gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון‬ ‫דברות קודש‬ ‫קרעטשניף סיגעט‬ ‫דברי אלוקים חיים‬ ‫מרבותה"ק זי"ע‬ ‫ולהבדלחט"א‬ ‫מכ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫הגדולז‬ ‫שבתתשפ"‬ ‫צויי‪-‬שרה‬ ‫פרשתת ח‬ ‫פ רש‬ ‫הפסחגש‬ ‫פרחגשת וי‬ ‫תשפ''ו‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫יו"לרי אמונה"‬ ‫ע"י‬ ‫מכון "נה‬ ‫דחסימדכיוןק"רנעטשניף סיגעט‬ ‫"‬ ‫ה‬‫נ‬‫ו‬‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬‫ר‬ ‫ה‬ ‫דחסידי קרעטשניף סיגעט‬ ‫תוכן‪:‬‬ ‫דא"ח מרביה"ק בעל קדושת צבי זיע"א שיעור חומש רש"י פר' חיי שרה‪......‬עמוד א‬ ‫דא"ח מרביה"ק בעל קדושת צבי זיע"א רעוא דרעוין פר' חיי שרה ‪ ............‬עמוד ט‬ ‫דא"ח מרביה"ק בעל רזא דאמונה זיע"א שב"ק פר' חיי שרה‪ ...................‬עמוד יג‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א רעוא דרעוין פר' חיי שרה תשפ"ו‪....‬עמוד יט‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א רעוא דרעוין פר' וירא תשפ"ז‪.........‬עמוד כו‬ ‫הוצאת הגליון נתרם לע"נ‬ ‫קודש‬ ‫דברות‬ ‫הרה"ק רבי זיידא אליעזר זאב בן‬ ‫ויגש‬ ‫הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע ועכי"א‬ ‫מערכת קול קרעטשניף סיגעט‬ ‫רעוא דרעוין‬ ‫ניתן לשמוע דברות קודש דא"ח מרבותינו הק' זי"ע‬ ‫ויבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א‬ ‫שב”ק פרשת וישב תשפ”ו‬ ‫וכן מהנעשה והנשמע בצל הקודש‬ ‫בית שמש יצ”ו‬ ‫‪02-313-6802‬‬ ‫בעיר‬ ‫ארה"ק‪:‬‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫ארה"ב‪1518-592-0074 :‬‬ ‫ענגלאנד‪4420-81477-116 :‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫קשר‪) :‬סוטה י‪(:‬‬ ‫רבותינו ז”ל‬ ‫ודרשו‬ ‫ליצור‬ ‫בעש”ט‪,‬ניתן‬ ‫בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫ולקבל הגליון‬ ‫והארות‬‫להערותהצבור‪,‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות‬ ‫‪ 4165512@gmail.com‬בבית חמיה שהיתה צנועה‪,‬‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום שכסתה פניה‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין קבוצה עיי”ש ברש”י‪ ,‬וכשהיה הבעש”ט בסטמבול‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪ ,‬ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫א‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דרעוין‬ ‫חיים‬ ‫רעוא‬ ‫אלוקים‬ ‫דברי‬ ‫תשפ”וזיעוכי"א‬ ‫פרשת וישב‬ ‫הקדושת צבי‬ ‫בעל‬ ‫מכ"ק מרןשב”ק‬ ‫רביה"ק‬ ‫בעיר בית שמש יצ”ו‬ ‫שרה תשנ"ט לפ"ק‬ ‫שליט”א‬ ‫עט”ר‬‫פרשת חיי‬ ‫רש"י ‪-‬‬ ‫רבינו‬ ‫חומשמרן‬ ‫כ”ק‬ ‫שיעור‬ ‫מתוך‬ ‫מאת‬ ‫ביהדות‪ ,‬י‪(:‬‬ ‫והדרכה )סוטה‬ ‫רבותינו ז”ל‬ ‫בעש”ט‪,‬רקודרשו‬ ‫בתורת הוראה‬ ‫למטה‬ ‫שב”ק‪,‬‬ ‫בזכות ושבע‬ ‫הצבור‪,‬‬ ‫ועשרים שנה‬ ‫בזכותשנה‬ ‫שרה מאה‬ ‫יעזור‬ ‫השי”ת‬ ‫ויהיו חיי‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה צנועה‪,‬‬ ‫שיסדו(כה‪,‬‬ ‫מקום‬ ‫כתוב להלן‬ ‫שרה‪ ,‬וכן‬ ‫אבי הק’‬ ‫שניה’חייובזכות‬ ‫שניםזקני‬ ‫בזכות‬ ‫וראשית אתחיל בענין התפילה בכל יום‪,‬‬ ‫ז) ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת‬ ‫בסטמבול‬ ‫עיי”ש ברש”י‪ ,‬וכשהיה הבעש”ט‬ ‫קבוצה‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין‬ ‫דיש באלו שניעורים משינתם בשעה‬ ‫שנה ושבעים שנה וחמש שנים‪ ,‬ויש לבאר‬ ‫ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪,‬‬ ‫מאוחרת בעת שכבר אוחזים בביהמ"ד‬ ‫למה הקדים הכתוב שנת המאה קודם שנות‬ ‫ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו‬ ‫ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג‪,‬‬ ‫באמצע התפילה ורץ לביהמ"ד כדי לחטוף‬ ‫הנעורים‪[ .‬עשרים ושבע] דבסוף השנים‬ ‫השמים‬ ‫ומן שואל‬‫צניעות‪ ,‬אני‬ ‫הקודם מענין‬ ‫המנין‪ ,‬ועל זה‬ ‫בשבת‬ ‫ולהצטרף עם‬ ‫תשובה‬ ‫זמן של‬ ‫נעורים איך‬ ‫ס”גאזהוא‬ ‫השנות‬ ‫הזקנהשל‬ ‫רואים‬ ‫בשנותהזמן‬ ‫והנה זה‬ ‫הה”ק‬‫מאא”ז(אין‬ ‫א’ היטש‪,‬‬ ‫כידוע‬ ‫מזה‪,‬כאפט‬ ‫שנדבראדם‬ ‫נסתבב‬ ‫במשל דאיזה‬ ‫קדמה‬ ‫אז איך‬‫תשובה‬ ‫אחז”ל‪..‬‬ ‫חייה ראו‬ ‫ולכןדהנה‬ ‫בסוף ימי‬ ‫תכליתה‬ ‫ומהשעברו‪,‬‬ ‫טרעמפ)מכל‬ ‫שריפה א’גדולה א‬ ‫שעשהמען עס‬ ‫מורא”ז זי”ע‬ ‫ישראל רופט‬ ‫ארץ‬ ‫הכל‬ ‫ומתקן את‬ ‫בהדיא‪,‬‬ ‫הכל להלן‬ ‫שמגביה‬ ‫ויבואר‬ ‫וענינה השנים‬ ‫לעולם‪,‬‬ ‫שעברו כל‬ ‫בשלימותהיינוהואאישוכפי‬ ‫חוטף היטש‪,‬‬ ‫איזה אדם‬ ‫[המעשה‬ ‫והנה‬ ‫הצעיפים‪,‬‬ ‫בחזרה לשרשה‪ ,‬דיש דרך תשובה‪ ,‬שנתן‬ ‫הבית‪,‬אמו‬ ‫הכ”מאישלפניבעלמטת‬ ‫קבצן (שנארער) ולא‬ ‫שסיפר רביה”ק‬ ‫וענין זה אני מבאר ג"כ הרבה פעמים על‬ ‫בסה”ק‬ ‫השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש‬ ‫וכן הוא הדבר כאן דאין מן הראוי איש‬ ‫מה שאומר הגמרא אין המצוה נקראת‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק‬ ‫סידורו של שבת‪ ,‬של זקה”ק בעל באר מים‬ ‫שנקרא אדם שיחטוף את התפילה‪ ,‬ואומר‬ ‫אלא על מי שגומרה‪ ,‬ולכאו’ צריך להבין‬ ‫חופה‬ ‫רבי חיים מרדכי ע”ה‪ ,‬שהיה איזה‬ ‫אני תמיד לאנשים שמבקשים ממני ברכה‬ ‫צפת‬ ‫חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר‬ ‫למה אין המצוה נקראת רק על מי‬ ‫המשפחה‬ ‫הדבריםזי”ע וכל‬ ‫צריכים להיות‬ ‫ששנימורא”ז‬ ‫הרה”ק‬ ‫מצאצאי‬ ‫הצלחה‪,‬‬ ‫על‬ ‫תשעיםז”ך‬ ‫בשבוע זו‬ ‫דיליההמצוה‬ ‫יומד”קשעשה‬ ‫שחל יהודי‬ ‫שגומרה‪,‬‬ ‫ת”ו[‬ ‫צעיפים‬ ‫לך יותר‬‫השמחה‬ ‫לכבוד לך שיש‬ ‫דאם קנו‬ ‫השי"ת עוזר‬ ‫הנשים‬ ‫בשוה‪,‬‬‫בית‬ ‫גדולת‬ ‫משליםעשה‬‫ע”פ שלא‬ ‫באריכות‬ ‫ובשביל‬ ‫שמבארובל"ק‬ ‫פראצענט‬ ‫כסלו‪,‬‬ ‫שהיה‬‫שנוייותר‬ ‫איזהעכשיו‬ ‫בהם רק‬ ‫שיש לך‬ ‫שהיההכוונה‬ ‫חדשם‬ ‫הצלחה הוי‬ ‫שאותן‬ ‫כלל את‬‫וודאי‬ ‫כ”ש‬ ‫עליו‬ ‫קודש‪,‬לאא”כ‬ ‫יחשב‬ ‫עשרהשבת‬ ‫פראצענט‬ ‫ס”ג של‬ ‫ויותראבל‬ ‫בלע”ז‪,‬‬‫להתפלל‪,‬‬ ‫ויותרשלזמןסאמעט‬ ‫ללמודבצד‪,‬‬ ‫זמן‬ ‫שורה אחת‬ ‫בהקדים דבכל‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫יותרי"ל בשבת‬ ‫שיושבים ואכן‬ ‫המצוה‪ ,‬אתמהה‪,‬‬ ‫יהודים‬ ‫ליתן צדקה‪ ,‬ואין כזה דבר שיש לצד אחד‬ ‫פעם שאני אומר כן אני מקדים דאין אני‬ ‫היה הכל בתכלית הצניעות כמובן‬ ‫מתקרבין יותר להקב”ה‪ ,‬וממילא יש להם‬ ‫(כגון הצלחה בנכסיו בגשמיות) יותר מצד‬ ‫אומר כן בתורת פסק לא למעלה ולא‬ ‫וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר‬ ‫יותר כח בשמים לכל השבוע‪ ,‬בפרשתן כתי’‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫ב‬ ‫בס''ד‬ ‫בלא כלום אי אפשר‪ ,‬דלכה"פ ילמוד לפני‬ ‫השני (הצלחה ברוחניות תורה ותפילה)‪,‬‬ ‫התפילה שולחן ערוך‪ ,‬ילמוד לפני התפילה‬ ‫שצריכים להיות שניהם ביחד כנ"ל‪,‬‬ ‫עמוד גמרא‪ ,‬יאמר כמה קאפיטלעך תהלים‪,‬‬ ‫הכנות ומקוה‪ ,‬דלתפילה צריך להיות‬ ‫ובפשטות כן צריך האדם לחשוב שאם הקיץ‬ ‫הכנות מקודם להכין א"ע לקראת התפילה‪,‬‬ ‫מן השינה בשעה מאוחר ומגיע לביהמ"ד‬ ‫‘חסידות’ לא נתייסד בזה שידברו שהרבי‬ ‫כשכבר אוחזים באמצע התפילה‪ ,‬שהוא‬ ‫הוא גדול או רבי’ס הקודמים היו גדולים‬ ‫שנארער וקבצן‪ ,‬ואם אדם שחוטף היטש‬ ‫זהו אין הפשט של חסידות‪ ,‬דהבעש"ט‬ ‫נקרא אדם קבצן בשעת מעשה ובאמת זה‬ ‫הקדוש עשה חסידות וכמו שמביא‬ ‫כלום שרק בגשמיות נקרא קבצן ולגשמיות‬ ‫המאור ושמש (פ’ אמור) והיו העולם‬ ‫הרי אינה כלום דכל העוה"ז אינה כלום‪,‬‬ ‫שמם עד שבאו שני המאורות הגדולים‬ ‫על אחת כמה וכמה ברוחניות שזהו האדם‬ ‫(הבעשטה"ק והרה"ק הרבי ר’ אלימלך‬ ‫בעצמו שרוחניות והנשמה היא העיקר של‬ ‫נ"ע) ללמד ליהודים דרכי השם ע"ש‪,‬‬ ‫האדם‪ ,‬ואז אם הוא חוטף את התפילה הרי‬ ‫הוא קבצן ואינו אדם‪ ,‬והרי זה כמו הרבה‬ ‫והענין שעשה אח"כ הכתב סופר נ"ע‬ ‫דברים שאין המשל והנמשל שוה תמיד‬ ‫הטיילונג זה כבר התחילה אצל תלמידי‬ ‫דכאן הרי הנמשל העיקר ויותר מן המשל‪,‬‬ ‫הוציאו בפה ה’ווארט‬ ‫בעל שם‪ ,‬ולא‬ ‫כנ"ל‪ .‬וכמו שאני מנסה לדבר תמיד שלא‬ ‫טיילונג’ משום דאצל חסידות אין שייך דבר‬ ‫יעלה על דעת האדם שאם אין לומדים לפני‬ ‫שיכולים אחד לבטל משום שצריכים לקרב‬ ‫התפילה שהתפילה הוא תפילה‪ ,‬דאיתא‬ ‫כל היהודים‪ ,‬אבל באמת נעשו חסידישע‬ ‫בספרים ואומרים כן בשם צדיקים דגמרא‬ ‫שטיבלעך וכל הרבי’ס התפללו עקסטער‬ ‫הוא מלשון גומרי ‪-‬פי’ גחלים (פסחים‬ ‫והחסידים התפללו עקסטער שלא להתפלל‬ ‫ל‪ ,):‬וכמו שלא יכולים לנסוע בלא בנזין‬ ‫עם האחרים ביחד‪ ,‬שהחסידים התפללו‬ ‫(וצריכים גחלים) כן הוא בתפילה שאין‬ ‫באופן אחרת והכינו באופן אחרת לתפילה‪,‬‬ ‫התפילה נוסע והולך רק ע"י הלימוד‪,‬‬ ‫ואפי’ שלא הוציאו בפה התיבה ‘טיילונג’‬ ‫וכמובן שלאו כל אחד שוה בבחינה אחת‬ ‫אבל כך התחילה החסידות וכן הוא הדרך‬ ‫שלאו לכל אחד תובעים משמים בחינה‬ ‫הלאה שאינם שוים עם כל האנשים‪ ,‬והנה‬ ‫שוית לאחרים יותר גבוהים ממנו אבל פטור‬ ‫ג‬ ‫בס''ד‬ ‫ואיתא מהרה"ק רבי מאיר פאפירש בספר‬ ‫יש כאלו שלוקחים דברים שהם קרובים‬ ‫אור הישר ובספרים אחרים שלא יחזיר את‬ ‫יותר צו די אייגענע באקוועמליכקייט‬ ‫ראשו בשעת התפילה עד לאחר רחום וחנו‬ ‫ורוצים להשוות אותם עם יודישקייט ביחד‪,‬‬ ‫ועד לאחר נפילת אפים‪ ,‬אחד מן הדברים‬ ‫למשל‪ ,‬שבאו אנשים מעיירות אחרות‬ ‫שנעשו בעווה"ר בדורינו בשעת התפילה‪,‬‬ ‫שהולכים לשכב מאוחר וקמים בבוקר ומיד‬ ‫דהיו יודעים תמיד אז חסידישע בחורים‬ ‫הולכים להתפלל ואינם הולכים למקוה‬ ‫חסידישע יונגעלייט שעמדו להתפלל לא‬ ‫ואינם לומדים לפני התפילה זהו הסדר‬ ‫החזירו כלל בכל התפילה ולא ידעו כלל‬ ‫שלהם‪ ,‬ואני אומר הרבה פעמים‪ ,‬שעל‬ ‫שיש עוד אדם בביהמ"ד‪ ,‬זהו היה הסדר‬ ‫אלו שממהרים במוצאי שבת‪ ,‬שאני אין‬ ‫של בחורים ואברכים חסידים‪ ,‬לא יכול‬ ‫ממהר במוצ"ש שהשבת אינה רע אצלי‬ ‫להיות דרך חדשה‪[ ,‬ס’קען נישט ווערן‬ ‫שארצה לברוח מן השבת‪ ,‬אחד שהשבת‬ ‫קיין נייעם דרך] ואין כאן אחד שאינו רוצה‬ ‫אינו טוב והגון אצלו רוצה לברוח מדבר‬ ‫שיזכה באמת להיות ירא שמים‪ ,‬דבוודאי‬ ‫שאינו הגון אבל לאחד שהשבת הוא טוב‬ ‫כל אחד מכאן רוצה להיות יר"ש ואולי‬ ‫והגון למה ירצה לברוח מן השבת אדרבה‬ ‫עוד מוכן להוריד דמע ג"כ שיזכה לזה‪,‬‬ ‫זה יותר טוב שעדיין שבת‪ ,‬וה"נ חלילה‬ ‫אבל אינו הולך בזה בלבד‪ ,‬וכמ"ש התניא‬ ‫וחלילה אם מקבלים דברים אחרים שאינם‬ ‫עה"פ הוי כל צמא לכו למים דדומה לאחד‬ ‫מקובל מתלמידי בעל שם ומצדיקים בכל‬ ‫צמא למים שצועק מים מים‪ ,‬אומרים לו‬ ‫דור ודור הרי ראיה שרוצים לברוח מזה‪,‬‬ ‫יש לך מים תכוף רק את ראשך ויש לך‬ ‫משום שאם זה עולה בשבילו יותר טוב‬ ‫מים‪ ,‬כן הוא ליראת שמים‪ ,‬וה"נ לגבי‬ ‫להתנהג במנהגי אנשים אחרים (מעיירות‬ ‫זהו‬ ‫תפילה שרוצים להתפלל כראוי‬ ‫אחרות כנ"ל) הרי ראיה שפוגע בכל דרך‬ ‫הדרך לזכות לזה לעשות הכנה לזה כנ"ל‪,‬‬ ‫החסידות בדרך של תלמידי בעל שם‪ ,‬שיש‬ ‫וה"נ לגבי מסחר‪ ,‬שבעווה"ר משום שרבו‬ ‫לנו דרך ולא יכולים ללכת בדרך אחרת‪,‬‬ ‫ימי הגלות הארוכים שבני ישראל גולים‬ ‫ממקום למקום בין הגוים ואומות העולם‪,‬‬ ‫וממילא כל בר יהודי לפום דרגא דיליה‬ ‫ובשביל הרבה יסורים ועניות שגרמו‬ ‫ולפי ענינים שלו ינסה לעשות דרך זה‬ ‫לזה‪ ,‬ואפשר בשביל נשמות קטנים ג"כ‪,‬‬ ‫שדברנו עכשיו‪ ,‬והשי"ת יעזור שנזכה לזה‪,‬‬ ‫ד‬ ‫בס''ד‬ ‫אתמהה עליך‪ ,‬וב"ה היה סוחרים שפעלתי‬ ‫והעיקר שנעשה הפקירות לדבר שקר‬ ‫אצלם [להתנהג בדרך האמת]‪ ,‬ואכן ראו‬ ‫רח"ל‪ ,‬ואין מורא‪ ,‬השם ישמרינו ויצילינו‪,‬‬ ‫ברכה בישרות ואמיתית שלהם‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫ובדרך כלל היה זקיני הקדוש בעל רזא‬ ‫שולח ברכה ביהודים אלו‪ ,‬שיוכלו להתנהג‬ ‫דשבת זי"ע לא אמר מוסר לאנשים בפנים‬ ‫בדרך התורה‪ ,‬וכן הוא הדבר לגבי זה שאם‬ ‫ממש‪ ,‬ואם היה צריך לומר מוסר אמר זאת‬ ‫ימהר האדם מן התפילה צו די געשעפטין‬ ‫בשמועס (ברבים) אבל דבר אחד שאמר‬ ‫ומסחר שלו‪ ,‬האיך יכול לעשות כן דהרי‬ ‫מוסר בפנים ממש היה שקר‪ ,‬דאם אמר‬ ‫כל התפילה הם הכל בקשות זולת שלשה‬ ‫אחד שקר היה צועק דער אייבערשטער‬ ‫ברכות ראשונות שהם שבחים ואנחנו‬ ‫האט פיינט א’ שקרן‪ ,‬דוד המלך זאגט ודובר‬ ‫מאושרים שאנו יכולים לבקש להשי"ת‪,‬‬ ‫שקרים לא יכון לנגד עיני‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובפרט‬ ‫דהלא למלך בשר ודם שאם יכולים לגשת‬ ‫זה אני מזהיר ליהודים סוחרים‪ ,‬מה אתה‬ ‫לדבר אליו הרי מאושרים אלף אלפי‬ ‫חושב אתה מברך בכל יום ברכת המזון‬ ‫הבדלות להבדיל‪ ,‬הרי על אחת כו"כ יהודי‬ ‫ואתה אומר שם‪ ,‬ומכין מזון לכל בריותיו‬ ‫יכול לגשת אל השי"ת ולדבר אליו בקשות‬ ‫אשר ברא‪ ,‬מה הפשט בזה שאתה מאמין‬ ‫כמה צריך להיות מאושר ושמח‪ ,‬והנה איך‬ ‫שהשי"ת נותן לך פרנסה‪ ,‬והשי"ת כתב‬ ‫שיעלה לו מן השמים על בקשות אלו זהו‬ ‫בתורתו הקדושה ולא תשקרו (ויקרא יט‪,‬‬ ‫דבר אחר אבל יהיה איך שיהיה אם הוא‬ ‫יא) מדבר שקר תרחק‪( ,‬שמות כג‪ ,‬ז)‪ ,‬וואס‬ ‫סוחר לא יהיה לו שום מורא שאם יתפלל‬ ‫קלערסטו אז דו וועסט טוהן פארקערט ווי‬ ‫יותר מעט שיהיה לו פסידא מזה‪ ,‬או שהוא‬ ‫דער אייבערשטער זאגט אין זיין הייליגע‬ ‫‘כולל מאן’ וירא שיפסיד ממעות הכולל‬ ‫תורה וועט דיר דער אייבערשטער געבן‬ ‫לא יהיה לו שום מורא מזה דלא יהיה לו‬ ‫מער פרנסה דורך דעם‪ ,‬ער וויל זיך העלפן‬ ‫שום פסידא מזה דרבונו של עולם יש לו‬ ‫דורך א שקר שחושב האדם לפעמים שע"י‬ ‫הרבה דרכים למלאות החיסרון‪ ,‬ואפי’‬ ‫שקר יהיה לו יותר טוב להצליח עי"ז‪ ,‬אבל‬ ‫אל"כ צריך האדם להיות מוכן על מסירות‬ ‫מי נותן לך פרנסה? השי"ת נותן לך פרנסה‬ ‫נפש ג"כ ודיברתי אתמול הרבה מזה‬ ‫קלערסטו‪ ,‬אז דו וועסט טוהן פארקערט ווי‬ ‫בשלוש סעודות‪ ,‬אבל בדרך כלל הוא דבר‬ ‫דער אייבערשטער זאגט וועט דיר דורך‬ ‫ברור שאם עושים להשי"ת לא מפסידים‪,‬‬ ‫דעם געבן דער אייבערשטער מער פרנסה‪,‬‬ ‫ה‬ ‫בס''ד‬ ‫עכ"ד‪ ,‬וסיים הרבי ר’ מרדכי’לע דבריו ואמר‬ ‫והנה צריכין להתחזק גם בענין חליצת‬ ‫היום טעיתי ועשיתי ברכה על תפילין דר"ת‬ ‫התפילין ואין אני מוריד עכשיו תורה‬ ‫א"כ זכיתי לעשות רצון הקוב"ה שרצונו‬ ‫חדשה‪ ,‬רק אני רוצה לחזור ולשנן כולנו‬ ‫כביכול שיברכו על תפילין דר"ת‪ ,‬כידוע‬ ‫ביחד תורה הקדושה כמו שאמרנו שבוע‬ ‫מש"כ בשו"ת אבני צדק (או"ח סי’ ב) קבלה‬ ‫העבר במסיבה שאחד שאל שם עמ"ש בגמ’‬ ‫שטועים פ"א לברך על תפילין דר"ת ע"ש‪,‬‬ ‫(שבת לג‪ ):‬ראש המדברים‪ ,‬למה צריכים‬ ‫לומר תואר זה שכולם ג"כ מדברים‪ ,‬וביארתי‬ ‫ועכ"פ מזה יש ללמוד שח"ו לא יהיה הנחת‬ ‫דבאמת כולם מדברים דהיינו שכולם ג"כ‬ ‫תפילין דר"ת כמשא ח"ו רק אדרבה יחשוב‬ ‫יודעים מה שהוא יודע רק שהוא הראש‬ ‫בעת שהולך להניח התפלין דהלא דבר‬ ‫לדבר בשם כולם ונמצא דכולם כאחד‬ ‫גדול הוא זה שזוכה לעשות רצון השם‪,‬‬ ‫מדברים‪ ,‬וה"נ לא כפו לאף אחד לבוא כאן‬ ‫ועכ"פ ענין זה שדברנו קודם מתפילין‬ ‫אלא בנ"י רוצים לשמוע ורוצים להתחזק‬ ‫דרש"י שיהיה לכתחילה באופן זה‪ ,‬וכמו‬ ‫דאיתא בשולחן ערוך (סי’ כה סי"ג) שלא‬ ‫שלא יכולים להחזיר ראשו בשעת התפילה‬ ‫לחלוץ תפילין עד אחר קדיש בתרא (רמ"א‬ ‫לא יחזיר ראשו ג"כ לשום צרכי עולם‬ ‫שם)‪( ,‬לכתחילה) זקה"ק מהר"מ מנדבורנא‬ ‫כמו שאיתא לגבי שבת דבעת שנכנסים‬ ‫זי"ע יצא פעם מחדרו ופתח פיו קדשו ואמר‬ ‫לשב"ק ישכח לגמרי שיש עולם ה"נ לגבי‬ ‫בזה"ל‪ ,‬רבותי היום זכיתי לעשות רצון‬ ‫תפילה בעת שנכנס להתפלל לא יהיה שום‬ ‫הבורא ב"ה‪ ,‬השתוממו כל השומעים מה‬ ‫דבר אחר חוץ התפילה ואין עולם בשעת‬ ‫החידוש מתי לא עשה הרבי רצון הבורא‬ ‫התפילה שהלא צריכין להתפלל‪ ,‬דאנשים‬ ‫? המשיך הרה"ק ואמר שבירך ברכה על‬ ‫בעה"ב שאינם עוסקים בספרי חסידות‬ ‫תפילין דרבינו תם‪ ,‬וידוע המובא בשו"ת‬ ‫של תלמידי בעש"ט הק’ מתחממים בזה‬ ‫מן השמים להר"י מקורביל (מבעלי התוס’)‬ ‫שאברכים חסידים וכן בחורים חסידים‬ ‫ששאל שאלה בענין תפילין דרש"י ור"ת‪,‬‬ ‫שמתפללים כראוי הולך קול ומתפרסם‬ ‫וענו לו מן השמים‪ ,‬שקוב"ה כביכול פוסק‬ ‫לרבים איך שמכינים עצמם לתפילה ואיך‬ ‫כר"ת ופמליא של מעלה פוסקים כרש"י‪,‬‬ ‫שמתפללים בימות החול בכוונה אז הוא‬ ‫ומשום דקיי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים‬ ‫זכות לרבים דאור הקדושה זה הולך לכל‬ ‫לכן נתקבלה בעולם שיטת רש"י ביותר‬ ‫ו‬ ‫בס''ד‬ ‫לירידת השפע צריכים להרגיש צער כזה‬ ‫היהודים וכדא"י בגמ’ (קידושין מ‪ ):‬עשה‬ ‫חלילה‪ ,‬והנה הרמב"ם (בהל’ תשובה‬ ‫מצוה אחת הכריע עצמו ואת כל העולם‬ ‫פ"א ה"ג‪-‬וריש פ"ב) אומר דהכל תלוי‬ ‫לכף זכותו כן הוא הכל דבר של יהדות‬ ‫באחרונה אפי’ רשע כל ימיו ועשה תשובה‬ ‫שיהודי מתחזק ועושה הוי הפשט שרצון‬ ‫באחרונה אין מזכירין לו שם רשעו ע"כ‪,‬‬ ‫הבורא נתמלא בעולם על ידו‪ ,‬ואיזה אדם‬ ‫אינו רוצה שרצון הבורא יתמלא על ידו‪,‬‬ ‫וזהו אין המצוה נקראת אלא על מי‬ ‫שגומרה הכוונה דהכל תלוי בגמר המצוה‬ ‫ונחזור לבאר מה שהקשינו מ"ש אין‬ ‫משום דאז נתגלה האמת מה שהוא אוחז‬ ‫המצוה נקראת אלא למי שגומרה‪ ,‬דמשמע‬ ‫דאם גומר המצוה הרי באמת‬ ‫באמת‪,‬‬ ‫מזה דאם לא עשה כל המצוה לגמרי לא‬ ‫רוצה לעשותה [וכמו שהארכנו לעיל לגבי‬ ‫עשה כלום‪ ,‬וכבר קדמתי לעיל שאין אני‬ ‫תפילה שמתפלל בכוונה עד סוף התפילה‬ ‫מתרץ בתורת פסק רק בתורת הדרכה‪,‬‬ ‫ואינו ממהר בתפילה דאז מגלה שמתפלל‬ ‫ונקדים בענין האנט זייגר (מורה שעות על‬ ‫באמת כראוי כנ"ל] וכדאיתא דאין הקב"ה‬ ‫היד) שפסלתי ללכת בזה שראיתי הרבה‬ ‫מונה דפים אלא שעות‪ ,‬מען ווערט נישט‬ ‫מכשולות יוצא מזה הן בחורים ואחרים‪,‬‬ ‫גליקליך אין הימל פון זיין דאווענען מען‬ ‫שמסתכלים כל הזמן על המורה שעות‬ ‫ווערט גליקליך אז ער זאל זיין א’ יוד‪,‬‬ ‫שצריך כבר ללכת וכן באמצע השיעור‬ ‫דבשמים שמחים שיהודי מתנהג כיהודי‬ ‫מכוין שכבר גומרים וממתין כבר על הגמר‬ ‫ורוצה ללמוד תוה"ק‪ ,‬דרחמנא ליבא בעי‪,‬‬ ‫או שבחור שמח שגומרים כבר‪ ,‬ובאמת‬ ‫ע"כ‪ .‬ברש"י הק’ ויהיו חיי שרה וג’ לכך‬ ‫מהו כל השמחה שגומרים כבר את השיעור‬ ‫נכתב שנה בכל כלל וכלל כו’ בת ק’ כבת‬ ‫וכדו’ שהלא שמחה האמיתית הוא שזוכים‬ ‫כ’ לחטא מה בת כ’ לא חטאה שהרי אינה‬ ‫ללמוד וזוכים להתפלל ומהו האושר‬ ‫בת עונשין אף בת ק’ בלא חטא ובת כ’ כבת‬ ‫שגומרים‪ ,‬ואיתא דבעת שיוצאים ופוסעים‬ ‫ז’ ליופי עכל"ק‪ .‬ולכאו’ קשה למה צריך‬ ‫פסיעות משמונה עשרה צריכים להרגיש‬ ‫רש"י לומר מה בת כ’ לא חטאה שהרי‬ ‫שיוצאים מן החיים‪ ,‬דהרי איתא דבשעת‬ ‫אינה בת עונשין דמשמע מזה דרק משום‬ ‫שמו"ע צריך להיות יהודי בעולם האצילות‪,‬‬ ‫זה לא חטאה דאינה בת עונשין מה ההו"א‬ ‫האצילות‬ ‫מעולם‬ ‫לצאת‬ ‫וכשצריכים‬ ‫ז‬ ‫בס''ד‬ ‫ויש להוסיף ולבאר מש"כ רש"י כולן שוין‬ ‫דשרה אמנו חטאה שצריכין להביא ראיה‬ ‫לטובה ע"ד שפירש זקה"ק בעל רזא דשבת‬ ‫דלא חטאה בת ק’ בלא חטא כבת כ’ בלא‬ ‫נ"ע עה"פ (בפ’ ואתחנן) ושמרת וגו’ ולמען‬ ‫חטא‪ ,‬ואכן י"ל עפימ"ש רש"י בעצמו ובת‬ ‫תאריך ימים וגו’ אשר ה’ אלקיך נותן לך‬ ‫כ’ כבת ז’ ליופי‪ ,‬וזהו הרבותא כאן דכשהי’‬ ‫כל הימים ומבאר הענין עפ"י מאמרם ז"ל‬ ‫בת כ’ הייתה יפת תואר שאז מסתכלים‬ ‫(יומא פו) גדולה תשובה שזדונות נעשים‬ ‫עליה אנשים‪( ,‬שאינם מהוגנים) ואעפ"י‬ ‫לו כזכיות‪ ,‬והנה אם עושים תשובה שלימה‬ ‫כן לא נכשלה כלל בשום חטא ח"ו‪ ,‬זהו‬ ‫בסוף אזי מתקן בזה כל הימים‪ ,‬ויהודי שלא‬ ‫החידוש שלא חטאה כלל וזהו הלימוד כאן‬ ‫למד תורה כראוי ולא התפלל כראוי ולא‬ ‫שלא חטאה לעולם גם כשהי’ בת ק’‪ ,‬וזהו‬ ‫עשה מעשים טובים כראוי הרבה שנים‪,‬‬ ‫שכ’ רש"י (המשך אחד) שאעפ"י שהיה אז‬ ‫ורואה בחור זה אברך זה שכבר יודע‬ ‫כבת ז’ ליופי היה אז ג"כ בלא חטא‪ ,‬ע"כ‪,‬‬ ‫בע"פ הרבה דפים ורואה יהודי זה עוסק‬ ‫במצוות ובמעשים טובים מתחיל לקנא‬ ‫ברש"י הק’ שני חיי שרה כלן שוין לטובה‪,‬‬ ‫במעשיהם הטובים ומתחרט על כל מעשיו‬ ‫ומפרש זקה"ק ברזא דשבת‪ ,‬מדוע פרט‬ ‫הרעים ושב בתשובה שלימה לעשות כראוי‬ ‫הכתוב כאן סכום הפרט תחילה ובסופו את‬ ‫ללמוד כראוי ולהתפלל כראוי ולעשות‬ ‫הכלל שני חיי שרה‪ ,‬ובאברהם כתיב קודם‬ ‫מעשים טובים כראוי‪ ,‬אבל נחסר לו‬ ‫ואלה ימי שני חיי אברהם ואח"כ כתיב מנין‬ ‫הרבה שנים מקודם שלא עבד את השי"ת‬ ‫וסכום השנים‪ .‬והנה באברהם מצינו (נדרים‬ ‫כראוי‪ ,‬ע"ז אומר הכתוב אשר ה’ אלקיך‬ ‫לב‪ ).‬בן ג’ שנים הכיר את בוראו‪ ,‬ואפי’ למ"ד‬ ‫נותן לך כל הימים שגם הימים הראשונים‬ ‫בן מ"ח הכיר את בוראו היינו רק השלים‬ ‫נחשבים ונעשים כאילו היו בשלימות‬ ‫להכירו אבל לכו"ע כשהיה בן ג’ התחיל‬ ‫כראוי‪ ,‬עכדה"ק‪ ,‬ולכן אברהם שכבר היה‬ ‫להכירו (כ"מ בשם הרמ"ק)‪ ,‬ולכן באברהם‬ ‫מבן ג’ שנה טוב כנ"ל אבל שרה אמנו‬ ‫שמצינו בהדיא שמראשית ימיו היו קודש‬ ‫שלא כתוב מאיזה שנה התחילה להכיר‬ ‫לה’ נקראו ימיו ימי חיים כבר מתחילת ימיו‬ ‫את הבורא ית"ש לכן כתוב בסוף שני חיי‬ ‫ולכן כתוב קודם ימי שני חיי דכבר מתחילה‬ ‫שרה‪ ,‬שאחר שכבר הכירה את הבורא‬ ‫היו כולם חיים ולא הצטרך להפוך לזכיות‬ ‫ית"ש ועשתה מעשים טובים‪ ,‬כבר נתן לה‬ ‫להיות כולן לטובה ע"י תשובה ע"ש‪,‬‬ ‫ח‬ ‫בס''ד‬ ‫כולן לטובה כאילו היה מתוקנים ושלמים‬ ‫השי"ת כל השנים מתחילה ועד סוף כאילו‬ ‫שהשי"ת נותן לך כל הימים כנ"ל‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫היה כולן בשלימות וזש"כ רש"י כולן שוין‬ ‫לטובה דכל השנים מתחילה וע"ס נעשים‬ ‫ט‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דברידרעוין‬ ‫אלוקים‬ ‫רעוא‬ ‫מתוך‬ ‫תשפ”וזיעוכי"א‬ ‫בעלוישב‬ ‫קדושת צבי‬ ‫פרשת‬ ‫שב”ק‬ ‫רביה"ק‬ ‫מכ"ק מרן‬ ‫בעיר בית שמש יצ”ו‬ ‫רעוא דרעוין – פרשת חיי שרה‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫געקומען‪ .‬י‪(:‬‬ ‫ז”ל )סוטה‬ ‫רבותינוגלייך‬ ‫ודרשו‬ ‫ישועה איז‬ ‫בעש”ט‪ ,‬די‬ ‫יוצאת‪,‬‬ ‫שב”ק‪,‬‬ ‫בזכות רבקה‬‫הצבור‪ ,‬והנה‬ ‫כלה לדבר‬ ‫בזכות‬‫יעזורטרם‬ ‫השי”ת הוא‬ ‫ויהי‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה צנועה‪,‬‬ ‫הק’‪ ,‬א‬ ‫מקום‬ ‫שיסדו‬ ‫ספרים‬ ‫שטייט אין‬ ‫אבי הק’‬ ‫וגו’‪ ,‬ובזכות‬ ‫יוצאת‬ ‫זקני ה’‬ ‫בזכות‬ ‫אבער נאך אזא זאך דארף א איד צו וויסן‪ ,‬אז‬ ‫סימן‪ ,‬צו וויסן אויב די תפילות וואס‬ ‫בסטמבול‬ ‫עיי”ש ברש”י‪ ,‬וכשהיה הבעש”ט‬ ‫קבוצה‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין‬ ‫אפילו נאך דעם וואס ער האט געדאווענט‪,‬‬ ‫מען בעט‪ ,‬איז ארויפגעגאנגען אויבן אין‬ ‫ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪,‬‬ ‫און ער ווערט גלייך געהאלפן‪ ,‬זאל ער‬ ‫הימל און איז נתקבל געווארן‪ ,‬אז אויב‬ ‫ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו‬ ‫ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג‪,‬‬ ‫נישט טראכטן אז "איך האב דאס אדורך‬ ‫מען זעט תיכף א ישועה‪ ,‬איז א סימן אז‬ ‫השמים‬ ‫צניעות‪,‬א ומן‬ ‫בחינה פון‬ ‫דארף זיין‬ ‫מענין‬ ‫הקודם‬ ‫נאר עס‬ ‫בשבת‬ ‫געבראכן"‪,‬‬ ‫תשובה‬ ‫אנגענומעןזמן של‬ ‫לרצון‪ .‬ווייל‬ ‫של ס”ג הוא‬ ‫הזמןדאס‬ ‫מעןזה האט‬‫והנה‬ ‫הה”ק‬ ‫מאא”ז‬ ‫דארף צו‬ ‫כידוע ער‬ ‫דאס מיינט‪,‬‬‫לדבר‪,‬מזה‪,‬‬ ‫שנדבר‬‫נסתבבכלה‬ ‫טרם‬ ‫קדמה‬ ‫אמת’דיג‬‫תשובה‬ ‫אחז”ל‪ ..‬איין‬ ‫דהנהזיך אויס‬‫תכליתה בעט‬ ‫ומהאז א איד‬ ‫אופן‪,‬מכל‬ ‫גדולה א‬ ‫שריפה‬ ‫אויף דעם‬ ‫אלעסשעשה‬ ‫דארף זיין‬ ‫מורא”זאזזי”ע‬ ‫וויסן‬ ‫הכל‬‫את אז‬‫ומתקן און‬ ‫הכל ערליך‪,‬‬ ‫שמגביה דאס‬ ‫וענינהער מיינט‬ ‫לעולם‪,‬‬ ‫ווארט‪ ,‬און‬ ‫געענדיגטהואדאסוכפי‬ ‫בשלימות‬ ‫[המעשה נאך‬ ‫הצעיפים‪ ,‬איך האב‬ ‫אז פאר‬ ‫תשובה‪ ,‬מען‬ ‫שנתן‬ ‫דאווענען אז‬ ‫בשעת’ן דרך‬ ‫לשרשה‪ ,‬דיש‬‫בחזרה שפירט‬ ‫מען‬ ‫געקומען‪,‬אמו‬ ‫לפני מטת‬ ‫דאווענען‪ ,‬איז די ישועה שוין‬ ‫שסיפר רביה”ק הכ”מ‬ ‫רעדט צום אייבערשטן‪ ,‬מען שפירט אז‬ ‫בסה”ק‬ ‫השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש‬ ‫און אז ‘איך’ האב גארנישט געטון‪,‬‬ ‫מען וויל דעם הייליגן באשעפער‪ ,‬און‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק‬ ‫סידורו של שבת‪ ,‬של זקה”ק בעל באר מים‬ ‫אז מען מיינט עס אביסל לשם שמים‪,‬‬ ‫חופה‬ ‫רבי חיים מרדכי ע”ה‪ ,‬שהיה איזה‬ ‫מען דארף טאקע וויסן‪ ,‬און זיין א מאמין‬ ‫צפת‬ ‫חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר‬ ‫דעמאלטס דערשפירט מען תיכף די‬ ‫המשפחה‬ ‫יעדעזי”ע וכל‬ ‫תפילה הערט‬ ‫מורא”ז‬ ‫באמונההרה”ק‬ ‫שלימה‪ ,‬אז‬ ‫מצאצאי‬ ‫רוחניותזו ציז”ך‬ ‫דיליהאיןבשבוע‬ ‫פון יומד”ק‬ ‫אייבערשטן‪ ,‬צי‬ ‫ת”ו[הילףשחל‬ ‫צעיפים‬ ‫השמחה‬ ‫הייליגער‬ ‫לכבודווי דער‬ ‫הנשיםאיןקנו‬ ‫הימל‪ ,‬אזוי‬ ‫מען אויס‬‫בית‬ ‫גדולת‬ ‫משליםא איד‬ ‫פרט וואס‬‫יעדןע”פ‬ ‫באריכות‬ ‫שמבאר אין א‬ ‫כסלו‪,‬‬ ‫אין גשמיות‪,‬‬ ‫שהיה‬‫שנוי ועל‬ ‫איזה זי"ע‬ ‫יצחק בהם רק‬ ‫בארדיטשוב’ער‬ ‫חדשםלוישהיה‬‫רבי‬ ‫שאותן‬ ‫ענינים‪,‬‬‫וודאי‬ ‫כ”שאלע‬ ‫א”כ אין‬ ‫קודש‪,‬ווערן‬ ‫דארףשבת‬ ‫געהאלפן‬ ‫ס”ג של‬ ‫בלע”ז‪,‬אוןאבל‬ ‫תפילות‬ ‫אז אלע‬ ‫סאמעט‬ ‫זאגט‪,‬של‬ ‫ישראל בצד‪,‬‬ ‫שורה אחת‬ ‫כל‬ ‫טרם כלה‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫בשבת‬ ‫ויהי הוא‬ ‫שיושביםפסוק‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫דאס זאגט דער‬‫יהודים‬ ‫יעדן דיבור פון א איד‪ ,‬וואס א איד רעדט‬ ‫לדבר‪ ,‬אז ווען אליעזר האט נאר געהאלטן‬ ‫היה הכל בתכלית הצניעות כמובן‬ ‫מתקרבין יותר להקב”ה‪ ,‬וממילא יש להם‬ ‫ארויס‪ ,‬גייען ארויף אויבן אין הימל‪ ,‬און‬ ‫ביים ענדיגן‪ ,‬איז תיכף געווען והנה רבקה‬ ‫וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר‬ ‫יותר כח בשמים לכל השבוע‪ ,‬בפרשתן כתי’‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫י‬ ‫בס''ד‬ ‫טוט עס ממילא‪‘ ,‬אל תחמיצנה’‪ ,‬פארזויער‬ ‫דער אייבערשטער כביכול הערט אויס‬ ‫עס נישט‪ ,‬מיט א זויער פנים‪ ,‬נאר טוה‬ ‫די אלע תפילות‪ ,‬עם כל זה דארף צו‬ ‫עס בלב שלם ‪ ,-‬נישט דאס מיינט א בעל‬ ‫זיין‪ ,‬אזוי ווי דער הייליגער זיידע רבי‬ ‫צדקה‪ .‬נאר דער סימן פון א בעל צדקה‬ ‫מאיר’ל קרעטשניף’ער זי"ע האט געזאגט‪,‬‬ ‫איז‪ ,‬אז מען בעט אים כך וכך‪ ,‬זאגט ער‬ ‫אויפ’ן לשון פון די גמרא ‘בתר דבעיא‬ ‫אים‪" ,‬דו דארפסט דאך אוודאי מער פון‬ ‫הדר פשטה’ (שבת ד‪ :‬ועוד הרבה בש"ס)‪,‬‬ ‫דעם‪ ,‬פון וואס דו ווילסט אז איך זאל‬ ‫בעיא איז א לשון פון בעטן‪‘ ,‬בתר דבעיא’‪,‬‬ ‫דיר יעצט געבן"‪ ,‬און ער גיבט אים אפילו‬ ‫אז נאכ’ן בעטן‪‘ ,‬הדר פשטה’‪ ,‬איז דאס‬ ‫מער‪ ,‬דאס האט גאר אן אנדער פנים‪ ,‬דאס‬ ‫פשטנות אויך דא נאכ’ן בעטן‪ ,‬דאס מיינט‬ ‫איז א סימן אז ער וויל טאקע טון צדקות‪.‬‬ ‫אז מען איז גארנישט מער נאכן בעטן‪...‬‬ ‫און דאס איז איינע פון די סימנים‪ ,‬אז די‬ ‫דאס האט זיך אליעזר געמאכט דעם סימן‪,‬‬ ‫תפלה איז געווען פונעם צד הקדושה‪.‬‬ ‫אז פון בעטן רבקה אביסל וואסער‪ ,‬פון‬ ‫דעם זעה איך נאך גארנישט‪ ,‬אבער אז זי‬ ‫אליעזר האט זיך געמאכט א סימן‪ ,‬אז‬ ‫גייט טון מער ווי איך בעט‪ ,‬פון דעם איז א‬ ‫אויב רבקה וועט טון מער ווי ער האט‬ ‫סימן‪ ,‬אז דאס איז טאקע א בעלת צדקה און‬ ‫געבעטן‪ ,‬איז דאס דער ריכטיגער זיווג מן‬ ‫א בעלת חסד‪ ,‬אותה הוכחת לעבדך ליצחק‪.‬‬ ‫השמים‪ .‬לכאורה וואס איז דער ענין פון‬ ‫דעם‪ ,‬פארוואס דארף זי עפעס טון מער?‬ ‫און די זעלבע זאך איז דא ביי יעדן מענטש‬ ‫בפרטיות אויך אין רוחניות‪ .‬עס שטייט אין‬ ‫נאר ווייל א ריכטיגער בעל צדקה הייסט‬ ‫פסוק (שמות טו‪ ,‬ב) זה קלי ואנוהו‪ .‬דרש’נט‬ ‫נישט דער‪ ,‬וואס ער טיילט חמישים אדער‬ ‫די גמרא דערויף (שבת קלג‪ ):‬התנאה לפניו‬ ‫מאה דאלער‪ ,‬און חלילה וחלילה אויב ער‬ ‫במצות‪ ,‬אז מען דארף אויסגעבן מער געלט‬ ‫איז נישט זוכה‪ ,‬לאזט ער נאך אראפ די נאז‪,‬‬ ‫מיט א שליש‪ ,‬פאר בעסערע תפילין און פאר‬ ‫און אזוי גיבט ער אים‪ - ,‬אזוי ווי איך טייטש‬ ‫יעדע דבר שבקדושה אין אידישקייט דאס‬ ‫אויף דעם‪ ,‬מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה‬ ‫מיינט ואנוהו‪ ,‬אז מען באשיינט די מצוה‪.‬‬ ‫(רש"י בא‪ ,‬יב‪ ,‬יז)‪ ,‬אז דער אייבערשטער‬ ‫שיקט איינעם אונטער א מצוה‪ ,‬און ער‬ ‫יא‬ ‫בס''ד‬ ‫מגדל געווען‪ ,‬אבער אויב א מענטש טוט‬ ‫אויך ווען למשל‪ ,‬א טאטע שיקט זיין בחור‬ ‫א הידור מצוה‪ ,‬איז זה קלי מיין באשעפער‪,‬‬ ‫אין ישיבה צו לערנען‪ ,‬פארשטייט זיך‪ ,‬אז‬ ‫איך האב אויסגעוועלט דעם אייבערשטן‪,‬‬ ‫דער בחור האט זיך ב"ה בוחר געווען צו‬ ‫ואנוהו מיט דעם וואס איך האב אים‬ ‫לערנען‪ ,‬ווייל ער האט שוין געזען וויאזוי‬ ‫באשיינט‪ ,‬ווייל איך טוה מער וויפיל‬ ‫א ‘ליידיג‪-‬גייער’ זעט אויס‪ ,‬אז צום סוף‬ ‫איך דארף‪ .‬און פון דעם איז א ראיה‪ ,‬אז‬ ‫בלייבט ער בבושות וחרפות בעיני אלקים‬ ‫ווען א איד טוט מער וויפיל ער דארף‪,‬‬ ‫ואדם ‪ ,‬פארדעם האט ער זיך בארעכענט‬ ‫איז דאס מצד הקדושה‪ ,‬ווייל דער סימן‬ ‫און זיך געזעצט לערנען‪ ,‬אבער אלעס איז‬ ‫מצד הקדושה איז‪ ,‬מער וויפיל מען איז‬ ‫נאר ווייל דער טאטע האט אים געשיקט‬ ‫מחויב‪ ,‬און דאס ווייזט‪ ,‬אז א אלע אנדערע‬ ‫לערנען‪ ,‬וועגן דעם לערנט ער‪ ,‬אויב‬ ‫מצות זענען טאקע אויך מצד הקדושה‪.‬‬ ‫אבער מען זעט אז ער טוט מער ווי ער‬ ‫דארף‪ ,‬דאס איז א באווייז אז ער מיינט‬ ‫יהי רצון מלפני אבינו שבשמים‪ ,‬אז‬ ‫טאקע באמת צו זיצן און לערנען‪ ,‬למשל‬ ‫איך זאל זיין א נאה דורש ונאה מקיים‪,‬‬ ‫דער מגיד שיעור אדער דער טאטע האט‬ ‫און די אלע ברכות וואס אברהם אבינו‬ ‫אים געהייסן לערנען גמרא רש"י תוספות‬ ‫האט באקומען‪ ,‬זאלן זיין פאר גאנץ כלל‬ ‫מהרש"א און מהר"ם‪ ,‬און ער נעמט זיך‬ ‫ישראל‪ .‬ואברהם זקן בא בימים‪ ,‬וה’ ברך‬ ‫לערנען אויך פני יהושע רשב"א ריטב"א‬ ‫את אברהם בכל‪ ,‬זקן מיינט נישט דוקא א‬ ‫וכדומה‪ ,‬אדער ער בלייבט נאכן דאווענען‬ ‫זקן בשנים‪ ,‬נאר דאס מיינט אויך‪ ,‬אז עס‬ ‫מיט די תפילין‪ ,‬און ער לערנט נאך צו‪,‬‬ ‫גייט אדורך א טאג נאך א טאג‪ ,‬און מען‬ ‫עפעס אייגענע לימודים‪ ,‬איז מיט דעם‬ ‫זעט ליידער נאך נישט קיין ישועת ה’! זאל‬ ‫וואס ער טוט מער ווי מען הייסט אים‪ ,‬דאס‬ ‫דער אייבערשטער שוין העלפן אז מען זאל‬ ‫ווייזט אז ‘ער אליין’ וויל דעם אייבערשטן‪.‬‬ ‫געהאלפן ווערן שנעלער‪ ,‬אונזער דור איז‬ ‫דאך נעבעך אזוי צובראכן‪ ,‬און טאקע וועגן‬ ‫וזה א‪-‬לי ואנוהו‪ ,‬די אלע מצות וואס א‬ ‫דעם איז מען מער ראוי‪ ,‬זוכה זיין געהאלפן‬ ‫מענטש איז מקיים‪ ,‬קען מען נאכנישט‬ ‫צו ווערן און אויסגעלייזט ווערן‪ ,‬מער ווי‬ ‫וויסן אויף זיכער‪ ,‬צו ער אליין האלט‬ ‫די אלע פריער’דיגע דורות‪ ,‬מיר האבן א‬ ‫דאך אים אזוי‬ ‫דערביי‪ ,‬ווייל מען האט‬ ‫יב‬ ‫בס''ד‬ ‫דעם קאפ אין די לופטן ארויף אהן שמירת‬ ‫לב נשבר מיט אלע בחינות! פון וואס מען‬ ‫עינים‪ ,‬מען האט צוגעזאגט‪ ,‬אז מען וועט‬ ‫איז שוין נעבעך אדורך געגאנגען‪ ,‬און‬ ‫שוין דינען דעם אייבערשטן אמת’דיג‪ ,‬זאל‬ ‫וואס מען גייט נעבעך נאך אלץ אדורך‪,‬‬ ‫מען נישט זיין חלילה קיין שקרנים און‬ ‫מיט’ן זיך שלאגן מיט רשעים גמורים‪.‬‬ ‫קיין גזלנים! זאל מען כאטש האבן עפעס‬ ‫א פנים אין הימל‪ ,‬מען זאל געדענקען‬ ‫און אזוי אויך אין אלע ענינים וואס אידן‬ ‫די אלע הבטחות און די אלע קבלות‪.‬‬ ‫מוטשענען זיך‪ ,‬אז א איד דארף ב"ה צאלן‬ ‫שכר לימוד פאר זעקס צי אכט קינדער‪,‬‬ ‫זאל דער אייבערשטער העלפן‪ ,‬אז די‬ ‫עס גייט אריין אין די אלפים‪ ,‬און נאכדעם‬ ‫אלע ברכות וואס קומען אראפ אין דעם‬ ‫חתונה מאכן קינדער‪ ,‬וואס דאס גייט‬ ‫שבת‪ ,‬וה’ ברך את אברהם בכל‪ ,‬זאל‬ ‫אריין אין די מאות אלפים‪ ,‬מען מוטשעט‬ ‫נשפע ווערן אין אלע ענינים‪ ,‬ישועות און‬ ‫זיך זייער שטארק אין אלע ענינים‪ .‬זאל‬ ‫רפואות‪ ,‬זיווגים טובים און קינדער צום‬ ‫די ברכה וואס דער אייבערשטער האט‬ ‫לעבן‪ ,‬און געהויבנקייט אין אידישקייט‪,‬‬ ‫צוגעזאגט פאר אברהם אבינו‪ ,‬שוין מקוים‬ ‫און אלע אידן פון די גאנצע וועלט ואנחנו‬ ‫ווערן פאר זיינע קינדער! אז עס זאל זיין‬ ‫בתוכם‪ ,‬זאלן געהאלפן ווערן מיט ישועות‬ ‫וה’ ברך את אברהם בכל‪ ,‬און דאס זאל זיין‬ ‫און רפואות בנפש ובגוף‪ ,‬און מען זאל‬ ‫פאר גאנץ כלל ישראל עד סוף כל הדורות‪.‬‬ ‫שוין זוכה זיין מיט גאנץ כלל ישראל‬ ‫הכשרים אינאיינעם‪ ,‬מקבל צו זיין פני‬ ‫און ווען מען גייט אריין אינעם נייעם יאר‬ ‫משיח צדקינו מתוך שמחה ונחת‪ .‬ותחזינה‬ ‫אריין‪ ,‬זאל מען געדענקען די אלע קבלות‬ ‫עינינו בשובך לציון ברחמים ‪ -‬אמן‪.‬‬ ‫און הבטחות וואס מען האט צוגעזאגט‬ ‫פאר’ן בורא כל עולמים אין די הייליגע‬ ‫(מתוך ספה"ק קדושת צבי)‬ ‫טעג‪ ,‬אז מען וועט שוין נישט אויפהייבן‬ ‫יג‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דרעויןחיים‬ ‫מתוךרעוא‬ ‫דברי אלקים‬ ‫תשפ”וזיעוכי"א‬ ‫וישבדאמונה‬ ‫פרשת‬ ‫בעל רזא‬ ‫שב”ק‬ ‫רביה"ק‬ ‫מכ"ק מרן‬ ‫בעיר בית שמש יצ”ו‬ ‫שב"ק פרשת חיי שרה‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫הרשע ימ"ש להכנס גם בארץ ישראל כו’‪,‬‬ ‫בליל שב"ק‬ ‫בעש”ט‪ ,‬ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪ ,‬בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫והזכיר זאת הגבאי רבי אליהו ראטה זצ"ל‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה‬ ‫להרבי אחר קידוש‪ ,‬אמר הרבי ר’ שלו’מקע‬ ‫מקום‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו‬ ‫הנה איתא בגמ’ (שבת קיט) כל האומר‬ ‫בסטמבול‬ ‫הבעש”טדאז בעת‬ ‫לפני קידוש‬ ‫וכשהיה‬ ‫ברש”י‪ ,‬לו כ"ז‬ ‫עיי”ש לא אמר‬ ‫למה‬ ‫קבוצה‬ ‫במעשה‬ ‫עדיין‬ ‫ב״ה דיש‬ ‫להקב"ה‬ ‫הצדיקים‪,‬שותף‬ ‫זה‪ ,‬כל‬ ‫ויכולו נעשה‬ ‫תנאים‪,‬‬ ‫נשמת חז"ל‬ ‫דהרי אמרו‬‫הכללהם‬ ‫שהיה‬ ‫לפעול‬‫לייט‬ ‫יונגע‬ ‫יכולין‬ ‫ראה‬ ‫קידוש‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫אחריכמה‬ ‫זה שיש‬‫בשעה‬ ‫לשמועבענין‬ ‫שרוצים‬ ‫וכבר דברנו‬ ‫יהודים‬ ‫בראשית‬ ‫דברנו‬ ‫וכבר‬ ‫שותף‬ ‫הנשים‬ ‫נעשה‬ ‫כאילו‬‫צניעות‬ ‫מגודלויכולו‬ ‫שזההאומר‬ ‫ואמר‬ ‫בגמ’ כל‬ ‫בס”ג‪,‬‬ ‫ולשבתויכולו‬ ‫על איזה‬‫השבת‬ ‫להאריך את‬ ‫הראשונים‬ ‫ורוצים‬ ‫דיעות בספרי‬ ‫ומן שאנו‬ ‫השמים‬ ‫ונמצא‬ ‫בראשית‪,‬‬ ‫צניעות‪,‬‬ ‫מענין‬‫במעשה‬ ‫הקודם‬ ‫להקב"ה‬ ‫בשבת‬ ‫אומרים ג’‬ ‫תשובה‬ ‫זמן של‬‫הוא אנו‬ ‫ס”גדהרי‬‫כנ"ל‬ ‫שותףשל‬‫נעשה הזמן‬ ‫והנה זה‬ ‫זוכין להיות שותף עם הקב"ה וקיי"ל (בבא‬ ‫פעמים ויכולו כמבואר בשו"ע (סי’ רסח)‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫ומה תכליתה דהנה אחז”ל‪ ..‬תשובה קדמה‬ ‫בתרא מב‪ ):‬שותף כיורד ברשות דמי מה‬ ‫פע"א בתפילת שמו"ע ופע"א בציבור לאחר‬ ‫מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל‬ ‫לעולם‪ ,‬וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל‬ ‫שעשה עשוי דיכול לפעול בכל הנכסים‬ ‫שמו"ע ופעם השלישית בקידוש על הכוס‬ ‫ונעשהוכפי‬ ‫עדותהוא‬ ‫בשלימות‬ ‫בעת שמעיד‬‫[המעשה‬ ‫הצעיפים‪,‬הכא נמי‬ ‫בעצמו‬ ‫שנתן‬ ‫רא"שתשובה‪,‬‬ ‫(פסחים קו)‬ ‫ותוס’ ‪-‬דרך‬ ‫שם דיש‬ ‫לשרשה‪,‬‬ ‫בחזרה טושו"ע‬ ‫[עי’‬ ‫מטתמדיןאמו‬ ‫הכ”מכללפני‬ ‫הישועות‬ ‫רביה”ק לפעול‬ ‫שסיפר הרי יכול‬ ‫שותף‬ ‫בסה”ק‬ ‫תשובה וכןוכמו”ש‬ ‫במדרכי שם‪,‬‬ ‫שלשבת קיט‪:‬‬ ‫ותוס’ זמן‬ ‫הרא"ש‬ ‫השי”ת‬ ‫הצה”ק‬ ‫בת אותן‬ ‫עשוישפרה‬ ‫ומקבלין‬ ‫שעשהמרת‬‫הצדקנית‬‫הרבנית ומה‬ ‫שותף‬ ‫ומדברימים‬ ‫בזה] באר‬ ‫שנחלקו בעל‬ ‫של זקה”ק‬ ‫שבת‪,‬‬ ‫ומאירי‬ ‫ועייןשל‬ ‫ריטב"א‬ ‫סידורו‬ ‫חופה‬‫שלומקה‬ ‫שהיהר’ איזה‬ ‫ע”ה‪,‬דהרבי‬ ‫מרדכיונמצא‬ ‫חייםעכדה"ק‬‫לטובה‬‫רבי‬ ‫צפת‬‫הגמ’‬ ‫בעיר‬‫כוונת‬ ‫דנחלקו אם‬ ‫באה”ק‬ ‫חזינןכבוד פה‬ ‫הראשונים‬ ‫שמנוחתו‬ ‫חיים ]‬ ‫למד דד’ הגמ’ שמעיד ויכולו שנעשה שותף‬ ‫המשפחה‬ ‫מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל‬ ‫בשמו"עזואוז”ך‬ ‫שאומריםבשבוע‬ ‫הראשונה דיליה‬ ‫ויכולו יומד”ק‬ ‫ת”ו[על שחל‬ ‫הכוונה על קידוש [ועכ"פ בכלל הגמ’‬ ‫על השני שאומרים בציבור אחר שמו"ע‪,‬‬ ‫בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים‬ ‫כסלו‪ ,‬שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת‬ ‫שאומר ויכולו נעשה שותף]‪.‬‬ ‫ומדברי כולם לא מצאתי אפי’ שיטה אחת‬ ‫חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫שהכוונה על ויכולו שאומרים על הכוס‬ ‫מפורשאבל‬ ‫הואבלע”ז‪,‬‬‫סאמעט‬ ‫בצד‪ ,‬של‬ ‫ומצאתי דכן‬ ‫ובס"דאחת‬ ‫יגעתי‬ ‫שורה‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫בעיניבשבת‬ ‫דהלא ידוע‬ ‫שיושביםפלאייותר‬ ‫יהודים‬ ‫בקידוש‪ ,‬והיה‬ ‫כמובן‬ ‫הצניעותדקידוש‬ ‫ויקהל רז‪):‬‬ ‫בתכלית‬ ‫הקדוש (פ’‬ ‫בזוהרהכל‬‫היה‬ ‫להם‬ ‫וממילא יש‬ ‫מזוויהל‬ ‫רבי שלמה‬ ‫להקב”ה‪,‬‬ ‫יותר הגה"ק‬ ‫מתקרבין‬ ‫העובדא של‬ ‫דשבתאמר‬ ‫קדושה נ”ע‬ ‫איהוהקדוש‬ ‫בזה דארבינו‬ ‫וכשהרגיששבתא‬ ‫דמעלי‬ ‫כתי’‬ ‫בפרשתן‬ ‫שרצה‬ ‫וע‪,‬השניה‬ ‫השב‬ ‫עולם‬ ‫בשמים לכל‬ ‫מלחמת‬ ‫יותר כח‬ ‫זיעוכי"א בעת‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫יד‬ ‫בס''ד‬ ‫בכל השבוע להכין כראוי לקראת שב"ק‬ ‫בראשית רזא דסהדותא דעבודא דבראשית‬ ‫להתקשר עם בוכ"ע יקבל בחזרה מהשי"ת‬ ‫דהיינו ויכולו השמים וגו’ כי ע"י עדות זו‬ ‫כביכול בשב"ק הרבה יותר ממה שעשה‬ ‫מתקן כל מעשה בראשית ומכפרים לו כל‬ ‫והכין עצמו בימות החול ואז זוכה להרגיש‬ ‫עוונותיו ע"ש הרי דס"ל להזוה"ק דהעדות‬ ‫קדושת שבת וחיות בתורה ומצוות וכמו‬ ‫ויכולו בקידוש זהו העדות שמתקן בזה‬ ‫כל מסחר שאם משקיע סכום מוציא הרבה‬ ‫מעשה בראשית ונמצא דשפיר יש לו דין‬ ‫יותר ממה שהכניס בהשקעה כן הוא‬ ‫שותף עם הקב"ה כביכול ואתיין שפיר דברי‬ ‫בדבר זה שאם מכינים א"ע כראוי בימות‬ ‫הצדיק ע"כ‪ ,‬ובדרך המוסר י"ל דכדי שיזכה‬ ‫החול זוכים להוציא הרבה יותר בשב"ק‪.‬‬ ‫האדם לזה שיהיה שותף ויוכל לפעול‬ ‫ע"י הקידוש כנ"ל צריך לזה הכנה של כל‬ ‫הנה כתיב בפרשה (כד‪ ,‬יד) והיה הנערה‬ ‫השבוע לפני השב"ק כמ"ש היום יום ראשון‬ ‫אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה‬ ‫בשבת שני בשבת וכן הלאה דהכוונה בזה‬ ‫ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת‬ ‫שבראשון ושני וכל הימים כבר צריך להכין‬ ‫לעבדך ליצחק וגו’‪ ,‬ולכאו’ אינו מובן דמה‬ ‫לקראת השבת [ובפרט לפי מה דאיתא‬ ‫הסימן והוכחה ברורה של אליעזר שאותה‬ ‫ברמב"ן לכוון בכל יום בעת שאומר היום‬ ‫הוכחת ליצחק וראויה לו‪ ,‬הרי סה"כ ניסה‬ ‫יום בשבת‪ ,‬מצות זכור את יום השבת]‪ ,‬וע"י‬ ‫אותה במעט מים לשתות דבר שהוא חנם‬ ‫שמכין עצמו בכל השבוע הכנה טובה יזכה‬ ‫בעולם ובלא יגיעה כי עמדה על הבאר‬ ‫להתקשר אח"כ עם השב"ק ואז יהיה שותף‬ ‫והמים לפניה וכדה מוכן על שכמה שזה‬ ‫עם הקב"ה כביכול ויוכל לפעול כדין שותף‪,‬‬ ‫נהנה ולא חסר‪ ,‬ומה הראיה מזה שראויה‬ ‫ליצחק שכתוב אותה הוכחת לעבדך ליצחק‪.‬‬ ‫ולכן אומרים בכל יום היום יום כנ"ל‬ ‫שיזכור את השבת כל השבוע וזה ג"כ‬ ‫ומתרץ בסה"ק דברי ישראל תי’ נפלא‬ ‫סגולה לינצל מנסיונות וכדו’ ע"י שיחשוב‬ ‫דהנה ידוע שהעיקר והיסוד בכל קיום‬ ‫בלבבו מקדושת נועם רוממות השבת‬ ‫המצוות לעשותם בשמחה ובפרט במצות‬ ‫ואם אלך אחר שרירות לבי ח"ו איך אזכה‬ ‫הכנסת אורחים וגמילות חסדים העיקר‬ ‫לזה הנועם שכבר היה לי ועי"ז ינצל‬ ‫הוא שיהיה בשמחה [עיין לשון הטור יו"ד‬ ‫בס"ד וכמים פנים אל פנים ע"י שיעבדו‬ ‫טו‬ ‫בס''ד‬ ‫אברהם אבינו דלא קיים המצוה של הכנסת‬ ‫סי’ רמ"ט וכאשר יתננה יתן אותה בסבר‬ ‫אורחים כמצות אנשים מלומדה בלחוד‬ ‫פנים יפות בשמחה ובטוב לבב כו’] אפי’‬ ‫רק קיימה בשמחה וזריזות וחשק רב כמו‬ ‫שעושה מעט רק בשמחה חשוב דאחד‬ ‫שחזינן שמיד כשראה מפתח האוהל שלשה‬ ‫המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון‬ ‫אנשים נצבים לא הסתכל כלל על עצמו‬ ‫לבו לשמים לעשותה בשמחה וחשק‪,‬‬ ‫שהיה חולה וחלוש רק רץ בשמחה וחשק‬ ‫ולכן שפיר בחן אותה אליעזר אם תעשה‬ ‫גדול כמ"ש וירא וירץ לקראתם ואח"כ‬ ‫הגמילות חסדים בשמחה וחשק אז ראויה‬ ‫רץ להביא אוכל כמ"ש ואל הבקר כו’‪,‬‬ ‫ליצחק וז"ש הכתוב "והיה" הנערה וכו’ אין‬ ‫ולכן שפיר אמר אליעזר שהוכחה זו יהיה‬ ‫והיה אלא לשון שמחה דאם תעשה המצוה‬ ‫הראיה שהנערה שיקיים המצוה בשמחה‬ ‫בשמחה וחשק ובזריזות אותה הוכחת‬ ‫וזריזות יהיה ראוי לבית אדני אברהם‪,‬‬ ‫לעבדך ליצחק וכמו שכתוב שכן היה‬ ‫דכתיב ותמהר ותשקהו וכו’‪ ,‬ותמהר ותער‬ ‫וזהו לימוד לדורות איך צריכין להתנהג‬ ‫כדה ותרץ עוד אל הבאר הכול בזריזות‬ ‫בקיום המצוות בשמחה וחשק כנ"ל וכמו‬ ‫וחשק ושמחה כאמור וסוד השמחה הוא‬ ‫שאמר כ"ק אאמו"ר הרה"ק זי"ע מצוה‬ ‫מגבורה ממותקת בחי’ יצחק עכדה"ק ע"ש‪.‬‬ ‫הבאה לידך אל תחמיצנה דחמץ הוא זויער‬ ‫טייג דמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה‬ ‫ויש להוסיף בזה דכן מצינו שאומר אליעזר‬ ‫לעשותה בחימוץ פנים ובעצבות‪ ,‬דאתה‬ ‫היא האשה אשר הוכיח ד’ לבן אדני (להלן‬ ‫ממילא כבר נותן הצדקה לעני מה איכפת‬ ‫פסוק מד) היינו לבית אברהם אבינו כדברי‬ ‫לך לעשותה בשמחה ולהראות לפניו סבר‬ ‫רש"י לעיל (פסוק יד)‪ ,‬שהוכיח ד’ שראויה‬ ‫פנים יפות ואל תתן אותה באופן שיתבייש‬ ‫להכנס בבית של אברהם אבינו מקור‬ ‫המקבל וירגיש שהוא העני המקבל בבושת‬ ‫החסד וגמילות חסדים והכנסת אורחים‪,‬‬ ‫פנים רק תתן אותה בשמחה רבה ובסבר‬ ‫דהיינו בזה שעשתה המצוה בשמחה‬ ‫פנים יפות שזיכה אותך השי"ת ליתן שלא‬ ‫וזריזות כנ"ל זהו הראיה כנ"ל‪ ,‬כמו שמצינו‬ ‫ירגיש העני שהוא מקבל רק אדרבה ירגיש‬ ‫באברהם אבינו (בפ’ הקודמת לעיל יח‪ ,‬ב)‬ ‫ששימח את הנותן שזכה לקיים המצוה וזהו‬ ‫וירץ לקראתם כו’‪ ,‬ואל הבקר רץ אברהם‬ ‫יסוד בכל המצוות לעשותן בשמחה כנ"ל‪.‬‬ ‫שהתוה"ק אומר לנו ענין הכנסת אורחים של‬ ‫טז‬ ‫בס''ד‬ ‫הרעה כשם שמברך על הטובה וז"ש רש"י‬ ‫ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה‬ ‫כון שוין לטובה דכל הזמנים של שרה בין‬ ‫ושבע שנים שני חיי שרה וברש"י הק’ לכך‬ ‫שלא הי’ גילוי החסדים ובין שהיה בגילוי‬ ‫נכתב שנה כו’‪ ,‬בת ק’ כבת כ’ לחטא מה‬ ‫היה שוין לטובה להכיר שהכול טובה‬ ‫בת כ’ לא חטאה שהרי אינה בת עונשין‬ ‫באמת‪ ,‬שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד‪.‬‬ ‫אף בת ק’ בלא חטא‪ ,‬וי"ל בזה שמרומז כן‬ ‫דרך הצדיקים שבוטחים בהשי"ת תמיד‬ ‫ואיתא עוד ענין נפלא בסה"ק דברי‬ ‫ואפי’ בזמן שהם שרויים בתוך צרתם‬ ‫ישראל עה"פ וירץ העבד לקראתה ויאמר‬ ‫אינם מתייחסים אל מצבם שהוא רע רק‬ ‫הגמאיני וגו’ ופירש"י לפי שראה שעלו‬ ‫בוטחים בהשי"ת שהכל לטובה ומתוך‬ ‫המים לקראתה‪ ,‬ולכאו’ יש לתמוה כיון‬ ‫צרה הם מודים ומשבחים להקב"ה על‬ ‫שראה ממנה המופת הגדול הזה שעלו‬ ‫חסדיו וטובותיו ומאמינים שמאתו לא‬ ‫המים לקראתה אין לך הוכחה גדולה‬ ‫תצא הרעות ומטבע הטוב להטיב שברא‬ ‫מזה ולמה עשה עוד הסימן עם הגמאיני‬ ‫העולם רק להטיב לבריותיו ויתגלה לבסוף‬ ‫נא מעט מים מכדך ללא צורך‪ ,‬ומתרץ‬ ‫שהכול היה רחמים וחסדים גמורים‪.‬‬ ‫אלא מכאן ראיה שהעיקר הוכחה הוא‬ ‫ממדות טובות ולא ממופתים עכדה"ק‪.‬‬ ‫ולפי"ז י"ל דז"ש רש"י הק’ שבת ק’ כבת כ’‬ ‫פי’ ששרה אמנו בזמן שהיתה במצב של‬ ‫ובאמת ענין זה של מידות טובות הורו כמה‬ ‫גילוי החסדים רצ"ל לקאפיטל ק’ בתהלים‬ ‫מגדולי ישראל הקודמים וכן כ"ק אאמו"ר‬ ‫מזמור לתודה וגו’ עבדו את ד’ בשמחה‬ ‫הגה"ק זי"ע לגבי שידוכים שהעיקר ראיה‬ ‫היתה כבת כ’ היינו למזמור כ’ בתהלים יענך‬ ‫לידע מעלת החתן כ"ז הוא מדות טובות‪,‬‬ ‫ד’ ביום צרה שהכול מאתו ית"ש וממנו בא‬ ‫וביארתי הדבר למה עיקר ההוכחה הוא‬ ‫כל החסדים ובין כשהיתה שרה במצב של‬ ‫ממדות טובות דהרי לכאו’ התינח תורה‬ ‫בת כ’ רמז למזמור כ’ יענך ד’ ביום צרה‬ ‫דתנן ותלמוד תורה כנגד כולם‪ ,‬וכן יראת‬ ‫פי’ כשהיתה בעת צער האמינה שהכול‬ ‫שמים דכתיב ראשית חכמה יראת ד’ וכו’‪.‬‬ ‫לטובה ואף בזמן הצער ידעה שהכול‬ ‫רחמים וחסדים ולהלל ולשבח להשי"ת על‬ ‫אכן ההסבר בזה הוא דעל תורה ויר"ש‬ ‫כל הטוב וכמ"ש בגמ’ חייב אדם לברך על‬ ‫יז‬ ‫בס''ד‬ ‫אבינו היה במדות טובות שזה מלמד‬ ‫א"א לדעת באמת אם הוא יר"ש באמת וכן‬ ‫על הכלל כולו‪ ,‬ופרשה זו נקרא פרשת‬ ‫בתורה ועבודה אם הם כראוי דיכול להיות‬ ‫השידוכין שאומר התורה שידוך של יצחק‬ ‫דהכל מבחוץ ולא מבפנים בפנימיותו‪ ,‬ולכן‬ ‫איתא בחז"ל קשין זיווגו של אדם כקריעת‬ ‫שפיר הסימן במדות טובות כגון שאינו‬ ‫יום סוף‪ ,‬ולכאו’ צ"ב מה השייכות זה לזה‪.‬‬ ‫כפוי טובה שאם אחד עשה לו טובה מכיר‬ ‫לו טובה וכשיש לו להשיב גמולו עושה‬ ‫אכן התירוץ לזה דהנה איתא במדרש רבה‬ ‫זאת ולמה עושה כן רק שיש לו מדות‬ ‫(פ’ בשלח פכ"א ו’) דתנאי התנה הקב"ה עם‬ ‫טובות להכיר טובה ולשלם בחזרה כפי‬ ‫הים מתחילת הבריאה שיקרע הים שנא’‬ ‫יכלתו ואם בבין אדם לחבירו נוהג כן על‬ ‫וישב הים כו’ לאתנו לתנאו [ראשון] ע"ש‪,‬‬ ‫אחת כו"כ עושה חשבון של הכרת הטוב‬ ‫וא"כ למה לא נבקע הים מיד לקיים התנאי‪,‬‬ ‫גם להקב"ה שנותן לנו הכל ומה שיש לנו‬ ‫אכן הים טען דמה שהתנה הקב"ה שאקרע‬ ‫ממנו הכל ועל כל נשימה ונשימה תהלל‬ ‫לפני בני ישראל הי’ לאנשים אחרים בעלי‬ ‫י‪-‬ה שעל כל נשימה ונשימה שדם נושם‬ ‫צורה שיש להם צלם אלקים‪ ,‬שלא הכירה‬ ‫צריך לקלס לבורא דכתיב כל הנשמה כו’‪,‬‬ ‫כלל ישראל אחר שיצאו ערות הארץ מקור‬ ‫כל הנשימה תהלל י‪-‬ה (מד"ר בראשית‬ ‫כל הטומאה‪ ,‬אך אחר שצעקו בנ"י אל השם‬ ‫פי"ד‪ ,‬ט)‪ ,‬ונמצא שאנו מחויבים הרבה‬ ‫ושבו בתשובה שלימה והוזילו דמעות לפני‬ ‫להשי"ת הכרת הטוב על כל רגע ורגע שאנו‬ ‫קונם זכו שהדמעות כיבסו אותם וחזר הצלם‬ ‫חיים בכלל וכל הטובות שגמלני‪ ,‬וממילא‬ ‫אלקים על פניהם ושפיר הכירום ונבקע‬ ‫יתנהג כשורה לשמוע ולקיים ציווי השי"ת‬ ‫הים ונס מפניהם שליהודים אלו הי’ התנאי‪,‬‬ ‫לשמור התורה ומצוות ולירא ממנו ית"ש‪,‬‬ ‫ולפי"ז שפיר מובן מה השייכות קרי"ס‬ ‫ונמצא דע"י מדות טובות זוכין לתורת‬ ‫לזיווגים דאיתא בגמ’ (סוטה ב‪ ).‬מ’ יום‬ ‫ד’ ועבודה ויראה וזהו העיקר של הכל‬ ‫קודם יצירת הולד מכריזין בת פלונינ‬ ‫ושפיר הורה כ"ק אאמו"ר זי"ע לבדוק‬ ‫לפלוני‪ ,‬וא"כ למה צריכין כ"כ לטרוח‬ ‫בשידוכים מדות טובות שזהו מלמד על‬ ‫לפעמים למצוא זיווגו הטוב הרי כבר מוכן‬ ‫הכלל כולו כנ"ל‪ ,‬וכן נתבאר לעיל אצל‬ ‫ועומד זיווגו שהכריזו בשמים מ’ יום כו’‬ ‫רבקה אמנו שההוכחה שראויה ליצחק‬ ‫יח‬ ‫בס''ד‬ ‫י"ל דהנה דע גרעסטע כתר וואס א’ מענטש‬ ‫כנ"ל‪ ,‬אכן הזיווג מוכן ועומד רק זה תלוי‬ ‫קען געבין פאר אייבערשטן הוא שיחשוב‬ ‫לפי עבודת הבחור באיזה אופן עבד את‬ ‫תמיד ‘שהשם ית’ הוא אלקינו’ ומכוון בכל‬ ‫בוראו בשנותיו הצעירים דאם זכה לעבוד‬ ‫דבר שעושה ולומד ומקיים את התורה‬ ‫את השי"ת כראוי וירא שמים אז זוכה‬ ‫לעשות נחת רוח ליוצרי ובוראי‪ ,‬וכמו‬ ‫בניקל להגיע לזיווגו הטוב אמנם אם לא‬ ‫שאמרנו אתמול דכמים פנים אל פנים‬ ‫זכה לזה אז אומרת המדוברת שזה אינו‬ ‫וויפיל ער לייגט אן משפיע לו השי"ת‬ ‫החתן שאינה מכרת אותו פלוני שהכריזו‬ ‫בחזרה‪ ,‬מליאן מאהל אזוי מער [כלשון‬ ‫בשמים והראו לה בשמים חתן אחר וכ"ז‬ ‫רבינו] וזה הכתר שאנו נותנים ד’ אלקינו‬ ‫ששינה צורתו ממעשיו שאינן טובים אכן‬ ‫שאנו חושבים ד’ אלקינו‪ ,‬מלאכים המוני‬ ‫לאחר ששב בתשובה שלימה ואומר תהלים‬ ‫מעלה שעי"ז נבראים מלאכים מליצים‬ ‫ובוכה כו’‪ ,‬אז מקבל בחזרה צלם אלקים‬ ‫ישרים שמליצים טוב עליו ומורידין שפע‬ ‫וצורתו האמיתית ואז מכירין אותו פלוני‬ ‫לאדם זה‪ ,‬ורחמנות גדולה לאלו שבוראים‬ ‫שהראו בשמים ונגמר השידוך בכי טוב‬ ‫במעשיהם מלאכים רעים שעולין למעלה‬ ‫ושפיר דומה לקריעת ים סוף וכשנ"ת‬ ‫וצועקין מה אנחנו אשמים שאנו צריכים‬ ‫לעיל‪ ,‬וכן צריכין לדעת ששידוך אין זה רק‬ ‫להקרא מלאכים רעים‪ ,‬בשביל שלא יכול‬ ‫שידוך שנעשה אויס בחור וזהו כל הקיווי‬ ‫האדם להתאפק מתאוותיו או שא"ד‪ ,‬אכן‬ ‫והשמחה‪ ,‬רק כל התכלית הוא ‘דורות‬ ‫מדה טובה מרובה ע"י שעושים מעשים‬ ‫דורות’ להעמיד דורות ישרים ומבורכים‬ ‫טובים בורא בזה מלאכים טובים מליצים‬ ‫והכל תלוי בימי הבחרות שאם מתנהג‬ ‫ישרים שעולין למעלה ומליצים טוב על‬ ‫כראוי זוכה לזיווג טוב ואז ממילא זוכה‬ ‫האדם להשפיע לו טוב‪ ,‬וי"ל עוד מלאכים‬ ‫לדורות טובים ונמצא דכל ימי חייו וכל‬ ‫המוני מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה‬ ‫טוב תלוי בימי הבחרות שזוכה להעמיד‬ ‫דע"י שיש איחוד הלבבות ואחדות בין‬ ‫יסוד לכל ימי חייו וכל הדורות אחריו‪.‬‬ ‫ישראל שהם בקבוצה יחד מזה עצמו נבראים‬ ‫מלאכים טובים מליצים ישרים שעולין‬ ‫קידושא רבה‬ ‫למעלה ומשפיעים טוב עלינו אמן סלה‪.‬‬ ‫כתר יתנו לך ד’ אלקינו מלאכים המוני‬ ‫מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה‪.‬‬ ‫יט‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דרעוין‬ ‫חיים‬ ‫רעוא‬ ‫אלקים‬ ‫דברי‬ ‫עט"רתשפ”ו‬ ‫שליט"א‬ ‫רבינו וישב‬ ‫פרשת‬ ‫שב”קמרן‬ ‫מכ"ק‬ ‫בעיר בית שמש יצ”ו‬ ‫רעוא דרעוין – פרשת חיי שרה תשפ"ו‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫זאגט י‪(:‬‬ ‫רש"יסוטה‬‫רבותינושנהז”ל )‬ ‫ודרשו ועשרים‬ ‫בעש”ט‪,‬מאה שנה‬ ‫שרה‬ ‫שב”ק‪,‬‬ ‫בזכותדבעת‬ ‫הצבור‪,‬‬ ‫(דף קעד‪).‬‬ ‫בזכותפ’ שלח‬ ‫יעזורבזוה"ק‬ ‫השי”תאיתא‬ ‫הנה‬ ‫שהיתה ולפי‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫כבת ז’ כו’‪,‬‬ ‫חמיה‬‫ובת כ’‬ ‫פניהכ’ כו’‬ ‫בבית‬ ‫שכסתהכבת‬ ‫בת ק’‬ ‫כתרים‬ ‫מקום‬ ‫שיסדו‬‫עושים‬‫תורההק’‬ ‫חידושיאבי‬ ‫הבןובזכות‬ ‫שמחדש‬ ‫זקני ה’‬ ‫בזכות‬ ‫פשוטו קאי על שרה ועניניה כפירש"י‪,‬‬ ‫בשמים לאביו בחידושי תורה שעושה‪.‬‬ ‫בסטמבול‬ ‫עיי”ש ברש”י‪ ,‬וכשהיה הבעש”ט‬ ‫קבוצה‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין‬ ‫אבער דער הייליגער רבי ר’ אלימלך זי"ע‬ ‫ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪,‬‬ ‫זאגט אז ס’איז גייט ארויף אויף עבודת‬ ‫ובמשנה (פאה פ"א מ"א) איתא אלו דברים‬ ‫ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו‬ ‫ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג‪,‬‬ ‫השם בת כ’ כבת ז’ ליופי כמו תינוק‬ ‫שאין להם שיעור הפאה והביכורים וכו’‬ ‫השמים‬ ‫להתפאר‬ ‫יודע ומן‬ ‫צניעות‪,‬‬ ‫מענין אין‬ ‫הקודם עצמו‬ ‫בשבת‬ ‫שהוא מקשט‬ ‫תשובה‬ ‫של כולם‬ ‫זמןכנגד‬ ‫ותלמודהוא‬ ‫תורה‬ ‫קתנישל ס”ג‬ ‫ובסוףהזמן‬ ‫והנה זה‬ ‫הה”ק‬ ‫מאא”ז‬ ‫יקר‪ ,‬כך‬ ‫להתקשטכידוע‬ ‫בקישוט‬ ‫שנדבר מזה‪,‬‬ ‫נסתבב לחשוק‬ ‫עצמו‬ ‫קדמה‬ ‫תשובהכיבוד‬ ‫אחז”ל‪..‬גרעסטע‬ ‫דהנה‬ ‫דאס איז דע‬ ‫תכליתה‬ ‫תורה‬ ‫ומהדתלמוד‬ ‫עיקרמכל‬ ‫גדולה א‬ ‫שאז הוא‬‫שריפה‬ ‫שעשהבת כ’‬‫זי”עכשהיתה‬‫מורא”ז שרה‬ ‫היתה‬ ‫הכל‬‫אחד‬‫ולכלאת‬‫ומתקן‬ ‫הכל‬ ‫ואברך‬ ‫שמגביה‬ ‫בחור‬ ‫וענינה גם לכל‬ ‫לעולם‪,‬וזה נוגע‬ ‫אב‪,‬‬ ‫עצמווכפי‬ ‫ליפות הוא‬ ‫בשלימות‬‫[המעשהלתאות‬ ‫התגברות האדם‬ ‫הצעיפים‪,‬‬ ‫מכבדים‬ ‫שנתן‬ ‫תשובה‪,‬‬‫שלומדים תורה‬ ‫שע"ידיש דרך‬ ‫ואחד שידעו‬ ‫לשרשה‪,‬‬ ‫בחזרה‬ ‫מטתהי’אמו‬‫ולהתקשט ושאר עיני העולם והיא‬ ‫שסיפר רביה”ק הכ”מ לפני‬ ‫מאוד את ההורים אפי’ בהאי עלמא לאו‬ ‫בסה”ק‬ ‫השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש‬ ‫כל כוונתה בכל קישוטה רק לשמים ע"ש‪.‬‬ ‫דווקא בעלמא ההוא למעלה בהאי עלמא‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק‬ ‫סידורו של שבת‪ ,‬של זקה”ק בעל באר מים‬ ‫מכבדים את ההורים בזה אז א איד פירט‬ ‫חופה‬ ‫רבי חיים מרדכי ע”ה‪ ,‬שהיה איזה‬ ‫הנה חזינן בפרשה דכתיב ויבוא אברהם‬ ‫צפת‬ ‫חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר‬ ‫זעך אויף ערליך אין א בחור פירט זעך‬ ‫המשפחה‬ ‫וכל לדעת‬ ‫ולבכותהזי”ע‬ ‫וצריך‬ ‫הרה”ק מורא”ז‬ ‫מצאצאי לשרה‬ ‫לספוד‬ ‫בשבועחוץזופוןז”ך‬ ‫דיליהאין גאס‬ ‫יומד”ק‬ ‫בחור גייט‬ ‫ת”ו[אויףשחל‬ ‫איידיל א‬ ‫צעיפים‬ ‫השמחהתועלת‬ ‫אותהלכבוד‬ ‫אברהם ואיזה‬ ‫הספיד קנו‬ ‫למההנשים‬ ‫בית‬ ‫גדולת‬ ‫משליםוואס‬ ‫ע”פחוץ דעם‬ ‫באריכות‬ ‫אפגעהיטן‬ ‫שמבאר‬ ‫ער איז‬ ‫כסלו‪,‬‬ ‫דעם וואס‬ ‫שהיה‬‫שנויאותה‬ ‫היה איזה‬ ‫שהספיד‬ ‫הענין רק‬ ‫אכן בהם‬‫חדשםבזה‪,‬שהיה‬ ‫יש‬ ‫שאותן‬ ‫וודאיכיבוד‬ ‫כ”שמצות‬‫א”כמקיים‬ ‫קודש‪,‬ער‬ ‫ס”גערשלאיזשבת‬ ‫ערליך איז‬ ‫בלע”ז‪,‬זעךאבל‬ ‫מען זאל‬‫סאמעט‬‫הטובים אז‬ ‫בצד‪ ,‬של‬ ‫מעשיה‬ ‫וסיפראחת‬ ‫שורה‬ ‫בשבת סכ"א)‪.‬‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫יותרסי’ קמ"ג‬ ‫שיושביםשו"ע‬ ‫יהודים (עי’ קיצור‬ ‫אב‬ ‫אפלערנען דע מעשים טובים פון שרה‬ ‫היה הכל בתכלית הצניעות כמובן‬ ‫מתקרבין יותר להקב”ה‪ ,‬וממילא יש להם‬ ‫דהמטרה של ההספד לא היה סתם לעשות‬ ‫ונתחיל הענין של פרשת השבוע ויהיו חיי‬ ‫וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר‬ ‫יותר כח בשמים לכל השבוע‪ ,‬בפרשתן כתי’‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫כ‬ ‫בס''ד‬ ‫המכפלה גם על השכינה אבל המערה‬ ‫הספד‪ ,‬אברהם אבינו איז געווען אברהם‬ ‫ודאי הי’ כפולה כפשוטה‪ ,‬והנה י"ל דמי‬ ‫אבינו ואכן ההספד היה על כבוד השכינה‬ ‫ששוכב במקום עושה המקום למקום חשוב‬ ‫שהיה שם עם אברהם ושרה לא היה שם‬ ‫ולא המקום עושה המקום למקום חשוב‬ ‫דברים פשוטים והבכיות של אאע"ה היה‬ ‫כמאמרם ז"ל (תענית כא‪ ):‬לא מקומו של‬ ‫בעולם גבוה לגמרי לא לבכותה כפשוטו‪.‬‬ ‫אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו‬ ‫ע"ש‪ ,‬והכא נמי אדם הראשון שכב באותה‬ ‫הנה איתא בזוה"ק בפרשתן (דף קכח‪).‬‬ ‫מערה לכן עשה את המקום למקום חשוב‬ ‫דאיך ידע אברהם אבינו ממערת המכפלה‬ ‫ולכן רצה אאע"ה להקבר שם ואיתא שם‬ ‫ושקבור שם אדה"ר דכתיב ואל הבקר‬ ‫בזוה"ק דבתחילה לא רצו אדם וחוה‬ ‫רץ אברהם שאותו הבקר ברח עד מערת‬ ‫לקבל את שרה להקבר שם דאמרו דאנו‬ ‫המכפלה ונכנס אחריו ואז ראה ומצא‬ ‫עדיין בבושה לפני הקב"ה בשביל חטא‬ ‫מערת המכפלה שאדם וחוה טמונים‬ ‫עץ הדעת וגרמנו המיתה ועתה יתוסף לנו‬ ‫שם ולכן חמד לו את המערה לקבורתו‬ ‫בושה אחרת מפני המעשים טובים ושלמות‬ ‫ולשרה אשתו עכדה"ק‪ ,‬ואיתא בזוה"ק (דף‬ ‫של שרה ואמר אברהם לאדה"ר שיתפלל‬ ‫קל) אריכות דברים בענין השערים שיש‬ ‫בעדו והסכים אבל חוה עדיין לא הסכימה‬ ‫למעלה כשהנשמה מגיע למעלה לאחר‬ ‫עד שאברהם פייס אותה שיתקן חטא אדם‬ ‫מיתה ע"ש ובענין מערת המכפילה יש‬ ‫וחוה ואכן זכו אח"כ ליכנס למקומם בג"ע‪,‬‬ ‫כמה פשטים מה הפי’ בזה‪ ,‬רש"י הק’ פי’‬ ‫(פסוק ט’) המכפלה בית ועליה על גביו‬ ‫ולא היה כאן פשוט עם מערת המכפלה‬ ‫דבר אחר שכפולה בזוגות‪ ,‬והרמב"ן חולק‬ ‫כמו שנראה בפשטות רק עם עפרון וארבע‬ ‫שכל המקום קרויה מכפלה ע"ש סטוט‬ ‫מאות שקל כסף וכו’‪ ,‬רק היה כאן מהפיכה‬ ‫זעך א איבערקערעניש אין דעם גאנצן‬ ‫עם אדם וחוה שלא יבושו כנ"ל דמצינו ענין‬ ‫ענין [עי’ רשב"ם וספורנו שס"ל כהרמב"ן‬ ‫זה שאם הולכים לגור אצל צדיק יותר גדול‬ ‫ועי’ אבן עזרא שלא ס"ל כוותיהו]‪.‬‬ ‫ממנו מעורר קטרוג כמו שאמרו ז"ל במד"ר‬ ‫(פ’ וירא נ’ יא) מה שאמר לוט כו’‪ ,‬והצרפית‬ ‫אבל בזוה"ק (דף קכח‪ ):‬גם אזיל במהלך‬ ‫אמרה (מלכים א’ יז יח) באת להזכיר את עוני‬ ‫זה שהיה בית ועליה כפירש"י‪ ,‬ומרמז ענין‬ ‫כא‬ ‫בס''ד‬ ‫היא החיות של כל העולמות וכל הנמצאים‬ ‫וגו’ עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה‬ ‫שם‪ ,‬ולכן מצינו כאן בעפרון שהפסיד מזה‬ ‫מעשי ומעשי בני עירי והי’ מעשי רבים על‬ ‫הרבה כדהלן‪ ,‬וכמש"כ רש"י ד"ה וישקל‬ ‫אנשי בני עירי והייתי צדקת ביניהם עכשיו‬ ‫אברהם לעפרן חסר וי"ו לפי שאמר הרבה‬ ‫שבאת אצלי באת להזכיר את עוני גו’‬ ‫ואפילו מעט לא עשה‪ ,‬וביאר הגר"א זי"ע‬ ‫ע"ש (והובא ברש"י מלכים שם)‪ ,‬וכן היה‬ ‫דברי רש"י אלו שכתב חסר וי"ו וכו’ ע"פ‬ ‫כאן אברהם אבינו עם אדה"ר‪ ,‬וכן מצינו‬ ‫דאיתא שאברהם אבינו לא רצה ליהנות‬ ‫אצל צדקיהו שבנה ארמון ומערה תחתיו‬ ‫מכספו של אבימלך שנתן לו אלף כסף‬ ‫שיוכל לברוח מנבוכדנצר תחת מערה‬ ‫(לעיל כ‪ ,‬טז) ולכן רצה ליתן כל האלף כסף‬ ‫ולבסוף תפסוהו‪....‬ויש לפעמים שעצם‬ ‫לעפרון אבל מכיון שעפרון אמר הרבה‬ ‫הבחירה הוא לטובה‪ ........‬והכלל שהכל‬ ‫שמקודם אמר ליתן בחנם ואח"כ אמר‬ ‫אזיל ברצון הקב"ה ואין דבר שחושבין‬ ‫ארבע מאות שקל כו’‪ ,‬הפסיד שש מאות‬ ‫חשבונות כך וכך רק הכל אזיל ברצון השם‪.‬‬ ‫וקיבל רק ד’ מאות וז"ש רש"י חסר וי"ו‬ ‫שחסר שש מאות מן האלף כסף עכדה"ק‪,‬‬ ‫איתא בפרשה של עפרון דכתיב (פסוק‬ ‫ט"ז) וישקל אברהם לעפרן וברש"י הק’‬ ‫ולפי"ז מיושב שפיר דהתורה הק’ היא‬ ‫שכתיב עפרן חסר וי"ו וכבר דברנו כמ"פ‬ ‫חיות העולם כולו ולכן אם נחסר וי"ו הרי‬ ‫לבאר ענין זה דלכא’ מה הנפק"מ לעפרון‬ ‫בע"כ נחסר מן האדם עצמו וכמו שרואים‬ ‫אם התורה חיסר אות משמו או לא‪ ,‬וכעין‬ ‫כאן בעפרון בהדיא וכמשנ"ת‪ ,‬ואחד מן‬ ‫זה ג"כ מצינו בפרשת פנחס (קפיטל כט)‬ ‫הדברים שיכולים ללמוד מזה הענין הוא‬ ‫שהתורה נוטל אותיות כמש"כ שם ונסכה‬ ‫שהממון צריך להיות בכשרות והוא אחד‬ ‫בלא יו"ד ופע"א כתיב ונסכיה עם יו"ד‪,‬‬ ‫מן הסגולות לבנים טובים כמבואר באגרא‬ ‫וצריך להבין מה השייכות זה אל האדם אם‬ ‫דכלה פ’ שופטים ד"ה כי הגוים ד’מעות‬ ‫התורה מחסר אות או לא‪ ,‬וצריך לבאר ע"פ‬ ‫כשר סגולה לבנים טובים‪ ,‬ע"ש‪ ,‬כשר‬ ‫דאיתא בזוה"ק (בראשית דף ה‪ ).‬אורייתא‬ ‫געלט מיינט אין אלע זאכען סיי אין הלכות‬ ‫ברא עלמא דכל העולם כולו קיים רק ע"י‬ ‫ריבית סיי אין הלכות הלואה סיי אין מקח‬ ‫התורה וממילא נמצא דאם התורה החסיר‬ ‫וממכר סיי אויכט לכתחילה אז מען קען‬ ‫אות מעפרון בע"כ נחסר לו מזה‪ ,‬דהתורה‬ ‫כב‬ ‫בס''ד‬ ‫סאיז שוין דע העכסטע צייט דע עולם‬ ‫געבין מעשר מיט חומש‪ ,‬אין אפגערעדט‬ ‫מיטשעט זעך שטארק שטארק איבעראל‬ ‫אז סאיז אויסגעהאלטן עפ"י הלכה אין מען‬ ‫סיי דא אין חו"ל הויכעט‪ ,‬מען דארף האבן‬ ‫מאכט נישט דריידלעך ואפי’ כשיכולים‬ ‫שפע אין אז דער אייבערשטער שיקט‬ ‫לעשות שיין געלט פון איין חתימה‪ ,‬וזה לא‬ ‫שפע שיקט ער כשר געלט כשערע געלט‪.‬‬ ‫לכתחלה‪ ,‬צריכים אז לחשוב שיכול להקים‬ ‫בית של עשרה בנים ת"ח‪ ,‬ויכול להקים‬ ‫דע וואך איז דאך אויכט מסוגל אויף‬ ‫בית של עשרה אברכים חשובים‪ ,‬ורק‬ ‫שידוכים דע גאנצע פרשה פון יצחק מיט‬ ‫בשביל חתימה שלו או דריידל שלו אפי’‬ ‫אליעזר וואס אליעזר איז געווען א שדכן‬ ‫שיכול למצוא היתר עם דריידל אחרת וכו’‪,‬‬ ‫געפארן טרעפן א שידוך פאר יצחק דע‬ ‫נייע דור האט זעך געעפנט פון יצחק אין‬ ‫ולכן צריך לחשוב ולעשות חשבון בשעת‬ ‫אברהם סאיז געווען נאך די עקידה סאיז‬ ‫מעשה אה‪ ,‬קענסט דאך האבן לעכטיגע‬ ‫האט אויסגעקוקט ממש עק וועלט פונקט‬ ‫קינדער אנשטאטס דעם‪ ,‬וועגען דעם‬ ‫פארקערט דעמאלטס איז אריינגעקומען‬ ‫האב בעסער כשר געלט – געלט גיט‬ ‫דע נשמה פון רבקה ביי יצחק דעמאלט’ס‬ ‫ממילא דער אייבעשטער – אין קינדער‬ ‫איז שרה אוועק איז געבוירן געווארן רבקה‬ ‫גיט אויך דער אייבערשטער – פרנסה‬ ‫ערשט דעמאלטס קען זי חתונה האבן‬ ‫איז דאך פון הימל‪( ,‬תנבא"ר פרק יד)‬ ‫מיט רבקה אלעס גייט מיט א חשבון ווער‬ ‫ואינם יכולים לקחת לבד‪ ,‬די זעלבע געלט‬ ‫סאיז קוקט אביסל טיפער ווער ס’גלייבט‬ ‫וואס מ’דארף באקומען אדער האט מען‬ ‫אין אייבערשטן אפילו נישט אלעמאל איז‬ ‫בכשרות אדער האט מען נישט בכשרות‬ ‫מען זוכה דע ספרים זענען אונז מגלה‬ ‫אזוי איז מקובל פון צדיקים‪ ,‬וזהו אפשר‬ ‫כל מיני חשבונות שמים ווייסט מען מה‬ ‫נסיון בשעת מעשה אבל כשהקב"ה עוזר‬ ‫שהיה בשעת מעשה אבל כל אחד יש לו‬ ‫רואים שהוא כלום וכאן חזינן בעפרון‬ ‫חשבון מיוחדת למעלה כל אחד יש לו‬ ‫שהפסיד המעות ע"י הדריידלעך כנ"ל‬ ‫ספר שלו למעלה א עקסטערע ביכל מיט‬ ‫אז מען שפילט דערלייגט מען עכ"ד‪ ,‬זאל‬ ‫זיינע ענינים ודברים שלו אמאהל האט עס‬ ‫דער אייבערשטער העלפין טאקע ס’איז‬ ‫שייכות מיט דע ענין אמאהל מיט יענע‬ ‫זאל זעך עפענען טאקע צינורות השפע‬ ‫כג‬ ‫בס''ד‬ ‫עס אראפ א ריינע אויר אין דע וועלט‪,‬‬ ‫ענין נישט אלעמאהל ווייסט מען פשט‬ ‫תורה איז בכלל מזכך ומטהר דע אויר‬ ‫אבער מען גלייבט אין אמאל וועט מען נאך‬ ‫יודישע קינדער לערנען דע הייליגע תורה‬ ‫וויסן אין אפי’ מען וועט נישט וויסן איז‬ ‫הקדושה פארשטייט זעך אז סאיז דארף‬ ‫דאך זיכער אז איז אלעס פון אויבערשטן‬ ‫זיין בקדושה ובטהרה אין אפגעהיטנקייט‬ ‫אזוי ווי מען זעהט דא יעדע זאך סאיז דא‬ ‫מיט דעם אלעס תורה בלייבט תורה‪.‬‬ ‫זאכן אונטערן טיש אויפן טיש אלעס מיינט‬ ‫עפעס גארנישט ווערט נישט פון זיך אליין ‪,‬‬ ‫זאל דער אייבערשטער העלפן טאקע מזאל‬ ‫זוכה זיין צו אלע השפעות טובות אין צו‬ ‫עכ"פ זאל דער אייבערשטער טאקע‬ ‫אלע ברכות טובות אין מען זאל זוכה זיין‬ ‫העלפין טאקע אזוי ווי דע וואך שטייט‬ ‫אלעס וואס שטייט אין דע תורה בנגלה‬ ‫דאך ממש קלאהרע זאכן‪ ,‬וכל טוב אדוניו‬ ‫ובנסתר אין דע אלע זאכן סודות התורה‬ ‫בידו (כד‪ ).‬ביי א שידוך דארף מען האבן‬ ‫אין זוה"ק (דף קלא‪ ):‬שטייט אסאך וועגן‬ ‫אסאך געלט כמו שחזינן שאליעזר אמר‬ ‫תחיית המתים וויאזוי סאיז ועט אויסקוקן‬ ‫להם (כ"ד פסוק לו) שנתן אברהם כל‬ ‫אלע מיני אופנים בשעת תחיית המתים‪,‬‬ ‫אשר לו ליצחק הרי דבשידוך צריכים‬ ‫עכ"פ זאל דער אייבערשטער העלפן מען‬ ‫מעות‪ ,‬זאל דער אייבערשטער העלפן אז‬ ‫זאל זוכה זיין צו דע אלע זאכן אלע גילויים‬ ‫סאיז זאל זיין טאקע שידוכים מיט געלט‬ ‫זוכה זין מיט א קלארקייט אין מען זאל זוכה‬ ‫אין קען זיין אז געלט אליין איז אויכט גוט‬ ‫זיין יעדער איינער בכל מקום שהם דארט‬ ‫אלעס דארף זיין סאיז דא אסאך עלטערע‬ ‫ווי ער לערנטט דארט וווי ער דאוונט זאל‬ ‫בחורים וואס דארפן געהאלפן ווערן מיט‬ ‫ער זוכה זין אין צו דעם זאל ער האבן א‬ ‫שידוכים אין בכלל סאיז א’ זמן זאל זעך‬ ‫גוטע פרשת המן אין דע צייט אין סאיז זאל‬ ‫עפענען סאיז דארף זעך עפענען סאיז‬ ‫זיין א גוטע שפע סאיז זאל נישט זיין קיין‬ ‫דארף זעך עפענען דע אלע שפע בזכות‬ ‫שום דאגות נישט פון קייין געלט מען זאל‬ ‫דע הייליגע תורה ס’האט זעך אנגעהויבן‬ ‫קענען לערנען מיט רוהיגקייט אין קענען‬ ‫א נייע זמן פון תורה און די ועלט די עולם‬ ‫דאווענען מיט א רוהיגקייט אסאך יונגעלייט‬ ‫לערנט פלייסיג מער ווייניגער אין בזכות‬ ‫מוטשענען זיך זיי וווילן בלייבן לערנען‬ ‫פון תורה וואס דע עולם לערנט ברענגט‬ ‫כד‬ ‫בס''ד‬ ‫סיי אין גשמיות און אלע זאכן אלעס קען‬ ‫נאר זיי האבן נישט קיין ברירה זיי מוזן כו’‪,‬‬ ‫זעך טוישן אלעס קען ווערן בעסער‪ ,‬זאל‬ ‫דער אייבערשטער העלפן יעדער איינער‬ ‫זאל דער אייבערשטער העלפן זיי זאלן‬ ‫זאל זעך מחזק זיין מיט זיינע אייגענע‬ ‫יא קענען בלייבן ביים לערנען סאיז זאל‬ ‫זאכן וואס ער דארף זעך מחזק זיין מיט א‬ ‫יא זיין השפעות טובות הויכט זאל דער‬ ‫פרישקייט מען זאל זעך אליין איבערקוקן‬ ‫אייבערשטער העלפן אז דע דאווענען‬ ‫וואס מען דארף זעך מחזק זיין מיט איין‬ ‫זל זעך שטארקן דע ענין פון דאווענען‬ ‫שלוש סעודות תורה קען מען נישט אלס‬ ‫פון אנפאנג ביזן סוף ווערט רעדט נאך‬ ‫ארויסברענגען יעדער איינער ווייסט‬ ‫פון לערנען פארן דאווענען וואס דער‬ ‫פונקטליך וואס ער דארף זעך מחזק זיין און‬ ‫הייליגער זיידע זכרונו לברכה איז געווען‬ ‫ער זאל זיך שטארקין ער דארף זעך נישט‬ ‫א פיקוח נפש לערנען פארן דאווענען א‬ ‫שעמען דער רבונו של עולם נעמט אן יעדן‬ ‫בלאט גמרא פארן דאווענען אין תניא‬ ‫איינעם אין יעדן מצב סשטייט (ברכות לד)‬ ‫סאיז געווען איינע פון דע שטארקע זאכן‪,‬‬ ‫במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים‬ ‫גמורים יכולים לעמוד בעלי תשובה מוז‬ ‫מען דארף זעך מחזק זיין אויכט מיט די‬ ‫נישט מיינען אז מען טוט תשובה אויף דע‬ ‫ווערטער פון רבי שלמה קארלינער זי"ע‬ ‫ערגסטע עבירות סאיז קען מיינען פשוטע‬ ‫וויאזוי קען מען דאווענען דע איינציגסטע‬ ‫זאכן אז מען איז שוואך אין אידישקייט קען‬ ‫עצה איז והאלקים עשה את האדם ישר‬ ‫אויך מיינען במקום שבעלי תשובה עומדים‬ ‫והמה בקשו חשבונות רבים זאגט דער‬ ‫[עי’ ספר הישר לר"ת שער העשירי]‪,‬‬ ‫הייליגער רבי ר’ שלמה קארלינער דע עצה‬ ‫איז לערנען א בלאט גמרא פארן דאווענען‪,‬‬ ‫עכ"פ זאל דער אייבערשטער העלפן טאקע‬ ‫סאיז נישט געווען אמאהל א חסידישע‬ ‫מען זאל זוכה זיין נאכאמאהל צו אלע‬ ‫איד זאל גיין דאווענען אן א בלאט גמרא‬ ‫השפעות טובות צו אלע ברכות טובות‬ ‫עכ"פ דארף מען זעך מחזק זיין וויפיל מען‬ ‫וואס סשטייט אין דע וואכדיגע פרשה‬ ‫קען ווען מען קען וויזוי מען קען יעדער‬ ‫אלעס שידוכים מיט געלט און יראת שמים‬ ‫איינער מיט זיינע זאכן נישט וואס סאיז‬ ‫אויכט צניעות ביי רבקה שטייט ותקח‬ ‫געווען דארף זיין מארגן סיי אין רוחניות‬ ‫כה‬ ‫בס''ד‬ ‫דאך אלס תורה כדאי’ בזוה"ק (בראשית‬ ‫הצעיף ותתכס וכמ"ש זקה"ק זי"ע שביצחק‬ ‫דף ה) אסתכל באורייתא וברא עלמא‪,‬‬ ‫כתיב (כד סג) וירא והנה גמלים באים‬ ‫אלעס שטייט אין דע תורה ‪ -‬דע תורה‬ ‫שזיכך את עינו ולכן ראה רק גמלים‪ ,‬אבל‬ ‫פירט דע וועלט דע תורה האט בעלות‬ ‫בעשיו כתיב (לג‪ ,‬ה) וישא עיניו וירא את‬ ‫אויף די וועלט‪ ,‬וועגען דעם גייט מען צי א’‬ ‫הנשים שהוא ראה מיד את הנשים‪ ,‬וזהו‬ ‫ערליכער יוד וואס ער האט אנגעווינטשן‬ ‫החילוק צווישן א ערליכער יוד שיצחק‬ ‫ווערט עס מקויים [בכח התורה]‪ ,‬זאל‬ ‫ראה את הגמלים ועשיו ראה את הנשים‪,‬‬ ‫דער אייבערשטער טאקע העלפן אז מ’זאל‬ ‫זוכה זיין צו אלע השפעות טובות פון‬ ‫וצריכין להתחזק ביראת שמים‪ ,‬אלעס‬ ‫דע וואכעדיגע פרשה אין צו אלע ברכות‬ ‫שטייט אין דע פרשה מען דארף נאר קענען‬ ‫מ’זאל זוכה זיין צום בנין ביהמ"ק ע"י‬ ‫פשוט אמפאקן אין אהיים טראגן אין זיך‬ ‫ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫נעמען אין בעטן דעם אייבערשטען ס’איז‬ ‫כו‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דרעוין‬ ‫חיים‬ ‫רעוא‬ ‫אלקים‬ ‫דברי‬ ‫עט"ר תשפ”ו‬ ‫שליט"א‬ ‫רבינו וישב‬ ‫פרשת‬ ‫שב”ק‬ ‫מרן‬ ‫מכ"ק‬ ‫בעיר בית שמש יצ”ו‬ ‫רעוא דרעוין ‪ -‬שב"ק פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫דבלא זה שרצה הקב"ה לפייס את אברהם‬ ‫וירא אליו ה’ באלני ממרא והוא יושב‬ ‫המלאכים י‪(:‬‬ ‫ז”ל )סוטה‬ ‫רבותינושולח‬ ‫בעש”ט‪ ,‬לוודרשו‬ ‫אורחים היו‬ ‫לשלוח‬ ‫שב”ק‪,‬‬ ‫בזכותתעבר‬ ‫הצבור‪ ,‬אל נא‬ ‫ויאמר אדני‬‫בזכות‬ ‫יעזור וכו’‬ ‫פתח האהל‬‫השי”ת‬ ‫אברהם‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫שהיתה‬‫חמיהמשום‬‫בביתורק‬ ‫מלאכים‬ ‫בדמות‬ ‫שכסתה פניה‬ ‫שיסדובגמ’‬ ‫מקום‬ ‫חכמינו ז"ל‬ ‫ובזכותלמדין‬ ‫אבי הק’‬ ‫ה’ ומכאן‬‫עבדך‬ ‫מעלזקני‬ ‫בזכות‬ ‫שרצה אורחים‪ ,‬שלחם בדמות אנשים‪,‬‬ ‫(שבת קכז‪ ).‬דגדולה הכנסת אורחים יותר‬ ‫בסטמבול‬ ‫עיי”ש ברש”י‪ ,‬וכשהיה הבעש”ט‬ ‫קבוצה‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין‬ ‫מהקבלת פני השכינה‪ ,‬מזה שהלך אברהם‬ ‫ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪,‬‬ ‫ועוי"ל מהו הראיה שגדול הכנסת אורחים‬ ‫לקראת המלאכים בזמן זה‪ ,‬ובפשטות‬ ‫ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו‬ ‫ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג‪,‬‬ ‫יותר מהקבלת פני השכינה‪ ,‬דזה גופא‬ ‫מהו הראיה שגדול הכנסת אורחים יותר‬ ‫השמים‬ ‫אברהם ומן‬ ‫והביא לו‬ ‫לרצוןצניעות‪,‬‬ ‫הסכיםמענין‬ ‫הקודם‬ ‫בשבת‬ ‫שהקב"ה‬ ‫תשובה‬ ‫של האהל‬‫זמןפתח‬‫הוא על‬ ‫של ס”ג‬ ‫אבינו ישב‬ ‫משום הזמן‬ ‫דאברהם‬ ‫והנה זה‬ ‫הה”ק‬ ‫מאא”ז‬ ‫כביכול‬ ‫שהגיע‬‫כידוע‬ ‫לאורחיםמזה‪,‬‬ ‫בזמן זה‬ ‫מלאכיםשנדבר‬ ‫נסתבב‬ ‫קדמה‬ ‫תשובה‬ ‫לביתו‪,‬‬ ‫אחז”ל‪..‬ויכניסם‬ ‫דהנה‬ ‫עובר ושב‬ ‫תכליתה יש‬ ‫ומהלראות אם‬ ‫הכנסתמכל‬ ‫גדולה א‬ ‫שריפה‬ ‫שגדול‬ ‫לימוד‬‫שעשה‬‫זי”ע ג"כ‬ ‫מורא”ז‬ ‫לבקרו זהו‬ ‫הכל‬‫שלא‬‫מנרתיקהאת‬ ‫הכל ומתקן‬ ‫שמגביהחמה‬ ‫וענינה הקב"ה‬ ‫לעולם‪ ,‬הוציא‬ ‫ואז‬ ‫וכברוכפי‬ ‫השכינה‪,‬הוא‬ ‫מהקבלת פני‬ ‫בשלימות‬ ‫[המעשה‬ ‫הצעיפים‪,‬יותר‬ ‫אורחים‬ ‫שראהו‬ ‫שנתן‬ ‫תשובה‪,‬‬‫דרך כיון‬ ‫דיש אבל‬ ‫באורחים‬ ‫לשרשה‪,‬‬ ‫להטריחו‬ ‫בחזרה‬ ‫למעשה‪,‬אמו‬ ‫מזה מטת‬ ‫ללמודלפני‬ ‫שיכוליןהכ”מ‬ ‫דברנו מה‬ ‫רביה”ק‬ ‫שסיפר‬ ‫מצטער על שלא היו אורחים באים לכן‬ ‫בסה”ק‬ ‫השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש‬ ‫גדול הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני‬ ‫הביא הקב"ה את המלאכים עליו בדמות‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק‬ ‫סידורו של שבת‪ ,‬של זקה”ק בעל באר מים‬ ‫השכינה‪ ,‬דהנה יכול להיות לפעמים בעת‬ ‫אנשים‪ ,‬ואז בכה"ג אחר שהיה לו התגלות‬ ‫חופה‬ ‫רבי חיים מרדכי ע”ה‪ ,‬שהיה איזה‬ ‫שצריך אדם ממנו טובה וכדו’ ודווקא‬ ‫צפת‬ ‫חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר‬ ‫פני השכינה ומ"מ הלך לקבל את המלאכים‪,‬‬ ‫המשפחה‬ ‫זי”ע וכל‬ ‫אזוי שאינו‬ ‫מורא”זפרום‬ ‫וועט ער‬‫הרה”ק‬‫מצאצאיהזה‬ ‫בעת‬ ‫ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה בשבוע זו ז”ך‬ ‫צעיפים‬ ‫השמחה טרוד‬ ‫לכבוד‬ ‫עליונים הוא‬ ‫שהוא קנו‬ ‫בעולמות‬ ‫יכולהנשים‬ ‫בית‬ ‫גדולת‬ ‫משלים‬ ‫צריכים‬ ‫ע”פממילא‬ ‫שמבאר באריכות‬ ‫שהמלאכים היו‬ ‫כסלו‪,‬‬ ‫והנה אעפ"י‬ ‫שהיה‬‫מסכתא‬‫לסייםשנוי‬ ‫שצריךאיזה‬ ‫בהם רק‬ ‫באמירתשהיה‬ ‫תהלים או‬ ‫חדשם‬ ‫שאותן‬ ‫וודאי‬ ‫שליחות‬ ‫אחדכ”ש‬ ‫היה לו‬ ‫קודש‪,‬כלא”כ‬ ‫שבתדהלא‬ ‫ס”ג של‬ ‫לבוא אליו‬ ‫עצמואבל‬ ‫להוציא‬ ‫בלע”ז‪,‬‬ ‫תירוצים‬ ‫סאמעט‬ ‫משיב של‬ ‫וכדו’ בצד‪,‬‬ ‫וכדו’אחת‬‫שורה‬ ‫בשבת ואחד‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫בלידת יצחק‬ ‫לבשר יותר‬ ‫אחרת אחד‬ ‫שיושבים‬ ‫יהודים‬ ‫מלעשות הטובה לחבירו‪ ,‬ובאמת היה יכול‬ ‫להפך את סדום ואחת לרפאות את אברהם‬ ‫היה הכל בתכלית הצניעות כמובן‬ ‫מתקרבין יותר להקב”ה‪ ,‬וממילא יש להם‬ ‫לעשות הטובה לפלוני אלא שמוציא עצמו‬ ‫(כמבואר כ"ז ברש"י כאן)‪ ,‬אלא די"ל לכאורה‬ ‫וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר‬ ‫יותר כח בשמים לכל השבוע‪ ,‬בפרשתן כתי’‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫כז‬ ‫בס''ד‬ ‫הנה בפרשת העקידה (פרשה כב) כתיב‬ ‫מזה בתירוץ של פני השכינה אם שצריך‬ ‫(פסוק ו)‪ ,‬וילכו שניהם יחדיו‪ ,‬ופירש"י‬ ‫לומר תהלים או לימוד וכדו’‪ ,‬ולזה אמרו‬ ‫אברהם שהיה יודע שהולך לשחוט את‬ ‫גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני‬ ‫בנו היה הולך ברצון ושמחה כיצחק שלא‬ ‫השכינה‪ ,‬שבעת שצריכים לעזור יהודי‬ ‫היה מרגיש בדבר‪ ,‬שעדיין לא ידע יצחק‬ ‫לעשות טובה ליהודי‪ ,‬אז אפי’ שיש לו‬ ‫שהוא העולה‪ ,‬ואח"כ כשכבר אמר אברהם‬ ‫תירוץ של פני השכינה אמיתי כנ"ל‪ ,‬מ"מ‬ ‫ליצחק אלקים יראה לו השה לעולה‬ ‫בעת שצריכים לעזור ליהודי אז הוא יותר‬ ‫בני כתיב עוד פעם וילכו שניהם יחדיו‬ ‫גדול לעזור ליהודי יותר מלימוד התוה"ק‬ ‫ופירש"י שם שאע"פ שהבין יצחק שהוא‬ ‫או לימוד זוה"ק ואמירת תהלים‪ ,‬והיינו‬ ‫הולך לישחט וילכו שניהם יחדיו בלב שוה‬ ‫באופן שא"א לעשות ע"י אחרים‪ ,‬ומ"ש‬ ‫עכ"ל‪ ,‬ואי"ז סתירא כלל דקודם עדיין לא‬ ‫גדולה הכנסת אורחים לאו הכוונה דווקא‬ ‫ידע יצחק שהוא העולה דהלא שאל אז‬ ‫על מצות הכנסת אורחים‪ ,‬אלא נכלל בזה‬ ‫ואיה השה לעולה‪ ,‬אבל אח"כ כשאמר‬ ‫כל המצוות שעוזרים ליהודי בגוף ובממון‬ ‫לו אברהם אלקים יראה לו השה לעלה‬ ‫ובדיבור‪ ,‬באופן שא"א לעשות ע"י אחרים‬ ‫בני הבין יצחק שהולך לישחט ופשוט‪.‬‬ ‫הוא בחינה יותר מקבלת פני שכינה אמיתי‪,‬‬ ‫עכ"פ זהו הענין הנוגע למעשה‪ ,‬ע"כ‪,‬‬ ‫כתיב והאלקים "נסה את אברהם" וגו’‬ ‫(כב‪ ,‬א)‪ ,‬ולכאו’ צריך להבין למה מייחסים‬ ‫וירא אליו ופירש"י לבקר את החולה יום‬ ‫הניסיון לאברהם ולא ליצחק דכמו שהיה‬ ‫שלישי למילה היה ובא הקב"ה ושאל‬ ‫ניסיון לאברהם היה ג"כ ליצחק‪ ,‬דהלא‬ ‫בשלומו‪ ,‬ואז עשה הסעודה לשלשה‬ ‫אומרים (בתפילות ר"ה ויו"כ) ועקידת יצחק‬ ‫מלאכים‪ ,‬ואיתא בספרים הקדושים (ספר‬ ‫לזרעו ברחמים תזכור‪ ,‬ואכן י"ל דבאמת היו‬ ‫הנהגת מהרש"ל אות נ’) שסעודת שלישי‬ ‫כאן שני נסיונות הן לאברהם והן ליצחק‪,‬‬ ‫למילה יותר גדול מיום המילה עצמה‪,‬‬ ‫[וכן משמע במד"ר (פרשה נו‪ ,‬יא) שביקש‬ ‫שהרי שלישי למילה נאמר בה סעודה‬ ‫אברהם אחר העקידה‪ ,‬השבע לי שאין אתה‬ ‫בהדיא לגבי אברהם‪ ,‬והקב"ה הגיע אז‬ ‫מנסה אותי עוד מעתה ולא את יצחק בני‬ ‫לאברהם אבינו‪ ,‬חזינן מזה דשלישי למילה‬ ‫ע"ש‪ ,‬ומשמע מזה דהיה גם ליצחק ניסיון]‪,‬‬ ‫הוא בחינה יותר גדולה מן הברית עצמה‪,‬‬ ‫כח‬ ‫בס''ד‬ ‫המבול ודור הפלגה ודור של אנשי סדום‬ ‫וניסיון של אברהם היה אז ניסיון גדול דאף‬ ‫גרמו בחטאם להפיל אותיות התורה‬ ‫שכבר ידע אברהם שיהיו שבטי י‪-‬ה וכלל‬ ‫בקליפת מצרים (ע"י מאור עינים פ’ מקץ‬ ‫ישראל ואמר לו השי"ת כי ביצחק יקרא לך‬ ‫בשם האריז"ל)‪ ,‬ואותם הנשמות של דור‬ ‫זרע (כא‪ ,‬יב)‪ ,‬מ"מ הלך אברהם בתמימות‬ ‫המבול וכו’‪ ,‬ירדו אח"כ לכלל ישראל‬ ‫ובפשיטות בלא שום קשיות וספיקות דאם‬ ‫במצרים שיהיה להם תיקון ע"י השיעבוד‬ ‫הקב"ה מצוה לי ללכת לעשות העקידה‬ ‫במצרים כדי לזכך ולטהר הנשמות להוציא‬ ‫ליצחק הלך בשמחה וברצון‪ ,‬וניסיון של‬ ‫הכל מן הקליפה וע"י קושי השיעבוד‬ ‫יצחק היה בחינה אחרת שניסיון זה נשאר‬ ‫זכו לתיקון השלם ע"י שקיבלו אח"כ את‬ ‫לדורות עולם ע"ש של יצחק כמו שאומרים‬ ‫התורה‪ ,‬ואז היו התיקון לכל הנשמות של‬ ‫ועקידת יצחק לזרעו כו’ משום דלמעשה‬ ‫דור המבול והפלגה ואנשי סדום כנ"ל‪,‬‬ ‫ביצחק היה מעשה העקידה‪ ,‬אמנם הניסיון‬ ‫שלו היה אחרת‪ ,‬דהתינח אברהם אבינו‬ ‫ולפי"ז מיושב היטב מה שהפציר אברהם‬ ‫שמע מהקב"ה בעצמו לעשות העקידה‪,‬‬ ‫כאן תפילות על אנשי סדום שיציל השי"ת‬ ‫אבל יצחק ששמע זאת רק מאביו זהו‬ ‫את העיר בעבור הצדיקים‪ ,‬שרצה לעורר‬ ‫חידוש יותר שהאמין את אביו בלא שאלות‬ ‫אז שיהיה כבר התיקון על כל הנשמות‬ ‫והתקרב אל העקידה ברצון גמור‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫שם שראה שאותם הנשמות הם נשמות‬ ‫מדורותיו אחריו‪ ,‬ולכן רצה לחסוך בזה‬ ‫מצינו בפרשתן כל הענין שהתפלל אברהם‬ ‫שלא יצטרכו אח"כ לקושי השיעבוד‬ ‫אבינו על סדום‪ ,‬אולי יש חמשים צדיקים‬ ‫במצרים שכבר ידע גם מזה כמו שגילה לו‬ ‫וגו’ ארבעים וגו’ שלשים וגו’ עשרים וגו’‬ ‫השי"ת בברית בין הבתרים ועבדום ועינו‬ ‫עשרה וגו’ וביקש עליהם שלא יחרב‬ ‫אותם וגו’‪ ,‬ולכן הפציר בתפילות שכבר‬ ‫העיר בעבורם‪ ,‬ולכאו’ צריך להבין למה‬ ‫יהיה אז התיקון להנשמות‪ ,‬ולמעשה לא‬ ‫הפציר כ"כ בתפילות שלא יחרבו סדום‪,‬‬ ‫היה אז התיקון משום שלא היה צדיקים‬ ‫איה"נ שהיה אברהם מקור החסד אבל מה‬ ‫שיהיה זכות על העיר‪ ,‬ועכ"פ כל דבר‬ ‫היה כאן כל התהפוכה להפציר עליהם‬ ‫רע יש בהן ניצוצות הקדושים כמבואר‬ ‫בתפילות הלא היו אנשים רעים וחטאים‪,‬‬ ‫ענין זה בבעל שם טוב‪ ,‬ואדרבה זהו דבר‬ ‫וי"ל עפ"י דאיתא בספרים הקדושים דדור‬ ‫כט‬ ‫בס''ד‬ ‫יהודים יראים ושלמים העולם לא נשרף‬ ‫המקיים את הרע‪ ,‬וכדאיתא ג"כ בבעש"ט‬ ‫כולו‪ ,‬אבל בשנות הבחרות צריכין ליזהר‬ ‫שאם יש ניסיונות לאדם בעניני אהבה‬ ‫דאז הוא המלחמה בימי הבחרות‬ ‫מאד‬ ‫זרות יחשוב שגם דבר זה באה מהשי"ת‬ ‫אם ישארו יהודים יראים או לא‪[ ,‬דעמאלס‬ ‫שהוא פעל הכל ובזה ניצולים מן הרע‪,‬‬ ‫איז די מלחמה בימי הבחרות צו מען גייט‬ ‫בלייבן א’ ערליכע יוד צו מען גייט נישט‬ ‫ועכ"פ צריכין להתחזק ביהדות‪ ,‬אחד מתגבר‬ ‫בלייבן קיין ערליכע יוד ח"ו‪ ],‬ואפי’ ח"ו‬ ‫לקום באשמורת ואחד מתגבר ללמוד‬ ‫שכבר נכשלו בדברים שונים אין הפשט‬ ‫ולהתפלל‪ ,‬אחד מתגבר לשמור שמירת‬ ‫שכבר נכשלו לעולמים וצריכין להשאר כך‬ ‫עינים‪ ,‬ואחד על דברים אחרים כל אחד מה‬ ‫אלא יש לקום וללכת הלאה‪ ,‬וכמו שחזינן‬ ‫שצריך להתגבר‪ ,‬ומצד שני יש עולם רח"ל‬ ‫כאן שאפי’ שהיו במצב הגרוע (אנשי‬ ‫ששייך לסדום ואנשי סדום רעים ולחטאים‪,‬‬ ‫סדום רעים וחטאים לה’ מאד) היו אח"כ‬ ‫וצריכין ליזהר שלא יהיה שום שייכות עם‬ ‫קושי השיעבוד לתיקון כל הענין כנ"ל‪,‬‬ ‫כל האנשים השייכים לעולם זה‪ ,‬ובפרט‬ ‫בחורים צעירים צריכין ליזהר מאד שלא‬ ‫וכן צריך האדם לדעת שהרבה פעמים‬ ‫יהיה להם שום שייכות עם חברים רעים‬ ‫עובר רח"ל זמנים קשים בחייו‪ ,‬צריך‬ ‫עם דברים רעים שרח"ל יכולים עי"ז לירד‬ ‫לזכור אז שנות נעוריו איך שהתנהג‬ ‫מדרך היהודי‪ ,‬וכבר היה לעולמים היל"ת‪,‬‬ ‫בשנות נעוריו ואז יתחזק דלהיפך השי"ת‬ ‫והקב"ה יחזיק עלינו ביד ימין‪ ,‬דהלא כאן‬ ‫זוכר אותו ומתקן אותו‪ ,‬וכדאיתא בתנא‬ ‫חזינן שאפי’ שיש אברהם אבינו שמתפלל‬ ‫דבי אליהו (זוטא פי"א) אין יסורין באין‬ ‫ואעפי"כ לא הועיל התפילות‪ ,‬ומ"מ אף‬ ‫על ישראל אלא לטובתן ולאהבתן של‬ ‫שהיה רח"ל עיירות שלמים של אנשי סדום‬ ‫ישראל וכמש"כ (משלי ג‪ ,‬יב) כי את אשר‬ ‫רעים וחטאים‪ ,‬היה כנגד זה אברהם אבינו‬ ‫יאהב ה’ יוכיח‪ ,‬אלו הן היסורין של אהבה‬ ‫ויצחק אבינו‪ ,‬והכי נמי ג"כ בדור הזה רח"ל‬ ‫אלו ת"ח הצדיקים שמתים להם בניהם‬ ‫שיש כל מיני שטותים צריכין לדעת שיש‬ ‫שלהם בקטנותן ומכפר להן על עונותיהן‬ ‫אלפי אלפים יהודים יראים יהודים שמורים‬ ‫בעולם הזה ואח"כ הן באין בטהרה לחיי‬ ‫יהודים קדושים תלמידי חכמים ואנשי‬ ‫ושם כתוב צדיקים‬ ‫העולם הבא ע"ש‪.‬‬ ‫מעשה מקובלים עובדי השם‪ ,‬ואפי’ סתם‬ ‫ל‬ ‫בס''ד‬ ‫לתורה מען קען נאך אלעס מסדר זיין ס’איז‬ ‫ומשמע שלא כל אחד זוכה לזה וכמ"ש את‬ ‫נאך אנפאנג זמן נאנט צו די ימים טובים‪,‬‬ ‫אשר יאהב ה’ יוכיח‪ ,‬ועכ"פ ישמור השם‪,‬‬ ‫דער אייבערשטער זאל טאקע העלפען‬ ‫וזהו הענין שצריכין לדעת שאם זוכה‬ ‫יעדער איינער זאל נאך מסדר זיין‪ ,‬צו‬ ‫האדם ועובר מין זיכוך צריך לדעת‬ ‫קענען מצליח זיין לערנען די הייליגע תורה‬ ‫שזוכרין אותו מן השמים ומתקנים אותו‪,‬‬ ‫דארף מען האבן א’ ציהל‪ ,‬מען קען נישט‬ ‫אפי’ שעבר בשנות נעוריו דברים שעשה‬ ‫מחליט זיין סתם מען גייט היינט לערנען‬ ‫כל מה שרצה רח"ל ושוכח כל מה שעשה‬ ‫דריי פיהר שעה אין דאס איז דעס מען‬ ‫ולפעמים עוד רוצה כבוד קצת בצד‪ ,‬ועכ"פ‬ ‫דארף האבן א ציל אנקומען וואס מען וויל‬ ‫לפעמים עוברים נקודות קשות שבאה קושי‬ ‫קענען וואס מען וויל חזר’ן וואס מען וויל‬ ‫השיעבוד שהקב"ה מזכך את האדם שהוא‬ ‫געדענקען‪ ,‬וכמו להבדיל אצל עיסקא מבין‬ ‫חלק אלקי ממעל צריכים להודות ולהלל‬ ‫כל אחד שצריכין מטרה לאיפה שרוצה‬ ‫להשי"ת על החסרונות והזיכוך אז שהזיכוך‬ ‫להגיע‪ ,‬על אחת כמה וכמה כשלומדים‬ ‫מועיל דער אייבערשטער האט אים אינזין‪,‬‬ ‫תוה"ק וכן בדרך העבודה צריכין שיהיה‬ ‫ועכ"פ שבת זה הוא ראש השנה‪ ,‬וד’ פקד‬ ‫מטרה לאיפה שרוצה להגיע‪ ,‬ולא יכולים‬ ‫את שרה‪ ,‬הקריאה מעורר את הזמן‪ ,‬וד’‬ ‫צריכין מעט לעלות‬ ‫להשאר תמיד קטן‬ ‫פקד את שרה מסוגל לבנים להושע בזש"ק‪,‬‬ ‫יותר ויותר‪ ,‬כ"ש עכשיו שנכנסנו לשנת‬ ‫ומסוגל לכל הדברים ומסוגל לעורר‬ ‫תשפ"ז "תהא שנת פ"ז"‪ ,‬אה ס’איז קומט א’‬ ‫העקידה ועקידת יצחק לזרעו של יעקב‬ ‫לעכטיג יאר‪ ,‬א’ פרייליכע יאר‪ ,‬וכמו שכתוב‬ ‫ברחמים תזכור ומסוגל להוושע בזכות‬ ‫בשיר השירים (ה’‪ ,‬יא) ראשו כתם פז‪ ,‬וידוע‬ ‫המסירות נפש שעובר כל אחד בדברים‬ ‫מה שאמר הרה"ק ר’ שמעון מיערסלוב‬ ‫שלו ואכן יעזור השי"ת שנזכה להוושע‬ ‫זצלה"ה להרה"ק הייטב לב זצלה"ה‬ ‫ולהתרפא כל אחד ברוחניות ובגשמיות‪,‬‬ ‫בחתונה הגדולה באוסטילא שהיו מסובים‬ ‫מ’האלט נאך אנפאנג זמן כל אחד שצריך‬ ‫בה גדולי וצדיקי עולם כידוע‪‘ ,‬ראשו כתם‬ ‫תיקון בחברותות תיקון בזמני הכולל‪ ,‬וכל‬ ‫פז’‪‘ ,‬ראשו’ כשהשי"ת ברא את העולם‪,‬‬ ‫אחד על תיקונו אם בחורים בישיבה אם‬ ‫‘כתם’ ראה את הכתמים (עוונות)‪‘ ,‬פז’ אבל‬ ‫בעלי בתים כל אחד לסדר קביעות עתים‬ ‫לא‬ ‫בס''ד‬ ‫דבר‪ ,‬דמה שחושב ועושה חושב אם הוא‬ ‫ראה גם‪ ,‬שמאותם עבירות עצמם יהיו פז‬ ‫טוב עפ"י הלכה או לא וכמו שפירשתי פעם‬ ‫(מלשון כתרים זהב) ע"י התשובה הגדולה‪,‬‬ ‫מ"ש בתפילת מעריב‪ ,‬כי הם חיינו ואורך‬ ‫(הובא בשער האותיות ערך ד"ח וחידותם)‪,‬‬ ‫ימינו ובהם נהגה יומם ולילה‪ ,‬ולכאו’ צריך‬ ‫להבין האם יכול כל יהודי לומר כן שבהם‬ ‫ולכן בשנה זה (שנת פ"ז) יעזור השי"ת הכל‬ ‫נהגה יומם ולילה‪ ,‬אלא זהו הפירוש שבכל‬ ‫מה שצריכים לתקן יהיה מתוקן‪ ,‬כל אחד‬ ‫מה שעושים בעולם ביום ובלילה‪ ,‬חושבים‬ ‫באופנים קלים ולא על ידי יסורים וחולאים‪,‬‬ ‫תמיד אם עושה כראוי לפי התורה והלכה‬ ‫אלא באופנים קלים ואופנים נוחים‪,‬‬ ‫וחושבים כן על כל דבר שעושים האם‬ ‫שהשי"ת ישפיע על כל אחד התיקון בדרך‬ ‫עושים כראוי לפי ההלכה ואז זוכים לבהם‬ ‫נוחה וקלה ע"י רחמים וחסדים‪ ,‬עי"ז שנוכל‬ ‫להגה יומם ולילה ואכן צריכים לזה שידעו‬ ‫להתרומם אח"כ להתקרב להשי"ת‪[ ,‬עי’‬ ‫היטב שולחן ערוך ואח"כ כבר מנהיג השי"ת‬ ‫ענין זה ברזא דשבת חלק המאמרים שב"ק‬ ‫שיצליח בכל דבר לעשות כפי ההלכה‪,‬‬ ‫ד"ה קדשנו במצותך שמפרש בזה מ"ש‬ ‫ותקננו בעצה טובה]‪ ,‬וכשזוכים‪ ,‬אז הולך‬ ‫ואכן יעזור השי"ת בזכות שבת קודש‬ ‫התשובה ע"י תורה דעמלים ויגעים בתורה‬ ‫בזכות ראש השנה (של פרשת וירא) שהיא‬ ‫זוכים עי"ז לתיקון שהתורה מכבס את המח‪,‬‬ ‫פנימיות’דיגע ראש השנה יראה פנימית‬ ‫ועכשיו יש כל השני ימים של ר"ה בבת‬ ‫וכמ"ש התניא קדישא שעיון התורה היא‬ ‫אחת יומא אריכתא בשב"ק‪ ,‬ונזכה לכל‬ ‫תיקון על כל הדברים דכל החטאים באים‬ ‫ההשפעות טובות ולכל הברכות טובות וכל‬ ‫מן המח’ וכשחושבים בתורה ועמלים‬ ‫אחד יוושע מה שחוסר לו וקודם כל ידע‬ ‫ויגעים על תורה נעשים נקיים‪ ,‬ואז יכולים‬ ‫כל אחד מה שחוסר לו (באמת)‪ ,‬וכשידע כן‬ ‫אח"כ להתפלל וליהיות שמור דהראש‬ ‫יעזור השי"ת שיוושע בכל מה שחוסר לו‪,‬‬ ‫שקוע בלימוד ושקוע ביהדות‪ ,‬ואפ"י‬ ‫ויעזור השי"ת שנזכה לבנין בית המקדש ע"י‬ ‫שעושים ועובדים לצורך פרנסה מ"מ יש לו‬ ‫ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫תורה’דיגע קאפ’ תורה’דיגע טראכט על כל‬