לבושי יהודא · Levushei Yehuda — חיי שרה (2026-11-02)

בסייעתא דשמיא
ב+לב"י
פנינ ים לפרשה
מתוך ספרי חס ידות
***
גליון ה '
פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק
(תהלים קיט ,יא) צ+פנ+תי אמ+רתך
לזכות הרבנית י'וטא ל'אה ב'ת ב'ילא לרפואה שלימה
שאמר (ב"ר נט ,ח) ועכשיו נקרא אלקי הארץ ,ששיגר שמו בפי איזהו עשיר השמחה בחלקו
העולם ,ולכן הביא הזקנה לימים ,ולכן ממנו התחיל הזקנה ויהי חיי שרה (כג ,א) .ראשי תיבות בגימטריא ש-די ,מורה
גם בעולם הזה. הסתפקותא ,וזה היה חיותה ,והבן.
דברי חיים יושר דברי אמת
עם חסיד תתחסד קודש קדשים אמר
ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל וגו' (כד ,א) .כי נשיא אלקים | אתה (כג ,ו) .יש במשמע חול ,נשיא וגם אלקים
הנה יתברך שמו נוהג בחסדו בכל דור ,כביכול בעצמותו ומושל אתה ,אבל במסכת סופרים (ילקו"ש משפטים רמז שנא) אמר
יתברך שמו מתחסד עם הכל ,ואם כן צריך להבין מה קודש .אם הוא קודש יש פסיק בין אלקים ובין אתה ,וכן
פעולתם של צדיקים שגורמים שיתברך שמו יתנהג עם הוא בספרים מדויקים ,וצריך להפסיק בודאי ,וגם צריך
עולמו במדת הרחמים ,כיוון שיתברך שמו רוצה בזה ובזה לקדשו ,ואם לא קידש השם היריעה פסולה.
היכל הברכה
הנהגתו ,ומה פעולה צריך לזה.
רק זה על דרך הפסוק (תהלים סב ,יג) ולך ד' החסד ,שבאמת אתה בכל יום היו כחדשים
רב חסד ונוהג בחסדו כל דור ,ועל כל זאת יתברך שמו רוצה ואברהם זקן בא בימים (כד ,א) .הכתוב אומר לנו צדקתו של
בעמו ,ונתן להם תורה ומצות שהם צינורות ,להמשיך אברהם אבינו ע"ה ,שאף שאז היה זקן והלך כבר בכל
השפעה דרך צינורות המצוה לכנסת ישראל ,שהמצות הם המדריגות ובכל הבחינות ,עם כל זאת בא בימים ,שהיה
רמ"ח צינורות גימטריא רחם ,להמשיך רחמנותו יתברך עבודתו יתברך שמו דומה עליו בכל יום כחדשב.
שמו ,מי"ג מדות של רחמים על כנסת ישראל .וזה שכתוב זרע קודש
ולך ד' החסד ,שיתברך שמו רב חסד בעצמותו יתברך שמו,
זקנה ביום דין
ועל כל זאת כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ,כאלו הוא היה ואברהם זקן בא בימים (כד ,א) .מבואר בגמרא (בבא מציעא פז ,א) דעד
משפיעג ,ועל ידי מעשיו היה ממשיך החסד ,אף שלך ד' אברהם לא היה זקנה ,משבא אברהם אבינו ע"ה היה זקנה
החסד. שנאמר ואברהם זקן .ונראה דהנה ידוע (עי' זוה"ק חיי שרה קכט ,א)
והנה איתא במדרש שאברהם ראה שמדתו יתברך שמו שאם אינו מתקן הימים הוי כלא היה ,ולכן עד אברהם שהיה
להתנהג בחסד עם בריותיו מכל העולם ,ולכן תפס במדת עולם התהו (סנהדרין צז ,א) ורובם הלכו אחרי ההבל ,לא היה
החסד ,שכוונתו היה להיות מרכבה וצינור למדת החסד, זקנה כיון שלא תקנו הימים ,גם שהאריכו ימים הרבה כלא
לקיים התורה ומצות ,ובזה גרם שזקן בא בימים ,שי"ג מדות היה ,ואז גם למטה בעולם הזה לא היה ניכר זקנה.
הרחמים נקראים י"ג תיקוני דיקנא (שער מאמרי רשב"י פירוש האדרא רבא
אבל אברהם אבינו ע"ה שהתפרסם שמו של הקב"ה כמו
קדישא) ,והם למעלה מהזמן ,וגרם להמשיך השפע מהם,
בשבעה ימי הבנין שנקראים ימים (זוה"ק ח"ב פט ,ב) ,וזה שכתוב א על דרך הגמרא (חגיגה יב ,א) אני אל ש-די אני הוא שאמרתי לעולם די.
ב ראה דגל מחנה אפרים (עקב ד"ה והיה עקב) כלל גדול לעבודת הבורא ב"ה ,העיקר
שזקן בא בימים שתחת הזמן ,גם לשם המשיך השפע ,וד' הוא האמונה ,ועל זה היה מזהיר אא"ז [הבעש"ט] זללה"ה ,וזהו שורש לכל התורה
ברך את אברהם בכל ,שבכל כתוב בספרים שכנסת ישראל והעבודה ,וזה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קיט ,פו) כל מצותיך אמונה שקר רדפוני
עזרני ,כי עיקר המצוות היא האמונה להאמין בד' .ומי שהוא מאמין בד' ,יכול
נקרא כן ,וד' ברך לשון בריכה ומעיים להשפיע ,שד' בירך להתפלל בכל יום ,כי אם הוא מאמין שהד' הוא מחדש בכל יום תמיד מעשה
בראשית ,הוא בכל יום בריה חדשה ,וכל העולמות הם ברואים חדשים ,וצריך
את אברהם עשה אותו בריכה וצינור להמשיך השפע בכל, להתפלל ולתן שבח והודיה למי שברא הכל וגם ברא אותו ,ולהתפלל על נפשו ונפש
אשתו ובניו ועל פרנסתו וכל טוב .ואם אינו מאמין באמונה שלימה שהקב"ה מחדש
ג כתוב במאור עינים (ואתחנן) ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו .כי זהו בכל יום מעשה בראשית ,התפלה והמצות נעשין אצלו כדבר ישן ורגיל ,ונמאס
חסד גדול מהבורא שמשלם לאדם שכר ,שאף על פי שהוא בעצמו העושה הכל ,כמו אצלו לדבר דברים אחדים בכל יום ויום .וזהו שאמר אא"ז זללה"ה ,על פסוק (תהלים
שכתוב (איוב מא ,ג) מי הקדימיני ואשלם ,וכדרשת הש"ס (ויקרא רבה כז ,ב) כשנתתי לך עא ,ט) אל תשליכני לעת זקנה ,פירוש שיזקין הדבר אצלו ,כי כמו הזקנה גורם
טלית מקודם ,עשית בו ציצית ,בית קבעת בו מזוזה ,רק על ידי חסדו כי חפץ חסד חלישות בכל אברי האדם ,מחמת שתש כחותיו ולחלוחו ומריצות הדמים המחיה את
הוא ,משלם לאדם העושה ,אף שבאמת אין זה מעשהו .וכן בעבודת ישראל (אבות האדם ,כמו כן ברוחניות ,שדבר ישן וזקן אין לו בו תענוג וחיות גדול ,ולא כן דבר
פ"ב מט"ז) ונאמן הוא בעל מלאכתך לשלם שכר פעולתך ,פירוש הבורא ב"ה שהוא חדש .וזהו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ,כי חדשים לבקרים רבה אמונתך ,פירוש,
הנותן לך כח לעשות חיל .שישלם לך שכר פעולתך ,כאילו פעולתך ממש ,כמו כי על ידי שחדשים לבקרים ,היינו שאתה מחדש בכל יום מעשה בראשית ,ועל ידי
שכתוב ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו ,כאילו הוא מעשהו ממש. זה רבה אמונתך ,נמצא עיקר כל התפלה והמצוה היא האמונה.
חלילה חלילה שיהיה הגאולה על ידי מדת הדין הקשה ,כי לכנסת ישראל שנקראת כןד.
עולם הזה צריכין לחסדים ולהנהגות החסדים ,וזהו הבקשה זרע קודש
ד' אלקי השמים הוא ישלח מלאכו אליהו הנביא וישבו והיו חייך תלוים לך מנגד
ישראל בתשובה ,ואז יהיה הגאולה והנהגה והיחוד במדת ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל וגו' (כד ,א).
יצחק. יאמר על דרך דאיתא בגמרא (סוכה נג ,א) יש מהם אמרו אשרי
ואם לא תאבה האשה שעדיין לא נתברר המ"נ והתשוקה ילדותנו שלא בישה את זקנתנו ,וזהו (ויקרא יט ,לב) מפני שיבה
לאל אמת באמת ,אז ונקית האי עבד הנאמן תנקה עצמך, תקום ,על דרך דאיתא בזוהר הקדוש (ח"ג פז ,ב) קדם שיבתא
ויהיה היחוד בגלות על ידו השתא בשלוחו משבעתי דילך תקום ,היינו שתשוב בילדותך ,ואז והדרת פני זקן,
[מלשון] (תהלים קיט ,קסד) שבע ביום הללתיך הנקראת זאת היינו שלא תביש זקנתך ,כמאמרם ז"ל אשרי ילדותנו וכו.
תשפיע שפע אדמת קודש ,רק את בני המיעוט והקטנות של וזה יש לומר גם כן כאן ,ואברהם בא בימים ,היינו שהוא בא
בני לא תשב שמה. בכל הימים ,שאף בימי הילדות היה מקרב עצמו להשם
היכל הברכה יתברך ,וזהו אשרי ילדותנו.
דגל מחנה אפרים
הטיבה ד' לטובים
הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם לגמלך אשקה (כד ,יד). זיווג העליון
השכינה הקודשה אומרת להעוסקים ומדובקים בתורתינו ואשביעך בד"א השמים וגו' לא תקח אשה לבני וגו' עד רק את
הקדושה שתה הם בודאי מקבלים ההשפעה מצד הקדושה, בני לא תשב שמה (כד ,ג-ח) .כל הפרשה של נשואי יצחק עם
וגם לגמליך הם תומכי אורייתא וגמלי חסדו עם הלומדי רבקה מרמזת על הגאולה עתידה ,שיהיה הנהגה בגבורת
תורה אשקה ,גם להם ינתן ברכה ושפע לרוב מצד הקדושה, יצחק ,ויהיה כל היחודים בבחינת עטרת בעלה ,ואז לא יהיה
ולא מצד אחר ח"ו. חלק לרשעים ביחוד הזה ,וזהו לא תקח אשה לבני מבנות
דברי יחזקאל הכנעני אותן שהיו נכנעין ליצרם הרע אין להם חלק ביחוד
אם לא אעלה על ראש הזה ,כי אל ארצי חסר אם ,כי אין כאן ספק וקליפת נוגה ,כי
[בא ברוך ד' (כד ,לא) ].אין ארור מתדבק בברוך (בר"ר נט ,ז) ,ומה בודאי אל ארצי ארץ החיים ,ומולדתי ישראל עם קודש
שכתוב אצל אליעזר עבד אברהם בא ברוך ד' ,הוא מחמת המולידין רצון ואור בכל עת תלך.
כח אברהם העלה אותו לבחינת ברוך גם כן ,אבל זולתו לא והעבד המשכיל שואל אולי לא תאבה האשה דהיינו שעדיין
יוכלו להתעלות אפילו לבחינת עבדים. לא הגיע עת רצון וגאולה שיהיה היחוד הקדוש הזה ,ההשב
שארית ישראל -שער השבבי"ם דרוש ג אשיב את בנך אל הארץ דהיינו שיהיה הנהגה ויחוד אף
בגלות בגבורת יצחק מדת הדין הקשה ,ואז יהיה דוחקא
עבד מלך מלך
וישם לפניו לאכל ,ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי ,ויאמר בתר דוחקאה ויסורים מרורים ,ואז על ידו יהיה הגאולה ולא
דבר ,ויאמר עבד אברהם אנכי (כד ,לג-לד) .שמעתי מהרב החסיד יצטרך אריכות הגלות כל כך ,כי כשיהיה דוחקא בתר
הקדוש מו"ה אלעזר בן הקדוש החכם שלשלת היוחסין מו"ה דוחקא ממהר פורקנא ,כי כשיתרבו הצרה יתרככו הלבבות
אלימלך [מליזענסק] זצללה"ה ,התורה הקדושה מלמדת ויעשו תשובה ,וזהו שאלת העבד הנאמן שיתנהג גם עולם
הזה על ידי מדת הדין הקשה ואז יבוא קץ משיח במהרה.
אותנו דרך הטוב והישר ,כשאדם בא בדרך במקום שאינם
ויאמר אליו אב הרחמן השמר לך פן תשב את בני שמה
מכירים אותו ,והוא אינו מכיר אותם ,ומי שהוא איש כשר
שדרכו בקודש ,ומשומר בכל דרגיו להתנהג על פי התורה
וחסידות ,אזי הוא צריך לדקדוק מאוד על כל תנועה במקום ד ראה (זוה"ק ח"א קכט ,א) ואברהם זקן וכדין בא בימים ,באינון יומין עלאין באינון
יומין ידיעאן ברזא דמהימנותא ,וד' ברך את אברהם בכל ,דמתמן נפקין כל ברכאן
הזה שבא שם ,אם ח"ו אינו כדין שלא כתורה ח"ו ,הן וכל טיבו.
ה בדבש השדה (להר' דוב בעריש שו"ב בריישא; זה ספר ליקוט מתורות מתוקים מדבש ששמע
בכשרות התנהגות ביתם להבדיל בין טמאה לטהרה ,ובפרטי מרבותיו; אות צא) כתוב ,שמעתי בשם הרב הצדיק ר"ר שמעלקי [מניקלשבורג] והה"צ
בעניני מאכלים כשר וטרפה. הגאון מו"ה אברהם דוד מבוטשאטאטש [מח"ס דעת קדושים] זצלה"ה בפרשת
וישלח עה"פ (בראשית לב ,יז) ורוח תשימו בין עדר ובין עדר וע"ז כתב במסורה ורוח
ובפרט דפרט העבד הזה ,אשר היה רגיל בבית קדוש ונורא לית ,אחד רוח והצלה יעמוד ליהודים .פירוש שלית בכל התורה פסוק כזה המתחיל
אברהם אבינו ע"ה ,אשר התורה הקדושה מעידה עליו בתיבת ורוח ,רק אחד רוח והצלה וכו' .ואמר כי כתוב בזוהר (ילקוט בראשית רמז קל) על
זה הפסוק שיעקב אבינו ע"ה התפלל בזה על גלויות ישראל וצרותיהם שיהיה להם
ששמר התורה והמצות חקים ומשפטים ,אשר על כן הרווחה בין צער לצער ,ואיתא עוד בזוהר ובכל הספרים הק' שבסוף ימי הגלות
קרוב לפורקנא ,יהיה ח"ו דוחקא בתר דוחקא רחמנא לצלן ,ואז יהיה רוח והצלה
התיישב את עצמו העבד הקדוש הזה בחכמתו כששמו לפניו ליהודים ,ויבא גאולתינו ופדות נפשינו .והנה זאת כונת המסורה ,כי יעקב אבינו ע"ה
התפלל שיהיה לישראל נייחא בין צער לצער ,ורוח לית פירוש כשתראה שלית רוח
ו גמליך מלשון גומל חסד. כלל ,רק דוחקא בתר דוחקא ,אז יש עוד אחד ,רוח והצלה יעמוד ליהודים.
נעשה בריה חדשה. לאכול ,מה לי להאריך השאלות על כל דבר ודבר בפרטי אם
זרע קודש נעשה בכשרות כדין ,אני לא אומר לכם רק דבר אחד ,והם
האומר בשם מביא גאולה לעולם מעצמם ילמדו מהדיבור הזה הכל ,שכל כוונתי שאני מדקדק
ואבא היום (כד ,מב) .מביא רש"י דברי המדרש ,אמר רב אחא גם כן ,כמו שראיתי בבית אדוני ,ועל זה אמר בקיצור עבד
יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים אברהם אנכי ובזה תשכילו שח"ו לא תאכילנו דבר שאינו
כו' ,שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה ,והרבה גופי מתוקן.
דבש השדה -אות יט
תורה לא נתנו אלא ברמיזה .על דרך אשר שמענו השם
הבעל שם טוב זצלה"ה ,שאמר כשיושבים ביחד ידידים עבד מלך מלך
אהובים חסידים יראי השם ,ומספרים מעשיות מצדיקים, ויאמר עבד אברהם אנכי (כד ,לד) .על דרך דאיתא בגמרא (תנא דבי
היינו כל אחד מספר איך שעבד הצדיק הזה את הבורא אליהו פכ"ג) חייב כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי
יתברך ,וזה מספר איך שעבד מצדיק זה עבודתו ,זאת הוא אברהם יצחק ויעקב ,וזהו נרמז בפסוק ויאמר עבד ,רצה
נחשב לפני המקום כאילו למדו מעשה מרכבה ,ע"כ דברי לומר מי שירצה לומר מי שירצה להיות עבד לד' ,צריך
הבעש"ט הק' זצלה"ה. לאמר ,אברהם אנכי ,רצה לומר בבחינות אברהם ,ולא להיות
היינו שזה מביא התעוררות גדול ללבב אנשי יראי השם, עניו בעצמו לומר מה אני חשוב להיות עבד לאלקי הגדול,
וקנאה גדולה לעבודת הבורא יתברך ,כי כל צדיק יש לו דרך כי זה הוא עצת היצר הרוצה לדחות את האדם מעבדות ד.
אחר לעבודת הבורא וכמה וכמה דרכים ,והשומע זאת נמס על כן לא ישמע לו ,אדרבה יחזק עצמו ויאמר ,עבד אברהם
לבו בקרבו ,ומקבל על עצמו גם כן לעבוד את הבורא אנכי ,גם אני אוכל להיות כאברהם ,וגם הוא לא היה רק
בהשתוקקות חדש ,והקנאה הזו חשובה לפני המקום ב"ה, בשר ודם ילוד אשה כמוני ,והתחזק את עצמו ללכת בדרכי
כמאמר (משלי כג ,יז) אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ד' כל ד' ,גם אני אוכל לעשות כמוהוז ,והבן.
היום. זכרון חייםח; וואלברום
ואפשר שזה הוא כוונת רב אחא יפה שיחתן של עבדי אבות
בני אני היום הולדתיך
לפני המקום ,היינו שיפה שיחה כזו שמשיחים מצדיקים
שעבדו את הבורא ב"ה ,היינו העבדות של האבות היינו [ואבא היום אל העין (כד ,מב) .פירש רש"י היום יצאתי והיום
הצדיקים ,מתורתן של בנים ,היינו תורה סתם ,כי זאת נחשב באתי] ,באליעזר מצינו שהלך בדרך הזה ,שבכל יום היה
לימוד מעשה מרכבה ,כדברי הבעש"ט .ואפשר גם כן שעל בעיניו כחדשים ,וזה שאמר ואבא היום אל העין ,היום
דרך זה הוא מדייק אחר כך ,והרבה גופי תורה לא נתנו אלא יצאתי והיום באתי ,כאילו היום בא אל הבאר ,מעין עבודתו
ברמיזה בלשון גופי התורה. יתברך שמו ,על דרך שמובא בתנא דבי אליהו (רבתי פ"ב) בכל
דבש השדה [מדיליה] -אות עז יום אדם נמכר ובכל יום אדם נפדה ,בכל יום אדם מת ובכל
אדם מתחיה .ולכן אמר היום יצאתי והיום באתי ,שכבר
האומר בשם מביא גאולה לעולם
יצאתי מעולם הזה ובהיום באתי לעולם הזה ,ולכן צריך בכל
יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים (ב"ר ס ,ח) .והנה
יום להתחיל מחדש בעבודתו יתברך שמו ,כיון שבכל יום
שמעתי בשם אדמו"ר הקדוש מלובלין ,ששיחתן יפה מחמת
שאנו הבנים קוראים בתורה ,ועל ידי זה נתייפה שיחתן,
ז כתוב בזרע קודש ,עה"פ (יב ,א) לך לך מארצך .כי אברהם אבינו ע"ה היה משוטט
דעיקר הוא תורת הבניםט. ומחשב במחשבתו תמיד שפלותו ,וחשב בדעתו איך יכול אני להיות צדיק גדול
דברי חיים בשלימות ,ושעל ידי יתפרסם קדושתו יתברך שמו כרצוני ותשוקתי ,ואני בא מארץ
מולדתי מעיר כשדים אנשי רשע ,ומולדתי ומשפחתי ואבותי הנה עובדי ע"ז ,ואיך
אפשר לאיש כזה להיות צדיק וקדוש כל כך .ובאמת אף שטוב מאוד שהאדם יחשוב
דע לאן אתה הולך שפלותו ,ולבוא למדת הכנעה וענווה ,על כל זאת ויגבה לבו בדרכי ד' כתיב (דברי
הימים ב יז ,ו) ,כי לעבודתו יתברך שמו צריך האדם להרחיב דעתו ולהגביה את עצמו.
ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק וגו' ,ותאמר אל העבד ועל ידי מה יהיה הדרך לזה להגביה דעתו ,אם שפלותו והכנעתו הקבועה בלבו הוא
הלזה וגו' ,ויאמר העבד הוא אדוני ותקח הצעיף ותתכס (כד ,סד- על דרך זה ,כיון שיודע שאין שיעור וערך וסוף לחסדו ורחמנותו יתברך שמו ,ואם
אמר יאמר האדם כנ"ל ,שאנכי מחמת שבאתי מדור ומשפחה ואבי שהם רשעים ,או
סה) .פירש רש"י ותתכס לשון ותתפעל כמו ותקבר ותשבר. מחמת שכבר אני בעצמי עשיתי הרבה עבירות ,על ידי זה אי אפשר לי להיות צדיק
יש לדקדק למה הביא רש"י ז"ל ראיה דייקא מן תיבת גדול כל כך ,אם כן יאמר כן נותן ח"ו גבול וערך וסוף לרחמנותו יתברך שמו,
ובאמת לא כן הוא .וזה שלמד יתברך שמו לאברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית
ותשבר שהוא לשון ותתפעל ולא מתיבות אחרים שבתנ"ך. אביך ,כנ"ל שאתה עוסק במחשבה זו שאתה שפל מאוד ,מחמת שביאתך הוא מהם
כנ"ל ,סלק המחשבה הזאת מעצמך ,ותגבה לבך בדרכי ד' ויתפרסם על ידך קדושתי
וגם מאי נפקא מינה אם הוא לשון ותתפעל מאי רמז לנו כרצונך.
רש"י בזה. ח להרה"ק ר' חיים אבד"ק קאמינסק ווואלברום תלמיד הרה"ק הרבי מלובלין
והרה"ק ר' מאיר מאפטא מח"ס אור לשמים .לע"ע לא הותיר אחריו זש"ק ,ובאוות
נפשו בקש זאת מאלה אשר עמדו לפניו ,להדפיס ספר הזה ,פן ישכח שמו וזכרו
ט ראה שם באריכות ביאור לדברים אלו. לעולמים.
צריך לילך עם השושבינין לכסות את הכלה בצעיף ,הרב ויש לומר כוונתו על פי שפירש רש"י קודם לזה ,על תיבת
המגיד הקדוש זצללה"ה אמר ,שיש לילמוד מיחוד יצחק ותרא את יצחק ,פירש רש"י ראתה אותו הדור ותוהא מפניו,
ורבקה ששם כתיב ותרא את יצחק וגו' ,ותקח הצעיף ותתכס. היינו שראתה אותו הדור ויפה תואר ,וזה שכתוב ותאמר אל
ורבינו הקדוש מלובלין זצללה"ה אמר ,שמקובל בידינו העבד מי האיש הלזה ,שהוא יפה תואר ונחמד למראה
שהיחוד הגדול הוא היחוד מיהודה ותמד ,כי הוא הגואל ההולך לקראתינו ,ויאמר העבד הוא אדוני .וכיון שידעה
האחרון שהוא בחינת מלכות ,כדאיתא בזוה"ק (משפטים קד ,ב) שהוא בן זוגה היתה יראה שלא תתיחד עם זווגה בתאוה
יהודה אתה ודרי מרישא ועד סיפא ,יעו"ש באריכות .ולכן גשמית ח"ו ,וזה שפירש רש"י ותקח הצעיף ותתכס לשון
יש לנו ללמוד משם ,ושם כתיב כי כסתה פניה ,עוד קודם ותתפעל .רצה לומר שנתפעלה ובקשה עצות לנפשה היאך
שבא יהודה. תנצל מתאוה גשמית ח"ו רק תתיחד עם זווגה לשם שמים,
נהר שלום; קאלשין -ליקוטים לקחה לה עצה לזכור יום המיתה ,וזה שפירש רש"י כמו
ותקבר ותשבר ,רצה לומר שחשבה אז ביום הקבורה ,ועל
חסד כל היום
ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את זמרן וגו' ידי זה ותשבר התאוה גשמית רק שתקיים מצות הבורא
יתברך שמו בדחילו ורחימו לעשות רצון הבורא לבד.
(כה ,א) .דהנה אברהם אבינו היה איש חסד (זוה"ק ח"ג רסז ,א) ,וכל דברי יחזקאל
מה שהוסיף מדרגה המשיך חסד יותר ,ויקח אשה מקבל
ממנו (עי' תיקו"ז פט ,א) ,ושמה קטורה לשון (בראשית יט ,כח) קיטר שש וארגמן לבושה
הארץ ,שגם הגבורות הגדולות המתיק אותם בחסד הגדול, ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק וגו' ,ותקח הצעיף
על ידי זה ותלד לו את זמרן כו' ,גם אנשים עבים היו חוזרים ותתכס (כד ,סד-סה) .פעם אחת נתוועדו יחד על איזה נישואין,
בתשובה כמו בריה חדשה וכקטן שנולד. הרב המגיד הקדוש מקאזניץ זצללה"ה ,ורבינו הקדוש
דברי אמת; לובלין מלובלין זצללה"ה זי"ע ,ונתווכחו בזה אם גם החתן בעצמו
אשפ"ך לפניו שיחי [ה]
כי הנה מדרך הצדיקים להעלים התפלה ,להלביש אותה בדבר אחר ,כדי שלא יהיה שוועתנו קיבל יודע תעלומות
עליה קטרוג ,כי המחשבה ופנימיות התפלה גם המלאכים אין ידוע להם .ולזה למי תפלה עושה מחצה (ויק"ר י ,ד; דב"ר ח ,א) .כי אף אם אינו פועל למטה ,פועל
שצריך בנים יש עצה שיתפלל על עשירות ,וידוע שלמה לו לאדם עשירות רק בשביל למעלה ,כי אם לא היה נענה האיך ינוח השי"ת בהזכרת שמותיו לבטלה .ולפעמים
בנים ,להלבישם ולהנעילם ולהחזיקם לתלמוד תורה ולהשיאם ולשדך אותם עם על ידי שפעל בשרשו נפעל גם למטה ולפעמים לא נפעל למטה.
תלמידי חכמים ,ממילא הוא תפלה על בנים .וכן עשה יצחק ,ששפך תפילתו וזה דברי רבי חנינא בן דוסא (ברכות לד ,ב) אם שגורה תפלתי בפי ,אז יודע אני
בעושר ,היינו שהיה צריכים בנים ,והתפלל על עשירות ,ותוכן מחשבתו על הבנים, שיש לה התקשרות מלמעלה למטה ומתוקן הכל ,יודע אני שהיא מקובל ,פירוש
ולאו דוקא בתפלה ,רק אף בדברים אחרים שאינם מעניני תפלה ,רק שמדברים על החולה ,כי אם כוונתו על התפלה ,היא מקובלת ראוי לומר (עי' במפורשים שם),
דברים אחרים מעניני העולם יכולים לקשר מחשבתם ולהעלים בתוך הדבורים והבן .אלא וודאי דקאי על החולה .והנה קשה באמת למה לא אמר על התפלה,
תפלתם. ולמה שכתבתי אתי שפיר ,דהתפלה מקובלת תמיד .ואם לאו יודע אני שהוא
מאור ושמש ,תולדות מטורף רצה לומר החולה ,כי התפלה אין לה התקשרות למטה ,רק פרחת לעליא
אדון הכל ונשארת שם.
כתוב ,שמעתי מפי קדוש כבוד אדמו"ר הק' מוה' יעקב יצחק זצללה"ה ישמח משה ,בהעלותך
מלובלין ,שפירש מנין שהקב"ה מניח תפילין ,מנין שהקב"ה מתפלל[ ,ותירץ] דברי תפילתך בפינו
שהכל עושה הקב"ה. פירש אדוני מו"ר המנוח הצדיק מורינו אלימלך זללה"ה ,גמרא (ברכות ז ,א)
אור לשמים ,פתח הדבר מנין שהקב"ה מתפלל בכל יום ,רצה לומר ,שכביכול מצמצם עצמו בתוך האדם
לבל ידח ממנו הצדיק ומתפלל בתוכו.
אמרו חז"ל (סנהדרין מד ,ב) לעולם יקדים אדם תפלה לצרה ,שנאמר (איוב לו ,יט)
דודאים בשדה ,ויקרא
היערוך שועך לא בצר וכל מאמצי כח ,דרשו אם מקדים עצמו ,הכל מאמצין כוחו, מי יעמוד לפניך
כל פמליא של מעלה ,אבל אם ממתין עד בא הצרה ,הרי הכל דוחין את תפלתו מי שרוצה שיתרבה כבוד שמים יכול להתפלל על זה בגלוי ,הגם שנודעים לס"א,
ותשובתו ,ומקטרגין .אף דלכתחילה ראוי להקדים ,מכל מקום אם לא הקדים ,אל אי אפשר להיות קטרוג שלא תקבל התפלה ,כי הכל עבדך ומי יכול לרצות בגלוי לא
ימנע עצמו מן הרחמים ,אף שהפמליא אינם מסכימים להתקבל תשובתו ותפלתו, להתרבות כבוד שמים ,מה שאין כן אם חפץ לשבע גשמיות ,צריך לפעמים להצפין
יעשה לו השם יתברך חתירה מתחת כסא כבודו. התפלה ,ולהסתיר מהס"א שלא תהיה קטרוג.
ישמח משה ,האזינו
זאת זכרון ,בהעלותך
גליון זה יו"ל לע"נ הרה"ח המפורסם משרידי דור דיעה
עוטה אור כשלמה
רבי נתנאל צבי בן רבי מאיר וואקס ז"ל
מדריגות הצדיקים שהם מלבישים בקשתם במלבושים שאין השומע דבריהם
נלב"ע כ"א מרחשון תשס"ב
אשר תמיד היה דבוק ומקושר ברבותינו הק' לבית צאנז ,עסק בספרן של צדיקים ובתורתן,
מבין פנימיות מחשבתם ומדמה שהוא מדבר דברים פשוטים ,אמנם האמת אינו כן
מסר שיחתן והיה מעבדי האבות. רק פנימיות מחשבתם הוא למעלה למעלה עד אין תכלית ואפילו המלאכים אינם
מבינים המכוון של תפלתם ,רק השי"ת לבדו ,כי הוא היודע מחשבות .וכדרך
ממרומים ישפיע רחמים על בתו הרבנית הצדיקת
מרת יוטא לאה בת בילא לרפואה שלימה שפרשנו המדרש על פסוק ויעתר פי' המדרש מלמד ששפך תפלתו בעושר ואמרנו
יו"ל ע"י מערכת לבושי יהודא -זאקליקוב | לקבלת הגליון ,ולפרטיםche860410@gmail.com | 845-395-4281 :
