gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעינות הלוי · Mayanois Halevi — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: מעינות הלוי · Mayanois Halevi

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

מעינות הלוי · Mayanois Halevi — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ומכ"ק מרן רבינו 'בעל מחשבת הלוי' זצוק"ל‬ ‫ומכ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫פר' חיי שרה תשפ"ז‬ ‫גליון א' – תקצ"ג‬ ‫ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני‬ ‫חיי שרה (כג‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫במדרש (ב"ר נח‪ ,‬ג) רבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור מתנמנם‬ ‫בקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים‬ ‫ומאה מדינה‪ ,‬אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחיתה‬ ‫ק' וכ' וז' ותמלוך על ק' וכ' וז' מדינות‪ - .‬ודבריהם צריכים ביאור‬ ‫דלכאורה מה ענינם של שנות חיי שרה לשנות מלכותה של אסתר‬ ‫על קכ"ז מדינות‪.‬‬ ‫והנראה בהקדים מה דאיתא בספה"ק על דרשתם ז"ל (סוטה לו‬ ‫ע"ב) עה"פ (תהלים פא‪ ,‬ו) עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים‬ ‫‪ -‬יוסף קידש שם שמים בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של‬ ‫הקב"ה‪ ,‬וזהו 'עדות ביהוסף'‪ ,‬עדות שבמדת יוסף שהיא יסוד‪ ,‬לא‬ ‫חטא‪ .‬והנה בסדר הספירות יסוד ואחר כך מלכות‪ ,‬וע"כ בעבור‬ ‫'עדות ביהוסף' קדושת היסוד‪ ,‬זכה למלכות 'שמו בצאתו על ארץ‬ ‫מצרים' (עי' זוה"ק ח"א קו ע"א)‪ ,‬והוא אשר כתיב ביה (מב‪ ,‬ו) 'ויוסף הוא‬ ‫השליט' דע"י שהוא שליט ביצרו‪ ,‬לכן המלכות והממשלה לו 'הוא‬ ‫המשביר לכל עם הארץ'‪ .‬וכן נימא באסתר שבגין גודל צניעותה‬ ‫במדת יסוד כדאיתא בחז"ל בכ"מ‪ ,‬זכתה למלכות‪.‬‬ ‫והנה יסוד שלשה סימנים שבאומה זו רחמנים ביישנים וגומלי‬ ‫חסדים (יבמות עט ע"א)‪ ,‬ויסודם של כל מדות קודש של ישראל שרשן‬ ‫באבות ובאמהות הקדושים שהנחילו תכונות נפשם לבניהם‬ ‫אחריהם‪ .‬א"כ שורש צניעות זו שהיתה באסתר שבעבורה זכתה‬ ‫למלוכה‪ ,‬הרי זה כנחלה משרה אמנו‪.‬‬ ‫ואתי שפיר אמרם ז"ל ‪ -‬מה ראתה אסתר שתמלוך על שבעה‬ ‫ועשרים ומאה מדינה‪ ,‬כלומר בזכות מה זכתה לכך‪ ,‬אלא תבוא‬ ‫אסתר בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז שנה ‪ -‬וכולן שוין לטובה‬ ‫במדת צניעותה‪ ,‬וקדושת צניעות זו המשיכה אסתר ועי"ז זכתה‬ ‫'ותמלוך על קכ"ז מדינות'‪ - .‬וי"ל דבדיוק פירטו וכתבו במדרש ק'‬ ‫וכ' וז' שנה‪ ,‬לרמז נמי על מה שדרשו בשרה בת כ' כבת ז' ליופי ובת‬ ‫ק' כבת כ' בלא חטא‪ .‬ומדות אלו היו נמי באסתר שהתרחקה מכל‬ ‫דבר הנוגד לצניעות בין ביופי ובין בחטאים‪ ,‬ודייקא עי"ז זכתה‬ ‫[תשל"ז]‬ ‫למלכות בק' וכ' וז' מדינות‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה (כג‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫ואמרו רז"ל במדרש (ב"ר נה‪ ,‬ה) מהיכן בא‪ ,‬מהר המוריה בא‪.‬‬ ‫ונראה בביאור כונתם‪ ,‬דלעיל מיניה כתיב (כב‪ ,‬יט) 'וישב אברהם‬ ‫אל נעריו'‪ ,‬ולא הזכיר את יצחק כאשר הזכירו בכל הפרשה‪ ,‬וכבר‬ ‫עמדו בזה רבותינו ואמרו (ב"ר נו‪ ,‬יא) ויצחק היכן הוא‪[ ,‬רבי חנינא‬ ‫אמר שלחו בלילה מפני העין‪ ,‬כדמצינו שמשעה שעלו חנניה‬ ‫מישאל ועזריה מכבשן האש עוד לא נזכרו שמותן ולחד מ"ד‬ ‫דמתו מפני עין הרע לאחר הנס]‪ .‬רבי ברכיה בשם רבנן דתמן‬ ‫שלחו אצל ֵׁשם ללמוד ממנו תורה‪.‬‬ ‫והענין בזה אף דהיה יצחק אז בן ל"ז שנה ותורת ה' חפצו ובו‬ ‫יהגה גם קודם העקידה‪ ,‬מכל מקום עכשיו ע"י העקידה שנעשה‬ ‫עולה תמימה‪ ,‬ניתוספו לו השגות וידיעות חדשות ומדרגות‬ ‫חדשות‪ ,‬ועל כן אין זמן המסוגל ביותר להעמיק ולדבק בתורה‬ ‫כעכשיו‪ ,‬לפיכך שלחו ללמוד תורה‪.‬‬ ‫אמנם הרבה השגות וידיעות גדולות בתורה היה יכול יצחק‬ ‫לקבל עוד ע"י שרה אמנו הנביאה הגדולה‪ ,‬אשר אברהם היה‬ ‫טפל לה בנביאות (עי' רש"י כא‪ ,‬יב‪ ,‬תנחומא שמות סי' א)‪ .‬ואילו זכתה‬ ‫לראות את יצחק כשבא מן העקידה‪ ,‬היתה יכולה להשפיע על‬ ‫בנה מחמד נפשה באופן הכי נעלה‪ - .‬ועל זה בכה אברהם על‬ ‫שבא עתה מהר המוריה וזכו למדרגות‪ ,‬אבל יש עוד מדרגות‬ ‫והשגות אשר היו יכולים לקבל משרה‪ ,‬ואם עכשיו מתה‪ ,‬על דא‬ ‫שפיר קא בכינא‪ .‬ועל מיתתה בלבד כמעט לא יתכן בכיה בצדקת‬ ‫[תשכ"ב]‬ ‫כזו אשר השלימה נפשה וכל ימיה שוין לטובה‪.‬‬ ‫וה' ברך את אברהם בכל (כד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ברש"י‪' ,‬בכל' עולה בגימטריא 'בן'‪ ,‬ומאחר שהיה לו בן היה‬ ‫צריך להשיאו אשה‪ - .‬ואכן התורה מאריכה מאד את כל ענין‬ ‫פרשת זיווגו של יצחק‪ ,‬וכדדרשו חז"ל בזה (ב"ר ס‪ ,‬ה) יפה שיחתן‬ ‫של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים‪.‬‬ ‫וי"ל הענין בזה‪ ,‬בהיות משאת נפשו ומגמתו של אברהם‬ ‫אבינו להמליך קודשא בריך הוא בפי כל הברואים‪ ,‬ובכך נעשה‬ ‫לראש ומנהיג ומלך בעולם כדכתיב (כג‪ ,‬ו) נשיא אלקים אתה‬ ‫בתוכנו (ועי' שבת קה ע"א וברש"י)‪ ,‬עד שדרשו חז"ל (בבא בתרא צא ע"ב)‬ ‫אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי‬ ‫אומות העולם בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגה ואוי‬ ‫לה לספינה שאבדה קברניטה‪ - .‬וידע כי תכלית עבודה זו לא‬ ‫תתקיים בהמשך הדורות הבאים אם אין נצחיות וממשיך‬ ‫(מתוך הצוואה הק')‬ ‫לעבודתו‪ .‬לכך עשה ופעל כל כך למציאת זיווג יצחק שזו היא‬ ‫ההכנה להמשך הדורות ונצחיות עבודת אברהם אבינו להמליך‬ ‫[תשנ"ה]‬ ‫ולפרסם מלכות ה' בעולם‪.‬‬ ‫ג‬ ‫מנעו בניכם מן ההגיון‬ ‫בגמ' (ברכות כח‪ ):‬כאשר חלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו‪ ,‬אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי‬ ‫העולם הבא‪ ,‬אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם‪ ,‬ומנעו בניכם מן ההגיון‪ ,‬והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים‪ ,‬וכשאתם‬ ‫מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים‪ ,‬ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא‪.‬‬ ‫והדברים צריכים ביאור‪ ,‬הרי מדובר כאן בתלמידיו של ר' אליעזר הגדול ‪ -‬אביר התנאים‪ ,‬שהיו גאונים וקדושים‪,‬‬ ‫ובתוכם היה ר' עקיבא שחז"ל אומרים עליו (קדושין סו‪ ):‬כל הפורש ממך כפורש מן החיים‪ ,‬ומה הם שואלים ומבקשים‬ ‫בשעת פטירת רבם ‪ -‬רבינו למדנו אורחות חיים‪ ,‬וכי מה עשו כל ימי חייהם אם לא אורחות חיים‪ ,‬על התורה הקדושה‬ ‫נאמר ‪ -‬כי הם חיינו ואורך ימינו‪ ,‬כי הם חיינו ‪ -‬בעולם הזה‪ ,‬ואורך ימינו ‪ -‬בעולם הבא‪ ,‬וא"כ אחר שספגו ובלעו והשביעו‬ ‫נפשם כל ימי חייהם בתורת חיים מרבי אליעזר הגדול‪ ,‬מה הוסיפו ורצו בשאלתם רבינו למדנו אורחות חיים‪.‬‬ ‫ברם אהובי ורבותי‪ ,‬אית תורה ואית תורה‪ ,‬כי הלא בגמ' יש מחלוקת אמוראים אם תורה שלא לשמה ‪ -‬תורה שלמדו‬ ‫שלא בקדושה ובטהרה ‪ -‬אי יכולה להגן מן היסורים‪ ,‬וא"כ עלינו להתבונן אם התורה הנלמדת בדורינו היא כדבעי ‪ -‬הן‬ ‫אמת דאשרינו מה טוב חלקנו על התרבות לימוד התורה בדורינו‪ ,‬אך מי יודע אם התורה הקדושה נקלטת ונספגת בלשד‬ ‫עצמותינו‪ ,‬בבשר ובדם של לומדי התורה‪ ,‬האם התורה הקדושה נקלטת מספיק בנשמתם של הלומדים והתלמידים‬ ‫כדי לזכות ולהגיע להבטחת חז"ל שתורה מגינה מן היסורים ומצילה מן החטא‪.‬‬ ‫וזהו שצדיקים גדולים אלו בענותנותם חששו‪ ,‬מי יודע אם תורתם הוי תורה לשמה‪ ,‬מי יודע אם תורתם היא תורת‬ ‫חיים‪ ,‬אף אחד מהם לא היה בטוח בנפשו שתורתו תגין עליו מן היסורים ותנחילו חיי העולם הזה וחיי העולם הבא‪ ,‬וע"כ‬ ‫באו ושאלו את רבם הגדול‪ ,‬רבינו למדנו אורחות חיים‪ ,‬ע"י איזה אורחות חיים אמיתיים נזכה לחיי העולם הבא‪ ,‬אמר‬ ‫להם ר' אליעזר‪ ,‬ארבעה דברים שיזהרו ביותר ובהן יזכו לחיי העולם הבא‪.‬‬ ‫ואחד מן אלו הארבעה דברים ‪' -‬מנעו בניכם מן ההגיון' ‪ -‬ר"ל התבוננו נא על המשך הדורות לא יתקלקלו ח"ו‪ ,‬שלא‬ ‫תכנס בהם מחשבת מינות‪ ,‬שלא יכנסו בילדים דעות כוזבות‪ ,‬שלא יכנסו בנשמותיהם ולבותיהם של ילדי ישראל‬ ‫מחשבות חיצוניות‪ ,‬כי התפקיד החשוב ביותר של מנהיגי ישראל הוא לעשות את התורה לתורה נצחית לדורות‪,‬‬ ‫וכדכתיב (דברים ד‪ ,‬ט‪-‬י) והודעתם לבניך ולבני בניך‪ ,‬יום אשר עמדת לפני ה"א בחורב וגו'‪ ,‬זהו היסוד והמטרה של מנהיגי‬ ‫ישראל‪ ,‬וע"כ אמר להם רבם הגדול‪ ,‬אם ברצונכם לזכות בוודאות לחיי העולם הבא‪ ,‬מנעו בניכם מן ההגיון‪.‬‬ ‫'מנעו בניכם מן ההגיון' ‪( -‬עיי"ש ברש"י מה שפירש)‪ .‬ולעניננו נאמר‪ ,‬כמה הגיון שקרי ומחשבות שקריים ‪ -‬מחשבות‬ ‫פסולות ומעשים פסולים ‪ -‬מנסרים בחלל האויר של כנסת ישראל בדורינו אנו‪ ,‬הנסיון הגדול של דורינו הם כלי‬ ‫התקשורת‪ ,‬הן הטעלוויזיען או הווידיאו‪ ,‬והן הרדיו שגם בכלי זה אפשר רח"ל לקלוט בפעם אחת במשך דקה או‬ ‫דקותיים כ"כ הרבה ניבול פה וכ"כ הרבה מחשבות פסולות‪ .‬ואין צריך לומר ולהזכיר את המכשיר הארור הלא הוא‬ ‫האינטערנעט ‪ -‬המחריב הגדול של דורינו‪ ,‬שכבר קלקל כ"כ הרבה והוריד נשמות ישראל עד עפר‪ ,‬בבחינת כי שחה‬ ‫לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו (תהלים מד‪ ,‬כו)‪.‬‬ ‫התפקיד המוטל בדורינו ‪ -‬להזהר שההגיון הפסול לא יתפס ויכנס לבתים הישראלים‪ ,‬הרי שאיפתם רצונם וגאותם‬ ‫דקדושה של כל אב ואם בישראל‪ ,‬הוא בזה שיהיו להם בנים תלמידי חכמים ‪ -‬בנין וחתנין רבנן היושבים והוגים על‬ ‫התורה והעבודה‪ ,‬אך הנה מה תעזור התורה לבית זה כאשר עוברים בו על הכתוב בתורה (שמות יב‪ ,‬כג) ולא יתן המשחית‬ ‫לבא אל בתיכם לנגף‪ ,‬ומכניסים את כלי המשחית לבית היהודי‪ ,‬וכמו שרבינו יונה אומר במליצתו הקדושה ‪ -‬מה הועילה‬ ‫בקניניה אם רעה בעיני אדוניה‪ ,‬מה הועילה האם היהודית בקנינה שמחד גיסא מחנכת את ילדיה לתורת חיים אך לאידך‬ ‫גיסא מחריבה תורת חיים‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ ‬אהבת ישראל ‪‬‬ ‫‪ ‬נתן הקב"ה לישראל בחסדו‪ ,‬מצוות שבין אדם לחבירו צדקה וחסד‪ ,‬וכהנה וכהנה‬ ‫לרוב‪ ,‬שעל ידן יזכה להדבק בבורא ב"ה ויבוא לאהבת הקב"ה‪.‬‬ ‫דרך זה לבוא לאהבת ה' ע"י אהבת ישראל‪ ,‬הוא הדרך היותר קרוב להאדם‪ ,‬כי‬ ‫‪‬‬ ‫בעולם הזה כל אחד מרגיש בעצמו שמצוות אלו לתועלת העולם‪ ,‬וכל אחד נצרך לחבירו‪.‬‬ ‫‪ ‬אדם שאינו פורש עצמו מן הבריות‪ ,‬ונתגדל לעולם בין תלמידי חכמים שעזרו לו‬ ‫להגיע לשלמות‪ ,‬זה יראה לעולם הטובה והברכה הצפונה בנפש כל אחד מהם‪ ,‬ולומד‬ ‫חכמת ולב כל אחד‪.‬‬ ‫‪ ‬דעת האדם משונה מדעת חבירו‪ ,‬ותמיד יקשה על האדם לקבל דעת חבירו‪ ,‬כי לפי‬ ‫דעתו והבנתו אינו מבין ואינו משיג דרך חבירו‪ ,‬והיא נראית לו כזרה בעיניו‪ ,‬וידמה‬ ‫בנפשו כי רק לו חנן ה' דעת אמיתית להבין דברי התוה"ק כראוי וחבירו לא זכה לכך‬ ‫ודבריו אינם כהוגן‪.‬‬ ‫‪ ‬אך דרך טובה שיבור לו אדם‪ ,‬להרגיל נפשו להיות נושא בעול עם חבריו‪ ,‬ולדעת‬ ‫כי גם חבירו זוכה ש נפתחו לפניו שערי החכמה וההשגה בתורת ה' לפי דרכו הוא‪ ,‬וכל‬ ‫אחד ואחד זוכה לפי שורש נשמתו‪,‬‬ ‫גם במחנה החרדים ויראי ה' נתגלה היצר של פרוד לבבות ומחלוקת בלבוש של‬ ‫‪‬‬ ‫שם שמים בגוונים שונים וטח מראות עיניהם כי עון הזה הוא שהחריב ביתנו – הוא‬ ‫שהחריב כמה קהילות ישראל‪ ,‬הוא הגורם לכמה עונשים שעברו על כלל ישראל בעו"ה‬ ‫– ולו היינו משתדלים שיהיה תורתינו ועבודתינו‪ ,‬תורה ועבודה לשמה‪ ,‬לא היה אפשר‬ ‫התגברות היצר הזה הניזון משנאת חנם ופניות שלא לשם שמים‪.‬‬ ‫"כי עיקר התקשרות אל הצדיקים ללכת בדרכיהם הטובים וללמוד תורתם" [שו"ת חלק יא‪ ,‬סימן ערב]‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אגרות הלוי‬ ‫נוסח אמירת 'מוריד הגשם'‬ ‫השינוי מקורו בלתי טהור מהמתחדשים המשכילים מחבלי כרם בית ישראל‬ ‫ב"ה‪ .‬יום ה' לחודש אדר תשל"ט‬ ‫הן היה למראה עינינו קונטרס ברכות החיים‪ ..‬אשר בו קבץ כעמיר גורנה‬ ‫מפי סופרים וספרים‪ ,‬גאוני קמאי ובתראי ז"ל‪ ,‬כי הנכון הוא לומר בתפלת‬ ‫שמונה עשרה 'משיב הרוח ומוריד הגשם' ‪ -‬גשם בסגול ולא בקמץ‪.‬‬ ‫והנה דברי גאוני עולם אינם צריכים חיזוק‪ ,‬וכבר העיד בנו הגאון בעל‬ ‫שמן רוקח זצ"ל [שו"ת מהדורא תליתאי או"ח סי' לב אות ג']‪ ,‬שכל ישראל‬ ‫החזיקו בשנים קדמוניות לומר מוריד הגשם בסגול‪ ,‬וכן נדפס בכל הספרים‬ ‫הקדמונים‪ ,‬והמשנים לומר מוריד הגשם בקמץ ‪ -‬לא טוב הם עושים לשנות‬ ‫הנוסחא הרגילה בפי כל ישראל‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫והנה הרבני הנ"ל חקר ודרש‪ ,‬כי כל עיקר השינוי לומר הגשם בקמץ‪,‬‬ ‫מקור מקומו בלתי טהור מהמתחדשים המשכילים מחבלי כרם בית ישראל‪.‬‬ ‫ולזאת אפריון נמטייה ואחזקינן ליה טיבותא‪ ,‬שיצא לעורר לבב יראי ה'‬ ‫וחושבי שמו‪ ,‬שלא להשאיר שם ושארית להמקצצים בנטיעות‪ ,‬אלא להחזיר‬ ‫עטרה ליושנה‪ ,‬על דרך שהתפללו אבותינו‪ ,‬להיות עם סגולה ישראל‬ ‫בסגולתו‪ .‬ושכרו כפול מן השמים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ולאות אמו"צ [אמת וצדק] באעה"ח‬ ‫היום לחודש אדר תשל"ט לפ"ק‬ ‫שמואל הלוי ואזנר‬ ‫‪ 1‬גם באו על החתום חברי הבד"ץ ‪ -‬הרב יצחק שלמה אונגר‪ ,‬הרב יצחק‬ ‫צבי בערנפלד‪ ,‬הרב נתן גשטטנער ‪ -‬זצוק"ל‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ומדין בישול לבד אינו חייב דאינו מתכוין אינו בגדר‬ ‫עירוי מכלי ראשון לכלי רטוב‬ ‫מלאכה‪ ,‬לכן להלכה איני רואה מקום לחשש זה‪.‬‬ ‫אשר שאל למעשה‪ ,‬האם צריך לייבש הכוס‪ ,‬לפני‬ ‫(שו"ת ח"ח סימן נ"ז)‬ ‫ששופכים בו מים חמים‪ - ,‬האם שייך בזה דין שופך‬ ‫חם‪ ,‬לתוך צונן‪ ,‬למ"ד שמועטים אסור‪ ,‬או כאן לא‬ ‫שקדי מרק בכלי שני ושלישי‬ ‫נתערב‪ ,‬וגם הו"ל פס"ר דלא ניחא ליה‪.‬‬ ‫ואשר שאל בענין שקידי מרק בשבת‪ ,‬בכלי שני‬ ‫דרכי להקל‪ ,‬אחרי הכאת הכוס על היד‪ ,‬וכיו"ב‪,‬‬ ‫ושלישי‪.‬‬ ‫שהוציאו עיקר ליחת המים‪ ,‬והנצוצים שנשארו עוד‬ ‫יש מקום להחמיר‪ ,‬עפ"י המבואר או"ח (סימן שי"ח‬ ‫איננו בגדר בישול כלל‪ ,‬דלא נתוסף לו כלום בזה‪,‬‬ ‫סעיף ה')‪ ,‬דאנו מחמירים‪ ,‬דיש בישול אחר אפיה‪,‬‬ ‫ואינו נהנה מן הבישול‪... - ,‬‬ ‫והה"ד אחרי טיגון‪ ,‬בלי בישול גמור‪ ,‬וכמבואר שם‬ ‫וגם יראה דהוא גרע מחצי שיעור‪ ,‬דבח"ש שייכים כל‬ ‫שלא יתן פת בכלי שני חם שהיד סולדת בו‪,‬‬ ‫גדרי בישול‪ ,‬אלא דחסר שיעור חייב‪ .‬משא"כ‬ ‫איברא בכלי שלישי יש מקום להקל‪ ,‬עיי"ש במ"ב‬ ‫ניצוצים‪ ,‬כ"ש אלה דלא שייכים גדרי בישול כלל‪ ,‬וגם‬ ‫(ס"ק מ"ז) בשם הפמ"ג‪ ,‬ואע"ג דגם בכלי שלישי יש‬ ‫בודאי הוא פס"ר דלא איכפת ליה כלל‪.‬‬ ‫מחמירים בעלמא‪ ,‬אם היד סולדת בו‪ ,‬מכ"מ בכאן‬ ‫(שו"ת ח"ז סימן מ"ב)‬ ‫הדבר נוטה להקל‪ ,‬דאיכא כמה ספקות לדינא‪.‬‬ ‫(שו"ת ח"ז סימן י"ב)‬ ‫עירוי מים חמים לכוס פלסטיק‬ ‫אשר נתעורר לדינא‪ ,‬היות כי כתב הרמב"ם (פ"ט‬ ‫בענין הנ"ל‬ ‫משבת)‪ ,‬כללא דמילתא ‪ :‬בין שריפה גוף קשה‪ ,‬או‬ ‫הנה כבודו שאל על מה שכתבתי בקיצור בשו"ת‬ ‫שהקשה גוף רך‪ ,‬חייב משום מבשל‪ .‬והובא במג"א‬ ‫שבט הלוי ח"ז סי' י"ב בענין שקדי מרק בענין בשול‬ ‫(סימן שי"ח ס"ק י')‪ - .‬ועי"ז נסתפק ‪ ...‬אם מותר‬ ‫אחר בשול ונטיתי להחמיר לכתחלה מדין יש בשול‬ ‫לשפוך מים חמים לכוס פלסטיק חד פעמי‪ ,‬שדרכו‬ ‫אחרי אפי' בסי' שי"ח‪ ,‬והה"ד אחרי טגון לדעות‬ ‫להתרכך ולשנות צורתו מחמת המים‪...,‬‬ ‫הסוברים כן‪ ,‬וכב' עורר אם דעתי להחמיר רק בטגון‬ ‫לדידי דברים פשוטים במג"א‪ ,‬דודאי מטעם לא ניחא‬ ‫מעט או גם בשמן מרובה‪.‬‬ ‫ליה‪ ,‬מותר כה"ג‪ ,‬אפילו לכתחילה‪ ,‬אע"ג דלא ניחא‬ ‫ודאי צד שכ' כב' דשמן מרובה בענין זה הו"ל כבשול‬ ‫ליה בעלמא‪ ,‬י"ל דאסור מדרבנן עכ"פ‪( ,‬ופלוגתת‬ ‫ממש הוא הנכון‪ ,‬וכן מבואר בתשובת בית יצחק‬ ‫קדמונים הוא)‪ ,‬מ"מ עיקר סמיכת המג"א אדברי‬ ‫או"ח קי"ט ‪ -‬י"ג‪ ,‬דמה לי בשול במים מה לי בשמן‬ ‫מ"מ הידועים‪ ,‬שהביא המג"א בס"ק שלפני זה‪,‬‬ ‫מרובה המבשל‪...‬‬ ‫דלפעמים באינו מתכוין אפילו פס"ר לכו"ע מותר‪,‬‬ ‫מכ"מ בדברים כאלה צריכים זהירות‪ ,‬היות התעשיה‬ ‫דאם מתכוין הוי מלאכה‪ ,‬ואם אינו מתכוין אינו בגדר‬ ‫משתנית מעת לעת‪ ,‬וקשה לבטל מה שכבר החמרנו‪,‬‬ ‫מלאכה‪...,‬‬ ‫מכ"מ מאן דמקיל בטגון כעין בשול אין מזניחין אותו‬ ‫‪...‬ואם היה זה בגדר מצרף כלי‪ ,‬היה מקום לאסור‪,‬‬ ‫היות שגם בשול אחרי אפי' ממש הוא רק דעת י"א‬ ‫עיין בחמד משה ובמחש"ה (ס"ק ל"ו)‪ ,‬אבל בכלי‬ ‫(שו"ת חלק י סימן סג)‬ ‫בשו"ע‪.‬‬ ‫פלסטיק לא שייך צירוף במה שמרככו ומעקמו‪,‬‬ ‫ז‬ ‫מחשבת הלוי‬ ‫חידו"ת ממרן רבינו זיע"א‬ ‫שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו (כג‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫פירש הרמב"ן‪ ,‬שאמרו לו בני חת ‪ -‬אתה מלך המליכך האלוקים עלינו ואנחנו ואדמתנו‬ ‫עבדים לך וכו'‪ .‬ודבריו מיוסדים על מה שאמרו ז"ל בגמרא (שבועות לה‪ ):‬כל שמות האמורים‬ ‫בתורה באברהם קודש‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שלשון אלוקים כאן הוא קודש‪ ,‬שכיוונו בני חת כלפי שמיא‬ ‫לומר שהקב"ה המליך את אברהם עליהם‪ ,‬ולא יתפרש הכתוב שהתכוונו להורות רבנות‬ ‫ותוקף בעלמא‪.‬‬ ‫והביאור למה הכתירוהו אלו במעלה זו שהקב"ה המליכו עליהם‪ ,‬יען כי ראו בני חת‪ ,‬אשר‬ ‫אברהם הצדיק‪ ,‬למרות היותו קברניטו של עולם שר וגדול על כולם‪ ,‬לא התנהג כשאר‬ ‫הנכבדים והמנהיגים בגינוני כבוד ושררה‪ ,‬רק דיבר עמהם בשפה רפה והשווה עצמו אליהם‬ ‫לומר 'גר ותושב אנוכי עמכם' בענוה ושפלות רוח‪ ,‬ובזה הבינו כי הגדלות באה מאת מתת‬ ‫אלוקים‪ ,‬ולא מכוחות עצמו‪.‬‬ ‫וכענין שראיתי מובא בשם הרה"ק רבי אורי מסטרליסק זיע"א שביאר מאמר רבי יוחנן‬ ‫כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו‪ ,‬דהנה ישנה גדולה‬ ‫שהקב"ה מגדל את האדם בעולם הזה‪ ,‬כדי לשלם לו שכר גשמי על מעשיו הטובים בבחינת‬ ‫'ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו'‪ ,‬או ישנה גדולה הבאה לאדם מצד הסט"א‪ ,‬ורק מעטים‬ ‫המה הזוכים לגדולה מן השמים‪ ,‬דהיינו שהקב"ה מגדלם ומרוממם להרים קרנם וחינם בעיני‬ ‫ישראל קדושים ובעיני כל העולם‪ ,‬בגלל היותם ראויים ומוכנים לאותה איצטלא‪.‬‬ ‫והסימן הנכון לבדוק האם הגדולה היא מצד הקדושה ומצד הטוב הוא להיפך‪ ,‬הוא כאשר‬ ‫יראה האדם שמתלווה הענוה ושפלות הרוח לגדולה הבאה‪ ,‬דהיינו שאם האיש הזוכה לגדולה‬ ‫מתנהג בענוה ושפל ות ואינו מתנשא על ראשי ישראל‪ ,‬אזי תדע שגדולתו מצד הקדושה‬ ‫באה והוא ראוי לאותה אצטלא‪ .‬וזהו כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה ‪ -‬שגידל‬ ‫ורומם איש יהודי מצד הקדושה‪ ,‬שם אתה מוצא ענוותנותו ‪ -‬כשאתה רואה את הענוה תדע‬ ‫שזוהי גדולה ראויה ונכונה‪.‬‬ ‫ועל זה הדרך מתפרש הכתוב בפרשת מקץ אצל יוסף הצדיק שאמר לו פרעה 'הנמצא‬ ‫כזה איש אשר רוח אלוקים בו'‪ ,‬ולכאורה מנא ידע פרעה האיש השפל והטמא שמפעמת‬ ‫רוח אלוקים באותו צדיק‪ ,‬אלא כי אפילו אותו רשע ראה בעיניו שחרטומי מצרים ושאר‬ ‫חכמיו הם מתייהרים ומתנשאים בכל עת‪ ,‬ולעומתם ראה את יוסף הצדיק מתנהג בענוה‬ ‫ושפלות רוח ואומר 'בלעדי אלוקים יענה את שלום פרעה' ואינו לוקח גדולה לעצמו‪ ,‬אז ידע‬ ‫והבין שחכמה רבה ומופלגה כזו המעוטרת בענוה ושפלות רוח ‪ -‬אינה כי אם 'רוח אלוקים'‬ ‫ואינה כחכמת שאר החכמים‪.‬‬ ‫וראה מה שכתב החסיד ר"י יעבץ בפירושו על מאמר המשנה (אבות פ"ד מ"א) איזהו מכובד‬ ‫המכבד את הבריות‪ ,‬שכן הנכבד אשר יכבדוהו האנשים מפני מעלתו‪ ,‬איננו נכבד מפני כך‬ ‫וכו'‪ ,‬אבל אם הנכבד הזה ישתמש מכבודו לבריותיו ית' העשויות בצלם ודמות‪ ,‬אז נדבק בו‬ ‫ח‬ ‫האור האלהי ויתמיד כבודו לעד‪ ,‬כי השי"ת יכבדהו תחת אשר כיבד לבריותיו‪ ,‬וכבוד השי"ת‬ ‫קיים לעד‪ .‬ולזה קראו מכובד כי הוא נפעל מהכבוד‪ ,‬תמיד לא יפרד ממנו‪ ,‬כי לא ינום ולא‬ ‫יישן מכבדו החופף עליו כל היום ושומרו תמיד‪ ,‬מה שאין כן הנכבד מהאנשים כי אינו פעול‬ ‫מהכבוד זולתי בעת הכבוד‪.‬‬ ‫ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה נא וגו' ועשה חסד עם‬ ‫אדוני אברהם' (כד‪ ,‬יב)‬ ‫הנה טעמו של 'ויאמר' הוא שלשלת‪ ,‬ומפורש במדרש לקח טוב לפי שהרים קולו וכו'‪.‬‬ ‫ועוד יש לומר ביאור השלשלת שעל תיבת 'ויאמר' דוקא‪ ,‬כי התכוון הכתוב לרמז לשלשה‬ ‫מעלות בתפלה שמתפלל אדם על עצמו ועל חברו‪ ,‬האחת היא התפלה שרגיל כל אדם‬ ‫להתפלל על עצמו ועל בני ביתו ומבקש שימלא ה' משאלות לבו וצרכיו‪ ,‬והמעלה למעלה‬ ‫מזו היא שהאדם מתפלל על חברו ומבקש מאת השי"ת שימלא משאלות לב חברו ויתן לו‬ ‫צרכיו‪ ,‬שעל תפלה זו אמרו חז"ל (בבא קמא צב‪ ).‬כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך‬ ‫לאותו דבר הוא נענה תחילה‪ ,‬והמעלה השלישית שבתפלה על הזולת היא התפלה שיתפלל‬ ‫האדם על חברו בדבר שהוא לרעת עצמו‪ ,‬כלומר‪ ,‬במידה וזולתו נצרך לאיזה ענין שאם‬ ‫יתמלא צרכו תצמח מכך למבקש רעה או נזק כלשהו‪ ,‬אולם המבקש מתעלם מצרכיו שלו‬ ‫ומוותר על ענייניו ופונה להתפלל על חברו שיוושע בדבר הנצרך בשבילו‪ ,‬וזוהי מעלה גדולה‬ ‫ביותר במעלות התפלה‪.‬‬ ‫ועל המדרגה השלישית רמזה התורה הקדושה הכא‪ ,‬כי הלוא אליעזר עבד אברהם היתה‬ ‫לו נגיעה עצמית שלא תצלח שליחותו להביא אשה ליצחק‪ ,‬כמו שהביא רש"י (פסוק מ)‬ ‫מהמדרש (ילקוט הושע רמז תקכח) בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו‬ ‫אברהם לפנות אליו להשיאו בתו‪ ,‬אולם העידה התורה בזה על נקיות לבו של אליעזר‪,‬‬ ‫שבשעה שהתפלל 'ועשה חסד עם אדוני אברהם' היתה תפילתו זכה וברה בלי שום תערובת‬ ‫נגיעה ורצון לצורך עצמו‪ .‬ומדרגה זו ‪ -‬שיסלק האדם את נגיעותיו ויפנה לבו לבקש רחמים‬ ‫על הזולת בלב טהור נקי מכל רצון לעצמו‪ ,‬זוהי המדרגה העליונה במדרגות טהרת הלב‬ ‫הנצרך לעבודת התפלה‪.‬‬ ‫ויתירה ממדרגה זו‪ ,‬היא מדרגת המתפלל בעד שונאו מבקש רעתו‪ ,‬כי טבע האדם לרצות‬ ‫ולבקש בכל עת איך לגמול רע לשונאיו ולהשיב להם כמעשיהם לרוע‪ ,‬ואם מתגבר האדם‬ ‫על יצרו ורצונו הגשמי והטבעי ומתעלה על נטיית לבו‪ ,‬ומבקש רחמים לטובת שונאיו‬ ‫ולתועלת יריביו‪ ,‬הנה זו היא מדרגה שאין למעלה הימנה במדרגות התפלה‪ ,‬ונחשב לפני‬ ‫הקב"ה כאילו הקריב עצמו ממש‪ ,‬כי לפני השי"ת היודע תעלומות לב ומסתורי היצר ונבכי‬ ‫הנפש‪ ,‬גלוי וידוע עוצם ההתגברות הנצרכת לתפלה כזו ‪ -‬ובודאי היא מקובלת מאד לפניו‬ ‫ית'‪.‬‬ ‫וכענין שראיתי מובא בשם אחד הצדיקים הקדמונים זי"ע‪ ,‬שציוה את בניו אחריו בזה‬ ‫הלשון‪ :‬תתפללו בעד שונאכם שיהיה להם רק טוב‪ ,‬וכסבורים אתם שאין זו עבודת ה'‪,‬‬ ‫עבודה זו גדולה מתפלה‪ ,‬עכ''ל‪.‬‬ ‫[שמואל א פרק כה]‬ ‫ט‬ ‫ידות הלוי‬ ‫פרקי הדרכה והליכות חיים‬ ‫ממרן רבינו שליט"א‬ ‫בדברים קטנים ניכרת השלימות – בפרטים שוליים תתגלה הגדלות‬ ‫עשית דברים גדולים תשכח מיד – גם אם הטבת לזולת תסיח את הדעת‬ ‫הרמב"ן (כג‪ -‬יט) וכן רבינו יונה (אבות פ"ה מ"ד) סוברים עפ"י דברי הגמ' (סנהדרין קי"א ע"א) שקניית מערת‬ ‫המכפלה כדי לקבור את שרה זה היה הנסיון העשירי ואילו העקידה היתה הנסיון התשיעי‪,‬‬ ‫רבינו יונה כתב שהנסיון היה מאחר והקב"ה אמר לו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך‬ ‫אתננה‪ ,‬וכשמתה אשתו לא מצא מקום לקברה עד שקנאו‪ ,‬ולא הרהר אחר הקב"ה‪ ,‬וסיים רבינו‬ ‫יונה שאמנם הנסיון הגדול שבכולם היה נסיון לקיחת בנו להעלותו לעולה‪ ,‬נסהו הקב"ה לגלות‬ ‫לבריות שאברהם אבינו היה ירא אלקים ושלם בכל המדות‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ויש להתבונן אחר שעמד בנסיון העקדה שהיא הנסיון הגדול מכולם‪ ,‬והעיד עליו הקב"ה‬ ‫בשעתו כי עתה ידעתי כי ירא אתה אלקים‪ ,‬מאיזה סיבה העמידו הקב"ה בנסיון נוסף‪.‬‬ ‫לשונו של רבינו יונה שהקב"ה העמידו בנסיון כדי לגלות לבריות שאברהם אבינו היה ירא‬ ‫אלקים ושלם בכל המדות עכ"ל‪ ,‬מה המשמעות של שלם במדותיו אחר שכבר נודע שהוא ירא‬ ‫אלקים‪ ,‬אלא שהתורה מלמדת אותנו‪ ,‬שגם מי שהוא בדרגא של ירא אלקים אמיתי‪ ,‬עד‬ ‫שהקב"ה עצמו מעיד עליו עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה‪ ,‬עדיין זה לא מעיד על שלימות‪ ,‬כל‬ ‫עוד אין מדותיו של אדם מושלמות ומצוחצחות‪ ,‬כל עוד הוא לא נבחן ברגעים קשים איך הוא‬ ‫מתייחס לזולת‪ ,‬איך הוא מכבד את הזולת‪ ,‬עדיין אין עדות על 'שלימות' וצריך להמשיך לנסות‬ ‫אותו עד שתתגלה גם אצילות מדותיו – אם ישנן כאלה‪.‬‬ ‫האדם מן השורה וודאי ששואל שאלה פשוטה ביותר‪ ,‬אברהם אבינו עמד בנסיון ללחום עם‬ ‫כל בני דורו כולל אביו וכל משפחתו‪ ,‬ושיבר את העבודה זרה שלהם‪ ,‬הטיל עצמו תוך האש‬ ‫באור כשדים‪ ,‬ואף העלה את בנו יחידו על גבי המזבח ולקח את המאכלת לשחטו‪ ,‬ובכל‬ ‫הנסיונות הקשים והמרים האלה עמד בגאון ובתפארת‪ ,‬מה הוסיף לנו העמידה בנסיון של איזה‬ ‫אכזבה מצד עפרון ובני חת שהוצרך לשלם מחיר כה גבוה עבור קבר לאשתו‪.‬‬ ‫הרי הנסיון האחרון הזה נראה כגמד ננס לגבי ענק‪ ,‬ואולי אף קטן מזה‪ ,‬מדוע הוצרך אברהם‬ ‫להתנסות בנסיון פעוט ז ה‪ ,‬ועוד שזה הנסיון העשירי‪ ,‬ובכך הסתיימה מסכת הנסיונות‪ ,‬כמי‬ ‫שאומר‪ ,‬הכל הולך אחר החיתום‪ ,‬הנסיון הזה חתם והשלים את כל הבדיקה היסודית שביקש‬ ‫הקב"ה לבדקו‪ ,‬איך יתכן דבר קטן ושולי כל כך‪ ,‬ייחשב כנסיון‪ ,‬וכ"ש איך יתכן שהקב"ה ייחס‬ ‫לכך חשיבות גדולה כל כך שזה חתם את גדלותו של אברהם אבינו על פי הנסיון הזה‪.‬‬ ‫וככל שהשאלה תגדל יותר‪ ,‬היא תשמש אותנו יותר ויותר למענה ומתן תשובה מספקת‬ ‫עבורה‪ ,‬והיא על פי מה שאמרו בעלי המוסר שגדלות האדם נמדדת דווקא בדברים קטנים‪,‬‬ ‫שוליים‪ ,‬שדרכם של בני אדם שלא שמים לב אליהם כלל‪.‬‬ ‫מי שעושה דברים גדולים יש לו יותר סיפוק‪ ,‬וגם יותר יחס של כבוד והערכה ציבורית או‬ ‫משפחתית‪ ,‬על הדברים הקטנים לא הוא ולא הציבור שמים לב שהם נעשו‪ ,‬וודאי שזה לא תורם‬ ‫לו לסיפוק נפשי‪ ,‬וכ"ש שלא ליחס והערכה ציבורית‪.‬‬ ‫אבל מי ששם לב גם לדברים קטנים‪ ,‬זה מוכיח על חתירה לשלימות‪ ,‬זה מוכיח על אחריות‬ ‫אישית וציבורית‪ ,‬לעשות את מה שצריך לעשות גם אם זרקורי הפרסומת לא מזהים אותה‪.‬‬ ‫י‬ ‫אין ספק שאברהם אבינו אב המון גויים‪ ,‬נשיא אלקים‪ ,‬האדון על כל הארץ‪ ,‬כפי שתיארוהו‬ ‫הפסוקים בפרשיות אלה‪ ,‬אדם גדול בענקים בסגנון כזה‪ ,‬השפלה גדולה היא עבורו‪ ,‬שיצטרך‬ ‫לנהל משא ומתן לקבל פיסת קרקע עבור קבר‪ ,‬דבר שכל תושב יש לו זכות מינימלית לקבורה‪,‬‬ ‫עד שראה לנכון להשתחוות פעמיים לבעל הקרקע‪ ,‬דבר שלא מצוי ולא נשמע כמוהו‬ ‫'להשתחוות'‪ ,‬ולא זו בלבד אלא שהוא אף נדרש לשלם עבורה סכום גדול פי כמה מערכו‬ ‫המוערך בהסתכלות של גוי‪ ,‬שלא יודע להעריך ערכה של קברם של אדם וחוה‪.‬‬ ‫אברהם אבינו מקבל את כל זה ברוח טובה‪ ,‬לא רק שלא מתלונן‪ ,‬אלא חז"ל מעידים שהוא‬ ‫אפילו לא הרהר נגד הקב"ה‪ ,‬ובכך הוכיח הקב"ה לכל העולם שאברהם אבינו לא רק שהוא ירא‬ ‫אלקים אלא שהוא גם שלם בכל המדות כלשונו של רבינו יונה‪.‬‬ ‫כי מי שעומד בנסיון באותן דברים קטנים‪ ,‬זה מצביע על שלימות בעבודה‪ ,‬כי לנסיונות גדולים‬ ‫מפעילים את כל כוחות הנפש‪ ,‬ואילו לדברים קטנים הגישה שקטה ורגועה עד שלא שמים לב‬ ‫כמעט שכך צריך לעשות‪ ,‬בפרט בדברים שבין אדם לחבירו‪ ,‬שהאדם קרוב אל עצמו ובמצב‬ ‫של פגיעה והחוסר יחס‪ ,‬הנטיה היא לעמוד מנגד‪ ,‬ואם אברהם אבינו השפיל עצמו‪ ,‬השתחווה‬ ‫פעמיים‪ ,‬שילם מחיר מופרז‪ ,‬והכל בשקט אפילו ללא הרהור‪ ,‬עדות היא על שלימות המדות‪,‬‬ ‫וזה היתה משמעותו של הנסיון העשירי שבא אחר הנסיון של העקדה‪.‬‬ ‫ואם נעמיק יותר‪ ,‬נמצא נקודה נוספת הטמונה בנסיון הזה‪ ,‬והמעידה על שלימות האדם‬ ‫שעומד בה‪.‬‬ ‫הנה אברהם אבינו עשה מעשה אדיר וחזק לקחת את בנו לעקדו על גבי המזבח וליטול הסכין‬ ‫לשחטו‪ ,‬המעשה הזה גרם לשרה אמנו שכאשר שמעה מזה פרחה ממנה נשמתה [כמו שאמרו חז"ל‬ ‫והובא ברש"י]‪.‬‬ ‫מי שעשה מעשה גדול כל כך‪ ,‬ואף נגרם על ידה כאב גדול שמתה אשתו‪ ,‬תתכן שתתגנב ללבו‬ ‫מחשבה‪ ,‬רבש" ע הבאתי למענך קרבן כה גדול‪ ,‬ונגרם לי הפסד גדול כל כך‪ ,‬איני מתרעם ח"ו‬ ‫על מיתתה‪ ,‬אבל מדוע כל כך קשה לי להשיג עבורה קבר עד כדי עמל והשפלה‪.‬‬ ‫אברהם אבינו לא עלתה על דעתו אפי' מחשבה כזו‪ ,‬כי אברהם אבינו חזר מהעקידה וכלל לא‬ ‫העלה על מחשבתו שעשה משהו גדול‪ ,‬הוא כלל וכלל לא הרגיש שמגיע לו משהו כתמורה‬ ‫למה שעשה‪ ,‬כה גדלה הנאמנות שלו להקב"ה‪.‬‬ ‫עובדא זו מעידה על שלימות בדרגה גבוהה ביותר‪ ,‬שיש בה גילוי לכל באי עולם שאברהם‬ ‫אבינו בנוסף למה שהוכיח במעשה ה עקידה שהוא ירא אלקים הוסיף בנסיון זה העשירי‬ ‫להוכיח שהוא אף שלם בכל המדות‪ ,‬שלא החזיק טובה לנפשו במה שעשה דבר גדול כל כך‪,‬‬ ‫ובזה הושלמה נסיון העקידה‪.‬‬ ‫מי שמכיר שהמעשה שעושה זה מה שצריך לעשות‪ ,‬ואם הוא לא יעשה כן הוא פוגע באמונתו‪,‬‬ ‫זה גורם שאחר עשייתו הוא לא רואה בכלל שהוא עשה דבר גדול‪ ,‬הוא לא מרגיש שמגיע לו‬ ‫הערכה כל שהיא‪.‬‬ ‫כמו כן בהתנהגות ב ין אדם לחבירו‪ ,‬מצוי שיטיב האדם עם זולתו‪ ,‬ויקריב עצמו למען זולתו‪,‬‬ ‫והוא מאוכזב מהעדר הכרת הטוב וכו'‪ ,‬העצה הנכונה למצבים כאלה‪ ,‬מיד בעשותך למען‬ ‫זולתך‪ ,‬תשכח שעשית משהו‪ ,‬תתייחס מיד לזה שהטבת לו כאילו לא עשית לו כלום‪ ,‬לא עזרת‪,‬‬ ‫ולא הטבת‪ ,‬והוא לא חייב לך כלום‪ ,‬ואינך מצפה ממנו שום הכרת הטוב‪.‬‬ ‫והעולה מכל האמור שיראת שמים ללא שלימות המדות מחוסרת[ ערך‬ ‫שמואל א פרק כה]‬ ‫יראת שמים עם שלימות המדות היא בעלת ערך עליון‬ ‫יא‬ ‫הברכה שתרמו להוצאת הגליון‬ ‫על זיע"א‬ ‫יעמדו הלוי'‬ ‫אלה בעל 'שבט‬ ‫ממרן רבינו‬ ‫‪ ‬עושים חסד עם נשמתי ‪‬‬ ‫‪ ‬השותפים הקבועים ‪‬‬ ‫הרה"ג יוסף מנחם שטיין שליט"א‬ ‫הרה"ח מנחם מנדל פרוכטר הי"ו‬ ‫‪-‬חבר נשיאות המעינות‪-‬‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לנכדו ני"ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה תחי'‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫שליט"א ‪ -‬חיפה‬ ‫הרה"ג ישראל עקיבא קליין‬ ‫הרה"ח יצחק עקיבא יהודה לוי הי"ו‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הבן ני"ו‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לנכדו ני"ו‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫לע"נ הרה"ח אליעזר שלמה ב"ר יששכר ז"ל בנדיקט‬ ‫הרה"ח שלמה לוי הי"ו‬ ‫נלב"ע כ"ה ניסן תשפ"ו ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכד ני"ו‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הרה"ג דוד כהן שליט"א‬ ‫הרה"ח מרדכי ישעי' הלוי וואזנר‬ ‫הי"ו ‪ -‬ארה"ב‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבת תחי'‬ ‫לע"נ אמו מרת רויזא הענדיל ב"ר נפתלי ע"ה‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫‪ -‬החתונה ביום ד' תולדות ‪-‬היכלי מלכות ב"ב ‪-‬‬ ‫נלב"ע כ"ז חשון ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הרה"ח ישראל הרה"ח דב והרה"ח אליהו הי"ו פולק‬ ‫הי"ו ‪ -‬ארה"ב‬ ‫הרה"ח פסח דוד משה טאובר‬ ‫לע"נ אמם מרת זעלדא ב"ר דב הלוי ע"ה‬ ‫לע"נ אמו מרת שרה רחל ב"ר צבי הלוי ע"ה‬ ‫נלב"ע ב' כסלו ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫נלב"ע ג' כסלו תשפ"ד ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫⚫ היכל שבט הלוי ⚫‬ ‫‪126‬‬ ‫פרשת תולדות תש"ס ‪ /‬תש"ע‬ ‫פרשת חיי שרה תשנ"ח‬ ‫חומש רש"י‪:‬‬ ‫‪11-12‬‬ ‫הספד על הרה"ק רבי יענקל'ה לייזער מפשווערסק זיע"א – תשנ"ט‬ ‫ימי הילולא‪:‬‬ ‫‪116‬‬ ‫התעוררות ומספד על הרוגי קדושי מומבאי הי"ד – כסלו תשס"ט‬ ‫התעוררות‪:‬‬ ‫‪18‬‬ ‫שבֶּ ט הַּ ּ ֵׁלוִ י ‪ 2 //‬מינוט פון לעבען‪.‬‬ ‫א ּגֶּעדַּּ אנְ ק פוּן דֶּּ ער ֵׁ‬ ‫⚫ היכל מחשבת הלוי ⚫‬ ‫‪216‬‬ ‫פר' תולדות תשס"ו ‪ /‬תשס"ח ‪ /‬תשס"ט‬ ‫פר' חיי שרה תשס"ו ‪ /‬תשס"ח ‪ /‬תשס"ט‬ ‫חומש רש"י‪:‬‬ ‫⚫ היכל ידות הלוי ⚫‬ ‫‪316‬‬ ‫פר' תולדות תשפ"ב – תשפ"ו‬ ‫פר' חיי שרה תשפ"ג – תשפ"ו‬ ‫רעוא דרעוין‪:‬‬ ‫‪32‬‬ ‫דֹותי בְ סֵ פֶר הַ חָ כְ מָ ה >>> סדרת השיעורים בספר משלי {שבועי – ליל שישי}‬ ‫סָ מַ כְ ִּתי י ְֵת ַ‬ ‫יו"ל ע"י מכון מעינות הלוי‬ ‫הו"ל והפצת תורת מרן רבינו הגה"ק בעל שבט הלוי זי"ע‬ ‫ת‪.‬ד‪ 550 .‬ב"ב דוא"ל‪ i5798836@gmail.com :‬טל‪03-5798836 :‬‬