שי צבי · Shai Tzvi — חיי שרה (2026-11-02)

חיי שרה פרשת בס"ד
להודיענו איך זכתה שרה לעלות בכל יום למדרגה יותר עליונה ,ולזה ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים
רמז ש'רה מ'אה ש'נה ראשי תיבות 'שמש' ,לאשמעינן שהיתה בשרה שני חיי שרה .וכתב בבעל הטורים :ש'רה מ'אה ש'נה ראשי תיבות
תכונה השמש ,היא מדת הענוה ,שכאמור על ידה בא אדם להוסיף 'שמש' ,עכ"ד .וצריך ביאור הכוונה.
על מדרגתו הקודמת. ב) במדרש (בראשית רבה נח ,ג) איתא :רבי עקיבא היה יושב
והנה בחידושי הרי"ם (בפרשתן) כתב בביאור מאמר המדרש ודורש ,והצבור מתנמנם .ביקש לעוררן ,אמר ,מה ראתה אסתר
רבי עקיבא היה יושב ודורש ,והצבור מתנמנם .היינו שהיו שתמלוך על קכ"ז מדינה .אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה
הציבור ישינים בגלות המר על ידי הסתרת הפנים .ביקש לעוררן, של שרה שחיתה קכ"ז ,ותמלוך על קכ"ז מדינות ,ע"כ .וצריך
להיות בטוחים בהשי"ת שיעזרם אף בחושך והסתר .אמר ,מה ראתה ביאור.
אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינה .כי השם 'אסתר' מורה על הסתר
ונראה בהקדם מה שכתב בחובות הלבבות (שער עבודת האלקים,
הפנים שהיה אז ,ומאין בא שתמלוך בימי הסתרת פנים כל כך .אלא
פרק ג)א ,כי לפי שהצדיקים מוסיפים מדי יום להכיר יותר את טובות
תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה וכו' .ועיין שם שביאר מה האלקים ואת גדולתו ,לכן הם עושים בכל יום תשובה על המצוות
טעם זכותה של שרה אמנו דוקא עומד לישראל להנצל בשעה שהקב"ה שעשו אתמול ,מחמת שלדעתם לא קיימו אותם בדחילו ורחימו כראוי,
מסתיר פניו מהם.
לפי מה שהוסיפו עתה להכיר את בוראם ,עכ"ד.
ולדרכינו יתכן לומר בהקדם המשל הידוע מהבעל שם טוב והוסיף בברך משה (בפרשתן ,אות ו) בשם הספרים הקדושים,
הק' זללה"ה ,שהובא בקדושת יום טוב (פרשת צו ,ד"ה במדרש) ,לאחד
כי אף שהצדיק מתעלה בכל יום בעבודת השי"ת יותר ממה שהיה
שמרד במלך ,והמלך נשאו על כל השרים ועבדי המלך .והטעם ,שאם אתמול ,אבל הוא מעלה עמו בכל יום גם כל הימים הקודמים ,על
היה ממיתו ,היה הצער לפי שעה ,משא"כ אם מטיב עמו ,להרבות
ידי שעושה תשובה עליהם .ובזה ביאר כוונת דברי רש"י (כאן) שני
לו עוד יקר וגדולה ,על ידי זה יגדל צערו הלוך וגדול כל ימיו ,ויבוש חיי שרה ,כולן שוין לטובה .ללמדינו כי אף שבימי נעוריה עדיין
ויכלם איך העיז פנים נגד מלך רחמן כזה ,שלא די שלא מייסרו לא היתה עבודתה באותה מדריגה כמו קודם הסתלקותה ,מכל מקום
בעונש המגיע לו ,אלא עוד מנשאו לגדולה. כל ימיה שוין לטובה ,כי בכל יום היתה מתקנת הימים שעברו,
והוסיף בקדושת יום טוב (שם) ,דעונש זה הבא על ידי להעלותם במעלת העבודה שבימי זקנותה ,עכ"ד.
התנשאות ורוממות ,שייך דוקא גבי ישראל האוחזים במדת הענוה,
והנה מבואר עוד בחובות הלבבות
(שער חשבון הנפש ,פרק ג,
ולכן אפילו בשעה שהקב"ה נותן להם גדולה ,הם ממעטים עצמם. החשבון העשרים וארבעה)ב ,כי המתגאה חושב שכבר השיג את שלימותו
אבל אומות העולם אשר גבה לבם ,לא יכנעו על ידי עונש התנשאות,
בתורה ועבודה ,ואין לו מה להוסיף עוד .אבל מי שהוא שפל רוח,
על כן ההכרח להיות עונשם על ידי יסורים ומלקות ,עכ"ד. בוחן תמיד את מה שהשיג בעבר ,כדי לידע איך להוסיף ולהרבות
ומעתה יתבאר מאמר המדרש מה ראתה אסתר שתמלוך עליו ,עכ"ד .ונמצא שאין אדם מוסיף על מדרגתו הקודמת ,אלא
על קכ"ז מדינה ,וכביאור החידושי הרי"ם ,איך זכתה למלוך בשעת לאחר שקנה בנפשו את מדת הענוה.
הסתר פנים כזה .אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה
וכתב בנועם מגדים (פרשת דברים ,ד"ה ה' אלקיכם) בביאור הכתוב
וכו' .שהרי אמרנו כי שרה אמנו היתה מצויינת במדת הענוה ,ובודאי
(דברים א ,י) 'והנכם היום' .כי השמש נקראת 'יום' וכדאיתא בגמרא
השרישה מדה טובה זו גם בקרב צאצאיה אחריה ,וממילא אף שהסתר
(נדרים ח .):ומדתה ענוה ,ששתקה כשאמר הירח 'אי אפשר לשני מלכים
הפנים גורם חלילה גזירה ועונש ,אבל אכתי אפשר שהעונש יהא בצורת
שישתמשו בכתר אחד' (חולין ס .):ומשבח הכתוב את ישראל 'והנכם
מלכות והתנשאות ,וכאמור שהאוחזים במדת הענוה ,ראויים להיענש
היום' ,שהם מצויינים במדת הענוה כשמש ,עכ"ד.
באופן זה.
ומעתה לפי שביקש הכתוב לשבח את שרה ולומר שני חיי
שרה ,שכאמור הכוונה היא שהיו שנות חייה שוין לטובה ,ואף שעלתה
בכל יום למדרגה יותר עליונה ,היתה מתקנת גם הימים שעברו ,ביקש
בעיניך ,שאתה חכם גמור ולא תחסר מאומה ממה שאתה צריך לו וכו' ,ואמר (קהלת ב ,יד) א) וזה לשונו :וכבר נאמר על קצת הפרושים ,שהיו כל ימיהם בתשובה ,מפני
החכם עיניו בראשו ,רצה לומר שהוא מסתכל בתחילת עניניו ,ומה שעבר עליו מעניני שהיו מחדשים בכל יום תשובה בעבור תוספת הכרתם בגדולת האלהים בכל יום ,וקצורם
תורתו ועולמו ,ופוקד אותם ,ומבין הטוב והרע מנפשו במה שעבר לו ,ויוסיף להחזיק במה שהם חייבים לו מן העבודה בשעבר ,עכ"ד.
בטוב וישוב מן הרע .והכסיל מתעלם מכל זה ,כמי שהולך באפילת הלילה בדרך ארוכה,
לא יביט אל מה שעבר ,ואם יחזיר פניו ,לא יתבאר אליו ,אך כל דעתו על מה שיש לפניו, ב) וזה לשונו :ואל תשיאך הגאוה ,שתחשוב ,שהכרתך לא הוסיפה על מה שהיתה
ועל זה אמר (שם) והכסיל בחשך הולך ,עכ"ד. עליו מנעוריך ,ושמה שעבר בדעתך בעת הנעורים לא יתכן להשתנות אצלך ולהיות נכרי
אצל דעתך ,כי זה מפיתוי היצר לך ,שירשל אותך מעיין ומחקור על אמיתת הענינים .וידמה
לקבלת הגליון ,ולהערות והארותL0527654612@gmail.com :
