gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪37‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫שאלה‪ :‬אשה ערירית שכתבה בצוואה סעיף בזה הלשון "אני מצווה כי מכספי‬ ‫שאלה‪ :‬במעשה הנורא במטוס "פליי דובאי" בו טייס המשנה התנפל על הטייס‬ ‫העיזבון יכתב לזכרי ספר תורה ויוכנס לשימוש במקום נכון‪ ,‬לשם כך משועבדת‬ ‫והכהו בגרזן ע"מ להורגו ולהשתלט על המטוס ולהטיס אותו לישראל ולגרום‬ ‫הדירה מהיום ולאחר מיתה"‪.‬‬ ‫פיגוע המוני בנתב"ג‪ ,‬ותהילות להי"ת נעשו ניסים ונפלאות שתכניתו כשלה‪.‬‬ ‫האם יש תוקף לבקשה זו או שיכולים היורשים (דהיינו האחים) לומר זכינו בכסף‬ ‫ונשאלה השאלה אם מותר ליירט מטוס ע"מ להציל מפגיעה בנפשות מרובות‬ ‫בתורת ירושה‪ ,‬ואין אנחנו מחוייבים לקנות ספר תורה?‬ ‫כאשר במטוס המיורט ישנם יהודים חטופים?‬ ‫ומה הדין אם כתבה בצוואה בלשון תנאי שהדירה משועבדת לכתיבת ס"ת לזכרה?‬ ‫תשובה‪ :‬כבר כתבנו בזה בארוכה בספרנו שמרו משפט (ח"א סימן קכ"ח)‪ .‬ועתה‬ ‫תשובה‪ :‬אין היורשים מחוייבים לקיים דברי הצוואה ולקנות ספר תורה‪.‬‬ ‫דאמנם אמרו רבותינו שמצוה לקיים דברי המת‪ ,‬אך היינו דווקא באופן שהשליש‬ ‫נקום ונשנה פרק זה בס"ד בקציר הא'ומר‪.‬‬ ‫את הממון (וכגון שמסרה לאדם נאמן ‪ ₪ 200,00‬ואמרה לו שלאחר פטירתה ממון זה‬ ‫ראשית נזכיר את דברי הנובי"ת (חו"מ סימן נ"ט) אשר כתב דאסור להרוג טרפה‬ ‫י שמש לקניית ס"ת‪ ,‬או שהפקידה בתכנית חיסכון סכום במיוחד למטרה זו וכתבה‬ ‫ע"מ להציל את עצמו מהאנס‪ .‬ואע"ג שההורג טרפה אינו חייב מיתה מ"מ איסור‬ ‫זאת בצוואה) כפי שנפסק בשו"ע (חו"מ סימן רנ"ב ס"ב)‪.‬‬ ‫רוצח איכא עליו וגם בו אמרינן אין דוחין נפש מפני נפש‪ .‬ושע"כ הוא הדין בנ"ד‬ ‫ודעת הש"ך (שם ס"ק ז') שה"ה אם דיברה לפני היורש שלאחר פטירתה יקנה ס"ת‪,‬‬ ‫אע"ג שהחטופים שבמטוס מזומנים להריגה מ"מ לא גרע מטרפה שאסור להורגם‬ ‫חל מצווה לקיים דברי המת‪.‬‬ ‫ע"מ להציל את מי שמסתכן מחמתם‪.‬‬ ‫ואף שיש חולקים על הש"ך‪ ,‬למעשה יש לנקוט כהש"ך (עיין זכור לאברהם סימן‬ ‫ואמנם בדין רודף קיי"ל דהורגין את הרודף ע"מ להציל את הנרדף (סנהדרין ע"ב‪,):‬‬ ‫רנ"ב תשובה ב' באורך)‪.‬‬ ‫מ"מ ממקום שבאת בדין וולד שמסכן את אמו בלידה לא חל בו דין רודף כיוון‬ ‫אבל בנידון השאלה שלא השלישה סכום במיוחד למטרה זו‪ ,‬וגם לא צוותה כן בפני‬ ‫שמשמיא קא רדפו לה‪ ,‬כמבואר שם בגמרא‪ ,‬והכי נמי היהודים החטופים שבמטוס‬ ‫היורשים אלא כתבה זאת בצוואה לפני עורך דין ועוד‪ ,‬אין תוקף לסעיף זה‪.‬‬ ‫והיה מקום לומר שיש חיוב לקיים את בקשת הנפטרת מדין נדרי מצוה (ואמירה‬ ‫אינם יוזמים את הרדיפה והם בבחינת משמיא קא רדפו לאותם הנמצאים בסכנת‬ ‫לגבוה כמסירה להדיוט לחלק מהפוסקים)‪ ,‬אלא שכאן לא נדרה לתרום עבור ס"ת‬ ‫פיגוע‪.‬‬ ‫אלא בקשה מהיורשים ליתן‪ ,‬ואין כאן נדר אלא בקשה מהיורשים‪ ,‬ובאמת גם אם‬ ‫ואמנם הזכרנו את דברי המאירי (סנהדרין ע"ב‪ ):‬אשר כתב בשם חכמי הדורות‬ ‫הייתה נודרת‪ ,‬הנדר הרי מתבטל בשעת המיתה ואין שום חיוב על היורשים לקיים‬ ‫דאע"ג שאסור לאחרים להרוג את הוולד שהוציא ראשו ע"מ להציל את האם‪ ,‬מ"מ‬ ‫זאת (כמבואר בסימן רנ"ב ס"ב ברמ"א)‪.‬‬ ‫לאשה עצמה מותר לחותכו ע"מ להציל את עצמה‪.‬‬ ‫ומ"מ כתב בשו"ת מהרשד"ם (יורה דעה סימן ר"ג) שגם באופן שאין חיוב לקיים את‬ ‫מיהו המאירי עצמו כתב דכל שאין דוחין נפש מפני נפש‪ ,‬גם לעצמו אסור להציל‪.‬‬ ‫הצוואה‪ ,‬מצווה בעלמא יש על היורשים ע"י קיום הצוואה‪.‬‬ ‫וגם בדעת חכמי הדורות יש לומר דלא כתבו זאת אלא עפ"י הירושלמי דס"ל‬ ‫בעניין שיעבוד הדירה לכתיבת ס"ת אין השיעבוד תופס כשאין התחייבות‪ .‬דהיינו‬ ‫דבאשה המקשה לילד שניהם רודפים זל"ז‪ ,‬ולפי"ז בנ"ד שהאנשים החטופים‬ ‫כשיש חוב או חיוב על פי ההלכה‪ ,‬נתפס שיעבוד על הנכס‪ .‬אבל כשלא חלה‬ ‫עצמם אינם רודפים כלל אין היתר גם לאותם שנמצאים בסכנה של פגיעה ליירט‬ ‫ההתחייבות גם השיעבוד אינו תופס‪ ,‬כפי שמבואר בתוס' בקידושין (ח' ד"ה מנה)‪,‬‬ ‫את המטוס‪.‬‬ ‫וברא"ש שם (סימן י')‪.‬‬ ‫ואמנם לדעת הרמב"ן והרשב"א חל השיעבוד‪ .‬אך דעת השו"ע להלכה כדעת התוס'‬ ‫עוד ציינו שם את דברי הגרש"ר בספרו זכרון שמואל (סימן פ"ג) אשר כתב‬ ‫והרא"ש‪[ .‬עיין עוד בעניין זה במה שכתבנו בספר זכור לאברהם בס"ד‪ ,‬חלק ו'‬ ‫דהרמב"ם פליג על חכמי הדורות שהובאו במאירי‪.‬‬ ‫תשובה י"ג‪ ,‬וכן חלק ט' עמ' קמ"ב‪-‬ג']‪.‬‬ ‫ואכתי יש לעיין בנדון המטוס החטוף דשמא יש לומר שאינו דומה לאשה המקשה‬ ‫ממילא בשעה שהנדר פקע בזמן הפטירה‪ ,‬פוקע נמי השיעבוד‪.‬‬ ‫לילד‪ ,‬דשאני התם שהתינוק שהוציא ראשו אע"ג שמסכן את אמו מ"מ אין עליו‬ ‫וכן לעשות תנאי שאם לא יקנו את הס"ת לא יזכו בירושה או לא יוכלו ליהנות‬ ‫חיוב רודף כלל ועיקר כיון שמשמיא קא רדפו לה‪ ,‬לעומ"ז במטוס חטוף ע"י האיש‬ ‫מהדירה‪ ,‬ג"כ אינו מועיל‪ ,‬כיון שאם לא יקיימו התנאי הצוואה תתבטל ובשעה‬ ‫הזדוני שמטיס אותו לפיגוע המוני אע"פ שהיהודים החטופים שנמצאו בו אינן‬ ‫שהצוואה מתבטלת זוכים האחים מהתורה מדין ירושה‪ ,‬וא"א לבטל ירושה‬ ‫רודפים כלל ועיקר‪ ,‬מ"מ המטוס והטייס הרי הם רודפים גמורים‪ ,‬ואולי נאמר‬ ‫מהאחים‪.‬‬ ‫דבכה"ג יהא מותר לפגוע ברודף על אף שנמצאים בתוכו אנשים שאינם רודפים‪.‬‬ ‫העולה להלכה‪ :‬הרוצה לצוות ליורשים לכתוב ס"ת על שמו‪ ,‬עליו להשליש או‬ ‫דבר זה אולי יש לדמותו למה שהסתפק החזו"א [סנהדרין סימן כ"ה ד"ה ויש לעיין]‬ ‫להפקיד סכום מסויים במיוחד למטרה זו כדי שיחול דין של מצווה לקיים דברי‬ ‫המת‪.‬‬ ‫במקרה שאחד רואה חץ ההולך להרוג אנשים הרבה ויכול להטותו לצד אחר‬ ‫ומי שאין לו כסף מזומן כדי להשלישו וכנ"ל עליו להקנות לרב או לחבר סכום‬ ‫להצילם אלא שעי"כ יהרג אדם אחד בהטיה זו‪ ,‬מ"מ גם בספק זה נשאר החזו"א‬ ‫מסויים מתוך נכסיו‪ ,‬עבור קניית ס"ת בלבד‪ ,‬ולהדגיש שאין רשות למקבל‬ ‫בספק ולא הכריעו‪.‬‬ ‫להשתמש בזה לשום מטרה אחרת מלבד כתיבת ס"ת‪( ,‬ולהוסיף דמי טרחה‬ ‫בשבוע הבא נמשיך ונדון אם יש לחלק בין עידן מלחמה לעידן שלום‪ ,‬ונביא את‬ ‫למקבל)‪.‬‬ ‫ההלכה העולה למעשה‪.‬‬ ‫ניתן לשמוע את שיעוריו של ראש בית ההוראה הרה"ג ר' אפרים כהן עמאש שליט"א בטלפון – ‪0733-718734‬‬ ‫במנגל משום איסור נבלות וטריפות‪ .‬אולם אם הצימר מושכר רק לחרדים מותר להשתמש‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מי שמתפלל תפילת נץ עם הציבור‪ ,‬וכשמגיע זמן הנץ בדיוק לפי השעון נעמד לתפילת‬ ‫שאלה‪ :‬אם קנו רשת ברזל חדשה למנגל שצריך להטבילה‪ ,‬ונמצאים במקום שאין מקוה כשר‬ ‫שמו"ע אפילו שהחזן עדיין עומד בק"ש‪ ,‬ופעמים כשהציבור עומד לשמו"ע אין מנין‪ ,‬האם נוהג‬ ‫להטבלת כלים וגם הים רחוק מאוד‪ ,‬באיזה אופן אפשר להשתמש ברשת ללא טבילה?‬ ‫נכון?‬ ‫תשובה‪ :‬יישנם כמה עצות בדוחק כדי להשתמש ברשת בלא טבילה‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬איתא בשו"ע (או"ח סי' צ' סעיף י') 'כשעומד עם הציבור אסור לו להקדים תפילתו‬ ‫א‪ .‬אפשר לתנו לגוי במתנה ולשאול ממנו‪ ,‬והגויים שעובדים כיום ברשתות הגדולות כבר‬ ‫לתפילת הציבור אא"כ השעה עוברת'‪ .‬וכתבו תר"י הטעם משום שתפילת רבים רצויה‪ ,‬אבל‬ ‫יודעים מכך‪ ,‬כיון שקונים שם קומקום חשמלי ואומרים לו שאני נותן לך במתנה ושואל ממך‪,‬‬ ‫הא"ח כתב הטעם משום שהוא כמבזה את הציבור‪ ,‬והנ"מ בזה אם ייצא מחוץ לביהכנ"ס‪ .‬וכתב‬ ‫והוא מסכים‪ .‬ב‪ .‬אפשר ליתן את הרשת במתנה לצימר שיוכלו כולם להשתמש בה‪ ,‬ובכך הוי‬ ‫המשנ"ב (ס"ק ל"ד) דמשמע מהגמ' דאפילו הוא עושה כן מפני תלמוד תורה אסור‪ .‬ולכאורה‬ ‫ראוי למסחר ופטור מטבילה‪ .‬ג‪ .‬אפשר להפקיר את הרשת‪ ,‬וממילא פטור מטבילה‪.‬‬ ‫ה"ה דאין להקדים מפני תפילה בנץ‪ ,‬ובמיוחד דאית מאן דס"ל דתפילה בציבור עדיפא‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר לנחם אבל בשבת?‬ ‫מלהתפלל בנץ ביחיד‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬כתב השו"ע (או"ח סי' רפ"ז סעי' א') יכולים לנחם אבלים בשבת‪ .‬וכתב המשנ"ב‬ ‫אולם יש ללמוד מהפר"ח (סו"ס תצ"ו) שמספר על עצמו שכיון שהחזן היה זריז‪ ,‬היה מקדים‬ ‫"אמרינן בגמ' בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת‪ ,‬ועל כן לא יפה עושין אותן שכל‬ ‫להתפלל בעוד הציבור בק"ש כדי להספיק לומר קדושה עם הציבור‪ ,‬וטעמו כיון דעד ג' ברכות‬ ‫ימי השבוע אין הולכין‪ ,‬רק בשבת"‪.‬‬ ‫שמו"ע חשיב עדיין מתפלל עם הציבור‪ ,‬ולפ"ז ה"ה נמי גבי לעמוד בנץ מותר‪ ,‬דאפשר דכמו‬ ‫מהשו"ע שם יש ללמוד שאין לנחם באותו הלשון שמנחם ביום חול‪ .‬והנוסח הביא כף החיים‬ ‫דחשיב תוך ג' ברכות‪ ,‬תפילה בציבור גבי המקדים‪ ,‬חשיב נמי תפילה בציבור גבי הציבור‪.‬‬ ‫(שם אות ד') "שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבא ושבתו בשלום"‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מזדמן שמגיעים לצימר לאירוח ורוצים לעשות מנגל על האש‪ ,‬ויש בצימר מנגל‪ .‬האם‬ ‫ונהוג בקצת מקומות שאחר תפילת מוסף היו האבלים יוצאים מביהכנ"ס והחזן היה עושה‬ ‫מותר להשתמש בו?‬ ‫השכבה‪ ,‬וכל הקהל היו אומרים להם "השבת תנחמכם"‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬ובכן אם הצימר הזה מושכר לא רק לחרדים אלא גם לחילונים אסור בהחלט להשתמש‬ ‫לשאלות ובירורים ניתן לפנות‬ ‫ללשכה לממונות – 'זכור לאברהם'‬ ‫לומר שקנה הגדול‪ ,‬אך מדייק מדברי המהרי"ק (שורש ז') דאע"פ שעדיין לא נתן המעות נקרא‬ ‫המשך הנידון ביזם אשר מכר דירה לכמה רוכשים בטאבו משותף ‪ -‬מקרה ז'‬ ‫המוכר מוחזק והוא משום דעכ"פ צריך הלוקח לשלם המעות‪ ,‬ולפי"ז יותר נראה לומר כי יד הרוכשים‬ ‫לאחר שכל הנידונים שהיו בשבועות האחרונים הגיעו לפתרון‪ ,‬הבנייה התקדמה במרץ‪ ,‬והרוכשים‬ ‫על התחתונה ואין יכולים לתבוע מפרט מסוים‪.‬‬ ‫הוזמנו לבחור דגמים וצבעים לריצוף‪ ,‬מטבחים‪ ,‬סניטרים‪ ,‬ועוד‪ .‬להפתעתם המפרט שהוצג לפניהם‬ ‫ברם הבורר הכריע שהרוכשים זכאים למפרט ברמה סטנדרטית המוקבלת ברוכשי דירות מסוג‬ ‫לבחירה היה דליל מאוד וברמה נמוכה‪.‬‬ ‫עסקה כזו‪ ,‬וזה ע"פ מש"כ בספר משפט שלום (סימן רי"ד שם) בשם הנמוק"י (בפרק הפועלים)‬ ‫לשאלתם‪ ,‬נענו כי מאחר ולא סיכמו במפורש על מפרט מסויים יכול היזם לתת להם לפי המפרט הנמוך‬ ‫דווקא שאמר לו בית מבתי יכול לתת לו קטן‪ ,‬אבל אם מכר לו בית סתם או שור סתם נותן לו בינוני‪,‬‬ ‫ביותר‪ ,‬גם במקרה זה לא הייתה ברירה והגיעו לבורר‪.‬‬ ‫ולכן כאן שמכר להם בית סתם חייב לתת להם רמה בינונית‪ ,‬אומנם ע"פ הנמוק"י בלבד א"א להוציא‬ ‫גם כאן לא הייתה התייחסות למפרט בהסכם המכירה ולכן לא היו לבורר כלים חוזיים ע"מ ללמוד‬ ‫ממון כיון שהמשפט שלום הביא את הרמב"ן שכתב להיפך מדברי הנמוק"י‪.‬‬ ‫מתוכם את מהות העסקה והתחייבות הצדדים‪ ,‬בהשקפה ראשונה חשב כי יש כאן מקרה קלאסי של‬ ‫ולכן הביא מקור אחר והוא‪ ,‬מש"כ השו"ע (סימנים ‪ -‬רט"ו סעיף ח'‪ ,‬רי"ח סעיף י"ט‪ ,‬סימן ר"כ סעיף‬ ‫המוציא מחברו עליו הראיה‪ ,‬ואשר על כן א"א לחייב את היזם לתת לרוכשים מעבר לרמה הבסיסית‬ ‫ט"ו) מדברי הרמב"ם (מכירה סו"פ כ"ו) אחרי שהאריך השו"ע לכתוב את כל הכללים במכירת בתים‬ ‫ביותר‪ .‬ברם‪ ,‬לאחר בדיקה מעמיקה הגיע למסקנה שונה‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬ ‫ומיטלטלין מה כלול בכל סוג מכירה‪ ,‬כתב השו"ע בשלושת המקומות הנ"ל "אין כל אלו הדברים‬ ‫קיי"ל (שו"ע חו"מ סימן רי"ד סעיף י"ב) 'האומר לחברו בית מבתי אני מוכר לך או שור משוורי אני מוכר‬ ‫אמורים אלא במקום שאין שם מנהג ולא שמות ידועים לכל דבר ודבר‪ ,‬אבל במקום שנהגו שהמוכר‬ ‫לך וקנה ממנו‪ ,‬יכול ליתן לו הקטן שבבתים או הכחוש שבשווריו‪ ,‬ומשום שיד בעל השטר על התחתונה'‪.‬‬ ‫כך מכר כך הרי זה מכור וסומכים על המנהג בין בקרקע ובין במטלטלין וזה עיקר גדול בכל דברי‬ ‫אכן בנד"ד יש לדון לפמש"כ לעיל (עלון ל"א) מי נקרא מוחזק כל עוד לא שילמו ליזם את כל הכסף‪,‬‬ ‫משא ומתן הולכים אחר לשון בני אדם באותו מקום ואחר המנהג"‪.‬‬ ‫ומצד שני כל עוד לא ישלמו את כל הכסף לא ימסור את הדירות לרוכשים‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫לכן כיוון שיש מנהג כלשהו ברמת המפרט הניתן לרוכשים‪ ,‬אין היזם יכול לטעון יד בעל השטר על‬ ‫ועי' בספר ערך ש"י (שם) שכתב ע"פ רש"י במנחות (דף ק"ט) דנותן לו כחוש משום יד בעל השטר על‬ ‫התחתונה והמוציא מחברו עליו הראיה אלא חייב לתת מפרט כפי המנהג‪.‬‬ ‫התחתונה דהלוקח הוא המוציא והמוכר מוחזק‪ ,‬משמע דכל שלא נתן המעות הרי הלוקח מוחזק ויכול‬ ‫הרה"ג הראל וקנין שליט"א‬ ‫מיהו י"ל כיון דהאונס הוא ברור שהרי אין שום סיבה שיוותר על חובו אילולי נאנס‪ ,‬א"כ אין צריך שום מודעא‬ ‫שאלה‪ :‬נשאלתי במי שהיה אדם שחייב לו ‪ ₪ 20,000‬ולא הצליח להוציא ממנו שקל כיון שטען שאין לו‬ ‫ואין צריך שום ידיעה מהאונס כיון שהדבר ידוע‪.‬‬ ‫לשלם‪ ,‬יום אחד מתקשר אליו אותו אדם ואומר לו אם אתה רוצה אני יכול לתת לך ‪ ₪ 2,000‬ולא יותר ובלבד‬ ‫אמנם נראה דנד"ד לא דמי כלל למש"כ הנתה"מ‪ ,‬ובנד"ד נראה פשוט דהוי מתנה גמורה ולא בעינן כלל אונס‬ ‫שאתה חותם לי על כתב וויתור על שאר החוב‪ .‬ושאל כיצד לעשות כדי לקחת את מה שמציע בלי לוותר‬ ‫וסגי בגילוי מילתא בעלמא‪ ,‬דהנה מה שכתב השו"ע דפשרה דינה כמכר‪ ,‬כתבו האחרונים לבאר (סמ"ע שם‬ ‫על שארית החוב?‬ ‫ס"ק ט') דכל פשרה באה על ידי טענת תובע שאומר שחייב לו כך וכך‪ ,‬והנתבע טוען שאינו חייב לו כלום‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬הנה פסק השו"ע (חו"מ סי' ר"ה סעיף ג') דפשרה דינה כמכר‪ .‬ופירש הב"י לפי שהתובע ירא‬ ‫נמצא שהפשרה שנעשית בינהן שכל אחד מוותר מטענותיו‪ ,‬זה מוחל קצת וזה נותן קצת‪ ,‬הו"ל כעין מכירה‬ ‫להפסיד כל תביעתו בדין‪ ,‬וכן הנתבע ירא שיתחייב לשלם הכל‪ ,‬לכך הם מתפייסים ביניהם לשלם חלק‬ ‫שזה נותן המקח וזה נותן דמים‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫ולהפסיד חלק ודינו כמכר ממש‪.‬‬ ‫לפי"ז התובע את חבירו שחייב לו ‪ ₪ 40,000‬והאחר טוען שאינו חייב לו אלא ‪ ₪ 20,000‬ולאחר ויכוחים‬ ‫לפי"ז בנד"ד שהולך לעשות פשרה באונס‪ ,‬וכיון שדינה כמכר גמור צריך למסור מודעא תחילה לפני‬ ‫מהנתבע‪ ,‬אמר התובע לפחות תן לי ‪ ₪ 20,000‬ונתן‪ ,‬האם לזה ייקרא פשרה‪ ,‬הרי התובע לא קיבל כלום‬ ‫שניים‪ ,‬ולומר להם "דעו מה שאני חותם לפלוני ויתור על שארית החוב הוא מפני האונס"‪.‬‬ ‫מתביעתו ולא ויתר הנתבע כלום מתביעתו‪ ,‬דמה שהסכים ליתן ‪ ₪ 20,000‬אינה אלא הודאה גמורה‪.‬‬ ‫אולם הנתה"מ (חידושים ס"ק י"א) כתב וז"ל "דאם הפשרה הוא מחמת דין מסופק‪ ,‬בעינן תרווייהו לבטולי‬ ‫וה"ה בנד"ד מה שנתן הנתבע את ה‪ ₪ 2,000-‬אינה מצד הפשרה אלא מצד שהיה חייב לו והודה בכך‪ ,‬נמצא‬ ‫אונס ומודעא‪ ,‬אבל אונס לבד או מודעא לבד לא מבטלתו‪ ,‬דדמי למכר‪ ,‬אבל כשהדין ברור עם אחד מהם‬ ‫שלא קיבל כלום על הויתור והפשרה‪ ,‬ולא מכירה היא‪ ,‬ולא מתנה היא‪ ,‬אלא גזל ועושק גמור הוא‪.‬‬ ‫ואנסו השני לפשר עימו‪ ,‬דמי למתנה שבטל מחמת אונס לחוד‪ ,‬אבל מודעא בלא אונס אינו מבטל" עי"ש‪.‬‬ ‫ולולי דמסתפינא הייתי אומר‪ ,‬אפילו אם היה הנתבע אומר‪ ,‬אתן לך ‪ 2,000‬ותוותר לי על השאר‪ ,‬והיה התובע‬ ‫לדבריו בנד"ד הדין הוא ברור‪ ,‬שאותו אחד חייב לו כסף‪ ,‬אלא שאנס אותו לעשות לו ויתור על שארית‬ ‫אומר תתן לי ‪ 10,000‬ואוותר לך על השאר‪ ,‬גם בזה לא היה צריך לא מודעה ולא אונס‪ ,‬אלא כל שנודע לנו‬ ‫החוב‪ ,‬בזה הוי "מתנה ולא מתנה גמורה" פירוש‪ ,‬הוי מתנה לגבי זה דמהני ביטול באונס לחוד‪ ,‬אבל לא הוי‬ ‫שעשה כן שלא ברצון גזל גמור הוא‪ ,‬וה"פשרה" המדומה הזו בטלה‪ ,‬כנלענ"ד‪.‬‬ ‫מתנה גמורה‪ ,‬דבמתנה גמורה מהני בה מודעא לחוד‪ ,‬דסגי בגילוי דעת שאינו רוצה ליתן ואין צריכים‬ ‫העולה לדינא‪ :‬אין כאן פשרה אלא גזל ועושק גמור מהמלוה‪ ,‬ויכול המלוה לחתום על כתב ויתור ללא‬ ‫להכיר אונסו‪ ,‬אבל כאן לא מהני מודעא לחוד‪ ,‬דסו"ס קיבל מקצת דמים‪ ,‬וא"כ כאן בנד"ד צריכים העדים‬ ‫מודעא וידיעת האונס‪ ,‬ואעפ"כ אין מפסיד את חובו‪.‬‬ ‫לדעת מהאונס וממילא אין צורך במודעא‪.‬‬ ‫העלון מוקדש לע"נ מכלוף בן עליזה | רחל בת אסתר ע"ה‬ ‫להנצחת העלון‬ ‫לשכה לממונות 'זכור לאברהם'‬ ‫בית הוראה 'עושה שלום'‬ ‫רחוב אש קודש ‪ 6‬ביתר עילית‬ ‫או לקבלתו במייל‬ ‫‪055-6743601‬‬ ‫‪02-3750741‬‬ ‫‪BeitHoraaOsehShalom@gmail.com‬‬ ‫‪Zachor123456@gmail.com‬‬ ‫ניתן מענה לשאלות בהלכה בין השעות ‪8:00-00:00‬‬