gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ישרים דרכי השם · Yesharim Darchei Hashem — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: ישרים דרכי השם · Yesharim Darchei Hashem

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

ישרים דרכי השם · Yesharim Darchei Hashem — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת חיי־שרה תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫תיקון המידות‬ ‫כמה ומדוע זה באמת חשוב?‬ ‫"ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי" ‪ -‬ולא אמר ואלהי‬ ‫מה היה חשוב לאברהם אבינו בשידוך של יצחק?‬ ‫הארץ‪ ,‬ולמעלה אמר "ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי‬ ‫הארץ"‪ .‬אמר לו‪ :‬עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ‪,‬‬ ‫ֹּאמר‬‫וְ אַ ְב ָרהָ ם ז ֵָקן ָּבא ַּבי ִָּמים‪ ,‬וַה' ֵּב ַר ְך ֶאת אַ ְב ָרהָ ם ַּבכֹּל‪ .‬וַ י ֶ‬ ‫לו‪ִׂ ,‬שים נָא י ְָדךָ‬ ‫אַ ְב ָרהָ ם‪ֶ ,‬אל עַ ְבדּ ֹו זְ ַקן ֵּבית ֹו הַ מ ֵֹּׁשל ְּבכָ ל אֲ ֶׁשר ֹ‬ ‫שהרגלתיו בפי הבריות‪ .‬אבל כשלקחני מבית אבי‪ ,‬היה‬ ‫ַּתחַ ת יְ ֵרכִ י‪ .‬וְ אַ ְׁש ִּביע ָ‬ ‫אלהי השמים ולא אלהי הארץ‪ ,‬שלא היו באי עולם מכירים‬ ‫ש ַמיִם וֵ אל ֹהֵ י הָ אָ ֶרץ‪ ,‬אֲ ֶׁשר‬ ‫ֲך ַּבה' אֱ ל ֹהֵ י הַ ָּׁ‬ ‫בו‪ ,‬ושמו לא היה רגיל בארץ‪.‬‬ ‫ֹשב ְּב ִק ְרבּ וֹ‪.‬‬ ‫שה לִ ְבנִ י ִמ ְּבנוֹת הַ ְּכ ַנעֲנִ י‪ ,‬אֲ ֶׁשר אָ נֹכִ י יו ֵׁ‬ ‫ל ֹא ִת ַּקח ִא ָּׁ‬ ‫[בראשית כד]‬ ‫היום‪ ,‬בזמן השבועה שהשביע אברהם את אליעזר‪ ,‬נכון לומר שה'‬ ‫אברהם אבינו מבקש מאליעזר עבדו ללכת לחפש אישה עבור בנו‪.‬‬ ‫הוא "אלוקי השמיים ואלוקי הארץ"‪ ,‬כי גם בארץ כבר מכירים בו‪.‬‬ ‫הוא משביע אותו על כך ובוחר בביטוי מאוד מעניין "ואשביעך בה'‬ ‫כפי שראינו בשבוע שעבר בדברי הרמב"ם‪ ,‬אברהם אבינו הסתובב‬ ‫אלוקי השמיים ואלוקי הארץ"‪ .‬מה תוכן השבועה? שלא ייקח עבור‬ ‫בכל העולם והרגיל את שם השם בפי הבריות‪ .‬הוא לימד אותם שיש‬ ‫בנו אישה מבנות הכנעני‪ .‬בנות הכנעני‪ ,‬אלו בנותיהם של ענר‪,‬‬ ‫בורא לעולם‪.‬‬ ‫אשכול‪ ,‬ממרא ואפילו אליעזר עצמו שהייתה לו בת‪ .‬אלו האנשים‬ ‫אך בעבר‪ ,‬כאשר הקב"ה "לקחני מבית אבי"‪ ,‬מספר אברהם‬ ‫שגרו בקרבת אברהם‪.‬‬ ‫לאליעזר‪ ,‬ה' היה רק "אלוקי השמיים" ‪ -‬אנשי העולם לא הכירו‬ ‫והשאלה‪ :‬מדוע? הרי הם האנשים שקירב אברהם אבינו ל"אמונת‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫הייחוד"‪ ,‬כפי שראינו בדברי הרמב"ם בשיחה בשבוע שעבר‪ .‬אלו‬ ‫אברהם אבינו משתמש כאן בשני ביטויים שונים על הקב"ה‪ ,‬ובעצם‬ ‫הם "הנפש אשר עשו בחרן"‪ .‬אך מאלו הוא לא מעוניין לקחת אישה‬ ‫מספר על התהליך שהתרחש בעולם מאז אמר לו הקב"ה "לך לך‬ ‫לבנו‪ .‬ולהיכן כן ילך אליעזר לחפש אישה ליצחק?‬ ‫מארצך" ועד היום‪ .‬באותם ימים בני האדם לא הכירו את הבורא‪.‬‬ ‫שה לִ ְבנִ י לְ יִצְ חָ ק‪.‬‬ ‫כִּי ֶאל אַ ְרצִ י וְ ֶאל מ ֹול ְַד ִּתי ֵּתלֵךְ‪ ,‬וְ ל ַָק ְח ָּת ִא ָּׁ‬ ‫אבל במשך השנים לימדתי אותם על מציאות הבורא‪ ,‬והיום גם כאן‪,‬‬ ‫בארץ‪ ,‬מדברים עליו‪.‬‬ ‫מדוע? הרי מהארץ הזו אמר לו הקב"ה "לך לך"! עליך לברוח‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שהתפקיד הכי חשוב של אברהם אבינו היה‪ :‬לגלות את‬ ‫מהארץ הזו‪ .‬אז למה לחזור לשם ולחפש אישה לבנו?‬ ‫האמונה בעולם‪ .‬הוא זה שערך סמינרים והביא הוכחות ללמד את‬ ‫וכעת שואל אותו העבד שאלה מאוד טובה‪:‬‬ ‫בני האדם שיש "אלוקי השמיים ואלוקי הארץ" ‪ -‬יש בורא לעולם!‬ ‫שה ָללֶכֶ ת אַ חֲ ַרי ֶאל‬ ‫ֹּאמר אֵ לָיו הָ עֶ בֶ ד‪ ,‬א ּולַי ל ֹא תֹאבֶ ה הָ ִא ָּׁ‬ ‫ַוי ֶ‬ ‫זו הייתה המשימה שלו‪ ,‬והוא הצליח בה!‬ ‫הָ אָ ֶרץ הַ זֹּאת‪ ,‬הֶ הָ ֵׁשב אָ ִׁשיב ֶאת ִּבנְ ָך ֶאל הָ אָ ֶרץ אֲ ֶׁשר ָיצ ָ‬ ‫ָאת‬ ‫ועכשיו‪ ,‬הגיע היום לחפש אישה לבנו יצחק‪ ,‬ומה אליעזר השליח‬ ‫שם‪.‬‬‫ִמ ָּׁ‬ ‫שלו מחפש שיהיה באותה אישה? זריזות (היא רצה אל המעיין)‪,‬‬ ‫ייתכן שאמצא שם אישה טובה ליצחק‪ ,‬אומר העבד לאברהם‪ ,‬אבל‬ ‫חסד (שהיא משקה אותו ומוכנה להביא כמויות אדירות של מים‬ ‫אולי היא תרצה להישאר לגור שם ‪ -‬באותו מקום ממנו היה עליך‬ ‫לעשרת הגמלים "עד כי כילו לשתות"!)‪.‬‬ ‫לצאת‪ ,‬ולא תרצה לבוא לארץ כנען‪ .‬האם להחזיר את יצחק לגור‬ ‫והעבד הזה‪ ,‬הגיבור‪ ,‬עומד שם עם עוד כמה עבדים ולא עוזר לה‪...‬‬ ‫שם?‬ ‫מה עם דרך ארץ?! את הפרשה הזו לומדים הדק היטב‪ .‬התורה כאן‬ ‫ש ֶמר לְ ָך ֶּפן ָּת ִׁשיב ֶאת ְּבנִ י ָׁ‬ ‫ש ָּמה‪.‬‬ ‫ֹּאמר אֵ לָיו אַ ְב ָרהָ ם‪ִ ,‬ה ָּׁ‬ ‫ַוי ֶ‬ ‫מאריכה ביותר בסיפור הדברים‪ .‬פעמיים מספרת מה קרה פעם‬ ‫נוספת את מה שאליעזר מספר למשפחתה‪ .‬דינים רבים מהתורה‬ ‫בשום אופן אל תחזיר את בני לאותו מקום! במקרה כזה‪ ,‬אומר לו‬ ‫אנחנו לומדים ממילה אחת‪ ,‬אבל כאן התורה מאריכה כי "יפה שיחת‬ ‫אברהם‪ ,‬אתה פטור מהשבועה‪.‬‬ ‫עבדי בתי אבות מתורתן שלבנים"‪ ,‬כפי שכתוב במדרש‪ .‬בפרוטרוט‬ ‫אז לקחת אישה מאותו מקום‪ ,‬זה בסדר‪ .‬אבל שיצחק יגור שם ‪ -‬זה‬ ‫מסופר כיצד רבקה ידעה קודם להטות את הכד עבורו ורק אח"כ‬ ‫לא בסדר‪ .‬מדוע? כי ישנה "בעיה" באותו מקום‪ .‬לכאורה‪ ,‬האנשים‬ ‫להשקות את הגמלים‪ .‬מתוך רגישות‪ ,‬שלא יקבל אליעזר דחייה מכך‬ ‫שם לוקים בבעיה כלשהיא‪ ,‬ולכן אסור שיצחק יגור שם‪ .‬אז מדוע‬ ‫שמאותו כד ישתו גם הגמלים‪.‬‬ ‫לקחת אישה דווקא משם?‬ ‫אבל דבר אחד חסר‪ :‬אליעזר כלל לא בודק את האמונה של הנערה!‬ ‫ממשיך ואומר לו אברהם‪:‬‬ ‫אולי היא עובדת עבודה זרה? או אין לה יראת שמיים? אולי היא‬ ‫אפיקורסית? בהחלט‪ ,‬יש לה מידות טובות‪ ,‬מאוד‪ .‬היא מחונכת‬ ‫ש ַמיִ ם‪ ,‬אֲ ֶׁשר לְ ָקחַ נִ י ִמ ֵּבית אָ ִבי ו ֵּמ ֶא ֶרץ מ ֹול ְַד ִּתי‪,‬‬ ‫ה' אֱ ל ֹהֵ י הַ ָּׁ‬ ‫ֲך ֶא ֵּתן ֶאת הָ אָ ֶרץ‬ ‫וַ אֲ ֶׁשר ִּד ֶּבר לִ י וַ אֲ ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע לִ י לֵאמֹר לְ ז ְַרע ָ‬ ‫להפליא‪ .‬אבל אולי היא לא מאמינה בכלום?‬ ‫הַ זֹּאת ‪ -‬הוּא יִ ְׁשלַח ַמלְ אָ כ ֹו לְ פָ נ ָ‬ ‫שם‪.‬‬ ‫שה לִ ְבנִ י ִמ ָּׁ‬ ‫ֶיך וְ ל ַָק ְח ָּת ִא ָּׁ‬ ‫הרי המקום אליו הוא הגיע‪ ,‬הארץ ממנה יצא אברהם‪ ,‬היה מקום של‬ ‫עובדי עבודה זרה‪ .‬למה הוא לא בודק את הנושא הזה? בתורה לא‬ ‫כאן‪ ,‬בשונה מתחילת דבריו כאשר הוא השביע את אליעזר‪ ,‬אברהם‬ ‫מוזכר שהוא ניסה לבדוק את דרגת האמונה שלה‪ ,‬יראת השמיים‬ ‫אבינו נוקט בלשון שונה‪" :‬ה' אלוקי השמיים"‪ ,‬ללא "אלוקי הארץ"‪.‬‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫מסביר רש"י‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כאן הנצי"ב נותן טעם לדברי הנביא‪' :‬שלא החזיקו יד עני ואביון'‬ ‫בנושא הזה ברצוני לעסוק היום‪ .‬הוא נושא חשוב ביותר‪ ,‬שאם לא‬ ‫פירושו ‪ -‬שהשחיתו צורת אדם!‬ ‫תופסים אותו‪ ,‬ייתכן ש"העיקר חסר מן הספר"‪...‬‬ ‫והנה בני אברהם יצחק ויעקב מוזהרים בטבע על מצוה זו‪,‬‬ ‫וכדאיתא ביבמות פ' הערל [עט‪" :].‬שלשה סימנים יש באומה‬ ‫אנשי סדום ‪ -‬מה הביא עליהם גזירת כלייה‬ ‫זו‪ :‬רחמנים וביישנים וגומלי חסדים"‪.‬‬ ‫רבינו יונה [שערי תשובה שער שלישי‪ ,‬טו] כותב‪:‬‬ ‫לתת צדקה לעני ולעזור לו‪ ,‬לא צריך לנבוע מ'הבנה שכלית'‪ ,‬זה‬ ‫ומצאנו בענין אנשי סדום שהיו רעים לה' מאד בכמה‬ ‫נמצא בטבע האדם‪.‬‬ ‫עלילות נשחתות‪ ,‬כמו הגזל והחמס ועיוות הדין וגלוי‬ ‫אנשי סדום "השחיתו צורת אדם"‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬שצורה האדם‬ ‫עריות‪.‬‬ ‫האמיתית היא‪ ,‬שהוא מרגיש את המצוקה של השני‪ ,‬הוא מבין שיש‬ ‫לו היינו צריכים להסביר מדוע נגזרה כלייה על סדום‪ ,‬ארבע מתוך‬ ‫כאן מישהו שזקוק לעזרה ‪ -‬והוא עוזר לו‪ .‬סדום פעלו על פי שכל‪,‬‬ ‫חמש הערים שהיו שם (סדום‪ ,‬עמורה ועוד שני ערים‪ .‬למעט העיר‬ ‫בלי להפעיל את הכוחות הטבעיים שבאדם‪.‬‬ ‫צוער שניצלה בעקבות כך שלוט עבר לגור שם) נכחדו בצורה ניסית;‬ ‫זו ההבנה שעומדת בבסיס הדעה במסכת אבות [ה‪ ,‬י]‪ " :‬ארבע מדות‬ ‫אש וגופרית ירדה מן השמיים‪ ,‬האדמה התהפכה וכל המקום הפך‬ ‫באדם האומר 'שלי שלי ושלך שלך'‪ ...‬יש אומרים זו מידת סדום"‪.‬‬ ‫מבחינה גאוגרפית למקום הנמוך בעולם‪ .‬היינו מציינים את‬ ‫שלי ‪ -‬שלי‪ ,‬ושלך ‪ -‬שלך‪ ,‬זו אמירה מאוד הגיונית‪ .‬אני עבדתי קשה‬ ‫מעשיהם‪ ,‬אלו שהזכיר כאן רבינו יונה‪ ,‬כסיבה מוצדקת לכך‪ .‬הם עשו‬ ‫על כספי; אתה תדאג לעצמך‪ .‬אני לא אבקש ממך ואתה אל תבקש‬ ‫מעשים נוראיים‪ ,‬דברים שקשה לתאר‪.‬‬ ‫ממני‪ .‬מה כל כך נורא? מבחינה שכלית‪ ,‬זה יכול להיות השקפה‬ ‫אך לא זו הסיבה‪ ,‬אומר רבינו יונה ‪-‬‬ ‫נכונה‪ .‬לכאורה‪ ,‬על כל אחד מוטל לדאוג לעצמו!‬ ‫ועם־כל־זה הזכיר הכתוב כי אבדו ונשמדו בעון ביטול‬ ‫אך יש "צורת אדם"‪ .‬צורת אדם זה להתבונן בבריאה ולראות‪,‬‬ ‫הצדקות‪ ,‬שנאמר [יחזקאל טז‪ ,‬מט]‪" :‬הנה זה היה עון סדום‬ ‫שבעצם כל החיות שלנו מגיעה מהבורא‪ .‬והוא לא חייב לנו שום‬ ‫אחותך גאון שבעת לחם‪ ,‬ויד עני ואביון לא החזיקה"‪.‬‬ ‫דבר; הוא היה יכול גם לא לברוא עולם‪ .‬לא חסר לו דבר‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫עצם חיותנו בעולם הזה‪ ,‬העובדה שהוא גם מחייה אותנו בכל רגע‬ ‫"ביטול הצדקות"‪ ,‬זו ה"בעיה" שלהם?! שלא נתנו צדקה? הם הרי‬ ‫וגם מפרנס אותנו ודואג לנו ‪ -‬הכל זה חסד!‬ ‫חתכו אנשים לשניים!‬ ‫על כך התבונן אברהם ומזה הבין‪ ,‬שהוא צריך להידבק במידותיו של‬ ‫במדרש [פסיקתא זוטא] בפרשת לך לך כתוב על הפסוק [בראשית יג‪,‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כפי שהוא רואה בהנהגתו בעולם‪ .‬מכאן הוא למד שהוא‬ ‫יג]‪" :‬ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד"; "רעים ‪ -‬אלו לאלו"‪,‬‬ ‫צריך לתת לאחרים‪ ,‬לדאוג לשני‪ .‬ולא לומר‪" :‬שלי שלי‪ ,‬ושלך‬ ‫"חטאים ‪ -‬בגילוי עריות"‪" ,‬לה' ‪ -‬זה עבודה זרה"‪" ,‬מאוד ‪ -‬זה‬ ‫שלך"‪.‬‬ ‫שפיכות דמים"‪ .‬הם עברו על שלוש העבירות החמורות!‬ ‫סדום היה אזור יפיפה‪ ,‬עם אוצרות רבים‪ .‬כתוב בחז"ל‪ ,‬שהם היו‬ ‫במדרש בפרשת וירא [בראשית רבה פרשה נ‪ ,‬סימן ז] כתוב‪:‬‬ ‫יורדים לנהר לשטוף משהו‪ ,‬והיה קורה שאחרי שהיה יורד החול היו‬ ‫כך התנו אנשי סדום ביניהם‪ ,‬אמרו‪ :‬כל אכסנאי שהוא בא‬ ‫מוצאים במים זהב ואוצרות‪ .‬ועל כך היה חששם‪ :‬יש לנו ארץ יפה‪,‬‬ ‫לכאן‪ ,‬נהא בועלים אותו ונוטלים את ממונו‪ ,‬אפילו אותו‬ ‫כולם ירצו לבוא לכאן וממילא יגמרו לנו האוצרות‪ .‬לכאורה‪ ,‬החשש‬ ‫שכתוב בו "ושמרו דרך ה'" אנו בועלים אותו ונוטלים את‬ ‫הגיוני‪ .‬בבחינה שכלית של העניין‪ ,‬ללא הבנה שיש בורא לעולם‪ ,‬זו‬ ‫ממונו‪.‬‬ ‫המסקנא המתבקשת‪ .‬מכאן נבעו התרגילים שלהם‪ .‬הם עשו הכל כדי‬ ‫למנוע רצון של אנשים לבקר שם‪.‬‬ ‫כאן אנו מתחילים לתפוס מי היו אנשי סדום‪.‬‬ ‫חז"ל אומרים‪ ,‬כפי שראינו במדרש‪ ,‬שהם היו מוכנים לעשות זאת‬ ‫יש אדם ש"נופל" לעבירה‪ .‬יש לו תאווה והוא נפל לעבירה‪ .‬אדם‬ ‫גם לאברהם‪ ,‬עליו נאמר "ושמרו דרך ה'"‪ .‬אפילו אם הוא יבוא‬ ‫שמע איזו אידאולוגיה ונתפס אליה‪ .‬אנשי סדום‪ ,‬אומר המדרש‬ ‫כאורח לבקר בעירם‪ ,‬הם "בועלים אותו ונוטלים את ממונו"‪ .‬שליטה‬ ‫"התנו ביניהם" ‪ -‬הם ייסדו שיטה!‬ ‫על גופו וממונו‪ .‬איזו מין אכזריות זו?!‬ ‫היו להם חוקים שונים שהם "התנו ביניהם"‪ .‬למשל‪ ,‬הם היו מסמנים‬ ‫וחשוב להבין‪' :‬משכב זכור'‪ ,‬זה דבר המנוגד לשכל‪ .‬וזה אחד‬ ‫על מטבעותיהם את שמם בראשי תיבות או צורה כלשהיא‪ .‬וכאשר‬ ‫הסימנים לכך שהם נטו אחר דברים המנוגדים לשכל‪ ,‬רק בשביל‬ ‫היה עובר עני ומבקש צדקה‪ ,‬כל אחד היה נותן משלו‪ .‬אבל היה חוק‬ ‫ההנאה‪ .‬הנאה גרידא‪ ,‬מנוגדת לשכל‪ ,‬הגם שבאופן נורמלי יש לאדם‬ ‫בעיר‪ :‬אסור למכור לאותו אדם לחם! כעבור ימים אחדים הוא מת‬ ‫דחייה מכך‪.‬‬ ‫ברעב‪ .‬ואז באו כולם ונטלו כל אחד את מטבעו‪...‬‬ ‫לו הם היו חושבים‪ :‬הרי מי באמת נתן את האוצרות הרבים שיש כאן‬ ‫זה תחכום ושיטה של "רוע"!‬ ‫‪ -‬עפרות זהב ומים מתוקים? מי הפך את סדום להיות סדום?‬ ‫בגמרא בסנהדרין מסופר על נערה אחת בסדום‪ ,‬שרצתה לתת פרוסת‬ ‫הקדוש ברוך הוא!‬ ‫לחם לעני‪ .‬החביאה הנערה לחם בתוך הכד עימו יצאה לשאוב מים‬ ‫ובדרכה לבאר נתנה את פרוסת הלחם לעני‪ .‬אך הדבר התגלה לאנשי‬ ‫ואם כך‪ ,‬מדוע הדאגה שמא לא יהיה לך אם תיתן לאחרים? מדוע‬ ‫העיר‪ .‬סכו אותה בדבש‪ ,‬והניחו אותה בראש החומה‪ ,‬באמצע היום‪.‬‬ ‫הם לא פרסמו על המקום הנפלא שלהם בעיתון? הרי באותה תקופה‬ ‫באו המוני דבורים ואכלו את גופה‪.‬‬ ‫נבנה עולם‪ ,‬אנשים חיפשו מקום לגור בו ונעו ממקום למקום‪.‬‬ ‫תפרסמו לכולם ותספרו להם על המקום הנפלא הזה‪ ,‬על המים‬ ‫זו אכזריות שאפילו השטן לא חשב עליה!‬ ‫המיוחדים שיש לכם‪ .‬הרי אז לא ים המלח לא היה "ים המלח"‪ ,‬הוא‬ ‫הייתי אומר‪ ,‬שלהתבטא על כאלו אנשים‪ ,‬שחטאם הוא "שלא נתנו‬ ‫היה כמו הכנרת‪ .‬כל האזור היה מקום פורה עם אוצרות זהב וכסף‪,‬‬ ‫צדקה"‪ ,‬זה כמו לומר על מחבלים שפוצצו מטען חבלה באוטובוס‬ ‫פירות איכותיים ועוד‪.‬‬ ‫ורצחו נשים וילדים‪" :‬איזה אנשים רעים‪ ,‬הם לא חילקו סוכריות‬ ‫הם פ‪-‬ח‪-‬ד‪-‬ו! אם כולם יבואו ‪ -‬ייגמרו לנו האוצרות!‬ ‫לפני שהם פוצצו את המטען!"‪...‬‬ ‫וכי הקב"ה לא יכול לעשות שזה יספיק לכל מי שיבוא?! כל דבר‬ ‫הנביא מציין את חטאם של סדום בכך ש"יד עני ואביון לא‬ ‫שיש לאדם‪ ,‬אם הקב"ה רוצה ‪ -‬יהיה לו מזה עוד‪.‬‬ ‫החזיקה"?! הם הרי עשו דברים חמורים הרבה יותר!‬ ‫רבי שמעון שקאפ בהקדמה ל"שערי יושר" מביא לכך משל‪ .‬אדם‬ ‫בהכרח‪ ,‬שיש כאן נושא שעלינו לבררו כראוי‪.‬‬ ‫שאחראי על כספי המלוכה‪ ,‬אם ימלא הוא את תפקידו ויחלק את‬ ‫הכסף ‪ -‬הוא יקבל כסף נוסף‪ .‬כך הוא בעניין החכמה‪ ,‬אומר ר'‬ ‫מהות העיוות של סדום‬ ‫שמעון‪ :‬אם אדם דואג לאחרים שיהיה גם להם חכמה‪ ,‬ומשתמש עם‬ ‫בתחילתו של הספר "אהבת חסד" מהחפץ חיים‪ ,‬ישנה הקדמה‬ ‫חוכמתו ללמדם תורה ‪ -‬הקב"ה ייתן לו עוד תורה‪.‬‬ ‫שכתב הנצי"ב‪ .‬בתוך דבריו הוא כותב כך‪:‬‬ ‫גם אם אוצרות סדום ‪ -‬הגז‪ ,‬הנפט והזהב ‪ -‬יגמרו‪ ,‬הקב"ה ישים שם‬ ‫ומשום הכי נתחייבו אנשי סדום כליה‪ ,‬בשביל שלא החזיקו‬ ‫עוד‪ .‬אך הם התנתקנו מהתפיסה הבסיסית של "צורת האדם"‪ ,‬כפי‬ ‫יד עני ואביון ‪ -‬והשחיתו צורת האדם‪.‬‬ ‫השיחה השבועית | פרשת חיי־שרה תשפ"ז‬ ‫‪2‬‬ ‫דוגמא נוספת‪ :‬קראתי דברים מפעימים על עניין הנחת תפילין‪ .‬ומה‬ ‫שמכנה זאת הנצי"ב‪" .‬צורת האדם" זה להבין ש"לא אני הבאתי את‬ ‫עושים במקרה שח"ו אין לאדם ידיים? הוא מאוד רוצה להניח‬ ‫עצמי לעולם ולא אני מחייב את עצמי‪ .‬מי שמחיה אותי ‪ -‬יכול‬ ‫תפילין‪ ,‬אבל הוא לא יכול‪ .‬בלי הגוף א"א לעשות שום דבר‪.‬‬ ‫להחיות גם אחרים בדיוק באותה מידה‪ .‬וגם עליי ללמוד ממנו‬ ‫ישבתי בסדר מוסר ולמדתי את דברי חז"ל על כך ש"כל הכועס מיני‬ ‫ולדאוג לשני"!‬ ‫גהינום שולטים בו"‪ ,‬ו"כאילו עובד עבודה זרה"! אני מודע לכך‬ ‫אנשי סדום עקרו מעצמם את "המושכלות הראשונים"‪ .‬אותה הבנה‬ ‫שיש לי מידה כזו; כשמישהו מרגיז אותי‪ ,‬אני רותח מזעם‪ .‬ועל כן‬ ‫פשוטה הקיימת בבסיס התפיסה של כל אדם‪ .‬ניתן להבחין‪ ,‬שבכל‬ ‫אני מחליט‪" :‬מהיום אני לא כועס"!‬ ‫תפיסה כלכלית הבינו שתהיה גם "מערכת סוציאלית"‪ .‬חייבים לתת‬ ‫יצאתי החוצה‪ ,‬ואני רואה מישהו מאפר סיגריה לתוך הכובע שלי‪...‬‬ ‫צדקה ולדאוג לאותם אנשים שאין להם‪ .‬אפילו במדינות בהם נהוגה‬ ‫התפיסה הכלכלית שכל אחד יכול להרוויח כרצונו‪ ,‬המדינה דואגת‬ ‫כעס מציף אותי ואני שואג לעברו בצעקות ‪- - -‬‬ ‫לעניים‪.‬‬ ‫מה קרה?! הרגע החלטת שאתה לא כועס‪.‬‬ ‫מדוע? כי זה ברור לכולם שאדם צריך לדאוג למי שאין לו‪ .‬אנשי‬ ‫נכון‪ ,‬השכל יכול "להחליט"‪ .‬אבל מה עם הגוף? המידות נמצאות‬ ‫סדום עקרו את ההבנה הבסיסית הזו‪ .‬עקרו זאת מהנפש‪ .‬הם רצו‬ ‫בגוף‪.‬‬ ‫לבסס מקום עם תפיסה שכל אחד דואג רק לעצמו! "שלי ‪ -‬שלי‪,‬‬ ‫החלטתי שאני לעולם לא אסתכל בדברים מעוררי תאווה‪" .‬דיי‪,‬‬ ‫ושלך ‪ -‬שלך"‪ .‬אל תבקש ממני דבר‪ .‬תדאג לעצמך‪.‬‬ ‫גמרתי עם זה!"‪ .‬למדתי מה שכתוב על שמירת העיניים ועל כך‬ ‫התפיסה הזו היא עיוות נורא של מציאות האדם‪.‬‬ ‫שאדם צריך להיות בטהרה‪ ,‬וקבלתי החלטה ברורה להישמר מכך‪.‬‬ ‫ישנו ביטוי בעולם הישיבות‪ ,‬שמשתמשים איתו ב"פתרון" למקרים‬ ‫לא עוברת שעה‪ ,‬והוא כבר בפנים‪...‬‬ ‫בהם אחד לא מעוניין בחברותא עם פלוני וכדו'‪" :‬חייך קודמים!"‪.‬‬ ‫מה קרה? הוא הרי "החליט"?‬ ‫מו"ח זצ"ל היה ממש כועס על כך כשהיו משתמשים עם זה בענייני‬ ‫רוחניות‪.‬‬ ‫זו הנקודה שאומר ה"שערי קדושה"‪ :‬אין אפשרות לקיים את‬ ‫המצוות בלי החלק הנמוך של האדם‪ ,‬המידות‪ .‬ולכן‪ ,‬אם אדם לא‬ ‫"חייך קודמים"?! בהחלט‪ ,‬אם זה יגרום לך לאבד את החיים‬ ‫מתקן את המידות שלו ‪ -‬השכל שלו יכול להיות ברקיע השביעי‪,‬‬ ‫הרוחניים שלך‪ ,‬זה משהו אחר‪ .‬אבל כשעומדת בפניך האפשרות‬ ‫אבל הגוף לא נמצא איתו‪.‬‬ ‫לעשות חסד עם השני ‪ -‬באם "חייך קודמים" זה שיקול? להיפך‪ ,‬אם‬ ‫"חייך קודמים" ‪ -‬תדאג לשני‪ ,‬כי אז הקב"ה ידאג גם לך!‬ ‫ומסיק ה"שערי קדושה"‪:‬‬ ‫הרי לא אנחנו יוצרים את עצמנו‪...‬‬ ‫ולפיכך‪ ,‬ענין המידות הרעות קשים מן העבירות עצמן מאד‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫תיקון המידות והמצוות ‪ -‬מה יותר חשוב?‬ ‫זה נשמע דבר תמוהה‪ :‬וכי מידת הקנאה‪ ,‬מידת הכעס ומידת התאווה‬ ‫רבי חיים ויטאל כותב ב"שערי קדושה" [חלק א‪ ,‬שער שני]‪:‬‬ ‫‪ -‬גרועות יותר מחילול שבת או ביטול מצוות הנחת תפילין? כיצד‬ ‫זה ייתכן?‬ ‫והנה ענין המידות הן מוטבעות באדם בנפש השפלה‬ ‫הנקראת "יסודית"‪ ,‬הכלולה מארבע בחינות ‪ -‬הדומם‬ ‫התשובה היא‪ :‬כי שם נמצאת האפשרות לקיים את המצוות! אם‬ ‫והצומחת והבהמית והמדברת‪ .‬כי גם הן מורכבות מטוב‬ ‫אדם לא מתקן את מידותיו‪ ,‬אין לו אפשרות לקיים את המצוות‪ .‬גם‬ ‫ורע‪,‬‬ ‫אם השכל שלו יבין את הדברים העמוקים ביותר ‪ -‬הוא לא יצליח‬ ‫לקיים אותם‪ .‬כי הגוף שלו לא מסכים עם זה‪ .‬הוא לא שולט על הנפש‬ ‫במערכת הנפשית שנקראת "אדם"‪ ,‬ישנם רבדים שונים ‪ -‬נפש‪ ,‬רוח‪,‬‬ ‫השפילה שלו‪.‬‬ ‫נשמה‪ ,‬חיה ויחידה‪ .‬האדם מורכב מכמה חלקים‪" .‬הנפש היסודית"‪,‬‬ ‫היא הנפש הנמוכה מכולן והיא זו שמחיה את הגוף‪ .‬הנפש הזו‬ ‫ונמצא‪ ,‬כי יותר צריך ליזהר ממדות הרעות ‪ -‬יותר מן קיום‬ ‫מורכבת בעצמה מארבעה יסודות‪ ,‬שבהם עצמם יש טוב ורע‪.‬‬ ‫המצות עשה ולא תעשה‪ ,‬כי בהיותו בעל מדות טובות בנקל‬ ‫יקיים כל המצות‪.‬‬ ‫והנה בנפש הזה תלויות המידות הטובות והרעות‪...‬‬ ‫אם אצליח להשפיע על המידות שלי‪ ,‬להיות וותרן‪ ,‬ענוותן‪ ,‬בעל חסד‬ ‫הקנאה‪ ,‬התאווה‪ ,‬הכבוד‪ ,‬האכזריות‪ ,‬ולהיפך ‪ -‬הזריזות וכדו'‪ ,‬כל‬ ‫‪ -‬בנפש השפילה‪ ,‬היסודית ‪ -‬כל מצווה שאבין בנפש השכלית אוכל‬ ‫המידות שמופיעות ב"אורחות צדיקים"‪ ,‬כולן נמצאות בנפש‬ ‫לקיימה בקלות‪ .‬כי אני יכול להפעיל את הנפש הנמוכה‪.‬‬ ‫היסודית והשפילה‪ ,‬החלק הנמוך של האדם‪.‬‬ ‫ובזה תבין גם כן דברים מתמיהין שאמרו רבותינו ז"ל בענין‬ ‫והן כיסא ויסוד ושורש אל הנפש העליונה השכלית‪...‬‬ ‫המדות; כי הענוה ושפלות מביאין לידי רוח הקודש‪ ,‬ושורה‬ ‫מעל הנפש התחתונה‪ ,‬היסודית‪ ,‬יש את "הנפש השכלית"‪ ,‬זה החלק‬ ‫עליו שכינה‪ ,‬ואמר אליהו זכור לטוב [כלה רבתי פ"ה]‪" :‬אין‬ ‫הרוחני של האדם‪.‬‬ ‫התורה מתפרשת אלא במי שאינו קפדן‪ ,‬אף אני איני נגלה‬ ‫אלא למי שאינו קפדן"‪ ,‬וכמו שאמרו רבותינו ז"ל [סנהדרין‬ ‫וכאן הוא כותב יסוד נורא‪:‬‬ ‫פח‪" :]:‬שלחו מתם‪ :‬איזהו בן העולם הבא? כל שהוא שפל‬ ‫ולפיכך אין המידות מכלל התרי"ג מצות‪ ,‬ואמנם הן הכנות‬ ‫ברך וענותן" וכו'‪ ,‬וכאלה רבות‪.‬‬ ‫עיקריות אל תרי"ג המצות בקיומן או בביטולם‪ ,‬יען כי אין‬ ‫במי התורה צריכה להיות מתפרשת? במי שהוא בעל כשרון‪ .‬מדוע‬ ‫כח בנפש השכלית לקיים המצות על ידי תרי"ג איברי הגוף‬ ‫תולים זאת חז"ל "במי שאינו קפדן"?‬ ‫‪ -‬אלא באמצעות נפש היסודית‪ ,‬המחוברת אל הגוף עצמו‪.‬‬ ‫בסוד "כי נפש כל בשר דמ"ו בנפשו הוא" [ויקרא יז‪ ,‬יד]‪.‬‬ ‫ומה צריך בשביל להיות בן העולם הבא? ‪ -‬לכאורה‪ ,‬לדעת את‬ ‫התורה כולה‪ .‬אז מדוע תולים זאת חז"ל במי שהוא "שפל ברך‬ ‫התורה לא ציוותה על המידות הטובות והרעות‪ ,‬כותב ה"שערי‬ ‫וענוותן"? אלו "דברים מתמיהים שאמרו רבותינו ז"ל בעניין‬ ‫קדושה"‪ .‬מדוע? כי המידות הם ההכנה של כל המצוות‪.‬‬ ‫המידות"‪ ,‬כותב רבי חיים ויטאל‪.‬‬ ‫אנחנו נתקלים בתופעה הזו בכל צעד ושעל בחיינו‪" :‬הנפש‬ ‫לא זכרו בהן קיום המצות אלא המדות הטובות‪ .‬ושים‬ ‫השכלית" מחליטה לעשות משהו‪ ,‬למשל‪ ,‬ללמוד ארבע שעות‬ ‫בעיניך דברים אלו ותצליח דרכיך בלי ספק‪.‬‬ ‫ברציפות! אדם הבין בשכלו כמה טובה השקיעות בלימוד‪ ,‬כמה‬ ‫חשוב לימוד התורה והוא מחליט שהוא צריך לעשות זאת‪.‬‬ ‫אם אדם ישים את ליבו על הדברים הללו‪ ,‬יצליח בדרכו ‪ -‬ללא ספק!‬ ‫אבל יש גם "הנפש הבהמית"‪ ...‬עכשיו צריך להושיב את הנפש שלי‪,‬‬ ‫את היסוד הזה ידע אברהם אבינו‪ .‬הוא ידע שהכישרון והדעות אינן‬ ‫את הגוף‪ ,‬ולהתחיל ללמוד‪ .‬אבל הגוף לא רוצה‪ .‬מהר מאוד הוא‬ ‫התכונות החשובות‪ ,‬אלא המידות של האדם‪ .‬לכן הוא שלח את‬ ‫מאבד עניין‪.‬‬ ‫אליעזר למצוא אישה באותו מקום ממנו הוא יצא‪ ,‬על אף שייתכן‬ ‫והיא עובדת עבודה זרה‪ .‬ייתכן שדעותיה אינן נכונות‪ .‬אבל אם היא‬ ‫‪3‬‬ ‫השיחה השבועית | פרשת חיי־שרה תשפ"ז‬ ‫לאברהם ‪ -‬אברהם אבינו הטביע בו את מידת החסד והמידות‬ ‫נכנעת‪ ,‬אם היא בעלת חסד וזריזה‪ ,‬אם היא בעלת מידות טובות‪ ,‬אז‬ ‫הטובות‪ .‬לאדם עם מידות טובות ‪ -‬אפשר לתת את התורה!‬ ‫הוא כבר ישב ויסביר לה את האמת והיא תקבל אותה‪.‬‬ ‫אם הוא היה רק בעל 'שכל'‪ ,‬גם "סדום ועמורה" יכול לצאת מזה‪.‬‬ ‫הרי מי אינו מקבל את האמת? העקשן‪ ,‬או העצל שחושש לקבל את‬ ‫חשבונות מעוותים ושיטות של רוע יכולות לצאת מתוך תפיסות‬ ‫האמת ולהאמין שיש בורא לעולם‪ ,‬כי יהיה עליו להתחיל ולקיים‬ ‫שכליות‪.‬‬ ‫מצוות‪ ...‬אז הוא מוצא תירוצים שונים‪ :‬מי אמר שהתורה אמת‪ ,‬מי‬ ‫עיקר התורה היא‪" :‬והלכת בדרכיו" ‪ -‬מה הוא רחום אף אתה היה‬ ‫אמר שיש בורא וכדו'‪ .‬אולם מי שיש לו מידות טובות‪ ,‬מקבל את‬ ‫רחום‪ ,‬מה הוא חנון אף אתה היה חנון‪" .‬תורה ‪ -‬תחילתה גמילות‬ ‫האמת‪ .‬הוא מבין מיד שמיטיבים איתו‪ :‬קח‪ ,‬תפרנס את המידות‬ ‫חסדים וסופה גמילות חסדים" [סוטה יד‪ ,‬א]‪.‬‬ ‫הטובות שלך‪ ,‬תשתמש בהן!‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שכדי להשיג את התורה אנחנו צריכים להיות בעלי‬ ‫אדם שאין לו מידות טובות‪ ,‬גם אם השכל יכיר באמת‪ ,‬הוא לא יקבל‬ ‫חסד‪ .‬אנחנו צריכים לתקן את המידות שלנו‪ .‬אם נלך רק עם שכל‪,‬‬ ‫אותה‪ .‬אנשי כנען הרי הכירו את האמת‪ ,‬אבל זה לא נכנס בטבע‬ ‫בצורה כזו לא נשיג את התורה‪ .‬התורה ניתנת לאדם שעובד על‬ ‫שלהם‪ .‬למרות שייתכן וחלקם התחילו לתקן את מידותיהם‪ .‬אולם‬ ‫מידותיו‪ ,‬שעובד עם הנפש השפילה‪ ,‬הנמוכה‪ ,‬שם נמצאות מידותיו‪.‬‬ ‫כבר כותב בדרשות הר"ן המפורסם שמדבר על עניין זה והמלבי"ם‬ ‫בוודאי‪ ,‬את השכל צריך להפעיל כשלומדים את התורה‪ .‬אבל‬ ‫מצטט אותו‪ ,‬שאנשי כנען היו מקולקלים מהשורש‪ .‬הם היו בני חם‬ ‫במקביל צריך לתקן את המידות שלנו‪.‬‬ ‫וכנען‪ .‬אבל האנשים מהבית בו גדל אברהם‪ ,‬לבן ובתואל‪ ,‬היו בעצם‬ ‫בעלי מידות טובות‪ ,‬הגם שלא היו "צדיקים גדולים"‪ .‬אולם בשורש‬ ‫משה רבינו הוא זה שהיה ראוי לקבל את התורה‪ .‬וכשהמלאכים‬ ‫מידותיהם‪ ,‬הם היו יותר קרובים לאברהם אבינו‪.‬‬ ‫התנגדו לכך‪ ,‬אמר להם הקב"ה‪ :‬הוא מזרע אברהם‪ ,‬הוא כן תיקן את‬ ‫מידותיו‪ .‬על משה רבינו נאמר "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם"‪,‬‬ ‫לא היה עניו כמותו‪ .‬זה תיקון המידות‪ .‬הוא חשב שכולם יותר‬ ‫הסיבה האמיתית לקבל את התורה‬ ‫חשובים ממנו ולא התגאה‪ .‬לא השתרר על עם ישראל‪ .‬התנהג איתם‬ ‫על פי הדברים הללו נבין מדרש מאוד מעניין בפרשת יתרו [שמות‬ ‫כמו עם הצאן‪ .‬את זה הקב"ה הראה למלאכים‪ :‬יש למשה רבינו את‬ ‫רבה כח‪ ,‬א]‪:‬‬ ‫הכח המידות הטובות של אברהם אבינו‪ ,‬בתוך הנפש‪.‬‬ ‫ית ֶּׁש ִבי‬ ‫ש ִב ָ‬ ‫ית ל ַָּמרוֹם ָׁ‬ ‫ומשה עלה אל האלהים‪ ,‬הה"ד "עָ לִ ָ‬ ‫מסופר‪ ,‬שהגיע אל החזון איש תלמיד חכם חשוב‪ ,‬מתמיד עצום‪,‬‬ ‫ל ַָק ְח ָּת ַמ ָּתנוֹת ָּבאָ ָדם [תהלים סח‪ ,‬יט] ‪ ...‬ת"ל "מתנות" ‪ -‬במתנה‬ ‫שנפטר אח"כ בגיל צעיר‪ .‬ידוע שהחזון איש בכה מאוד בהלווייתו‪.‬‬ ‫נתנה לו‪ ,‬באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה‪...‬‬ ‫הוא סיפר לחזון איש‪ ,‬שיש לו קרוב משפחה שמאושפז כעת בבית‬ ‫כשמשה רבינו עלה למרום לקבל את התורה‪ ,‬הוא הפך למציאות‬ ‫החולים‪ .‬הוא לא במצב של פיקוח נפש‪ ,‬אבל הוא מאוד חולה וזקוק‬ ‫רוחנית‪ .‬לא היה לו צורך באכילה ושתייה‪ .‬הוא עבר לרובד אחר של‬ ‫שיטפלו בו‪ .‬ישנם אנשים שיכולים לטפל בו טיפול טוב‪ .‬אבל הוא‬ ‫מציאות ושם הוא פוגש את המלאכים‪" ,‬שכלים נבדלים"‪.‬‬ ‫יודע לטפל בחולה טיפול טוב יותר‪ ,‬והחולה מעוניין שהוא יטפל‬ ‫אותם מלאכים רצו לפגוע בו‪ ,‬כלומר‪ ,‬אין להם יכולת סתם לפגוע‬ ‫בו‪ .‬שאלתו הייתה‪ ,‬האם זה כדאי‪ ,‬היות ועבורו זה יגרום לביטול‬ ‫בו‪ ,‬אלא שהייתה להם טענה מחמתה לא מגיע לתת לבן אנוש את‬ ‫תורה עצום‪ ,‬כי זה טיפול שיכול להימשך חודשים ארוכים‪.‬‬ ‫התורה‪ .‬ולכן לא מגיע למשה לקבל את התורה‪.‬‬ ‫אמר לו החזון איש‪" :‬הכלי קיבול של התורה ‪ -‬זה המידות‬ ‫עשה בו הקדוש ברוך הוא קלסטירין של פניו של משה‬ ‫הטובות"! אם אתה רוצה שתשרה עליך התורה‪ ,‬צריך גם מידות‬ ‫דומה לאברהם‪...‬‬ ‫טובות‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שכל מקרה להיות נידון לגופו‪ ,‬תלוי בגיל האדם ובמצב‬ ‫מה עניין מסיכה לכאן? וכי זה פורים?‬ ‫הספציפי‪ .‬אבל זאת עלינו לדעת‪ :‬התורה לא נבדקת באדם שאין לו‬ ‫מדוע רצו המלאכים לפגוע במשה? כי משה רבינו הוא "שכל‬ ‫מידות טובות! אנחנו לפעמים מתעסקים כל כך הרבה בשכל‪,‬‬ ‫נבדל"‪ ,‬כולו שכל‪ .‬הוא אלוקות; "חציו ולמטה איש מחציו ולמעלה‬ ‫שאיננו שמים לב למידות טובות‪ .‬התורה לא נבדקת בלי מידות‬ ‫האלהים" [דברים רבה יא‪ ,‬ד]‪ .‬טענתם הייתה‪ :‬האם אתה רוצה לתת את‬ ‫טובות‪ ,‬ולכן היא נתנה למשה רבינו רק לאחר שהקב"ה הראה שהוא‬ ‫התורה לאדם שהגיע רק לשכל? שכל לבד‪ ,‬לפי תפיסת המלאכים‪,‬‬ ‫דומה לאברהם אבינו‪.‬‬ ‫לא מספיק כדי לקבל את התורה‪ .‬כתשובה לכך‪ ,‬שינה הקב"ה את‬ ‫זו גם הסיבה שאברהם שלח את אליעזר למצוא אישה ליצחק בנו‪,‬‬ ‫מראה פניו של משה‪ ,‬כביכול שם מסיכה על פניו‪ ,‬והמלאכים ראו‬ ‫היכן שהוא גדל‪ .‬הוא ידע ששם יש להם מידות יותר טובות‪ .‬אחר־כך‬ ‫שפני משה דומים לאברהם אבינו‪.‬‬ ‫נטפל בדעותיה‪ ...‬ראשית כל‪ ,‬צריכים מידות מתוקנות‪.‬‬ ‫אמר להם הקדוש ברוך הוא‪ :‬אי אתם מתביישין הימנו? לא‬ ‫זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו?‬ ‫כפי שאומר רבי חיים ויטאל‪ ,‬וזה גם מה שאומר הנצי"ב‪" ,‬צורת‬ ‫האדם" זה שהוא בעל חסד ‪ -‬ביישנים‪ ,‬רחמנים‪ ,‬גומלי חסדים‪ .‬זו‬ ‫אלו אותם מלאכים שהתארחו ואכלו בביתו של אברהם אבינו ‪-‬‬ ‫צורת בני ישראל‪.‬‬ ‫גביראל‪ ,‬מיכאל ורפאל‪ .‬אתם לא מתביישים ממנו‪ ,‬בו אתם רוצים‬ ‫ואם אתה פוגש מישהו שרואים התנהגותו שהוא אכזרי ממש‪ ,‬חסר‬ ‫לפגוע?!‬ ‫בושה‪ ,‬עושה מה שמתחשק לו ואף אחד לא מעניין אותו‪ ,‬צריך‬ ‫אמר הקדוש ברוך הוא למשה‪ :‬לא נתנה לך תורה אלא‬ ‫להסתפק על יהדותו‪ .‬ייתכן שהוא התערבב בדרך כשלהיא‪ .‬אם אתה‬ ‫בזכות אברהם‪ ,‬שנאמר "לקחת מתנות באדם"‪ ,‬ואין אדם‬ ‫רואה אדם שפוגש מצב שצריך לעשות חסד‪ ,‬הוא רואה חסד לפניו‬ ‫האמור כאן אלא אברהם‪ ,‬שנאמר [יהושע יד] "האדם הגדול‬ ‫ונמנע מלעזור‪ .‬אם זה מקרה ספציפי שיצרו התגבר עליו והוא עדיין‬ ‫בענקים"‪ ,‬הוי "ומשה עלה אל האלהים"‪.‬‬ ‫לא תיקן את נפשו השפילה‪ ,‬בסדר‪ .‬אבל אם רואים שזו שיטה אצלו‪,‬‬ ‫כפי שהיה בסדום ועמורה‪ ,‬ייתכן שהוא לא "משלנו"‪ .‬הגר"א כותב‬ ‫בזכות מה קיבל בסוף משה את התורה? למרות שהוא היה נביא‪,‬‬ ‫ב"אבן שלמה"‪ ,‬שלפני הגאולה יתערבו בתוכנו "ערב רב"‪.‬‬ ‫שלא היה כמותו‪ .‬הוא היה גדול בנבואה‪ ,‬גם מאברהם אבינו‪ .‬אבל‬ ‫הזכות לקבל את התורה הייתה בגלל אברהם אבינו!‬ ‫כי מידות טובות ‪ -‬זה הסימן של עם ישראל‪ .‬זו הייתה הזכות של‬ ‫משה רבינו לקבל את התורה‪.‬‬ ‫הקב"ה שינה מראה פניו של משה רבינו שיהיה דומה לאברהם‪,‬‬ ‫אומר המדרש‪ ,‬והכוונה בכך‪ ,‬שהקב"ה גילה להם שגם משה דומה‬ ‫הוא תיקן את מידותיו ועל ידי כך קיבל את התורה‪.‬‬ ‫השיחה נמסרה בישיבת 'היכל יצחק'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיחות ושיעורי המשגיח שליט"א ב'קול הלשון'‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫ביום ד' כ"א חשוון תשפ"ו‬ ‫‪073-37-18-220‬‬ ‫למכון 'ישרים דרכי השם'‬ ‫השיחה השבועית עולה לקו ביום חמישי בבוקר;‬ ‫וזאת למודעי!‬ ‫ניתן לעשות מנוי לתזכורת‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות והארות‪:‬‬ ‫הדברים נכתבו לפי הבנת העורך וע"כ‪ ,‬כל טעות‪,‬‬ ‫הרשמה לרשימת התפוצה במייל‬ ‫‪| 053-31123-76 | 02-567-24-74‬‬ ‫שגיאה או קושי בהבנה יש לתלות בו בלבד‪.‬‬ ‫(הגיליון השבועי ושיעורים נוספים)‬ ‫‪m0533112376@gmail.com‬‬ ‫נשמח לקבל כל הערה והארה!‬ ‫‪4160846@gmail.com‬‬ ‫השיחה השבועית | פרשת חיי־שרה תשפ"ז‬ ‫‪4‬‬