסה בא גם
רבו לאחרים )יומא כח ע"ב( .ב .יש להבין לשלום ,כי אין שלום בארץ בלי פרנסה,
כפל הענין ,שתחילה אמר 'לא תקח הרי שכל כך הרבה ברכות תלויים
אשה לבני' וגו' ,וחזר ואמר 'ולקחת בלידת הבן .ויהי רצון שעל ידי שמחה
אשה לבני ליצחק' ,ובפעם הראשון לא זו יושפע לכולנו כל הברכות.
הזכירו בשמו כבפעם השנית .ג .למה
השביעו בהנחת ידו תחת יריכו דייקא, תפילת אליעזר הועילה לדורות הבאים
ומה רוצה התורה להשמיענו בזה.
שי וכלו להשיא את צאצאיהם
כ"ק אאמו"ר זצוק"ל היה אומר, ג(
ולהלן בפרשה )פסוק מב( 'ואבוא היום פעמים ב' מוזכר דבפרשתינו
אל העין' ,והביא רש"י את תפילתו של אליעזר שהתפלל לה',
מדרש חז"ל )סנהדרין צה ע"א( 'היום יצאתי וטעמא דמילתא ,לרמז שב' ענינים
והיום באתי ,מכאן שקפצה לו הארץ'. נכללו בתפילתו ,האחד הוא על יצחק
ויש להבין איזה צורך יש בנס הזה ,וכי שיצליח למצוא את זיווגו ,והשנית היתה
מה חסרון היה אם היה אליעזר מתעכב על הדורות הבאים מזרע ישראל ,שבכל
על הדרך איזה ימים. פעם שאדם נצרך להשיא אחד מצאצאיו
עיקר הקדושה תלויה בשמירת העינים
אלקי אברהם בעזרו ,מכח ההשפעה של
והמחשבה
תפילתו של אליעזר .ויעזור השי"ת
שאכן יעורר הקריאה תפילה זו ,ויתרבו
והנראה לומר בזה בס"ד ,דהנה כתוב
הרבה זווגים בבתי ישראל וכו'.
בתורה )ויקרא יט ,ב( 'קדושים
תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם' ,והרי זו ד( ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו
להתנהג ישראל איש לכל אזהרה המושל בכל אשר לו ,שים נא ידך
בקדושה ובטהרה יתירה .וכל היום היה תחת ירכי .ואשביעך בה' אלקי השמים
שיחתם של כ"ק אאמו"ר ואדוני אבי ואלקי הארץ ,אשר לא תקח אשה לבני
זקני זי"ע בדברי האור החיים הקדוש מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו.
בפרשת אחרי )ויקרא יח ,ב( על הפסוק )שם, כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך,
ג( 'כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה ולקחת אשה לבני ליצחק וגו' )כד ,ב-ד(.
ג קודש פרשת חיי שרה דברות
את עצמו בזה .הרי שהעיקר מה שיש לא תעשו' ,דמאריך לבאר שחייב האדם
לאדם לקנות בעולם הזה ,הוא מחשבות לעשות לו גדרים וסייגים בעניני קדושה
זכות וטהורות ,אשר על כן שש זקיני על שיהא קדוש ,והעיקר הוא להתקדש בב'
האיגרת הזאת כמוצא שלל רב. הבחינות שהם הראיה והמחשבה ,כי מי
שיתרשל בשמירת אחד מן אלו השניים,
והדבר השני הוא שמירת עינים ,והאור
שלא יהיו עיניו או מחשבותיו זכות
מביא שם הקדוש החיים
וטהורות כראוי ,לא יצליח לקיים מצוה
מהמדרש )אוצר מדרשים ]אייזנשטיין[ עמוד 457
זו של קדושים תהיו ,כי זה כל האדם
מדרש עשרת הדיברות אות לג( מעשה נורא
ועיקר היהדות להשמר באלו הענינים,
ברבי מתיא בן חרש ,והא לך לשון
וכל היראת שמים תלויה בדבר הזה.
המדרש :מעשה ברבי מתיא בן חרש
שהיה יושב ודורש בתורה ,והיו פניו
הדבר הראשון הוא שמירת המחשבה,
דומות לחמה ,וקלסתר פניו דומה
ונוכל לראות את גודל מעלת
למלאכי השרת ביראת שמים ,שמימיו
המקדש מחשבותיו ,ממה שהיה אצל
לא נשא פניו לאשת חבירו .פעם אחת
כ"ק זקיני הקדוש זי"ע ,כשהיה חלוש
היה יושב ודורש ועוסק בתורה בבית
ביותר ביום טוב של ראש השנה בשנה
המדרש ,עבר שטן לפניו וראהו ונתקנא
האחרונה מימי חייו ,שנת שתמ"ב
בו ,אמר אפשר לאדם כזה שלא יחטא,
במיטתו קצת לנוח והלך לפ"ק,
מה עשה השטן ,עלה לרקיע ועמד לפני
בחולשה יתירה ,ובמה החיה את נפשו,
הקדוש ברוך הוא ואמר ,ריבונו של
באמרו שיש איגרת שלומים ששלח הרב
עולם תן לי רשות ואנסנו ,אמר לו לך.
הקדוש רבי יחיאל מקריליוויץ זי"ע ]הוא
הלך ומצאו שהיה יושב ועוסק בתורה, היה חתן הרב הקדוש מהר"י מבעלזא
מה עשה ,נדמה לאשה שלא היתה זי"ע ,ומנכדי הרב הקדוש מאפטא זי"ע,
כמוה מימות נעמה אחות תובל קין, והעיר סקולען היתה בין הגלילות שהיו
שבה טעו מלאכי השרת ,שנאמר )בראשית שייכים לו ,ועל כן לפעמים היה מגיע
ו ,ב( 'ויראו בני האלהים את בנות האדם לסקולען על שבת וכדומה[ אל אביו
כי טובות הנה ,ויקחו להם נשים מכל הרב הקדוש בעל שם ושארית ישראל
אשר בחרו' .באתה ועמדה לפניו ,כיון זי"ע ,והיה רשום שם בסוף האיגרת
שראה אותה חזר לשמאל ,ישבה לצד מתוך ברכותיו של רבי יחיאל בזה
שמאל הפך פניו לצד ימין ,כיון שראה הלשון :ולבנו זוסיא ]הכוונה לזקני
אותה מתהפכת לצדו ,אמר מתיירא אני קדושות למחשבות יזכה הקדוש[
שמא יגבר עלי יצר הרע ויחטיאני .מה ורעיונות טהורים .וזקני הקדוש החיה
קודש פרשת חיי שרה דברות ד
בהקדושה ,על כן נכון ונחוץ לכל אחד עשה אותו הצדיק ,אמר לתלמידיו
להבין בהגיעו לפרק השידוכים ,דדבר אש והביאו לכו לפניו, היושבים
הראשון שיש להשים לב עליו הוא ומסמרים ,הביאו לו ,ונתן המסמרים
עניני קדושה ,שיהיה חיות המדובר בתוך האש עד שהיו אדומים כאש,
בקדושה ,וכשבודקים על בחור לראות ונתנם על עיניו.
מה טיבו ,צריך להתעניין על מצבו
כיון שראה השטן כך נזדעזע ונפל על
במידת הקדושה.
פניו ורעד ,ועלה למרום לפני
הקדוש ברוך הוא ,ואמר לפניו ריבונו
אאמו"ר זי"ע היה מפרש האי וכ"ק של עולם כך וכך היה מעשה ,אמר לו
)שמואל א' טז ,ז( קרא דכתיב
הקדוש ברוך הוא וכי לא אמרתי לך
'האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב',
שאין אתה יכול לו .באותה שעה קרא
דאף שאין האדם יכול לדעת מה שבלב
הקדוש ברוך הוא לרפאל ואמר לו ,לך
חבירו ,ורק האלקים הוא יראה ללבב,
ורפא עיניו של רבי מתיא בן חרש
והוא בוחן כליות ולב ,ויודע תעלומות
]שיוכל ללמוד עוד תורה[ ב ,בא רפאל
סתרי כל חי ,מכל מקום יש אפשרות
ועמד לפניו ,אמר לו הקדוש ברוך הוא
להבחין בעיני בשר בין האיש אשר הוא
שלחני אצלך לרפאות את עיניך ,אמר לו
עובד אלקים לאשר לא עבדו ,והוא על
תניחני ]איני צריך לעינים ,אני רוצה
של העינים בשמירת שיתבונן ידי
לקיים מצות ה' של קדושים תהיו ,אמר
חבירו ,וזהו 'והאדם יראה' מצב הזולת
מה יהא בתורה שלך ,אמר מה לי בכל
על ידי 'העינים'.
התורה שלי ,אם אהיה חוטא בעיני
המקום[ ,מה שהיה היה .חזר לפני
זה הזכיר אאמו"ר זצוק"ל ודבר הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו ,ריבונו
מישראל רבבות במעמד
של עולם כך וכך אמר לי ,אמר לו לך
בכינוס 'כלל ישראל' ,באמרו שבנושא
אמור לו שלא ישלוט בו יצר הרע
השידוכים יש ענין אחד שצריכים
לעולם ,מיד הלך וריפא אותו.
לדרוש אחריו ביותר ,והיא לברר באיזה
דרגא נשמרים מהכלים הטמאים בבית הדבר הראשון שיש לבדוק בשידוכים אם
של המדובר ,ורק אם נתברר שהבית הבחור נשמר בקדושה
נשמר בקדושה כדת וכדין ,אז אפשר אמור מעתה ,מאחר שכל עיקר מעלת
לעשות השידוך. וחשיבות האיש היהודי תלויה
ב .מה שבסוגריים הוא הוספת רבינו שליט"א.
ה קודש פרשת חיי שרה דברות
הישיבה שלו מתחיל כבר על הבאס ,או היה אאמו"ר נאה דורש ונאה ואכן
אז ידע שאכן מדובר על בחור ירא שמים מקיים ,שבדידיה הוי עובדא,
מרבים ,וכך נגמר ונעשה השידוך. בעת שהגיע פרקה של אחותי הגדולה
תליט"א להינשא ,דיברו בה נכבדות את
הדרישה דעיקר דמילתא, כללא גיסי ה"ה הגאון הצדיק ר' בערל שטערן
וחקירה על שידוך יהא אודות
אב"ד סקולען -בני ברק שליט"א.
היראת שמים של המדובר ,ועל הכל יבא
אאמו"ר כבר שמע עליו הרבה מעלות,
במשפט עם דעת תורה ,וישאל ממורה
וגמרו עליו את ההלל ,אבל כיון שרצה
הוראה איך להתנהג ,ואיך לגשת אל
לבדוק אחר היראת שמים של הבחור
השידוך ,ולא להתיר הכל ח"ו.
המדובר ,קרא לדודי ה"ה הגאון הצדיק
אליעזר היה בודק את מידת הצניעות של
ר' מאיר שטערן שליט"א ,שמגוריו היו
רבקה והבגדים שלובשת
אז בירושלים ,וביקש ממנו שילך ויבדוק
את הבחור המדובר אם יש לו יראת
נוכל להבין את המבואר ומעכשיו שמים .שאל דודי את אאמו"ר ,ואיך
כי שלפנינו, בפרשה
אוכל לדעת אם אכן יש לו יראת שמים,
אליעזר עסק למצוא את הזווג בעד יצחק
אמר לו אאמו"ר ,הנה מגוריו של הבחור
אבינו ,להוליד מזה נטע שעשועים של
הוא בבני ברק ,ושמעתי שבכל יום ויום
עם ישראל ,ובודאי כל צעד ושעל היה
הוא נוסע על הבאס מביתו אשר בבני
מלווה בקדושה וטהרה נפלאה .וענין זה
ברק לישיבתו ,אם כן אם תוכל ללכת
מבואר כמה פעמים בפרשה ,תחילה
עמו על הבאס ההוא ,ולראות מה הם
אצל רבקה דכתיב אצלה )בראשית כד ,טז(
מעשיו על הבאס ,ותספר נא לי פרטי
'ותרד העינה' ,ובכתבי אאמו"ר זצוק"ל
הדבר ,ומזה אוכל להבין אם יש לו
עיניה ששמרה בזה דנרמז ביאר,
יראת שמים.
מלהסתכל בבנות אנשי העיר שלא היו
גדורים בעריות.
דודי נעתר לבקשתו ,ואכן הלך לתחנה
עוד כתב אאמו"ר ,דיש לדקדק מלשון של הבאס ,ועלה אחר הבחור על
הכתוב )שם ,יג( 'ובנות אנשי העיר אותו הבאס ,וראה איך שבאותו רגע
יוצאות לשאוב מים' ,ואילו גבי רבקה שישב על הספסל ,הוציא מחיקו גמרא
נאמר )שם ,טו( 'והנה' רבקה יוצאת וגו', ופתחה ללמוד בה ,ולא קם ולא זע ,ולא
ולמה לא כתיב גבי שאר בנות העיר רמו עיניו עד שעה שירד מהבאס בבני
'והנה' .אלא ששאר בנות העיר הפרוצות ברק אף לרגע .אחר כך קרא להודיע
לא היה אצלם רבותא שיצאו ,כי כן היה לאאמו"ר שנראה בבחור הזה שסדר
קודש פרשת חיי שרה דברות ו
גם אליעזר היה נשמר בקדושה כדי שי וכל דרכם כל היום להסתובב בחוץ ,אבל
להתעסק בזי ווגו של יצחק רבקה אמנו לא היתה יצאנית כמותם ,רק
הקדוש תפארת שלמה )בפרשתינו ובספר ידעה ש'כל כבודה בת מלך פנימה'
מאריך לבאר, ד"ה א"י ואברהם( )תהלים מה ,יד( ,ורק לצורך גדול היתה
אברהם שהשביע הענין כל שזהו יוצאת מביתה לשאוב מים ,הנה כי כן
לאליעזר כשהזהירו על זווגו של יצחק, כל הזיווג נתהוה בקדושה של מעלה
ומה שהיה אברהם זקוק להשביע את וטהורה מכל סיג ופגם.
אליעזר ,כי זהירות גדולה צריך לדרוש
אחר המדוברת והמשפחה בקדושת והוסיף בזה ,דגם אליעזר עבד אברהם
הבית .ומבאר דלזה הוצרך אברהם ביתר בקדושה נשמר היה
לקדש את אליעזר ,ולהמשיך לו קדושה שאת במציאת הזיווג הזה ,ולא היה
גדולה ,כי בלאו הכי אין הוא ראוי מסתכל בבנות העיר ח"ו לראות איזה
להתעסק בשידוך הזה. מהם ראויה ליצחק ,אלא הוא עמד מן
הצד ,וסימן הזה היה מסור בידו,
מבאר מה שאמרו בגמרא )קידושין ובזה שהבתולה שהיא צנועה לא תלך בין כל
מא ע"ב( 'מה אתם בני ברית אף
הנשים בערבוביא ובפומבי ,רק היא
שלוחכם בני ברית' ,דתנאי הנצרך
תלך מן הצד ,וכשתבוא היא אליו ויוכל
למציאת בן זוג שיהא כשר וקדוש כדת
לשאול ממנה להשקותו ,אותה הוכחת
משה וישראל ,הוא שגם השליח יהא
לעבדך ליצחק.
נשמר בקדושתו כראוי ,ויהיה משומרי
הפגם ימצא לפעמים כי הברית,
בהשליח שאינו ראוי ,וזה פוגם בכל
בעצם היום הזה הוא היומא והנה
הרב של קדישא דהילולא
הזווג .וזהו 'ויאמר אל עבדו זקן ביתו
הקדוש מהרי"ד מבעלזא זי"ע ,והוא היה
המושל בכ"ל אשר לו' ,בכל זו מידת
אומר על מה דכתיב )בראשית כד ,נג( 'ויוצא
יסוד בבחינת צדיק יסוד עולם )זוה"ק פרשת
העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן
בראשית לא ע"א( ,שיהיה גם כן משומרי
לרבקה' ,ויש להבין לאיזה צורך נתן לה
הברית ,ולזה אמר 'ואשביעך בה' אלקי
בגדים .אלא דגם בזה רמז על צורך
השמים' וגו' ,שהשביעו להיות משומרי
הקדושה בזיווג הזה ,שהראה להם היאך
הברית קודש.
נראים הבגדים בביתו של אברהם שבו
בזה את דקדוק הכתובים ומיישב נתגדל יצחק ,והראה לה שהבגדים הם
הללו ,שמקודם כתיב 'אשר ארוכים וצנועים כראוי לבת זוגו של
לא תקח אשה לבני ממשפחת הכנעני', יצחק אבינו.
ז קודש פרשת חיי שרה דברות
ידך תחת ירכי' ,מכוחו ומקדושתו שיהא ולא נזכר שמו של יצחק כלל ,ואחר כך
הוא ראוי לקיים שליחותו בנאמנות. מסיים 'כי אם אל ארצי ואל מולדתי
תלך ,ולקחת אשה לבני ליצחק' .הרמז
)שם בפסוק וכתב עוד בתפארת שלמה
ומזהיר מדבר היה שמקודם בזה,
הנה אנכי נצב( דזהו שאמר אליעזר
משומרי שיהיה והבטיחו לאליעזר
'הנה אנכי ניצב על עין )שם פסוק יג(
הברית ,ואמר 'לא תקח אשה לבני' זה
המים' ,דכיון דעיקר הקדושה היא
אליעזר ,ועל דרך שאמרו חז"ל )סנהדרין יט
בעינים ,וכמאמר הכתוב )בראשית לח ,כא(
ע"ב( 'כל המלמד את בן חבירו תורה,
'איה הקדשה היא בעינים' ,והיינו שאני
ילדו', כאילו הכתוב עליו מעלה
שולט על העין לבל אסתכל בכל מה
דתלמידים קרויים בנים ,כמו שנאמר
שלבי חפץ ,כדי שלא אלכד במצודת
)דברים ו ,ז( 'ושננתם לבניך' ,וכן מעיד
היצר הרוצה להחטיאני ואז אקלקל
עליו הכתוב )בראשית טו ,ב( שקראו אברהם
בזיווג הקדוש .והיינו טעמא שהיה
'בן' משק ביתי .ואז ממילא כאשר יהיה
צריך לנס הזה להיות לו קפיצת הדרך,
בשמירה מעולה תמיד ,אז יוכל להיות
כי לא יכול להתמהמה פן יתקרר
שליח בדבר זה' ,ולקחת אשה לבני
ההתעוררות שלו ,ולא יהא נזהר כל כך,
ליצחק' ,אשה יראת ה'.
ולינת לילה פוגמת ,ולזה אמר היום
יצאתי והיום באתי ,כי אם היה מתעכב )סוף הקדוש נועם אלימלך ובספר
בלילה ,לא היה ביכלתו לעמוד על ביאר ,כי זהו מה פרשתינו(
משמרתו להיות נכון לשליחות הזה ,כי שאמר אברהם לאליעזר 'שים נא ידך
השליח צריך להיות עומד באמונתו נגד תחת ירכי' ,שהזהירו למשול בכל עניניו
המשלח ,עכדבה"ק. לבל יכשל במקרה לילה ,רק ישמור על
הירך שלו להיות איש קדוש.
ויהי רצון שנזכה לזה להיות נשמרים
בתכלית הקדושה ,ולקיים מצות בספר הקדוש תפארת שלמה )שם( וכן
'קדושים תהיו' ,ועל ידי זה ישפע שפע כתב בדרך הזה ,ומבאר שהשפיע
רב של זיווגים הגונים וכו'. אברהם על אליעזר עבדו באמרו 'שים נא
בﬠת שירת הזמר 'כל מקדש':
להשמיענו בזה שיום שבת קדוש הוא יום קדוש הוא מבואו ועד צאתו .יש
מבואו ועד צאתו ,ומה הנפקא מינה הפייטן רוצה מה לדקדק
קודש פרשת חיי שרה דברות ח
שבת ,אם יהא נימול ביום השביעי לדידן מתי הוא הזמן שמתקדשת השבת.
שהוא יום ששי בשבת ,עדיין לא היה וכן יש לבאר מדוע מסמיך ליה 'משוך
בעולם בליל שבת קודש ,וטרם קיבל את חסדך ליודעיך' וכו'.
פני המטרוניתא .וכן כל אדם יוכל להבין
ולדעת במחשבותיו בליל שבת אם תיקן
עיקר ההשפעה על הנשמות בליל שב"ק
את ימי החול כראוי. ולפי מחשבותי ו י וכל לידע אם תיקן את
ימי החול
שם ג שניחא בזה למצוא סעד וכתב
וסמך למנהג ישראל תורה היא,
את דברי העבודת ישראל )פרשת ונקדים
אמור בפסוק והיה שבעת ימים( שהביא
שעושים סעודת זכר בליל שבת קודש
מדרש )ויקרא רבה כז ,י( 'רבי יהושע דסכנין
קודם המילה לילד היולד ,לרמז על זה,
בשם רבי לוי אמר ,משל למלך שנכנס
כי על פי אותה סעודה בא שפע קודש
למדינה ,וגזר ואמר כל אכסניא שיש כאן
על הזכר להכנס לבריתו של אברהם
לא יראו פני ,עד שיראו פני המטרונה
אבינו ע"ה.
תחילה .כך אמר הקב"ה לא תביאו לפני
קרבן עד שתעבור עליו שבת ,שאין
המעשה באליעזר היה בערב שבת ולכן יצא
מחוץ לעיר לקבל פני שבת מלכתא
שבעת ימים בלא שבת ,ואין מילה בלא
)ויקרא כב ,כז( שבת ,הדא הוא דכתיב
ורואים בזה את גודל מעלת ליל שבת 'ומיום השמיני והלאה ירצה' ,ע"כ.
קודש שאנו מסובין בה עכשיו, ולכאורה יפלא שאם אין שבעת ימים
)בראשית כד ,יא( ונרמז בפרשתינו דכתיב בלא שבת ,מפני מה לא ירצה הקרבן
'ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר מיום השביעי והלאה ,ולמה אין מלין
המים לעת צאת השואבות' ,ובכל ספרי את הולד ביום השביעי.
)תפארת שלמה בפרשתינו בפסוק ויברך הקודש
הגמלים( האריכו למעניתם לומר ,דלעת ומפרש העבודת ישראל דמכאן דעיקר
)עיין ערב קאי על פניא דמעלי שבתא ההשפעה של עליית הנשמות
זוה"ק פרשת וישב קפא ע"ב( ,כאשר נטו צללי נעשה בליל שבת קודש ,ובסעודתא
ערב ,ויוצאין לקבל פני שבת מלכתא דחקל תפוחין קדישין אז הוא פני
קדישא .ובספר הקדוש תפארת שלמה המטרוניתא .ונמצא שאם נולד הבן
)שם( ובספר הקדוש אמרי נועם )בפרשתינו בעצם יום השבת קודש לאחר שעבר ליל
ג .מכאן ואילך לקראת השלום זכר במעון הקודש לבן הנולד להרה"צ ר' אלכסנדר
חיים שליט"א.
ט קודש פרשת חיי שרה דברות
לצד מערב בשעה שאומרים 'בואי אות טז( כתבו לזה רמז ,כי השואב"ת
בשלום' בקבלת שבת ,כדי לקבץ את כל אותיות שב"ת ,דהזמן היה עת פרוס
הנשמות הנדחים לחוץ בזמן עליית קדושת שבת בעולם .ומטו משמיה
הנשמות .וזהו 'ויברך הגמלים מחוץ דהרב הקדוש רבי צבי הירש מזידיטשוב
לעיר' ,פירוש הנשמות הנדחים מחוץ זי"ע )בית ישראל בפרשתינו עמ' כח ד"ה ולכן ,והובא
לעיר הקודש גבול הקדושה' ,לעת ערב', דצא"ת עוד, לרמז שם( נועם באמרי
בליל שבת קודש' ,לעת צאת השואבות, בגימטריא מלכת"א ,והיינו דאז יוצאים
לקבץ הנשמות בעת עליית הנשמות, לקבל פני המטרוניתא ,בו בזמן עמד
מעשה כך טרפון דרבי וכמעשה אליעזר מחוץ לעיר.
דאליעזר.
)בפרשתינו שם ,ובפרשת ובתפארת שלמה
ומזה נוכל להבין מה שאמר הזמר 'יום מצורע ד"ה א"י זאת תהיה תורת
קדוש הוא מבואו ועד צאתו', מבאר על פי דברי הגמרא המצורע(
שאל יאמר האדם שמקצת היום ככולו בעירובין )מה ע"א( 'תניא אמר רבי יהודה,
בשבת קודש ,ודי בזה} ,כמו שמי שנולד מעשה ברבי טרפון שהיה מהלך בדרך
בצפרא דשבתא לא יצטרך לשמונה בערב שבת עם חשיכה ,וחשכה לו ולן
ימים ,כי כבר יש לו משבת ראשונה{ ,רק חוץ לעיר ,לשחרית מצאוהו רועי בקר,
שצריך לשמור את כל השבת מבואו ועד אמרו לו ,הרי העיר לפניך הכנס ,נכנס
צאתו .והטעם בזה הוא ,משום שבליל וישב בבית המדרש ודרש כל היום כולו.
שבת קודש דייקא עולין הנשמות ,ובה ודברי הגמרא צריכים ביאור ,דמה
נמשך השפעות טובות והשפעה של שייכות מה שדרש כל היום למה שלן
קדושה לכל נפש מישראל לקבל פני מחוץ לעיר .אלא שמן השמים עיכבוהו
'משוך שממשיך וכמו המטרוניתא, דוקא בליל שבת קודש ללון מחוץ
חסדך ליודעיך' וכו'. לעיר ,שאז הוא זמן עליית הנשמות
הנשמות את שיעלה כדי למעלה,
ודבר בעתו מה טוב ,שבעת סעודתא הנדחים לחוץ ,ומחוץ לעיר קאי על
דחקל תפוחין קדישין אנו זוכים הנשמות שנדחו בחוץ.
לקיימה בשילוב שמחת שלום זכר,
ונזכה לרב ברכות והשפעות וכו'. דעל כן המנהג להפוך הפנים וכתב
קודש פרשת חיי שרה דברות י
יום שבת קודש
קידושא רבא
ביאר בספר הקדוש דגל מחנה ובזה יקיים הפסוק שויתי ה' לנגדי תמיד ויזכה
)בפרשתינו בפסוק ויצחק בא( אפרים ליראת שמים
מקרא שכתוב בפרשתינו )כד ,סב( 'ויצחק א( הנה כלל גדול במידת היראה הוא,
בא מבוא באר לחי רואי' ,דיצחק קאי על לקיים את הפסוק )תהלים טז ,ח( 'שויתי
מידת הגבורה כנודע ,וזהו שאמר ה' לנגדי תמיד' ,וכמו שפתח הרמ"א
'ויצחק' ,היינו בחינת יראה שהוא בחינת בסעיף הראשון בשולחן ערוך )או"ח סימן
יצחק' ,בא' לאדם 'מבאר' ,היינו מאותו א( וזה לשונו :שויתי ה' לנגדי תמיד,
נביעו 'לחי רואי' ,שהוא מסתכל תמיד
ובמעלות בתורה גדול כלל הוא
שלפני חי עולמים הוא עומד ,ורואה
הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים ,כי
ומשגיח עליו על כל תנועותיו ומעשיו
אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו
ועסקיו ,מזה הנביעו נובע לו יראה
והוא לבדו בביתו ,כישיבתו ותנועותיו
והכנעה והיראה' ,פון דעם קוואל
ועסקיו והוא לפני מלך גדול ,ולא דיבורו
קוועלט ער יראה מיט הכנעה'.
והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו
השכינה אינה רוצה שיבואו יסורים על וקרוביו ,כדיבורו במושב המלך .כל שכן
ישראל אף שיש להם טובה מזה כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול
ב( ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב הקדוש ברוך הוא ,אשר מלא כל הארץ
)כד ,סג( .בספר הקדוש אוהב ישראל כבודו ,עומד עליו ורואה במעשיו ,כמו
)בפרשתינו בפסוק ויצא יצחק( כתב לפרש את 'אם יסתר איש )ירמיה כג ,כד( שנאמר
הפסוק ,דהנה יצחק הוא מידת הגבורה, במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' ,מיד
ומתחילה רצה לתקן את מידתו על ידי יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד
שיצא לשוח ולהתפלל אודות ה'שדה', השי"ת ובושתו ממנו תמיד ,עכ"ל .הרי
היינו הבית המקדש שעתיד ליחרב מבואר שכל הזמן ידמה לעיניו שהוא
בחורבן הבית ,כמו שנאמר )ירמיה כו ,יח( עומד לפני מלך הכבוד ,ויהיה ניכר
'ציון שדה תחרש' ,וכדאמרינן בגמרא הדבר אצלו בכל תנועה ותנועה ,ואז
)פסחים פח ע"א( שיצחק קרא למקדש שדה, כשיחשוב כן יתמלא ביראת שמים.
יא קודש פרשת חיי שרה דברות
להסכים על זה ,היינו שיהיה להם צרות וזה שבא להתפלל עליו שלא יחרב,
ויסורין כל כך אין לשער ,הגם שאחר כך וכלשון הכתוב 'לפנות ערב' ,לסלק
יוכפל שכרן טובתם והצלחתם בלי ולפנות מן בית המקדש את כל בחינות
שיעור וגבול ,על דרך )ברכות ה ע"ב( 'לא ערב היינו הדינים.
הן ולא שכרן'.
אחר כך חזר בו' ,וירא' ,רצה אמנם
)שם ,סה( 'ותאמר אל העבד מי וזהו לומר ראה והבין ברוח הקודש,
האיש הלזה' ,שפירש מלהתפלל 'והנה גמלים באים' ,פירוש ראה את
עוד על בני' ,ההולך לקראתינו' ,היינו הגמול הטוב שיצמח מזה לזרע ישראל
רצתה שלא לנו, התנגדות שהוא לעתיד לבוא ,עבור גודל ורבות הצרות
השכינה להסכים אליו בדבר הזה. והיסורין שקיבלו על עצמם וסבלו בעת
'ויאמר הוא אדוני' ,זה מידת יצחק הגלות ,ואף על פי כן היו עובדים את
שהוא מידת הגבורה .מיד כשמוע כן השי"ת ,ושומרים את התורה והמצוות,
השכינה ,ראתה שאין עוד ברירה' ,ותקח וכיון שבזמן ההוא נתאמץ להחזיק
הצעיף ותתכס' ,היינו כשהשכינה רואה מעמד ונשאר נאמנים לעבודתו ,אז יבוא
כביכול שהכנסת ישראל הם בצרה לנו גמול טוב ומופלג ,ועל כן כדאי
וגלות ,אז היא מתלבשת גם כן בכמה הדבר שיגלו ישראל ויקבלו שכר,
לבושין ומשתתפת עמהם בצרתם ,ואם וכשראה זה הגמול הטוב ,אז נח דעתיה
ירצה ה' בעת וזמן הגאולה ,אז יגלה בזה והסכים על הדבר ,ולזה פירש
כבוד ה' ,ותפשוט עצמה מהלבושין, מלהתפלל ,כיון שראה שהגלות יש בו
ויתגלה מלכותו עלינו ,כמו שכתוב מעלה לישראל.
'והיו עיניך רואות את )ישעיה לג ,יז(
מוריך' ,עכתודה"ק. 'ותשא )שם ,סד( הכתוב אומר אבל
רבקה' ,היא השכינה כמבואר
ע"י זמירות ופסוקי דזמרא מבטלים הדינים )רעיא מהימנא פרשת פנחס רל בזוהר הקדוש
וממשיכים חסדים ע"א ובפירוש הסולם שם( 'את עיניה ותרא את
ג( עוד איתא בספר הקדוש אוהב ישראל יצחק' ,רצה לומר כשראתה גם כן את
)שם( דתיבת הצעי"ף בגימטריא רנ"ה, הצרות והיסורין שיעברו על ישראל
הועילה הצדיקת שרבקה היינו בעת הגלות ,ונכמרו רחמיה מאוד והמו
בתפילתה ,שעל ידי הרינה וזמרה של מעיה על בניה' .ותפול מעל הגמל' ,רצה
פסוקי דזמרה בכוונה שלימה ביראה לומר שנפלה מעל הגמול הטוב שיצמח
ואהבה ,להתכסות מהדינין ,וגם לבטלם לזרע ישראל מזה לעתיד לבוא ,ולא
עוד והביא בעדם. להגן מעליהם נתקררה דעתה בזאת ,ולזה לא רצתה
קודש פרשת חיי שרה דברות יב
הימים א' כט ,יא( 'לך ה' הגדולה' )זוה"ק ח"ג שזמירות הוא לשון )ישעיה כה ,ה( 'זמיר
תוספת שב ע"א( ,וכן הביא רש"י בפרשת עריצים' ,שעל ידי זמירות באימה ויראה
ואתחנן )דברים ג ,כד( על הפסוק 'אתה ואהבה באמת ובתמים ,יוכל לזמר
החילות להראות את עבדך את גדלך' המשטינים כל את ולהכרית
וגו' ,ופירש רש"י את גדלך זו מידת והמקטריגים ,ולבטל את כל הדינים.
טובך .והנה 'אגיד' הוא מלשון המשכה,
וכלשון חז"ל )שבת קא ע"א( 'גוד אחית גוד ומהנכון לציין מה שאמר אדוני אבי
אסיק' ,וכן הרבה .וזה הכוונה 'וכן אגיד לזה, בדומה זצ"ל זקיני
גדולתך' ,פירוש שאוכל להמשיך מידת לפרש מה שאומרין )בליל שב"ק בנוסח רבון
חסדך על ידי 'ברינה' ,מתוך זמירות כל העולמים( 'וכן אגיד גדולתך ברינה',
שירות ותשבחות. גדולה זו מידת החסד ,כמו שנאמר )דברי
סﬠודת יום שבת קודש:
משאר כל הנשים ,ותעמוד מן הצד, אליעזר עשה סימן שאם תעמוד בנפרד לא
וכשאראה אותה עושית כן ,אדע כי בין הנשים הפרוצות ראויה היא ליצחק
אותה הוכחת לעבדך ליצחק. א( הנה אנכי ניצב על עין המים )כד ,יג(.
אמר כ"ק אאמו"ר זי"ע שהכוונה
וזהו שאמר 'הנה אנכי ניצב' ,אין ניצב בזה היא ,שאליעזר חשב בדעתו ,מה לי
אלא לשון תפילה ,וכדכתיב גבי לשאת עיני להביט ולהסתכל בבנות
חנה )שמואל א' א ,כו( 'אני האשה הניצבת אנשי העיר ,כדי למצוא את הזיווג
עמכה בזה להתפלל אל ה' ,הרי דתיבת ליצחק ,אלא יותר טוב שיהיה סימן זה
'ניצב' פירושו תפילה .וזהו שאמר בידי ,אני אעמוד מן הצד ליד העין
אליעזר 'הנה אנכי ניצב על עין המים', המים ,והאשה הראויה להכנס לבית
כלומר שאעמוד ואתפלל בצד העין אברהם ,בודאי לא תלך בתוך שאר נשי
המים ,ולא אלך לחזר ולחפש אני העיר ,כי לא תחפוץ להתערב עם הני
בעצמי אחר האשה ,אלא 'והיה העלמה', נשי הפרוצות ,ובעיניה אין שום חשיבות
פירוש היא בעצמה תבוא אלי .ואכן כן לחפצם ומעשיהם ,ורק האיש המתפלל
היה ,כדכתיב )שם( 'ובנות אנשי העיר ימצא חן בעיניה ,ועל כן תלך בנפרד
יג קודש פרשת חיי שרה דברות
וברוך אתה בצאתך' ,את דרשת חז"ל יוצאות לשאוב מים' ,ורק אחר כך )שם,
)ב"מ קז ע"א( 'שתהא יציאתך מן העולם טו( 'והנה רבקה יוצאת' ,דמשמע לבדה,
הזה בלא חטא כביאתך בלא חטא .וכל ולא הלכה עם האחרות.
זה משום דבעת שהוא עדיין בהתחלה,
יש ענין של התחדשות ,ואז עדיין עושה רבקה אמנו לא היתה יצאנית והיתה י וצאת
מתוך חיות ופרישקייט ,אבל כשהוא רק לצורך גדול לשאוב מים
אוחז בסוף הענין ,על פי רוב נתקרר והנה רבקה יוצאת )כד ,טו( .כ"ק ב(
ההתעוררות ותחלש אהבתו ,ולזה צריך אאמו"ר זי"ע אמר שיש לדקדק
זהירות שיהא יציאה כביאה. בלשון הכתוב ,דבשאר בנות העיר לא
נאמר 'והנה' כמו שנאמר ברבקה 'והנה'
וזה הוא פירוש הפסוק 'ואברהם זקן בא
רבקה יוצאת .וביאר דהיינו טעמא ,לפי
בימים' ,פירוש אף אחר שהיה זקן
שבנות אנשי העיר היו יוצאות בכל יום
ושבע ימים ,אף על פי כן בעיניו היו כל
תמיד ,ולא היו יוצאות אז במקרה ,על
הימים כבאים עכשיו ,הכל בהתחדשות
כן לא שייך לכתוב גבייהו 'והנה' ,מה
כמו שעת ביאתו ,הכל בבחינת ביאה,
שאין כן רבקה אמנו שלא היתה יצאנית,
והיה לעולם כשעת ביאתו בלא חטא.
ולא יצאתה רק כשהיה צורך גדול
צריך להשגיח שההתלהבות שהיה לו לשאוב מים ,ועל כן כתיב גבה 'והנה'
בכניסת השבת לא תכבה ביציאתה רבקה יוצאת.
לפרש בזה את כוונת הזמר ומוסיף
)פיוט כל מקדש לליל שבת קודש( אברהם אבינו כל ימי ו הי ו בהתחדשות
'דורשי ה' זרע אברהם אוהבו ,המאחרים וללא חטא
לצאת מן השבת וממהרים לבוא ,וקשה ג( ואברהם זקן בא בימים ,וה' ברך את
דלכאורה הוא שלא כסדר ,דקודם אברהם בכל )כד ,א( .בספר אהבת
ממהרים לבוא אל השבת ,ורק אחר כך שלום )בפרשתינו ד"ה או יאמר ואברהם זקן( כתב
מאחרים לצאת מן השבת .ועל פי הנ"ל בזה דבר נעים ,דיש לדקדק על הפסוק
הכל השבת שבביאת לפי יוטעם, ואברהם זקן 'בא' בימים ,דלכאורה יותר
שלא איש ואין לקראתה, שמחים היה ראוי לו לומר ואברהם זקן 'יצא'
תתלהב רוחו ונפשו בקבלת שבת ,אמנם בימים ,כיון שכבר עברו אותן הימים.
בזאת תבחנו ,היאך יהיו מתנהגים בצאת ומיישב על פי מאמר חז"ל )יומא פו ע"ב(
השבת ,אם נתקרר כל ההתעוררות 'ולואי שתהא יציאה כביאה' ,והענין
וההתלהבות שהיתה להם ,או שמא הוא על פי מה שהביא רש"י הקדוש על
עדיין היא עומדת במקומה ,ולכן צריך הפסוק )דברים כח ,ו( 'ברוך אתה בבואך
קודש פרשת חיי שרה דברות יד
לעשות המתקה לכל זה שלא יוזק ,אמר ליתן לב ביותר על עת צאת השבת,
'לא אוכל עד אם דיברתי דברי' ,שלא להתנהג בה כראוי שישאר ההתרוממות
אוכל עד אם דיברתי דברי תורה על בלבו .ועל כן הקדים את המאחרים
השולחן ,והיה כוונתו בזה שלאחר סיום לצאת מן השבת ,כי רק אחרי שמוכיח
דבריו שהם דברי תורה ,כמאמר חכמינו בו תשקוט לא השבת שבצאת
ז"ל )בר"ר ס ,ח( 'יפה שיחתן של עבדי ההתעוררות ,אחרי כן נחשב הממהרים
אבות מתורתן של בנים' ,בזה יהיה לבוא למידי ,שמראה בזה שההתלהבות
ניצול מן הסכנה ,כי כח התורה ממתקת נשאר אצלו כל היום כולו.
ולכל היא מרפא ,וכמו שנאמר )משלי ד,
כב( 'כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו וכתב דעל פי זה עולה כמין חומר מה
מרפא' ,ונאמר )שם ג ,ח( 'רפאות תהי שהפייטן כינה את דורשי ה'
המאחרים לצאת מן השבת בשם 'זרע
לשריך' .וכן היה ,שבא המלאך והפך
אברהם' ,ולא בשם של אחד משאר
את הקערה לבתואל.
האבות .ולהנ"ל ניחא ,כי אותם בני אדם
שנפשם תתלהב בקרבם עד צאת השבת,
כתב גם כן בספר הקדוש מאור וכן
ולזאת הם מאחרים לצאת מן השבת,
עינים )בפרשתינו בפסוק ויהיו חיי שרה הב'(
אצלם נשאר רושם השבת ניכר ביציאתו
שהתורה היא היסוד של כל הרפואות
כביאתו ,והרי הן מתנהגים דוגמת
והתיקונים ,ומשלו משל למי שקנה מיד
אביהם אברהם ,שהיה כל ימיו בא
אומן איזה כלי שהיה מעשה ידיו של
בימים ,ותולדותיו כיוצא בו.
האומן ההוא ,ולימים נשבר לו הכלי,
והיה צריך לאומן לתקנו ,והלך לכמה
אומנים ונגרים וכדומה ,ולא עלה ביד התוה"ק מצילה מסכנה ובזכותה יכול לתקן
שום אחד מהם לתקנו כבתחילה ,עד הכל בזמן מועט
שבא אל האומן שעשה את הכלי, לא אוכל עד אם דיברתי דברי )כד, ד(
ובשעה קלה תיקנו והעמידו על מכונו, לג( .בספר הקדוש קדושת לוי
והטעם לפי שהוא הבקי ביותר ויודע )בפרשתינו ד"ה עוד יבואר לא אוכל( כתב לפרש
בטבע ותכונות הכלי .כמו כן מי שנעשה מפני מה לא רצה לאכול מקודם ,רק
שבור בעולם הזה באיזה ענין מהענינים, שבודאי היה אליעזר יודע ברשעים אלו,
לא יועיל לו לילך לכל מיני רופאים ועלה על דעתו בוודאי שיטילו סם
וכדומה ,אלא העצה שיועיל לו הוא במאכל ,וכמו שהיה כך באמת ,כדאיתא
הליכתו לאומן שעשאו ,והוא על ידי במדרש )ילקוט שמעוני רמז קט( שבתואל נתן
שידבק עצמו בהתורה הקדושה שהיא סם בתוך הקערה של אליעזר .וכדי
טו קודש פרשת חיי שרה דברות
נישואיהן ,מצאו שם את שרה אמנו, שמותיו של הקב"ה )רמב"ן הקדמה לבראשית(,
והרי היה שרה אמו שם. הוא חד )זוה"ק ואורייתא וקודשא בריך
אחרי עג ע"א( ,ועל ידי הדביקות בתורה
אברהם שלח את השם י וה"ך לשמירה בדרך יוכל לתקן הכל בזמן מועט.
היום הוא היומא דהילולא קדישא ו(
וכשם ד שמצינו שאליעזר בצר לו פתח
של הרב הקדוש רבי יששכר דוב
בדברי תורה ,כדי להמשיך
מבעלזא זי"ע ,ונימא מילתא משמיה
ישועה ורפואה ,ואז ידע שלא יאונה לו
כדי שיהיו שפתותיו דובבות עמנו,
כל און .וממנו ילמדו וכן יעשו ,ששניים
ועל ידי זה הוא ימליץ טוב בעדינו.
שישבו לאכול יהיה ביניהם דברי תורה,
אלקי 'ה' ז( )כד, בפרשתינו כתיב
לקיים את מאמר הכתוב 'לא אוכל עד
השמים וגו' הוא ישלח מלאכו לפניך,
אם דיברתי דברי'.
ולקחת אשה לבני משם' ,ובמדרש
רבי דוסא אומר ,הרי זה )בר"ר נט ,י( סמך מפרשתינו שהאבות י ורדים מהעולם
מלאך מסויים ,בשעה שאמר אברהם העלי ון להשתתף בשמחת בניהם
אבינו 'הוא ישלח מלאכו לפניך' ,זימן ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו )כד, ה(
לו הקדוש ברוך הוא ב' מלאכים ,אחד סז( .וברש"י הקדוש שם כתב :ויביאה
להוציא את רבקה ,ואחד ללוות את האוהלה ונעשית דוגמת שרה אמו,
אליעזר .ולכאורה בפשטות המקרא לא כלומר והרי היא שרה אמו ,שכל זמן
נתבאר דבר זה ,ומשמע דלא היה רק ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת
מלאך אחד. לערב שבת ,וברכה מצויה בעיסה ,וענן
קשור על האוהל ,ומשמתה פסקו,
מרן מהרי"ד זי"ע )מהרי"ד בפרשתינו ואמר
וכשבאת רבקה חזרו .כ"ק אאמו"ר
בפסוק הוא ישלח( שיש להביא רמז
זצוק"ל היה מדייק בזה ,דאם כן היה לו
במקרא לדבר זה ,דהנה ידוע דהשם של
לומר והרי היא 'כשרה' אמו ,מה זה
קפיצת הדרך הוא יוה"ך ,שיוצא מהסופי
שאמר והרי היא שרה אמו .ואמר שעל
כ'י )תהלים צא ,יא( תיבות של הפסוק
דרך רמז יש למצוא כאן סעד וסמך
מלאכי'ו יצו'ה ל'ך.
לדברי הזוהר הקדוש )פרשת פנחס רכ ע"א(
ומביא עובדא דהוי אצל הרב הקדוש ממרום יורדים והאמהות דהאבות
הרבי מלובלין זי"ע ,שנסע עם להשתתף בשמחת בניהם ,ועל כן עכשיו
תלמידיו למרחקים על ברית מילה בערב כשהביאה יצחק לאהלו ,והיה שמחת
ד .הוא הוספת כ"ק אדמו"ר שליט"א.
קודש פרשת חיי שרה דברות טז
שהגיעו מתוך קפיצת הדרך לביתם .או שבת קודש ,ויהי אחר הברית ,ויצאו
אז הבינו את עומק כוונת רבם ,שרמז לחזור לעירם על שבת קודש ,פתאום
בדבריו על השם יוה"ך ,כי י'א ו'וער נתגלגלה העגלה אל תוך רפש וטיט ,ולא
כ'ען ה'יינט הראשי תיבות שלו הוא היו יכולין להמשיך הלאה ,ומתוך כך
השם הקדוש יוה"ך ,כסופי תיבות של סמוך ממש ונעשה הזמן נתאחר
כ'י מלאכי'ו יצו'ה ל'ך. להדלקת נרות שבת .מגודל הדאגה
אמרו התלמידים להחוזה מלובלין זי"ע
וביאר הרב הקדוש מבעלזא דזה נרמז שיכוין להם את השם הקדוש של קפיצת
כאן ,דכתיב 'הוא ישלח מלאכו הדרך ,כדי שיספיקו לצאת ולבוא לתוך
לפניך' ,ה'וא י'שלח ראשי תיבות ה"י, העיר בעוד היום גדול .ענה להם החוזה
ובצירוף עם סופי תיבות של מלאכ'ו בזה הלשון ,יא ,ווער קען היינט,
לפני'ך שהוא ו"כ עולה השם הקדוש והתלמידים סברו שכוונתו כי בירידת
יוה"ך ,להראות שמלבד המלאך ששלח הדורות אין איתנו יודע עד מה לכוין
בעצמו כפשוטו ששלח לקחת אשה בשמות ולעסוק בנסתרות ,אמנם מיד
ליצחק ,גם שלח עמו מלאך לשמירה כשאמר הרבי כן ,יצאה העגלה מתוך
בדרך ,על ידי השם הקדוש יוה"ך. הרפש והתחילה לנסוע מהרה ,עד
רﬠוא דרﬠוין פ רשת חיי שרה תשפ"ו
היה לו מה לעשות עם היום ,ולא ניצל אברהם ושרה ניצלו ימיהם לעבודת ה'
כל שעה לתורה ועבודת ה' ,הרי ימיו ומילאו כל ימיהם עלי אדמות
אבודים ,ואינם עולים לו למנין השנים בפרשתינו ואברהם זקן בא בימים וה'
שהוא חי עלי אדמות. ברך את אברהם בכל,
וצריך להבין מה זה בא בימים ,ובזוה"ק
לא כן היה אברהם אבינו ,שאת כל ימיו מבאר מה שנאמר )בראשית יח ,יא( 'ואברהם
מבוקר ועד ערב ,היה מנצל אותם ושרה זקנים באים בימים' ,רצה לומר
בשלימות ,ותמיד היה מכניס חיות שבכל יום ניצלו את כל היום ,והם באו
בימים ,על ידי שהיה מקיים בהם מצוות עם כל ימיהם ,משום שיהודי שאינו
ומעשים טובים .ובזה ביאר אאמו"ר מנצל את ימיו ,ומבזבז אותם לבטלה
הפסוק 'ואברהם זקן בא בימים' שבא ולריק ,וכשמגיע הלילה הוא רואה שלא
יז קודש פרשת חיי שרה דברות
ביתו ,למען שיעבדו את ה' ,נמצא שהוא יחד עם כל הימים שחי עלי אדמות,
מקיים בזה 'בכל דרכיך דעהו' ,שחושב וכולם היו מנוצלים כדבעי לעבודת ה'.
בכל דבר על הריבונו של עולם.
אכן אכתי יש עלינו לברר ,איך אפשר
לנצל את כל היום כולו לתורה
אברהם ושרה הי ו כל מעשיהם לשם שמים ועבודת ה' ,והלא אי אפשר ללמוד
וזהו שלימדו אברהם ושרה את הכלל עשרים וארבעה שעות ביום ,שהרי צריך
שצריך לבוא למעלה עם כל לאכול ולשתות ,ולהניח ראשו לישון.
הימים ,וזהו 'ואברהם זקן בא בימים', ומבאר אדוני אבי זקני זי"ע בנועם
שבא יחד עם כל הימים שחי עלי )משלי ג ,ו( אליעזר ששלמה המלך אמר
אדמות ,וכולם היו מנוצלים כדבעי 'בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך',
לעבודת ה'' .וה' ברך את אברהם בכל', שכל היום תמיד צריך לחשוב מה',
מבאר אדוני אבי זקני זצ"ל שהכוונה ולייחד י"ה בו"ה שהם ראשי תיבות
ל'בכל דרכיך דעהו' ,ואף בעניני גשמיות י'שמחו ה'שמים ו'תגל ה'ארץ ,שי"ה
היה עובד את ה' ,ולכן היה לו את כל רומז על ענייני שמים ועבודת ה' ,ו'תגל
הימים איתו. ה'ארץ -ו"ה רומז על ענייני גשמיות.
וכמו כן היתה שרה אימנו ,שאת כל זה כתוב )תהלים קטו ,טז( 'השמים ועל
שמים, לשם עשתה מעשיה שמים לה' ,והארץ נתן לבני אדם',
וכדרך שכתב הרבי ר' אלימלך זי"ע על )פרשת בהעלותך ומבאר הבאר מים חיים
הפסוק )כג ,א( 'ויהיו חיי שרה וגו' ,ופירש בפסוק ויהי בנסוע הארון( דהנה כאשר איש
רש"י בת ק' כבת ך' כו' כבת ז' ליופי, יהודי מחובר ודבוק להקב"ה ,העיקר מה
ולכאורה מה נפקא מינה שהיתה כבת ז' שהקב"ה רוצה הוא ,שהאדם יעסוק
ליופי .ונראה דרש"י ז"ל כיוון בדבריו לפרנסתו ביושר ובנקיון כפיים ,ויאכל
לרמז על ב' מדריגות שמחויב האדם וישתה בקדושה וכוונתו לשם שמים,
להתנהג בהם כל ימי חייו ,דהיינו האחד, ובאופן זה הרי הוא מעלה את כל ענייני
להזהר ולהשמר במאוד מאוד מכל חטא הארציות לשמים .וזהו 'השמים שמים
ועון ,שלא יעבור ח"ו על שום מצות לה' והארץ נתן לבני אדם' ,רצה לומר
עשה ולא תעשה ,ומדריגה ב' ,דהיינו גם שהארץ ניתנה לנו כדי לעשות ממנה
דברים המותרים כמו אכילה ושתיה שמים ,היינו שעניני הארציות ניתנו לנו
ומלבושים וכדומה ,צריך להכניס הכל אותם ונהפוך בהם נפעל למען
אל הקדושה לכוין בהם לשמים ,דהיינו והשתיה האכילה וכל לרוחניות,
אדם שמלביש עצמו ומקשט את עצמו והפרנסה הם כדי שיוכל להאכיל את בני
קודש פרשת חיי שרה דברות יח
החן והבל היופי' ,שיש חן ויופי וזה במלבושים וקישוטים יפים ונאים ,יהיה
שקר ,אמנם ה' נותן את החן והיופי ,וזה כוונתו לקשט דיוקנא דמלכא כמבואר
לא מעלה של האדם עצמו .אבל מעלה בגמרא )עיין ויק"ר לד ,ג( ,וכן בכל דבר יהיה
אחת יש לו לאדם' ,אשה יראת ה' היא כוונתו לשמים .וכאשר יתנהג כך ,אזי
)ברכות לג ע"ב( תתהלל' ,כי אמרו חז"ל כל מה שיהיה לו הן ממון והן מלבושים,
'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' ,כי יספיק את עצמו במה שיש לו ,וישמח
היראת שמים אינו בידי שמים ,אלא בהם וחייו חיים שלו ,אבל אם אין
מסורה היא ביד האדם ,וכל אחד צריך כוונתו בכל הנ"ל לשמים ,אזי תמיד
לעבוד על עצמו ,והמלחמה היא תמידית יחסר לו ,ולא יהיה לו די וסיפוק לעולם,
בכל מקום וזמן. ונמצא חייו אינן חיים ואין החיים שלו.
אברהם לא האמין לאליעזר בדבר מצוה וזה רמז פשוט בת קו"ף כבת ך' ,שלא
שהיה החשוב בי ותר בעיניו היה בה שום חטא ממצות עשה
וכיון שאברהם היה ירא שמא אליעזר ולא תעשה ,ובת ך' כבת ז' ליופי ,רמז
מתאימה שאינה בת ימצא למדריגה ב' ,דהיינו כמו תינוק שהוא
'ויאמר )כד ,ב-ג( ליצחק ,כמו שנאמר מקשט עצמו ,אין יודע להתפאר עצמו
אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל ולחשוק להתקשט בקישוט יקר ,כך
אשר לו ,שים נא ידך תחת ירכי. היתה שרה כשהיתה בת כ' ,שאז הוא
ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי עיקר התגברות לאדם לתאוות ליפות
הארץ ,אשר לא תקח אשה לבני מבנות עצמו ולהתקשט ,ושאר עניני עולם,
הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו ,כי אל והיא היה כל כוונתה בכל קישוטיה
ארצי ואל מולדתי תלך ,ולקחת אשה והתיפותה רק לשמים ,עכד"ק.
לבני ליצחק' .ויש להבין מדוע היה צריך
והנה אברהם היה צריך ללכת לחפש
להשביע אותו ,וכי לא היה מכיר אותו,
שידוך ליצחק ,כמו שנאמר 'וה'
הלא הוא היה זקן ביתו ,ונקרא בשם
ברך את אברהם בכל' ,ופירש רש"י
)לעיל טו ,ב( 'דמשק אליעזר' ,ואמרו חז"ל
בכ"ל עולה בגימטריא ב"ן ,ומאחר
)יומא כח ע"ב( שהיה דולה ומשקה מתורת
שהיה לו בן היה צריך להשיאו אשה,
רבו לאחרים.
ע"כ .ולכן היה צריך לחפש עבורו
וכתב לבאר בספר הקדוש באר מים וכמו וראוי, טוב ממקום שידוך
)בפרשתינו כד ,ב בפסוק ויאמר חיים שאומרים באשת חיל )משלי לא ,ל( 'שקר
אברהם( שבימינו אם יבוא אחד ובידו החן והבל היופי ,אשה יראת ה' היא
סכין לשחוט ,ויאמר כי הוא שוחט תתהלל' ,ואאמו"ר זצ"ל היה מבאר 'שקר
יט קודש פרשת חיי שרה דברות
ולא יותר ,והכל היה להבל ותוהו בעיניו, ובודק ומומחה ,יאמינו בכל שהוא ,ולא
כאפס ואין נחשב לו ,ועל כן כל אשר לו ישאול ויחקור וידרוש עליו כל כך,
חפץ לא ובמצוות לאליעזר, מסר ויאמר מן הסתם כל המצויין אצל
להאמינו וכו' ,אמר לו 'שים נא ידך תחת שחיטה מומחין הם .וכמו כן אם אחד
ירכי ואשביעך' וגו' ,שלא רצה להאמינו יביא יין וחלב ,או דג וכדומה מדברים
לדבר מצוה ,ודימה עצמו לקונו אשר הנמצאים בהם חשש איסור ,או אם
'הן בקדושיו לא יאמין' )איוב טו ,טו( ,כי יתנו לפניו דברים הצריכים בדיקה
כל חפציו לא השוו בה ,ויקר היה מתולעים ,כמו חומץ וקטניות והדומה
המצוה בעיניו מכל הון רב ,וגם לאיש להם ,יאמר מן הסתם יהודי מוחזק
אשר אלה לו לא חפץ להאמין ,עד אשר בכשרות הוא ,ואינו חשוד להאכיל דבר
השביעו שבועה דאורייתא בשם ה' שאינו ראוי לאכול.
אלהי צבאות וכנאמר ,עכד"ק.
כן יעשה אם יבוא אחד ללוות ולא
השליח לעשות השידוך צריך להזהר בעניני מאיתו מעות ,או שאר דבר חפץ,
קדושה ובפרט בשמירת העינים לא יאמין לו כפשוטו בשום אופן ,עד
שעל אליעזר היתה האחריות ולפי אשר ידרוש ויחקור וישאל היטב עליו,
למצוא את הזיווג הראוי והכשר מי הוא זה ואיזה הוא ,ואם נאמן הוא,
התפלל )בראשית כד ,יב-יד( ליצחק ,על כן או אינו כל כך ,ויצטרף כל הספיקות
'ויאמר ה' אלקי אדני אברהם ,הקרה נא למען לא יתן לו .ואם כבר ירצה ליתן,
לפני היום ,ועשה חסד עם אדוני יעמיד עליו עדים ,ויכתוב בספר וחתום,
אברהם .הנה אנכי ניצב על עין המים, ויפחד וירעד עד כלות הזמן אולי לא
ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים. ישלם לו .והכל כי זה הוא העיקר בעיניו
והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא בכל עבודתו שעובד בעולם הזה ,ולזה
כדך ואשתה ,ואמרה שתה וגם גמליך על זה יתן כל לבו ונפשו ועיניו שלא
אשקה ,אותה הוכחת לעבדך ליצחק, לבוא לידי מכשול מיראתו ופחדו ,מה
ובה אדע כי עשית חסד עם אדני' .ויש שאין כן במצוות ה' שלטפל נחשב
לדקדק למה אמר 'הנה אנכי ניצב על עין בעיניו ,ואם לא יהיה כל כך על צד
המים' ,דמה חילוק יש היכן הוא עומד. היותר טוב מה יהיה בזה ,כיון שלא זה
הוא עיקר עבודתו.
התפארת שלמה )בפרשתינו בפסוק ומבאר
הנה אנכי נצב( כי על השליחות ואולם אברהם אבינו העיד עליו הכתוב
הזה היה צריך השליח להיות משומרי 'אברהם אוהבי', )ישעיה מא ,ח(
הברית ,שליחו של אדם כמותו 'מה אתם שלא אהב דבר אחר כי אם מצוות ה'
קודש פרשת חיי שרה דברות כ
הפירוש במקראי קודש שלפנינו וזהו בני ברית' כו' )גיטין כג ע"ב( .וידוע כי עיקר
'הנה אנכי ניצב' ,פירוש שהוא מכל השמירות אות ברית קודש הוא
הולך לעמוד ולהתפלל לפני השי"ת' ,על שמירת עינים ,כמו שנאמר )בראשית לח ,כא(
עין המים' ,מורה על )איכה ב ,יט( 'שפכי 'איה הקדשה היא בעינים' ,הקדושה היא
כמים לבך' ,ורצה לומר שחפץ הוא בעינים .וזהו שכתוב 'הנה אנכי ניצב על
לשפוך את הלב בתפילה ,שיזמן לו ה' עין המים' ,שהיה מעלתו למעלה להנצל
נערה בעלת יראת שמים' .והנערה טובת מן הס"ם.
מראה מאוד ,בתולה ואיש לא ידעה'
)בראשית כד ,טז( ,ואם תבוא הנערה עתה, ומבאר האור החיים הקדוש שהשדכן
ועד עכשיו מעולם לא יצאה מביתה ,ורק צריך גם להיות בקדושה ,ולכן
עכשיו יצאה ,זה מורה על הערלכקייט אמר שהוא שמור בקדושה ,ולכן בטוח
ויראת שמים שבה' .ותרד העינה ותמלא היה אליעזר באדונו שתפילתו מקובלת
כדה ותעל' ,ויש לדקדק מהו זה שאמר אשר התפלל הוא ישלח מלאכו וגו',
ותרד העין ,היה צריך לומר לעין ,אלא והוסיף הוא להתפלל שיהיה הוא ראוי
הכוונה שאם רוצה לבדוק את הבת אם ליעשות הדבר על ידו ,כי ימצא לפעמים
היא טובת לב ובעלת יראת שמים, שתהיה מניעה לקיים דברי התפילה מצד
שאיש לא ידעה ,ולא היה לה קשר האמצעי ,לזה התפלל לאלהי אדונו
שייכות עם הרחוב ,כיון היא היתה שיקרה לפניו.
שמורה בבית .וזהו 'ותרד העינה' ,כלומר
היה לה שמירת עיניים ,ולא התעסקה
בעניני הרחוב ,והיתה שמורה בקדושה. רבקה היתה שמורה בבית ונתנה לאליעזר
להתפלל ומזה ידע שהיא יראת שמים
'וירץ העבד )פסוק יז( ואזיל ומפרש פי זה מבאר אאמו"ר זצ"ל את ועל
לקראתה' ,כיון שראה נקיות מאמר אליעזר 'הנה אנכי ניצב על
וטהרה של בת וצניעות ,שאינה מרימה עין המים' ,פירוש אני איני הולך לבדוק
עיניה להסתכל סתם ,לכן וירץ לקראתה, ולהסתכל בנשים ,אלא אני ניצב ועומד
וידע שהיא בעלת יראת שמים .וברש"י להתפלל ,ואנשי העיר יראו שהוא עומד
וירץ העבד לקראתה ,לפי שראה שעלו ומתפלל ,ויבינו מזה שהוא ירא שמים,
המים לקראתה ,ויש להבין מדוע דווקא ויבקשו לשדך לו נערה בעלת יראת
אחר שעלו המים לקראתה ,אז רץ שמים ,וזהו שעשה סימן שאם יראה
לקראתה .ומבאר אאמו"ר זצ"ל דאיתא נערה שרוצה לתת לו להתפלל ,זהו סימן
בבאר מים חיים שהאדם נוצר מאש רוח שיש בה יראת ה'.
כא קודש פרשת חיי שרה דברות
יראת ה' וצניעות ,ואם כן היא גורמת מים עפר ,ואימתי עולים המים לקראתו,
לקדש את ה' גם על הארץ ,ולכן בזמן שהאדם עבד והתגבר על יסוד
'וישתחו ארצה לה' ,שרואים שזיוווג זה המים ,והיינו על תאוות ,שהמים הוא
יכול להרבות כבוד שמים בארץ. מקור התאוה ,אזי מידה כנגד מידה
עולים המים לקראתו .וכיון שראה
כאשר האדם י ודע שאין לו עצה בעצמו אז
אליעזר שהמים עולה לקראתו ,ידע
הקב"ה עוזרו ומסייעו
שנתגברה על יסוד המים ,והיא שמורה
בקדושה כראוי ,ומזה ידע שזהו באמת
ותרד העינה ותמלא כדה ותעל )כד, ב( הזיווג של יצחק אבינו.
טז( .וצריך ביאור מפני מה נכתב
'העינה' ,ומדוע לא נאמר לעין .ומבאר
שנאמר אחר כך )פסוק נב( 'ויהי וזהו
אאמו"ר זצ"ל על פי מה שאירע אצל
כאשר שמע עבד אברהם את
הרב הקדוש מרוז'ין זי"ע ,שיהודי אחד
דבריהם ,וישתחו ארצה לה' ,ולכאורה
היה צריך לישב בבית האסורים ,אחר
תיבת 'ארצה' מיותרת ,דהוי ליה למימר
שעבר עבירות כנגד החוק ,ולא הצליח
'וישתחו לה' .אמנם הכוונה בזה ,דהנה
בכל השתדלויותיו שיבטלו את גזר דינו,
בשעה ששלח אברהם את אליעזר כתיב
ולא מצא עצה לנפשו .ובהגיעו להרב
'ואשביעך בה' אלהי )בראשית כד ,ג(
הקדוש התחנן על נפשו ,אך הרב הקדוש
השמים ואלהי הארץ' ,הרי שכתב גם
היה שקוע בשרעפיו הקדושים ולא ענה
אלוקי הארץ ,ואחר כך )פסוק ז( אמר רק
לו ,עד שברוב ייאושו קרא ואמר :הנה
עתה אבדה תקותי ,ואין לי ממי לקבל 'ה' אלקי השמים' ,ועל זה מבאר רש"י:
ישועה כלל וכלל ,וכששמע זאת הרב ולא אמר ואלהי הארץ ,ולמעלה אמר
הקדוש אמר ,עכשיו הריבונו של עולם 'ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי
יעזור לו ,כי זאת אמר דוד המלך ע"ה הארץ' ,אמר לו עכשיו הוא אלהי
)תהלים יג ,יב-יג( 'עד אנה תסתיר את פניך השמים ואלהי הארץ ,שהרגלתיו בפי
ממני' ,עד מתי יש הסתרת פנים ממנו הבריות ,אבל כשלקחני מבית אבי היה
יתברך כלפי האדם' ,עד אנה אשית אלהי השמים ולא אלהי הארץ ,שלא היו
עצות בנפשי' ,כל זמן שהאדם מדמה באי עולם מכירים בו ,ושמו לא היה
בנפשו שהוא המחליט בכל דבר ,ולזה רגיל בארץ ,ע"כ .ועל כן אמר לו אברהם
יש לו עצה כזה ,ולדבר אחר יש לו עצה בשעה ששלחו ,לחפש בדייקא שידוך
אחרת ,אבל כשהאדם בא לידי הכרה ההולך בדרך זה ,שממליך את הקב"ה
שאין בכוחו לעשות מאומה ,ורק עצת אף על הארץ ,ולכן כשראה שיש בה
קודש פרשת חיי שרה דברות כב
'ותמלא כדה ותעל' ,ומתמלא בישועות ה' היא תקום ,אז תסור ההסתרת פנים,
כברכת ה'. ונתגלה אליו ישועת ה'.
הקדוש מסאדיגורא זי"ע ביאר והרב
ה' ,שהשבוע הוא של ישועות יעזור בזה מה שאומרים 'ישועת ה'
והשבוע ושידוכים, וזיווגים
כהרף עין' ,כלומר שהישועה באה כאשר
ניצלו ממות לחיים ,ויסורו הצרות מעל
האדם משפיל את עיניו בהכנעה ,ויודע
ראש בני ישראל ,וילכו הצרות לכל
שאין בכוחו לעשות מאומה.
שונאי ישראל .ויעזור ה' שיושפע לכל
בני ישראל רפואות וישועות בבית, ובזה מבאר אאמו"ר את הפסוק כאן
כמאמר הכתוב 'ותמלא כדה ותעל', 'ותרד העינה' ,הכוונה לעיניים,
ויקויים בנו )ישעיה יב ,ג( 'ושאבתם מים רצה לומר אם מוריד עיניו ואין לו לאן
בגאולה הישועה', ממעייני בששון בהכנעה עיניו ומשפיע להסתכל,
השלימה במהרה בימינו אמן. ביודעו שאין בכוחו לעשות כלום ,אז
