gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קול סיני · Kol Sini — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: קול סיני · Kol Sini

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

קול סיני · Kol Sini — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דישמיא‬ ‫גיליון‬ ‫שפ‬ ‫‪38‬‬ ‫"ז‬ ‫ה‪ ,‬ת‬ ‫פר‬ ‫ש‬ ‫ת חיי שר‬ ‫קול סיני‬ ‫"חמש דקות למעשה" ‪ -‬הלכה והנהגה מזוית אקטואלית‪ ,‬מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי‬ ‫יום א'‪ ,‬כ"א חשוון תשפ"ז‬ ‫שעון חורף‪ :‬האם אפשר לסמוך על 'זמן קריאת שמע' השני?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫שעון החורף נכנס לתוקפו‪ ,‬והדבר המרכזי שכולנו חשים אותו‪ ,‬הוא 'זמן קריאת שמע' בבוקר‪ .‬פתאום גם הזמן המאוחר‬ ‫ביותר הפך להיות מוקדם יחסית‪ .‬וזה הזמן ללמוד‪ ,‬על מה צריך להקפיד‪ ,‬ובמיוחד בימים אלו – האם יש מקום להקל‬ ‫ולסמוך על הזמן המאוחר יותר?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫כי כל הזמנים מופיעים בלוחות השנה‪ .‬והלוחות מעשה אלוהים המה‪.‬‬ ‫נכנסנו לימות החורף‪ ,‬הימים קצרים והלילות ארוכים‪ ,‬כולנו מרגישים את‬ ‫זה‪ ,‬והשבת נכנסה מוקדם וגם יצאה מוקדם‪ .‬אבל הדבר המרכזי שמורגש‬ ‫שלוש שעות מאימתי‬ ‫בכל בוקר הוא זמן קריאת שמע‪.‬‬ ‫אבל המחלוקת המרכזית היא‪ ,‬מתי מתחילים למנות את השלוש שעות‬ ‫רבותינו אמרו במסכת אבות (ב‪ ,‬יג)‪ ,‬הוי זהיר בקריאת שמע‪ .‬מסבירים רש"י‬ ‫הללו‪ .‬דעת תרומת הדשן ועוד הרבה פוסקים‪ ,‬להחמיר למנות משעה‬ ‫ורבינו יונה‪ ,‬לקרוא אותה בזמנה‪ ,‬כי זמן קריאת שמע הוא קצר ומצומצם‪.‬‬ ‫מוקדמת‪ ,‬כבר מזמן עלות השחר‪ ,‬שהוא שבעים ושתיים דקות זמניות לפני‬ ‫ואמרו עוד (ברכות י‪ ,):‬גדול הקורא קריאת שמע בעונתה‪ ,‬יותר מהעוסק‬ ‫הנץ החמה‪ .‬אחרי שלוש שעות מעלות השחר‪ ,‬עובר זמן קריאת שמע‪ .‬זו‬ ‫בתורה‪ .‬עד כדי כך‪.‬‬ ‫הדעה שמפורסמת כ'שיטת המגן אברהם' (סימן נח סק"א)‪ ,‬אבל באמת כך‬ ‫דעת הרבה פוסקים‪ ,‬לכן סוף זמן קריאת שמע הוא מוקדם יותר‪.‬‬ ‫הרי זו מצוות עשה מן התורה לקרוא קריאת שמע בבוקר ובערב‪" ,‬בשכבך‬ ‫ובקומך"‪ .‬אלא שלדעת הרבה פוסקים‪ ,‬לא רק עצם הקריאה היא מן‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬יש סוברים שהחשבון הוא רק מזריחת החמה‪ ,‬לכן סוף זמן‬ ‫התורה‪ ,‬אלא גם הזמן של קריאת שמע הוא מן התורה‪ .‬אי אפשר לקיים את‬ ‫קריאת שמע הוא קצת יותר מאוחר‪ .‬השיטה הזו מפורסמת כ'שיטת הגאון‬ ‫החיוב הזה כל היום כולו‪ ,‬אלא יש לו זמן מוגבל‪ ,‬עד שעה שבני אדם קמים‪.‬‬ ‫מווילנא' (סימן תנט ס"ב)‪ ,‬אבל האמת שכך מבואר בסידור רבנו סעדיה גאון‪,‬‬ ‫אמנם דעת מרן הכסף משנה לא ככה (סוף פ"א מהל' ק"ש)‪ ,‬הוא סובר שמן‬ ‫ובתשובת הרמב"ם‪ ,‬וכך דעת הרבה פוסקים‪.‬‬ ‫התורה אפשר לקרוא כל היום כולו‪ ,‬וחכמים הם אלו שהגבילו את הזמן‪.‬‬ ‫להלכה‪ ,‬כותב בספר מנחת כהן‪ ,‬היות וקריאת שמע מן התורה‪ ,‬לכתחילה‬ ‫אבל בתוספות הרא"ש ובמאירי ובעוד ראשונים‪ ,‬מבואר שגם ההגבלה של‬ ‫צריכים להחמיר כמו המגן אברהם‪ .‬שלוש שעות אחרי עלות השחר מגיע‬ ‫הזמן היא מן התורה‪.‬‬ ‫סוף זמן קריאת שמע‪ .‬לכן בימים הללו סוף הזמן הוא מוקדם מאוד‪ ,‬כבר‬ ‫להלכה נפסק כדעת רבי יהושע במשנה (ברכות ט‪ ):‬שזמן קריאת שמע‬ ‫בשמונה וכמה דקות‪ .‬לאט לאט הזמן הזה ילך ויתאחר‪ .‬רק לגבי ברכות‬ ‫בבוקר הוא עד סוף שלוש שעות מהיום‪ ,‬כך דרך בני מלכים לקום עד שלוש‬ ‫קריאת שמע ולגבי זמן תפילה‪ ,‬שהם עד סוף ארבע שעות מהיום‪ ,‬אנחנו‬ ‫שעות‪ .‬אחרי שלוש שעות כבר עובר זמן קריאת שמע‪ ,‬וזהו "מעוות לא‬ ‫מקילים למנות את השעות מנץ החמה‪ ,‬כיוון שהם מדרבנן‪ .‬אבל בקריאת‬ ‫יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות" (חגיגה ט‪ .):‬כך פוסקים הרמב"ם ומרן‬ ‫שמע דאורייתא‪ ,‬לכתחילה מחמירים למנות שלוש שעות מעלות השחר‪.‬‬ ‫השולחן ערוך (סימן נח ס"א)‪.‬‬ ‫בשתיים יעופף‬ ‫השלוש שעות הללו הן כמובן שעות זמניות‪ .‬כך מבואר בפירוש המשניות‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬בשעת צורך‪ ,‬כמו אדם שיושב ולומד בלילה עד מאוחר‪ ,‬בשתיים‬ ‫להרמב"ם (פ"ק דברכות ט‪ ,):‬ובשו"ת פאר הדור (סי' מד)‪ ,‬שכל השעות שהזכירו‬ ‫יכסה פניו ובשתיים יכסה רגליו ובשתיים יעופף (ישעיה ו‪ ,‬ב)‪ ,‬או יש איזה‬ ‫חכמים בתלמוד הן שעות זמניות‪ .‬וכן כתבו מרן הבית יוסף (סי' נח)‪ ,‬והרמ"א‬ ‫דוחק‪ ,‬במיוחד בימים הללו‪ ,‬יש אנשים שקשה להם להספיק זמן קריאת‬ ‫(סי' רלג ס"א)‪ .‬אנחנו מחלקים את היום לשנים עשר חלקים שווים‪ ,‬וכל חלק‬ ‫שמע כדעת המגן אברהם‪ ,‬אפשר להקל כשיטת הגאון מווילנא‪ ,‬ולקרוא‬ ‫הוא שעה אחת‪ .‬בקיץ שהימים ארוכים יותר‪ ,‬כל שעה זמנית היא ארוכה יותר‪,‬‬ ‫קריאת שמע עד סוף שלוש שעות מנץ החמה‪ .‬קודם כל בגלל שזו דעת רבנו‬ ‫ובימי החורף הקצרים‪ ,‬כל שעה מתקצרת‪ .‬בכל מקרה היום קל מאוד לדעת‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פינת ההלכה "חמש דקות למעשה"‪ ,‬משודרת בימים א‪-‬ד בשעה ‪ 9:45‬ברדיו ’קול ברמה‘‪.‬‬ ‫לקבלת השיעורים‪ ,‬פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל‪,‬‬ ‫הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(‪.‬‬ ‫להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי‪050-6-304-305 :‬‬ ‫בקישור‪ https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :‬או סרקו את הברקוד‪.‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫מצוות עשה‪ ,‬אבל הוא עדיין יכול לקרוא את ברכות קריאת שמע יחד עם‬ ‫סעדיה גאון והרמב"ם‪ ,‬והשלטי גיבורים‪ ,‬והלבוש‪ ,‬ושולחן ערוך הרב‪ ,‬והחזון‬ ‫קריאת שמע עד סוף השעה הרביעית‪ .‬אחרי סוף ארבע שעות מהיום‪ ,‬כבר‬ ‫איש‪ .‬הרבה אחרונים הסכימו לזה‪ .‬אבל מעבר לזה‪ ,‬הרי דעת מרן הכסף‬ ‫אי אפשר בכלל לברך ברכות קריאת שמע‪ ,‬אלא קורא אותה בלי ברכותיה‪,‬‬ ‫משנה‪ ,‬כמו שהזכרנו‪ ,‬שאמנם מצוות קריאת שמע מן התורה‪ ,‬אבל זמן‬ ‫כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן נח ס"ו)‪.‬‬ ‫קריאת שמע הוא מדרבנן‪ ,‬מן התורה אפשר לקרוא כל היום בלי הגבלה‪.‬‬ ‫לכן אנחנו מצרפים גם את השיטה הזו כדי למנות את השלוש שעות מנץ‬ ‫'שמע ישראל' ביציאה למלחמה‬ ‫החמה‪ ,‬כמו בדברים שהם מדרבנן‪( .‬ילקוט יוסף ח"א עמ' צט‪-‬קא‪ .‬הליכות עולם‬ ‫ובמיוחד בימים הללו‪ ,‬שכולנו מצפים לתשועת ה'‪ ,‬מבית ומחוץ‪ ,‬ושומעים‬ ‫ח"א עמ' קה ס"ג)‪.‬‬ ‫את קולות המלחמה‪ ,‬וכל מיני דיווחים ופרשנויות‪ ,‬יש בקריאת שמע כח‬ ‫אמנם לכתחילה צריכים לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה‪ ,‬כפי הסדר‬ ‫גדול‪ ,‬להכניע את כל אויבנו ושונאינו ומבקשיי רעתינו‪ .‬הרי בכל מלחמה‬ ‫שתיקנו לנו חז"ל‪ .‬אבל אם אדם רואה בימים הללו שהוא לא יספיק‬ ‫שיצאו מלכי ישראל כנגד האויבים‪ ,‬היו ממנים כהן מיוחד‪ ,‬כהן משוח‬ ‫להתפלל ולקרוא קריאת שמע עם ברכותיה‪ ,‬כבר יעבור הזמן – הראשון או‬ ‫מלחמה‪ ,‬מושחים אותו בשמן המשחה‪ ,‬והוא היה מדבר עם העם‪" .‬שמע‬ ‫השני‪ ,‬יקרא אותה בזמנה גם בלי הברכות‪ ,‬הרי ברכות אינן מעכבות‪ ,‬ואחר‬ ‫ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם‪ ,‬אל ירך לבבכם‪ ,‬אל תיראו‬ ‫כך על סדר התפילה יקרא קריאת שמע בברכותיה‪.‬‬ ‫ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם‪ .‬כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להילחם לכם‬ ‫עם אויביכם להושיע אתכם (דברים כ ג‪-‬ד)‪ .‬למה הכהן פותח במילים "שמע‬ ‫עבר זמנו‬ ‫ישראל"? מסבירים רבותינו (סוטה מב‪ ,).‬אמר הקב"ה לישראל‪ ,‬אפילו לא‬ ‫ושימו לב‪ :‬אם עבר זמן קריאת שמע‪ ,‬עברו שלוש שעות‪ ,‬עדיין אדם יכול‬ ‫קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית‪ ,‬אין אתם נמסרים בידם‪ .‬ובזכות‬ ‫לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה עד סוף שעה רביעית‪ ,‬זה בערך עד השעה‬ ‫מצוות קריאת שמע נזכה לראות בהרמת קרן ישראל‪ ,‬ובהרמת קרן תורתנו‬ ‫תשע וחצי‪ .‬אמנם אין לו שכר של קורא קריאת שמע בזמנה‪ ,‬הוא ביטל‬ ‫הקדושה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫יום ב'‪ ,‬כ"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫קריאת שמע מוקדמת‪ :‬האם חייבים להניח תפילין?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫בעקבות שעון החורף וסוף זמן קריאת שמע‪ :‬האם אדם שמקדים לקרוא קריאת שמע לפני התפילה‪ ,‬כדי שלא יעבור‬ ‫זמנה‪ ,‬חייב קודם לכן להניח תפילין?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫וכך כותב הרמ"א (סימן מו ס"ט)‪ ,‬לומר גם "ברוך שם כבוד מלכותו"‪ ,‬אחרי‬ ‫כמו שלמדנו אתמול‪ ,‬סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף שלוש שעות זמניות‬ ‫פסוק שמע ישראל של הקרבנות‪ ,‬כדי לצאת בזה ידי חובה של קריאת‬ ‫מהיום‪ ,‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן נח ס"א)‪ .‬דעת המגן אברהם ועוד‬ ‫שמע‪ .‬בלי לומר "ברוך שם"‪ ,‬אז הפסוק שמע ישראל הוא הודאה לקב"ה על‬ ‫הרבה פוסקים‪ ,‬למנות את השלוש שעות משעה מוקדמת‪ ,‬כבר מעלות‬ ‫הזכות שיש לנו לייחד את שמו פעמיים ביום‪ ,‬ולא בשביל לצאת ידי חובת‬ ‫השחר‪ ,‬לכן סוף זמן קריאת שמע מוקדם יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬דעת הגאון‬ ‫המצוה‪ .‬לכן מוסיפים גם "ברוך שם"‪ ,‬ומצד הדין זה מספיק‪ .‬רק בכל זאת‬ ‫מווילנא‪ ,‬וזה כבר מבואר בסידור רבנו סעדיה גאון ובתשובת הרמב"ם‪,‬‬ ‫כותב המהרש"ל‪ ,‬לקרוא את כל הפרשה הראשונה‪ .‬וכתבו האחרונים‪ ,‬הפרי‬ ‫שהחשבון הוא רק מזריחת השמש‪ ,‬לכן סוף זמן קריאת שמע הוא קצת‬ ‫חדש והחיי אדם‪ ,‬שיותר טוב לקרוא את כל השלוש פרשיות‪ ,‬כדי להזכיר‬ ‫יותר מאוחר‪.‬‬ ‫יציאת מצרים בזמן ק"ש‪ ,‬כמו שמביא המשנה ברורה (שם ס"ק לא)‪.‬‬ ‫להלכה‪ ,‬היות וקריאת שמע מן התורה‪ ,‬לכתחילה צריכים להחמיר כדעת‬ ‫מעיד עדות שקר‬ ‫המגן אברהם‪ .‬שלוש שעות אחרי עלות השחר מגיע סוף זמן קריאת שמע‪,‬‬ ‫לכן בימים הללו סוף הזמן מוקדם מאוד‪ ,‬בשעה שמונה וכמה דקות‪ .‬בשעת‬ ‫השאלה הנשאלת היא‪ :‬מי שקורא קריאת שמע מוקדמת כדי לא להפסיד‬ ‫הצורך‪ ,‬כמו אדם שיושב ולומד בלילה עד מאוחר‪ ,‬או אם יש איזה דוחק‬ ‫את הזמן‪ ,‬צריך קודם לכן להניח תפילין? הרי רבותינו אמרו (ברכות יד‪ ):‬כל‬ ‫במיוחד בתקופה הזו‪ ,‬אז אפשר להקל כשיטת הגר"א‪ .‬יש לזה כמה טעמים‪,‬‬ ‫הקורא קריאת שמע בלא תפילין‪ ,‬כאילו מעיד עדות שקר בעצמו‪ .‬מסבירים‬ ‫אבל גם אז סוף זמן קריאת שמע הוא לא יותר מדי מאוחר‪ ,‬אלא בסביבות‬ ‫התוספות והראשונים‪ ,‬הרי הוא אומר "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת‬ ‫שמונה וחצי או שמונה שלושים וחמש‪.‬‬ ‫בין עיניך"‪ ,‬והוא בלי תפילין‪ ,‬זה כמו עדות שקר‪.‬‬ ‫אמנם לכתחילה צריכים לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה‪ ,‬אבל אם אדם‬ ‫אם אדם קורא רק את הפסוק הראשון‪" ,‬שמע ישראל"‪ ,‬הוא לא מזכיר‬ ‫רואה שהוא לא יספיק זמן קריאת שמע עם ברכותיה‪ ,‬כבר יעבור הזמן‬ ‫בכלל את עניין התפילין‪ ,‬אז אין כאן עדות שקר‪ ,‬כך כותב המגן אברהם (סי'‬ ‫הראשון או השני‪ ,‬אז הוא קורא אותה בזמנה גם בלי הברכות‪ ,‬ויכוון לצאת‬ ‫לח סק"ז)‪ .‬מהסיבה הזו‪ ,‬כשקוראים פסוק "שמע ישראל" בסדר הקורבנות‪,‬‬ ‫ידי חובת מצוות קריאת שמע בקריאה זו‪ .‬ואחר כך על סדר התפילה יקרא‬ ‫לא חייבים להניח תפילין‪ .‬אבל אם קוראים גם את הפרשה הראשונה או‬ ‫קריאת שמע בברכותיה‪.‬‬ ‫יותר מזה‪ ,‬כי חוששים שיעבור זמן קריאת שמע‪ ,‬לכאורה צריכים להניח‬ ‫תפילין‪ .‬כך כותבים התוספת שבת והחיד"א‪ ,‬וכך מביא המשנה ברורה (סימן‬ ‫כמה קורא‬ ‫מו ס"ק לג) בשם הגאון רבי עקיבא איגר‪.‬‬ ‫זו הסיבה שבהרבה בתי כנסת בימים הללו‪ ,‬כבר בפסוק שמע ישראל‬ ‫הן עוד היום גדול‬ ‫שבקרבנות‪ ,‬קוראים את כל הפרשיות של קריאת שמע‪ .‬כך נהג רבי יהודה‬ ‫החסיד‪ ,‬כמו שכותב הטור (סוף סימן מו)‪ ,‬והיה רגיל להוסיף גם – "ברוך שם‬ ‫אבל כמו שכולם מבינים‪ ,‬לא תמיד זה אפשרי‪ .‬לפעמים הזמן דחוק מאוד‬ ‫כבוד מלכותו לעולם ועד"‪ ,‬ומכוון בזה לצאת ידי חובה‪ ,‬שמא יעבור זמן‬ ‫ומוכרחים לקרוא קריאת שמע לפני שיעבור הזמן‪ ,‬אז יש כמה צדדים‬ ‫קריאת שמע‪ .‬ומן הדין די בזה‪ ,‬כמו שמבואר בברכות (יג‪ ,):‬זו היא קריאת‬ ‫להקל בזה‪ :‬במאירי מבואר שאדם נחשב מעיד עדות שקר רק כשאינו מניח‬ ‫שמע של רבי יהודה הנשיא‪ .‬הוא היה קורא רק את הפסוק הראשון‪.‬‬ ‫תפילין דרך זלזול ודרך פריקת עול מצוות מעליו‪ ,‬שהרי מראה את עצמו‬ ‫‪2‬‬ ‫ניתן להאזין לכל פינות ההלכה‪ ,‬תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | ‪0733-71-81-74‬‬ ‫להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ‪ ,‬בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | ‪055-672-83-36‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫תפילין‪ ,‬הרי זה כמעיד עדות שקר בעצמו‪ .‬אלא ודאי כמו שאמרנו‪ ,‬כיון‬ ‫שבא לקבל עול מצוות והוא מפקיען‪ .‬לפי זה‪ ,‬אם אדם חושש שיעבור זמן‬ ‫שמתכוונים להניח אותן אחר כך‪ ,‬במנחה‪ ,‬וכל מה שלא מניחים בשחרית‬ ‫קריאת שמע‪ ,‬זה לא דרך זלזול ופריקת עול‪ .‬והרי זה ברור שמצוות תפילין‬ ‫זה בגלל האבל‪ ,‬לא דרך פריקת עול וזלזול ח"ו‪ ,‬לכן אין בזה חשש שהוא‬ ‫לא מעכבת את מצוות קריאת שמע‪ ,‬כך כותב המשנה ברורה (סימן נח סק"ה)‬ ‫כמעיד עדות שקר בעצמו‪.‬‬ ‫בשם הלבוש‪ .‬לכן יש מקום להקל‪ ,‬לקרוא קריאת שמע גם בלי תפילין‪.‬‬ ‫הלכה למעשה‬ ‫יש סברא נוספת שכותבים האחרונים‪ ,‬שכל ההקפדה שאדם נחשב מעיד‬ ‫עדות שקר בעצמו היא רק אם לא מניח תפילין בכלל כל אותו היום‪ .‬אבל‬ ‫לכן‪ ,‬הלכה למעשה בעניין הזה‪ :‬מי שקורא רק את הפסוק הראשון‪ ,‬פסוק‬ ‫אם מתכוון להניח תפילין בעוד שעה או במשך היום‪ ,‬זה לא נקרא מעיד‬ ‫"שמע ישראל" של הקורבנות‪ ,‬לא צריך קודם לכן להניח תפילין‪ .‬אבל אם‬ ‫עדות שקר‪ ,‬ויכול לקרוא קריאת שמע גם בלי תפילין‪.‬‬ ‫קורא פרשה אחת או יותר‪ ,‬כי חושש שיעבור זמן קריאת שמע‪ ,‬לכתחילה‬ ‫עדיף שיניח תפילין תחילה‪ .‬אבל בשעת הדחק‪ ,‬או שיש קושי מסוים‪ ,‬או‬ ‫תפילין בתשעה באב‬ ‫שהזמן מצומצם‪ ,‬יסמוך על האחרונים המקילים ויקרא קריאת שמע בלי‬ ‫ויש לזה גם הוכחה מעניינת‪ :‬הרי כמו שאתם יודעים‪ ,‬פוסק מרן השלחן‬ ‫תפילין‪ ,‬ואחר כך יניח תפילין ויקרא קריאת שמע עם ברכותיה על סדר‬ ‫ערוך בהלכות תפילין (סי' לח ס"ו)‪ ,‬שחייבים להניח תפילין בתשעה באב‪.‬‬ ‫התפילה‪ .‬כך פוסק מרן זצ"ל‪( .‬שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' ב)‪.‬‬ ‫אבל בהלכות תשעה באב (סי' תקנה ס"א)‪ ,‬כותב השלחן ערוך‪ ,‬נוהגים לא‬ ‫ובזכות מצוות קריאת שמע ובזכות מצוות תפילין‪ ,‬נזכה לראות בתשועת‬ ‫להניח תפילין בתשעה באב בשחרית‪ ,‬ורק במנחה מניחים ציצית ותפילין‬ ‫השם‪" ,‬וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫ומברכים עליהם‪ .‬ולכאורה אם כך‪ ,‬איך קוראים קריאת שמע בשחרית בלי‬ ‫יום ג'‪ ,‬כ"ג חשוון תשפ"ז‬ ‫שעון חורף‪ :‬עד איזו שעה אפשר לברך 'ברכות קריאת שמע'?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫בעקבות שעון החורף‪ ,‬סוף זמן קריאת שמע הפך להיות מוקדם מאוד‪ .‬ולפעמים רואים במניינים מאוחרים‪ ,‬שמברכים‬ ‫את הברכות של קריאת שמע עד שעה מאוחרת‪ ,‬הרבה אחרי סוף זמן קריאת שמע‪ .‬האם הם נוהגים כהוגן?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ברכות לבטלה‬ ‫כמו שלמדנו‪ ,‬זמן קריאת שמע הוא עד סוף שלוש שעות מהיום‪ .‬וכיון שזו‬ ‫מצווה מן התורה‪ ,‬אנחנו מחמירים למנות את השעות הללו כבר מעמוד‬ ‫יש אחרונים שכתבו צדדים להקל בזה‪ ,‬אולי בדיעבד אפשר לומר ברכות‬ ‫השחר‪ ,‬כדעת המגן אברהם‪ .‬שלוש שעות זמניות אחרי עמוד השחר זה‬ ‫קריאת שמע עד חצות‪ ,‬כמו לגבי תפילה‪ .‬הרי לגבי תפילת שחרית‪ ,‬למרות‬ ‫כבר סוף זמן קריאת שמע‪ .‬בימים הללו‪ ,‬בשעה שמונה וכמה דקות‪ .‬כשיש‬ ‫שזמנה עד ארבע שעות של היום‪ ,‬כותב הרמב"ם‪ ,‬אם אדם עבר ולא‬ ‫הכרח ואדם דחוק ולא יכול להספיק‪ ,‬אפשר להקל כמו דעת הגאון מווילנא‬ ‫התפלל‪ ,‬יכול להתפלל עד חצות היום‪ .‬הוא יוצא בזה ידי חובת תפילה‪,‬‬ ‫ולמנות את השלוש שעות מנץ החמה‪ ,‬יש לזה כמה טעמים‪ ,‬כמו שדיברנו‬ ‫רק לא ידי חובת תפילה בזמנה‪ .‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן פט ס"א)‪.‬‬ ‫בפינות הקודמות‪ .‬ואז סוף הזמן הוא בסביבות שמונה שלושים וחמש או‬ ‫אז יש אחרונים שכתבו‪ ,‬אולי גם ברכות קריאת שמע אפשר עד חצות‪.‬‬ ‫שמונה ארבעים‪.‬‬ ‫הביאור הלכה מביא דעה כזו (בסימן נח ס"ו)‪ .‬ובכלל‪ ,‬אולי יש מקום לסמוך‬ ‫על הרמב"ם‪ ,‬שזמן ברכות קריאת שמע כל היום‪.‬‬ ‫כיצד מברכין‬ ‫אבל כותב מרן זצ"ל‪ ,‬כיון שרוב הפוסקים סוברים שאחרי ארבע שעות אלו‬ ‫כל זה לגבי קריאת שמע‪ .‬מה הדין לגבי ברכות קריאת שמע? רבותינו‬ ‫ברכות לבטלה‪ ,‬וכך פוסק השולחן ערוך‪ ,‬אז ודאי שב ואל תעשה עדיף‪ .‬לא‬ ‫תיקנו לנו שתי ברכות לפניה – יוצר המאורות ואהבת עולם‪ ,‬וברכה אחת‬ ‫נכניס את ראשנו בחשש ברכות לבטלה‪.‬‬ ‫לאחריה – גאל ישראל‪ .‬הברכות הללו‪ ,‬יש להן זמן משל עצמן‪ .‬זה מבואר‬ ‫במשנה בברכות (ט‪ ):‬ובגמרא שם (י‪ ).‬זמן קריאת שמע עד סוף שלוש שעות‬ ‫מעלות השחר או נץ החמה‬ ‫של היום‪ ,‬אבל ברכות קריאת שמע אפשר לברך גם אחרי שלוש שעות‪,‬‬ ‫אבל שימו לב‪ :‬ממתי אנחנו מונים את הארבע שעות של ברכות קריאת‬ ‫כי הברכות לא נתקנו בפירוש על מצוות קריאת שמע‪ .‬אנחנו לא מברכים‬ ‫שמע? קריאת שמע היא דאורייתא‪ ,‬לכן לכתחילה מונים מעלות השחר‪,‬‬ ‫"אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקרוא את שמע"‪ ,‬אלא הן ברכות שחכמים‬ ‫כדעת המגן אברהם‪ .‬אבל ברכות קריאת שמע והזמן שלהן‪ ,‬וגם זמן תפילה‪,‬‬ ‫תיקנו לפני קריאת שמע‪ .‬כך מסביר הרשב"א‪ .‬לכן מצד הדין‪ ,‬אפשר לברך‬ ‫הם ודאי מדרבנן‪ .‬לכן לגביהם אפשר לחשב את הארבע שעות מנץ החמה‪.‬‬ ‫את הברכות אפילו אחרי שעבר זמן קריאת שמע‪.‬‬ ‫במיוחד שאנחנו יכולים לצרף את דעת הרמב"ם שאפשר לברך ברכות‬ ‫אבל עד איזו שעה? כותב הרא"ש בשם רבנו האי גאון‪ ,‬עד סוף השעה הרביעית‬ ‫קריאת שמע כל היום‪ .‬אז כמובן שזריזים מקדימים למצוות‪ ,‬ועושים את‬ ‫של היום‪ .‬כמו זמן תפילה שהוא עד שליש היום‪ ,‬ככה אפשר גם לברך ברכות‬ ‫המצווה אליבא דכולי עלמא‪ ,‬אבל מצד הדין‪ ,‬אפשר לחשב את השעות של‬ ‫קריאת שמע‪ .‬אבל אחרי שעה רביעית כבר אסור לברך‪ ,‬אלו ברכות לבטלה‪.‬‬ ‫ברכות קריאת שמע מנץ החמה‪( .‬ילקוט יוסף ח"א עמ' קז סעיף ד‪-‬ה‪ .‬הליכות עולם‬ ‫אמנם הרמב"ם סובר שזמן ברכות קריאת שמע הוא כל היום כולו (פ"א‬ ‫ח"א עמ' קז ס"ד)‪.‬‬ ‫מהל' ק"ש הי"ג)‪ .‬אבל ברוב הראשונים מבואר לא ככה‪ ,‬וכך פוסק מרן‬ ‫לכן בימים הללו‪ ,‬גם מי שהפסיד זמן קריאת שמע‪ ,‬או הקדים לקרוא קריאת‬ ‫השולחן ערוך‪ :‬אחרי שעה רביעית קורא קריאת שמע בלי ברכותיה (סימן‬ ‫שמע בלי ברכותיה לפני שיעבור הזמן‪ ,‬עדיין יכול לברך ברכות קריאת שמע‬ ‫נח ס"ו)‪ .‬כותבים הב"ח והט"ז‪ ,‬אפילו אם אדם נאנס ולא בירך עד סוף‬ ‫עד אחרי ארבע שעות מהנץ‪ .‬זה יוצא בשעה תשע וחצי או תשע שלושים‬ ‫שעה רביעית‪ ,‬כבר לא יברך‪ ,‬אלא קורא קריאת שמע בלי ברכות‪ .‬כך מביא‬ ‫וחמש‪ .‬ובזכות מצוות קריאת שמע‪ ,‬הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לראות‬ ‫המשנה ברורה (שם ס"ק כו)‪.‬‬ ‫במפלת כל מבקשי רעתנו מבית ומחוץ‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לקבלת העלון בכל שבוע‪ ,‬הערות ושליחת שאלות לתכנית‪:‬‬ ‫‪alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫יום ד'‪ ,‬כ"ד חשוון תשפ"ז‬ ‫ערב שבת חורף‪ :‬עד מתי מותר לנסוע מחוץ לעיר?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫ערב שבת חורף‪ ,‬כניסת השבת הולכת ומקדימה‪ ,‬וגם השנה אנחנו שומעים את הקריאה של גדולי ישראל להקדים‬ ‫את היציאה מחוץ לעיר בערב שבת‪ .‬יצא גם מכתב חריף מאוד של הגאון רבי דב לנדו שליט"א בנושא הזה‪ .‬וזה הזמן‬ ‫ללמוד‪ ,‬עד מתי מותר לצאת מהעיר ביום שישי?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ומרן זצ"ל (חזו"ע שבת ח"א עמ' לט אות כא)‪ ,‬צריכים להיזהר לצאת בשעה‬ ‫כניסת השבת הולכת ומקדימה משבוע לשבוע‪ ,‬וזה באמת נושא חשוב‪.‬‬ ‫מוקדמת ולקחת בחשבון את כל העיכובים שעלולים להתרחש בדרך‪ .‬זה‬ ‫אנחנו שומעים בכל שנה על אנשים שנתקעים בימי שישי בדרכים ומגיעים‬ ‫יכול להיות פקקים‪ ,‬או תאונות לא עלינו‪ ,‬או טעות במסלול של הדרך‪ ,‬או‬ ‫ברגע האחרון לפני שבת‪ ,‬או נאלצים לשבות בכל מיני מקומות‪.‬‬ ‫תקלה במכונית‪.‬‬ ‫והדין הזה מבואר במסכת סוכה (מד‪ ):‬לא יהלך אדם בערבי שבתות הליכה‬ ‫אתם יודעים‪ ,‬בספר ערוך השולחן (סי' רמט סק"ג) כותב‪ :‬על פי רוב השטן‬ ‫רגלית של יותר משלוש פרסאות‪ .‬כמה זה שלוש פרסאות? כל פרסה היא‬ ‫מקטרג בערב שבת‪ .‬לכן צריכים לקחת בחשבון את כל העיכובים‪ ,‬לפחות‬ ‫ארבעה מיל‪ ,‬כל מיל הוא בערך קילומטר‪ ,‬אז שלוש פרסאות הם מרחק של‬ ‫פי שניים מזמן הנסיעה הרגיל‪ ,‬כדי לא להגיע לחילול שבת‪ .‬גם אם יש‬ ‫שנים עשר קילומטר‪ .‬והסיבה לזה‪ ,‬כדי שאדם יספיק להכין צורכי שבת‪.‬‬ ‫‪ ezaW‬או מכשיר ניווט אחר‪ ,‬כולם מכירים איך פתאום הזמן מתארך‪ .‬יש‬ ‫אם הוא ילך מרחק כל כך גדול בערב שבת‪ ,‬הוא לא יספיק להגיע מבעוד‬ ‫דרך קצרה שהיא ארוכה ויש דרך ארוכה שהיא קצרה‪ ...‬ובכלל‪ ,‬לא צריכים‬ ‫יום ולהתכונן לשבת‪ .‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן רמט ס"א)‪ .‬וכותב‬ ‫לספר כמה מכשולים יש כשמגיעים ברגע האחרון‪ ,‬פתאום נזכרים שלא‬ ‫הרמב"ם שהאיסור הזה מתחיל כבר מהבוקר של יום שישי‪.‬‬ ‫עשינו כל מיני דברים ועלולים להגיע לחילול שבת‪.‬‬ ‫בזמננו‪ ,‬שיש רכבים ואוטובוסים ורכבות‪ ,‬השיעור של שלוש פרסאות לא‬ ‫לפני עיור‬ ‫נמדד בקילומטרים‪ ,‬אלא בשיעור זמן של שלוש פרסאות‪ .‬כל פרסה היא‬ ‫ארבעה מיל‪ ,‬וכל מיל שמונה עשרה דקות‪( ,‬שו"ע סימן תנט ס"ב‪ ,‬יו"ד סימן סט‬ ‫מעבר לזה‪ ,‬אם נוסעים באוטובוס או במונית ומגיעים קרוב לשבת‪ ,‬הנהג‬ ‫ס"ו)‪ .‬אז שיעור פרסה הוא שבעים ושתיים דקות‪ ,‬כפול שלוש פרסאות זה‬ ‫מן הסתם לא יספיק לחזור הביתה לפני שבת‪ ,‬הוא עלול לחלל שבת בגלל‬ ‫יוצא שלוש שעות ושלושים ושש דקות‪ .‬קצת יותר משלוש שעות וחצי‪ .‬כך‬ ‫הנסיעה שלנו‪ .‬גם זה דבר שצריכים לקחת בחשבון‪ .‬אסור לנסוע בערב‬ ‫מבואר במשנה ברורה (שם סק"א)‪ .‬כאן בארץ זה צריך להיות יעד רחוק מאוד‪,‬‬ ‫שבת עם נהג כזה שלא יספיק לחזור הביתה לפני שבת‪ .‬ואפילו אם הוא‬ ‫מקצה הארץ ועד קצה‪ ,‬אבל על כל פנים זו נסיעה שמצד ההלכה אסורה‬ ‫לצערנו בלאו הכי מחלל שבת‪ ,‬אבל הוא ייתן את הדין על כל נסיעה‪ .‬אם‬ ‫בערב שבת‪.‬‬ ‫הוא נוסע בגללנו‪ ,‬בוודאי שיש בזה איסור "לפני עיוור לא תיתן מכשול"‪ .‬כך‬ ‫כותב בספר אור לציון ח"ב (עמ' קנג אות ז)‪.‬‬ ‫הודיע שמגיע לשבת‬ ‫פגשתי באחד השיעורים‪ ,‬נהג אוטובוס‪ ,‬שהוא גר בראשון לציון ומשבצים‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬יש מקרים יוצאים מן הכלל בהלכה הזו‪ .‬אם אדם מודיע מראש‬ ‫אותו לנסיעות בבני ברק‪ .‬וביום שישי‪ ,‬האוטובוס האחרון בתוך העיר‪,‬‬ ‫שהוא צריך להגיע להורים או למשפחה או לחברים‪ ,‬והם כבר מכינים עבורו‬ ‫יוצא בשעה מאוחרת יחסית‪ ,‬ובני ברק פקוקה ועמוסה מאוד‪ ,‬קשה מאוד‬ ‫צורכי שבת‪ ,‬אז מותר לנסוע אפילו מרחק גדול יותר משלוש וחצי שעות‪,‬‬ ‫להיחלץ מהכבישים שם‪ ,‬ובקושי הוא מספיק להגיע לבית לפני שבת‪ .‬עד‬ ‫כמובן אם מגיעים זמן סביר לפני כניסת שבת‪ .‬כך פוסק השולחן ערוך שם‪.‬‬ ‫שהוא מחזיר את האוטובוס לחניון‪ ,‬בקושי הוא מגיע לבית‪ ,‬כל עוד נפשו‬ ‫לכן הדין הזה פחות מצוי בזמננו‪ ,‬כי יש טלפונים ואמצעי תקשורת‪ ,‬אפשר‬ ‫בו‪.‬‬ ‫בקלות להודיע שמגיעים לשבת ואז לנסוע אפילו מרחק גדול‪.‬‬ ‫שאלתי אותו – למה אתה לא מתנגד? שלא ישבצו אותך ביום שישי‪ .‬הוא‬ ‫באותה מידה כותבים הראשונים‪ ,‬אם אדם מגיע למקום שתמיד מכינים‬ ‫חושש‪ .‬אם הוא יבוא בדרישת ויערים קשיים‪ ,‬יפגעו בשיבוצים שלו בכל‬ ‫צורכי שבת ברווח‪ ,‬זה יכול להיות אצל ההורים‪ ,‬או מי שהולך לבית מלון‬ ‫השבוע‪ .‬אז הוא שותק‪.‬‬ ‫או מקומות אירוח שרגילים להכין כמות גדולה‪ ,‬אז יהיו לו צורכי שבת‬ ‫אפילו בלי להודיע מראש‪ .‬גם אם אדם מגיע בשעה מוקדמת כזו שיש לו‬ ‫אם כן זה ממש לא דבר חריג‪ ,‬אפילו בתחבורה הציבורית‪ .‬אם נוסעים‬ ‫זמן לקנות אוכל מוכן‪ ,‬יהיו לו כל צורכי שבת‪ ,‬אז מותר לנסוע אפילו יותר‬ ‫למרחקים בערב שבת‪ ,‬או אפילו בתוך העיר‪ ,‬ובטח כשמדובר בנהגי מוניות‪,‬‬ ‫משלוש פרסאות‪.‬‬ ‫יתכן והנהג עלול לחלל שבת בגלל הנסיעה הזו‪ .‬לכן צריכים להקדים את‬ ‫היציאה‪ ,‬ולהקדים את הנסיעות בערב שבת‪ ,‬שלא ניכשל‪ ,‬וגם לא נכשיל‬ ‫דרך קצרה שהיא ארוכה‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫יש עוד הרבה פרטים בעניין הזה‪ ,‬אבל אלו התנאים המרכזיים כדי להתיר‬ ‫לכן מי שיוצא מחוץ לעיר בימי שישי לקראת שבת‪" ,‬לכו ונלכה" בשעה‬ ‫נסיעה ארוכה בערב שבת‪ .‬והעיקר הוא‪ ,‬גם בזמננו שיש תחבורה משוכללת‪,‬‬ ‫מוקדמת ככל האפשר‪ ,‬והקב"ה יזכה אותנו תמיד לקבל שבתות מתוך רוב‬ ‫וגם אם יש את כל התנאים שהזכרנו‪ ,‬או שהנסיעה מחוץ לעיר לא כל כך‬ ‫שמחה‪ ,‬ובזכות השבת "והיו למשיסה שוסייך‪ ,‬ורחקו כל מבלעייך"‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫ארוכה‪ ,‬בכל זאת כותבים האחרונים‪ ,‬כך מביא המשנה ברורה (שם סק"ג)‬ ‫‪4‬‬ ‫שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה"‪:‬‬ ‫פינת ההלכה | יום חמישי בשעה ‪13:45‬‬ ‫חמש דקות למעשה | ימים א‪-‬ד בשעה ‪9:45‬‬ ‫מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה ‪ 11:00‬עד ‪12:00‬‬ ‫אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה ‪ 21:00‬עד ‪22:00‬‬