קול סיני · Kol Sini — חיי שרה (2026-11-02)

בסיעתא דישמיא
גיליון
שפ
38
"ז
ה ,ת פר ש
ת חיי שר
קול סיני
"חמש דקות למעשה" -הלכה והנהגה מזוית אקטואלית ,מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי
יום א' ,כ"א חשוון תשפ"ז
שעון חורף :האם אפשר לסמוך על 'זמן קריאת שמע' השני?
שאלה:
שעון החורף נכנס לתוקפו ,והדבר המרכזי שכולנו חשים אותו ,הוא 'זמן קריאת שמע' בבוקר .פתאום גם הזמן המאוחר
ביותר הפך להיות מוקדם יחסית .וזה הזמן ללמוד ,על מה צריך להקפיד ,ובמיוחד בימים אלו – האם יש מקום להקל
ולסמוך על הזמן המאוחר יותר?
תשובה:
כי כל הזמנים מופיעים בלוחות השנה .והלוחות מעשה אלוהים המה. נכנסנו לימות החורף ,הימים קצרים והלילות ארוכים ,כולנו מרגישים את
זה ,והשבת נכנסה מוקדם וגם יצאה מוקדם .אבל הדבר המרכזי שמורגש
שלוש שעות מאימתי
בכל בוקר הוא זמן קריאת שמע.
אבל המחלוקת המרכזית היא ,מתי מתחילים למנות את השלוש שעות
רבותינו אמרו במסכת אבות (ב ,יג) ,הוי זהיר בקריאת שמע .מסבירים רש"י
הללו .דעת תרומת הדשן ועוד הרבה פוסקים ,להחמיר למנות משעה
ורבינו יונה ,לקרוא אותה בזמנה ,כי זמן קריאת שמע הוא קצר ומצומצם.
מוקדמת ,כבר מזמן עלות השחר ,שהוא שבעים ושתיים דקות זמניות לפני
ואמרו עוד (ברכות י ,):גדול הקורא קריאת שמע בעונתה ,יותר מהעוסק
הנץ החמה .אחרי שלוש שעות מעלות השחר ,עובר זמן קריאת שמע .זו
בתורה .עד כדי כך.
הדעה שמפורסמת כ'שיטת המגן אברהם' (סימן נח סק"א) ,אבל באמת כך
דעת הרבה פוסקים ,לכן סוף זמן קריאת שמע הוא מוקדם יותר. הרי זו מצוות עשה מן התורה לקרוא קריאת שמע בבוקר ובערב" ,בשכבך
ובקומך" .אלא שלדעת הרבה פוסקים ,לא רק עצם הקריאה היא מן
לעומת זאת ,יש סוברים שהחשבון הוא רק מזריחת החמה ,לכן סוף זמן
התורה ,אלא גם הזמן של קריאת שמע הוא מן התורה .אי אפשר לקיים את
קריאת שמע הוא קצת יותר מאוחר .השיטה הזו מפורסמת כ'שיטת הגאון
החיוב הזה כל היום כולו ,אלא יש לו זמן מוגבל ,עד שעה שבני אדם קמים.
מווילנא' (סימן תנט ס"ב) ,אבל האמת שכך מבואר בסידור רבנו סעדיה גאון,
אמנם דעת מרן הכסף משנה לא ככה (סוף פ"א מהל' ק"ש) ,הוא סובר שמן
ובתשובת הרמב"ם ,וכך דעת הרבה פוסקים.
התורה אפשר לקרוא כל היום כולו ,וחכמים הם אלו שהגבילו את הזמן.
להלכה ,כותב בספר מנחת כהן ,היות וקריאת שמע מן התורה ,לכתחילה אבל בתוספות הרא"ש ובמאירי ובעוד ראשונים ,מבואר שגם ההגבלה של
צריכים להחמיר כמו המגן אברהם .שלוש שעות אחרי עלות השחר מגיע הזמן היא מן התורה.
סוף זמן קריאת שמע .לכן בימים הללו סוף הזמן הוא מוקדם מאוד ,כבר
להלכה נפסק כדעת רבי יהושע במשנה (ברכות ט ):שזמן קריאת שמע
בשמונה וכמה דקות .לאט לאט הזמן הזה ילך ויתאחר .רק לגבי ברכות
בבוקר הוא עד סוף שלוש שעות מהיום ,כך דרך בני מלכים לקום עד שלוש
קריאת שמע ולגבי זמן תפילה ,שהם עד סוף ארבע שעות מהיום ,אנחנו
שעות .אחרי שלוש שעות כבר עובר זמן קריאת שמע ,וזהו "מעוות לא
מקילים למנות את השעות מנץ החמה ,כיוון שהם מדרבנן .אבל בקריאת
יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות" (חגיגה ט .):כך פוסקים הרמב"ם ומרן
שמע דאורייתא ,לכתחילה מחמירים למנות שלוש שעות מעלות השחר.
השולחן ערוך (סימן נח ס"א).
בשתיים יעופף
השלוש שעות הללו הן כמובן שעות זמניות .כך מבואר בפירוש המשניות
ובכל זאת ,בשעת צורך ,כמו אדם שיושב ולומד בלילה עד מאוחר ,בשתיים להרמב"ם (פ"ק דברכות ט ,):ובשו"ת פאר הדור (סי' מד) ,שכל השעות שהזכירו
יכסה פניו ובשתיים יכסה רגליו ובשתיים יעופף (ישעיה ו ,ב) ,או יש איזה חכמים בתלמוד הן שעות זמניות .וכן כתבו מרן הבית יוסף (סי' נח) ,והרמ"א
דוחק ,במיוחד בימים הללו ,יש אנשים שקשה להם להספיק זמן קריאת (סי' רלג ס"א) .אנחנו מחלקים את היום לשנים עשר חלקים שווים ,וכל חלק
שמע כדעת המגן אברהם ,אפשר להקל כשיטת הגאון מווילנא ,ולקרוא הוא שעה אחת .בקיץ שהימים ארוכים יותר ,כל שעה זמנית היא ארוכה יותר,
קריאת שמע עד סוף שלוש שעות מנץ החמה .קודם כל בגלל שזו דעת רבנו ובימי החורף הקצרים ,כל שעה מתקצרת .בכל מקרה היום קל מאוד לדעת,
1
פינת ההלכה "חמש דקות למעשה" ,משודרת בימים א-ד בשעה 9:45ברדיו ’קול ברמה‘.
לקבלת השיעורים ,פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל,
הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(.
להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי050-6-304-305 :
בקישור https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :או סרקו את הברקוד.
בסיעתא דישמיא
מצוות עשה ,אבל הוא עדיין יכול לקרוא את ברכות קריאת שמע יחד עם סעדיה גאון והרמב"ם ,והשלטי גיבורים ,והלבוש ,ושולחן ערוך הרב ,והחזון
קריאת שמע עד סוף השעה הרביעית .אחרי סוף ארבע שעות מהיום ,כבר איש .הרבה אחרונים הסכימו לזה .אבל מעבר לזה ,הרי דעת מרן הכסף
אי אפשר בכלל לברך ברכות קריאת שמע ,אלא קורא אותה בלי ברכותיה, משנה ,כמו שהזכרנו ,שאמנם מצוות קריאת שמע מן התורה ,אבל זמן
כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן נח ס"ו). קריאת שמע הוא מדרבנן ,מן התורה אפשר לקרוא כל היום בלי הגבלה.
לכן אנחנו מצרפים גם את השיטה הזו כדי למנות את השלוש שעות מנץ
'שמע ישראל' ביציאה למלחמה
החמה ,כמו בדברים שהם מדרבנן( .ילקוט יוסף ח"א עמ' צט-קא .הליכות עולם
ובמיוחד בימים הללו ,שכולנו מצפים לתשועת ה' ,מבית ומחוץ ,ושומעים ח"א עמ' קה ס"ג).
את קולות המלחמה ,וכל מיני דיווחים ופרשנויות ,יש בקריאת שמע כח
אמנם לכתחילה צריכים לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה ,כפי הסדר
גדול ,להכניע את כל אויבנו ושונאינו ומבקשיי רעתינו .הרי בכל מלחמה
שתיקנו לנו חז"ל .אבל אם אדם רואה בימים הללו שהוא לא יספיק
שיצאו מלכי ישראל כנגד האויבים ,היו ממנים כהן מיוחד ,כהן משוח
להתפלל ולקרוא קריאת שמע עם ברכותיה ,כבר יעבור הזמן – הראשון או
מלחמה ,מושחים אותו בשמן המשחה ,והוא היה מדבר עם העם" .שמע
השני ,יקרא אותה בזמנה גם בלי הברכות ,הרי ברכות אינן מעכבות ,ואחר
ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם ,אל ירך לבבכם ,אל תיראו
כך על סדר התפילה יקרא קריאת שמע בברכותיה.
ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם .כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להילחם לכם
עם אויביכם להושיע אתכם (דברים כ ג-ד) .למה הכהן פותח במילים "שמע עבר זמנו
ישראל"? מסבירים רבותינו (סוטה מב ,).אמר הקב"ה לישראל ,אפילו לא
ושימו לב :אם עבר זמן קריאת שמע ,עברו שלוש שעות ,עדיין אדם יכול
קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית ,אין אתם נמסרים בידם .ובזכות
לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה עד סוף שעה רביעית ,זה בערך עד השעה
מצוות קריאת שמע נזכה לראות בהרמת קרן ישראל ,ובהרמת קרן תורתנו
תשע וחצי .אמנם אין לו שכר של קורא קריאת שמע בזמנה ,הוא ביטל
הקדושה ,אכי"ר.
יום ב' ,כ"ב חשוון תשפ"ז
קריאת שמע מוקדמת :האם חייבים להניח תפילין?
שאלה:
בעקבות שעון החורף וסוף זמן קריאת שמע :האם אדם שמקדים לקרוא קריאת שמע לפני התפילה ,כדי שלא יעבור
זמנה ,חייב קודם לכן להניח תפילין?
תשובה:
וכך כותב הרמ"א (סימן מו ס"ט) ,לומר גם "ברוך שם כבוד מלכותו" ,אחרי כמו שלמדנו אתמול ,סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף שלוש שעות זמניות
פסוק שמע ישראל של הקרבנות ,כדי לצאת בזה ידי חובה של קריאת מהיום ,כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן נח ס"א) .דעת המגן אברהם ועוד
שמע .בלי לומר "ברוך שם" ,אז הפסוק שמע ישראל הוא הודאה לקב"ה על הרבה פוסקים ,למנות את השלוש שעות משעה מוקדמת ,כבר מעלות
הזכות שיש לנו לייחד את שמו פעמיים ביום ,ולא בשביל לצאת ידי חובת השחר ,לכן סוף זמן קריאת שמע מוקדם יותר .לעומת זאת ,דעת הגאון
המצוה .לכן מוסיפים גם "ברוך שם" ,ומצד הדין זה מספיק .רק בכל זאת מווילנא ,וזה כבר מבואר בסידור רבנו סעדיה גאון ובתשובת הרמב"ם,
כותב המהרש"ל ,לקרוא את כל הפרשה הראשונה .וכתבו האחרונים ,הפרי שהחשבון הוא רק מזריחת השמש ,לכן סוף זמן קריאת שמע הוא קצת
חדש והחיי אדם ,שיותר טוב לקרוא את כל השלוש פרשיות ,כדי להזכיר יותר מאוחר.
יציאת מצרים בזמן ק"ש ,כמו שמביא המשנה ברורה (שם ס"ק לא).
להלכה ,היות וקריאת שמע מן התורה ,לכתחילה צריכים להחמיר כדעת
מעיד עדות שקר המגן אברהם .שלוש שעות אחרי עלות השחר מגיע סוף זמן קריאת שמע,
לכן בימים הללו סוף הזמן מוקדם מאוד ,בשעה שמונה וכמה דקות .בשעת
השאלה הנשאלת היא :מי שקורא קריאת שמע מוקדמת כדי לא להפסיד
הצורך ,כמו אדם שיושב ולומד בלילה עד מאוחר ,או אם יש איזה דוחק
את הזמן ,צריך קודם לכן להניח תפילין? הרי רבותינו אמרו (ברכות יד ):כל
במיוחד בתקופה הזו ,אז אפשר להקל כשיטת הגר"א .יש לזה כמה טעמים,
הקורא קריאת שמע בלא תפילין ,כאילו מעיד עדות שקר בעצמו .מסבירים
אבל גם אז סוף זמן קריאת שמע הוא לא יותר מדי מאוחר ,אלא בסביבות
התוספות והראשונים ,הרי הוא אומר "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת
שמונה וחצי או שמונה שלושים וחמש.
בין עיניך" ,והוא בלי תפילין ,זה כמו עדות שקר.
אמנם לכתחילה צריכים לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה ,אבל אם אדם
אם אדם קורא רק את הפסוק הראשון" ,שמע ישראל" ,הוא לא מזכיר
רואה שהוא לא יספיק זמן קריאת שמע עם ברכותיה ,כבר יעבור הזמן
בכלל את עניין התפילין ,אז אין כאן עדות שקר ,כך כותב המגן אברהם (סי'
הראשון או השני ,אז הוא קורא אותה בזמנה גם בלי הברכות ,ויכוון לצאת
לח סק"ז) .מהסיבה הזו ,כשקוראים פסוק "שמע ישראל" בסדר הקורבנות,
ידי חובת מצוות קריאת שמע בקריאה זו .ואחר כך על סדר התפילה יקרא
לא חייבים להניח תפילין .אבל אם קוראים גם את הפרשה הראשונה או
קריאת שמע בברכותיה.
יותר מזה ,כי חוששים שיעבור זמן קריאת שמע ,לכאורה צריכים להניח
תפילין .כך כותבים התוספת שבת והחיד"א ,וכך מביא המשנה ברורה (סימן כמה קורא
מו ס"ק לג) בשם הגאון רבי עקיבא איגר.
זו הסיבה שבהרבה בתי כנסת בימים הללו ,כבר בפסוק שמע ישראל
הן עוד היום גדול שבקרבנות ,קוראים את כל הפרשיות של קריאת שמע .כך נהג רבי יהודה
החסיד ,כמו שכותב הטור (סוף סימן מו) ,והיה רגיל להוסיף גם – "ברוך שם
אבל כמו שכולם מבינים ,לא תמיד זה אפשרי .לפעמים הזמן דחוק מאוד
כבוד מלכותו לעולם ועד" ,ומכוון בזה לצאת ידי חובה ,שמא יעבור זמן
ומוכרחים לקרוא קריאת שמע לפני שיעבור הזמן ,אז יש כמה צדדים
קריאת שמע .ומן הדין די בזה ,כמו שמבואר בברכות (יג ,):זו היא קריאת
להקל בזה :במאירי מבואר שאדם נחשב מעיד עדות שקר רק כשאינו מניח
שמע של רבי יהודה הנשיא .הוא היה קורא רק את הפסוק הראשון.
תפילין דרך זלזול ודרך פריקת עול מצוות מעליו ,שהרי מראה את עצמו
2
ניתן להאזין לכל פינות ההלכה ,תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | 0733-71-81-74
להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ ,בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | 055-672-83-36
בסיעתא דישמיא
תפילין ,הרי זה כמעיד עדות שקר בעצמו .אלא ודאי כמו שאמרנו ,כיון שבא לקבל עול מצוות והוא מפקיען .לפי זה ,אם אדם חושש שיעבור זמן
שמתכוונים להניח אותן אחר כך ,במנחה ,וכל מה שלא מניחים בשחרית קריאת שמע ,זה לא דרך זלזול ופריקת עול .והרי זה ברור שמצוות תפילין
זה בגלל האבל ,לא דרך פריקת עול וזלזול ח"ו ,לכן אין בזה חשש שהוא לא מעכבת את מצוות קריאת שמע ,כך כותב המשנה ברורה (סימן נח סק"ה)
כמעיד עדות שקר בעצמו. בשם הלבוש .לכן יש מקום להקל ,לקרוא קריאת שמע גם בלי תפילין.
הלכה למעשה יש סברא נוספת שכותבים האחרונים ,שכל ההקפדה שאדם נחשב מעיד
עדות שקר בעצמו היא רק אם לא מניח תפילין בכלל כל אותו היום .אבל
לכן ,הלכה למעשה בעניין הזה :מי שקורא רק את הפסוק הראשון ,פסוק
אם מתכוון להניח תפילין בעוד שעה או במשך היום ,זה לא נקרא מעיד
"שמע ישראל" של הקורבנות ,לא צריך קודם לכן להניח תפילין .אבל אם
עדות שקר ,ויכול לקרוא קריאת שמע גם בלי תפילין.
קורא פרשה אחת או יותר ,כי חושש שיעבור זמן קריאת שמע ,לכתחילה
עדיף שיניח תפילין תחילה .אבל בשעת הדחק ,או שיש קושי מסוים ,או תפילין בתשעה באב
שהזמן מצומצם ,יסמוך על האחרונים המקילים ויקרא קריאת שמע בלי
ויש לזה גם הוכחה מעניינת :הרי כמו שאתם יודעים ,פוסק מרן השלחן
תפילין ,ואחר כך יניח תפילין ויקרא קריאת שמע עם ברכותיה על סדר
ערוך בהלכות תפילין (סי' לח ס"ו) ,שחייבים להניח תפילין בתשעה באב.
התפילה .כך פוסק מרן זצ"ל( .שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' ב).
אבל בהלכות תשעה באב (סי' תקנה ס"א) ,כותב השלחן ערוך ,נוהגים לא
ובזכות מצוות קריאת שמע ובזכות מצוות תפילין ,נזכה לראות בתשועת להניח תפילין בתשעה באב בשחרית ,ורק במנחה מניחים ציצית ותפילין
השם" ,וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ,אכי"ר. ומברכים עליהם .ולכאורה אם כך ,איך קוראים קריאת שמע בשחרית בלי
יום ג' ,כ"ג חשוון תשפ"ז
שעון חורף :עד איזו שעה אפשר לברך 'ברכות קריאת שמע'?
שאלה:
בעקבות שעון החורף ,סוף זמן קריאת שמע הפך להיות מוקדם מאוד .ולפעמים רואים במניינים מאוחרים ,שמברכים
את הברכות של קריאת שמע עד שעה מאוחרת ,הרבה אחרי סוף זמן קריאת שמע .האם הם נוהגים כהוגן?
תשובה:
ברכות לבטלה כמו שלמדנו ,זמן קריאת שמע הוא עד סוף שלוש שעות מהיום .וכיון שזו
מצווה מן התורה ,אנחנו מחמירים למנות את השעות הללו כבר מעמוד
יש אחרונים שכתבו צדדים להקל בזה ,אולי בדיעבד אפשר לומר ברכות
השחר ,כדעת המגן אברהם .שלוש שעות זמניות אחרי עמוד השחר זה
קריאת שמע עד חצות ,כמו לגבי תפילה .הרי לגבי תפילת שחרית ,למרות
כבר סוף זמן קריאת שמע .בימים הללו ,בשעה שמונה וכמה דקות .כשיש
שזמנה עד ארבע שעות של היום ,כותב הרמב"ם ,אם אדם עבר ולא
הכרח ואדם דחוק ולא יכול להספיק ,אפשר להקל כמו דעת הגאון מווילנא
התפלל ,יכול להתפלל עד חצות היום .הוא יוצא בזה ידי חובת תפילה,
ולמנות את השלוש שעות מנץ החמה ,יש לזה כמה טעמים ,כמו שדיברנו
רק לא ידי חובת תפילה בזמנה .כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן פט ס"א).
בפינות הקודמות .ואז סוף הזמן הוא בסביבות שמונה שלושים וחמש או
אז יש אחרונים שכתבו ,אולי גם ברכות קריאת שמע אפשר עד חצות.
שמונה ארבעים.
הביאור הלכה מביא דעה כזו (בסימן נח ס"ו) .ובכלל ,אולי יש מקום לסמוך
על הרמב"ם ,שזמן ברכות קריאת שמע כל היום. כיצד מברכין
אבל כותב מרן זצ"ל ,כיון שרוב הפוסקים סוברים שאחרי ארבע שעות אלו כל זה לגבי קריאת שמע .מה הדין לגבי ברכות קריאת שמע? רבותינו
ברכות לבטלה ,וכך פוסק השולחן ערוך ,אז ודאי שב ואל תעשה עדיף .לא תיקנו לנו שתי ברכות לפניה – יוצר המאורות ואהבת עולם ,וברכה אחת
נכניס את ראשנו בחשש ברכות לבטלה. לאחריה – גאל ישראל .הברכות הללו ,יש להן זמן משל עצמן .זה מבואר
במשנה בברכות (ט ):ובגמרא שם (י ).זמן קריאת שמע עד סוף שלוש שעות
מעלות השחר או נץ החמה
של היום ,אבל ברכות קריאת שמע אפשר לברך גם אחרי שלוש שעות,
אבל שימו לב :ממתי אנחנו מונים את הארבע שעות של ברכות קריאת כי הברכות לא נתקנו בפירוש על מצוות קריאת שמע .אנחנו לא מברכים
שמע? קריאת שמע היא דאורייתא ,לכן לכתחילה מונים מעלות השחר, "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקרוא את שמע" ,אלא הן ברכות שחכמים
כדעת המגן אברהם .אבל ברכות קריאת שמע והזמן שלהן ,וגם זמן תפילה, תיקנו לפני קריאת שמע .כך מסביר הרשב"א .לכן מצד הדין ,אפשר לברך
הם ודאי מדרבנן .לכן לגביהם אפשר לחשב את הארבע שעות מנץ החמה. את הברכות אפילו אחרי שעבר זמן קריאת שמע.
במיוחד שאנחנו יכולים לצרף את דעת הרמב"ם שאפשר לברך ברכות
אבל עד איזו שעה? כותב הרא"ש בשם רבנו האי גאון ,עד סוף השעה הרביעית
קריאת שמע כל היום .אז כמובן שזריזים מקדימים למצוות ,ועושים את
של היום .כמו זמן תפילה שהוא עד שליש היום ,ככה אפשר גם לברך ברכות
המצווה אליבא דכולי עלמא ,אבל מצד הדין ,אפשר לחשב את השעות של
קריאת שמע .אבל אחרי שעה רביעית כבר אסור לברך ,אלו ברכות לבטלה.
ברכות קריאת שמע מנץ החמה( .ילקוט יוסף ח"א עמ' קז סעיף ד-ה .הליכות עולם
אמנם הרמב"ם סובר שזמן ברכות קריאת שמע הוא כל היום כולו (פ"א
ח"א עמ' קז ס"ד).
מהל' ק"ש הי"ג) .אבל ברוב הראשונים מבואר לא ככה ,וכך פוסק מרן
לכן בימים הללו ,גם מי שהפסיד זמן קריאת שמע ,או הקדים לקרוא קריאת השולחן ערוך :אחרי שעה רביעית קורא קריאת שמע בלי ברכותיה (סימן
שמע בלי ברכותיה לפני שיעבור הזמן ,עדיין יכול לברך ברכות קריאת שמע נח ס"ו) .כותבים הב"ח והט"ז ,אפילו אם אדם נאנס ולא בירך עד סוף
עד אחרי ארבע שעות מהנץ .זה יוצא בשעה תשע וחצי או תשע שלושים שעה רביעית ,כבר לא יברך ,אלא קורא קריאת שמע בלי ברכות .כך מביא
וחמש .ובזכות מצוות קריאת שמע ,הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לראות המשנה ברורה (שם ס"ק כו).
במפלת כל מבקשי רעתנו מבית ומחוץ ,אכי"ר.
3
לקבלת העלון בכל שבוע ,הערות ושליחת שאלות לתכנית:
alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305
בסיעתא דישמיא
יום ד' ,כ"ד חשוון תשפ"ז
ערב שבת חורף :עד מתי מותר לנסוע מחוץ לעיר?
שאלה:
ערב שבת חורף ,כניסת השבת הולכת ומקדימה ,וגם השנה אנחנו שומעים את הקריאה של גדולי ישראל להקדים
את היציאה מחוץ לעיר בערב שבת .יצא גם מכתב חריף מאוד של הגאון רבי דב לנדו שליט"א בנושא הזה .וזה הזמן
ללמוד ,עד מתי מותר לצאת מהעיר ביום שישי?
תשובה:
ומרן זצ"ל (חזו"ע שבת ח"א עמ' לט אות כא) ,צריכים להיזהר לצאת בשעה כניסת השבת הולכת ומקדימה משבוע לשבוע ,וזה באמת נושא חשוב.
מוקדמת ולקחת בחשבון את כל העיכובים שעלולים להתרחש בדרך .זה אנחנו שומעים בכל שנה על אנשים שנתקעים בימי שישי בדרכים ומגיעים
יכול להיות פקקים ,או תאונות לא עלינו ,או טעות במסלול של הדרך ,או ברגע האחרון לפני שבת ,או נאלצים לשבות בכל מיני מקומות.
תקלה במכונית.
והדין הזה מבואר במסכת סוכה (מד ):לא יהלך אדם בערבי שבתות הליכה
אתם יודעים ,בספר ערוך השולחן (סי' רמט סק"ג) כותב :על פי רוב השטן רגלית של יותר משלוש פרסאות .כמה זה שלוש פרסאות? כל פרסה היא
מקטרג בערב שבת .לכן צריכים לקחת בחשבון את כל העיכובים ,לפחות ארבעה מיל ,כל מיל הוא בערך קילומטר ,אז שלוש פרסאות הם מרחק של
פי שניים מזמן הנסיעה הרגיל ,כדי לא להגיע לחילול שבת .גם אם יש שנים עשר קילומטר .והסיבה לזה ,כדי שאדם יספיק להכין צורכי שבת.
ezaWאו מכשיר ניווט אחר ,כולם מכירים איך פתאום הזמן מתארך .יש אם הוא ילך מרחק כל כך גדול בערב שבת ,הוא לא יספיק להגיע מבעוד
דרך קצרה שהיא ארוכה ויש דרך ארוכה שהיא קצרה ...ובכלל ,לא צריכים יום ולהתכונן לשבת .כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן רמט ס"א) .וכותב
לספר כמה מכשולים יש כשמגיעים ברגע האחרון ,פתאום נזכרים שלא הרמב"ם שהאיסור הזה מתחיל כבר מהבוקר של יום שישי.
עשינו כל מיני דברים ועלולים להגיע לחילול שבת.
בזמננו ,שיש רכבים ואוטובוסים ורכבות ,השיעור של שלוש פרסאות לא
לפני עיור נמדד בקילומטרים ,אלא בשיעור זמן של שלוש פרסאות .כל פרסה היא
ארבעה מיל ,וכל מיל שמונה עשרה דקות( ,שו"ע סימן תנט ס"ב ,יו"ד סימן סט
מעבר לזה ,אם נוסעים באוטובוס או במונית ומגיעים קרוב לשבת ,הנהג
ס"ו) .אז שיעור פרסה הוא שבעים ושתיים דקות ,כפול שלוש פרסאות זה
מן הסתם לא יספיק לחזור הביתה לפני שבת ,הוא עלול לחלל שבת בגלל
יוצא שלוש שעות ושלושים ושש דקות .קצת יותר משלוש שעות וחצי .כך
הנסיעה שלנו .גם זה דבר שצריכים לקחת בחשבון .אסור לנסוע בערב
מבואר במשנה ברורה (שם סק"א) .כאן בארץ זה צריך להיות יעד רחוק מאוד,
שבת עם נהג כזה שלא יספיק לחזור הביתה לפני שבת .ואפילו אם הוא
מקצה הארץ ועד קצה ,אבל על כל פנים זו נסיעה שמצד ההלכה אסורה
לצערנו בלאו הכי מחלל שבת ,אבל הוא ייתן את הדין על כל נסיעה .אם
בערב שבת.
הוא נוסע בגללנו ,בוודאי שיש בזה איסור "לפני עיוור לא תיתן מכשול" .כך
כותב בספר אור לציון ח"ב (עמ' קנג אות ז). הודיע שמגיע לשבת
פגשתי באחד השיעורים ,נהג אוטובוס ,שהוא גר בראשון לציון ומשבצים ובכל זאת ,יש מקרים יוצאים מן הכלל בהלכה הזו .אם אדם מודיע מראש
אותו לנסיעות בבני ברק .וביום שישי ,האוטובוס האחרון בתוך העיר, שהוא צריך להגיע להורים או למשפחה או לחברים ,והם כבר מכינים עבורו
יוצא בשעה מאוחרת יחסית ,ובני ברק פקוקה ועמוסה מאוד ,קשה מאוד צורכי שבת ,אז מותר לנסוע אפילו מרחק גדול יותר משלוש וחצי שעות,
להיחלץ מהכבישים שם ,ובקושי הוא מספיק להגיע לבית לפני שבת .עד כמובן אם מגיעים זמן סביר לפני כניסת שבת .כך פוסק השולחן ערוך שם.
שהוא מחזיר את האוטובוס לחניון ,בקושי הוא מגיע לבית ,כל עוד נפשו לכן הדין הזה פחות מצוי בזמננו ,כי יש טלפונים ואמצעי תקשורת ,אפשר
בו. בקלות להודיע שמגיעים לשבת ואז לנסוע אפילו מרחק גדול.
שאלתי אותו – למה אתה לא מתנגד? שלא ישבצו אותך ביום שישי .הוא באותה מידה כותבים הראשונים ,אם אדם מגיע למקום שתמיד מכינים
חושש .אם הוא יבוא בדרישת ויערים קשיים ,יפגעו בשיבוצים שלו בכל צורכי שבת ברווח ,זה יכול להיות אצל ההורים ,או מי שהולך לבית מלון
השבוע .אז הוא שותק. או מקומות אירוח שרגילים להכין כמות גדולה ,אז יהיו לו צורכי שבת
אפילו בלי להודיע מראש .גם אם אדם מגיע בשעה מוקדמת כזו שיש לו
אם כן זה ממש לא דבר חריג ,אפילו בתחבורה הציבורית .אם נוסעים
זמן לקנות אוכל מוכן ,יהיו לו כל צורכי שבת ,אז מותר לנסוע אפילו יותר
למרחקים בערב שבת ,או אפילו בתוך העיר ,ובטח כשמדובר בנהגי מוניות,
משלוש פרסאות.
יתכן והנהג עלול לחלל שבת בגלל הנסיעה הזו .לכן צריכים להקדים את
היציאה ,ולהקדים את הנסיעות בערב שבת ,שלא ניכשל ,וגם לא נכשיל דרך קצרה שהיא ארוכה
אחרים.
יש עוד הרבה פרטים בעניין הזה ,אבל אלו התנאים המרכזיים כדי להתיר
לכן מי שיוצא מחוץ לעיר בימי שישי לקראת שבת" ,לכו ונלכה" בשעה נסיעה ארוכה בערב שבת .והעיקר הוא ,גם בזמננו שיש תחבורה משוכללת,
מוקדמת ככל האפשר ,והקב"ה יזכה אותנו תמיד לקבל שבתות מתוך רוב וגם אם יש את כל התנאים שהזכרנו ,או שהנסיעה מחוץ לעיר לא כל כך
שמחה ,ובזכות השבת "והיו למשיסה שוסייך ,ורחקו כל מבלעייך" ,אכי"ר. ארוכה ,בכל זאת כותבים האחרונים ,כך מביא המשנה ברורה (שם סק"ג)
4
שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה":
פינת ההלכה | יום חמישי בשעה 13:45 חמש דקות למעשה | ימים א-ד בשעה 9:45
מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה 11:00עד 12:00 אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה 21:00עד 22:00
