משנת החסידות · mishnas hachsidus — חיי שרה (2026-11-02)

בעזהשי”ת
משנת
החסידות
מאסופת תורתו של המשפיע
הגה”ח רבי
אשר זעליג
לוסטיגמן
שליט”א
המאמר השבועי:
“השגחה פרטית”
פרשת חיי שרה שנת תשפ”ז
שנה א’ גליון ט”ו
1
יו”ל ע”י
מכון משנת החסידות
להערות והארות בכל ענייני הגליון
או לנדב הוצאות ההפצה
ניתן לפנות במספר טלפון:
079-494-6307
או בכתובת דוא”ל:
MishnasHachasidus@gmail.com
ב
"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה הבורא יתברך שמו -האחד יחיד
ושבע שנים שני חיי שרה" .והמפרשים ומיוחד -אין סוף ברוך הוא -לית
שואלים ,למה כופל הפסוק ,את המילים אתר פנוי מיניה -ולית מחשבה
"שני חיי שרה"? תפיסה ביה -היה הוה ויהיה -עשה
ועושה ויעשה לכל המעשים ,המנהיג
ומתרץ ה"ילקוט מעם לועז" זי"ע:
עולמו וכל המאורעות לכלל ולפרט,
דהתורה הק' באה ללמדנו ,דאין שום
בהשגחה פרטית מדוקדקת.
מקרה וסיבה טבעית ,שהם הגורמים
אבל כדי שיהיה לנבראים עבודה
למאורעות המתרחשים בעולם .ולולא
ע"י בחירה ,הרי שהנהגתו מוסתרת
סיבה פלונית ,שלעין בשר נראה
בלבוש טבעי ,שהעולם כמנהגו
שגרמה המאורע ,לא היה קורה הדבר.
נוהג ,ושכאילו מה שעובר על האדם
צריך לדעת שאין הדבר כן !!! ...אלא
משועבד לטבע ומקרי הזמן.
הכל מושגח ומונהג -בהשגחה פרטית
מליאה ,ע"י בורא כל העולמים .וכמו והעבודה היא להתבונן ולגלות את
שאנו אומרים בכל יום" :אני מאמין האמת -שהטבע הוא אחד מהלבושים
באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו שכביכול הקב"ה מתלבש בו ,ושיש
הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, מנהיג לבירה.
והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל ובכל דבר פרטי וכללי -ברוחניות
המעשים". ובגשמיות ,יפנה אל הכתובת הנכונה,
אל חיי החיים -מלך מלכי המלכים
והנה בפרשתנו אומר לנו רש"י הק',
הקב"ה.
שהסיבה הטבעית שגרמה לפטירת
ואז יזכה לראות ולהבחין את האמת
שרה אמנו ,היה -ע"י בשורת העקידה,
וכדבריו" :נסמכה מיתת שרה לעקידת האמיתית -שאין שום טבע ,ואין
יצחק ,לפי שע"י בשורת העקידה, עוד מלבדו ,וממילא לא יתפעל ולא
שנזדמן בנה לשחיטה ,וכמעט שלא ישתעבד לשום גורם וסיבה חיצונית.
פרחה נשמתה ממנה ומתה" ,ע"כ .לכן
חוזר הפסוק ואומר" :שני חיי שרה", שני חיי שרה כי הגיע זמנה
שהסיבה האמיתית שנפטרה שרה ראשית דבר עלינו להשתדל לקיים
היה ,כי הגיע זמנה להפטר מהעולם. רצון הבורא ברוך הוא בשלימות
ורק שהקב"ה סיבב שהסיבה הטבעית הרצויה ,וזה להתבונן ולראות בכל דבר
שתגרום לפטירתה ,יהיה על ידי ידיעה בכלל ובפרט ,הנהגת הבורא וההשגחה
זאת. פרטית ,ובכל מצב להתבונן מה רצון
הבורא עכשיו ממני.
וכן מבאר רבנו ה"אור החיים"
הקדוש זי"ע ,כפל הלשון "שני חיי הבה נתבונן בפרשת השבוע,
שרה" ,לומר שהסיבה שנפטרה כי פרשת "חיי שרה" .הפרשה מתחילה:
ג
ההשגחה פרטית הוא גם אפילו אם שלמו ימיה ,ולא מחמת צער שהודיעו
יעקר עלה מהעץ וכדומה ,וכדברי לה עקידת יצחק וכמעט שלא פרחה
הרה"ק ר' מענדיל מויטעפסק זי"ע, נשמתה .וכדבריו בספרו פרשת חיי
בספרו "פרי הארץ" (פ' בא) :והנה באמת שרה (ד"ה ויהיו) :ואומרו עוד "שני חיי
רחוק מרשעים ויפג לבם ,להאמין שרה" ,לפי מה שפירשתי שאמר ו"יהיו"
השגחה פרטית כזו ,שאין אדם נוקף -להגיד שמתה מחמת צער .יגיד הכתוב
אצבעו ,ואין שום עשב יבש ונעקר, באומרו שני חיי שרה ,פירוש – ששלמה
ואין שום אבן נזרק ,כי אם בזמן ומקום שני חייה שקצבו לה ,אלא שהיה זה
הראוי לו .כמאמר (קהלת יא ,ג)" :מקום סיבה שמתה על ידה (עיין בדבריו שמפרש
שיפול העץ שם יהוא" ,ואין שום בעוד אופן).
תנועה -גדולה וקטנה ,מן הצמצום
הראשון ,עד שפל המדרגות שבארץ גלי הים החזירו את הבגד
ותחת לארץ ,הכל מאתו יתברך ,כפי
ועד היכן הדברים מגיעים ,גודל כח
חכמתו בשמו ולכבודו ,לגלות אלקותו
האמונה שכל הנעשה הוא בהשגחה
וחכמתו ,ומדתו יתברך חנון ורחום.
פרטית לעורר אותנו בהכרה זאת שיש
גם במשנת הרה"ק ר' פנחס מקוריץ בעל הבית לבירה ,ואין שום מקרה,
זי"ע ,אנו לומדים יסוד זה ,כמובא כדי להיטיב עמנו .ועל ידי אמונה זאת,
בספרו "אמרי פנחס" דרכי עבודת שההסתרה היא לטובתו ומקבל זאת
השי"ת (אות צ"ה) :שאדם צריך להאמין באהבה ,הוא זוכה לראות הישועה.
שאפילו קש המונח על הארץ הוא
אנו לומדים במדרש איכה (פרק א'
בגזירת השי"ת ,שגזר להיות מונח
סימן מ"ט) :מעשה במרים בת בייתוס
שם .ואני (הכותב) שמעתי כמדומה
נחתום ,שנשבית ופדו אותה בעכו ,וקנו
בזה הלשון :שיש השגחה פרטית איך
לה חלוק ,וכיבסה אותו בים ,ובא גל
תהא מונחת עם הקצות לכאן או לכאן.
וסחף אותו .קנו לה חלוק אחר ,והלכה
ובגודל האמונה של רבנו הבעל שם
לכבס אותו בים ,ובא גל וסחף אותו,
טוב זי"ע ,מביא נכדו בספרו "דגל
הלכו לקנות חלוק אחר .אמרה להם:
מחנה אפרים" (פ' וישלח) :כי במקלי
הים אינו סוחף לבד ,הניחו לבעל חוב
עברתי את הירדן הזה ,על דרך שסיפר
לגבות את חובו ,כי חטאנו לה' והוא
אא"ז נ"ע (הבעש"ט זי"ע) ,שפעם אחת
מעניש אותנו .כיון שהצדיקה עליה את
עבר הנעסטר (שם של נהר) ,בלי שום
הדין ,רמז הקדוש ברוך הוא לים ,ובא
שם ,רק היה מניח חגורו ,ועבר עליו.
גל והחזיר לה את הבגדים.
ואמר :שבאמונה גדולה הוא שעבר,
וזה יש לומר ,שרימז יעקב אבינו ע"ה, גם עלה שנעקר מהאילן הוא
"במקלי" -גימטריא יעקב ,היינו - בהשגחה
בשמו שהוא יעקב מידת אמת ,והיינו
ועד היכן הדברים מגיעים ,גודל
ד
שהוא מבני עליה ,ויש לו שכל צח ,אז -לגודל אמונה שלו בזה עברתי את
הוא משבר הלב ,כמו שכתיב" :קרוב ה' הירדן.
לנשברי לב" ,שמשברין קליפות הלב,
ובשגב מעלת העבודה והתועלת
ומסלקין כל התאות ,ומגלים הרשימו
הגדולה ,שזוכים על ידי האמונה
הנ"ל .והכל הוא על ידי תורה ומצות,
בהשגחה פרטית פרטית ,מהראוי
מה שהאדם עוסק בזה בדחילו ורחימו.
להביא דברי ה"תולדות יעקב יוסף"
ואז מתחיל להזריח ולהתעורר ,הרוח
זי"ע ,בספרו פ' חיי שרה :והוא -שעל
חיים אשר נפח בו אלוקים ,ונתגלה
ידי שעושה מצוה באמונה שלימה -
הרשימו הקדוש של "אנכי ה' אלוקיך".
ודביקות ותענוג ,נכלל במצוה זו ,כל
ובעסק התורה -הוא מאיר אור
רמ"ח מצות עשה -ושס"ה לא תעשה,
נשמתו ,ומטהר ומזכך הלב מכל סיג.
וזהו שאמרו ז"ל" :בא חבקוק והעמידן
ואז מזה הרוח אשר מתפעם בקרב לבו
על אחת וצדיק באמונתו יחיה".
ומהרושם הנ"ל ,נעשה הכנה וכלי בית
קיבול ,להשרות בו שפע קדושה.
נחקק האמונה בכל איש ישראל
אפילו הקל שבקלים מוסר נפשו ועלינו לדעת -שאין צורך לחפש
עצות איך להגיע לאמונה השלימה ,כי
ושני נביאים התנבאו אותו דבר,
היא נמצאת אצל כל אחד בתוך הלב.
גם במשנתו של ה"קדושת לוי" זי"ע,
כי בשעת מעמד הר סיני זכה כל איש
אנו לומדים דבר זה .וכלשונו הקדוש
ישראל להגיע למדריגה הגדולה של
בביאור הפסוק בפרשת יתרו" :כי
האמונה .כדברי הרה"ק מאפטא זי"ע,
לבעבור נסות אתכם בא האלוקים".
בספרו "אוהב ישראל" פרשת ראה (ד"ה
פירוש – כי זה שאמר הקדוש ברוך
עוד):
הוא בעצמו" :אנכי ולא יהיה לך",
נרשם ונחקק בלב כל איש ישראל ,עד דהנה ידוע דזרע ישראל מאמינים
שאפילו הקל שבקלים מוסר נפשו על בני מאמינים ,מאז עמדו במעמד
קידוש שמו יתברך .וזה " -לבעבור הנבחר בהר סיני ושמעו מפיו יתברך
נסות" שתעמדו בנסיון. "אנכי ה' אלוקיך" .מזה הדיבור הקדוש
ששמעו מפי הגבורה ,נרשם ונחקק
זכו לראיה חושית בתוך לבבות עם ה' בני א-ל חי,
וכן מביא הרה"ק ר' צדוק הכהן אלקותו יתברך .וזה הרושם הוא בכל
מלובלין זי"ע ,גודל המדריגה שזכה כל איש ישראל ,אשר עמדו רגליו על הר
איש ישראל במעמד הר סיני ,להגיע סיני .אך הרשימה הלזו היא מלובשת
לאמונה חושית ,שיש בורא עולם, בתוך קליפות החיצונים ח"ו ,המכסים
שעשה ועושה ויעשה לכל המעשים. הקרב והלב ,הוא חומר הגשם ,אשר
וכדבריו בספרו "ספר הזכרונות" הוא מוקף בתאות גשמיות .אך מי
ה
לתת שכר בעושר וכבוד ואריכות ימים, (הוצאת מקור הספרים עמוד יד-טו) :וכל
ובנים ובני בנים .והן למוטב -רחמיו אמונת ישראל בשעת מתן תורה ,מכונה
על כל מעשיו -להיטיבו באחריתו, בכל מקום בכתוב בלשון "ראיה" ,שהיו
ותשחק ליום אחרון ,בעוז ושמחה רואים אמיתותו בעין השכל כראיית
ברוך הוא וברוך שמו ,המרחם על הכל, הנביאים ...ודבר זה זכו לו כל ישראל
ובפרט על ישראל עמו. בשעת מתן תורה ,ובזה זכו לראייה
והשגת אמיתות מציאותו ,מה שלא
טוביה גניז בגוויה. השיג כל נביא .ומאותו המעמד ואילך
נמשכה אמונתינו הקבועה וקיימת
זאת ועוד -השמחה בלב האדם,
באמיתות מציאותו ואחדותו .שנתברר
צריכה להיות תמיד בלי הפסק ,עם
לאבותינו דרך כעין ראיה חושית.
הידיעה שמפי עליון לא תצא הרעה.
ואין צריך לראיית שכלית כלל ,אלא
ובכל דבר טוביה גניז בגוויה .ולכן
למכחישי התורה.
חייב לברך על הרעה כמו שמברך על
הטובה.
אין שום מקרה
יסוד זה מלמדנו הרה"ק מאפטא
ומה נעמו דברי הרה"ק מקומרנא
זי"ע בספרו "אוהב ישראל" (פ' וארא):
זי"ע ,המלמדנו עד היכן צריך להיות
וזה שאמר שלמה המלך ע"ה" :טובה
האמונה בהשגחה פרטית .וכדבריו
תוכחת מגולה מאהבה מסתרת" (משלי
בספרו "נתיב מצותיך" (נתיב אמונה
כז ,ה) .אשר על כן חייב אדם לברך
שביל א' אות ב') ,וזל"ק :כבר נתפרסם
על הרעה בשמחה ,כשם שהוא מברך
וחקוק בלב ישראל ובדעתו ,שלא ימצא
על הטובה (ברכות נד ,א) וכנ"ל .והנה
שום פעולה קטנה או גדולה ,שיהיה
כתיב (איכה ג ,לח)" :מפי עליון לא
במקרה חלילה ,אלא הכל בהשגחה
תצא הרעות והטוב" ,היינו -כאשר
עליונה ,בסוד השגחת אין סוף,
בא אל האדם איזה סיבה לא טובה,
המתייחד באחדות אחד עם ספירותיו,
וצרה ודחקות ח"ו ,הכל הוא לטוב לו,
ופועל בהם כרצונו הפשוט ,להעניש
אך טוביה גניז בגוויה .וכל איש מזרע
מדה כנגד מדה ,בהשגחה פרטית -על
ישראל ,מחויב להאמין בזה ,שהכל
כל תנועה והילוך ודיבור ,הכל לפי
לטובתו מאת השי"ת ויתעלה ,אשר
החשבון ,ולא יוסיף ולא יפחות ,אפילו
דרכו להיטיב לברואיו ,ובפרט לזרע
נקודה כמלא נימא ח"ו .וישמח אדם
ישראל עם סגולתו .אך כעת הזאת,
מאוד ביסורין ,וירחיב דעתו בהם ,על
עדיין לא נתגלה הטובה והחסד ההוא,
שהמלך -מלך גדול ונורא ואיום אין
והוא טמיר וגניז ,מחמת שהאיש הלזה
סוף ,משגיח וחומל -על בריה שפילה
עדיין אינו ראוי לטוב זה .וכאשר יגיע
אפילה כמוני ,כטעם הכתוב" :גדולים
האדם לשכל ואמונה כזו בלב שלם,
מעשי ה'" ,בעת אשר "דרושים"
אז היה יכול להמתיק מעליו הדינין,
ומושגחים "לכל חפציהם" ,הן לטוב -
ו
אלא צריך לדעת שזה בהשגחה פרטית, באמונתו השלימה כזו .והיה מבין
כדי לכפר על עונותיו .והיות שיש כמה ומביט וצופה ,את הטוב והחסד אשר
וכמה עונות שאינם מתכפרים ,רק עשה אתו הבורא יתברך ויתעלה בזה.
על ידי תשובה ויום הכיפורים ,אלא וזה טובה תוכחת מגולה ,הבאה -
בצירוף היסורים ,כדברי חז"ל (יומא מאהבה מוסתרת ,ר"ל מחמת שהאהבה
פו" :).תשובה ויום הכיפורים תולין וחסד מסותרת וגנוזה בתוכה כנ"ל,
ויסורים ממרקין" .שולח לו השי"ת שבאמת הכל הוא לטובתו.
יסורים קלים ,כדי לכפר על עונותיו,
וממשיך :או יש לומר על זה הדרך,
ועליו להצדיק עליו את הדין ולומר
טובה תוכחת מגולה ,היינו -שיכול
בפה הפסוק (תהלים כה ,יח)" :ראה עניי
האדם לעשות מהתוכחת מגולה -
ועמלי ושא לכל חטאתי" .בכדי שישים
טובה ,ולהמתיק מעליו הדינים ,ע"י
אל לבו שהוא בהשגחת הבורא לכפר
האהבה מסותרת .ר"ל -ע"י שמאמין
על עונותיו .וזה שאמרו חז"ל (ערכין טז,
באמונה שלימה ,כי הטוב והחסד טמיר
ב)" :היכי דמי יסורין אפילו הושיט ידו
וגניז בגוויה ,ומאתו לא תצא הרעות,
לכיס" ,והוא דוקא ששם אל לבו שכל
רק הכל הוא לטובתו .ובזה מבטל
תנועותיו בחפץ הבורא.
וממתק הדינים מעליו ,ותפקחנה עיניו,
והיה רואה ומבין לפעמים ,הטוב וגודל
ניצול מהיסורים
החסד שימשך לו מזה.
עוד הוא מלמדנו -שיש אופן אחר
בשליחת היסורים ,והוא -שהשי"ת מכפרים לו כל עונותיו
מעורר את האדם לפני ביאת היסורים,
וכמים קרים על נפש עייפה ,הם
שבזמן שרואה שהיסורים מעותדים
הדברים שמלמדנו הרה"ק ר' צבי
לבא ,אבל עדיין לא באו ,הוא מבין את
אלימלך מדינוב זי"ע ,שצריך לחיות
הדבר ,ועושה תשובה ,ואז הוא ניצול
עם האמונה בהשגחה פרטית ,שכל מה
מהם .וכדבריו בספרו "מגיד תעלומה"
שעובר עליו זה לטובתו ויש השגחה
(ברכות ה ,א ד"ה אם) ,ותוכן דבריו :חז"ל
פרטית מדוקדקת ,ולפעמים באים
אומרים (ברכות דף ה')" :אם רואה אדם
היסורים לעורר את האדם שצריך
שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו".
לשוב אל השי"ת ,ואז עליו להצדיק
וצריך להבין הלשון שיסורים "באים",
את הדין ,ולומר בפה שהיסורים יהיו
הרי הם כבר באו ,והיה צריך לומר :אם
כפרה על העונות ,ואז מכפרים לו
רואה אדם שיסורים "באו" עליו ,יפשפש
כל עונותיו .וכדבריו בספרו "אגרא
במעשיו" ,לשון עבר? ובעיקר המאמר
דפרקא" (אות קכ"ד) :בזמן שעובר על
צריך להבין מה בא ללמדנו ,כל אחד
האדם איזה מאורע ,עליו לדעת שאין
יודע שהקב"ה הוא אבינו אב הרחמן
זה מקרה ,מחמת איזה סיבה ,שעל זה
שאוהב את כל אחד ,ואין שום מקרה,
נאמר" :ואם תלכו עמי קרי והלכתי.
והכל בהשגחה פרטית מדוקדקת ,ואם
ז
-היינו הוא שהוא מבטיח" ,ומובטח" באו עליו יסורים ,הרי שהוא מבין
-היינו אותו עילה ,שעל ידי זה הוא שמעוררים אותו מהשמים ,שעליו
בטוח לבא לאותו הדבר .והוא דרך לשוב אל ה' .אלא יש לומר -שלכך
משל ,השי"ת הוא המבטיח לאדם כתבו הלשון "באים" ,שמשמיענו דבר
שיתן לו כל צרכיו ודי מחסורו כשילך חדש ,שמדברים על יסורים המעותדים
בדרכיו ,והאדם הוא הבוטח בזה, לבא ,ולא השתשמשו בלשון "באו",
ומובטח -היינו שהוא בוטח שהשם שהיה משמע מכך מדברים על יסורים
יזמין לו בודאי פרנסתו ,אך צריך עילה שבאו עליו זה מכבר .אלא -אם רואה
לזה ,שיהיה סיבה מאת השי"ת ,שעל האדם שיתכן שיסורים יבואו עליו,
ידה יתפרנס ,או משא ומתן ,או שאר איזה צרה בגוף ,בנפש ,בממון .עליו
דבר. להתבונן ולדעת ,מהשמים מגלים אזניו
לפני ביאת הצרה ,כדי שיכול להנצל
והאדם כזה עדיין לא הגיע
מזה ,על ידי שיהרהר במעשיו ,וישוב
להאמונה העיקרית ,כי העיקר להאמין
אל ה'.
בה' ,שהוא לבדו הוא ואין בלתו ,שאינו
צריך לשום עילה וסיבה ,שעל ידי זה
גם הסיבה מהשם יתברך
ימשך לו פרנסתו ,כי הוא עילת כל
העילות וסיבת כל הסיבות ,ואפילו ועיקר העבודה היא ,להאמין בה'
שלא יעשה שום פעולה ,השם יתברך שהוא לבדו הוא ואין בלתו ,שאינו צריך
יכול להזמין לו פרנסתו בחסדו הגדול. לשום עילה וסיבה ,שעל ידי זה ימשך
לו פרנסתו ,כי הוא עילת כל העילות,
מתדבק באין סוף ברוך הוא ולא יתלה פרנסתו בסיבה טבעית .כי
כדי שיהיה בחירה מסבב השי"ת את
המגיד הדרכה נפלאה מלמדנו
הצורך בסיבה ,אבל אין הדבר תלוי
ממעזריטש זי"ע ,שאם האדם תולה
בסיבה.
כל פרנסתו בהשי"ת ,ויודע שאין שום
כח זולת הבורא ברוך הוא ,זוכה לשפע דבר זה מלמדנו רבנו הבעל שם
גדול וברכה בכל מעשיו. טוב זי"ע ,כמו שמביא נכדו בספרו
"דגל מחנה אפרים" פרשת בשלח (ד"ה
כמו שמביא ה"קדושת לוי" זי"ע,
ויאמרו):
בספרו (בפירושי אגדות) ,וזל"ק:
על דרך שאמר אא"ז זללה"ה
שמעתי ממורי הגאון בוצינא
(הבעש"ט זי"ע) ,על פסוק (ירמיה יז ,ז):
קדישא המפורסם מוה' דוב בער
"ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה'
זלה"ה ,מגיד משרים דק"ק מעזריטש,
מבטחו" ,וזה הוא תוכן דבריו ,כי יש
פירוש "וימלוך וימת" (בראשית לו ,לב-
"בוטח" "ומבטיח" "ומובטח"" ,בוטח"
לג) ,כיון ששם הבטחון באיזה דבר,
-היינו אותו שהוא בוטח" ,ומבטיח"
הוא ממליך אותו הדבר על עצמו,
ח
שהאבות הקדושים זכו לעבוד את ונפסק הבטחון ממנו יתברך שמו,
השי"ת באמונה ובטחון במדריגה לכן נגרע פרנסתו ממנו ,וזהו "וימת".
הגבוה ביותר .גם עלינו מוטל העבודה אך אל ה' לבדו ישים בטחונו ,ויבחון
להתחזק מאד בענין זה. במעשיו -שכל דבר אין בו כח זולת
הבורא יתברך שמו ,אזי מדבק ומקשר
וביסוד זה מבאר כ"ק מרן השר
כל ענינו בהבורא יתברך שמו ,והוא
שלום זי"ע ,דברי יצחק אבינו לבנו
יתברך שמו מקור כל הברכות ומקור
יעקב אבינו .כמובא בספר "מדבר
החיים ,אזי שורה בכל מעשיו ועניניו,
קדש" (סוכות דף קמ)" :ויאמר יצחק אל
כל הברכות והשפע ,כי הוא מדבק כל
בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי
הדברים באין סוף.
הקרה השם אלקיך לפני" (בראשית כז,
כ) ,ואיתא במדרש (ב"ר ס"ה ,טו) :חד
גודל שגב כח האמונה
אמר -ומה אם לקרבניך המציא לך,
כמ"ש" :וירא והנה איל אחר" כו', וכמים קרים על נפש עייפה ,הם
למאכלך על אחת כמה וכמה .וחד דבריו הקדושים של הרה"ק ר' מרדכי
אמר -אם לזווגך המציא לך ,דכתיב: מקרעמניץ זי"ע ,המבאר גודל שגב
"הקרה נא לפני" ,למאכלך על אחת עבודת האמונה ,שזה היסוד לכל עניני
כמה וכמה .וביש ספרים כתיב" :לפיך עבודת הבורא .ומביא דברי חז"ל מכות
על אחת כמה וכמה". (כד ,א) "בא חבקוק והעמידן על אחת
וצדיק באמונתו יחיה" ,ולכאורה מה
וצריך להבין ,הא מדת הבטחון ראה דווקא להעמיד את כל התורה
שהיה ביצחק היה גדול עד אין קץ כולה על יסוד האמונה .אלא חבקוק
ושיעור ,למה שאל ליעקב מה זה היה בנה של האשה השונמית שחלה
מהרת? וזה הוא בעצמו התירוץ - ומת ,ואלישע הנביא בכוח קדושתו
שמדת הבטחון שהיה ביצחק ,היה החיה את הילד כמבואר בנביאים
גדול כל כך ,והיה רוצה לראות אם (מלכים – ב ,ד) ,הרי שבילדותו כבר היה
יש ליעקב גם כן מדת הבטחון ,לכך בעולם האמת .ואמו בזכות אמונתה
אמר "מה זה מהרת למצוא בני", הגדולה בנביאי ה' ,זכתה שהנביא
ואמר לו יעקב ,שאתה רוצה לראות החיה את בנה .ועל ידי זה נדבקה בו
אם יש לי בטחון ,אני יודע ומאמין האמונה בתקיפות ובחוזק גדול.
ובטוח בהשי"ת ,שאם לזווגך המציא,
לפיך על אחת כמה וכמה .דזה ידוע ממילא אנו לומדים כי מה שהילד
בספרים דעל הברכות הללו היו תלוים מקבל בקטנותו נשאר בו לכל ימי חייו,
כל העולמות ,ולעולמי עד עד שפע ולכן העמידן חבקוק על האמונה.
וחיות לכל העולמות כו' .הכלל דיצחק
היה בעל בטחון ,ורצה לראות אם יש בברכתו תלויים כל העולמות
לבנו גם כן מדת הבטחון ,והעיקר מכל ומעשה אבות סימן לבנים ,כמו
ט
בשמחה ,כי כשהוא שמח אין שם הדברים הוא מדת הבטחון .לכך כתיב:
עצבות ותוגה ,כשזה קם זה נופל". "ושם בטוחות חכמה" ,הגם שהפירוש
וכן כתב הרה"ק מברדיטשוב זי"ע, הפשוט של בטוחות הוא כליות ,מכל
בספרו "קדושת לוי" (פרשת ויצא ד"ה מקום נכלל מדת הבטחון גם כן ,דלמה
וירא והנה באר) :שהנה ידוע שהשי"ת לא כתיב בלשון כליות ,וכתיב לשון
משתוקק תמיד להשפיע טובות על בטוחות ,לרמז על מדת בטחון שהוא
עמו ישראל ,אך כביכול הסטרא העיקר ,והוא מדה של יצחק .ובני חיי
אחרא מעכב נביעות שפע ,רק בזמן ומזוני ,גם כן תלוי במדת הבטחון,
שישראל מתעוררים בשמחה ,אז שאם ישראל מאמין בו יתעלה ובטוח
זאת השמחה דוחה את החיצונים, בו ,הבורא ברוך הוא מסייע לו בכל
מלהמניע השפע מלהשפיע ,ואז הדברים שאדם צריך.
השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו ,משפיע
שפע ברכה על עמו ישראל .וכן כתב בסיום דברינו נביא דברי חיזוק
בספר הקדוש "דברי אמת" להרה"ק נפלאים ,שקיבלנו במכתבו של
מלובלין זי"ע (פרשת תרומה ד"ה כ"ק מרן רבנו שליט"א לקהל אנ"ש
לראש הפרשה)" :ובאמת בהמתקת (בתקופת וירוס הקורונה) .ונביא קטע
הדין בא שמחה ,וכן בשמחת הבורא מדבריו :וכמו שמבואר באריכות
ברוך הוא נמתק הדין ...להרבות בספה"ק בשם הבעל שם טוב זי"ע,
באיתערותא דלתתא בעבוד השי"ת שברגע שהאדם יודע ומכיר בעת
ובתורה ובתפלה בשמחה ובטוב צרה ,כי "אכן אתה קל מסתתר",
לבב .ועי"ז נזכה שהקב"ה ישפיע שוב "אין זה הסתרה" ,ו"נתפרדו כל
עלינו באיתערותא דלעילא שפע פועלי אבן" .ובספר הקדוש "נועם
טוב של חסדים מגולים ונזכה להנצל אלימלך" (פר' וארא ד"ה או יאמר)
ולהשמר מכל מרעין בישין. כתב :והכלל בזה הוא כך ,כשרוצים
להכניע הקליפה ,צריך להיות
י
שגב גדלותם של רבותינו הקדושים
מאורי החסידות זי"ע
המשך :גילויים בקדושת מרן הבעש"ט הק'
דגל מחנה אפרים פרשת בראשית:
"וירא אלקים את האור כי טוב" ואיתא במדרש :כי טוב לגנזו -וגנזו לצדיקים ,ובו מש־
תמשין צדיקים בכל דור ודור (חגיגה יב ,).ושמעתי מאא"ז נ"ע זלה"ה ,היכן נגנז האור
ההוא? ואמר :שהשם יתברך גנזו בתורה ,ולכן משתמשין צדיקים בכל דור ודור באור
ההוא .היינו -על ידי התורה ,שיש בה אותו האור ,שיכולין להסתכל בו מסוף העולם ועד
סופו .כמו שראו עיני ממש כמה מעשיות ,מה שכתב לדודי זקני המנוח ר' גרשון קיטיבור
ז"ל ,שנסע לארץ הקדושה ,איך שראה אותו בשבת בחוץ לארץ ,ומה זה עשה בחוץ לארץ,
והשיב לו דודי זקני באגרת ,שבאותו שבת עשה איזה גביר ברית מילה בחוץ לארץ ,ושלח
אחריו להיות מוהל אצלו ,וכהנה וכהנה ,אשר קצרה היריעה מלהכיל ,אשר הסתכל ממש
מסוף עולם ועד סופו ,והכל היה על ידי אותו אור שנגנז בתורה.
אור המאיר פרשת פקודי:
פעם אחד שאלו להבעש"ט זללה"ה אחת מהדברים ,ואזי פתח ספר הזוהר שהיה מונח על
השולחן ,והסתכל בו ,ואמר להם כל המאורע ,ואחר כך נמצא האמת אתו ,שכיון בדבריו.
ושאלו פיו הקדוש ,וכי בשביל שפתח את ספר הזוהר ,והסתכלות מעט בזוהר ,יתכן לדעת
ולראות מרחוק? ואז השיב להם :הלא מצינו אור שברא בו הקב"ה את עולמו ,היה מאיר
מראש העולם ועד סופו ,עם אור הבהיר ומאיר לארץ ולדרים עליה .וכיון שראה הקב"ה
שאין העולם כדאי להשתמש עם זה האור ,גנזו לצדיקים ,ואיה איפוא המקום מהכיל את
האור הבהיר ,והיכן גנזו את האור "בתורה" -שהתורה אוצרו הטוב של הקב"ה .וכשאדם
לומד תורה לשמה ,ומסתכל בה בעין שכלו ,ה"מאור הגנוז" -מאיר לו נתיב להשכיל
ולראות מראש העולם עד סופו ,כאשר מאז קודם שנגנז האור.
הרה"ק ר' דובער מליובאוויטש זי"ע בספרו "תורת חיים" פרשת ויחי:
ובזה יובן מה שמספרים בשבחי הבעש"ט ז"ל ,שהתפלל כמה תפלות והתענה תעניתים,
שיוכל להשיב לשואלו דבר ,בעת עליות נשמתו בערב שבת בין השמשות ,בקבלת שבת
דוקא .אלא הענין הוא -דבשעת קבלת שבת ,אז עליות כל העולמות ,עד רום המעלות.
והיה נשמתו עולה במעלה ומדריגה גבוהה מאד [כמו בבחינת יוסף ומשיח בחינת צדיק
יסוד העולם שבכל דור ודור כידוע] .ולא היה יכול להשפיל את עצמו למטה כלל להשיב
לשואלו .ולזה התפלל כמה תפלות ,שיועיל לירד למטה דווקא בעת עליות נשמתו הגבוה
למעלה ,לפני קבלת שבת ,שיוכל לתקן גם מה שנשאר למטה בבחינת מותרות.
מכתב הגאון מהרש"ם מבראזן בעל דעת תורה:
סיפר מו"ר הגאון הקדוש מבעלזא זי"ע ,כי פעם אחת ראה בחלום שהוליכו אותו לגן עדן
העליון ,והראו לו חומות ירושלים שלמעלה החריבות ,ועליהם הי' מהלך איש אחד מחומה
לחומה ,ושאל מי הוא זה האיש ,והשיבו לו ,כי הוא רבי ישראל בעל שם טוב ,שנשבע שלא
ירד משם עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.
עוד הוא מביא :שמעתי מפי הרה"ג הצדיק המקובל ר' חנוך העניך אבד"ק אלעסק זצ"ל
ששמע מפי חותנו הגאון הקדוש וכו' ר"ש רוקח אבד"ק בעלז זצ"ל ,ששמע מפי מורו הק־
דוש הרבי מלובלין זצ"ל שאמר אם יבא אדם ויאמר לי שראה שעשה הבעל שם טוב סולם
ועלה לשמים בחיים חיותו בגופו ובמלבושיו ,אאמין לו ,כי כל מה שאומרים על הבעל שם
אי טוב ראוי להאמין.
