gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫מתוך שיעורי תורת הנפש ע"י הגה"צ ר' יהושע נתן פייפער שליט"א‪ ,‬אבד"ק ברכת מנחם‬ ‫גליון ט"ו‬ ‫"חנוניך חלץ ממסגרים"‬ ‫מעשה אבות סימן לבנים כיצד לצאת מכל קושי‬ ‫תוכן הענינים‪:‬‬ ‫כיצד לשרש את ה’טראומה’ והחרדה‬ ‫העולם הזה ‘נוה התלאות’ שאסור‬ ‫שהם אינם כהוגן‪.‬‬ ‫א‪ .‬העולם הזה הוא 'נוה‬ ‫ליפול בו‬ ‫התלאות'‪ ,‬ותפקידנו לא לשקוע‬ ‫פחד ‪ -‬הוא חשש שאינו מפריע‬ ‫בקושי ולדעת מה מטרתם‪.‬‬ ‫העולם הזה נקרא בלשונם של חכמי‬ ‫להתנהגות האדם יום יום‪ ,‬היינו‪ ,‬שביכולתו‬ ‫ב‪' .‬פחד' עניינו דבר שאינו‬ ‫המוסר ‘נוה התלאות’ (ספר הישר לר"ת‬ ‫מפריע לחיי היום יום‪ ,‬בשונה‬ ‫להמשיך ולהתנהג על הסדר אלא ששומר‬ ‫מ'טראומה' [‪ ]trauma‬שמשנה‬ ‫שער ו)‪ ,‬לפי שכולו תלאות וייסורים‬ ‫עצמו בשמירה מעולה שלא תבוא אליו‬ ‫את מהות האדם וסדר יומו‪.‬‬ ‫ועגמת נפש‪ ,‬ורצון ה’ שיתגברו על הצער‬ ‫הרעה חלילה‪ ,‬מה שאינו ב’טראומה’‬ ‫ג‪ .‬עשרת ניסיונותיו של אברהם‬ ‫הנסבב‪ ,‬ויעשו את רצונו בתוך הקושי‬ ‫אבינו ועמידתו בהם‪.‬‬ ‫שהזכרון מאותו דבר שהוא מפחד ממנו‪,‬‬ ‫והמיצר‪ ,‬כדי שעל ידי זה נמצא חן‬ ‫ד‪ .‬חייו של משה רבנו והלימוד‬ ‫עולה וממלא את רגשותיו עד שמקשה‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫ושכל טוב בעיני אלהים‪ ,‬וניטול שכר על‬ ‫עליו לחיות את חיי היום יום‪ ,‬והדבר‬ ‫ה‪ .‬דוד המלך נרדף כסדר ולא‬ ‫עבודתנו בתוך הקושי והמיצר‪.‬‬ ‫משפיע על כל הלך מחשבותיו ומעשיו‪,‬‬ ‫הפסיק את שלוות חייו‪.‬‬ ‫שבאופן זה חובה ללכת לרופא או איש‬ ‫ו‪ .‬ימי שני חייו של רבי עקיבא‪,‬‬ ‫אלא שפעמים רבות האדם אינו יודע‬ ‫מוסמך שיטפל ויתן לו מזור למכתו‪.‬‬ ‫וכוחו הגדול לעמוד איתן בנפשו‪.‬‬ ‫להבחין ולראות זאת‪ ,‬וסבור שהקושי‬ ‫ז‪ .‬רבי יוחנן הוכיח מעצם בנו‬ ‫הבא אליו אינו אלא כדי להורות לו‬ ‫העשירי שלא לשקוע בצער‬ ‫חיי המרורים של אברהם אבינו‬ ‫ותוגה‪.‬‬ ‫שהוא מלא חסרונות ושכך היא מהותו‪,‬‬ ‫וניסיונותיו‬ ‫וכיון שכך הוא מפרש כל מקרה הנוגע לו‬ ‫אכן‪ ,‬פעמים יש וה’טראומה’ איננה‬ ‫שבא להזיקו ולשבור את רוחו עד שנפשו‬ ‫גדולה כל כך והיא רק בדברים מסוימים‪,‬‬ ‫הגדרת החילוק שבין פחד ל’טראומה’‬ ‫מטרפת עליו‪ ,‬וחייו מלאים בחששות‬ ‫שאז אין צורך ללכת לרופאי נפשות וכל‬ ‫וקודם שנבאר מה ראוי לעשות במצב‬ ‫יומם ולילה ‪‘ -‬בערב תאמר מי יתן בוקר‬ ‫אחד יכול לטפל ולהביא מזור ורפואה‬ ‫זה‪ ,‬נבאר תחילה את החילוק שבין‬ ‫ובבוקר תאמר מי יתן ערב’ מה יהיה‬ ‫לעצמו‪ ,‬ואחד מן הדרכים לכך הוא על‬ ‫חשש ופחד ֶֶׁש ָָּט ַַבע ה’ שיהיה בקרב כל‬ ‫איתו וכיצד יוכל להרחיק ממנו את הדבר‬ ‫ידי התבוננות וההעמקה ב’מעשה אבות’‬ ‫הברואים‪ ,‬לבין ‘טראומה’ הגרועה מכל‪,‬‬ ‫שחושש ממנו‪ ,‬והוא נתון בכל חייו ב’חולי‬ ‫והילוך ימיהם‪ ,‬כי כשנתבונן בחיי האבות‬ ‫כי שני דינים להם‪ ,‬ובמאמרינו זה נדבר‬ ‫נפש’ – טראומה קשה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫גליון ט"ו‬ ‫כשאדם נמצא בישוב‬ ‫לדבר זה קנין שביתה בלבנו עד שיהפך‬ ‫להיות חלק מאיתנו‪ ,‬והמח ורגשות הלב‬ ‫אנא נפשי כתבית יהבית‬ ‫הדעת ויודע איזו נקודה‬ ‫יתעסקו יומם ולילה ב’טראומה’ ולחשוב‬ ‫אמר רבי ישראל מסלנט זצ"ל‪ :‬כל‬ ‫מחשבות כיצד להינצל מאותו קושי‪,‬‬ ‫קשה לו ואינו מרחיב אותה‬ ‫אלא לדעת מה מקור הקושי ומהיכן‬ ‫הדאגות אסורות‪ ,‬מלבד הדאגה על‬ ‫הדאגות‪.‬‬ ‫לכל התנהגותו במהלך‬ ‫הוא נובע‪ ,‬על שום מה הוא ולמה הוא‬ ‫(תנועת המוסר חלק א מהדורה שניה‬ ‫עמוד ‪ 303‬סי' יט)‬ ‫בא‪ .‬כי כשאדם נמצא בישוב הדעת ויודע‬ ‫היום‪ ,‬הקושי נעשה אצלו‬ ‫איזו נקודה קשה לו ואינו מרחיב אותה‬ ‫שמענו מרבי ישראל סלנטר‬ ‫קטן ואינו מפריע לו‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬אשר בעת חוליו האחרון‬ ‫לכל התנהגותו במהלך היום‪ ,‬הקושי‬ ‫באו לבקרו נכבדי עיר העניגסבערג‬ ‫נעשה אצלו קטן ואינו מפריע לו‪ ,‬ואם‬ ‫וברכוהו שיעמוד מחוליו‪ .‬והשיב להם‬ ‫יש בו תבונה ודעת‪ ,‬בכוחו לקחת את‬ ‫בעוז בטחונו‪ :‬לא אדע אם זאת היא‬ ‫הנסיון שהזדמן לידו ולהתחזק על ידי‬ ‫ברכה‪ ,‬אם ראוי לי לחיות ‪ -‬הרי טוב‪,‬‬ ‫למה התנהג כן‪ ,‬שתיכף ומיד כשנולד‬ ‫זה‪ ,‬ולהיות מתלמידיו של אברהם אבינו‬ ‫ואם לא ‪ -‬ברכתכם אינה ברכה‪.‬‬ ‫כבר חשדוהו לממזר ועל זה אמר בספר‬ ‫(קדוש ישראל – חלק שני עמוד סג)‬ ‫תהלים (סט‪ ,‬ט) ‘מוזר הייתי לאחי ונכרי‬ ‫בשעתו‪ ,‬שלקח את הנסיונות שעברו‬ ‫לבני אמי’ (ראה שם ביוסף תהילות‬ ‫עליו והתקרב על ידם לה’‪.‬‬ ‫למרן החיד"א בשם ספר קדמון)‪ ,‬ואחיו‬ ‫הקדושים וגדולי ישראל מדור דור‪ ,‬ניווכח‬ ‫ובית אביו התביישו בו עד ששלחוהו‬ ‫משה רבנו מלמדנו שלא להתפעל‬ ‫לראות שימי שני חייהם היו מעט ורעים‬ ‫להביא אוכל עבורם בקרב המלחמה‬ ‫מחיי קושי‬ ‫והיה בידם את כל ה’תירוצים’ והסיבות‬ ‫כדי שימצא בדרך על ידי חיות טורפות‬ ‫וזאת מצינו גם במשה רבנו שאף הוא‬ ‫שבעולם לחיות במרה שחורה ובעצבות‪,‬‬ ‫שיאכלוהו‪ ,‬ודוד המלך ידע וראה בעיניו‬ ‫עבר ‘טראומה’ קשה בילדותו‪ ,‬שתיכף‬ ‫ולמשל ודוגמא נביט בחיי אברהם אבינו‪,‬‬ ‫כיצד הוא מרוחק ‪‘ -‬אבד מנוס ממני אין‬ ‫ומיד שנולד הניחו אותו בתיבה וניצול רק‬ ‫שעבר ימי ילדות קשים עד מאד‪ ,‬אביו‬ ‫דורש לנפשי’ (תהלים קמב‪ ,‬ה)‪ ,‬ומכל‬ ‫על ידי נס משמים‪ ,‬והיה יכול לומר ראו‬ ‫תרח היה שר במלכות נמרוד שכמעט‬ ‫מקום לא נסוג לבו אחור‪ ,‬ולא זו אלא‬ ‫‘כי אבי ואמי עזבוני’ ואיך גדלתי בבית‬ ‫מסרו לנמרוד לשריפה כבר בילדותו‬ ‫גם אחר שכבר ראה שנמשח למלכות‬ ‫נכרי סמוך לשולחנו של פרעה‪ ,‬וגם לאחר‬ ‫(ספר הישר פרשת נח) מלבד מה שכ־‬ ‫המשיכו חייו להיות קשים מנשוא‪ ,‬הן בזה‬ ‫שגדל ונהיה לאיש ויצא לראות בשלום‬ ‫מעט נהרג באור כשדים לולי ה’ שה־‬ ‫שנרדף משאול מלך ישראל‪ ,‬והן בצער‬ ‫אחיו‪ ,‬הוצרך לנוס ממצרים ולחיות לבדו‬ ‫צילו (בראשית רבה לח‪ ,‬יג)‪ .‬וגם בדרכו‬ ‫גידול בנים שבנו אבשלום ביקש ליטול‬ ‫קרוב לשמונים שנה בארץ כוש ללא קרוב‬ ‫הרוחנית אביו שהיה מוכר פסלים לע־‬ ‫את המלכות ממנו ולהרגו‪ ,‬וכלום יש בן‬ ‫וגואל ורחוק מאחיו‪ ,‬ואף הוא היה יכול‬ ‫בודה זרה (שם)‪ ,‬שנאו והפריע לו בדר־‬ ‫שמורד באביו (ברכות י‪ ,‬א)‪ .‬ועל אף הכל‬ ‫להיכנס ל’טראומה’ על מה שעבר עליו‪,‬‬ ‫כו‪ ,‬וגם לאחר שהציץ עליו בעל הבירה‬ ‫‘ויתחזק דוד בה’ אלהיו’ (שמואל א' ל‪ ,‬ו)‪,‬‬ ‫אך השכיל למצוא ולראות שאף אמנם‬ ‫וגילה לו שהוא מלכו של עולם‪ ,‬לא די‬ ‫וידע שכל מיצר שיש לו אינו אלא כדי‬ ‫שהיה רחוק מבית אביו ומאחיו‪ ,‬הדבר‬ ‫שלא התהפכו חייו לטובה‪ ,‬אלא נתנסה‬ ‫לרוממו ולגדלו‪ ,‬ונפשו לא הושפעה מכל‬ ‫אינו צריך לשנות את חייו ומחשבתו‬ ‫תהפוכות חייו‪ ,‬ונשאר דבוק בה’ מתוך‬ ‫בעשרה נסיונות (אבות פ"ה מ"ד)‪ ,‬והיה‬ ‫ולהיות טרוד בזה‪ ,‬ואדרבה ככל שהוסיף‬ ‫ישוב הדעת עד שזכה למדרגות עליונות‬ ‫ערירי עד היותו בן מאה שנים‪ ,‬ויכל לומר‬ ‫להעמיק מצא וראה שהכל נעשה לטוב‬ ‫להיות מלך המשיח ורגל רביעי במרכבה‪.‬‬ ‫לו כדי שיתבודד ויוכל לעבוד את ה’ ללא‬ ‫וכי זו תורה וזו שכרה‪ .‬אך הוא לא השגיח‬ ‫טרדות ולהיות כלי מוכן לקבל השלימות‪,‬‬ ‫בכל זה ולא הדחיק ואמר שאין אלו צרות‬ ‫או שהם עונשים וגלגולים וכדו’ על מה‬ ‫‘הסתרת פניך הייתי נבהל‪ ,‬אליך ה’‬ ‫עבד ה’ ורבן של כל הנביאים‪.‬‬ ‫שהיה בעבר‪ ,‬אלא עמד ואמר ‘יודע אני‬ ‫אקרא’‬ ‫שהדברים הללו הינם קשיים עצומים‪ ,‬אך‬ ‫ולכן כשאיש ישראל נמצא בצרה‬ ‫ימי הרעה של דוד המלך ומעלתו‬ ‫על פי כן יש בהם מכוון עמוק שה’ שואל‬ ‫וצוקה‪ ,‬הוא נוטל לידיו ‘ספר תהלים’‪,‬‬ ‫שהתחזק בה’ אלהיו‬ ‫מאיתי ואינו רוצה שאעצור כאן את חיי‬ ‫ומתחיל לחלות ולחנן בהם‪ ,‬כי מלבד‬ ‫והגדול מכולם שהבהיק נקודה זו היה‬ ‫אלא שאתגבר על זה’‪ ,‬ובכח זה נשאר‬ ‫הכח הרוחני הרב שיש באמירת התהלים‬ ‫דוד המלך – דלית ליה מגרמיה כלום‬ ‫עם שלוות הנפש ועוז ותעצומות וזכה‬ ‫כלפי שמיא שנחשבים כאילו אמרם דוד‬ ‫(זוה"ק וישלח קסח‪ ,‬ב)‪ ,‬שאין איש‬ ‫למעלות רמות‪.‬‬ ‫המלך בעצמו‪ ,‬שלא על כך נסובים דברנו‬ ‫בעולם שעבר צרות ורדיפות כמוהו ואם‬ ‫הנה‪ ,‬יש בהם כח גדול לנסוך מרגוע‬ ‫היה ב’טראומה’ מכל מה שנגזר עליו‪,‬‬ ‫ומעשה אבות הוא סימן לבנים‪ ,‬שבבוא‬ ‫לנפש בין האדם לעצמו‪ ,‬כשמתבוננים‬ ‫הרי שלא היו יכולים לבוא אליו בטענות‬ ‫עלינו קושי בכל ענין שהוא‪ ,‬לא לתת‬ ‫גליון ט"ו‬ ‫‪2‬‬ ‫של אותו צדיק בתורה ועלה והתעלה עד‬ ‫שנעשה ריש מתיבתא לכ”ד אלף זוגות‬ ‫הנשמה מתחדשת בכל‬ ‫ולמדים כיצד להישאר במנוחת הנפש גם‬ ‫כשנדמה ונראה שאין קץ לימי הרעה‪.‬‬ ‫תלמידים‪ ,‬לא בא למי מנוחות‪ ,‬שבתקופה‬ ‫יום על ידי ה'מחזיר‬ ‫אחד המזמורים שיהיו נר לרגלינו‬ ‫קצרה עד מאד מפסח ועד עצרת מתו‬ ‫כל תלמידיו (יבמות סב‪ ,‬ב)‪ ,‬שלפי חשבון‬ ‫נשמות לפגרים מתים'‪,‬‬ ‫להתבונן בחיי דוד המלך‪ ,‬הוא מזמור‬ ‫פשוט נמצא יוצא שבכל ז’ מינוטע”ן‬ ‫רק מפני שמאמין באדם‬ ‫התהלים (פרק ל) ‘מזמור שיר חנוכת‬ ‫הבית’ שם אומר דוד המלך ומלמד‬ ‫[דקות]‪ ,‬מת לו תלמיד אחד שהיה עתיד‬ ‫להאיר את עיני ישראל בתורתו וכל יגיעו‬ ‫שאף אם התנהג אמש‬ ‫לדורות עולם ‘ואני אמרתי בשלותי בל‬ ‫הלך לטמיון‪ ,‬ובוודאי לא חסרו יושבי‬ ‫שלא כהוגן או שעבר‬ ‫אמוט לעולם’ – שהיה סבור בדעתו‬ ‫שיזכה לישב לעולם בשלוותו ולא יראה‬ ‫קרנות שרננו אחריו שמאת ה’ היתה‬ ‫זאת לאות וסימן עד כמה הוא מרוחק‬ ‫עליו זמן קשה‪ ,‬ביכולתו‬ ‫רע‪ ,‬אך ה’ משמים ביקש להעמידו בנסיון‪,‬‬ ‫מהשי”ת‪.‬‬ ‫להתחזק מחדש ולא‬ ‫והסתיר פניו ממנו ‪‘ -‬הסתרת פניך הייתי‬ ‫נבהל’‪.‬‬ ‫אך רבי עקיבא לא אמר נואש‪ ,‬ואף‬ ‫להסתכל אחורנית על‬ ‫אך גם בשעה שהתקיים בו ‘והסתרתי פני‬ ‫שנכנס לבית המדרש ומצאה ללא שום‬ ‫תלמיד‪ ,‬לא בוש לתלות ‘מודעה רבה‬ ‫מה שהיה‪,‬‬ ‫מהם והיה לאכול וכו’ והיה כי תמצאנה‬ ‫אותו צרות רבות ורעות’ (דברים לא‪,‬‬ ‫לאורייתא’‪ ,‬שהוא עומד לפתוח ישיבה‬ ‫יז)‪ ,‬מלמדנו דוד‪‘ :‬אליך ה’ אקרא ואל ה’‬ ‫חדשה בדרום‪ ,‬שהיו בה סך הכל חמשה‬ ‫(אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק יב)‪ ,‬ויותר‬ ‫אתחנן מה בצע בדמי ברדתי אל שחת’‪.‬‬ ‫תלמידים‪ .‬כי זה היה כוחו הקיימת לעד‬ ‫מזה שהיה שונא תלמידי חכמים ומבקש‬ ‫ונוכל לפרש‪ ,‬שמלבד מה שהתפלל כלפי‬ ‫ולעולמי עולמים‪ ,‬שלא הביט על צרות‬ ‫לנושכם כחמור (פסחים מט‪ ,‬ב)‪ ,‬ודרכו‬ ‫שמיא חיזק בדברים אלו את רוחו ונפשו‬ ‫חייו כמי שהוא נרדף אלא כניסיונות‬ ‫לא היתה סוגה בשושנים כלל בלכתו‬ ‫ואמר לעצמו‪ ,‬וכי איזה תועלת תהיה לי‪,‬‬ ‫שצריך להתגבר עליהם‪ ,‬וביישוב הדעת‬ ‫ללמוד תורה (אבות דרבי נתן שם)‪ .‬והבה‬ ‫אם עתה בעת ש’הסתרת פניך’ אפול‬ ‫גמור ומוחלט‪.‬‬ ‫נחשוב כיצד היה נראה הדבר שאיש בן‬ ‫מדחי לדחי ‘ברדתי אל שחת’‪ ,‬ואתהלך‬ ‫ארבעים שנה עם שערות לבנות בזקנו‪,‬‬ ‫ב’טראומה’ על מה שעובר עלי‪ .‬וכיון‬ ‫העומק בניחום האבלים של רבי יוחנן‬ ‫יושב בכיתה עם ילדים קטנים שזה‬ ‫שהתחזק וחי בישוב הדעת‪ ,‬והבין שכל‬ ‫עם ה‬ ‫עתה עשו להם ‘פאות’ ולומד איתם את‬ ‫קושי המגיע אליו הוא כדי שיצא מזה‬ ‫האותיות‪ ,‬שלשחוק ולצחוק היה‪ ,‬וללא‬ ‫מחוזק יותר ומנצח‪ ,‬התפלל לה’ בכל לב‬ ‫ויתר עמוק מזה מצינו אצל רבי יוחנן –‬ ‫ספק היו כמה ‘נשמות טובות’ שאמרו לו‪,‬‬ ‫שיצליח להתעלות משעת הקושי שהוא‬ ‫גדול אמוראי ארץ ישראל‪ ,‬שאמרו חז”ל‬ ‫‘עקיבא מה לך אצל לימוד התורה‪ ,‬כלך‬ ‫מצוי בה‪ ,‬עד שזכה להגיע לידי ‘למען‬ ‫(קידושין לא‪ ,‬ב) שקודם לידתו מת אביו‬ ‫לך לעמוד גמילות חסדים ותטיב לבריות‬ ‫יזמרך כבוד ולא ידום ה’ אלהי לעולם‬ ‫ותיכף כשנולד מתה אמו‪ ,‬והוא נותר ללא‬ ‫ובזה תעשה נחת רוח לה’‪ ,‬כי בלימוד‬ ‫אודך’‪.‬‬ ‫משענת אב ואם‪ ,‬וכל עשרת בניו מתו על‬ ‫התורה בוודאי לא תצליח’‪ ,‬אך הוא לא‬ ‫פניו (ברכות ה‪ ,‬ב) כשהקטן שבכולם מת‬ ‫השית לבו להם והמשיך בעקשנות ורוחו‬ ‫רבי עקיבא היה למוד סבל‪ ,‬אך לא‬ ‫במיתה משונה שנפל לתוך סיר רותח‬ ‫לא נשברה‪ ,‬עד שזכה להיות ‘עקיבא בן‬ ‫השגיח בצרותיו‬ ‫(רבנו ניסים שם בשם רב שרירא ורב האי‬ ‫יוסף ששמו הולך מסוף העולם ועד סופו’‬ ‫גאון)‪ ,‬ומכל מקום לא איבד את שלוות‬ ‫וצא ולמד עוד מהתנא האלוקי רבי‬ ‫(יבמות טו‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫נפשו והבין שלמרות שישב י’ פעמים‬ ‫עקיבא‪ ,‬שהועד עליו שעד היותו בן‬ ‫שבעה על בניו‪ ,‬אינו כדי שיכנס למרה‬ ‫אכן‪ ,‬גם אז כשכבר נפתחו מעיינותיו‬ ‫ארבעים שנה לא ידע כלל ללמוד תורה‬ ‫ואספר מעשה‬ ‫ביר'‪ ,‬נמצינו למדים מכך‪ ,‬שכיון ועברה עליו צרה זו‪ ,‬על כן ראה‬ ‫פעם הגיע הרה"ק בעל ה'פני מנחם' זי"ע מגור לנחם אצל יהודי‬ ‫בעצמו שיש לו כוחות לנחם אחרים שעברו רחמנא ליצלן מצב‬ ‫מבני ירושלים שהתאבל על בנו שנספה רחמנא ליצלן בתאונת‬ ‫דומה‪ .‬והנה גם לי קרה ככה שבני נספה בתאונת דרכים‪ ,‬לכן הנני‬ ‫דרכים‪ ,‬והאבלים התפלאו על בואו שהרי לא הכיר אותם קודם‬ ‫סבור שיש בי את הכוחות לנחם אתכם'‪.‬‬ ‫לכן‪ .‬ופתח ואמר להם‪' :‬בוודאי הינכם מתפלאים על בואי‪ .‬אלא‬ ‫שמצינו בדברי חז"ל (ברכות ה‪ ,‬ב) שרבי יוחנן היה מנחם אבלים‬ ‫(הפני מנחם ‪ -‬חלק ב עמוד קנא)‬ ‫במה שגם לו אירעו אסונות כאלה‪ ,‬באומרו 'דין גרמא דעשיראה‬ ‫‪3‬‬ ‫גליון ט"ו‬ ‫ללבו וחיים איתו עימו את ה’טראומה’‪,‬‬ ‫אחורנית על מה שהיה‪ ,‬כי הנשמה‬ ‫שחורה ויפסיק מעבודתו אלא אדרבה‬ ‫אלא שהם שוכחים את התרופה למכה‪,‬‬ ‫שהיתה אתמול כבר עשו לה ‘לויה’ והיא‬ ‫שיוכל להראות כיצד להתחזק ולהמשיך‬ ‫שלא די שהלה מרגיש שמבינים אותו‪,‬‬ ‫למעלה במרומים‪ ,‬ואין ל’נשמה שנתת בי‬ ‫לבטוח בה’‪.‬‬ ‫רק צריך לרוממו ממצבו על ידי אמירה‬ ‫טהורה היא’ עכשיו‪ ,‬שום קשר ושייכות‬ ‫וזה שאמרו בגמרא (שם ובבבא בתרא‬ ‫בהירה ‘אל תבט אחריך ההרה המלט’ –‬ ‫לקושי שהיה לנשמה של אתמול‪.‬‬ ‫קטז‪ ,‬א) שהיה נושא איתו את העצם של‬ ‫שיש בכוחו להתעלות מאותו דבר קשה‬ ‫ולכן בקימת האדם בבוקר תיכף ומיד‬ ‫בנו העשירי בחיקו ומראה זאת לאבלים‬ ‫וחלילה לו להתבוסס בה‪ ,‬כי ‘העבר אין‪,‬‬ ‫הוא פותח ואומר‪‘ :‬מודה אני לפניך מלך‬ ‫ומדבר על ליבם לנחמם (רשב"ם שם ד"ה‬ ‫והווה עדיין‪ ,‬והעתיד כהרף עין‪ ,‬ואם כן‬ ‫חי וקיים‪ ,‬שהחזרת בי נשמתי בקרבי‪,‬‬ ‫דין גרמא)‪ ,‬כי כשמתו של אדם מוטל‬ ‫דאגה מניין’ (פלא יועץ ערך דאגה)‪ ,‬ולא‬ ‫בחמלה‪ ,‬רבה אמונתך’‪ ,‬שבחמלתו של‬ ‫לפניו‪ ,‬הרגש שולט על המח ומטבע‬ ‫לתת לו גושפנקא שפחדיו הם אמיתיים‬ ‫הקב”ה הוא מחיה ומחדש בכל יום‬ ‫הדברים הייאוש יכול לנסוך בו ‘טראומה’‬ ‫ונכונים‪.‬‬ ‫בברואיו נשמה חדשה‪ ,‬כדי שיוכלו‬ ‫וקושי‪ ,‬ואחד היה רבי יוחנן שבא לנחם‬ ‫להתגבר ולדעת ש’מה שהיה היה’‪ ,‬ולא‬ ‫אבלים והוכיח גם כשתכפוהו צרותיו‬ ‫ואשרי משכיל שרואה את מה שעובר‬ ‫לחוש ולחשוש מן העבר ולהרע לנפשו‪.‬‬ ‫שה’ עשה לו כן כדי שיוכל לחזק ברכיים‬ ‫עליו בהאי עלמא באופן זה‪ ,‬שאז אין בו‬ ‫כושלות לבל יפלו ברוחם‪ ,‬ולהמשיך את‬ ‫כעס ועצב‪ ,‬והוא יודע שגם אם נגזר עליו‬ ‫‘אל תבט אחריך’ – על הקושי‪ ,‬ולדעת‬ ‫החיים מתוך שלוה ואמונה בה’ שהכל‬ ‫להיענש כעת‪ ,‬אין זה משנאת ה’ אותו‪,‬‬ ‫כי ‘ההרה המלט’ שניתן להתעלות‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫וממילא חייו חיי שלוה ומלאי בטחון בה’‪,‬‬ ‫מזה‬ ‫ובסופו יראה אור שכל מה שעבר עליו‬ ‫ולכשתמצא‪ ,‬זהו אחד מן החסרונות‬ ‫ההתבוננות בחיי אבותינו והלימוד‬ ‫היה כעין מה שעברו האבות הקדושים‬ ‫מהם כיצד להתנהג בעת מיצר‬ ‫הגדולים של אנשים המדמים עצמם‬ ‫שצדקתם עומדת לעד ומלמדת אותנו‬ ‫וכלפינו אמורים הדברים‪ ,‬שיש ואדם‬ ‫ל’רופאי נפשות’ ופסיכולוגים למיניהם‪,‬‬ ‫כיצד להתחזק ולהישאר בישוב הדעת‬ ‫עובר מסכת של צרות וייסורים‪ ,‬עד‬ ‫שכדי לקיים ‘דאגה בלב איש ישיחנה’‬ ‫ולקבל סיוע מהם ‪‘ -‬וזוכר חסדי אבות‬ ‫ּוְמ ַַפ ֵֵחד‬ ‫שקשה לו ליישב את דעתו ְ‬ ‫(משלי יב‪ ,‬כה) הם שומעים את הכאב‬ ‫ומביא גואל לבני בניהם’‪.‬‬ ‫תמיד מה יּוָּלָ ד יום‪ ,‬וכמו כן יש אנשים‬ ‫לב של הסובל ומראים לו שהם מבינים‬ ‫המתהלכים ביראה ורעדה ו’טראומה’‬ ‫ממקרה שעבר עליהם‪ ,‬שאם יצא מפתח‬ ‫ביתו כשירדו גשמים ושלגים והוא החליק‬ ‫לארץ‪ ,‬הרי שמאותו יום ואילך הוא אינו‬ ‫נקודות העולות‬ ‫יוצא מפתח ביתו בימות הגשמים‪ .‬והדרך‬ ‫מן המבואר‪:‬‬ ‫לצאת ממאסר הנפש הוא בהתבוננות‬ ‫בחיי אבותינו הקדושים שעברו כל מקרה‬ ‫הזהירות הנדרשת שלא לשקוע ב'נווה התלאות' של העולם הזה‪ ,‬ולהפוך כל רע‬ ‫רעה ובכל זאת התהלכו בשלווה ואמונה‪.‬‬ ‫ל'טראומה' המשפיעה על הנפש‪.‬‬ ‫וזאת ישיב האדם אל לבו‪ ,‬שהיד והרגל‬ ‫אינם מתחדשים בכל יום ויום‪ ,‬ואותה היד‬ ‫החילוק שבין פחד טבעי ל'טראומה'‪ ,‬הפרעה בחיי היום יום‪.‬‬ ‫שהאדם נולד איתה‪ ,‬היא ידו בכל ימי חייו‪,‬‬ ‫התבוננות בחיי אבותינו ורבותינו שלא היו מתוקים מדבש‪ ,‬ובכל זאת חיו בישוב‬ ‫אבל הנשמה מתחדשת בכל יום על ידי‬ ‫הדעת נוסכת כח רב לעבור זמן קשה‪.‬‬ ‫ה’מחזיר נשמות לפגרים מתים’‪ ,‬רק מפני‬ ‫שמאמין באדם שאף אם התנהג אמש‬ ‫זה שהשי"ת מחזיר נשמות לפגרים מתים בכל יום מחדש‪ ,‬היא הוכחה שכל יום‬ ‫שלא כהוגן או שעבר עליו זמן קשה‪,‬‬ ‫אין לו קשר ליום שעבר ויכול להתחדש‪.‬‬ ‫ביכולתו להתחזק מחדש ולא להסתכל‬ ‫לקבלת הגליון והשיעורים‪ ,‬להערות והנצחות נא לפנות לכתובת מייל‬ ‫‪office@nafshyyeshoveiv.org‬‬ ‫קו השיעורים ‪ 718-400-7566‬בארץ ישראל‪077-850-9310 :‬‬ ‫גליון ט"ו‬ ‫‪4‬‬