gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצר נחמד · Oitzer Nichmad — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: אוצר נחמד · Oitzer Nichmad

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

אוצר נחמד · Oitzer Nichmad — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫קונטרס‬ ‫אוצר נחמד‬ ‫מתוך דברות קודש‬ ‫שיעורי השבוע של‬ ‫כ”ק מרן הרה”צ שליט”א‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫י"ל ע"י וועד להוצאת ספרי כ"ק מרן הרה"צ שליט"א‬ ‫שע"י קהל שער התפלה טשערנאוויץ‬ ‫פרנס הגליון‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫ידידינו מוה"ר מענדל וואלף שטערן הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה‬ ‫של בנו כמר הערשל ני"ו‬ ‫הקונטרס הוא בלתי מוגה‬ ‫להארות והערות ולנדב הגליון לשבוע נא להתקשר‬ ‫‪otzarnechmad@gmail.com‬‬ ‫לשמוע השיעורים וכן לשמוע אוצר בלום של‬ ‫דברות קודש ועריכות השולחנות וכדו'‬ ‫‪718.298.3301‬‬ ‫ג‬ ‫ד"פשת הרש ייח 'א רועיש‬ ‫שיעור א' חיי שרה תשפ"ד‬ ‫‪ -‬ב' חלקים ‪-‬‬ ‫‪ E‬חלק א' ‪e‬‬ ‫ההבדל בין מידה רעה המושרשת‬ ‫בטבע לחטאים אחרים‬ ‫ההבדל בין בני כנען שהיו מושחתים בטבע‬ ‫לאנשי חרן שהיו מקולקלים רק במעשיהם‬ ‫הר"ן בדרשותיו (דרוש ה') מבארא  על מה שהורה אברהם לאליעזר‬ ‫עבדו (בראשית כד ג‪-‬ד) לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב‬ ‫בקרבו‪ ,‬כי אל ארצי ואל מולדתי תלך‪ ,‬זאת הגם שבתואל אבי רבקה‬ ‫א‪ .‬זל"ק בא"ד ולזה מאשר היו בנות כנען מוטבעים בתכונות רעות‪ ,‬היו בוחרים‬ ‫האבות להתרחק מהם‪ ,‬ולהתדבק במי שאינו מוטבע באותן התכונות הרעות גם כי‬ ‫היה עובד עבודה זרה‪ ,‬לפי שאותן התכונות מתעברות ונמשכות בזרעם‪ ,‬והם כמו‬ ‫חולי הגוף נקראים בספרי הרפואה חלאים ירושיים‪ .‬לפי שמצות ועבירות התורה על‬ ‫שני פנים‪ ,‬מהם יעשו רושם בגוף ובנפש יחד‪ ,‬ומהם שלא יעשו רושם רק בנפש לבד‪.‬‬ ‫והרושם ההוא שיהיה בנפש לבד‪ ,‬הרושם ההוא עם היותו מזיק מאד לא יתעבר לבנים‪,‬‬ ‫כי אין לנפשות יחס וקורבה כלל‪ .‬אבל אותן שירשמו וישנו לרע הנפש והגוף‪ ,‬בהכרח‬ ‫יעבור רשומם אל המשתלשל מהם‪ .‬ואשר ירשמו לרע הנפש והגוף‪ ,‬הם העבירות שיש‬ ‫להם מבוא בתכונות נפשיות כשנאה וקנאה ואכזריות וכילות ודומיהם‪ ,‬כי אלו יעשו‬ ‫רושם רע בנפש כי הם העברה ותכונה רעה‪ ,‬ומלבד זה יעשו רושם רע בגוף על הדרך‬ ‫שאבאר וכו' ע"כ עיין שם‪.‬‬ ‫קונטרס אוצר נחמד‬ ‫ד‬ ‫וכל אנשי מקומו היו כולם עובדי אלילים ולכאורה במה עדיפים הם‬ ‫מאנשי כנען‪ ,‬ומבאר דאנשי כנען היו בעלי מידות מושחתות שהוא דבר‬ ‫המושרש בטבע והבנים הנולדים מהם מוטבע בהם מידות הוריהם‪ ,‬אך‬ ‫אנשי חרן לא היו מידותיהם מושחתות אלא שהיו עובדי עבודה זרה‪,‬‬ ‫ועל אף שהוא דבר חמור מאוד אבל אינו עובר בטבע לבנים‪ ,‬ועדיין‬ ‫שייך להוציא משם את נשמת רבקה הצדקנית זכה ונקיה ללא רבב‪,‬‬ ‫ולהקים על ידה את כלל ישראל‪ ,‬משא"כ בני כנען שמהותם וטבעם‬ ‫מקולקלת‪ ,‬וכפי שכתב רש"י (שם) שאמר אברהם לאליעזר בני ברוך‬ ‫ואתה ארור ואין ארור מדבק בברוך‪ ,‬והכוונה למה שאמר נח על חם‬ ‫אחר שסרסו (בראשית ט כה) ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו‪.‬‬ ‫קלקול טבעם של בני כנען נהיה‬ ‫ע”י החזרה וההתמדה במידות הרעות‬ ‫עוד לימוד גדול יש לנו כאן דהרי חם היה בנו של נח ולא היה ארור‬ ‫במקורו ומהותו‪ ,‬אלא שהיתה בו מידת הקמצנות וכדכתב רש”י (שם)‬ ‫דהטעם שסירס את אביו היה כיון שחרד על ירושתו שלא תתמעט‬ ‫אם יוליד עוד בן‪ ,‬וכיון שהיה משנן ומתמיד בקמצנותו כ”כ הרבה‬ ‫נקבע לו כן בנפשו כטבע שני‪ ,‬עד שבא לכלל ארור‪ ,‬שמחמת זה לא‬ ‫רצה אברהם אבינו לידבק בזרעו‪ ,‬דאיתא דאליעזר היה בנו או נכדו‬ ‫של חם‪ ,‬ואף שבתחילה היה זה גם אצלו רק בחיצוניות‪ ,‬אבל על ידי‬ ‫החזרה וההתמדה נטבעה בו עד שמעתה תעבור לכל יוצאי חלציו‬ ‫כטבע‪ ,‬ומטעם זה אכן איתא (בר"ר ס ז) דאליעזר עצמו אחר שמסר נפשו‬ ‫למצוא שידוך נכון ליצחק אפילו שלא רצה לקחת את בתו‪ ,‬בזה זכה‬ ‫ויצא מכלל ארור לכלל ברוך‪.‬‬ ‫ואפשר שלזה נתכוון הרמב”ם בפירושו למשנה באבות (ג טו) הכל לפי‬ ‫רוב המעשה‪ ,‬שכתב שם בזה”ל אחר כך אמר‪ ,‬שהמעלות לא יושגו לפי‬ ‫שעור גודל המעשה‪ ,‬אלא לפי רוב מספר המעשה‪ .‬וזה‪ ,‬שהמעלות אמנם‬ ‫יושגו בכפול מעשי הטוב פעמים רבות‪ ,‬ובזה יושג הקנין‪ ,‬לא בשיעשה‬ ‫האדם מעשה אחד גדול ממעשי הטוב‪ ,‬שבזה לבדו לא יושג קנין‪ .‬משל‬ ‫ה‬ ‫ד"פשת הרש ייח 'א רועיש‬ ‫זה‪ ,‬שהאדם אם יתן למי שראוי אלף דינר‪ ,‬בפעם אחת ולאיש אחד‪ ,‬לא‬ ‫תושג לו מעלת הנדיבות בזה המעשה האחד הגדול‪ ,‬כמו שתושג למי‬ ‫שיתנדב אלף פעמים באלף דינר‪ ,‬ויתן כל דינר מהם על צד הנדיבות‪,‬‬ ‫לפי שזה ייכפל על ידו מעשה הנדיבות אלף פעמים‪ ,‬ויושג קנין חזק‪,‬‬ ‫וזה פעם אחת בלבד התעוררה הנפש התעוררות גדולה למעשה טוב‪,‬‬ ‫ואחר כן פסקה מזה‪ .‬וכן בתורה אין שכר מי שפדה אסיר במאה דינר‪,‬‬ ‫או נתן צדקה לעני במאה דינר שהיו די מחסורו‪ ,‬כמו מי שפדה עשרה‬ ‫אסירים‪ ,‬או השלים חסרון עשרה עניים‪ ,‬ואפילו בעשרה דינרים‪ .‬ולזה‬ ‫תקיש‪ .‬וזה הוא ענין אומרו לפי רוב המעשה אבל לא על פי המעשה‬ ‫עכל”ק‪ ,‬דריבוי המעשה פעמים רבות יש לו השפעה גדולה ומיוחדת‬ ‫הרבה יותר ממעשה אחד אף אם גדול מאוד‪.‬‬ ‫גריעותה של מידת הקמצנות‬ ‫ועל מידת הקמצנות ִ�‘ִּכיִלי’‪ ,‬איתא בספה”ק נועם אלימלך (מקץ) שהיא‬ ‫ִ‬ ‫המידה הגרועה ביותר‪ ,‬זל”ק בא”ד וגם נאמר שם ותעש הארץ לקמצים‪,‬‬ ‫רמז שצריך האדם להזהר מאוד ממדות קמצנות וכילית כמו דאיתא‬ ‫בספר הישר לרבינו תם אם יהיה אדם כילי‪ ,‬היינו קמצן אין זאת המדה‬ ‫הרעה לבדה בו‪ .‬רק אחרת מלבד אלה וזאת עלתה על כולנה וסוף דבריו‬ ‫על כן אי אפשר לכילי להיות עובד ה’ עיין שם דבריו המתוקים האמיתים‬ ‫באורך‪ .‬וזהו ותעש הארץ כו’‪ ,‬דהיינו יוסף היה מתקן את הארץ בשבע‬ ‫שני שבע את מדות הקמצנות שבהם וזהו לקמצים‪ ,‬כי אין לך אדם‬ ‫נמלט ממדה זאת אם לא כולו יש בו מקצתו ויש אשר בהם אפס קצת‬ ‫קצתו דבר מהקמצנות וצריך האדם להסיר עצמו ממדה זאת עכל”ק‪.‬‬ ‫ע”י ההתמדה בהנהגה טובה יכול לשנות‬ ‫אפילו טבעו המושרש ברע‬ ‫ומידה טובה מרובה‪ ,‬דאף אם יש לו לאדם מידה רעה המוטבעת בו‬ ‫יש בכוחו להינצל ממנה ע”י רוב המעשה שיחזור ויעשה פעם אחר פעם‬ ‫קונטרס אוצר נחמד‬ ‫ו‬ ‫בהפכה‪ ,‬ועי”ז תתהפך נפשו ממידה רעה למידה טובה‪ .‬ובזה נחלקו בני‬ ‫ישראל שבכל דור ודור כנגד הרשעים והערב רב‪ ,‬הטוענים כי אחר היות‬ ‫האדם משוקע ומוטבע ברע שוב אינו יכול לפרוש ממנו‪ ,‬ואנו אין לנו‬ ‫אלא דברי האור החיים הק’ עה”פ (ויקרא יח ג) כמעשה ארץ מצרים אשר‬ ‫ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה‬ ‫לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו‪ ,‬שמבאר שם באורך שבכדי להישמר‬ ‫מעריות מוכרחים להקדים הרחקת הרגש הראות ובחינת החושב ובלא‬ ‫זה אי אפשר להתגבר וע”ז מוסיף לומר בזה”ל ולצד שיאמר אדם כי אין‬ ‫מעצור ברוחו בדבר זה‪ ,‬לכן הקדים ה’ בתחלה דברו הטוב ואמר דבר‬ ‫אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה’ אלהיכם‪ ,‬כי הן אמת במין אנושי‬ ‫זולת ישראל ישנו בטענה זו כי לא ימצא בכחו למנוע עוצם חשקו ממנו‬ ‫מה שאין כן אתם בני ישראל לצד היותי ה’ אלהיכם והיא השגה אלהות‬ ‫בכח האלהי ינוצח כח הטבעי גשמי‪ ,‬כי הצורה תשלוט בחומר כשיסכים‬ ‫איש ישראל להתדבק בה’ אלהיו ישלוט בטבעו וכו’ עכל”ק‪.‬‬ ‫כולם יכולים להתעלות בתורה ועבודה‬ ‫אלא שיש מי שצריך לעמול יותר‬ ‫שמעתי מזקנתי הרבנית מאשוי ע”ה שהיו אומרים ‘א גוטע קאפ‬ ‫ווערט א תלמיד חכם מיט אפאר לעכטליך‪ ,‬און א שווערע קאפ דארף‬ ‫האבן מער לעכטליך צו ווערן א תלמיד חכם’‪ ,‬דהיינו שכל אחד יכול‬ ‫לגדול ולהתעלות‪ ,‬וההבדל בין האחד לחבירו הוא רק בגודל היגיעה‬ ‫שצריך להתייגע‪ ,‬אבל כל מי שיתייגע ישיג ויגיע‪ .‬ובוודאי אם מושרש‬ ‫הרבה במידה רעה עליו לעמול יותר‪ ,‬אבל יהודי יש לו נשמה‪ ,‬ועזר‬ ‫אלוקי‪ ,‬ובזה יכול לעבור ולהתעלות על כל קושי ומכשול‪ ,‬וכך אמרינן‬ ‫בגמ’ (סוכה נב‪ ):‬אמר רשב”ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש‬ ‫להמיתו‪ ,‬שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו‪ ,‬ואלמלא הקדוש‬ ‫ברוך הוא שעוזר לו אינו יכול לו‪ ,‬שנאמר ה’ לא יעזבנו בידו ולא‬ ‫ירשיענו בהשפטו‪ ,‬ומה שנראה לפעמים שאין לו יכולת להתגבר אין זה‬ ‫אלא מחמת חסרון האמונה‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ד"פשת הרש ייח 'א רועיש‬ ‫גם אם הוא קנה לעצמו מידה רעה‪ ,‬אם יעמול‬ ‫יוכל לתקן את עצמו‬ ‫ואפילו אם האדם עצמו הכניס עצמו במידה זו אם ירצה לשוב ולתקן‬ ‫את עצמו יש בכוחו ויכלתו להתגבר‪ ,‬וכן כתב להדיא כמה פעמים‬ ‫בספה”ק דברי יחזקאל‪ ,‬וכן ייסד הפייטן בפיוט הנורא ‘ונתנה תוקף’‪,‬‬ ‫כי כשמך כן תהלתך‪ ,‬קשה לכעוס ונוח לרצות‪ ,‬כי לא תחפץ במות‬ ‫המת‪ ,‬כי אם בשובו מדרכו וחיה‪ ,‬ועד יום מותו תחכה לו‪ ,‬אם ישוב‬ ‫מיד תקבלו‪ ,‬ובכוח כל אחד על ידי תשובה אמיתית להפוך לצדיק גמור‬ ‫ובמדריגה כזו כפי שנתבאר בתניא קדישא (פרק י) דמדריגת צדיק גמור‬ ‫היינו שנהפך הרע שלו לטוב‪ ,‬וכבר אין בו שום רע כלל‪ ,‬ולא כהבינוני‬ ‫שיש בו עדיין מן הרע אלא שכופה אותו ומכניעו אל הטוב‪.‬‬ ‫השקר שבדברי האומרים שמוכרחים להיות‬ ‫‘בוחר הרע במיעוטו’ ובגנות ‘טעראפי’‬ ‫וכל אלו הקאמפעניס (מכון) שמשמיעים ומלמדים את ‘שיטתם’‬ ‫כביכול‪ ,‬מה שלמדו וראו אצל הגויים‪ ,‬על שאי אפשר להשתנות לגמרי‬ ‫וצריך להיות ‘בוחר הרע במיעוטו’‪ ,‬פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר‪,‬‬ ‫ואף הם עצמם יודעים את השקר שבדבריהם‪ ,‬שאין זה אלא מחמת‬ ‫עצלות והעדר רצון להתייגע ולהשיג דהרי אין דבר העומד בפני הרצון‪.‬‬ ‫וביותר דאם היינו מוצאים מי שסובר ומבין בדעתו משיטה זו‪ ,‬והיינו‬ ‫רואים מי שזה אכן עזר לו‪ ,‬אז היה מקום לדון אם ללכת אחריו או לא‪,‬‬ ‫אבל לפי המצב כיום שאין מי שנושע על ידיהם ואף אין מי שסבור כך‬ ‫באמת השאלה בטלה מאליה‪ .‬ועובדא ידענא דאף אלו שהולכים לשאול‬ ‫בעצתם אין מקבלים דבריהם באמת‪ ,‬ומקיימים הוראותיהם רק כשנוח‬ ‫להם‪ ,‬ואם מגיע אליהם קצת קושי ידחו דבריהם ולא יעשו מאומה‪.‬‬ ‫וכי אפשר לעזור ל’נפש’ האדם שהוא דבר ‘חי’ על ידי ‘ספר’ (בוק)‬ ‫שהוא ‘דומם’‪ ,‬ואפילו אם חוזר על דבריהם בפיו בנעימות לשון‪ ,‬אבל‬ ‫הוא עצמו אינו מאמין באמת במה שהוא אומר‪ ,‬ובעומק ליבו גם הוא‬ ‫קונטרס אוצר נחמד‬ ‫ח‬ ‫מלגלג ואינו מקבל את הדברים‪ .‬דהרי הם עומדים ודורשים ללא כל‬ ‫בושה שאם יבוא אדם וירצה לשוב בתשובה ולהתעלות עד למדריגת‬ ‫צדיק הרי הוא כחסר דעה שהולך בגדולות ונפלאות ממנו וצריך‬ ‫להימנע מכך‪ ,‬כך אומרים הם בראש כל חוצות יסכר פי דוברי שקר‪,‬‬ ‫ואין פוצה פה ומצפצף אין מי שימחה בעדם‪ ,‬והם עומדים ומוסרים את‬ ‫דבריהם לפני עשרות אברכים יראים ושלמים מתוך מחננו‪ ,‬הלא המצב‬ ‫זועק עד לשמים‪.‬‬ ‫התועלת הגדולה שיש כשנותנים לנערים‬ ‫להוציא את מרצם‬ ‫עוד רעה חולה המציאו אותם ‘חכמים’‪ ,‬שדורשים לגנאי את אלו‬ ‫ששולחים את בנותיהם בימי א’ כשאין לימודים למקומות שמפעילים‬ ‫אותם ורוקדים עימם להוציא את כח אש נעוריהם‪ ,‬והם באים בטענות‬ ‫שונות ומשונות שלא לשלוח את הבנות לשם‪ ,‬כשהסיבה האמיתית היא‬ ‫כיון שהדבר טוב ובריא לנפש הנער‪ ,‬ואם יעשו כן לא יצטרכו לטעראפי‬ ‫וחבריהם‪ ,‬והיות שהם פוחדים על פרנסתם שלא תתמעט הם אומרים‬ ‫כן‪ .‬וכי ללכת לאותם גוים וגויות‪ ,‬מושחתים ואפיקורסים‪ ,‬שידברו‬ ‫וישוחחו עם בנינו זה מותר‪ ,‬בזה אין שום חשש‪ ,‬ורק אם ילכו לרקוד‬ ‫מעט זהו כביכול חורבן הדור‪.‬‬ ‫וכבר כתב הרה”ק מפיאסצנא זי”ע שאם אין האדם מוציא ומשתמש‬ ‫בכוח האש שבו הרי”ז מביאו לידי חולי הנפש ר”ל‪ ,‬ואם יחזירו את כל‬ ‫הניטני”ג געשעפטן‪ ,‬וילכו כולם לעבוד בשעה ‪ 8:00‬בבוקר מדי יום‪,‬‬ ‫לא יהיה מי שיצטרך לטעראפי‪ ,‬ויחיו כולם מתוך נעימות ושמחה עד‬ ‫שיצטרכו לחפש אם חסר לו דבר מה ‪ -‬אם לא שימצא אותו אחד מן‬ ‫המושחתים ויאמר שזה עצמו שאינו יודע מה שחסר לו זה הוא חיסרון‬ ‫גדול ועליו ללכת לטיפול ‪ -‬דהקב”ה הרי נותן לאדם כל כך הרבה טוב‪,‬‬ ‫ואם רק נמשיך לחיות ולחשוב ישר כאשר עשאנו האלקים ולא להיות‬ ‫מבקשים חשבונות רבים‪ ,‬נחיה את חיינו בטוב ובנעימים בגשם ורוח‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ד"פשת הרש ייח 'א רועיש‬ ‫ומזקני זצ”ל שמעתי שבישיבתו של הרה”ק בעל דמשק אליעזר‬ ‫זי”ע היה כל ערב זמן מיועד לטיול‪ ,‬ואם היה רואה בחור שבשעה זו‬ ‫נשאר ללמוד היה נכנס אל היכל הישיבה ודואג שגם הוא יצא לטיול‪,‬‬ ‫שזהו צורך הנפש‪ .‬והרי אם נמשיך בדרכי הטעראפיסט’ן לא ירחק היום‬ ‫ויבואו להתלונן על הנחת תפילין שעושה להם הרגשה זו או אחרת‪ ,‬ורק‬ ‫דרך ה’‪ ,‬דרך התורה המסורה לנו מדור דור‪ ,‬היא עושה חיל ותעמוד‬ ‫לעד ולנצח נצחים‪ ,‬נצחתי ואנצח‪.‬‬ ‫קונטרס אוצר נחמד‬ ‫י‬ ‫‪ E‬חלק ב' ‪e‬‬ ‫שלא להתבונן בצרות בכדי לשמור‬ ‫על האמונה הבהירה בתוקפה‬ ‫הטעם שפירש אברהם אבינו‬ ‫מלהספיד את שרה‬ ‫בספה”ק תפארת שלמה בפרשתנו מבאר מה שמצינו שאברהם אבינו‬ ‫פירש מהספדה של שרה‪ ,‬ואף שדבריו ידועים כבר לכולנו ולמדנו אותם‬ ‫פעמים רבות אך כבר כתב במסילת ישרים (הקדמת הספר) בזה”ל אמר‬ ‫המחבר החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו‪,‬‬ ‫אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול‪ .‬כי‬ ‫לא תמצא ברוב דברי‪ ,‬אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא‬ ‫מסתפקים בהם כלל‪ ,‬אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה‬ ‫לכל‪ ,‬כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה וכו’ עכל”ק עיין שם‪ ,‬על‬ ‫כן נחזור שוב אפילו את הידוע לנו‪.‬‬ ‫שלא להתבונן בצרות המגיעות עליו‬ ‫בכדי שלא יבוא ח”ו להקשות מדוע באו‬ ‫וז”ל התפארת שלמה בפרשתנו עה”פ ויקם אברהם מעל פני מתו‪.‬‬ ‫במדרש רבה מלמד שהיה רואה מה”מ מתריס כנגדו (אר"י מן הן תנינן מי‬ ‫שמתו מוטל לפניו פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפלין וכל מצות שבתורה מן הכא ויקם‬ ‫אי‬ ‫ד"פשת הרש ייח 'א רועיש‬ ‫וידבר עכ"ל) הנראה בביאור המדרש כי לכאו’ אין להבין מה היה קשה‬ ‫לו לבעל המדרש הזה ואיך מוכח מן המקרא הזה‪ .‬אכן הנ”ל בכוונת‬ ‫המדרש כי יל”ד בהכתוב שנאמר ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה‬ ‫ולא נאמר שעשה כן והספידה רק תיכף ומיד כתיב ויקם אברהם מעל‬ ‫פני מתו למה התנחם מלהספידה‪ .‬לכן בא הבעל המדרש לתרץ שהיה‬ ‫רואה מה”מ מתריס כנגדו כו’ והענין הוא ע”ד הכתוב ויסתר משה פניו‬ ‫כי ירא מהביט אל האלהים‪[ .‬דהיינו שהקב”ה הראה למשה כל העתיד‬ ‫לבוא על בני ישראל עד סוף כל הדורות ובהם בחי’ אלקים מידת הדין‪,‬‬ ‫צרות וזמנים הקשים שיבואו עליהם‪ ,‬ועל זה נאמר ‘ויסתר משה פניו’‪,‬‬ ‫ויסוד גדול למדנו כאן דאכן הקב”ה הראה לו הצרות‪ ,‬שמותר לו לאדם‬ ‫להכיר ולדעת בצרתו‪ ,‬אבל ‘ירא מהביט אל האלקים’ דהיינו ‘הבטה’‬ ‫שהוא ראיה מתוך התבוננות קשר והעמקה מזה צריך להישמר‪ ,‬שלא‬ ‫תהיה זאת אלא ראיה בעלמא ולא יהיה ליבו קשור בו‪ ,‬וכדלהלן]‪.‬‬ ‫ור”ל דהנה זה כלל גדול במעלות הצדיקים המתהלכים לפני אלהים‬ ‫בתמים אף אם חלילה באה אליהם מדה”ד לאיזה יחיד או רבים ח”ו לא‬ ‫יתנו לבם להתבונן מהות הצרה ההיא ר”ל ולא יפול לבבם להקשות‬ ‫מדוע עשה ה’ ככה לארץ הזאת [שכן הוא דאם נותן ליבו על הדבר‪,‬‬ ‫‘יפול לבבם להקשות מדוע וכו’’] כי לבם נכון ובטוח בד’ כי צדיק וישר‬ ‫הוא אל אמונה ואין עול ונהפוך הוא כי מפי עליון לא יצאו הרעות‬ ‫רק כולם מכוונים לטובה [וזה שייך רק כששומר על ליבו שלא יפול‬ ‫ברעה להיות מתבונן בהצרה אלא נכון ליבו בטוח בה’‪ ,‬אז יכול מוחו‬ ‫לחשוב ישר ואמת‪ ,‬להיות המוח שליט על הלב‪ ,‬ולראות ולהבין שהכל‬ ‫מכוון לטובה‪ ,‬אבל כשהרגשת ליבו מעורבת אזי מוחו נאטם‪ ,‬ואינו יכול‬ ‫לחשוב נכון‪ ,‬לראות את האמת‪ ,‬ולהבין שהכל לטובה]‪.‬‬ ‫מאמר משה רבינו למה הרעות וגו’‪,‬‬ ‫ומאי שנא מתפילתו על ים סוף‬ ‫ולכך באותו הענין כאשר ראה משרע”ה מרא’ הסנה המור’ על הגלות‬ ‫ולא רצה להתבונן מה זה ועל מה זה‪ .‬אך ויסתר פניו כי ירא מהביט‬ ‫קונטרס אוצר נחמד‬ ‫בי‬ ‫ולהסתכל אל בחי’ האלהים והדינין פן יקשה בעיניו על ככה והא ראיה‬ ‫כאשר הלך בשליחות הזה ושם לבו לצערן של ישראל לא יכול לסבול‬ ‫עוד וצעק ואמר למה הרעות ונענש מיד באמור לו עתה תראה ולא יותר‬ ‫כמאמר חכז”ל‪[ .‬ואף שתפילה מקובלת ורצויה בכל מצב וזמן‪ ,‬אך כאן ‪-‬‬ ‫אף שאין לנו כל השגה במשה רבינו אדון הנביאים ע”ה אך התורה ניתנה‬ ‫לנו כדי ללמוד הימנה כפי השגתנו ‪ -‬לא היו דבריו כתפילה בעלמא‬ ‫אלא בדרך של טענה שהגיעה מליבו הרחום של משה רבינו ע”ה שלא‬ ‫יכל לראות את בני ישראל השרויים בצרה ומצוקה גדולה כ”כ‪ ,‬ופנה‬ ‫ואמר לפני ה’ (שמות ה כב‪-‬כג) למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני‪,‬‬ ‫ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את‬ ‫עמך‪ ,‬ולבד מהמוח היה מעורב כאן לב מרגיש בצערן של ישראל‪.‬‬ ‫ואין הדבר דומה לתפילתו על ים סוף‪ ,‬שגם שם אמר לו הקב”ה‬ ‫(שמות יד טו) מה תצעק אלי וכדאיתא בזוהר (ח"ב מח‪ ).‬שאמר לו בעתיקא‬ ‫תליא מלתא‪ ,‬שם היתה הטענה דאכן תפילה הוא דבר גדול מאוד אבל‬ ‫בשעה זו אין מצפה הקב”ה לתפילה אלא להודיה ואמונה‪ .‬אבל כאן‬ ‫בגלות מצרים היתה התפילה עצמה באופן של טענה‪ ,‬ועל כן נענש‬ ‫מיד‪ ,‬וכפי שמביא רש”י הק’ עה”פ (שמות ו א) עתה תראה וגו’‪ ,‬הרהרת על‬ ‫מדותי וכו’ לפיכך עתה תראה‪ .‬העשוי לפרעה תראה‪ ,‬ולא העשוי למלכי‬ ‫שבעה אומות‪ ,‬כשאביאם לארץ ע”כ‪.‬‬ ‫משל לבאר החיסרון להתבונן בצרות שיכול‬ ‫לפגום האמונה ח”ו‬ ‫ומשל למהד”ד הנה ב’ מיני חולי יש המצויים ל”ע לעת זקנה‪,‬‬ ‫אלצהיימער‪ ,‬ופארקינסון‪ ,‬ואם נבוא לדון איזה מהם עדיף הרי ברור‬ ‫דאף אם בפארקינסון מאבד האדם את השליטה על איבריו ואם יאחז‬ ‫כוס משקה בידו יכול המשקה לישפך וכדו’‪ ,‬אבל בהאלצהיימער מאבד‬ ‫החולה את מוחו ודעתו עד שאינו יודע כלל היכן מונח הכוס ואיך‬ ‫ממלאים אותו במשקה‪ .‬ואם ישאלו חולה אלצהיימער אם ירצה להחליף‬ ‫גי‬ ‫ד"פשת הרש ייח 'א רועיש‬ ‫את חליו בב’ אצבעותיו שיתייבשו ר”ל וודאי שיעדיף זאת‪ ,‬דהרי בלא‬ ‫דעת הוא מאבד את כל יישותו‪ ,‬ודינו כשוטה הפטור מכל המצוות‪.‬‬ ‫ולעניננו דאכן אם לא יתבונן האדם כראוי ולא ישים ליבו על צרתו‪,‬‬ ‫יש בכך חיסרון שלא יתעורר כראוי לשוב בתשובה ולהבין מה רוצים‬ ‫ממנו מן השמים‪ ,‬לתקן את דרכיו ולשנות את מעשיו‪ ,‬אבל בכל זאת‬ ‫אין זה אלא כחולה פארקינסון שהאדם חי‪ ,‬מבין‪ ,‬ויודע‪ ,‬אלא שאין חייו‬ ‫מתנהלים כראוי‪ ,‬ואף שהמחלה היא אכן מחלה קשה מאוד אבל לכה”פ‬ ‫האדם נמצא והוא מחוייב במצוות‪ ,‬אבל לאידך גיסא אם יתבונן וישים‬ ‫ליבו על הדבר שאז יכול לבוא לידי תרעומות וטענה ר”ל‪ ,‬למה הרעות‬ ‫לעם הזה‪ ,‬בזה הוא מאבד את היסוד והשורש‪ ,‬היא האמונה‪ ,‬ובזה הוא‬ ‫כחולה האלצהיימער שמאבד את יסוד חייו הוא הדעת‪ ,‬ואם אצל משה‬ ‫רבינו נאמר שחטא בזה מה נענה אנן]‪.‬‬ ‫וז”ש הכתוב מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב‪ .‬ר”ל מי‬ ‫הצדיק אשר כל הימים רואה כי הכל רק טוב מהש”י כנ”ל‪ .‬אז ממילא‬ ‫עי”כ ינצור לשונו מרע כי לא ירע בעיניו כלל על הש”י‪ .‬והנה כן הדבר‬ ‫היה אצל א”א ע”ה כשבא לספוד לשרה ראה מה”מ מתריס כנגדו ר”ל‬ ‫כשהתחיל להתבונן על מיתת שרה הצדיקת הראשונה אשר בעולם‬ ‫אשר היתה אם כל בנ”י ותיקון חוה ורוה”ק מדברת מתוך גרונה [וכדברי‬ ‫רש”י הק’ (בראשית כא יב) שמע בקולה‪ ,‬למדנו שהיה אברהם טפל לשרה‬ ‫בנביאות‪ ,‬והיא היתה תיקון חוה מה שלא היה עוד מי שיכול לתקן‬ ‫כמותה] ועתה פתאום מתה עליו אחרי מעלת העקידה שזכתה לבן‬ ‫צדיק כזה ולא הועיל לה כלום‪ .‬כל זה היה היצה”ר מכניס בלבו של א”א‬ ‫לבעבור יוקשה בעיניו וירע על מעשי אלהים אשר עשה לה‪.‬‬ ‫[וכן עושה היצר גם עימנו תמיד בין בגשמיות ובין ברוחניות‪ ,‬כשמגיע‬ ‫איזה מקרה רע לפני האדם אם על עצמו או על אדם אחר‪ ,‬והיצה”ר‬ ‫בא ומזכיר לו כל מעשיו הטובים ומידותיו הטובות‪ ,‬ולפתע מתגלים לו‬ ‫מאמרי חז”ל וספה”ק על מעלת העושה כן והעושה כן‪ ,‬עד שעולה בידו‬ ‫לעורר טינה בלב איש ישראל שישאל ויתמה ח”ו על הנהגת הבורא‬ ‫לומר ‘למה הרעות לעם הזה’‪ ,‬ומדוע קרה כדבר הזה‪ ,‬ועתה מלמדנו‬ ‫קונטרס אוצר נחמד‬ ‫די‬ ‫בעל תפארת שלמה איך צריך ללחום עם יצרו כשבא לפניו בתחבולות‬ ‫אלו] לכן כשראה זה מיד פירש ולא הספידה ויקם מעל פני מתו וידבר‬ ‫דברים אחרים כנ”ל עכל”ק‪.‬‬ ‫והרי טענה אמיתית היתה בידו של אברהם אבינו‪ ,‬שהיה יכול לומר‬ ‫לעצמו דהלא ההספד הוא מצוה וחיוב וכנפסק בשו”ע (יו"ד שדמ א) מצוה‬ ‫גדולה להספיד על המת כראוי‪ .‬ומצותו שירים קולו לומר עליו דברים‬ ‫המשברים את הלב‪ ,‬כדי להרבות בכיה ולהזכיר שבחו‪ ,‬ועל המתעצל‬ ‫בהספדו של חכם אמרו חז”ל דברים חמורים (שבת קה‪ :‬עיי"ש)‪ ,‬והיה על‬ ‫אברהם לומר עלי לעשות את המצוה כראוי‪ ,‬לשוב בתשובה כדאיתא‬ ‫(רמב"ם אבל יג יב) כל מי שאינו מתאבל כמו שצוו חכמים הרי זה אכזרי‪,‬‬ ‫אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה וכו’ ע”כ‪ ,‬ולהספיד‬ ‫כראוי‪ ,‬ולא אשים ליבי להרהורים והמחשבות הבאים אלי‪ .‬אלא שזאת‬ ‫היתה גבורתו של אברהם אבינו שידע לעמוד על האמת ולהחזיק‬ ‫בו‪ ,‬דכשהדבר נוגע ליסוד הוא האמונה אין משגיחין על שאר ענינים‬ ‫ואפילו מצוות‪ ,‬אלא שומרים ונשמרים מכל משמר שלא יתערער היסוד‪,‬‬ ‫ושתישאר האמונה זכה ובהירה כשמש בצהרים‪.‬‬ ‫ומזה נלמד לחיינו אנו ללכת בדרכו של אברהם אבינו לדבר ולהתבונן‬ ‫רק בטוב‪ ,‬ואם ח”ו יש מקרה רע נסיח דעתנו ‘ולא יתנו לבם להתבונן‬ ‫מהות הדבר ההוא’‪ ,‬אלא להתחזק באמונה ולשנן את דברי דהמע”ה‬ ‫שאמר טוב ה’ לכל ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה ט)‪ ,‬משמועה רעה‬ ‫לא יירא נכון לבו בטח בה’ (שם קיב ז)‪ ,‬וכן אמר מי האיש החפץ חיים‬ ‫אוהב ימים לראות טוב (שם לד יג)‪ ,‬דהיינו שהחפץ בחיים עליו לראות‬ ‫ולהתבונן רק בטוב שבכל דבר‪.‬‬ ‫הבחירה ביד האדם אם להתבונן בטוב או ברע‬ ‫ששניהם נמצאים בכל מצב‬ ‫והרי בכל מצב ומקרה נכללים ב’ החלקים‪ ,‬חלק טוב וחלק רע‪ ,‬וביד‬ ‫האדם לבחור אם להתבונן ולראות את הטוב או את הרע‪ .‬וכגון המאורע‬ ‫וט‬ ‫ד"פשת הרש ייח 'א רועיש‬ ‫המחריד שאירע זה עתה ביום שמחת תורה שנהרגו אלפים מישראל‬ ‫ע”י הישמעאלים בני עוולה באכזריות נוראה‪ ,‬ואכן יש מי שחוזר ומדבר‬ ‫על האסון הנורא על כל צדדיו וחלקיו‪ ,‬אך לאידך גיסא הרי כבר עברו‬ ‫ל”ב ימים בהם הושלכו לעבר ארץ הקודש מאות ראקעט”ס אשר‬ ‫כמעט ולא פגעו באף אחד מישראל‪ ,‬וכל החששות הנכונות לכאורה‬ ‫שמכל הצדדים יעלו וירצו להזיק לבני ישראל ולמעשה לא הרימו ידם‬ ‫לעשות מאומה‪ ,‬וכל מי שרק רוצה יכול לראות בעיניו את היד הגדולה‬ ‫והזרוע הנטויה המגינה ומסוככת על עם קרובו‪ .‬והבחירה ביד האדם אם‬ ‫לדבר ולהתלהב ולחזור על חלק הרע שכפי שלמדנו כאן אינו רצוי‪ ,‬או‬ ‫להתבונן בחלק הטוב והניסים הגדולים שעושה הקב”ה עם בניו חביביו‪.‬‬ ‫כשהתשובה יכולה להביא לערער האמונה ח”ו‬ ‫צריך להמתין עימה לאחר זמן‬ ‫כל אחד הרי מודד את עצמו לפי מעשיו‪ ,‬חלק הנה”י‪ ,‬ומשם עולה‬ ‫ומגיע למוח והלב‪ ,‬אך ראשית החשבון הוא המעשים‪ ,‬וכביכול כך עלינו‬ ‫להתבונן בהנהגת ה’ לראות את המעשים והחסדים שעושה עימנו ורק‬ ‫אח”כ להתבונן במוח ולב‪ .‬ואף שכשהקב”ה מעניש את ישראל צריכים‬ ‫לחזור בתשובה‪ ,‬אבל אם רואים שהתשובה מביאה לערעור האמונה ח”ו‪,‬‬ ‫עלינו להעדיף את האמונה ולהשאיר את התשובה לזמן מוכשר יותר‪.‬‬ ‫ובינתיים יש לראות ולהתבונן בישועת ה’ אשר יעשה עמנו היום‪ ,‬ואשר‬ ‫עשה עימנו עד היום‪ ,‬ולהודות לו על כל הטוב‪ ,‬דהרי אלו פינו מלא‬ ‫שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו וכו’ אין אנחנו מספיקים להודות לך‬ ‫ה”א על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות שעשית‬ ‫עם אבותינו ועמנו‪ ,‬ורק כשנגמור להודות על הטוב אז נוכל לעסוק‬ ‫ולהתבונן ברע‪ ,‬וספר התהילים נקרא כן על שם ה’תהילה’ שזו היא‬ ‫עיקר עבודת האיש הישראלי‪ ,‬ולפי ריבוי התהילה כך זוכים לדבקות בה’‪.‬‬ ‫ע”י ההתבוננות בחסד ממשיך חסד‬ ‫וכשהאדם עוסק בחלק ה’דין’ הוא מעורר בזה ח”ו את מידת הדין‪,‬‬ ‫קונטרס אוצר נחמד‬ ‫זט‬ ‫אולם כשמסיח דעתו ומתבונן ב‪’-‬א’ אלופו של עולם‪ ,‬בזה הוא מהפך‬ ‫מ’דין’ ל’אדני’‪ ,‬מידת הרחמים‪‘ ,‬מת’ נהפך ל’אמת’‪ ,‬ו’דם’ מתהפך ל’אדם’‪.‬‬ ‫וזאת על ידי עבודה ויגיעה אמיתית להתבונן ולהכיר בטוב ה’ גם‬ ‫כשהכל נראה קשה‪ ,‬סגור‪ ,‬ורחוק‪ .‬וכשהאדם משים ליבו ודעתו לראות‬ ‫תמיד את ישועת ה’ וגודל רחמיו וחסדיו‪ ,‬לראות איך מכל מאות‬ ‫הראקעט”ס שמשליכים שונאי ישראל ימ”ש לא נפקד ממנו איש‪ ,‬ובכל‬ ‫דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב”ה מצילנו מידם‪ ,‬ומעורר ליבו‬ ‫להתלהב ולהכיר בחסדי הבורא הגדולים עלינו‪ ,‬שמבלעדם לא היינו‬ ‫מתקיימים אפילו יום אחד‪ ,‬לולי ה’ שהיה לנו בקום עלינו אדם אזי‬ ‫חיים בלעונו‪ ,‬בין בכלל ובין בפרט‪ ,‬על ידי זה מתעלה ומרומם את כל‬ ‫מהותו לחיות באמונה והכרה ברורה בהשגחה פרטית‪ ,‬שכל צער ונזק‬ ‫קטן וגדול מושגח ומנוהל ממרומים בדיוק מוחלט מה יקרה ולמי יקרה‬ ‫וכמה יקרה‪ ,‬לא לראות רק המצב הכללי שמאות אנשים נהרגו ה”י‪ ,‬אלא‬ ‫לדעת שכל יחיד ויחיד נידון בפני עצמו בכל אשר קרהו לפרטי פרטים‪.‬‬ ‫בכוח האמונה הבהירה ישמר האדם מחטאים‬ ‫ועל יסוד זה משקיע היצה”ר מיטב כוחותיו להעלים ולהסיח דעת‬ ‫שלא לזכור ולא לדבר הימנו‪ ,‬כיון שידוע לו היטב כוח האמונה‪,‬‬ ‫שכשהאדם מאמין באמונה חושית בהשגחה פרטית לא יחטא לעולם‪,‬‬ ‫היות שהוא יודע ומרגיש איך הוא נתון תמיד בידו הגדולה והשגחתו‬ ‫של בורא העולם‪ ,‬אשר משמים הביט ה’ ראה את כל בני האדם‪ ,‬ממכון‬ ‫שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ‪ ,‬היוצר יחד לבם המבין אל כל‬ ‫מעשיהם (תהלים לג יג‪-‬טו)‪ ,‬ומכוח זה מתירא היצה”ר מאוד‪ ,‬ועל כן מכוון‬ ‫כלי מלחמתו להשכיח ענין זה מליבות בני‪-‬אדם‪.‬‬ ‫אין הכוונה לשמוח עם הצרות‬ ‫אלא לראות את הטוב הטמון בהם‬ ‫ואין הכוונה לשמוח עם הצרות‪ ,‬אלא לקבל ולהאמין ש’טוב ה’ לכל‬ ‫זי‬ ‫ד"פשת הרש ייח 'א רועיש‬ ‫ורחמיו על כל מעשיו’‪ ,‬ולחפש בכל מקום את הטוב‪ .‬אם כשנפל הבנין‬ ‫ובהשגחה פרטית בשעה זו לא היו שם דרי הבית‪ ,‬וכן על זה הדרך בכל‬ ‫מצב ובכל מקום למצוא ולהתבונן בהשגחה פרטית המדוקדקת עד אין‬ ‫חקר‪ ,‬ליתן לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו כששום דבר לא נהיה מעצמו‬ ‫ובטעות‪ .‬ומי שיתמיד בדרך זו לעורר ליבו כראוי בהכרת נפלאות ה’‬ ‫וקצות דרכיו הנראים למתבונן‪ ,‬יראה שמידותיו מתעדנים‪ ,‬ולהיפך‬ ‫שעי”ז ישתתף יותר ויכאב את כאבו של השני צרתו וצערו הרבה יותר‬ ‫מהמון העם‪ ,‬אלא שיחד עם זה ישכיל לראות את ידו הרחומה של‬ ‫הקב”ה אשר בכל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו‬ ‫הוא גאלם‪.‬‬ ‫התגברות האפיקורסות נגרם ע”י פירוד בין היראים‬ ‫ולסיום הענין נביא דברי קדשו של הרה”ק מצאנז זי”ע על כך‬ ‫שהתגברות האפיקורסות בעולם הוא ע”י שיש פירוד בין הדבקים אצל‬ ‫היראים‪ ,‬זל”ק (שו"ת דברי חיים תשובות נוספות סימן לג) ובדרך אגב אעיר‬ ‫אותו‪ ,‬נא ונא להפציר ולהזהיר את כל מי ששומע בקולו ומסתופף‬ ‫בצלו‪ ,‬לבל יתן יד להפריד אלוף ח”ו‪ ,‬לעשות פירוד בין הדביקים‬ ‫תושבי אונגארן ואנשי פולין בענין מעות ארץ הקדושה‪ ,‬אדרבא יחדיו‬ ‫יתלכדו ולא יתפרדו‪ .‬ואשר אחזה אנכי וכמעט הוא האמת‪ ,‬אשר על ידי‬ ‫הפירוד שנעשה בעוה”ר‪ ,‬זה היה גרמא בנזקין חבילין דמעיקין התגברות‬ ‫האפיקורסים על יראי ה’ שנענשו להפרד מהם מדה כנגד מדה‪ ,‬ולדחות‬ ‫איברים גדולים מן האומה עם זרעא מעליא דיפוק מנהון‪ ,‬ועל זה ידוו‬ ‫כל הדווים‪ ,‬וכמאמר קדוש ישראל הבעש”ט זצוקלל”הב  כל זמן שהאבר‬ ‫מחובר אל הגוף יש תקוה ש”י עכל”ק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬זה אמר על כת הפרנקיסט'ן כשהמירו דתם‪ ,‬והרבה בבכיה על כך‪ ,‬ואמר שגם‬ ‫השכינה הרבתה לבכות על כן‪ ,‬זאת על אף שהיו כופרים גמורים אף קודם לכן‪ ,‬ועכ"ז‬ ‫היה בוכה עליהם ואמר זה שכל זמן שעוד היו מחוברים לקדושה עוד היה תקוה אבל‬ ‫עתה שנתנתקו מכלל ישראל אבדה תקותם‪.‬‬