מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — חיי שרה (2026-11-02)

בשם ה' נעשה ונצליח לעילוי נשמת
בניהו יעקובי בן יובל ואירית
גליון מס' 38
נלב"ע ח"י תמוז ערב שבת קודש פרשת פינחס תנצב"ה
פרשת חיי שרה
להקדשות ותרומות ולקבלת העלון במייל n0506933962@gmail.com :פל0506933962 :
מערת המכפלה
יש להתבונן בענין מערת המכפלה דמאחר שהיתה ראויה ומזומנת ק"ד) תזרח השמש יאספון וגו' וכאשר נסתלק החושך ראה אברהם מה
לאברהם מימות עולם ,ובזוה"ק לית מלה מתגליא אלא למרה ,למה לא שראה ,וע"כ היתה לעפרון חושך ואפלה ולאברהם מאירה .ולפי"ז באם
באה לידו בנקל כמו כל קנינו ורכושו ,ומפורש במדרש (פ' מטות) בפסוק כי הי' עפרון בא למוכרה לאברהם במנהגו של עולם היו כוחות החיצונים,
אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים מה הקדוש ברוך הוא עושה נוטל נכסים שאיוו למושב להם שמה ,מכניסין בלב עפרון שלא ימכרנה לעולם,
מזה ונותן לזה וכן חנה אומרת ה' מוריש ומעשיר וכו' ,וכאן הי' הדבר כ"כ באשר יודעים כאשר תבוא ליד אברהם בהכרח יסתלקו משם סילוק
קשה והוצרך לאמצעות בני חת ובקשות והשתחויות ,ולמה לא באה לידו עולמית ,מכ"ש ממה שהסתלקו כאשר בא שמה אברהם בדרך מקרה
בפשיטות כמנהגו של עולם היד ה' תקצר לעשות לעפרון עני עד שיצטרך כשעוד לא היתה ברשותו ,וע"כ היו כל הכוחות החיצונים מתאמצים
בכל כוחם לפעול על לב עפרון שלא ימכרנה לאברהם .וידוע שיש למכור נחלותיו ואברהם יקנה אותם כמ"ש זה ישפיל וזה ירים כנ"ל:
ונראה דהנה לכאורה יש להקשות עוד יותר ,איך היה מותר לאברהם בכוח החיצונים לתקוף בכח את האיש שיש להם שליטה עליו לעשות
להתאוות למערה אחר שלא באה לידו מאת ה' ממילא ,ולא עוד כרצונם ,וכמו שהגדנו כבר בהא דאמר אדה"ר אכלתי ואוכל עוד אף
אלא שהרבה רעים והפציר למוכרה לו ,דזה אסור מדינא ,והם לאוי שהי' חסיד גדול ,אלא מחמת שהרגיש שאין בכוחו להתגבר על הכוחות
דלא תחמוד ולא תתאוה כמ"ש הרמב"ם (בפ"א מה' גזילה ואבידה הלכה י') החיצונים שהשיגו שליטה עליו ונשתאבו בו מחמת חטאו ותוקפים
כל המתאוה ביתו וכו' של חבירו וכן כל כיוצא בהן משאר דברים אותו בכח ,ומה גם לאיש כעפרון שהי' כולו מהם ,וע"כ לא באה מערת
שאפשר לו לקנותן ממנו כיון שחשב בלבו היאך יקנה דבר זה ונפתה המכפלה לידי אברהם בנקל בכלל כל רכושו כמנהגו של עולם.
בלבו בדבר עבר בל"ת שנאמר לא תתאוה ואין תאוה אלא בלב בלבד ,אך הש"י אשר לו נתכנו עלילות והוא מסיבות מהפך שהגיע לידו באופן
ובהלכה ט' שם כל החומד עבדו או אמתו או ביתו וכליו של חבירו זה ,והיינו דהנה משנה שלימה שנינו בפרק אלו מציאות (ב"מ כ"ה א) מצא
או כל דבר שאפשר לו שיקנהו ממנו והכביד עליו ברעים והפציר בו בגל או בכותל ישן הרי הוא שלו ,תנא מפני שיכול לומר של אמוריים
עד שלקחו ממנו אעפ"י שנתן לו דמים ה"ז עובר בל"ת שנאמר לא הם ,וברמב"ם (פט"ז מהל' גזילה ואבידה הלכה ח') והואיל וחצרו של אדם קונה לו
תחמוד ,ובספר החינוך שגם ב"נ מוזהר עלי' מפני שהוא ענף גזל .וא"כ שלא מדעתו למה לא יקנה בעל החצר זה את המטמון שבתוך הכותל
מי התיר לאברהם לעשות ככה .ולא עוד אלא שהכתוב משבח את הישן וכו' מפני שאינו ידוע לו ולא לאחרים וכו' והוא אבוד ממנו ומכל
שרה דבמדר"ת זממה שדה ותקחהו זממה ונטלה שדה המכפלה ושם אדם לפיכך הוא של מוצאו ,ובמרדכי שם דכיון דאין דבר ההווה כשאר
המציאות שפעמים הווים לבוא לא זכו [הבעלים הראשונים] בו ,כי נקברה ,והרי היתה עוברת ח"ו על לא תתאוה:
ונראה דהנה בזוה"ק שעפרון לא ידע מה דבגוה ולא הוי חמי אלא חשוכא כשקנאו לא העלה על לב לקנות המטמון ,ומסיק הדין באחד שקנה
ועל דא זבין לה ,ובודאי שלא ידע מקבורת אדה"ר שמה מה גם שיש בדיל מהנכרי ומכרו לישראל ונמצא בתוכו כסף הרי הוא של ישראל
שם פתח לג"ע ושהנשמות הנכנסות לג"ע עוברות דרך שם כבזוה"ק ,השני שלא קנה אותו ישראל הראשון הואיל ולא ידע בו ,עיין שם.
ואיתא בזוה"ק אי עפרון הוי חמי במערתא מה דהוה חמי אברהם בה והנה מערת המכפלה שהי' בה מטמון רוחני זה ,היינו קבורת אדה"ר
לא יזבין לה לעלמין .וכבר הגדנו שענין פתח ג"ע ,היינו שהיא ממוצעת ופתח ג"ע ,שלא הי' נודע לשום אדם ואינו רגיל להמצא ,לא זכה בו
בין כלל א"י לג"ע ,שזה כל ענין פתח ממוצע בין פנים לבין החוץ ,וכענין עפרון כלל ,וגשמיות המערה היתה טפלה למטמון היקר הזה .ומצד
אמרם ז"ל (שבת ו' א) אסקופה משמשת שתי רשויות וכו' ,וי"ל שעל שמה הסברא י"ל דמאחר שלא זכה בעיקר לא זכה בטפל ,וכמו שמצינו לגבי
נקרא כל העיר חברון מלשון חיבור המחבר את א"י לג"ע .ולפי זה הוצאת שבת דהיכי דפטור על העיקר פטור על הכלי שטפל לו .ואפי'
מובן שבודאי כל הכוחות החיצונים היו מתאמצים לקבוע שם מושבם אי תימא שזכה בגשמיות המערה ,מ"מ מאחר שזכה אברהם במטמון
להפריע את החיבור הזה ,וכענין להט החרב המתהפכת ששוכנת מקדם הרוחני שבה כבזוה"ק דלית מלה מתגליא אלא למרה ,הרי שאברהם
לג"ע ,וכענין שכתוב לפתח חטאת רובץ ,והיינו טעמא שעפרון ראה שם הי' בעלי' ,ושוב לא עדיף מחצר שאין בו דין חלוקה דיכולין לומר גוד
רק חושך ואפלה שהוא תולדות הכוחות החיצונים ,וכענין שכתוב (ישעי' או אגוד ואפי' עשיר לעני דאגוד איכא גוד ליכא ,ואין זה בכלל לא
ס') כי הנה החושך יכסה ארץ .אך כשנכנס אברהם שמה שהוא היה אורו תתאוה ולא תחמוד ,מה גם כאן ששל אברהם הי' העיקר ולזה היתה
של עולם ,ובמדרש (שלהי פרשה ל') הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך כוונתו ,ושל עפרון הי' הטפל ואין שייך בו חלוקה ,א"כ באמת מותר
(שם משמואל) החלון וכו' בוא והאיר לפני וכו' ברחו משם לשעתו ,וכענין שכתוב (תהלים הי' לאברהם ,ואין בזה משום לא תתאוה ולא תחמוד.
המעלה האמיתית -מדות ולא מופתים!
"וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך" (כראשית כד ,יז) .האם אין במים שעלו לקראתה עדות שהיא האשה הראויה ליצחק?
המים עלו לקראתה ,זה נס ומופת -סימן שהיא אשה גדולה .אבל זה "וירץ העבד לקראתה" ,לפי שראה שעלו המים לקראתה (רש"י שם).
עדיין לא מספיק להיות אשה של יצחק אבינו. אליעזר מחפש אשה ליצחק אבינו.
מה חסר? הוא ניגש לרבקה בגלל שראה שהמים עלו לקראתה.
אשה שסדרי בראשית משתנים על ידה ,זה סימן שהיא אשה "גדולה" .בדיקה של מדות טובות!
וא״כ מדוע הוא עורך לה מבחן ,האין זה מספיק שהמים עולים "מופתים" אינם כלום לעומת מדות טובות.
זו הבדיקה הנצרכת! לקראתה?
1
קיום שליחות " -תפילה"
האם ידע אליעזר שאחת ממשפחת אברהם אבינו תגיע אל הבאר? "כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק" (בראשית
ומנין לו שזו שתשקה אותו ואת גמליו תהיה דווקא ממשפחת אברהם כד ,ד).
אבינו ,אולי תהיה זו אשה אחרת ,ובכך לא ימלא את שליחותו? "אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ,ולקחת אשה לבני" (בראשית
והנה בתפילתו של אליעזר לה׳ ,מתפלל אליעזר שה׳ ימצא לו בת כד ,לח).
שתעמוד במבחן. "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ,ואמרה שתה וגם
הוא מסיים את תפילתו" :אותה הוכחת לעבדך ליצחק" .ופירש״י: גמליך אשקה ,אותה הוכחת לעבדך ליצחק ,ובה אדע כי עשית חסד
"הוכחת .לשון ביררת״ - .״ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני״. עם אדוני" (בראשית כד ,יד).
ופירש״י :״לשון תחינה״" - .כי עשית חסד .אם תהיה ממשפחתו "אותה הוכחת" ,ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים ,וכדאי ליכנס
והוגנת לו אדע כי עשית חסד". בביתו ...ובה אדע .לשון תחינה ...כי עשית חסד .אם תהיה ממשפחתו
דברים מחודשים ראינו כאן. והוגנת לו ,אדע כי עשית חסד( .רש״י כד ,יד).
במקום ללכת למשפחתו של אברהם אבינו ,ולחפש בתוכה בעלת אברהם אבינו שלח את אליעזר שיחפש אשה לבנו יצחק ,והתנה עמו
חסד ,עומד אליעזר על־יד הבאר ,מתפלל ומתחנן שה׳ יזמין את שהאשה תהיה מארצו וממולדתו ,ממשפחתו ומבית אביו של אברהם
האשה ממשפחתו של אברהם אבינו אל הבאר. אבינו.
האם כך מבצע הוא את השליחות? אולם אליעזר ,אינו הולך למשפחתו של אברהם אבינו ,אלא הוא הולך
רואים ,שביצוע השליחות נעשית ע״י תפילה. לבאר ,ונושא תפילה ,שה׳ ימצא לו את האשה על־יד הבאר ,הוא
אם אברהם שולח להביא אשה ממשפחתו -הרי השליחות צריכה מחפש שם אשה בעלת מידות טובות ובעלת חסד.
להתבצע רק ע״י תפילה. והדברים תמוהים.
בלא תפילה ,אין הצלחה. מדוע אליעזר אינו מבצע את עיקר השליחות ,הרי השליחות היתה
שליח העושה את שליחותו ללא תפילה .מעל בשליחותו. ללכת אל משפחתו ואל בית אביו.
(ברכת מאיר -הרב ברוך מידן) וא״כ מדוע אליעזר הלך רק אל הבאר?
השידוך שיצא לפועל בזכות כרטיס הזכרון
ושל הדלת שלהם עם שם המשפחה וגם בכניסה לבנין היה שלט עם סיפר הרה״ג רבי גואל אלקריף שליט״א סיפור ששמע מפי הרב גלעדי שליט״א:
שם הרחוב. מעשה במשפחה שנסעה בבין הזמנים לטיול בחרמון .אחד מבני
הוא חיפש בספר הטלפונים ולבסוף מצא את הטלפון של המשפחה. המשפחה היה חובב גדול של תחום הצילום.
הוא התקשר ושאל את האבא האם אבד להם כרטיס זכרון .האבא במצלמה יש כרטיס זכרון .הוא ניצל את כל הזכרון שבכרטיס :הוא
השיב בחיוב .הבחור אמר שהוא נמצא בישיבת מיר .הם קבעו שהאבא צילם את היציאה של המשפחה מהדלת אח״כ צילם את הבנין .הוא
יגיע לישיבת מיר כדי לקחת את הכרטיס .האבא הגיע לישיבת מיר צילם מאות תמונות בדרך ,וגם בחרמון הוא נתן לאחיו הקטן לצלם
נפגש עם הבחור ,דיבר איתו והתפעל מאד מהבחור הוא התרשם אותו .האח הקטן לא שם לב ובטעות הפיל את כרטיס הזכרון לרצפה.
ממנו כבן עליה ,בעל מידות טובות ואצילות נפש. הם חזרו לאוטו ונסעו מספר קילומטרים .הוא פותח את המצלמה כדי
האב פנה לבחור ואמר" :יש לי הצעה לא מקובלת .התרשמתי ממך לראות את התמונות שצילם והשקיע בהן מאמץ רב ,אך שוד ושבר:
עמוקות .יש לי בת מיוחדת .אולי כל הסיפור הזה קרה כדי שתפגשו?" הוא הבחין שהכרטיס לא מונח בתוך המצלמה.
הבחור לא התנגד .הם נפגשו ולאחר מספר פגישות שברו צלחת. הוא התרגז מאד ורצה לפרוץ בצעקות על אחיו הקטן .אחותו הבחינה
אמר הרב אלקריף" :הבחור עבר על מאות תמונות כדי לאתר את בכעס ואמרה לו” :אני רואה שאתה כועס ,ובצדק .באמת
המשפחה .יתכן שאם הוא לא היה משקיע מאמץ כדי לעבור על אחינו הקטן עשה דבר שלא יעשה ,אך את הנעשה אין להשיב ,אני
מאות התמונות והיה חושב לעצמו אין לי כח להסתכל בכל כך הרבה מציעה שנרד מהאוטו ,תרגע ותתפלל לקב״ה.
תמונות זה בזבוז זמן אז הוא היה יכול להפסיד את השידוך שלו ,אך הוא ירד מהאוטו וחשב :מה בחור ישיבה כמוני יכול לבקש? הוא
התאמץ במצוה ועשה ככל יכולתו כדי לקיים מצות השבת אבידה. החליט לבקש על אחותו בת העשרים וחמש שתמצא את זיווגה.
בחור הישיבה התאמץ כדי לזכות במצוה ,בעל המצלמה התאמץ הוא עלה לאוטו והם המשיכו את הנסיעה לבני ברק .לאחר יומיים
לא לכעוס ,הבחורה השתדלה לשכנע את אחיה שלא יכעס ,האבא האבא מקבל טלפון -בחור מישיבת מיר טייל בחרמון והוא מצא
גם הוא התאמץ ולבסוף הקב"ה צירף את כל ההשתדלויות האלה את כרטיס הזכרון ,הוא הכניס את הכרטיס למצלמה שלו כדי לנסות
(אמונה שלמה -הרב צבי נקר) והשידוך יצא לפועל. להשיב את האבידה .בתוך כל התמונות היה צילום של הבנין שלהם
(מתוך "שיח השידוך" עפ"י הגר"ח קניבסקי זצ"ל) סגולות לשידוכים
האם סגולה זו אמורה גם לבת ,שתמצא זיווג בזכות קיום מצוה א .שאלה :מה היא הסגולה הבדוקה והמנוסה עבור מציאת שידוך?
זו? תשובה :יקיים מצות שלוח הקן כדאיתא במדרש.
תשובה :כן. ב .שאלה :האם יש סגולה במה שהאבא מקיים שלוח הקן בכדי שבנו
ד .שאלה :כידוע יש בזמננו הרבה בחורים ובחורות שעדיין לא זכו או בתו יזכו לזיווג?
למצוא זיווגם ל״ע .האם יש לכת"ר שליט״א עצה עבורם? תשובה :לא נזכר שהאבא יקיים קבורם.
תשובה :יכוונו השומעים בשעת ברכת כהנים שזווגם יבא במהרה. ג .שאלה :איתא במדרש תנחומא (פרשת כי תצא) ובילקוט שמעוני
ה .שאלה :מי שקיים שלוח הקן ,ושילם שכר סופרים ,ועדיין לא מצא (רמז תתקכ״ה)" :למדנו מצוה גוררת מצוה ,שנאמר כי יקרא קן
זיווגו ,האם יש דבר נוסף שיכול לעשות בכדי למצוא זיווגו? צפור שלח תשלח ,מה כתיב אחריו וכו' ,ותזכה לאשה ולבנים".
תשובה :יבדוק מזוזות ביתו ,וישתדל לעזור ליתום להתחתן. מבואר להדיא שקיום מצות שלוח הקן מסוגל למציאת זיווג.
2
