לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — חיי שרה (2026-11-02)

גליון מיוחד בנושא
שבת מברכים
-חלק ג -
דרכי העבודה וביאור המנהגים
גליון סד
פרשת חיי שרה
תשפ"ז
שבת מברכים [ג]
תפילת 'מי שעשה נסים לאבותינו'
העולם ,שכיון שהצטערו על השעבוד כמו בחודש זה .והשני ,שעל ידי כך יחזור קידוש ביאור התפילה השנייה
כן ישמחו בגאולה [והדברים מרומזים בדברי החודש לידי בית דין ,והחודש הבא כבר שלפני ברכת החודש
הזוה"ק ח"ב מח .ושם טז .].וכיון שאמרו יקודש על פי הראיה.
בסידור רבינו שלמה מגרמייזא כתב' :מה
חכמים [ר"ה יא ].שבזכות האבות נגאלו
ב] ִמי ׁ ֶש ָעשָׂ ה נִ ִּסים לַ ֲאבוֹ ֵתינוּ :יש להבין ענין גאולה לחודש ,אלא משום דכתיב
ישראל ממצרים ,הרי שביציאת מצרים
למה אומרים בקשה זו בלשון נסתרת' ,מי [תהלים עה ג] ִּ'כי ֶא ַּקח מוֹ ֵעד ֲאנִ י ֵמ ׁ ָ
יש ִרים
הקב"ה עשה ניסים לאבותינו ,אברהם יצחק
שעשה' ,במקום לומר 'אתה שעשית לנו ֶאׁ ְש ּ ֹפט' ,דכל ראש חודש דן הקב"ה ויושב
ויעקב ,וגאל אותם מעצבותם ,ואת בניהם
נסים וגאולה ,גאלנו אף בזמן הזה' .והנה בדין עם פמליא שלו ,והוא מועד .ולפי
משעבודם ,ואנו מתפללים שכן יגאל אותנו
בגאולת מצרים נאמר [שמות יב יב] ְ'ו ָע ַב ְר ִּתי שהקב"ה יושב כל ראש חודש בדין ,אנו
ואותם מהגלות האחרונה.
ְב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם ַּב ַּליְ לָ ה ַה ֶּזה' ,ודרשו חכמים אומרים 'הוא יגאל אותנו בקרוב' ,וכל ראש
ְוגָ ַאל אוֹ ָתם ֵמ ַע ְבדוּת לְ ֵחרוּת :כאן נאמרה [ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"א ,ובהגדה של חודש יכול לגאלנו'.
לשון 'גאולה' ,ואילו במשנה בפסחים [קטז]: פסח]' ,אני ולא מלאך' וכו' .והיינו שהקב"ה טעם הדבר יבואר על פי דברי המהרש"א
נאמרה לשון 'הוצאה'' ,הוציאנו מעבדות גאל בעצמו את ישראל .ומצינו בזה שני שלמד מהגמ' [בבא מציעא פה ]:שראש
לחירות' .כי שם הזכירו כמה דברים שבהם ביאורים ,בזוה"ק [ח"א קיז] פירש שמחמת חודש שבו מתחדשת הלבנה ,הוא רמז על
שייכת הוצאה ולא גאולה ,ואילו כאן טומאת ארץ מצרים לא רצה הקב"ה שיכנס התחדשות מלכות ישראל לעתיד ,והוא
מזכירים רק את הגאולה .והגאולה כוללת לשם דבר קדוש כמלאך .והביאור השני ,כי יום מוכן להתפלל על כך ,כמו שאומרים
שני דברים ,גאולת הגוף משעבוד המלכויות, אמרבקריעת ים סוף נאמר [שמות יד טו] ַ'ו ֹ ּי ֶ בקידוש לבנה 'וללבנה אמר שתתחדש
וגאולת הנפש מהאל זר שבליבו של האדם.
ה' ֶאל מֹ ׁ ֶשה ַמה ִּת ְצ ַעק ֵאלָ י' ,ואיתא על זה עטרת תפארת לעמוסי בטן ,שהם עתידים
ומה שנאמר 'וגאל אותם' ,ולא קיצר לומר בזוה"ק [ח"ב נב ]:ש'בעתיקא תליא מילתא', להתחדש כמותה' כו' .והנה כתב האור זרוע
'וגאלם' ,להדגיש שגאל אותם כפי שהיו, וביאר מהרח"ו דהיינו שהנהיג הקב"ה את [ר"ח תנ"ב] שהטעם שמקדשים את החודש
וכמובא מהאריז"ל שהיו בעת היציאה העולם באותה שעה במדרגה עליונה הוא 'כדי שידעו מתי ראש חודש ויזהרו בכל
שקועים במ"ט שערי טומאה ,ולא היו ביותר ,הנעלמה מעיני כל חי .לפי שמחמת הלכות החודש' ,ועל כן ,כיון שראש חודש
ראויים לגאולה [ראה אור החיים הק' דברים לב עוונותיהם של ישראל לא היו זכאים הוא זמן המיוחד לגאולה ,אנו מזכירים
י] ,ועל כן אנו מבקשים שאף אותנו יגאל, לגאולה .והנה לעתיד לבוא בעת הגאולה בקידושו שאף הגאולה היא מחלקי עניני
אף שאין אנו ראויים לכך מחמת מעשינו. ג"כ יקרע הים [ראה רבינו בחיי בכד הקמח, החודש.
ֵמ ַע ְבדוּת לְ ֵחרוּת :אף שעיקר הגאולה היא נר חנוכה ,ומקור לדברים במדרש [ויק"ר כז ד] הלבוש [תכא א] הביא ,שיש אומרים
היציאה לחירות ,והיה לנו לומר' ,וגאל אותם אמר הקב"ה אני הוא שאני עתיד לעשות ים שמזכירים את הגאולה 'לפי שבזמן המקדש
לחירות' ,אנו מגדילים את הגאולה ,שהיתה יבשה'] ,ועל כן אנו אומרים הדברים בלשון היו מקדשין על פי הראייה ,ומתפללין שיקבץ
מה'עבדות' ולא רק מה'שעבוד' .בעומק נוסף נסתרת ,שמי שעשה ניסים לאבותינו, נדחינו ונחזור לקדש על פי הראייה' .והקשה
יש לפרש ,שבאמת יש כאן שני דברים. באותה מדרגה עליונה שאין לנו בה השגה, על דבריהם' ,שהרי מצינו שגם בזמן התנאים
האחד שהוציאם מהעבדות ,כי ברבות 'הוא' ולא שליח ,יגאל אותנו בקרוב ,אף שאחר החורבן היו מקדשין על פי הראייה'.
הימים וקושי השעבוד ,נדבקה בישראל שאיננו ראויים. נראה לבאר שיטתם ,שאמנם קידוש החודש
תכונת העבד ,כמו שדרשו חכמים [בבא על פי הראיה אינו תלוי בבנין הבית ,אבל
לַ ֲאבוֹ ֵתינוּ :בפשטות הכוונה היא ליוצאי
מציעא י' ].עבדי הם ולא עבדים לעבדים', כבר כתב מהר"י בי רב שאף אם תתחדש
מצרים ,וצ"ע שקראם אבות כלפי ישראל,
הרי שבהיותם במצרים היו בבחינת עבדים הסנהדרין לא יוכלו לקדש חודשים ,כיון
והרי אמרו בגמ' [ברכות טז ]:ש'אין קורין
לעבדים [וכמו שרואים בזמנינו שישנם אומות שהלל כבר תיקן החודשים ,ואין בית דין
אבות אלא לשלשה' .והנה נאמר [במדבר
שהם עבדים בחפצא ,ואף כאשר קיבלו עצמאות, יכול לבטל דברי חבירו אלא אם כן הוא
כ טו] ַ'ו ָ ּי ֵרע ּו לָ נ ּו ִמ ְצ ַריִ ם ְולַ ֲאבֹ ֵתינוּ' ,ופירש
והם כאדונים ,מכל מקום תכונת עבדותם ניכרת גדול ממנו בחכמה ובמנין [מגילה ב .].ועל
רש"י 'מכאן שהאבות מצטערים על מה
בכל אורח חייהם] ,ואחר כך להוציאם לחירות. כן אנו מבקשים על הגאולה השלימה שבה
שנעשה לבניהם' ,והיינו שאבותינו הם
יחזור קידוש החודש לבית דין.
לְ ֵחרוּת' :חרות' כאן הכוונה היא 'חופשי', שלושת האבות ,וכמבואר במדרש [במד"ר
מאידך מצינו גם בלשון הקודש ש'חרות' יט טו] .נמצא שכלפי שעבוד מצרים נזכרו מעתה ,כשמזכיר בברכת החודש את
היא 'חריתה' ,כדכתיב [שמות לב טז] ָ'חרוּת אבות העולם בתורה כ'אבותינו' .לפי"ז יש הגאולה יש לכוון לשני הדברים ,האחד,
ַעל ַה ֻּלחֹ ת' .וכבר כתבנו ,שבמקום שיש לומר שגם לענין הגאולה ,אבותינו הם אבות שנזכה בדין של מעלה לגאולה השלימה
לשון בקשה ,ואם כן י"ל שאנו מביעים בו בשבת שלפני החודש החדש ,אם נאמר כן לשורש המילה שתי הבנות האחת משלימה
את אמונתו וביטחוננו ,שכשם שעשה ניסים אנו ממעטים את הימים שבחודש הקודם, את השנייה .אף כאן ,חירות גמורה אינה רק
לאבותינו כן יראנו נפלאות במהרה בימינו. ועל כן אומרים בכללות ,בקרוב ,אף בחודש יציאה מציאותית מהעבדות ,כי עדיין הוא יכול
נפקא מינה לכוונת האמן ,שאם היא תפילה המסתיים. לחזור להיות עבד ,אך החירות השלימה היא
אנו מבקשים ,אמן שכך יהיה .אך אם היא כאשר היא הופכת להיות 'חרותה בקרבם' ,שאז
ִו ַיק ֵּבץ נִ דָּ ֵחינ ּו ֵמ ַא ְר ַּבע ַּכנְ פוֹ ת ָה ָא ֶרץ :כדכתיב
הודעה ,אנו מודיעים שאנו מאמינים שכך הסתלקה מהות העבדות מקרבם ,כמבואר.
בישעיהו [יא יב] ְ'ונָ שָׂ א נֵ ס לַ גּ וֹ יִ ם ,וְ ָא ַסף נִ ְד ֵחי
יהיה ,ומצטרפים להודעה שהודיע הש"ץ. ְק ֵּבץ ֵמ ַא ְר ַּבע ַּכנְ פֹות ִׂש ָר ֵאלּ ,ונְ ֻפצֹות י ָ
ְהּודה י ַ יְ הוּא יִ גְ ַאל אוֹ ָתנוּ :צריך ביאור ,שהרי לענין
ג] ברכת החודש עצמה .כתב במחזור זולצבאך: ָה ָא ֶרץ' .והנה לפי לשון הכתוב ,היה ראוי לקבוע הגאולה ממצרים הזכרנו שני דברים ,עשיית
הנוסח 'וְאָסַף נדחינו' ,או 'ויקבץ נפוצותינו', נסים וגאולה ,וא"כ למה אנו מבקשים רק על
תקנו חז"ל לומר זה במקום קידוש החודש
אמנם קבעו הנוסח על פי הכתוב בישעיהו הגאולה ולא מבקשים גם על הניסים .וביותר,
שהיתה מסורה דווקא לסנהדרין גדולה ,כדי
[נו ח] 'נְ ֻאם ֲאדֹ נָ י ה' ְמ ַק ֵּבץ נִ ְד ֵחי יִ שְׂ ָר ֵאל' .וכן שבאמת עתיד הקב"ה לעשות ניסים גם
שלא תשתכח מתנה זו שנתן לנו הקב"ה ,שאין בגאולה האחרונה ,כדכתיב [מיכה ז טו] ִּ'כ ֵימי
אנו חותמים ברכת תקע בשופר בתפילת י"ח
החודש מקודש אלא על פי הסנהדרין ,לכן את ָך ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם ַא ְר ֶאנּ ּו נִ ְפלָ אוֹ ת' [ואמנם
ֵצ ְ
'מקבץ נדחי עמו ישראל'.
תקנו לפרסם החודש בבית הכנסת בשבת בסידור רב עמרם גאון מזכיר לבסוף גם בקשה
שהכל מצויים שם'. מסדר התפילה מבואר שקיבוץ הגלויות יהיה לעשיית נסים ונפלאות].
לאחר הגאולה ,וכן מבואר בפסוקים בישעיהו
אש חֹ ֶדׁש פלוני יִ ְהיֶ ה ְּביוֹ ם פלוני :בעת
רֹ ׁ שם ,וכן הוא ברמב"ם סוף הלכות מלכים. ביאור הדברים ,כי אנו יודעים שבמדרגתנו
שאומר נוסח זה יזכור החורבן ,ושעל ידי כך אין אנו זכאים לבקש על הניסים ,ועל כן אנו
נמנעת מאתנו האפשרות לקדש החודש ע"י ֲח ֵב ִרים ָּכל יִ שְׂ ָר ֵאל :שמעתי לפרש עפ"י מבקשים רק על עצם הגאולה שתבוא במהרה
הסנהדרין ,ויצפה לגאולה ולהחזרת עטרה המבואר בישעיהו [יא יב] שלעתיד לבוא לא קודם שנשקע בשערי הטומאה .וזה כעין מה
ליושנה שנזכה לקדש את החודש הקרוב על תהיה קנאה בין בני ישראל ,וכלפי המלאכים שמצינו בגמ' [ברכות ט ].שכששלח הקב"ה
פי הראיה בידי הסנהדרין. נאמר במדרש [שהש"ר ח א] שנקראו בשם את משה לומר לעם לשאול ממצרים כלי
'חברים' ,לפי שאין ביניהם 'איבה וקנאה ושנאה כסף וכלי זהב ,ענו לו' ,לוואי שנצא בעצמנו,
ַה ָּבא ָעלֵ ינ ּו ְו ַעל ָּכל יִ שְׂ ָר ֵאל לְ טוֹ ָבה :מה ותחרות ומינות ופלוגת דברים' .ועל כן בעת משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים והיו
שאומר 'עלינו' ולא 'עלי' ,היינו כמבואר הגאולה שלא תהיה קנאה בישראל יקראו אף אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר
בגמ' [ברכות ל ].שלעולם יכלול אדם עצמו הם בשם 'חברים' .ומצינו בישראל שכאשר הם מבית האסורין ,ונותנין לך ממון הרבה ,ואומר
בתפילתו עם הציבור ,ופירש רש"י 'שמתוך באסיפה אחת הם נקראים בשם חברים [ראה להם ,בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש
כך תפלתו נשמעת' .והמהרש"א [ב"ב צא ]:כתב חגיגה כו ,].וזהו שאנו אומרים ,שאחרי שיקבץ כלום' .וכך אנו מבקשים על הגאולה אף אם
שכשמבקש על צרת הרבים מתקבלת בקשתו נדחינו' נהיה כולנו בבחינת 'חברים'. תעשה בדרכי הטבע.
על דרך שאמרו [ב"ק צב ].שהמבקש רחמים אמר ָא ֵמן :כאן אומרים אמן רק בסיום ְונֹ ַ אמנם אנו מזכירים בתחילה את הניסים
על חבירו הוא נענה תחילה'. הדברים ,לפי שהכל בקשה אחת על הגאולה, שעשה הקב"ה ביציאת מצרים ,כי כן הוא
ומה שכופל הדברים 'עלינו 'ועל כל ישראל', כולל מה שאומרים 'חברים כל ישראל', עתיד להראותנו נפלאות גם בעת גאולתנו,
אף שגם 'עלינו' היינו על כל הציבור ,שבתחילה כמבואר ,ועל כן עונים אמן לבסוף על הבקשה כדי לפרסם שמו יתברך בעולם ,אך יעשה
כולל כל אנשי מניינו ,ולבסוף כולל כל ישראל השלימה הכוללת שלשה דברים ,גאולה זאת 'למען שמו באהבה' ,כמו שאנו אומרים
עימם .ולמבואר י"ל שכופל הדברים לשתי מהאומות ,קיבוץ נדחי ישראל מהגלות ,וחיבור בברכת אבות.
הכוונות ,בתחילה מבקש על כולם כדי שתהא כל ישראל באגודה אחת.
ְּב ָקרוֹ ב :לכאורה היינו צריכים לומר 'הוא
תפילתו נשמעת ,וחוזר ומבקש 'על כל ישראל' יש לדון האם קטע זה הוא בגדר תפילה ובקשה, יגאל אותנו בחודש הקרוב' ,שהרי על החודש
כדי שיהא הוא נענה תחילה או בגדר הודעה ופרסום ,שהרי לא נזכרת בו המתחדש אנו מבקשים .אמנם כיון שעומדים
תפילת 'יחדשהו הקב"ה' וכו'
ְו ַעל ָּכל ַע ּמוֹ ֵּבית יִ שְׂ ָר ֵאל :בקדיש אומרים עוד מבואר במדרש [פסיקתא דר"כ ה; טו] ביאור התפילה השלישית
'עלינו ועל ישראל' ולא מזכירים 'עמו' [ירושלמי שנקרא 'חודש' מלשון 'חדשו מעשיכם' ,ועל בברכת החודש
מגילה פ"ד הי"ב] .וצ"ב למה כאן מזכירים .והנה כן צריך האדם לזכור שחידוש הנהגת הקב"ה
הרמ"ק באור יקר [ח"ב מה ]:ביאר 'שכשקורא תלויה בחידוש מעשי האדם ,ולכן ליום ראש יְ ַחדְּ ׁ ֵשה ּו ַה ָּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא' :חודש' נקרא כן
לישראל ַ'ע ִמי' ,מלמד ששם ה' נקרא עליהם חודש שהוא יום כפרה על החטאים ,כמו מלשון התחדשות ,כי ההנהגה בכל חודש
כאשר הם מחוברים לשכינה ,והיא שורה שאומרים בתפילה 'יום כפרה לכל תולדותם', מתחדשת לפי מהות אותו חודש ,כידוע שכל
בתוכם ,והם בני השכינה הקדושה' .ולכך אנו קודם 'ערב ראש חודש' שהוא יום תשובה חודש יש לו צירוף שם הויה שונה ,ועל כן
מזכירים שאנו 'עמו' לפתות את בוראנו לשמוע [של"ה הק' חולין תו"א קלז] ,לפי שאין כפרה כתב הרד"ק בשורשים [חדש] שכל ימי החודש
תפילתנו ,כדרך שאומרים 'אבל אנחנו עמך
בלא תשובה. נקראים 'חודש' .וזהו שאנו מבקשים ,שהקב"ה
בני בריתך' .ונאמר 'כל' לרבות גם את אלו
שלא זכו להקרא בשם ַ'ע ּמוֹ ' ,שיהיו אף הם ָעלֵ ינ ּו ְו ַעל ָּכל ַע ּמוֹ ֵּבית יִ שְׂ ָר ֵאל :אומר כן כדי יחדש את הנהגת החודש הבא ,עלינו ועל כל
יספחו לגאולה בזכות אחיהם. לכלול עצמו עם הציבור ,כמבואר לעיל. ישראל לטובה וכו'.
[בחורף אומריםְ :ולִ גְ ׁ ָש ִמים ְּב ִע ָּתם]: הדבר ,אינה מושלמת אלא כאשר האדם ומה שאומרים 'בית ישראל' ובקדיש
כהבטחת התורה [דברים יא יד] ְ'ונָ ַת ִּתי ְמ ַטר משנה את מחשבתו הראשונה ,וניחם עליה. אומרים 'עלינו ועל כל ישראל' ,הנה בספר
ַא ְר ְצ ֶכם ְּב ִע ּתוֹ יוֹ ֶרה ו ַּמלְ קוֹ ׁש' ,ועל כן מבקשים נמצא שאנו מבקשים נחמה על הצער שנגרם חסד לאברהם [מעין ג' ני"ב] כתב שישראל
בלשון רבים 'גשמיכם' ,דהיינו שהן 'היורה' לנו באופן שנינחם על מחשבתנו הראשונה הדרים בארץ ישראל נקראים 'בית ישראל'.
היורד בתחילת עונת הגשמים ,והן 'המלקוש' שהיה הדבר צער לנו. וכיון שאנו מתפללים תפילת קידוש החודש
היורד בסופם ,שניהם יהיו בעתם. שיסודה בארץ ישראל ,אנו קוראים לישראל
לְ ַפ ְרנָ ָסה טוֹ ָבה וּלְ ַכלְ ָּכלָ ה :בתפילה הראשונה
שעליה בשמם.
עוד יש להוסיף בכוונת 'בעתם' ,על פי המבואר בקשנו 'חיים של פרנסה' ,וכאן מוסיפים
בגמ' תענית [כג ].על הנאמר [ויקרא כו ד] שהיא תהיה 'פרנסה טובה' .והיינו ,כי נתבאר ְּב ָכל ָמקוֹ ם ׁ ֶש ֵהם :אחר שהזכרנו את בני
ְ'ונָ ַת ִּתי גִ ׁ ְש ֵמ ֶיכם ְּב ִע ָּתם' ,דהיינו בלילי רביעיות שם ש'פרנסה' היינו מילוי הצרכים ,והנה יש ארץ ישראל הנקראים בשם 'בית ישראל',
ובלילי שבתות ,ופירש רש"י 'שבשני לילות שהאדם חולה והוא צריך סמי רפואה ,וכיוצא אנו מוסיפים את שאר ישראל בכל מקומות
אלו בני אדם לא היו יוצאים מביתם ,ואין בזה בשאר דברים ,וכשנותנים לו זאת ,הרי מושבותיהם בגלות .בעומק נוסף יש לבאר
הגשמים טורח לבני אדם' .עוד אמרו בגמ' יש בידו פרנסה ,ומילוי צרכיו ,אך אינה שהכוונה היא ברוחניות ,שבכל מדרגה שהם
שם ,שבימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בית פרנסה טובה ,אלא פרנסה הכרחית .ועל כן נמצאים בה ,ואפילו השפלה ביותר ,מכל
אנו מבקשים 'פרנסה טובה' ,וכמבואר בדברי מקום יזכו לחידוש החודש ,וכמו שביארנו
המקדש' ,היו יורדין גשמים בלילה ,ולמחר
חכמים [אסת"ר ז כז] שהאדם צריך לפרש לעיל ,שעל כן אנו אומרים ועל 'כל' עמו בית
נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה,
דבריו בתפילה. ישראל.
ויצאו העם למלאכתן ,וידעו שמלאכת שמים
בידיהם' .והיינו שאמנם ירדו בכל לילה ,אבל ומה שמוסיפים לבקש גם על ה'כלכלה' ,יבואר לְ טוֹ ָבה ְולִ ְב ָר ָכה :אף שכבר בקשנו כן בתחילת
רק בלילה ,וביום היתה הארץ נגובה וראויה על פי מה שכתב הרמב"ן [שמות כה כט] על התפילה הראשונה -ש'תחדש עלינו את
להילוך בני אדם .וכל זה בכלל מה שאנו הנאמר [בראשית מז יב] ַ'ויְ ַכלְ ֵּכל יוֹ ֵסף ֶאת ָא ִביו החודש הזה לטובה ולברכה' ,אנו חוזרים
מבקשים שירדו הגשמים 'בעתם'. ְו ֶאת ֶא ָחיו ְו ֵאת ָּכל ֵּבית ָא ִביו לֶ ֶחם לְ ִפי ַה ָּטף', ומבקשים כן גם בתפילה האחרונה ,לפי ששני
'שנתן להם מזון כאשר יכילו ,לא העדיף ולא אלה כוללים את כל הברכות כולם.
ְולִ ְרפו ָּאה ׁ ְשלֵ ָמה ְולִ גְ אוּלָ ה ְקרוֹ ָבה :צריך ביאור
החסיר ,רק לחם לפי הטף ,וכן כולם' .ואם כן לְ שָׂ שׂ וֹ ן וּלְ שִׂ ְמ ָחה :דרך הכתובים להקדים את
סמיכות הרפואה לגאולה ,ובברכות י"ח הם גם
'הכלה' ,כמו שהאריך שם 'כלכלה' היא מלשון ָ הששון לשמחה [מלבד באסתר ח טז-יז] ,וכתב
כן סמוכות אבל שם הגאולה קודמת לרפואה,
הרמב"ן .והיינו ,שאחרי שבקשנו על הפרנסה המלבי"ם [ישעיהו לה י] שה'ששון' הוא בגלוי,
וכאן הרפואה קודמת. אנו מסייגים הדברים ומבקשים שתהיה ו'השמחה' בלב .ובהנהגת האדם ישנם בזה
והנה מבואר בפסוקים בישעיהו [לה ד-ו] הפרנסה בבחינת 'כלכלה' ,לפי יכולתנו להכיל, שני דרכים .הדרך האחת כאשר האדם שמח
שבעת הגאולה כולם יתרפאו ,ומפורשים לא פחות ולא יותר ,וכדברי הפסוק במשלי שמחה פנימית ,והיא יוצאת לחוץ בבחינת
הדברים בדברי חכמים [ב"ר צה א] 'בא וראה, [ל ט] ּ ֶ'פן ֶאשְׂ ַּבע ְו ִכ ַחׁ ְש ִּתי ְו ָא ַמ ְר ִּתי ִמי ה' ,ו ֶּפן ששון ,כמו שכתב הכוזרי [ג ה] 'שאם תעבור
כל מה שהכה הקב"ה בעולם הזה מרפא אותן ִא ָּו ֵרׁש ְוגָ נַ ְב ִּתי ְו ָת ַפשְׂ ִּתי ׁ ֵשם ֱאל ָֹהי'. בך השמחה אל הניגון והריקוד ,היא עבודה
לעתיד לבא ,העיוורים מתרפאים שנאמר ָ'אז לְ ַח ִ ּיים וּלְ ׁ ָשלוֹ ם :מבקשים על השלום אחרי ודבקה בענין אלהי' .והדרך השנייה הפוכה,
ִּת ּ ָפ ַק ְחנָ ה ֵעינֵ י ִע ְו ִרים' וכו' .על כן אנו מקדימים הבקשה על הפרנסה .והנה כתב רש"י [ויקרא שכאשר אין השמחה שרויה בליבו של האדם,
את בקשת הרפואה ,לומר ,שאף אם הגאולה כו ו] 'שמא תאמרו הרי מאכל והרי משתה, אזי הששון החיצוני גורם להבערת השמחה
תתעכב ,מכל מקום לא תתעכב עימה גם אם אין שלום אין כלום ,תלמוד לומר אחר הפנימית ,ועל דרך שכתב החינוך [מצוה טז]
הרפואה ,אלא תקדם ועל כל פנים נתרפא כל זאת'ְ ,ונָ ַת ִּתי ׁ ָשלוֹ ם ָּב ָא ֶרץ' ,מכאן שהשלום שאחרי הפעולות נמשכות הלבבות [ראה
קודם לגאולה. שקול כנגד הכל' .עוד כתב רש"י [בראשית מא שמואל א' טז טז] ,וכמנהג הנביאים שלקחו
ב] על הנאמר בחלום פרעה שהיו הפרות 'יפות משורר כדי שתנוח עליהם הרוח [ראה מלכים
ְולִ ְרפו ָּאה ׁ ְשלֵ ָמה' :שלימה' היינו שלא יישאר ב' ג טו] .לפי"ז אנו מבקשים ,שיהיה לנו ששון
רושם מהמחלה ,לא בגוף ולא בנפש ,אלא מראה' ,שהוא סימן לימי שובע' ,שהבריות
נראות יפות זו לזו ,שאין עין בריה צרה חיצוני ,ושהוא יהפוך בקרבנו לשמחה פנימית.
יחזור האדם לאיתנו הראשון ,כאילו לא חלה
מעולם. בחברתה' .הרי שמחד ,השלום תולדת השובע, לִ ׁישו ָּעה וּלְ נֶ ָח ָמה' :ישועה' מהצער ,ולאחריה
ומאידך מועיל לשובע שיתקבל בנחת ,ועל 'נחמה' על הצער שכבר היה .וזאת ע"י שיזכה
ְולִ גְ אוּלָ ה ְקרוֹ ָבה :על הגאולה התנבא ישעיהו כן אנו מבקשים עליו אחרי בקשת הפרנסה. האדם להבין למה בא עליו הצער הזה ,ואיך
[ס כב] ְּ'ב ִע ָּת ּה ֲא ִח ׁ ֶ
יש ָ ּנה' ,ודרשו בגמ' [סנהדרין בא לטובתו.
לִ ׁ ְשמוּעוֹ ת טוֹ בוֹ ת ְולִ ְבשׂ וֹ רוֹ ת טוֹ בוֹ ת :כתב
צח' ].זכו אחישנה ,לא זכו בעתה' .ועל זאת
המלבי"ם [תהלים צו ב]' :הבשורה' לא תהיה לשון 'נחמה' במקרא היינו כאשר הופך
אנו מבקשים שיקרב לנו הקב"ה את הגאולה
על דבר הרגיל ,רק על דבר שביאתו מסופק, מחשבתו הקודמת [רש"י בראשית ו ו] .עוד
בבחינת 'אחישנה' ולא ימתין עד שיגיע זמן
והוא בלתי רגיל לבוא בתמידות .לכן ,בתחילה מצינו 'נחמה' שהיא השלמה עם הדבר ,כמו
'בעתה'.
מבקשים על השמועות השכיחות שתהיינה קבלת ניחומים על המת [ראה רש"י שם בפירוש
אמר ָא ֵמן :בתפילה זו הציבור עונה אמן
ְונֹ ַ טובות ,ומוסיפים לבקש שאף הבשורות הראשון] .וכבר כתבנו שכאשר יש למילה
בחזרת הש"ץ על כל דבר ודבר ,ולבסוף כולל הבאות לעיתים רחוקות יותר גם המה יהיו בלשון הקודש שתי משמעויות הם משלימים
הכול בציווי הש"ץ ,ונאמר אמן. טובות. אחת לשנייה ,וכן ה'נחמה' של השלמה עם
לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ
הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל
נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו להנצחות ולקבלת הגליון במייל
L0527114615@gmail.com
איש ישר דרך ,מתמיד בתורתו ,מתבטל בביטול גמור לרבותיו ,עבד את ה' בצניעות ,ועוולה לא נמצא בשפתיו
הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ
