gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון י"ט‪ ,‬כ"ה מרחשון תשפ"ז‬ ‫הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל‬ ‫נולד בשנת תרנ"ט – נלב"ע כ"ג אב תשמ"ה‬ ‫כידוע שררה הערצה נפלאה בין רבינו זי"ע לבין הגאון הסטייפלער זצ"ל‪ ,‬ואביא כאן כמה ענינים‬ ‫שהיו בין שני אלו גדולי עולם‪.‬‬ ‫סיפר הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל שכאשר הגיע רבינו זי"ע לכהן כרב בשיכון 'אגודת ישראל'‬ ‫הסמוכה לרחוב רשב"ם‪ ,‬רמז לו אביו הסטייפלער זי"ע‪ ,‬שיעלה אל הרב החדש לתהות על קנקנו‪.‬‬ ‫ואכן רבינו עלה אליו ושאל אותו כמה שאלות‪ ,‬ורבינו זי"ע ענה על כל השאלות בטוב טעם ודעת‪.‬‬ ‫אבל היה 'תקלה' קטנה‪ .‬שהגר"ח קנייבסקי זצ"ל רצה לבוא בעילום שם‪ ,‬ולא רצה שהרב החדש –‬ ‫רבינו זי"ע יידע מי הוא השואל‪ ,‬אבל רבינו שכבר‬ ‫שמע עליו‪ ,‬מיד תפס מי השואל‪.‬‬ ‫וכאשר חזר הגר"ח קנייבסקי מביקורו אצל רבינו‬ ‫זי"ע‪ ,‬הלך אל אביו הסטייפלער זי"ע ואמר ''דער‬ ‫איד ווייסט אלעס – היהודי הזה יודע הכל''‪.‬‬ ‫ומאז שהיה הגר"ח אצל רבינו‪ ,‬היה אביו‬ ‫הסטייפלער מפנה הרבה פעמים בשאלות‬ ‫הלכתיות אל רבינו זי"ע וסומך על דבריו‪ ,‬כמו‬ ‫שהעידו הרבה יהודים בעת ה'שבעה' על פטירת‬ ‫רבינו זי"ע‪( .‬תודתי למערכת "דברי שי"ח)‪.‬‬ ‫*‬ ‫באחד הימים בעת לימודו של הסטייפלער זי"ע‪,‬‬ ‫הוא נצרך לשו"ת 'יהודה יעלה'‪.‬‬ ‫ואז הסטייפלער אמר 'מסתמא הרב גשטטנר יש לו'' וביקש מבנו הגר"ח ‪ -‬לך ותביא לי את הספר‪.‬‬ ‫הגר"ח עלה ודפק על הדלת וכשפתחו אמר ''בבקשה אם אפשר לקבל את השו"ת יהודה יעלה‪ ,‬אבא‬ ‫מבקש זאת''‪ ,‬רבינו זי"ע עלה על סולם‪ ,‬הוציא את הספר מן המדף‪ ,‬החתים אותו בחותמת שלו‪ ,‬ונתן‬ ‫להגר"ח את הספר‪ ,‬וכבר למחרת החזירו את הספר לבעליו‪( .‬תודתי למערכת "דברי שי"ח)‪.‬‬ ‫*‬ ‫לפני יותר מחמישים שנה כשהיה בחירות לראשות עיריית בני ברק והיה חשש שהחופשיים יקבלו‬ ‫את ראשות העיר‪ ,‬פנו להרב יוסף אברהם וולף זצ"ל מנהל סמינר וולף שישלח את התלמידות‬ ‫מהסמינר שיבואו לעזור להצלחת המערכה‪ ,‬והרב וולף התלבט אם אפשר לעשות כך‪ ,‬ופנה אז אל‬ ‫הגאון הסטייפלער זצ"ל לשאול האם אפשר לשולחם‪ ,‬וענה לו הסטייפלער שכיון שהוא אינו רב הוא‬ ‫אינו יכול לענות על כך ושיפנה לרב לשאול‪ ,‬שאלו‪ ,‬את מי לשאול‪ ,‬וענה לו שיפנה להרב גשטטנר הגר‬ ‫כאן בסמיכות‪ ,‬וכשבא לרבינו זי"ע עם עוד שני ת"ח‪ ,‬אמר לו רבינו שזה שאלה שצריך לשאול את‬ ‫גדולי הדור ולא לרב‪ ,‬וענו לרבינו שהסטייפלער שלח אותם‪ ,‬מיד התיישב רבינו ללבן את הענין וישב‬ ‫על השאלה במשך כיומיים וליבן את כל הצדדים ואחר כך העלה אותם על הכתב וביקש שימסרו‬ ‫זאת להסטייפלער זי"ע‪.‬‬ ‫*‬ ‫בשו"ת להורות נתן חלק ז' סימן ע"ו הדפיס רבינו זי"ע תשובה שכתב על שאלה ששלח לרבינו הגאון‬ ‫בעל קהלות יעקב" זצ"ל מחודש אייר שנת תשכ"ח‪ ,‬ע"ד אשה שהוזמנה לברית מילה אצל קרוביה‬ ‫מחללי שבת ר"ל‪ ,‬ובעלה אינו רוצה שתלך‪ ,‬והיא חוששת למאי שהזהירו חז"ל שלא לסרב ללכת‬ ‫לסעודת מצוה‪ .‬ורבינו‬ ‫מסיק שם מכמה טעמים‬ ‫שאין עליה חיוב ללכת‪.‬‬ ‫*‬ ‫כותב השורות שמע‬ ‫מרבינו זי"ע‪ ,‬שפעם הביא‬ ‫רבינו זי"ע להסטייפלער‬ ‫זי"ע את ספריו‪ ,‬ורצה‬ ‫הסטייפלער לשלם ע"כ‪,‬‬ ‫אמר לו רבינו שזה‬ ‫אמר‬ ‫במתנה‪,‬‬ ‫הסטייפלער לרבינו‪ :‬גם‬ ‫אני איני נותן את ספריי‬ ‫בחינם‪ ,‬ושילם על כל‬ ‫הספרים‪ .‬אח"כ ביקש‬ ‫ברכה‬ ‫הסטייפלער‬ ‫מרבינו‪ ,‬ורבינו בירכו בברכת עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו‪ .‬אמר לו הסטייפלער‪ :‬זה הרי‬ ‫מוסב על צדיקים‪ .‬ענה רבינו‪ :‬נו‪ ,‬הרי בזה עסקינן‪...‬‬ ‫*‬ ‫בחודש סיון תשכ"ו כיבד רבינו את הסטייפלער זי"ע בסנדקאות בברית לבנו רבי חיים שליט"א‪,‬‬ ‫והסטייפעלר אכן הגיע לשמחת הברית שהתקיימה בביהמ"ד דקרית אגו"י והתכבד בסנדקאות‪.‬‬ ‫*‬ ‫אעתיק כאן קטעים מההספד של כ"ק רבינו זי"ע על הגאון בעל "קהלות יעקב" זצ"ל‪ ,‬ביום ט' אלול‬ ‫שנת תשמ"ה לפ"ק‪ ,‬בבית הכנסת של קרית אגו"י בני ברק‪.‬‬ ‫"התאספנו להספיד ולקונן על סילוקו של צדיק‪ ,‬הגאון הגדול רבן ואבוהון של ישראל צדיק יסוד‬ ‫עולם בעל קהילות יעקב זצ"ל‪ ,‬שזכינו שהצדיק גר בסביבתנו הקרובה וממנה זרח אור תורתו‬ ‫וקדושתו לכל העולם‪ .‬כשנכנסו לצדיק זה כל אחד עם היסורים שלו רח"ל‪ ,‬הוא ניחם אותו עם‬ ‫עצתו‪ ,‬ברכתו‪ ,‬ותפילתו‪ ,‬כאשר ישא האומן את היונק‪ ,‬והיה כאביו ואמו‪ ,‬גם רבו שלמדו תורה‪,‬‬ ‫שספריו נתפרסמו בכל תפוצות ישראל זה עשרות בשנים‪ .‬ועל ספר תורה שנשרף‪ ,‬כי היה ספר‬ ‫תורה שלם‪ ,‬וכל ימיו לא פסיק פומיה מגירסא"‪.‬‬ ‫"והצדיק הזה שאנו עוסקים בהספדו‪ ,‬הרי יודעים שהוא דאג לכלל ישראל הן ביום והן בלילה‪ .‬כל‬ ‫יום באו אליו יהודים עשרות אנשים‪ ,‬כל אחד עם היסורים שלו רח"ל‪ ,‬כל אחד שפך את לבו לפניו‪,‬‬ ‫והוא התפלל על כל אחד ובירך לכל אחד‪ ,‬וברכותיו היו עושין פירות כידוע ומפורסם‪ .‬ואע"פ כן לא‬ ‫הסיח דעתו מהתורה ולא הרים את עיניו מהגמרא שלמד ‪ -‬ועליו נאמר (כש"ס מו"ק כ"ה‪ ):‬נשים‬ ‫לילות כימים"‪ ,‬שצריכין אנו להספידו בין ביום ובין בלילה‪" ,‬על משים לילות כימים"‪ ,‬כי הוא עמד‬ ‫כאיש חייל לפני הקב"ה ועסק בעבודתו יתברך בין ביום בין בלילה"‪.‬‬ ‫"וכך הדבר אצל צדיק זה שאנו מספידים‪ ,‬אשר מצעירותו הקדיש כל רגע לתורה ולעבודת השם‪,‬‬ ‫וכל יום שהזקין הוא נתעלה מדרגה אחר מדרגה בתורה וביראה ובקדושה‪ ,‬והוא היה בדורנו כעמוד‬ ‫האש ששמו הולך מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬וכל יום ויום היה אור תורתו זורח יותר ויותר‪ ,‬וכל יום‬ ‫נהנו ממנו עצה ותושיה יותר ויותר יהודים‪ ,‬וכאשר בעוה"ר נסתלק הרי "קשה היום לישראל כיום‬ ‫בא השמש בצהרים"‪ ,‬כי השמש הגדולה שקעה בשעה שהאירה בכל עוזו ועוצמתו את כלל‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫"איתא במשנה (אבות פ"ו( ר' מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה‪ ,‬ולא עוד‬ ‫אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו"‪ ,‬וכתב הרב הקדוש ר' חיים ויטאל ז"ל בהקדמה לספר "עץ‬ ‫חיים"‪ ,‬כי מי שחושב שהוא לומד תורה לשמה‪ ,‬יבדוק עצמו אם נתקיימו בו כל המעלות שמנה‬ ‫התנא ר' מאיר על מי שלומד תורה לשמה עכ"ד‪ .‬אבל בצדיק זה ראינו מדרגות גדולות של לומד‬ ‫תורה לשמה‪ .‬כי כן ראינו אצל צדיק זה‪ ,‬כי אף שכל שאיפתו היתה רק לעסוק בתורה‪ ,‬ומימיו לא‬ ‫עסק בדבר מלבד עבודת השם‪ ,‬מכל מקום הוא קבל כל יום עשרות אנשים שבאו לספר לו את‬ ‫יסוריהם ח"ו‪ ,‬וקבלם באהבה‪ .‬וסיפר לי מישהו שלא מכבר בא לצדיק זה איש שביקש ממנו מכתב‬ ‫המלצה להכנסת כלה‪ ,‬ובגלל השעה המאוחרת לא הרשו לו ליכנס לחדרו‪ ,‬וכאשר נודע להצדיק‪,‬‬ ‫צוה שיחפשו אחריו ולהביאו אליו‪ ,‬ואמר‪ ,‬כי הוא חי רק כדי שיוכל לעשות טובה ליהודי ויוכל לתת‬ ‫לו מכתב המלצה‪ .‬והוא לא ראה לעצמו תכלית בעולם‪ ,‬רק "שכל העולם כולו כדאי הוא לו" שחי‬ ‫רק בשביל העולם‪ .‬זהו סימן של יהודי שלומד תורה לשמה"‪.‬‬ ‫"איתא במשנה על הלומד תורה לשמה "ומלבשתו ענוה ויראה"‪ ,‬ומי זכה למידת הענוה כצדיק זה‬ ‫שהתנהג בענוה ובפשטות עד אין לשער‪ ,‬ומשום כך זכה שהספרים שחיבר על כל הש"ס נתפשטו‬ ‫בכל העולם ותורתו נלמדת בכל בית מדרש‪ .‬ואיך זוכים לכך‪ .‬הנה כתב בספר "שם הגדולים" מהרב‬ ‫החיד"א ז"ל (מערכת ספרים ערך בית יוסף) שקיבל מאדם גדול שקיבל מזקנים שהיו בזמנם של‬ ‫האר"י הקדוש‪ ,‬והבית יוסף ז"ל‪ ,‬שבדורו של ה"בית יוסף" נגזרה בשמים שצריכים לחבר ספר‬ ‫כמו השלחן ערוך‪ ,‬בו יבוארו כל הדינים אליבא דהלכתא‪ ,‬והיו באותו דור שלשה גדולי ישראל שהיו‬ ‫ראוים שיחברו את השו"ע‪ ,‬והסכימו מן השמים על הבית יוסף מפני ענותנותו היתירה‪ ,‬מפני שאין‬ ‫דרך הב"י לספר בגנות הפוסק דלא כוותיה‪ .‬ומזה אנו רואים כי על ידי מדת ענוה זוכים שתורתו‬ ‫מתקבלת אצל כלל ישראל‪ .‬וכזאת ראינו גם אצל צדיק הזה‪ ,‬שהיה מפורסם בענותנותו ובשפלות‬ ‫רוחו המופלגת‪ ,‬ובגלל זה זכה שתורתו נתקבלה אצל כלל ישראל‪ .‬על מדרגת הענוה שלו שמעתי‬ ‫לפני כמה שנים מת"ח אחד‪ ,‬שפעם באו אליו עסקנים וביקשו ממנו שיצא בכרוז התעוררות שלא‬ ‫יקראו עיתונים של אפיקורסים‪ ,‬והצדיק ששמע מה שהעסקנים אומרים היה נדמה לו והבין כאלו‬ ‫העסקנים באים לומר לו מוסר שהוא לא יקרא בעיתונים‪ ,‬והתנצל בהתרגשות ואמר‪ ,‬אני לא קורא‪,‬‬ ‫אני לא קורא‪ ,‬והוסיף שלפני כמה שנים הכניס מישהו בביתי עיתון כזה ועד היום אני מרגיש את‬ ‫זה‪ .‬הנה זה מעשה נורא‪ ,‬כי בשעה שביקשו ממנו שיעורר את כלל ישראל על פרצה‪ ,‬אז נדמה לו‬ ‫שלא מצאו בכל העולם למי לומר מוסר רק לצדיק גדול כמותו‪ .‬והתנצל ואמר אני לא קורא"‪.‬‬ ‫"שמעתי כמדומני בשם הגאון מטשעבין זצוק"ל שסיפר‪ ,‬שכאשר הגאון רשכבה"ג רבינו עקיבא‬ ‫איגר זצ"ל ביקר בעיר וורשא לרגל נישואי אחד מבניו‪ ,‬יצאו לקבל פניו אלפים מיהודי העיר‪ ,‬אנשים‬ ‫נשים וטף‪ ,‬שנעמדו על הגגות ועל החלונות לראות את פני הגאון הקדוש‪ .‬ורעק"א היה איש נמוך‬ ‫קומה והלך כפוף‪ ,‬וכאשר נשא עיניו למעלה וראה שאלפים יהודים מסתכלים עליו‪ ,‬אז הוא שאל‬ ‫את מלווהו בעגמת נפש‪ ,‬האם הגב שלי כבר כל כך כפוך עד שכולם באים לראות את מומי ‪ -‬כי הוא‬ ‫בגודל ענותנותו לא עלתה על דעתו שכולם באים לראות את צדקתו ואת קדושתו‪ .‬והנה כעין מדרגה‬ ‫זו ראינו אצל צדיק זה‪ ,‬שכאשר שמע איזה דבר מום חשב בענותנותו כי הוא הוא הראשון שצריך‬ ‫להוכיח אותו"‪.‬‬ ‫"ועוד אמרו במשנה‬ ‫עצה‬ ‫ממנו‬ ‫"ונהנין‬ ‫מהו‬ ‫ותושיה"‪,‬‬ ‫"תושיה"‪ .‬יש שבאים‬ ‫לשאול עצה לאדם חכם‪,‬‬ ‫והוא מייעץ מה לעשות‬ ‫והעצה טובה מאוד‪ ,‬אבל‬ ‫אין הכרח שאפשר‬ ‫לבצעה ולהתנהג על פיה‪,‬‬ ‫שלפעמים אין לו ממון או‬ ‫כח או אומץ לב לבצע את‬ ‫העצה‪ ,‬לא כן כשבאים‬ ‫עבור עצה אל צדיק‬ ‫הלומד תורה לשמה‪ ,‬הנה‬ ‫הוא נותן לא רק עצה כדת‬ ‫מה לעשות אלא גם "תושיה"‪ ,‬אשר שורשה מלשון "יש" ‪ -‬וכפירש"י והרד"ק ‪ -‬כלומר מציאות‪,‬‬ ‫וכמש"כ הרמב"ם (סוף עוקצין)" להנחיל אוהבי יש"‪" ,‬יש" היינו מציאות‪ .‬כי הלומד תורה לשמה‬ ‫נהנין ממנו לא רק עצה אלא גם תושיה שנותן כח לבצע את העצה‪ ,‬וכענין "ותגזור אומר ויקם לך"‬ ‫(איוב כ"ב כ"ח(‪ .‬וזהו מה שראינו בצדיק זה‪ ,‬שעל ידי ברכתו שנתן להבאים אליו קיבלו כח לבצע‬ ‫את עצתו‪ .‬ועוד אמרו במשנה "ומגדלתו ומרוממתו על כל מעשים"‪ ,‬והכונה‪ ,‬כי בדרך כלל אנשים‬ ‫משתדלים להשיג עניני עולם הזה‪ ,‬אבל מי שלומד תורה לשמה מתעלה על כל העולם הזה ונחשב‬ ‫אצלו להבל‪ ,‬והיינו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים‪ ,‬שהוא גבוה מכל המעשים של עולם הזה‬ ‫ואין להם אצלו כל חשיבות‪ .‬וזהו מה שראינו אצל צדיק זה‪ ,‬הוא שישב לו בחדר של ד' על ד' ועסק‬ ‫בתורה‪ ,‬וכל העולם היה אצלו הבל וריק"‪.‬‬ ‫"הנה תכלית ההספד שנלמד מדרכיו של הצדיק‪ .‬והנה אנו יודעים שכל המדרגות שהגאון הגדול‬ ‫הצדיק בעל "קהלות יעקב" זי"ע זכה בהן‪ ,‬הוא מחמת שקידתו בתורה וביראה‪ ,‬ואת זה אי אפשר‬ ‫לקנות ואף לא לירש‪ .‬וכדי לזכות בכל המדרגות הוא שקד עליהן בעצמו בכוחותיו‪ .‬כי הוא למד תורה‬ ‫עם יראת השם‪ .‬ומשום כך צריכים דרכיו להיות לדוגמא בשביל כל אחד ואחד"‪.‬‬ ‫"וצדיק זה השאיר אחריו ספרים הרבה‪ ,‬קהלות יעקב‪ ,‬שיעורין של תורה‪ ,‬חיי עולם‪ ,‬ברכת פרץ‪,‬‬ ‫ספרים גדולים וחשובים‪ ,‬ואיפה לוקחים את המשל והדוגמא‪ ,‬שהרי כאשר הביטו על צדיק הזה‬ ‫יכולנו ללמוד ממנו יראת שמים‪ ,‬מידות טובות‪ ,‬קדושה וענוה‪ ,‬ועכשיו שנפטר מאיפה אנו לוקחים‬ ‫את המשל"‪.‬‬ ‫"ונאמר על צדיק זה‪ ,‬אמת שאנו לא רואים אותו יותר‪ ,‬אבל לא "נח נפשיה"‪ ,‬אין לו מנוחה‪ ,‬וכל אלו‬ ‫שהולכים בדרכיו ולומדים את תורתו ומשתדלים לשקוד על דלתי תורה‪ ,‬וכמו שהוא היה משל‬ ‫בשבילנו בחייו‪ ,‬הנה בשבילם הוא חי הלאה‪ ,‬ולא נח נפשיה‪ .‬ובמיוחד צריכים להזכיר מכיון‬ ‫שהצדיק זכה והשאיר בן שבאמת ממלא מקומו בתורה וביראה‪ ,‬זוהי זכיה מיוחדת שצדיק משאיר‬ ‫בן כזה‪ ,‬ועליו נאמר "יעקב אבינו לא מת"‪ ,‬הצדיק הגדול רבי יעקב ישראל זי"ע לא מת‪" ,‬מה זרעו‬ ‫בחיים אף הוא בחיים"‪ .‬זוהי נחמה גדולה‪ ,‬שכחו של הצדיק נמצא בעולם גם להבא‪ ,‬וכל אלו‬ ‫שהולכים בדרכיו כולם הם בבחינת זרעו‪ ,‬שתלמידים קרויים בנים"‪.‬‬ ‫מעיתונות‬ ‫עיתון יתד נאמן‪ ,‬ח' אלול תשמ"ה‬ ‫התקופה‬ ‫עיתון המודיע‪ ,‬ו' אלול תשמ"ה‬ ‫מייל‪ - 7683428@gmail.com :‬טלפון‪052-7683428 :‬‬