gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצרות המייש"ר · Oitzrois Hmysh"r — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: אוצרות המייש"ר · Oitzrois Hmysh"r

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

אוצרות המייש"ר · Oitzrois Hmysh"r — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כ״ז בחשון תשפ״ז|שב‪+‬ת קודש| גליון ‪226‬‬ ‫פרש‪+‬ת חיי שרה‬ ‫משולחן המלך‬ ‫עמוד ‪3‬‬ ‫זוהר על הפרשה‬ ‫עמוד ‪8‬‬ ‫שרפי קודש‬ ‫עמוד ‪10‬‬ ‫ההלכה היומית‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫שאלות מבית הדין‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫מדור הילדים‬ ‫עמוד ‪14‬‬ ‫דרכי הרשב״י‬ ‫עמוד ‪15‬‬ ‫העלון טעון גניזה | אין לקרוא במהלך התפילה‬ ‫לקבלת העלון – פרטים בעמוד ‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫זמני ‪+‬השבת‬ ‫הזמני>ם ע"פ >לוח או>ר ה>חיים‬ ‫הילו‪+‬לא‬ ‫ר״ת‬ ‫יציאה‬ ‫שקיעה‬ ‫הדלקת נרות‬ ‫דצ‪+‬דיקיא‬ ‫‪17:56‬‬ ‫‪17:20‬‬ ‫‪16:50‬‬ ‫‪16:10‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪17:53‬‬ ‫‪17:18‬‬ ‫‪16:48‬‬ ‫‪16:28‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪17:56‬‬ ‫‪17:21‬‬ ‫‪16:50‬‬ ‫‪16:30‬‬ ‫באר שבע‬ ‫קי‬ ‫זה‬ ‫‪17:52‬‬ ‫‪17:18‬‬ ‫‪16:48‬‬ ‫‪16:28‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪-‬ק‬ ‫הש‬ ‫תו‬ ‫יום ראשון ‪ -‬כ"ח חשון‬ ‫*כמנהג ירושלים הדלקת נרות ‪ 40‬דקות לפני השקיעה‬ ‫של‬ ‫תפ‬ ‫כח‪ .‬רבינו יונה גירונדי‪ ,‬בעל שערי תשובה‪ ,‬ה'כ"ד | רבי ליבר‬ ‫‪10‬‬ ‫הגדול מברדיטשוב‪ ,‬תקל"א | רבי אור שרגא‪ ,‬מקובלי יזד‪ ,‬תקנ"ד‬ ‫| רבי חיים רחמים יוסף פרנקו ‪ -‬החרי"ף‪ ,‬רבה של חברון‪ ,‬תרס"ב‬ ‫‪60‬‬ ‫| רבי שמואל הלוי אשלג‪ ,‬האדמו"ר מאשלג‪ ,‬תשנ"ז‬ ‫כי‬ ‫כס‬ ‫רב‬ ‫יום שני ‪ -‬כ"ט חשון‬ ‫כס‬ ‫הר‬ ‫כט‪ .‬רבי יצחק אייזיק חבר‪ ,‬בעל פתחי שערים‪ ,‬תרי"ג | רבי נתן‬ ‫בח‬ ‫עמרם‪ ,‬רבה של אלכסנדריה‪ ,‬תרל"א | רבי אברהם בנימין קלוגר‪,‬‬ ‫תרע"ו | רבי אברהם אביש קנר‪ ,‬האדמו"ר מטשכויב‪ ,‬תשמ"ד‬ ‫'כס‬ ‫שח‬ ‫מ'‬ ‫יום שלישי ‪ -‬ל' חשון‬ ‫כת‬ ‫ל‪ .‬רבי משה חפץ‪ ,‬בעל מלאכת מחשבת‪ ,‬תע"ב | רבי חיים הכהן‬ ‫מה‬ ‫רפפורט‪ ,‬בעל מים חיים‪ ,‬ת"ר | רבי צבי הירש מרימנוב‪ ,‬תר"ז‬ ‫הת‬ ‫| רבי בצלאל ז'ולטי‪ ,‬רבה של ירושלים‪ ,‬תשמ"ג | רבי אליעזר‬ ‫יהודה וולדינברג‪ ,‬בעל ציץ אליעזר‪ ,‬תשס"ז‬ ‫אז‬ ‫לע‬ ‫בת‬ ‫אח‬ ‫יום רביעי ‪ -‬א' כסלו‬ ‫חו‬ ‫א‪ .‬רבי יצחק הכהן שולאל‪ ,‬נגיד מצרים‪ ,‬רפ"ה | רבי שלום שכנא‬ ‫מלובלין‪ ,‬רבם של המהרש"ל והרמ"א‪ ,‬שי"ט | רבי יוסף שמואל‬ ‫מקראקא‪ ,‬רבה של פרנקפורט‪ ,‬תס"ד | רבי יוסף כנאפו‪ ,‬בעל זך‬ ‫ונקי‪ ,‬תרס"א | רבי משה הגר‪ ,‬האדמו"ר מרדוביץ‪ ,‬תרס"ב‬ ‫רא‬ ‫יום חמישי ‪ -‬ב' כסלו‬ ‫בן‬ ‫ב‪ .‬רבי יהודה אבר‪ ,‬ראש ישיבת תומכי תמימים‪ ,‬תש"ב | רבי‬ ‫לה‬ ‫עקיבא סופר‪ ,‬בעל דעת סופר‪ ,‬תש"ך | רבי אהרן קוטלר‪ ,‬מייסד‬ ‫יש‬ ‫ישיבת לייקווד‪ ,‬תשכ"ג | רבי נתן מאיר וכטפוגל‪ ,‬משגיח ישיבת‬ ‫לייקווד‪ ,‬תשנ"ט‬ ‫ויע‬ ‫וא‬ ‫נש‬ ‫יום שישי ‪ -‬ג' כסלו‬ ‫או‬ ‫ג‪ .‬רבי ברוך עוזר‪ ,‬רבה של המבורג‪ ,‬תקפ"ג | רבי אברהם יהושע‬ ‫חז‬ ‫העשיל טברסקי‪ ,‬האדמו"ר מסקווירא‪ ,‬תרל"ח | רבי חיים הלל‬ ‫יש‬ ‫פריד‪ ,‬משנה לראש ישיבת וולוז'ין‪ ,‬תרע"א | רבי רפאל טבוש‬ ‫עדס ענתבי‪ ,‬תרע"ט | רבי שילה רפאל‪ ,‬בעל משכן שילה‪ ,‬תשנ"ה‬ ‫יום שבת ‪ -‬ד' כסלו‬ ‫ד‪ .‬רבי יעקב דוד קאליש‪ ,‬מייסד חסידות אמשינוב‪ ,‬תרל"ח | רבי‬ ‫נחום ווידנפלד‪ ,‬בעל חזון נחום‪ ,‬ת"ש | רבי רפאל כדיר צבאן‪ ,‬רבה‬ ‫של נתיבות‪ ,‬תשנ"ה‬ ‫‪3‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫פנינים מוסרים ומעשיות השווים לכל נפש‬ ‫הנערכים משולחן המלך מתוך‬ ‫שיעור הדף היומי שנמסר ע"י מרן שליט"א‬ ‫עורך‪ :‬הרב מרדכי ג'נודי הי"ו‬ ‫אומר לה אברהם‪" :‬אבל תראי‪ ,‬יצא ממנו פרי טוב‪,‬‬ ‫רבי מאיר בעל הנס‪ ,‬אונקלוס הגר"?!‬ ‫מעלת חודש כסלו‬ ‫שרה אומרת לו‪" :‬תשמע‪ ,‬אי אפשר שמאנשים כאלה‬ ‫יבוא דבר טוב‪ ...‬רק מאמא יהודייה יכול לבוא‪.‬‬ ‫קיבלנו את התורה בחג השבועות‪ ,‬אבל צריך לדעת‪,‬‬ ‫יכול להיות גוי שייקח יהודייה ויביא את רבי מאיר‬ ‫זה היה 'תורה שבכתב'‪ .‬תורה שבעל פה עם ישראל‬ ‫בעל הנס‪ .‬אך לא יכול להיות שיצא מכזאת שפחה‬ ‫ישמעאל אומר‪" :‬הוא יורש את הכל‪ ,‬את כל מה שיש‪.‬‬ ‫‪ -‬קיבל בחנוכה‪ .‬כמו שתורה שבכתב קיבלנו בחודש‬ ‫דבר טוב‪ .‬תשמע מה שאני אומרת לך‪.‬‬ ‫ואם לאברהם יהיה בן‪ ,‬אז יהיה אויב‪ ,‬יהיה לו שותף או‬ ‫השלישי בחג השבועות‪ ,‬שזה חודש 'סיון'‪ ,‬אותו דבר‬ ‫שהוא ייקח את הכל"‪ .‬אז הוא לא רוצה את זה‪ .‬הוא‬ ‫תורה שבעל פה קיבלנו בחודש השלישי‪ ,‬שהוא‬ ‫אמר לו הקדוש ברוך הוא‪" :‬כל אשר תאמר אליך‬ ‫שרה שמע בקולה‪ .‬תגרש אותו מהבית'‪ .‬וככה היה‪.‬‬ ‫פחד שאם הוא ילך גם כן‪ ,‬ויבוא אברהם ויחשוד אותה‬ ‫שלישי בחודשי החורף‪ :‬תשרי‪ ,‬חשוון‪' ,‬כסלו'‪ ,‬שזה‬ ‫באמת‪ ,‬אין דבר כזה שאצל ישמעאל מישהו מתגייר‪.‬‬ ‫באורחים‪ ,‬ויקנא לה‪ ,‬ואז חייבת להיפקד‪ .‬אמר‪" :‬נעשה‬ ‫תפארת‪ .‬ועכשיו נעשה חשבון‪ :‬סיון‪ :‬ס' זה ‪ ,60‬י' זה‬ ‫כולם טמאים‪ ,‬אין מה לעשות איתם‪ .‬ראית פעם איזה‬ ‫את זה שלא יהיה חשדות‪ ,‬ואז נפקדה ותזכה לבן'‪ .‬לכן‬ ‫‪ ,10‬ו' זה ‪ ,6‬נ' זה ‪ ,50‬ביחד ‪ .126‬כסליו‪ :‬כ' זה ‪ ,20‬ס' זה‬ ‫אחמד התגייר? אלא אם כן אמא שלו יהודייה‪.‬‬ ‫ישמעאל לא רוצה מצב שהיה קינוי וסתירה‪ .‬אבל מה‬ ‫‪ ,60‬ל' זה ‪ ,30‬י' זה ‪ ,10‬ו' זה ‪ ,6‬ביחד ‪ ,126‬אותו מספר‪.‬‬ ‫לכן שרה אמרה‪" :‬גרש האמה הזאת"‪ .‬אמר לו הקדוש‬ ‫אמרו רבותינו‪" :‬רבות מחשבות בלב איש ועצת השם‬ ‫כי בחודש סיון קיבלנו את התורה שבכתב‪ ,‬ובחודש‬ ‫ברוך הוא‪" :‬כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה‪,‬‬ ‫תקום"‪.‬‬ ‫כסלו זה כנגד תורה שבעל פה‪ ,‬זה מה שאמרו לנו‬ ‫היא יודעת את האמת‪ ,‬לא יצא מהם כלום"‪.‬‬ ‫רבותינו‪ .‬והחודש הזה הוא חודש מיוחד במינו‪ ,‬חודש‬ ‫כסלו‪ ,‬שבו היה לנו ניצחון גדול שניצחו מעטים את‬ ‫הרבים‪ .‬מי ניצחו? ה'חשמונאים'‪' .‬והדליקו נרות‬ ‫אפילו תפילת רשע מתקבלת‬ ‫בחצרות קודשך'‪ ,‬הדליקו את האור‪ ,‬כל זה בחודש‬ ‫'כסלו'‪ .‬אז בעזרת השם הוא מסוגל מאוד‪ ,‬בפרט‬ ‫מיד אברהם לקח חמת מים ונתן להגר‪ ,‬ואת הילד שם‬ ‫שחודש כסלו הוא החודש התשיעי אם נספור אותו‬ ‫על שכמה‪ .‬הגר טעתה במדבר‪ ,‬נגמרו המים‪ ,‬והילד‬ ‫מ'ניסן'‪ :‬ניסן‪ ,‬אייר‪ ,‬סיון‪ ,‬תמוז‪ ,‬אב‪ ,‬אלול‪ ,‬תשרי‪,‬‬ ‫נהיה חולה‪ .‬תראו מה זה גויה‪ .‬זרקה אותו תחת אחת‬ ‫חשוון‪ ,‬כסלו‪.‬‬ ‫עונג שב‪+‬ת‬ ‫השיחים שלא תראה במות הילד‪.‬‬ ‫כתוב בספר 'ברית מנוחה' שהיה מקובל גדול‬ ‫ישמעאל עצמו לא התייאש‪ ,‬אמר‪" :‬אבא לימד‬ ‫מהקדמונים‪ ,‬והוא אומר "שחודש התשיעי‪ ,‬ביום‬ ‫אותי‪ ,‬יש מנהיג לעולם"‪ .‬התחיל להתפלל ולזעוק‬ ‫התשיעי‪ ,‬בשעה התשיעית‪ ,‬מסוגל מאוד מאוד"‪.‬‬ ‫לקדוש ברוך הוא‪ .‬הנה‪ ,‬גם התפילה של הרשע הזה‬ ‫אז זה חודש תשיעי שיש בו הרבה כוחות‪ ,‬לכן צריך‬ ‫התקבלה!‪.‬‬ ‫לעשות את הערב ראש חודש בעזרת השם שיבוא‬ ‫דבר ראשון צריך לדעת‪ :‬אסור להיות בחברת‬ ‫בתשובה גדולה‪ .‬ראש חודש כסלו השנה הוא יום‬ ‫רשעים‪ ,‬אסור לגור ליד שכנים רשעים גויים או‬ ‫אחד בלבד‪ ,‬ביום שלישי‪ ,‬ולכן יום שני הוא ערב ראש‬ ‫אנשים לא טובים‪ .‬אסור לגור על ידם‪ ,‬אסור להתחבר‬ ‫חודש‪ .‬נעשה אותו בתשובה גדולה ובישועה גדולה‬ ‫איתם‪ .‬דבר שני‪ :‬לא לזלזל בשום תפילה‪ .‬לפעמים‬ ‫בעזרת השם‪.‬‬ ‫יש תפילה אפילו של אדם רשע שבוקעת רקיעים‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬ישמעאל רשע מרושע‪ ,‬רוצח‪ ,‬רוצה לרצוח את‬ ‫ראית פעם איזה אחמד‬ ‫המזימה הזדונית של‬ ‫יצחק‪ ,‬ואומר הקדוש ברוך הוא עכשיו עדיין הוא‬ ‫בסדר‪ ,‬הוא לא עשה מעשה "וישמע אלוהים את קול‬ ‫התגייר?‬ ‫ישמעאל ‪" -‬הצדיק"‬ ‫הנער באשר הוא שם"‪ ,‬איך שהוא‪ ,‬באשר הוא שם‪,‬‬ ‫שמע את תפילתו‪ .‬ככה אותו דבר אצל בלעם הרשע‬ ‫ראינו "וה' פקד את שרה כאשר אמר‪ ,‬הנה שרה יולדת‬ ‫ראינו בפרשה הקודמת‪" :‬ואל הבקר רץ אברהם ויקח‬ ‫שאומר‪" :‬חטאתי‪ ,‬כי לא ידעתי כי אתה ניצב לקראתי‬ ‫בן"‪ .‬אבל ישמעאל אומר 'אין דבר כזה שאני אוותר'‪,‬‬ ‫בן בקר רך וטוב‪ ...‬שלושה פרים"‪ .‬למה? כדי להכין‬ ‫בדרך"‪ ,‬שקרן! אבל עכשיו עדיין לא עשה‪.‬‬ ‫הוא היה לוקח קשת ועושה בחיצים‪ ,‬ורואים אותו איך‬ ‫להם שלושה לשונות בחרדל כי היו שלושה מלאכים‪,‬‬ ‫שהוא כאילו מתלמד על החץ‪ ,‬והיה בעצם יורה בחץ‬ ‫יש אומרים שזה היה נשמות של אברהם‪ ,‬יצחק‬ ‫הרמזים הטמונים בגילה של‬ ‫ורוצה להרוג את יצחק‪ .‬אומרת לו שרה‪" :‬מה אתה‬ ‫עושה? אתה פוגע תכף ביצחק?"‪ .‬אומר‪" :‬לא‪ ,‬אני‬ ‫ויעקב‪ ,‬ויש אומרים שזה חג"ת – הספירות חסד‬ ‫גבורה תפארת‪.‬‬ ‫שרה‬ ‫עושה צחוק‪ ,‬אמא‪ ,‬זה הכל צחוק"‪...‬‬ ‫ואיפה היה ישמעאל? אומרים רבותינו‪ :‬ישמעאל‬ ‫אומרת לו שרה‪" :‬אין צחוק! "גרש את האמה הזאת‬ ‫נשאר בבית לשמור על שרה‪ ,‬פחד עליה כשבאו‬ ‫עכשיו בפרשת חיי שרה כתוב‪" :‬ויהיו חיי שרה מאה‬ ‫ואת בנה‪ ,‬כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני"‪ .‬הוא‬ ‫אורחים‪ ,‬ושלא יהיה ייחוד‪ .‬אז הוא פתאום צדיק?‬ ‫שנה ועשרים שנה ושבע שנים"‪ .‬כאשר ראתה איך‬ ‫רוצה להרוג את יצחק‪ ,‬הוא לא יירש בכלל‪' ,‬גרש‬ ‫חזר בתשובה ופחד עליה? אלא הוא שקרן ורמאי‪.‬‬ ‫בנּה מוסר עצמו ואיזה כוחות יש לו‪ ,‬אומרים רבותינו‪:‬‬ ‫אותו'‪ .‬רשעים כאלה אני לא צריכה‪ .‬זה רשע פרא‬ ‫ישמעאל עשה את זה מתוך רשעות‪ ,‬כלומר‪ :‬אברהם‬ ‫מרוב השמחה נשמתּה פרחּה‪!!.‬‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫כבד במקנה‪ ,‬בכסף‪ ,‬בזהב‪ ,‬ויש אוצרות‪.‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫‪4‬‬ ‫לכן‬ ‫כול‬ ‫לא חוויתי אף פעם רע‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫הרב שמלק'ה הלך למגיד ממזריטש‪ ,‬אמר לו‪" :‬איך‬ ‫אפשר לקיים את המצווה ‪ ' -‬חייב אדם לברך על‬ ‫הרעה כשם שמברך על הטובה'?‬ ‫לכן‪" :‬ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע‬ ‫שנים"‪ .‬למה כתוב בכל אחד "שנה"‪ ,‬ובשבע כתוב‬ ‫אמר לו‪" :‬אני אשלח אותך ואתה תבין איך אפשר"‪.‬‬ ‫"שנים"?‬ ‫שלח אותו לרבי זושא מאניפולי‪ .‬הגיע לשם‪ ,‬והיה‬ ‫"ויה‬ ‫אצל רב זושא‪.‬‬ ‫אומר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר‪' :‬שרה אמנו בכוחה‬ ‫רש‬ ‫ובהשתדלותה תיקנה את השכינה הקדושה‪ .‬השפיעה‬ ‫בזמן שהוא נמצא שם הוא שואל את רבי זושא‪" :‬איך‬ ‫'בת‬ ‫שרה אמנו על השכינה הקדושה שפע של טהרה‪.‬‬ ‫אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה?‬ ‫איך אתה עושה זאת?"‪.‬‬ ‫כשאוהבים‪ -‬סובלים הכל!‬ ‫נתנה כוח לשכינה‪ ,‬תיקנה את כל עשר ספירות של‬ ‫השכינה'‪ .‬לכן זה מרומז בפסוק‪.‬‬ ‫אב‬ ‫אמר לו "מה פירוש רעה? אף פעם לא ראיתי דבר‬ ‫או‬ ‫אתם יודעים‪ ,‬יש סיפור לרבנו יוסף חיים‪ ,‬על 'טוביה‬ ‫כתוב ב'זוהר' והמקובלים אומרים‪ :‬מאה זה בחינת‬ ‫רע מהשמיים‪ .‬אלא הכל טוב‪ ,‬לכן לא שייך לברך‬ ‫‪'-‬כתר'‪ ,‬עשרים זה‪' -‬חכמה' ו'בינה'‪ ,‬שבע – שבע‬ ‫ליו‬ ‫השופט'‪ .‬טוביה השופט היה חכם גדול‪ ,‬מקורב למלך‪.‬‬ ‫בכלל? הכל טוב! תברך כל הזמן לקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫ספירות תחתונות‪ .‬לכן 'מאה שנה' זה כתר‪' ,‬עשרים‬ ‫כולם היו אוהבים אותו‪ ,‬וגם המלך היה מאוד אוהב‬ ‫כל מה שנותן לך תברך אותו‪ ,‬אין רע‪.‬‬ ‫שנה'‪ -‬עשר ב'חכמה'‪ ,‬ועשר ב'בינה'‪ ,‬כל זה חב"ד‬ ‫אל‬ ‫אותו‪ .‬אבל הגויים לא רצו לראות אותו‪ ,‬היו מקנאים‬ ‫ממנו‪ .‬היו מעלילים עליו עלילות ובסוף השפיעו גם‬ ‫שבראש‪ .‬אחר כך 'שבע שנים' ‪ -‬זה הספירות‬ ‫בגי‬ ‫אמ‬ ‫גם אוכל נחשב לימוד‬ ‫על המלך‪.‬‬ ‫התחתונות‪ .‬מאות זה בכתר‪ ,‬עשרות זה בחוכמה‬ ‫ובבינה‪ ,‬ואחדים זה בז"ת‪ -‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪,‬‬ ‫יפה‬ ‫עד שיום אחד אמר לו המלך‪" :‬אתה צריך ללכת‬ ‫הוד‪ ,‬יסוד‪ ,‬מלכות‪.‬‬ ‫כמ‬ ‫פעם היו צדיק ורשע שהיו שכנים‪ .‬נפטרו שניהם‪,‬‬ ‫למאסר"‪ .‬ראה ככה‪ ,‬החליט מה הוא יעשה עכשיו?‬ ‫אות‬ ‫עולים לבית דין של מעלה‪.‬‬ ‫יעשו אותו חתיכות על ידי סתם עלילות!‪.‬‬ ‫בא הצדיק‪ ,‬דנים אותו‪ ,‬והוא שומע‪' :‬למדת תורה?‬ ‫הוא היה שופט‪ ,‬המלך היה אוהב אותו‪ ,‬אמר‪" :‬אין‬ ‫עשה רצונך כרצונו‬ ‫'בת‬ ‫עשית זה וזה'?‪.‬‬ ‫מה לעשות‪ ,‬אני בורח"‪ .‬קם וברח‪ .‬בדרך היה צריך‬ ‫היא‬ ‫גם אומרים לו "ביום שבת אכלת שעתיים‪ ,‬קבל על‬ ‫לכן תראו דבר פלא‪' :‬מאה שנה' תיקנה את כל‬ ‫לעבור איזה נהר או ספינה‪ ,‬והיו אנשים גבוהים סבלים‬ ‫ספירות הכתר העליונה של המלכות‪' ,‬עשרים שנים'‬ ‫בגי‬ ‫זה שכר כמו שלמדת‪ .‬אחר כך אומרים לו ביום טוב‬ ‫שלוקחים את הבן אדם על הכתפיים‪ .‬הוא היה בעל‬ ‫בד‬ ‫אכלת‪ ,‬וכשהיה סיום מסכת‪ ,‬איזה מעדנים הביאו‪,‬‬ ‫תיקנה חכמה ובינה‪' .‬שבע שנים' תיקנה שבע ספירות‬ ‫בשר טוביה‪ ,‬שמן מאוד‪.‬‬ ‫תחתונות‪ .‬איזה כוח היה לה לתקן את השכינה‬ ‫טוב‬ ‫על כל זה אתה מקבל שכר'‪ .‬למה זה כך? בגלל שהוא‬ ‫הזק‬ ‫היה לומד כל הזמן‪ ,‬אז גם על הזמן שהוא אוכל מקבל‬ ‫בסוף בא הסבל‪ ,‬הרים אותו‪ ,‬אמר לו‪" :‬סליחה‪ ,‬אני‬ ‫הקדושה בכל עשר ספירותיה‪ ,‬והשכינה מתוקנת‬ ‫עכ‬ ‫שכר‪.‬‬ ‫מאוד כבד‪ ,‬איך אתה מסתדר?"‪ .‬אומר‪" :‬אתה קל כמו‬ ‫ושלמה‪ ,‬ויש לה כוח גדול להשפיע על עם ישראל‪.‬‬ ‫חש‬ ‫נוצה‪ ,‬כי אני אוהב אותך! אתה אהוב אצל המלך‪ ,‬אתה‬ ‫הכל מרומז והכל פלא‪ ,‬וככה אומר רבי שמעון בר‬ ‫הרשע הזה שמע את זה ואמר‪" :‬אני מסודר! אני כל‬ ‫השופט שלנו‪ ,‬ועוד מעט יש לי משפט אז אני מעביר‬ ‫יוחאי בזוהר הקדוש‪.‬‬ ‫של‬ ‫הזמן במסעדות‪ ,‬ואם מקבלים כסף גם על אוכל‪ ,‬אז‬ ‫היי‬ ‫אותך כמו נוצה‪,"...‬‬ ‫רש"י אומר‪ :‬למה חזר "שני חיי שרה"? להגיד לך‬ ‫מה הבעיה שלי‪ ?...‬אתה מקבל גן עדן על אוכל"‪.‬‬ ‫שכולם שווים לטובה‪ .‬כל ימיה היו שווים לטובה‪ ,‬שני‬ ‫אז מה הוא אומר לו? אומר לו‪" :‬תשמע‪ ,‬עכשיו אני‬ ‫הלך לבית דין של מעלה‪ .‬אומרים לו‪" :‬על כל רגע‬ ‫חיי שרה כולם שווים לטובה‪ .‬אבל‪ ,‬איך שווים לטובה?‬ ‫בורח כי מעלילים עלי עלילות‪ .‬כשאחזור‪ ,‬אם אחזור‪,‬‬ ‫מגיע לך מכות‪ ,‬גיהנם‪."...‬‬ ‫'לך מארצך'‪ ,‬גלות‪ ,‬לקח אותה אבימלך‪ ,‬במצרים שם‬ ‫אדּון אותך ואסדר לך את העניינים"‪.‬‬ ‫אמר‪" :‬מה זה? איפה הצדק? ראיתי את הקודם‬ ‫אותה בתוך קופסה‪ ,‬סובלת‪ ,‬פרעה‪ ,‬אין לה ילדים עד‬ ‫שקיבל שכר!"‪.‬‬ ‫כשהוא שמע את זה‪ ,‬ירד ממנו כל הכוח‪ ,‬ואז לא יכול‬ ‫שמקבל את יצחק‪ ,‬והרבה הרבה צרות‪ .‬אומר‪ :‬כולם‬ ‫היה לסבול אותו – זרק אותו בים!‪.‬‬ ‫שווים לטובה!‪.‬‬ ‫אמרו לו‪" :‬טיפש! הצדיק‪ -‬המטרה שלו זה לא אוכל‪,‬‬ ‫"ויב‬ ‫המטרה שלו זה לימוד תורה‪ ,‬אבל מה יעשה? צריך‬ ‫כי כאשר אדם עובד את השם ויודע שכל התכלית על זה אומר רבי יוסף חיים‪ :‬אדם סובל הכל וקל לו‬ ‫אות‬ ‫לאכול‪ ,‬יש לו 'שבת'‪ ,‬ויום טוב‪ .‬אבל המטרה שלך זה‬ ‫שלו זה עבודת השם‪ ,‬המטרה זה רצון השם– הכל כמו נוצה באהבת השם‪ ,‬והכל זורם‪ .‬לכן אומר‪" :‬שני‬ ‫הס‬ ‫רק אוכל! זה רק שטויות והבלים"‪.‬‬ ‫חיי שרה" – הכל היה טובה‪.‬‬ ‫זורם טוב‪ ,‬וזה לא קשה לו‪.‬‬ ‫‪+‬תיקון הנפטרים‬ ‫_למסירת שמות _לתיקון הנפטרים‬ ‫הנערך בכ_ל ערב ראש חודש‬ ‫שלוחה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪03.5520004‬‬ ‫‪5‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫לכן‪ ,‬שרה אמנו – כל המטרה שלה זה רוחניות‪ ,‬לכן‬ ‫כולם שווים לטובה‪ .‬גם מה שהיא אוכלת ושותה‬ ‫והכל‪ ,‬הכל שווה לטובה‪ .‬מקבלת על הכל שכר‪.‬‬ ‫מ'ֶעפרון'‪ ,‬רק‬ ‫לכן‪ ,‬כשבא אברהם אבינו לקנות את ֶ‬ ‫בת מאה כבת עשרים‪ -‬הסוד‬ ‫עכשיו הוא יכול לקנות את זה‪ ,‬ולא בא לפני כן כי הוא‬ ‫לא רצה שיחשבו שיש משהו מיוחד שם‪.‬‬ ‫לחיים שלמים!‬ ‫"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים"‪.‬‬ ‫רשע שלא נהנה מכספו‬ ‫רש"י אומר‪ :‬למה כתוב "שנה" בכל אחד? להגיד לך‪:‬‬ ‫'בת מאה שנה – כבת עשרים לחטא‪ ,‬בת עשרים‪ ,‬כבת‬ ‫בעלה'‪ ,‬אומר‪" :‬אני אמרתי 'אחותי היא'‪ ,‬לא פחדתי‬ ‫בפרקי רבי אליעזר כתוב‪' :‬שהקדוש ברוך הוא חפר‬ ‫שבע ליופי'‪.‬‬ ‫ובטחתי בה"‪.‬‬ ‫את המערה הזאת'‪ .‬הזוהר הקדוש אומר‪ :‬היה בּה‬ ‫אבל לכאורה‪ ,‬מי יותר יפה? בחורה בגיל עשרים‬ ‫אור גדול ונר דולק‪ .‬אבל הש"ך כותב‪ ,‬כשעפרון נכנס‬ ‫רואים גם שבא אברהם 'לספוד לשרה ולבכותּה'‪,‬‬ ‫או בגיל שבע?‪ ,‬בגיל עשרים זה יותר‪' ,‬בת שבע‬ ‫למערה היה בא ֵֵשד שרוצה להרוג אותו‪.‬‬ ‫רואים שהאות כ' היא קטנה‪.‬‬ ‫ליופי' איזה יופי? הרי ילדה קטנה‪ ,‬אתם יודעים‪ ,‬היא‬ ‫'ֵשד'‪.‬‬ ‫כתוב‪" :‬עפרון בן צוחר" – 'צוחר' גימטריה ֵ‬ ‫למה כ' קטנה? כי בכה מעט‪ .‬ולמה בכה מעט?‬ ‫משחקת בחול‪ ,‬בונה בחול בובות?‪.‬‬ ‫אומרים רבותינו‪ :‬נפתחו השמיים והוא רואה את‬ ‫הזוהר הקדוש אומר שהיה שם אור גדול ונר דולק‪.‬‬ ‫אלא אומר רבי יוסף חיים ה'בן איש חי'‪ :‬כמו שילדה‬ ‫ולכן כתוב ב"אשת חיל" – 'זממה שדה ותיקחהו'‪ ,‬זה‬ ‫המעלות שלה‪ ,‬ואיזה כבוד עושים לה בשמיים‬ ‫בגיל שבע היא לא דואגת ליופי שלה‪ ,‬אותו דבר שרה‬ ‫השדה הזה‪ .‬שרה רצתה לקחת את מערת המכפלה‪.‬‬ ‫לשרה אמנו! איך מכבדים אותה‪ ,‬איזה כבוד עושים‬ ‫אמנו כשהייתה בגיל עשרים לא דואגת ליופי‪ .‬הייתה‬ ‫אברהם הולך‪ ,‬נותן כסף‪ ,‬ארבע מאות שקל כסף עובר‬ ‫לה‪ .‬אז היה מאוד מאוד שמח במעלתּה‪.‬‬ ‫יפה כמו כאילו היא משחקת‪ ,‬היא לא הייתה מתאפרת‬ ‫לסוחר‪.‬‬ ‫אז אמר‪ :‬למה להצטער עליה?! אני רואה שלמעלה‬ ‫כמו שילדה בגיל שבע‪ ,‬ראית אותה מתאפרת?‪ ,‬לא!‪,‬‬ ‫"וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר"‪ .‬אומר‬ ‫עושים לה כבוד כזה גדול‪ ,‬שמחים איתה‪ ,‬רוקדים‬ ‫אותו דבר שרה – היופי שלה זה מהשמיים‪ ,‬והעיקר‬ ‫לו‪" :‬אתן לך את זה בחינם"‪' .‬ארבע מאות שקל כסף‬ ‫איתה‪ ,‬איזה נשמה קדושה‪ ,‬איזה נפש נקייה וצדיקה!‬ ‫היה רוחניות‪.‬‬ ‫ביני ובינך מה היא"‪' .‬עפֹרֹון באמצע יש לו ר'‪' ,‬אברהם'‬ ‫לכן על מה הוא יבכה?! אשתו היא המאושרת‬ ‫'בת עשרים כבת שבע ליופי'‪ ,‬כמו שילדה בגיל שבע‬ ‫באמצע יש ר'? ר' ְוְ ר' זה ‪ 400‬ביני ובינך מה היא?!‬ ‫שבעולם‪ ,‬והוא המאושר שבעולם‪ ,‬והעיקר זה עולם‬ ‫היא לא הולכת להתייפות‪ ,‬גם שרה אמנו כשהייתה‬ ‫הבא! רואים איזה עולם הבא יש לה‪ ,‬איזה זכות‪ ,‬לכן‬ ‫באותו רגע שקיבל את הכסף‪ ,‬רבותינו אמרו שעפרון‬ ‫בגיל עשרים שדרך העולם להתייפות‪ ,‬היא לא בחרה‬ ‫הוא לא צריך לבכות‪.‬‬ ‫מת‪ .‬הוא חשב להנות מהכסף‪ ,‬אבל אין דבר כזה‪.‬‬ ‫בדרך הזאת‪' .‬בת עשרים כבת מאה'‪ .‬יש מעלות‬ ‫אבל בכל זאת בכה קצת‪ .‬למה? שלא יגידו אנשים‬ ‫טובות לימי הזקנה‪ ,‬ויש מעלות טובות לצעירה‪.‬‬ ‫שלא מבינים ורואים כך‪ ,‬שלא יגידו‪" :‬מה זה? הוא‬ ‫הזקנה יש לה יישוב הדעת‪ ,‬קרירות‪ ,‬אין לה תאוות‬ ‫אדם וחוה התביישו מאברהם‬ ‫לא בוכה על אשתו?"‪ .‬לכן הספיד אותה ובכה קצת‪.‬‬ ‫עכשיו‪ .‬אבל הצעירה יש לה התלהבות‪ ,‬מרץ‪ ,‬זריזות‪,‬‬ ‫ושרה‬ ‫וצריך מיד ללכת לקבור אותה במערת המכפלה‪.‬‬ ‫חשק‪ .‬ושרה אמנו בצעירותה היה לה גם מעלות‬ ‫'זְקנה'‪ ,‬ובזקנותה היה לה גם מעלות של צעירה‪.‬‬ ‫של ְ‬ ‫כתוב בזוהר‪ :‬ש'כל בוקר ובוקר היה אברהם הולך‬ ‫למקום הזה‪ ,‬מתפלל‪ ,‬ושמה היה מתחבר להשם‬ ‫ההסתרה שבמערה‬ ‫הייתה אש להבת שלהבת בעבודת השם כמו שכאילו‬ ‫היא צעירה‪ .‬פלא פלאות!‬ ‫יתברך'‪ .‬ועכשיו 'ויקם השדה'‪ ,‬היה לו קימה מיוחדת‪,‬‬ ‫וזה "ואל הבוקר רץ אברהם" – 'הבקר' אותיות‬ ‫כי עד עכשיו הוא היה ביד אנשים פשוטים‪ .‬בהתחלה‬ ‫קמו אדם וחווה והם לא רצו ואמרו לו‪" :‬אברהם‪ ,‬אל‬ ‫'הקבר'‪ .‬הוא כבר ידע שזה המקום לקבורה‪ ,‬ראה שם‬ ‫הכבוד שקיבלה שרה‪ ,‬ראוי‬ ‫תבוא לפה‪ ,‬תיקח לך מקום אחר"‪.‬‬ ‫את אדם הראשון ואת אשתו‪ .‬אמר‪" :‬זה המקום! זה‬ ‫המקום הטוב ביותר"‪ .‬לכן הוא ידע שיש פה מערה‪,‬‬ ‫לבכי מועט‬ ‫אמר‪" :‬למה? מה‪ ,‬אני לא ראוי?"‪ .‬אמרו‪" :‬לא‪ ,‬הפוך!‬ ‫וראה שזה פתח גן עדן‪ ,‬רק מהשמיים הסתירו את זה‬ ‫אם אתה תיקבר פה‪ ,‬איזה עוונות אנחנו עשינו?‬ ‫מהם מהגויים‪ .‬אילו היו נכנסים בפנים‪ ,‬אוי ואבוי‪ ,‬היו‬ ‫"ויבוא אברהם לבכות לשרה ולבכותה"‪ .‬מה הספיד‬ ‫אתה צדיק‪ ,‬אין לך שום עוונות‪ ,‬כל יום שלך מלא‬ ‫רואים חושך ואפילה‪ ,‬מזיקים באים להזיק אותם‪ ,‬היו‬ ‫אותה? כתוב במדרש‪ :‬מזמור "אשת חיל" אמר עליה‪.‬‬ ‫בעבודת השם! חווה מתביישת משרה ואומרת‪" :‬הם‬ ‫מפחדים‪ ,‬ולא רוצים את המקום הזה בכלל‪.‬‬ ‫הספיד אותה‪ :‬אשת חיל מי ימצא'‪' .‬בטח בה לב‬ ‫באפשרותך להיות משותפיו של מו״ר הרב בניהו שליט״א‪ ,‬בתרומת ‪ ₪ 500‬חד פעמי‪ ,‬ואברכי‬ ‫המוסדות ילמדו להצלחתכם‪ ,‬שלט זה מודבק בפתחים של כל בתי המדרש של המוסדות הקדושים‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫‪6‬‬ ‫לדרוש את הדרשה שלך‪.‬‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫ומטעם זה התחיל אדם הראשון לדבר 'תרגום'‪ .‬אמר‬ ‫לה‪" :‬פה לא מדברים עברית‪ ,‬מדברים תרגום!"‪ .‬פלא‬ ‫פלאות‪.‬‬ ‫צדיק באמונתו יחיה‬ ‫בס‬ ‫קב‬ ‫סוד תיבת 'ארבע'‬ ‫דיבורים קדושים בענייני "אמונה"‬ ‫מאת הרב יוסף עבדלחק שליט"א‬ ‫וש‬ ‫מאברכי המוסדות‬ ‫יע‬ ‫"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים‬ ‫על‬ ‫שני חיי שרה" (בראשית כג‪ ,‬א)‪ַ" .‬וַ ִּי ְְּהיּו" זה בגימטריה‬ ‫(ד‬ ‫‪ ,37‬שבאותו זמן שהיא נפטרה‪ ,‬יצחק אבינו היה בן ‪,37‬‬ ‫בזמן העקדה‪ .‬באה התורה ללמד שאדם שאין לו בנים‬ ‫צדיקים!'‪.‬‬ ‫אל‬ ‫חשוב כמת‪ .‬שרה אמנו חיה ‪ 127‬שנה‪ ,‬אבל עיקר חייה‬ ‫בִהבראם" – אל תקרי‬ ‫"אלה תולדות השמיים והארץ ִ‬ ‫אי‬ ‫היו באותן ‪ 37‬שנים‪" ,‬ויהיו ַַחֵּיּ י שרה"‪ ,‬זה היה עיקר חיי‬ ‫'בהבראם'‪ ,‬אלא 'באברהם'‪ ,‬שבזכותו התקיימו תולדות‬ ‫מק‬ ‫שרה שזכתה‪.‬‬ ‫שמיים וארץ‪ .‬ומי זה 'תולדות שמיים וארץ?'‪ ,‬תולדות‬ ‫"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה‬ ‫אי‬ ‫אברהם אבינו הלך לקנות את השדה מעפרון ב'חברון'‪,‬‬ ‫של השמיים ותולדות של הארץ זה 'אדם וחווה!'‪.‬‬ ‫ושבע שנים שני חיי שרה" (פ' כג‪ ,‬פסו'‬ ‫במ‬ ‫מאיפה באו הנשמות האלה? מהשמיים והארץ‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫א')‬ ‫בקריית ארבע‪ .‬למה נקראת 'קריית ארבע'? על שם‬ ‫הא‬ ‫'קודשא בריך הוא ושכינתיּה' הם זה התולדות שלהם‪.‬‬ ‫כתב רש"י‪" :‬שני חיי שרה – כולן שווין לטובה"‪.‬‬ ‫ארבעה זוגות שנקברו שם‪ ,‬והם‪ :‬אדם וחווה‪ ,‬אברהם‬ ‫לא‬ ‫ואיך התקיימו? בזכות אברהם! הוא אמר להם‪" :‬אני‬ ‫ושרה‪ ,‬יצחק ורבקה‪ ,‬יעקב ולאה‪ .‬היו שמה גם ארבעה‬ ‫שואלים המפרשים‪ :‬איך יתכן לומר כדבר הזה‪ ,‬שכל‬ ‫רב‬ ‫גיבורים‪' :‬אחימן‪ֵֵ ,‬ששי ותלמי ואביהם'‪ ,‬וכל זה שייך‬ ‫אעשה לכם תיקון‪ ,‬אין לכם עוונות יותר‪ ,‬אתם תהיו‬ ‫שנותיה של שרה היו שווים‪ ,‬וכולם לטובה? האם אפשר‬ ‫להשוות בין הזמן הזה שזרקו את בעלה לכבשן האש‪ ,‬או‬ ‫ליהודה‪ ,‬כל זה נקרא 'ארץ יהודה'‪ .‬יהודה הוא הבן‬ ‫נקיים לגמרי"‪.‬‬ ‫הזמן שלקחו אותה לפרעה ולאבימלך‪ ,‬לבין הזמן שיצחק‬ ‫יש‬ ‫הרביעי‪ ,‬לכן נקראת 'קריית ארבע' על שם הבן הרביעי‪,‬‬ ‫לכן אמר אברהם לאדם הראשון‪" :‬אל תפחד‪ .‬אני‬ ‫נולד? כל הימים האלו שווים?‬ ‫וזה כנגד ארבעה מחנות השכינה‪ ,‬כי משם מתחברים‬ ‫אעשה כל מה שצריך‪ ,‬ואתה וחווה אין לכם שום בעיה"‪.‬‬ ‫ביארו המפרשים שהתורה לימדה אותנו יסוד גדול‪ :‬אדם‬ ‫הר‬ ‫וזה פתח גן עדן התחתון‪ ,‬ומשם מתחברים לאבינו‬ ‫וכך עשה‪.‬‬ ‫שמחפש הצלחות‪ ,‬כשעוברים עליו ימים שבהם לא הצליח‬ ‫– ימים אלו לא שווים אצלו לטובה‪ .‬אבל אדם שמחפש‬ ‫במ‬ ‫שבשמיים‪.‬‬ ‫התפלל אברהם לקדוש ברוך הוא שיימחל להם לגמרי‪,‬‬ ‫לעשות את רצון ה'‪ ,‬מבין שלעיתים הקב"ה מעמיד אותו‬ ‫בניסיון ורוצה לראות אותו מתחזק באמונה וצולח את‬ ‫על‬ ‫ושיהיו נקיים וחלקים כדי שיוכלו להמשיך להיות‬ ‫הניסיון‪ .‬כל יום שעובר עליו‪ ,‬כשהוא ממשיך לעשות את‬ ‫וא‬ ‫מל‬ ‫סדר הקבורה במערת המכפלה‬ ‫קבורים שם‪ .‬וככה היה‪.‬‬ ‫רצון ה'‪ ,‬שווה אצלו לטובה‪ ,‬רבותי שרה מלמדת אותנו‬ ‫דרך חיים שיהודי צריך לחיות לא ההצלחות שנראות הם‬ ‫אלו שרק משמחות אותו‪ ,‬אלא כל העובר עליו משמח אותו‬ ‫הסיבה שאדם הראשון מדבר‬ ‫משום שבליבו מונחת הבנה שמה שעובר עלי זה לטובה‪.‬‬ ‫"ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון" (בראשית כג‪,‬‬ ‫ולכן אומר החיד"א הקדוש שהמילה "ויהיו" היא נקרת יישר‬ ‫'תרגום'‬ ‫וגם הפוך ללמדך שלא משנה איך הולך לך גם אם זה הפוך‬ ‫ב)‪ ,‬ואז אברהם הביא אותה למערת המכפלה‪ .‬למה‬ ‫ממה שנראה לך צריך לשמוח כי מה שאתה עובר זה מה‬ ‫נקראת מערת שדה המכפלה?‪ ,‬מפני שהיא כפולה‬ ‫שהכי טוב בשבילך‪ ,‬אל הרב גלינסקי זצ"ל התקשר פעם‬ ‫יהודי‪ ,‬טכנאי מנועי מטוסים‪ ,‬ואמר לו "יש לי הרבה שאלות‬ ‫בזוגות‪' .‬מכפלה'‪ ,‬זה גם שם הויה פעמיים‪ .‬כשתכפיל‬ ‫באמונה‪ ,‬אני רוצה לקבוע פגישה"‪ .‬הם קבעו פגישה‪ .‬אמר‬ ‫אותם יוצא ב"ן (‪ .)52‬נקראת מכפלה גם מפני שהיא‬ ‫יש מדרש פליאה שאומר‪" :‬כשמתה שרה‪ ,‬התחיל אדם‬ ‫לו הרב גלינסקי‪" ,‬לאחר שתסיים לשאול אותי שאלות על‬ ‫"וא‬ ‫הראשון לדבר 'תרגום'"‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות שמטרידות‬ ‫בימ‬ ‫קומה ומעליה עוד קומה‪ ,‬או מפני שהיא שורה ועולה‬ ‫אותי במכניקה של מנועי מטוסים"‪ .‬אמר לו אותו אדם‬ ‫מדרגה קטנה ועוד ממשיכה‪ .‬למעשה‪ ,‬אברהם ושרה‬ ‫מה הפירוש שהתחיל אדם הראשון לדבר תרגום?‬ ‫"סליחה כבוד הרב‪ ,‬וכי ראית פעם מנוע נוסע? מה תשאל‬ ‫אותי"? אמר לו הרב‪" :‬ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר‪.‬‬ ‫וכל האבות קבורים בשורה‪.‬‬ ‫כתוב שכל אדם כשמת‪ ,‬דבר ראשון הולך לאדם‬ ‫אתה מבין שאני לא יכול לשאול על מה שאני לא מבין‪,‬‬ ‫הג‬ ‫הראשון ואומר לו‪" :‬תראה מה גרמת! גרמת מיתה‬ ‫ואתה רוצה לשאול אותי שאלות על התורה שלא הכרת‬ ‫בא‬ ‫רבותינו אמרו בגמרא במסכת תענית (דף כא‪ ).‬שהם‬ ‫ולא למדת מימיך? כדי לשאול על התורה צריך להכיר‬ ‫קבורים דרך ֵֵה ֵֵסבה‪ :‬אברהם באמצע‪ ,‬יצחק למעלה‬ ‫לעולם בגלל העוונות שלך"‪ ,‬אומר לו‪" ,‬ואתה מה? אתה‬ ‫אותה‪ .‬התורה מלאה בשאלות‪ ,‬אך הלומד ומכיר את עומקה‬ ‫הצ‬ ‫לא עשית עוונות? מכף רגל ועד ראש אין בו מתום‪ .‬אני‬ ‫ויופייה של התורה‪ ,‬מבין שלכל שאלה יש תשובה‪.‬‬ ‫זק‬ ‫ממנו‪ ,‬יעקב למטה ממנו‪ ,‬ככה הם קבורים‪ .‬כשהביאו‬ ‫את יעקב‪ ,‬החליפו‪ -‬כלומר הקימו את יצחק‪ ,‬שמו אותו‬ ‫רק עוון אחד עשיתי‪ ,‬אבל אתה‪ ,‬כולך מלא‪.'...‬‬ ‫מעשה בערב יום כיפור‪ ,‬לאחר השואה‪ ,‬במחנה בפולין‬ ‫מה‬ ‫התאספו יהודים שרידי חרב להתפלל תפילות היום הקדוש‪.‬‬ ‫ליד ושמו את יעקב במקומו‪ .‬ורבותינו אמרו שכולם‬ ‫אבל כשמתה שרה‪ ,‬שאל אותה‪' :‬ואת לא עשית‬ ‫היו שם שני אדמו"רים קדושי עליון‪ ,‬והקהל מחכים שאחד‬ ‫תח‬ ‫הצדיקים יעלה‪ ,‬אך הם מתמהמהים לא עולים‪ .‬והנה הם‬ ‫כמו חיים והם הולכים‪ ,‬הכל דרך ניסים ונפלאות‪ .‬את‬ ‫עוונות?'‪ ,‬אומרת לו‪" :‬לא!! התורה מעידה עלי‪" :‬בת‬ ‫שב‬ ‫מצביעים על אחד מהקהל‪ ,‬אדם פשוט לכאורה‪ ,‬ומורים‬ ‫המערה הזאת חצב אותה הקדוש ברוך הוא‪ .‬כשהוציא‬ ‫מאה שנה‪ ,‬עשרים שנה ושבע שנים"‪ ,‬ורש"י אומר‪:‬‬ ‫לו שהוא יעלה‪ ,‬והוא עולה לפני התיבה‪ .‬הציבור לא יודע‬ ‫את אדם הראשון מגן עדן‪ ,‬שם אותו בפתח גן עדן‪ ,‬אמר‬ ‫בת מאה כבת עשרים ‪ -‬לחטא‪ ,‬אין לי חטאים! עד גיל‬ ‫איזו גדלות מצאו בו? למה לא עלו בעצמם? מתח באוויר‪,‬‬ ‫היום גדול ונורא והוא רוצה לפתוח ולומר קדיש אך הוא‬ ‫יש‬ ‫לו‪ :‬תהיה פה‪ ,‬ונתן לו את המקום הזה‪ .‬ואדם הראשון‬ ‫עשרים לא מענישים בבית דין של מעלה"‪ .‬לכן אדם‬ ‫עמד ושתק‪ ,‬והקהל במתח‪ .‬והנה נשמע קולו של המקבל‬ ‫שו‬ ‫ייסורים באהבה‪" :‬ריבונו של עולם מה אני מבקש ממך? אבי‬ ‫היה צדיק גדול‪ ,‬הוא פחד שיעשו אותו אלוה‪ ,‬לכן הוא‬ ‫הראשון אומר 'לא‪ ...‬ב'תרגום' לא כתוב ככה‪ ,‬בתרגום‬ ‫ואימי נהרגו בשואה‪ ,‬אשתי והילדים כולם אחד לאחד הלכו‬ ‫שמ‬ ‫רצה להיקבר מערה לפנים ממערה ולסתום את הכל‬ ‫כתוב‪" :‬בת מאה ועשרים ושבע שנין"‪.‬ולכן אי אפשר‬ ‫בשואה‪ ,‬אחיי ואחיותיי‪ .‬ובקהל צמרמורת ודמעות בעניים‪,‬‬ ‫הפצע עוד טרי אצלם‪ .‬ואומר אותו יהודי מה אני מבקש ממך‬ ‫– יש לי בקשה אחת ריבונו של עולם – יתגדל ויתקדש שמיה‬ ‫רבה! והקהל בוכה‪ .‬הייתה תפילה מרוממת שלא הייתה‬ ‫מעולם‪ .‬זו אמונה טהורה‪ .‬הוא "נברא"‪ ,‬ויודע כי נברא‬ ‫לא יכול להבין בורא‪ .‬זו יראת שמים! תארו לעצמכם אדם‬ ‫צדיק ירא שמיים שקיים מצוות‪ ,‬שחי עד גיל שמונים‪ ,‬והולך‬ ‫לעולמו‪ .‬בדין יצא זכאי‪ ,‬אולם הייתה עבירה שלא עשה עליה‬ ‫תשובה‪ ,‬ובשמים אין פרוטקציות‪ ,‬וקבעו לו שהתיקון שלו‬ ‫הוא לטעום שוב את טעם המיתה‪ .‬והילד הזה‪ ,‬נולד להורים‪,‬‬ ‫והוא טבע באמבטיה בגיל חודשיים‪ .‬ושואלים‪" :‬ילד קטן‪,‬‬ ‫מה הוא כבר עשה"? אתם ראיתם גוף קטן‪ ,‬אבל הנשמה‬ ‫זקנה‪ ,‬בן תשעים הוא! אדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב‪.‬‬ ‫תשאלו מה אשמים ההורים? תשובה‪ :‬ה' לא שולח ילד כזה‬ ‫לכל הורה‪ ,‬רק להורים כאלו שצריכים כפרה על העבר‬ ‫בצער של מיתת בנים‪ ,‬וכך לפרטי פרטים‪ :‬ק‪-‬ל אמונה ואין‬ ‫עוול וכשלומדים אין שאלות‪ ,‬הכל ברור‪ .‬יהי רצון שנזכה‬ ‫לחיות באמונה תמימה אחריו יתברך‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫כדי שלא יצליחו לגשת אליו‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫היכן קבור משה?‬ ‫פלא‬ ‫כל נתיבותיה שלום‬ ‫לימוד מידות התנהגות ורחמים בדרכי‬ ‫בספר 'התמונה' מובא‪ :‬יש אומרים שגם משה רבנו‬ ‫התעלות "במידות טובות" והנהגות דרך‬ ‫קבור שם‪ ,‬שחמישה זוגות נקברו במערה‪ :‬שלושה נגלו‬ ‫ארץ מאת הרב משה אהרון זוארץ‬ ‫ושניים נסתרו‪ .‬הנגלים הם אברהם ושרה‪ ,‬יצחק ורבקה‪,‬‬ ‫שליט"א‬ ‫יעקב ולאה‪ .‬הנסתרים הם אדם וחווה‪ ,‬ומשה וציפורה‪.‬‬ ‫שנים‬ ‫מאברכי המוסדות‬ ‫ריה‬ ‫על זה רבותינו שואלים‪ :‬הרי כתוב "ויקבר אתו בגיא"‬ ‫(דברים לד‪ ,‬ו)‪ ,‬משה קבור בגיא ולא במערת המכפלה?‬ ‫‪,37‬‬ ‫אותו בתורה‪ ,‬במצוות ובמעשים טובים‪.‬‬ ‫בנים‬ ‫אלא אומר פסוק אחרי זה‪ ,‬שסותר אותו‪" :‬ולא ידע‬ ‫חייה‬ ‫בית קברות של החיים‬ ‫איש את קברתו" (דברים לד‪ ,‬ו)‪ ,‬שאינם יודעים את‬ ‫חיי‬ ‫היסוד לכל – מידות! מידות! מידות!‬ ‫האדמו"ר מסלונים ר' שלום נח ברזובסקי זיע"א‬ ‫האמיתיים‬ ‫מקומו‪ .‬אלא‪ ,‬אלו ואלו דברי אלוקים חיים‪' .‬ולא ידע‬ ‫איש'‪ ,‬אבל המלאכים יודעים והם קברו את משה‬ ‫רון'‪,‬‬ ‫בעל ה"נתיבות שלום" היה דוגל תמיד בסיסמה‪:‬‬ ‫במערת המכפלה‪ .‬איך כתוב‪" :‬כי מנגד תראה את‬ ‫"מידות הן מעל הכל"‪ .‬הוא חינך ודיבר רבות על‬ ‫מעשה שהיה באדם אחד שנזדמן לאיזו עיר בצפון‪,‬‬ ‫שם‬ ‫עניין "מידות טובות"‪.‬‬ ‫הארץ ושמה לא תבוא" (דברים לב‪ ,‬נב)‪ ,‬אתה בעצמך‬ ‫והיו שם יראי השם וצדיקים‪ .‬בין היתר עבר בבית‬ ‫רהם‬ ‫נכדיו מספרים שכאשר היו מראים לו את התעודות‬ ‫לא תבוא‪ ,‬אבל יביאו אותך אחרים‪ ,‬כך כתוב ב'פרקי‬ ‫שלהם‪ ,‬דבר ראשון היה שם עינו על הציון במידות‬ ‫בעה‬ ‫הקברות‪ ,‬וכשהסתכל על המצבות ראה דבר מוזר‪ :‬על‬ ‫רבי אליעזר'‪ .‬לכן משה זה ראשי תיבות‪ :‬מערת שדה‬ ‫ובדרך ארץ‪ ,‬הוא היה מרגיש שזה המבחן האמיתי‬ ‫שייך‬ ‫על מהותו של האדם‪ ,‬עוד יותר מההישגים בלימוד‪.‬‬ ‫מצבה אחת כתוב " חי ‪ 10‬שנים"‪ ,‬על השנייה "חי ‪20‬‬ ‫המכפלה‪ ,‬לרמוז שהוא קבור שם‪.‬‬ ‫הבן‬ ‫עוד מסופר על חתן אחד שהגיע לפני נישואיו לרבי‬ ‫שנה"‪ ,‬על השלישית "חי ‪ 3‬שבועות"‪ .‬הופתע ואמר‪:‬‬ ‫להתברך‪ ,‬הרבי ביקש ממנו שיכין תכנית רוחנית‬ ‫יש מנהרה שהולכת מ'בית לחם' איפה שקבורה רחל‪,‬‬ ‫יעי‪,‬‬ ‫מפורטת בכתב במה עליו להתחזק קודם יומו‬ ‫מה זה? כולם צעירים? אין אחד שחי יותר מ‪ 20-‬שנה?‬ ‫עד מערת המכפלה‪.‬‬ ‫רים‬ ‫הגדול‪.‬‬ ‫הכי קשיש חי ‪ 40‬שנה!‬ ‫הרב בספר 'חיבת ירושלים' אומר שהם שלחו חתולה‬ ‫בינו‬ ‫הבחור נכנס לאחר כמה ימים לרבי והציג בפניו את‬ ‫רשימתו‪ ,‬הרבי התבונן ברשימה ואמר לו‪" :‬הכל‬ ‫תמה ואמר‪ :‬האם 'הארץ הזאת אוכלת יושביה'? ניגש‬ ‫במנהרה הזאת‪ ,‬הכניסו אותה שם‪ ,‬צבעו אותה וכתבו‬ ‫טוב ונכון אבל שכחת לציין את הדבר העיקרי!"‬ ‫לראש החברה קדישא ושאל‪" :‬מה מנהג המקום‬ ‫עליה‪ ,‬והיא יצאה במערת המכפלה‪ ,‬פלא פלאות‪.‬‬ ‫ותוך כדי דיבור הוציא הרבי עט מחיקו והוסיף‬ ‫לרשימה‪:‬‬ ‫לרשום על המצבות גילאים צעירים כל כך"?‬ ‫ואברהם אבינו קנה את המקום הזה בכסף מלא‪" ,‬בכסף‬ ‫"מידות מעל הכל"‪...‬‬ ‫ענה לו‪" :‬מצידנו‪ ,‬המנהג הוא לרשום רק את החיים‬ ‫מלא יתננה לי" (בראשית כג‪ ,‬ט)‪ ,‬וכל בוקר היה מתפלל‬ ‫בפרשת השבוע – חיי שרה מופיע השידוך הראשון‬ ‫שם‪.‬‬ ‫בתורה שממנו לומדים הרבה לכל עניין ה'שידוכים'‬ ‫הרוחניים של הבן אדם – את הזמן שהוא ניצל לתורה‬ ‫כג‪,‬‬ ‫– שידוך יצחק ורבקה ע"י השדכן הראשון בתורה –‬ ‫ולמצוות‪ .‬לכל אחד יש רשימה‪ :‬יום ראשון ניצל ‪5‬‬ ‫למה‬ ‫אליעזר עבד אברהם‪.‬‬ ‫אברהם משביע את אליעזר שלא יקח אשה לבנו‬ ‫שעות‪ ,‬יום שני ‪ 3‬שעות‪ ,‬יום שלישי ‪ 4‬שעות‪ ,‬וביחד‬ ‫זקן בדרך הטבע ולא מיסורים‬ ‫ולה‬ ‫פיל‬ ‫מבנות כנען – היות שלהם מידות מושחתות‪,‬‬ ‫מצרפים את כל השעות האלו‪ .‬בסוף זה מצטבר ל‪10-‬‬ ‫ומזהירו‪" :‬כי אל ארצי ואל מולדתי תלך‪ ,‬ולקחת‬ ‫היא‬ ‫אשה לבני ליצחק" (כד‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫שנים או ‪ 20‬שנה‪ ,‬ואלו החיים האמיתיים"‪.‬‬ ‫"ואברהם זקן בא בימים" וכי יש זקן שלא 'בא‬ ‫ואליעזר יוצר מבחן התאמה מיוחד‪" :‬והיה הנערה‬ ‫בימים'?‪ ,‬ומה הקשר בין "זקן בא בימים" לבין "וה' ברך‬ ‫ולה‬ ‫לכן נאמר "ואברהם זקן בא בימים" – אברהם לא היה‬ ‫שרה‬ ‫אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה‬ ‫את אברהם בכל"?‪,‬‬ ‫וגם גמליך אשקה‪ ,‬אותה הוכחת לעבדך ליצחק"‬ ‫זקן רק 'ברּוטו'‪ ,‬אלא בא בימים לפי מספר הימים‬ ‫(כד‪ ,‬יד) – מי שאבקש ממנה לשתות ותיתן לי‬ ‫האמיתיים שניצל‪ .‬כל יום היה מחושב מהבוקר‪.‬‬ ‫הגאון מוילנה מסביר‪ :‬יש אדם שנראה זקן‪ ,‬אבל‬ ‫ותציע לתת אף לגמלים מים היא‪ ...‬המיועדת‪.‬‬ ‫באמת הוא עדיין צעיר בשנים‪ ,‬ונראה זקן מרוב‬ ‫שהם‬ ‫ואכן הגיע רבקה ועמדה במבחן ומשם הכל התגלגל‬ ‫ה'שפת אמת' אמר לאחיו הרב מרדכי‪" :‬אתה יודע‬ ‫עלה‬ ‫ואנו זכינו שהיא אחת מאימותינו הקדושות ואנו‬ ‫הצרות שבאו עליו‪ .‬ויש אדם שכל ימיו בטובה ונעשה‬ ‫מזרעה‪.‬‬ ‫שאבא האריך ימים? האריכות ימים שלו הייתה‬ ‫זקן כדרך העולם‪ ,‬חי שנים רבות והוא בא בימים‪ .‬זה‬ ‫ביאו‬ ‫אבל לכאורה יש כאן שאלה‪ :‬נאמר שהיא שאבה‬ ‫מפני שלמד גם בלילות ברצף‪ ,‬לא רק בימים"‪ .‬היה‬ ‫ותו‬ ‫מים לך וגם לגמלים‪ ,‬זהו? היא האשה? מי אמר‬ ‫מה שאומרת התורה‪" :‬ואברהם זקן בא בימים" – אל‬ ‫להם חשק עצום לתורה‪.‬‬ ‫ולם‬ ‫שאיננה דבוקה בעבודת אלילים? איך באמצעות‬ ‫תחשוב שקפצה עליו זקנה מרוב צרות‪ ,‬אלא מתוך‬ ‫מידות בלבד הוא מחליט שזו זאת המיועדת לבנו‬ ‫את‬ ‫של אברהם אבינו?‬ ‫ה'אבן עזרא' פגש פעם אדם אחד ושאל אותו "בן כמה‬ ‫שבא בימים בדרך הטבע‪ ,‬ואז "והשם ברך את אברהם‬ ‫ציא‬ ‫ר' אליהו לופיאן זצ"ל עונה על כך וזו לשונו‪:‬‬ ‫אתה"?‪ ,‬ענה לו האדם‪" :‬אני בן חמש"‪ .‬תמה האבן‬ ‫בכל"‪ ,‬שגם בזקנותו הכל היה בברכה וללא צרות‪.‬‬ ‫"אדם שיש לו עדינות הנפש ומידות טובות‪ ,‬על‬ ‫אמר‬ ‫אף שלא קנה עדיין את מידת היראת שמים‪ ,‬אם‬ ‫עזרא‪" :‬איך בן חמש? אתה נראה כבן ‪ ,"!60‬השיב לו‪:‬‬ ‫יש אומרים‪" :‬ואברהם זקן בא בימים" – שלא איבד‬ ‫שון‬ ‫יגיע להכרה בחיוב היראת שמים ‪ -‬ירדוף אחריה‬ ‫"אל תזכיר מה שהיה פעם‪ .‬רק לפני חמש שנים חזרתי‬ ‫שום זמן לבטלה ולריק‪ .‬ניצל את חייו לתורה וליראת‬ ‫הוא‬ ‫וישיגינה בנקל‪ ,‬כי מי שיש לו מידות טובות יש‬ ‫בו היסוד לבנות את עצמו ולהגיע לכל המדרגות‬ ‫בתשובה‪ ,‬וזה מה שנחשב לחיים"‪.‬‬ ‫שמיים‪ ,‬ידע להעריך את החיים היקרים וכל יום מילא‬ ‫הכל‬ ‫היותר נעלות‪ ,‬מה שאין כן המושחת במידות‪ ,‬חולה‬ ‫רעה היא ואיומה אשר מעטים מאוד זכו להחלץ‬ ‫ולהרפא ממנה‪ ,‬וכל זמן שהמידות הרעות שולטות‬ ‫הלימוד שלך יהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב‪.....‬‬ ‫באדם – כל יגיעתו בעבודת ה' לריק הוא והולך‬ ‫לטמיון‪ ,‬רח"ל"‪.‬‬ ‫ולכן המבחן היחידי של רבקה היה מידות‪ ,‬כי הם‬ ‫שיעור הדף היומי‬ ‫הבסיס לכל ובהכרת וידיעת האמת ‪ -‬בעל המידות‬ ‫מפי הרה"ג דן גבאי שליט"א‬ ‫הטובות ימשיך וילך בדרך ישראל סבא‪.‬‬ ‫ומכאן ילמד האדם לשפר ולתקן מידותיו שיהיו‬ ‫טובות ונעימות על הבריות וינחיל הדברים לילדיו‬ ‫דף היומי במתיקות ובהירות‪ ,‬משניות‬ ‫שזהו הבסיס לתורה מפוארת בכלי מפואר – הכלי‬ ‫הוא המידות ושהמידות טובות התורה נמצאת‬ ‫יומיות‪ ,‬נ"ך‪ ,‬מוסר‪ ,‬מעשיות והלכות‬ ‫בכלי מפואר וזו הדרך הנכונה – תורה יחד עם‬ ‫בימים‪ :‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬בישיבת המייש"ר רח' אורט ישראל ‪ ,4‬בת ים‬ ‫הבסיס – מידות טובות‪.‬‬ ‫‪ 17:40‬תפילת ערבית > ‪ 18:00‬תחילת השיעור‬ ‫(מעובד מהספר "ממתק לשבת")‬ ‫בוא ותגלה שגם אתה יכול לסיים מסכתות בהבנה ובהנאה‬ ‫שתיה קלה וחמה‬ ‫לרווחת הלומדים‬ ‫ממ‪+‬לכת ‪+‬הרשב״י‬ ‫‪8‬‬ ‫בגין דא יפקון מן גל‬ ‫כת‬ ‫שביארנו כי בזמן שישראל בגלות ההנהגה בימות החול‬ ‫ע"י מטטרו"ן שעליו נאמר תחת עבד כי ימלוך‪ַ .‬וַ וי‬ ‫ְלְ ַַא ְְרָעָ א ְְד ִִא ְְצ ְְט ִִר ְ‬ ‫יְך ִלִ יָנָ ָָקא ֲֲהִכִ י אוי לארץ שצריכה‬ ‫לינק כך שכל זמן שההנהגה על ידו יש יניקה לחיצונים‬ ‫סוד מים הזדונים שעוברים על ידינו כי הוא סוד עץ הדעת‬ ‫גדולת שרה אמנו‬ ‫טוב ורע‪.‬‬ ‫ַוַ ָ�ָּת ָָמת ָׂש�ָ ָָרה �ְְּב ִִק ְְרַיַ ת ַַא ְְר �ַַּבע‪ִִ .‬ר �ִִּבי ַַא �ָָּבא ָָא ַַמר‬ ‫ֲֲאָב‬ ‫כגודל הלבנה כן גודל הברכות והשפע‬ ‫� ְְּכַגַ ְוְ וָנָ א ָּד�ָ א ָלָ א ֲֲהוּוּ �ְְּבָכָ ל ְנְ ֵׁש� ֵ י ָעָ ְלְ ָָמא כעין מה‬ ‫ַַא ְְר‬ ‫שכתוב בשרה לא היה בכל הנשים שבעולם ְְד ָָהא‬ ‫בש‬ ‫ּיּּוָּמ ָָהא �ְְּבָעָ ְלְ ָָמא‬ ‫ִִא ְ�ְּת ָָמר חּוְּׁש� ְ �ַַּבן יֹוֹ ָָמ ָָהא ּוְּׁש� ְ ָנָ ָָהא ְְו ִִק ָ‬ ‫ְוְ ַַההּוּ א ֲֲא ַַתר ְּד�ְ ִִא ְְת ַַק ְְב ַַרת �ֵֵּביּהּ שהרי נאמר חשבון‬ ‫על‬ ‫ָ�ָּתא ֲֲחֵזֵ י‪ַַ ,‬האי ַנַ ַעַ ר (דף קכה ע"א) ֵלֵ ית ֵלֵ יּהּ ִִמַגַ ְְר ֵֵמיּהּ‬ ‫המ‬ ‫� ְְּכלּוּ ם �ַַּבר � ַַּכד ָנָ ִִטיל �ִִּב ְְרָכָ אן ְלְ ִזִ ְְמִנִ ין ְיְ ִִדיָעָ ן בא‬ ‫יְך ֶֶא ֶֶרץ‪ָּ ,‬ד�ָ א ֶֶא ֶֶרץ ַַה ַַח ִ �ִּיים ארץ היא ארץ‬ ‫ַַאְׁש� ְ ֵֵר ְ‬ ‫ימיה ושנותיה וקיומה בעולם וכל מה שקרה לה בכל‬ ‫ַַא ְְר‬ ‫וראה‪ ,‬זה הנער שהוא מלאך מטטרו"ן אין לו מעצמו‬ ‫שנות חייה וגם המקום שנקברה בו‪ֵֵ .‬אָלָ א ְלְ ַַא ְְחָזָ ָָאה‬ ‫החיים שהיא המלכות המלבישה על אמא שהיא אלהים‬ ‫ְְדָלָ א ֲֲה ָָוה ְכְ ָׂש�ָ ָָרה �ְְּבָכָ ל ְנְ ֵׁש� ֵ י ָעָ ְלְ ָָמא כל זה בא‬ ‫הוא‬ ‫כלום חוץ ממה שלוקח ברכות לזמנים ידועים והוא בזמן‬ ‫חיים‪ְְּ� ,‬בִגִ ין ְּד�ְ ַַמְלְ �ָָּכא ִִדיָלָ ּהּ ַַאְזְ ִִמין ַלַ ּהּ �ָָּכל �ִִּב ְְרָכָ אן‬ ‫ֶֶחְב‬ ‫שהלבנה במילואה‪ְְ ,‬וָכָ ל ִזִ ְְמִנִ ין ְּד�ְ ִִא ְְת ְְמָנָ ע�ּו ִִמ ֵ�ֵּניּהּ‬ ‫ְּד�ְ ִִא ְְת �ָָּב ְְרָכָ א ֵֵמ ֲֲא ָָב ָָהן ִעִ ָ�ָּל ִִאין כיון שהמלך שלה שהוא‬ ‫להראות שלא היתה כמו שרה בכל הנשים שבעולם‪.‬‬ ‫היא‬ ‫ְוְ ִִא ְְת � ְְּפִגִ ים ֵֵס ֲיֲה ָָרא ְְו ִִא ְְת ֲֲחָׁש� ָ ְְך ִּוִּב ְְרָכָ אן ִִא ְְת ְְמָנָ עּוּ‬ ‫ז"א ספירת התפארת הכין לה כל הברכות שנתברכה‬ ‫חג‬ ‫ִִמ ֵ�ֵּניּהּ אבל כל זמן שהברכות והשפע נמנע ממנו היות‬ ‫מאבות העליונים שהם חג"ת‪ ,‬כי אברהם בחסד‪ ,‬יצחק‬ ‫ֲֲה ָָו‬ ‫ונפגמה הלבנה שהיא המלכות ונחשך אורה ואז הברכות‬ ‫בגבורה‪ ,‬יעקב בתפארת‪ ,‬ואלו הספירות מקבלות‬ ‫מרים הנביאה לא הגיעה למעלת שרה‬ ‫נמנעו ממנה כי אין לה יניקה מלמעלה בעוונותינו‪ַ ,‬וַ וי‬ ‫אמנו‬ ‫ולכ‬ ‫ְלְ ַעַ ְלְ ָָמא ְְד ִִא ְְצ ְְט ִִר ְ‬ ‫השפע מחב"ד העליונים‪ָָ ,‬רָזָ א ְְדוא"ו ְְד ִִאיהּוּ ָָקְיְ ָיָמא‬ ‫ומ‬ ‫יְך ִלִ יָנָ ָָקא ְְב ַַה ִִהיא ָׁש� ָ ֲעֲ ָָתא אוי‬ ‫ְלְ ַַא ְְר ָָקא ֲעֲ ַלַ ּהּ �ִִּב ְְרָכָ אן ָ�ָּת ִִדיר סוד אות ו' שהוא ז"א‬ ‫לעולם שמוכרח וצריך לינק השפע באותה שעה‪ְ .‬וְ עֹוֹ ד‬ ‫�ְְּבַכַ �ָָּמה ִִדיִנִ ין ִִא ְְת ָָדן ַַהאי ָעָ ְלְ ָָמא ַעַ ד ָלָ א ָיָ ְנְ ָָקא‬ ‫הממשיך השפע מאות ה' העליונה שהיא אמא לאות ה'‬ ‫ְְו ִִאי ֵֵת ָיָמא ָָהא ִִמ ְְרָיָ ם ִּד�ִ ְכְ ִ�ִּתיב (במדבר כ) ַוַ ָ�ָּת ָָמת‬ ‫ִִמ ֵ�ֵּניּהּ ועוד בכמה דינים וגבורות נידון זה העולם בבתי‬ ‫התחתונה שהיא המלכות והוא עומד להריק ברכות על‬ ‫ָׁש� ָ ם ִִמ ְְרָיָ ם ַַו ִ�ִּת ָ�ָּקֵבֵ ר ָׁש� ָ ם וא"ת הרי גם אצל מרים‬ ‫המלכות תמיד‪ְְ ,‬ו ִִאיהּוּ ֶבֶ ן חֹוֹ ִִרים �ֶֶּבן יֹוֹ ֵֵבָלָ א ְְד ַַא � ִִּפיק‬ ‫נזכר מיתתה וקבורתה הרי שהיתה כמו שרה‪ְְּ� .‬בִגִ ין‬ ‫ַעַ ְְבִּד�ִ ין ְלְ ֵֵחירּוּ והוא ז"א בן חורין בן היובל שהוא‬ ‫דינים התחתונים עד קודם שיונק ממנו כי כאשר היניקה‬ ‫מספירות דקדושה נאמר עליו הזן את העולם כולו בחסד‬ ‫ְלְ ַַא ְְחָזָ ָָאה ָָס ְְר ָָחָנָ א ְְדִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ָָקא ֲֲא ָָתא אלא מתרץ‪,‬‬ ‫הבינה הנקראת יובל שמוציאה את העבדים לחירות‬ ‫לטובים ולרעים‪ְּ ,‬ד�ְ ֹכֹ ָ�ָּלא ְְב ִִדיָנָ א ִִא ְְת ַַק ַ �ַּיים ְוְ ִִא ְְתֲעֲ ַַבד‬ ‫מה שזכר אצל מרים הוא להראות עוונותם של ישראל‬ ‫(ֲהִכִ י) כי הכל מתקיים בדין ונעשה בדין כי‬ ‫מּוָּה ֲ‬ ‫אּוְּק ָ‬ ‫ְוְ ְ‬ ‫כמו שהוציא את עם ישראל ממצרים כן עתה מוציאה‬ ‫שמיד שמתה נפסק הבאר‪ְּ ,‬ד�ְ ָָהא ַַמ ָ �ָּיא ָלָ א ָָאְזְ ֵלֵ י ְלְ הּוּ‬ ‫ָ�ָּתא‬ ‫אותם משעבוד הקליפות‪ְְּ� ,‬ב ָָרא ְְדָעָ ְלְ ָָמא ִעִ ָ�ָּל ָָאה‬ ‫כּוָּתא ְְד ִִמ ְְרָיָ ם שהרי המים של‬ ‫�ְְּבִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ֵֵאָלָ א ִבִ ְזְ ָ‬ ‫ִעִ ָּל‬ ‫ידוע שאין העולם עומד אלא על הדין‪.‬‬ ‫ְְד ַַא � ִִּפיק ָ�ָּת ִִדיר �ָָּכל ַַח ִ �ִּיין ְְוָכָ ל ְנְ ִִהירּוּ ְְוָכָ ל ְְמַׁש� ַ ח‬ ‫הבאר לא הלכו עם ישראל אלא בזכות מרים‪ֲֲ .‬א ָָבל ָלָ א‬ ‫ימ‬ ‫ְְרבּוּ ת הבן שהוא ז"א הוא בן לעולם העליון שהוא הבינה‬ ‫יָת ָָתּהּ � ְְּכ ָָמה ְְד ִִא ְ�ְּת ָָמר �ְְּבָׂש�ָ ָָרה ואם תדקדק‬ ‫ִִא ְ�ְּת ָָמר �ְְּב ִִמ ָ‬ ‫מע‬ ‫שזאת הבינה מוציאה תמיד כל חיים ששם בני חיי ומזוני‬ ‫הב‬ ‫שרה אמנו משה אהרן ומרים לא שלט‬ ‫שבאים מאמא והחיים באים מחסדים וגבורות שלה וכל‬ ‫תראה שלא כתוב בדיוק כמו אצל שרה ששם כתוב "ימי‬ ‫בהם הנחש במיתתם‬ ‫שני חייה"‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫האורות ממח הבינה שלה‪ ,‬וגם כל שמן המשחה שהוא‬ ‫הוא‬ ‫סוד מח החכמה הבא מאבא‪ְְ ,‬וֹכֹ ָלָ א ִִאְנְ ִגִ יד ַַהאי ְְב ָָרא‬ ‫�ֵֵּכי‬ ‫בּוְּכְ ָָרא ְלְ ַַהאי ֶֶא ֶֶרץ ואת כל זה ממשיך הבן הבכור‬ ‫ָ�ָּתא ֲֲחֵזֵ י בא וראה‪ַַ ,‬ו ָ�ָּת ָָמת ָׂש�ָ ָָרה �ְְּב ִִק ְְרַיַ ת ַַא ְְר �ַַּבע‪ָָ .‬רָזָ א‬ ‫אשריהם ישראל שהקב"ה נתן להם את‬ ‫ְלְ ַת‬ ‫ִִאיהּוּ ‪ְְּ� ,‬בִגִ ין ְּד�ְ ָלָ א ֲֲה ָָוה ִִמ ָיָת ָָתּהּ ַעַ ל ְיְ ָָדא ְְד ַַההּוּ א‬ ‫שהוא ז"א שזכה לירש כל המוחין לזאת הארץ שהיא‬ ‫התורה‬ ‫�ֵֵּבי‬ ‫יָמ ָָאה סוד יש בזה שלא היתה מיתת שרה ע"י‬ ‫ָנָ ָָח ׁׁש ֲעֲ ִִק ָ‬ ‫המלכות �ְְּכ ָָמה ְְד ַַא ְ�ְּת ָָא ֵֵמר כמ"ש (שמות ד) �ְְּבִנִ י ְְבֹכֹ ִִרי‬ ‫הע‬ ‫ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל שהוא ז"א שהוא הבן הבכור העליון‪ּ ,‬וְּבְ ִגִ ין‬ ‫שו‬ ‫אותו נחש עקלתון‪ ,‬שפי' שלא היתה מיתתה ע"י מלאך‬ ‫יְך ֶֶא ֶֶרץ ולכן אשרך ארץ שהיא המלכות‬ ‫�ָָּכ ְְך ַַאְׁש� ְ ֵֵר ְ‬ ‫הּוָּדה ָפָ ַַתח (קהלת י) ַַאְׁש� ְ ֵֵר ְיְך ֶֶא ֶֶרץ ֶׁש� ֶ �ַַּמְלְ �ֵֵּכ ְְך‬ ‫ִִר �ִִּבי ְיְ ָ‬ ‫המות אלא יצאה רוחה בק"ש במיתת נשיקה‪ ,‬וז"ש‬ ‫שמ‬ ‫בקרית ארבע שפי' בארבע פרשיות שבק"ש‪ ,‬חסד שמע‪,‬‬ ‫שמקבלת מז"א מכל הבחינות שלו ובפרט מחב"ד שלו‪.‬‬ ‫�ֶֶּבן חֹוֹ ִִרים ְְוָׂש�ָ ַַרִיִ ְְך �ָָּבֵעֵ ת ֹיֹ אֵכֵ לּוּ ‪ַַ .‬האי ְְק ָָרא (צה ב)‬ ‫שו‬ ‫גבורה והיה אם שמוע‪ ,‬ת"ת ושמתם‪ ,‬מלכות ויאמר‪ְְ ,‬וָלָ א‬ ‫מּוָּה ַַח ְְב ַַר ָ �ָּייא זה הפסוק כבר פירשוהו החברים‪ַּ ,‬וַּמה ְּד�ְ ִִא ְ�ְּת ָָמר ֵֵאי ָלָ ְְך ֶֶא ֶֶרץ ֶׁש� ֶ �ַַּמְלְ �ֵֵּכ ְְך ַנַ ַעַ ר �ְְּכ ָָמה‬ ‫אּוְּק ָ‬ ‫ְ‬ ‫ָעָ ְל‬ ‫מּוָּה פי' כמו שביארוה החברים שנער הוא ָׁש� ָ ַלַ ט �ַַּבּהּ �ִִּכְׁש� ְ ָָאר �ְְּבֵנֵ י ָעָ ְלְ ָָמא ְְד ִִאיהּוּ ַׁש� ַ ִ�ִּליט �ְְּבהּוּ‬ ‫אּוְּק ָ‬ ‫ֲֲא ָָבל ִִאית ָלָ ן ְלְ ִִא ְְס ַ�ַּת �ָָּכָלָ א �ֵֵּביּהּ אבל יש לנו להתבונן‪ְְ ,‬ד ְ‬ ‫ְלְ ג‬ ‫ְּד�ְ ַזַ �ָָּכ ִִאין ִִאּנּּוּ ן ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ְּד�ְ ֻֻק ְְדָׁש� ָ א �ְְּב ִִר ְיְך הּוּ א ְיְ ַַהב מטטרו"ן שביצירה‪ְּ ,‬ד�ְ ַַהאי ֶֶא ֶֶרץ ַ�ַּת ָ�ָּת ָָאה ְוְ ַעַ ְלְ ָָמא ולא שלט בה כמו ששולט בשאר בני אדם‪ְְ .‬וַעַ ל ְיְ ֵֵדיּהּ‬ ‫את‬ ‫נּוָּתא (ְּד�ְ ֵעֵ יָלָ א) ֵֵמתּוּ �ְְּבֵנֵ י ָעָ ְלְ ָָמא ִִמּיֹּוֹ ָָמא ְְדָגָ ִִרים לֹוֹ ן ָָא ָָדם ועל ידי‬ ‫לֹוֹ ן אֹוֹ ָָרְיְ ָיָתא ְלְ ִִמְנְ ַּד�ַ ע �ָָּכל אֹוֹ ְְר ִִחין ְְס ִִת ִיִמין ַ�ַּת ָ�ָּת ָָאה ָלָ א ָיָ ְנְ ָָקא ֵֵאָלָ א ִִמּגֹּוֹ ֻׁש� ֻ ְלְ ָָט ָ‬ ‫הנש‬ ‫שאשריהם ישראל שהקב"ה נתן להם את התורה שעל ְּד�ְ ָעָ ְְרָלָ ה שזאת הארץ התחתונה והעולם התחתון לא הנחש הקדמוני מתו בני העולם מאותו היום שגרם אדם‬ ‫טמ‬ ‫ידי שלומדים בה ומתעמקים בה יודעים כל הדרכים יונק אלא מתוך שלטון שלמעלה ממנו ויש גורסים הראשון �ַַּבר מֶׁש� ֶ ה ְוְ ַַא ֲֲהֹרֹ ן ִּוִּמ ְְרָיָ ם ִּד�ִ ְכְ ִ�ִּתיב �ְְּבהּוּ ַעַ ל‬ ‫ְְדָל‬ ‫הסתומים ּוְּלְ ִִא ְְת ַ �ַּג ְ�ְּלָיָ יא לֹוֹ ן ָָרִזִ ין ִעִ ָ�ָּל ִִאין ְְו ָָהא ִִא ְ�ְּת ָָמר "דערלה" שפי'‪ְְ .‬וֹכֹ ָלָ א ֵֵמ ַַההּוּ א ַַמְלְ � ָָּכא ְּד�ְ ִִא ְְק ֵֵרי ַנַ ַעַ ר � ִִּפי ְיְ ֹהֹ ָָוה חוץ ממשה ואהרן ומרים שמתו מיתת נשיקה‬ ‫אש‬ ‫מּוָּה וכל השפע נשפע לעולם הזה מאותו שכתוב בהם על פי ה'‪ּ .‬וְּבְ ִגִ ין ְיְ ָָק ָָרא ִִדְׁש� ְ ִכִ יְנְ ָ�ָּתא ָלָ א‬ ‫אּוְּק ָ‬ ‫וכן על ידה יתגלה להם סודות עליונים והרי כבר נאמר �ְְּכ ָָמה ְְד ְ‬ ‫שהוא מטטרו"ן כמו � ְְּכ ִִתיב �ְְּב ִִמ ְְרָיָ ם ַעַ ל � ִִּפי ְיְ ֹהֹ ָָוה ומשום כבוד השכינה לא‬ ‫מלך שנקרא נער‬ ‫הפירוש‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ממ‪+‬לכת ‪+‬הרשב״י‬ ‫ון מן גלותא ברחמי‬ ‫כתוב במרים על פי ה' שלא יחשבו ח"ו שפי' ממש על‬ ‫פי ה'‪.‬‬ ‫כאשר האדם בא להטהר ולחזור בתשובה‪ ,‬מסייעים לו‬ ‫מלמעלה ואז לא שולט בו אותו המזל שנולד בו‪ְְ ,‬ו ִִסּיּּוָּעָ א‬ ‫אֵריּהּ ַַס ֲֲח ָָרא ֵלֵ יּהּ ְְו ִִא ְְס ַ�ַּת �ַַּמר ְוְ ִִא ְְק ֵֵרי ָָקדֹוֹ ׁׁש‬ ‫ְְד ָָמ ֵ‬ ‫האבות והאמהות ‪ -‬אפילו במיתתם לא‬ ‫וסיוע של אדונו הקב"ה מקיף אותו ולא נותן לכחות הרע‬ ‫שלט בהם השטן‬ ‫לשלוט עליו ואז נשמר מאותם מלאכי דין ונקרא קדוש‪.‬‬ ‫ֲֲא ָָבל �ְְּבָׂש�ָ ָָרה �ְְּכ ִִתיב �ְְּב ִִק ְְרַיַ ת ַַא ְְר �ַַּבע‪ָָ ,‬רָזָ א ְְד ִִק ְְרַיַ ת‬ ‫ַַא ְְר �ַַּבע �ְְּב ָָרָזָ א ִעִ ָ�ָּל ָָאה‪ְְ ,‬וָלָ א ַעַ ל ְיְ ָָדא ָָא ֳֳח ָָרא אבל‬ ‫הבא לטמא ‪ -‬מטמאים אותו ונקרא‬ ‫טמא‬ ‫בשרה נאמר בקרית ארבע וסוד קרית ארבע הוא סוד‬ ‫עליון שהיא קריה שיש בה ארבע אותיות אדנ"י סוד‬ ‫מי שמתגבר על יצרו ‪ -‬אין המזל שולט‬ ‫המלכות ולא ע"י אחר דהיינו ע"י מלאך המות‪ְְּ� .‬ב ִִק ְְרַיַ ת‬ ‫ָָא ֵֵתי �ַַּבר ָנָ ׁׁש ְלְ ִִא ְְס ָ�ָּת ֲֲאָבָ א‪ַַּ� ,‬כ �ָָּמה ֲֲח ִִביִלִ ין ְְט ִִה ִיִרין‬ ‫בו‬ ‫ַַא ְְר �ַַּבע‪ְְ ,‬וָלָ א ְבְ ָנָ ָָח ׁׁש וז"ש בקרית ארבע ולא ע"י הנחש‬ ‫ִִאְזְ ַּד�ַ �ְְּמנּוּ ֵלֵ יּהּ ואם ח"ו בא אדם להטמא‪ ,‬כמה אגודות‬ ‫הוא השטן הוא מלאך המות‪ְְּ� .‬ב ִִק ְְרַיַ ת ַַא ְְר �ַַּבע ִִהיא‬ ‫אורות של קליפות ומלאכים חיצונים מזדמנים לו‬ ‫ֶֶח ְְברֹוֹ ן‪ְּ ,‬ד�ְ ִִא ְְת ַַח �ַַּבר ָּד�ָ ִִוד ַַמְלְ � ָָּכא ַַב ֲֲא ָָב ָָהן מדוע אמר‬ ‫ְְו ָָתא ֲֲחֵזֵ י ְְב ֶֶא ְְמ ָָצעּוּ ת ִּד�ִ ְְר ִִקיָעָ א ִִא ְְת ַַק � ַַּטר ַַחד להחטיאו‪ְְ .‬וֻכֻ ְ�ְּלהּוּ ( ַַס ֲֲח ָָרן) ַׁש� ַ ְְרָיָ ין �ֵֵּביּהּ ְּוְּמ ַַס ֲֲח ִִרין‬ ‫היא חברון‪ ,‬היות והתחבר דוד המלך עם האבות שהם‬ ‫ּוְּמ ָָס ֲֲאִבִ ין ֵלֵ יּהּ ְוְ ִִא ְְק ֵֵרי ָָט ֵֵמא וכולם שורים בו‬ ‫אֹוֹ ְְר ָָחא ַַק ְְס ְְט ִִר ָיָרא ובא וראה‪ ,‬באמצע הרקיע נקשר ֵלֵ יּהּ ְ‬ ‫חג"ת ונעשה חגת"ם שהם שם הוי"ה ב"ה‪ְְ ,‬וַעַ ל ָּד�ָ א ָלָ א‬ ‫�‬ ‫ֲֲה ָָוה ִִמ ָיָת ָָתּהּ �ִִּב ָיָדא ָָא ֳֳח ָָרא ֵֵאָלָ א ְְב ִִק ְְרַיַ ת ַַא ְְר �ַַּבע דרך אחד מבהיק ומזהיר שהוא יסוד דקלי' שעומד כנגד וסובבים אותו ומטמאים אותו ונקרא טמא‪ְְ ,‬וֻכֻ ְְּלהּוּ‬ ‫ּוַּמְכְ ְְרֵזֵ י ַַק �ֵֵּמי‪ָָ ,‬ט ֵֵמא ָָט ֵֵמא וכולם הולכים‬ ‫ולכן לא היתה מיתתה ע"י מלאך המות שנקרא אחר‪ ,‬יסוד דז"א דקדושה‪ ,‬כי הקליפות הם כקוף בפני אדם ָָאְזְ ֵלֵ י ַ‬ ‫ְְו ִִאיהּוּ ִִחְוְ ָיָ א ִִד ְְר ִִקיָעָ א והוא נקרא הנחש של הרקיע ומכריזים לפניו טמא טמא � ְְּכ ָָמה ְְד ַַא ְ�ְּת ָָא ֵֵמר כמו‬ ‫ומכאן נלמד לכל האבות והאמהות שמתו על דרך זה‪.‬‬ ‫המושל על י"ב מזלות ְְדָכָ ל � ֹֹּכָכָ ִבִ ין ַּד�ַ ִ�ִּק ִיִקין �ֻֻּכ ְ�ְּלהּוּ שכתוב‪( ,‬ויקרא יג) ְְו ָָט ֵֵמא ָָט ֵֵמא ִיִ ְְק ָָרא‪ְְ .‬וֻכֻ ְ�ְּלהּוּ‬ ‫ְְק ִִט ִיִרין �ֵֵּביּהּ ְְו ָָקְיְ ֵיֵמי �ֵֵּביּהּ ִ�ִּת ֵ�ֵּלי ִ�ִּת ִ�ִּלין שכל הכוכבים ְְק ִִט ִיִרין �ְְּב ַַההּוּ א ִִח ְיְוָיָ א ַַק ְְד ָָמ ָָאה ְּוְּס ִִת ִיִרין �ְְּבַכַ �ָָּמה‬ ‫הדקים והקטנים כולם קשורים בו ועומדים בו תלי תלים עֹוֹ ָָב ֵֵדי ָעָ ְלְ ָָמא וכולם קשורים ואדוקים באותו נחש‬ ‫כאשר הצדיק נפטר אין לחיצונים שום‬ ‫קדמון הראשון‪ ,‬והם נסתרים במעשי בני אדם בעולם‪.‬‬ ‫הרבה מאד בלי מספר‪ .‬ומפני שזה הנחש מושל על י"ב‬ ‫יניקה ממנו‬ ‫ולכן צריך האדם להשמר מהחומריות ומהתאוות כי הם‬ ‫מזלות ובכל מזל יש בו תלי תלים של כוכבים‪ ,‬יש כוכבים‬ ‫מושכים אותו אחר היצה"ר שהוא מלאך המות‪.‬‬ ‫שיקראו "קרני השור"‪ ,‬ויש שיקראו "זנב השור"‪ ,‬הכל לפי‬ ‫חלוקתם במזל‪ ,‬ולפי טבעם הם ממונים על כחות הטבע‪,‬‬ ‫ָ�ָּתא ֲֲחֵזֵ י‪ַַּ� ,‬כד יֹוֹ ִִמין ְּד�ְ ַבַ ר ָנָ ׁׁש ִִא ְְת ַַק ְ �ְּיימּוּ ְְב ַַד ְְר ִ �ִּגין‬ ‫ִעִ ָ�ָּל ִִאין‪ִִ ,‬א ְְת ָָק ָ �ָּיים �ַַּבר ָנָ ׁׁש �ְְּבַעַ ְלְ ָָמא בא וראה‪ ,‬כאשר‬ ‫וכשרואים אדם שטבעו אחר תשמיש מצד מזל שור‪,‬‬ ‫ההולך אחר הכשופים נטמא מהם כי‬ ‫מתקרבים אליו להטעותו בזנות‪ ,‬וכן עד"ז כל אחד ואחד‬ ‫ימי האדם מתקיימים במדרגות העליונות דהיינו שעל ידי‬ ‫כולם מהנחש הקדמוני‬ ‫לפי טבעו‪ְְ ,‬ו ִִאּנּּוּ ן ְְמ ֻֻמ ַ�ַּנן �ִִּב ְְס ִִתירּוּ (ס"א �ִִּב ְְס ִִטירּוּ )‬ ‫מעשיו הטובים עולה לספירות העליונות שהם ג"ר שע"י‬ ‫עֹוֹ ָבָ ֵֵדי ְְבֵנֵ י ָעָ ְלְ ָָמא והם ממונים על הטבעים ומעשי בני‬ ‫הבינה זוכה לשמונים וע"י החכמה לתשעים שנה וע"י‬ ‫האדם המסתירים את טבעם ומעשיהם שעושים בסתר‬ ‫הכתר למאה שנה ואז הוא מתקיים בעולם בשנים הללו כי‬ ‫ִִר �ִִּבי ִיִ ְְצ ָָחק ְְו ִִר �ִִּבי יֹוֹ ֵֵסי ֲֲהוּוּ ָָאְזְ ֵלֵ י ִִמ � ְְּט ֶֶב ְְרָיָ א ְלְ לֹוֹ ד‬ ‫והם ממונים לעורר האדם לתאוות לפי המזל שנולד בו‪,‬‬ ‫הוא בארץ החיים ואין עליו שליטה של הנחש והקליפות‪.‬‬ ‫היו הולכים מטבריה ללוד‪ָָ .‬א ַַמר ִִר �ִִּבי ִיִ ְְצ ָָחק ְ�ְּת ַַו ֲוֲהָנָ א‬ ‫ומי שזוכה להכניע את יצרו הרע המושך אותו לאיזו‬ ‫ַעַ ל ַַההּוּ א ָָרָׁש� ָ ע ְּד�ְ ִִבְלְ ָעָ ם ְּד�ְ ָכָ ל עֹוֹ ָָבדֹוֹ י ְְד ַַההּוּ א‬ ‫תאוה עליו נאמר אין מזל לישראל‪.‬‬ ‫�ֵֵּכיָוָ ן ְּד�ְ ָלָ א ִִא ְְת ַַק ַ �ַּיים �ְְּב ַַד ְְר ִ �ִּגין ִעִ ָ�ָּל ִִאין‪ָ ,‬נָ ְפְ ֵֵקי ְְוָנָ ֲֲח ֵֵתי‬ ‫ָָרָׁש� ָ ע ֲֲהוּוּ ִִמ ִ�ִּס ְְט ָָרא ִִד ְְמ ָָס ֲֲאָבָ א אמר רבי יצחק תמהני‬ ‫ְלְ ַַת ָ�ָּתא ַעַ ד ִּד�ִ ְְק ִִריבּוּ ְלְ ַַהאי ַּד�ַ ְְר ָ �ָּגא ְְדמֹוֹ ָָתא ַׁש� ַ ְְרָיָ א‬ ‫�ֵֵּביּהּ אבל כאן שאין ימי האדם מתקיימים במדרגות‬ ‫על אותו רשע בלעם שכל מעשיו היו מצד הטומאה‬ ‫והתימה הוא שהפך מעשיו לשם שמים וזה פלא‪ְְ .‬ו ָָהָכָ א‬ ‫הבא להטהר ‪ -‬הקב"ה מסייע בידו‬ ‫העליונות דהיינו שלא זכה על ידי מעשיו הטובים אותם‬ ‫אֹוֹ ִלִ יְפְ ָנָ א ָָרָזָ א ֲֲח ָָדא וכאן למדנו סוד אחד‪ְּ ,‬ד�ְ ָכָ ל ִזִ יֵנֵ י‬ ‫שורשים שהיו לו באצילות יוצאים ויורדים למטה עד‬ ‫ְנְ ָָחַׁש� ַ ָ �ָּיא ְְדָעָ ְלְ ָָמא‪ֻֻּ� ,‬כ ְ�ְּלהֹוֹ ן ִִמ ְְת ַַק � ְְּט ָָרן ְְוָנָ ְפְ ִִקין ֵֵמ ַַההּוּ א‬ ‫שמתקרבים למטה אל החיצונים למדרגה הזאת שהמות‬ ‫רּוַּח ְְמ ָָס ֲֲא ָָבא ְְמזֹוֹ ֲֲה ָָמא שכל‬ ‫�ְְּכַגַ ְוְ וָנָ א ָּד�ָ א‪ַַּ� ,‬כ �ָָּמה ֲֲח ִִביֵלֵ י ְְט ִִה ִיִרין ָנָ ְפְ ֵֵקי ְלְ ַעַ ְלְ ָָמא ָנָ ָָח ׁׁש ַַק ְְדמֹוֹ ִנִ י ְְד ִִאיהּוּ ַ‬ ‫אס‬ ‫שולט בו‪ּ ,‬וְּכְ ֵֵדין ָנָ ִִטיל ְְר ׁׁשּוּ ְלְ ַַא � ִִּפיק ִנִ ְׁש� ְ ְְמ ָָתא ְוְ ָָט‬ ‫ֵֵמ ַַהאי ִִח ְְוָיָ א ִעִ ָ�ָּל ָָאה ַַק ְְד ָָמ ָָאה ְְד ִִא ְְת � ַַּפ ָ�ָּתא �ֵֵּביּהּ ָָא ָָדם מיני הכשפים שבעולם כולם מקושרים ויוצאים מהנחש‬ ‫ּהּ‬‫י‬ ‫ֵלֵ‬ ‫ָעָ ְלְ ָָמא ְבְ ִזִ ְְמָנָ א ֲֲח ָָדא ְוְ ָנָ ִִטיל ִנִ ְׁש� ְ ְְמ ָָתא ְְו ָָס ִִאיב‬ ‫ְלְ גּוָּפָ א ְְו ִִאְׁש� ְ ָ�ָּת ַַאר ְְמ ָָס ֲֲאָבָ א ואז לוקח רשות להוציא כעין זה‪ ,‬כמה אגודות וחבורות של אורות דקליפה שהם הקדמוני שהוא רוח הטומאה המזוהם‪ְּ ,‬וְּבִגִ ין �ָָּכ ְְך �ָָּכל‬ ‫את הנשמה וטס את העולם בעפיפה אחת ולוקח את דינים קשים יוצאים לעולם לפעול דין מזה הנחש העליון ָָח ָָרִׁש� ִ ין ְּד�ְ ָעָ ְלְ ָָמא ִִא ְ�ְּקרּוּ ן ַעַ ל ְׁש� ְ ָָמא ָּד�ָ א ְנְ ָָחִׁש� ִ ים‬ ‫הנשמה ומטמא את הגוף ונשארת עתה לאחר המיתה הראשון שהתפתה בו אדם הראשון‪ְְ ,‬וֻכֻ ְ�ְּלהּוּ ְְמ ֻֻמ ַ�ַּנן (ְוְ ַעַ ְְק ַַר �ִִּבים) ְְוֻכֻ ְ�ְּלהּוּ ֵֵמ ַַהאי ִִס ְְט ָָרא ָנָ ְפְ ֵֵקי ולכן כל‬ ‫יַק ָ �ָּיא �ִִּב ְְס ִִתירּוּ עֹוֹ ָָב ֵֵדי (דף קכה ע"ב) ָעָ ְלְ ָָמא וכולם ממונים הכשפים וכל הקסמים שבעולם נקראים נחשים ע"ש‬ ‫טמאה כי סר צילם מעליהם‪ַ .‬זַ �ָָּכ ִִאין ִִאּנּּוּ ן ַַצִּד�ִ ַ‬ ‫ּוְּבִגִ ין � ָָּכ ְְך ָָא ֵֵתי הנחש הזה הקדמוני וכולם יוצאים מהצד הזה של הנחש‪.‬‬ ‫על מעשיהם הנסתרים של בני העולם‪ְ ,‬‬ ‫א‬ ‫בּוָּת‬ ‫ָ‬ ‫ְְדָלָ א ִִא ְְס ָ�ָּת ֲֲאבּוּ ְְוָלָ א ִִאְׁש� ְ ְ�ְּת ַַאר �ְְּבהּוּ ְְמ ָָס ֲֲא‬ ‫ְ‬ ‫ּוַּמאן ְּד�ְ ִִא ְְת ְְמַׁש� ַ ְך �ְְּב ַַהאי‪ָָ ,‬הא ִִא ְְס ָ�ָּת ַַאב ומי שנמשך‬ ‫אשריהם הצדיקים שלא נטמאים במלאך המות ולא �ַַּבר ָנָ ׁׁש ְלְ ִִא ְְתַּד�ַ �ָָּכ ָָאה‪ְְ ,‬מ ַַסְיְ יִעִ ין ֵלֵ יּהּ ִִמ ְ�ְּלֵעֵ יָלָ א ולכן ַ‬ ‫אחר הכשפים נטמא בהם‪.‬‬ ‫נשאר בגופם שום טומאה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מעשיות והנהגות מכלי ראשון שנשמעו מפי קודשו‬ ‫של מרן הגאון המקובל‬ ‫חכם בני‪+‬הו שמוא‪+‬לי שליט"א‬ ‫על רבותיו חכמי ישראל 'שרפי הקודש'‬ ‫ומה ששמע מפי קודשם על רבותיהם זיע"א‬ ‫רבי מרדכי שרעבי זצוק"ל‬ ‫לרבנית לאה ע"ה שעתה מבינה היא את דברי‬ ‫הרב‪ ,‬לפי שהרב והרבנית היו קוראים לנו‬ ‫הילדים שלהם‪.‬‬ ‫צופה למרחוק ‪-‬‬ ‫שיעור המוסר במוצאי שבת‬ ‫שידוכים וזיווגים‬ ‫בשיעור זה היו המגידים‪ ,‬אשר הופקדו לקרוא‬ ‫לא פעם ניגשו לרבינו בחורים‬ ‫את דברי ה"ראשית חכמה"‪ ,‬מו"ר הרב שרעבי‪,‬‬ ‫שהגיעו לפרק 'האיש מקדש'‬ ‫רבינו זיע"א‬ ‫חסידא קדישא‪ ,‬יחד עם תלמידו המובהק‪ ,‬זקן‬ ‫ובאו לשאול את פיו הקדוש על‬ ‫יועץ"‪ ,‬שחברו הגאון המופלא ר' אליעזר‬ ‫המקובלים רבינו שלום שמואלי שליט"א‪.‬‬ ‫הצעת השידוך‪ .‬וידע רבינו לומר‬ ‫פאפו זצוק"ל‪ .‬הוא היה אומר‪ ,‬שספר זה הכל‬ ‫לאחר קריאתו‪ ,‬היה רבינו זיע"א מבאר כל‬ ‫בבירור אם זיווגם יעלה יפה‪ ,‬ומה יהיה עימם‪,‬‬ ‫כלול בו‪ ,‬ודברי תוכחתו היוצאים מעומק הלב‪,‬‬ ‫מאמר ומאמר‪ ,‬ומחדיר בלב השומעים יראת‬ ‫הייטב או לא ח"ו‪ ,‬ורבינו היה עונה לכל אחד‬ ‫יורדים חדרי בטן ופועלים על לב הלומדים‬ ‫שמים וחשק גדול ללימוד התורה‪ ,‬כשהוא‬ ‫בדקדוק לפי ענינו‪.‬‬ ‫בו‪ .‬המחבר הקדוש אף הוא העיד על חיבורו‬ ‫מתבל את דבריו בסיפורי קודש ומילות‬ ‫מעשה היה באחד שהתייעץ עם‬ ‫באומרו‪" :‬כי מי האיש החפץ להיות מזומן‬ ‫התעוררות לקיום התורה והמצוות‪.‬‬ ‫רבינו על שידוך שהוצע לו‪ ,‬ואמר‬ ‫לחיי העוה"ב‪ ,‬יקיים מילי דספר 'פלא יועץ'‬ ‫מלבד ספר "ראשית חכמה"‪ ,‬היה רבינו‬ ‫לו רבינו שלא כדאי לו להתחתן‬ ‫להיות שלם בכל מידה טובה והנהגה ישרה"‪.‬‬ ‫ממליץ מאוד ללמוד מוסר מתוך הספר "פלא‬ ‫עם המוצעת לו‪ .‬אולם‪ ,‬הלה לא‬ ‫שת ליבו‪ ,‬כי חשב שהיא דווקא‬ ‫מתאימה לו מאוד‪ .‬בסוף‪ ,‬אחר זמן‬ ‫מה מחתונתו‪ ,‬סבל מכאלה קשיים‬ ‫גדולים עם אשתו‪ ,‬עד שהוכרח לגרשה‪.‬‬ ‫ועוד היה מעשה‪ ,‬באחד ששאל את רבינו‬ ‫על איזו בחורה‪ ,‬ואמר לו רבינו שאין זה‬ ‫השידוך שלו‪ ,‬אלא בעוד כך וכך‬ ‫ימים‪ ,‬יציעו לו בחורה בשם פלונית‬ ‫בת פלוני‪ ,‬והיא הזיווג המיועד לו‪.‬‬ ‫וכך היו מעשים שבכל יום‪.‬‬ ‫הוסיף מורנו הרב שליט"א‪ :‬גם‬ ‫חמותי הצדקנית שהייתה קשורה‬ ‫מאוד לרבנית לאה שרעבי והייתה‬ ‫מלווה אותה לדרשות שהייתה מוסרת‬ ‫לנשים צדקניות‪ ,‬ביקשה ברכה מרבינו מרדכי‬ ‫עבור שידוך לבתה‪ ,‬אמר לה הרב שרעבי‬ ‫"הבת שלך תתחתן עם הבן שלי"‪.‬‬ ‫חמותי התביישה לשאול לפשר‬ ‫הדבר ולא הבינה את דברי הרב‪,‬‬ ‫שהרי ידוע שלרב שרעבי לא‬ ‫היו ילדים‪ .‬אולם לאחר שביתה‬ ‫השתדכה עימי ובס"ד נכנסנו‬ ‫חצר ביתו של רבינו זיע"א‬ ‫בברית הנישואין אמרה חמותי‬ ‫‪11‬‬ ‫למעלה?" ואמר לו‪" ,‬כבוד הרב‪ ,‬דע לך שכל‬ ‫מה שזכיתי ללמוד כל ימי חיי ולסגל‬ ‫תורה ומצות ומעשים טובים‪ ,‬לא‬ ‫עזר לי בשמים כמו השנתיים וחצי‬ ‫שישבתי לשמוע תורת הסוד בלי‬ ‫להבין‪ .‬אין לתאר ולשער מעלת‬ ‫הלימוד הזה כאן בעולם העליון‪,‬‬ ‫וזה מה שעזר לי יותר מכל מה‬ ‫שעשיתי כל ימי חיי"‪ .‬ואח"כ שאל‬ ‫אותו הרב מתי תבוא הגאולה‪ ,‬ואמר לו‪,‬‬ ‫"קרוב ולא קרוב" ‪ -‬כלומר‪ ,‬אם ילמדו זוה"ק‬ ‫וסודות התורה‪ ,‬הגאולה קרובה מאוד ותהיה‬ ‫כשהאדם לא מבין אלא קורא בגירסא בלבד‪.‬‬ ‫ברחמים‪.‬‬ ‫וכך שמעתי מפי מו"ר הגאון הגדול המקובל‬ ‫האלוקי ראש ישיבתנו‪ ,‬מוה"ר מרדכי שרעבי‬ ‫הרי לפניך חביבי‪ - ,‬המשיך מורנו‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬שסיפר לנו כאשר למדנו באחד‬ ‫הרב ‪ -‬שלימוד הזוה"ק מרומם‬ ‫ממוצאי שבתות בלימוד הספר הקדוש‬ ‫מכל לימוד‪ ,‬וזה שעזר לו בעולם‬ ‫"ראשית חכמה"‪ ,‬שראה בחלום את רבי‬ ‫העליון‪ .‬ואם לא די לך בזה‪ ,‬אביא‬ ‫יצחק כהן זצ"ל ‪ -‬שהיה אחד מחכמי הכורדים‬ ‫רבינו זיע"א בכותל המערבי‬ ‫לפניך ג"כ מה ששמעתי מהרב‬ ‫בשכונתנו‪ ,‬והיה חסיד וצדיק ירא שמים וגריס‬ ‫הגדול רבי יעקב הדאיה שליט"א‬ ‫לימוד זה‪ ,‬מתוך הספר "ראשית חכמה"‪,‬‬ ‫באורייתא תדירא (גם את בנו הכרנו וגם הוא‬ ‫ששמע דבר זה מפי אבותיו‪ ,‬שזקנו החכם‬ ‫היה מסתיים בזמן צאת השבת לפי שיטת‬ ‫היה תלמיד חכם גדול שלמד בישיבת "פורת‬ ‫השלם המקובל האלהי כמוה"ר שלום הדאיה‬ ‫רבינו תם‪ ,‬שכידוע רבינו זיע"א היה מקפיד‬ ‫יוסף")‪ .‬ובסוף ימיו‪ ,‬היה בא ללמוד אצל‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬שהיה ראש מקובלי "בית א‪-‬ל"‪ .‬אמר‬ ‫על קדושת השבת מאוד‪ .‬לאחר לימוד זה‬ ‫מורנו ורבינו‪ ,‬והיה יושב בשיעורים של "עץ‬ ‫לו חמיו הרה"ג הדיין המצוין‪ ,‬ראב"ד‬ ‫היו מתפללים ערבית של מוצאי שבת קודש‪,‬‬ ‫חיים" ושער הכוונות‪ ,‬אבל מכיוון שלא עסק‬ ‫חאלב‪ ,‬כמוה"ר יצחק לבטון זצ"ל‬ ‫ולומדים מעט בספר הקדוש "דעת ותבונה"‬ ‫בתורת הח"ן ורק עתה בעת זקנותו בא‪ ,‬היה‬ ‫בסוף ימיו‪ ,‬שכל ימיו הוא למד רק‬ ‫למו"ר רשכבה"ג בעל ה"בן איש חי" זיע"א‪,‬‬ ‫רק שומע‪ ,‬והיה אומר‪" ,‬עוד קצת ואני אתחיל‬ ‫נגלה וכעת הוא רוצה ללמוד גם‬ ‫ואז היה הציבור הולך לביתו לשלום‪.‬‬ ‫להבין"‪ .‬וכך ישב שנתיים וחצי‪ ,‬ואח"כ נפטר‬ ‫תורת הסוד‪ .‬שאלו‪" ,‬מה נלמד"?‬ ‫מעלת לימוד הזוהר והסוד‬ ‫לחיי העולם הבא‪.‬‬ ‫והלה השיבו‪" ,‬הטוב ביותר שנלמד‬ ‫"עץ חיים"‪ .‬וכך היה‪ ,‬במשך שנתיים‬ ‫וכאמור בא רבי יצחק כהן בחלום למו"ר‪,‬‬ ‫אמר מורנו הרב שליט"א‪" :‬אספר לך ידידי‬ ‫עסקו כל היום כולו בספר הקדוש "עץ‬ ‫והרב שאל אותו בחלום‪" ,‬רבי יצחק מה המצב‬ ‫כמה פועל לימוד הזוה"ק וסודות התורה‪ ,‬גם‬ ‫חיים"‪ ,‬יום יום‪ ,‬ולאחר שנתיים עשו סיום עם‬ ‫סעודה חשובה והיו שמחים מאוד‪.‬‬ ‫לאחר תקופה קצרה נפטר רבי יצחק‬ ‫לבטון זצ"ל לחיי העולם הבא‪,‬‬ ‫ובא בחלום לחכם שלום הדאיה‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ואמר לו‪" ,‬דע לך‪ ,‬כי כל‬ ‫מה שלמדתי כל ימי חיי והייתי‬ ‫דיין ועסקתי יומם ולילה בתורה‪,‬‬ ‫לא עזר לי בשמים לזכות לגן עדן‬ ‫כמו השנתיים ימים שלמדנו יחד‬ ‫תורת הקבלה בספר הקדוש 'עץ חיים'‪ ,‬ואין‬ ‫לך לשער ולתאר מה עושה ופועל לימוד זה‬ ‫בעולמות העליונים‪ ,‬אם לאדם עצמו‬ ‫הלומד‪ ,‬ואם על כללות עם ישראל‪.‬‬ ‫לכן בבקשה ממך תזכה את כל‬ ‫החכמים וכל החברים ותשדל‬ ‫אותם לעסוק בתורת הח"ן‬ ‫בסודות התורה בזוה"ק‪ ,‬כי אפילו‬ ‫בגירסא בעלמא בונה עולמות‬ ‫רבינו זיע"א במסירת שיעור בישיבת 'בית אל'‬ ‫ועושה פירות ופירי פירות‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫"וא‬ ‫נא‬ ‫מעש‪+‬ה בי‪+‬הודי‬ ‫ברכות הראיה‬ ‫שאלות אקטואליות מבית הדין‬ ‫"ב‬ ‫בענייני חושן משפט‬ ‫בין הברק לרעם יברך רק עושה מעשה בראשית‬ ‫הרואה את ים כנרת מה מברך ?‬ ‫הל‬ ‫בעריכת הרה"ג רבי יעקב כהן‬ ‫בשם ומלכות‪ ,‬ואם ברך שכוחו וגבורתו מלא‬ ‫כתב בשו"ע (סי' רכח סעי' א) וז"ל‪" :‬על ימים‬ ‫שליט"א‬ ‫עולם יצא‪ ,‬ואם היה שהות בין הברק לרעם‬ ‫ונהרות הרים וגבעות ומדברות אומר בא"י‬ ‫מאברכי מוסדותינו‬ ‫מס‬ ‫מה‬ ‫יברך שתי ברכות‪ ,‬על הברק יברך עושה מעשה‬ ‫אמ"ה עושה מעשה בראשית"‪ ,‬ע"כ הרי‬ ‫בראשית‪ ,‬ועל הרעם יברך שכוחו וגבורתו מלא‬ ‫מבואר שעל כל ים או נהר יברך עושה מעשה‬ ‫לב‬ ‫עולם‪.‬‬ ‫בראשית‪[ ,‬חוץ מן הים הגדול כמבואר בהמשך‬ ‫הז‬ ‫דברי השו"ע]‪ ,‬וכן מבואר בחזו"ע (ברכות עמ' מתי יחזור לברך שוב על ברקים ורעמים ?‬ ‫שאלה‪ :‬יום ראשון בערב הגיע הרב אלימלך‬ ‫תסז) שיברך גם על ים הכנרת עושה מעשה כתב בשו"ע (שם סעי' ב) כל זמן לא נתפזרו‬ ‫לאולמי 'סוסייטי' לסכם עם בעל האולם על‬ ‫אפ‬ ‫העבים נפטר בברכה אחת‪ ,‬נתפזרו בין ברק‬ ‫בראשית‪.‬‬ ‫חתונת ביתו‪ ,‬כשנכנס לאולם פנה אליו ראובן‬ ‫שע‬ ‫ובהתרגשות לוחץ את ידו של הרב אלימלך‪,‬‬ ‫לע‬ ‫לברק ובים רעם לרעם צריך לחזור ולברך‪,‬‬ ‫הרואה ברקים ושומע רעמים מה יברך ?‬ ‫והודה לו בכל לב על שטרח ובא להשתתף‬ ‫בב‬ ‫כתב בשו"ע (סי' רכז סעי' א) על הברקים ועל וכתב בחזו"ע (שם עמ' תסו) שנתפזרו העבים‬ ‫בשמחתו‪ ,‬הרב אלימלך נזכר שאכן לפני‬ ‫הרעמים וכו' אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה כלומר‪ :‬שנטהרו וזכו השמים לגמרי‪ ,‬וכן אם‬ ‫כחודש סיפר לו ראובן כי הוא מחתן את ביתו‪,‬‬ ‫ז)‬ ‫אך הרב אלימלך לא חשב בכלל להשתתף‬ ‫שי‬ ‫בראשית‪ ,‬ואם ירצה יאמר בא"י אמ"ה שכוחו עלה עמוד השחר למחרת אע"פ שלא ישן חוזר‬ ‫[בגופו] בשמחתו‪ ,‬הסתפק הרב אלימלך האם‬ ‫בז‬ ‫ומברך [שכאן הלילה נגרר אחר היום כברכות‬ ‫עליו להודיע לראובן שבמקרה הגיע ולא שטרח‬ ‫מע‬ ‫וגבורתו מלא עולם‪.‬‬ ‫לכבודו‪ ,‬או שיכול הוא לשתוק ולתת לראובן‬ ‫התורה]‪.‬‬ ‫ליש‬ ‫וכתב בבא"ח (פ' עקב שנה א' אות טז) שמן‬ ‫לחשוב שבשבילו טרח והגיע‪.‬‬ ‫בצ‬ ‫האם צריך לראות את הברק עצמו או אפילו רק‬ ‫את אור הברק ?‬ ‫הדין צריך לברך בשם ומלכות‪ ,‬אך פה עירנו‬ ‫תשובה ‪ :‬אלימלך צריך להודיעו שלא בא‬ ‫נהגו לברך ללא שם ומלכות‪.‬‬ ‫במיוחד בשביל החתונה‪ ,‬כדי שלא לגנוב דעתו‪.‬‬ ‫בא‬ ‫כתב בחזו"ע (שם) שאפילו ראה רק את אור‬ ‫הנימוק‪ :‬בגמרא חולין (צד‪ ):‬מובא דמר זוטרא‬ ‫שי‬ ‫ובחזו"ע (ברכות עמ' תסא ‪ -‬תסו) הביא שמקור הברק מנהג העולם לברך עליו‪ ,‬מפני שגם ע"י‬ ‫היה יוצא מעירו 'סיכרא' ללכת אל 'בית‬ ‫מע‬ ‫הדין לברך ללא שם ומלכות הוא מפתח הדביר אור הברק רואים מעין מעשה בראשית‪ ,‬וכן‬ ‫מחוזא'‪ ,‬ובדרכו פגש את רבא ורב ספרא שהיו‬ ‫בדרכם אל 'סיכרא'‪ ,‬סבר מר זוטרא שהם יצאו‬ ‫מק‬ ‫(ח"ב סי' רכז ס"ק ג)‪ ,‬וכתב שם שטעמם כיון דעת הגרשז"א (מנחת שלמה ח"ב סי' ד אות‬ ‫לקראתו לכבדו‪ ,‬אמר להם למה הטרחתם‬ ‫בו‬ ‫שע"פ דין צריך לברך מיד בהישמע קול רעם‪,‬‬ ‫פר‬ ‫לד)‪.‬‬ ‫עצמכם כל כך לצאת לקראתי‪ ,‬השיב לו רב‬ ‫ואם לא בירך בעת שמיעתו יכול לברך עד תוך‬ ‫ספרא כי באמת לא יצאו לקראתו‪ ,‬כי לא ידעו‬ ‫דר‬ ‫הרואה את ים המלח מה יברך ?‬ ‫בכלל שיפגשוהו בדרך‪ ,‬ובודאי אילו היו יודעים‬ ‫וד‬ ‫כדי דיבור [דהיינו כדי אמירת שלום עליך רבי]‪,‬‬ ‫ואין הכל בקיאים בשיעור זה‪ ,‬וכן אין מברכים כתב בחזו"ע (שם עמ' תסט) שאין לברך על‬ ‫שיפגשוהו היו מטריחים עצמם יותר‪ ,‬לאחר‬ ‫הת‬ ‫שנפרדו ממר זוטרא‪ ,‬אמר רבא לרב ספרא‬ ‫ים המלח עושה מעשה בראשית‪ ,‬כיון שפסק‬ ‫שב‬ ‫אלא פעם אחת ביום אא"כ התפזרו העבים‪,‬‬ ‫"לא היית צריך לומר לו שלא יצאנו לקראתו‪,‬‬ ‫בשו"ע (סי' רכח סעי' ב) שצריך שיראה הים‬ ‫כי בכך החלשת את דעתו‪ ,‬ואין זה גניבת דעת‬ ‫ויש מחלוקת מה נקרא נתפזרו העבים ואין הכל‬ ‫אי‬ ‫במקום שלא נשתנה מהלכו ע"י אדם‪ ,‬וכתב‬ ‫אם לא היינו מודיעים לו שלא לקראתו יצאנו‪,‬‬ ‫בקיאים בזה‪ ,‬לכן נמנעו מלברך‪.‬‬ ‫כי הוא שהטעה את עצמו לחשוב שלכבודו‬ ‫(ב‬ ‫במשנ"ב (שם ס"ק ה) בשם הא"ר שאפילו‬ ‫יצאנו"‪ .‬ע"כ‪ .‬ומבואר שכאשר הוא מטעה את‬ ‫לא‬ ‫אמנם כתב בחזו"ע (שם) שמשמעות כל בספק נשתנה לא יברך‪ ,‬וכבר מבואר ברש"י (פ'‬ ‫עצמו אפילו אם הלה שותק לא הוי גניבת דעת‪,‬‬ ‫הד‬ ‫הפוסקים לברך בשם ומלכות‪[ ,‬וגם לטענותיו לך לך פי"ד פסוק ד) וכן בילקוט שימעוני (שם)‬ ‫ועי' בספר עלי משפט (סימן רלב) מה שהעיר‬ ‫תל‬ ‫היה צריך לברך לפחות בפעם הראשונה בשם שלא היה שם ים במעשה בראשית‪ ,‬ולאחר זמן‬ ‫מכאן על דברי מהרי"ט ע"ש‪ .‬וכתבו האחרונים‬ ‫תו‬ ‫ומלכות ולא להפסיד הברכה כלל עיי"ש]‪.‬‬ ‫שכאשר אדם נקלע לחתונת חבירו במקרה‪,‬‬ ‫נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח עיי"ש‪ ,‬וכן‬ ‫וכגון שכיון שהיה באיזור קפץ ונכנס‪ ,‬אבל לא‬ ‫הא‬ ‫פסק בשבט הלוי (ח"ט סי' מז)‪.‬‬ ‫ולכן הסיק בחזו"ע (שם) שאם לא היה שהות‬ ‫היה טורח בשביל להגיע‪ ,‬או שהיה במבנה שתי‬ ‫תל‬ ‫אולמות והגיע לחתונה הסמוכה וכבר נכנס‬ ‫לזכרון עולם בהיכל ה'‬ ‫גם לחתונה זו‪ ,‬וכן היכא שנכנס לאולם בכוונה‬ ‫ליקח מחבירו איזה דבר‪ ,‬ופתאום גילה שבעל‬ ‫השמחה הוא שכנו וכיו"ב‪ ,‬צריך להודיע לבעל‬ ‫השמחה שלא בא במיוחד בשבילו כדי שלא‬ ‫רות‬ ‫מרדכי‬ ‫גבריאל‬ ‫ר' שלום אהרון‬ ‫יגנוב דעתו‪.‬‬ ‫בת שרה‬ ‫בן חביבה‬ ‫בן מסעודה‬ ‫בן רחל‬ ‫להנצחת יקירך ‪03-5520004 -‬‬ ‫‪13‬‬ ‫שהוא בעצם האמצעי‪ ,‬הפרוזדור והמקשר‪ ,‬שעל ידו‬ ‫איגרת‬ ‫לבני הנעורים‬ ‫ניצול הזמן‬ ‫בלבד אפשר לזכות בעולם שכולו טוב‪ ,‬ולכן רשע זה‬ ‫שאינו מנצל ומאבד במו ידיו מתנה חשובה זו עונשו‬ ‫רב‪ ,‬ולעומתו הצדיק מקיים העולם כלומר שמנצל‬ ‫ומשתמש בעולם הזה לצורך התכלית‪ ,‬שכרו רב‬ ‫"ואברהם זקן בא בימים" (בראשית כד‪ ,‬א)‪ ,‬וכן‬ ‫מפני שמנצל מתנה יקרה זו ‪ -‬שמביא את העולם‬ ‫נאמר בדוד "והמלך דוד זקן בא בימים"‪( .‬מלכים‪-‬א'‬ ‫הזה עמו לעולם הבא‪.‬‬ ‫א‪ ,‬א בהפטרה)‬ ‫איתא בתוס' (ברכות מ‪ .‬ד"ה הבא) "שרבי מנחם‬ ‫"בא בימים" ‪ -‬שבא עם ימיו לעולם הבא‪ ,‬אף יום לא‬ ‫היה מדקדק להביא מלח על השולחן‪ ,‬כדאיתא‬ ‫הלך לאיבוד‪ ,‬ימים שהיו מנוצלים עד תומם‪ ,‬ימים‬ ‫במדרש‪ ,‬כשישראל יושבים על השולחן וממתינים‬ ‫שלמים כולם צורך עבודת ה'‪.‬‬ ‫זה את זה עד שייטלו ידיהם והם בלי מצוות השטן‬ ‫מקטרג עליהם‪ ,‬וברית מלח מגן עליהם"‪ .‬לשבת‬ ‫במלאכת שמים" (תענית יא‪ ,):‬ופירש"י חלש הוא‬ ‫מסופר על הגר"א שאמר שיכול ליתן דין וחשבון‬ ‫ואינו יכול ללמוד‪ ,‬ז"א יצא שכרו בהפסדו שלא ניצל‬ ‫מה עשה מיום עמדו על דעתו‪ ,‬מלבד שעתיים‬ ‫בטל ללא מצוות ללא ניצול מחסרים מהיום‪ ,‬אזי‬ ‫את היום כדבעי‪ ,‬ובא עם יום חסר‪.‬‬ ‫שמסופק בהם‪.‬‬ ‫השטן מקטרג‪ ,‬בחינה של "ויחנו ברפידים ‪ -‬ויבא‬ ‫עמלק" (שמות יז‪ ,‬א וח) כשמרפים מדברי תורה‪,‬‬ ‫בברכות (לה‪" ):‬אמר להו רבא לרבנן במטותא‬ ‫לבוא עם היום‪ ,‬זה לדעת לנצלו‪ ,‬יש לדעת לנצל את‬ ‫יש לעמלק שליטה (עיין סנהדרין קו‪ .).‬מאידך מי‬ ‫מנייכו‪ ,‬ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי‪,‬‬ ‫הזמן‪ ,‬אדם שמנצל רק חצי יום לעבודת ה'‪ ,‬אינו בא‬ ‫שמתאמץ יותר‪ ,‬ונותן יותר‪ ,‬זוכה ליותר‪ ,‬כדכתיב‬ ‫כי היכי דלא תיטרדו במזונייכו כולהו שתא"‪( .‬אמר‬ ‫בימים אלא בא בחצאי ימים‪.‬‬ ‫"ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם‬ ‫רבא לתלמידיו בבקשה מכם‪ ,‬ביומי תשרי וניסן‪,‬‬ ‫אפשר לנצל את היום אפילו בדברים החומריים‬ ‫שניהם" (בראשית ט‪ ,‬כג)‪ ,‬ופרש"י‪" ,‬אין כתיב ויקחו‬ ‫שהם זמני הזריעה והקצירה בבקשה מכם אל תבואו‬ ‫שעושים כגון אכילה‪ ,‬שינה ומלאכה ולהופכם‬ ‫אלא ויקח (לשון יחיד)‪ ,‬לימד על שם שנתאמץ‬ ‫ללמוד כדי שלא תוטרדו כל השנה בגלל החיסרון‬ ‫לעבודת ה' ממש‪ .‬הקב"ה ציוונו "ודברת בם בשבתך‬ ‫במצוה יותר מיפת‪ ,‬ולפיכך זכו בניו לטלית של‬ ‫במזון‪ ).‬וכדרך שאמרו חז"ל‪" :‬פעמים ביטולה של‬ ‫בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (דברים ה‪,‬‬ ‫ציצית"‪.‬‬ ‫תורה זהו קיומה"‪ ,‬והיסוד הנלמד שיש לדעת לנצל‬ ‫ז) ‪ -‬יש ל"דבר בם" בכל מצב‪ ,‬בבית‪ ,‬בדרך‪ ,‬בשעת‬ ‫את היום ולהפיק ממנו את מירב התועלת‪ .‬ורעיון‬ ‫שינה‪ ,‬בשעת קימה ‪ -‬ולאו דוקא הכוונה שיש ללמוד‬ ‫נאמר בכיבוד אב ואם ובשילוח הקן "למען יארכון‬ ‫זה מבוסס על הידיעה שהעולם הזה הוא האמצעי‬ ‫בזמנים ובמצבים אלו‪ ,‬אלא שצריך לעשות את‬ ‫ימיך"‪ ,‬והארכת ימים" (שמות כ‪ ,‬יב‪ .‬דברים כב‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫והפרוזדור לתכלית‪ ,‬למקום קבלת השכר האמיתי‬ ‫מעשיו והליכותיו על פי דרך התורה‪ ,‬אדם שהולך‬ ‫יש ששאלו וכי אפשר להאריך את היום‪ ,‬והרי ליום‬ ‫‪ -‬והוא העולם הבא‪ .‬וכשהאמצעי לא מנוצל כראוי‪,‬‬ ‫לישון לפי ההלכה‪ ,‬קם בזריזות בבוקר‪ ,‬מתלבש‬ ‫זמן קבוע עשרים וארבע שעות בלבד לא יותר ולא‬ ‫אזי החסרון ניכר בתכלית‪ ,‬בנצח‪.‬‬ ‫בצניעות‪ ,‬אוכל ועושה כל הליכותיו לפי השו"ע‬ ‫פחות‪ ,‬והיה לכאורה לומר לשון מדוייק ומתאים‬ ‫ובדרך ארץ‪ ,‬זהו הנקרא עבד ה'‪.‬‬ ‫יותר כגון "למען ירבו ימיך"‪ ,‬ותירצו‪ ,‬יש ימים שהם‬ ‫המושג זמן הוא גורם חשוב ויקר המבטא בכלליות‬ ‫ארוכים יותר‪ .‬פעמים יש יום שהוא קצר ‪ -‬אדם‬ ‫את מהות העולם הזה‪ ,‬וכשהזמן עובר ללא עשייה‬ ‫באפשרותו של האדם לבוא עם יום שלם‪ ,‬ואפילו‬ ‫המחכה בתור בבנק או בדואר או במשרד ממשלתי‬ ‫שישן הוא על מטתו‪ ,‬שלכאורה נראה כאינו עושה‬ ‫מנוצלת‪ ,‬ההפסד מתבטא בנצח‪ ,‬כדרך שאמרו‪:‬‬ ‫לסדר ענין מסוים שעות רבות‪ ,‬אזי יומו קצר מאוד‪,‬‬ ‫מעשה‪ ,‬יכול לבוא עם עשייה זו אם עשייתו תהיה‬ ‫"מעוות לא יוכל לתקון‪ ,‬וחסרון לא יוכל להמנות‪,‬‬ ‫מקושרת לתכלית ‪ -‬כדי שיהיה לו כוח לעבוד את‬ ‫ולעומת זו כשאין תור כלל והכל הולך במהירות‬ ‫זה שביטל קריאת שמע של ערבית וק"ש של‬ ‫בוראו‪ ,‬כפי שדרש בר קפרא (ברכות סג‪" ).‬איזוהי‬ ‫הבזק לאדם זה היום ארוך‪ ,‬אשר לא מתבזבז לריק‬ ‫שחרית"‪( .‬ברכות כו‪ ).‬כשהזמן עובר אז העולם הזה‬ ‫פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה‪" ,‬בכל‬ ‫בלחכות ולהמתין‪ ,‬פעמים רבות שהאוטובוס בא‬ ‫עובר ‪ -‬האמצעי‪ ,‬הפרוזדור לתכלית‪ ,‬להשגת הנצח‪.‬‬ ‫דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך"‪ .‬בכל מעשיו‬ ‫מיד‪ ,‬היום נעשה ארוך ומנוצל יותר‪ ,‬ועל זה הדרך‬ ‫וכשהוא עובר ללא ניצול‪ ,‬החסרון הוא בנצח‪ .‬לבוא‬ ‫ודרכיו צריך האדם לדעת איך להפיק את מירב‬ ‫בענינים רבים יש אורך וקוצר ביום‪ .‬ודוק‪.‬‬ ‫בימים זה לדעת לבוא עם כל העולם הזה‪.‬‬ ‫התועלת מהם‪ ,‬והוא הנקרא "בא בימים" (ז"א אדם‬ ‫שאלו כמה גאונים עצומים בתורה כיצד הגעתם‬ ‫שנו באבות (ה‪ ,‬א) "בעשרה מאמרות נברא‬ ‫שבא עם מעשיו לעולם האמת ‪ -‬מעשים וימים‬ ‫לגאונותכם‪ ,‬הרי ישנם עוד חברים שלמדו עימכם‬ ‫העולם‪ ,‬ומה תלמוד לומר‪ ,‬והלא במאמר אחד יכול‬ ‫שלמים באים עמו לעולם הבא)‪.‬‬ ‫שגם הם עמלו בתורה ולא הגיעו למעלתכם‪ .‬ענו כל‬ ‫להבראות‪ ,‬אלא ליפרע מן הרשעים שמאבדים את‬ ‫איתא בתענית (י‪" ):‬ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך"‬ ‫הגאונים פה אחד ההפרש הוא ניצול הזמן בריכוז!‬ ‫העולם שנברא בעשרה מאמרות‪ ,‬וליתן שכר טוב‬ ‫(בראשית מה‪ ,‬כד) אמר רבי אלעזר אמר להם יוסף‬ ‫כלומר ברגע שמנצלים כל פינה וכל זמן אזי גורם‬ ‫לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה‬ ‫לאחיו‪ ,‬אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגז עליכם‬ ‫הדבר שאדם לא יעזוב את התורה‪ ,‬וגם היא אינה‬ ‫מאמרות"‪.‬‬ ‫הדרך‪( .‬ומקשה הגמרא) איני והאמר רבי ברכיה שני‬ ‫עוזבת אותו‪ ,‬החיבור לתורה נשאר כל הזמן ועל כן‬ ‫ריבוי המאמרות מראה על חשיבות העניין‪ ,‬שהרי‬ ‫תלמידי חכמים שמהלכין בדרך ואין ביניהם דברי‬ ‫התורה נתפסת בו וזוכה לקנותה‪.‬‬ ‫די במאמר אחד כדי לברוא עולם ומלואו‪ ,‬ורצונו‬ ‫תורה ראויין לישרף וכו'‪( .‬ומתרצת) לא קשיא‪,‬‬ ‫ה' יתברך יזכנו לבוא עם ימים שלמים‪ ,‬זמן מנוצל‪,‬‬ ‫יתברך שנכיר בחשיבות העולם הזה ולכן נברא‬ ‫הא למיגרס הא לעיוני"‪ .‬וכן אמר ריש לקיש‪" :‬אין‬ ‫עם העולם הזה לעולם הבא‪ ,‬אמן!‬ ‫בעשרה מאמרות‪ ,‬וללמדנו שדבר נצרך ויקר הוא ‪-‬‬ ‫תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫שילה בן נטלי חיה‬ ‫איל בן יסמין‬ ‫ורד בת יסמין‬ ‫אליהו בן סאלמה‬ ‫טל בן מדי‬ ‫גיל בן אסנת‬ ‫עידו בן רחל‬ ‫יניב בן משה‬ ‫מרדכי בן נטלי חיה‬ ‫‪03-5520004‬‬ ‫לתרומות והנצחות‬ ‫רות בת נעמי‬ ‫מאיר בן מדי‬ ‫ירמיהו בן ויקטוריה‬ ‫‪14‬‬ ‫תא חז‬ ‫חזי‬ ‫‪he na‬‬ ‫‪mes‬‬ ‫‪of the‬‬ ‫‪Seph‬‬ ‫‪iroth‬‬ ‫ותתאי‬ ‫‪an‬‬ ‫מאשרין‬ ‫‪d path‬‬ ‫‪s in He‬‬ ‫‪brew‬‬ ‫לחם‪ ,‬כאי‬ ‫אלא‬ ‫פריטים טמונים – פרשת חיי שרה‬ ‫לחם מדא‬ ‫ביה‬ ‫בעקבות שליחותו של אליעזר לחרן – מצאו בתמונה ‪ 15‬פריטים‬ ‫לח״ם ו‬ ‫הננ‬ ‫ד)‬ ‫הקשורים לסיפורי הפרשה!‬ ‫מניהדאא‬ ‫ועל‬ ‫נקיט‪ ,‬גו‬ ‫(שיר‬ ‫דא כנס‬ ‫הפריטים שעליכם לחפש‪:‬‬ ‫‪ .1‬מערה – מערת המכפלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬שק מטבעות כסף – ארבע מאות שקל כסף‪.‬‬ ‫‪ .3‬מאזניים – שקילת הכסף לעפרון החיתי‪.‬‬ ‫‪ .4‬שטר קניין – רכישת מערת המכפלה‪.‬‬ ‫‪ .5‬מקל נדודים – מסעו של אליעזר לחרן‪.‬‬ ‫‪ .6‬גמל – עשרת הגמלים של אליעזר‪.‬‬ ‫‪ .7‬אוכף גמל – ציוד השיירה‪.‬‬ ‫‪ .8‬תיבת תכשיטים מוזהבת – מתנות אליעזר‪.‬‬ ‫‪ .9‬צמיד זהב – "ושני צמידים על ידיה"‪.‬‬ ‫‪ .10‬שרשרת זהב – מתכשיטי המתנות‪.‬‬ ‫‪ .11‬סל מגדנות – "ומגדנות נתן לאחיה ולאמה"‪.‬‬ ‫‪ .12‬באר מים – המפגש עם רבקה‪.‬‬ ‫‪1/1‬‬ ‫‪ .13‬כד חרס – "וכדה על שכמה"‪.‬‬ ‫‪ .14‬חבילת תבן – "גם תבן גם מספוא רב עמנו"‪.‬‬ ‫‪ .15‬קערת אוכל – "ויושם לפניו לאכול"‪.‬‬ ‫האם תצליחו לגלות את כולם? בהצלחה!‬ ‫מצא את ההבדלים‬ ‫״ ַַוִּי ְּׁׁשֹקֹל ַַא ְְב ָָר ָָהם ְלְ ֶֶע ְְפֹרֹן ֶֶאת ַַהֶּכּ ֶֶסף״‬ ‫אברהם אבינו רוכש את מערת המכפלה מעפרון החיתי תמורת ארבע מאות שקל כסף‪.‬‬ ‫התבוננו היטב ומצאו את ‪ 15‬ההבדלים בין התמונות!‬ ‫יש לכם פתרון? הזדמנות לזכות בפרסים מפתיעים! ‪ -‬שלחו את התשובות הנכונות למייל ‪Office@mrbs.co.il‬‬ ‫או לפקס ‪ 077-4701119‬והיכנסו להגרלה‪-‬בהצלחה!‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫‪15‬‬ ‫ר‬ ‫‪17:40‬‬ ‫‪,28.1.‬‬ ‫‪2025‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫דאתי‪ ,‬דעלאי‬ ‫ותתאי‬ ‫עלמא עלמא‬ ‫דאתי‪ ,‬דעלאי‬ ‫איהו‪ ,‬איהו‪,‬‬ ‫ומאי ומאי‬ ‫מאשרין ליה‪,‬‬ ‫לחמו‪,‬דאדאהואהואאתראתרדכלאדכלא‬ ‫מאשרין ליה‪,‬‬ ‫שמנהלחמו‪,‬‬ ‫מאשרשמנה‬ ‫תא חזי‪ ,‬מאשר‬ ‫ב‬ ‫‪Kabb‬‬ ‫‪alistic‬‬ ‫ב‬ ‫‪Tree‬‬ ‫‪of Lif‬‬ ‫‪e with‬‬ ‫‪the na‬‬ ‫י״‬ ‫‪mes‬‬ ‫‪of the‬‬ ‫‪Seph‬‬ ‫‪iroth‬‬ ‫פריש אלאמאןאיתהואלחםאתר‪,‬‬ ‫כאןהואלא אתר‪,‬‬‫עד מאן‬ ‫מאן‪,‬פריש‬ ‫לחמו‪,‬כאן לא‬ ‫לחמו‪,‬שמנה‬‫שמנה ליה‪.‬‬ ‫ומכספין‬‫ומכספליהין ליה‪.‬‬ ‫מאשרין‬ ‫ותתאי‬ ‫‪and pa‬‬ ‫ואית‬ ‫מאן‪ ,‬עד‬ ‫מאשרין ליה‬ ‫‪th‬‬ ‫לחםדתלייא‬ ‫ואית‬ ‫תורה‬ ‫אילנא‬ ‫דברי‬‫ואית אית‬ ‫אילנאביהדחיי‪,‬מותא ‪,‬‬ ‫אילנא ‪,‬אילנאאיתדתלייא‬ ‫אית אילנא ואית‬ ‫דחיי‪ ,‬ואית‬ ‫אילנא ‪,‬דאית‬ ‫ואיתכמה‬ ‫דאיתואיתאילנאלחם‪,‬‬ ‫כמהלחם‬‫לחם‪ ,‬אית‬ ‫אלא‬ ‫לחמ״והרשב״י‬ ‫שלטז‬‫(שמות‬‫הוא‬ ‫(לחם)ועלדאדאו'‪,‬דרךודא‬ ‫כתיבאורו‬ ‫לחמ״ואיהולח״ם ו'‪,‬‬ ‫פנג‪,‬הואומאן‬ ‫לחם ודא‬ ‫דאקרידא ו'‪,‬‬ ‫ואיתאיהולחם(לחם)‬ ‫דאקרי ‪,‬לחםאיתפנג‪,‬לחםומאן‬ ‫לחם מותא‬ ‫ביה‬ ‫השמיםו'‪,‬ודאי‪.‬‬ ‫דהא‬ ‫הקדוש‬ ‫השמים‪ ,‬מן‬ ‫לחמו‪ ,‬לחם‬ ‫בזוהר‬ ‫מאשר שמנה‬‫לחם מן‬ ‫ועל דא‬‫ודאי‪.‬לכם‬ ‫ממטיר‬‫השמים‬ ‫השמים‪,‬ד)מןהנני‬ ‫(שמות טז‬‫כתיבלחם מן‬ ‫ממטירדא לכם‬ ‫לח״םהנניו'‪ ,‬ועל‬ ‫ד)‬ ‫כדכתיב‬ ‫איהו‬ ‫מעטרא ליה‪,‬‬ ‫אמו‪ ,‬וכד‬ ‫בעטרהוהואשעטרה לו‬‫(שיר גהאייא)אילנא ‪,‬‬ ‫כדכתיבאתזן‬ ‫מעטראו'‪,‬ליה‪,‬דהא מניה‬ ‫לחמו‪ ,‬לחם‬ ‫שמנה‪ ,‬והוא‬ ‫מניהדאאתזןמאשר‬ ‫האי אילנא‬ ‫ועל‬ ‫מלך‬ ‫ומאן לה על‬ ‫אתזנת‪,‬מלך‪,‬‬ ‫והוא יהיב‬ ‫מניהמעדני‬ ‫דהא יתן‬ ‫ודאי הוא‬ ‫נקיט‪,‬ישראל‪,‬‬ ‫וכד דאאיהוכנסת‬‫אמו‪ ,‬מלך‬ ‫מלך‪,‬לו ומאן‬ ‫שעטרה‬ ‫בעטרהמעדני‬‫נקיט‪ ,‬גודאייא)הוא יתן‬ ‫(שיר‬ ‫חיי שרה‬ ‫פרש>תקיימא ‪,‬‬ ‫דצדיק‪ ,‬דרגא קדישא את‬ ‫קדישאעלאתידאקיימא ‪,‬‬‫דצדיק‪,‬והואדרגאיהיב לה‬ ‫אתזנת‪,‬‬ ‫דא כנסת ישראל‪ ,‬דהא מניה ידא‬ ‫אדמות להכיר את נבכי נפשו ולמרק ולטהר את מעשיו‪,‬‬ ‫ולא יפנה כלל להנאת עצמו רק יעשהו לשם ה'‪ ,‬כמ"ש‬ ‫יפה שיחתן של עבדי אבות‬ ‫וראינו פעמים שאנשים שבניהם נפלו בעבודת ה'‬ ‫שם באורך‪ ,‬וכבר הובטח דוד ע"י נתן שע"י בנין הבית‬ ‫רבינו ראש הישיבה חכם שלום הכהן זלה"ה היה נוהג‬ ‫ופרקו עול המצוות בר מינן וה' יציל את כל עם ישראל‪,‬‬ ‫ימצאו מנוחה מן האויבים‪ ,‬כמ"ש בברכות (ז ב) כל‬ ‫בכל שנה כאשר מגיעים לפרשת חיי שרה‪ ,‬לדבר‬ ‫הוריהם הדירו אותם הנאה ולא מסוגלים להתנהג עימם‬ ‫הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו שנא' (ש"ב‬ ‫בערגה על מעשיו של אליעזר עבד אברהם אשר‬ ‫באהבה‪ ,‬ופעמים שאינו רק מקנאות למצוות ה'‪ ,‬שהרי‬ ‫ז‪ ,‬י) ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו ושכן תחתיו‬ ‫הוציאוהו מכלל ארור והכניסוהו לכלל ברוך וכו'‪ ,‬וזאת‬ ‫כאשר רואים חוטאים אחרים הרי הם יכולים להכיל‬ ‫ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו‪ ,‬שהבטיח לו‬ ‫משום שנזהר שלא תהיה לו נגיעה אישית במה שהולך‬ ‫אותם ולשמח אותם‪ ,‬ורק בבניהם אינם מסוגלים לזה‬ ‫שאחרי שיבנה הבית ימצאו מנוחה מאויביהם‪ ,‬וא"כ‬ ‫להביא כלה ליצחק אבינו‪ ,‬ועל אף שהייתה לו בת‬ ‫ואדם צריך ליישר אורחותיו ולבדוק כל דבר ולנפות‬ ‫היה נמנע שיבנה דוד הבית בכוונה נקיה לשם ה' בלבד‪,‬‬ ‫שרצה בכל לבו לזכות שיצחק יתחתן עמה‪ ,‬ידע בעצמו‬ ‫את רגשותיו וי"ג נפה האם נובע רק מאהבת ה' או נובע‬ ‫באשר היה מצפה ג"כ התועלת שימצא ממנו לנוח‬ ‫שהוא בכלל ארור ואינו ראוי לזה‪ ,‬ועל אף שהיה בליבו‬ ‫‪file:///C‬‬ ‫‪:/Use‬‬ ‫טדגי‪rs/‬‬ ‫‪/Dow‬‬ ‫‪nload‬‬ ‫מבושה או מאשמה או שאר מרעין בישין‪.‬‬ ‫מאויביו סביב שתו עליו כל היום‪ ,‬רק שלמה שבלא זה‬ ‫‪s/Tre‬‬ ‫‪e_of_li‬‬ ‫שאם לא יביא כלה ליצחק יהיה אברהם מוכרח לקחת‬ ‫‪fe_b‬‬‫_‪ahir‬‬ ‫‪Hebr‬‬ ‫‪ew (1‬‬ ‫‪).svg‬‬ ‫ומצינו בדברי הרמב"ם שכתבו בהלכות נחלות פ"ו הי"א‬ ‫היה שלום בימיו‪ ,‬והובטח ע"י נתן שיהיה איש מנוחה‪,‬‬ ‫את ביתו ליצחק וכו'‪ ,‬עשה את כל מאמציו ואמיתותו‬ ‫וז"ל כל הנותן נכסיו לאחרים והניח היורשין‪ ,‬אף על פי‬ ‫היה נקל לו לבנות הבית בכוונה שלמה מיוחדת לשם ה'‬ ‫בכל ליבו להביא את רבקה ליצחק אבינו‪ ,‬ועל כן נאמר‬ ‫שאין היורשין נוהגין (בו) כשורה אין רוח חכמים נוחה‬ ‫מבלי שום פניה חיצונית‪ .‬וז"ש אתה ידעת את דוד אבי‬ ‫בחז"ל יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים‪,‬‬ ‫‪1/1‬‬ ‫הימנו‪ ,‬וזכו האחרים בכל מה שנתן להן‪ ,‬מדת חסידות‬ ‫כי לא יכול לבנות בית לשם ה' אלהיו‪ ,‬ר"ל שלא היה‬ ‫ודברי רבותינו כמדקרות חרב כלומר שתורה עם נגיעות‬ ‫היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו‬ ‫יכול לבנותו בכוונה לשם ה' בלבד מבלי פניה חיצונית‪,‬‬ ‫אינה יפה כתורה של אדם בלי נגיעות‪ ,‬ואין ערוך מעלת‬ ‫הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו‬ ‫מפני המלחמות אשר סבבוהו‪ ,‬והיה עולה בליבו בהכרח‬ ‫מי שיש בו תורה בלי נגיעות למי שלומד תורה ויש בו‬ ‫חכם ונוהג כשורה‪ .‬ובהלכה יג צוו חכמים שלא ישנה‬ ‫ג"כ תועלת עצמו שבונה הבית מפני המלחמה למצוא‬ ‫נגיעות וחוסר תיקון המידות שזה עיקר האדם‪ ,‬וגם על‬ ‫אדם בין הבנים בחייו אפילו בדבר מועט שלא יבואו‬ ‫מנוחה מאויביו‪ .‬ועתה‪ .‬שכבר הניח ה' אלהי לי מסביב‪,‬‬ ‫זה נאמר עליונים למטה ותחתונים למעלה‪ ,‬היינו מי‬ ‫לידי תחרות וקנאה כאחי יוסף עם יוסף‪ .‬עכ"ל נמצא‬ ‫וגם בלא המקדש אין לי מלחמה עם האויבים‪ :‬כי אין‬ ‫שחושב שיש לו תורה הרבה אבל יש לו נגיעות הוא‬ ‫שאפילו בבן שאינו הולך בדרכים טובים של התורה‬ ‫שטן‪ .‬מן האומות הקרובים‪ :‬ואין פגע רע‪ .‬שיפגעני אויב‬ ‫עליונים למטה בר מינן‪...‬‬ ‫הקדושה לא תמיד צריך להדירו אלא צריך ללכת לחכם‬ ‫מרחוק בדרך מקרה‪ :‬והנני אומר‪ .‬ר"ל אני הוא שיכול‬ ‫יכול להיות גדול בתורה מכל דורו אלא שנגיעה קלה‬ ‫ולשאול מה לעשות עימו ואם מבוטל הוא לחכמי‬ ‫לאמר לבנות בית לשם ה' אלהי‪ ,‬היינו בכוונה מיוחדת‬ ‫מפסידתו‬ ‫התורה ביטול גמור ומוחלט שבאמת שומע דבריהם‬ ‫לשם ה' בלא שום פניה חיצונית‪ ,‬אחר שאין לי לקוות‬ ‫למצוא על ידי הבית מנוחה ממלחמות‪ :‬כאשר דבר ה'‬ ‫ויעויין בגמ' סנהדרין לו‪ .‬דשימעי בן גרא היה גדול‬ ‫ללא משא פנים הרי זה זוכה לכל הטוב הצפון לצדיקים‪.‬‬ ‫בחכמת התורה כשלמה המלך ולא פחות כלל‪ ,‬עד כדי‬ ‫אל דוד אבי שבנך אשר אתן תחתיך על כסאך‪ .‬והוא‬ ‫ולא לחינם זכה אליעזר עבד אברהם לצאת מכלל ארור‬ ‫כבר ימצא ממלכה נכונה בשלות השקט‪ :‬הוא יבנה‬ ‫כך שאומרת הגמ' שלמה לא היה חד בדרא לפי שהיה‬ ‫ולהכנס לכלל ברוך והיינו משום שתיקן את מידותיו‬ ‫בדורו את שמעי בן גרא‪ ...‬ולא היה בכל דורם כמותם‬ ‫הבית לשמי‪ .‬דייקא‪ ,‬לשם ה' ביחוד‪ ,‬שזה העיקר הנרצה‬ ‫ונגיעותיו שזה עיקר עבודתו של אדם עלי אדמות‬ ‫בתורה‪ ,‬ולפי"ז כל מה שקילל את דוד קללה נמרצת‬ ‫בבנין הקדוש הזה‪.‬‬ ‫וידוע שכתב מרן בשו"ע (ריש אה"ע) והוא מן הגמרא‬ ‫והפסיד טובה כפולה לא היה אלא מנגיעה אישית דקה‬ ‫שמשפחה שיש לה מריבה עם הכל סימן שיש חשש‬ ‫ואמר רבינו שמהיום אשר ראה דברי המלבי"ם הנזכרים‬ ‫מן הדקות שדעתו הטעתו לחשוב רעה על דוד לפי‬ ‫ממזרות במשפחה זו‪ ,‬כלומר שכיצד ניתן לבדוק את‬ ‫והזדעזע מהם לא נתנו לו דברים אלו מנוחת הנפש והיו‬ ‫שהיה דעתו נוטה לשבט בנימין שאינו שבטו של דוד‬ ‫קדושת המשפחה היינו על ידי המידות והנגיעות כי‬ ‫מפעפעים בו כל ימי חייו‪.‬‬ ‫אלא של שאול המלך ונגיעה זו היא אשר הפסידה אותו‬ ‫מריבה נוצרת על ידי נגיעה שבטוח בצדקת דרכו‪ ,‬לפי‬ ‫אחד המפעלים של האדם עלי אדמות הוא לקנות‬ ‫ומחמתה הרי הוא נזכר לרעה לכל הדורות‪ ...‬והדברים‬ ‫שאדם קרוב אצל עצמו וככל שהוא יותר נגוע הוא יותר‬ ‫מידות טובות ולב טוב שעליו אמר התנא ש'לב טוב'‬ ‫מבהילים כיצד גדול הדור בתורה יכול להפסיד טובה‬ ‫חושב שהוא צודק‪.‬‬ ‫עולי על גבי כל המידות כי הוא כולל הכל ואין השכינה‬ ‫כפולה בעבור נגיעה שיש בליבו ה' ירחמנו‪.‬‬ ‫ואליעזר עבד אברהם זכה לתקן את מהותו ואת כל‬ ‫שורה במי שיש לו גסות הרוח ומידות רעות בכדי לזכות‬ ‫הוא יבנה בית לשמי‬ ‫הגילגולים שנתגלגל לאחר מכן כפי שמובא באריז"ל‬ ‫להיות משכן ומרכבה לשכינה הקדושה צריך לתקן‬ ‫באחד השיחות הזכיר ראש הישיבה את דברי המלבי"ם‬ ‫בליקוטי תורה בפרשתינו שנתגלגל בכלב בן יפונה‪,‬‬ ‫את המידות וכמו שכתב המהרח"ו בשערי קדושה‬ ‫(מלכים א פרק ה פסוק יז) שכתב וז"ל "אתה ידעת את‬ ‫ועל כן כאשר הגיע כלב עם המרגלים לארץ כנען הלך‬ ‫שהמידות הרעות הם שורש של כל העוונות וגרועות‬ ‫דוד אבי כי לא יכול לבנות בית לשם ה' אלוקיו מפני‬ ‫להתפלל על קברו של אברהם‪ ,‬וכלב גימ' שם ב"ן‬ ‫מהן וכמבואר ברמב"ם הלכות תשובה שהמידות‬ ‫המלחמה אשר סבבהו עד תת ה' אתם תחת כפות‬ ‫שזה סוד מערת המכפלה כמובא שם ששם ב"ן היינו‬ ‫הרעות עלולת להשאר אצל האדם ועדיין יחשוב שהוא‬ ‫רגלי"‪ .‬הקדים (שלמה) התנצלות על דוד אביו שלא‬ ‫יוד הה וו הה‪ ,‬כל אות היא כפולה שהרי וד של יוד הם‬ ‫צדיק ועל כן קשה מצוות התשובה על המידות יותר‬ ‫התעסק בדבר הגדול הזה‪ ,‬כי לא היה זה מרפיון ידים‪,‬‬ ‫גי' י‪ ,‬וממילא גם באות יוד יש פעמיים יי‪ ,‬וזהו בחינת‬ ‫מעל העוונות‪.‬‬ ‫רק שהיה טרוד תמיד במלחמותיו‪ .‬ויש בזה ג' כוונות‪,‬‬ ‫המכפלה של הכפילות‪ ,‬וזהו הבחינה של וה' ברך את‬ ‫וצריך לדעת ששורש המידות הרעות זהו ה'נגיעות‬ ‫וכו'‪ ,‬כי באשר עיקר המצוה הזאת אינה הבנין עצמו‬ ‫אברהם בכל‪ ,‬שבכל ג"כ גי' שם ב"ן וזהו מה שאומרים‬ ‫האישיות' שאדם נוטה בדעתו לטובת עצמו ופעמים‬ ‫רק אם יבנו הבית יהיה לשם ה' בלבד מבלי שום פניה‬ ‫כמו שנתברכו אבותינו בכל מכל כל וכו'‪ ,‬ושם הסביר‬ ‫יחשוב גם שעושה את המצווה הכי גדולה ועושה נגד‬ ‫חיצונית שיכוונו להשיג על ידו איזה כבוד או תועלת‬ ‫עניין מה שנאמר בפסוק פ"א מערת המכפלה‪ ,‬ופ"א‬ ‫רצונו יתברך‪ ,‬לפי שאדם נגוע אצל עצמו וברור הדבר‬ ‫לעצמם‪ ,‬וכמו שדייק פה במש"כ ג' פעמים לשם ה'‬ ‫מערת שדה המכפלה‪ ,‬ופ"א מכפלה ומערה סתם והם‬ ‫שלא ביום או יומים ניתן לרכוש נקיון מנגיעות והליכה‬ ‫אלהיו‪ ,‬לשם ה' אלהי‪ ,‬לשמי‪ ,‬וידוע שקשה מאד על טבע‬ ‫כנגד ד' אותיות הויה הנזכרת‪.‬‬ ‫בדרך ה' בשלימות‪ ,‬אלא הוא מפעל חייו של היהודי עלי‬ ‫האדם לעשות דבר שמצפה ממנו ריוח גדול ותועלת‪,‬‬ 16