gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעקבי הראשונים‬ ‫"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה ‪ ‬גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)‬ ‫● גליון ק"א‬ ‫עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו‪ ,‬רש"י ובעלי מחלוקתו‬ ‫חיי שרה תשפ"ז ●‬ ‫וכל טוב אדוניו בידו‪ :‬שטר מתנה כתב ליצחק‬ ‫ֲש ָרה גְ מַ ִּלים ִּמ ְגמַ ֵּלי ֲא ֹדנָיו וַ יֵּלֶ ְך וְ כָ ל טוב ֲא ֹדנָיו‬‫וַ ִּי ַקח הָ עֶ בֶ ד ע ָ‬ ‫על כל אשר לו‪ ,‬כדי שיקפצו לשלוח לו בתם‪.‬‬ ‫ָחור‪( :‬כד‪ ,‬י)‬ ‫ְ‬ ‫ָדו וַ י ָָקם וַ יֵּלֶ ך אֶ ל א ֲַרם ַנה ֲַריִּם אֶ ל ִּעיר נ ֹ‬ ‫ְבי ֹ‬ ‫עיון במקורות רש"י‬ ‫'ויתן לו את כל אשר לו'‬ ‫דייתיקי ‪ -‬שטר צוואה‬ ‫והנה הקנאת הנכסים ליצחק‪ ,‬אינה חידוש של המדרשים‬ ‫בדברי הרמב"ן ורבינו בחיי כאן נראה‪ ,‬שמקור פירוש רש"י‬ ‫הנ"ל‪ ,‬אלא הוא פסוק מפורש בתורה‪ ,‬שכתוב להלן (פסוק‬ ‫הוא מהבראשית רבה (נט‪ ,‬יא) שכך לשונו‪:‬‬ ‫לו) שאמר אליעזר לבתואל ולבן‪:‬‬ ‫"וכל טוב אדוניו בידו‪ .‬רבי חלבו אמר‪ ,‬זו דיאתיקי‪".‬‬ ‫"ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו‬ ‫'דייתיקי' היא 'צוואת שכיב מרע'‪ ,‬כמו שפירש רש"י בבבא‬ ‫את כל אשר לו'‪.‬‬ ‫מציעא (יג‪ ,‬א)‪:‬‬ ‫ופשטות הלשון משמע שאברהם נתן ליצחק את הכל שלא‬ ‫"דייתיקי‪ .‬צואת שכיב מרע‪ ,‬ולשון דייתיקי‪ ,‬דא תיקו‪ ,‬זאת‬ ‫בתורת ירושה‪ .‬וברש"י שם כתב‪' :‬ויתן לו את כל אשר לו‪:‬‬ ‫תיקום‪ ,‬דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמי‪".‬‬ ‫שטר מתנה הראה להם'‪ .‬ועיין ברבינו חיים פלטיאל שם‬ ‫שכתב‪' :‬ויתן לו כל אשר לו‪ .‬על זה סמך רש"י לעיל‬ ‫וכן כתב רש"י בגטין (כ"ז ע"א ד"ה דייתיקי)‪ ,‬ודבריו מיוסדים‬ ‫דפירש‪ ,‬וכל טוב אדוניו בידו‪ ,‬שטר מתנה'‪.‬‬ ‫על הגמרא בבבא מציעא (יט‪ ,‬א) ובבא בתרא (קלה‪ ,‬א)‪ ,‬עיין‬ ‫שם‪ .‬וכן מפורש ברבינו חננאל (ב"מ שם)‪ ,‬וכן כתבו עוד‬ ‫ויתכן אם כן‪ ,‬שרש"י למד הכל מפשט הפסוקים‪ .‬שהרי‬ ‫ראשונים בהרבה מקומות‪.‬‬ ‫מפורש בתורה שאברהם הקנה הכל ליצחק‪ ,‬וכן משמע‬ ‫שאליעזר סיפר זאת בשביל שירצו לתת את רבקה ליצחק‪,‬‬ ‫אבל נראה שלשון 'דייתיקי' משמש גם לכל 'שטר צוואה'‬ ‫[כמו שכתב רש"י כאן וכמו שכתבו הראשונים להלן]‪ ,‬והסברא‬ ‫שכתוב בו מה יהיה משפט הנכסים אחר מיתתו‪ .‬וכן כתב‬ ‫נותנת שאליעזר היה צריך לקחת בידו הוכחה לדבר‪ ,‬כי‬ ‫רש"י במועד קטן (יח‪ ,‬ב)‪' :‬דייתיקי ‪ -‬שטר צוואה'‪ .‬וכן משמע‬ ‫מי יאמין לדבריו שאברהם הקנה הכל‪ .‬וממילא סובר רש"י‬ ‫בערוך (ערך דייתק)‪:‬‬ ‫שהפסוק 'וכל טוב אדוניו בידו' מתפרש‪ ,‬שהחזיק בידו את‬ ‫"לשון יוון קורין לשטר צוואה‪ ,‬דייתיקי‪ .‬ועיקר הדבר‪ ,‬דא‬ ‫השטר על כל נכסי אדוניו‪ .‬ואף שלפי המדרשים היה‬ ‫תהא למיקם ולהיות‪' ,‬וכל טוב אדוניו בידו'‪ ,‬תרגם‬ ‫השטר 'שטר צוואה'‪ ,‬מפרש רש"י כפשט הפסוקים‪,‬‬ ‫שאברהם נתן את כל אשר לו ליצחק בתורת מתנה‪.‬‬ ‫ירושלמי‪' ,‬דיתיקא דריבוניה'‪"...‬‬ ‫הנתינה בשעת הפטירה‬ ‫ולפי זה משמע‪ ,‬שאברהם לא הקנה בחייו את כל נכסיו‬ ‫ואפשר שיש להוכיח כן מדברי מפרשי רש"י‪ .‬שהנה בסוף‬ ‫לבנו‪ ,‬אלא שהקנה שיהיו לו נכסיו אחר מיתתו‪ .‬שאם היה‬ ‫הפרשה (כה‪ ,‬א) אמרה תורה‪:‬‬ ‫מקנה לו הכל עכשיו‪ ,‬אין זה נקרא 'דייתיקי' אלא 'שטר‬ ‫מתנה' רגיל‪ .‬וכן משמע בפרקי דרבי אליעזר (פט"ז)‪:‬‬ ‫'ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק'‪.‬‬ ‫"רבי שמעיה אומר‪ ,‬כתב אברהם כל אשר לו ליצחק‬ ‫וכתב רש"י‪:‬‬ ‫ירושה‪ ,‬ונטל הכתב ונתנו ביד אליעזר עבדו‪ ,‬שילך‬ ‫"ויתן אברהם וגו'‪ .‬אמר רבי נחמיה‪ ,‬ברכה דיאתיקי‬ ‫להשתבח בבית אביו ובמשפחתו‪".‬‬ ‫שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם (יב‪ ,‬ב)‪' ,‬והיה ברכה'‪,‬‬ ‫ולפי זה מה שכתב רש"י כאן‪' ,‬שטר מתנה'‪ ,‬צריך לפרש‬ ‫הברכות מסורות בידך לברך את מי שתרצה‪ ,‬ואברהם‬ ‫שמכיון שאברהם בריא היה‪ ,‬ואין דבריו ככתובים‬ ‫מסרם ליצחק‪".‬‬ ‫וכמסורים‪ ,‬בהכרח שהוא הקנה את הנכסים ליצחק שעה‬ ‫וביארו כל המפרשים [ברטונרא‪ ,‬מזרחי‪ ,‬גו"א ועוד‪ ,‬וכ"כ‬ ‫אחת קודם מיתתו‪ ,‬לכן קרא רש"י לשטר 'שטר מתנה'‪.‬‬ ‫המהרש"א בסנהדרין (צא‪ ,‬א)] מדוע אין מפרשים כפשוטו‪,‬‬ ‫אמנם זה דחוק בלשון רש"י‪ ,‬ובפשטות משמע מלשונו‬ ‫שנתן אברהם ליצחק את כל אשר לו‪ .‬משום שכבר הקנה‬ ‫שנתן שטר מתנה פשוט‪ ,‬המקנה את הנכסים מיד‪.‬‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬ ‫המפרשים הנ"ל נראה שמוכח‪ ,‬ששטר המתנה הראשון‬ ‫אברהם את כל אשר לו ליצחק קודם ששלח את אליעזר‪,‬‬ ‫היה 'שטר מתנה' גמור‪ ,‬שאם היה רק 'שטר צוואה'‪ ,‬היה‬ ‫ולכן צריך לפרש שנתינה זו היא שמסר לו את הברכות‪.‬‬ ‫אפשר לפרש את הנתינה האמורה כאן‪ ,‬שכעת הקנה את‬ ‫ואף שעיקר לשון רש"י שם טעון בירור בפני עצמו [וגם‬ ‫הכל במתנה גמורה‪[ .‬וע"ע רבינו חיים פלטיאל שם]‪.‬‬ ‫הגירסה אינה ברורה‪ ,‬עי' מהדו' מוה"ק]‪ ,‬על כל פנים בדעת‬ ‫עיון בפירושי שאר הראשונים‬ ‫כיון שמובן שלקח את טוב אדוניו על הגמלים‪ ,‬ממילא מובן‬ ‫הקושי בפשט הכתוב‬ ‫שלא לקח את טוב אדוניו כולו‪ ,‬אלא לקח מכל הטוב‬ ‫הטעם שעיקר הפסוק צריך פירוש‪ ,‬ואין מפרשים אותו‬ ‫בשיעור משא של עשרה גמלים‪.‬‬ ‫כפשוטו‪ ,‬שאליעזר לקח בידו את המינים המובחרים של‬ ‫מקור בספרי לפירוש הראשונים‬ ‫אדוניו‪ ,‬הוא לכאורה מחמת הלשון 'וכל טוב אדוניו'‪ ,‬וכמו‬ ‫שכתב רבינו בחיי‪:‬‬ ‫נמצא לפירוש הרד"ק‪ ,‬הרמב"ן והחזקוני‪ ,‬עיקר פירוש‬ ‫הפסוק הוא כפשוטו‪ ,‬שאליעזר לקח על הגמלים מטוב‬ ‫"היה הכתוב ראוי לומר‪' ,‬ומטוב אדוניו'‪ ,‬כמו שאמר‪,‬‬ ‫אדוניו‪ ,‬ורק צריך לתקן הלשון באיזה שהוא אופן‪ .‬ונראה‬ ‫'מגמלי אדוניו'‪ ,‬כי עשרה גמלים לא יכילו כל טוב‬ ‫שגם לפירוש זה יש מקור בחז"ל‪ ,‬שכך אמרו בספרי (פר'‬ ‫אדוניו‪".‬‬ ‫מטות פיסקא קנז)‪:‬‬ ‫והראשונים תקנו לשון הכתוב באופנים שונים‪ .‬ברד"ק‬ ‫"וחצוצרות התרועה בידו (במדבר לא‪ ,‬ו)‪ ,‬אין ידו אלא‬ ‫כתב‪:‬‬ ‫רשותו‪ ,‬שנאמר (שם כא‪ ,‬כו)‪ ,‬ויקח את כל ארצו מידו‪,‬‬ ‫"וכל טוב‪ :‬רוב טוב‪ ,‬כמו‪' ,‬וכל הארץ באו מצרימה'‬ ‫ואומר‪ ,‬ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך וכל‬ ‫והדומים לו רבים‪ ,‬רצה לומר‪ ,‬מכסף וזהב ומרגליות‪ ,‬כדי‬ ‫טוב אדוניו בידו‪".‬‬ ‫להראותם עושר אברהם‪"...‬‬ ‫ומוכח כפירושם‪ ,‬שאליעזר לקח על הגמלים את כל טוב‬ ‫אדוניו‪ ,‬ולכן 'בידו' מתפרש 'ברשותו' ולא בידו ממש‪.‬‬ ‫בדרך אחרת כתב החזקוני‪:‬‬ ‫פירושים נוספים בראשונים‪.‬‬ ‫"וכל טוב אדניו בידו‪ .‬יש מפרשים שהוא חסר מ"ם‪,‬‬ ‫הרמב"ן‪ ,‬לאחר שהוא דן בדברי רש"י‪ ,‬כתב וזה לשונו‪:‬‬ ‫ומוסב אל מ"ם של 'מגמלי'‪ ,‬פירוש‪ ,‬ומכל טוב אדוניו עם‬ ‫העשרה גמלים‪ ,‬כדכתיב‪ ,‬כלי כסף וכלי זהב ומגדנות‪".‬‬ ‫"ואחרים מפרשים‪ ,‬כי העבד כאשר נשבע מיד הלך‬ ‫מעצמו ולקח עשרה גמלים מגמלי אדוניו‪ ,‬כי כל טוב‬ ‫כלומר‪ ,‬אין הכוונה שלקח את 'כל טוב אדוניו'‪ ,‬אלא שלקח‬ ‫אדוניו היה בידו‪ ,‬והוא פקיד ונגיד על הכל לקחת ממנו‬ ‫'מכל טוב אדוניו'‪ ,‬דהיינו מעט מכל המינים המובחרים‪.‬‬ ‫כאשר ירצה‪ ,‬כמו שאמר (פסוק ב)‪' ,‬המושל בכל אשר לו'‪.‬‬ ‫והרמב"ן כתב‪:‬‬ ‫והנכון בעיני‪ ,‬כי טעם הפסוק הזה כטעם הכתוב בחזאל‬ ‫כפירוש זה‪ ,‬כתב החזקוני בפירושו הראשון‪ ,‬והבכור שור‪,‬‬ ‫וכן כתב רבינו בחיי 'על דרך הפשט'‪.‬‬ ‫(מלכים ב' ח‪ ,‬ט)‪' ,‬וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל‬ ‫טוב דמשק משא ארבעים גמל'‪ ,‬אף כאן אמר כי לקח כל‬ ‫וברשב"ם פירש [וכן פירש בהדר זקנים]‪:‬‬ ‫טוב אדוניו בידו משא עשרה גמלים‪ ,‬והענין‪ ,‬כי כל הטוב‬ ‫"וכל טוב אדוניו‪ :‬האנשים החשובים של בית אברהם‪,‬‬ ‫והמעולה במינים ההם‪ ,‬פירות ומגדנות מכל הנמצא‬ ‫הוא שנאמר לפנינו (פסוק לב)‪' ,‬והאנשים אשר עמו'‪".‬‬ ‫בדמשק או בבית אדוניו‪ ,‬לקחו משא הגמלים והוליכו‬ ‫ובפשטות‪ ,‬גם ההכרח של המדרש ורש"י לפרש‪ ,‬ש'כל‬ ‫מנחה בידם‪ .‬וכן (מה‪ ,‬כג)‪' ,‬עשרה חמורים נושאים מטוב‬ ‫טוב אדוניו' הוא שטר‪ ,‬הוא בכדי ליישב את תיבת 'כל'‪ ,‬ולא‬ ‫מצרים'‪ ,‬והמקראות יקצרו לשונם במובן‪".‬‬ ‫היה נוח לרש"י בכל פירושי הראשונים הנ"ל [וכ"כ בבאר‬ ‫המעיין היטב ברמב"ן יראה‪ ,‬שאף הוא בא ליישב את‬ ‫מ"ח]‪ .‬אמנם יש ממפרשי רש"י שכתבו דקדוקים נוספים‬ ‫תיבת 'כל'‪ ,‬אלא שהוא אינו מפרש ש'כל' מתפרש 'רוב' או‬ ‫בלשון הכתוב‪ ,‬המוכיחים כפירוש רש"י‪ ,‬ראה רבינו בחיי‬ ‫'מכל'‪ ,‬אלא מפרש שכמו שבפסוק במלכים הכוונה‪ ,‬שלקח‬ ‫הנ"ל ובפירוש הברטנורא‪[ .‬ועיין עוד ברא"ם ובגור אריה‪].‬‬ ‫את כל טוב דמשק עד משא ארבעים גמל‪ ,‬כך גם כאן‪,‬‬ ‫תמצית הדברים‪:‬‬ ‫א] הלשון 'וכל טוב אדוניו' קשה‪ ,‬איך לקח את כל הטוב‪ .‬ועל כן נאמרו בראשונים כמה פירושים‪( :‬א) הכוונה שלקח 'מכל‬ ‫הטוב' [ואת הלשון 'כל' יש לתקן בכמה אופנים] (רד"ק‪ ,‬רמב"ן‪ ,‬חזקוני)‪ ,‬וכפירוש זה נראה בספרי‪( .‬ב) הכוונה שאליעזר‬ ‫היה ממונה על כל טוב אדוניו (רמב"ן‪ ,‬חזקוני‪ ,‬בכור שור‪ ,‬רב"ח)‪( .‬ג) 'וכל טוב אדוניו' הכוונה לאנשיו החשובים של אדוניו‬ ‫(רשב"ם‪ ,‬הדר זקנים)‪( .‬ד) הכוונה לשטר שכתוב בו הזכות על 'כל טוב אדוניו' (מדרשים ורש"י)‪ .‬ב] לפירוש המדרש‪ ,‬יש לפרש‬ ‫שהכוונה ל'שטר צוואה' שלאחר מיתה (בר"ר ועוד‪ ,‬פרדר"א)‪ .‬ויש לפרש שהכוונה לשטר מתנה גמור (כ"מ ברש"י ובמפרשיו)‪.‬‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬