gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שי צבי · Shai Tzvi — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: שי צבי · Shai Tzvi

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

שי צבי · Shai Tzvi — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חיי שרה‬ ‫פרשת‬ ‫בס"ד‬ ‫להודיענו איך זכתה שרה לעלות בכל יום למדרגה יותר עליונה‪ ,‬ולזה‬ ‫ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים‬ ‫רמז ש'רה מ'אה ש'נה ראשי תיבות 'שמש'‪ ,‬לאשמעינן שהיתה בשרה‬ ‫שני חיי שרה‪ .‬וכתב בבעל הטורים‪ :‬ש'רה מ'אה ש'נה ראשי תיבות‬ ‫תכונה השמש‪ ,‬היא מדת הענוה‪ ,‬שכאמור על ידה בא אדם להוסיף‬ ‫'שמש'‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וצריך ביאור הכוונה‪.‬‬ ‫על מדרגתו הקודמת‪.‬‬ ‫ב) במדרש (בראשית רבה נח‪ ,‬ג) איתא‪ :‬רבי עקיבא היה יושב‬ ‫והנה בחידושי הרי"ם (בפרשתן) כתב בביאור מאמר המדרש‬ ‫ודורש‪ ,‬והצבור מתנמנם‪ .‬ביקש לעוררן‪ ,‬אמר‪ ,‬מה ראתה אסתר‬ ‫רבי עקיבא היה יושב ודורש‪ ,‬והצבור מתנמנם‪ .‬היינו שהיו‬ ‫שתמלוך על קכ"ז מדינה‪ .‬אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה‬ ‫הציבור ישינים בגלות המר על ידי הסתרת הפנים‪ .‬ביקש לעוררן‪,‬‬ ‫של שרה שחיתה קכ"ז‪ ,‬ותמלוך על קכ"ז מדינות‪ ,‬ע"כ‪ .‬וצריך‬ ‫להיות בטוחים בהשי"ת שיעזרם אף בחושך והסתר‪ .‬אמר‪ ,‬מה ראתה‬ ‫ביאור‪.‬‬ ‫אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינה‪ .‬כי השם 'אסתר' מורה על הסתר‬ ‫ונראה בהקדם מה שכתב בחובות הלבבות (שער עבודת האלקים‪,‬‬ ‫הפנים שהיה אז‪ ,‬ומאין בא שתמלוך בימי הסתרת פנים כל כך‪ .‬אלא‬ ‫פרק ג)א‪ ,‬כי לפי שהצדיקים מוסיפים מדי יום להכיר יותר את טובות‬ ‫תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה וכו'‪ .‬ועיין שם שביאר מה‬ ‫האלקים ואת גדולתו‪ ,‬לכן הם עושים בכל יום תשובה על המצוות‬ ‫טעם זכותה של שרה אמנו דוקא עומד לישראל להנצל בשעה שהקב"ה‬ ‫שעשו אתמול‪ ,‬מחמת שלדעתם לא קיימו אותם בדחילו ורחימו כראוי‪,‬‬ ‫מסתיר פניו מהם‪.‬‬ ‫לפי מה שהוסיפו עתה להכיר את בוראם‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ולדרכינו יתכן לומר בהקדם המשל הידוע מהבעל שם טוב‬ ‫והוסיף בברך משה (בפרשתן‪ ,‬אות ו) בשם הספרים הקדושים‪,‬‬ ‫הק' זללה"ה‪ ,‬שהובא בקדושת יום טוב (פרשת צו‪ ,‬ד"ה במדרש)‪ ,‬לאחד‬ ‫כי אף שהצדיק מתעלה בכל יום בעבודת השי"ת יותר ממה שהיה‬ ‫שמרד במלך‪ ,‬והמלך נשאו על כל השרים ועבדי המלך‪ .‬והטעם‪ ,‬שאם‬ ‫אתמול‪ ,‬אבל הוא מעלה עמו בכל יום גם כל הימים הקודמים‪ ,‬על‬ ‫היה ממיתו‪ ,‬היה הצער לפי שעה‪ ,‬משא"כ אם מטיב עמו‪ ,‬להרבות‬ ‫ידי שעושה תשובה עליהם‪ .‬ובזה ביאר כוונת דברי רש"י (כאן) שני‬ ‫לו עוד יקר וגדולה‪ ,‬על ידי זה יגדל צערו הלוך וגדול כל ימיו‪ ,‬ויבוש‬ ‫חיי שרה‪ ,‬כולן שוין לטובה‪ .‬ללמדינו כי אף שבימי נעוריה עדיין‬ ‫ויכלם איך העיז פנים נגד מלך רחמן כזה‪ ,‬שלא די שלא מייסרו‬ ‫לא היתה עבודתה באותה מדריגה כמו קודם הסתלקותה‪ ,‬מכל מקום‬ ‫בעונש המגיע לו‪ ,‬אלא עוד מנשאו לגדולה‪.‬‬ ‫כל ימיה שוין לטובה‪ ,‬כי בכל יום היתה מתקנת הימים שעברו‪,‬‬ ‫והוסיף בקדושת יום טוב (שם)‪ ,‬דעונש זה הבא על ידי‬ ‫להעלותם במעלת העבודה שבימי זקנותה‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫התנשאות ורוממות‪ ,‬שייך דוקא גבי ישראל האוחזים במדת הענוה‪,‬‬ ‫והנה מבואר עוד בחובות הלבבות‬ ‫(שער חשבון הנפש‪ ,‬פרק ג‪,‬‬ ‫ולכן אפילו בשעה שהקב"ה נותן להם גדולה‪ ,‬הם ממעטים עצמם‪.‬‬ ‫החשבון העשרים וארבעה)ב‪ ,‬כי המתגאה חושב שכבר השיג את שלימותו‬ ‫אבל אומות העולם אשר גבה לבם‪ ,‬לא יכנעו על ידי עונש התנשאות‪,‬‬ ‫בתורה ועבודה‪ ,‬ואין לו מה להוסיף עוד‪ .‬אבל מי שהוא שפל רוח‪,‬‬ ‫על כן ההכרח להיות עונשם על ידי יסורים ומלקות‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫בוחן תמיד את מה שהשיג בעבר‪ ,‬כדי לידע איך להוסיף ולהרבות‬ ‫ומעתה יתבאר מאמר המדרש מה ראתה אסתר שתמלוך‬ ‫עליו‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ונמצא שאין אדם מוסיף על מדרגתו הקודמת‪ ,‬אלא‬ ‫על קכ"ז מדינה‪ ,‬וכביאור החידושי הרי"ם‪ ,‬איך זכתה למלוך בשעת‬ ‫לאחר שקנה בנפשו את מדת הענוה‪.‬‬ ‫הסתר פנים כזה‪ .‬אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה‬ ‫וכתב בנועם מגדים (פרשת דברים‪ ,‬ד"ה ה' אלקיכם) בביאור הכתוב‬ ‫וכו'‪ .‬שהרי אמרנו כי שרה אמנו היתה מצויינת במדת הענוה‪ ,‬ובודאי‬ ‫(דברים א‪ ,‬י) 'והנכם היום'‪ .‬כי השמש נקראת 'יום' וכדאיתא בגמרא‬ ‫השרישה מדה טובה זו גם בקרב צאצאיה אחריה‪ ,‬וממילא אף שהסתר‬ ‫(נדרים ח‪ .):‬ומדתה ענוה‪ ,‬ששתקה כשאמר הירח 'אי אפשר לשני מלכים‬ ‫הפנים גורם חלילה גזירה ועונש‪ ,‬אבל אכתי אפשר שהעונש יהא בצורת‬ ‫שישתמשו בכתר אחד' (חולין ס‪ .):‬ומשבח הכתוב את ישראל 'והנכם‬ ‫מלכות והתנשאות‪ ,‬וכאמור שהאוחזים במדת הענוה‪ ,‬ראויים להיענש‬ ‫היום'‪ ,‬שהם מצויינים במדת הענוה כשמש‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫באופן זה‪.‬‬ ‫ומעתה לפי שביקש הכתוב לשבח את שרה ולומר שני חיי‬ ‫שרה‪ ,‬שכאמור הכוונה היא שהיו שנות חייה שוין לטובה‪ ,‬ואף שעלתה‬ ‫בכל יום למדרגה יותר עליונה‪ ,‬היתה מתקנת גם הימים שעברו‪ ,‬ביקש‬ ‫בעיניך‪ ,‬שאתה חכם גמור ולא תחסר מאומה ממה שאתה צריך לו וכו'‪ ,‬ואמר (קהלת ב‪ ,‬יד)‬ ‫א) וזה לשונו‪ :‬וכבר נאמר על קצת הפרושים‪ ,‬שהיו כל ימיהם בתשובה‪ ,‬מפני‬ ‫החכם עיניו בראשו‪ ,‬רצה לומר שהוא מסתכל בתחילת עניניו‪ ,‬ומה שעבר עליו מעניני‬ ‫שהיו מחדשים בכל יום תשובה בעבור תוספת הכרתם בגדולת האלהים בכל יום‪ ,‬וקצורם‬ ‫תורתו ועולמו‪ ,‬ופוקד אותם‪ ,‬ומבין הטוב והרע מנפשו במה שעבר לו‪ ,‬ויוסיף להחזיק‬ ‫במה שהם חייבים לו מן העבודה בשעבר‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫בטוב וישוב מן הרע‪ .‬והכסיל מתעלם מכל זה‪ ,‬כמי שהולך באפילת הלילה בדרך ארוכה‪,‬‬ ‫לא יביט אל מה שעבר‪ ,‬ואם יחזיר פניו‪ ,‬לא יתבאר אליו‪ ,‬אך כל דעתו על מה שיש לפניו‪,‬‬ ‫ב) וזה לשונו‪ :‬ואל תשיאך הגאוה‪ ,‬שתחשוב‪ ,‬שהכרתך לא הוסיפה על מה שהיתה‬ ‫ועל זה אמר (שם) והכסיל בחשך הולך‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫עליו מנעוריך‪ ,‬ושמה שעבר בדעתך בעת הנעורים לא יתכן להשתנות אצלך ולהיות נכרי‬ ‫אצל דעתך‪ ,‬כי זה מפיתוי היצר לך‪ ,‬שירשל אותך מעיין ומחקור על אמיתת הענינים‪ .‬וידמה‬ ‫לקבלת הגליון‪ ,‬ולהערות והארות‪L0527654612@gmail.com :‬‬