gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שו״‪+‬ת בה‪++++‬לכה לשולחן שבת‬ ‫מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א‬ ‫גיליון מס' ‪154‬‬ ‫דיני שהיה על גבי כיריים חשמליות‪ ,‬קרמיות‪ ,‬אינדוקציה ופלטות של שבת‬ ‫מעיקר הדין‪ ,‬מותר לאדם להתחיל מלאכה מערב שבת אף על פי שהיא נמשכת מאליה בשבת‪ ,‬שכן אין אדם מצווה על שביתת כליו‪ .‬אולם‪ ,‬חכמים החמירו לגבי הכנת תבשילים‬ ‫לסעודות שבת‪ ,‬ואסרו להשהות אותם מערב שבת על גבי אש גלויה‪ ,‬שמא מתוך שהאדם בהול על תבשילו יבוא לחתות בגחלים כדי להגביר את החום‪ ,‬ויעבור על איסור מבעיר‬ ‫ומבשל‪.‬‬ ‫ובגדרה של גזירה זו נחלקו התנאים‪ :‬לשיטת חכמים‪ :‬אסור להשהות תבשיל על אש גלויה אלא אם כן התבשל כל צרכו והוא “מצטמק ורע לו” (שהמשך החימום מזיק לו)‪ ,‬שרק אז‬ ‫אין לו צורך לחתות באש‪ .‬לשיטת חנניה‪ :‬כל שהגיע המאכל לשיעור “מאכל בן דרוסאי” (מאכל המבושל במקצת‪ ,‬כחצי בישול) – מותר להשהותו‪ ,‬שכן שוב אין האדם בהול עליו‪ .‬מכל‬ ‫מקום‪ ,‬לכל הדעות מותר להשהות “קדירה חייתא” (תבשיל חי לגמרי שהונח סמוך לחשכה‪ ,‬מכיוון שאינו ראוי ללילה האדם מסיח דעתו ממנו ולא יבוא לחתות)‪ .‬כמו כן‪ ,‬כאשר מקור האש “גרופה‬ ‫וקטומה” (שגרף או כיסה את הגחלים באפר) – מותר להשהות עליה את כל סוגי התבשילים‪ ,‬כיון שפעולה זו מוכיחה שאין ברצונו להגביר את החום ומסירה את חשש החיתוי‪.‬‬ ‫להלכה‪ ,‬מרן השולחן ערוך כתב ב’סתם’ כשיטת חכמים המחמירה‪ ,‬ואת שיטת חנניה הביא בשם יש אומרים‪ .‬בעוד שהרמ”א הכריע שהמנהג להקל כשיטת חנניה‪ .‬מכל מקום‪,‬‬ ‫כתבו האחרונים שראוי ונכון לכתחילה לצאת ידי חובת כל השיטות ולא להשהות תבשיל על גבי אש גלויה‪ ,‬בפרט בזמננו שניתן לעשות זאת בקלות על ידי כיסוי האש או‬ ‫שימוש באמצעי חימום המותרים על פי ההלכה לכתחילה כגון “פלטה של שבת”‪.‬‬ ‫ובעזרת ה’ נדון להלכה ולמעשה‪ ,‬בגדרי השהייה (מערב שבת) והחזרה (בשבת עצמה)‪ ,‬בכל אחד ממכשירי הבישול והחימום המצויים בזמננו‪ ,‬ונבאר את דינם לאור יסודות‬ ‫הפוסקים‪:‬‬ ‫פלטה חשמלית של שבת – האם דינה ככירה גרופה וקטומה לכל הדעות בשל חומה הקבוע‪.‬‬ ‫כיריים של גז‪ ,‬כיריים חשמליות וכיריים קרמיות – דינם ואופן הכשרתם כדי שיהיה אפשר להשהות עליהם סירים מערב שבת‪.‬‬ ‫כיריים הפועלות בשיטת אינדוקציה – הגדרתם ההלכתית של המשטחים המגנטיים וכיריים בעלות “מצב שבת” מובנה‪ ,‬ומתי נחשב הדבר להיכר גמור‪.‬‬ ‫תנורי אפייה ביתיים ותנורים על “מצב שבת” – דיני תנורי זמננו‪ ,‬דין התרמוסטט‪ ,‬והזהירות הנדרשת בפתיחת הדלת ובסגירתה‪.‬‬ ‫סיר בישול איטי (“סיר חרס”) – דינו מבחינת חשש חיתוי‪ ,‬ואופן השימוש בו לאור איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל ודין הטמנה במקצת‪.‬‬ ‫מיחמי מים חשמליים – דין שהיית מים שלא רתחו כל צרכם סמוך לחשכה‪ ,‬החילוק בין סוגי המיחמים והמנגנונים השונים (אוטומטי או ידני)‪ ,‬והאיסור הכרוך בהוצאת מים בשבת‬ ‫קודם שנתבשלו כל צרכם‪.‬‬ ‫של ימנו שעוצמת החום שלהם חזקה ויכולה לבשל‬ ‫אולם‪ ,‬כיום מייצרים כיריים אינדוקציה עם “מצב‬ ‫כיצד יש לנהוג באופן מעשי כאשר רוצים‬ ‫כמעט כל מאכל בתוך כשלש שעות מהשקיעה – זמן‬ ‫שבת” מיוחד‪ ,‬פתרון זה מבוסס על שילוב טכנולוגי‬ ‫להשהות קדירת תבשיל מערב שבת על גבי‬ ‫שבו רוב בני אדם עדיין לא סיימו את סעודת ליל‬ ‫והלכתי המנטרל את בעיית הכיבוי בעת הסרת‬ ‫כיריים חשמליות או כיריים קרמיות‪ ,‬והאם דינן‬ ‫שבת‪ .‬ממילא קיים החשש שמא יבוא להגביר את חום‬ ‫הסיר‪ ,‬בנוסף המנגנון מייצר דין “קטום”‪ ,‬וממילא‬ ‫שווה לדין כירה שאינה גרופה וקטומה?‬ ‫הכיריים כדי לאוכלו בליל שבת‪ .5‬ויש מן הפוסקים‬ ‫מותר להשהות עליהן במצב זה‪ .‬המנגנון פועל באופן‬ ‫כיריים חשמליות וכיריים קרמיות דינן ככירה שאינה‬ ‫שכתבו להקל גם בזה בתבשיל בשר‪ ,‬ודעתם שלא‬ ‫כדלהלן‪ ,‬מניחים משטח מגנטי על כל שטח הכיריים‪,‬‬ ‫גרופה ואינה קטומה (וכדין כיריים של גז)‪ ,‬מפני שניתן‬ ‫גזרו בזה חכמים אף אם דעתו לאוכלו בלילה‪.6‬‬ ‫אשר תפקידו לקלוט את הגלים האלקטרו‪-‬מגנטיים‬ ‫להגדיל ולהקטין את החום שלהן על ידי כפתורי‬ ‫אולם‪ ,‬אם מדובר בקדירה גדולה (כמו שמצוי בישיבות‬ ‫כדי שהכיריים יפעלו בתדירות קבועה גם ללא הנחת‬ ‫הוויסות‪ .‬לפיכך‪ ,‬אסור להשהות עליהן תבשיל‬ ‫וכדומה)‪ ,‬שמחמת ריבוי המאכל שבה לא תתבשל‬ ‫סירים (ולא יכבו ע”י הסרת הסיר)‪ .‬כמו כן‪ ,‬משטח זה גם‬ ‫מערב שבת‪ ,‬אלא אם כן התבשיל מבושל כבר כל‬ ‫לצורך סעודת הלילה גם אם יגביר את חום הכיריים‬ ‫ממעט את החום‪ ,‬וכל זמן מה נדלק בכיריים שטח‬ ‫צורכו‪ ,‬או לכל הפחות הגיע לחצי בישולו (שיעור מאכל‬ ‫– מותר לתתה כשהיא חיה לגמרי ולהשהותה על‬ ‫אחר בצורה אוטומטית‪ ,‬ועל ידי כך מתחמם השטח‬ ‫בן דרוסאי)‪.1‬‬ ‫גבי הכיריים כשהן מגולות סמוך לשקיעה‪ ,‬כיוון‬ ‫המגנטי‪ .‬יש בזה המעטת חום בצורה הניכרת ביותר‪,‬‬ ‫אופן ההיתר על ידי כיסוי‪ :‬אם מניח על גביהן טס‬ ‫שאין בזה חשש חיתוי הואיל ומסיח דעתו ממנה עד‬ ‫וכיון שאין רגילות לבשל כך בימות החול‪ ,‬הרי זה‬ ‫מתכת (“בלעך”) או נייר אלומיניום עבה המכסה את‬ ‫למחר‪.7‬‬ ‫נחשב להיכר גמור ודינן כקטום‪ ,‬ומותר להשהות‬ ‫כל שטח המשטח הדלוק – נחשבת הכירה כקטומה‪.‬‬ ‫באופנים שבהם שייך ההיתר של תבשיל חי (בסירים‬ ‫עליהן כל תבשיל‪.3‬‬ ‫באופן זה מותר להניח ולהשהות עליה את הקדירה‬ ‫גדולים כמו בישיבות)‪ ,‬יש להקפיד להניח את הסירים‬ ‫מי שנתקע סמוך לשבת במקום שאין פלטה של‬ ‫מערב שבת בכל עניין‪ ,‬גם אם התבשיל עדיין לא‬ ‫סמוך לשקיעה‪ .‬וכל שלא התחיל בו תהליך ריכוך‬ ‫שבת‪ ,‬האם שייך בכיריים חשמליות או קרמיות‬ ‫הגיע למאכל בן דרוסאי‪ ,‬מפני שיש בכיסוי זה‬ ‫הבשר והבישול עצמו – הרי הוא בכלל ההיתר‪.8‬‬ ‫דין “קטימה” ע”י המעטת החום והיכר שלא יבוא‬ ‫של זמננו ההיתר של “קדירה חייתא”‪ ,‬לעניין‬ ‫האם מותר להשהות על גבי פלטה חשמלית של‬ ‫שיהיה מותר להניח תבשיל חי על גביהן סמוך‬ ‫לחתות‪.2‬‬ ‫שבת תבשילים שעדיין לא התבשלו כל צורכם‬ ‫לשקיעה גם ללא שום חוצץ?‬ ‫האם יש דרך להתיר להניח קדירה מערב שבת על‬ ‫מערב שבת?‬ ‫כתבו האחרונים שמעיקר הדין אין להתיר נתינת‬ ‫גבי כיריים הפועלות בשיטת אינדוקציה?‬ ‫פלטה חשמלית המוגדרת כ”פלטה של שבת”‪ ,‬שאין‬ ‫קדירה על גבי כיריים חשמליות או קרמיות סמוך‬ ‫כיריים הפועלות בשיטת אינדוקציה יוצרות חום אך‬ ‫בה כפתור להגבהה ולהנמכה של עוצמת החום‬ ‫לשקיעה כשהן מגולות (ללא טס מתכת)‪ ,‬אף אם הבשר‬ ‫ורק כאשר מונח עליהן סיר מתאים‪ ,‬וברגע שמסירים‬ ‫ודרגת החום בה קבועה ואחידה ‪ -‬דינה ככירה‬ ‫שבה חי לגמרי או שיש בה חתיכת בשר חי‪ .4‬הטעם‬ ‫את הסיר – המערכת מפסיקה לפעול באופן‬ ‫גרופה וקטומה‪ .‬משום כך‪ ,‬מותר להניח על גביה‬ ‫לכך הוא‪ ,‬לפי שהיתר “קדירה חייתא” נאמר באופן‬ ‫אוטומטי‪ .‬משום כך‪ ,‬פשוט וברור שאין להשתמש‬ ‫קודם השבת קדירות אוכל אף אם המאכלים לא‬ ‫שהבשר לא יוכל להתבשל צורך הלילה וממילא הוא‬ ‫בהן בשבת וביום טוב‪ ,‬שהרי בעצם הסרת הסיר‬ ‫הגיעו לשליש בישולם‪ .‬ואף על פי שלא נעשתה שום‬ ‫מסיח דעתו ממנו עד למחר‪ ,‬מה שאין כן בכיריים‬ ‫האדם מכבה את הכיריים‪.‬‬ ‫השולחן (סימן עא ס"ק יא) אוסר‪ ,‬מטעם שאין לחלק‬ ‫ברורה (סימן רנג הלכות ד‪ ,‬כ ובבירור הלכה)‪.‬‬ ‫‪ 4‬נחלקו הראשונים בעצם היתר "קדירה חייתא"‪ :‬יש‬ ‫‪ 1‬עולת שבת (ס"ק א); שלחן ערוך הרב (סעיף יג);‬ ‫בזה‪ ,‬וכל דבר שבטבעו ראוי להתבשל על ידי הגברת‬ ‫‪ 5‬ביאור הלכה (סימן רנג סעיף א ד"ה מסיח דעתו);‬ ‫אומרים שההיתר הוא דווקא בבשר חי שאינו יכול‬ ‫משנה ברורה (סימן רנג ס"ק לח‪ ,‬מג)‪ .‬וראה עוד‪ :‬כף‬ ‫החום – גזרו בו חכמים‪ ,‬אף אם כעת ריבוי התבשיל‬ ‫שבות יצחק (חלק ב‪ ,‬פרק יא אות א) בשם הגרש"ז‬ ‫להתבשל לצורך הלילה וממילא מסיח דעתו ממנו עד‬ ‫החיים (סימן רנג ס"ק כח); קצות השולחן (סימן עא‬ ‫מעכב זאת‪.‬‬ ‫אויערבך והגרי"ש אלישיב‪.‬‬ ‫למחר‪ ,‬ויש אומרים שאפילו חתיכת ירק חי שאפשר‬ ‫אות ו)‪.‬‬ ‫‪ 8‬במשנה ברורה (סימן רנג ס"ק יא) ושער הציון‬ ‫‪ 6‬חזון איש (אורח חיים‪ ,‬סימן לז ס"ק כב ד"ה בבה"ל);‬ ‫לבשלה במהרה מותרת‪ ,‬כיוון שעשה מעשה המוכיח‬ ‫‪ 2‬שו"ת זרע אמת (חלק ג‪ ,‬סימן כו); כף החיים (סימן‬ ‫(ס"ק יג) מבואר שאפילו הוחם התבשיל‪ ,‬כל עוד לא‬ ‫חוט שני (חלק ב‪ ,‬פרק כו ס"ק ד); הלכה ברורה (שם‪,‬‬ ‫שמסיח דעתו ממנה‪ .‬למעשה הכריעו האחרונים‬ ‫רנג ס"ק יא); שו"ת אגרות משה (או"ח חלק א‪ ,‬סימן צג);‬ ‫התחיל להתרכך ולהתבשל ממש – נחשב חי (וכן כתב‬ ‫בירור הלכה ס"ק כב)‪.‬‬ ‫להחמיר בזה (אלא אם כן מצטרפות סיבות נוספות‬ ‫חזון עובדיה (שבת‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' נ); שו"ת שבט הלוי‬ ‫באור לציון חלק א‪ ,‬סימן כא)‪ .‬אולם בחזון איש (סימן‬ ‫‪ 7‬חזון איש (סימן לו ס"ק ג); חוט שני (חלק ב‪ ,‬עמ' קי)‬ ‫להקל)‪ .‬ראה בבית יוסף (או"ח סימן רנה); משנה ברורה‬ ‫(חלק א‪ ,‬סימן צא); אור לציון (חלק ב‪ ,‬פרק יז הלכה‬ ‫לז ס"ק כב) ובשולחן שלמה (ס"ק ג) סברו שאם הגיע‬ ‫– שטעם ההיתר הוא שהגברת החום לא תועיל לצורך‬ ‫(סימן רנג ס"ק ט‪ ,‬וסימן רנד ס"ק מה); ביאור הלכה‬ ‫א); שבות יצחק (פרק ב אות א) בשם הגרי"ש אלישיב‪.‬‬ ‫החום לשיעור יד סולדת בו קודם השקיעה‪ ,‬נחשב הדבר‬ ‫הלילה‪ ,‬ולצורך מחר אין צורך בכך‪ .‬אמנם בקצות‬ ‫(שם ד"ה עססיות); כף החיים (סימן רנג ס"ק יט); הלכה‬ ‫‪ 3‬הליכות שבת (סימן רנג הלכה ג‪ ,‬ובביאורים שם)‪.‬‬ ‫ובצדדיו‪ ,‬ואילו חלקו העליון נותר מגולה‪ ,‬אין זו‬ ‫בפועל‪ ,‬ולא בזמן שהם כבויים על ידי התרמוסטט;‬ ‫פעולה מכוונת להפחתת החום‪ ,‬כיוון שאין אפשרות‬ ‫הטמנה גמורה ומותר להשתמש בו כדרכו‪ .24‬אולם‪,‬‬ ‫שכן פתיחת הדלת מחדירה אוויר קר הגורם‬ ‫טכנית להגדיל את החום – לא שייכת כאן גזירת‬ ‫לשיטת המחמירים‪ :‬גם הטמנה במקצת אסורה‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫להדלקת התנור‪( .16‬בתנורים שבהם עוצמת החום עולה מיד‬ ‫חיתוי‪.9‬‬ ‫כדי להשתמש בסיר יש להגביה את הסיר הפנימי‬ ‫עם פתיחת הדלת‪ ,‬אין אפשרות להשתמש בשבת כלל)‪.17‬‬ ‫(יש פוסקים מחמירים הדנים את דין הפלטה‬ ‫על ידי נתינת כדורי נייר אלומיניום או חפצי ברזל‬ ‫סגירת הדלת בשבת‪ :‬אם המאכלים שבתנור לא‬ ‫החשמלית ככירה שאינה גרופה או קטומה‪ ,‬הואיל‬ ‫בתחתית הסיר החיצוני; שעל ידי כך יהיה ניכר רווח‬ ‫התבשלו כל צרכם‪ ,‬אסור לחזור ולסגור את דלת‬ ‫ולא נעשה ע”י האדם שום מעשה להמעטת החום‪,‬‬ ‫בין הסיר הפנימי לחיצוני‪ ,‬וכל שאין כלי המטמין‬ ‫התנור לאחר פתיחתה‪ ,‬הואיל וסגירת הדלת מזרזת‬ ‫ולשיטתם חכמים לא חילקו בגזירתם בין מכשיר‬ ‫נוגע ישירות בכלי המוטמן – אין בו איסור הטמנה‪,25‬‬ ‫את בישול האוכל‪.18‬‬ ‫שניתן להגבירו למכשיר שאינו ניתן להגברה‪.‬‬ ‫ויש המקלים בזה לכולי עלמא ובלבד שיכסה את‬ ‫לשיטה זו‪ ,‬יש להניח טס מתכת‪ ,‬רשת או נייר‬ ‫כפתור ההפעלה‪.26‬‬ ‫האם מותר להשהות קדירות ומאכלים מערב‬ ‫אלומיניום עבה על גבי הפלטה לאחר הדלקתה‪,10‬‬ ‫שבת בתוך תנור חשמלי המכוון על “מצב שבת”‬ ‫לשיטה המחמירה הנ”ל‪ ,‬נייר אלומיניום דק שרגילים‬ ‫דקות ספורות לפני תוספת שבת והדלקת הנרות‪,‬‬ ‫כדי שימשיכו להיצלות במשך השבת?‬ ‫להניחו בלאו הכי כדי למנוע לכלוך מחמת תבשיל‬ ‫נזכרו בני הבית שהמיחם החשמלי נשאר כבוי‬ ‫תנור המכוון על “מצב שבת” דינו ככירה גרופה‬ ‫שיישפך – אינו נחשב להיכר או להמעטת החום‪ ,‬שכן‬ ‫כשהוא מלא במים קרים‪ .‬האם מותר להדליק את‬ ‫וקטומה‪ ,‬כיוון שהפעלת מצב זה מבטלת את‬ ‫נדרש מעשה שיש בו שינוי ניכר מן הדרך הרגילה‬ ‫המיחם ישירות על “מצב שבת” (מצב שמירה‬ ‫השפעת התרמוסטט והחום נשאר קבוע (לרוב סביב‬ ‫בימות החול‪).11‬‬ ‫על החום) מבלי שהמים עברו רתיחה כלל‪ ,‬או‬ ‫תשעים מעלות) ללא אפשרות להגדילו‪ .‬לפיכך‪ ,‬מותר‬ ‫שמא יש בדבר איסור? כיצד משפיע סוג המיחם‬ ‫להשהות בתוכו את כל סוגי המאכלים מערב שבת‪,‬‬ ‫האם מותר להשהות קדירת תבשיל ערב שבת על‬ ‫שברשותם‪ ,‬ומדוע הדבר עלול להגביל את‬ ‫אף אם לא הגיעו לשליש בישולם – כדין השהייה על‬ ‫גבי פלטה חשמלית הכוללת דרגות חום משתנות?‬ ‫השימוש במים בליל שבת?‬ ‫גבי פלטה חשמלית‪.‬‬ ‫פלטה חשמלית שיש בה אפשרות לוויסות דרגות‬ ‫אסור להניח ערב שבת סיר עם מים על גבי אש‬ ‫(לשיטות הפוסקים המחמירים בפלטה חשמלית‬ ‫החום (הגבהה והנמכה של עוצמת החום)‪ ,‬אין דינה כפלטת‬ ‫גלויה‪ ,‬כירה חשמלית או בתוך תנור‪ ,‬ואפילו נותנם‬ ‫ודורשים בה קטימה בפועל‪ ,‬יש להניח נייר‬ ‫שבת רגילה‪ ,‬והרי היא ככירה שאינה גרופה ואינה‬ ‫סמוך מאוד לכניסת השבת‪ ,‬שכן קיים חשש שמא‬ ‫אלומיניום עבה גם בתנור‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לשיטה זו די‬ ‫קטומה‪ ,‬וכדין כיריים חשמליות רגילות‪ .‬כיוון‬ ‫יגביר האדם את חום האש כדי לזרז את בישולם‪.27‬‬ ‫בהנחת נייר האלומיניום בתחתית התנור בלבד‪ ,‬שכן‬ ‫שקיימת אפשרות טכנית לשנות את דרגת החום‪,‬‬ ‫שם נמצא מקור החום העיקרי בזמן הפעלת מצב‬ ‫קיים חשש שמא יבוא לחתות (להגביר את החום בשבת)‪.‬‬ ‫אם המים כבר רתחו או שהתחממו לכל הפחות לחצי‬ ‫משום כך‪ ,‬אין להשהות עליה קדירה מערב שבת‪,‬‬ ‫חומם (כ‪ 50-‬מעלות)‪ ,‬ובשעת הדחק כ‪ 40-‬מעלות (שיעור‬ ‫השבת‪.)19‬‬ ‫אלא אם כן מכסים אותה באמצעות נייר אלומיניום‬ ‫יד סולדת בו) – מותר להשהותם על גבי האש‪ ,‬כיוון‬ ‫האם מותר להשהות את הצ’ולנט מערב שבת‬ ‫עבה (או טס מתכת) כדי ליצור היכר ולחשיב אותה‬ ‫שכבר ראויים לשתייה בדוחק והמשך השהייתם‬ ‫בתוך סיר בישול איטי (“סיר חרס”)‪ ,‬כדי שהמאכל‬ ‫כדין כירה קטומה‪.12‬‬ ‫נחשב “מצטמק ורע לו”‪ ,‬שהרי המים רק מתאדים‬ ‫ימשיך להתבשל או שישמר חם בשבת?‬ ‫בריבוי החום‪.28‬‬ ‫סיר בישול איטי מורכב מסיר פנימי (מחרס או מתכת)‬ ‫האם מותר להניח קדירת תבשיל בתוך תנור‬ ‫בנידון שלנו ששכחו להרתיח את המים מלפני שבת‪,‬‬ ‫המוכנס לתוך מעטפת חיצונית המכילה סלילי‬ ‫חשמלי (ללא מצב שבת מובנה) מערב שבת כדי‬ ‫יש להבחין בין סוגי המחמים השונים‪:‬‬ ‫חימום‪ .‬כיוון שיש בו דרגות חום משתנות (כפתור‬ ‫שתתבשל או תישאר חמה לצורך השבת? ומהם‬ ‫מיחם המעביר את עצמו אוטומטית ממצב רתיחה‬ ‫לוויסות עוצמת החום)‪ ,‬דינו ככירה שאינה גרופה ואינה‬ ‫התנאים והמצבים שבהם יהיה הדבר מותר?‬ ‫למצב שבת‪ :‬מותר ליתן לתוכו מים סמוך לשבת‪,‬‬ ‫קטומה‪.‬‬ ‫תנור חשמלי דינו כדין כירה שאינה גרופה וקטומה‪.‬‬ ‫ואין בזה גזירת חיתוי מפני שלא ניתן להגדיל את‬ ‫אופני ההיתר מצד דין “שהייה”‪ :‬א‪ .‬יש להקפיד‬ ‫לפיכך‪ ,‬אסור להניח בתוכו קודם השבת תבניות עם‬ ‫חומו בידיים‪.29‬‬ ‫שכל המאכלים שבסיר יהיו מבושלים או יגיעו לכל‬ ‫אוכל שבושל פחות מחצי בישולו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין להניח‬ ‫מיחם בעל שני מתגים נפרדים (מתג רתיחה ומתג מצב‬ ‫הפחות לחצי בישול עד שקיעת החמה‪ .20‬ב‪ .‬קדירה‬ ‫בתנור קדירה חיה סמוך לשקיעה‪ ,‬משום שקיים‬ ‫שבת)‪ :‬כיוון שניתן להעבירו למצב רתיחה‪ ,‬מעיקר‬ ‫חייתא (תבשיל חי)‪ :‬מותר להדליק את הסיר סמוך‬ ‫חשש שמא יגביר את מעלות החום כדי לבשלה‬ ‫הדין מותר להדליקו על מצב שבת סמוך לשקיעה‬ ‫לשקיעה כשהמאכלים את התבשיל חי שלא התחיל‬ ‫לצורך סעודת הלילה (ויש מקילים בבשר שהדרך לבשלו‬ ‫רק אם המים יספיקו להגיע לכל הפחות לכדי ‪40‬‬ ‫להתבשל כלל‪ ,‬או להניח בו חתיכת בשר חיה‪ .‬הטעם‬ ‫בישול ארוך)‪.13‬‬ ‫מעלות צלזיוס קודם כניסת השבת‪ .30‬ורק במקום‬ ‫לכך הוא שבסיר בישול איטי‪ ,‬גם אם יגביר את‬ ‫קטימה‪ :‬אם יכסה את גופי החימום בנייר אלומניום‬ ‫דוחק גדול ניתן לסמוך על השיטות המתירות‬ ‫החום‪ ,‬המאכל לא יספיק להתבשל לצורך סעודת‬ ‫עבה‪ ,14‬הרי זה נחשב כקטום ויהיה מותר להשהות בו‬ ‫ולהדליקו על מצב שבת בכל אופן‪.31‬‬ ‫הלילה לפיכך הוא מסיח דעתו ממנו עד למחר‪ .21‬ג‪.‬‬ ‫מערב שבת את כל סוגי התבשילים‪ .‬בקטימה זו חובה‬ ‫הגבלת השימוש במים בליל שבת‪ :‬בכל אופן שבו‬ ‫קטימה‪ :‬ניתן לקטום את הסיר על ידי עיטופו בנייר‬ ‫לכסות את כל שטח גופי החימום‪ ,‬ולא די בכיסוי‬ ‫הדליקו את המיחם על מצב שבת ללא שהמים רתחו‬ ‫אלומיניום עבה מבפנים‪ ,‬ובכך מותר להשהות בו את‬ ‫מקום הנחת הקדירה בלבד‪ .‬כמו כן‪ ,‬דופן התנור‬ ‫כל צרכם מערב שבת‪ ,‬אסור להוציא מים מן המיחם‬ ‫התבשיל אף קודם שהגיע לשליש בישולו‪.22‬‬ ‫הרגילה המכסה את גופי החימום אינה נחשבת‬ ‫בשבת עד שיעברו כמה שעות והמים יתחממו כל‬ ‫חשש איסור “הטמנה”‪ :‬מאחר והסיר הפנימי‬ ‫כקטימה‪ ,‬כיוון שזו צורתו הרגילה ולא נעשתה בו‬ ‫צרכם‪ .‬הטעם לכך הוא שבהוצאת חלק מן המים הוא‬ ‫מוכנס לתוך המעטפת החיצונית המפיקה חום‪,‬‬ ‫פעולה מיוחדת להמעטת החום או ליצירת היכר‪.15‬‬ ‫ממעיט את הכמות שבמיחם‪ ,‬ובכך מזרז את בישול‬ ‫נחלקו הפוסקים בדין “הטמנה במקצת”‪ :23‬לשיטת‬ ‫זהירות בפתיחת הדלת בשבת‪ :‬יש להקפיד לפתוח‬ ‫המים הנותרים (איסור מקרב בישול)‪.32‬‬ ‫המקילים‪ :‬כיוון שהסיר מוטמן רק בתחתיתו‬ ‫את התנור דווקא כאשר גופי החימום דולקים‬ ‫מצב שבת‪ ,‬היות ויש לחוש שיעשה כן בשבת‪ ,‬כיון שכך‬ ‫קצר‪ ,‬ויכול להיות ראוי לצורך סעודת הלילה‪ ,‬ולכן אין‬ ‫לח אות ב‪ ,‬אור לציון עמוד רמ‪.‬‬ ‫כתחילת בישול ואסור להשהותו‪ .‬ולדעתם‪ ,‬העצה של‬ ‫הרגילות וצורת השימוש בכל הדלקה‪ .‬הליכות שבת‬ ‫בהם את היתר זה‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫‪ 14‬ולכתחילה ישים את הנייר כסף אחר הדלקת‬ ‫נתינת חתיכת בשר חי מועילה רק בקדירה שהתבשיל‬ ‫סימן רנג הערה פז‪.‬‬ ‫‪ 22‬ואף שהוא קטן מקום הנחת קדירה אחת‪ ,‬אין דינו‬ ‫התנור‪ ,‬כפי שנתבאר לעיל בדין הגבהת הלהבה‬ ‫שבה כבר התחיל להתבשל והצטנן‪ ,‬וכעת מניחה על‬ ‫‪ 30‬כיון שיש חשש חיתוי שידליק את מתג הרתיחה‪,‬‬ ‫ככופח שלא מועיל בו קטימה‪ ,‬כמבואר בשו"ע בסעיף‬ ‫בכיריים של גז אחר הנחת הכיסוי עליה‪.‬‬ ‫הכיריים ונותן לתוכה בשר חי קודם שתתחמם לשיעור‬ ‫א‪ ,‬כיון שמה שלא מועיל קטימה בכופח היות וחומו‬ ‫‪ 15‬ולא מהני קטימת חלק מהאש‪ ,‬כפי שלא מועיל‬ ‫יד סולדת בו‪.‬‬ ‫ואין להקל בזה כמו שכתבו הפוסקים להקל לגבי תנור‬ ‫גדול מכירה‪ ,‬ודינו כתנור‪ ,‬אך סיר זה מתוכנן שחומו‬ ‫כיסוי אפר רק על חלק מהגחלים‪ ,‬ואף חמור יותר‬ ‫‪ 9‬הר צבי (אורח חיים חלק א‪ ,‬סימן קלו); אגרות משה‬ ‫הנמצא במצב שבת‪ ,‬שאין חשש חיתוי שיעביר למצב‬ ‫אינו גדול ולכן אין המאכלים מתבשלים לצורך הלילה‬ ‫כיון שיש כמה מקורות חום לא מועל לכסות מקור‬ ‫(חלק ד‪ ,‬סימן עד‪ ,‬בישול אות לה); שולחן שלמה (ס"ק‬ ‫רגיל ויגביה את חום התנור‪ ,‬כיון שבמיחם הוא גוף‬ ‫אלא רק למחרת‪ ,‬ולכן מועיל בו קטימה כדין כירה‪.‬‬ ‫חום אחד‪ ,‬הגרי"ש אלישיב שבות יצחק עמוד לה‪ ,‬חוט‬ ‫כז); אור לציון (פרק יז‪ ,‬עמוד קנו); חזון עובדיה (שבת‬ ‫חימום אחד שמקבל לערך הספק של ‪ 1800‬וואט במצב‬ ‫‪ 23‬מחלוקת השולחן ערוך והרמ"א (סימן רנג סעיף‬ ‫שני עמוד קיב‪ ,‬אג"מ ח"ד סימן עד בישול אות כז‪ ,‬אך‬ ‫חלק א‪ ,‬עמוד נב); שבט הלוי (חלק ה‪ ,‬סוף סימן ל);‬ ‫רתיחה‪ ,‬ו‪ 140‬וואט במצב שבת‪ ,‬וכשמעביר ממצב שבת‬ ‫א)‪ :‬לדעת מרן השו"ע הטמנה במקצת שמה הטמנה‬ ‫באור לציון ח"ב עמוד קנז כתב שמעיקר הדין יש להקל‬ ‫הליכות שבת (סימן שיח‪ ,‬הלכה קיא)‪.‬‬ ‫למצב רתיחה אינו מכבה ומדליק שוב את גוף החימום‪,‬‬ ‫ואסורה‪ ,‬ולדעת הרמ"א אינה חשובה הטמנה ומותרת‪.‬‬ ‫לכסות רק את תחתית התנור‪ ,‬מטעם שאין זה בכלל‬ ‫‪ 10‬חזון איש (הובא ב'אורחות רבינו' חלק א‪ ,‬עמוד‬ ‫אלא מוסיף זרם שזה דומה לגזירת חיתוי‪ ,‬אמנם יש‬ ‫‪ 24‬ט"ז (סימן רנג ס"ק יד); משנה ברורה (סימן רנג‬ ‫גזרת חז"ל כשמקור החום מלמעלה‪ ,‬אך סיים שטוב‬ ‫קב); הגרי"ש אלישיב (הובא ב'שבות יצחק' חלק ב‪,‬‬ ‫סוגי מחממי מים שיש להם שני גופי חימום‪ ,‬וממילא‬ ‫ס"ק סט)‪.‬‬ ‫לכסות גם את החלק העליון‪.‬‬ ‫עמוד ק); חוט שני (חלק ב‪ ,‬עמוד קיד)‪.‬‬ ‫אין בזה גזירת חיתוי וכדין תנור על מצב שבת‪ ,‬שלא‬ ‫‪ 25‬כמבואר בשו"ע סימן רנז סעיף ח‪.‬‬ ‫‪ 16‬והוא גרמא בדאורייתא בפסיק רישיה דניחא ליה‪.‬‬ ‫‪ 11‬ביאור הלכה (סימן רנג ד"ה ליתן עליה) שכיסוי‬ ‫‪ 26‬עיין חזו"ע ח"א עמוד סד‪ ,‬מטעם שהוא ספק‬ ‫‪ 17‬אור לציון שם‪ ,‬ילקוט יוסף סימן רנג הערה ו‪,‬‬ ‫הכירה אינו חשוב קטימה ללא שינוי; הגרש"ז אויערבך‬ ‫מצאנו שגזרו חז"ל שיבוא לכבות ולהדליק מחדש‪.‬‬ ‫ספיקא‪ ,‬ספק אם הטמנה במקצת מותרת‪ ,‬וספק אם‬ ‫הליכות שבת סימן רנג הלכה ה‪.‬‬ ‫(הובא ב'מאור השבת' חלק ב‪ ,‬מכתב לב אות ב); אגרות‬ ‫הליכות שבת סימן רנג הערה פח‬ ‫הטמנה לצורך מחר מותרת‪ ,‬אף שהב"י בס"א ובסוף‬ ‫‪ 18‬שם ופשוט‪.‬‬ ‫משה (חלק א‪ ,‬סימן צג); אור לציון (שם)‪.‬‬ ‫‪ 31‬שיש סברא לומר שאין בזה גזירת חיתוי‪ ,‬שהרי אם‬ ‫הסימן דחה את שתי השיטות הללו‪.‬‬ ‫‪ 19‬אין לאסור את השהייה בתנור מחשש שמא יעבירנו‬ ‫‪ 12‬פשוט‪ ,‬וכן כתב האור לציון ח"ב עמוד קנו‪.‬‬ ‫יעבירנו למצב רתיחה יתאדו המים‪ ,‬ובמשך כמה שעות‬ ‫‪ 27‬כיון שבמים אין היתר של קדירה חייתא‪ ,‬שהרי‬ ‫ממצב שבת למצב חול (אף אם הדבר נעשה בקלות)‪,‬‬ ‫‪ 13‬חזו"א סימן לז ס"ק כב ד"ה בבה"ל ד"ה מסיח‪,‬‬ ‫לא יהיו לו כלל מים‪.‬‬ ‫מתבשלים במהירות ויהיו ראויים לצורך סעודת‬ ‫מפני שבהעברת המצב מכבה את גוף החימום ומדליקו‬ ‫הגר"נ קרליץ חוט שני ח"ב פכ"ו סק"ד‪ .‬ועיין עוד הלכה‬ ‫‪ 32‬פשוט‪ ,‬וכמבואר בסימן שיח סעיף ד שהמזרז בישול‬ ‫הלילה‪.‬‬ ‫מחדש‪ .‬על אופן זה לא גזרו חכמים‪ ,‬שכן כל גזירת‬ ‫ברורה הלכה כ ובחלק בירור ההלכה שם ס"ק כב‪.‬‬ ‫של מאכל עובר על איסור בישול כל שלא נתבשל כל‬ ‫‪ 28‬שנהגו להקל כחנניה‪ ,‬כפי שנתבאר לעיל‪ ,‬ודין‬ ‫חיתוי היא רק על הגברת האש הקיימת (כמו הוספת‬ ‫אולם אסור לתת בתוך התנור תבשיל חי קודם השבת‪,‬‬ ‫צורכו‪ .‬ועיין בשו"ת אגרות משה ח"ד או"ח סימן עד‬ ‫המים כדין תבשיל כמבואר בשבת לו ע"ב‪ ,‬ובבה"ל‬ ‫עצים או הגדלת הלהבה) ולא על כיבוי והדלקה מחדש‪.‬‬ ‫כדי שידלק באמצע השבת על ידי שעון שבת‪ ,‬כיון שיש‬ ‫אות כג שאסר להניח מים שלא נתבשלו כל צורכן‬ ‫סעיף א ד"ה תבשיל‪ ,‬ובמשנ"ב סימן רנד ס"ק נא‪,‬‬ ‫מה גם שאין דרך לבשל כך בימות החול‪ ,‬והרי זה נחשב‬ ‫בזה גזירת חיתוי‪ ,‬שיגביה החום לאחר שידלק‪ ,‬ומה‬ ‫ובשעה"צ שם ס"ק מח‪.‬‬ ‫כהיכר גמור‪ .‬ראה‪ :‬הליכות שבת (סימן רנג הערה עא);‬ ‫שהתירו בקדירה חייתא‪ ,‬היינו קודם השבת שמסיח‬ ‫על האש בערב שבת‪ ,‬מחשש שמא יוציא מים קרים‬ ‫ובנידון דומה בשולחן שלמה (סימן רנג ס"ק טו אות ב)‪.‬‬ ‫דעתו עד למחר‪ ,‬ואינו צריך לחתות ולהגביה את‬ ‫‪ 29‬אלא שלשיטת החזו"א וסיעתו האוסרים שהיה על‬ ‫קודם גמר בישולם‪ ,‬ויעבור על איסור בישול‪ ,‬ע"ש‪,‬‬ ‫גבי פלטה חשמלית‪ ,‬הרי שגם בזה יצריכו שיתבשלו‬ ‫‪ 20‬ובשעת הדחק שליש בישול וכמו שנתבאר לעיל‪.‬‬ ‫החום‪ ,‬היות ותתבשל בלא החיתוי‪ ,‬אך כשנדלק בתוך‬ ‫וכתב בספר שולחן שלמה ח"א עמוד סא שנכון לומר‬ ‫המים לכל הפחות חצי חומם קודם השבת‪ .‬אך אין‬ ‫ועיין עוד הליכות שבת סימן רנג הלכה ו‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬יש חשש חיתוי שלא ברור שיתבשל בלא זה עד‬ ‫שהאגרות משה נתכוון רק לזהירות בעלמא‪ ,‬שאין‬ ‫להדליקו על מצב רתיחה כשצריך אחר כך להעבירו‬ ‫‪ 21‬ולכן יש בו היתר של קדירה חייתא‪ ,‬בניגוד לתנור‬ ‫למחורת‪ ,‬לפחות בחלק מהמצבים‪ ,‬ופעמים שעל ידי‬ ‫לגזור גזירות חדשות מדעתנו‪.‬‬ ‫למצב שבת‪ ,‬על ידי כיבוי מתג הרתיחה והדלקת מתג‬ ‫וכיריים של גז וחשמל‪ ,‬שבהם הכל מתבשל תוך זמן‬ ‫החיתוי יהיה מוכן לצורך סעודת הלילה‪ ,‬חזו"א סימן‬