gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי צדק · Darchei Tzedek — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: דרכי צדק · Darchei Tzedek

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

דרכי צדק · Darchei Tzedek — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫דרכי ˆד˜‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרשת‬ ‫חיי שרה‬ ‫תשפ"ז‬ ‫א‬ ‫גיליון דרכי צדק‬ ‫יו"ל ע"י מערכת‬ ‫מכון דרכי צדק‬ ‫להוצאת דא"ח‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫גיליון זה הונצח‬ ‫מפוריסוב‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫הרב שלמה בן הרב גדליה ז"ל‬ ‫נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו‬ ‫©‬ ‫נתנדב ע"י בני המשפחה‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫ואין להעתיקו בשום אופן‬ ‫**********‬ ‫לעדכון שמחות למדור‬ ‫להערות והארות‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫‪054-8458846‬‬ ‫וכן לתרומות והנצחות לבעלי‬ ‫‪A026508288@GMAIL.COM‬‬ ‫שמחה ויא"צ וכד'‬ ‫ניתן לפנות למספר ‪0548458846‬‬ ‫***************‬ ‫קול מערכת "דרכי צדק"‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫‪02-5401454‬‬ ‫שר בית הזוהר הגאון הצדיק‬ ‫***************‬ ‫חכם משה שלום מעודה‬ ‫לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל‬ ‫זכר צדיק וקדוש לברכה‬ ‫שנסתלק לבית עולמו לאחר יסורים קשים‬ ‫ומרים שקבלם באהבה רבה ובשמחה‬ ‫ביום שב"ק‬ ‫לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"‬ ‫פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה‬ ‫ב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫˙וכן הענינים‬ ‫דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪............................‬ה'‬ ‫פניני דרכי צדק‪.........................................................‬ז'‬ ‫מדור עצותיך אמונה‪.................................................‬ט'‬ ‫מדור מאורות צדק‪....................................................‬י'‬ ‫מדור סגולות צדק‪...................................................‬י"א‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‪.............................................‬י"ב‬ ‫מדור השו"ת‪.........................................................‬י"ב‬ ‫מדור יומא דהילולא‪................................................‬י"ד‬ ‫דרכי אמונה‪-‬דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.................‬ט"ז‬ ‫‪%‬דבר המערכת‪%‬‬ ‫בספה"ק בן פורת יוסף פר' חיי שרה מבאר הענין‪ ,‬כי האדם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי‬ ‫אלוקים עולים ויורדים בו )בראשית כח‪ ,‬יב(‪ ,‬כי אדם נקרא עולה ויורד‪ ,‬שאי אפשר שיהיה במדריגה‬ ‫א'‪ ,‬וצריך ליתן לב לייחד המדות בין בעלייתו ובין בירידתו‪ ,‬שהכל נקשר בשכינה‪ ,‬וז"ס )משלי ג‪ ,‬ו(‬ ‫בכל דרכיך דעהו‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫בד"ד ר"ת בכל דרכיך דעהו‬ ‫בספה"ק זרע קודש פר' חיי שרה מבאר עה"פ ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום‬ ‫ועשה חסד עם אדני אברהם להבין זה מה מהירות שהיום יקרה ה' לפניו ואם יהי' ביום מחר ג"כ יהי'‬ ‫טוב רק כי הנה כתיב בכל דרכיך דעהו שהאדם צריך בכל מעשיו להבין ולשקול מעשיו ודרכיו שיהי'‬ ‫לשם שמים וזו פי' ד' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר בדד ר"ת בכל דרכיך דעהו כנ"ל ואין עמו אל נכר‬ ‫שלא יהי' כוונתינו לפניות וכח אחר רק לד' לבדו לישב האדם לעצמו בכל מעשיו איך הוא לעבודתו‬ ‫ולבוא על דבר זהו לעבודתו וליראתו ית"ש ובכל גמדה שעוסק אם באהבת דבר ויראת דבר וכדומה‬ ‫בכל ז' מדות ידבק ע"י במדותיו ית"ש באהבתו ויראתו וכדומה בכל המדות‪.‬‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫גליון זה לפרשת "חיי שרה"‬ ‫נתנדב והונצח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הגה"ק רבי עקיבא סופר זיע"א‬ ‫בן‬ ‫הגה"ק רבי שמחה בונים זיע"א‬ ‫בעל "ה'דעת סופר"‬ ‫לרגל יוד"ק החל ביום ב' כסליו‬ ‫נ˙נדב ע"י נכדו‬ ‫הרה"ג ר' ע˜יבא ˜ופלי˜ ˘ליט"א‬ ‫חדב"ן כ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫לברכה והצלחה בכל הענינים ברו"ג‬ ‫ולבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫‪‬‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני‬ ‫דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫דא"ח בסודה שלישית בעת רעוא דרעוין פרשת חיי שרה‬ ‫שב"ק כ"ה מרחשוון תשע"ז ~ ארה"ב נ‪.‬י‪.‬‬ ‫אל המחשבה הזו שלו‪ ,‬או אל הדיבור או אל‬ ‫הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע מבאר בספה"ק‬ ‫המעשה שלו‪ ,‬החיות שבאותה מחשבה וכו'‬ ‫'קדושת לוי' עה"פ )בראשית כד‪ ,‬א(‬ ‫היא מהקב"ה‪ .‬כאשר האדם מתבונן בדבר‬ ‫"וְאַבְרָה ָם זָקּ ֵן ב ָא ב ּ ַי ָּמִּים ו ַה' ב ּ ֵרַך ְ א ֶת אַבְרָה ָם‬ ‫הזה‪ ,‬כעניין שאמר הבעש"ט הק' זי"ע‪ ,‬ויכיר‬ ‫בַּכ ּלֹ" דהנה יש שתי בחינות בהשפעה‪ .‬יש‬ ‫כי שם "י ִ ּתְ ּפָרְדו ּ כ ּ ָל ּפ ֹ ֲעלֵּי א ָוֶן" )תהלים צב‪,‬‬ ‫שפע שהוא במדרגת מדידה לפי העולמות‪,‬‬ ‫י(‪ ,‬או אז יסתלקו ממנו כל המחשבות הלא‬ ‫לזה יושפע וישתלשל חוק זה ולעולמות‬ ‫טובות‪ ,‬הדיבורים הלא טובים והמעשים הלא‬ ‫העליונים לכל אחד ואחד יש חוק קצוב‪.‬‬ ‫טובים‪ .‬אכן‪ ,‬זהו דווקא כאשר יתבונן ויכוון‬ ‫ואולם יש בחינה נוספת של שפע‪ ,‬שהוא‬ ‫ויחשוב על עניין ההתקשרות בו ית' ושהחיות‬ ‫שפע הנמשך מהבורא ית"ש‪ ,‬שלא בא בגבול‬ ‫היא מאיתו ית'‪.‬‬ ‫שמחמת שהיא דבוקה עד עתה במקור החיים‬ ‫איתא )ברכות ו‪ ,‬ב( א"ר חלבו אמר רב‬ ‫אזי אין חוק וקצבה להמשכתה מהמקור‪.‬‬ ‫הונא‪ :‬כל אדם שיש בו יראת שמים‬ ‫והשפע השני שצריך להמשיכה מהמקור‬ ‫דבריו נשמעין שנאמר )קהלת יב‪ ,‬יג( "סוף‬ ‫אשר אין לה גבול‪ ,‬עדיין מזה אין יונקים כי‬ ‫דבר הכל נשמע את האלקים ירא וגו'"‪.‬‬ ‫אם ישראל עם סגולתו‪ ,‬שבכוחם הגדול שהם‬ ‫בספה"ק 'פרי הארץ' מבואר‪ ,‬שבשעה‬ ‫דבקים בבורא ית"ש יכולים להמשיך שפע‬ ‫שהאדם מדבר‪ ,‬צריך שתהיה בו יראת שמים‪,‬‬ ‫בהשפעה זו‪ ,‬ואומות העולם ההשפעה שלהם‬ ‫או אז יהיו דבריו נשמעים‪ .‬שהרי אפשר שיש‬ ‫היא מהשפע הראשון שבא בגבולין ומדידה‪.‬‬ ‫באדם יראת שמים‪ ,‬אולם בשעה שהוא מדבר‬ ‫הבעש"ט הק' זי"ע אמר כי בכל העולם יש‬ ‫איננו מונח ואיננו שקוע במחשבות של יראת‬ ‫חיות ולכל אדם יש חיות‪ ,‬ועל כן‬ ‫שמים‪ ,‬אזי אין דבריו נשמעין‪ .‬צריך‬ ‫כאשר האדם סובל בלבולים במחשבותיו‪ ,‬או‬ ‫שהמחשבה של יראת שמים תהא בו גם‬ ‫שיש לו בלבולים בדיבוריו או במעשיו‪ ,‬צריך‬ ‫בשעה שהוא מדבר אל בני אדם‪ ,‬או אז יהיו‬ ‫הוא להתבונן שמאותה החיות אשר הגיעה‬ ‫ה‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫עילאין‪ .‬מה פי' יומין עילאין? יומין עילאין‬ ‫דבריו נשמעים‪ .‬משום שאז מגיע ונשפע אליו‬ ‫היינו שהאדם אינו מקושר אל הימים של‬ ‫כח מהאין סוף‪ .‬דהנה‪ ,‬כל הנשמות במקורן‬ ‫ה'טבע'‪ ,‬אלא הוא מקושר ביומין עילאין אשר‬ ‫הן נקיות‪ .‬החיות של הנשמות כולן היא חיות‬ ‫הם מעל לטבע‪ .‬אברהם אבינו ע"ה היה כל‬ ‫נקייה‪ .‬שאת השפע‪ ,‬את ההשפעה‪ ,‬נותן רק‬ ‫כולו מקושר למעלה מן הטבע‪ .‬זה היה כוחם‬ ‫הקב"ה לבדו‪ .‬וזהו כאשר האדם מקושר אל‬ ‫הגדול של האבות הק' ע"ה‪ ,‬כמ"ש הרה"ק‬ ‫המחשבה בבורא ית"ש‪ ,‬או אז יוכלו דבריו‬ ‫בעל 'קדושת לוי' זי"ע‪ ,‬שבכוחם האירו עד‬ ‫ודיבוריו לחדור ללבו של חברו‪ ,‬אשר הוא‬ ‫סוף כל הדורות‪ .‬והיאך זכו לזה? לפי שהם‬ ‫מדבר ומשיח עמו‪ .‬בשעה שיהודי מקושר אל‬ ‫היו מקושרים בשורש‪ ,‬בשורש של כל נשמות‬ ‫המקור‪ ,‬אל הבורא ית"ש‪ ,‬אזי אין להם‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬והאירו לכל נשמות ישראל בכח‬ ‫לצמצומים‪ ,‬כל שליטה עליו‪ .‬וזהו "אברהם זקן‬ ‫עבודתם העילאית עד סוף כל הדורות כולם‪.‬‬ ‫בא בימים"‪ ,‬דאיתא בזוה"ק שבא ביומין‬ ‫פניני דרכי צדק‬ ‫על פרשתן‬ ‫האור החיים הק' על הפסוק ותמת שרה בקרית ארבע‪ ,‬רמז הכתוב באמרו קרית ארבע לומר כי‬ ‫חס ושלום לא יהיה תואר המיתה צדיקים אלא שקרית ארבע פירוש עיר )גוף האדם(‬ ‫שהייתה בנויה מארבעה יסודות ונפרדה )היא נשמת הצדיק( ונסעה מהם‪ ,‬ואומר הוא חברון‬ ‫פירוש שהגם שמתה‪ ,‬היא משפעת בהם בחינת החיבור כי הצדיקים הגם שימותו‪ ,‬הגוף אינו‬ ‫משולל מהחיים כי צדיקים במיתתם קרויים חיים וכו'‪ ,‬והטעם כי בעולם הזה מהפכים מבחינת‬ ‫החומר שביסודות לבחינת הרוחניות הקדושה שבנפש באמצעות מעשים טובים והפלגת התורה‬ ‫שמשתדלים בעולם הזה‪ ,‬וכן מובא ברמב''ם )פרק ב' מהלכות יסודי התורה הלכה ה( שישתנה‬ ‫היסוד ליסוד חברו הקרוב אליו ויהפך העפר למים וכל כך ימצא שבאמצעות דבקות האדם בקונו‬ ‫יתהפכו היסודות כולם ליסוד האש ויסוד האש ליסוד אש הנשמה‪ ,‬ועל ידי ההתעמצות ומלחמה‬ ‫נגד היצר הרע ישיג האדם להפליא לעשות הקדושה והשגה עד כאן‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫והנה ענין התורה שאומר שמהפכת חומר לצורה‪ ,‬בוודאי צריך שיהיה לשמה ועל כל פנים לעבוד‬ ‫שיהיה איזה נקודה של לשמה וכל שכן שלכל הפחות יהיה בכוונה טובה‪ ,‬ולפיכך אומרים‬ ‫קודם הלימוד וקודם כל מצווה לשם יחוד לעורר שהכוונה תהיה לשם יחוד )צעטיל קטן להרה"ק‬ ‫הרבי ר' אלימלך מליזענסק זיע"א סעיף ה'(‪ ,‬ואף מי שאינו נוהג לומר לשם יחוד אבל זהו הכוונה‪.‬‬ ‫וכן הוא בעניין המצוות והאמונה כדי שישפיעו שיתהפך החומר לצורה צריך הכל להיות‬ ‫בהתעמקות‪ ,‬בשבת קודש אז הזמן מתאים להתעמק באמונה‪ ,‬ששבת הוא יומא דנשמתא )זוהר‬ ‫הקדוש חלק ב'(‪ ,‬יום האמונה‪ ,‬על כן צריכים להקדיש את השבת להרחיב לבו באמונה שייכנס‬ ‫האמונה בעצמותיו‪.‬‬ ‫)ערש''ק מטות תשפ''ב ‪ -‬סעודה שלישית רעוא דרעוין חיי שרה תשס''ה(‬ ‫*‬ ‫כתיב "ויצחק בא מבאר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב" ולקמן "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות‬ ‫ערב‪ ,‬וישא עיניו וירא והנה גמלים באים"‪ .‬שני עניינים יש כאן‪ .‬במדרש מובא שיצחק אבינו‬ ‫הלך להביא את הגר לאביו אברהם‪ ,‬על מנת שיישאנה שנית‪ .‬ועוד נאמר בפסוק שיצחק יצא‬ ‫להתפלל בשדה‪ ,‬כדפירש"י על פי המדרש‪ ,‬שלשון "לשוח" היינו תפילה‪ .‬ובגמ' ברכות למדו‬ ‫מהפסוק הזה שיצחק אבינו תיקן תפילת מנחה‪ ,‬שהלך להתפלל לפנות ערב‪.‬‬ ‫ויש להבין מפני מה נאמר בפסוק לשון "לשוח"‪ ,‬אם אמנם הכוונה שהלך להתפלל היה צריך‬ ‫לומר בפשטות‪ :‬ויצא יצחק 'להתפלל' בשדה‪ .‬ופסוקים נוספים נאמרו בעניין זה‪ ,‬כדאיתא‬ ‫במדרש‪" :‬תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו"‪ .‬בפסוק זה מוצאים אנו שני לשונות של‬ ‫תפילה‪ .‬הפסוק פותח בלשון "תפילה" ומסיים בלשון "שיחה"‪ .‬פסוק נוסף המובא במדרש‪" :‬ערב‬ ‫ובקר וצהרים אשיחה"‪ .‬הראב"ע מבאר שלשון "לשוח" היינו שיצחק הלך בין השיחים‪ ,‬כלו' בין‬ ‫העצים‪ .‬חזינן‪ ,‬שלא היה זה שדה סתם‪ ,‬אלא הוא הלך להתפלל בין העצים דווקא‪ .‬ויש להבין מה‬ ‫רצה הראב"ע להשמיענו בפירושו זה‪.‬‬ ‫מספרים על הרה"ק רבי משה מסאמבור‪ ,‬בעל 'תפילה למשה'‪ ,‬שהיה אחיו של הרה"ק רבי צבי‬ ‫הירש מזידיטשוב בעל 'עטרת צבי'‪ ,‬שבצעירותו עסק לפרנסתו במסחר‪ ,‬וסובב בין‬ ‫הכפרים לצרכי מסחרו‪ .‬באחת מנסיעותיו כשהיה בדרך‪ ,‬ראה שהגיעה עת תפילת המנחה‪ ,‬על‬ ‫כן ירד מן העגלה ועמד להתפלל בשדה‪ .‬לפתע הרגיש התעוררות עצומה והארה גדולה עד מאד‪,‬‬ ‫אשר טרם הרגיש כדבר הזה מימיו‪ ,‬ולא הבין מה זה ועל מה זה‪ .‬כאשר שאל‪ ,‬לאחר מכן‪ ,‬את‬ ‫אחיו בעל ה'עטרת צבי' לפשר הדבר‪ ,‬השיב לו שבשדה ישנן נשמות הנמצאות בין האילנות‪,‬‬ ‫כמ"ש בכתבי האר"י הק' שישנן נשמות רבות המגולגלות באילנות ובעשבים‪ ,‬וכאשר יהודי אומר‬ ‫ז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫דברים של קדושה במקום ההוא‪ ,‬כגון תפילה או דברי תורה‪ ,‬הרי הוא עושה להן נחת רוח וטובה‬ ‫גדולה‪ ,‬ועל כן הן עוזרות לאדם ההוא ומשפיעות לו הארה דקדושה‪ .‬אותה הארה שנשפעה אליך‬ ‫היתה מהנשמות ההן שנמצאות בשדות וביערות‪ ,‬והן סייעו לך בתפילתך‪.‬‬ ‫באבות דרבי נתן מובא‪ :‬הבא ליטהר מסייעין אותו‪ ,‬רבי נתן אומר‪ :‬נשמות של הצדיקים‪ ,‬כדרך‬ ‫שנאמר במשה רבנו כאשר יצא מן העיר להתפלל ופירש רש"י על פי מאחז"ל שלהתפלל‬ ‫מחוץ לעיר תמיד טוב יותר‪ .‬אמנם מצרים כולה היתה מקום של עבודה זרה‪ ,‬ואף על פי כן בעיר‬ ‫יש עיכובים לתפילות‪ ,‬ואילו כשהתפילות נאמרות מחוץ לעיר הן מסוגלות יותר להתקבל‪.‬‬ ‫הרמ"ק כתב ב'אור יקר' )על הזוה"ק( שבזוה"ק מובא פעמים רבות שהתנאים הקדושים נהגו‬ ‫להלך בדרכים‪ ,‬על כך כ' הרמ"ק שבמתכוון הם נהגו להלך‪ ,‬ולא שסתם נזדמן להם‪,‬‬ ‫והטעם הוא משום שמיום שחרב בית המקדש אין השכינה שורה בעיר אלא בדרכים שמחוץ‬ ‫לעיר‪ ,‬ועל כן כשעוסקים שם בתורה ובתפילה‪ ,‬האדם מוכן שיידבק בניצוצות של השכינה הק'‪.‬‬ ‫)ליל ששי פרשת חיי שרה תשנ"ד(‬ ‫ראש חודש כסלו‬ ‫בתפילת ראש חודש אנו אומרים "ראש חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם"‪ .‬זה העניין‬ ‫של התחדשות החודש‪ :‬בכל ראש חודש יש התחדשות‪ ,‬וההתחדשות היא הכפרה‪ .‬כל‬ ‫אחד יכול להתחדש בראש חודש‪" .‬ראשי חדשים לעמך נתת" ‪ -‬הקב"ה נתן לנו שזה זמן כפרה‬ ‫לכל תולדותם‪ .‬וזהו שאמרו חז"ל )ר"ה כג‪ ,‬ב( שהקב"ה אומר ]כביכול[ הביאו כפרה עלי‪ ,‬על‬ ‫שמיעטתי את הירח‪ .‬הקב"ה מבקש אף הוא כפרה‪ ,‬מכלל ישראל‪ .‬וזהו "זמן כפרה לכל תולדותם"‬ ‫זה כולל כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬שהרי כל אדם מישראל הינו חלק אלו"ה ממעל‪.‬‬ ‫)ליל שישי פ' מסעי תשע"ט(‬ ‫*‬ ‫הנה עומדים אנו כבר לאחר שבת מברכין כסלו‪ ,‬ומובא מרבותינו הק' שאמר שבימים אלה כבר‬ ‫מאיר ומתנוצץ האור הגדול של חנוכה בימים הללו של עתה‪.‬‬ ‫)בשיעור בספה"ק 'האדרת והאמונה' מיום שני לפרשת תולדות תשפ"ב(‬ ‫ח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור עצותיך אמונה‬ ‫איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות‪ ,‬כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד‬ ‫להמשיך קדושתו יתברך‪ ,‬והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו‪.‬‬ ‫)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(‬ ‫ליל ר"ח כסלו‬ ‫הלילה הוא זמן גדול גם בכמות שיש שעות רבות בלילה והעצה הוא להקדים לשכב לישון‬ ‫מוקדם על מנת להשכים קום מוקדם‪ ,‬וגם באיכות כדאיתא בספה"ק 'ליקוטי צבי' שמביא‬ ‫מדברי רש"י עה"פ )יואל א‪ ,‬יד( "קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית ה'‬ ‫אלוקיכם וזעקו אל ה'" שהיה יום הצום ההוא בראש חודש כסלו והוא יום סליחה ומחילת עוונות‬ ‫כיום הכיפורים‪ ,‬ומי שלא שב בתשובה בחודש תשרי עד יום הושע"ר ממתינין לו עד ראש חדש‬ ‫כסלו כי אז נשלמים ארבעים הימים מהושע"ר כנגד ארבעים הימים של קבלת הלוחות השניות‪.‬‬ ‫)ליל ששי ליל ר"ח כסלו לפ' תולדות תשפ"ב(‬ ‫מדור מאורות צדק‬ ‫עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫סיפר ˘היה בדידיה‬ ‫כוחה של תפילה‬ ‫מובא במדרש‪" ,‬וןתשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק"‪ .‬אמר רב הונא‪ :‬צפת שידו שטוחה‬ ‫בתפילה‪ .‬אמרה‪ :‬ודאי אדם גדול הוא‪ ,‬לכך שאלה עליו‪ .‬ולכאו' יש להבין‪ :‬וכי כשרואים‬ ‫יהודי עומד בתפילה – האם זו היא ראייה שאדם גדול הוא? מה ראייה יש בכך שאדם גדול‬ ‫הוא? אכן‪ ,‬ביאור העניין הוא כדרך שסיפרנו מעשה אותו שמעתי מפי יהודי תלמיד חכם זקן‪,‬‬ ‫שהיה במירון במשך השבת בצוותא חדא עם הרה"ק רבי דוד'ל מלעלוב – היה זה לפני כשמונים‬ ‫שנה‪ ,‬ואותו יהודי זקן שסיפר לי זאת הזדמן שם לשבת‪ ,‬ונכנס לבית המדרש וראה את הרה"ק‬ ‫ט‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫רבי דוד'ל עומד בפינתו ומתפלל‪ ,‬ונענועו היה לאט לאט‪ ,‬לא בקול רעש גדול‪ .‬אמר לי היהודי‬ ‫ההוא שהוא הרגיש בנענוע של אותו צדיק התעוררות כה עצומה‪ ,‬עד שבכה מזה זמן רב‪ .‬כה‬ ‫גדולה היתה ההתעוררות שקיבל‪ .‬לפעמים יש תנועה של יהודי אשר דבוק בהשי"ת‪ ,‬שאותה‬ ‫תנועה משפיעה לסובביו התעוררות עצומה‪ .‬זה העניין המבואר במדרש‪ :‬ראתה שידו שטוחה‬ ‫בתפילה‪ .‬רבקה אמנו ראתה את כח התפילה של יצחק אבינו ומכך היא הבינה שאדם גדול הוא‪,‬‬ ‫לכן היא שאלה עליו‪ .‬זה כוחה של תפילה‪.‬‬ ‫)ליל ששי פרשת חיי שרה תשנ"ד(‬ ‫מדור סגולות צדק‬ ‫}כהמשך למדור הקודם{‬ ‫מקום מסוגל לקבלת התפילות‬ ‫למדים במדרש יסוד עמוק בעניין התפילה‪ .‬במדרש מובא עה"פ "ויצחק בא מבאר לחי רואי‪,,‬‬ ‫כאשר הלך להביא את קטורה‪ ,‬היא הגר‪ ,‬לאביו אברהם‪ .‬היא הגר אשר ישבה על הבאר‬ ‫ואמרה לחי העולמים‪ :‬ראה בעלבוני! כאשר אברהם גרש אותה מביתו‪ ,‬כפי שאמרה לו שרה‪,‬‬ ‫ישבה הגר על הבאר ואמרה לקב"ה‪ :‬ראה בעלבוני! ובהמשך מובא במדרש‪ ,‬עה"פ "ויוסף אברהם‬ ‫ויקח אשה ושמה קטורה"‪ ,‬קטורה זו הגר‪ .‬רב אמר‪ ,‬שעל פי הדיבור נשא אותה‪ .‬נמצא‪ ,‬שזה היה‬ ‫ציווי מהקב"ה שאברהם יחזור וייקחנה לו לאשה‪ .‬וכאן מובא שהקב"ה אמר לו‪ ,‬לאברהם אבינו‪:‬‬ ‫אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים‪ :‬ראה בעלבוני! כל הציווי של הקב"ה לאברהם‬ ‫לקחת את הגר בשנית היה מכח אותן תפילות שהיא התפללה אז‪ ,‬שלושים ושבע שנים קודם‬ ‫לכן! מכח אותן תפילות שהתפללה אז לפניו ית' ואמרה‪ :‬ראה בעלבוני‪ ,‬נאמר כעת הציווי של‬ ‫הקב"ה לאברהם לחזור ולשאתה בשנית‪ .‬והרי זה יסוד נפלא עד היכן כוחה של תפילה‪.‬‬ ‫יצחק אבינו אף הוא ידע את הדבר הזה‪ ,‬ועל כך נאמר "ויצחק בא מבאר לחי רואי"‪ .‬הספורנו‬ ‫מבאר‪ ,‬שיצחק אבינו הלך להתפלל במקום ההוא בו ישבה הגר והתפללה‪ ,‬כלומר על‬ ‫הבאר – לשם הלך יצחק אבינו להתפלל‪ ,‬כי אמר שזה המקום בו נשמעות התפילות ומתקבלות‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬שיצחק יצא לשוח בשדה מחמת שני הטעמים הללו‪ ,‬האחד‪ ,‬לפי שהמקום ההוא מסוגל‬ ‫לתפילה‪ ,‬משום ששם התפללה הגר לפני הקב"ה‪ ,‬והטעם השני‪ ,‬לפי שהשדה הוא מקום מסוגל‬ ‫י‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫לקבלת התפילות‪ .‬ואכן רואים שמיד לאחר מכן נתקיים בו "וישא עיניו וירא והנה גמלים באים"‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬שתפילתו נענתה מיד‪.‬‬ ‫)ליל ששי פרשת חיי שרה תשנ"ד(‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‬ ‫שבת מברכין כסלו‬ ‫איתא מהצדיקים שכשמברכין ר"ח כסלו אמרו משל לכך למה הדבר דומה לכמו מי שהולך‬ ‫במדבר וחושך לילה מחשיך מאוד כשהוא רואה מרחוק מנורה )לעמפאלע( ואור מאיר‬ ‫מרחוק הריהו נמלא שמחה‪ ,‬וזה העניין של חדש כסלו‪ .‬הרי מגיע אור‪ ,‬וזה הוא חיזוק‪ ,‬דאיתא‬ ‫שהאור של חנוכה מאיר בנשמות ישראל וכמו שמאריכים לבאר תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע‪.‬‬ ‫כמה טוב חנוכה לתורה ועבודת השי"ת כידוע‪ ,‬וכשמברכין כסלו מקבלים כבר מהאור הזה‪,‬‬ ‫והקב"ה מוריד כבר כח של כל החודש‪ ,‬והעיקר שצריך לכוון ליקח מהאור שהשי"ת משפיע‬ ‫ומוריד כבר משבת מברכין‪ ,‬דכשמברכין את החודש זה אומר שמורידים כבר את האור‪ ,‬והזמן‬ ‫מסוגל למשוך השפע כבר מעתה‪ ,‬וכן רואים בנוסח של ברכת החודש שאומרים חדש עלינו את‬ ‫החודש הזה לטובה ולברכה לששון ולשמחה לישועה ולנחמה לפרנסה ולכלכלה לחיים טובים‬ ‫ולשלום למחילת חטא ולסליחת עוון‪ ,‬וכבר מבקשים ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו‬ ‫ותחילה וראש לפדיון נפשנו‪ .‬והשבת שמברכין את החודש כבר יש הכוחות של החודש הזה‪.‬‬ ‫ואיתא שיורד כבר האור של כל החודש כשמברכים את החודש בשב"ק קודם לכך‪ ,‬ומבקשים‬ ‫דברים נשגבים ובנוסח אומרים חדש עלינו "ביום השבת הזה" את החודש הזה לטובה‬ ‫ולברכה לששון ולשמחה לישועה ולנחמה לפרנסה ולכלכלה לחיים טובים ולשלום למחילת חטא‬ ‫ולסליחת עוון" וזה הרי חודש שנעשו בו ניסים גדולים‪ ,‬ושיהיה כבתחילה וראש לפדיון נפשנו‪.‬‬ ‫אמנם צריך לבקש ולהתפלל שנזכה שיהיה החודש סוף וקץ לכל צרותינו ותחילה וראש לפדיון‬ ‫נפשנו‪.‬‬ ‫ורואים במה שתיקנו כל הדברים שמבקשים על כל החודש לטובה ולברכה לששון ולשמחה‬ ‫לשמחה ולישועה לנחמה ולפרנסה ולכלכלה לחיים טובים ולשלום למחילת חטא‬ ‫ולסליחת עוון‪ ,‬ושיהיה החודש סוף וקץ לכל צרותינו ותחילה וראש לפדיון נפשנו‪ ,‬ובפרט חנוכה‬ ‫יא‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫שנעשו בו ניסים גדולים כאלה‪ ,‬ובכתבי האריז"ל איתא שהכוחות והניסים מתעוררים שייעשו‬ ‫כבימים ההם אף בזמן הזה‪ ,‬ושנזכה ב"ב בעזה"י‪.‬‬ ‫)אחר דא"ח רעוא דרעוין לפני ברכהמ"ז פר' חיי שרה כ"ה חשוון שבת מברכין כסלו תשפ"ג(‬ ‫מדור השו"ת‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו‬ ‫לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫'עין טובה'‬ ‫כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א פתח ואמר‪:‬‬ ‫אליעזר עבד אברהם היה כל הזמן עם גילוי ההשגחה הפרטית ומסר עצמו להשגחה הפרטית‪,‬‬ ‫על כן נכנעו לבן ובתואל מפניו‪ .‬שכאשר יש לאדם נקודה אמיתית של אמונה‪ ,‬הכל‬ ‫נכנעים מפניו‪ .‬לכך נפלה רבקה מעל הגמל אף קודם שהוברר לה כי יצחק הוא‪ ,‬לפי שהיה זה‬ ‫גילוי של השגחה ושל אלוקות‪ ,‬וכבר סיפרנו אודות הרה"ק ר' ישעיה'לע קרעסטיר'ער זיע"א‪,‬‬ ‫שגביר עשיר התארח בביתו והגישו לו בבית הרבי חלה יבשה משיירי שבת וחמיצת סלק ‪-‬‬ ‫בארשט‪ .‬כשטעם העשיר מן החלה והבארשט הרגיש טעם גן עדן ויהי בעיניו לפלא‪ ,‬על כן הוא‬ ‫שאל את הרה"ק ר' ישעיה'לע קרעסטיר'ער זיע"א על כך‪ ,‬יש לי בביתי בשר ודגים וכל מטעמים‬ ‫ואינני מרגיש טעם טוב כל כך במאכלים שלי‪ ,‬והיאך כאן בבית הרבי אני מרגיש טעם גן עדן‬ ‫בחלה היבשה והבארשט‪ ,‬אמר לו הרה"ק ר' ישעיה'לע קרעסטיר'ער זיע"א סיבת הדבר היא‪ ,‬מפני‬ ‫שאת המאכלים אני נותן מתוך 'עין טובה ולב טוב'‪ ,‬על כן שורה השמחה והברכה במאכלים‬ ‫שבביתי‪.‬‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫מה עניינה של 'עין טובה'?‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫כאשר אדם הולך ברחובה של עיר ורואה את הבריות יוצאים מן השוק ובידיהם סלים מלאים‬ ‫פירות וירקות‪ ,‬הרי הוא מסתכל עליהם בקנאה ובצרות עין‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ישנם יהודים‬ ‫שמברכים אותם בליבם ומאחלים להם בריאות ושובע‪ .‬יש מדה של 'עין טובה'‪ ,‬כאשר 'מפרגנים'‬ ‫יב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫לכל אחד‪ .‬הרה"ק בעל 'חדושי הרי"ם' העיד על עצמו שהתייגע שבע עשרה שנה על מדה זו‪,‬‬ ‫לקנות 'עין טובה'‪ .‬אברהם אבינו היה הדוגמה והמופת ל'עין טובה'‪ ,‬כפי ששנינו במשנה באבות‪,‬‬ ‫ועל כן שלח ביד עבדו אליעזר מגדנות‪ ,‬אשר הם פירות מארץ ישראל‪ .‬אפילו הרשעים ההם‪ ,‬לבן‬ ‫ובתואל‪ ,‬הרגישו טעם של קדושה ושמחה בפירות ההם‪ ,‬עד שהכל הבינו שזו המתנה הטובה‬ ‫ביותר‪ ,‬לפי שפירותיה של ארץ ישראל מעל לטבע הם‪ .‬וכבר העידו חז"ל על מעלותיה וסגולותיה‬ ‫של ארץ ישראל ופירותיה‪ .‬משום כך שלח להם אברהם פירות מארץ ישראל‪ ,‬להראות להם להיכן‬ ‫תבוא בתם‪ ,‬רבקה‪.‬‬ ‫)ליל שישי חיי שרה תשנ"ה(‬ ‫מדור יומא דהילולא‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘‬ ‫מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זיע"א‬ ‫כ"ז מרחשוון‬ ‫הוא היה צדיק נסתר והסתיר מעלותיו ומדריגותיו ולמשל בקבלה הסתיר‪ ,‬והנה הוא‬ ‫זיע''א אמר פעם שיש להקפיד שיתיראו תפילין ש''י ותפילין ש''ר זה בזה‪ ,‬והנה‬ ‫עניין זה מבואר בכתבי האריז''ל שזהו עניין הביטוש של ב' אורות אך הוא זיע''א‬ ‫החביאם ולא הראה ידיעתו ולא ביאר העניין ע''פ סוד‪.‬‬ ‫הוא זיע''א אמר שדרך כל הצדיקים שהגיעו לשלימותם ע''י כח התורה הק'‪ ,‬ואילו‬ ‫הצדיקים הרה''ק הר''ר זושא והר''ר הערש מרימינוב זיע''א הלכו עם הע''ק‬ ‫)גרזנים(‪ .‬והנה הרה''ק ר' אשר זיע''א ג''כ הלך בדרך זה‪.‬‬ ‫יג‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫והנה ע''ק הם ר''ת עתיקא קדישא‪ ,‬וזהו הביטול הגמור‪ ,‬ואי אפשר לחקות עבודה זו‬ ‫בשו''א‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי עקיבא סופר בעל ה'דעת סופר זיע"א‬ ‫ב' כסליו‬ ‫הגה"ק ר' עקבא סופר זיע"א היה המרא דאתרא האחרון בעיר ואם בישראל‬ ‫פרעשבורג מקום משכן אבותיו למעלה בקודש ושימש שם באותו בית מדרש‬ ‫של זקינו מרנא החתם סופר זיע"א ואשר כתב החת״ס באחת מתשובותיו‪ ,‬על בית‬ ‫מדרשו שהיו שם בבחי׳ עומדין צפופין ומשתחווים רווחים‪.‬‬ ‫ושמעתי מפי אנשים שביקרו בבית מדרשו שם בפרעשבורג‪ ,‬שאיש אינו יודע כיצד‬ ‫הצליחו להיכנס לתוך בית מדרש כה קטן שלוש מאות תלמידיו‪ .‬והרי זה‬ ‫פשוטו כמשמעו‪ ,‬למעלה מדרך הטבע‪.‬‬ ‫כן בזכות הצדיקים אפשר להמשיך השפעות ברווחה אפילו בזמן אשר צפופין לו‬ ‫לאדם‪ ,‬זי"ע ועכי"א‪.‬‬ ‫הרה''ק רבי יעקב דוד מאמשינוב זיע''א‬ ‫ד' כסליו‬ ‫ניתן היה לחבר כרכים שלמים מה׳פשטים׳ שאמר על המדרש מסוים‪ .‬והחל לכתוב‬ ‫את הפשטים‪ .‬אולם כשבא והראה לאביו את אשר כתב‪ ,‬אמר ‪ :‬לא לזה נתכוונתי‪.‬‬ ‫לא היתה לו ברירה אלא לגנוז את הכתבים‪ ,‬ולהתחיל לכתוב מחדש‪.‬‬ ‫כשכתב פעם אחרת ובא להראות לאביו אמר שוב לא לזה נתכוונתי‪ .‬כך היה גם‬ ‫בפעם השלישית‪ ,‬עד שהפסיק לכתוב‪ .‬ויהי לפלא‪.‬‬ ‫יד‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫האדמו״ר הזקן הרה''ק ר' יצחק׳ל מווארקי זיע''א‪ ,‬כאשר נסע אל הרה״ק מרוז׳ין‬ ‫זי״ע‪ ,‬הכניע עצמו מאד מאד לפני הרוז׳ינער‪ .‬שאל אותו בנו ‪ -‬הרה''ק ר'‬ ‫יעקב דוד מאמשינוב זיע''א אבא‪ ,‬מפני מה אתה מכניע עצמך כל כך לפני אברך צעיר‪,‬‬ ‫שכבר היה הרה״ק מווארקי אז זקן מופלג‪ .‬השיב לו אביו ''היאך לא אכניע עצמי‬ ‫אליו‪ ,‬כשיהודי זה תופס ומרגיש כל כאב באצבע אשר חש יהודי בקצה העולם''‪.‬‬ ‫פעם היתה חבורת חסידים אשר נסעו אל הרה''ק מרוז׳ין‪ .‬אמר הרוז׳ינער‪ ,‬שעליהם‬ ‫להקפיד להתפלל ב׳זמן תפילה׳‪ .‬והוסיף וסיפר‪ ,‬כי פעם היה יהודי כפרי אשר‬ ‫אשתו היתה מבשלת לו בכל יום שעועית‪ ,‬ובכל בוקר כשחזר הביתה מהתפילה‬ ‫חיכתה לו מנת שעועית‪ .‬פעם‪ ,‬כשחזר מהתפילה‪ ,‬ראה שאין מנת שעועית‪ .‬המתין‬ ‫והמתין‪ ,‬עד אשר חלפו כמה שעות‪ ,‬ואז הגישה לו זוגתו את השעועית‪ .‬כעס הכפרי‪:‬‬ ‫בשביל זה חיכיתי כמה שעות בשביל לקבל שעועית את זה היית יכולה להגיש לי‬ ‫מיד בבוקר ‪ ,‬כך ביאר הרה''ק הרוז׳ינער‪ ,‬כדי להתפלל תפילה רגילה )כמו שעועית(‬ ‫צריך לאחר זמן תפילה‪ ,‬תפילה כזו אפשר להתפלל מוקדם בבוקר‪.‬‬ ‫יש המשך למעשה ההוא ‪ -‬אלא שההמשך קשה מתחילתו‪ .‬שסיפרו הרה״ק רבי‬ ‫אברהמ׳לה מפוריסוב זיע''א‪ ,‬כי אותה חבורת חסידים התאכסנה בדרך באכסניה‪,‬‬ ‫והיה שם זקן אחד‪ .‬סיפרו לו החסידים את אשר אמר הרה''ק מרוז׳ין בהיותם אצלו‪.‬‬ ‫אמר הזקן כאשר נמצאים באהבה ואחוה ושלום ורעות‪ ,‬אין הכפרי ברוגז‪ ,‬ומסכים‬ ‫לאכול את השעועית בשמחה אפילו בשעה מאוחרת‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר יהודי אוהב את‬ ‫הקב״ה בכל לבו‪ ,‬אין הקב״ה בא אליו בטרוניא‪ .‬כעבור זמן‪ ,‬סיפרו החסידים להרה''ק‬ ‫מרוז׳ין זיע''א את דבריו של הזקן ההוא‪ .‬אמר להם הרה''ק הרוז׳ינער ''הזקן ההוא‬ ‫לא היה מעלמא הדין‪ ,‬אלא הגיע מהעולם העליון לומר לכם זאת''‪.‬‬ ‫טו‬ ‫לא מוגה‬ ‫ˆד˜‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫דא"ח בקידושא רבה פרשת וירא‬ ‫צפרא דשבתא כ' מרחשוון תשפ"ז‬ ‫לילך מארצו לטובתו והנאתו ולאחמ"כ בכנען‬ ‫כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א אומר בספה"ק‬ ‫הביא עליו רעב ועכ"ז לא הרהר על השי"ת‬ ‫האדרת והאמונה )דף ‪ 262‬דפו"י( על‬ ‫וכך ג"כ הלך לעקידה לשחוט את בנו יחידו‬ ‫העשרה נסיונות של אאע"ה שכל הנסיונות‬ ‫ית'‪.‬‬ ‫שנתנסה בהם היו נסיונות באמונה כמבואר‬ ‫ונראה לי להוסיף על דברי כ"ק אאמו"ר‬ ‫בספה"ק פרי הארץ‪.‬‬ ‫הקוה"ט זיע"א שכשלומדים בזבחים‬ ‫ומבאר שהעקידה היתה נסיון באמונה‪,‬‬ ‫מנחות יש ענין לזבוח על המזבח ויש נשחטין‪,‬‬ ‫שלאחר שהקב"ה הבטיח לו "כי‬ ‫שלכאו' נראין ענין אחד‪ ,‬אך לא כן דהרי יש‬ ‫ביצחק יקרא לך זרע" וכעת אמר לו לשחוט‬ ‫הולכת הדם והקטרה לאחמ"כ עד לזבוח אך‬ ‫את בנו יחידו‪ ,‬ועכ"ז הלך אאע"ה בהשכמה‬ ‫ענין נשחטין לכאו' כולל הכל‪ ,‬והנה עד מנחה‬ ‫לעקידה מבלי להרהר אחר דבריו ית' שמאחר‬ ‫יכלו להקריב הקרבנות ואאע"ה מיהר את‬ ‫שכך ציווהו השי"ת הריהו הולך לשחוט את‬ ‫עצמו והשכים קם מוקדם בבוקר‪.‬‬ ‫בנו בשמחה‪ ,‬וכן בנסיון שאמר לו השי"ת‬ ‫טז‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫פניני דרכי אמונה‬ ‫על פרשתן‬ ‫להידבק למדותיו של אאע"ה‬ ‫בכדי להידבק למדותיו של אאע"ה יש להכיר בכך שכשאתה שמח בכך שהשי"ת זיכה אותך‬ ‫במעשה חסד‪ ,‬שלא יהא לבך עמך שאתה הוא זה שגמל חסד עם השני‪ .‬אלא להיפך‪,‬‬ ‫"השי"ת גמל עמך חסד להיטיב לך ולשמח אותך בכך שהשני גמל עמך שתעזור לו ‪ -‬שתהיה‬ ‫השליח לעזור לו‪.‬‬ ‫)ב' חיי שרה תשפ"ז(‬ ‫*‬ ‫ביאור מיתת שרה אמנו ע"ה~ועבודת הצדיקים~ואש האמונה‬ ‫ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה‪ ,‬ותמת שרה בקרית ארבע הוא‬ ‫חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה‪ ,‬פירש רש"י מה הוא זה שמפרט‬ ‫בקרית ארבע‪ .‬על שם ארבע ענקים שהיו שם‪ ,‬אחימן ששי ותלמי ואביהן‪ .‬דבר אחר‪ ,‬על שם‬ ‫ארבע זוגות שנקברו שם איש ואשתו‪ ,‬אדם וחוה‪ ,‬אברהם ושרה‪ ,‬יצחק ורבקה‪ ,‬יעקב ולאה )ב"ר‬ ‫נח‪ ,‬ד‪.(.‬‬ ‫ויבא אברהם מהיכן בא אומר רש"י‪ ,‬מבאר שבע‪ :‬לספוד לשרה ולבכתה‪ .‬ומה הטעם שנסמכה‬ ‫מיתת שרה לעקידת יצחק‪ ,‬לפי שעל ידי בשורת העקידה‪ ,‬שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט‬ ‫שלא נשחט‪ ,‬פרחה נשמתה ממנה ומתה‪.‬‬ ‫וצריך לדעת למה אמר ויהיו ולא אמר כסדר האמור בכל הצדיקים ויחי אדם )ה' ג'( ויחי שם‬ ‫)י''א י''א( או יאמר אלה שני כסדר האמור באברהם‪ ,‬אלא מבאר האור החיים הק' זיע"א‬ ‫על דרך אומרם ז''ל )תנחומא( שסיבת מיתתה הי' כשהודיעוה עקידת יצחק וכמעט שלא נשחט‬ ‫פרחה נשמתה‪ ,‬וכפי זה מיתת שרה היתה מצד שמועת יצחק הוא שרמז באומרו ויהיו לשון צער‬ ‫שרמז אל האמור‪ .‬ועוד מבאר לפי מאמרם ז''ל הנזכר שמתה על ידי בשורה רעה זה יגיד שאם‬ ‫לא היה המאורע עוד לה חיים‪ ,‬והוא אומרו ויהיו פי' הויה חדשה משונית מהקצבה שקצבת ימיה‬ ‫יותר הם ועל ידי מעשה הנזכר היו חייה סך האמור בענין‪ .‬ואומרו חיי שרה‪ ,‬כי הצדיקים מחיים‬ ‫ימיהם‪ ,‬והרשעים ימיהם מחיים אותם‪.‬‬ ‫יז‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫ואומרו עוד שני חיי שרה לפי מה שפירשתי שאמר ויהיו להגיד שמתה מחמת צער יגיד הכתוב‬ ‫באומרו שני חיי וגו' פי' ששלמה שני חייה שקצבו לה אלא שהיה זה סיבה שמתה על‬ ‫ידה‪ ,‬ולמה שפירשתי שעל ידי סיבת הבשורה עלו לה חייה פחות ממה שהיו יכוין להודיע משפט‬ ‫החסד אשר ישפוט הקב''ה לידידיו‪ ,‬כי כל צדיק שלא השלים ימיו לסיבה ידועה לא יגרע ה'‬ ‫מצדיק מה שהיה מרויח אלו חי שניו שלמים וישלים לו שכרו על השנים שלא פעל בהם דבר‬ ‫)תנחומא תשא ג(‪ ,‬כי יאמר אליו אלו הייתי חי תאותי היתה לסגל דבר טוב‪ ,‬והוא אומרו שני חיי‬ ‫שרה‪ ,‬כיוון אל השאר שכל שנותיה היו חיים ממנה והאירו מכבודה‪.‬‬ ‫עוד יתבאר הכתוב על זה הדרך ויהיו חיי שרה פי' בצער היו חיי שרה מאה שנה‪ ,‬כי בכולן היתה‬ ‫בצער‪ ,‬עד תשעים שנה והיא בחבלי לידה שלא ילדה לאברהם‪ ,‬וצא ולמד מה שאמרה רחל‬ ‫)ל' א'( הבה לי בנים ואם אין מתה וגו'‪ ,‬ומצ' עד מאה בקרוב שהיה ישמעאל רודף את יצחק‬ ‫להורגו כמאמרם ז''ל )ב''ר פנ''ג( והיתה מצטערת על הדבר הרי מאה שנה‪ ,‬ועשרים שנה ושבע‬ ‫שנים לאלה יחשבו שני חיי שרה כי אז בטחה בבנה כי כבר גרש אברהם את ישמעאל‪.‬‬ ‫"ותמת שרה"‪ ,‬רמז הכתוב באומרו "בקרית ארבע" לומר כי ח"ו לא יתייחס המיתה לצדיקים‪,‬‬ ‫אלא ש"קרית ארבע" פירוש‪ :‬עיר שהיתה בנויה מד' יסודות‪ ,‬נפרדה היא ונסעה מהם‬ ‫וכו'"‪ .‬פי' שרה אמנו נפרדה ויצאה מד' היסודות שהם אש‪ ,‬רוח‪ ,‬מים ועפר‪" .‬כי הצדיקים הגם‬ ‫שימותו הגוף אינו מושלל מהחיים‪ ,‬כי צדיקים במיתתם קרויים חיים וכו'‪ .‬והטעם‪ ,‬כי בהיותם‬ ‫בעולם הזה מהפכים בחינת החומר שביסודות לבחינת הרוחניות הק' שבנפש באמצעות מעשים‬ ‫טובים והפלגת התורה וכו'‪ .‬צא ולמד מש"כ הרמב"ם פ"ב מהל' יסוה"ת דין ה'‪ ,‬שישתנה היסוד‬ ‫ליסוד חבירו הקרוב אליו ויהפך העפר למים‪ ,‬וכמו כן ימצא שבאמצעות דבקות האדם בקונו‬ ‫יתהפכו היסודות כולם ליסוד האש ויסוד האש ליסוד אש הנשמה‪ ,‬והבן‪ .‬עכ"ל‪ .‬מבאר כ"ק‬ ‫אדמו"ר הקוה"ט זיע"א בהאדרת והאמונה )דפו"י דף ‪ (7‬שנמצא‪ ,‬כפי דביקותו של האדם‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬כפי זה מתהפכים היסודות‪ ,‬עד שכל היסודות מתהפכים ליסוד האש‪ ,‬ויסוד האש‬ ‫מתהפך ליסוד אש הנשמה‪.‬‬ ‫ראייה לזה מהגמרא )שבת קנב‪ ,‬ב( הנהו קפולאי דהוו קפלי בארעא דרב נחמן ]אנשים שחפרו‬ ‫בשדהו של ר"נ[‪ ,‬נחר בהו רב אחאי בר יאשיה ]לפתע שמעו קול היוצא מהאדמה‪ ,‬והקול‬ ‫צעק עליהם[‪ .‬אתו ואמרו ליה לרב נחמן‪ :‬נחר בן גברא ]שמענו קול אדם הצועק מתוך האדמה[‪.‬‬ ‫אתא ואמר ליה‪ :‬מאן ניהו מר? ]מי אתה?[ אמר ליה‪ :‬אנא אחאי בר יאשיה‪ .‬א"ל‪ :‬ולאו אמר רב‬ ‫מרי עתידי צדיקי דהוו עפרא? א"ל‪ :‬ומני מרי‪ ,‬דלא ידענא ליה? א"ל‪ :‬והא קרא כתיב‪" ,‬וישוב‬ ‫העפר על הארץ כשהיה"‪ .‬אמר ליה‪ :‬דאקרייך קהלת לא אקרייך משלי‪ ,‬דכתיב )משלי יד‪ ,‬ל(‬ ‫יח‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫"ורקב עצמות קנאה"‪ ,‬כל מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו מרקיבים‪ .‬כל שאין לו קנאה בלבו אין‬ ‫עצמותיו מרקיבים‪ .‬גששיה‪ ,‬חזייה דאית ביה מששא ]מישש ר"נ את עצמותיו‪ ,‬וראה שיש בהן‬ ‫ממשות[‪ .‬אמר ליה‪ :‬ליקום מר לגוויה דביתא‪ .‬אמר ליה‪ :‬גלית אדעתך דאפילו נביאי לא קרית‪,‬‬ ‫דכתיב )יחזקאל לז‪ ,‬יג( "וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברוֹתֵיכם"‪ .‬א"ל‪ ,‬והכתיב )בראשית ג‪ ,‬יט(‬ ‫"כי עפר אתה ואל עפר תשוב"‪ .‬א"ל‪ :‬ההוא שעה אחת קודם תחיית המתים‪ .‬ע"כ‪ .‬פי' אותם‬ ‫צדיקים שזכו ואין בשרם נרקב‪ ,‬שעה אחת קודם תחיית המתים יקויים בהם הפסוק "ואל עפר‬ ‫תשוב"‪.‬‬ ‫מכאן למדים אנו את גודל העבודה של הצדיקים‪ .‬האש הזו שלהם‪ ,‬ביכולתה להפוך את היסודות‪.‬‬ ‫ואיזו היא האש הזו? היא אש האמונה‪ .‬על ידי שהופכים כל אש של תאווה לאש של‬ ‫קדושה‪ ,‬ע"י אש האמונה מהפכים את היסודות‪.‬‬ ‫ונראה לי להוסיף שכך הוא גם כן בענין של אש הכעס שחוץ ממה שיש לכבוש את כעסו יש‬ ‫ענין בדרך החסידות של לא להיות ח"ו בניתוק מאף יהודי הגם שציער אותך מאוד עדיין‬ ‫באם מתנתק ממנו נגרמת לו ניתוק ח"ון מהשי"ת‪ .‬ושרה שהיתה היא חברון שהיתה בחיבור כל‬ ‫הזמן לה' ולקדושה ולכן אמר ה' לאאע"ה שמע בקולה‪ .‬הצדיקים במתתן קרויים חיים‪ ,‬מה החידוש‬ ‫בזה שהרי מה הם בחיים אלא שאז הם יחיו ויכניסו חיות בהאנשים החיים ושבקרוב נזכה לתחיית‬ ‫המתים ויבואו הם ויחיו אותנו בב"א‪.‬‬ ‫)ליל שישי אור לכ"א חשוון תשפ"ה(‬ ‫*‬ ‫סגולה לקפיצת הדרך‬ ‫כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א היה אומר על הפסוק ואבא היום אל העין שאמר אליעזר עבד‬ ‫אאע"ה שהוא סגולה גדולה לאומרה לקפיצת הדרך ולמי שנתקל בפקק על הדרך והוא‬ ‫סגולה בדוקה ומנוסה‪ ,‬ומובא מהרה"ק ר' משה זכותא זצוק"ל בספרו הק' שורשי השמות שהר"ת‬ ‫הוא שם הקדוש אהו"ה‪ ,‬ומסוגל לכוון שם זה לקפיצת הדרך‪.‬‬ ‫)קידו"ר חיי שרה תשפ"ה(‬ ‫יט‬