שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — חיי שרה (2026-11-02)

שו״+ת בה++++לכה לשולחן שבת
מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א
גיליון מס' 154
דיני שהיה על גבי כיריים חשמליות ,קרמיות ,אינדוקציה ופלטות של שבת
מעיקר הדין ,מותר לאדם להתחיל מלאכה מערב שבת אף על פי שהיא נמשכת מאליה בשבת ,שכן אין אדם מצווה על שביתת כליו .אולם ,חכמים החמירו לגבי הכנת תבשילים
לסעודות שבת ,ואסרו להשהות אותם מערב שבת על גבי אש גלויה ,שמא מתוך שהאדם בהול על תבשילו יבוא לחתות בגחלים כדי להגביר את החום ,ויעבור על איסור מבעיר
ומבשל.
ובגדרה של גזירה זו נחלקו התנאים :לשיטת חכמים :אסור להשהות תבשיל על אש גלויה אלא אם כן התבשל כל צרכו והוא “מצטמק ורע לו” (שהמשך החימום מזיק לו) ,שרק אז
אין לו צורך לחתות באש .לשיטת חנניה :כל שהגיע המאכל לשיעור “מאכל בן דרוסאי” (מאכל המבושל במקצת ,כחצי בישול) – מותר להשהותו ,שכן שוב אין האדם בהול עליו .מכל
מקום ,לכל הדעות מותר להשהות “קדירה חייתא” (תבשיל חי לגמרי שהונח סמוך לחשכה ,מכיוון שאינו ראוי ללילה האדם מסיח דעתו ממנו ולא יבוא לחתות) .כמו כן ,כאשר מקור האש “גרופה
וקטומה” (שגרף או כיסה את הגחלים באפר) – מותר להשהות עליה את כל סוגי התבשילים ,כיון שפעולה זו מוכיחה שאין ברצונו להגביר את החום ומסירה את חשש החיתוי.
להלכה ,מרן השולחן ערוך כתב ב’סתם’ כשיטת חכמים המחמירה ,ואת שיטת חנניה הביא בשם יש אומרים .בעוד שהרמ”א הכריע שהמנהג להקל כשיטת חנניה .מכל מקום,
כתבו האחרונים שראוי ונכון לכתחילה לצאת ידי חובת כל השיטות ולא להשהות תבשיל על גבי אש גלויה ,בפרט בזמננו שניתן לעשות זאת בקלות על ידי כיסוי האש או
שימוש באמצעי חימום המותרים על פי ההלכה לכתחילה כגון “פלטה של שבת”.
ובעזרת ה’ נדון להלכה ולמעשה ,בגדרי השהייה (מערב שבת) והחזרה (בשבת עצמה) ,בכל אחד ממכשירי הבישול והחימום המצויים בזמננו ,ונבאר את דינם לאור יסודות
הפוסקים:
פלטה חשמלית של שבת – האם דינה ככירה גרופה וקטומה לכל הדעות בשל חומה הקבוע.
כיריים של גז ,כיריים חשמליות וכיריים קרמיות – דינם ואופן הכשרתם כדי שיהיה אפשר להשהות עליהם סירים מערב שבת.
כיריים הפועלות בשיטת אינדוקציה – הגדרתם ההלכתית של המשטחים המגנטיים וכיריים בעלות “מצב שבת” מובנה ,ומתי נחשב הדבר להיכר גמור.
תנורי אפייה ביתיים ותנורים על “מצב שבת” – דיני תנורי זמננו ,דין התרמוסטט ,והזהירות הנדרשת בפתיחת הדלת ובסגירתה.
סיר בישול איטי (“סיר חרס”) – דינו מבחינת חשש חיתוי ,ואופן השימוש בו לאור איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל ודין הטמנה במקצת.
מיחמי מים חשמליים – דין שהיית מים שלא רתחו כל צרכם סמוך לחשכה ,החילוק בין סוגי המיחמים והמנגנונים השונים (אוטומטי או ידני) ,והאיסור הכרוך בהוצאת מים בשבת
קודם שנתבשלו כל צרכם.
של ימנו שעוצמת החום שלהם חזקה ויכולה לבשל אולם ,כיום מייצרים כיריים אינדוקציה עם “מצב כיצד יש לנהוג באופן מעשי כאשר רוצים
כמעט כל מאכל בתוך כשלש שעות מהשקיעה – זמן שבת” מיוחד ,פתרון זה מבוסס על שילוב טכנולוגי להשהות קדירת תבשיל מערב שבת על גבי
שבו רוב בני אדם עדיין לא סיימו את סעודת ליל והלכתי המנטרל את בעיית הכיבוי בעת הסרת כיריים חשמליות או כיריים קרמיות ,והאם דינן
שבת .ממילא קיים החשש שמא יבוא להגביר את חום הסיר ,בנוסף המנגנון מייצר דין “קטום” ,וממילא שווה לדין כירה שאינה גרופה וקטומה?
הכיריים כדי לאוכלו בליל שבת .5ויש מן הפוסקים מותר להשהות עליהן במצב זה .המנגנון פועל באופן כיריים חשמליות וכיריים קרמיות דינן ככירה שאינה
שכתבו להקל גם בזה בתבשיל בשר ,ודעתם שלא כדלהלן ,מניחים משטח מגנטי על כל שטח הכיריים, גרופה ואינה קטומה (וכדין כיריים של גז) ,מפני שניתן
גזרו בזה חכמים אף אם דעתו לאוכלו בלילה.6 אשר תפקידו לקלוט את הגלים האלקטרו-מגנטיים להגדיל ולהקטין את החום שלהן על ידי כפתורי
אולם ,אם מדובר בקדירה גדולה (כמו שמצוי בישיבות כדי שהכיריים יפעלו בתדירות קבועה גם ללא הנחת הוויסות .לפיכך ,אסור להשהות עליהן תבשיל
וכדומה) ,שמחמת ריבוי המאכל שבה לא תתבשל סירים (ולא יכבו ע”י הסרת הסיר) .כמו כן ,משטח זה גם מערב שבת ,אלא אם כן התבשיל מבושל כבר כל
לצורך סעודת הלילה גם אם יגביר את חום הכיריים ממעט את החום ,וכל זמן מה נדלק בכיריים שטח צורכו ,או לכל הפחות הגיע לחצי בישולו (שיעור מאכל
– מותר לתתה כשהיא חיה לגמרי ולהשהותה על אחר בצורה אוטומטית ,ועל ידי כך מתחמם השטח בן דרוסאי).1
גבי הכיריים כשהן מגולות סמוך לשקיעה ,כיוון המגנטי .יש בזה המעטת חום בצורה הניכרת ביותר,
אופן ההיתר על ידי כיסוי :אם מניח על גביהן טס
שאין בזה חשש חיתוי הואיל ומסיח דעתו ממנה עד וכיון שאין רגילות לבשל כך בימות החול ,הרי זה
מתכת (“בלעך”) או נייר אלומיניום עבה המכסה את
למחר.7 נחשב להיכר גמור ודינן כקטום ,ומותר להשהות כל שטח המשטח הדלוק – נחשבת הכירה כקטומה.
באופנים שבהם שייך ההיתר של תבשיל חי (בסירים עליהן כל תבשיל.3 באופן זה מותר להניח ולהשהות עליה את הקדירה
גדולים כמו בישיבות) ,יש להקפיד להניח את הסירים מי שנתקע סמוך לשבת במקום שאין פלטה של מערב שבת בכל עניין ,גם אם התבשיל עדיין לא
סמוך לשקיעה .וכל שלא התחיל בו תהליך ריכוך שבת ,האם שייך בכיריים חשמליות או קרמיות הגיע למאכל בן דרוסאי ,מפני שיש בכיסוי זה
הבשר והבישול עצמו – הרי הוא בכלל ההיתר.8 דין “קטימה” ע”י המעטת החום והיכר שלא יבוא
של זמננו ההיתר של “קדירה חייתא” ,לעניין
האם מותר להשהות על גבי פלטה חשמלית של שיהיה מותר להניח תבשיל חי על גביהן סמוך לחתות.2
שבת תבשילים שעדיין לא התבשלו כל צורכם לשקיעה גם ללא שום חוצץ? האם יש דרך להתיר להניח קדירה מערב שבת על
מערב שבת? כתבו האחרונים שמעיקר הדין אין להתיר נתינת גבי כיריים הפועלות בשיטת אינדוקציה?
פלטה חשמלית המוגדרת כ”פלטה של שבת” ,שאין קדירה על גבי כיריים חשמליות או קרמיות סמוך כיריים הפועלות בשיטת אינדוקציה יוצרות חום אך
בה כפתור להגבהה ולהנמכה של עוצמת החום לשקיעה כשהן מגולות (ללא טס מתכת) ,אף אם הבשר ורק כאשר מונח עליהן סיר מתאים ,וברגע שמסירים
ודרגת החום בה קבועה ואחידה -דינה ככירה שבה חי לגמרי או שיש בה חתיכת בשר חי .4הטעם את הסיר – המערכת מפסיקה לפעול באופן
גרופה וקטומה .משום כך ,מותר להניח על גביה לכך הוא ,לפי שהיתר “קדירה חייתא” נאמר באופן אוטומטי .משום כך ,פשוט וברור שאין להשתמש
קודם השבת קדירות אוכל אף אם המאכלים לא שהבשר לא יוכל להתבשל צורך הלילה וממילא הוא בהן בשבת וביום טוב ,שהרי בעצם הסרת הסיר
הגיעו לשליש בישולם .ואף על פי שלא נעשתה שום מסיח דעתו ממנו עד למחר ,מה שאין כן בכיריים האדם מכבה את הכיריים.
השולחן (סימן עא ס"ק יא) אוסר ,מטעם שאין לחלק ברורה (סימן רנג הלכות ד ,כ ובבירור הלכה). 4נחלקו הראשונים בעצם היתר "קדירה חייתא" :יש 1עולת שבת (ס"ק א); שלחן ערוך הרב (סעיף יג);
בזה ,וכל דבר שבטבעו ראוי להתבשל על ידי הגברת 5ביאור הלכה (סימן רנג סעיף א ד"ה מסיח דעתו); אומרים שההיתר הוא דווקא בבשר חי שאינו יכול משנה ברורה (סימן רנג ס"ק לח ,מג) .וראה עוד :כף
החום – גזרו בו חכמים ,אף אם כעת ריבוי התבשיל שבות יצחק (חלק ב ,פרק יא אות א) בשם הגרש"ז להתבשל לצורך הלילה וממילא מסיח דעתו ממנו עד החיים (סימן רנג ס"ק כח); קצות השולחן (סימן עא
מעכב זאת. אויערבך והגרי"ש אלישיב. למחר ,ויש אומרים שאפילו חתיכת ירק חי שאפשר אות ו).
8במשנה ברורה (סימן רנג ס"ק יא) ושער הציון 6חזון איש (אורח חיים ,סימן לז ס"ק כב ד"ה בבה"ל); לבשלה במהרה מותרת ,כיוון שעשה מעשה המוכיח 2שו"ת זרע אמת (חלק ג ,סימן כו); כף החיים (סימן
(ס"ק יג) מבואר שאפילו הוחם התבשיל ,כל עוד לא חוט שני (חלק ב ,פרק כו ס"ק ד); הלכה ברורה (שם, שמסיח דעתו ממנה .למעשה הכריעו האחרונים רנג ס"ק יא); שו"ת אגרות משה (או"ח חלק א ,סימן צג);
התחיל להתרכך ולהתבשל ממש – נחשב חי (וכן כתב בירור הלכה ס"ק כב). להחמיר בזה (אלא אם כן מצטרפות סיבות נוספות חזון עובדיה (שבת ,חלק א ,עמ' נ); שו"ת שבט הלוי
באור לציון חלק א ,סימן כא) .אולם בחזון איש (סימן 7חזון איש (סימן לו ס"ק ג); חוט שני (חלק ב ,עמ' קי) להקל) .ראה בבית יוסף (או"ח סימן רנה); משנה ברורה (חלק א ,סימן צא); אור לציון (חלק ב ,פרק יז הלכה
לז ס"ק כב) ובשולחן שלמה (ס"ק ג) סברו שאם הגיע – שטעם ההיתר הוא שהגברת החום לא תועיל לצורך (סימן רנג ס"ק ט ,וסימן רנד ס"ק מה); ביאור הלכה א); שבות יצחק (פרק ב אות א) בשם הגרי"ש אלישיב.
החום לשיעור יד סולדת בו קודם השקיעה ,נחשב הדבר הלילה ,ולצורך מחר אין צורך בכך .אמנם בקצות (שם ד"ה עססיות); כף החיים (סימן רנג ס"ק יט); הלכה 3הליכות שבת (סימן רנג הלכה ג ,ובביאורים שם).
ובצדדיו ,ואילו חלקו העליון נותר מגולה ,אין זו בפועל ,ולא בזמן שהם כבויים על ידי התרמוסטט; פעולה מכוונת להפחתת החום ,כיוון שאין אפשרות
הטמנה גמורה ומותר להשתמש בו כדרכו .24אולם, שכן פתיחת הדלת מחדירה אוויר קר הגורם טכנית להגדיל את החום – לא שייכת כאן גזירת
לשיטת המחמירים :גם הטמנה במקצת אסורה .לכן, להדלקת התנור( .16בתנורים שבהם עוצמת החום עולה מיד חיתוי.9
כדי להשתמש בסיר יש להגביה את הסיר הפנימי עם פתיחת הדלת ,אין אפשרות להשתמש בשבת כלל).17 (יש פוסקים מחמירים הדנים את דין הפלטה
על ידי נתינת כדורי נייר אלומיניום או חפצי ברזל סגירת הדלת בשבת :אם המאכלים שבתנור לא החשמלית ככירה שאינה גרופה או קטומה ,הואיל
בתחתית הסיר החיצוני; שעל ידי כך יהיה ניכר רווח התבשלו כל צרכם ,אסור לחזור ולסגור את דלת ולא נעשה ע”י האדם שום מעשה להמעטת החום,
בין הסיר הפנימי לחיצוני ,וכל שאין כלי המטמין התנור לאחר פתיחתה ,הואיל וסגירת הדלת מזרזת ולשיטתם חכמים לא חילקו בגזירתם בין מכשיר
נוגע ישירות בכלי המוטמן – אין בו איסור הטמנה,25 את בישול האוכל.18 שניתן להגבירו למכשיר שאינו ניתן להגברה.
ויש המקלים בזה לכולי עלמא ובלבד שיכסה את לשיטה זו ,יש להניח טס מתכת ,רשת או נייר
כפתור ההפעלה.26 האם מותר להשהות קדירות ומאכלים מערב אלומיניום עבה על גבי הפלטה לאחר הדלקתה,10
שבת בתוך תנור חשמלי המכוון על “מצב שבת” לשיטה המחמירה הנ”ל ,נייר אלומיניום דק שרגילים
דקות ספורות לפני תוספת שבת והדלקת הנרות, כדי שימשיכו להיצלות במשך השבת? להניחו בלאו הכי כדי למנוע לכלוך מחמת תבשיל
נזכרו בני הבית שהמיחם החשמלי נשאר כבוי תנור המכוון על “מצב שבת” דינו ככירה גרופה שיישפך – אינו נחשב להיכר או להמעטת החום ,שכן
כשהוא מלא במים קרים .האם מותר להדליק את וקטומה ,כיוון שהפעלת מצב זה מבטלת את נדרש מעשה שיש בו שינוי ניכר מן הדרך הרגילה
המיחם ישירות על “מצב שבת” (מצב שמירה השפעת התרמוסטט והחום נשאר קבוע (לרוב סביב בימות החול).11
על החום) מבלי שהמים עברו רתיחה כלל ,או תשעים מעלות) ללא אפשרות להגדילו .לפיכך ,מותר
שמא יש בדבר איסור? כיצד משפיע סוג המיחם להשהות בתוכו את כל סוגי המאכלים מערב שבת, האם מותר להשהות קדירת תבשיל ערב שבת על
שברשותם ,ומדוע הדבר עלול להגביל את אף אם לא הגיעו לשליש בישולם – כדין השהייה על גבי פלטה חשמלית הכוללת דרגות חום משתנות?
השימוש במים בליל שבת? גבי פלטה חשמלית. פלטה חשמלית שיש בה אפשרות לוויסות דרגות
אסור להניח ערב שבת סיר עם מים על גבי אש (לשיטות הפוסקים המחמירים בפלטה חשמלית החום (הגבהה והנמכה של עוצמת החום) ,אין דינה כפלטת
גלויה ,כירה חשמלית או בתוך תנור ,ואפילו נותנם ודורשים בה קטימה בפועל ,יש להניח נייר שבת רגילה ,והרי היא ככירה שאינה גרופה ואינה
סמוך מאוד לכניסת השבת ,שכן קיים חשש שמא אלומיניום עבה גם בתנור .מכל מקום ,לשיטה זו די קטומה ,וכדין כיריים חשמליות רגילות .כיוון
יגביר האדם את חום האש כדי לזרז את בישולם.27 בהנחת נייר האלומיניום בתחתית התנור בלבד ,שכן שקיימת אפשרות טכנית לשנות את דרגת החום,
שם נמצא מקור החום העיקרי בזמן הפעלת מצב קיים חשש שמא יבוא לחתות (להגביר את החום בשבת).
אם המים כבר רתחו או שהתחממו לכל הפחות לחצי משום כך ,אין להשהות עליה קדירה מערב שבת,
חומם (כ 50-מעלות) ,ובשעת הדחק כ 40-מעלות (שיעור
השבת.)19
אלא אם כן מכסים אותה באמצעות נייר אלומיניום
יד סולדת בו) – מותר להשהותם על גבי האש ,כיוון האם מותר להשהות את הצ’ולנט מערב שבת עבה (או טס מתכת) כדי ליצור היכר ולחשיב אותה
שכבר ראויים לשתייה בדוחק והמשך השהייתם בתוך סיר בישול איטי (“סיר חרס”) ,כדי שהמאכל כדין כירה קטומה.12
נחשב “מצטמק ורע לו” ,שהרי המים רק מתאדים ימשיך להתבשל או שישמר חם בשבת?
בריבוי החום.28 סיר בישול איטי מורכב מסיר פנימי (מחרס או מתכת)
האם מותר להניח קדירת תבשיל בתוך תנור
בנידון שלנו ששכחו להרתיח את המים מלפני שבת, המוכנס לתוך מעטפת חיצונית המכילה סלילי חשמלי (ללא מצב שבת מובנה) מערב שבת כדי
יש להבחין בין סוגי המחמים השונים: חימום .כיוון שיש בו דרגות חום משתנות (כפתור שתתבשל או תישאר חמה לצורך השבת? ומהם
מיחם המעביר את עצמו אוטומטית ממצב רתיחה לוויסות עוצמת החום) ,דינו ככירה שאינה גרופה ואינה התנאים והמצבים שבהם יהיה הדבר מותר?
למצב שבת :מותר ליתן לתוכו מים סמוך לשבת, קטומה. תנור חשמלי דינו כדין כירה שאינה גרופה וקטומה.
ואין בזה גזירת חיתוי מפני שלא ניתן להגדיל את אופני ההיתר מצד דין “שהייה” :א .יש להקפיד לפיכך ,אסור להניח בתוכו קודם השבת תבניות עם
חומו בידיים.29 שכל המאכלים שבסיר יהיו מבושלים או יגיעו לכל אוכל שבושל פחות מחצי בישולו .כמו כן ,אין להניח
מיחם בעל שני מתגים נפרדים (מתג רתיחה ומתג מצב הפחות לחצי בישול עד שקיעת החמה .20ב .קדירה בתנור קדירה חיה סמוך לשקיעה ,משום שקיים
שבת) :כיוון שניתן להעבירו למצב רתיחה ,מעיקר חייתא (תבשיל חי) :מותר להדליק את הסיר סמוך חשש שמא יגביר את מעלות החום כדי לבשלה
הדין מותר להדליקו על מצב שבת סמוך לשקיעה לשקיעה כשהמאכלים את התבשיל חי שלא התחיל לצורך סעודת הלילה (ויש מקילים בבשר שהדרך לבשלו
רק אם המים יספיקו להגיע לכל הפחות לכדי 40 להתבשל כלל ,או להניח בו חתיכת בשר חיה .הטעם בישול ארוך).13
מעלות צלזיוס קודם כניסת השבת .30ורק במקום לכך הוא שבסיר בישול איטי ,גם אם יגביר את קטימה :אם יכסה את גופי החימום בנייר אלומניום
דוחק גדול ניתן לסמוך על השיטות המתירות החום ,המאכל לא יספיק להתבשל לצורך סעודת עבה ,14הרי זה נחשב כקטום ויהיה מותר להשהות בו
ולהדליקו על מצב שבת בכל אופן.31 הלילה לפיכך הוא מסיח דעתו ממנו עד למחר .21ג. מערב שבת את כל סוגי התבשילים .בקטימה זו חובה
הגבלת השימוש במים בליל שבת :בכל אופן שבו קטימה :ניתן לקטום את הסיר על ידי עיטופו בנייר לכסות את כל שטח גופי החימום ,ולא די בכיסוי
הדליקו את המיחם על מצב שבת ללא שהמים רתחו אלומיניום עבה מבפנים ,ובכך מותר להשהות בו את מקום הנחת הקדירה בלבד .כמו כן ,דופן התנור
כל צרכם מערב שבת ,אסור להוציא מים מן המיחם התבשיל אף קודם שהגיע לשליש בישולו.22 הרגילה המכסה את גופי החימום אינה נחשבת
בשבת עד שיעברו כמה שעות והמים יתחממו כל חשש איסור “הטמנה” :מאחר והסיר הפנימי כקטימה ,כיוון שזו צורתו הרגילה ולא נעשתה בו
צרכם .הטעם לכך הוא שבהוצאת חלק מן המים הוא מוכנס לתוך המעטפת החיצונית המפיקה חום, פעולה מיוחדת להמעטת החום או ליצירת היכר.15
ממעיט את הכמות שבמיחם ,ובכך מזרז את בישול נחלקו הפוסקים בדין “הטמנה במקצת” :23לשיטת זהירות בפתיחת הדלת בשבת :יש להקפיד לפתוח
המים הנותרים (איסור מקרב בישול).32 המקילים :כיוון שהסיר מוטמן רק בתחתיתו את התנור דווקא כאשר גופי החימום דולקים
מצב שבת ,היות ויש לחוש שיעשה כן בשבת ,כיון שכך קצר ,ויכול להיות ראוי לצורך סעודת הלילה ,ולכן אין לח אות ב ,אור לציון עמוד רמ. כתחילת בישול ואסור להשהותו .ולדעתם ,העצה של
הרגילות וצורת השימוש בכל הדלקה .הליכות שבת בהם את היתר זה ,וכנ"ל. 14ולכתחילה ישים את הנייר כסף אחר הדלקת נתינת חתיכת בשר חי מועילה רק בקדירה שהתבשיל
סימן רנג הערה פז. 22ואף שהוא קטן מקום הנחת קדירה אחת ,אין דינו התנור ,כפי שנתבאר לעיל בדין הגבהת הלהבה שבה כבר התחיל להתבשל והצטנן ,וכעת מניחה על
30כיון שיש חשש חיתוי שידליק את מתג הרתיחה, ככופח שלא מועיל בו קטימה ,כמבואר בשו"ע בסעיף בכיריים של גז אחר הנחת הכיסוי עליה. הכיריים ונותן לתוכה בשר חי קודם שתתחמם לשיעור
א ,כיון שמה שלא מועיל קטימה בכופח היות וחומו 15ולא מהני קטימת חלק מהאש ,כפי שלא מועיל יד סולדת בו.
ואין להקל בזה כמו שכתבו הפוסקים להקל לגבי תנור
גדול מכירה ,ודינו כתנור ,אך סיר זה מתוכנן שחומו כיסוי אפר רק על חלק מהגחלים ,ואף חמור יותר 9הר צבי (אורח חיים חלק א ,סימן קלו); אגרות משה
הנמצא במצב שבת ,שאין חשש חיתוי שיעביר למצב אינו גדול ולכן אין המאכלים מתבשלים לצורך הלילה כיון שיש כמה מקורות חום לא מועל לכסות מקור (חלק ד ,סימן עד ,בישול אות לה); שולחן שלמה (ס"ק
רגיל ויגביה את חום התנור ,כיון שבמיחם הוא גוף אלא רק למחרת ,ולכן מועיל בו קטימה כדין כירה. חום אחד ,הגרי"ש אלישיב שבות יצחק עמוד לה ,חוט כז); אור לציון (פרק יז ,עמוד קנו); חזון עובדיה (שבת
חימום אחד שמקבל לערך הספק של 1800וואט במצב 23מחלוקת השולחן ערוך והרמ"א (סימן רנג סעיף שני עמוד קיב ,אג"מ ח"ד סימן עד בישול אות כז ,אך חלק א ,עמוד נב); שבט הלוי (חלק ה ,סוף סימן ל);
רתיחה ,ו 140וואט במצב שבת ,וכשמעביר ממצב שבת א) :לדעת מרן השו"ע הטמנה במקצת שמה הטמנה באור לציון ח"ב עמוד קנז כתב שמעיקר הדין יש להקל הליכות שבת (סימן שיח ,הלכה קיא).
למצב רתיחה אינו מכבה ומדליק שוב את גוף החימום, ואסורה ,ולדעת הרמ"א אינה חשובה הטמנה ומותרת. לכסות רק את תחתית התנור ,מטעם שאין זה בכלל 10חזון איש (הובא ב'אורחות רבינו' חלק א ,עמוד
אלא מוסיף זרם שזה דומה לגזירת חיתוי ,אמנם יש 24ט"ז (סימן רנג ס"ק יד); משנה ברורה (סימן רנג גזרת חז"ל כשמקור החום מלמעלה ,אך סיים שטוב קב); הגרי"ש אלישיב (הובא ב'שבות יצחק' חלק ב,
סוגי מחממי מים שיש להם שני גופי חימום ,וממילא ס"ק סט). לכסות גם את החלק העליון. עמוד ק); חוט שני (חלק ב ,עמוד קיד).
אין בזה גזירת חיתוי וכדין תנור על מצב שבת ,שלא 25כמבואר בשו"ע סימן רנז סעיף ח. 16והוא גרמא בדאורייתא בפסיק רישיה דניחא ליה. 11ביאור הלכה (סימן רנג ד"ה ליתן עליה) שכיסוי
26עיין חזו"ע ח"א עמוד סד ,מטעם שהוא ספק 17אור לציון שם ,ילקוט יוסף סימן רנג הערה ו, הכירה אינו חשוב קטימה ללא שינוי; הגרש"ז אויערבך
מצאנו שגזרו חז"ל שיבוא לכבות ולהדליק מחדש.
ספיקא ,ספק אם הטמנה במקצת מותרת ,וספק אם הליכות שבת סימן רנג הלכה ה. (הובא ב'מאור השבת' חלק ב ,מכתב לב אות ב); אגרות
הליכות שבת סימן רנג הערה פח הטמנה לצורך מחר מותרת ,אף שהב"י בס"א ובסוף 18שם ופשוט. משה (חלק א ,סימן צג); אור לציון (שם).
31שיש סברא לומר שאין בזה גזירת חיתוי ,שהרי אם הסימן דחה את שתי השיטות הללו. 19אין לאסור את השהייה בתנור מחשש שמא יעבירנו 12פשוט ,וכן כתב האור לציון ח"ב עמוד קנו.
יעבירנו למצב רתיחה יתאדו המים ,ובמשך כמה שעות 27כיון שבמים אין היתר של קדירה חייתא ,שהרי ממצב שבת למצב חול (אף אם הדבר נעשה בקלות), 13חזו"א סימן לז ס"ק כב ד"ה בבה"ל ד"ה מסיח,
לא יהיו לו כלל מים. מתבשלים במהירות ויהיו ראויים לצורך סעודת מפני שבהעברת המצב מכבה את גוף החימום ומדליקו הגר"נ קרליץ חוט שני ח"ב פכ"ו סק"ד .ועיין עוד הלכה
32פשוט ,וכמבואר בסימן שיח סעיף ד שהמזרז בישול הלילה. מחדש .על אופן זה לא גזרו חכמים ,שכן כל גזירת ברורה הלכה כ ובחלק בירור ההלכה שם ס"ק כב.
של מאכל עובר על איסור בישול כל שלא נתבשל כל 28שנהגו להקל כחנניה ,כפי שנתבאר לעיל ,ודין חיתוי היא רק על הגברת האש הקיימת (כמו הוספת אולם אסור לתת בתוך התנור תבשיל חי קודם השבת,
צורכו .ועיין בשו"ת אגרות משה ח"ד או"ח סימן עד המים כדין תבשיל כמבואר בשבת לו ע"ב ,ובבה"ל עצים או הגדלת הלהבה) ולא על כיבוי והדלקה מחדש. כדי שידלק באמצע השבת על ידי שעון שבת ,כיון שיש
אות כג שאסר להניח מים שלא נתבשלו כל צורכן סעיף א ד"ה תבשיל ,ובמשנ"ב סימן רנד ס"ק נא, מה גם שאין דרך לבשל כך בימות החול ,והרי זה נחשב בזה גזירת חיתוי ,שיגביה החום לאחר שידלק ,ומה
ובשעה"צ שם ס"ק מח. כהיכר גמור .ראה :הליכות שבת (סימן רנג הערה עא); שהתירו בקדירה חייתא ,היינו קודם השבת שמסיח
על האש בערב שבת ,מחשש שמא יוציא מים קרים ובנידון דומה בשולחן שלמה (סימן רנג ס"ק טו אות ב). דעתו עד למחר ,ואינו צריך לחתות ולהגביה את
29אלא שלשיטת החזו"א וסיעתו האוסרים שהיה על
קודם גמר בישולם ,ויעבור על איסור בישול ,ע"ש, גבי פלטה חשמלית ,הרי שגם בזה יצריכו שיתבשלו 20ובשעת הדחק שליש בישול וכמו שנתבאר לעיל. החום ,היות ותתבשל בלא החיתוי ,אך כשנדלק בתוך
וכתב בספר שולחן שלמה ח"א עמוד סא שנכון לומר המים לכל הפחות חצי חומם קודם השבת .אך אין ועיין עוד הליכות שבת סימן רנג הלכה ו. שבת ,יש חשש חיתוי שלא ברור שיתבשל בלא זה עד
שהאגרות משה נתכוון רק לזהירות בעלמא ,שאין להדליקו על מצב רתיחה כשצריך אחר כך להעבירו 21ולכן יש בו היתר של קדירה חייתא ,בניגוד לתנור למחורת ,לפחות בחלק מהמצבים ,ופעמים שעל ידי
לגזור גזירות חדשות מדעתנו. למצב שבת ,על ידי כיבוי מתג הרתיחה והדלקת מתג וכיריים של גז וחשמל ,שבהם הכל מתבשל תוך זמן החיתוי יהיה מוכן לצורך סעודת הלילה ,חזו"א סימן
