דף מקשר · Daf Mikesher — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
גיליון מס' 253
דף מקשר גיליון
מס' 4
הדף היומי
פנינים וחידושים חידות והלכות על
+
'דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'
דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'
דבר העורך הדף אליבא דהלכתא
מעשה באדם חכם שהגיע לעיר עתיקה .במהלך בדף מד .ושנשרו שיניו פסול משום מראית העין
ביקורו נכנס לבית העלמין המקומי ,ושם נגלה מעשה שהיה בחתן שהגיע לרופא השיניים שלו ובישר לו שמגיע לו מזל טוב לרגל
לעיניו מחזה תמוה :על אחת המצבות נכתב "בן אירוסיו ,הרופא התעניין מי הכלה ,והחתן סיפר לו את שמה ושם משפחתה.
ארבע שנים ,על השנייה "בן שתים עשרה שנה", מששמע הרופא ,חשכו עיניו כיון שהוא גם הרופא של הכלה ,ובצעירותה נשרו כל
ועל אחרת "בן חצי שנה בלבד התפלא החכם ושאל
את שומר בית העלמין" :וכי יתכן שבעירכם נפטרו שיניה (עקב כך שאמה נטלה כמויות גדולות של אנטיביוטיקה בימי הריונה) ורופא
אנשים רבים כל כך בגיל כה צעיר? השיב לו זה התקין לה מערכת שיניים תותבות ,הרופא לא ידע להשית עצות בנפשו האם הוא
השומר :בעירנו אין מונים את שנות חייו של האדם חייב לגלות לחתן שלכלתו יש מום גדול כזה ,שהרי אולי מדובר כאן במקח טעות
לפי הזמן ששהה בעולם ,אלא לפי השעות שהקדיש והקידושין כלל לא יחולו כשאין החתן יודע מהאמת ,וגם אם נאמר שהקידושין
לתורה ,למצוות ולמעשים טובים .בסוף ימיו של חלים ,מ"מ יש כאן הונאה שהכלה רימתה אותו ,או שמא כיון שלא שאלוהו אינו
האדם אנו מצרפים את כל השעות הללו ומחשבים צריך לספר כלום אלא לשתוק.
אותן לשנים ,שכן אלו הן שנות חייו האמיתיות. משבאה שאלה זה אל שולחנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א
בפרשתנו נאמר" :ויהיו חיי שרה מאה שנה השיב שיש לפשוט זאת מהנלמד בשבוע החולף בסדר לימוד "הדף היומי" במסכת
ועשרים שנה ושבע שנים ,שני חיי שרה" .ומבאר בכורות בדף מד .כהן שנשרו שיניו פסול לעבודת המקדש משום מראית העין ,והתוס'
רש"י בשם חז"ל" :כולן שוין לטובה" .כל שנותיה (לעיל לז .ד"ה מה) הקשו מדוע לא פסול משום מום ממש ,הרי לגבי עבד כנעני
של שרה אמנו היו מלאות משמעות ותוכן ,וכל ימיה שאדונו הפיל לו שן יוצא לחירות משום מום ,ותי' התוס' דעבד שאני דגלי קרא
היו מנוצלים לעבודת ה' .בדומה לכך נאמר על שבדבר קל נחשב מום לצאת לחירות ,משא"כ לגבי מום לפוסלו מכהונה אין בנשירת
אברהם אבינו" :ואברהם זקן בא בימים" .ופירשו שיניים מום שכן הדרך שהשניים נופלות מחמת זיקנה עיי"ש .והוסיף הגרי"ש
רבותינו שאברהם אבינו לא רק הגיע לגיל זקנה,
אלא בא עם כל ימיו .כל יום ויום מחייו היה מלא אליישיב שלא שייך לומר שזה מום כיון שהרי בהמה נולדת בלי שיניים וכשרה
בתורה ,במצוות ובעבודת ה' ,ולא הלך לאיבוד. להקרבה מיום השמיני והלאה ,הרי לנו שאי"ז מום ,וה"ה בזיקנה נושרות השיניים
והנה ,המדרש מספר שרבי עקיבא ,כשראה את באופן טבעי ואי"ז מום ,ורק כהנים אינם עובדים משום מראית העין.
תלמידיו מתנמנמים במהלך הלימוד ,ביקש לעוררם והנה נתבאר בגמ' לעיל (מג ):שיש בכהנים ג' סוגי מומים ,א .מום ששוה באדם
ושאל" :מפני מה זכתה אסתר שתמלוך על שבע ובהמה ואם עבד בו חילל עבודתו .ב .מום שפוסל רק באדם שאינו שווה בזרעו של
ועשרים ומאה מדינה?" והשיב" :תבוא אסתר בתה אהרן ואם עבד בו אינו מחלל עבודתו אך עובר בעשה .ג .מום שפסול משום מראית
של שרה שחיתה מאה ועשרים ושבע ,ותמלוך על העין (כגון נשרו שיניו) ואינו מחלל עבודתו ואינו עובר בעשה .ויש להסתפק אם
מאה ועשרים ושבע מדינות" .ולכאורה ,יש להבין: הנאמר בכתובות [עב ]:שכל המומים הפוסלים בכהנים פוסלים בנשים ,מדובר גם
מדוע בחר רבי עקיבא דווקא בדרשה זו כדי לעורר על מה שפסול משום מראית העין .ונחלקו בזה הפוסקים ,שדעת המהריט"ץ
את תלמידיו משנתם? מה הקשר בין מלכות אסתר שחסרון שיניים לא הוי מום באשה ,ובערך השולחן (אבהע"ז לט סק"ב) כ' שאם כבר
לבין תלמידים המתנמנמים בבית המדרש? מבאר קידשה לא הוי מום בכך ,מאידך דעת הפסקי הלכות (יד דוד ח"ב דף קמה ע"ב) שאין
בעל החידושי הרי"ם שרבי עקיבא ביקש ללמד את להכריע במום זה באשה אלא הוי ספק ,וכן בעצי ארזים (שם ס"ק יב) כ' שאין בזה
תלמידיו יסוד עצום :מה רב ערכו של כל רגע ורגע הכרע ,ומאידך המהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון סימן רט) כ' שבודאי שזה מום אף
בחייו של יהודי! מאה עשרים ושבע שנות חייה של
שרה אמנו היו שקולות כנגד מאה עשרים ושבע באשה ,וכן בשו"ת אור שמח (סי' טו) כ' שזה מום שהרי אמרו בשיר השירים 'שנייך
המדינות שעליהן מלכה אסתר .ואם שנה אחת כעדר הרחלים' הרי ששיניים הם נוי לאשה ,וכתב עוד שבאשה הוי מום אפילו
מחייה של שרה שווה מדינה שלמה ,הרי שחודש בחסרון שן אחת ,עיי"ש.
אחד שווה מחוז ,שבוע אחד שווה עיר ,יום אחד אמנם כל נידון הפוסקים הנ"ל הוא באופן שנשרו לאשה שיניה ולא עשו לה שתלים
שווה שכונה ,שעה אחת שווה רחוב ,ואפילו דקה במקומם וניכר חסרון שיניה ,אך אם התקינו לה שיניים אחרות ,יש לומר שאי"ז
אחת שווה בניין שלם! זהו המסר שביקש רבי מום ,כיון שכל המום הוא משום מראית העין ,וכעת אין בעיה משום מראית העין
עקיבא להעביר כל רגע הוא עולם ומלאו. כיון שנראים ממש כמו שיניים אמיתיים ,ועיין בקהילות יעקב (ביבמות סי' מד) לגבי
ואם נרצה להמחיש עד כמה יקרה שעה אחת, בחור שאביו גוי ואמו ישראלית ,שאינו חייב לגלות לכלה ,ואי"ז מקח טעות ואין
נתבונן ביהודי המקפיד לקבוע בכל יום שעה אחת בזה אונאה ,כיון שזה מום שבדיעבד הצד השני לא ידרוש להתגרש ,ולכן בנידו"ד
ללימוד הדף היומי .שעה ועוד שעה ,דף ועוד דף ,יום אם הכלה מושלמת בהכל מלבד בשיניה ,והחתן לא ירצה בגירושין בדיעבד כשישמע
מצטרף ליום ,עד שבחלוף כשבע שנים וחצי זוכה זאת לאחר החתונה( ,ולא שאלו את הרופא על כך) אין הרופא צריך לספר זאת לחתן
אותו יהודי לסיים את הש"ס כולו! היש לנו אלא ישתוק( .ע"פ חישוקי חמד)
המחשה גדולה מזו לכוחה של שעה אחת? וכבר אחת המעלות של לומדי הדף היומי שלומדים עוד ועוד מושגים בכל חלקי התורה!
אמרו חז"ל" :יש קונה עולמו בשעה אחת"!
מאיר ישראל ארוגטי כל לימוד מרגלית! כל הלכה פנינה! והיהודי הלומד הוא אוצר שלם!!!
השיעור בדף היומי נמסר בכל ערב בין השעות 20:30-21:40בבית הכנסת "התאחדות האברכים" רחוב מנחם בגין 48
פרדס כץ ב"ב (ליד טיפת חלב) .השיעור נמסר בטוב טעם ודעת בבהירות ובשפה השווה לכל נפש מפי הרב מגיד השיעור
1
פניני הדף
בדף מד .משה רבינו עשר אמות היה שנאמר ויפרש את האהל על המשכן
הקשה הפרדס יוסף (ש מות מ יט) איך למדו ממה שמשה רבינו פרש את היריעות שבהכרח היה גבוה עשר אמות ,והרי יתכן שעמד על כלים
או על סולם בשעה שפרש את היריעות על האוהל ,ומכח קושיא זו הכריח הפרדס יוסף שפרישת היריעות היתה נחשבת עבודה וא"כ הוי
חציצה אם יעמוד על סולם ,ולכן גם כתבה התורה את סדר פרישת היריעות בדיוק כיון שהיתה עבודה ,והוסיף שביאור זה מדוקדק בגמרא,
שהרי לכאו' תמוה מה קושיית ותירץ הגמ' מי פרשו ,משה רבינו פרשו שנאמר ויפרוש את האהל ,ולכאורה כיון שהדבר מפורש בתורה ,אין
מקום לשאלה ותירוץ ,אלא בהכרח שהגמרא באה ללמד שעבודה זו לא היתה יכולה להעשות ע"י אחר ,משום שהתורה קבעה בסדר עבודת
הפרישה שהיא תהיה עבודת משה ,ולכן משה רבינו בעצמו פרשו ,וכיון שהיא עבודה אינו יכול לעמוד על סולם בעת עשייתה כמו שאמרו
(זבחים כו ).שאם היתה רגל הכהן על כלי בעת העבודה ,עבודתו פסולה כי אין דרך שירות בכך.
בדף מה .מעשה בתלמידי ר"י ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך
החתם סופר (שו"ת יו"ד סי' שלו) כתב ,שאילו היתה זונה זו ישראלית היה אסור לנתחה לצורך לימוד פרטי האברים ,אף שהיא זונה ואף
שהתחייבה מיתה למלך ,כיון שמת ישראל אסור בהנאה מן התורה( ,ועיין חוז"א יו"ד סי' רח סק"ז) לכך כתב שהיתה שפחה עמלקית ומותרת
בהנאה .והבא"ח בבן יהוידע כ' שנראה שהמלך גזר עליהם שהם ישלקו את הזונה ,וכיון שכבר היו חייבים לעשות כן מחמת ציווי המלך,
בדקו וספרו את אבריה כדי ללמוד מכך לענין הלכה .ועוד כתב (במסכת פסחים מט :ד"ה ודע) שחכמת הניתוח וחכמת הרפואה היתה נמצאת
אצל עם ישראל מזמן קדמון ,ואי אפשר להשיג חכמות אלו על בוריין אא"כ ינתחו גוף אדם שכבר מת כדי לדעת ולראות באברים הפנימיים,
ולא רצו לעשות כן אלא לזונה שאי"צ לחשוש לבזיונה ,והוסיף עוד ,שזהו הטעם של רבי שמואל ב"נ שאמר בפסחים שם שעם הארץ מותר
לקורעו כדג ,והיינו כוונתו ,שלאחר מותו ניתן לנתחו מראשו ועד רגליו ,כדי להתלמד בו חכמת הניתוח ,ולא חוששים לבזיונו ,כדי שתהיה לו
כפרה בכך.
בדף מז .גר שנתגייר כקטן שנולד דמי
בסוגייתינו נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בגוי שהיו לו בן ובת והתגייר האם נחשב שקיים מצות פרו ורבו או לא .ובביאור מחלוקתם כ' הערוך
לנר (יבמות סב .ד"ה רבי יוחנן) שמחלוקתם היא בגדר הכלל של גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ,שריש לקיש סובר שנחשב כאילו לא חי מקודם
כלל אלא הוא אדם חדש לגמרי בעולם הזה ,ורבי יוחנן נקט שנחשב כאילו כבר היה חי אלא שכאשר התגייר נחשב כאילו מת כשהוא גוי וכעת
נולד שוב כישראל ,וסבר רבי יוחנן שכיון שכבר קיים 'בגלגול הקודם' מצות פריה ורביה ,אינו צריך עתה לקיימה שוב בהיותו ישראל ,שהרי
ענין גלגול הנשמה הוא שיוכל לקיים את כל המצוות ,וכיון שכבר קיים מצוה זו הרי הוא נפש הישראלי שנשלמה בתרי"ג מצוות ,וכמו שביאר
החיד"א בשם הגדולים (מערכת גדולים אות י) בשם האר"י את ענין הגלגול בכהן לוי וישראל כדי שנפש היהודי תושלם בתרי"ג מצוות עיי"ש,
אבל ר"ל סבר שנחשב כאילו לא חי מעולם ולכן כשהתגייר צריך שוב לקיים פרו ורבו.
בדף מח :שני זכרים ונקבה נותן חמש סלעים לכהן
מבואר בסוגייתינו שכשיש ספק אם הבן בכור ,הרי הוא פטור מפדיון הבן מדין המוציא מחבירו עליו הראיה .ביאר הש"ך (יו"ד קעז ס"ק סח)
שאף שבכל ספק מתנות כהונה יש גם ספק מצוה דאוריתא ,אין חוששים להחמיר בהם כבכל ספק דאוריתא לחומרא ,כיון שבכל מצוה
ממונית שאדם פטור ממנה מדין המעה"ר ,הולכים בה לקולא .ובישועות יעקב ביאר (יו"ד שה סי"ב) שהטעם לזה משום שהתורה לא חייבה
פדיון מספק אלא בודאי ,וכמו שמצאנו לגבי איסור של ממזר לבא בקהל 'ממזר ודאי ולא ממזר ספק' כך גם לגבי פדיון הבן ,שהתורה חייבה
רק בודאי ולא בספק .ובשערי יושר (ש"ה פ"ז ד"ה והנה מצאנו) כ' שמצות נתינה במתנות כהונה היא רק השבת הממון לבעליו ,וא"כ כשיש
ספק לא קיימת מצוה זו ,כיון שמצד משפטי הממון ,המתנות כהונה שייכים למי שמחזיק בהם כל זמן שלא התברר שיש בהם מצות נתינה.
ונפק"מ ,שלדברי הגרשש"ק אי"צ לפדותו אף בלי ברכה.
בדף מט :כל היכא דפליגי רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני
ביאר בדברי יואל (שמיני ד"א וזאת) בטעם הדבר ,כיון שזה היה חלקם בתורה מצד שורש נשמתם ומתחילת הבריאה היו מתוקנים לכך,
ובדורם נתגלה להם כך כיון שזה היה חלקם בתורה ,ולכן אנו אומרים בתפילה 'ותן חלקינו בתורתך' כלומר שנזכה לגלות את חלק התורה
השייך לנו מצד שורש נשמתינו .וכ"כ החת"ס בחולין (ו :ד"ה וכתת) שלפעמים הקב"ה מכסה דבר מעיני הקדמונים עד שיבא מי שנפל חידוש
זה בחלקו וגורלו ,וע"ז אנו מתפללים ותן חלקנו בתורתך ,שעכ"פ כל אחד יזכה לחלקו הצפון לו .וכן החפץ חיים בספרו שם עולם (פ"ו) האריך
בזה ,וכתב שזהו מה שאחז"ל (ע"ז ה ):תנא דבי אליהו לעולם ישים אדם עצמו על ד"ת כשור לעול וכחמור למשא ,ואמרו בלשון 'לעולם' שאל
יחשוב האדם שסוגיא זו כבר ביררו אותה גדולים לפנינו ואין לו שוב במה לעיין בה ולחדש בה דבר ,אל יאמר כן וכו' ובאמת יש לכל אדם
חדרי חדרים ותורתו ולכל אחד ואחד מזומן לו חלקו ,וזהו שאמר לעולם ישים אדם עצמו כשור לעול וכחמור למשא ,היינו שיחשוב לעצמו
הרי זו לא נחרשה עדיין ,וכשיחרשנה יוציא אח"כ ממנה פירות ,וע"ע שו"ת רב פעלים (בפתיחת הספר) דברים נפלאים בענין זה.
סימני הדף
דף מה – .רוב בנינו ורוב מנינו וכו' איזהו רוב מנינו קכ"ה וכו' מעשה בתלמידו של רבי ישמעאל ששלקו וכו' ומצאו בה רנ"ב אברים ,א"ל שמא
באשה בדקינן ,מניין אברי האיש ואברי האשה ,וסימנך :דף מ"ה ר"ת מנין האברים.
דף מו – .בעמוד זה מסתיים פרק שביעי 'מומים אלו' ומתחיל פרק שמיני 'יש בכור' ,וסימנך :דף מ"ו ר"ת מסיים ומתחיל.
דף מט – :הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני ,מובא בספרים' ,על פי התורה אשר יורך' [דברים יז יא] שתור"ה ר"ת רב תנא הוא ופליג ,ש'יורך'
זה איסור והיתר [כמו יורה יורה] והלכתא כרב באיסורים.
2
חידות הדף
שאלות
האם תלמוד ירושלמי על מסכת בכורות הוא מזוייף? א.
האם יתכן לומר שגג של בית הכנסת יותר קדוש מהריצפה של בית הכנסת? ב.
לגבי מה שבח הוא לאדם להיות דוקא כמו בהמה ולא כמו בן אדם? ג.
איזה עוד בנים היו ליצחק אבינו אך לא היו של רבקה אמנו? ד.
מדוע הקב"ה משתבח באנשים הגבוהים ומה עם האנשים הנמוכים? ה.
היכן מצינו רב בתלמוד תורה שנתן מכות רצח לילדים עד שמתו? ו.
מהי הסיבה שהחתן נותן לכלה את הטבעת דוקא באצבע ולא באגודל? ז.
כיצד יתכן שאדם נולד בגיל שבעים? ח.
מה היה התחכום של לבן בזה שהראה את חוצפתו וענה לפני אביו בתואל? ט.
מהו המקור לדין גר שהתגייר כקטן שנולד דמי? י.
תשובות
בדף מד .עיניו גדולות כשל עגל או קטנות כשל אווז .יש לעיין באופן שיש לבהמה עין גדולה יותר משל עגל ועין קטנה ביותר (יותר א.
משל אווז) האם גם נחשב למום .ונחלקו בזה האחרונים ,החפץ חיים כ' בחיבורו ליקוטי הלכות (פ"ו בעין משפט אות ל) 'בשם
הירושלמי' שאפילו הגדולה אינה גדולה ביותר והקטנה אינה קטנה ביותר ,ומשמע מזה שאם הגדולה גדולה ביותר והקטנה קטנה
ביותר כל שכן שנחשב למום ,אולם החזון איש (סי' כה ס"ק יא ד"ה ויש לעיין בגדולה) כתב על זה 'אבל כבר יצא הדבר כי הנדפס
בשם ירושלמי קדשים הוא מזוייף' עכ"ל ,וביאר החזו"א שמסוגייתינו משמע שאם גדולה ביותר מעגל או קטנה ביותר מאווז אינה
נחשבת למום ,שאינה דומה למין מסויים.
בדף מד .שמואל איצטריך ליה בשבתא דרגלא נגדו ליה גלימא .מבואר בגמ' שפרסו לשמואל סדין בינו לבין העם כדי שיוכל להטיל ב.
מים בצניעות ,ולכאו' הרי היה בבית המדרש וכיצד מותר ,הרי אמרו בנדה (יג ).שר"י ושמואל היו מהלכים על גג בית הכנסת
והוצרך ר"י להטיל מים ,וא"ל שמואל לעשות למחוץ לגג מפני קדושת ביה"כ ,אלא הוכיח מכאן היעב"ץ בספרו מור וקציעה (סי'
קנא ד"ה ועוד) שגג ביה"כ יתכן שקדושתו גדולה מריצפת ביה"כ ,משום שריצפת ביה"כ היא קרקע עולם ואינה מתקדשת בקדושת
ביה"כ ,ורק הגג שהיה תלוש ולבסוף חיברו ,נתקדש בקדושת ביה"כ ,עיי"ש.
בדף מד :בזמן שאתה משים עצמך כבהמה .עיין רש"י ,אבל התוס' פירשו (ד"ה שלא) שכוונת ריב"ל במה שאמר 'שלא תהא תפילתך ג.
עקורה' ,היינו כל תפילה שתתפלל' ,בבהמתך' היינו כמו שאמרו (חולין ה ):שאין העולם מתקיים אלא במי שמשים עצמו כבהמה,
כלומר שדעתו שפלה ואינו מתגאה.
בדף מד :לא יהיה בך עקר .הנה כתוב (תולדות) ויעתר יצחק לנוכח אשתו ,ובפשטות הכוונה עבור אשתו ,ומדוע לא עבור עצמו ,יש ד.
שביארו ע"פ סוגייתינו שאמרו 'עקר מן התלמידים' הרי שגם תלמידים נקראו בנים ,ואמרו במדרש ( בר"ר פד ד) שגם יצחק היה
מגייר גרים ,אמנם ברבקה לא מצינו שהיתה מגיירת כמו שרה אמנו ,לכן יצחק אבינו לא דאג על עצמו ,שהרי כל הגרים שגייר
נקראים בניו שהכניסם תחת כנפי השכינה ,אבל על רבקה התפלל כי עקרה היא ,שהרי לא היו לה גרים להשלים בהם את חסרון
הבנים...
בדף מה :מנין שהקב"ה משתבח בבעלי קומה .לכאורה מדוע ,ומה אשם מי שנמוך ...ובודאי אין הענין בגבוה מחמת עוד כמה ה.
סנטימטרים בגופו ...אלא ,שאדם בעל קומה הוא אדם שמח ושבע רצון על ששפר גורלו ומזלו ,וקל לו לשבח ולומר תודה לקב"ה
על שעשאו כך ,ולכך אף הקב" ה משתבח בו ,אך לאדם נמוך קצת קשה הדבר ,היוצא לפירוש זה שגם הנמוך אם יהיה מרוצה
ושמח באופן שבראו הקב"ה ,גם בו ישתבח הקב"ה ,ואי"ז תלוי כלל בגובה פיזי אלא בהסתכלות...
בדף מו .מקרי דרדקי דקא פשע בינוקי .ופירש רש"י (ד"ה פשע) שהיה מלקה אותם ומתים. ו.
בדף מה .ומצאו בה רנ"ב אברים .מנהג ישראל לתת את טבעת הקידושין באצבע הסמוכה לאגודל של הכלה ,ומקור המנהג בספר ז.
הרוקח (סי' שנא) ובמנהגי מהרי"ל (הל' נישואין אות ה) ועוד ,והקשו האחרונים שלכאו' פוגש החתן את האגודל תחילה ואין
מעבירים על המצוות ,ונאמרו כמה טעמים בזה ,ואחד מהם לפי ש'באצבע אלוקים' (שמות לא יח) הוא בגמטריה רנ"ב ,כנגד אברים
שיש באשה כמבואר בסוגייתינו ,לכך נוהגים לקדש באצבע .וע"ע בס' קושיות (סי' יח) ובשו"ת רב פעלים (ח"ב סוד ישרים ס"א).
בדף מז .גר שנתגייר כקטן שנולד דמי .והיינו שגם אם יתגייר גוי בגיל שבעים שנה ,מבחינת התורה נחשב כקטן שנולד באותו היום. ח.
בדף מז .גר שנתגייר כקטן שנולד דמי .ביאר הכתב סופר (פ' חיי שרה) שהרי כתוב 'ויען לבן ובתואל' ופירש"י שרשע היה ודיבר ט.
לפני אביו ,ולכאו' למה עשה כן ,משום שהתחכם ורצה להפיל את השידוך ,לכן הראה כמה חצוף הוא ,והרי רוב בנים הולכים אחרי
אחי האם ,וא"כ אליעזר לא ירצה אותה ,אלא שאליעזר לא חשש לזה ,משום שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי...
בדף מז .גר שנתגייר כקטן שנולד דמי .בחי' חת"ס לעבודה זרה (סג :ד"ה אקילו) כ' שיגע ולא מצא מקור לדברי חז"ל אלו מהיכן י.
למדו כן .אך בספר קול סופר (דמאי אות קמ) כ' שלמדו זאת מהנאמר במ"ר (בראשית לט,ז) שהקב"ה פטר את אברהם מדין כיבוד
אב ואם משום שהתגייר ונחשב לקטן שנולד .וע"ע מקורות בקרית ספר ( איסורי ביאה פי"ד זכיה ומתנה פ"א) ,ומשך חכמה
(דברים ה ,כז) ,וריטב"א (יבמות מח :ד"ה מאי קראה).
מילתא דבדיחותא
בדף מד .חוטמו גדול
אדם ניגש לחבירו והגיש לו טישו ,חבירו התפלא ,הרי כלל לא ביקשתי ממך טישו?! השיב לו :אני רואה שאתה דוחף את אפך הארוך לכל מקום
אפשרי ובלתי אפשרי ,קח טישו ודחוף את אפך לכאן...
בדף מה :אזיל לגביה חכם
רבה של בריסק היה אומר :ראו כמה אנשים ספקנים מטבעם ואינם מאמינים לכל דבר ,פעם היו הרבנים חותמים 'הקטן' אך הציבור לא האמין
להם והחשיב אותם לגדולי הדור ,ואילו היום כל אחד חותם הרב וכו' ושוב אין הציבור מאמין להם אלא רואה בהם קטנים...
3
סיפור לשבת
בדף נ .ובאו פריצים וחללוה
השנה היא תרפ"ט .גזירה נוראה ריחפה מעל ראשם של יהודי פולין .בעידודם של המשכילים שזממו לפגוע ולהרוס את כרם ישראל,
הוציאה הממשלה צו כי על כל המלמדים ב'חדרים' חלה חובה מוחלטת להקדים וללמוד לימודי חול ,כמו כן יהיה על כל הרבנים
להשתלם בלימודי החול ,ומלמד שלא תהיה בידו תעודה המעידה שלמד ועבר את המבחנים לא יורשה ללמד .ובנוסף יוקם גוף עליון
אשר ישמש כסמכות עליונה שתפקח ותקבע את צורת כל הקהילות היהודיות בפולין.
בראדין העיירה ישב הכהן הגדול ,רבינו החפץ חיים הקדוש ,קברניט הדור ,ושמע את הגזירה הנוראה שפילחה את ליבו הטהור .ישיש
ושבע ימים היה החפץ חיים .כוחותיו היו דלים ,והיה שרוי בחולשה גדולה ובאפיסת כוחות .תחילה שלח משלחת רבנים שינסו לראות
כיצד ניתן לפעול לסיכול הגזירה ,אולם חלפו ימים והגיעה הידיעה על כישלון המאמצים לפעול בעניין.
אנחת צער עמוקה נפלטה מפיו של החפץ חיים ,ובקולו החלוש קרא לבני ביתו ומשמשיו :אנא! חוסו עליי והביאוני לוורשה .אין לי
מנוחה כשאני שומע על הגזירות הנוראות האלו! אין ברירה ,זו גזירת שמד ויש למסור את הנפש !"...הייתה זו שעת בוקר מוקדמת.
קור מקפיא וחודר עצמות עטף את ראדין .רוחות עזות נשבו בעז ,נושאות פתיתי שלג צוננים .ומחוץ לתל תלפיות ,ביתו של גדול הדור,
נראתה דמותו השפופה ונמוכת הקומה של ה חפץ חיים ,עטוף כהוגן במעיל עב ,נשען על נכדו ר' אליעזר קפלן ומוקף ביתר חברי
המשלחת .החפץ חיים עלה בזהירות על הכרכרה המיוחדת שהוזמנה מראש ,והמשלחת יצאה לדרכה לעבר תחנת הרכבת .כעבור
שעות נסיעה בקור המקפיא הגיעו לתחנת הרכבת בבסטון ,שם עלו לרכבת ,ולמחרת ,כעבור יממה שלמה הגיעו בשלום לוורשה.
מיד עם בואו של החפץ חיים לוורשה ,החל לפעול במרץ ובכל כוחותיו למען כינוס חירום כללי ,שנערך בהשתתפות למעלה מארבע
מאות רבנים ואדמו"רים .בין המשתתפים היו ה'אמרי אמת' מגור ,האדמו"ר מאלכסנדר ,האדמו"ר מבעלזא ,רבי ברוך בער מקמניץ,
רב י נפתלי זילברברג ועוד .בסיום הכינוס האדיר הוחלט כי החפץ חיים עם אחדים מהרבנים יפנו להיפגש עם שר ההשכלה הפולני
וראש הממשלה .בלשכתו של ראש הממשלה ניצבה פמליית הרבנים והאדמו"רים בראשות החפץ חיים ,שפתח והחל לדבר מעומק
ליבו ,בכאב גדול ובדמעות חמות.
כשסיים את ד בריו ,קם ראש הממשלה ואמר בהכנעה" :לא צריך לתרגם ,אני מבין את שפת הלב ...אני מורה בזאת להפסיק את
ההליכים לחקיקת החוקים !...".באחד הלילות שלאחר ההצלחה הכבירה לביטול רוע הגזירה ,לאחר תפילת מעריב שב החפץ חיים
לבית האכסניה והתיישב לסעוד את ליבו .והנה הגיע יהודי מתושבי המקום וביקש לשוחח עם הרב בדחיפות .האיש הוכנס לחדר ,ואז
פרץ בבכי סוער ,והחל לשפוך בפני החפץ חיים את פירוט צרותיו וסאת ייסוריו אשר הוא עובר.
האזין החפץ חיים בחמלה רבה ובאוזן קשבת ,וכשסיים הלה את דבריו ,פתח ואמר בחמימות גדולה" :דע לך יהודי יקר! איש צעיר
אתה ,חייך לפניך .בוא והתחזק כי עוד יבואו ימים טובים .התעודד והתמלא בבטחון בבורא יתברך ,שבוודאי עוד ייטיב לך ויסיר
מעליך כל הקשיים ...".הוסיף החפץ חיים ואמר" :יהודי יקר! דע לך ,כי כשיהודי מצטער -הקדוש ברוך הוא בעצמו נמצא עימו בצערו
ורוצה לעזור לו! הבה נתחזק בבטחון ונאמין שד' יתברך הוא בורא ומנהיג את העולם ,ובוודאי ישלח בקרוב את הישועה ...".כך משך
חצי שעה ישב החפץ חיים הקדוש ,עודד את רוחו של האיש ואימץ את לבבו בדברי אמונה ובטחון .אחרי שהלך אותו אדם ,נשמע קולו
של החפץ חיים הקדוש ,האומר לעצמו ברגש" :היה כדאי לבוא עד הנה ,ולעשות את כל ההשתדלות הקשה עם כל הטרחה -בשביל
לחזק את היהודי הזה ולעודדו בדברי אמונה ובטחון!"...
ניתן להוריד עלון זה ועלונים קודמים במערכת "שבתי" בקול הלשון
ניתן להאזין לשיעורי הרב
העלון מוקדש ר' אברהם נעימי שליט"א לברכה והצלחה
לעילוי נשמת לרפואה שלימה גם דרך "קול הלשון" *6761 לנדיב הדגול ר' להחלמה מהירה
ר' מיכאל דפן לליאת בת אמירה
בשידור חי ,או בשידור חוזר ניסים בן זהבה ליולדת היקרה
בן דיזי הי"ו הודיה בת מרים אביבה
בהקשת *7ואח"כ 996908 הי"ו
ז"ל הי"ו
ניתן להאזין לשיעור בדף היומי בשידור חי ושידורים חוזרים בכל ערב בשעה 20:30
בקו כל רגע במס' 0799-170-770וכן בקו היכל המלך שלוחה 7במס' 0723-400-550
כמו כן ניתן להעביר תרומות עבור הוצאת העלון וכיבוד לשיעור בטל' 0548496909
לתגובות הערות והארות וכן גבאי בית הכנסת שמתקיים אצלם שיעורים בדף היומי שמעוניינים בקבלת העלון ניתן לפנות
למספר 054-84-969-08או למיילd3031887@gmail.com :
4
