המעיין · Hame'ayen — חיי שרה (2026-11-02)

המעיין יה"ר מלפניך ה'
נותן התורה ית"ש
שלא יבש המעיין
ולא יקצץ האילן
פרי עץ חיים וקיים
אמן
חתם סופר ה ב ה י ר לכל נפש
גליון כ"ד | ערש"ק חיי שרה | תשפ"ז לפ"ק
דולה ומשקה
ממעיינו הנובע של
מרן החתם
סופר זי"ע
ָָמ ֹ ָָׁשל ְְל ְְב ֵֵאר ֲֲעמ ּּו ָָק ֹה ְְמ ֵֵל ָָאה
ֹ ין ִנִ ְנְצֹו יָה
ָ יֶמ
ֶ
יֶמ ָָּנ� הָָּ .ב� א ֶֶא ָָחד
יָמה
יָחה, יָח �ה ִִּב� ְְמ ִִׁש ָ
ֵמ
ֵ ּו
ֹ
�
צֹוֵנֵ ןְ ,וְ ָָהי ּ
ְוְ ָיָ � ִִפיןְ ֹ ,וְ ֹלא ָָהְיְ ָָתה ְְּב� ִִר ָָּי� ה ְיְ כֹו ָָלה
ִִל ְ �ְׁש ּּתֹות ֵֵה ֶ
ְוְ ָָק ַַׁשר ֶֶח ֶֶב �ל ְְּב� ֶֶח ֶֶבלְ ,וְ �ִנִ ָ
יָמהְְ ,מ ִִׁש ָ
יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ָָׁש ָָתהִִֹ .ה ְְת ִִחיל ּּו
יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ׁשֹׁו ִִתין
(מד"ר ר"פ ויגש)
ְְּב� ִנִ ָ
ְוְ ָָד ָָֹלה ֵ ֵֹה ֶ
ַַהֹּכ� ל ּּדֹו ִִלין ֵֵה ֶ
בנשיאות מורינו הרב שליט"א שע"י קהל חשב סופר פרעשבורג -לונדון יצ"ו יו"ל ע"י מכון בית סופרים
באר הסופר
לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב
ׁ ֹ
ויפתח הגמלים ,התיר זממיהם .והקשה המדרש ולמה היה צריך לזממם ,אולי חשש בנפשו על שהי’ ַוַ ָ �ָּיֹבא ָָה ִִאיׁש ַַה ַ �ַּבְיְ ָָתה ַוַ ְ �ְּיַפַ �ַַּתח ַַה ְ �ְּג ַַמ ִ �ִּלים (כד ,לא) .ודרשו
א
יֶהם ,היינו את זמם חז”ל (ב”ר ס ,ח) ִִה �ִִּתיר את ְזְ ָָמ ֵֵמ ֶ
נכשל קצת במ”ש עליו חז”ל קשה גזל הנאכל שאפי’ צדיקים גמורים אינם יכולים להחזירו שנאמר בלעדי רק
שלהם שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בדרך
אשר אכלו הנערים וע”כ חשש שלא יהיו גם בהמותיו נשמרים מגזל:
[חת”ס עה”ת עמ’ צב] בשדות אחרים ב.
ומשמע שהיו הגמלים של אברהם אבינו זמומים
הרי דלפי רום מדרגתו נכשל אברהם אבינו בגזל גזל דבר ואכלו ,קשה לעשות עליו תשובה, �
בפיהם כדי שלא להכשל באיסור גזלְ ,וְ ִִה ְְק ָָׁשה שם
� ַַה � ִִּמ ְְד ָָרׁשׁ ְ ,וְ ָלָ � ָָּמה ָָהָיָ ה ָָצ ִִר ְ
מועט במה שאכלו נעריו במלחמה. מּוִּרים ,אם יארע להם גזל כזה, ֶֶׁש ֲֲאִפִ יּלּּוּ ַַצ ִ �ִּד ִיִקים ְ �ְּג ִ יְך אברהם ְלְ ַזַ � ְְּמ ָָמם ולחסום
ֹוֹ
ְוְ ַַעל �ֵֵּכן ,הגם שהיה לו מקום לסמוך על בהמותיו ֵֵאיָנָ ם ְיְ כֹוִֹלִ ים ְלְ ַַה ְְחִזִ יר לבעליו ,שהרי כבר נאכל, פיהם ,וכי אינם דומים לחמורו של רבי פנחס בן
�
שיהיו מעצמם נשמרים מגזל כמו חמורו של רבי וראיה לדבר ממה ֶֶׁש ֶ �ֶּנ ֱֱא ַַמר אצל אברהם ,כאשר יאיר שלא אכלה דבר שיש בו איסור ג.
פנחס בן יאיר ,עם כל זאת ,כיון שכבר נכשל נשבע למלך סדום שלא יטול כלום מרכושו, ויש לומר הטעם שאברהם אבינו הניח זמם על
� ׁשׁ � ֹ ֹו � ׁשׁ
וָח ַַׁש ֶֶׁש �ֹּלא
בגזל מועט ,החמיר על עצמו מאדָ , הטיל תנאי בדבר ואמר (לעיל יד ,כד) ִ �‘ִּבְלְ ָָע ַַדי ַַרק פיהם ,כי אּוַּלַ י ָָח ַַׁש אברהם אבינו ְ �ְּבַנַ ְפְ ׁשׁ� ַַעל
� �
� ֶֶׁש ָָהָיָ ה ִנִ ְכְ � ָָׁשל ְְק ָָצת במלחמת המלכים ַ �ַּב � ֶֶּמה ֶֶׁש ָָא ְְמרּוּ
�
מֹוָֹתיו ִנִ ְְׁש ָָמ ִִרים ִִמ ֶ �ֶּגֶזֶ ל ,על כן הניח זמם
ִיִ ְְהיּוּ ַ �ַּגם ְ �ְּב ֵֵה ָ ֲֲא ֶֶׁשר ָָאְכְ ל�ּו ַַה ְ �ְּנ ָָע ִִרים’ ,כלומר דמה שאכלו כבר
�
על פיהם ה. הנערים זה לא אשיב ,כי כבר נאכל ,ע”כ הגמרא. ָָעָלָ יו ֲֲחַזַ ”ל (חולין פט ע”א) ד ָ‘ָק ֶֶׁשה ֶ �ֶּגֶזֶ ל ַַה ֶ �ֶּנ ֱֱאָכָ ל ,היינו
מי+לואי הסופר
מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה
משולחנו של מורינו הרב שליט"א
לו כבר את ההגנה של ‘אין הקב”ה מביא תקלה לצדיקים’ ועל כן החמיר על עצמו א .וכאן פירש”י ,התיר זמם שלהם שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בדרך בשדות
אברהם אבינו והניח זמם על פיהם של הגמלים .ובזה אפשר ליישב קו’ התוס’ (חולין אחרים.
ה ע”ב ד”ה צדיקים) שהקשו על מ”ש חז”ל שצדיקים אין הקב”ה מביא תקלה על ידם, ב .לשון רש”י כאן.
דהלא מצינו (שבת יב ע”ב) שרבי ישמעאל קרא והיטה .ולהנ”ל א”ש ,דשמא עבר איזה
ג .ובמדרש לא השיבו תשובה ע”ז ,וברמב”ן כאן מבואר דמחמת קושיא זו ביאר
חטא וזה גרם שאיבד את ההגנה של אין הקב”ה מביא וכו’ .ועיין בר"ן חולין שם.
‘ויפתח הגמלים’ שפתח הגמלים מאיסוריהם כדרך שמפתחין הבהמות מהדרך’ ,ודלא
ויש להוסיף דהנה מרן החיד"א בספרו ראש דוד הקשה איך נכשל אדם הראשון כרש”י ,ובמפרשי המדרש ביארו שלא רצה אאע”ה לסמוך על הנס ,וברז”ו חילק בין
באכילת עץ הדעת הלא צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה וכו' ,ויעוין בדברי מרן ז"ל בהמתו של רפב”י שרכב עליה לבהמותיו של אאע”ה שלא רכב עליהם ,ומרן זי”ע
בפרשת בראשית בד"ה כי שמעת לקול אשתך וכו' דהקשה מה הוא כי שמעת לקול
כאן מיישב בדרך אחר.
אשתך ,הלא העבירה היתה מה שאכל ומה איכות לן "שמעת לקול אשתך" ,ותירץ
מרן דאדם הראשון הוסיף לה גדר של נגיעה והיא עברה ע"ז וכשראה אדם שהיא ד .לשון הגמ’ שם :א”ר אבא קשה גזל הנאכל שאפילו צדיקים גמורים אינן יכולין
אוחזת בידה היה לו לנדותה ושוב לא היה נכשל באכילה וכו' ,ולפי"ז אפשר ליישב להחזירו שנאמר בלעדי רק אשר אכלו הנערים .ופירש”י :הנאכל ,הגוזל ואוכל קשה
דכדברי מרן ז"ל כאן שכיון שנכשל אברהם קצת אין מועיל לו דאין הקב"ה מביא הוא לעשות תשובה.
תקלה ,כמו כן באדם הראשון ודו"ק. ה .נראה דסבר מרן זי”ע דכיון שנכשל צדיק פעם אחת באיזה דבר ,יש לו חשש שאין
מעיין המתגבר
תגובות והערות מהוספות הלומדים
עוד יש לומר ולהוסיף על פי דברי קדשו של מרן זיע"א על פי המשנה במסכת שבת הערות על גליון שבוע שעבר -פר’ וירא
(פ"ב ,מ"ו) על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן :על שאינן זהירות בנידה ,בחלה,
לכבוד גליון 'המעין'.
ובהדלקת הנר .וידוע הכלל ש"מידה טובה מרובה ממידת פורענות" (סוטה יא ,).ומשום כך
רצה אברהם אבינו לקיים מיד בתוך ביתו את שלוש המצוות הללו בשלמותן ובקדושה בגליון שבוע שעבר הבאתם דברי מרן ז"ל דמבאר 'לושי ועשי עוגות' היינו הפרשת חלה,
כדי להמשיך ברכה ,ורמזים לדבר באותו המעמד :חלה -קיים במה שאמר לה "לושי עוגות היינו חלה .והגאון אב"ד שליט"א העיר שם דלפי זה מתורץ קושיית המפרשים
ועשי עוגות" כפי שנתבאר לעיל .נדה -שהרי באותה פריסה (באותו הזמן) פירסה שרה באומרו 'לושי' דייקא דחיוב חלה מלישה ואילך ,עכ"ד וש"י .ונראה דכוונתו על פי
נידה ,כדברי חז"ל על הפסוק "חדל להיות לשרה אורח כנשים" ,שחזר לה אורח נשים דקיי"ל (חלה פרק ג' משנה ו') גר שנתגייר והייתה לו עיסה – אם נתגלגלה עד שלא נתגייר
באותו היום .הדלקת הנר -ידוע המדרש שכל ימיה של שרה היה נר דלוק באוהל מערב פטורה מן החלה ,ואם משנתגייר חייבת .לפיכך ,מאחר שהיה בשלישי למילה אשר
שבת לערב שבת .וזהו שנאמר לאברהם "הנה באוהל" – באותו האוהל המיוחד שהנר הגירות היה בשעת המילה נמצא דכל מה שנילוש לפני המילה אינו חייב בחלה ,דלישה
תמיד דלוק עליו בקדושה .נמצא שבאותו מעמד ממש נתרכזו שלוש מצוות אלו בבית קודם גירות פטור מן החלה ,לכן אמר 'לושי' דייקא שתלוש עכשיו ואז 'עשי עוגות'
אברהם ושרה. להפריש חלה מן העיסה.
הרב בנימין קאהן
ראש ישיבת חיי משה ירושלים
באר הסופר
לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב
ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה .פירש”י שקפצה לו הארץ ושנזדמנה לו
� �
ַוַ ְיְ ַַס � ֵֵּפר ָָה ֶֶע ֶֶבד ְלְ ִיִ ְְצ ָָחק ֵֵאת �ָָּכל ַַה ְ �ְּד ָָב ִִרים ֲֲא ֶֶׁשר ָָע ָָׂשה (כד,
�
רבקה בתפילתו .יראה שהעבד חשש מאוד אולי איננה בת זוגו של יצחק ורק על ידי תפילה נזדמנה לו סו)ִּּ � .פ ַיַר ִִׁש”י ,גלה לו [העבד ליצחק] ניסים שנעשו
� תֹוֹ לֹוֹ � לֹוֹ �
יָּל . ָָה ָָא ֶֶרץ ְוְ ֶֶׁש ִ �ִּנְזְ ַ �ַּד � ְְּמָנָ ה ִִר ְְב ָָקה ִ �ִּב �ְְּתִפִ ָ לוֶֶׁ ,ש ָ �ָּקְפְ ָָצה
בת זוגו של אחר ולא יהיה הזיווג טוב כמו שאמר רבא פרק אלו מגלחין להאי גברא דבעי רחמי על
ֵיֵ ָָר ֶֶאה לבאר השייכות בין הני שני דברים קפיצת
איתתא ,וכאשר שמעתי מרבי מורי זצ”ל במערבא אמרו ליה מצא או מוצא רצה לומר ,אי מצא אבידתו הארץ ושנזדמנה לו רבקה בתפלתו ,וגם מאי
הראויה לו ,מצא טוב בלי ספק ,ואי מוצא בכח תפילה ,מוצא אני מר ממות ,והכי נמי חשש העבד ,על כן טעמא סיפר זאת אליעזר ליצחק.
כתיב לעיל ההצליח ה’ דרכי אם לא ,כי היה מסופק אם זו היא הצלחה .אלא שלכאורה שמאת ה’ היתה ְְמאֹוֹד אּוַּלַ י
� ׁשׁ
יש לומרֶֶׁ ,ש ָָה ֶֶע ֶֶבד [אליעזר] ָָח ַַׁש
�
� � � זּוּגֹוֹ
סבה זאת שיתפלל משום שהקב”ה מתאוה לתפלתן של צדיקים אפילו לשל עבדי אבות ,אך משקפצה ליה האמיתית ֶֶׁשל ִיִ ְְצ ָָחקְ ,וְ ַַרק ַַעל רבקה ֵֵאיֶנֶ ָָּנה ַַּבת
הארץ נסתר זה כמו שכתבתי לעיל בסמוך ,על כן ספר העבד ליצחק את כל הנעשה לבלתי הטעהו ,ועל יָּלה ,שהתפלל אליעזר בבואו לארם
� זּוּגֹוֹ לֹוֹ
ְיְ ֵֵדי אותה �ְְּתִפִ ָ �
,אבל באמת ליצחק ַַּבת נהרייםִ ,נִ ְזְ ַ �ַּד � ְְּמָנָ ה
כן לא אהב יצחק את רבקה עד שבחן אותה ,וספר הכתוב ויביאה האהלה והנה היתה צדקת כמו שרה היתה בת זוג ֶֶׁשל אדם ַַא ֵֵחר ,אבל אין הזיווג
�
אמו כפירש”י ,ומכל מקום עדיין תשתרר עליו כמו שאמרו חז”ל לא יאי יהירותא לנשי ,ובשרה גופה ֹוֹ ֹלֹ
האמיתי של יצחקְ ,וְ ממילא א ִיִ ְְהֶיֶ ה ַַה ִ �ִּזיּוּּוּג ט ב
אמרו חז”ל והיא בעולת בעל היא בעלו של בעל ,אמנם הכא לא היה כן אלא בכל זאת ותהי לו לאשה וראוי ליצחק.
[חת”ס עה”ת עמ’ צו] ולא לבעל עליו על כן וינחם אחרי אמו: �ְְּכ ֶֶׁש ָָא ַַמר ָָר ָָבא � ֶֶּפ ֶֶרק ֵֵאּלּּוּ ְְמַגַ ְ �ְּל ִִחין (מו”ק יח ע”ב) ְלְ ַַהאי
מֹוֹ �
ַ �ַּג ְְב ָָרא [לאותו אדם ששמע אותו] ְ �ְּד ָָב ֵֵעי ַַר ֲֲח ֵֵמי ַַעל
ֹאֱֹהָלָ ה’ ,לאהלה של שרה אמו, יֶא ָָה יצחק ָָה ֱ ‘ַוַ ְיְ ִִב ֶ גריעותא [שיגרום לקבל זיווג שאינו שלו], יְּת ָָתא [שביקש רחמים בתפילה על אשה ,ואומר ִִא �ְ
� � ּמֹּוֹ מֹוֹ � � � אנא תזדמן לי פלונית לאשה ,אמר לו רבא ,אל
ְוְ ִִה ֵ �ֵּנה ָָהְיְ ָָתה ַַצ ֶ �ֶּד ֶֶקת �ְְּכ ָָׂש ָָרה ִִא �ְְּכמו ּ
שִּפ ַיַר ִִׁש”י כאן והסיבה שעשה ה’ ככה שיתפללִִ ,מּׁשּׁוּ ם ֶֶׁש ַַה ָָק ָ �ָּב”ה
�
וז”ל ,ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו ,כלומר ִִמ ְְת ַַא ֶ �ֶּוה ומשתוקק ִלִ ְְתִפִ ָ �ָּל ָָתן ֶֶׁשל ַַצ ִ �ִּד ִיִקים ,שיתפללו תבקש רחמים כך ,אם ראויה היא לך מן השמים
� שהיא בת זוגך ,לא תלך ממך ,ואינך צריך לבקש
ונעשית דוגמת שרה אמו שכל זמן ששרה קיימת וֲאִפִ יּלּּוּ ְלְ תפילתן ֶֶׁשל ַַע ְְב ֵֵדי ָָאבֹוֹת הוא ית’ אליו ית’ֲ ,
גם כן משתוקק ,ועל כן סיבב הקב”ה את הדבר על כך ,ואם אינה ראויה לך ולא תינשא לך ,עלול
היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה
שיתפלל אליו אליעזר ,כי התאוה לתפלתו ,אבל אתה לכפור בה ,שתתחרט לאחר זמן אם תשאנה,
מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה עיי”ש א .הרי דתפילה יכולה להועיל לישא אשה
אין הדבר מורה שיש ספק שמא אין זה הזיווג
פסקו וכשבאת רבקה חזרו[ ,עכ”ד רש”י]. האמיתי. אע”פ שאינה זיווגו] ב.
קֹוֹ � � �
ּוִּמ �ָָּכל ָָמ ם ,הגם שראה שהיא כמו שרה אמו, ִ ַַא ְְך הנה ,הלא ִִמהא � ֶֶּׁש ָ �ָּקְפְ ָָצה ֵלֵ יּהּ [לאליעזר] ָָה ָָא ֶֶרץ, מֹוִֹרי ַזַ ַַצ”ל לבאר מה שאמרו ג
ְוְ ַכַ ֲֲא ֶֶׁשר ָָׁש ַַמ ְְע �ִִּתי ֵֵמ ַַר ִ �ִּבי ִ
ֲֲע ַַדִיִ ין חשש יצחק שאין זה זיווגו האמיתי ,כי ֹוֹ �
� ומיהר ה’ את דרכו יותר מן הרגילִ ,נִ ְְס �ָָּתר רעיון חז”ל (ברכות ח ע”א) ְ‘ְּב ַַמ ֲֲע ָָר ָָבא ָָא ְְמרּוּ ֵלֵ יּהּ ָָמ ָָצא א
תֹוֹ לֹוֹ
שמא �ִִּת ְְׂש �ָָּת ֵֵרר ותתגאה ָָעָלָ יו ,שזהו מידה שאינה ֶזֶ ה שהקב”ה התאוה לתפלתו ,דאדרבה ,אם הוא מֹוֵֹצא’ דָָ ,ר ָָצה ַַמרִִ ,אי ָ‘ָמ ָָצא’ האיש את ֲֲא ֵֵב ָיָד ֵ
� � מֹוֹ לֹוֹ
ֶֶׁש ָָא ְְמרּוּ ֲֲחַזַ ”ל (מגילה יד ע”ב) ָלָ א ראויה לנשיםְְּ ,כ ית’ משתוקק לתפלתו היה הקב”ה צריך להאריך ָָה ְְראּוָּיָ ה ,היינו בת זוגו האמיתית ,אז ָ‘ָמ ָָצא
� ֹוֹ
ירּוָּתא ְלְ ָנָ ֵֵׁשי[ ,ופירש”י ,לא נאה חשיבות ָיָ ֵֵאי ְיְ ִִה ָ לו הדרך ,כדי להרבות לו שכר על כל תפילה, ‘מֹוֵֹצא’ אשה ֵ ט ב’ ְ �ְּבִלִ י ָָסֵפֵ ק ,והזיווג יעלה יפהְ ,וְ ִִאי
מֹוֹ �
לנשים]. �ְְּכ ֶֶׁש �ָָּכ ַַת ְְב �ִִּתי ְלְ ֵֵעיל ְ �ְּב ָָסמּוּ ְְך ו .ואם כן שוב יש מקום יָּלה ,אפשר שאין זה זיווגו האמיתי ,ואז � ה � ְ �ְּב ַ
ֹכַֹח ְְּתִפִ ָ
לומר דהתפילה היא זאת שגרמה לזיווג ,ויש ‘מֹוֵֹצא ֲֲאִנִ י ַַמר ִִמ � ָָּמֶוֶ ת את האשה’. ֵ יתקיים בו
ְוְ אם תאמר הלא נתבאר שרבקה היתה צדקנית � ׁשׁ
להסתפק שמא אין זה הזיווג האמיתי. ְוְ מעתה ָָהִכִ י ָנָ ֵֵמי ֲֲח ַַׁש ָָה ֶֶע ֶֶבד שמא כיון שהתפלל
כמו שרה ,ולמה יש לחשוש שתשתרר עליו .אלא
ז � � ַַעל �ֵֵּכן ,כיון שחשש אליעזר שמא אין זה הזיווג על הזיווג של יצחק ,לא מצא ליצחק את זיווגו
ָּׂש ָָרּהּ ּגּּוָּפָ ּהּ ָָא ְְמרּוּ ֲֲחַזַ ”ל
דחשש לדבר זה מאחר שְּב ָ
האמיתי של יצחקִִ ,ס � ֵֵּפר ָָה ֶֶע ֶֶבד ְלְ ִיִ ְְצ ָָחק ֵֵאת �ָָּכל האמיתיַַ ,על �ֵֵּכן �ְְּכ ִִתיב ְלְ ֵֵעיל אחר שראה את רבקה
על הפסוק האמור בשרה (לעיל כ ,ג) ‘ְוְ ִִהיא ְ �ְּבעּוַּלַ ת �
לֹוֹ � ַַה ַ �ַּנ ֲֲע ֶֶׂשה והשתלשלות הדברים ,שהתפלל והקב”ה שואבת מים לו ולגמליו כאשר התפלל ,תמה
ָ �ָּב ַַעל’ ,דרשו ִִהיא ַ �ַּב ֲֲע ֶֶׁשל ַ �ַּב ַַעל ,כלומר שהשתררה הקרה לו את רבקה ,ויש לחשוש שמא אין זה ֹלֹ
יַח ה’ ַ �ַּד ְְר �ִִּכי ִִאם א’ ,ולמה נסתפק בזה ,אלא ַ‘ַה ִִה ְְצִלִ ַ
על בעלה אברהם ,אם כן חשש יצחק שמא גם הזיווג האמיתי ,וכל זה עשה אליעזר ְלְ ִִבְלְ �ִִּתי זֹוֹ
ִִהיא ַַה ְְצָלָ ָָחה ,היינו אם היא סּוָּּפק ִִאם �ִִּכי ָָהָיָ ה ְְמ � ָ
רבקה תשתרר עליו. ִִה ְְט ָָעהּוּ ,שלא יטעה את יצחק לחשוב כי ודאי זהו זיווגו האמיתי של יצחק ואז הוי הצלחה ,או שמא
� ֹלֹ זיווגו הראוי.
ָָא ְְמָנָ ם ָָהָכָ א אצל רבקה א ָָהָיָ ה ֵֵּכן ,שלא השתררה אין זה זיווגו האמיתי ואין זה הצלחה.
� לֹוֹ ֹזֹ �
עליוֶֶ ,א ָ �ָּלא ְ �ְּבָכָ ל את נתקיים בה ‘ַוַ �ְְּת ִִהי ְלְ ִִא � ָָּׁשה’, ְוְ כיון ששמע יצחק מאליעזר שיש לחשוש שמא אֹוָֹרה יש לומר ,דהגם דיש לחשוש ֶֶא ָ �ָּלא ֶֶׁש ִ �ִּלְכְ ָ
ֹלֹ ֹלֹ
‘אשה’ דייקא ,שנכנעה תחתיו ְוְ א היתה ‘ְלְ ַַב ַַעל’ אין זה זיווגו האמיתיַַ ,על �ֵֵּכן א ָָא ַַהב ִיִ ְְצ ָָחק ֶֶאת שמחמת התפילה לא קיבל יצחק זיווגו האמיתי,
� ֹזֹ �
ָָעָלָ יוַַ ,על �ֵֵּכן עתה שראה שהיא נכנעת תחתיו ,אז אֹוָֹתּהּ לראות אם היא ראויה לו. ִִר ְְב ָָקה ַַעד ֶֶׁש ָ �ָּב ַַחן ָ עם כל זאת יש לומר ֶֶׁש � ֵֵּמ ֵֵאת ה’ ָָהְיְ ָָתה ִִס ָ �ָּבה את
�
‘ויאהבה ַוַ ִ �ִּי ָ �ָּנ ֵֵחם יצחק ַַא ֲֲח ֵֵרי ִִאּמֹּוֹ’. ְוְ ִִס � ֵֵּפר ַַה �ָָּכתּוּ ב (פסוק סז) שבחן אותה בזה אשר ֶֶׁש ִ �ִּי ְְת � ַַּפ ֵ �ֵּלל על הזיווג של רבקה ,הגם דיש לזה
מי+לואי הסופר
מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה
משולחנו של מורינו הרב שליט"א
ד .בגמ’ שם :כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא‘ ,מצא’ דכתיב א .ביאור זה הוא לפי מש”כ בחידושי הר”ן שם ,דאילו לפי רש”י בגמ’ שלנו
(משלי יח ,כב) ‘מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה’‘ ,מוצא’ דכתיב (קהלת ז ,כו) שהגי’ היא כפרת בה’ ,ופירש”י ,כפרת בה’ ,באמנה ,דקאמר דלא מסייע צלותא
‘ומוצא אני מר ממות את האשה’. כלום ,הואיל ולא מזמנה ליה ,כלומר ,השתא צלינא עלה ולא אסתייעא מילתא,
ה .י”ל סמך לדברי מרן זי”ע דתפילה שייך ללשון ‘מציאה’ ,ממ”ש (דברים ד ,כט) ע”כ .א”כ אין במשמעות זה שתפילה מועילה לשנות הזיווג.
‘ובקשתם משם את ה’ אלקיך ומצאת וגו’ ,וכן בדברי הימים (ב’ טו ,ד) ‘וישב בצר ב .וכן כתב בנמוקי יוסף במו”ק שם :שאע”פ שנגזר על האדם מן השמים בת
לו על ה’ אלקי ישראל ויבקשהו וימצא להם’. פלוני לפלוני אם יוסיף איש אחר שאינו בן זוגה להתפלל לה’ אפשר שישמע
ו .הכוונה למה שכתב מרן לעיל בפרשה (ד”ה ואבוא ,בדפו”י עמ’ צב) ונביא כל לו אף כי בסוף תתקיים הגזרה שיגרשנה האיש שיתפלל עליה או ימות במהרה
המאמר :ואבוא היום אל העין ,פירש”י שקפצה לו ארעא ,א”ר אחא יפה שיחתן וישאנה אותו שהוא בן זוגה אח”כ.
וכו’[ .לכאורה י”ל] כדי להרבות שכרו של אליעזר על כל דיבור ודיבור .אך ועפ”י דברי מרן כאן דתפילה מועיל לשנות הזיווג ,יובן מש”כ מרן בשו”ת או”ח
מדקפצה ליה ארעא ,ואדרבה היה לו להאריך הדרך להרבות שכר על כל פסיעה, (סימן נה) בזה”ל ,והכל תלוי בהקב”ה עצמו הוא יעץ ומי יפיר ,אבל דבר התלוי
כמו אל הארץ אשר אראך ,וכמ”ש רמב”ן בעקידה שהלך ג’ ימים סביבות הר בבחירת וחפץ האדם ואין הקב”ה משנה בחירתו של אדם ואילו לא רצה הזוג
המוריה ולא הראהו לו כדי להרבות שכרו ,אלא ע”כ הכא לא רצה להרבות שכרו הזה להזדווג זע”ז לא הי’ ממעשי שמים לכופם לכך ,ואין לנו עסק בנסתרות
א”כ מוכח מיניה שיפה שיחתן וכו’. דארבעים יום קודם יצירת הולד (סוטה ב ע”א) והאר”י ז”ל פירש בו פירוש אחר
ז .עיין בראשית רבה (נב ,ה) והיא בעולת בעל ,אמר רבי אחא ,בעלה נתעטר בה, נכון אין כאן מקומו ,מ”מ כיון שלא נגמר ע”י הקב”ה לבדו אין לברך עליו,
והיא לא נתעטרה בבעלה[ .ומצינו בד”ת ממרן זי”ע כמה פעמים שנקט לשון זה עיי”ש .הרי דהזיווג תלוי בבחירתו של האדם וזה ע”י תפילה.
בביאור דברי המדרש ,ראה חת”ס עה”ת פר’ וירא ד”ה והיא בעולת :והיא בעולת ג .בחת”ס עה”ת היו”ל מחדש ע”י מכון חת”ס ההביאו באורך בשם הגרי”נ שטערן
בעל ,ברבה פ’ זו שהיא בעלו של בעל שהיא גדולה ממנו ברה”ק ובעלה מתעטר זצ”ל דהכוונה כאן או להג”ר נתן מאז ראב”ד פ”פ או להג”ר יעקב שמש ראב”ד
בה. פ”פ ,עיי”ש.
להערות והארות ולקבלת הגליון יש לפנות אלhamaayan@chasamsofer.org · )0044(7827642811 :
