דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
גליון
דברות קודש
קרעטשניף סיגעט
דברי אלוקים חיים
מרבותה"ק זי"ע
ולהבדלחט"א
מכ"ק מרן רבינו שליט"א
הגדולז
שבתתשפ"
צויי-שרה
פרשתת ח
פ רש
הפסחגש
פרחגשת וי
תשפ''ו
יו"ל ע"י
יו"לרי אמונה"
ע"י מכון "נה
דחסימדכיוןק"רנעטשניף סיגעט
" הנומ א יר ה
דחסידי קרעטשניף סיגעט
תוכן:
דא"ח מרביה"ק בעל קדושת צבי זיע"א שיעור חומש רש"י פר' חיי שרה......עמוד א
דא"ח מרביה"ק בעל קדושת צבי זיע"א רעוא דרעוין פר' חיי שרה ............עמוד ט
דא"ח מרביה"ק בעל רזא דאמונה זיע"א שב"ק פר' חיי שרה ...................עמוד יג
דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א רעוא דרעוין פר' חיי שרה תשפ"ו....עמוד יט
דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א רעוא דרעוין פר' וירא תשפ"ז.........עמוד כו
הוצאת הגליון נתרם לע"נ
קודש דברות
הרה"ק רבי זיידא אליעזר זאב בן
ויגש
הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע ועכי"א
מערכת קול קרעטשניף סיגעט
רעוא דרעוין
ניתן לשמוע דברות קודש דא"ח מרבותינו הק' זי"ע
ויבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א
שב”ק פרשת וישב תשפ”ו
וכן מהנעשה והנשמע בצל הקודש
בית שמש יצ”ו
02-313-6802 בעיר
ארה"ק:
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
ארה"ב1518-592-0074 :
ענגלאנד4420-81477-116 :
© כל הזכויות שמורות
קשר) :סוטה י(:
רבותינו ז”ל ודרשו
ליצור בעש”ט,ניתן בזכות שב”ק,
ולקבל הגליון והארותלהערותהצבור,
השי”ת יעזור בזכות
4165512@gmail.comבבית חמיה שהיתה צנועה,
בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום שכסתה פניה
זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין קבוצה עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט בסטמבול
יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן ,ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים,
א קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלוקים דברי
תשפ”וזיעוכי"א פרשת וישב
הקדושת צבי בעל מכ"ק מרןשב”ק
רביה"ק
בעיר בית שמש יצ”ו
שרה תשנ"ט לפ"ק
שליט”א עט”רפרשת חיי רש"י -
רבינו חומשמרן
כ”ק שיעור מתוך
מאת
ביהדות ,י(:
והדרכה )סוטה
רבותינו ז”ל בעש”ט,רקודרשו
בתורת הוראה למטה שב”ק,
בזכות ושבע הצבור,
ועשרים שנה בזכותשנה
שרה מאה יעזור השי”ת
ויהיו חיי
שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה צנועה, שיסדו(כה,
מקום כתוב להלן שרה ,וכן
אבי הק’ שניה’חייובזכות
שניםזקני
בזכות
וראשית אתחיל בענין התפילה בכל יום, ז) ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
דיש באלו שניעורים משינתם בשעה שנה ושבעים שנה וחמש שנים ,ויש לבאר
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
מאוחרת בעת שכבר אוחזים בביהמ"ד למה הקדים הכתוב שנת המאה קודם שנות
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
באמצע התפילה ורץ לביהמ"ד כדי לחטוף הנעורים[ .עשרים ושבע] דבסוף השנים
השמים
ומן שואלצניעות ,אני הקודם מענין
המנין ,ועל זה בשבת
ולהצטרף עם תשובה זמן של
נעורים איך ס”גאזהוא
השנות הזקנהשל
רואים בשנותהזמן
והנה זה
הה”קמאא”ז(אין
א’ היטש, כידוע
מזה,כאפט
שנדבראדם נסתבב
במשל דאיזה קדמה
אז איךתשובה אחז”ל..
חייה ראו ולכןדהנה
בסוף ימי תכליתה
ומהשעברו,
טרעמפ)מכל
שריפה א’גדולה א
שעשהמען עס מורא”ז זי”ע
ישראל רופט ארץ הכל ומתקן את
בהדיא, הכל להלן שמגביה
ויבואר וענינה השנים לעולם,
שעברו כל
בשלימותהיינוהואאישוכפי
חוטף היטש, איזה אדם
[המעשה והנה
הצעיפים, בחזרה לשרשה ,דיש דרך תשובה ,שנתן
הבית,אמו
הכ”מאישלפניבעלמטת קבצן (שנארער) ולא
שסיפר רביה”ק וענין זה אני מבאר ג"כ הרבה פעמים על
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
וכן הוא הדבר כאן דאין מן הראוי איש מה שאומר הגמרא אין המצוה נקראת
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
שנקרא אדם שיחטוף את התפילה ,ואומר אלא על מי שגומרה ,ולכאו’ צריך להבין
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
אני תמיד לאנשים שמבקשים ממני ברכה
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
למה אין המצוה נקראת רק על מי
המשפחה הדבריםזי”ע וכל
צריכים להיות ששנימורא”ז
הרה”ק מצאצאי
הצלחה, על תשעיםז”ך
בשבוע זו
דיליההמצוה
יומד”קשעשה
שחל יהודי
שגומרה, ת”ו[
צעיפים
לך יותרהשמחה
לכבוד לך שיש דאם קנו
השי"ת עוזר הנשים
בשוה,בית גדולת
משליםעשהע”פ שלא באריכות
ובשביל שמבארובל"ק
פראצענט כסלו,
שהיהשנוייותר
איזהעכשיו בהם רק
שיש לך שהיההכוונה חדשם
הצלחה הוי שאותן
כלל אתוודאי כ”ש
עליו קודש,לאא”כ
יחשב עשרהשבת
פראצענט ס”ג של
ויותראבל
בלע”ז,להתפלל,
ויותרשלזמןסאמעט
ללמודבצד, זמן
שורה אחת בהקדים דבכל
קודש, יותרי"ל בשבת שיושבים ואכן
המצוה ,אתמהה, יהודים
ליתן צדקה ,ואין כזה דבר שיש לצד אחד פעם שאני אומר כן אני מקדים דאין אני
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
(כגון הצלחה בנכסיו בגשמיות) יותר מצד אומר כן בתורת פסק לא למעלה ולא
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ב בס''ד
בלא כלום אי אפשר ,דלכה"פ ילמוד לפני השני (הצלחה ברוחניות תורה ותפילה),
התפילה שולחן ערוך ,ילמוד לפני התפילה שצריכים להיות שניהם ביחד כנ"ל,
עמוד גמרא ,יאמר כמה קאפיטלעך תהלים,
הכנות ומקוה ,דלתפילה צריך להיות ובפשטות כן צריך האדם לחשוב שאם הקיץ
הכנות מקודם להכין א"ע לקראת התפילה, מן השינה בשעה מאוחר ומגיע לביהמ"ד
‘חסידות’ לא נתייסד בזה שידברו שהרבי כשכבר אוחזים באמצע התפילה ,שהוא
הוא גדול או רבי’ס הקודמים היו גדולים שנארער וקבצן ,ואם אדם שחוטף היטש
זהו אין הפשט של חסידות ,דהבעש"ט נקרא אדם קבצן בשעת מעשה ובאמת זה
הקדוש עשה חסידות וכמו שמביא כלום שרק בגשמיות נקרא קבצן ולגשמיות
המאור ושמש (פ’ אמור) והיו העולם הרי אינה כלום דכל העוה"ז אינה כלום,
שמם עד שבאו שני המאורות הגדולים על אחת כמה וכמה ברוחניות שזהו האדם
(הבעשטה"ק והרה"ק הרבי ר’ אלימלך בעצמו שרוחניות והנשמה היא העיקר של
נ"ע) ללמד ליהודים דרכי השם ע"ש, האדם ,ואז אם הוא חוטף את התפילה הרי
הוא קבצן ואינו אדם ,והרי זה כמו הרבה
והענין שעשה אח"כ הכתב סופר נ"ע דברים שאין המשל והנמשל שוה תמיד
הטיילונג זה כבר התחילה אצל תלמידי דכאן הרי הנמשל העיקר ויותר מן המשל,
הוציאו בפה ה’ווארט בעל שם ,ולא כנ"ל .וכמו שאני מנסה לדבר תמיד שלא
טיילונג’ משום דאצל חסידות אין שייך דבר יעלה על דעת האדם שאם אין לומדים לפני
שיכולים אחד לבטל משום שצריכים לקרב התפילה שהתפילה הוא תפילה ,דאיתא
כל היהודים ,אבל באמת נעשו חסידישע בספרים ואומרים כן בשם צדיקים דגמרא
שטיבלעך וכל הרבי’ס התפללו עקסטער הוא מלשון גומרי -פי’ גחלים (פסחים
והחסידים התפללו עקסטער שלא להתפלל ל ,):וכמו שלא יכולים לנסוע בלא בנזין
עם האחרים ביחד ,שהחסידים התפללו (וצריכים גחלים) כן הוא בתפילה שאין
באופן אחרת והכינו באופן אחרת לתפילה, התפילה נוסע והולך רק ע"י הלימוד,
ואפי’ שלא הוציאו בפה התיבה ‘טיילונג’ וכמובן שלאו כל אחד שוה בבחינה אחת
אבל כך התחילה החסידות וכן הוא הדרך שלאו לכל אחד תובעים משמים בחינה
הלאה שאינם שוים עם כל האנשים ,והנה שוית לאחרים יותר גבוהים ממנו אבל פטור
ג בס''ד
ואיתא מהרה"ק רבי מאיר פאפירש בספר יש כאלו שלוקחים דברים שהם קרובים
אור הישר ובספרים אחרים שלא יחזיר את יותר צו די אייגענע באקוועמליכקייט
ראשו בשעת התפילה עד לאחר רחום וחנו ורוצים להשוות אותם עם יודישקייט ביחד,
ועד לאחר נפילת אפים ,אחד מן הדברים למשל ,שבאו אנשים מעיירות אחרות
שנעשו בעווה"ר בדורינו בשעת התפילה, שהולכים לשכב מאוחר וקמים בבוקר ומיד
דהיו יודעים תמיד אז חסידישע בחורים הולכים להתפלל ואינם הולכים למקוה
חסידישע יונגעלייט שעמדו להתפלל לא ואינם לומדים לפני התפילה זהו הסדר
החזירו כלל בכל התפילה ולא ידעו כלל שלהם ,ואני אומר הרבה פעמים ,שעל
שיש עוד אדם בביהמ"ד ,זהו היה הסדר אלו שממהרים במוצאי שבת ,שאני אין
של בחורים ואברכים חסידים ,לא יכול ממהר במוצ"ש שהשבת אינה רע אצלי
להיות דרך חדשה[ ,ס’קען נישט ווערן שארצה לברוח מן השבת ,אחד שהשבת
קיין נייעם דרך] ואין כאן אחד שאינו רוצה אינו טוב והגון אצלו רוצה לברוח מדבר
שיזכה באמת להיות ירא שמים ,דבוודאי שאינו הגון אבל לאחד שהשבת הוא טוב
כל אחד מכאן רוצה להיות יר"ש ואולי והגון למה ירצה לברוח מן השבת אדרבה
עוד מוכן להוריד דמע ג"כ שיזכה לזה, זה יותר טוב שעדיין שבת ,וה"נ חלילה
אבל אינו הולך בזה בלבד ,וכמ"ש התניא וחלילה אם מקבלים דברים אחרים שאינם
עה"פ הוי כל צמא לכו למים דדומה לאחד מקובל מתלמידי בעל שם ומצדיקים בכל
צמא למים שצועק מים מים ,אומרים לו דור ודור הרי ראיה שרוצים לברוח מזה,
יש לך מים תכוף רק את ראשך ויש לך משום שאם זה עולה בשבילו יותר טוב
מים ,כן הוא ליראת שמים ,וה"נ לגבי להתנהג במנהגי אנשים אחרים (מעיירות
זהו תפילה שרוצים להתפלל כראוי אחרות כנ"ל) הרי ראיה שפוגע בכל דרך
הדרך לזכות לזה לעשות הכנה לזה כנ"ל, החסידות בדרך של תלמידי בעל שם ,שיש
וה"נ לגבי מסחר ,שבעווה"ר משום שרבו לנו דרך ולא יכולים ללכת בדרך אחרת,
ימי הגלות הארוכים שבני ישראל גולים
ממקום למקום בין הגוים ואומות העולם, וממילא כל בר יהודי לפום דרגא דיליה
ובשביל הרבה יסורים ועניות שגרמו ולפי ענינים שלו ינסה לעשות דרך זה
לזה ,ואפשר בשביל נשמות קטנים ג"כ, שדברנו עכשיו ,והשי"ת יעזור שנזכה לזה,
ד בס''ד
אתמהה עליך ,וב"ה היה סוחרים שפעלתי והעיקר שנעשה הפקירות לדבר שקר
אצלם [להתנהג בדרך האמת] ,ואכן ראו רח"ל ,ואין מורא ,השם ישמרינו ויצילינו,
ברכה בישרות ואמיתית שלהם ,שהקב"ה ובדרך כלל היה זקיני הקדוש בעל רזא
שולח ברכה ביהודים אלו ,שיוכלו להתנהג דשבת זי"ע לא אמר מוסר לאנשים בפנים
בדרך התורה ,וכן הוא הדבר לגבי זה שאם ממש ,ואם היה צריך לומר מוסר אמר זאת
ימהר האדם מן התפילה צו די געשעפטין בשמועס (ברבים) אבל דבר אחד שאמר
ומסחר שלו ,האיך יכול לעשות כן דהרי מוסר בפנים ממש היה שקר ,דאם אמר
כל התפילה הם הכל בקשות זולת שלשה אחד שקר היה צועק דער אייבערשטער
ברכות ראשונות שהם שבחים ואנחנו האט פיינט א’ שקרן ,דוד המלך זאגט ודובר
מאושרים שאנו יכולים לבקש להשי"ת, שקרים לא יכון לנגד עיני ,ע"כ .ובפרט
דהלא למלך בשר ודם שאם יכולים לגשת זה אני מזהיר ליהודים סוחרים ,מה אתה
לדבר אליו הרי מאושרים אלף אלפי חושב אתה מברך בכל יום ברכת המזון
הבדלות להבדיל ,הרי על אחת כו"כ יהודי ואתה אומר שם ,ומכין מזון לכל בריותיו
יכול לגשת אל השי"ת ולדבר אליו בקשות אשר ברא ,מה הפשט בזה שאתה מאמין
כמה צריך להיות מאושר ושמח ,והנה איך שהשי"ת נותן לך פרנסה ,והשי"ת כתב
שיעלה לו מן השמים על בקשות אלו זהו בתורתו הקדושה ולא תשקרו (ויקרא יט,
דבר אחר אבל יהיה איך שיהיה אם הוא יא) מדבר שקר תרחק( ,שמות כג ,ז) ,וואס
סוחר לא יהיה לו שום מורא שאם יתפלל קלערסטו אז דו וועסט טוהן פארקערט ווי
יותר מעט שיהיה לו פסידא מזה ,או שהוא דער אייבערשטער זאגט אין זיין הייליגע
‘כולל מאן’ וירא שיפסיד ממעות הכולל תורה וועט דיר דער אייבערשטער געבן
לא יהיה לו שום מורא מזה דלא יהיה לו מער פרנסה דורך דעם ,ער וויל זיך העלפן
שום פסידא מזה דרבונו של עולם יש לו דורך א שקר שחושב האדם לפעמים שע"י
הרבה דרכים למלאות החיסרון ,ואפי’ שקר יהיה לו יותר טוב להצליח עי"ז ,אבל
אל"כ צריך האדם להיות מוכן על מסירות מי נותן לך פרנסה? השי"ת נותן לך פרנסה
נפש ג"כ ודיברתי אתמול הרבה מזה קלערסטו ,אז דו וועסט טוהן פארקערט ווי
בשלוש סעודות ,אבל בדרך כלל הוא דבר דער אייבערשטער זאגט וועט דיר דורך
ברור שאם עושים להשי"ת לא מפסידים, דעם געבן דער אייבערשטער מער פרנסה,
ה בס''ד
עכ"ד ,וסיים הרבי ר’ מרדכי’לע דבריו ואמר והנה צריכין להתחזק גם בענין חליצת
היום טעיתי ועשיתי ברכה על תפילין דר"ת התפילין ואין אני מוריד עכשיו תורה
א"כ זכיתי לעשות רצון הקוב"ה שרצונו חדשה ,רק אני רוצה לחזור ולשנן כולנו
כביכול שיברכו על תפילין דר"ת ,כידוע ביחד תורה הקדושה כמו שאמרנו שבוע
מש"כ בשו"ת אבני צדק (או"ח סי’ ב) קבלה העבר במסיבה שאחד שאל שם עמ"ש בגמ’
שטועים פ"א לברך על תפילין דר"ת ע"ש, (שבת לג ):ראש המדברים ,למה צריכים
לומר תואר זה שכולם ג"כ מדברים ,וביארתי
ועכ"פ מזה יש ללמוד שח"ו לא יהיה הנחת דבאמת כולם מדברים דהיינו שכולם ג"כ
תפילין דר"ת כמשא ח"ו רק אדרבה יחשוב יודעים מה שהוא יודע רק שהוא הראש
בעת שהולך להניח התפלין דהלא דבר לדבר בשם כולם ונמצא דכולם כאחד
גדול הוא זה שזוכה לעשות רצון השם, מדברים ,וה"נ לא כפו לאף אחד לבוא כאן
ועכ"פ ענין זה שדברנו קודם מתפילין אלא בנ"י רוצים לשמוע ורוצים להתחזק
דרש"י שיהיה לכתחילה באופן זה ,וכמו דאיתא בשולחן ערוך (סי’ כה סי"ג) שלא
שלא יכולים להחזיר ראשו בשעת התפילה לחלוץ תפילין עד אחר קדיש בתרא (רמ"א
לא יחזיר ראשו ג"כ לשום צרכי עולם שם)( ,לכתחילה) זקה"ק מהר"מ מנדבורנא
כמו שאיתא לגבי שבת דבעת שנכנסים זי"ע יצא פעם מחדרו ופתח פיו קדשו ואמר
לשב"ק ישכח לגמרי שיש עולם ה"נ לגבי בזה"ל ,רבותי היום זכיתי לעשות רצון
תפילה בעת שנכנס להתפלל לא יהיה שום הבורא ב"ה ,השתוממו כל השומעים מה
דבר אחר חוץ התפילה ואין עולם בשעת החידוש מתי לא עשה הרבי רצון הבורא
התפילה שהלא צריכין להתפלל ,דאנשים ? המשיך הרה"ק ואמר שבירך ברכה על
בעה"ב שאינם עוסקים בספרי חסידות תפילין דרבינו תם ,וידוע המובא בשו"ת
של תלמידי בעש"ט הק’ מתחממים בזה מן השמים להר"י מקורביל (מבעלי התוס’)
שאברכים חסידים וכן בחורים חסידים ששאל שאלה בענין תפילין דרש"י ור"ת,
שמתפללים כראוי הולך קול ומתפרסם וענו לו מן השמים ,שקוב"ה כביכול פוסק
לרבים איך שמכינים עצמם לתפילה ואיך כר"ת ופמליא של מעלה פוסקים כרש"י,
שמתפללים בימות החול בכוונה אז הוא ומשום דקיי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים
זכות לרבים דאור הקדושה זה הולך לכל לכן נתקבלה בעולם שיטת רש"י ביותר
ו בס''ד
לירידת השפע צריכים להרגיש צער כזה היהודים וכדא"י בגמ’ (קידושין מ ):עשה
חלילה ,והנה הרמב"ם (בהל’ תשובה מצוה אחת הכריע עצמו ואת כל העולם
פ"א ה"ג-וריש פ"ב) אומר דהכל תלוי לכף זכותו כן הוא הכל דבר של יהדות
באחרונה אפי’ רשע כל ימיו ועשה תשובה שיהודי מתחזק ועושה הוי הפשט שרצון
באחרונה אין מזכירין לו שם רשעו ע"כ, הבורא נתמלא בעולם על ידו ,ואיזה אדם
אינו רוצה שרצון הבורא יתמלא על ידו,
וזהו אין המצוה נקראת אלא על מי
שגומרה הכוונה דהכל תלוי בגמר המצוה ונחזור לבאר מה שהקשינו מ"ש אין
משום דאז נתגלה האמת מה שהוא אוחז המצוה נקראת אלא למי שגומרה ,דמשמע
דאם גומר המצוה הרי באמת באמת, מזה דאם לא עשה כל המצוה לגמרי לא
רוצה לעשותה [וכמו שהארכנו לעיל לגבי עשה כלום ,וכבר קדמתי לעיל שאין אני
תפילה שמתפלל בכוונה עד סוף התפילה מתרץ בתורת פסק רק בתורת הדרכה,
ואינו ממהר בתפילה דאז מגלה שמתפלל ונקדים בענין האנט זייגר (מורה שעות על
באמת כראוי כנ"ל] וכדאיתא דאין הקב"ה היד) שפסלתי ללכת בזה שראיתי הרבה
מונה דפים אלא שעות ,מען ווערט נישט מכשולות יוצא מזה הן בחורים ואחרים,
גליקליך אין הימל פון זיין דאווענען מען שמסתכלים כל הזמן על המורה שעות
ווערט גליקליך אז ער זאל זיין א’ יוד, שצריך כבר ללכת וכן באמצע השיעור
דבשמים שמחים שיהודי מתנהג כיהודי מכוין שכבר גומרים וממתין כבר על הגמר
ורוצה ללמוד תוה"ק ,דרחמנא ליבא בעי, או שבחור שמח שגומרים כבר ,ובאמת
ע"כ .ברש"י הק’ ויהיו חיי שרה וג’ לכך מהו כל השמחה שגומרים כבר את השיעור
נכתב שנה בכל כלל וכלל כו’ בת ק’ כבת וכדו’ שהלא שמחה האמיתית הוא שזוכים
כ’ לחטא מה בת כ’ לא חטאה שהרי אינה ללמוד וזוכים להתפלל ומהו האושר
בת עונשין אף בת ק’ בלא חטא ובת כ’ כבת שגומרים ,ואיתא דבעת שיוצאים ופוסעים
ז’ ליופי עכל"ק .ולכאו’ קשה למה צריך פסיעות משמונה עשרה צריכים להרגיש
רש"י לומר מה בת כ’ לא חטאה שהרי שיוצאים מן החיים ,דהרי איתא דבשעת
אינה בת עונשין דמשמע מזה דרק משום שמו"ע צריך להיות יהודי בעולם האצילות,
זה לא חטאה דאינה בת עונשין מה ההו"א האצילות מעולם לצאת וכשצריכים
ז בס''ד
ויש להוסיף ולבאר מש"כ רש"י כולן שוין דשרה אמנו חטאה שצריכין להביא ראיה
לטובה ע"ד שפירש זקה"ק בעל רזא דשבת דלא חטאה בת ק’ בלא חטא כבת כ’ בלא
נ"ע עה"פ (בפ’ ואתחנן) ושמרת וגו’ ולמען חטא ,ואכן י"ל עפימ"ש רש"י בעצמו ובת
תאריך ימים וגו’ אשר ה’ אלקיך נותן לך כ’ כבת ז’ ליופי ,וזהו הרבותא כאן דכשהי’
כל הימים ומבאר הענין עפ"י מאמרם ז"ל בת כ’ הייתה יפת תואר שאז מסתכלים
(יומא פו) גדולה תשובה שזדונות נעשים עליה אנשים( ,שאינם מהוגנים) ואעפ"י
לו כזכיות ,והנה אם עושים תשובה שלימה כן לא נכשלה כלל בשום חטא ח"ו ,זהו
בסוף אזי מתקן בזה כל הימים ,ויהודי שלא החידוש שלא חטאה כלל וזהו הלימוד כאן
למד תורה כראוי ולא התפלל כראוי ולא שלא חטאה לעולם גם כשהי’ בת ק’ ,וזהו
עשה מעשים טובים כראוי הרבה שנים, שכ’ רש"י (המשך אחד) שאעפ"י שהיה אז
ורואה בחור זה אברך זה שכבר יודע כבת ז’ ליופי היה אז ג"כ בלא חטא ,ע"כ,
בע"פ הרבה דפים ורואה יהודי זה עוסק
במצוות ובמעשים טובים מתחיל לקנא ברש"י הק’ שני חיי שרה כלן שוין לטובה,
במעשיהם הטובים ומתחרט על כל מעשיו ומפרש זקה"ק ברזא דשבת ,מדוע פרט
הרעים ושב בתשובה שלימה לעשות כראוי הכתוב כאן סכום הפרט תחילה ובסופו את
ללמוד כראוי ולהתפלל כראוי ולעשות הכלל שני חיי שרה ,ובאברהם כתיב קודם
מעשים טובים כראוי ,אבל נחסר לו ואלה ימי שני חיי אברהם ואח"כ כתיב מנין
הרבה שנים מקודם שלא עבד את השי"ת וסכום השנים .והנה באברהם מצינו (נדרים
כראוי ,ע"ז אומר הכתוב אשר ה’ אלקיך לב ).בן ג’ שנים הכיר את בוראו ,ואפי’ למ"ד
נותן לך כל הימים שגם הימים הראשונים בן מ"ח הכיר את בוראו היינו רק השלים
נחשבים ונעשים כאילו היו בשלימות להכירו אבל לכו"ע כשהיה בן ג’ התחיל
כראוי ,עכדה"ק ,ולכן אברהם שכבר היה להכירו (כ"מ בשם הרמ"ק) ,ולכן באברהם
מבן ג’ שנה טוב כנ"ל אבל שרה אמנו שמצינו בהדיא שמראשית ימיו היו קודש
שלא כתוב מאיזה שנה התחילה להכיר לה’ נקראו ימיו ימי חיים כבר מתחילת ימיו
את הבורא ית"ש לכן כתוב בסוף שני חיי ולכן כתוב קודם ימי שני חיי דכבר מתחילה
שרה ,שאחר שכבר הכירה את הבורא היו כולם חיים ולא הצטרך להפוך לזכיות
ית"ש ועשתה מעשים טובים ,כבר נתן לה להיות כולן לטובה ע"י תשובה ע"ש,
ח בס''ד
כולן לטובה כאילו היה מתוקנים ושלמים השי"ת כל השנים מתחילה ועד סוף כאילו
שהשי"ת נותן לך כל הימים כנ"ל ,ע"כ. היה כולן בשלימות וזש"כ רש"י כולן שוין
לטובה דכל השנים מתחילה וע"ס נעשים
ט קודש ויגש דברות בס''ד
דברידרעוין
אלוקים רעוא
מתוך
תשפ”וזיעוכי"א בעלוישב
קדושת צבי פרשת שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
רעוא דרעוין – פרשת חיי שרה
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
געקומען .י(:
ז”ל )סוטה רבותינוגלייך ודרשו
ישועה איז בעש”ט ,די
יוצאת, שב”ק,
בזכות רבקההצבור ,והנה
כלה לדבר בזכותיעזורטרם
השי”ת הוא
ויהי
שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה צנועה, הק’ ,א
מקום שיסדו ספרים שטייט אין
אבי הק’ וגו’ ,ובזכות יוצאת
זקני ה’ בזכות
אבער נאך אזא זאך דארף א איד צו וויסן ,אז סימן ,צו וויסן אויב די תפילות וואס
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
אפילו נאך דעם וואס ער האט געדאווענט, מען בעט ,איז ארויפגעגאנגען אויבן אין
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
און ער ווערט גלייך געהאלפן ,זאל ער הימל און איז נתקבל געווארן ,אז אויב
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
נישט טראכטן אז "איך האב דאס אדורך מען זעט תיכף א ישועה ,איז א סימן אז
השמים צניעות,א ומן
בחינה פון דארף זיין מענין הקודם
נאר עס בשבת
געבראכן", תשובה אנגענומעןזמן של
לרצון .ווייל של ס”ג הוא הזמןדאס
מעןזה האטוהנה
הה”ק מאא”ז
דארף צו כידוע ער
דאס מיינט,לדבר,מזה,
שנדברנסתבבכלה
טרם קדמה
אמת’דיגתשובה אחז”ל ..איין
דהנהזיך אויסתכליתה בעט
ומהאז א איד
אופן,מכל
גדולה א שריפה
אויף דעם אלעסשעשה
דארף זיין מורא”זאזזי”ע
וויסן הכלאת אזומתקן און
הכל ערליך,
שמגביה דאס
וענינהער מיינט לעולם,
ווארט ,און
געענדיגטהואדאסוכפי
בשלימות [המעשה נאך
הצעיפים ,איך האב
אז פאר תשובה ,מען
שנתן דאווענען אז בשעת’ן דרך
לשרשה ,דישבחזרה שפירט
מען
געקומען,אמו
לפני מטת דאווענען ,איז די ישועה שוין
שסיפר רביה”ק הכ”מ רעדט צום אייבערשטן ,מען שפירט אז
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
און אז ‘איך’ האב גארנישט געטון, מען וויל דעם הייליגן באשעפער ,און
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
אז מען מיינט עס אביסל לשם שמים,
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
מען דארף טאקע וויסן ,און זיין א מאמין
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
דעמאלטס דערשפירט מען תיכף די
המשפחה יעדעזי”ע וכל
תפילה הערט מורא”ז באמונההרה”ק
שלימה ,אז מצאצאי רוחניותזו ציז”ך
דיליהאיןבשבוע פון יומד”ק
אייבערשטן ,צי ת”ו[הילףשחל
צעיפים השמחה
הייליגער לכבודווי דער הנשיםאיןקנו
הימל ,אזוי מען אויסבית גדולת
משליםא איד
פרט וואסיעדןע”פ
באריכות
שמבאר אין א כסלו,
אין גשמיות,
שהיהשנוי ועל
איזה זי"ע יצחק בהם רק
בארדיטשוב’ער חדשםלוישהיהרבי שאותן
ענינים,וודאי
כ”שאלע א”כ אין
קודש,ווערן דארףשבת
געהאלפן ס”ג של
בלע”ז,אוןאבל
תפילות אז אלע
סאמעט זאגט,של
ישראל בצד,
שורה אחת כל טרם כלה
קודש, בשבת ויהי הוא שיושביםפסוק,
יותר דאס זאגט דעריהודים
יעדן דיבור פון א איד ,וואס א איד רעדט לדבר ,אז ווען אליעזר האט נאר געהאלטן
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
ארויס ,גייען ארויף אויבן אין הימל ,און ביים ענדיגן ,איז תיכף געווען והנה רבקה
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
י בס''ד
טוט עס ממילא‘ ,אל תחמיצנה’ ,פארזויער דער אייבערשטער כביכול הערט אויס
עס נישט ,מיט א זויער פנים ,נאר טוה די אלע תפילות ,עם כל זה דארף צו
עס בלב שלם ,-נישט דאס מיינט א בעל זיין ,אזוי ווי דער הייליגער זיידע רבי
צדקה .נאר דער סימן פון א בעל צדקה מאיר’ל קרעטשניף’ער זי"ע האט געזאגט,
איז ,אז מען בעט אים כך וכך ,זאגט ער אויפ’ן לשון פון די גמרא ‘בתר דבעיא
אים" ,דו דארפסט דאך אוודאי מער פון הדר פשטה’ (שבת ד :ועוד הרבה בש"ס),
דעם ,פון וואס דו ווילסט אז איך זאל בעיא איז א לשון פון בעטן‘ ,בתר דבעיא’,
דיר יעצט געבן" ,און ער גיבט אים אפילו אז נאכ’ן בעטן‘ ,הדר פשטה’ ,איז דאס
מער ,דאס האט גאר אן אנדער פנים ,דאס פשטנות אויך דא נאכ’ן בעטן ,דאס מיינט
איז א סימן אז ער וויל טאקע טון צדקות. אז מען איז גארנישט מער נאכן בעטן...
און דאס איז איינע פון די סימנים ,אז די
דאס האט זיך אליעזר געמאכט דעם סימן, תפלה איז געווען פונעם צד הקדושה.
אז פון בעטן רבקה אביסל וואסער ,פון
דעם זעה איך נאך גארנישט ,אבער אז זי אליעזר האט זיך געמאכט א סימן ,אז
גייט טון מער ווי איך בעט ,פון דעם איז א אויב רבקה וועט טון מער ווי ער האט
סימן ,אז דאס איז טאקע א בעלת צדקה און געבעטן ,איז דאס דער ריכטיגער זיווג מן
א בעלת חסד ,אותה הוכחת לעבדך ליצחק. השמים .לכאורה וואס איז דער ענין פון
דעם ,פארוואס דארף זי עפעס טון מער?
און די זעלבע זאך איז דא ביי יעדן מענטש
בפרטיות אויך אין רוחניות .עס שטייט אין נאר ווייל א ריכטיגער בעל צדקה הייסט
פסוק (שמות טו ,ב) זה קלי ואנוהו .דרש’נט נישט דער ,וואס ער טיילט חמישים אדער
די גמרא דערויף (שבת קלג ):התנאה לפניו מאה דאלער ,און חלילה וחלילה אויב ער
במצות ,אז מען דארף אויסגעבן מער געלט איז נישט זוכה ,לאזט ער נאך אראפ די נאז,
מיט א שליש ,פאר בעסערע תפילין און פאר און אזוי גיבט ער אים - ,אזוי ווי איך טייטש
יעדע דבר שבקדושה אין אידישקייט דאס אויף דעם ,מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה
מיינט ואנוהו ,אז מען באשיינט די מצוה. (רש"י בא ,יב ,יז) ,אז דער אייבערשטער
שיקט איינעם אונטער א מצוה ,און ער
יא בס''ד
מגדל געווען ,אבער אויב א מענטש טוט אויך ווען למשל ,א טאטע שיקט זיין בחור
א הידור מצוה ,איז זה קלי מיין באשעפער, אין ישיבה צו לערנען ,פארשטייט זיך ,אז
איך האב אויסגעוועלט דעם אייבערשטן, דער בחור האט זיך ב"ה בוחר געווען צו
ואנוהו מיט דעם וואס איך האב אים לערנען ,ווייל ער האט שוין געזען וויאזוי
באשיינט ,ווייל איך טוה מער וויפיל א ‘ליידיג-גייער’ זעט אויס ,אז צום סוף
איך דארף .און פון דעם איז א ראיה ,אז בלייבט ער בבושות וחרפות בעיני אלקים
ווען א איד טוט מער וויפיל ער דארף, ואדם ,פארדעם האט ער זיך בארעכענט
איז דאס מצד הקדושה ,ווייל דער סימן און זיך געזעצט לערנען ,אבער אלעס איז
מצד הקדושה איז ,מער וויפיל מען איז נאר ווייל דער טאטע האט אים געשיקט
מחויב ,און דאס ווייזט ,אז א אלע אנדערע לערנען ,וועגן דעם לערנט ער ,אויב
מצות זענען טאקע אויך מצד הקדושה. אבער מען זעט אז ער טוט מער ווי ער
דארף ,דאס איז א באווייז אז ער מיינט
יהי רצון מלפני אבינו שבשמים ,אז טאקע באמת צו זיצן און לערנען ,למשל
איך זאל זיין א נאה דורש ונאה מקיים, דער מגיד שיעור אדער דער טאטע האט
און די אלע ברכות וואס אברהם אבינו אים געהייסן לערנען גמרא רש"י תוספות
האט באקומען ,זאלן זיין פאר גאנץ כלל מהרש"א און מהר"ם ,און ער נעמט זיך
ישראל .ואברהם זקן בא בימים ,וה’ ברך לערנען אויך פני יהושע רשב"א ריטב"א
את אברהם בכל ,זקן מיינט נישט דוקא א וכדומה ,אדער ער בלייבט נאכן דאווענען
זקן בשנים ,נאר דאס מיינט אויך ,אז עס מיט די תפילין ,און ער לערנט נאך צו,
גייט אדורך א טאג נאך א טאג ,און מען עפעס אייגענע לימודים ,איז מיט דעם
זעט ליידער נאך נישט קיין ישועת ה’! זאל וואס ער טוט מער ווי מען הייסט אים ,דאס
דער אייבערשטער שוין העלפן אז מען זאל ווייזט אז ‘ער אליין’ וויל דעם אייבערשטן.
געהאלפן ווערן שנעלער ,אונזער דור איז
דאך נעבעך אזוי צובראכן ,און טאקע וועגן וזה א-לי ואנוהו ,די אלע מצות וואס א
דעם איז מען מער ראוי ,זוכה זיין געהאלפן מענטש איז מקיים ,קען מען נאכנישט
צו ווערן און אויסגעלייזט ווערן ,מער ווי וויסן אויף זיכער ,צו ער אליין האלט
די אלע פריער’דיגע דורות ,מיר האבן א דאך אים אזוי דערביי ,ווייל מען האט
יב בס''ד
דעם קאפ אין די לופטן ארויף אהן שמירת לב נשבר מיט אלע בחינות! פון וואס מען
עינים ,מען האט צוגעזאגט ,אז מען וועט איז שוין נעבעך אדורך געגאנגען ,און
שוין דינען דעם אייבערשטן אמת’דיג ,זאל וואס מען גייט נעבעך נאך אלץ אדורך,
מען נישט זיין חלילה קיין שקרנים און מיט’ן זיך שלאגן מיט רשעים גמורים.
קיין גזלנים! זאל מען כאטש האבן עפעס
א פנים אין הימל ,מען זאל געדענקען און אזוי אויך אין אלע ענינים וואס אידן
די אלע הבטחות און די אלע קבלות. מוטשענען זיך ,אז א איד דארף ב"ה צאלן
שכר לימוד פאר זעקס צי אכט קינדער,
זאל דער אייבערשטער העלפן ,אז די עס גייט אריין אין די אלפים ,און נאכדעם
אלע ברכות וואס קומען אראפ אין דעם חתונה מאכן קינדער ,וואס דאס גייט
שבת ,וה’ ברך את אברהם בכל ,זאל אריין אין די מאות אלפים ,מען מוטשעט
נשפע ווערן אין אלע ענינים ,ישועות און זיך זייער שטארק אין אלע ענינים .זאל
רפואות ,זיווגים טובים און קינדער צום די ברכה וואס דער אייבערשטער האט
לעבן ,און געהויבנקייט אין אידישקייט, צוגעזאגט פאר אברהם אבינו ,שוין מקוים
און אלע אידן פון די גאנצע וועלט ואנחנו ווערן פאר זיינע קינדער! אז עס זאל זיין
בתוכם ,זאלן געהאלפן ווערן מיט ישועות וה’ ברך את אברהם בכל ,און דאס זאל זיין
און רפואות בנפש ובגוף ,און מען זאל פאר גאנץ כלל ישראל עד סוף כל הדורות.
שוין זוכה זיין מיט גאנץ כלל ישראל
הכשרים אינאיינעם ,מקבל צו זיין פני און ווען מען גייט אריין אינעם נייעם יאר
משיח צדקינו מתוך שמחה ונחת .ותחזינה אריין ,זאל מען געדענקען די אלע קבלות
עינינו בשובך לציון ברחמים -אמן. און הבטחות וואס מען האט צוגעזאגט
פאר’ן בורא כל עולמים אין די הייליגע
(מתוך ספה"ק קדושת צבי) טעג ,אז מען וועט שוין נישט אויפהייבן
יג קודש ויגש דברות בס''ד
דרעויןחיים מתוךרעוא
דברי אלקים
תשפ”וזיעוכי"א
וישבדאמונה פרשת
בעל רזא שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
שב"ק פרשת חיי שרה
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
הרשע ימ"ש להכנס גם בארץ ישראל כו’, בליל שב"ק
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
והזכיר זאת הגבאי רבי אליהו ראטה זצ"ל
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
להרבי אחר קידוש ,אמר הרבי ר’ שלו’מקע
מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
הנה איתא בגמ’ (שבת קיט) כל האומר
בסטמבול
הבעש”טדאז בעת
לפני קידוש וכשהיה
ברש”י ,לו כ"ז
עיי”ש לא אמר
למה קבוצה
במעשה עדיין ב״ה דיש
להקב"ה הצדיקים,שותף זה ,כל
ויכולו נעשה
תנאים,
נשמת חז"ל
דהרי אמרוהכללהם שהיה
לפעוללייט יונגע
יכולין ראה
קידוש הזמן,
אחריכמה
זה שישבשעה
לשמועבענין שרוצים
וכבר דברנו יהודים
בראשית
דברנו וכבר
שותף הנשים
נעשה כאילוצניעות
מגודלויכולו
שזההאומר ואמר
בגמ’ כל בס”ג,
ולשבתויכולו
על איזההשבת להאריך את
הראשונים ורוצים
דיעות בספרי
ומן שאנו
השמים ונמצא בראשית,
צניעות, מעניןבמעשה
הקודם להקב"ה
בשבת אומרים ג’
תשובה זמן שלהוא אנו
ס”גדהריכנ"ל
שותףשלנעשה הזמן
והנה זה
זוכין להיות שותף עם הקב"ה וקיי"ל (בבא פעמים ויכולו כמבואר בשו"ע (סי’ רסח)
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
בתרא מב ):שותף כיורד ברשות דמי מה פע"א בתפילת שמו"ע ופע"א בציבור לאחר
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
שעשה עשוי דיכול לפעול בכל הנכסים שמו"ע ופעם השלישית בקידוש על הכוס
ונעשהוכפי
עדותהוא
בשלימות
בעת שמעיד[המעשה
הצעיפים,הכא נמי
בעצמו שנתן רא"שתשובה,
(פסחים קו) ותוס’ -דרך
שם דיש לשרשה,
בחזרה טושו"ע
[עי’
מטתמדיןאמו הכ”מכללפני
הישועות רביה”ק לפעול
שסיפר הרי יכול
שותף בסה”ק תשובה וכןוכמו”ש
במדרכי שם, שלשבת קיט: ותוס’ זמן
הרא"ש השי”ת
הצה”ק
בת אותן עשוישפרה
ומקבלין שעשהמרתהצדקניתהרבנית ומה
שותף ומדברימים
בזה] באר
שנחלקו בעל
של זקה”ק שבת,
ומאירי ועייןשל
ריטב"א סידורו
חופהשלומקה
שהיהר’ איזה
ע”ה,דהרבי
מרדכיונמצא
חייםעכדה"קלטובהרבי צפתהגמ’
בעירכוונת דנחלקו אם
באה”ק חזינןכבוד פה הראשונים
שמנוחתו חיים ]
למד דד’ הגמ’ שמעיד ויכולו שנעשה שותף
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל בשמו"עזואוז”ך
שאומריםבשבוע
הראשונה דיליה
ויכולו יומד”ק
ת”ו[על שחל
הכוונה על קידוש [ועכ"פ בכלל הגמ’ על השני שאומרים בציבור אחר שמו"ע,
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
שאומר ויכולו נעשה שותף]. ומדברי כולם לא מצאתי אפי’ שיטה אחת
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
שהכוונה על ויכולו שאומרים על הכוס
מפורשאבל
הואבלע”ז,סאמעט בצד ,של
ומצאתי דכן ובס"דאחת
יגעתי שורה קודש, בעיניבשבת
דהלא ידוע שיושביםפלאייותר יהודים
בקידוש ,והיה
כמובן
הצניעותדקידוש
ויקהל רז): בתכלית
הקדוש (פ’ בזוהרהכלהיה להם וממילא יש
מזוויהל רבי שלמה להקב”ה,
יותר הגה"ק מתקרבין
העובדא של
דשבתאמר קדושה נ”ע
איהוהקדוש בזה דארבינו
וכשהרגיששבתא
דמעלי כתי’ בפרשתן
שרצה וע,השניה השב
עולם בשמים לכל
מלחמת יותר כח
זיעוכי"א בעת
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
יד בס''ד
בכל השבוע להכין כראוי לקראת שב"ק בראשית רזא דסהדותא דעבודא דבראשית
להתקשר עם בוכ"ע יקבל בחזרה מהשי"ת דהיינו ויכולו השמים וגו’ כי ע"י עדות זו
כביכול בשב"ק הרבה יותר ממה שעשה מתקן כל מעשה בראשית ומכפרים לו כל
והכין עצמו בימות החול ואז זוכה להרגיש עוונותיו ע"ש הרי דס"ל להזוה"ק דהעדות
קדושת שבת וחיות בתורה ומצוות וכמו ויכולו בקידוש זהו העדות שמתקן בזה
כל מסחר שאם משקיע סכום מוציא הרבה מעשה בראשית ונמצא דשפיר יש לו דין
יותר ממה שהכניס בהשקעה כן הוא שותף עם הקב"ה כביכול ואתיין שפיר דברי
בדבר זה שאם מכינים א"ע כראוי בימות הצדיק ע"כ ,ובדרך המוסר י"ל דכדי שיזכה
החול זוכים להוציא הרבה יותר בשב"ק. האדם לזה שיהיה שותף ויוכל לפעול
ע"י הקידוש כנ"ל צריך לזה הכנה של כל
הנה כתיב בפרשה (כד ,יד) והיה הנערה השבוע לפני השב"ק כמ"ש היום יום ראשון
אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה בשבת שני בשבת וכן הלאה דהכוונה בזה
ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת שבראשון ושני וכל הימים כבר צריך להכין
לעבדך ליצחק וגו’ ,ולכאו’ אינו מובן דמה לקראת השבת [ובפרט לפי מה דאיתא
הסימן והוכחה ברורה של אליעזר שאותה ברמב"ן לכוון בכל יום בעת שאומר היום
הוכחת ליצחק וראויה לו ,הרי סה"כ ניסה יום בשבת ,מצות זכור את יום השבת] ,וע"י
אותה במעט מים לשתות דבר שהוא חנם שמכין עצמו בכל השבוע הכנה טובה יזכה
בעולם ובלא יגיעה כי עמדה על הבאר להתקשר אח"כ עם השב"ק ואז יהיה שותף
והמים לפניה וכדה מוכן על שכמה שזה עם הקב"ה כביכול ויוכל לפעול כדין שותף,
נהנה ולא חסר ,ומה הראיה מזה שראויה
ליצחק שכתוב אותה הוכחת לעבדך ליצחק. ולכן אומרים בכל יום היום יום כנ"ל
שיזכור את השבת כל השבוע וזה ג"כ
ומתרץ בסה"ק דברי ישראל תי’ נפלא סגולה לינצל מנסיונות וכדו’ ע"י שיחשוב
דהנה ידוע שהעיקר והיסוד בכל קיום בלבבו מקדושת נועם רוממות השבת
המצוות לעשותם בשמחה ובפרט במצות ואם אלך אחר שרירות לבי ח"ו איך אזכה
הכנסת אורחים וגמילות חסדים העיקר לזה הנועם שכבר היה לי ועי"ז ינצל
הוא שיהיה בשמחה [עיין לשון הטור יו"ד בס"ד וכמים פנים אל פנים ע"י שיעבדו
טו בס''ד
אברהם אבינו דלא קיים המצוה של הכנסת סי’ רמ"ט וכאשר יתננה יתן אותה בסבר
אורחים כמצות אנשים מלומדה בלחוד פנים יפות בשמחה ובטוב לבב כו’] אפי’
רק קיימה בשמחה וזריזות וחשק רב כמו שעושה מעט רק בשמחה חשוב דאחד
שחזינן שמיד כשראה מפתח האוהל שלשה המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון
אנשים נצבים לא הסתכל כלל על עצמו לבו לשמים לעשותה בשמחה וחשק,
שהיה חולה וחלוש רק רץ בשמחה וחשק ולכן שפיר בחן אותה אליעזר אם תעשה
גדול כמ"ש וירא וירץ לקראתם ואח"כ הגמילות חסדים בשמחה וחשק אז ראויה
רץ להביא אוכל כמ"ש ואל הבקר כו’, ליצחק וז"ש הכתוב "והיה" הנערה וכו’ אין
ולכן שפיר אמר אליעזר שהוכחה זו יהיה והיה אלא לשון שמחה דאם תעשה המצוה
הראיה שהנערה שיקיים המצוה בשמחה בשמחה וחשק ובזריזות אותה הוכחת
וזריזות יהיה ראוי לבית אדני אברהם, לעבדך ליצחק וכמו שכתוב שכן היה
דכתיב ותמהר ותשקהו וכו’ ,ותמהר ותער
וזהו לימוד לדורות איך צריכין להתנהג כדה ותרץ עוד אל הבאר הכול בזריזות
בקיום המצוות בשמחה וחשק כנ"ל וכמו וחשק ושמחה כאמור וסוד השמחה הוא
שאמר כ"ק אאמו"ר הרה"ק זי"ע מצוה מגבורה ממותקת בחי’ יצחק עכדה"ק ע"ש.
הבאה לידך אל תחמיצנה דחמץ הוא זויער
טייג דמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה ויש להוסיף בזה דכן מצינו שאומר אליעזר
לעשותה בחימוץ פנים ובעצבות ,דאתה היא האשה אשר הוכיח ד’ לבן אדני (להלן
ממילא כבר נותן הצדקה לעני מה איכפת פסוק מד) היינו לבית אברהם אבינו כדברי
לך לעשותה בשמחה ולהראות לפניו סבר רש"י לעיל (פסוק יד) ,שהוכיח ד’ שראויה
פנים יפות ואל תתן אותה באופן שיתבייש להכנס בבית של אברהם אבינו מקור
המקבל וירגיש שהוא העני המקבל בבושת החסד וגמילות חסדים והכנסת אורחים,
פנים רק תתן אותה בשמחה רבה ובסבר דהיינו בזה שעשתה המצוה בשמחה
פנים יפות שזיכה אותך השי"ת ליתן שלא וזריזות כנ"ל זהו הראיה כנ"ל ,כמו שמצינו
ירגיש העני שהוא מקבל רק אדרבה ירגיש באברהם אבינו (בפ’ הקודמת לעיל יח ,ב)
ששימח את הנותן שזכה לקיים המצוה וזהו וירץ לקראתם כו’ ,ואל הבקר רץ אברהם
יסוד בכל המצוות לעשותן בשמחה כנ"ל. שהתוה"ק אומר לנו ענין הכנסת אורחים של
טז בס''ד
הרעה כשם שמברך על הטובה וז"ש רש"י ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה
כון שוין לטובה דכל הזמנים של שרה בין ושבע שנים שני חיי שרה וברש"י הק’ לכך
שלא הי’ גילוי החסדים ובין שהיה בגילוי נכתב שנה כו’ ,בת ק’ כבת כ’ לחטא מה
היה שוין לטובה להכיר שהכול טובה בת כ’ לא חטאה שהרי אינה בת עונשין
באמת ,שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד. אף בת ק’ בלא חטא ,וי"ל בזה שמרומז כן
דרך הצדיקים שבוטחים בהשי"ת תמיד
ואיתא עוד ענין נפלא בסה"ק דברי ואפי’ בזמן שהם שרויים בתוך צרתם
ישראל עה"פ וירץ העבד לקראתה ויאמר אינם מתייחסים אל מצבם שהוא רע רק
הגמאיני וגו’ ופירש"י לפי שראה שעלו בוטחים בהשי"ת שהכל לטובה ומתוך
המים לקראתה ,ולכאו’ יש לתמוה כיון צרה הם מודים ומשבחים להקב"ה על
שראה ממנה המופת הגדול הזה שעלו חסדיו וטובותיו ומאמינים שמאתו לא
המים לקראתה אין לך הוכחה גדולה תצא הרעות ומטבע הטוב להטיב שברא
מזה ולמה עשה עוד הסימן עם הגמאיני העולם רק להטיב לבריותיו ויתגלה לבסוף
נא מעט מים מכדך ללא צורך ,ומתרץ שהכול היה רחמים וחסדים גמורים.
אלא מכאן ראיה שהעיקר הוכחה הוא
ממדות טובות ולא ממופתים עכדה"ק. ולפי"ז י"ל דז"ש רש"י הק’ שבת ק’ כבת כ’
פי’ ששרה אמנו בזמן שהיתה במצב של
ובאמת ענין זה של מידות טובות הורו כמה גילוי החסדים רצ"ל לקאפיטל ק’ בתהלים
מגדולי ישראל הקודמים וכן כ"ק אאמו"ר מזמור לתודה וגו’ עבדו את ד’ בשמחה
הגה"ק זי"ע לגבי שידוכים שהעיקר ראיה היתה כבת כ’ היינו למזמור כ’ בתהלים יענך
לידע מעלת החתן כ"ז הוא מדות טובות, ד’ ביום צרה שהכול מאתו ית"ש וממנו בא
וביארתי הדבר למה עיקר ההוכחה הוא כל החסדים ובין כשהיתה שרה במצב של
ממדות טובות דהרי לכאו’ התינח תורה בת כ’ רמז למזמור כ’ יענך ד’ ביום צרה
דתנן ותלמוד תורה כנגד כולם ,וכן יראת פי’ כשהיתה בעת צער האמינה שהכול
שמים דכתיב ראשית חכמה יראת ד’ וכו’. לטובה ואף בזמן הצער ידעה שהכול
רחמים וחסדים ולהלל ולשבח להשי"ת על
אכן ההסבר בזה הוא דעל תורה ויר"ש כל הטוב וכמ"ש בגמ’ חייב אדם לברך על
יז בס''ד
אבינו היה במדות טובות שזה מלמד א"א לדעת באמת אם הוא יר"ש באמת וכן
על הכלל כולו ,ופרשה זו נקרא פרשת בתורה ועבודה אם הם כראוי דיכול להיות
השידוכין שאומר התורה שידוך של יצחק דהכל מבחוץ ולא מבפנים בפנימיותו ,ולכן
איתא בחז"ל קשין זיווגו של אדם כקריעת שפיר הסימן במדות טובות כגון שאינו
יום סוף ,ולכאו’ צ"ב מה השייכות זה לזה. כפוי טובה שאם אחד עשה לו טובה מכיר
לו טובה וכשיש לו להשיב גמולו עושה
אכן התירוץ לזה דהנה איתא במדרש רבה זאת ולמה עושה כן רק שיש לו מדות
(פ’ בשלח פכ"א ו’) דתנאי התנה הקב"ה עם טובות להכיר טובה ולשלם בחזרה כפי
הים מתחילת הבריאה שיקרע הים שנא’ יכלתו ואם בבין אדם לחבירו נוהג כן על
וישב הים כו’ לאתנו לתנאו [ראשון] ע"ש, אחת כו"כ עושה חשבון של הכרת הטוב
וא"כ למה לא נבקע הים מיד לקיים התנאי, גם להקב"ה שנותן לנו הכל ומה שיש לנו
אכן הים טען דמה שהתנה הקב"ה שאקרע ממנו הכל ועל כל נשימה ונשימה תהלל
לפני בני ישראל הי’ לאנשים אחרים בעלי י-ה שעל כל נשימה ונשימה שדם נושם
צורה שיש להם צלם אלקים ,שלא הכירה צריך לקלס לבורא דכתיב כל הנשמה כו’,
כלל ישראל אחר שיצאו ערות הארץ מקור כל הנשימה תהלל י-ה (מד"ר בראשית
כל הטומאה ,אך אחר שצעקו בנ"י אל השם פי"ד ,ט) ,ונמצא שאנו מחויבים הרבה
ושבו בתשובה שלימה והוזילו דמעות לפני להשי"ת הכרת הטוב על כל רגע ורגע שאנו
קונם זכו שהדמעות כיבסו אותם וחזר הצלם חיים בכלל וכל הטובות שגמלני ,וממילא
אלקים על פניהם ושפיר הכירום ונבקע יתנהג כשורה לשמוע ולקיים ציווי השי"ת
הים ונס מפניהם שליהודים אלו הי’ התנאי, לשמור התורה ומצוות ולירא ממנו ית"ש,
ולפי"ז שפיר מובן מה השייכות קרי"ס ונמצא דע"י מדות טובות זוכין לתורת
לזיווגים דאיתא בגמ’ (סוטה ב ).מ’ יום ד’ ועבודה ויראה וזהו העיקר של הכל
קודם יצירת הולד מכריזין בת פלונינ ושפיר הורה כ"ק אאמו"ר זי"ע לבדוק
לפלוני ,וא"כ למה צריכין כ"כ לטרוח בשידוכים מדות טובות שזהו מלמד על
לפעמים למצוא זיווגו הטוב הרי כבר מוכן הכלל כולו כנ"ל ,וכן נתבאר לעיל אצל
ועומד זיווגו שהכריזו בשמים מ’ יום כו’ רבקה אמנו שההוכחה שראויה ליצחק
יח בס''ד
י"ל דהנה דע גרעסטע כתר וואס א’ מענטש כנ"ל ,אכן הזיווג מוכן ועומד רק זה תלוי
קען געבין פאר אייבערשטן הוא שיחשוב לפי עבודת הבחור באיזה אופן עבד את
תמיד ‘שהשם ית’ הוא אלקינו’ ומכוון בכל בוראו בשנותיו הצעירים דאם זכה לעבוד
דבר שעושה ולומד ומקיים את התורה את השי"ת כראוי וירא שמים אז זוכה
לעשות נחת רוח ליוצרי ובוראי ,וכמו בניקל להגיע לזיווגו הטוב אמנם אם לא
שאמרנו אתמול דכמים פנים אל פנים זכה לזה אז אומרת המדוברת שזה אינו
וויפיל ער לייגט אן משפיע לו השי"ת החתן שאינה מכרת אותו פלוני שהכריזו
בחזרה ,מליאן מאהל אזוי מער [כלשון בשמים והראו לה בשמים חתן אחר וכ"ז
רבינו] וזה הכתר שאנו נותנים ד’ אלקינו ששינה צורתו ממעשיו שאינן טובים אכן
שאנו חושבים ד’ אלקינו ,מלאכים המוני לאחר ששב בתשובה שלימה ואומר תהלים
מעלה שעי"ז נבראים מלאכים מליצים ובוכה כו’ ,אז מקבל בחזרה צלם אלקים
ישרים שמליצים טוב עליו ומורידין שפע וצורתו האמיתית ואז מכירין אותו פלוני
לאדם זה ,ורחמנות גדולה לאלו שבוראים שהראו בשמים ונגמר השידוך בכי טוב
במעשיהם מלאכים רעים שעולין למעלה ושפיר דומה לקריעת ים סוף וכשנ"ת
וצועקין מה אנחנו אשמים שאנו צריכים לעיל ,וכן צריכין לדעת ששידוך אין זה רק
להקרא מלאכים רעים ,בשביל שלא יכול שידוך שנעשה אויס בחור וזהו כל הקיווי
האדם להתאפק מתאוותיו או שא"ד ,אכן והשמחה ,רק כל התכלית הוא ‘דורות
מדה טובה מרובה ע"י שעושים מעשים דורות’ להעמיד דורות ישרים ומבורכים
טובים בורא בזה מלאכים טובים מליצים והכל תלוי בימי הבחרות שאם מתנהג
ישרים שעולין למעלה ומליצים טוב על כראוי זוכה לזיווג טוב ואז ממילא זוכה
האדם להשפיע לו טוב ,וי"ל עוד מלאכים לדורות טובים ונמצא דכל ימי חייו וכל
המוני מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה טוב תלוי בימי הבחרות שזוכה להעמיד
דע"י שיש איחוד הלבבות ואחדות בין יסוד לכל ימי חייו וכל הדורות אחריו.
ישראל שהם בקבוצה יחד מזה עצמו נבראים
מלאכים טובים מליצים ישרים שעולין קידושא רבה
למעלה ומשפיעים טוב עלינו אמן סלה.
כתר יתנו לך ד’ אלקינו מלאכים המוני
מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה.
יט קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלקים דברי
עט"רתשפ”ו
שליט"א רבינו וישב
פרשת שב”קמרן
מכ"ק
בעיר בית שמש יצ”ו
רעוא דרעוין – פרשת חיי שרה תשפ"ו
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
זאגט י(:
רש"יסוטהרבותינושנהז”ל )
ודרשו ועשרים
בעש”ט,מאה שנה
שרה שב”ק,
בזכותדבעת הצבור,
(דף קעד). בזכותפ’ שלח
יעזורבזוה"ק
השי”תאיתא
הנה
שהיתה ולפי
צנועה, כבת ז’ כו’,
חמיהובת כ’ פניהכ’ כו’
בבית שכסתהכבת
בת ק’ כתרים
מקום שיסדועושיםתורההק’
חידושיאבי
הבןובזכות שמחדש
זקני ה’ בזכות
פשוטו קאי על שרה ועניניה כפירש"י, בשמים לאביו בחידושי תורה שעושה.
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
אבער דער הייליגער רבי ר’ אלימלך זי"ע
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
זאגט אז ס’איז גייט ארויף אויף עבודת ובמשנה (פאה פ"א מ"א) איתא אלו דברים
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
השם בת כ’ כבת ז’ ליופי כמו תינוק שאין להם שיעור הפאה והביכורים וכו’
השמים
להתפאר יודע ומן
צניעות,
מענין אין
הקודם עצמו בשבת
שהוא מקשט תשובה
של כולם זמןכנגד ותלמודהוא
תורה קתנישל ס”ג ובסוףהזמן
והנה זה
הה”ק מאא”ז
יקר ,כך להתקשטכידוע
בקישוט שנדבר מזה,
נסתבב לחשוק
עצמו קדמה
תשובהכיבוד
אחז”ל..גרעסטע דהנה
דאס איז דע תכליתה
תורה ומהדתלמוד
עיקרמכל
גדולה א
שאז הואשריפה
שעשהבת כ’זי”עכשהיתהמורא”ז שרה
היתה הכלאחדולכלאתומתקן הכל
ואברך שמגביה
בחור וענינה גם לכל
לעולם,וזה נוגע
אב,
עצמווכפי
ליפות הוא
בשלימות[המעשהלתאות
התגברות האדם
הצעיפים, מכבדים
שנתן תשובה,שלומדים תורה
שע"ידיש דרך ואחד שידעו
לשרשה, בחזרה
מטתהי’אמוולהתקשט ושאר עיני העולם והיא
שסיפר רביה”ק הכ”מ לפני מאוד את ההורים אפי’ בהאי עלמא לאו
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
כל כוונתה בכל קישוטה רק לשמים ע"ש. דווקא בעלמא ההוא למעלה בהאי עלמא
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
מכבדים את ההורים בזה אז א איד פירט
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
הנה חזינן בפרשה דכתיב ויבוא אברהם
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
זעך אויף ערליך אין א בחור פירט זעך
המשפחה
וכל לדעת ולבכותהזי”ע
וצריך הרה”ק מורא”ז
מצאצאי לשרה
לספוד בשבועחוץזופוןז”ך
דיליהאין גאס יומד”ק
בחור גייט ת”ו[אויףשחל
איידיל א
צעיפים
השמחהתועלת אותהלכבוד
אברהם ואיזה הספיד קנו
למההנשים בית גדולת
משליםוואס
ע”פחוץ דעם באריכות
אפגעהיטן שמבאר
ער איז כסלו,
דעם וואס
שהיהשנויאותה היה איזה
שהספיד הענין רק
אכן בהםחדשםבזה,שהיה
יש שאותן
וודאיכיבוד
כ”שמצותא”כמקיים
קודש,ער ס”גערשלאיזשבת
ערליך איז
בלע”ז,זעךאבל
מען זאלסאמעטהטובים אז
בצד ,של מעשיה
וסיפראחת
שורה בשבת סכ"א).
קודש, יותרסי’ קמ"ג
שיושביםשו"ע
יהודים (עי’ קיצור
אב
אפלערנען דע מעשים טובים פון שרה
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
דהמטרה של ההספד לא היה סתם לעשות ונתחיל הענין של פרשת השבוע ויהיו חיי
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
כ בס''ד
המכפלה גם על השכינה אבל המערה הספד ,אברהם אבינו איז געווען אברהם
ודאי הי’ כפולה כפשוטה ,והנה י"ל דמי אבינו ואכן ההספד היה על כבוד השכינה
ששוכב במקום עושה המקום למקום חשוב שהיה שם עם אברהם ושרה לא היה שם
ולא המקום עושה המקום למקום חשוב דברים פשוטים והבכיות של אאע"ה היה
כמאמרם ז"ל (תענית כא ):לא מקומו של בעולם גבוה לגמרי לא לבכותה כפשוטו.
אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו
ע"ש ,והכא נמי אדם הראשון שכב באותה הנה איתא בזוה"ק בפרשתן (דף קכח).
מערה לכן עשה את המקום למקום חשוב דאיך ידע אברהם אבינו ממערת המכפלה
ולכן רצה אאע"ה להקבר שם ואיתא שם ושקבור שם אדה"ר דכתיב ואל הבקר
בזוה"ק דבתחילה לא רצו אדם וחוה רץ אברהם שאותו הבקר ברח עד מערת
לקבל את שרה להקבר שם דאמרו דאנו המכפלה ונכנס אחריו ואז ראה ומצא
עדיין בבושה לפני הקב"ה בשביל חטא מערת המכפלה שאדם וחוה טמונים
עץ הדעת וגרמנו המיתה ועתה יתוסף לנו שם ולכן חמד לו את המערה לקבורתו
בושה אחרת מפני המעשים טובים ושלמות ולשרה אשתו עכדה"ק ,ואיתא בזוה"ק (דף
של שרה ואמר אברהם לאדה"ר שיתפלל קל) אריכות דברים בענין השערים שיש
בעדו והסכים אבל חוה עדיין לא הסכימה למעלה כשהנשמה מגיע למעלה לאחר
עד שאברהם פייס אותה שיתקן חטא אדם מיתה ע"ש ובענין מערת המכפילה יש
וחוה ואכן זכו אח"כ ליכנס למקומם בג"ע, כמה פשטים מה הפי’ בזה ,רש"י הק’ פי’
(פסוק ט’) המכפלה בית ועליה על גביו
ולא היה כאן פשוט עם מערת המכפלה דבר אחר שכפולה בזוגות ,והרמב"ן חולק
כמו שנראה בפשטות רק עם עפרון וארבע שכל המקום קרויה מכפלה ע"ש סטוט
מאות שקל כסף וכו’ ,רק היה כאן מהפיכה זעך א איבערקערעניש אין דעם גאנצן
עם אדם וחוה שלא יבושו כנ"ל דמצינו ענין ענין [עי’ רשב"ם וספורנו שס"ל כהרמב"ן
זה שאם הולכים לגור אצל צדיק יותר גדול ועי’ אבן עזרא שלא ס"ל כוותיהו].
ממנו מעורר קטרוג כמו שאמרו ז"ל במד"ר
(פ’ וירא נ’ יא) מה שאמר לוט כו’ ,והצרפית אבל בזוה"ק (דף קכח ):גם אזיל במהלך
אמרה (מלכים א’ יז יח) באת להזכיר את עוני זה שהיה בית ועליה כפירש"י ,ומרמז ענין
כא בס''ד
היא החיות של כל העולמות וכל הנמצאים וגו’ עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה
שם ,ולכן מצינו כאן בעפרון שהפסיד מזה מעשי ומעשי בני עירי והי’ מעשי רבים על
הרבה כדהלן ,וכמש"כ רש"י ד"ה וישקל אנשי בני עירי והייתי צדקת ביניהם עכשיו
אברהם לעפרן חסר וי"ו לפי שאמר הרבה שבאת אצלי באת להזכיר את עוני גו’
ואפילו מעט לא עשה ,וביאר הגר"א זי"ע ע"ש (והובא ברש"י מלכים שם) ,וכן היה
דברי רש"י אלו שכתב חסר וי"ו וכו’ ע"פ כאן אברהם אבינו עם אדה"ר ,וכן מצינו
דאיתא שאברהם אבינו לא רצה ליהנות אצל צדקיהו שבנה ארמון ומערה תחתיו
מכספו של אבימלך שנתן לו אלף כסף שיוכל לברוח מנבוכדנצר תחת מערה
(לעיל כ ,טז) ולכן רצה ליתן כל האלף כסף ולבסוף תפסוהו....ויש לפעמים שעצם
לעפרון אבל מכיון שעפרון אמר הרבה הבחירה הוא לטובה ........והכלל שהכל
שמקודם אמר ליתן בחנם ואח"כ אמר אזיל ברצון הקב"ה ואין דבר שחושבין
ארבע מאות שקל כו’ ,הפסיד שש מאות חשבונות כך וכך רק הכל אזיל ברצון השם.
וקיבל רק ד’ מאות וז"ש רש"י חסר וי"ו
שחסר שש מאות מן האלף כסף עכדה"ק, איתא בפרשה של עפרון דכתיב (פסוק
ט"ז) וישקל אברהם לעפרן וברש"י הק’
ולפי"ז מיושב שפיר דהתורה הק’ היא שכתיב עפרן חסר וי"ו וכבר דברנו כמ"פ
חיות העולם כולו ולכן אם נחסר וי"ו הרי לבאר ענין זה דלכא’ מה הנפק"מ לעפרון
בע"כ נחסר מן האדם עצמו וכמו שרואים אם התורה חיסר אות משמו או לא ,וכעין
כאן בעפרון בהדיא וכמשנ"ת ,ואחד מן זה ג"כ מצינו בפרשת פנחס (קפיטל כט)
הדברים שיכולים ללמוד מזה הענין הוא שהתורה נוטל אותיות כמש"כ שם ונסכה
שהממון צריך להיות בכשרות והוא אחד בלא יו"ד ופע"א כתיב ונסכיה עם יו"ד,
מן הסגולות לבנים טובים כמבואר באגרא וצריך להבין מה השייכות זה אל האדם אם
דכלה פ’ שופטים ד"ה כי הגוים ד’מעות התורה מחסר אות או לא ,וצריך לבאר ע"פ
כשר סגולה לבנים טובים ,ע"ש ,כשר דאיתא בזוה"ק (בראשית דף ה ).אורייתא
געלט מיינט אין אלע זאכען סיי אין הלכות ברא עלמא דכל העולם כולו קיים רק ע"י
ריבית סיי אין הלכות הלואה סיי אין מקח התורה וממילא נמצא דאם התורה החסיר
וממכר סיי אויכט לכתחילה אז מען קען אות מעפרון בע"כ נחסר לו מזה ,דהתורה
כב בס''ד
סאיז שוין דע העכסטע צייט דע עולם געבין מעשר מיט חומש ,אין אפגערעדט
מיטשעט זעך שטארק שטארק איבעראל אז סאיז אויסגעהאלטן עפ"י הלכה אין מען
סיי דא אין חו"ל הויכעט ,מען דארף האבן מאכט נישט דריידלעך ואפי’ כשיכולים
שפע אין אז דער אייבערשטער שיקט לעשות שיין געלט פון איין חתימה ,וזה לא
שפע שיקט ער כשר געלט כשערע געלט. לכתחלה ,צריכים אז לחשוב שיכול להקים
בית של עשרה בנים ת"ח ,ויכול להקים
דע וואך איז דאך אויכט מסוגל אויף בית של עשרה אברכים חשובים ,ורק
שידוכים דע גאנצע פרשה פון יצחק מיט בשביל חתימה שלו או דריידל שלו אפי’
אליעזר וואס אליעזר איז געווען א שדכן שיכול למצוא היתר עם דריידל אחרת וכו’,
געפארן טרעפן א שידוך פאר יצחק דע
נייע דור האט זעך געעפנט פון יצחק אין ולכן צריך לחשוב ולעשות חשבון בשעת
אברהם סאיז געווען נאך די עקידה סאיז מעשה אה ,קענסט דאך האבן לעכטיגע
האט אויסגעקוקט ממש עק וועלט פונקט קינדער אנשטאטס דעם ,וועגען דעם
פארקערט דעמאלטס איז אריינגעקומען האב בעסער כשר געלט – געלט גיט
דע נשמה פון רבקה ביי יצחק דעמאלט’ס ממילא דער אייבעשטער – אין קינדער
איז שרה אוועק איז געבוירן געווארן רבקה גיט אויך דער אייבערשטער – פרנסה
ערשט דעמאלטס קען זי חתונה האבן איז דאך פון הימל( ,תנבא"ר פרק יד)
מיט רבקה אלעס גייט מיט א חשבון ווער ואינם יכולים לקחת לבד ,די זעלבע געלט
סאיז קוקט אביסל טיפער ווער ס’גלייבט וואס מ’דארף באקומען אדער האט מען
אין אייבערשטן אפילו נישט אלעמאל איז בכשרות אדער האט מען נישט בכשרות
מען זוכה דע ספרים זענען אונז מגלה אזוי איז מקובל פון צדיקים ,וזהו אפשר
כל מיני חשבונות שמים ווייסט מען מה נסיון בשעת מעשה אבל כשהקב"ה עוזר
שהיה בשעת מעשה אבל כל אחד יש לו רואים שהוא כלום וכאן חזינן בעפרון
חשבון מיוחדת למעלה כל אחד יש לו שהפסיד המעות ע"י הדריידלעך כנ"ל
ספר שלו למעלה א עקסטערע ביכל מיט אז מען שפילט דערלייגט מען עכ"ד ,זאל
זיינע ענינים ודברים שלו אמאהל האט עס דער אייבערשטער העלפין טאקע ס’איז
שייכות מיט דע ענין אמאהל מיט יענע זאל זעך עפענען טאקע צינורות השפע
כג בס''ד
עס אראפ א ריינע אויר אין דע וועלט, ענין נישט אלעמאהל ווייסט מען פשט
תורה איז בכלל מזכך ומטהר דע אויר אבער מען גלייבט אין אמאל וועט מען נאך
יודישע קינדער לערנען דע הייליגע תורה וויסן אין אפי’ מען וועט נישט וויסן איז
הקדושה פארשטייט זעך אז סאיז דארף דאך זיכער אז איז אלעס פון אויבערשטן
זיין בקדושה ובטהרה אין אפגעהיטנקייט אזוי ווי מען זעהט דא יעדע זאך סאיז דא
מיט דעם אלעס תורה בלייבט תורה. זאכן אונטערן טיש אויפן טיש אלעס מיינט
עפעס גארנישט ווערט נישט פון זיך אליין ,
זאל דער אייבערשטער העלפן טאקע מזאל
זוכה זיין צו אלע השפעות טובות אין צו עכ"פ זאל דער אייבערשטער טאקע
אלע ברכות טובות אין מען זאל זוכה זיין העלפין טאקע אזוי ווי דע וואך שטייט
אלעס וואס שטייט אין דע תורה בנגלה דאך ממש קלאהרע זאכן ,וכל טוב אדוניו
ובנסתר אין דע אלע זאכן סודות התורה בידו (כד ).ביי א שידוך דארף מען האבן
אין זוה"ק (דף קלא ):שטייט אסאך וועגן אסאך געלט כמו שחזינן שאליעזר אמר
תחיית המתים וויאזוי סאיז ועט אויסקוקן להם (כ"ד פסוק לו) שנתן אברהם כל
אלע מיני אופנים בשעת תחיית המתים, אשר לו ליצחק הרי דבשידוך צריכים
עכ"פ זאל דער אייבערשטער העלפן מען מעות ,זאל דער אייבערשטער העלפן אז
זאל זוכה זיין צו דע אלע זאכן אלע גילויים סאיז זאל זיין טאקע שידוכים מיט געלט
זוכה זין מיט א קלארקייט אין מען זאל זוכה אין קען זיין אז געלט אליין איז אויכט גוט
זיין יעדער איינער בכל מקום שהם דארט אלעס דארף זיין סאיז דא אסאך עלטערע
ווי ער לערנטט דארט וווי ער דאוונט זאל בחורים וואס דארפן געהאלפן ווערן מיט
ער זוכה זין אין צו דעם זאל ער האבן א שידוכים אין בכלל סאיז א’ זמן זאל זעך
גוטע פרשת המן אין דע צייט אין סאיז זאל עפענען סאיז דארף זעך עפענען סאיז
זיין א גוטע שפע סאיז זאל נישט זיין קיין דארף זעך עפענען דע אלע שפע בזכות
שום דאגות נישט פון קייין געלט מען זאל דע הייליגע תורה ס’האט זעך אנגעהויבן
קענען לערנען מיט רוהיגקייט אין קענען א נייע זמן פון תורה און די ועלט די עולם
דאווענען מיט א רוהיגקייט אסאך יונגעלייט לערנט פלייסיג מער ווייניגער אין בזכות
מוטשענען זיך זיי וווילן בלייבן לערנען פון תורה וואס דע עולם לערנט ברענגט
כד בס''ד
סיי אין גשמיות און אלע זאכן אלעס קען נאר זיי האבן נישט קיין ברירה זיי מוזן כו’,
זעך טוישן אלעס קען ווערן בעסער ,זאל
דער אייבערשטער העלפן יעדער איינער זאל דער אייבערשטער העלפן זיי זאלן
זאל זעך מחזק זיין מיט זיינע אייגענע יא קענען בלייבן ביים לערנען סאיז זאל
זאכן וואס ער דארף זעך מחזק זיין מיט א יא זיין השפעות טובות הויכט זאל דער
פרישקייט מען זאל זעך אליין איבערקוקן אייבערשטער העלפן אז דע דאווענען
וואס מען דארף זעך מחזק זיין מיט איין זל זעך שטארקן דע ענין פון דאווענען
שלוש סעודות תורה קען מען נישט אלס פון אנפאנג ביזן סוף ווערט רעדט נאך
ארויסברענגען יעדער איינער ווייסט פון לערנען פארן דאווענען וואס דער
פונקטליך וואס ער דארף זעך מחזק זיין און הייליגער זיידע זכרונו לברכה איז געווען
ער זאל זיך שטארקין ער דארף זעך נישט א פיקוח נפש לערנען פארן דאווענען א
שעמען דער רבונו של עולם נעמט אן יעדן בלאט גמרא פארן דאווענען אין תניא
איינעם אין יעדן מצב סשטייט (ברכות לד) סאיז געווען איינע פון דע שטארקע זאכן,
במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים
גמורים יכולים לעמוד בעלי תשובה מוז מען דארף זעך מחזק זיין אויכט מיט די
נישט מיינען אז מען טוט תשובה אויף דע ווערטער פון רבי שלמה קארלינער זי"ע
ערגסטע עבירות סאיז קען מיינען פשוטע וויאזוי קען מען דאווענען דע איינציגסטע
זאכן אז מען איז שוואך אין אידישקייט קען עצה איז והאלקים עשה את האדם ישר
אויך מיינען במקום שבעלי תשובה עומדים והמה בקשו חשבונות רבים זאגט דער
[עי’ ספר הישר לר"ת שער העשירי], הייליגער רבי ר’ שלמה קארלינער דע עצה
איז לערנען א בלאט גמרא פארן דאווענען,
עכ"פ זאל דער אייבערשטער העלפן טאקע סאיז נישט געווען אמאהל א חסידישע
מען זאל זוכה זיין נאכאמאהל צו אלע איד זאל גיין דאווענען אן א בלאט גמרא
השפעות טובות צו אלע ברכות טובות עכ"פ דארף מען זעך מחזק זיין וויפיל מען
וואס סשטייט אין דע וואכדיגע פרשה קען ווען מען קען וויזוי מען קען יעדער
אלעס שידוכים מיט געלט און יראת שמים איינער מיט זיינע זאכן נישט וואס סאיז
אויכט צניעות ביי רבקה שטייט ותקח געווען דארף זיין מארגן סיי אין רוחניות
כה בס''ד
דאך אלס תורה כדאי’ בזוה"ק (בראשית הצעיף ותתכס וכמ"ש זקה"ק זי"ע שביצחק
דף ה) אסתכל באורייתא וברא עלמא, כתיב (כד סג) וירא והנה גמלים באים
אלעס שטייט אין דע תורה -דע תורה שזיכך את עינו ולכן ראה רק גמלים ,אבל
פירט דע וועלט דע תורה האט בעלות בעשיו כתיב (לג ,ה) וישא עיניו וירא את
אויף די וועלט ,וועגען דעם גייט מען צי א’ הנשים שהוא ראה מיד את הנשים ,וזהו
ערליכער יוד וואס ער האט אנגעווינטשן החילוק צווישן א ערליכער יוד שיצחק
ווערט עס מקויים [בכח התורה] ,זאל ראה את הגמלים ועשיו ראה את הנשים,
דער אייבערשטער טאקע העלפן אז מ’זאל
זוכה זיין צו אלע השפעות טובות פון וצריכין להתחזק ביראת שמים ,אלעס
דע וואכעדיגע פרשה אין צו אלע ברכות שטייט אין דע פרשה מען דארף נאר קענען
מ’זאל זוכה זיין צום בנין ביהמ"ק ע"י פשוט אמפאקן אין אהיים טראגן אין זיך
ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן. נעמען אין בעטן דעם אייבערשטען ס’איז
כו קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלקים דברי
עט"ר תשפ”ו
שליט"א רבינו וישב
פרשת שב”ק
מרן מכ"ק
בעיר בית שמש יצ”ו
רעוא דרעוין -שב"ק פרשת וירא תשפ"ז
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
דבלא זה שרצה הקב"ה לפייס את אברהם וירא אליו ה’ באלני ממרא והוא יושב
המלאכים י(:
ז”ל )סוטה רבותינושולח בעש”ט ,לוודרשו
אורחים היו לשלוח שב”ק,
בזכותתעבר
הצבור ,אל נא
ויאמר אדניבזכות
יעזור וכו’
פתח האהלהשי”ת
אברהם
צנועה, שהיתהחמיהמשוםבביתורק מלאכים בדמות
שכסתה פניה שיסדובגמ’
מקום חכמינו ז"ל ובזכותלמדין
אבי הק’ ה’ ומכאןעבדך
מעלזקני
בזכות
שרצה אורחים ,שלחם בדמות אנשים, (שבת קכז ).דגדולה הכנסת אורחים יותר
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
מהקבלת פני השכינה ,מזה שהלך אברהם
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
ועוי"ל מהו הראיה שגדול הכנסת אורחים לקראת המלאכים בזמן זה ,ובפשטות
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
יותר מהקבלת פני השכינה ,דזה גופא מהו הראיה שגדול הכנסת אורחים יותר
השמים אברהם ומן
והביא לו לרצוןצניעות,
הסכיםמענין
הקודם בשבת
שהקב"ה תשובה
של האהלזמןפתחהוא על של ס”ג
אבינו ישב משום הזמן
דאברהם והנה זה
הה”ק מאא”ז
כביכול שהגיעכידוע לאורחיםמזה,
בזמן זה מלאכיםשנדבר
נסתבב קדמה תשובה
לביתו, אחז”ל..ויכניסם דהנה
עובר ושב תכליתה יש
ומהלראות אם
הכנסתמכל
גדולה א שריפה
שגדול לימודשעשהזי”ע ג"כ מורא”ז
לבקרו זהו הכלשלאמנרתיקהאת
הכל ומתקן שמגביהחמה
וענינה הקב"ה
לעולם ,הוציא
ואז
וכברוכפי
השכינה,הוא מהקבלת פני
בשלימות [המעשה הצעיפים,יותר
אורחים שראהו
שנתן תשובה,דרך כיון
דיש אבל
באורחים
לשרשה, להטריחו
בחזרה
למעשה,אמו
מזה מטת ללמודלפני
שיכוליןהכ”מ דברנו מה
רביה”ק שסיפר מצטער על שלא היו אורחים באים לכן
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
גדול הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני הביא הקב"ה את המלאכים עליו בדמות
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
השכינה ,דהנה יכול להיות לפעמים בעת אנשים ,ואז בכה"ג אחר שהיה לו התגלות
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
שצריך אדם ממנו טובה וכדו’ ודווקא
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
פני השכינה ומ"מ הלך לקבל את המלאכים,
המשפחה זי”ע וכל
אזוי שאינו מורא”זפרום
וועט ערהרה”קמצאצאיהזה
בעת ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה בשבוע זו ז”ך
צעיפים
השמחה טרוד לכבוד
עליונים הוא שהוא קנו
בעולמות יכולהנשים בית גדולת משלים
צריכים ע”פממילא שמבאר באריכות
שהמלאכים היו כסלו,
והנה אעפ"י
שהיהמסכתאלסייםשנוי
שצריךאיזה
בהם רק באמירתשהיה
תהלים או חדשם שאותן וודאי
שליחות אחדכ”ש
היה לו קודש,כלא”כ
שבתדהלא ס”ג של
לבוא אליו
עצמואבל להוציא
בלע”ז, תירוצים
סאמעט משיב של
וכדו’ בצד,
וכדו’אחתשורה בשבת ואחד
קודש, בלידת יצחק לבשר יותר אחרת אחד
שיושבים יהודים
מלעשות הטובה לחבירו ,ובאמת היה יכול להפך את סדום ואחת לרפאות את אברהם
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
לעשות הטובה לפלוני אלא שמוציא עצמו (כמבואר כ"ז ברש"י כאן) ,אלא די"ל לכאורה
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
כז בס''ד
הנה בפרשת העקידה (פרשה כב) כתיב מזה בתירוץ של פני השכינה אם שצריך
(פסוק ו) ,וילכו שניהם יחדיו ,ופירש"י לומר תהלים או לימוד וכדו’ ,ולזה אמרו
אברהם שהיה יודע שהולך לשחוט את גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני
בנו היה הולך ברצון ושמחה כיצחק שלא השכינה ,שבעת שצריכים לעזור יהודי
היה מרגיש בדבר ,שעדיין לא ידע יצחק לעשות טובה ליהודי ,אז אפי’ שיש לו
שהוא העולה ,ואח"כ כשכבר אמר אברהם תירוץ של פני השכינה אמיתי כנ"ל ,מ"מ
ליצחק אלקים יראה לו השה לעולה בעת שצריכים לעזור ליהודי אז הוא יותר
בני כתיב עוד פעם וילכו שניהם יחדיו גדול לעזור ליהודי יותר מלימוד התוה"ק
ופירש"י שם שאע"פ שהבין יצחק שהוא או לימוד זוה"ק ואמירת תהלים ,והיינו
הולך לישחט וילכו שניהם יחדיו בלב שוה באופן שא"א לעשות ע"י אחרים ,ומ"ש
עכ"ל ,ואי"ז סתירא כלל דקודם עדיין לא גדולה הכנסת אורחים לאו הכוונה דווקא
ידע יצחק שהוא העולה דהלא שאל אז על מצות הכנסת אורחים ,אלא נכלל בזה
ואיה השה לעולה ,אבל אח"כ כשאמר כל המצוות שעוזרים ליהודי בגוף ובממון
לו אברהם אלקים יראה לו השה לעלה ובדיבור ,באופן שא"א לעשות ע"י אחרים
בני הבין יצחק שהולך לישחט ופשוט. הוא בחינה יותר מקבלת פני שכינה אמיתי,
עכ"פ זהו הענין הנוגע למעשה ,ע"כ,
כתיב והאלקים "נסה את אברהם" וגו’
(כב ,א) ,ולכאו’ צריך להבין למה מייחסים וירא אליו ופירש"י לבקר את החולה יום
הניסיון לאברהם ולא ליצחק דכמו שהיה שלישי למילה היה ובא הקב"ה ושאל
ניסיון לאברהם היה ג"כ ליצחק ,דהלא בשלומו ,ואז עשה הסעודה לשלשה
אומרים (בתפילות ר"ה ויו"כ) ועקידת יצחק מלאכים ,ואיתא בספרים הקדושים (ספר
לזרעו ברחמים תזכור ,ואכן י"ל דבאמת היו הנהגת מהרש"ל אות נ’) שסעודת שלישי
כאן שני נסיונות הן לאברהם והן ליצחק, למילה יותר גדול מיום המילה עצמה,
[וכן משמע במד"ר (פרשה נו ,יא) שביקש שהרי שלישי למילה נאמר בה סעודה
אברהם אחר העקידה ,השבע לי שאין אתה בהדיא לגבי אברהם ,והקב"ה הגיע אז
מנסה אותי עוד מעתה ולא את יצחק בני לאברהם אבינו ,חזינן מזה דשלישי למילה
ע"ש ,ומשמע מזה דהיה גם ליצחק ניסיון], הוא בחינה יותר גדולה מן הברית עצמה,
כח בס''ד
המבול ודור הפלגה ודור של אנשי סדום וניסיון של אברהם היה אז ניסיון גדול דאף
גרמו בחטאם להפיל אותיות התורה שכבר ידע אברהם שיהיו שבטי י-ה וכלל
בקליפת מצרים (ע"י מאור עינים פ’ מקץ ישראל ואמר לו השי"ת כי ביצחק יקרא לך
בשם האריז"ל) ,ואותם הנשמות של דור זרע (כא ,יב) ,מ"מ הלך אברהם בתמימות
המבול וכו’ ,ירדו אח"כ לכלל ישראל ובפשיטות בלא שום קשיות וספיקות דאם
במצרים שיהיה להם תיקון ע"י השיעבוד הקב"ה מצוה לי ללכת לעשות העקידה
במצרים כדי לזכך ולטהר הנשמות להוציא ליצחק הלך בשמחה וברצון ,וניסיון של
הכל מן הקליפה וע"י קושי השיעבוד יצחק היה בחינה אחרת שניסיון זה נשאר
זכו לתיקון השלם ע"י שקיבלו אח"כ את לדורות עולם ע"ש של יצחק כמו שאומרים
התורה ,ואז היו התיקון לכל הנשמות של ועקידת יצחק לזרעו כו’ משום דלמעשה
דור המבול והפלגה ואנשי סדום כנ"ל, ביצחק היה מעשה העקידה ,אמנם הניסיון
שלו היה אחרת ,דהתינח אברהם אבינו
ולפי"ז מיושב היטב מה שהפציר אברהם שמע מהקב"ה בעצמו לעשות העקידה,
כאן תפילות על אנשי סדום שיציל השי"ת אבל יצחק ששמע זאת רק מאביו זהו
את העיר בעבור הצדיקים ,שרצה לעורר חידוש יותר שהאמין את אביו בלא שאלות
אז שיהיה כבר התיקון על כל הנשמות והתקרב אל העקידה ברצון גמור ,ע"כ.
שם שראה שאותם הנשמות הם נשמות
מדורותיו אחריו ,ולכן רצה לחסוך בזה מצינו בפרשתן כל הענין שהתפלל אברהם
שלא יצטרכו אח"כ לקושי השיעבוד אבינו על סדום ,אולי יש חמשים צדיקים
במצרים שכבר ידע גם מזה כמו שגילה לו וגו’ ארבעים וגו’ שלשים וגו’ עשרים וגו’
השי"ת בברית בין הבתרים ועבדום ועינו עשרה וגו’ וביקש עליהם שלא יחרב
אותם וגו’ ,ולכן הפציר בתפילות שכבר העיר בעבורם ,ולכאו’ צריך להבין למה
יהיה אז התיקון להנשמות ,ולמעשה לא הפציר כ"כ בתפילות שלא יחרבו סדום,
היה אז התיקון משום שלא היה צדיקים איה"נ שהיה אברהם מקור החסד אבל מה
שיהיה זכות על העיר ,ועכ"פ כל דבר היה כאן כל התהפוכה להפציר עליהם
רע יש בהן ניצוצות הקדושים כמבואר בתפילות הלא היו אנשים רעים וחטאים,
ענין זה בבעל שם טוב ,ואדרבה זהו דבר וי"ל עפ"י דאיתא בספרים הקדושים דדור
כט בס''ד
יהודים יראים ושלמים העולם לא נשרף המקיים את הרע ,וכדאיתא ג"כ בבעש"ט
כולו ,אבל בשנות הבחרות צריכין ליזהר שאם יש ניסיונות לאדם בעניני אהבה
דאז הוא המלחמה בימי הבחרות מאד זרות יחשוב שגם דבר זה באה מהשי"ת
אם ישארו יהודים יראים או לא[ ,דעמאלס שהוא פעל הכל ובזה ניצולים מן הרע,
איז די מלחמה בימי הבחרות צו מען גייט
בלייבן א’ ערליכע יוד צו מען גייט נישט ועכ"פ צריכין להתחזק ביהדות ,אחד מתגבר
בלייבן קיין ערליכע יוד ח"ו ],ואפי’ ח"ו לקום באשמורת ואחד מתגבר ללמוד
שכבר נכשלו בדברים שונים אין הפשט ולהתפלל ,אחד מתגבר לשמור שמירת
שכבר נכשלו לעולמים וצריכין להשאר כך עינים ,ואחד על דברים אחרים כל אחד מה
אלא יש לקום וללכת הלאה ,וכמו שחזינן שצריך להתגבר ,ומצד שני יש עולם רח"ל
כאן שאפי’ שהיו במצב הגרוע (אנשי ששייך לסדום ואנשי סדום רעים ולחטאים,
סדום רעים וחטאים לה’ מאד) היו אח"כ וצריכין ליזהר שלא יהיה שום שייכות עם
קושי השיעבוד לתיקון כל הענין כנ"ל, כל האנשים השייכים לעולם זה ,ובפרט
בחורים צעירים צריכין ליזהר מאד שלא
וכן צריך האדם לדעת שהרבה פעמים יהיה להם שום שייכות עם חברים רעים
עובר רח"ל זמנים קשים בחייו ,צריך עם דברים רעים שרח"ל יכולים עי"ז לירד
לזכור אז שנות נעוריו איך שהתנהג מדרך היהודי ,וכבר היה לעולמים היל"ת,
בשנות נעוריו ואז יתחזק דלהיפך השי"ת והקב"ה יחזיק עלינו ביד ימין ,דהלא כאן
זוכר אותו ומתקן אותו ,וכדאיתא בתנא חזינן שאפי’ שיש אברהם אבינו שמתפלל
דבי אליהו (זוטא פי"א) אין יסורין באין ואעפי"כ לא הועיל התפילות ,ומ"מ אף
על ישראל אלא לטובתן ולאהבתן של שהיה רח"ל עיירות שלמים של אנשי סדום
ישראל וכמש"כ (משלי ג ,יב) כי את אשר רעים וחטאים ,היה כנגד זה אברהם אבינו
יאהב ה’ יוכיח ,אלו הן היסורין של אהבה ויצחק אבינו ,והכי נמי ג"כ בדור הזה רח"ל
אלו ת"ח הצדיקים שמתים להם בניהם שיש כל מיני שטותים צריכין לדעת שיש
שלהם בקטנותן ומכפר להן על עונותיהן אלפי אלפים יהודים יראים יהודים שמורים
בעולם הזה ואח"כ הן באין בטהרה לחיי יהודים קדושים תלמידי חכמים ואנשי
ושם כתוב צדיקים העולם הבא ע"ש. מעשה מקובלים עובדי השם ,ואפי’ סתם
ל בס''ד
לתורה מען קען נאך אלעס מסדר זיין ס’איז ומשמע שלא כל אחד זוכה לזה וכמ"ש את
נאך אנפאנג זמן נאנט צו די ימים טובים, אשר יאהב ה’ יוכיח ,ועכ"פ ישמור השם,
דער אייבערשטער זאל טאקע העלפען וזהו הענין שצריכין לדעת שאם זוכה
יעדער איינער זאל נאך מסדר זיין ,צו האדם ועובר מין זיכוך צריך לדעת
קענען מצליח זיין לערנען די הייליגע תורה שזוכרין אותו מן השמים ומתקנים אותו,
דארף מען האבן א’ ציהל ,מען קען נישט אפי’ שעבר בשנות נעוריו דברים שעשה
מחליט זיין סתם מען גייט היינט לערנען כל מה שרצה רח"ל ושוכח כל מה שעשה
דריי פיהר שעה אין דאס איז דעס מען ולפעמים עוד רוצה כבוד קצת בצד ,ועכ"פ
דארף האבן א ציל אנקומען וואס מען וויל לפעמים עוברים נקודות קשות שבאה קושי
קענען וואס מען וויל חזר’ן וואס מען וויל השיעבוד שהקב"ה מזכך את האדם שהוא
געדענקען ,וכמו להבדיל אצל עיסקא מבין חלק אלקי ממעל צריכים להודות ולהלל
כל אחד שצריכין מטרה לאיפה שרוצה להשי"ת על החסרונות והזיכוך אז שהזיכוך
להגיע ,על אחת כמה וכמה כשלומדים מועיל דער אייבערשטער האט אים אינזין,
תוה"ק וכן בדרך העבודה צריכין שיהיה ועכ"פ שבת זה הוא ראש השנה ,וד’ פקד
מטרה לאיפה שרוצה להגיע ,ולא יכולים את שרה ,הקריאה מעורר את הזמן ,וד’
צריכין מעט לעלות להשאר תמיד קטן פקד את שרה מסוגל לבנים להושע בזש"ק,
יותר ויותר ,כ"ש עכשיו שנכנסנו לשנת ומסוגל לכל הדברים ומסוגל לעורר
תשפ"ז "תהא שנת פ"ז" ,אה ס’איז קומט א’ העקידה ועקידת יצחק לזרעו של יעקב
לעכטיג יאר ,א’ פרייליכע יאר ,וכמו שכתוב ברחמים תזכור ומסוגל להוושע בזכות
בשיר השירים (ה’ ,יא) ראשו כתם פז ,וידוע המסירות נפש שעובר כל אחד בדברים
מה שאמר הרה"ק ר’ שמעון מיערסלוב שלו ואכן יעזור השי"ת שנזכה להוושע
זצלה"ה להרה"ק הייטב לב זצלה"ה ולהתרפא כל אחד ברוחניות ובגשמיות,
בחתונה הגדולה באוסטילא שהיו מסובים מ’האלט נאך אנפאנג זמן כל אחד שצריך
בה גדולי וצדיקי עולם כידוע‘ ,ראשו כתם תיקון בחברותות תיקון בזמני הכולל ,וכל
פז’‘ ,ראשו’ כשהשי"ת ברא את העולם, אחד על תיקונו אם בחורים בישיבה אם
‘כתם’ ראה את הכתמים (עוונות)‘ ,פז’ אבל בעלי בתים כל אחד לסדר קביעות עתים
לא בס''ד
דבר ,דמה שחושב ועושה חושב אם הוא ראה גם ,שמאותם עבירות עצמם יהיו פז
טוב עפ"י הלכה או לא וכמו שפירשתי פעם (מלשון כתרים זהב) ע"י התשובה הגדולה,
מ"ש בתפילת מעריב ,כי הם חיינו ואורך (הובא בשער האותיות ערך ד"ח וחידותם),
ימינו ובהם נהגה יומם ולילה ,ולכאו’ צריך
להבין האם יכול כל יהודי לומר כן שבהם ולכן בשנה זה (שנת פ"ז) יעזור השי"ת הכל
נהגה יומם ולילה ,אלא זהו הפירוש שבכל מה שצריכים לתקן יהיה מתוקן ,כל אחד
מה שעושים בעולם ביום ובלילה ,חושבים באופנים קלים ולא על ידי יסורים וחולאים,
תמיד אם עושה כראוי לפי התורה והלכה אלא באופנים קלים ואופנים נוחים,
וחושבים כן על כל דבר שעושים האם שהשי"ת ישפיע על כל אחד התיקון בדרך
עושים כראוי לפי ההלכה ואז זוכים לבהם נוחה וקלה ע"י רחמים וחסדים ,עי"ז שנוכל
להגה יומם ולילה ואכן צריכים לזה שידעו להתרומם אח"כ להתקרב להשי"ת[ ,עי’
היטב שולחן ערוך ואח"כ כבר מנהיג השי"ת ענין זה ברזא דשבת חלק המאמרים שב"ק
שיצליח בכל דבר לעשות כפי ההלכה, ד"ה קדשנו במצותך שמפרש בזה מ"ש
ותקננו בעצה טובה] ,וכשזוכים ,אז הולך
ואכן יעזור השי"ת בזכות שבת קודש התשובה ע"י תורה דעמלים ויגעים בתורה
בזכות ראש השנה (של פרשת וירא) שהיא זוכים עי"ז לתיקון שהתורה מכבס את המח,
פנימיות’דיגע ראש השנה יראה פנימית
ועכשיו יש כל השני ימים של ר"ה בבת וכמ"ש התניא קדישא שעיון התורה היא
אחת יומא אריכתא בשב"ק ,ונזכה לכל תיקון על כל הדברים דכל החטאים באים
ההשפעות טובות ולכל הברכות טובות וכל מן המח’ וכשחושבים בתורה ועמלים
אחד יוושע מה שחוסר לו וקודם כל ידע ויגעים על תורה נעשים נקיים ,ואז יכולים
כל אחד מה שחוסר לו (באמת) ,וכשידע כן אח"כ להתפלל וליהיות שמור דהראש
יעזור השי"ת שיוושע בכל מה שחוסר לו, שקוע בלימוד ושקוע ביהדות ,ואפ"י
ויעזור השי"ת שנזכה לבנין בית המקדש ע"י שעושים ועובדים לצורך פרנסה מ"מ יש לו
ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן. תורה’דיגע קאפ’ תורה’דיגע טראכט על כל
