gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המעיין · Hame'ayen — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: המעיין · Hame'ayen

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

המעיין · Hame'ayen — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫המעיין‬ ‫יה"ר מלפניך ה'‬ ‫נותן התורה ית"ש‬ ‫שלא יבש המעיין‬ ‫ולא יקצץ האילן‬ ‫פרי עץ חיים וקיים‬ ‫אמן‬ ‫חתם סופר ה ב ה י ר לכל נפש‬ ‫גליון כ"ד | ערש"ק חיי שרה | תשפ"ז לפ"ק‬ ‫דולה ומשקה‬ ‫ממעיינו הנובע של‬ ‫מרן החתם‬ ‫סופר זי"ע‬ ‫ָָמ ֹ ָָׁשל ְְל ְְב ֵֵאר ֲֲעמ ּּו ָָק ֹה ְְמ ֵֵל ָָאה‬ ‫ֹ‬ ‫ין‬ ‫ִנִ‬ ‫ְנְ‬‫צֹו‬ ‫יָה‬ ‫ָ‬ ‫יֶמ‬ ‫ֶ‬ ‫יֶמ ָָּנ� ה‪ָָּ .‬ב� א ֶֶא ָָחד‬ ‫יָמה‬ ‫יָחה‪,‬‬ ‫יָח �ה ִִּב� ְְמ ִִׁש ָ‬ ‫ֵמ‬ ‫ֵ‬ ‫ּו‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫צֹוֵנֵ ן‪ְ ,‬וְ ָָהי ּ‬ ‫ְוְ ָיָ � ִִפין‪ְ ֹ ,‬וְ ֹלא ָָהְיְ ָָתה ְְּב� ִִר ָָּי� ה ְיְ כֹו ָָלה‬ ‫ִִל ְ �ְׁש ּּתֹות ֵֵה ֶ‬ ‫ְוְ ָָק ַַׁשר ֶֶח ֶֶב �ל ְְּב� ֶֶח ֶֶבל‪ְ ,‬וְ �ִנִ ָ‬ ‫יָמה‪ְְ ,‬מ ִִׁש ָ‬ ‫יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ָָׁש ָָתה‪ִִֹ .‬ה ְְת ִִחיל ּּו‬ ‫יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ׁשֹׁו ִִתין‬ ‫(מד"ר ר"פ ויגש)‬ ‫ְְּב� ִנִ ָ‬ ‫ְוְ ָָד ָָֹלה ֵ ֵֹה ֶ‬ ‫ַַהֹּכ� ל ּּדֹו ִִלין ֵֵה ֶ‬ ‫בנשיאות מורינו הרב שליט"א‬ ‫שע"י קהל חשב סופר פרעשבורג ‪ -‬לונדון יצ"ו‬ ‫יו"ל ע"י מכון בית סופרים‬ ‫באר הסופר‬ ‫לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ויפתח הגמלים‪ ,‬התיר זממיהם‪ .‬והקשה המדרש ולמה היה צריך לזממם‪ ,‬אולי חשש בנפשו על שהי’‬ ‫ַוַ ָ �ָּיֹבא ָָה ִִאיׁש ַַה ַ �ַּבְיְ ָָתה ַוַ ְ �ְּיַפַ �ַַּתח ַַה ְ �ְּג ַַמ ִ �ִּלים (כד‪ ,‬לא)‪ .‬ודרשו‬ ‫א‬ ‫יֶהם ‪ ,‬היינו את זמם‬ ‫חז”ל (ב”ר ס‪ ,‬ח) ִִה �ִִּתיר את ְזְ ָָמ ֵֵמ ֶ‬ ‫נכשל קצת במ”ש עליו חז”ל קשה גזל הנאכל שאפי’ צדיקים גמורים אינם יכולים להחזירו שנאמר בלעדי רק‬ ‫שלהם שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בדרך‬ ‫אשר אכלו הנערים וע”כ חשש שלא יהיו גם בהמותיו נשמרים מגזל‪:‬‬ ‫[חת”ס עה”ת עמ’ צב]‬ ‫בשדות אחרים ב‪.‬‬ ‫ומשמע שהיו הגמלים של אברהם אבינו זמומים‬ ‫הרי דלפי רום מדרגתו נכשל אברהם אבינו בגזל‬ ‫גזל דבר ואכלו‪ ,‬קשה לעשות עליו תשובה‪,‬‬ ‫�‬ ‫בפיהם כדי שלא להכשל באיסור גזל‪ְ ,‬וְ ִִה ְְק ָָׁשה שם‬ ‫�‬ ‫ַַה � ִִּמ ְְד ָָרׁשׁ ‪ְ ,‬וְ ָלָ � ָָּמה ָָהָיָ ה ָָצ ִִר ְ‬ ‫מועט במה שאכלו נעריו במלחמה‪.‬‬ ‫מּוִּרים‪ ,‬אם יארע להם גזל כזה‪,‬‬ ‫ֶֶׁש ֲֲאִפִ יּלּּוּ ַַצ ִ �ִּד ִיִקים ְ �ְּג ִ‬ ‫יְך אברהם ְלְ ַזַ � ְְּמ ָָמם ולחסום‬ ‫ֹוֹ‬ ‫ְוְ ַַעל �ֵֵּכן‪ ,‬הגם שהיה לו מקום לסמוך על בהמותיו‬ ‫ֵֵאיָנָ ם ְיְ כֹוִֹלִ ים ְלְ ַַה ְְחִזִ יר לבעליו‪ ,‬שהרי כבר נאכל‪,‬‬ ‫פיהם‪ ,‬וכי אינם דומים לחמורו של רבי פנחס בן‬ ‫�‬ ‫שיהיו מעצמם נשמרים מגזל כמו חמורו של רבי‬ ‫וראיה לדבר ממה ֶֶׁש ֶ �ֶּנ ֱֱא ַַמר אצל אברהם‪ ,‬כאשר‬ ‫יאיר שלא אכלה דבר שיש בו איסור ג‪.‬‬ ‫פנחס בן יאיר‪ ,‬עם כל זאת‪ ,‬כיון שכבר נכשל‬ ‫נשבע למלך סדום שלא יטול כלום מרכושו‪,‬‬ ‫ויש לומר הטעם שאברהם אבינו הניח זמם על‬ ‫� ׁשׁ � ֹ‬ ‫ֹו‬ ‫� ׁשׁ‬ ‫וָח ַַׁש ֶֶׁש �ֹּלא‬ ‫בגזל מועט‪ ,‬החמיר על עצמו מאד‪ָ ,‬‬ ‫הטיל תנאי בדבר ואמר (לעיל יד‪ ,‬כד) ִ �‘ִּבְלְ ָָע ַַדי ַַרק‬ ‫פיהם‪ ,‬כי אּוַּלַ י ָָח ַַׁש אברהם אבינו ְ �ְּבַנַ ְפְ ׁשׁ� ַַעל‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫� ֶֶׁש ָָהָיָ ה ִנִ ְכְ � ָָׁשל ְְק ָָצת במלחמת המלכים ַ �ַּב � ֶֶּמה ֶֶׁש ָָא ְְמרּוּ‬ ‫�‬ ‫מֹוָֹתיו ִנִ ְְׁש ָָמ ִִרים ִִמ ֶ �ֶּגֶזֶ ל‪ ,‬על כן הניח זמם‬ ‫ִיִ ְְהיּוּ ַ �ַּגם ְ �ְּב ֵֵה ָ‬ ‫ֲֲא ֶֶׁשר ָָאְכְ ל�ּו ַַה ְ �ְּנ ָָע ִִרים’‪ ,‬כלומר דמה שאכלו כבר‬ ‫�‬ ‫על פיהם ה‪.‬‬ ‫הנערים זה לא אשיב‪ ,‬כי כבר נאכל‪ ,‬ע”כ הגמרא‪.‬‬ ‫ָָעָלָ יו ֲֲחַזַ ”ל (חולין פט ע”א) ד ָ‘ָק ֶֶׁשה ֶ �ֶּגֶזֶ ל ַַה ֶ �ֶּנ ֱֱאָכָ ל‪ ,‬היינו‬ ‫מי‪+‬לואי הסופר‬ ‫מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה‬ ‫משולחנו של מורינו הרב שליט"א‬ ‫לו כבר את ההגנה של ‘אין הקב”ה מביא תקלה לצדיקים’ ועל כן החמיר על עצמו‬ ‫א‪ .‬וכאן פירש”י‪ ,‬התיר זמם שלהם שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בדרך בשדות‬ ‫אברהם אבינו והניח זמם על פיהם של הגמלים‪ .‬ובזה אפשר ליישב קו’ התוס’ (חולין‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫ה ע”ב ד”ה צדיקים) שהקשו על מ”ש חז”ל שצדיקים אין הקב”ה מביא תקלה על ידם‪,‬‬ ‫ב‪ .‬לשון רש”י כאן‪.‬‬ ‫דהלא מצינו (שבת יב ע”ב) שרבי ישמעאל קרא והיטה‪ .‬ולהנ”ל א”ש‪ ,‬דשמא עבר איזה‬ ‫ג‪ .‬ובמדרש לא השיבו תשובה ע”ז‪ ,‬וברמב”ן כאן מבואר דמחמת קושיא זו ביאר‬ ‫חטא וזה גרם שאיבד את ההגנה של אין הקב”ה מביא וכו’‪ .‬ועיין בר"ן חולין שם‪.‬‬ ‫‘ויפתח הגמלים’ שפתח הגמלים מאיסוריהם כדרך שמפתחין הבהמות מהדרך’‪ ,‬ודלא‬ ‫ויש להוסיף דהנה מרן החיד"א בספרו ראש דוד הקשה איך נכשל אדם הראשון‬ ‫כרש”י‪ ,‬ובמפרשי המדרש ביארו שלא רצה אאע”ה לסמוך על הנס‪ ,‬וברז”ו חילק בין‬ ‫באכילת עץ הדעת הלא צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה וכו'‪ ,‬ויעוין בדברי מרן ז"ל‬ ‫בהמתו של רפב”י שרכב עליה לבהמותיו של אאע”ה שלא רכב עליהם‪ ,‬ומרן זי”ע‬ ‫בפרשת בראשית בד"ה כי שמעת לקול אשתך וכו' דהקשה מה הוא כי שמעת לקול‬ ‫כאן מיישב בדרך אחר‪.‬‬ ‫אשתך‪ ,‬הלא העבירה היתה מה שאכל ומה איכות לן "שמעת לקול אשתך"‪ ,‬ותירץ‬ ‫מרן דאדם הראשון הוסיף לה גדר של נגיעה והיא עברה ע"ז וכשראה אדם שהיא‬ ‫ד‪ .‬לשון הגמ’ שם‪ :‬א”ר אבא קשה גזל הנאכל שאפילו צדיקים גמורים אינן יכולין‬ ‫אוחזת בידה היה לו לנדותה ושוב לא היה נכשל באכילה וכו'‪ ,‬ולפי"ז אפשר ליישב‬ ‫להחזירו שנאמר בלעדי רק אשר אכלו הנערים‪ .‬ופירש”י‪ :‬הנאכל‪ ,‬הגוזל ואוכל קשה‬ ‫דכדברי מרן ז"ל כאן שכיון שנכשל אברהם קצת אין מועיל לו דאין הקב"ה מביא‬ ‫הוא לעשות תשובה‪.‬‬ ‫תקלה‪ ,‬כמו כן באדם הראשון ודו"ק‪.‬‬ ‫ה‪ .‬נראה דסבר מרן זי”ע דכיון שנכשל צדיק פעם אחת באיזה דבר‪ ,‬יש לו חשש שאין‬ ‫מעיין המתגבר‬ ‫תגובות והערות מהוספות הלומדים‬ ‫עוד יש לומר ולהוסיף על פי דברי קדשו של מרן זיע"א על פי המשנה במסכת שבת‬ ‫הערות על גליון שבוע שעבר ‪ -‬פר’ וירא‬ ‫(פ"ב‪ ,‬מ"ו) על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן‪ :‬על שאינן זהירות בנידה‪ ,‬בחלה‪,‬‬ ‫לכבוד גליון 'המעין'‪.‬‬ ‫ובהדלקת הנר‪ .‬וידוע הכלל ש"מידה טובה מרובה ממידת פורענות" (סוטה יא‪ ,).‬ומשום כך‬ ‫רצה אברהם אבינו לקיים מיד בתוך ביתו את שלוש המצוות הללו בשלמותן ובקדושה‬ ‫בגליון שבוע שעבר הבאתם דברי מרן ז"ל דמבאר 'לושי ועשי עוגות' היינו הפרשת חלה‪,‬‬ ‫כדי להמשיך ברכה‪ ,‬ורמזים לדבר באותו המעמד‪ :‬חלה ‪ -‬קיים במה שאמר לה "לושי‬ ‫עוגות היינו חלה‪ .‬והגאון אב"ד שליט"א העיר שם דלפי זה מתורץ קושיית המפרשים‬ ‫ועשי עוגות" כפי שנתבאר לעיל‪ .‬נדה ‪ -‬שהרי באותה פריסה (באותו הזמן) פירסה שרה‬ ‫באומרו 'לושי' דייקא דחיוב חלה מלישה ואילך‪ ,‬עכ"ד וש"י‪ .‬ונראה דכוונתו על פי‬ ‫נידה‪ ,‬כדברי חז"ל על הפסוק "חדל להיות לשרה אורח כנשים"‪ ,‬שחזר לה אורח נשים‬ ‫דקיי"ל (חלה פרק ג' משנה ו') גר שנתגייר והייתה לו עיסה – אם נתגלגלה עד שלא נתגייר‬ ‫באותו היום‪ .‬הדלקת הנר ‪ -‬ידוע המדרש שכל ימיה של שרה היה נר דלוק באוהל מערב‬ ‫פטורה מן החלה‪ ,‬ואם משנתגייר חייבת‪ .‬לפיכך‪ ,‬מאחר שהיה בשלישי למילה אשר‬ ‫שבת לערב שבת‪ .‬וזהו שנאמר לאברהם "הנה באוהל" – באותו האוהל המיוחד שהנר‬ ‫הגירות היה בשעת המילה נמצא דכל מה שנילוש לפני המילה אינו חייב בחלה‪ ,‬דלישה‬ ‫תמיד דלוק עליו בקדושה‪ .‬נמצא שבאותו מעמד ממש נתרכזו שלוש מצוות אלו בבית‬ ‫קודם גירות פטור מן החלה‪ ,‬לכן אמר 'לושי' דייקא שתלוש עכשיו ואז 'עשי עוגות'‬ ‫אברהם ושרה‪.‬‬ ‫להפריש חלה מן העיסה‪.‬‬ ‫הרב בנימין קאהן‬ ‫ראש ישיבת חיי משה ירושלים‬ ‫באר הסופר‬ ‫לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב‬ ‫ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה‪ .‬פירש”י שקפצה לו הארץ ושנזדמנה לו‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫ַוַ ְיְ ַַס � ֵֵּפר ָָה ֶֶע ֶֶבד ְלְ ִיִ ְְצ ָָחק ֵֵאת �ָָּכל ַַה ְ �ְּד ָָב ִִרים ֲֲא ֶֶׁשר ָָע ָָׂשה (כד‪,‬‬ ‫�‬ ‫רבקה בתפילתו‪ .‬יראה שהעבד חשש מאוד אולי איננה בת זוגו של יצחק ורק על ידי תפילה נזדמנה לו‬ ‫סו)‪ִּּ � .‬פ ַיַר ִִׁש”י‪ ,‬גלה לו [העבד ליצחק] ניסים שנעשו‬ ‫� תֹוֹ‬ ‫לֹוֹ‬ ‫�‬ ‫לֹוֹ‬ ‫�‬ ‫יָּל ‪.‬‬ ‫ָָה ָָא ֶֶרץ ְוְ ֶֶׁש ִ �ִּנְזְ ַ �ַּד � ְְּמָנָ ה ִִר ְְב ָָקה ִ �ִּב �ְְּתִפִ ָ‬ ‫לו‪ֶֶׁ ,‬ש ָ �ָּקְפְ ָָצה‬ ‫בת זוגו של אחר ולא יהיה הזיווג טוב כמו שאמר רבא פרק אלו מגלחין להאי גברא דבעי רחמי על‬ ‫ֵיֵ ָָר ֶֶאה לבאר השייכות בין הני שני דברים קפיצת‬ ‫איתתא‪ ,‬וכאשר שמעתי מרבי מורי זצ”ל במערבא אמרו ליה מצא או מוצא רצה לומר‪ ,‬אי מצא אבידתו‬ ‫הארץ ושנזדמנה לו רבקה בתפלתו‪ ,‬וגם מאי‬ ‫הראויה לו‪ ,‬מצא טוב בלי ספק‪ ,‬ואי מוצא בכח תפילה‪ ,‬מוצא אני מר ממות‪ ,‬והכי נמי חשש העבד‪ ,‬על כן‬ ‫טעמא סיפר זאת אליעזר ליצחק‪.‬‬ ‫כתיב לעיל ההצליח ה’ דרכי אם לא‪ ,‬כי היה מסופק אם זו היא הצלחה‪ .‬אלא שלכאורה שמאת ה’ היתה‬ ‫ְְמאֹוֹד אּוַּלַ י‬ ‫� ׁשׁ‬ ‫יש לומר‪ֶֶׁ ,‬ש ָָה ֶֶע ֶֶבד [אליעזר] ָָח ַַׁש‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫� � זּוּגֹוֹ‬ ‫סבה זאת שיתפלל משום שהקב”ה מתאוה לתפלתן של צדיקים אפילו לשל עבדי אבות‪ ,‬אך משקפצה ליה‬ ‫האמיתית ֶֶׁשל ִיִ ְְצ ָָחק‪ְ ,‬וְ ַַרק ַַעל‬ ‫רבקה ֵֵאיֶנֶ ָָּנה ַַּבת‬ ‫הארץ נסתר זה כמו שכתבתי לעיל בסמוך‪ ,‬על כן ספר העבד ליצחק את כל הנעשה לבלתי הטעהו‪ ,‬ועל‬ ‫יָּלה‪ ,‬שהתפלל אליעזר בבואו לארם‬ ‫� זּוּגֹוֹ‬ ‫לֹוֹ‬ ‫ְיְ ֵֵדי אותה �ְְּתִפִ ָ �‬ ‫‪ ,‬אבל באמת‬ ‫ליצחק ַַּבת‬ ‫נהריים‪ִ ,‬נִ ְזְ ַ �ַּד � ְְּמָנָ ה‬ ‫כן לא אהב יצחק את רבקה עד שבחן אותה‪ ,‬וספר הכתוב ויביאה האהלה והנה היתה צדקת כמו שרה‬ ‫היתה בת זוג ֶֶׁשל אדם ַַא ֵֵחר‪ ,‬אבל אין הזיווג‬ ‫�‬ ‫אמו כפירש”י‪ ,‬ומכל מקום עדיין תשתרר עליו כמו שאמרו חז”ל לא יאי יהירותא לנשי‪ ,‬ובשרה גופה‬ ‫ֹוֹ‬ ‫ֹלֹ‬ ‫האמיתי של יצחק‪ְ ,‬וְ ממילא א ִיִ ְְהֶיֶ ה ַַה ִ �ִּזיּוּּוּג ט ב‬ ‫אמרו חז”ל והיא בעולת בעל היא בעלו של בעל‪ ,‬אמנם הכא לא היה כן אלא בכל זאת ותהי לו לאשה‬ ‫וראוי ליצחק‪.‬‬ ‫[חת”ס עה”ת עמ’ צו]‬ ‫ולא לבעל עליו על כן וינחם אחרי אמו‪:‬‬ ‫�ְְּכ ֶֶׁש ָָא ַַמר ָָר ָָבא � ֶֶּפ ֶֶרק ֵֵאּלּּוּ ְְמַגַ ְ �ְּל ִִחין (מו”ק יח ע”ב) ְלְ ַַהאי‬ ‫מֹוֹ �‬ ‫ַ �ַּג ְְב ָָרא [לאותו אדם ששמע אותו] ְ �ְּד ָָב ֵֵעי ַַר ֲֲח ֵֵמי ַַעל‬ ‫ֹאֱֹהָלָ ה’‪ ,‬לאהלה של שרה אמו‪,‬‬ ‫יֶא ָָה יצחק ָָה ֱ‬ ‫‘ַוַ ְיְ ִִב ֶ‬ ‫גריעותא [שיגרום לקבל זיווג שאינו שלו]‪,‬‬ ‫יְּת ָָתא [שביקש רחמים בתפילה על אשה‪ ,‬ואומר‬ ‫ִִא �ְ‬ ‫� �‬ ‫ּמֹּוֹ‬ ‫מֹוֹ �‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫אנא תזדמן לי פלונית לאשה‪ ,‬אמר לו רבא‪ ,‬אל‬ ‫ְוְ ִִה ֵ �ֵּנה ָָהְיְ ָָתה ַַצ ֶ �ֶּד ֶֶקת �ְְּכ ָָׂש ָָרה ִִא �ְְּכמו ּ‬ ‫שִּפ ַיַר ִִׁש”י כאן‬ ‫והסיבה שעשה ה’ ככה שיתפלל‪ִִ ,‬מּׁשּׁוּ ם ֶֶׁש ַַה ָָק ָ �ָּב”ה‬ ‫�‬ ‫וז”ל‪ ,‬ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו‪ ,‬כלומר‬ ‫ִִמ ְְת ַַא ֶ �ֶּוה ומשתוקק ִלִ ְְתִפִ ָ �ָּל ָָתן ֶֶׁשל ַַצ ִ �ִּד ִיִקים‪ ,‬שיתפללו‬ ‫תבקש רחמים כך‪ ,‬אם ראויה היא לך מן השמים‬ ‫�‬ ‫שהיא בת זוגך‪ ,‬לא תלך ממך‪ ,‬ואינך צריך לבקש‬ ‫ונעשית דוגמת שרה אמו שכל זמן ששרה קיימת‬ ‫וֲאִפִ יּלּּוּ ְלְ תפילתן ֶֶׁשל ַַע ְְב ֵֵדי ָָאבֹוֹת הוא ית’‬ ‫אליו ית’‪ֲ ,‬‬ ‫גם כן משתוקק‪ ,‬ועל כן סיבב הקב”ה את הדבר‬ ‫על כך‪ ,‬ואם אינה ראויה לך ולא תינשא לך‪ ,‬עלול‬ ‫היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה‬ ‫שיתפלל אליו אליעזר‪ ,‬כי התאוה לתפלתו‪ ,‬אבל‬ ‫אתה לכפור בה‪ ,‬שתתחרט לאחר זמן אם תשאנה‪,‬‬ ‫מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה‬ ‫עיי”ש א‪ .‬הרי דתפילה יכולה להועיל לישא אשה‬ ‫אין הדבר מורה שיש ספק שמא אין זה הזיווג‬ ‫פסקו וכשבאת רבקה חזרו‪[ ,‬עכ”ד רש”י]‪.‬‬ ‫האמיתי‪.‬‬ ‫אע”פ שאינה זיווגו] ב‪.‬‬ ‫קֹוֹ‬ ‫�‬ ‫� �‬ ‫ּוִּמ �ָָּכל ָָמ ם‪ ,‬הגם שראה שהיא כמו שרה אמו‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫ַַא ְְך הנה‪ ,‬הלא ִִמהא � ֶֶּׁש ָ �ָּקְפְ ָָצה ֵלֵ יּהּ [לאליעזר] ָָה ָָא ֶֶרץ‪,‬‬ ‫מֹוִֹרי ַזַ ַַצ”ל לבאר מה שאמרו‬ ‫ג‬ ‫ְוְ ַכַ ֲֲא ֶֶׁשר ָָׁש ַַמ ְְע �ִִּתי ֵֵמ ַַר ִ �ִּבי ִ‬ ‫ֲֲע ַַדִיִ ין חשש יצחק שאין זה זיווגו האמיתי‪ ,‬כי‬ ‫ֹוֹ‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫ומיהר ה’ את דרכו יותר מן הרגיל‪ִ ,‬נִ ְְס �ָָּתר רעיון‬ ‫חז”ל (ברכות ח ע”א) ְ‘ְּב ַַמ ֲֲע ָָר ָָבא ָָא ְְמרּוּ ֵלֵ יּהּ ָָמ ָָצא א‬ ‫תֹוֹ‬ ‫לֹוֹ‬ ‫שמא �ִִּת ְְׂש �ָָּת ֵֵרר ותתגאה ָָעָלָ יו‪ ,‬שזהו מידה שאינה‬ ‫ֶזֶ ה שהקב”ה התאוה לתפלתו‪ ,‬דאדרבה‪ ,‬אם הוא‬ ‫מֹוֵֹצא’ ד‪ָָ ,‬ר ָָצה ַַמר‪ִִ ,‬אי ָ‘ָמ ָָצא’ האיש את ֲֲא ֵֵב ָיָד‬ ‫ֵ‬ ‫�‬ ‫� מֹוֹ‬ ‫לֹוֹ‬ ‫ֶֶׁש ָָא ְְמרּוּ ֲֲחַזַ ”ל (מגילה יד ע”ב) ָלָ א‬ ‫ראויה לנשים‪ְְּ ,‬כ‬ ‫ית’ משתוקק לתפלתו היה הקב”ה צריך להאריך‬ ‫ָָה ְְראּוָּיָ ה ‪ ,‬היינו בת זוגו האמיתית‪ ,‬אז ָ‘ָמ ָָצא‬ ‫�‬ ‫ֹוֹ‬ ‫ירּוָּתא ְלְ ָנָ ֵֵׁשי‪[ ,‬ופירש”י‪ ,‬לא נאה חשיבות‬ ‫ָיָ ֵֵאי ְיְ ִִה ָ‬ ‫לו הדרך‪ ,‬כדי להרבות לו שכר על כל תפילה‪,‬‬ ‫‘מֹוֵֹצא’ אשה‬ ‫ֵ‬ ‫ט ב’ ְ �ְּבִלִ י ָָסֵפֵ ק‪ ,‬והזיווג יעלה יפה‪ְ ,‬וְ ִִאי‬ ‫מֹוֹ �‬ ‫לנשים]‪.‬‬ ‫�ְְּכ ֶֶׁש �ָָּכ ַַת ְְב �ִִּתי ְלְ ֵֵעיל ְ �ְּב ָָסמּוּ ְְך ו‪ .‬ואם כן שוב יש מקום‬ ‫יָּלה ‪ ,‬אפשר שאין זה זיווגו האמיתי‪ ,‬ואז‬ ‫� ה‬ ‫�‬ ‫ְ �ְּב ַ‬ ‫ֹכַֹח ְְּתִפִ ָ‬ ‫לומר דהתפילה היא זאת שגרמה לזיווג‪ ,‬ויש‬ ‫‘מֹוֵֹצא ֲֲאִנִ י ַַמר ִִמ � ָָּמֶוֶ ת את האשה’‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫יתקיים בו‬ ‫ְוְ אם תאמר הלא נתבאר שרבקה היתה צדקנית‬ ‫� ׁשׁ‬ ‫להסתפק שמא אין זה הזיווג האמיתי‪.‬‬ ‫ְוְ מעתה ָָהִכִ י ָנָ ֵֵמי ֲֲח ַַׁש ָָה ֶֶע ֶֶבד שמא כיון שהתפלל‬ ‫כמו שרה‪ ,‬ולמה יש לחשוש שתשתרר עליו‪ .‬אלא‬ ‫ז‬ ‫� �‬ ‫ַַעל �ֵֵּכן‪ ,‬כיון שחשש אליעזר שמא אין זה הזיווג‬ ‫על הזיווג של יצחק‪ ,‬לא מצא ליצחק את זיווגו‬ ‫ָּׂש ָָרּהּ ּגּּוָּפָ ּהּ ָָא ְְמרּוּ ֲֲחַזַ ”ל‬ ‫דחשש לדבר זה מאחר שְּב ָ‬ ‫האמיתי של יצחק‪ִִ ,‬ס � ֵֵּפר ָָה ֶֶע ֶֶבד ְלְ ִיִ ְְצ ָָחק ֵֵאת �ָָּכל‬ ‫האמיתי‪ַַ ,‬על �ֵֵּכן �ְְּכ ִִתיב ְלְ ֵֵעיל אחר שראה את רבקה‬ ‫על הפסוק האמור בשרה (לעיל כ‪ ,‬ג) ‘ְוְ ִִהיא ְ �ְּבעּוַּלַ ת‬ ‫�‬ ‫לֹוֹ �‬ ‫ַַה ַ �ַּנ ֲֲע ֶֶׂשה והשתלשלות הדברים‪ ,‬שהתפלל והקב”ה‬ ‫שואבת מים לו ולגמליו כאשר התפלל‪ ,‬תמה‬ ‫ָ �ָּב ַַעל’‪ ,‬דרשו ִִהיא ַ �ַּב ֲֲע ֶֶׁשל ַ �ַּב ַַעל‪ ,‬כלומר שהשתררה‬ ‫הקרה לו את רבקה‪ ,‬ויש לחשוש שמא אין זה‬ ‫ֹלֹ‬ ‫יַח ה’ ַ �ַּד ְְר �ִִּכי ִִאם א’‪ ,‬ולמה נסתפק בזה‪ ,‬אלא‬ ‫ַ‘ַה ִִה ְְצִלִ ַ‬ ‫על בעלה אברהם‪ ,‬אם כן חשש יצחק שמא גם‬ ‫הזיווג האמיתי‪ ,‬וכל זה עשה אליעזר ְלְ ִִבְלְ �ִִּתי‬ ‫זֹוֹ‬ ‫ִִהיא ַַה ְְצָלָ ָָחה‪ ,‬היינו אם היא‬ ‫סּוָּּפק ִִאם‬ ‫�ִִּכי ָָהָיָ ה ְְמ � ָ‬ ‫רבקה תשתרר עליו‪.‬‬ ‫ִִה ְְט ָָעהּוּ ‪ ,‬שלא יטעה את יצחק לחשוב כי ודאי זהו‬ ‫זיווגו האמיתי של יצחק ואז הוי הצלחה‪ ,‬או שמא‬ ‫�‬ ‫ֹלֹ‬ ‫זיווגו הראוי‪.‬‬ ‫ָָא ְְמָנָ ם ָָהָכָ א אצל רבקה א ָָהָיָ ה ֵֵּכן‪ ,‬שלא השתררה‬ ‫אין זה זיווגו האמיתי ואין זה הצלחה‪.‬‬ ‫�‬ ‫לֹוֹ‬ ‫ֹזֹ‬ ‫�‬ ‫עליו‪ֶֶ ,‬א ָ �ָּלא ְ �ְּבָכָ ל את נתקיים בה ‘ַוַ �ְְּת ִִהי ְלְ ִִא � ָָּׁשה’‪,‬‬ ‫ְוְ כיון ששמע יצחק מאליעזר שיש לחשוש שמא‬ ‫אֹוָֹרה יש לומר‪ ,‬דהגם דיש לחשוש‬ ‫ֶֶא ָ �ָּלא ֶֶׁש ִ �ִּלְכְ ָ‬ ‫ֹלֹ‬ ‫ֹלֹ‬ ‫‘אשה’ דייקא‪ ,‬שנכנעה תחתיו ְוְ א היתה ‘ְלְ ַַב ַַעל’‬ ‫אין זה זיווגו האמיתי‪ַַ ,‬על �ֵֵּכן א ָָא ַַהב ִיִ ְְצ ָָחק ֶֶאת‬ ‫שמחמת התפילה לא קיבל יצחק זיווגו האמיתי‪,‬‬ ‫�‬ ‫ֹזֹ‬ ‫�‬ ‫ָָעָלָ יו‪ַַ ,‬על �ֵֵּכן עתה שראה שהיא נכנעת תחתיו‪ ,‬אז‬ ‫אֹוָֹתּהּ לראות אם היא ראויה לו‪.‬‬ ‫ִִר ְְב ָָקה ַַעד ֶֶׁש ָ �ָּב ַַחן ָ‬ ‫עם כל זאת יש לומר ֶֶׁש � ֵֵּמ ֵֵאת ה’ ָָהְיְ ָָתה ִִס ָ �ָּבה את‬ ‫�‬ ‫‘ויאהבה ַוַ ִ �ִּי ָ �ָּנ ֵֵחם יצחק ַַא ֲֲח ֵֵרי ִִאּמֹּוֹ’‪.‬‬ ‫ְוְ ִִס � ֵֵּפר ַַה �ָָּכתּוּ ב (פסוק סז) שבחן אותה בזה אשר‬ ‫ֶֶׁש ִ �ִּי ְְת � ַַּפ ֵ �ֵּלל על הזיווג של רבקה‪ ,‬הגם דיש לזה‬ ‫מי‪+‬לואי הסופר‬ ‫מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה‬ ‫משולחנו של מורינו הרב שליט"א‬ ‫ד‪ .‬בגמ’ שם‪ :‬כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא‪‘ ,‬מצא’ דכתיב‬ ‫א‪ .‬ביאור זה הוא לפי מש”כ בחידושי הר”ן שם‪ ,‬דאילו לפי רש”י בגמ’ שלנו‬ ‫(משלי יח‪ ,‬כב) ‘מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה’‪‘ ,‬מוצא’ דכתיב (קהלת ז‪ ,‬כו)‬ ‫שהגי’ היא כפרת בה’‪ ,‬ופירש”י‪ ,‬כפרת בה’‪ ,‬באמנה‪ ,‬דקאמר דלא מסייע צלותא‬ ‫‘ומוצא אני מר ממות את האשה’‪.‬‬ ‫כלום‪ ,‬הואיל ולא מזמנה ליה‪ ,‬כלומר‪ ,‬השתא צלינא עלה ולא אסתייעא מילתא‪,‬‬ ‫ה‪ .‬י”ל סמך לדברי מרן זי”ע דתפילה שייך ללשון ‘מציאה’‪ ,‬ממ”ש (דברים ד‪ ,‬כט)‬ ‫ע”כ‪ .‬א”כ אין במשמעות זה שתפילה מועילה לשנות הזיווג‪.‬‬ ‫‘ובקשתם משם את ה’ אלקיך ומצאת וגו’‪ ,‬וכן בדברי הימים (ב’ טו‪ ,‬ד) ‘וישב בצר‬ ‫ב‪ .‬וכן כתב בנמוקי יוסף במו”ק שם‪ :‬שאע”פ שנגזר על האדם מן השמים בת‬ ‫לו על ה’ אלקי ישראל ויבקשהו וימצא להם’‪.‬‬ ‫פלוני לפלוני אם יוסיף איש אחר שאינו בן זוגה להתפלל לה’ אפשר שישמע‬ ‫ו‪ .‬הכוונה למה שכתב מרן לעיל בפרשה (ד”ה ואבוא‪ ,‬בדפו”י עמ’ צב) ונביא כל‬ ‫לו אף כי בסוף תתקיים הגזרה שיגרשנה האיש שיתפלל עליה או ימות במהרה‬ ‫המאמר‪ :‬ואבוא היום אל העין‪ ,‬פירש”י שקפצה לו ארעא‪ ,‬א”ר אחא יפה שיחתן‬ ‫וישאנה אותו שהוא בן זוגה אח”כ‪.‬‬ ‫וכו’‪[ .‬לכאורה י”ל] כדי להרבות שכרו של אליעזר על כל דיבור ודיבור‪ .‬אך‬ ‫ועפ”י דברי מרן כאן דתפילה מועיל לשנות הזיווג‪ ,‬יובן מש”כ מרן בשו”ת או”ח‬ ‫מדקפצה ליה ארעא‪ ,‬ואדרבה היה לו להאריך הדרך להרבות שכר על כל פסיעה‪,‬‬ ‫(סימן נה) בזה”ל‪ ,‬והכל תלוי בהקב”ה עצמו הוא יעץ ומי יפיר‪ ,‬אבל דבר התלוי‬ ‫כמו אל הארץ אשר אראך‪ ,‬וכמ”ש רמב”ן בעקידה שהלך ג’ ימים סביבות הר‬ ‫בבחירת וחפץ האדם ואין הקב”ה משנה בחירתו של אדם ואילו לא רצה הזוג‬ ‫המוריה ולא הראהו לו כדי להרבות שכרו‪ ,‬אלא ע”כ הכא לא רצה להרבות שכרו‬ ‫הזה להזדווג זע”ז לא הי’ ממעשי שמים לכופם לכך‪ ,‬ואין לנו עסק בנסתרות‬ ‫א”כ מוכח מיניה שיפה שיחתן וכו’‪.‬‬ ‫דארבעים יום קודם יצירת הולד (סוטה ב ע”א) והאר”י ז”ל פירש בו פירוש אחר‬ ‫ז‪ .‬עיין בראשית רבה (נב‪ ,‬ה) והיא בעולת בעל‪ ,‬אמר רבי אחא‪ ,‬בעלה נתעטר בה‪,‬‬ ‫נכון אין כאן מקומו‪ ,‬מ”מ כיון שלא נגמר ע”י הקב”ה לבדו אין לברך עליו‪,‬‬ ‫והיא לא נתעטרה בבעלה‪[ .‬ומצינו בד”ת ממרן זי”ע כמה פעמים שנקט לשון זה‬ ‫עיי”ש‪ .‬הרי דהזיווג תלוי בבחירתו של האדם וזה ע”י תפילה‪.‬‬ ‫בביאור דברי המדרש‪ ,‬ראה חת”ס עה”ת פר’ וירא ד”ה והיא בעולת‪ :‬והיא בעולת‬ ‫ג‪ .‬בחת”ס עה”ת היו”ל מחדש ע”י מכון חת”ס ההביאו באורך בשם הגרי”נ שטערן‬ ‫בעל‪ ,‬ברבה פ’ זו שהיא בעלו של בעל שהיא גדולה ממנו ברה”ק ובעלה מתעטר‬ ‫זצ”ל דהכוונה כאן או להג”ר נתן מאז ראב”ד פ”פ או להג”ר יעקב שמש ראב”ד‬ ‫בה‪.‬‬ ‫פ”פ‪ ,‬עיי”ש‪.‬‬ ‫להערות והארות ולקבלת הגליון יש לפנות אל‪hamaayan@chasamsofer.org · )0044(7827642811 :‬‬