gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫\‬ ‫גליון מס' ‪569‬‬ ‫‪17:57‬‬ ‫‪17:20‬‬ ‫‪16:29‬‬ ‫‪17:53‬‬ ‫‪17:18‬‬ ‫‪16:28‬‬ ‫‪17:53‬‬ ‫‪17:18‬‬ ‫‪16:28‬‬ ‫כותב ועורך השיעור‪:‬‬ ‫‪17:56‬‬ ‫‪17:20‬‬ ‫‪16:30‬‬ ‫הרב דביר פרץ שליט"א‬ ‫חיי שרה | כ"ז חשון תשפ"ז‬ ‫הנאה ממעשה שבת בדבר השנוי במחלוקת‪ .‬אמירה לגוי בדבר השנוי במחלוקת‪ .‬עבר וסחט‬ ‫פירות בשבת‪ .‬סחיטת לימון בשבת‪ .‬חימום רוב יבש‪ .‬חימום סופגניה עם ריבה ומים‪ .‬עירוי על‬ ‫קפה עם הל‪ .‬חימום דג עם לימון‪ .‬שפכו מים מהברז לחמין‪ .‬עבר וכיסה חמין שאינו מבושל כל‬ ‫צרכו‪ .‬לשמוע לראש הכולל בלימוד בחברותא ובסדרי הלימוד‪ .‬בישול בגרמא‬ ‫עבר וסחט תפוזים בשבת‬ ‫דבר השנוי במחלוקת‬ ‫ג‪ .‬למשל דוגמא‪ ,‬בשנת תש"ד‪ ,‬מרן זצ"ל היה בחור בגיל ‪ ,23‬והיה נותן שיעורים‬ ‫א‪1 .‬בשיעורים הקודמים ביארנו שמעשה שבת אסור מדרבנן‪ ,‬ולכן בדבר‬ ‫לבעלי בתים בערב‪ .‬הוא ביקש רשות מהגאון רבי עזרא עטיה רב רבנן לתת‬ ‫שהפוסקים חולקים‪ ,‬בדיעבד אם עשו‪ ,‬למרות שנפסקה ההלכה לאסור‪ ,‬מותר‬ ‫שיעורים בהלכה לצבור הרחב‪ ,‬ואמר לו‪ :‬בוודאי‪ ,‬אם אתה לא ראוי לתת‬ ‫לאכול את האוכל הזה בשבת‪ .‬וכן כתבו הפרי מגדים (סימן שיח א"א סק"י)‪ ,‬המגן‬ ‫שיעורים בהלכה‪ ,‬מי ראוי?! הרי כבודו גמר את הש"ס בגיל ‪ .15‬ומאז הרב היה‬ ‫אברהם (סי' שכג)‪ ,‬המהרש"ם (דעת תורה סי' שיח ס"א)‪ ,‬המשנה ברורה (סי' שיח ס"ק ב) ועוד‪.‬‬ ‫נותן שיעורים במתק לשון‪ ,‬עוד היה בלי חתימת זקן‪ .‬פעם דיבר בהלכות‬ ‫והוא הדין שדבר השנוי במחלוקת‪ ,‬מותר לומר לגוי שיעשה‪ ,‬כי אמירה לגוי‬ ‫סחיטה‪ ,‬שבגמרא (שבת קמד‪ ):‬מבואר‪ ,‬שאסור מדאורייתא לסחוט זיתים לשמן‬ ‫דרבנן‪ ,‬לכן מותר לומר לגוי לקחת מרק מבושל צונן מהשלחן או המקרר‪,‬‬ ‫וענבים ליין‪ ,‬ומדרבנן אסור לסחוט תותים ורימונים‪ .‬ומרן הבית יוסף (סי' שכ)‬ ‫ולהניחו על הפלאטה‪ ,‬ולא צריך לרמוז אלא יאמר לו מפורש‪ .‬וכן כתב החיד"א‬ ‫כותב בשם שבלי הלקט (סי' צ)‪ ,‬שהוא הדין לכל פרי שיש רגילות לסחטו ‪ -‬כגון‬ ‫(שיורי ברכה סי' שיח סק"א) בשם מהר"ש שער אריה ומהרי"ל ואלי‪ .‬וכן כתבו‬ ‫תפוזים‪ ,‬או אבטיח בזמנינו‪ ,‬יש בקבוק מיץ אבטיח שהוא רק טעם‪ ,‬אבל יש גם‬ ‫התפארת ישראל (בכלכלת שבת בסוף דיני אמירה לעכו"ם אות ה)‪ ,‬שו"ת זרע אמת (ר"ס מ)‪,‬‬ ‫אבטיח סחוט (עיין הל"ע ח"ד פר' יתרו אות א‪ ,‬ילקו"י מצוות התלויות בארץ ח"א עמ' תקט) ‪ -‬שאסור‬ ‫המאמר מרדכי (סי' שלז סק"ב) ‪ -‬היו לפני כ‪ 250-‬שנה ‪ -‬ועוד‪ ,‬שכל שהפוסקים‬ ‫לסחטו מדרבנן‪ ,‬גזירה שלא יבואו להתיר לסחוט זיתים וענבים‪ .‬ורק פירות‬ ‫חולקים ביניהם‪ ,‬אפשר על ידי גוי‪ .‬אמנם המהרש"ל (יש"ש ביצה פ"ד סי' ט) כתב‬ ‫שאין רגילות לסחטם בכל העולם מותר לסחוט בשבת‪ .‬קם חכם עזרא הדאיה‬ ‫להקל בזה רק במקום הפסד מרובה או שנחפז הרבה‪ ,‬ולצורך מצוה‪ ,‬אבל בלא‬ ‫– אחיו של חכם עובדיה הדאיה בעל הישכיל עבדי ‪ -‬וחלק על מרן ‪ -‬מרן היה‬ ‫זה אין להקל‪ .‬הביאו הפרי מגדים (א"א סימן שיד ס"ק יא)‪ .‬וכן כתב המשנה ברורה (סי'‬ ‫אז בחור צעיר‪ - ...‬ואמר‪ ,‬מעשה שהייתי לפני אבי הגאון רבי שלום הדאיה‪,‬‬ ‫שיד ס"ק לז)‪ .‬וכן כתב האגרות משה (או"ח ח"ב סימן עט)‪ .‬אולם אנחנו קיבלנו הוראות‬ ‫ולפני חכם ישועה פלאג'י ‪ -‬משפחה של רבי חיים פלאג'י ‪ -‬וסחטתי בשבת‬ ‫הבית יוסף‪ ,‬שעל ידי גוי התיר לגמרי‪.‬‬ ‫תפוזים לפני רבנים אלה וכיבדתי אותם‪ ,‬ושתו ולא אמרו לי כלום‪ .‬ולמה אתה‬ ‫סברא יחידאה‬ ‫אומר שאסור לסחוט תפוזים בשבת?!‬ ‫ב‪ .‬היום פגש אותי תלמיד חכם אחד ואמר לי‪ ,‬לפי זה בכל דבר נמצא איזה‬ ‫היו שקועים בלימוד‬ ‫סברא יחידאה ונסמוך לומר לגוי‪ ,‬או נקל במעשה שבת‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬אי אפשר‬ ‫ד‪ .‬מרן שמע והתפלא‪ ,‬איך סחט בפניהם? ואמר‪ ,‬כנראה היו שקועים בלימוד‪,‬‬ ‫להגזים‪ ,‬ורק אם זו דעה של פוסקים קדמונים נקל‪ .‬ומה שכתב מרן הבית יוסף‬ ‫ולא שמו לב שסחטו בשבת‪ ,‬ואם היו שמים לב היו מעירים‪ ,‬לא מכל מעשה‬ ‫(סימן שיד ס"ז)‪ ,‬שאם אין לו מפתח לפתוח את מנעול החבית‪ ,‬אין לשבר הפותחת‬ ‫לומדים הלכה‪ .‬וגם אם דעתם להתיר‪ ,‬מקום הניחו לי להתגדר בו‪ .‬אותו חכם‬ ‫לצורך השבת‪ ,‬וזהו דוקא על ידי ישראל‪ ,‬אבל על ידי גוי מותר‪" ,‬כיון דאיכא‬ ‫אמר עוד‪ :‬הכף החיים (סי' שכ סק"ח) אומר שמותר! אמר לו הרב‪ :‬זה לא נכון‪ ,‬הכף‬ ‫מאן דשרי אפילו על ידי ישראל"‪ .‬זה בסברא של הקדמונים‪ ,‬אבל סתם סברא‬ ‫החיים דיבר על פירות שאין דרך לסחטם‪ ,‬אבל אם יש רגילות לסחטם‪ ,‬אסור‬ ‫יחידאה של אחרוני זמננו בודאי שאי אפשר לסמוך עליה להקל‪.‬‬ ‫יהיה בית כנסת אחד בלי שיעורי תורה‪ .‬והוסיף ואמר‪ ,‬אם ישלמו לו ‪ -‬טוב‪ ,‬אם לא‬ ‫‪ 1‬מדברי הרב יצחק לוי שליט"א‪ :‬ברשות מרן הראשון לציון‪ ,‬מורנו ורבנו ועטרת‬ ‫ישלמו ‪ -‬גם טוב‪ ,‬העיקר שבכל מקום יהיו שיעורים‪ .‬ובעיקר להיות צמודים לכל דבריו‬ ‫ראשנו‪ ,‬עטרת תפארת ישראל‪ ,‬רבן של כל בני הגולה‪ .‬אנחנו זכינו שכמה ימים לפני‬ ‫של מרן שליט"א‪ ,‬שקולו של מרן זצ"ל מתוך גרונו‪ .‬כשהיינו בישיבה‪ ,‬כל שאלה‬ ‫שמרן זצ"ל הסתלק‪ ,‬הכתיר לנו את בנו מורנו ורבנו מרן הראשון לציון שליט"א‪ ,‬שינהיג‬ ‫שעמדה על הפרק‪ ,‬בהלכה‪ ,‬בהשקפה‪ ,‬בהנהגת הישיבה‪ ,‬תמיד הרב היה מחשבן מה‬ ‫את עם ישראל בעולם הרבנות‪ ,‬ועכשיו גם בהנהגה הכללית של עם ישראל‪ .‬לא רק‬ ‫מרן היה אומר במצב כזה‪ .‬ועד היום כך‪ .‬אין אף אחד בעולם שזכה ללימודה ושימושה‬ ‫שמרן שליט"א זיו איקונין של אביו עליו‪ ,‬אלא בכל תחום הוא ממשיך את דרכו של‬ ‫אצל מרן זצ"ל כמו מרן שליט"א‪ .‬לכן יש לנו את הזכות להיות צמודים לרב‪ ,‬להידבק‬ ‫מרן‪ ,‬בפסיקת ההלכות ועוד‪ ,‬ובהסכמות לספריו מרן כתב עליו "הוא ממשיך את דרכי‬ ‫בשולי גלימתו‪ .‬נותר לנו רק לאחל ולברך את מרן שנזכה שינהיג אותנו עוד רבות‬ ‫בדרך הישרה שהתויתי אליו בפסיקת ההלכות"‪ ,‬וחזר על כך כמה פעמים (בהסכמות‬ ‫בשנים עד מאה ועשרים‪ ,‬עד ביאת גואל צדק‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫לילקו"י על כיבוד או"א‪ ,‬הל' ערלה והל' כלאים‪ ,‬ועין יצחק)‪ .‬אין לזה אח ורע‪ .‬מעולם לא חלק על מרן‪.‬‬ ‫דברי מרן שליט"א‪ :‬חזק וברוך להגאון רבי יצחק לוי שליט"א‪ ,‬רבה של נשר‪ ,‬מפיץ‬ ‫כבר עשרות שנים מרן שליט"א רץ ממקום למקום לזכות את עם ישראל‪ ,‬לא חס על‬ ‫תורה והולך בדרך של מרן‪ .‬ויותר מזה‪ ,‬אם הוא רואה שמקשים על מרן כל מיני‬ ‫כוחו‪ ,‬גילו‪ ,‬זמנו‪ ,‬והלך מעיר לעיר להשמיע דבר ה' זו הלכה‪ ,‬בהלכה‪ ,‬בהנהגה ובהשקפה‪.‬‬ ‫קושיות‪ ,‬הוא מתרץ ומיישב‪ ,‬לפעמים רואים שאנשים פשוט לא הבינו את דברי מרן‪,‬‬ ‫ב"ה שזכינו‪ ,‬ואנחנו צריכים להמשיך בדרך הזאת‪.‬‬ ‫והוא מסיר את האבק מהדברים‪ ,‬ודבק במרן‪ .‬שיזכה לאריכות ימים ושנים‪ ,‬להגדיל‬ ‫אני זוכר לפני כ‪ 25-‬שנה‪ ,‬מרן זצ"ל ישב כאן במוצאי שבת של בחירות‪ ,‬ואמר‪ :‬תראו‪,‬‬ ‫תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫שמעתי מהפעילים שאנשים מעוניינים לשמוע ויש צימאון‪ ,‬לא רק בבחירות צריך‬ ‫לדבר עם אנשים‪ ,‬כל אברך צריך לדאוג שיהיו שיעורי תורה בבית הכנסת שלו‪ ,‬שלא‬ ‫לתגובות וכן לקבלת הגיליון במייל‪d95872@gmail.com :‬‬ ‫פסיק רישיה דניחא ליה‪ .‬הדבר דומה למה שדיברנו פעם לגבי חימום סופגניה‬ ‫מדרבנן‪ .‬ואיך אפשר להתיר‪ .‬ומה נאמר‪ ,‬כיון שרבי שלום הדאיה ורבי יהושע‬ ‫עם ריבה בשבת‪ ,‬יש כאלה שחוסכים בריבה ומערבים בה מים מהברז‪ ,‬לא‬ ‫פלאג'י התירו‪ ,‬נוכל להקל‪ ,‬ספק דרבנן לקולא‪ .‬אבל עם כל הכבוד שהיו‬ ‫מבושלים‪ ,‬וכשמחמם את הסופגניה‪ ,‬הסופגניה עצמה היא דבר יבש‪ ,‬ואין‬ ‫גדולים‪ ,‬זו סברא דחויה מההלכה ואין לצרפה‪ 2.‬כעבור שנים רבות‪ ,‬מרן בספריו‬ ‫בישול אחר אפיה או טיגון‪ ,‬כמו שמותר לחמם לחם‪ .‬וגם הריבה היא מבושלת‪,‬‬ ‫יביע אומר ח"ח (חאו"ח סימן לו אות ב) והליכות עולם ח"ד (עמ' צה) וחזון עובדיה שבת‬ ‫כותב הגרש"ז אוירבך (שלמי מועד עמ' רמה)‪ ,‬שהולכים אחר עיקר הדבר שהוא‬ ‫ח"ד (מלאכת דש הערה ח)‪ ,‬סיפר את הסיפור הזה‪ ,‬וכתב שהרצה את הדברים לפני‬ ‫הסופגניה‪ .‬וכמו שמותר לחמם בשבת דגים עם רוטב‪ ,‬ואף שיש רוטב צף‪ ,‬אבל‬ ‫רבו הגאון רבי יעקב עדס‪ ,3‬ואמר לו‪ :‬ראה דבריך טובים ונכוחים למבין וישרים‬ ‫קוראים לזה דגים‪ ,‬וכן חמין מבושל כל צרכו שהתקרר‪ ,‬מותר לחממו‪ ,‬אף שיש‬ ‫למוצאי דעת‪ ,‬והחולק עליהם לא חש לקמחיה‪ .‬לכן למסקנא‪ ,‬אסור לסחוט‬ ‫בו רוטב צף‪ ,‬כי הולכים אחר הרוב היבש‪ ,‬ונקרא שמו חמין ולא מרק‪ ,‬בשבוע‬ ‫תפוזים בשבת‪ ,‬ומי שעבר וסחט תפוזים בשבת במזיד‪ ,‬אין להתיר מצד שזהו‬ ‫שעבר אחד שאל אותי‪ ,‬אם רוב הוא ‪ ?51%‬ואמרתי שזה לא כמו בכנסת שכל‬ ‫דבר השנוי במחלוקת הפוסקים‪ ,‬כי אין לצרף סברא דחויה‪ .‬אבל אם סחט‬ ‫קול מכריע‪ ...‬אלא הולכים אחר שמו של הדבר‪ ,‬ואם נקרא "חמין" או "דגים"‬ ‫בשוגג‪ ,‬כיון שעבר על איסור דרבנן‪ ,‬מותר לשתות את המיץ בשבת‪ .‬וכן לענין‬ ‫זה בגדר דבר יבש‪ ,‬וכן גפילטע פיש שיש בו קצת רוטב או שומן‪ ,‬הולכים אחרי‬ ‫אמירה לגוי אין להקל לומר לגוי שיסחט תפוזים בשבילנו בשבת‪ ,‬שהוא איסור‬ ‫הרוב ומותר לחמם‪ .‬בהזדמנות נרחיב למה הולכים בזה אחר הרוב‪ ,‬אבל כך‬ ‫דרבנן‪ ,‬ואין מקילים לומר לגוי באיסור דרבנן אלא אם כן צריך לדבר צורך‬ ‫מבואר בבית יוסף (סי' רנג)‪ ,‬וכך כתבו המנחת כהן (בשער ב פ"ב בד"ה התנאי השני) פמ"ג‪,‬‬ ‫הרבה‪ ,‬ונחפז על הדבר‪ ,‬או לצורך מצוה (סי' שז ס"ה)‪.‬‬ ‫יד אהרן‪ ,‬שם חדש‪ ,‬ארץ חיים‪ ,‬זרע אמת‪ ,‬המהרש"ם (בדעת תורה סימן שיח סט"ו)‪,‬‬ ‫אגלי טל‪ ,‬הר צבי‪ ,‬ועוד‪ .‬ומה שהחמיר בזה באור לציון‪ ,‬הוא מפני שלא ראה‬ ‫סחיטת לימון בשבת‬ ‫דברי המנחת כהן במקור‪ ,‬וראה רק את קיצור דבריו בפמ"ג‪ .‬ואילו היה רואה‬ ‫ה‪ .‬לימון בשבת מותר לסחוט‪ ,‬כך מנהגנו הספרדים‪ ,‬ולכן אם אוכל סלט‪ ,‬או‬ ‫את המנחת כהן בפנים‪ ,‬היה מתיר‪ .‬וראה בילקוט יוסף שבת כרך א' חלק‬ ‫דג פילה קצת יבש‪ ,‬ורוצה לסחוט לתוכם לימון‪ ,‬מותר‪ .‬ואשכנזי שאוכל איתנו‬ ‫ראשון (עמ' תקכה)‪.‬‬ ‫– ברוך הבא ‪ -‬ומבקש‪ ,‬תסחט גם על הדג שלי‪ .‬יסחט לו‪ ,‬למרות שהם‬ ‫ריבה עם מעט מים‬ ‫מחמירים בזה‪' ,‬שמור לי ואשמור לך'‪ ,‬היום אתה עושה בשבילו‪ ,‬ומחר הוא‬ ‫יעשה בשבילך דבר שמותר לו ואסור לך‪ ...‬על כל פנים לנו הספרדים מותר‬ ‫ז‪ .‬הגרש"ז אוירבך לא התייחס לכך שנותנים מים לא מבושלים בתוך הריבה‪,‬‬ ‫לסחוט לימון בשבת‪ ,‬כך מפורש בבית יוסף (סי' שכ) בשם רבינו ירוחם (ח"ח ני"ב‪ ,‬דף‬ ‫אבל בימינו התעוררו לכך‪ ,‬ואין לומר שהמים בטלים ברוב‪ ,‬שהרי זה כמו קפה‬ ‫עז ע"ד)‪ ,‬וכן דעת שבלי הלקט (סי' צ) ועוד מגדולי הראשונים‪ ,‬שמותר לסחוט‬ ‫עם הל‪ ,‬שההל נותן טעם‪ ,‬והוא לא עבר תהליך קלייה‪ ,‬לא קלו אותו יחד עם‬ ‫לימון בשבת‪ .‬וכן פסק בש"ע (ס"ו)‪ .‬בספר מנוחת אהבה חלק על מרן זצ"ל‪,‬‬ ‫הקפה‪ ,‬וכן לא עבר בישול‪ ,‬וכשמערה עליו מים רותחים מהמיחם‪ ,‬עירוי מכלי‬ ‫ראשון מבשל כדי קליפה‪ ,‬וההל כמו הקליפה עצמה‪ ,‬והוא מתבשל‪ .‬פעם הרב‬ ‫והחמיר בזה‪ ,‬וכתב בספרו‪" ,‬יראה לי" שבזמננו אסור לסחוט לימון בשבת‪ ,‬הוא‬ ‫אלבז שאל את מרן בשיעור‪ 4‬אם מותר לערות מים רותחים על קפה עם הל‪,‬‬ ‫טען כי בזמנם לא היה דרך לסחוט לימון‪ ,‬ולכן היה מותר‪ ,‬אבל בימינו מוכרים‬ ‫ומרן לא נחת לכך שההל לא מבושל‪ ,‬זה כמו הסופגניה עם ריבה שיש בה‬ ‫מיץ לימון טבעי‪ ,‬וכיון שכך חזר להיות דינו כתפוזים וכדומה שאסור לסחוט‬ ‫תערובת מים‪ ,‬בילקוט יוסף חנוכה (מילואים מכתב ו‪ ,‬עמ' תשיד) הארכנו בזה‪ .‬ויש לחלק‬ ‫בשבת‪ .‬אולם הוא לא צודק‪ ,‬כי יש שני טעמים להיתר לסחוט לימון בשבת‪,‬‬ ‫בין מה שכתב הרב פראנק (הר צבי חאו"ח ח"א עמ' רסג) שהטפל נגרר אחר העיקר‪,‬‬ ‫טעם אחד שכל האיסור הוא בפירות שסוחטים אותם ושותים את המיץ כמות‬ ‫כשם שהמוציא את החי במטה פטור אף על המטה מפני שהיא טפלה לו (שבת‬ ‫שהוא‪ ,‬מה שאין כן לימון‪ ,‬שמערבים מעט בתה או בלימונדה וכדומה‪ ,‬ולא‬ ‫צג‪ ,):‬לבין הנידון שלנו שמדובר בבישול ראשוני‪.‬‬ ‫שותים את המיץ בפני עצמו‪ ,‬ובתערובת כזו לא גזרו חכמים‪ .‬וטעם נוסף‬ ‫שסוחט לימון רק לתוך משקה‪ ,‬ובזה מותר‪ ,‬אבל לא לבדו‪ .‬והאחרונים נקטו‬ ‫עומד על המשמר‬ ‫כהטעם הראשון‪ ,‬מהר"י עייאש‪ ,‬הגר"ז‪ ,‬ערוך השלחן‪ ,‬תורת שבת‪ ,‬עיקרי‬ ‫ח‪ .‬ביררו ומצאו שברוב המאפיות לא מוסיפות מים לריבה‪ ,‬וגם אם יש‬ ‫הד"ט‪ ,‬שער שלמה‪ ,‬תועפות ראם‪ ,‬רשב"ן‪ ,‬פתח הדביר‪ ,‬מהר"ם בן אדרת‪,‬‬ ‫מקומות קטנים שמוסיפים‪ ,‬זה בגדר ספק‪ .‬ולכן מי שרוצה לחמם סופגניה על‬ ‫ועוד‪ ,‬וא"א לחלוק על כל האחרונים‪ .‬ועכ"פ כיון שמרן שהיה לפני כ‪ 450-‬שנה‬ ‫הפלאטה בשבת חנוכה‪ ,‬יעמוד על המשמר שלא תגיע ליד סולדת בו‪ .‬ואף‬ ‫כתב להתיר‪ ,‬ובזמנו של מרן היו סוחטים לימון ועושים ממנו חביות לרוב‪ ,‬ובכל‬ ‫שאסור לחמם מים לא מבושלים באופן כזה שבודק שלא יגיע ליד סולדת בו‪,‬‬ ‫זאת התיר‪ ,‬לכן גם בימינו הדבר מותר‪ .‬וצריך לדעת לא לחלוק על רוב‬ ‫גזירה שמא ישכח (ש"ע סימן שיח סעיף יד)‪ ,‬אלא אם כן לצורך תינוק או חולה (הל"ע ח"ד‬ ‫האחרונים המפורסמים‪.‬‬ ‫עמ' סג‪ ,‬חזו"ע שבת ד' עמ' שעה)‪ .‬אבל כאן יש כמה צדדים להקל‪ ,‬קודם כל שאם יחמם‬ ‫את הסופגניה עד שהריבה תגיע לחום שהיד סולדת בו היא תתקשה‬ ‫חימום סופגניה עם ריבה‬ ‫ותתקלקל‪ ,‬ולא ניחא ליה בזה‪ .‬ובכהאי גוונא לא גזרו שמא ישכח‪ .‬ובשו"ת‬ ‫ו‪ .‬רק צריך לשים לב‪ ,‬כאשר סוחטים לימון על הדגים בשבת‪ ,‬הרי הלימון לא‬ ‫לקדמונים שומעים (עמ' צג‪ ,‬צד) מובא ריטב"א (שבת מ‪ ).‬שכתב‪ ,‬דשאני הכא‬ ‫מבושל‪ ,‬ויש להיזהר שלא להניח את הדגים הללו על הפלאטה ולחמם אותם‪,‬‬ ‫דלשתייה בעי להו ולא ניחא ליה בחמימותן טובא ולא משהי התם כדי‬ ‫ואף שהדג כבר מטוגן או מבושל מערב שבת‪ ,‬הלימון מתבשל בשבת‪ ,‬וזה‬ ‫משתעשע אתו בלימוד‪ ,‬וקברו אותו בהר הזיתים‪ .‬וסיפר לי מרן‪ ,‬שכשלמד אצל חכם‬ ‫‪ 2‬לגבי שביעית‪ ,‬בילקוט יוסף (שביעית עמ' תקג) דיברנו אם מותר בשביעית לסחוט תפוז‬ ‫יעקב עדס בישיבה בעיר העתיקה‪ ,‬היה מסתכל בחלון לעבר הר הזיתים‪ ,‬ורואה את‬ ‫שיש בו קדושת שביעית‪ ,‬דלכאורה מוריד מקדושתו כשסוחט‪ .‬ובספר תורת השמיטה‬ ‫הקבר של בנו‪ ,‬והיה בוכה ואומר‪ ,‬אם הייתי אומר את הקושיא הזו לבני‪ ,‬היה מתרץ לי‪...‬‬ ‫(גרוסברג עמ' יג) הביא בשם הגאון רבי גרשון לפידות ‪ -‬היה גר בשכונת בית ישראל‪,‬‬ ‫הלכו משלחת רבנים לראש"ל דאז‪ ,‬וסיפרו לו שחכם יעקב עדס בוכה‪ ,‬ונפגע בבריאות‪,‬‬ ‫מגדולי הדור‪ ,‬מרן היה מקורב אליו ומדבר אתו הרבה בלימוד – שאסר לסחוט תפוזים‪,‬‬ ‫וביקשו בשבילו תפקיד אחר‪ .‬ומינו אותו לדיין‪ ,‬לא היה יועמ"ש שיעשה כל מיני תנאים‪,‬‬ ‫משום קדושת שביעית‪ .‬אך הרב מינצברג – היה במאה שערים – השיב‪ ,‬שכיון שרוב‬ ‫ומה שהראש"ל אמר עשו‪ .‬לא האריך ימים‪ ,‬אבל היה גברא רבה‪.‬‬ ‫העולם סוחטים את התפוזים‪ ,‬וזה עשוי לכך‪ ,‬לא נחשב שמוריד מקדושתו ומותר‪ ,‬וכמו‬ ‫‪ 4‬אצל מרן באמצע שיעור לא היו שואלים שאלות‪ ,‬חוץ מאחד – רבי עזרא שתיאת‬ ‫שמותר לסחוט ענבים בקדושת שביעית‪ .‬בשביעית תצא קולא שמותר לסחוט‪,‬‬ ‫ע"ה שהיה עומד ושואל שאלות‪ ,‬אבל בדרך כלל הרב לא הסכים שישאלו‪ ,‬כי לפעמים‬ ‫ובשבת תצא חומרא שאסור לסחוט‪ ,‬כי הולכים לפי טעם הדבר שהפירות הללו‬ ‫לא שמים לב שהשאלה מורכבת‪ .‬וגם כאן ביזדים לא שואלים שאלות‪ ,‬ומי שרוצה‬ ‫עומדים לסחיטה‪.‬‬ ‫כותב מכתב ואני מקבל‪ ,‬ובדרך כלל עונה‪ ,‬ולפעמים לא עונה‪ ,‬כי זה כבר כתוב בילקוט‬ ‫‪ 3‬אביו של חכם יהודה עדס‪ .‬בזמנו של מרן זצ"ל אחר השיעורים של רבי עזרא עטיה‬ ‫יוסף‪ ,‬ובשביל מה אחזור בחזרה‪ ,‬תפתח ותראה‪ .‬היה אחד ששלח לי מכתב שלשים או‬ ‫היו שומעים שיעורים מרבי יעקב עדס‪ ,‬ואמר מרן שקיבל ממנו הרבה בדרך הלימוד‪,‬‬ ‫ארבעים עמודים‪ ,‬וכתב שטויות ופוליטיקה‪ ,‬לא עניתי לו ושמתי בצד‪ ,‬ובני הבית זרקו‬ ‫בספר חדות יעקב שהוציאו אחרי פטירתו רואים את דרך לימודו‪ ,‬כדרך הספרדים‬ ‫את זה‪ .‬אחר כך תבע אותי בבית משפט‪ ,‬למה אתה לא עונה‪ ...‬וכי אני חייב לענות לך‪,‬‬ ‫בבקיאות‪ ,‬וכמו שכותב רבי חיים פלאג'י‪ ,‬הברכי יוסף‪ ,‬השדי חמד ועוד‪ .‬וכבר האריך‬ ‫ומה יעשו בבית משפט‪ ,‬יתנו קנס?!‪ ...‬איזה שטויות אלו‪ .‬אבל אדם רציני ששואל‬ ‫בזה בהקדמה לשו"ת רב פעלים ח"א‪ ,‬שיש שתי שיטות בפסיקה‪ ,‬שיטה אחת שעל‬ ‫שאלה בהלכה אני משתדל להשיב‪ .‬כשהייתי בתפקיד‪ ,‬כתבתי למעלה מעשרים אלף‬ ‫הרוב הולכים בה רבני האשכנזים‪ ,‬שהיא על פי סברות ודיוק מאיזה ראשון‪ ,‬ומסתפקים‬ ‫מכתבים‪ ,‬הם בארכיון של הרבנות והביאו לי העתק‪ ,‬וכולם בהלכה ובהשקפה‪ ,‬על זה‬ ‫בזה‪ ,‬אבל רבני הספרדים קיימו תורה נקנית בחבורה (ברכות סג‪ ,):‬לומדים דבר מדבר‬ ‫אני עונה‪ .‬אם אחד רוצה לשאול על השיעור‪ ,‬למה לא‪ ,‬שיכתוב לי‪ ,‬ואני אכתוב לו עיין‬ ‫ופותחים ראשונים ואחרונים‪ .‬וזו הדרך של מרן זצ"ל‪ .‬חכם יעקב עדס היה ר"מ‬ ‫בילקוט יוסף‪ ...‬או אסביר לו‪.‬‬ ‫בישיבת פורת יוסף‪ ,‬היה לו בן אחד שמו אברהם שנפטר צעיר‪ ,‬היה עילוי והיה‬ ‫תספר‪ ...‬מה לא לספר‪ ,‬אתה בישלת בשבת! אמר לו‪ :‬לא‪ ,‬זה בטל‪ ...‬אמר‪ :‬מחר‬ ‫לבשלם‪ ,‬דלאו אורחא בהכי‪ ,‬ע"כ‪ .‬אלא שיש לדחות דהריטב"א לשיטתו דס"ל‬ ‫אני אספר לכולם‪ ,‬שאף אחד לא יאכל מהחמין שלך‪ - .‬חטאתי‪ ,‬עוויתי‪,‬‬ ‫כרש"י וסיעתו להתיר‪ ,‬אבל לדידן דנקטינן כהש"ע שאוסר לא שייך לצרף‬ ‫פשעתי‪ ,‬אלמד את ההלכה ואחזור בתשובה‪ - .‬שום דבר‪ ,‬אני מפרסם!‪ ...‬מסכן‬ ‫דברי הריטב"א לדידן‪ .‬אבל יש לצרף עוד דהכא זה תערובת‪ ,‬ועוד שאולי לא‬ ‫מחר יישפך דמו‪ ,‬מה יעשה? אמר‪ ,‬בא נלך לרב עובדיה ונשאל אותו‪.‬‬ ‫שמו מים בריבה‪ ,‬ועוד שמא זה חצי שיעור‪ .‬לכן אם עומד להשגיח שלא יגיע‬ ‫דבר שיש לו מתירין‬ ‫ליד סולדת בו מותר‪ ,‬הא לאו הכי אין להקל‪.‬‬ ‫י‪ .‬אמר להם הרב‪ ,‬בסיר חמין גדול של ישיבה‪ ,‬בודאי שהמים בטלים ברוב‪.‬‬ ‫מים שנתערבו בחמין‬ ‫אלא שיש לדון‪ ,‬שהרי אפשר לאכול את החמין במוצאי שבת‪ ,‬ואם כן לכאורה‬ ‫ט‪ .‬בכל אופן לגבי דג עם לימון‪ ,‬יש להיזהר שלא להניחו על הפלאטה‪ ,‬כי מבשל‬ ‫הוא דבר שיש לו מתירין שאפילו באלף לא בטל – לאו דוקא אלף‪ ,‬ואפילו כמה‬ ‫את הלימון‪ ,‬ולא שייך בענייני בישול בשבת ביטול ברוב‪ ,‬וכמו שאין להוסיף‬ ‫אלפים ‪ -‬עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר (רש"י ביצה ג‪ ,):‬ואיך נתיר להם‬ ‫מעט מים מהברז לתבשיל‪ .‬ויש לדון מה הדין בדיעבד‪ .‬לפני למעלה מששים‬ ‫לאכול בשבת? אולם העושה עצמו נחשב מזיד‪ ,‬כי ידע ששבת היום וידע‬ ‫שנה‪ ,‬בליל שבת בשעה שתים בלילה‪ ,‬באו מישיבת טשיבין שני בחורים‪ ,‬לבית‬ ‫שאסור להוסיף מים ולבשלם‪ ,‬ומתוך בהלה עשה כן‪ ,‬והעושה מלאכה בשבת‬ ‫של מרן‪ ,‬דפקו בדלת ורצו לשאול שאלה בהלכה‪ .‬ואמרו‪ ,‬שעמדו על הגדר של‬ ‫במזיד אסור לו ליהנות ממנה לעולם ועד‪ .‬נמצא שבשבילו המים נחשבים דבר‬ ‫הגינה – ברחוב אלקנה – וראו את מרן ער‪ ,‬יושב ולומד ומתנענע‪ ...‬לכן הרשינו‬ ‫שאין לו מתירין‪ ,‬וממילא בטלים ברוב‪ .‬וזה אבסורד לומר שבשבילו יהיה‬ ‫לעצמנו לדפוק‪ .‬מרן אמר שייכנסו‪ .‬אחר שקבעו את אבן הפינה של ישיבת‬ ‫מותר‪ ,‬ובשביל אחרים יחשב דבר שיש לו מתירין ואסור‪ .‬כך כתבו המאמר‬ ‫טשיבין ברחוב חנה‪ ,‬אמר להם הגאון מטשיבין‪ :‬בסמוך ברחוב אלקנה גר הרב‬ ‫מרדכי (סי' שיח סק"א) והתוספת שבת (סק"ב) והנהר שלום (סי' שיח סק"א) והחתם‬ ‫עובדיה‪ ,‬ואם יש לכם שאלה בהלכה תשאלו אותו‪ .‬והם קיימו את דבריו ובאו‬ ‫סופר (בהגהותיו לש"ע ר"ס שיח)‪ .‬לכן מרן התיר להם‪" ,‬יאכלו ענוים וישבעו" (ע"ע הליכות‬ ‫לשאול‪ .‬מה השאלה? אחד היה תורן שממונה לחלק את האוכל לתלמידים‪,‬‬ ‫עולם ח"ד עמ' ל)‪ .‬הארכנו בזה בילקו"י שיצא לאור עוד בשנת תשנ"ג (שבת ג עמ' כח) ‪.‬‬ ‫והנה בשעה אחת בלילה‪ ,‬נכנס לחדר האוכל לבדוק שהכל בסדר‪ ,‬וראה‬ ‫עבר וכיסה את החמין‬ ‫שהחמין עומד להישרף‪ ,‬כי לא שמו הרבה מים מערב שבת‪ .‬אוי ואבוי‪ ,‬מה‬ ‫יא‪ .‬כאמור בהנאה ממעשה שבת מקילים במחלוקת הפוסקים‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬ ‫יאכלו מחר הבחורים‪ ,‬אם לא יהיה להם חמין יאכלו אותו‪" ...‬ויפן כה וכה וירא‬ ‫בחורף‪ 5‬בליל שבת אדם שיושב ולומד‪ ,‬גם אדם שאוכל הרבה ושר הרבה גומר‬ ‫כי אין איש" (שמות ב‪ ,‬יב)‪ ,‬אין מצלמות‪ ...‬פתח את הברז‪ ,‬מילא מים בנטלה‪ ,‬ושפך‬ ‫את הסעודה בשעה שמונה‪ ,‬האמא משכיבה את הילדים‪ ,‬והבעל צריך לשבת‬ ‫את המים לתוך החמין‪ .‬על המזל שלו נכנס עוד בחור והעיר לו‪ :‬מה עשית? אל‬ ‫וילמדו‪ ,‬אבל אם נרדמים בסדר א' על דעת כן לא תורמים‪ ,‬וזה גזל‪ ,‬לכן אם תרצה תשב‬ ‫‪ 5‬בישיבות הקדושות החורף נקרא "החורף הקדוש"‪ ,‬כי יש אנשים שמנצלים את‬ ‫בכולל אבל לא תקבל מלגה‪ ,‬כי אתה ישן‪ .‬מה אעשה? תתפלל בשעה שבע או שבע‬ ‫החורף‪ ,‬יושבים בלילה ומתמידים עד שעה מאוחרת‪ .‬פעם בא אלי אבא עם ילד אחד‬ ‫וחצי‪ ,‬תסמוך על זמן ק"ש של הגר"א – בפרט אברכים שקמים באמצע הלילה‬ ‫בישיבה קטנה‪ ,‬ובא בטענות‪ ,‬כי הבן שלו הולך ונחלש‪ ,‬נראה חלש כזה‪ ...‬ואמר‪ ,‬זה בגלל‬ ‫לתינוקות יכולים לסמוך על זמן הגר"א‪ ,‬שכן דעת סידור רס"ג (סוף עמ' יב)‪ ,‬אם המג"א‬ ‫כבודו‪ .‬מה עשיתי?‪ ...‬כבודו סיפר ביזדים על מרן‪ ,‬שלא זוכר לילה אחד שמרן הלך‬ ‫היה רואה דבריו לא היה מחמיר‪ ,‬וכן דעת השלטי גיבורים (רפ"ד דברכות אות ד)‪ ,‬וכן משמע‬ ‫לישון לפני שתים בלילה‪ ,‬והילד הזה שהוא בישיבה קטנה‪ ,‬אמר‪ ,‬אני רוצה להיות כמו‬ ‫קצת מתשובת הרמב"ם (פאה"ד סי' מד‪ ,‬ובפיה"מ פ"ג דפסחים)‪ ,‬וכן כתבו הגאון רבי זלמן (בש"ע‬ ‫הרב עובדיה! כל הכבוד‪ ,‬למד מהאשכנזים לשאוף‪ ,‬אני יהיה גדול! יושב כל לילה עד‬ ‫שלו סימן תמג ס"ד)‪ ,‬הלבוש (סי' רלג ס"א וסי' רסז ס"א)‪ ,‬התוספות יום טוב (פסחים פ"ג מ"ב) ובמעדני‬ ‫השעה שתים ולומד‪ ,‬ולמחרת בבוקר הוא עייף‪ ,‬גם לא אוכל טוב‪ ,‬ונחלש‪ .‬אבל הדגשתי‬ ‫יום טוב (פ"ק דברכות סי' י אות ט) ובלחם חמודות (פ"ד דברכות אות יד)‪ ,‬החזון איש (סימן יג אות ג)‪,‬‬ ‫לו‪ ,‬מרן היה ישן בצהרים‪ ,‬ואתה שיש לך מסגרת ישיבתית‪ ,‬אין לך זמן מספיק לישון‬ ‫ועוד – ותבטל תפלה בנץ‪ ,‬כי מדברי מרן (סי' פט ס"א) מבואר שזו מצוה מן המובחר ולא‬ ‫בצהרים‪ ,‬ותלך לישון יותר מוקדם‪ .‬והוא קיבל‪ .‬הפה שאסר הוא הפה שהתיר‪ ...‬מאז‬ ‫חובה‪ .‬וכך תבוא עירני‪ .‬אמר‪ ,‬אבל הרב‪ ,‬זה כמו נדר‪ .‬אביו היה חזן קבוע באהל רחל‬ ‫שאני זוכר את עצמי‪ ,‬כילדים היינו משחקים ורבים בבית כמו כל ילדים‪ ,‬והאמא ע"ה‬ ‫בנץ‪ .‬קראתי לשני אברכים ואמרתי להם‪ ,‬בואו נעשה לו התרה‪' ,‬מותרים לך מותרים‬ ‫היתה מוציאה אותנו למרפסת ואומרת‪ ,‬שם תשחקו ותתקוטטו‪ ,‬אבל פה אתם‬ ‫לך'‪ ...‬על כרחו בטובתו‪ ...‬וב"ה השתנה לגמרי‪ ,‬ישב ולמד בהתמדה‪ ,‬היה עירני ופיקח‪,‬‬ ‫מפריעים לאבא לישון‪ ...‬סגר את דלת חדר השינה והיה ישן‪ .‬הרבנית היתה דואגת לרב‬ ‫וכולם ביקשו ללמוד אתו חברותא‪ .‬הוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה (אבות פ"ב מ"א)‪.‬‬ ‫שיוכל לישון טוב בצהרים‪ ,‬כדי שיוכל ללמוד טוב בלילה‪ .‬היינו יוצאים למרפסת‪,‬‬ ‫כשלמדנו בישיבת חברון‪ ,‬היה יושב לידי בחור ספרדי מרוקאי שנתפס לחסידות‪ ,‬והיה‬ ‫לפעמים היה חורף קר‪ ,‬והאמא היתה אומרת‪ ,‬תשמרו על השקט כדי שאבא לא‬ ‫הולך כל בוקר לטבול על חשבון סדר א'‪ .‬אבל צריך להתפלל בישיבה‪ ,‬וגם לאכול‬ ‫יתעורר‪ ...‬היתה שומרת עליו‪.‬‬ ‫ארוחת בוקר בישיבה‪ ,‬אם יאחר לא יישאר לו שום דבר‪ .‬מה היה עושה? אחרי התפלה‬ ‫מי שישן בצהרים שעתיים או שלש‪ ,‬אדרבה לא ישן לפני שתים בלילה‪ ,‬וכי אתה‬ ‫וארוחת בוקר היה הולך למקוה‪ .‬הסדר מתחיל בשעה תשע ‪ -‬אז לא היו מתחילים‬ ‫בטלן?! אבל בחור ישיבה יש לו בקושי שלשת רבעי שעה לנוח‪ ,‬ולכן בשעה ‪ 24:30‬ילך‬ ‫בתשע ורבע ‪ -‬וכל פעם הוא היה מגיע ברבע לעשר‪ ,‬משחק בפאות שלו ומייבש‬ ‫לישון‪ ,‬כדי שיהיה לו כוח ללמוד‪ .‬תראו ט"ז על אבן העזר (סי' כה סק"א) שכותב בזו הלשון‪:‬‬ ‫אותם‪ ...‬אמרתי לו‪ :‬תראה‪ ,‬אני כבר למדתי עמוד שלם‪ ,‬גמרתי שני תוס' קשים‪ ,‬למה‬ ‫"שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת" וכו' (תהלים קכז‪ ,‬ב)‪ ,‬דהיינו שיש תלמידי חכמים‬ ‫אתה הולך למקוה‪ ,‬לא חבל?! זה לא ערב כיפור או ערב ר"ה‪ ,‬ואנחנו לא חסידים ולא‬ ‫מנדדים שינה מעיניהם ועוסקים בתורה הרבה‪ ,‬ויש תלמידי חכמים שישנים הרבה כדי‬ ‫ליטאים אלא באמצע‪ ...‬אבל הוא לא שמע לי והמשיך להגיע מאוחר‪ .‬בסוף יצא ממנו‬ ‫שיהיה להם כח החזק וזריזות לב לעסוק בתורה‪ ,‬ובאמת יכול ללמוד בשעה אחת מה‬ ‫מקובל פשוט‪ .‬הוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה‪ .‬אם קם מוקדם ולא מפריע לו‬ ‫שזה מצטער ועוסק בשני שעות – קוראים עשר פעמים את המהרש"א עד שמבינים‪,‬‬ ‫בלימוד‪ ,‬יכול ללכת למקוה ותבוא עליו הברכה‪ ,‬אבל לא על חשבון הלימוד‪ .‬כמה חשוב‬ ‫אדם שרוצה לבחון את עצמו אם הבין טוב את תוס' יעיין מידי פעם במהרש"א‪ ,‬ואם‬ ‫לשמור על סדרי הישיבה והכולל‪.‬‬ ‫הבינו טוב‪ ,‬גם את התוס' הבין טוב ‪ -‬ובודאי שניהם יש להם שכר בשוה‪ .‬על כן אמר‬ ‫"שוא לכם"‪ ,‬דהיינו בחנם לכם שאתם מצטערים ומשכימים בבוקר ומאחרי שבת‬ ‫וכן לא ילמדו כל אחד משהו אחר‪ ,‬זה הורס את הכולל‪ ,‬מרן הזהיר אותי על זה‪ .‬היו לי‬ ‫בלילה וממעטים שנתם‪ ,‬זה בחנם‪ ,‬כי "כן יתן ה' לידידו שינה"‪ ,‬דהיינו מי שישן הרבה‬ ‫שני אברכים בכולל שפתאום החליטו ללמוד דף יומי‪ ,‬אבל כולם למדו בית יוסף אבן‬ ‫כדי שיחזק מוחו בתורה‪ ,‬נותן לו הקב"ה חלקו בתורה‪ ,‬כמו אותו שממעט בשינה‬ ‫העזר‪ ,‬הלכות אישות‪ ,‬הלכות קידושין‪ ,‬הלכות גיטין‪ ,‬תענוג! ניגשתי לחברותא הזו‬ ‫ומצטער עצמו‪ ,‬כי הכל הולך אחר המחשבה‪ .‬עכ"ל‪ .‬צריך לאכול טוב‪ ,‬לישון טוב‪ ,‬ועל‬ ‫ואמרתי‪ ,‬מרן פוסק ללמוד כמו כולם אבן העזר‪ .‬אמר אחד מהם‪ ,‬התייעצתי אתמול‬ ‫ידי כך ללמוד טוב‪ .‬כמובן לישון טוב לא בסדרים‪ ,‬אלא בהפסקת צהרים או בלילה‪.‬‬ ‫עם חכם בן ציון‪ ,‬ואמר לי‪ ,‬צריך לדעת ש"ס‪ ,‬וכי תישאר עם הארץ?!‪ ...‬אני לא יודע‬ ‫לפני כמעט חמישים שנה‪ ,‬מרן זצ"ל היה מנחה אותנו בכולל ‪ -‬שישמעו ראשי הכוללים‬ ‫ש"ס ולכן אני מפסיק ולומד דף יומי‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬אם תרצה תלמד בחזון ציון ולא בחזון‬ ‫‪ -‬להקפיד שכולם ילמדו אותו דבר‪ ,‬ומי שרוצה ללמוד משהו אחר יעבור לכולל אחר‪.‬‬ ‫עובדיה‪ ,‬אבל אם אתה בא לכולל חזון עובדיה‪ ,‬אתה צריך לשמוע למרן‪ .‬ועוד‪ ,‬מי אמר‬ ‫וכן לא להסכים שילמדו לבד‪ ,‬אלא רק עם חברותות‪ .‬והיה מחזק אותי בזה‪ .‬מרן היה‬ ‫שחכם בן ציון התכוין שתלמד בסדר א' דף יומי‪ ,‬תלמד בהפסקת צהרים או בלילות‪.‬‬ ‫מגיע לכולל שלנו חזון עובדיה‪ ,‬ואומר לאברכים‪ ,‬תשמעו לראש הכולל ללמוד עם‬ ‫להיות ראש כולל זה לא כל כך קל‪ ,‬לפעמים יש קשיים‪ .‬והוא לא שמע לי‪ .‬באותו שבוע‬ ‫חברותות‪ ,‬היו לי קרוב לארבעים אברכים וכולם למדו עם חברותות‪ .‬היה אברך תלמיד‬ ‫כשמרן הגיע לתת שיעור – היה מגיע בכל שבוע לתת שיעור – ירדתי למרן במדרגות‬ ‫חכם עיראקי‪ ,‬שכל שני וחמישי החברותא היה עוזב אותו‪ ,‬ונשאר לבד‪ ,‬או 'חברותא או‬ ‫ואמרתי לו‪ ,‬אבא‪ ,‬יש חברותא שמפירה את ההנחיה ללמוד כמו כולם בית יוסף אבן‬ ‫מיתותא' (תענית כג‪ ...).‬הקמתי 'ועדת חקירה ממלכתית'‪ ,‬למה עוזבים אותו כולם‪,‬‬ ‫העזר‪ .‬כן? מרן נכנס לבית המדרש‪ ,‬ומיד כשישב אמר‪ :‬תשמעו‪ ,‬בשלט כתוב‪ :‬כולל‬ ‫והתברר לי שבמקום ללמוד תוספות או בית יוסף בעיון הוא נרדם‪ ,‬החברותא מסתכל‬ ‫ללימוד דיינות‪ ,‬לומדים אבן העזר‪ ,‬ומי שלא רוצה ללמוד בחזון עובדיה‪ ,‬ילמד בחזון‬ ‫עליו והוא ישן‪ ,‬מעיר אותו‪ ,‬נותן לו צביטה‪ ,‬ואחרי כמה דקות עוד הפעם נרדם‪ ...‬עד‬ ‫ציון‪ ...‬למה באים לפה? חזר על מה שאמרתי‪ .‬אמרתי לאברך הזה‪ ,‬נו‪ ,‬שמעת? צריך‬ ‫שלא יכול להמשיך ועוזב אותו‪ .‬קראתי לאברך הזה – לבד‪ ,‬לא לפני כולם – ושאלתי‬ ‫לשמוע למרן‪ .‬זה מוסר השכל‪ ,‬לשמוע לראש הכולל‪ ,‬ללמוד בחברותא‪ ,‬ומה שהרב‬ ‫אותו‪ ,‬למה אתה ישן‪ ,‬אולי זו בעיה רפואית‪ .‬איזה עדה אתה? עיראקי‪ ,‬הבנתי מיד‪ ,‬בטח‬ ‫קובע זה מה שלומדים‪ .‬דברים אחרים ילמד בלילה או בהפסקת צהרים‪.‬‬ ‫אתה מתפלל בנץ‪ ...‬נכון‪ ,‬איך הרב יודע? אני מכיר‪ ,‬גם אנחנו עיראקים‪ ,‬הם לא מוותרים‬ ‫על הנץ‪ ...‬אמרתי לו‪ ,‬אנשים תורמים כסף לכולל ומחזיקים אותו על דעת שישבו‬ ‫נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!‬ ‫‪ .1‬הפקדה לחשבון בנק‪ :‬מזרחי טפחות סניף ‪ 523 :‬מ‪.‬ח‪ 225485 .‬ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר‪.‬‬ ‫בחסות‪:‬‬ ‫‪ .2‬העברה בביט ‪ 0546888382‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪ .3 .‬קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק‪:‬‬ ‫‪ https://nedar.im/7004246‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪.‬‬ ‫מלאכת זורע‬ ‫וללמוד‪ ,‬והוא יושב ולומד לפחות עד ‪ 1‬בלילה‪ ,‬ישן טוב ביום שישי בצהרים‪,‬‬ ‫טו‪ .‬לגבי מלאכת זורע‪ ,‬אדם שנוטע שתיל או זורע גרעין‪ ,‬לשתיל לוקח‬ ‫כדי שיוכל ללמוד בליל שבת‪ .‬ב‪ 1-‬בלילה רוצה לפתוח את סיר החמין ולאכול‪,‬‬ ‫שבועיים עד שנקלט‪ ,‬ולגרעין לוקח שלשה ימים עד שנקלט‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫ואשתו ישנה ולא רואה‪ ...‬הוא פותח את סיר חמין ולוקח מעט‪ ,‬ונותן גם‬ ‫הש"ך (סימן רצג סק"ב) בשם תרומת הדשן (סימן קצא)‪ ,‬וכתב הרש"ש (שבת עג‪ ).‬שחייב‬ ‫לחברותא‪" ,‬וכיפר בעדו ובעד ביתו" (ויקרא טז‪ ,‬ו)‪ ,‬וכשטועם מרגיש שהתפוח‬ ‫על מלאכת זורע אף שההשרשה לא תהיה אלא בחול‪ ,‬וכל עוד שלא נשתרש‬ ‫אדמה‪ ,‬השעועית‪ ,‬החיטה‪ ,‬קצת יבשים‪ ,‬לא מבושל לגמרי‪ .‬ואומר‪ ,‬מחר אלך‬ ‫"כמאן דשדא בכדא דמי"‪ .‬לכן אם במוצאי שבת חזר בתשובה‪ ,‬מייעצים לו‬ ‫להתפלל אצל המרוקאים‪ ,‬שם מאריכים בפיוטים יפים‪ ,‬ועד השעה ‪11:00‬‬ ‫שיוציא את הגרעין שזרע‪ ,‬ובכך לפי הרש"ש לא יעבור על איסור‪ .‬ואף‬ ‫החמין יתבשל‪ .‬לקח את המכסה וכיסה בחזרה את הקדרה‪ .‬עשה מעשה חמור‬ ‫שהמנחת חינוך (מוסך השבת מלאכת זורע‪ ,‬ובמצוה רחצ סי"ד) כתב לא כך‪ ,‬וכן האדמו"ר‬ ‫שחייב עליו חטאת‪ ,‬כי אסור לכסות תבשיל שלא התבשל כל צרכו‪ ,‬וגם אם‬ ‫מסוכוטשוב בספריו אגלי טל (מלאכת זורע סעיף ב‪ ,‬ושם דף ח ע"א אות ד) ובשו"ת אבני נזר‬ ‫מפחד מזבובים‪ ,‬שיעמוד וינפנף בלי הפסקה‪ ,‬אבל אסור להחזיר את המכסה‪,‬‬ ‫(סימן יח אות יג)‪ ,‬וכן האור שמח (פ"ג מהלכות שבת ה"א בד"ה ודע)‪ ,‬חלקו על חידוש הרש"ש‬ ‫זה מבשל בשבת‪.‬‬ ‫וכתבו שמלאכת מחשבת אסרה תורה‪ ,‬ואחר שזרע לא יועיל שיוציא את‬ ‫הגרעין‪ ,‬ואפילו אחר כך ירד גשם שיטפון והגרעין יתקלקל חייב‪ ,‬כי בשעה‬ ‫מאכל בן דרוסאי‬ ‫ששם את הגרעין חשב לזרוע בשבת‪ .‬מכל מקום מייעצים לו במוצאי שבת‬ ‫יב‪ .‬מה הדין בדיעבד‪ ,‬אדם שלא ידע את ההלכה‪ ,‬לקח את המכסה והחזיר‪ ,‬כדי‬ ‫שיוציא את הגרעין‪ ,‬ובשמים הרש"ש יהיה טוען רבני שלו‪ ,‬ויאמר‪ :‬רבותי‪,‬‬ ‫שאשתו לא תדע שאכל‪ ...‬ובא בשחרית ומספר לחברו‪ :‬אתמול אכלתי חמין‬ ‫התברר למפרע שלא עשה מלאכה‪ ,‬תפטרו אותו‪ .‬וכך יעשו‪ .‬ואף אם יבוא‬ ‫בשעה אחת בלילה‪ ,‬לא היה מבושל לגמרי‪ ,‬וכיסיתי‪ ,‬עכשיו נלך לאכול חמין‬ ‫המנחת חינוך ויחלוק‪ ,‬בשמים ירחמו עליו וילכו לקולא‪...‬‬ ‫מבושל‪ ...‬אומר לו‪ ,‬עברת על חיוב מבשל בשבת! אומר‪ ,‬אבל זה היה מבושל‬ ‫הדביק פת בתנור‬ ‫כמאכל בן דרוסאי‪ .‬שודד שבא לקחת כסף‪ ,‬ורואה בשר על האש‪" ,‬עלה עשן‬ ‫טז‪ .‬רואים שמלאכת זורע שהיא גרמא אסורה מדאורייתא‪ ,‬וגם מלאכת‬ ‫באפו"‪ ,‬דורס ואוכל‪ ,‬למרות שהאוכל לא מבושל כל צרכו‪ ,‬לרש"י (שבת כ‪ ).‬שליש‬ ‫מבשל היא גרמא ואסורה מדאורייתא‪ ,‬ואם מניח בתנור תבנית עם חלות או‬ ‫בישול‪ ,‬ולהרמב"ם (פ"ט מהל' שבת ה"ה) חצי בישול‪ .‬ולדעת רש"י הרמב"ן (שבת לח‪,):‬‬ ‫עוגה חמש דקות לפני השקיעה‪ ,‬ונאפה במוצאי שבת‪ ,‬הולכים אחר השעה‬ ‫הרשב"א והריטב"א (שבת יח‪ :‬ולט‪ ,).‬הר"ן (דף ו ע"ב מדפי הרי"ף)‪ ,‬הרא"ש (פ"ג דשבת סימן יא)‬ ‫שהניח ועבר איסור‪ ,‬כמו בזורע‪ .‬והאמת שגם בזה דנים הפוסקים‪ ,‬כי בגמרא‬ ‫ועוד‪ ,‬הגומר בישולו לא עבר על איסור בישול‪ ,‬כיון שראוי לאכילה על ידי‬ ‫(שבת ד‪ ).‬אמרו‪ ,‬הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה – ולעבור בכך על איסור‬ ‫הדחק‪ .‬אבל להלכה בשלחן ערוך (סי' רנז ס"ד‪ ,‬סי' שיח ס"ד) נפסק כדעת הרמב"ם (פ"ט‬ ‫דרבנן של רדיית הפת – קודם שיבוא לידי איסור סקילה – לפני שיקרמו פניה‪.‬‬ ‫מהל' שבת ה"ג)‪ ,‬שאם מבשל דבר שאינו מבושל כל צרכו‪ ,‬אפילו היה מבושל ‪,90%‬‬ ‫ועל כל פנים מבואר שמלאכת מבשל אסורה מהתורה אף שהיא גרמא‪ .‬וכן‬ ‫חייב‪ .‬ומה הדין לאכול את החמין?‬ ‫משמע בדברי הרמב"ם (פ"ט מהלכות שבת הל' ד‪ ,‬יא)‪ ,‬שאדם שיש לו סיר על הפלאטה‪,‬‬ ‫והתבשיל לא מבושל כל צרכו‪ ,‬והוא מגיס בקדרה‪ ,‬כלומר שלוקח כף גדולה‬ ‫גרמא בשבת‬ ‫ומערבב 'עליונים למטה ותחתונים למעלה'‪( 6‬ע"פ פסחים נ‪ .‬ב"ב י‪ :‬וכן זבחים פ‪ :‬ובכורות יז‪,):‬‬ ‫יג‪ .‬בספר אור לציון חלק ב' (עמ' קס) כתב‪ ,‬שמי שפתח את הסיר וראה‬ ‫הוא חייב‪ ,‬משום שהגסה היא מצרכי הבישול‪ .‬ומבואר שאף שבלאו הכי‬ ‫שהתבשיל לא מבושל כל צרכו‪ ,‬אלא רק כמאכל בן דרוסאי‪ ,‬וחזר וכיסה את‬ ‫יתבשל עוד חצי שעה או שעה‪ ,‬חייב‪ ,‬כיון שהוא גורם לזירוז הבישול‪.‬‬ ‫הקדרה‪ ,‬מותר לאכול את האוכל הזה‪ ,‬ונימקו שכיון שכל הבישול כאן בגרמא‪,‬‬ ‫כולם חייבים‬ ‫שאינו אסור אלא מדרבנן‪ ,‬בדיעבד יש לסמוך על הפוסקים שאין בזה משום‬ ‫יז‪ .‬וכן משמע עוד בדברי הרמב"ם (פ"ט מהל' שבת ה"ד)‪ ,‬שהביא את דברי הגמרא‬ ‫בישול‪ .‬אלא דמה שכתבו שנחשב גרמא האסור מדרבנן‪ ,‬בגמ' שבת (קכ‪ ):‬דרשו‬ ‫ביצה (לד‪ ).‬להלכה בזו הלשון‪ :‬אחד נתן את האור ואחד נתן את העצים ואחד‬ ‫על הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" ‪ -‬עשייה הוא דאסירא הא גרמא שריא‪.‬‬ ‫נתן את הקדרה ואחד נתן את המים ואחד נתן את הבשר ואחד נתן את‬ ‫הריטב"א (שם) ורבינו יואל ‪ -‬הביאו המרדכי (פרק כל כתבי סימן שצט) כתבו‪ ,‬שעל כל‬ ‫התבלין ‪ -‬כולם נהיו טבחים‪ - ...‬ובא אחר והגיס‪ ,‬כולם חייבים משום מבשל‪,‬‬ ‫פנים מדרבנן יש לאסור לעשות בשבת מלאכה על ידי גרמא‪ ,‬אבל התוס' (ס"פ‬ ‫שכל העושה דבר מצרכי הבישול הרי זה מבשל‪ .‬עכ"ל‪ .‬ובפרט שהלכה זו‬ ‫כירה) והרא"ש (ביצה כב‪ ).‬ועוד ראשונים רבים כתבו‪ ,‬שכל שיש צורך בדבר – אפילו‬ ‫כתבה הרמב"ם בפרק ט' מהלכות שבת שכולו עוסק במלאכת מבשל‪ ,‬משמע‬ ‫אינו צורך גדול כפיקוח נפש – מותר להקל על ידי גרמא‪ .‬וכן דעת מרן השלחן‬ ‫שכל חיובם הוא משום מבשל דוקא‪ .‬ולכאורה צריך ביאור‪ ,‬הרי הראשונים‬ ‫ערוך (סימן שלד סעיף כב)‪ .‬ופלא איך תפס שגרמא אסור מדרבנן‪ ,‬זה נגד דעת‬ ‫שנתנו את העצים והקדרה לא בישלו כלום‪ ,‬הם רק גרמו לבישול‪ ,‬ומדוע‬ ‫הש"ע‪ ,‬ואמנם הרמ"א פסק שאין להקל בגרמא אלא במקום פסידא‪ ,‬משום‬ ‫שיתחייבו משום מבשל? לפי האמור אתי שפיר‪ ,‬כי מלאכת מבשל כל כולה‬ ‫היא גרמא‪ ,‬אך זו היא צורת המלאכה‪ ,‬לבשל בקדרה על עצים ואש‪ .‬לפי נושאי‬ ‫שאדם בהול על ממונו‪ ,‬אבל אנחנו קיבלנו הוראות מרן‪ ,‬שבמקום צורך מותר‬ ‫כלי הרמב"ם‪ ,‬מדובר שהם תכננו שכל אחד יביא משהו‪ ,‬ולא במקרה שאחד‬ ‫לכתחילה‪ .‬ואיך כתב האור לציון שגרמא אסור מדרבנן?!‬ ‫הביא את הקדרה והלך‪ .‬אך לדעת רש"י (ביצה לד‪ ).‬מי שנתן את הקדרה חייב‬ ‫כיסוי קדרה‬ ‫משום חיסום וחיזוק הברזל‪ ,‬לא משום מבשל‪ ,‬כי אין בקדרה שום תבשיל‪ ,‬ורק‬ ‫יד‪ .‬ובכלל‪ ,‬מה שכתב שכיסוי קדרה זהו גרמא‪ ,‬גם זה מאד תמוה‪ ,‬הלא יש לנו‬ ‫אלו שמביאים מים‪ ,‬בשר‪ ,‬תבלין‪ ,‬חייבים משום מבשל‪.‬‬ ‫ל"ט מלאכות שלמדים מהמשכן‪ ,‬ומתוכן ב' מלאכות שהן כמו גרמא‪ ,‬מלאכת‬ ‫בישול בגרמא‬ ‫מבשל‪ ,‬וכן מלאכת זורע‪ ,‬ובכל זאת אסורות מן התורה‪ .‬ומצאנו כעשרה‬ ‫יח‪ .‬יש דיון באחרונים‪ ,‬מה יהיה הדין לגבי הלוקח חבל בערב שבת לפני‬ ‫ראשונים שכתבו להדיא שבכלל מלאכת מבשל גם כיסוי הקדרה אם לא‬ ‫השקיעה‪ ,‬ומורח עליו שמן או שעוה‪ ,‬ומדליק אותו מצד אחד‪ ,‬והאש מתקדמת‬ ‫נתבשל כל צורכו‪ ,‬וכמו שכתב המאירי (שבת עג‪ :).‬וכל שממהר לאפות או לבשל‪,‬‬ ‫לאט לאט‪ ,‬וכשחוזר מהתפלה בשבת לוקח קדרה עם בשר או דגים ומניחה‬ ‫כגון בולל ומגיס בקדרה "או משים כיסוי" של קדרה על הקדרה‪" ,‬חייב" משום‬ ‫מעל צידו השני של החבל‪ ,‬וכעבור כמה דקות האש תגיע מתחת הקדרה‬ ‫מבשל‪ .‬גם רבי עובדיה מברטנורא (פרק כלל גדול מ"ב) כתב‪ ,‬שהנותן כיסוי על גבי‬ ‫ותחמם את התבשיל‪ ,‬לכאורה זהו ממש גרמא‪ .‬בא רבי אהרן וולקין בשו"ת‬ ‫קדרה העומדת על האש חייב משום מבשל‪ .‬וכן כתבו הסמ"ג (לאוין סה יד ע"ד‪,‬‬ ‫זקן אהרן (ח"א חאו"ח סימן טו) וכתב‪ ,‬ברגע שהתורה חידשה במלאכת מבשל‬ ‫ובדפו"י דף יג‪ - ):‬הובא בבית יוסף (סי' רנז ס"ד)‪ ,‬הסמ"ק (סי' רפב עמ' רפו)‪ ,‬התרומה (סי' רלא)‬ ‫שגרמא אסורה‪ ,‬משמעות הדבר שאין להתיר לבשל בכל גרמא שתהיה‪.‬‬ ‫‪ -‬הזכירוהו ההגהות מיימוניות (פ"ג אות ח)‪ ,‬הרא"ה בארחות חיים (הלכות שבת סי' עד)‪,‬‬ ‫אמנם מאידך יש לומר אין לך בו אלא חידושו‪ ,‬התורה חידשה לחייב בישול‬ ‫רגיל על האש‪ ,‬בזה אומרים שזו מהות המלאכה וחייב‪ ,‬אבל לא אסרה להניח‬ ‫הנימוקי יוסף (שבת מח‪ ,).‬פסקי מהרי"ח (הובא בקובץ שיטות קמאי שבת מז‪ ,):‬המחזור ויטרי‬ ‫(שבת סי' כד)‪ ,‬הכל בו (הל' שבת עמ' עב)‪ .‬וכן מבואר בחידושי ה"ר יהונתן מלוניל (ריש פרק‬ ‫קדרה והאש תבוא מאליה‪ .‬לומדים מזה לגבי שעון שבת‪ ,‬אם מניח תבשיל‬ ‫שאינו מבושל על פלאטה כבויה‪ ,‬והפלאטה תידלק בעוד שעה על ידי שעון‬ ‫ז דשבת)‪ ,‬ובתוס' (שבת מח‪ .‬ד"ה דזיתים)‪ .‬ונמצא שעבר על איסור דאורייתא ולא על‬ ‫שבת ותבשל‪ ,‬האם גרמא כזו התורה אסרה במלאכת מבשל‪ ,‬או לא‪ .‬אי"ה‬ ‫דרבנן‪.‬‬ ‫בשיעור הבא נמשיך‪.‬‬ ‫מים עומדים‪ ,‬ויכולים לבוא זבובים ויתושים והמים יסריחו‪ ,‬מה עשה הקב"ה? נתן בה‬ ‫‪ 6‬מי שלוקח קדרה ומניח על הקדרה‪ ,‬הכל מתבשל בבת אחת‪ ,‬גם מה שנמצא למטה‬ ‫מלח‪ ,‬ואז לא יסריח‪ .‬אבל הנהר כל הזמן הולך ולא יסריח‪ ,‬ולכן המים בנהר מתוקים‪.‬‬ ‫קרוב לאש וגם מה שנמצא למעלה רחוק מהאש‪ .‬אלו נפלאות הבריאה‪ .‬אגב‪ ,‬מדוע‬ ‫בים המים מלוחים ואילו בנהרות המים מתוקים? אלא בים הגם שיש גלים אבל הם‬