השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — חיי שרה (2026-11-02)

\
גליון מס' 569
17:57 17:20 16:29
17:53 17:18 16:28
17:53 17:18 16:28 כותב ועורך השיעור:
17:56 17:20 16:30 הרב דביר פרץ שליט"א
חיי שרה | כ"ז חשון תשפ"ז
הנאה ממעשה שבת בדבר השנוי במחלוקת .אמירה לגוי בדבר השנוי במחלוקת .עבר וסחט
פירות בשבת .סחיטת לימון בשבת .חימום רוב יבש .חימום סופגניה עם ריבה ומים .עירוי על
קפה עם הל .חימום דג עם לימון .שפכו מים מהברז לחמין .עבר וכיסה חמין שאינו מבושל כל
צרכו .לשמוע לראש הכולל בלימוד בחברותא ובסדרי הלימוד .בישול בגרמא
עבר וסחט תפוזים בשבת דבר השנוי במחלוקת
ג .למשל דוגמא ,בשנת תש"ד ,מרן זצ"ל היה בחור בגיל ,23והיה נותן שיעורים א1 .בשיעורים הקודמים ביארנו שמעשה שבת אסור מדרבנן ,ולכן בדבר
לבעלי בתים בערב .הוא ביקש רשות מהגאון רבי עזרא עטיה רב רבנן לתת שהפוסקים חולקים ,בדיעבד אם עשו ,למרות שנפסקה ההלכה לאסור ,מותר
שיעורים בהלכה לצבור הרחב ,ואמר לו :בוודאי ,אם אתה לא ראוי לתת לאכול את האוכל הזה בשבת .וכן כתבו הפרי מגדים (סימן שיח א"א סק"י) ,המגן
שיעורים בהלכה ,מי ראוי?! הרי כבודו גמר את הש"ס בגיל .15ומאז הרב היה אברהם (סי' שכג) ,המהרש"ם (דעת תורה סי' שיח ס"א) ,המשנה ברורה (סי' שיח ס"ק ב) ועוד.
נותן שיעורים במתק לשון ,עוד היה בלי חתימת זקן .פעם דיבר בהלכות והוא הדין שדבר השנוי במחלוקת ,מותר לומר לגוי שיעשה ,כי אמירה לגוי
סחיטה ,שבגמרא (שבת קמד ):מבואר ,שאסור מדאורייתא לסחוט זיתים לשמן דרבנן ,לכן מותר לומר לגוי לקחת מרק מבושל צונן מהשלחן או המקרר,
וענבים ליין ,ומדרבנן אסור לסחוט תותים ורימונים .ומרן הבית יוסף (סי' שכ) ולהניחו על הפלאטה ,ולא צריך לרמוז אלא יאמר לו מפורש .וכן כתב החיד"א
כותב בשם שבלי הלקט (סי' צ) ,שהוא הדין לכל פרי שיש רגילות לסחטו -כגון (שיורי ברכה סי' שיח סק"א) בשם מהר"ש שער אריה ומהרי"ל ואלי .וכן כתבו
תפוזים ,או אבטיח בזמנינו ,יש בקבוק מיץ אבטיח שהוא רק טעם ,אבל יש גם התפארת ישראל (בכלכלת שבת בסוף דיני אמירה לעכו"ם אות ה) ,שו"ת זרע אמת (ר"ס מ),
אבטיח סחוט (עיין הל"ע ח"ד פר' יתרו אות א ,ילקו"י מצוות התלויות בארץ ח"א עמ' תקט) -שאסור המאמר מרדכי (סי' שלז סק"ב) -היו לפני כ 250-שנה -ועוד ,שכל שהפוסקים
לסחטו מדרבנן ,גזירה שלא יבואו להתיר לסחוט זיתים וענבים .ורק פירות חולקים ביניהם ,אפשר על ידי גוי .אמנם המהרש"ל (יש"ש ביצה פ"ד סי' ט) כתב
שאין רגילות לסחטם בכל העולם מותר לסחוט בשבת .קם חכם עזרא הדאיה להקל בזה רק במקום הפסד מרובה או שנחפז הרבה ,ולצורך מצוה ,אבל בלא
– אחיו של חכם עובדיה הדאיה בעל הישכיל עבדי -וחלק על מרן -מרן היה זה אין להקל .הביאו הפרי מגדים (א"א סימן שיד ס"ק יא) .וכן כתב המשנה ברורה (סי'
אז בחור צעיר - ...ואמר ,מעשה שהייתי לפני אבי הגאון רבי שלום הדאיה, שיד ס"ק לז) .וכן כתב האגרות משה (או"ח ח"ב סימן עט) .אולם אנחנו קיבלנו הוראות
ולפני חכם ישועה פלאג'י -משפחה של רבי חיים פלאג'י -וסחטתי בשבת הבית יוסף ,שעל ידי גוי התיר לגמרי.
תפוזים לפני רבנים אלה וכיבדתי אותם ,ושתו ולא אמרו לי כלום .ולמה אתה סברא יחידאה
אומר שאסור לסחוט תפוזים בשבת?!
ב .היום פגש אותי תלמיד חכם אחד ואמר לי ,לפי זה בכל דבר נמצא איזה
היו שקועים בלימוד סברא יחידאה ונסמוך לומר לגוי ,או נקל במעשה שבת .אמרתי לו ,אי אפשר
ד .מרן שמע והתפלא ,איך סחט בפניהם? ואמר ,כנראה היו שקועים בלימוד, להגזים ,ורק אם זו דעה של פוסקים קדמונים נקל .ומה שכתב מרן הבית יוסף
ולא שמו לב שסחטו בשבת ,ואם היו שמים לב היו מעירים ,לא מכל מעשה (סימן שיד ס"ז) ,שאם אין לו מפתח לפתוח את מנעול החבית ,אין לשבר הפותחת
לומדים הלכה .וגם אם דעתם להתיר ,מקום הניחו לי להתגדר בו .אותו חכם לצורך השבת ,וזהו דוקא על ידי ישראל ,אבל על ידי גוי מותר" ,כיון דאיכא
אמר עוד :הכף החיים (סי' שכ סק"ח) אומר שמותר! אמר לו הרב :זה לא נכון ,הכף מאן דשרי אפילו על ידי ישראל" .זה בסברא של הקדמונים ,אבל סתם סברא
החיים דיבר על פירות שאין דרך לסחטם ,אבל אם יש רגילות לסחטם ,אסור יחידאה של אחרוני זמננו בודאי שאי אפשר לסמוך עליה להקל.
יהיה בית כנסת אחד בלי שיעורי תורה .והוסיף ואמר ,אם ישלמו לו -טוב ,אם לא 1מדברי הרב יצחק לוי שליט"א :ברשות מרן הראשון לציון ,מורנו ורבנו ועטרת
ישלמו -גם טוב ,העיקר שבכל מקום יהיו שיעורים .ובעיקר להיות צמודים לכל דבריו ראשנו ,עטרת תפארת ישראל ,רבן של כל בני הגולה .אנחנו זכינו שכמה ימים לפני
של מרן שליט"א ,שקולו של מרן זצ"ל מתוך גרונו .כשהיינו בישיבה ,כל שאלה שמרן זצ"ל הסתלק ,הכתיר לנו את בנו מורנו ורבנו מרן הראשון לציון שליט"א ,שינהיג
שעמדה על הפרק ,בהלכה ,בהשקפה ,בהנהגת הישיבה ,תמיד הרב היה מחשבן מה את עם ישראל בעולם הרבנות ,ועכשיו גם בהנהגה הכללית של עם ישראל .לא רק
מרן היה אומר במצב כזה .ועד היום כך .אין אף אחד בעולם שזכה ללימודה ושימושה שמרן שליט"א זיו איקונין של אביו עליו ,אלא בכל תחום הוא ממשיך את דרכו של
אצל מרן זצ"ל כמו מרן שליט"א .לכן יש לנו את הזכות להיות צמודים לרב ,להידבק מרן ,בפסיקת ההלכות ועוד ,ובהסכמות לספריו מרן כתב עליו "הוא ממשיך את דרכי
בשולי גלימתו .נותר לנו רק לאחל ולברך את מרן שנזכה שינהיג אותנו עוד רבות בדרך הישרה שהתויתי אליו בפסיקת ההלכות" ,וחזר על כך כמה פעמים (בהסכמות
בשנים עד מאה ועשרים ,עד ביאת גואל צדק ,אמן. לילקו"י על כיבוד או"א ,הל' ערלה והל' כלאים ,ועין יצחק) .אין לזה אח ורע .מעולם לא חלק על מרן.
דברי מרן שליט"א :חזק וברוך להגאון רבי יצחק לוי שליט"א ,רבה של נשר ,מפיץ כבר עשרות שנים מרן שליט"א רץ ממקום למקום לזכות את עם ישראל ,לא חס על
תורה והולך בדרך של מרן .ויותר מזה ,אם הוא רואה שמקשים על מרן כל מיני כוחו ,גילו ,זמנו ,והלך מעיר לעיר להשמיע דבר ה' זו הלכה ,בהלכה ,בהנהגה ובהשקפה.
קושיות ,הוא מתרץ ומיישב ,לפעמים רואים שאנשים פשוט לא הבינו את דברי מרן, ב"ה שזכינו ,ואנחנו צריכים להמשיך בדרך הזאת.
והוא מסיר את האבק מהדברים ,ודבק במרן .שיזכה לאריכות ימים ושנים ,להגדיל אני זוכר לפני כ 25-שנה ,מרן זצ"ל ישב כאן במוצאי שבת של בחירות ,ואמר :תראו,
תורה ולהאדירה. שמעתי מהפעילים שאנשים מעוניינים לשמוע ויש צימאון ,לא רק בבחירות צריך
לדבר עם אנשים ,כל אברך צריך לדאוג שיהיו שיעורי תורה בבית הכנסת שלו ,שלא
לתגובות וכן לקבלת הגיליון במיילd95872@gmail.com :
פסיק רישיה דניחא ליה .הדבר דומה למה שדיברנו פעם לגבי חימום סופגניה מדרבנן .ואיך אפשר להתיר .ומה נאמר ,כיון שרבי שלום הדאיה ורבי יהושע
עם ריבה בשבת ,יש כאלה שחוסכים בריבה ומערבים בה מים מהברז ,לא פלאג'י התירו ,נוכל להקל ,ספק דרבנן לקולא .אבל עם כל הכבוד שהיו
מבושלים ,וכשמחמם את הסופגניה ,הסופגניה עצמה היא דבר יבש ,ואין גדולים ,זו סברא דחויה מההלכה ואין לצרפה 2.כעבור שנים רבות ,מרן בספריו
בישול אחר אפיה או טיגון ,כמו שמותר לחמם לחם .וגם הריבה היא מבושלת, יביע אומר ח"ח (חאו"ח סימן לו אות ב) והליכות עולם ח"ד (עמ' צה) וחזון עובדיה שבת
כותב הגרש"ז אוירבך (שלמי מועד עמ' רמה) ,שהולכים אחר עיקר הדבר שהוא ח"ד (מלאכת דש הערה ח) ,סיפר את הסיפור הזה ,וכתב שהרצה את הדברים לפני
הסופגניה .וכמו שמותר לחמם בשבת דגים עם רוטב ,ואף שיש רוטב צף ,אבל רבו הגאון רבי יעקב עדס ,3ואמר לו :ראה דבריך טובים ונכוחים למבין וישרים
קוראים לזה דגים ,וכן חמין מבושל כל צרכו שהתקרר ,מותר לחממו ,אף שיש למוצאי דעת ,והחולק עליהם לא חש לקמחיה .לכן למסקנא ,אסור לסחוט
בו רוטב צף ,כי הולכים אחר הרוב היבש ,ונקרא שמו חמין ולא מרק ,בשבוע תפוזים בשבת ,ומי שעבר וסחט תפוזים בשבת במזיד ,אין להתיר מצד שזהו
שעבר אחד שאל אותי ,אם רוב הוא ?51%ואמרתי שזה לא כמו בכנסת שכל דבר השנוי במחלוקת הפוסקים ,כי אין לצרף סברא דחויה .אבל אם סחט
קול מכריע ...אלא הולכים אחר שמו של הדבר ,ואם נקרא "חמין" או "דגים" בשוגג ,כיון שעבר על איסור דרבנן ,מותר לשתות את המיץ בשבת .וכן לענין
זה בגדר דבר יבש ,וכן גפילטע פיש שיש בו קצת רוטב או שומן ,הולכים אחרי אמירה לגוי אין להקל לומר לגוי שיסחט תפוזים בשבילנו בשבת ,שהוא איסור
הרוב ומותר לחמם .בהזדמנות נרחיב למה הולכים בזה אחר הרוב ,אבל כך דרבנן ,ואין מקילים לומר לגוי באיסור דרבנן אלא אם כן צריך לדבר צורך
מבואר בבית יוסף (סי' רנג) ,וכך כתבו המנחת כהן (בשער ב פ"ב בד"ה התנאי השני) פמ"ג, הרבה ,ונחפז על הדבר ,או לצורך מצוה (סי' שז ס"ה).
יד אהרן ,שם חדש ,ארץ חיים ,זרע אמת ,המהרש"ם (בדעת תורה סימן שיח סט"ו),
אגלי טל ,הר צבי ,ועוד .ומה שהחמיר בזה באור לציון ,הוא מפני שלא ראה סחיטת לימון בשבת
דברי המנחת כהן במקור ,וראה רק את קיצור דבריו בפמ"ג .ואילו היה רואה ה .לימון בשבת מותר לסחוט ,כך מנהגנו הספרדים ,ולכן אם אוכל סלט ,או
את המנחת כהן בפנים ,היה מתיר .וראה בילקוט יוסף שבת כרך א' חלק דג פילה קצת יבש ,ורוצה לסחוט לתוכם לימון ,מותר .ואשכנזי שאוכל איתנו
ראשון (עמ' תקכה). – ברוך הבא -ומבקש ,תסחט גם על הדג שלי .יסחט לו ,למרות שהם
ריבה עם מעט מים מחמירים בזה' ,שמור לי ואשמור לך' ,היום אתה עושה בשבילו ,ומחר הוא
יעשה בשבילך דבר שמותר לו ואסור לך ...על כל פנים לנו הספרדים מותר
ז .הגרש"ז אוירבך לא התייחס לכך שנותנים מים לא מבושלים בתוך הריבה,
לסחוט לימון בשבת ,כך מפורש בבית יוסף (סי' שכ) בשם רבינו ירוחם (ח"ח ני"ב ,דף
אבל בימינו התעוררו לכך ,ואין לומר שהמים בטלים ברוב ,שהרי זה כמו קפה
עז ע"ד) ,וכן דעת שבלי הלקט (סי' צ) ועוד מגדולי הראשונים ,שמותר לסחוט
עם הל ,שההל נותן טעם ,והוא לא עבר תהליך קלייה ,לא קלו אותו יחד עם
לימון בשבת .וכן פסק בש"ע (ס"ו) .בספר מנוחת אהבה חלק על מרן זצ"ל,
הקפה ,וכן לא עבר בישול ,וכשמערה עליו מים רותחים מהמיחם ,עירוי מכלי
ראשון מבשל כדי קליפה ,וההל כמו הקליפה עצמה ,והוא מתבשל .פעם הרב והחמיר בזה ,וכתב בספרו" ,יראה לי" שבזמננו אסור לסחוט לימון בשבת ,הוא
אלבז שאל את מרן בשיעור 4אם מותר לערות מים רותחים על קפה עם הל, טען כי בזמנם לא היה דרך לסחוט לימון ,ולכן היה מותר ,אבל בימינו מוכרים
ומרן לא נחת לכך שההל לא מבושל ,זה כמו הסופגניה עם ריבה שיש בה מיץ לימון טבעי ,וכיון שכך חזר להיות דינו כתפוזים וכדומה שאסור לסחוט
תערובת מים ,בילקוט יוסף חנוכה (מילואים מכתב ו ,עמ' תשיד) הארכנו בזה .ויש לחלק בשבת .אולם הוא לא צודק ,כי יש שני טעמים להיתר לסחוט לימון בשבת,
בין מה שכתב הרב פראנק (הר צבי חאו"ח ח"א עמ' רסג) שהטפל נגרר אחר העיקר, טעם אחד שכל האיסור הוא בפירות שסוחטים אותם ושותים את המיץ כמות
כשם שהמוציא את החי במטה פטור אף על המטה מפני שהיא טפלה לו (שבת
שהוא ,מה שאין כן לימון ,שמערבים מעט בתה או בלימונדה וכדומה ,ולא
צג ,):לבין הנידון שלנו שמדובר בבישול ראשוני. שותים את המיץ בפני עצמו ,ובתערובת כזו לא גזרו חכמים .וטעם נוסף
שסוחט לימון רק לתוך משקה ,ובזה מותר ,אבל לא לבדו .והאחרונים נקטו
עומד על המשמר
כהטעם הראשון ,מהר"י עייאש ,הגר"ז ,ערוך השלחן ,תורת שבת ,עיקרי
ח .ביררו ומצאו שברוב המאפיות לא מוסיפות מים לריבה ,וגם אם יש הד"ט ,שער שלמה ,תועפות ראם ,רשב"ן ,פתח הדביר ,מהר"ם בן אדרת,
מקומות קטנים שמוסיפים ,זה בגדר ספק .ולכן מי שרוצה לחמם סופגניה על ועוד ,וא"א לחלוק על כל האחרונים .ועכ"פ כיון שמרן שהיה לפני כ 450-שנה
הפלאטה בשבת חנוכה ,יעמוד על המשמר שלא תגיע ליד סולדת בו .ואף כתב להתיר ,ובזמנו של מרן היו סוחטים לימון ועושים ממנו חביות לרוב ,ובכל
שאסור לחמם מים לא מבושלים באופן כזה שבודק שלא יגיע ליד סולדת בו, זאת התיר ,לכן גם בימינו הדבר מותר .וצריך לדעת לא לחלוק על רוב
גזירה שמא ישכח (ש"ע סימן שיח סעיף יד) ,אלא אם כן לצורך תינוק או חולה (הל"ע ח"ד האחרונים המפורסמים.
עמ' סג ,חזו"ע שבת ד' עמ' שעה) .אבל כאן יש כמה צדדים להקל ,קודם כל שאם יחמם
את הסופגניה עד שהריבה תגיע לחום שהיד סולדת בו היא תתקשה חימום סופגניה עם ריבה
ותתקלקל ,ולא ניחא ליה בזה .ובכהאי גוונא לא גזרו שמא ישכח .ובשו"ת ו .רק צריך לשים לב ,כאשר סוחטים לימון על הדגים בשבת ,הרי הלימון לא
לקדמונים שומעים (עמ' צג ,צד) מובא ריטב"א (שבת מ ).שכתב ,דשאני הכא מבושל ,ויש להיזהר שלא להניח את הדגים הללו על הפלאטה ולחמם אותם,
דלשתייה בעי להו ולא ניחא ליה בחמימותן טובא ולא משהי התם כדי ואף שהדג כבר מטוגן או מבושל מערב שבת ,הלימון מתבשל בשבת ,וזה
משתעשע אתו בלימוד ,וקברו אותו בהר הזיתים .וסיפר לי מרן ,שכשלמד אצל חכם 2לגבי שביעית ,בילקוט יוסף (שביעית עמ' תקג) דיברנו אם מותר בשביעית לסחוט תפוז
יעקב עדס בישיבה בעיר העתיקה ,היה מסתכל בחלון לעבר הר הזיתים ,ורואה את שיש בו קדושת שביעית ,דלכאורה מוריד מקדושתו כשסוחט .ובספר תורת השמיטה
הקבר של בנו ,והיה בוכה ואומר ,אם הייתי אומר את הקושיא הזו לבני ,היה מתרץ לי... (גרוסברג עמ' יג) הביא בשם הגאון רבי גרשון לפידות -היה גר בשכונת בית ישראל,
הלכו משלחת רבנים לראש"ל דאז ,וסיפרו לו שחכם יעקב עדס בוכה ,ונפגע בבריאות, מגדולי הדור ,מרן היה מקורב אליו ומדבר אתו הרבה בלימוד – שאסר לסחוט תפוזים,
וביקשו בשבילו תפקיד אחר .ומינו אותו לדיין ,לא היה יועמ"ש שיעשה כל מיני תנאים, משום קדושת שביעית .אך הרב מינצברג – היה במאה שערים – השיב ,שכיון שרוב
ומה שהראש"ל אמר עשו .לא האריך ימים ,אבל היה גברא רבה. העולם סוחטים את התפוזים ,וזה עשוי לכך ,לא נחשב שמוריד מקדושתו ומותר ,וכמו
4אצל מרן באמצע שיעור לא היו שואלים שאלות ,חוץ מאחד – רבי עזרא שתיאת שמותר לסחוט ענבים בקדושת שביעית .בשביעית תצא קולא שמותר לסחוט,
ע"ה שהיה עומד ושואל שאלות ,אבל בדרך כלל הרב לא הסכים שישאלו ,כי לפעמים ובשבת תצא חומרא שאסור לסחוט ,כי הולכים לפי טעם הדבר שהפירות הללו
לא שמים לב שהשאלה מורכבת .וגם כאן ביזדים לא שואלים שאלות ,ומי שרוצה עומדים לסחיטה.
כותב מכתב ואני מקבל ,ובדרך כלל עונה ,ולפעמים לא עונה ,כי זה כבר כתוב בילקוט 3אביו של חכם יהודה עדס .בזמנו של מרן זצ"ל אחר השיעורים של רבי עזרא עטיה
יוסף ,ובשביל מה אחזור בחזרה ,תפתח ותראה .היה אחד ששלח לי מכתב שלשים או היו שומעים שיעורים מרבי יעקב עדס ,ואמר מרן שקיבל ממנו הרבה בדרך הלימוד,
ארבעים עמודים ,וכתב שטויות ופוליטיקה ,לא עניתי לו ושמתי בצד ,ובני הבית זרקו בספר חדות יעקב שהוציאו אחרי פטירתו רואים את דרך לימודו ,כדרך הספרדים
את זה .אחר כך תבע אותי בבית משפט ,למה אתה לא עונה ...וכי אני חייב לענות לך, בבקיאות ,וכמו שכותב רבי חיים פלאג'י ,הברכי יוסף ,השדי חמד ועוד .וכבר האריך
ומה יעשו בבית משפט ,יתנו קנס?! ...איזה שטויות אלו .אבל אדם רציני ששואל בזה בהקדמה לשו"ת רב פעלים ח"א ,שיש שתי שיטות בפסיקה ,שיטה אחת שעל
שאלה בהלכה אני משתדל להשיב .כשהייתי בתפקיד ,כתבתי למעלה מעשרים אלף הרוב הולכים בה רבני האשכנזים ,שהיא על פי סברות ודיוק מאיזה ראשון ,ומסתפקים
מכתבים ,הם בארכיון של הרבנות והביאו לי העתק ,וכולם בהלכה ובהשקפה ,על זה בזה ,אבל רבני הספרדים קיימו תורה נקנית בחבורה (ברכות סג ,):לומדים דבר מדבר
אני עונה .אם אחד רוצה לשאול על השיעור ,למה לא ,שיכתוב לי ,ואני אכתוב לו עיין ופותחים ראשונים ואחרונים .וזו הדרך של מרן זצ"ל .חכם יעקב עדס היה ר"מ
בילקוט יוסף ...או אסביר לו. בישיבת פורת יוסף ,היה לו בן אחד שמו אברהם שנפטר צעיר ,היה עילוי והיה
תספר ...מה לא לספר ,אתה בישלת בשבת! אמר לו :לא ,זה בטל ...אמר :מחר לבשלם ,דלאו אורחא בהכי ,ע"כ .אלא שיש לדחות דהריטב"א לשיטתו דס"ל
אני אספר לכולם ,שאף אחד לא יאכל מהחמין שלך - .חטאתי ,עוויתי, כרש"י וסיעתו להתיר ,אבל לדידן דנקטינן כהש"ע שאוסר לא שייך לצרף
פשעתי ,אלמד את ההלכה ואחזור בתשובה - .שום דבר ,אני מפרסם! ...מסכן דברי הריטב"א לדידן .אבל יש לצרף עוד דהכא זה תערובת ,ועוד שאולי לא
מחר יישפך דמו ,מה יעשה? אמר ,בא נלך לרב עובדיה ונשאל אותו. שמו מים בריבה ,ועוד שמא זה חצי שיעור .לכן אם עומד להשגיח שלא יגיע
דבר שיש לו מתירין ליד סולדת בו מותר ,הא לאו הכי אין להקל.
י .אמר להם הרב ,בסיר חמין גדול של ישיבה ,בודאי שהמים בטלים ברוב. מים שנתערבו בחמין
אלא שיש לדון ,שהרי אפשר לאכול את החמין במוצאי שבת ,ואם כן לכאורה ט .בכל אופן לגבי דג עם לימון ,יש להיזהר שלא להניחו על הפלאטה ,כי מבשל
הוא דבר שיש לו מתירין שאפילו באלף לא בטל – לאו דוקא אלף ,ואפילו כמה את הלימון ,ולא שייך בענייני בישול בשבת ביטול ברוב ,וכמו שאין להוסיף
אלפים -עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר (רש"י ביצה ג ,):ואיך נתיר להם מעט מים מהברז לתבשיל .ויש לדון מה הדין בדיעבד .לפני למעלה מששים
לאכול בשבת? אולם העושה עצמו נחשב מזיד ,כי ידע ששבת היום וידע שנה ,בליל שבת בשעה שתים בלילה ,באו מישיבת טשיבין שני בחורים ,לבית
שאסור להוסיף מים ולבשלם ,ומתוך בהלה עשה כן ,והעושה מלאכה בשבת של מרן ,דפקו בדלת ורצו לשאול שאלה בהלכה .ואמרו ,שעמדו על הגדר של
במזיד אסור לו ליהנות ממנה לעולם ועד .נמצא שבשבילו המים נחשבים דבר
הגינה – ברחוב אלקנה – וראו את מרן ער ,יושב ולומד ומתנענע ...לכן הרשינו
שאין לו מתירין ,וממילא בטלים ברוב .וזה אבסורד לומר שבשבילו יהיה
לעצמנו לדפוק .מרן אמר שייכנסו .אחר שקבעו את אבן הפינה של ישיבת
מותר ,ובשביל אחרים יחשב דבר שיש לו מתירין ואסור .כך כתבו המאמר
טשיבין ברחוב חנה ,אמר להם הגאון מטשיבין :בסמוך ברחוב אלקנה גר הרב
מרדכי (סי' שיח סק"א) והתוספת שבת (סק"ב) והנהר שלום (סי' שיח סק"א) והחתם
עובדיה ,ואם יש לכם שאלה בהלכה תשאלו אותו .והם קיימו את דבריו ובאו
סופר (בהגהותיו לש"ע ר"ס שיח) .לכן מרן התיר להם" ,יאכלו ענוים וישבעו" (ע"ע הליכות
לשאול .מה השאלה? אחד היה תורן שממונה לחלק את האוכל לתלמידים,
עולם ח"ד עמ' ל) .הארכנו בזה בילקו"י שיצא לאור עוד בשנת תשנ"ג (שבת ג עמ' כח) .
והנה בשעה אחת בלילה ,נכנס לחדר האוכל לבדוק שהכל בסדר ,וראה
עבר וכיסה את החמין שהחמין עומד להישרף ,כי לא שמו הרבה מים מערב שבת .אוי ואבוי ,מה
יא .כאמור בהנאה ממעשה שבת מקילים במחלוקת הפוסקים ,לדוגמא, יאכלו מחר הבחורים ,אם לא יהיה להם חמין יאכלו אותו" ...ויפן כה וכה וירא
בחורף 5בליל שבת אדם שיושב ולומד ,גם אדם שאוכל הרבה ושר הרבה גומר כי אין איש" (שמות ב ,יב) ,אין מצלמות ...פתח את הברז ,מילא מים בנטלה ,ושפך
את הסעודה בשעה שמונה ,האמא משכיבה את הילדים ,והבעל צריך לשבת את המים לתוך החמין .על המזל שלו נכנס עוד בחור והעיר לו :מה עשית? אל
וילמדו ,אבל אם נרדמים בסדר א' על דעת כן לא תורמים ,וזה גזל ,לכן אם תרצה תשב 5בישיבות הקדושות החורף נקרא "החורף הקדוש" ,כי יש אנשים שמנצלים את
בכולל אבל לא תקבל מלגה ,כי אתה ישן .מה אעשה? תתפלל בשעה שבע או שבע החורף ,יושבים בלילה ומתמידים עד שעה מאוחרת .פעם בא אלי אבא עם ילד אחד
וחצי ,תסמוך על זמן ק"ש של הגר"א – בפרט אברכים שקמים באמצע הלילה בישיבה קטנה ,ובא בטענות ,כי הבן שלו הולך ונחלש ,נראה חלש כזה ...ואמר ,זה בגלל
לתינוקות יכולים לסמוך על זמן הגר"א ,שכן דעת סידור רס"ג (סוף עמ' יב) ,אם המג"א כבודו .מה עשיתי? ...כבודו סיפר ביזדים על מרן ,שלא זוכר לילה אחד שמרן הלך
היה רואה דבריו לא היה מחמיר ,וכן דעת השלטי גיבורים (רפ"ד דברכות אות ד) ,וכן משמע לישון לפני שתים בלילה ,והילד הזה שהוא בישיבה קטנה ,אמר ,אני רוצה להיות כמו
קצת מתשובת הרמב"ם (פאה"ד סי' מד ,ובפיה"מ פ"ג דפסחים) ,וכן כתבו הגאון רבי זלמן (בש"ע הרב עובדיה! כל הכבוד ,למד מהאשכנזים לשאוף ,אני יהיה גדול! יושב כל לילה עד
שלו סימן תמג ס"ד) ,הלבוש (סי' רלג ס"א וסי' רסז ס"א) ,התוספות יום טוב (פסחים פ"ג מ"ב) ובמעדני השעה שתים ולומד ,ולמחרת בבוקר הוא עייף ,גם לא אוכל טוב ,ונחלש .אבל הדגשתי
יום טוב (פ"ק דברכות סי' י אות ט) ובלחם חמודות (פ"ד דברכות אות יד) ,החזון איש (סימן יג אות ג), לו ,מרן היה ישן בצהרים ,ואתה שיש לך מסגרת ישיבתית ,אין לך זמן מספיק לישון
ועוד – ותבטל תפלה בנץ ,כי מדברי מרן (סי' פט ס"א) מבואר שזו מצוה מן המובחר ולא בצהרים ,ותלך לישון יותר מוקדם .והוא קיבל .הפה שאסר הוא הפה שהתיר ...מאז
חובה .וכך תבוא עירני .אמר ,אבל הרב ,זה כמו נדר .אביו היה חזן קבוע באהל רחל שאני זוכר את עצמי ,כילדים היינו משחקים ורבים בבית כמו כל ילדים ,והאמא ע"ה
בנץ .קראתי לשני אברכים ואמרתי להם ,בואו נעשה לו התרה' ,מותרים לך מותרים היתה מוציאה אותנו למרפסת ואומרת ,שם תשחקו ותתקוטטו ,אבל פה אתם
לך' ...על כרחו בטובתו ...וב"ה השתנה לגמרי ,ישב ולמד בהתמדה ,היה עירני ופיקח, מפריעים לאבא לישון ...סגר את דלת חדר השינה והיה ישן .הרבנית היתה דואגת לרב
וכולם ביקשו ללמוד אתו חברותא .הוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה (אבות פ"ב מ"א). שיוכל לישון טוב בצהרים ,כדי שיוכל ללמוד טוב בלילה .היינו יוצאים למרפסת,
כשלמדנו בישיבת חברון ,היה יושב לידי בחור ספרדי מרוקאי שנתפס לחסידות ,והיה לפעמים היה חורף קר ,והאמא היתה אומרת ,תשמרו על השקט כדי שאבא לא
הולך כל בוקר לטבול על חשבון סדר א' .אבל צריך להתפלל בישיבה ,וגם לאכול יתעורר ...היתה שומרת עליו.
ארוחת בוקר בישיבה ,אם יאחר לא יישאר לו שום דבר .מה היה עושה? אחרי התפלה מי שישן בצהרים שעתיים או שלש ,אדרבה לא ישן לפני שתים בלילה ,וכי אתה
וארוחת בוקר היה הולך למקוה .הסדר מתחיל בשעה תשע -אז לא היו מתחילים בטלן?! אבל בחור ישיבה יש לו בקושי שלשת רבעי שעה לנוח ,ולכן בשעה 24:30ילך
בתשע ורבע -וכל פעם הוא היה מגיע ברבע לעשר ,משחק בפאות שלו ומייבש לישון ,כדי שיהיה לו כוח ללמוד .תראו ט"ז על אבן העזר (סי' כה סק"א) שכותב בזו הלשון:
אותם ...אמרתי לו :תראה ,אני כבר למדתי עמוד שלם ,גמרתי שני תוס' קשים ,למה "שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת" וכו' (תהלים קכז ,ב) ,דהיינו שיש תלמידי חכמים
אתה הולך למקוה ,לא חבל?! זה לא ערב כיפור או ערב ר"ה ,ואנחנו לא חסידים ולא מנדדים שינה מעיניהם ועוסקים בתורה הרבה ,ויש תלמידי חכמים שישנים הרבה כדי
ליטאים אלא באמצע ...אבל הוא לא שמע לי והמשיך להגיע מאוחר .בסוף יצא ממנו שיהיה להם כח החזק וזריזות לב לעסוק בתורה ,ובאמת יכול ללמוד בשעה אחת מה
מקובל פשוט .הוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה .אם קם מוקדם ולא מפריע לו שזה מצטער ועוסק בשני שעות – קוראים עשר פעמים את המהרש"א עד שמבינים,
בלימוד ,יכול ללכת למקוה ותבוא עליו הברכה ,אבל לא על חשבון הלימוד .כמה חשוב אדם שרוצה לבחון את עצמו אם הבין טוב את תוס' יעיין מידי פעם במהרש"א ,ואם
לשמור על סדרי הישיבה והכולל. הבינו טוב ,גם את התוס' הבין טוב -ובודאי שניהם יש להם שכר בשוה .על כן אמר
"שוא לכם" ,דהיינו בחנם לכם שאתם מצטערים ומשכימים בבוקר ומאחרי שבת
וכן לא ילמדו כל אחד משהו אחר ,זה הורס את הכולל ,מרן הזהיר אותי על זה .היו לי בלילה וממעטים שנתם ,זה בחנם ,כי "כן יתן ה' לידידו שינה" ,דהיינו מי שישן הרבה
שני אברכים בכולל שפתאום החליטו ללמוד דף יומי ,אבל כולם למדו בית יוסף אבן כדי שיחזק מוחו בתורה ,נותן לו הקב"ה חלקו בתורה ,כמו אותו שממעט בשינה
העזר ,הלכות אישות ,הלכות קידושין ,הלכות גיטין ,תענוג! ניגשתי לחברותא הזו ומצטער עצמו ,כי הכל הולך אחר המחשבה .עכ"ל .צריך לאכול טוב ,לישון טוב ,ועל
ואמרתי ,מרן פוסק ללמוד כמו כולם אבן העזר .אמר אחד מהם ,התייעצתי אתמול ידי כך ללמוד טוב .כמובן לישון טוב לא בסדרים ,אלא בהפסקת צהרים או בלילה.
עם חכם בן ציון ,ואמר לי ,צריך לדעת ש"ס ,וכי תישאר עם הארץ?! ...אני לא יודע לפני כמעט חמישים שנה ,מרן זצ"ל היה מנחה אותנו בכולל -שישמעו ראשי הכוללים
ש"ס ולכן אני מפסיק ולומד דף יומי .אמרתי לו ,אם תרצה תלמד בחזון ציון ולא בחזון -להקפיד שכולם ילמדו אותו דבר ,ומי שרוצה ללמוד משהו אחר יעבור לכולל אחר.
עובדיה ,אבל אם אתה בא לכולל חזון עובדיה ,אתה צריך לשמוע למרן .ועוד ,מי אמר וכן לא להסכים שילמדו לבד ,אלא רק עם חברותות .והיה מחזק אותי בזה .מרן היה
שחכם בן ציון התכוין שתלמד בסדר א' דף יומי ,תלמד בהפסקת צהרים או בלילות. מגיע לכולל שלנו חזון עובדיה ,ואומר לאברכים ,תשמעו לראש הכולל ללמוד עם
להיות ראש כולל זה לא כל כך קל ,לפעמים יש קשיים .והוא לא שמע לי .באותו שבוע חברותות ,היו לי קרוב לארבעים אברכים וכולם למדו עם חברותות .היה אברך תלמיד
כשמרן הגיע לתת שיעור – היה מגיע בכל שבוע לתת שיעור – ירדתי למרן במדרגות חכם עיראקי ,שכל שני וחמישי החברותא היה עוזב אותו ,ונשאר לבד ,או 'חברותא או
ואמרתי לו ,אבא ,יש חברותא שמפירה את ההנחיה ללמוד כמו כולם בית יוסף אבן מיתותא' (תענית כג ...).הקמתי 'ועדת חקירה ממלכתית' ,למה עוזבים אותו כולם,
העזר .כן? מרן נכנס לבית המדרש ,ומיד כשישב אמר :תשמעו ,בשלט כתוב :כולל והתברר לי שבמקום ללמוד תוספות או בית יוסף בעיון הוא נרדם ,החברותא מסתכל
ללימוד דיינות ,לומדים אבן העזר ,ומי שלא רוצה ללמוד בחזון עובדיה ,ילמד בחזון עליו והוא ישן ,מעיר אותו ,נותן לו צביטה ,ואחרי כמה דקות עוד הפעם נרדם ...עד
ציון ...למה באים לפה? חזר על מה שאמרתי .אמרתי לאברך הזה ,נו ,שמעת? צריך שלא יכול להמשיך ועוזב אותו .קראתי לאברך הזה – לבד ,לא לפני כולם – ושאלתי
לשמוע למרן .זה מוסר השכל ,לשמוע לראש הכולל ,ללמוד בחברותא ,ומה שהרב אותו ,למה אתה ישן ,אולי זו בעיה רפואית .איזה עדה אתה? עיראקי ,הבנתי מיד ,בטח
קובע זה מה שלומדים .דברים אחרים ילמד בלילה או בהפסקת צהרים. אתה מתפלל בנץ ...נכון ,איך הרב יודע? אני מכיר ,גם אנחנו עיראקים ,הם לא מוותרים
על הנץ ...אמרתי לו ,אנשים תורמים כסף לכולל ומחזיקים אותו על דעת שישבו
נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!
.1הפקדה לחשבון בנק :מזרחי טפחות סניף 523 :מ.ח 225485 .ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר.
בחסות: .2העברה בביט 0546888382ולציין :עבור "השיעור השבועי" .3 .קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק:
https://nedar.im/7004246ולציין :עבור "השיעור השבועי".
מלאכת זורע וללמוד ,והוא יושב ולומד לפחות עד 1בלילה ,ישן טוב ביום שישי בצהרים,
טו .לגבי מלאכת זורע ,אדם שנוטע שתיל או זורע גרעין ,לשתיל לוקח כדי שיוכל ללמוד בליל שבת .ב 1-בלילה רוצה לפתוח את סיר החמין ולאכול,
שבועיים עד שנקלט ,ולגרעין לוקח שלשה ימים עד שנקלט ,וכמו שכתב ואשתו ישנה ולא רואה ...הוא פותח את סיר חמין ולוקח מעט ,ונותן גם
הש"ך (סימן רצג סק"ב) בשם תרומת הדשן (סימן קצא) ,וכתב הרש"ש (שבת עג ).שחייב לחברותא" ,וכיפר בעדו ובעד ביתו" (ויקרא טז ,ו) ,וכשטועם מרגיש שהתפוח
על מלאכת זורע אף שההשרשה לא תהיה אלא בחול ,וכל עוד שלא נשתרש אדמה ,השעועית ,החיטה ,קצת יבשים ,לא מבושל לגמרי .ואומר ,מחר אלך
"כמאן דשדא בכדא דמי" .לכן אם במוצאי שבת חזר בתשובה ,מייעצים לו להתפלל אצל המרוקאים ,שם מאריכים בפיוטים יפים ,ועד השעה 11:00
שיוציא את הגרעין שזרע ,ובכך לפי הרש"ש לא יעבור על איסור .ואף החמין יתבשל .לקח את המכסה וכיסה בחזרה את הקדרה .עשה מעשה חמור
שהמנחת חינוך (מוסך השבת מלאכת זורע ,ובמצוה רחצ סי"ד) כתב לא כך ,וכן האדמו"ר שחייב עליו חטאת ,כי אסור לכסות תבשיל שלא התבשל כל צרכו ,וגם אם
מסוכוטשוב בספריו אגלי טל (מלאכת זורע סעיף ב ,ושם דף ח ע"א אות ד) ובשו"ת אבני נזר מפחד מזבובים ,שיעמוד וינפנף בלי הפסקה ,אבל אסור להחזיר את המכסה,
(סימן יח אות יג) ,וכן האור שמח (פ"ג מהלכות שבת ה"א בד"ה ודע) ,חלקו על חידוש הרש"ש זה מבשל בשבת.
וכתבו שמלאכת מחשבת אסרה תורה ,ואחר שזרע לא יועיל שיוציא את
הגרעין ,ואפילו אחר כך ירד גשם שיטפון והגרעין יתקלקל חייב ,כי בשעה מאכל בן דרוסאי
ששם את הגרעין חשב לזרוע בשבת .מכל מקום מייעצים לו במוצאי שבת יב .מה הדין בדיעבד ,אדם שלא ידע את ההלכה ,לקח את המכסה והחזיר ,כדי
שיוציא את הגרעין ,ובשמים הרש"ש יהיה טוען רבני שלו ,ויאמר :רבותי, שאשתו לא תדע שאכל ...ובא בשחרית ומספר לחברו :אתמול אכלתי חמין
התברר למפרע שלא עשה מלאכה ,תפטרו אותו .וכך יעשו .ואף אם יבוא בשעה אחת בלילה ,לא היה מבושל לגמרי ,וכיסיתי ,עכשיו נלך לאכול חמין
המנחת חינוך ויחלוק ,בשמים ירחמו עליו וילכו לקולא... מבושל ...אומר לו ,עברת על חיוב מבשל בשבת! אומר ,אבל זה היה מבושל
הדביק פת בתנור כמאכל בן דרוסאי .שודד שבא לקחת כסף ,ורואה בשר על האש" ,עלה עשן
טז .רואים שמלאכת זורע שהיא גרמא אסורה מדאורייתא ,וגם מלאכת באפו" ,דורס ואוכל ,למרות שהאוכל לא מבושל כל צרכו ,לרש"י (שבת כ ).שליש
מבשל היא גרמא ואסורה מדאורייתא ,ואם מניח בתנור תבנית עם חלות או בישול ,ולהרמב"ם (פ"ט מהל' שבת ה"ה) חצי בישול .ולדעת רש"י הרמב"ן (שבת לח,):
עוגה חמש דקות לפני השקיעה ,ונאפה במוצאי שבת ,הולכים אחר השעה הרשב"א והריטב"א (שבת יח :ולט ,).הר"ן (דף ו ע"ב מדפי הרי"ף) ,הרא"ש (פ"ג דשבת סימן יא)
שהניח ועבר איסור ,כמו בזורע .והאמת שגם בזה דנים הפוסקים ,כי בגמרא ועוד ,הגומר בישולו לא עבר על איסור בישול ,כיון שראוי לאכילה על ידי
(שבת ד ).אמרו ,הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה – ולעבור בכך על איסור הדחק .אבל להלכה בשלחן ערוך (סי' רנז ס"ד ,סי' שיח ס"ד) נפסק כדעת הרמב"ם (פ"ט
דרבנן של רדיית הפת – קודם שיבוא לידי איסור סקילה – לפני שיקרמו פניה. מהל' שבת ה"ג) ,שאם מבשל דבר שאינו מבושל כל צרכו ,אפילו היה מבושל ,90%
ועל כל פנים מבואר שמלאכת מבשל אסורה מהתורה אף שהיא גרמא .וכן חייב .ומה הדין לאכול את החמין?
משמע בדברי הרמב"ם (פ"ט מהלכות שבת הל' ד ,יא) ,שאדם שיש לו סיר על הפלאטה,
והתבשיל לא מבושל כל צרכו ,והוא מגיס בקדרה ,כלומר שלוקח כף גדולה גרמא בשבת
ומערבב 'עליונים למטה ותחתונים למעלה'( 6ע"פ פסחים נ .ב"ב י :וכן זבחים פ :ובכורות יז,): יג .בספר אור לציון חלק ב' (עמ' קס) כתב ,שמי שפתח את הסיר וראה
הוא חייב ,משום שהגסה היא מצרכי הבישול .ומבואר שאף שבלאו הכי שהתבשיל לא מבושל כל צרכו ,אלא רק כמאכל בן דרוסאי ,וחזר וכיסה את
יתבשל עוד חצי שעה או שעה ,חייב ,כיון שהוא גורם לזירוז הבישול. הקדרה ,מותר לאכול את האוכל הזה ,ונימקו שכיון שכל הבישול כאן בגרמא,
כולם חייבים שאינו אסור אלא מדרבנן ,בדיעבד יש לסמוך על הפוסקים שאין בזה משום
יז .וכן משמע עוד בדברי הרמב"ם (פ"ט מהל' שבת ה"ד) ,שהביא את דברי הגמרא בישול .אלא דמה שכתבו שנחשב גרמא האסור מדרבנן ,בגמ' שבת (קכ ):דרשו
ביצה (לד ).להלכה בזו הלשון :אחד נתן את האור ואחד נתן את העצים ואחד על הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" -עשייה הוא דאסירא הא גרמא שריא.
נתן את הקדרה ואחד נתן את המים ואחד נתן את הבשר ואחד נתן את הריטב"א (שם) ורבינו יואל -הביאו המרדכי (פרק כל כתבי סימן שצט) כתבו ,שעל כל
התבלין -כולם נהיו טבחים - ...ובא אחר והגיס ,כולם חייבים משום מבשל, פנים מדרבנן יש לאסור לעשות בשבת מלאכה על ידי גרמא ,אבל התוס' (ס"פ
שכל העושה דבר מצרכי הבישול הרי זה מבשל .עכ"ל .ובפרט שהלכה זו כירה) והרא"ש (ביצה כב ).ועוד ראשונים רבים כתבו ,שכל שיש צורך בדבר – אפילו
כתבה הרמב"ם בפרק ט' מהלכות שבת שכולו עוסק במלאכת מבשל ,משמע אינו צורך גדול כפיקוח נפש – מותר להקל על ידי גרמא .וכן דעת מרן השלחן
שכל חיובם הוא משום מבשל דוקא .ולכאורה צריך ביאור ,הרי הראשונים ערוך (סימן שלד סעיף כב) .ופלא איך תפס שגרמא אסור מדרבנן ,זה נגד דעת
שנתנו את העצים והקדרה לא בישלו כלום ,הם רק גרמו לבישול ,ומדוע הש"ע ,ואמנם הרמ"א פסק שאין להקל בגרמא אלא במקום פסידא ,משום
שיתחייבו משום מבשל? לפי האמור אתי שפיר ,כי מלאכת מבשל כל כולה
היא גרמא ,אך זו היא צורת המלאכה ,לבשל בקדרה על עצים ואש .לפי נושאי שאדם בהול על ממונו ,אבל אנחנו קיבלנו הוראות מרן ,שבמקום צורך מותר
כלי הרמב"ם ,מדובר שהם תכננו שכל אחד יביא משהו ,ולא במקרה שאחד לכתחילה .ואיך כתב האור לציון שגרמא אסור מדרבנן?!
הביא את הקדרה והלך .אך לדעת רש"י (ביצה לד ).מי שנתן את הקדרה חייב כיסוי קדרה
משום חיסום וחיזוק הברזל ,לא משום מבשל ,כי אין בקדרה שום תבשיל ,ורק יד .ובכלל ,מה שכתב שכיסוי קדרה זהו גרמא ,גם זה מאד תמוה ,הלא יש לנו
אלו שמביאים מים ,בשר ,תבלין ,חייבים משום מבשל. ל"ט מלאכות שלמדים מהמשכן ,ומתוכן ב' מלאכות שהן כמו גרמא ,מלאכת
בישול בגרמא מבשל ,וכן מלאכת זורע ,ובכל זאת אסורות מן התורה .ומצאנו כעשרה
יח .יש דיון באחרונים ,מה יהיה הדין לגבי הלוקח חבל בערב שבת לפני ראשונים שכתבו להדיא שבכלל מלאכת מבשל גם כיסוי הקדרה אם לא
השקיעה ,ומורח עליו שמן או שעוה ,ומדליק אותו מצד אחד ,והאש מתקדמת נתבשל כל צורכו ,וכמו שכתב המאירי (שבת עג :).וכל שממהר לאפות או לבשל,
לאט לאט ,וכשחוזר מהתפלה בשבת לוקח קדרה עם בשר או דגים ומניחה כגון בולל ומגיס בקדרה "או משים כיסוי" של קדרה על הקדרה" ,חייב" משום
מעל צידו השני של החבל ,וכעבור כמה דקות האש תגיע מתחת הקדרה מבשל .גם רבי עובדיה מברטנורא (פרק כלל גדול מ"ב) כתב ,שהנותן כיסוי על גבי
ותחמם את התבשיל ,לכאורה זהו ממש גרמא .בא רבי אהרן וולקין בשו"ת קדרה העומדת על האש חייב משום מבשל .וכן כתבו הסמ"ג (לאוין סה יד ע"ד,
זקן אהרן (ח"א חאו"ח סימן טו) וכתב ,ברגע שהתורה חידשה במלאכת מבשל ובדפו"י דף יג - ):הובא בבית יוסף (סי' רנז ס"ד) ,הסמ"ק (סי' רפב עמ' רפו) ,התרומה (סי' רלא)
שגרמא אסורה ,משמעות הדבר שאין להתיר לבשל בכל גרמא שתהיה.
-הזכירוהו ההגהות מיימוניות (פ"ג אות ח) ,הרא"ה בארחות חיים (הלכות שבת סי' עד),
אמנם מאידך יש לומר אין לך בו אלא חידושו ,התורה חידשה לחייב בישול
רגיל על האש ,בזה אומרים שזו מהות המלאכה וחייב ,אבל לא אסרה להניח הנימוקי יוסף (שבת מח ,).פסקי מהרי"ח (הובא בקובץ שיטות קמאי שבת מז ,):המחזור ויטרי
(שבת סי' כד) ,הכל בו (הל' שבת עמ' עב) .וכן מבואר בחידושי ה"ר יהונתן מלוניל (ריש פרק
קדרה והאש תבוא מאליה .לומדים מזה לגבי שעון שבת ,אם מניח תבשיל
שאינו מבושל על פלאטה כבויה ,והפלאטה תידלק בעוד שעה על ידי שעון ז דשבת) ,ובתוס' (שבת מח .ד"ה דזיתים) .ונמצא שעבר על איסור דאורייתא ולא על
שבת ותבשל ,האם גרמא כזו התורה אסרה במלאכת מבשל ,או לא .אי"ה דרבנן.
בשיעור הבא נמשיך.
מים עומדים ,ויכולים לבוא זבובים ויתושים והמים יסריחו ,מה עשה הקב"ה? נתן בה 6מי שלוקח קדרה ומניח על הקדרה ,הכל מתבשל בבת אחת ,גם מה שנמצא למטה
מלח ,ואז לא יסריח .אבל הנהר כל הזמן הולך ולא יסריח ,ולכן המים בנהר מתוקים. קרוב לאש וגם מה שנמצא למעלה רחוק מהאש .אלו נפלאות הבריאה .אגב ,מדוע
בים המים מלוחים ואילו בנהרות המים מתוקים? אלא בים הגם שיש גלים אבל הם
