gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מיוחד בנושא‬ ‫שבת מברכים‬ ‫‪ -‬חלק ג ‪-‬‬ ‫דרכי העבודה וביאור המנהגים‬ ‫גליון סד‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שבת מברכים [ג]‬ ‫תפילת 'מי שעשה נסים לאבותינו'‬ ‫העולם‪ ,‬שכיון שהצטערו על השעבוד כמו‬ ‫בחודש זה‪ .‬והשני‪ ,‬שעל ידי כך יחזור קידוש‬ ‫ביאור התפילה השנייה‬ ‫כן ישמחו בגאולה [והדברים מרומזים בדברי‬ ‫החודש לידי בית דין‪ ,‬והחודש הבא כבר‬ ‫שלפני ברכת החודש‬ ‫הזוה"ק ח"ב מח‪ .‬ושם טז‪ .].‬וכיון שאמרו‬ ‫יקודש על פי הראיה‪.‬‬ ‫בסידור רבינו שלמה מגרמייזא כתב‪' :‬מה‬ ‫חכמים [ר"ה יא‪ ].‬שבזכות האבות נגאלו‬ ‫ב] ִמי ׁ ֶש ָעשָׂ ה נִ ִּסים לַ ֲאבוֹ ֵתינוּ‪ :‬יש להבין‬ ‫ענין גאולה לחודש‪ ,‬אלא משום דכתיב‬ ‫ישראל ממצרים‪ ,‬הרי שביציאת מצרים‬ ‫למה אומרים בקשה זו בלשון נסתרת‪' ,‬מי‬ ‫[תהלים עה ג] ִּ'כי ֶא ַּקח מוֹ ֵעד ֲאנִ י ֵמ ׁ ָ‬ ‫יש ִרים‬ ‫הקב"ה עשה ניסים לאבותינו‪ ,‬אברהם יצחק‬ ‫שעשה'‪ ,‬במקום לומר 'אתה שעשית לנו‬ ‫ֶאׁ ְש ּ ֹפט'‪ ,‬דכל ראש חודש דן הקב"ה ויושב‬ ‫ויעקב‪ ,‬וגאל אותם מעצבותם‪ ,‬ואת בניהם‬ ‫נסים וגאולה‪ ,‬גאלנו אף בזמן הזה'‪ .‬והנה‬ ‫בדין עם פמליא שלו‪ ,‬והוא מועד‪ .‬ולפי‬ ‫משעבודם‪ ,‬ואנו מתפללים שכן יגאל אותנו‬ ‫בגאולת מצרים נאמר [שמות יב יב] ְ'ו ָע ַב ְר ִּתי‬ ‫שהקב"ה יושב כל ראש חודש בדין‪ ,‬אנו‬ ‫ואותם מהגלות האחרונה‪.‬‬ ‫ְב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם ַּב ַּליְ לָ ה ַה ֶּזה'‪ ,‬ודרשו חכמים‬ ‫אומרים 'הוא יגאל אותנו בקרוב'‪ ,‬וכל ראש‬ ‫ְוגָ ַאל אוֹ ָתם ֵמ ַע ְבדוּת לְ ֵחרוּת‪ :‬כאן נאמרה‬ ‫[ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"א‪ ,‬ובהגדה של‬ ‫חודש יכול לגאלנו'‪.‬‬ ‫לשון 'גאולה'‪ ,‬ואילו במשנה בפסחים [קטז‪]:‬‬ ‫פסח]‪' ,‬אני ולא מלאך' וכו'‪ .‬והיינו שהקב"ה‬ ‫טעם הדבר יבואר על פי דברי המהרש"א‬ ‫נאמרה לשון 'הוצאה'‪' ,‬הוציאנו מעבדות‬ ‫גאל בעצמו את ישראל‪ .‬ומצינו בזה שני‬ ‫שלמד מהגמ' [בבא מציעא פה‪ ]:‬שראש‬ ‫לחירות'‪ .‬כי שם הזכירו כמה דברים שבהם‬ ‫ביאורים‪ ,‬בזוה"ק [ח"א קיז] פירש שמחמת‬ ‫חודש שבו מתחדשת הלבנה‪ ,‬הוא רמז על‬ ‫שייכת הוצאה ולא גאולה‪ ,‬ואילו כאן‬ ‫טומאת ארץ מצרים לא רצה הקב"ה שיכנס‬ ‫התחדשות מלכות ישראל לעתיד‪ ,‬והוא‬ ‫מזכירים רק את הגאולה‪ .‬והגאולה כוללת‬ ‫לשם דבר קדוש כמלאך‪ .‬והביאור השני‪ ,‬כי‬ ‫יום מוכן להתפלל על כך‪ ,‬כמו שאומרים‬ ‫שני דברים‪ ,‬גאולת הגוף משעבוד המלכויות‪,‬‬ ‫אמר‬‫בקריעת ים סוף נאמר [שמות יד טו] ַ'ו ֹ ּי ֶ‬ ‫בקידוש לבנה 'וללבנה אמר שתתחדש‬ ‫וגאולת הנפש מהאל זר שבליבו של האדם‪.‬‬ ‫ה' ֶאל מֹ ׁ ֶשה ַמה ִּת ְצ ַעק ֵאלָ י'‪ ,‬ואיתא על זה‬ ‫עטרת תפארת לעמוסי בטן‪ ,‬שהם עתידים‬ ‫ומה שנאמר 'וגאל אותם'‪ ,‬ולא קיצר לומר‬ ‫בזוה"ק [ח"ב נב‪ ]:‬ש'בעתיקא תליא מילתא'‪,‬‬ ‫להתחדש כמותה' כו'‪ .‬והנה כתב האור זרוע‬ ‫'וגאלם'‪ ,‬להדגיש שגאל אותם כפי שהיו‪,‬‬ ‫וביאר מהרח"ו דהיינו שהנהיג הקב"ה את‬ ‫[ר"ח תנ"ב] שהטעם שמקדשים את החודש‬ ‫וכמובא מהאריז"ל שהיו בעת היציאה‬ ‫העולם באותה שעה במדרגה עליונה‬ ‫הוא 'כדי שידעו מתי ראש חודש ויזהרו בכל‬ ‫שקועים במ"ט שערי טומאה‪ ,‬ולא היו‬ ‫ביותר‪ ,‬הנעלמה מעיני כל חי‪ .‬לפי שמחמת‬ ‫הלכות החודש'‪ ,‬ועל כן‪ ,‬כיון שראש חודש‬ ‫ראויים לגאולה [ראה אור החיים הק' דברים לב‬ ‫עוונותיהם של ישראל לא היו זכאים‬ ‫הוא זמן המיוחד לגאולה‪ ,‬אנו מזכירים‬ ‫י]‪ ,‬ועל כן אנו מבקשים שאף אותנו יגאל‪,‬‬ ‫לגאולה‪ .‬והנה לעתיד לבוא בעת הגאולה‬ ‫בקידושו שאף הגאולה היא מחלקי עניני‬ ‫אף שאין אנו ראויים לכך מחמת מעשינו‪.‬‬ ‫ג"כ יקרע הים [ראה רבינו בחיי בכד הקמח‪,‬‬ ‫החודש‪.‬‬ ‫ֵמ ַע ְבדוּת לְ ֵחרוּת‪ :‬אף שעיקר הגאולה היא‬ ‫נר חנוכה‪ ,‬ומקור לדברים במדרש [ויק"ר כז ד]‬ ‫הלבוש [תכא א] הביא‪ ,‬שיש אומרים‬ ‫היציאה לחירות‪ ,‬והיה לנו לומר‪' ,‬וגאל אותם‬ ‫אמר הקב"ה אני הוא שאני עתיד לעשות ים‬ ‫שמזכירים את הגאולה 'לפי שבזמן המקדש‬ ‫לחירות'‪ ,‬אנו מגדילים את הגאולה‪ ,‬שהיתה‬ ‫יבשה']‪ ,‬ועל כן אנו אומרים הדברים בלשון‬ ‫היו מקדשין על פי הראייה‪ ,‬ומתפללין שיקבץ‬ ‫מה'עבדות' ולא רק מה'שעבוד'‪ .‬בעומק נוסף‬ ‫נסתרת‪ ,‬שמי שעשה ניסים לאבותינו‪,‬‬ ‫נדחינו ונחזור לקדש על פי הראייה'‪ .‬והקשה‬ ‫יש לפרש‪ ,‬שבאמת יש כאן שני דברים‪.‬‬ ‫באותה מדרגה עליונה שאין לנו בה השגה‪,‬‬ ‫על דבריהם‪' ,‬שהרי מצינו שגם בזמן התנאים‬ ‫האחד שהוציאם מהעבדות‪ ,‬כי ברבות‬ ‫'הוא' ולא שליח‪ ,‬יגאל אותנו בקרוב‪ ,‬אף‬ ‫שאחר החורבן היו מקדשין על פי הראייה'‪.‬‬ ‫הימים וקושי השעבוד‪ ,‬נדבקה בישראל‬ ‫שאיננו ראויים‪.‬‬ ‫נראה לבאר שיטתם‪ ,‬שאמנם קידוש החודש‬ ‫תכונת העבד‪ ,‬כמו שדרשו חכמים [בבא‬ ‫על פי הראיה אינו תלוי בבנין הבית‪ ,‬אבל‬ ‫לַ ֲאבוֹ ֵתינוּ‪ :‬בפשטות הכוונה היא ליוצאי‬ ‫מציעא י‪' ].‬עבדי הם ולא עבדים לעבדים'‪,‬‬ ‫כבר כתב מהר"י בי רב שאף אם תתחדש‬ ‫מצרים‪ ,‬וצ"ע שקראם אבות כלפי ישראל‪,‬‬ ‫הרי שבהיותם במצרים היו בבחינת עבדים‬ ‫הסנהדרין לא יוכלו לקדש חודשים‪ ,‬כיון‬ ‫והרי אמרו בגמ' [ברכות טז‪ ]:‬ש'אין קורין‬ ‫לעבדים [וכמו שרואים בזמנינו שישנם אומות‬ ‫שהלל כבר תיקן החודשים‪ ,‬ואין בית דין‬ ‫אבות אלא לשלשה'‪ .‬והנה נאמר [במדבר‬ ‫שהם עבדים בחפצא‪ ,‬ואף כאשר קיבלו עצמאות‪,‬‬ ‫יכול לבטל דברי חבירו אלא אם כן הוא‬ ‫כ טו] ַ'ו ָ ּי ֵרע ּו לָ נ ּו ִמ ְצ ַריִ ם ְולַ ֲאבֹ ֵתינוּ'‪ ,‬ופירש‬ ‫והם כאדונים‪ ,‬מכל מקום תכונת עבדותם ניכרת‬ ‫גדול ממנו בחכמה ובמנין [מגילה ב‪ .].‬ועל‬ ‫רש"י 'מכאן שהאבות מצטערים על מה‬ ‫בכל אורח חייהם]‪ ,‬ואחר כך להוציאם לחירות‪.‬‬ ‫כן אנו מבקשים על הגאולה השלימה שבה‬ ‫שנעשה לבניהם'‪ ,‬והיינו שאבותינו הם‬ ‫יחזור קידוש החודש לבית דין‪.‬‬ ‫לְ ֵחרוּת‪' :‬חרות' כאן הכוונה היא 'חופשי'‪,‬‬ ‫שלושת האבות‪ ,‬וכמבואר במדרש [במד"ר‬ ‫מאידך מצינו גם בלשון הקודש ש'חרות'‬ ‫יט טו]‪ .‬נמצא שכלפי שעבוד מצרים נזכרו‬ ‫מעתה‪ ,‬כשמזכיר בברכת החודש את‬ ‫היא 'חריתה'‪ ,‬כדכתיב [שמות לב טז] ָ'חרוּת‬ ‫אבות העולם בתורה כ'אבותינו'‪ .‬לפי"ז יש‬ ‫הגאולה יש לכוון לשני הדברים‪ ,‬האחד‪,‬‬ ‫ַעל ַה ֻּלחֹ ת'‪ .‬וכבר כתבנו‪ ,‬שבמקום שיש‬ ‫לומר שגם לענין הגאולה‪ ,‬אבותינו הם אבות‬ ‫שנזכה בדין של מעלה לגאולה השלימה‬ ‫לשון בקשה‪ ,‬ואם כן י"ל שאנו מביעים בו‬ ‫בשבת שלפני החודש החדש‪ ,‬אם נאמר כן‬ ‫לשורש המילה שתי הבנות האחת משלימה‬ ‫את אמונתו וביטחוננו‪ ,‬שכשם שעשה ניסים‬ ‫אנו ממעטים את הימים שבחודש הקודם‪,‬‬ ‫את השנייה‪ .‬אף כאן‪ ,‬חירות גמורה אינה רק‬ ‫לאבותינו כן יראנו נפלאות במהרה בימינו‪.‬‬ ‫ועל כן אומרים בכללות‪ ,‬בקרוב‪ ,‬אף בחודש‬ ‫יציאה מציאותית מהעבדות‪ ,‬כי עדיין הוא יכול‬ ‫נפקא מינה לכוונת האמן‪ ,‬שאם היא תפילה‬ ‫המסתיים‪.‬‬ ‫לחזור להיות עבד‪ ,‬אך החירות השלימה היא‬ ‫אנו מבקשים‪ ,‬אמן שכך יהיה‪ .‬אך אם היא‬ ‫כאשר היא הופכת להיות 'חרותה בקרבם'‪ ,‬שאז‬ ‫ִו ַיק ֵּבץ נִ דָּ ֵחינ ּו ֵמ ַא ְר ַּבע ַּכנְ פוֹ ת ָה ָא ֶרץ‪ :‬כדכתיב‬ ‫הודעה‪ ,‬אנו מודיעים שאנו מאמינים שכך‬ ‫הסתלקה מהות העבדות מקרבם‪ ,‬כמבואר‪.‬‬ ‫בישעיהו [יא יב] ְ'ונָ שָׂ א נֵ ס לַ גּ וֹ יִ ם‪ ,‬וְ ָא ַסף נִ ְד ֵחי‬ ‫יהיה‪ ,‬ומצטרפים להודעה שהודיע הש"ץ‪.‬‬ ‫ְק ֵּבץ ֵמ ַא ְר ַּבע ַּכנְ פֹות‬ ‫ִׂש ָר ֵאל‪ּ ,‬ונְ ֻפצֹות י ָ‬ ‫ְהּודה י ַ‬ ‫יְ‬ ‫הוּא יִ גְ ַאל אוֹ ָתנוּ‪ :‬צריך ביאור‪ ,‬שהרי לענין‬ ‫ג] ברכת החודש עצמה‪ .‬כתב במחזור זולצבאך‪:‬‬ ‫ָה ָא ֶרץ'‪ .‬והנה לפי לשון הכתוב‪ ,‬היה ראוי לקבוע‬ ‫הגאולה ממצרים הזכרנו שני דברים‪ ,‬עשיית‬ ‫הנוסח 'וְאָסַף נדחינו'‪ ,‬או 'ויקבץ נפוצותינו'‪,‬‬ ‫נסים וגאולה‪ ,‬וא"כ למה אנו מבקשים רק על‬ ‫תקנו חז"ל לומר זה במקום קידוש החודש‬ ‫אמנם קבעו הנוסח על פי הכתוב בישעיהו‬ ‫הגאולה ולא מבקשים גם על הניסים‪ .‬וביותר‪,‬‬ ‫שהיתה מסורה דווקא לסנהדרין גדולה‪ ,‬כדי‬ ‫[נו ח] 'נְ ֻאם ֲאדֹ נָ י ה' ְמ ַק ֵּבץ נִ ְד ֵחי יִ שְׂ ָר ֵאל'‪ .‬וכן‬ ‫שבאמת עתיד הקב"ה לעשות ניסים גם‬ ‫שלא תשתכח מתנה זו שנתן לנו הקב"ה‪ ,‬שאין‬ ‫בגאולה האחרונה‪ ,‬כדכתיב [מיכה ז טו] ִּ'כ ֵימי‬ ‫אנו חותמים ברכת תקע בשופר בתפילת י"ח‬ ‫החודש מקודש אלא על פי הסנהדרין‪ ,‬לכן‬ ‫את ָך ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם ַא ְר ֶאנּ ּו נִ ְפלָ אוֹ ת' [ואמנם‬ ‫ֵצ ְ‬ ‫'מקבץ נדחי עמו ישראל'‪.‬‬ ‫תקנו לפרסם החודש בבית הכנסת בשבת‬ ‫בסידור רב עמרם גאון מזכיר לבסוף גם בקשה‬ ‫שהכל מצויים שם'‪.‬‬ ‫מסדר התפילה מבואר שקיבוץ הגלויות יהיה‬ ‫לעשיית נסים ונפלאות]‪.‬‬ ‫לאחר הגאולה‪ ,‬וכן מבואר בפסוקים בישעיהו‬ ‫אש חֹ ֶדׁש פלוני יִ ְהיֶ ה ְּביוֹ ם פלוני‪ :‬בעת‬ ‫רֹ ׁ‬ ‫שם‪ ,‬וכן הוא ברמב"ם סוף הלכות מלכים‪.‬‬ ‫ביאור הדברים‪ ,‬כי אנו יודעים שבמדרגתנו‬ ‫שאומר נוסח זה יזכור החורבן‪ ,‬ושעל ידי כך‬ ‫אין אנו זכאים לבקש על הניסים‪ ,‬ועל כן אנו‬ ‫נמנעת מאתנו האפשרות לקדש החודש ע"י‬ ‫ֲח ֵב ִרים ָּכל יִ שְׂ ָר ֵאל‪ :‬שמעתי לפרש עפ"י‬ ‫מבקשים רק על עצם הגאולה שתבוא במהרה‬ ‫הסנהדרין‪ ,‬ויצפה לגאולה ולהחזרת עטרה‬ ‫המבואר בישעיהו [יא יב] שלעתיד לבוא לא‬ ‫קודם שנשקע בשערי הטומאה‪ .‬וזה כעין מה‬ ‫ליושנה שנזכה לקדש את החודש הקרוב על‬ ‫תהיה קנאה בין בני ישראל‪ ,‬וכלפי המלאכים‬ ‫שמצינו בגמ' [ברכות ט‪ ].‬שכששלח הקב"ה‬ ‫פי הראיה בידי הסנהדרין‪.‬‬ ‫נאמר במדרש [שהש"ר ח א] שנקראו בשם‬ ‫את משה לומר לעם לשאול ממצרים כלי‬ ‫'חברים'‪ ,‬לפי שאין ביניהם 'איבה וקנאה ושנאה‬ ‫כסף וכלי זהב‪ ,‬ענו לו‪' ,‬לוואי שנצא בעצמנו‪,‬‬ ‫ַה ָּבא ָעלֵ ינ ּו ְו ַעל ָּכל יִ שְׂ ָר ֵאל לְ טוֹ ָבה‪ :‬מה‬ ‫ותחרות ומינות ופלוגת דברים'‪ .‬ועל כן בעת‬ ‫משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים והיו‬ ‫שאומר 'עלינו' ולא 'עלי'‪ ,‬היינו כמבואר‬ ‫הגאולה שלא תהיה קנאה בישראל יקראו אף‬ ‫אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר‬ ‫בגמ' [ברכות ל‪ ].‬שלעולם יכלול אדם עצמו‬ ‫הם בשם 'חברים'‪ .‬ומצינו בישראל שכאשר הם‬ ‫מבית האסורין‪ ,‬ונותנין לך ממון הרבה‪ ,‬ואומר‬ ‫בתפילתו עם הציבור‪ ,‬ופירש רש"י 'שמתוך‬ ‫באסיפה אחת הם נקראים בשם חברים [ראה‬ ‫להם‪ ,‬בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש‬ ‫כך תפלתו נשמעת'‪ .‬והמהרש"א [ב"ב צא‪ ]:‬כתב‬ ‫חגיגה כו‪ ,].‬וזהו שאנו אומרים‪ ,‬שאחרי שיקבץ‬ ‫כלום'‪ .‬וכך אנו מבקשים על הגאולה אף אם‬ ‫שכשמבקש על צרת הרבים מתקבלת בקשתו‬ ‫נדחינו' נהיה כולנו בבחינת 'חברים'‪.‬‬ ‫תעשה בדרכי הטבע‪.‬‬ ‫על דרך שאמרו [ב"ק צב‪ ].‬שהמבקש רחמים‬ ‫אמר ָא ֵמן‪ :‬כאן אומרים אמן רק בסיום‬ ‫ְונֹ ַ‬ ‫אמנם אנו מזכירים בתחילה את הניסים‬ ‫על חבירו הוא נענה תחילה'‪.‬‬ ‫הדברים‪ ,‬לפי שהכל בקשה אחת על הגאולה‪,‬‬ ‫שעשה הקב"ה ביציאת מצרים‪ ,‬כי כן הוא‬ ‫ומה שכופל הדברים 'עלינו 'ועל כל ישראל'‪,‬‬ ‫כולל מה שאומרים 'חברים כל ישראל'‪,‬‬ ‫עתיד להראותנו נפלאות גם בעת גאולתנו‪,‬‬ ‫אף שגם 'עלינו' היינו על כל הציבור‪ ,‬שבתחילה‬ ‫כמבואר‪ ,‬ועל כן עונים אמן לבסוף על הבקשה‬ ‫כדי לפרסם שמו יתברך בעולם‪ ,‬אך יעשה‬ ‫כולל כל אנשי מניינו‪ ,‬ולבסוף כולל כל ישראל‬ ‫השלימה הכוללת שלשה דברים‪ ,‬גאולה‬ ‫זאת 'למען שמו באהבה'‪ ,‬כמו שאנו אומרים‬ ‫עימם‪ .‬ולמבואר י"ל שכופל הדברים לשתי‬ ‫מהאומות‪ ,‬קיבוץ נדחי ישראל מהגלות‪ ,‬וחיבור‬ ‫בברכת אבות‪.‬‬ ‫הכוונות‪ ,‬בתחילה מבקש על כולם כדי שתהא‬ ‫כל ישראל באגודה אחת‪.‬‬ ‫ְּב ָקרוֹ ב‪ :‬לכאורה היינו צריכים לומר 'הוא‬ ‫תפילתו נשמעת‪ ,‬וחוזר ומבקש 'על כל ישראל'‬ ‫יש לדון האם קטע זה הוא בגדר תפילה ובקשה‪,‬‬ ‫יגאל אותנו בחודש הקרוב'‪ ,‬שהרי על החודש‬ ‫כדי שיהא הוא נענה תחילה‬ ‫או בגדר הודעה ופרסום‪ ,‬שהרי לא נזכרת בו‬ ‫המתחדש אנו מבקשים‪ .‬אמנם כיון שעומדים‬ ‫תפילת 'יחדשהו הקב"ה' וכו'‬ ‫ְו ַעל ָּכל ַע ּמוֹ ֵּבית יִ שְׂ ָר ֵאל‪ :‬בקדיש אומרים‬ ‫עוד מבואר במדרש [פסיקתא דר"כ ה; טו]‬ ‫ביאור התפילה השלישית‬ ‫'עלינו ועל ישראל' ולא מזכירים 'עמו' [ירושלמי‬ ‫שנקרא 'חודש' מלשון 'חדשו מעשיכם'‪ ,‬ועל‬ ‫בברכת החודש‬ ‫מגילה פ"ד הי"ב]‪ .‬וצ"ב למה כאן מזכירים‪ .‬והנה‬ ‫כן צריך האדם לזכור שחידוש הנהגת הקב"ה‬ ‫הרמ"ק באור יקר [ח"ב מה‪ ]:‬ביאר 'שכשקורא‬ ‫תלויה בחידוש מעשי האדם‪ ,‬ולכן ליום ראש‬ ‫יְ ַחדְּ ׁ ֵשה ּו ַה ָּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא‪' :‬חודש' נקרא כן‬ ‫לישראל ַ'ע ִמי'‪ ,‬מלמד ששם ה' נקרא עליהם‬ ‫חודש שהוא יום כפרה על החטאים‪ ,‬כמו‬ ‫מלשון התחדשות‪ ,‬כי ההנהגה בכל חודש‬ ‫כאשר הם מחוברים לשכינה‪ ,‬והיא שורה‬ ‫שאומרים בתפילה 'יום כפרה לכל תולדותם'‪,‬‬ ‫מתחדשת לפי מהות אותו חודש‪ ,‬כידוע שכל‬ ‫בתוכם‪ ,‬והם בני השכינה הקדושה'‪ .‬ולכך אנו‬ ‫קודם 'ערב ראש חודש' שהוא יום תשובה‬ ‫חודש יש לו צירוף שם הויה שונה‪ ,‬ועל כן‬ ‫מזכירים שאנו 'עמו' לפתות את בוראנו לשמוע‬ ‫[של"ה הק' חולין תו"א קלז]‪ ,‬לפי שאין כפרה‬ ‫כתב הרד"ק בשורשים [חדש] שכל ימי החודש‬ ‫תפילתנו‪ ,‬כדרך שאומרים 'אבל אנחנו עמך‬ ‫בלא תשובה‪.‬‬ ‫נקראים 'חודש'‪ .‬וזהו שאנו מבקשים‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫בני בריתך'‪ .‬ונאמר 'כל' לרבות גם את אלו‬ ‫שלא זכו להקרא בשם ַ'ע ּמוֹ '‪ ,‬שיהיו אף הם‬ ‫ָעלֵ ינ ּו ְו ַעל ָּכל ַע ּמוֹ ֵּבית יִ שְׂ ָר ֵאל‪ :‬אומר כן כדי‬ ‫יחדש את הנהגת החודש הבא‪ ,‬עלינו ועל כל‬ ‫יספחו לגאולה בזכות אחיהם‪.‬‬ ‫לכלול עצמו עם הציבור‪ ,‬כמבואר לעיל‪.‬‬ ‫ישראל לטובה וכו'‪.‬‬ ‫[בחורף אומרים‪ְ :‬ולִ גְ ׁ ָש ִמים ְּב ִע ָּתם]‪:‬‬ ‫הדבר‪ ,‬אינה מושלמת אלא כאשר האדם‬ ‫ומה שאומרים 'בית ישראל' ובקדיש‬ ‫כהבטחת התורה [דברים יא יד] ְ'ונָ ַת ִּתי ְמ ַטר‬ ‫משנה את מחשבתו הראשונה‪ ,‬וניחם עליה‪.‬‬ ‫אומרים 'עלינו ועל כל ישראל'‪ ,‬הנה בספר‬ ‫ַא ְר ְצ ֶכם ְּב ִע ּתוֹ יוֹ ֶרה ו ַּמלְ קוֹ ׁש'‪ ,‬ועל כן מבקשים‬ ‫נמצא שאנו מבקשים נחמה על הצער שנגרם‬ ‫חסד לאברהם [מעין ג' ני"ב] כתב שישראל‬ ‫בלשון רבים 'גשמיכם'‪ ,‬דהיינו שהן 'היורה'‬ ‫לנו באופן שנינחם על מחשבתנו הראשונה‬ ‫הדרים בארץ ישראל נקראים 'בית ישראל'‪.‬‬ ‫היורד בתחילת עונת הגשמים‪ ,‬והן 'המלקוש'‬ ‫שהיה הדבר צער לנו‪.‬‬ ‫וכיון שאנו מתפללים תפילת קידוש החודש‬ ‫היורד בסופם‪ ,‬שניהם יהיו בעתם‪.‬‬ ‫שיסודה בארץ ישראל‪ ,‬אנו קוראים לישראל‬ ‫לְ ַפ ְרנָ ָסה טוֹ ָבה וּלְ ַכלְ ָּכלָ ה‪ :‬בתפילה הראשונה‬ ‫שעליה בשמם‪.‬‬ ‫עוד יש להוסיף בכוונת 'בעתם'‪ ,‬על פי המבואר‬ ‫בקשנו 'חיים של פרנסה'‪ ,‬וכאן מוסיפים‬ ‫בגמ' תענית [כג‪ ].‬על הנאמר [ויקרא כו ד]‬ ‫שהיא תהיה 'פרנסה טובה'‪ .‬והיינו‪ ,‬כי נתבאר‬ ‫ְּב ָכל ָמקוֹ ם ׁ ֶש ֵהם‪ :‬אחר שהזכרנו את בני‬ ‫ְ'ונָ ַת ִּתי גִ ׁ ְש ֵמ ֶיכם ְּב ִע ָּתם'‪ ,‬דהיינו בלילי רביעיות‬ ‫שם ש'פרנסה' היינו מילוי הצרכים‪ ,‬והנה יש‬ ‫ארץ ישראל הנקראים בשם 'בית ישראל'‪,‬‬ ‫ובלילי שבתות‪ ,‬ופירש רש"י 'שבשני לילות‬ ‫שהאדם חולה והוא צריך סמי רפואה‪ ,‬וכיוצא‬ ‫אנו מוסיפים את שאר ישראל בכל מקומות‬ ‫אלו בני אדם לא היו יוצאים מביתם‪ ,‬ואין‬ ‫בזה בשאר דברים‪ ,‬וכשנותנים לו זאת‪ ,‬הרי‬ ‫מושבותיהם בגלות‪ .‬בעומק נוסף יש לבאר‬ ‫הגשמים טורח לבני אדם'‪ .‬עוד אמרו בגמ'‬ ‫יש בידו פרנסה‪ ,‬ומילוי צרכיו‪ ,‬אך אינה‬ ‫שהכוונה היא ברוחניות‪ ,‬שבכל מדרגה שהם‬ ‫שם‪ ,‬שבימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בית‬ ‫פרנסה טובה‪ ,‬אלא פרנסה הכרחית‪ .‬ועל כן‬ ‫נמצאים בה‪ ,‬ואפילו השפלה ביותר‪ ,‬מכל‬ ‫אנו מבקשים 'פרנסה טובה'‪ ,‬וכמבואר בדברי‬ ‫מקום יזכו לחידוש החודש‪ ,‬וכמו שביארנו‬ ‫המקדש‪' ,‬היו יורדין גשמים בלילה‪ ,‬ולמחר‬ ‫חכמים [אסת"ר ז כז] שהאדם צריך לפרש‬ ‫לעיל‪ ,‬שעל כן אנו אומרים ועל 'כל' עמו בית‬ ‫נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה‪,‬‬ ‫דבריו בתפילה‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ויצאו העם למלאכתן‪ ,‬וידעו שמלאכת שמים‬ ‫בידיהם'‪ .‬והיינו שאמנם ירדו בכל לילה‪ ,‬אבל‬ ‫ומה שמוסיפים לבקש גם על ה'כלכלה'‪ ,‬יבואר‬ ‫לְ טוֹ ָבה ְולִ ְב ָר ָכה‪ :‬אף שכבר בקשנו כן בתחילת‬ ‫רק בלילה‪ ,‬וביום היתה הארץ נגובה וראויה‬ ‫על פי מה שכתב הרמב"ן [שמות כה כט] על‬ ‫התפילה הראשונה ‪ -‬ש'תחדש עלינו את‬ ‫להילוך בני אדם‪ .‬וכל זה בכלל מה שאנו‬ ‫הנאמר [בראשית מז יב] ַ'ויְ ַכלְ ֵּכל יוֹ ֵסף ֶאת ָא ִביו‬ ‫החודש הזה לטובה ולברכה'‪ ,‬אנו חוזרים‬ ‫מבקשים שירדו הגשמים 'בעתם'‪.‬‬ ‫ְו ֶאת ֶא ָחיו ְו ֵאת ָּכל ֵּבית ָא ִביו לֶ ֶחם לְ ִפי ַה ָּטף'‪,‬‬ ‫ומבקשים כן גם בתפילה האחרונה‪ ,‬לפי ששני‬ ‫'שנתן להם מזון כאשר יכילו‪ ,‬לא העדיף ולא‬ ‫אלה כוללים את כל הברכות כולם‪.‬‬ ‫ְולִ ְרפו ָּאה ׁ ְשלֵ ָמה ְולִ גְ אוּלָ ה ְקרוֹ ָבה‪ :‬צריך ביאור‬ ‫החסיר‪ ,‬רק לחם לפי הטף‪ ,‬וכן כולם'‪ .‬ואם כן‬ ‫לְ שָׂ שׂ וֹ ן וּלְ שִׂ ְמ ָחה‪ :‬דרך הכתובים להקדים את‬ ‫סמיכות הרפואה לגאולה‪ ,‬ובברכות י"ח הם גם‬ ‫'הכלה'‪ ,‬כמו שהאריך שם‬ ‫'כלכלה' היא מלשון ָ‬ ‫הששון לשמחה [מלבד באסתר ח טז‪-‬יז]‪ ,‬וכתב‬ ‫כן סמוכות אבל שם הגאולה קודמת לרפואה‪,‬‬ ‫הרמב"ן‪ .‬והיינו‪ ,‬שאחרי שבקשנו על הפרנסה‬ ‫המלבי"ם [ישעיהו לה י] שה'ששון' הוא בגלוי‪,‬‬ ‫וכאן הרפואה קודמת‪.‬‬ ‫אנו מסייגים הדברים ומבקשים שתהיה‬ ‫ו'השמחה' בלב‪ .‬ובהנהגת האדם ישנם בזה‬ ‫והנה מבואר בפסוקים בישעיהו [לה ד‪-‬ו]‬ ‫הפרנסה בבחינת 'כלכלה'‪ ,‬לפי יכולתנו להכיל‪,‬‬ ‫שני דרכים‪ .‬הדרך האחת כאשר האדם שמח‬ ‫שבעת הגאולה כולם יתרפאו‪ ,‬ומפורשים‬ ‫לא פחות ולא יותר‪ ,‬וכדברי הפסוק במשלי‬ ‫שמחה פנימית‪ ,‬והיא יוצאת לחוץ בבחינת‬ ‫הדברים בדברי חכמים [ב"ר צה א] 'בא וראה‪,‬‬ ‫[ל ט] ּ ֶ'פן ֶאשְׂ ַּבע ְו ִכ ַחׁ ְש ִּתי ְו ָא ַמ ְר ִּתי ִמי ה'‪ ,‬ו ֶּפן‬ ‫ששון‪ ,‬כמו שכתב הכוזרי [ג ה] 'שאם תעבור‬ ‫כל מה שהכה הקב"ה בעולם הזה מרפא אותן‬ ‫ִא ָּו ֵרׁש ְוגָ נַ ְב ִּתי ְו ָת ַפשְׂ ִּתי ׁ ֵשם ֱאל ָֹהי'‪.‬‬ ‫בך השמחה אל הניגון והריקוד‪ ,‬היא עבודה‬ ‫לעתיד לבא‪ ,‬העיוורים מתרפאים שנאמר ָ'אז‬ ‫לְ ַח ִ ּיים וּלְ ׁ ָשלוֹ ם‪ :‬מבקשים על השלום אחרי‬ ‫ודבקה בענין אלהי'‪ .‬והדרך השנייה הפוכה‪,‬‬ ‫ִּת ּ ָפ ַק ְחנָ ה ֵעינֵ י ִע ְו ִרים' וכו'‪ .‬על כן אנו מקדימים‬ ‫הבקשה על הפרנסה‪ .‬והנה כתב רש"י [ויקרא‬ ‫שכאשר אין השמחה שרויה בליבו של האדם‪,‬‬ ‫את בקשת הרפואה‪ ,‬לומר‪ ,‬שאף אם הגאולה‬ ‫כו ו] 'שמא תאמרו הרי מאכל והרי משתה‪,‬‬ ‫אזי הששון החיצוני גורם להבערת השמחה‬ ‫תתעכב‪ ,‬מכל מקום לא תתעכב עימה גם‬ ‫אם אין שלום אין כלום‪ ,‬תלמוד לומר אחר‬ ‫הפנימית‪ ,‬ועל דרך שכתב החינוך [מצוה טז]‬ ‫הרפואה‪ ,‬אלא תקדם ועל כל פנים נתרפא‬ ‫כל זאת‪'ְ ,‬ונָ ַת ִּתי ׁ ָשלוֹ ם ָּב ָא ֶרץ'‪ ,‬מכאן שהשלום‬ ‫שאחרי הפעולות נמשכות הלבבות [ראה‬ ‫קודם לגאולה‪.‬‬ ‫שקול כנגד הכל'‪ .‬עוד כתב רש"י [בראשית מא‬ ‫שמואל א' טז טז]‪ ,‬וכמנהג הנביאים שלקחו‬ ‫ב] על הנאמר בחלום פרעה שהיו הפרות 'יפות‬ ‫משורר כדי שתנוח עליהם הרוח [ראה מלכים‬ ‫ְולִ ְרפו ָּאה ׁ ְשלֵ ָמה‪' :‬שלימה' היינו שלא יישאר‬ ‫ב' ג טו]‪ .‬לפי"ז אנו מבקשים‪ ,‬שיהיה לנו ששון‬ ‫רושם מהמחלה‪ ,‬לא בגוף ולא בנפש‪ ,‬אלא‬ ‫מראה'‪ ,‬שהוא סימן לימי שובע‪' ,‬שהבריות‬ ‫נראות יפות זו לזו‪ ,‬שאין עין בריה צרה‬ ‫חיצוני‪ ,‬ושהוא יהפוך בקרבנו לשמחה פנימית‪.‬‬ ‫יחזור האדם לאיתנו הראשון‪ ,‬כאילו לא חלה‬ ‫מעולם‪.‬‬ ‫בחברתה'‪ .‬הרי שמחד‪ ,‬השלום תולדת השובע‪,‬‬ ‫לִ ׁישו ָּעה וּלְ נֶ ָח ָמה‪' :‬ישועה' מהצער‪ ,‬ולאחריה‬ ‫ומאידך מועיל לשובע שיתקבל בנחת‪ ,‬ועל‬ ‫'נחמה' על הצער שכבר היה‪ .‬וזאת ע"י שיזכה‬ ‫ְולִ גְ אוּלָ ה ְקרוֹ ָבה‪ :‬על הגאולה התנבא ישעיהו‬ ‫כן אנו מבקשים עליו אחרי בקשת הפרנסה‪.‬‬ ‫האדם להבין למה בא עליו הצער הזה‪ ,‬ואיך‬ ‫[ס כב] ְּ'ב ִע ָּת ּה ֲא ִח ׁ ֶ‬ ‫יש ָ ּנה'‪ ,‬ודרשו בגמ' [סנהדרין‬ ‫בא לטובתו‪.‬‬ ‫לִ ׁ ְשמוּעוֹ ת טוֹ בוֹ ת ְולִ ְבשׂ וֹ רוֹ ת טוֹ בוֹ ת‪ :‬כתב‬ ‫צח‪' ].‬זכו אחישנה‪ ,‬לא זכו בעתה'‪ .‬ועל זאת‬ ‫המלבי"ם [תהלים צו ב]‪' :‬הבשורה' לא תהיה‬ ‫לשון 'נחמה' במקרא היינו כאשר הופך‬ ‫אנו מבקשים שיקרב לנו הקב"ה את הגאולה‬ ‫על דבר הרגיל‪ ,‬רק על דבר שביאתו מסופק‪,‬‬ ‫מחשבתו הקודמת [רש"י בראשית ו ו]‪ .‬עוד‬ ‫בבחינת 'אחישנה' ולא ימתין עד שיגיע זמן‬ ‫והוא בלתי רגיל לבוא בתמידות‪ .‬לכן‪ ,‬בתחילה‬ ‫מצינו 'נחמה' שהיא השלמה עם הדבר‪ ,‬כמו‬ ‫'בעתה'‪.‬‬ ‫מבקשים על השמועות השכיחות שתהיינה‬ ‫קבלת ניחומים על המת [ראה רש"י שם בפירוש‬ ‫אמר ָא ֵמן‪ :‬בתפילה זו הציבור עונה אמן‬ ‫ְונֹ ַ‬ ‫טובות‪ ,‬ומוסיפים לבקש שאף הבשורות‬ ‫הראשון]‪ .‬וכבר כתבנו שכאשר יש למילה‬ ‫בחזרת הש"ץ על כל דבר ודבר‪ ,‬ולבסוף כולל‬ ‫הבאות לעיתים רחוקות יותר גם המה יהיו‬ ‫בלשון הקודש שתי משמעויות הם משלימים‬ ‫הכול בציווי הש"ץ‪ ,‬ונאמר אמן‪.‬‬ ‫טובות‪.‬‬ ‫אחת לשנייה‪ ,‬וכן ה'נחמה' של השלמה עם‬ ‫לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ‬ ‫הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל‬ ‫נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו‬ ‫להנצחות ולקבלת הגליון במייל‬ ‫‪L0527114615@gmail.com‬‬ ‫איש ישר דרך‪ ,‬מתמיד בתורתו‪ ,‬מתבטל בביטול גמור לרבותיו‪ ,‬עבד את ה' בצניעות‪ ,‬ועוולה לא נמצא בשפתיו‬ ‫הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ‬