gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דף מקשר · Daf Mikesher — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: דף מקשר · Daf Mikesher

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

דף מקשר · Daf Mikesher — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס' ‪253‬‬ ‫דף מקשר‬ ‫גיליון‬ ‫מס' ‪4‬‬ ‫הדף היומי‬ ‫פנינים וחידושים חידות והלכות על‬ ‫‪+‬‬ ‫'דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דבר העורך‬ ‫הדף אליבא דהלכתא‬ ‫מעשה באדם חכם שהגיע לעיר עתיקה‪ .‬במהלך‬ ‫בדף מד‪ .‬ושנשרו שיניו פסול משום מראית העין‬ ‫ביקורו נכנס לבית העלמין המקומי‪ ,‬ושם נגלה‬ ‫מעשה שהיה בחתן שהגיע לרופא השיניים שלו ובישר לו שמגיע לו מזל טוב לרגל‬ ‫לעיניו מחזה תמוה‪ :‬על אחת המצבות נכתב "בן‬ ‫אירוסיו‪ ,‬הרופא התעניין מי הכלה‪ ,‬והחתן סיפר לו את שמה ושם משפחתה‪.‬‬ ‫ארבע שנים‪ ,‬על השנייה "בן שתים עשרה שנה"‪,‬‬ ‫מששמע הרופא‪ ,‬חשכו עיניו כיון שהוא גם הרופא של הכלה‪ ,‬ובצעירותה נשרו כל‬ ‫ועל אחרת "בן חצי שנה בלבד התפלא החכם ושאל‬ ‫את שומר בית העלמין‪" :‬וכי יתכן שבעירכם נפטרו‬ ‫שיניה (עקב כך שאמה נטלה כמויות גדולות של אנטיביוטיקה בימי הריונה) ורופא‬ ‫אנשים רבים כל כך בגיל כה צעיר? השיב לו‬ ‫זה התקין לה מערכת שיניים תותבות‪ ,‬הרופא לא ידע להשית עצות בנפשו האם הוא‬ ‫השומר‪ :‬בעירנו אין מונים את שנות חייו של האדם‬ ‫חייב לגלות לחתן שלכלתו יש מום גדול כזה‪ ,‬שהרי אולי מדובר כאן במקח טעות‬ ‫לפי הזמן ששהה בעולם‪ ,‬אלא לפי השעות שהקדיש‬ ‫והקידושין כלל לא יחולו כשאין החתן יודע מהאמת‪ ,‬וגם אם נאמר שהקידושין‬ ‫לתורה‪ ,‬למצוות ולמעשים טובים‪ .‬בסוף ימיו של‬ ‫חלים‪ ,‬מ"מ יש כאן הונאה שהכלה רימתה אותו‪ ,‬או שמא כיון שלא שאלוהו אינו‬ ‫האדם אנו מצרפים את כל השעות הללו ומחשבים‬ ‫צריך לספר כלום אלא לשתוק‪.‬‬ ‫אותן לשנים‪ ,‬שכן אלו הן שנות חייו האמיתיות‪.‬‬ ‫משבאה שאלה זה אל שולחנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א‬ ‫בפרשתנו נאמר‪" :‬ויהיו חיי שרה מאה שנה‬ ‫השיב שיש לפשוט זאת מהנלמד בשבוע החולף בסדר לימוד "הדף היומי" במסכת‬ ‫ועשרים שנה ושבע שנים‪ ,‬שני חיי שרה"‪ .‬ומבאר‬ ‫בכורות בדף מד‪ .‬כהן שנשרו שיניו פסול לעבודת המקדש משום מראית העין‪ ,‬והתוס'‬ ‫רש"י בשם חז"ל‪" :‬כולן שוין לטובה"‪ .‬כל שנותיה‬ ‫(לעיל לז‪ .‬ד"ה מה) הקשו מדוע לא פסול משום מום ממש‪ ,‬הרי לגבי עבד כנעני‬ ‫של שרה אמנו היו מלאות משמעות ותוכן‪ ,‬וכל ימיה‬ ‫שאדונו הפיל לו שן יוצא לחירות משום מום‪ ,‬ותי' התוס' דעבד שאני דגלי קרא‬ ‫היו מנוצלים לעבודת ה'‪ .‬בדומה לכך נאמר על‬ ‫שבדבר קל נחשב מום לצאת לחירות‪ ,‬משא"כ לגבי מום לפוסלו מכהונה אין בנשירת‬ ‫אברהם אבינו‪" :‬ואברהם זקן בא בימים"‪ .‬ופירשו‬ ‫שיניים מום שכן הדרך שהשניים נופלות מחמת זיקנה עיי"ש‪ .‬והוסיף הגרי"ש‬ ‫רבותינו שאברהם אבינו לא רק הגיע לגיל זקנה‪,‬‬ ‫אלא בא עם כל ימיו‪ .‬כל יום ויום מחייו היה מלא‬ ‫אליישיב שלא שייך לומר שזה מום כיון שהרי בהמה נולדת בלי שיניים וכשרה‬ ‫בתורה‪ ,‬במצוות ובעבודת ה'‪ ,‬ולא הלך לאיבוד‪.‬‬ ‫להקרבה מיום השמיני והלאה‪ ,‬הרי לנו שאי"ז מום‪ ,‬וה"ה בזיקנה נושרות השיניים‬ ‫והנה‪ ,‬המדרש מספר שרבי עקיבא‪ ,‬כשראה את‬ ‫באופן טבעי ואי"ז מום‪ ,‬ורק כהנים אינם עובדים משום מראית העין‪.‬‬ ‫תלמידיו מתנמנמים במהלך הלימוד‪ ,‬ביקש לעוררם‬ ‫והנה נתבאר בגמ' לעיל (מג‪ ):‬שיש בכהנים ג' סוגי מומים‪ ,‬א‪ .‬מום ששוה באדם‬ ‫ושאל‪" :‬מפני מה זכתה אסתר שתמלוך על שבע‬ ‫ובהמה ואם עבד בו חילל עבודתו‪ .‬ב‪ .‬מום שפוסל רק באדם שאינו שווה בזרעו של‬ ‫ועשרים ומאה מדינה?" והשיב‪" :‬תבוא אסתר בתה‬ ‫אהרן ואם עבד בו אינו מחלל עבודתו אך עובר בעשה‪ .‬ג‪ .‬מום שפסול משום מראית‬ ‫של שרה שחיתה מאה ועשרים ושבע‪ ,‬ותמלוך על‬ ‫העין (כגון נשרו שיניו) ואינו מחלל עבודתו ואינו עובר בעשה‪ .‬ויש להסתפק אם‬ ‫מאה ועשרים ושבע מדינות"‪ .‬ולכאורה‪ ,‬יש להבין‪:‬‬ ‫הנאמר בכתובות [עב‪ ]:‬שכל המומים הפוסלים בכהנים פוסלים בנשים‪ ,‬מדובר גם‬ ‫מדוע בחר רבי עקיבא דווקא בדרשה זו כדי לעורר‬ ‫על מה שפסול משום מראית העין‪ .‬ונחלקו בזה הפוסקים‪ ,‬שדעת המהריט"ץ‬ ‫את תלמידיו משנתם? מה הקשר בין מלכות אסתר‬ ‫שחסרון שיניים לא הוי מום באשה‪ ,‬ובערך השולחן (אבהע"ז לט סק"ב) כ' שאם כבר‬ ‫לבין תלמידים המתנמנמים בבית המדרש? מבאר‬ ‫קידשה לא הוי מום בכך‪ ,‬מאידך דעת הפסקי הלכות (יד דוד ח"ב דף קמה ע"ב) שאין‬ ‫בעל החידושי הרי"ם שרבי עקיבא ביקש ללמד את‬ ‫להכריע במום זה באשה אלא הוי ספק‪ ,‬וכן בעצי ארזים (שם ס"ק יב) כ' שאין בזה‬ ‫תלמידיו יסוד עצום‪ :‬מה רב ערכו של כל רגע ורגע‬ ‫הכרע‪ ,‬ומאידך המהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון סימן רט) כ' שבודאי שזה מום אף‬ ‫בחייו של יהודי! מאה עשרים ושבע שנות חייה של‬ ‫שרה אמנו היו שקולות כנגד מאה עשרים ושבע‬ ‫באשה‪ ,‬וכן בשו"ת אור שמח (סי' טו) כ' שזה מום שהרי אמרו בשיר השירים 'שנייך‬ ‫המדינות שעליהן מלכה אסתר‪ .‬ואם שנה אחת‬ ‫כעדר הרחלים' הרי ששיניים הם נוי לאשה‪ ,‬וכתב עוד שבאשה הוי מום אפילו‬ ‫מחייה של שרה שווה מדינה שלמה‪ ,‬הרי שחודש‬ ‫בחסרון שן אחת‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫אחד שווה מחוז‪ ,‬שבוע אחד שווה עיר‪ ,‬יום אחד‬ ‫אמנם כל נידון הפוסקים הנ"ל הוא באופן שנשרו לאשה שיניה ולא עשו לה שתלים‬ ‫שווה שכונה‪ ,‬שעה אחת שווה רחוב‪ ,‬ואפילו דקה‬ ‫במקומם וניכר חסרון שיניה‪ ,‬אך אם התקינו לה שיניים אחרות‪ ,‬יש לומר שאי"ז‬ ‫אחת שווה בניין שלם! זהו המסר שביקש רבי‬ ‫מום‪ ,‬כיון שכל המום הוא משום מראית העין‪ ,‬וכעת אין בעיה משום מראית העין‬ ‫עקיבא להעביר כל רגע הוא עולם ומלאו‪.‬‬ ‫כיון שנראים ממש כמו שיניים אמיתיים‪ ,‬ועיין בקהילות יעקב (ביבמות סי' מד) לגבי‬ ‫ואם נרצה להמחיש עד כמה יקרה שעה אחת‪,‬‬ ‫בחור שאביו גוי ואמו ישראלית‪ ,‬שאינו חייב לגלות לכלה‪ ,‬ואי"ז מקח טעות ואין‬ ‫נתבונן ביהודי המקפיד לקבוע בכל יום שעה אחת‬ ‫בזה אונאה‪ ,‬כיון שזה מום שבדיעבד הצד השני לא ידרוש להתגרש‪ ,‬ולכן בנידו"ד‬ ‫ללימוד הדף היומי‪ .‬שעה ועוד שעה‪ ,‬דף ועוד דף‪ ,‬יום‬ ‫אם הכלה מושלמת בהכל מלבד בשיניה‪ ,‬והחתן לא ירצה בגירושין בדיעבד כשישמע‬ ‫מצטרף ליום‪ ,‬עד שבחלוף כשבע שנים וחצי זוכה‬ ‫זאת לאחר החתונה‪( ,‬ולא שאלו את הרופא על כך) אין הרופא צריך לספר זאת לחתן‬ ‫אותו יהודי לסיים את הש"ס כולו! היש לנו‬ ‫אלא ישתוק‪( .‬ע"פ חישוקי חמד)‬ ‫המחשה גדולה מזו לכוחה של שעה אחת? וכבר‬ ‫אחת המעלות של לומדי הדף היומי שלומדים עוד ועוד מושגים בכל חלקי התורה!‬ ‫אמרו חז"ל‪" :‬יש קונה עולמו בשעה אחת"!‬ ‫מאיר ישראל ארוגטי‬ ‫כל לימוד מרגלית! כל הלכה פנינה! והיהודי הלומד הוא אוצר שלם!!!‬ ‫השיעור בדף היומי נמסר בכל ערב בין השעות ‪ 20:30-21:40‬בבית הכנסת "התאחדות האברכים" רחוב מנחם בגין ‪48‬‬ ‫פרדס כץ ב"ב (ליד טיפת חלב)‪ .‬השיעור נמסר בטוב טעם ודעת בבהירות ובשפה השווה לכל נפש מפי הרב מגיד השיעור‬ ‫‪1‬‬ ‫פניני הדף‬ ‫בדף מד‪ .‬משה רבינו עשר אמות היה שנאמר ויפרש את האהל על המשכן‬ ‫הקשה הפרדס יוסף (ש מות מ יט) איך למדו ממה שמשה רבינו פרש את היריעות שבהכרח היה גבוה עשר אמות‪ ,‬והרי יתכן שעמד על כלים‬ ‫או על סולם בשעה שפרש את היריעות על האוהל‪ ,‬ומכח קושיא זו הכריח הפרדס יוסף שפרישת היריעות היתה נחשבת עבודה וא"כ הוי‬ ‫חציצה אם יעמוד על סולם‪ ,‬ולכן גם כתבה התורה את סדר פרישת היריעות בדיוק כיון שהיתה עבודה‪ ,‬והוסיף שביאור זה מדוקדק בגמרא‪,‬‬ ‫שהרי לכאו' תמוה מה קושיית ותירץ הגמ' מי פרשו‪ ,‬משה רבינו פרשו שנאמר ויפרוש את האהל‪ ,‬ולכאורה כיון שהדבר מפורש בתורה‪ ,‬אין‬ ‫מקום לשאלה ותירוץ‪ ,‬אלא בהכרח שהגמרא באה ללמד שעבודה זו לא היתה יכולה להעשות ע"י אחר‪ ,‬משום שהתורה קבעה בסדר עבודת‬ ‫הפרישה שהיא תהיה עבודת משה‪ ,‬ולכן משה רבינו בעצמו פרשו‪ ,‬וכיון שהיא עבודה אינו יכול לעמוד על סולם בעת עשייתה כמו שאמרו‬ ‫(זבחים כו‪ ).‬שאם היתה רגל הכהן על כלי בעת העבודה‪ ,‬עבודתו פסולה כי אין דרך שירות בכך‪.‬‬ ‫בדף מה‪ .‬מעשה בתלמידי ר"י ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך‬ ‫החתם סופר (שו"ת יו"ד סי' שלו) כתב‪ ,‬שאילו היתה זונה זו ישראלית היה אסור לנתחה לצורך לימוד פרטי האברים‪ ,‬אף שהיא זונה ואף‬ ‫שהתחייבה מיתה למלך‪ ,‬כיון שמת ישראל אסור בהנאה מן התורה‪( ,‬ועיין חוז"א יו"ד סי' רח סק"ז) לכך כתב שהיתה שפחה עמלקית ומותרת‬ ‫בהנאה‪ .‬והבא"ח בבן יהוידע כ' שנראה שהמלך גזר עליהם שהם ישלקו את הזונה‪ ,‬וכיון שכבר היו חייבים לעשות כן מחמת ציווי המלך‪,‬‬ ‫בדקו וספרו את אבריה כדי ללמוד מכך לענין הלכה‪ .‬ועוד כתב (במסכת פסחים מט‪ :‬ד"ה ודע) שחכמת הניתוח וחכמת הרפואה היתה נמצאת‬ ‫אצל עם ישראל מזמן קדמון‪ ,‬ואי אפשר להשיג חכמות אלו על בוריין אא"כ ינתחו גוף אדם שכבר מת כדי לדעת ולראות באברים הפנימיים‪,‬‬ ‫ולא רצו לעשות כן אלא לזונה שאי"צ לחשוש לבזיונה‪ ,‬והוסיף עוד‪ ,‬שזהו הטעם של רבי שמואל ב"נ שאמר בפסחים שם שעם הארץ מותר‬ ‫לקורעו כדג‪ ,‬והיינו כוונתו‪ ,‬שלאחר מותו ניתן לנתחו מראשו ועד רגליו‪ ,‬כדי להתלמד בו חכמת הניתוח‪ ,‬ולא חוששים לבזיונו‪ ,‬כדי שתהיה לו‬ ‫כפרה בכך‪.‬‬ ‫בדף מז‪ .‬גר שנתגייר כקטן שנולד דמי‬ ‫בסוגייתינו נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בגוי שהיו לו בן ובת והתגייר האם נחשב שקיים מצות פרו ורבו או לא‪ .‬ובביאור מחלוקתם כ' הערוך‬ ‫לנר (יבמות סב‪ .‬ד"ה רבי יוחנן) שמחלוקתם היא בגדר הכלל של גר שנתגייר כקטן שנולד דמי‪ ,‬שריש לקיש סובר שנחשב כאילו לא חי מקודם‬ ‫כלל אלא הוא אדם חדש לגמרי בעולם הזה‪ ,‬ורבי יוחנן נקט שנחשב כאילו כבר היה חי אלא שכאשר התגייר נחשב כאילו מת כשהוא גוי וכעת‬ ‫נולד שוב כישראל‪ ,‬וסבר רבי יוחנן שכיון שכבר קיים 'בגלגול הקודם' מצות פריה ורביה‪ ,‬אינו צריך עתה לקיימה שוב בהיותו ישראל‪ ,‬שהרי‬ ‫ענין גלגול הנשמה הוא שיוכל לקיים את כל המצוות‪ ,‬וכיון שכבר קיים מצוה זו הרי הוא נפש הישראלי שנשלמה בתרי"ג מצוות‪ ,‬וכמו שביאר‬ ‫החיד"א בשם הגדולים (מערכת גדולים אות י) בשם האר"י את ענין הגלגול בכהן לוי וישראל כדי שנפש היהודי תושלם בתרי"ג מצוות עיי"ש‪,‬‬ ‫אבל ר"ל סבר שנחשב כאילו לא חי מעולם ולכן כשהתגייר צריך שוב לקיים פרו ורבו‪.‬‬ ‫בדף מח‪ :‬שני זכרים ונקבה נותן חמש סלעים לכהן‬ ‫מבואר בסוגייתינו שכשיש ספק אם הבן בכור‪ ,‬הרי הוא פטור מפדיון הבן מדין המוציא מחבירו עליו הראיה‪ .‬ביאר הש"ך (יו"ד קעז ס"ק סח)‬ ‫שאף שבכל ספק מתנות כהונה יש גם ספק מצוה דאוריתא‪ ,‬אין חוששים להחמיר בהם כבכל ספק דאוריתא לחומרא‪ ,‬כיון שבכל מצוה‬ ‫ממונית שאדם פטור ממנה מדין המעה"ר‪ ,‬הולכים בה לקולא‪ .‬ובישועות יעקב ביאר (יו"ד שה סי"ב) שהטעם לזה משום שהתורה לא חייבה‬ ‫פדיון מספק אלא בודאי‪ ,‬וכמו שמצאנו לגבי איסור של ממזר לבא בקהל 'ממזר ודאי ולא ממזר ספק' כך גם לגבי פדיון הבן‪ ,‬שהתורה חייבה‬ ‫רק בודאי ולא בספק‪ .‬ובשערי יושר (ש"ה פ"ז ד"ה והנה מצאנו) כ' שמצות נתינה במתנות כהונה היא רק השבת הממון לבעליו‪ ,‬וא"כ כשיש‬ ‫ספק לא קיימת מצוה זו‪ ,‬כיון שמצד משפטי הממון‪ ,‬המתנות כהונה שייכים למי שמחזיק בהם כל זמן שלא התברר שיש בהם מצות נתינה‪.‬‬ ‫ונפק"מ‪ ,‬שלדברי הגרשש"ק אי"צ לפדותו אף בלי ברכה‪.‬‬ ‫בדף מט‪ :‬כל היכא דפליגי רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני‬ ‫ביאר בדברי יואל (שמיני ד"א וזאת) בטעם הדבר‪ ,‬כיון שזה היה חלקם בתורה מצד שורש נשמתם ומתחילת הבריאה היו מתוקנים לכך‪,‬‬ ‫ובדורם נתגלה להם כך כיון שזה היה חלקם בתורה‪ ,‬ולכן אנו אומרים בתפילה 'ותן חלקינו בתורתך' כלומר שנזכה לגלות את חלק התורה‬ ‫השייך לנו מצד שורש נשמתינו‪ .‬וכ"כ החת"ס בחולין (ו‪ :‬ד"ה וכתת) שלפעמים הקב"ה מכסה דבר מעיני הקדמונים עד שיבא מי שנפל חידוש‬ ‫זה בחלקו וגורלו‪ ,‬וע"ז אנו מתפללים ותן חלקנו בתורתך‪ ,‬שעכ"פ כל אחד יזכה לחלקו הצפון לו‪ .‬וכן החפץ חיים בספרו שם עולם (פ"ו) האריך‬ ‫בזה‪ ,‬וכתב שזהו מה שאחז"ל (ע"ז ה‪ ):‬תנא דבי אליהו לעולם ישים אדם עצמו על ד"ת כשור לעול וכחמור למשא‪ ,‬ואמרו בלשון 'לעולם' שאל‬ ‫יחשוב האדם שסוגיא זו כבר ביררו אותה גדולים לפנינו ואין לו שוב במה לעיין בה ולחדש בה דבר‪ ,‬אל יאמר כן וכו' ובאמת יש לכל אדם‬ ‫חדרי חדרים ותורתו ולכל אחד ואחד מזומן לו חלקו‪ ,‬וזהו שאמר לעולם ישים אדם עצמו כשור לעול וכחמור למשא‪ ,‬היינו שיחשוב לעצמו‬ ‫הרי זו לא נחרשה עדיין‪ ,‬וכשיחרשנה יוציא אח"כ ממנה פירות‪ ,‬וע"ע שו"ת רב פעלים (בפתיחת הספר) דברים נפלאים בענין זה‪.‬‬ ‫סימני הדף‬ ‫דף מה‪ – .‬רוב בנינו ורוב מנינו וכו' איזהו רוב מנינו קכ"ה וכו' מעשה בתלמידו של רבי ישמעאל ששלקו וכו' ומצאו בה רנ"ב אברים‪ ,‬א"ל שמא‬ ‫באשה בדקינן‪ ,‬מניין אברי האיש ואברי האשה‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף מ"ה ר"ת מנין האברים‪.‬‬ ‫דף מו‪ – .‬בעמוד זה מסתיים פרק שביעי 'מומים אלו' ומתחיל פרק שמיני 'יש בכור'‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף מ"ו ר"ת מסיים ומתחיל‪.‬‬ ‫דף מט‪ – :‬הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני‪ ,‬מובא בספרים‪' ,‬על פי התורה אשר יורך' [דברים יז יא] שתור"ה ר"ת רב תנא הוא ופליג‪ ,‬ש'יורך'‬ ‫זה איסור והיתר [כמו יורה יורה] והלכתא כרב באיסורים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חידות הדף‬ ‫שאלות‬ ‫האם תלמוד ירושלמי על מסכת בכורות הוא מזוייף?‬ ‫א‪.‬‬ ‫האם יתכן לומר שגג של בית הכנסת יותר קדוש מהריצפה של בית הכנסת?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לגבי מה שבח הוא לאדם להיות דוקא כמו בהמה ולא כמו בן אדם?‬ ‫ג‪.‬‬ ‫איזה עוד בנים היו ליצחק אבינו אך לא היו של רבקה אמנו?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מדוע הקב"ה משתבח באנשים הגבוהים ומה עם האנשים הנמוכים?‬ ‫ה‪.‬‬ ‫היכן מצינו רב בתלמוד תורה שנתן מכות רצח לילדים עד שמתו?‬ ‫ו‪.‬‬ ‫מהי הסיבה שהחתן נותן לכלה את הטבעת דוקא באצבע ולא באגודל?‬ ‫ז‪.‬‬ ‫כיצד יתכן שאדם נולד בגיל שבעים?‬ ‫ח‪.‬‬ ‫מה היה התחכום של לבן בזה שהראה את חוצפתו וענה לפני אביו בתואל?‬ ‫ט‪.‬‬ ‫מהו המקור לדין גר שהתגייר כקטן שנולד דמי?‬ ‫י‪.‬‬ ‫תשובות‬ ‫בדף מד‪ .‬עיניו גדולות כשל עגל או קטנות כשל אווז‪ .‬יש לעיין באופן שיש לבהמה עין גדולה יותר משל עגל ועין קטנה ביותר (יותר‬ ‫א‪.‬‬ ‫משל אווז) האם גם נחשב למום‪ .‬ונחלקו בזה האחרונים‪ ,‬החפץ חיים כ' בחיבורו ליקוטי הלכות (פ"ו בעין משפט אות ל) 'בשם‬ ‫הירושלמי' שאפילו הגדולה אינה גדולה ביותר והקטנה אינה קטנה ביותר‪ ,‬ומשמע מזה שאם הגדולה גדולה ביותר והקטנה קטנה‬ ‫ביותר כל שכן שנחשב למום‪ ,‬אולם החזון איש (סי' כה ס"ק יא ד"ה ויש לעיין בגדולה) כתב על זה 'אבל כבר יצא הדבר כי הנדפס‬ ‫בשם ירושלמי קדשים הוא מזוייף' עכ"ל‪ ,‬וביאר החזו"א שמסוגייתינו משמע שאם גדולה ביותר מעגל או קטנה ביותר מאווז אינה‬ ‫נחשבת למום‪ ,‬שאינה דומה למין מסויים‪.‬‬ ‫בדף מד‪ .‬שמואל איצטריך ליה בשבתא דרגלא נגדו ליה גלימא‪ .‬מבואר בגמ' שפרסו לשמואל סדין בינו לבין העם כדי שיוכל להטיל‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מים בצניעות‪ ,‬ולכאו' הרי היה בבית המדרש וכיצד מותר‪ ,‬הרי אמרו בנדה (יג‪ ).‬שר"י ושמואל היו מהלכים על גג בית הכנסת‬ ‫והוצרך ר"י להטיל מים‪ ,‬וא"ל שמואל לעשות למחוץ לגג מפני קדושת ביה"כ‪ ,‬אלא הוכיח מכאן היעב"ץ בספרו מור וקציעה (סי'‬ ‫קנא ד"ה ועוד) שגג ביה"כ יתכן שקדושתו גדולה מריצפת ביה"כ‪ ,‬משום שריצפת ביה"כ היא קרקע עולם ואינה מתקדשת בקדושת‬ ‫ביה"כ‪ ,‬ורק הגג שהיה תלוש ולבסוף חיברו‪ ,‬נתקדש בקדושת ביה"כ‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫בדף מד‪ :‬בזמן שאתה משים עצמך כבהמה‪ .‬עיין רש"י‪ ,‬אבל התוס' פירשו (ד"ה שלא) שכוונת ריב"ל במה שאמר 'שלא תהא תפילתך‬ ‫ג‪.‬‬ ‫עקורה'‪ ,‬היינו כל תפילה שתתפלל‪' ,‬בבהמתך' היינו כמו שאמרו (חולין ה‪ ):‬שאין העולם מתקיים אלא במי שמשים עצמו כבהמה‪,‬‬ ‫כלומר שדעתו שפלה ואינו מתגאה‪.‬‬ ‫בדף מד‪ :‬לא יהיה בך עקר‪ .‬הנה כתוב (תולדות) ויעתר יצחק לנוכח אשתו‪ ,‬ובפשטות הכוונה עבור אשתו‪ ,‬ומדוע לא עבור עצמו‪ ,‬יש‬ ‫ד‪.‬‬ ‫שביארו ע"פ סוגייתינו שאמרו 'עקר מן התלמידים' הרי שגם תלמידים נקראו בנים‪ ,‬ואמרו במדרש ( בר"ר פד ד) שגם יצחק היה‬ ‫מגייר גרים‪ ,‬אמנם ברבקה לא מצינו שהיתה מגיירת כמו שרה אמנו‪ ,‬לכן יצחק אבינו לא דאג על עצמו‪ ,‬שהרי כל הגרים שגייר‬ ‫נקראים בניו שהכניסם תחת כנפי השכינה‪ ,‬אבל על רבקה התפלל כי עקרה היא‪ ,‬שהרי לא היו לה גרים להשלים בהם את חסרון‬ ‫הבנים‪...‬‬ ‫בדף מה‪ :‬מנין שהקב"ה משתבח בבעלי קומה‪ .‬לכאורה מדוע‪ ,‬ומה אשם מי שנמוך‪ ...‬ובודאי אין הענין בגבוה מחמת עוד כמה‬ ‫ה‪.‬‬ ‫סנטימטרים בגופו‪ ...‬אלא‪ ,‬שאדם בעל קומה הוא אדם שמח ושבע רצון על ששפר גורלו ומזלו‪ ,‬וקל לו לשבח ולומר תודה לקב"ה‬ ‫על שעשאו כך‪ ,‬ולכך אף הקב" ה משתבח בו‪ ,‬אך לאדם נמוך קצת קשה הדבר‪ ,‬היוצא לפירוש זה שגם הנמוך אם יהיה מרוצה‬ ‫ושמח באופן שבראו הקב"ה‪ ,‬גם בו ישתבח הקב"ה‪ ,‬ואי"ז תלוי כלל בגובה פיזי אלא בהסתכלות‪...‬‬ ‫בדף מו‪ .‬מקרי דרדקי דקא פשע בינוקי‪ .‬ופירש רש"י (ד"ה פשע) שהיה מלקה אותם ומתים‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫בדף מה‪ .‬ומצאו בה רנ"ב אברים‪ .‬מנהג ישראל לתת את טבעת הקידושין באצבע הסמוכה לאגודל של הכלה‪ ,‬ומקור המנהג בספר‬ ‫ז‪.‬‬ ‫הרוקח (סי' שנא) ובמנהגי מהרי"ל (הל' נישואין אות ה) ועוד‪ ,‬והקשו האחרונים שלכאו' פוגש החתן את האגודל תחילה ואין‬ ‫מעבירים על המצוות‪ ,‬ונאמרו כמה טעמים בזה‪ ,‬ואחד מהם לפי ש'באצבע אלוקים' (שמות לא יח) הוא בגמטריה רנ"ב‪ ,‬כנגד אברים‬ ‫שיש באשה כמבואר בסוגייתינו‪ ,‬לכך נוהגים לקדש באצבע‪ .‬וע"ע בס' קושיות (סי' יח) ובשו"ת רב פעלים (ח"ב סוד ישרים ס"א)‪.‬‬ ‫בדף מז‪ .‬גר שנתגייר כקטן שנולד דמי‪ .‬והיינו שגם אם יתגייר גוי בגיל שבעים שנה‪ ,‬מבחינת התורה נחשב כקטן שנולד באותו היום‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫בדף מז‪ .‬גר שנתגייר כקטן שנולד דמי‪ .‬ביאר הכתב סופר (פ' חיי שרה) שהרי כתוב 'ויען לבן ובתואל' ופירש"י שרשע היה ודיבר‬ ‫ט‪.‬‬ ‫לפני אביו‪ ,‬ולכאו' למה עשה כן‪ ,‬משום שהתחכם ורצה להפיל את השידוך‪ ,‬לכן הראה כמה חצוף הוא‪ ,‬והרי רוב בנים הולכים אחרי‬ ‫אחי האם‪ ,‬וא"כ אליעזר לא ירצה אותה‪ ,‬אלא שאליעזר לא חשש לזה‪ ,‬משום שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי‪...‬‬ ‫בדף מז‪ .‬גר שנתגייר כקטן שנולד דמי‪ .‬בחי' חת"ס לעבודה זרה (סג‪ :‬ד"ה אקילו) כ' שיגע ולא מצא מקור לדברי חז"ל אלו מהיכן‬ ‫י‪.‬‬ ‫למדו כן‪ .‬אך בספר קול סופר (דמאי אות קמ) כ' שלמדו זאת מהנאמר במ"ר (בראשית לט‪,‬ז) שהקב"ה פטר את אברהם מדין כיבוד‬ ‫אב ואם משום שהתגייר ונחשב לקטן שנולד‪ .‬וע"ע מקורות בקרית ספר ( איסורי ביאה פי"ד זכיה ומתנה פ"א)‪ ,‬ומשך חכמה‬ ‫(דברים ה‪ ,‬כז)‪ ,‬וריטב"א (יבמות מח‪ :‬ד"ה מאי קראה)‪.‬‬ ‫מילתא דבדיחותא‬ ‫בדף מד‪ .‬חוטמו גדול‬ ‫אדם ניגש לחבירו והגיש לו טישו‪ ,‬חבירו התפלא‪ ,‬הרי כלל לא ביקשתי ממך טישו?! השיב לו‪ :‬אני רואה שאתה דוחף את אפך הארוך לכל מקום‬ ‫אפשרי ובלתי אפשרי‪ ,‬קח טישו ודחוף את אפך לכאן‪...‬‬ ‫בדף מה‪ :‬אזיל לגביה חכם‬ ‫רבה של בריסק היה אומר‪ :‬ראו כמה אנשים ספקנים מטבעם ואינם מאמינים לכל דבר‪ ,‬פעם היו הרבנים חותמים 'הקטן' אך הציבור לא האמין‬ ‫להם והחשיב אותם לגדולי הדור‪ ,‬ואילו היום כל אחד חותם הרב וכו' ושוב אין הציבור מאמין להם אלא רואה בהם קטנים‪...‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפור לשבת‬ ‫בדף נ‪ .‬ובאו פריצים וחללוה‬ ‫השנה היא תרפ"ט‪ .‬גזירה נוראה ריחפה מעל ראשם של יהודי פולין‪ .‬בעידודם של המשכילים שזממו לפגוע ולהרוס את כרם ישראל‪,‬‬ ‫הוציאה הממשלה צו כי על כל המלמדים ב'חדרים' חלה חובה מוחלטת להקדים וללמוד לימודי חול‪ ,‬כמו כן יהיה על כל הרבנים‬ ‫להשתלם בלימודי החול‪ ,‬ומלמד שלא תהיה בידו תעודה המעידה שלמד ועבר את המבחנים לא יורשה ללמד‪ .‬ובנוסף יוקם גוף עליון‬ ‫אשר ישמש כסמכות עליונה שתפקח ותקבע את צורת כל הקהילות היהודיות בפולין‪.‬‬ ‫בראדין העיירה ישב הכהן הגדול‪ ,‬רבינו החפץ חיים הקדוש‪ ,‬קברניט הדור‪ ,‬ושמע את הגזירה הנוראה שפילחה את ליבו הטהור‪ .‬ישיש‬ ‫ושבע ימים היה החפץ חיים‪ .‬כוחותיו היו דלים‪ ,‬והיה שרוי בחולשה גדולה ובאפיסת כוחות‪ .‬תחילה שלח משלחת רבנים שינסו לראות‬ ‫כיצד ניתן לפעול לסיכול הגזירה‪ ,‬אולם חלפו ימים והגיעה הידיעה על כישלון המאמצים לפעול בעניין‪.‬‬ ‫אנחת צער עמוקה נפלטה מפיו של החפץ חיים‪ ,‬ובקולו החלוש קרא לבני ביתו ומשמשיו ‪:‬אנא! חוסו עליי והביאוני לוורשה‪ .‬אין לי‬ ‫מנוחה כשאני שומע על הגזירות הנוראות האלו! אין ברירה‪ ,‬זו גזירת שמד ויש למסור את הנפש‪ !"...‬הייתה זו שעת בוקר מוקדמת‪.‬‬ ‫קור מקפיא וחודר עצמות עטף את ראדין‪ .‬רוחות עזות נשבו בעז‪ ,‬נושאות פתיתי שלג צוננים‪ .‬ומחוץ לתל תלפיות‪ ,‬ביתו של גדול הדור‪,‬‬ ‫נראתה דמותו השפופה ונמוכת הקומה של ה חפץ חיים‪ ,‬עטוף כהוגן במעיל עב‪ ,‬נשען על נכדו ר' אליעזר קפלן ומוקף ביתר חברי‬ ‫המשלחת‪ .‬החפץ חיים עלה בזהירות על הכרכרה המיוחדת שהוזמנה מראש‪ ,‬והמשלחת יצאה לדרכה לעבר תחנת הרכבת‪ .‬כעבור‬ ‫שעות נסיעה בקור המקפיא הגיעו לתחנת הרכבת בבסטון‪ ,‬שם עלו לרכבת‪ ,‬ולמחרת‪ ,‬כעבור יממה שלמה הגיעו בשלום לוורשה‪.‬‬ ‫מיד עם בואו של החפץ חיים לוורשה‪ ,‬החל לפעול במרץ ובכל כוחותיו למען כינוס חירום כללי‪ ,‬שנערך בהשתתפות למעלה מארבע‬ ‫מאות רבנים ואדמו"רים‪ .‬בין המשתתפים היו ה'אמרי אמת' מגור‪ ,‬האדמו"ר מאלכסנדר‪ ,‬האדמו"ר מבעלזא‪ ,‬רבי ברוך בער מקמניץ‪,‬‬ ‫רב י נפתלי זילברברג ועוד‪ .‬בסיום הכינוס האדיר הוחלט כי החפץ חיים עם אחדים מהרבנים יפנו להיפגש עם שר ההשכלה הפולני‬ ‫וראש הממשלה‪ .‬בלשכתו של ראש הממשלה ניצבה פמליית הרבנים והאדמו"רים בראשות החפץ חיים‪ ,‬שפתח והחל לדבר מעומק‬ ‫ליבו‪ ,‬בכאב גדול ובדמעות חמות‪.‬‬ ‫כשסיים את ד בריו‪ ,‬קם ראש הממשלה ואמר בהכנעה‪" :‬לא צריך לתרגם‪ ,‬אני מבין את שפת הלב‪ ...‬אני מורה בזאת להפסיק את‬ ‫ההליכים לחקיקת החוקים‪ !...".‬באחד הלילות שלאחר ההצלחה הכבירה לביטול רוע הגזירה‪ ,‬לאחר תפילת מעריב שב החפץ חיים‬ ‫לבית האכסניה והתיישב לסעוד את ליבו‪ .‬והנה הגיע יהודי מתושבי המקום וביקש לשוחח עם הרב בדחיפות‪ .‬האיש הוכנס לחדר‪ ,‬ואז‬ ‫פרץ בבכי סוער‪ ,‬והחל לשפוך בפני החפץ חיים את פירוט צרותיו וסאת ייסוריו אשר הוא עובר‪.‬‬ ‫האזין החפץ חיים בחמלה רבה ובאוזן קשבת‪ ,‬וכשסיים הלה את דבריו‪ ,‬פתח ואמר בחמימות גדולה‪" :‬דע לך יהודי יקר! איש צעיר‬ ‫אתה‪ ,‬חייך לפניך‪ .‬בוא והתחזק כי עוד יבואו ימים טובים‪ .‬התעודד והתמלא בבטחון בבורא יתברך‪ ,‬שבוודאי עוד ייטיב לך ויסיר‬ ‫מעליך כל הקשיים‪ ...".‬הוסיף החפץ חיים ואמר‪" :‬יהודי יקר! דע לך‪ ,‬כי כשיהודי מצטער ‪ -‬הקדוש ברוך הוא בעצמו נמצא עימו בצערו‬ ‫ורוצה לעזור לו! הבה נתחזק בבטחון ונאמין שד' יתברך הוא בורא ומנהיג את העולם‪ ,‬ובוודאי ישלח בקרוב את הישועה‪ ...".‬כך משך‬ ‫חצי שעה ישב החפץ חיים הקדוש‪ ,‬עודד את רוחו של האיש ואימץ את לבבו בדברי אמונה ובטחון‪ .‬אחרי שהלך אותו אדם‪ ,‬נשמע קולו‬ ‫של החפץ חיים הקדוש‪ ,‬האומר לעצמו ברגש‪" :‬היה כדאי לבוא עד הנה‪ ,‬ולעשות את כל ההשתדלות הקשה עם כל הטרחה ‪ -‬בשביל‬ ‫לחזק את היהודי הזה ולעודדו בדברי אמונה ובטחון‪!"...‬‬ ‫ניתן להוריד עלון זה ועלונים קודמים במערכת "שבתי" בקול הלשון‬ ‫ניתן להאזין לשיעורי הרב‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫ר' אברהם נעימי שליט"א‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫גם דרך "קול הלשון" ‪*6761‬‬ ‫לנדיב הדגול ר'‬ ‫להחלמה מהירה‬ ‫ר' מיכאל דפן‬ ‫לליאת בת אמירה‬ ‫בשידור חי‪ ,‬או בשידור חוזר‬ ‫ניסים בן זהבה‬ ‫ליולדת היקרה‬ ‫בן דיזי‬ ‫הי"ו‬ ‫הודיה בת מרים אביבה‬ ‫בהקשת ‪ *7‬ואח"כ ‪996908‬‬ ‫הי"ו‬ ‫ז"ל‬ ‫הי"ו‬ ‫ניתן להאזין לשיעור בדף היומי בשידור חי ושידורים חוזרים בכל ערב בשעה ‪20:30‬‬ ‫בקו כל רגע במס' ‪ 0799-170-770‬וכן בקו היכל המלך שלוחה ‪ 7‬במס' ‪0723-400-550‬‬ ‫כמו כן ניתן להעביר תרומות עבור הוצאת העלון וכיבוד לשיעור בטל' ‪0548496909‬‬ ‫לתגובות הערות והארות וכן גבאי בית הכנסת שמתקיים אצלם שיעורים בדף היומי שמעוניינים בקבלת העלון ניתן לפנות‬ ‫למספר ‪ 054-84-969-08‬או למייל‪d3031887@gmail.com :‬‬ ‫‪4‬‬