מעינות הלוי · Mayanois Halevi — חיי שרה (2026-11-02)

ומכ"ק מרן רבינו 'בעל מחשבת הלוי' זצוק"ל
ומכ"ק מרן רבינו שליט"א
פר' חיי שרה תשפ"ז
גליון א' – תקצ"ג
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני
חיי שרה (כג ,א).
במדרש (ב"ר נח ,ג) רבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור מתנמנם
בקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים
ומאה מדינה ,אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחיתה
ק' וכ' וז' ותמלוך על ק' וכ' וז' מדינות - .ודבריהם צריכים ביאור
דלכאורה מה ענינם של שנות חיי שרה לשנות מלכותה של אסתר
על קכ"ז מדינות.
והנראה בהקדים מה דאיתא בספה"ק על דרשתם ז"ל (סוטה לו
ע"ב) עה"פ (תהלים פא ,ו) עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים
-יוסף קידש שם שמים בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של
הקב"ה ,וזהו 'עדות ביהוסף' ,עדות שבמדת יוסף שהיא יסוד ,לא
חטא .והנה בסדר הספירות יסוד ואחר כך מלכות ,וע"כ בעבור
'עדות ביהוסף' קדושת היסוד ,זכה למלכות 'שמו בצאתו על ארץ
מצרים' (עי' זוה"ק ח"א קו ע"א) ,והוא אשר כתיב ביה (מב ,ו) 'ויוסף הוא
השליט' דע"י שהוא שליט ביצרו ,לכן המלכות והממשלה לו 'הוא
המשביר לכל עם הארץ' .וכן נימא באסתר שבגין גודל צניעותה
במדת יסוד כדאיתא בחז"ל בכ"מ ,זכתה למלכות.
והנה יסוד שלשה סימנים שבאומה זו רחמנים ביישנים וגומלי
חסדים (יבמות עט ע"א) ,ויסודם של כל מדות קודש של ישראל שרשן
באבות ובאמהות הקדושים שהנחילו תכונות נפשם לבניהם
אחריהם .א"כ שורש צניעות זו שהיתה באסתר שבעבורה זכתה
למלוכה ,הרי זה כנחלה משרה אמנו.
ואתי שפיר אמרם ז"ל -מה ראתה אסתר שתמלוך על שבעה
ועשרים ומאה מדינה ,כלומר בזכות מה זכתה לכך ,אלא תבוא
אסתר בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז שנה -וכולן שוין לטובה
במדת צניעותה ,וקדושת צניעות זו המשיכה אסתר ועי"ז זכתה
'ותמלוך על קכ"ז מדינות' - .וי"ל דבדיוק פירטו וכתבו במדרש ק'
וכ' וז' שנה ,לרמז נמי על מה שדרשו בשרה בת כ' כבת ז' ליופי ובת
ק' כבת כ' בלא חטא .ומדות אלו היו נמי באסתר שהתרחקה מכל
דבר הנוגד לצניעות בין ביופי ובין בחטאים ,ודייקא עי"ז זכתה
[תשל"ז] למלכות בק' וכ' וז' מדינות.
ב
ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה (כג ,ב).
ואמרו רז"ל במדרש (ב"ר נה ,ה) מהיכן בא ,מהר המוריה בא.
ונראה בביאור כונתם ,דלעיל מיניה כתיב (כב ,יט) 'וישב אברהם
אל נעריו' ,ולא הזכיר את יצחק כאשר הזכירו בכל הפרשה ,וכבר
עמדו בזה רבותינו ואמרו (ב"ר נו ,יא) ויצחק היכן הוא[ ,רבי חנינא
אמר שלחו בלילה מפני העין ,כדמצינו שמשעה שעלו חנניה
מישאל ועזריה מכבשן האש עוד לא נזכרו שמותן ולחד מ"ד
דמתו מפני עין הרע לאחר הנס] .רבי ברכיה בשם רבנן דתמן
שלחו אצל ֵׁשם ללמוד ממנו תורה.
והענין בזה אף דהיה יצחק אז בן ל"ז שנה ותורת ה' חפצו ובו
יהגה גם קודם העקידה ,מכל מקום עכשיו ע"י העקידה שנעשה
עולה תמימה ,ניתוספו לו השגות וידיעות חדשות ומדרגות
חדשות ,ועל כן אין זמן המסוגל ביותר להעמיק ולדבק בתורה
כעכשיו ,לפיכך שלחו ללמוד תורה.
אמנם הרבה השגות וידיעות גדולות בתורה היה יכול יצחק
לקבל עוד ע"י שרה אמנו הנביאה הגדולה ,אשר אברהם היה
טפל לה בנביאות (עי' רש"י כא ,יב ,תנחומא שמות סי' א) .ואילו זכתה
לראות את יצחק כשבא מן העקידה ,היתה יכולה להשפיע על
בנה מחמד נפשה באופן הכי נעלה - .ועל זה בכה אברהם על
שבא עתה מהר המוריה וזכו למדרגות ,אבל יש עוד מדרגות
והשגות אשר היו יכולים לקבל משרה ,ואם עכשיו מתה ,על דא
שפיר קא בכינא .ועל מיתתה בלבד כמעט לא יתכן בכיה בצדקת
[תשכ"ב] כזו אשר השלימה נפשה וכל ימיה שוין לטובה.
וה' ברך את אברהם בכל (כד ,א).
ברש"י' ,בכל' עולה בגימטריא 'בן' ,ומאחר שהיה לו בן היה
צריך להשיאו אשה - .ואכן התורה מאריכה מאד את כל ענין
פרשת זיווגו של יצחק ,וכדדרשו חז"ל בזה (ב"ר ס ,ה) יפה שיחתן
של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים.
וי"ל הענין בזה ,בהיות משאת נפשו ומגמתו של אברהם
אבינו להמליך קודשא בריך הוא בפי כל הברואים ,ובכך נעשה
לראש ומנהיג ומלך בעולם כדכתיב (כג ,ו) נשיא אלקים אתה
בתוכנו (ועי' שבת קה ע"א וברש"י) ,עד שדרשו חז"ל (בבא בתרא צא ע"ב)
אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי
אומות העולם בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגה ואוי
לה לספינה שאבדה קברניטה - .וידע כי תכלית עבודה זו לא
תתקיים בהמשך הדורות הבאים אם אין נצחיות וממשיך
(מתוך הצוואה הק')
לעבודתו .לכך עשה ופעל כל כך למציאת זיווג יצחק שזו היא
ההכנה להמשך הדורות ונצחיות עבודת אברהם אבינו להמליך
[תשנ"ה] ולפרסם מלכות ה' בעולם.
ג
מנעו בניכם מן ההגיון
בגמ' (ברכות כח ):כאשר חלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו ,אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי
העולם הבא ,אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם ,ומנעו בניכם מן ההגיון ,והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים ,וכשאתם
מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ,ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא.
והדברים צריכים ביאור ,הרי מדובר כאן בתלמידיו של ר' אליעזר הגדול -אביר התנאים ,שהיו גאונים וקדושים,
ובתוכם היה ר' עקיבא שחז"ל אומרים עליו (קדושין סו ):כל הפורש ממך כפורש מן החיים ,ומה הם שואלים ומבקשים
בשעת פטירת רבם -רבינו למדנו אורחות חיים ,וכי מה עשו כל ימי חייהם אם לא אורחות חיים ,על התורה הקדושה
נאמר -כי הם חיינו ואורך ימינו ,כי הם חיינו -בעולם הזה ,ואורך ימינו -בעולם הבא ,וא"כ אחר שספגו ובלעו והשביעו
נפשם כל ימי חייהם בתורת חיים מרבי אליעזר הגדול ,מה הוסיפו ורצו בשאלתם רבינו למדנו אורחות חיים.
ברם אהובי ורבותי ,אית תורה ואית תורה ,כי הלא בגמ' יש מחלוקת אמוראים אם תורה שלא לשמה -תורה שלמדו
שלא בקדושה ובטהרה -אי יכולה להגן מן היסורים ,וא"כ עלינו להתבונן אם התורה הנלמדת בדורינו היא כדבעי -הן
אמת דאשרינו מה טוב חלקנו על התרבות לימוד התורה בדורינו ,אך מי יודע אם התורה הקדושה נקלטת ונספגת בלשד
עצמותינו ,בבשר ובדם של לומדי התורה ,האם התורה הקדושה נקלטת מספיק בנשמתם של הלומדים והתלמידים
כדי לזכות ולהגיע להבטחת חז"ל שתורה מגינה מן היסורים ומצילה מן החטא.
וזהו שצדיקים גדולים אלו בענותנותם חששו ,מי יודע אם תורתם הוי תורה לשמה ,מי יודע אם תורתם היא תורת
חיים ,אף אחד מהם לא היה בטוח בנפשו שתורתו תגין עליו מן היסורים ותנחילו חיי העולם הזה וחיי העולם הבא ,וע"כ
באו ושאלו את רבם הגדול ,רבינו למדנו אורחות חיים ,ע"י איזה אורחות חיים אמיתיים נזכה לחיי העולם הבא ,אמר
להם ר' אליעזר ,ארבעה דברים שיזהרו ביותר ובהן יזכו לחיי העולם הבא.
ואחד מן אלו הארבעה דברים ' -מנעו בניכם מן ההגיון' -ר"ל התבוננו נא על המשך הדורות לא יתקלקלו ח"ו ,שלא
תכנס בהם מחשבת מינות ,שלא יכנסו בילדים דעות כוזבות ,שלא יכנסו בנשמותיהם ולבותיהם של ילדי ישראל
מחשבות חיצוניות ,כי התפקיד החשוב ביותר של מנהיגי ישראל הוא לעשות את התורה לתורה נצחית לדורות,
וכדכתיב (דברים ד ,ט-י) והודעתם לבניך ולבני בניך ,יום אשר עמדת לפני ה"א בחורב וגו' ,זהו היסוד והמטרה של מנהיגי
ישראל ,וע"כ אמר להם רבם הגדול ,אם ברצונכם לזכות בוודאות לחיי העולם הבא ,מנעו בניכם מן ההגיון.
'מנעו בניכם מן ההגיון' ( -עיי"ש ברש"י מה שפירש) .ולעניננו נאמר ,כמה הגיון שקרי ומחשבות שקריים -מחשבות
פסולות ומעשים פסולים -מנסרים בחלל האויר של כנסת ישראל בדורינו אנו ,הנסיון הגדול של דורינו הם כלי
התקשורת ,הן הטעלוויזיען או הווידיאו ,והן הרדיו שגם בכלי זה אפשר רח"ל לקלוט בפעם אחת במשך דקה או
דקותיים כ"כ הרבה ניבול פה וכ"כ הרבה מחשבות פסולות .ואין צריך לומר ולהזכיר את המכשיר הארור הלא הוא
האינטערנעט -המחריב הגדול של דורינו ,שכבר קלקל כ"כ הרבה והוריד נשמות ישראל עד עפר ,בבחינת כי שחה
לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו (תהלים מד ,כו).
התפקיד המוטל בדורינו -להזהר שההגיון הפסול לא יתפס ויכנס לבתים הישראלים ,הרי שאיפתם רצונם וגאותם
דקדושה של כל אב ואם בישראל ,הוא בזה שיהיו להם בנים תלמידי חכמים -בנין וחתנין רבנן היושבים והוגים על
התורה והעבודה ,אך הנה מה תעזור התורה לבית זה כאשר עוברים בו על הכתוב בתורה (שמות יב ,כג) ולא יתן המשחית
לבא אל בתיכם לנגף ,ומכניסים את כלי המשחית לבית היהודי ,וכמו שרבינו יונה אומר במליצתו הקדושה -מה הועילה
בקניניה אם רעה בעיני אדוניה ,מה הועילה האם היהודית בקנינה שמחד גיסא מחנכת את ילדיה לתורת חיים אך לאידך
גיסא מחריבה תורת חיים.
ד
אהבת ישראל
נתן הקב"ה לישראל בחסדו ,מצוות שבין אדם לחבירו צדקה וחסד ,וכהנה וכהנה
לרוב ,שעל ידן יזכה להדבק בבורא ב"ה ויבוא לאהבת הקב"ה.
דרך זה לבוא לאהבת ה' ע"י אהבת ישראל ,הוא הדרך היותר קרוב להאדם ,כי
בעולם הזה כל אחד מרגיש בעצמו שמצוות אלו לתועלת העולם ,וכל אחד נצרך לחבירו.
אדם שאינו פורש עצמו מן הבריות ,ונתגדל לעולם בין תלמידי חכמים שעזרו לו
להגיע לשלמות ,זה יראה לעולם הטובה והברכה הצפונה בנפש כל אחד מהם ,ולומד
חכמת ולב כל אחד.
דעת האדם משונה מדעת חבירו ,ותמיד יקשה על האדם לקבל דעת חבירו ,כי לפי
דעתו והבנתו אינו מבין ואינו משיג דרך חבירו ,והיא נראית לו כזרה בעיניו ,וידמה
בנפשו כי רק לו חנן ה' דעת אמיתית להבין דברי התוה"ק כראוי וחבירו לא זכה לכך
ודבריו אינם כהוגן.
אך דרך טובה שיבור לו אדם ,להרגיל נפשו להיות נושא בעול עם חבריו ,ולדעת
כי גם חבירו זוכה ש נפתחו לפניו שערי החכמה וההשגה בתורת ה' לפי דרכו הוא ,וכל
אחד ואחד זוכה לפי שורש נשמתו,
גם במחנה החרדים ויראי ה' נתגלה היצר של פרוד לבבות ומחלוקת בלבוש של
שם שמים בגוונים שונים וטח מראות עיניהם כי עון הזה הוא שהחריב ביתנו – הוא
שהחריב כמה קהילות ישראל ,הוא הגורם לכמה עונשים שעברו על כלל ישראל בעו"ה
– ולו היינו משתדלים שיהיה תורתינו ועבודתינו ,תורה ועבודה לשמה ,לא היה אפשר
התגברות היצר הזה הניזון משנאת חנם ופניות שלא לשם שמים.
"כי עיקר התקשרות אל הצדיקים ללכת בדרכיהם הטובים וללמוד תורתם" [שו"ת חלק יא ,סימן ערב].
ה
אגרות הלוי
נוסח אמירת 'מוריד הגשם'
השינוי מקורו בלתי טהור מהמתחדשים המשכילים מחבלי כרם בית ישראל
ב"ה .יום ה' לחודש אדר תשל"ט
הן היה למראה עינינו קונטרס ברכות החיים ..אשר בו קבץ כעמיר גורנה
מפי סופרים וספרים ,גאוני קמאי ובתראי ז"ל ,כי הנכון הוא לומר בתפלת
שמונה עשרה 'משיב הרוח ומוריד הגשם' -גשם בסגול ולא בקמץ.
והנה דברי גאוני עולם אינם צריכים חיזוק ,וכבר העיד בנו הגאון בעל
שמן רוקח זצ"ל [שו"ת מהדורא תליתאי או"ח סי' לב אות ג'] ,שכל ישראל
החזיקו בשנים קדמוניות לומר מוריד הגשם בסגול ,וכן נדפס בכל הספרים
הקדמונים ,והמשנים לומר מוריד הגשם בקמץ -לא טוב הם עושים לשנות
הנוסחא הרגילה בפי כל ישראל ,עכ"ד.
והנה הרבני הנ"ל חקר ודרש ,כי כל עיקר השינוי לומר הגשם בקמץ,
מקור מקומו בלתי טהור מהמתחדשים המשכילים מחבלי כרם בית ישראל.
ולזאת אפריון נמטייה ואחזקינן ליה טיבותא ,שיצא לעורר לבב יראי ה'
וחושבי שמו ,שלא להשאיר שם ושארית להמקצצים בנטיעות ,אלא להחזיר
עטרה ליושנה ,על דרך שהתפללו אבותינו ,להיות עם סגולה ישראל
בסגולתו .ושכרו כפול מן השמים.
1
ולאות אמו"צ [אמת וצדק] באעה"ח
היום לחודש אדר תשל"ט לפ"ק
שמואל הלוי ואזנר
1גם באו על החתום חברי הבד"ץ -הרב יצחק שלמה אונגר ,הרב יצחק
צבי בערנפלד ,הרב נתן גשטטנער -זצוק"ל.
ו
ומדין בישול לבד אינו חייב דאינו מתכוין אינו בגדר עירוי מכלי ראשון לכלי רטוב
מלאכה ,לכן להלכה איני רואה מקום לחשש זה. אשר שאל למעשה ,האם צריך לייבש הכוס ,לפני
(שו"ת ח"ח סימן נ"ז) ששופכים בו מים חמים - ,האם שייך בזה דין שופך
חם ,לתוך צונן ,למ"ד שמועטים אסור ,או כאן לא
שקדי מרק בכלי שני ושלישי נתערב ,וגם הו"ל פס"ר דלא ניחא ליה.
ואשר שאל בענין שקידי מרק בשבת ,בכלי שני דרכי להקל ,אחרי הכאת הכוס על היד ,וכיו"ב,
ושלישי. שהוציאו עיקר ליחת המים ,והנצוצים שנשארו עוד
יש מקום להחמיר ,עפ"י המבואר או"ח (סימן שי"ח איננו בגדר בישול כלל ,דלא נתוסף לו כלום בזה,
סעיף ה') ,דאנו מחמירים ,דיש בישול אחר אפיה, ואינו נהנה מן הבישול... - ,
והה"ד אחרי טיגון ,בלי בישול גמור ,וכמבואר שם וגם יראה דהוא גרע מחצי שיעור ,דבח"ש שייכים כל
שלא יתן פת בכלי שני חם שהיד סולדת בו, גדרי בישול ,אלא דחסר שיעור חייב .משא"כ
איברא בכלי שלישי יש מקום להקל ,עיי"ש במ"ב ניצוצים ,כ"ש אלה דלא שייכים גדרי בישול כלל ,וגם
(ס"ק מ"ז) בשם הפמ"ג ,ואע"ג דגם בכלי שלישי יש בודאי הוא פס"ר דלא איכפת ליה כלל.
מחמירים בעלמא ,אם היד סולדת בו ,מכ"מ בכאן (שו"ת ח"ז סימן מ"ב)
הדבר נוטה להקל ,דאיכא כמה ספקות לדינא.
(שו"ת ח"ז סימן י"ב) עירוי מים חמים לכוס פלסטיק
אשר נתעורר לדינא ,היות כי כתב הרמב"ם (פ"ט
בענין הנ"ל משבת) ,כללא דמילתא :בין שריפה גוף קשה ,או
הנה כבודו שאל על מה שכתבתי בקיצור בשו"ת שהקשה גוף רך ,חייב משום מבשל .והובא במג"א
שבט הלוי ח"ז סי' י"ב בענין שקדי מרק בענין בשול (סימן שי"ח ס"ק י') - .ועי"ז נסתפק ...אם מותר
אחר בשול ונטיתי להחמיר לכתחלה מדין יש בשול לשפוך מים חמים לכוס פלסטיק חד פעמי ,שדרכו
אחרי אפי' בסי' שי"ח ,והה"ד אחרי טגון לדעות להתרכך ולשנות צורתו מחמת המים...,
הסוברים כן ,וכב' עורר אם דעתי להחמיר רק בטגון לדידי דברים פשוטים במג"א ,דודאי מטעם לא ניחא
מעט או גם בשמן מרובה. ליה ,מותר כה"ג ,אפילו לכתחילה ,אע"ג דלא ניחא
ודאי צד שכ' כב' דשמן מרובה בענין זה הו"ל כבשול ליה בעלמא ,י"ל דאסור מדרבנן עכ"פ( ,ופלוגתת
ממש הוא הנכון ,וכן מבואר בתשובת בית יצחק קדמונים הוא) ,מ"מ עיקר סמיכת המג"א אדברי
או"ח קי"ט -י"ג ,דמה לי בשול במים מה לי בשמן מ"מ הידועים ,שהביא המג"א בס"ק שלפני זה,
מרובה המבשל... דלפעמים באינו מתכוין אפילו פס"ר לכו"ע מותר,
מכ"מ בדברים כאלה צריכים זהירות ,היות התעשיה דאם מתכוין הוי מלאכה ,ואם אינו מתכוין אינו בגדר
משתנית מעת לעת ,וקשה לבטל מה שכבר החמרנו, מלאכה...,
מכ"מ מאן דמקיל בטגון כעין בשול אין מזניחין אותו ...ואם היה זה בגדר מצרף כלי ,היה מקום לאסור,
היות שגם בשול אחרי אפי' ממש הוא רק דעת י"א עיין בחמד משה ובמחש"ה (ס"ק ל"ו) ,אבל בכלי
(שו"ת חלק י סימן סג) בשו"ע. פלסטיק לא שייך צירוף במה שמרככו ומעקמו,
ז
מחשבת הלוי
חידו"ת ממרן רבינו זיע"א
שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו (כג ,ו).
פירש הרמב"ן ,שאמרו לו בני חת -אתה מלך המליכך האלוקים עלינו ואנחנו ואדמתנו
עבדים לך וכו' .ודבריו מיוסדים על מה שאמרו ז"ל בגמרא (שבועות לה ):כל שמות האמורים
בתורה באברהם קודש ,דהיינו ,שלשון אלוקים כאן הוא קודש ,שכיוונו בני חת כלפי שמיא
לומר שהקב"ה המליך את אברהם עליהם ,ולא יתפרש הכתוב שהתכוונו להורות רבנות
ותוקף בעלמא.
והביאור למה הכתירוהו אלו במעלה זו שהקב"ה המליכו עליהם ,יען כי ראו בני חת ,אשר
אברהם הצדיק ,למרות היותו קברניטו של עולם שר וגדול על כולם ,לא התנהג כשאר
הנכבדים והמנהיגים בגינוני כבוד ושררה ,רק דיבר עמהם בשפה רפה והשווה עצמו אליהם
לומר 'גר ותושב אנוכי עמכם' בענוה ושפלות רוח ,ובזה הבינו כי הגדלות באה מאת מתת
אלוקים ,ולא מכוחות עצמו.
וכענין שראיתי מובא בשם הרה"ק רבי אורי מסטרליסק זיע"א שביאר מאמר רבי יוחנן
כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו ,דהנה ישנה גדולה
שהקב"ה מגדל את האדם בעולם הזה ,כדי לשלם לו שכר גשמי על מעשיו הטובים בבחינת
'ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו' ,או ישנה גדולה הבאה לאדם מצד הסט"א ,ורק מעטים
המה הזוכים לגדולה מן השמים ,דהיינו שהקב"ה מגדלם ומרוממם להרים קרנם וחינם בעיני
ישראל קדושים ובעיני כל העולם ,בגלל היותם ראויים ומוכנים לאותה איצטלא.
והסימן הנכון לבדוק האם הגדולה היא מצד הקדושה ומצד הטוב הוא להיפך ,הוא כאשר
יראה האדם שמתלווה הענוה ושפלות הרוח לגדולה הבאה ,דהיינו שאם האיש הזוכה לגדולה
מתנהג בענוה ושפל ות ואינו מתנשא על ראשי ישראל ,אזי תדע שגדולתו מצד הקדושה
באה והוא ראוי לאותה אצטלא .וזהו כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה -שגידל
ורומם איש יהודי מצד הקדושה ,שם אתה מוצא ענוותנותו -כשאתה רואה את הענוה תדע
שזוהי גדולה ראויה ונכונה.
ועל זה הדרך מתפרש הכתוב בפרשת מקץ אצל יוסף הצדיק שאמר לו פרעה 'הנמצא
כזה איש אשר רוח אלוקים בו' ,ולכאורה מנא ידע פרעה האיש השפל והטמא שמפעמת
רוח אלוקים באותו צדיק ,אלא כי אפילו אותו רשע ראה בעיניו שחרטומי מצרים ושאר
חכמיו הם מתייהרים ומתנשאים בכל עת ,ולעומתם ראה את יוסף הצדיק מתנהג בענוה
ושפלות רוח ואומר 'בלעדי אלוקים יענה את שלום פרעה' ואינו לוקח גדולה לעצמו ,אז ידע
והבין שחכמה רבה ומופלגה כזו המעוטרת בענוה ושפלות רוח -אינה כי אם 'רוח אלוקים'
ואינה כחכמת שאר החכמים.
וראה מה שכתב החסיד ר"י יעבץ בפירושו על מאמר המשנה (אבות פ"ד מ"א) איזהו מכובד
המכבד את הבריות ,שכן הנכבד אשר יכבדוהו האנשים מפני מעלתו ,איננו נכבד מפני כך
וכו' ,אבל אם הנכבד הזה ישתמש מכבודו לבריותיו ית' העשויות בצלם ודמות ,אז נדבק בו
ח
האור האלהי ויתמיד כבודו לעד ,כי השי"ת יכבדהו תחת אשר כיבד לבריותיו ,וכבוד השי"ת
קיים לעד .ולזה קראו מכובד כי הוא נפעל מהכבוד ,תמיד לא יפרד ממנו ,כי לא ינום ולא
יישן מכבדו החופף עליו כל היום ושומרו תמיד ,מה שאין כן הנכבד מהאנשים כי אינו פעול
מהכבוד זולתי בעת הכבוד.
ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה נא וגו' ועשה חסד עם
אדוני אברהם' (כד ,יב)
הנה טעמו של 'ויאמר' הוא שלשלת ,ומפורש במדרש לקח טוב לפי שהרים קולו וכו'.
ועוד יש לומר ביאור השלשלת שעל תיבת 'ויאמר' דוקא ,כי התכוון הכתוב לרמז לשלשה
מעלות בתפלה שמתפלל אדם על עצמו ועל חברו ,האחת היא התפלה שרגיל כל אדם
להתפלל על עצמו ועל בני ביתו ומבקש שימלא ה' משאלות לבו וצרכיו ,והמעלה למעלה
מזו היא שהאדם מתפלל על חברו ומבקש מאת השי"ת שימלא משאלות לב חברו ויתן לו
צרכיו ,שעל תפלה זו אמרו חז"ל (בבא קמא צב ).כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך
לאותו דבר הוא נענה תחילה ,והמעלה השלישית שבתפלה על הזולת היא התפלה שיתפלל
האדם על חברו בדבר שהוא לרעת עצמו ,כלומר ,במידה וזולתו נצרך לאיזה ענין שאם
יתמלא צרכו תצמח מכך למבקש רעה או נזק כלשהו ,אולם המבקש מתעלם מצרכיו שלו
ומוותר על ענייניו ופונה להתפלל על חברו שיוושע בדבר הנצרך בשבילו ,וזוהי מעלה גדולה
ביותר במעלות התפלה.
ועל המדרגה השלישית רמזה התורה הקדושה הכא ,כי הלוא אליעזר עבד אברהם היתה
לו נגיעה עצמית שלא תצלח שליחותו להביא אשה ליצחק ,כמו שהביא רש"י (פסוק מ)
מהמדרש (ילקוט הושע רמז תקכח) בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו
אברהם לפנות אליו להשיאו בתו ,אולם העידה התורה בזה על נקיות לבו של אליעזר,
שבשעה שהתפלל 'ועשה חסד עם אדוני אברהם' היתה תפילתו זכה וברה בלי שום תערובת
נגיעה ורצון לצורך עצמו .ומדרגה זו -שיסלק האדם את נגיעותיו ויפנה לבו לבקש רחמים
על הזולת בלב טהור נקי מכל רצון לעצמו ,זוהי המדרגה העליונה במדרגות טהרת הלב
הנצרך לעבודת התפלה.
ויתירה ממדרגה זו ,היא מדרגת המתפלל בעד שונאו מבקש רעתו ,כי טבע האדם לרצות
ולבקש בכל עת איך לגמול רע לשונאיו ולהשיב להם כמעשיהם לרוע ,ואם מתגבר האדם
על יצרו ורצונו הגשמי והטבעי ומתעלה על נטיית לבו ,ומבקש רחמים לטובת שונאיו
ולתועלת יריביו ,הנה זו היא מדרגה שאין למעלה הימנה במדרגות התפלה ,ונחשב לפני
הקב"ה כאילו הקריב עצמו ממש ,כי לפני השי"ת היודע תעלומות לב ומסתורי היצר ונבכי
הנפש ,גלוי וידוע עוצם ההתגברות הנצרכת לתפלה כזו -ובודאי היא מקובלת מאד לפניו
ית'.
וכענין שראיתי מובא בשם אחד הצדיקים הקדמונים זי"ע ,שציוה את בניו אחריו בזה
הלשון :תתפללו בעד שונאכם שיהיה להם רק טוב ,וכסבורים אתם שאין זו עבודת ה',
עבודה זו גדולה מתפלה ,עכ''ל.
[שמואל א פרק כה]
ט
ידות הלוי
פרקי הדרכה והליכות חיים
ממרן רבינו שליט"א
בדברים קטנים ניכרת השלימות – בפרטים שוליים תתגלה הגדלות
עשית דברים גדולים תשכח מיד – גם אם הטבת לזולת תסיח את הדעת
הרמב"ן (כג -יט) וכן רבינו יונה (אבות פ"ה מ"ד) סוברים עפ"י דברי הגמ' (סנהדרין קי"א ע"א) שקניית מערת
המכפלה כדי לקבור את שרה זה היה הנסיון העשירי ואילו העקידה היתה הנסיון התשיעי,
רבינו יונה כתב שהנסיון היה מאחר והקב"ה אמר לו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך
אתננה ,וכשמתה אשתו לא מצא מקום לקברה עד שקנאו ,ולא הרהר אחר הקב"ה ,וסיים רבינו
יונה שאמנם הנסיון הגדול שבכולם היה נסיון לקיחת בנו להעלותו לעולה ,נסהו הקב"ה לגלות
לבריות שאברהם אבינו היה ירא אלקים ושלם בכל המדות ,עכ"ד.
ויש להתבונן אחר שעמד בנסיון העקדה שהיא הנסיון הגדול מכולם ,והעיד עליו הקב"ה
בשעתו כי עתה ידעתי כי ירא אתה אלקים ,מאיזה סיבה העמידו הקב"ה בנסיון נוסף.
לשונו של רבינו יונה שהקב"ה העמידו בנסיון כדי לגלות לבריות שאברהם אבינו היה ירא
אלקים ושלם בכל המדות עכ"ל ,מה המשמעות של שלם במדותיו אחר שכבר נודע שהוא ירא
אלקים ,אלא שהתורה מלמדת אותנו ,שגם מי שהוא בדרגא של ירא אלקים אמיתי ,עד
שהקב"ה עצמו מעיד עליו עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ,עדיין זה לא מעיד על שלימות ,כל
עוד אין מדותיו של אדם מושלמות ומצוחצחות ,כל עוד הוא לא נבחן ברגעים קשים איך הוא
מתייחס לזולת ,איך הוא מכבד את הזולת ,עדיין אין עדות על 'שלימות' וצריך להמשיך לנסות
אותו עד שתתגלה גם אצילות מדותיו – אם ישנן כאלה.
האדם מן השורה וודאי ששואל שאלה פשוטה ביותר ,אברהם אבינו עמד בנסיון ללחום עם
כל בני דורו כולל אביו וכל משפחתו ,ושיבר את העבודה זרה שלהם ,הטיל עצמו תוך האש
באור כשדים ,ואף העלה את בנו יחידו על גבי המזבח ולקח את המאכלת לשחטו ,ובכל
הנסיונות הקשים והמרים האלה עמד בגאון ובתפארת ,מה הוסיף לנו העמידה בנסיון של איזה
אכזבה מצד עפרון ובני חת שהוצרך לשלם מחיר כה גבוה עבור קבר לאשתו.
הרי הנסיון האחרון הזה נראה כגמד ננס לגבי ענק ,ואולי אף קטן מזה ,מדוע הוצרך אברהם
להתנסות בנסיון פעוט ז ה ,ועוד שזה הנסיון העשירי ,ובכך הסתיימה מסכת הנסיונות ,כמי
שאומר ,הכל הולך אחר החיתום ,הנסיון הזה חתם והשלים את כל הבדיקה היסודית שביקש
הקב"ה לבדקו ,איך יתכן דבר קטן ושולי כל כך ,ייחשב כנסיון ,וכ"ש איך יתכן שהקב"ה ייחס
לכך חשיבות גדולה כל כך שזה חתם את גדלותו של אברהם אבינו על פי הנסיון הזה.
וככל שהשאלה תגדל יותר ,היא תשמש אותנו יותר ויותר למענה ומתן תשובה מספקת
עבורה ,והיא על פי מה שאמרו בעלי המוסר שגדלות האדם נמדדת דווקא בדברים קטנים,
שוליים ,שדרכם של בני אדם שלא שמים לב אליהם כלל.
מי שעושה דברים גדולים יש לו יותר סיפוק ,וגם יותר יחס של כבוד והערכה ציבורית או
משפחתית ,על הדברים הקטנים לא הוא ולא הציבור שמים לב שהם נעשו ,וודאי שזה לא תורם
לו לסיפוק נפשי ,וכ"ש שלא ליחס והערכה ציבורית.
אבל מי ששם לב גם לדברים קטנים ,זה מוכיח על חתירה לשלימות ,זה מוכיח על אחריות
אישית וציבורית ,לעשות את מה שצריך לעשות גם אם זרקורי הפרסומת לא מזהים אותה.
י
אין ספק שאברהם אבינו אב המון גויים ,נשיא אלקים ,האדון על כל הארץ ,כפי שתיארוהו
הפסוקים בפרשיות אלה ,אדם גדול בענקים בסגנון כזה ,השפלה גדולה היא עבורו ,שיצטרך
לנהל משא ומתן לקבל פיסת קרקע עבור קבר ,דבר שכל תושב יש לו זכות מינימלית לקבורה,
עד שראה לנכון להשתחוות פעמיים לבעל הקרקע ,דבר שלא מצוי ולא נשמע כמוהו
'להשתחוות' ,ולא זו בלבד אלא שהוא אף נדרש לשלם עבורה סכום גדול פי כמה מערכו
המוערך בהסתכלות של גוי ,שלא יודע להעריך ערכה של קברם של אדם וחוה.
אברהם אבינו מקבל את כל זה ברוח טובה ,לא רק שלא מתלונן ,אלא חז"ל מעידים שהוא
אפילו לא הרהר נגד הקב"ה ,ובכך הוכיח הקב"ה לכל העולם שאברהם אבינו לא רק שהוא ירא
אלקים אלא שהוא גם שלם בכל המדות כלשונו של רבינו יונה.
כי מי שעומד בנסיון באותן דברים קטנים ,זה מצביע על שלימות בעבודה ,כי לנסיונות גדולים
מפעילים את כל כוחות הנפש ,ואילו לדברים קטנים הגישה שקטה ורגועה עד שלא שמים לב
כמעט שכך צריך לעשות ,בפרט בדברים שבין אדם לחבירו ,שהאדם קרוב אל עצמו ובמצב
של פגיעה והחוסר יחס ,הנטיה היא לעמוד מנגד ,ואם אברהם אבינו השפיל עצמו ,השתחווה
פעמיים ,שילם מחיר מופרז ,והכל בשקט אפילו ללא הרהור ,עדות היא על שלימות המדות,
וזה היתה משמעותו של הנסיון העשירי שבא אחר הנסיון של העקדה.
ואם נעמיק יותר ,נמצא נקודה נוספת הטמונה בנסיון הזה ,והמעידה על שלימות האדם
שעומד בה.
הנה אברהם אבינו עשה מעשה אדיר וחזק לקחת את בנו לעקדו על גבי המזבח וליטול הסכין
לשחטו ,המעשה הזה גרם לשרה אמנו שכאשר שמעה מזה פרחה ממנה נשמתה [כמו שאמרו חז"ל
והובא ברש"י].
מי שעשה מעשה גדול כל כך ,ואף נגרם על ידה כאב גדול שמתה אשתו ,תתכן שתתגנב ללבו
מחשבה ,רבש" ע הבאתי למענך קרבן כה גדול ,ונגרם לי הפסד גדול כל כך ,איני מתרעם ח"ו
על מיתתה ,אבל מדוע כל כך קשה לי להשיג עבורה קבר עד כדי עמל והשפלה.
אברהם אבינו לא עלתה על דעתו אפי' מחשבה כזו ,כי אברהם אבינו חזר מהעקידה וכלל לא
העלה על מחשבתו שעשה משהו גדול ,הוא כלל וכלל לא הרגיש שמגיע לו משהו כתמורה
למה שעשה ,כה גדלה הנאמנות שלו להקב"ה.
עובדא זו מעידה על שלימות בדרגה גבוהה ביותר ,שיש בה גילוי לכל באי עולם שאברהם
אבינו בנוסף למה שהוכיח במעשה ה עקידה שהוא ירא אלקים הוסיף בנסיון זה העשירי
להוכיח שהוא אף שלם בכל המדות ,שלא החזיק טובה לנפשו במה שעשה דבר גדול כל כך,
ובזה הושלמה נסיון העקידה.
מי שמכיר שהמעשה שעושה זה מה שצריך לעשות ,ואם הוא לא יעשה כן הוא פוגע באמונתו,
זה גורם שאחר עשייתו הוא לא רואה בכלל שהוא עשה דבר גדול ,הוא לא מרגיש שמגיע לו
הערכה כל שהיא.
כמו כן בהתנהגות ב ין אדם לחבירו ,מצוי שיטיב האדם עם זולתו ,ויקריב עצמו למען זולתו,
והוא מאוכזב מהעדר הכרת הטוב וכו' ,העצה הנכונה למצבים כאלה ,מיד בעשותך למען
זולתך ,תשכח שעשית משהו ,תתייחס מיד לזה שהטבת לו כאילו לא עשית לו כלום ,לא עזרת,
ולא הטבת ,והוא לא חייב לך כלום ,ואינך מצפה ממנו שום הכרת הטוב.
והעולה מכל האמור שיראת שמים ללא שלימות המדות מחוסרת[ ערך
שמואל א פרק כה]
יראת שמים עם שלימות המדות היא בעלת ערך עליון
יא
הברכה שתרמו להוצאת הגליון
על זיע"א
יעמדו הלוי'
אלה בעל 'שבט
ממרן רבינו
עושים חסד עם נשמתי
השותפים הקבועים
הרה"ג יוסף מנחם שטיין שליט"א הרה"ח מנחם מנדל פרוכטר הי"ו
-חבר נשיאות המעינות-
לרגל שמחת הבר מצוה לנכדו ני"ו לרגל שמחת הולדת הנכדה תחי'
למז"ט ובשעטומ"צ למז"ט ובשעטומ"צ
שליט"א -חיפה הרה"ג ישראל עקיבא קליין הרה"ח יצחק עקיבא יהודה לוי הי"ו
לרגל שמחת אירוסי הבן ני"ו לרגל שמחת הבר מצוה לנכדו ני"ו
למז"ט ובשעטומ"צ למז"ט ובשעטומ"צ
לע"נ הרה"ח אליעזר שלמה ב"ר יששכר ז"ל בנדיקט הרה"ח שלמה לוי הי"ו
נלב"ע כ"ה ניסן תשפ"ו ת.נ.צ.ב.ה. לרגל שמחת הולדת הנכד ני"ו
למז"ט ובשעטומ"צ
הרה"ג דוד כהן שליט"א הרה"ח מרדכי ישעי' הלוי וואזנר
הי"ו -ארה"ב
לרגל שמחת נישואי הבת תחי' לע"נ אמו מרת רויזא הענדיל ב"ר נפתלי ע"ה
למז"ט ובשעטומ"צ
-החתונה ביום ד' תולדות -היכלי מלכות ב"ב - נלב"ע כ"ז חשון ת.נ.צ.ב.ה.
הרה"ח ישראל הרה"ח דב והרה"ח אליהו הי"ו פולק הי"ו -ארה"ב הרה"ח פסח דוד משה טאובר
לע"נ אמם מרת זעלדא ב"ר דב הלוי ע"ה לע"נ אמו מרת שרה רחל ב"ר צבי הלוי ע"ה
נלב"ע ב' כסלו ת.נ.צ.ב.ה. נלב"ע ג' כסלו תשפ"ד ת.נ.צ.ב.ה.
⚫ היכל שבט הלוי ⚫
126 פרשת תולדות תש"ס /תש"ע פרשת חיי שרה תשנ"ח חומש רש"י:
11-12 הספד על הרה"ק רבי יענקל'ה לייזער מפשווערסק זיע"א – תשנ"ט ימי הילולא:
116 התעוררות ומספד על הרוגי קדושי מומבאי הי"ד – כסלו תשס"ט התעוררות:
18 שבֶּ ט הַּ ּ ֵׁלוִ י 2 //מינוט פון לעבען.
א ּגֶּעדַּּ אנְ ק פוּן דֶּּ ער ֵׁ
⚫ היכל מחשבת הלוי ⚫
216 פר' תולדות תשס"ו /תשס"ח /תשס"ט פר' חיי שרה תשס"ו /תשס"ח /תשס"ט חומש רש"י:
⚫ היכל ידות הלוי ⚫
316 פר' תולדות תשפ"ב – תשפ"ו פר' חיי שרה תשפ"ג – תשפ"ו רעוא דרעוין:
32 דֹותי בְ סֵ פֶר הַ חָ כְ מָ ה >>> סדרת השיעורים בספר משלי {שבועי – ליל שישי}
סָ מַ כְ ִּתי י ְֵת ַ
יו"ל ע"י מכון מעינות הלוי
הו"ל והפצת תורת מרן רבינו הגה"ק בעל שבט הלוי זי"ע
ת.ד 550 .ב"ב דוא"ל i5798836@gmail.com :טל03-5798836 :
