gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת חיי שרה‬ ‫‪ -‬עפרן חסר 'ו'‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫‪ -‬מילה חפצא של מצוה‬ ‫‪ -‬על מה צריכים להקפיד בשידוכים?‬ ‫‪ -‬האם דורשין שנה שנה שנה או לא?‬ ‫‪ -‬וניקת משבועתי ‪ -‬ומה לעשות?‬ ‫‪ -‬רק השנים עם יצחק היו החיים שלה‬ ‫‪ -‬חסד בשביל הנותן ולא בשביל המקבל‬ ‫‪ 127 -‬שנים כנגד ‪ 127‬מדינות‬ ‫‪ -‬הוספות בתנאי של אליעזר‬ ‫‪ -‬למה לא ידעה שרה מנסיון הזה?‬ ‫‪ -‬בא ברוך ה'‬ ‫‪ -‬למה נפטרה שרה על ידי בשורת‬ ‫‪ -‬אין ארור מדבק בברוך או אין ברוך‬ ‫העקידה?‬ ‫מתדבק בארור?‬ ‫‪ -‬איפה גר אברהם אבינו‪ ,‬בבאר שבע או‬ ‫‪ -‬ממתי הם נעשו מאמינים?‬ ‫בחברון?‬ ‫‪ -‬השגחה פרטית זה דבר ה'‬ ‫‪ -‬אברהם האשים את עצמו על מיתת שרה‬ ‫‪ -‬אמר ר' שמעון בן לקיש‪ :‬רשעים אפילו‬ ‫‪ -‬מסירת דין לשמים‬ ‫על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה‬ ‫‪ -‬י' פעמים 'בני חת' בפרשה‬ ‫עירובין י"ט‪.‬‬ ‫‪' -‬פנים' לגבי נפטר?‬ ‫‪ -‬מבוא באר לחי ראי‬ ‫‪ -‬צדיקים במיתתם נקראים חיים‬ ‫‪ -‬חמשת מלכי מדין‬ ‫‪ -‬מסירות נפש = מסירות רצון‬ ‫‪ -‬סוף הגלות‬ ‫‪ -‬למה נקרא 'מכפלה'?‬ ‫‪ -‬שמעוני‬ ‫נלקט ונערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושינסקי‬ ‫הערות והארות אפשר לשלוח ל‪-‬‬ ‫‪3810060@gmail.com‬‬ ‫או להתקשר ל ‪053-3177381‬‬ ‫אפשרות לקבל את הגליון במייל‬ ‫מותר להעתיק חלק או קטעים שלמים מן הגליון הזה‬ ‫ניתנת האפשרות לכל המעוניינים לקחת חלק בהוצאות‪ ,‬ולנדב‬ ‫לזכות ולעילוי נשמה‬ ‫גליון ‪22‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת חיי שרה‬ ‫וכשעצר את בנין בית המקדש לקחו ממנו את החצי והיה‬ ‫האם דורשין שנה שנה שנה או לא?‬ ‫נשאר עם ‪ 126‬מדינות‪ .‬ובזכות אסתר לקחו ממנו מדינה‬ ‫אחת פחות‪ ,‬ולכן זה נקרא שבזכותה הוא שלט על ‪127‬‬ ‫מדינות‪.‬‬ ‫כ"ג א' ברש"י וז"ל‪ :‬ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים‬ ‫ומהג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל בשם החידושי הרי"ם‬ ‫שנה ושבע שנים‪ .‬לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל‪ ,‬לומר‬ ‫שמעתי הסבר לקשר את המאמר לאירוע שהם נתנמנו‬ ‫לך שכל אחד נדרש לעצמו‪ ,‬בת ק' כבת כ' לחטא‪ ,‬מה בת‬ ‫באמצע השיעור שלו‪ ,‬כי אם בזכות ה‪ 127-‬שנה עבודת‬ ‫כ' לא חטאה‪ ,‬שהרי אינה בת ענשין‪ ,‬אף בת ק' בלא‬ ‫השם של שרה אמנו‪ ,‬נכדתה אסתר המלכה שלטה על‬ ‫חטא‪ ,‬ובת כ' כבת ז' ליפי‪.‬‬ ‫‪ 127‬מדינות‪ ,‬נמצא שכל שנה נתנה לאסתר מדינה‪ ,‬וכל‬ ‫אולם הרמב"ן חולק עליו‪ :‬מאה שנה ועשרים שנה לשון‬ ‫חודש אזור שלם וכל דקה לפחות בניין אחד‪ .‬וזה רצה‬ ‫רש"י‪ :‬לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל‪ ,‬לומר לך שכל‬ ‫רבי עקיבא להגיד לציבור‪ ,‬למה אתם מתנמנים‪ ,‬הרי כל‬ ‫אחד נדרש לעצמו‪ ,‬בת מאה כבת עשרים לחטא ובת‬ ‫דקה עבודת ה' היא כה חשובה שאסתר קבלה כ"כ הרבה‬ ‫עשרים כבת שבע ליופי‪ .‬וכן כתב בשני חיי אברהם‬ ‫בשביל זה‪.‬‬ ‫)רש"י על בראשית כ"ה‪:‬ז'(‪ .‬ואין מדרשו זה נכון‪ ,‬שהרי‬ ‫בשני חיי ישמעאל )שם פסוק יז( נאמר כשני חיי אברהם‬ ‫למה לא ידעה שרה מנסיון הזה?‬ ‫בשוה‪ ,‬ולא היו שוים בטובה‪ ,‬אבל היה מתחלה רשע‬ ‫ועשה תשובה בסוף‪ .‬ועוד כי שנה שנה לחלק משמע‪,‬‬ ‫ואיננו נדרש להשוותן‪ .‬אבל "שנה שנה ושנים" דרך‬ ‫כ"ג ב' עי' ברש"י לספוד לשרה ולבכתה‪ .‬ונסמכה מיתת‬ ‫הלשון הוא‪ ,‬ומה שאמרו בבראשית רבה )בראשית רבה‬ ‫שרה לעקדת יצחק לפי שעל ידי בשורת העקדה‪ ,‬שנזדמן‬ ‫נ"ח‪:‬א'( בת מאה כבת עשרים לחטא‪ ,‬לא דרשו כן אלא‬ ‫בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט‪ ,‬פרחה נשמתה ממנה‬ ‫מיתור הלשון שחזר ואמר "שני חיי שרה"‪ ,‬שכללן‬ ‫ומתה‪ .‬והקשה הג"ר שמעון שוואב זצ"ל בספרו מעין‬ ‫והשוה אותן‪ .‬ולא ידרשו כן באברהם‪.‬‬ ‫בית השואבה בפרשת וירא כ"ב י"ב‪ ,‬למה בנסיון הזה‪,‬‬ ‫הקב"ה לא שיתף את שרה כמו בשאר הנסיונות? ותירץ‪,‬‬ ‫שאברהם היה נטפל בנבואתו לשרה‪ ,‬ואם היא היתה‬ ‫רק השנים עם יצחק היו החיים שלה‬ ‫מקבלת את הנבואה של 'והעלהו לעולה'‪ ,‬היא היתה‬ ‫מבינה מיד שלא מדובר בהקרבה אלא בהעלאה‪ ,‬וא"כ‬ ‫כ"ג א' עי' בבעל הטורים‪ :‬מנין 'ויהיו' היה עיקר שנותיה‬ ‫זה לא נסיון‪ ,‬לכן הקב"ה רק ציווה את אברהם כדי‬ ‫משנולד יצחק דבת צ' היתה כשנולד וכל ימיה קכ"ז‪.‬‬ ‫שיטעה ויהיה נסיון בשבילו ויעמוד בנסיון ונזכה בזכות‬ ‫זה לכל הישועות שזכינו ועוד נקבל בעתיד‪.‬‬ ‫‪ 127‬שנים כנגד ‪ 127‬מדינות‬ ‫למה נפטרה שרה על ידי בשורת‬ ‫אי' בבראשית רבה נ"ח ג'‪ :‬רבי עקיבא היה יושב ודורש‬ ‫העקידה?‬ ‫והצבור מתנמנם בקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר‬ ‫שתמלך על שבע ועשרים ומאה מדינה‪ ,‬אלא תבוא אסתר‬ ‫שהיתה בת בתה של שרה שחיתה מאה ועשרים ושבע‬ ‫שמעתי פעם בשיעור של הג"ר מיכל זילבר שליט"א למה‬ ‫ותמלך על מאה ועשרים ושבע מדינות‪.‬‬ ‫נפטרה שרה מבשורה של העקידה? והרי היא היתה‬ ‫וצריך ביאור‪.‬‬ ‫גדולה מאברהם אבינו ואיך אפשר לחשוש שהיא לא‬ ‫א' וכי אסתר שלטה על המדינות? הרי אחשורוש היה‬ ‫היתה עומדת בנסיון כשאברהם ויצחק אבינו כן עמדו‬ ‫המלך והיא רק היתה אשתו?‬ ‫בנסיון?‬ ‫ב' מה הקשר בין המאמר הזה‪ ,‬לבין מה שהתלמידים‬ ‫ותי'‪ ,‬שכל מצווה יכולה לגרום לאדם התחברות להקב"ה‬ ‫נתנמנו?‬ ‫במדריגה שהנשמה פשוט מתחברת אליו יתברך ויוצאת‪,‬‬ ‫שמעתי פעם בשיעור מהג"ר מיכל זילבר שליט"א‪,‬‬ ‫והסיבה היחידה שזה לא קורה בכל מצוה היא‪ ,‬בזכות‬ ‫שהביא חז"ל‪ ,‬שאחשורוש שלט על ‪ 252‬מדינות‪,‬‬ ‫המצוה עצמה שמונע את זה‪ .‬אבל כאן באמת לא היה‬ ‫‪2‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫"ביום השלישי וישא אברהם את עיניו" )בראשית‬ ‫שום ציווי להקריב ולא היה בזה מצוה‪ ,‬והיא כן‬ ‫כ"ב‪:‬ד'(‪ ,‬כי לא נגלה לו ההר חמד אלהים עד היום‬ ‫התחברה אליו יתברך ברצון להקריב את בנה‪ ,‬עד‬ ‫השלישי‪ ,‬והיה בשני הימים הולך בסביבי ירושלים ולא‬ ‫שבאמת הנשמה עזבה אותה ונתדבקה לצור מחצבתה‪.‬‬ ‫היה הרצון להראות לו‪ .‬ואברהם אחר העקדה לא שב‬ ‫והג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל בשם הג"ר שמשון‬ ‫למקומו לחברון אבל הלך תחלה אל באר שבע מקום‬ ‫מאוסטרפולא זצ"ל מת' שהיא הבינה‪ ,‬שלא נשחט‪,‬‬ ‫האשל שלו‪ ,‬לתת הודאה על נסו‪ ,‬ושם שמע במיתת שרה‬ ‫וחשבה שהיה איזה פגם בבנה יצחק לכן לא היה ראוי‬ ‫ובא‪.‬‬ ‫לקרבן ולכן פרחה נשמתה‪.‬‬ ‫ומי שאמר מהר המריה בא ומי שאמר מבאר שבע בא‬ ‫הכל טעם אחד‪ .‬ולפי זה מה שאמר הכתוב "וישב‬ ‫אברהם בבאר שבע" )בראשית כ"ב‪:‬י"ט( יהיה ענינו כי‬ ‫בשובו מן העקדה שב אל באר שבע‪ ,‬ומשם הלך לקבר‬ ‫איפה גר אברהם אבינו‪ ,‬בבאר שבע או‬ ‫את שרה‪ ,‬ואחר הקבורה מיד חזר לבאר שבע ונתישב‬ ‫בחברון?‬ ‫שם שנים‪ .‬והשלים הכתוב ענין באר שבע כאחד ואחרי‬ ‫כן ספר בקבורה‪ .‬ושם בבאר שבע נשא יצחק את רבקה‪,‬‬ ‫כ"ג ב' ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון‪ .‬אם הם היו‬ ‫כמו שאמר "והוא יושב בארץ הנגב" )בראשית‬ ‫גרים בבאר שבע למה היא מתה בחברון? ועי' ברמב"ן‬ ‫כ"ד‪:‬ס"ב(‪.‬‬ ‫וז"ל‪ :‬ויבא אברהם לשון רש"י‪ :‬מבאר שבע‪ ,‬ואין זה‬ ‫וזה דעת כל המפרשים )רש"י והראב"ע והרד"ק(‪ ,‬כי‬ ‫לומר שהיה עומד שם ממה שכתוב )בראשית כ"ב‪:‬י"ט(‬ ‫אברהם היה במקום אחר ובא משם‪.‬‬ ‫"וישב אברהם בבאר שבע"‪ ,‬כי איך תהיה שרה בחברון‪.‬‬ ‫ולפי דעתי כי היה לשרה אהל שם עומדת ואמהותיה‬ ‫אבל הכונה לומר שהלך שם ביום לצרכו‪ ,‬ושמע במיתת‬ ‫לפניה‪ ,‬וכן כתוב )בראשית ל"א‪:‬ל"ג( "באהל יעקב‬ ‫שרה‪ ,‬ובא משם לספד לה ולבכותה‪.‬‬ ‫ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת"‪ ,‬והנה שרה מתה‬ ‫ולשון רבותינו )ב"ר נח ה( מהר המריה בא‪ .‬וכן הוא לפי‬ ‫באהל אשר לה ונכנס אברהם באהל עם אחזת מרעיו‬ ‫המדרש שכתבו הרב )רש"י כאן(‪ ,‬כי שמעה בעקדה‬ ‫לספד אותה‪ .‬או שיהיה לשון "ויבא" לאמר שנתעורר‬ ‫ופרחה נשמתה‪ .‬והנראה בעקדה שהיתה הצואה בה‬ ‫אברהם להספד הזה והתחיל לעשותו‪ ,‬כי כל מתעורר‬ ‫בבאר שבע‪ ,‬כי שם היה דר ושם חזר‪ ,‬כי כן כתוב בתחלה‬ ‫ומתחיל במלאכה יקרא בא אליה‪ ,‬וזה לשון מרגל בדברי‬ ‫)בראשית כ"א‪:‬ל"ג( "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם‬ ‫חכמים‪ ,‬כמו ששנינו בתמיד )פ"ד מ"ג( בא לו לגרה‬ ‫בשם ה' אל עולם"‪ ,‬ואמר )שם( "ויגר אברהם בארץ‬ ‫והניח בה שתי צלעות מכאן‪ ,‬בא לו לדפן השמאלית‪ ,‬בא‬ ‫פלשתים ימים רבים"‪ ,‬והוא גרותו בבאר שבע שהוא‬ ‫לו לעקץ‪ ,‬ואמרם )בכורות כ( אני לא באתי לידי המדה‬ ‫בארץ פלשתים‪ ,‬ושם נצטוה בעקדה‪ ,‬ועל כן שהה בדרך‬ ‫הזו‪ ,‬וכן בכתוב )שמות כב יד( "בא בשכרו"‪ ,‬שבא‬ ‫שלשה ימים‪ ,‬שארץ פלשתים רחוקה מירושלים‪ ,‬שאילו‬ ‫למלאכה ההיא ועשה אותה בעבור שכרו‪ .‬ולא יתכן‬ ‫חברון בהר יהודה הוא‪ ,‬כי כן כתוב )יהושע כ ז( וקרוב‬ ‫בעיני שבא מעיר אחרת אל חברון‪ ,‬שאלו היה כן היה‬ ‫לירושלים‪.‬‬ ‫מזכיר אותו המקום והיה הכתוב מפרש "וישמע אברהם‬ ‫ובשובו מן העקדה לבאר שבע חזר‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫ויבא ממקום פלוני"‪.‬‬ ‫)בראשית כ"ב‪:‬י"ט( "וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו‬ ‫יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע"‪ ,‬להורות‬ ‫אברהם האשים את עצמו על מיתת‬ ‫שנתעכב שם וישב בו שנים‪ ,‬ואם כן לא מתה שרה‬ ‫שרה‬ ‫באותו זמן‪ ,‬כי לא היה אברהם דר בבאר שבע ושרה דרה‬ ‫בחברון‪ .‬וכן נראה כי יצחק נולד בבאר שבע‪ ,‬כי כתוב‬ ‫תחלה )בראשית כ'‪:‬א'( "ויסע משם אברהם ארצה הנגב‬ ‫כ"ג ב' ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה‪ .‬ופירש רש"י‪,‬‬ ‫וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר"‪ ,‬ואבימלך אמר אליו‬ ‫נסמכה מיתת שרה לעקדת יצחק‪ ,‬שעל ידי בשורת‬ ‫"הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב" )שם טו(‪ ,‬ונתישב‬ ‫העקדה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט‪ ,‬פרחה‬ ‫שם בארץ ההיא בבאר שבע‪ ,‬שכן כתוב )בראשית‬ ‫נשמתה ממנה ומתה‪ .‬והקשה בספר דברי יחזקאל‬ ‫כ"א‪:‬כ"ב( "ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכל שר‬ ‫מהרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא זצ"ל‪,‬‬ ‫צבאו אל אברהם לאמר"‪ ,‬ואין כתוב שהלכו אליו מגרר‬ ‫היה לו לרש"י לפרש זאת על תבת 'ותמת שרה' )ביאור‪:‬‬ ‫ויכרתו שם הברית בבאר שבע‪ .‬וכן תראה כי הגר כאשר‬ ‫שהרי זהו טעם מיתת שרה‪ ,‬ולא טעם ההספד והבכיה(?‬ ‫הוציאו אותה מבית אברהם ביום הגמל את יצחק הלכה‬ ‫וכדי לתרץ מקדים הקדמה‪ :‬דהנה לכאורה פלא על‬ ‫במדבר באר שבע )בראשית כ"א‪:‬י"ד(‪ ,‬ששם היו דרים‪.‬‬ ‫אברהם אבינו עליו השלום שבכה על מיתת שרה‪ ,‬הלא‬ ‫אבל אחר ימים רבים נסע מארץ פלשתים ובא לחברון‪,‬‬ ‫ה' יתברך גזר כן )וכל מה שעושה הוא לטובה }ברכות‬ ‫ונפטרה שם הצדקת‪.‬‬ ‫סא‪?{.‬‬ ‫אבל לפי המדרש צריכין אנו לומר כי אברהם ושרה בזמן‬ ‫העקדה היו דרים בחברון‪ ,‬ושם נצטוה‪ ,‬ומה שאמר‬ ‫‪3‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫'פנים' לגבי נפטר?‬ ‫וגם מצינו שחייבו חז"ל }מו"ק כז‪ {:‬ג' לבכי ‪,‬וז'‬ ‫להספד‪ ,‬קשה גם כן‪ ,‬הלא איש ישראל צריך לידע שהכל‬ ‫מה' יתברך והוא גזר כן‪ ,‬וצריך לקבל באהבה?‬ ‫כ"ג ג' ויקם אברהם מעל פני מתו‪ .‬פָּ נִים מלשון פְּ נִים‪ ,‬כי‬ ‫ותי' בזה"ל‪ :‬אך שמעתי ממורי חמי זקני הגאון הקדוש‬ ‫רואים על הפנים מה יש בפנים‪ ,‬והרי זה לא שייך על מת‪.‬‬ ‫מה"ר משה טייטלבוים אבד"ק אוהעלי זלה"ה שאמר‪,‬‬ ‫ולכן לא נקרא פנים רק של חי‪ .‬אולי אצל צדיק או לפני‬ ‫שהענין הוא שאין מיתה בלא חטא ואם יארע לאדם‬ ‫הקבורה יש הבדל?‬ ‫איזה סיבה רחמנא ליצלן יתלה בסבת חטאתיו ויעשה‬ ‫תשובה‪ ,‬וזה ענין הבכי והספד‪.‬‬ ‫צדיקים במיתתם נקראים חיים‬ ‫ויש לומר‪ ,‬שלזה בא אברהם לספד לשרה ולבכתה‪ ,‬מפני‬ ‫שתלה אברהם אבינו עליו השלום בעצמו שהוא גרם‬ ‫כ"ג ד' ואקברה מתי‬ ‫סיבת מיתתה‪ ,‬כמבאר ברש"י בפסוק 'אחר הדברים‬ ‫כ"ג ו' קבר את־מתך‬ ‫האלה' }לעיל כב א{‪ ,‬אחר דבריו של שטן שהיה‬ ‫כ"ג ו' מקבר מתך‬ ‫מקטרג‪ ,‬ואמר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב‬ ‫כ"ג ח' לקבר את־מתי‬ ‫לפניך פר אחד או איל אחד‪ ,‬אמר לו כלום עשה אלא‬ ‫כ"ג י"א קבר מתך‬ ‫בשביל בנו‪ ,‬אלו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה‬ ‫כ"ג י"ג ואקברה את־מתי‬ ‫מעכב )ועל כן נגזרה העקדה‪ ,‬להציל את אברהם‬ ‫כ"ג ט"ו ואת־מתך קבר‬ ‫מקטרוגו של השטן(‪ .‬עד כאן לשון רש"י ז''ל‪.‬‬ ‫מביא הגר"א בקול אליהו‪ ,‬שהצדיקים קרוים חיים גם‬ ‫ולכן מפרש רש"י ז''ל 'למה נסמכה' וכו'‪ ,‬על תבת ויבא‬ ‫לאחר מותם ולפני תחית המתים ישובו לעפר‪ ,‬כלומר‬ ‫אברהם לספד לשרה ולבכתה‪ ,‬ללמדנו זאת‪ ,‬דמחמת‬ ‫המיתה תהיה אחרי הקבורה‪ ,‬אבל רשעים כבר בחיים‬ ‫שחשב אברהם שהוא גרם להעקדה בשביל שלא הקריב‬ ‫קרויים מתים‪ .‬במערת המכפלה נקברו בסוף ‪ 4‬זוגות‪,‬‬ ‫קרבן לה'‪ ,‬ועל ידי העקדה מתה שרה‪ ,‬לכן 'ויבא אברהם‬ ‫וראשו של עשיו‪ .‬זוג אחד היה כבר קבור כשאברהם‬ ‫לספד לשרה ולבכתה'‬ ‫אבינו דבר עם בני חת ועוד ‪ 3‬זוגות נקברו אחרי כן וזה‬ ‫ואך כי העקדה היתה צריכה להיות כמו שפירש רש"י‬ ‫ה‪ 6‬פעמים שכתוב קבורה לפני מיתה‪ ,‬והאחד שכתוב‬ ‫ז''ל )לעיל כב יד( ה' יראה עקדה זו לסלח לישראל בכל‬ ‫ואת מתך קבור‪ ,‬מרמז על עשיו שהוא נקבר כבר‬ ‫שנה ולהצילם מן הפרעניות וכו'‪ ,‬לכן כתיב ולבכתה‬ ‫כשאפשר לקרוא אותו מת‪) .‬מהג"ר חיים שאול קויפמן‬ ‫בכ"ף קטנה‪ ,‬שלא בכה אלא מעט‪.‬‬ ‫זצ"ל(‬ ‫)מפי הבה"ח יו"ט נתנאל ארי‪-‬ה שיחי'(‬ ‫מסירות נפש = מסירות רצון‬ ‫מסירת דין לשמים‬ ‫כ"ג ח' אם יש את נפשכם ואומר רש"י נפשכם רצונכם‪.‬‬ ‫כ"ג ב' ולבכתה עי' בבעל הטורים‪ :‬שהיתה כמו גורמת‬ ‫והסביר הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל‪ ,‬מה זה מסירות‬ ‫מיתתה שמסרה דין ועל כן נענשה היא תחלה והמאבד‬ ‫נפש? הרי זה שמוכן ליהרג על קידוש השם‪ ,‬מה הוא‬ ‫עצמו לדעת אין מספידין אותו‪.‬‬ ‫נותן? את החיים שעוד לפניו עדיין אין לו‪ ,‬ואת החיים‬ ‫שכבר עבר א"א לקחת ממנו? וא"כ נשאר רק הדקה של‬ ‫י' פעמים 'בני חת' בפרשה‬ ‫עכשיו? אלא מאי‪ ,‬הוא נותן את הרצון של עכשיו לחיות‬ ‫עוד הרבה שנים‪ .‬מסירות נפש זה מסירות רצון‪ .‬אם הוא‬ ‫כ"ג ג' וידבר אל־בני־חת לאמר‪ .‬ועי' בבעל הטורים‪ :‬י'‬ ‫מוותר על עוגה חלבי כי הוא אכל לפני כן בשרי‪ ,‬זהו‬ ‫פעמים 'בני חת' בפרשה לפי שהמברר מקחו של תלמיד‬ ‫מסירות נפש ‪ -‬מסירות רצון קטן‪ ,‬ואם הוא מוכן להקריב‬ ‫חכם כאלו קיים עשרת הדברות שיש בהם י' פעמים אות‬ ‫את כל חייו‪ ,‬זהו מסירות רצון ענק‪ ,‬אבל שתיהם מסירות‬ ‫ח"ת‪.‬‬ ‫רצון‪.‬‬ ‫וכן בדעת זקנים מבעלי התוס' מביא בזה"ל‪ :‬ויענו בני‬ ‫שמעתי מהג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל‪ ,‬אב"ד בגייטסהעד‪,‬‬ ‫חת‪ .‬א"ר אלעזר כמה קולמסין נשברין וכמה דיו‬ ‫שהקב"ה מוריד לעולם כמות מסויימת של מסירות נפש‪.‬‬ ‫משתפכין לכתוב עשרה פעמים 'בני חת' בתורה‪ ,‬ללמדך‬ ‫וכל מה שאנחנו לא משתמשים בו‪ ,‬באים אומות העולם‬ ‫שכל מי שמברר חלקו של צדיק מעלה עליו הכתוב‬ ‫ומשתמשים בזה נגדנו‪ .‬לא היה אף פעם בגלות מצב‪,‬‬ ‫כאילו קיים עשרת הדברות‪.‬‬ ‫שגוי מוכן למות רק כדי להרוג בזה יהודים אחרים‪.‬‬ ‫מהיכן זה מגיע? כי חסר נו מסירות נפש בעבודת השם‬ ‫ולכן באים הגוים ולוקחים את מה שאנחנו משאירים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫כל דקה הוא מקיים אותה‪ .‬אבל זה נכון רק לגבי אברהם‬ ‫למה נקרא 'מכפלה'?‬ ‫אבינו‪.‬‬ ‫אבל מצוות המילה של אליעזר בתור עבד‪ ,‬שם המצווה‬ ‫כ"ג ט' מערת ה'מכפלה' עי' ברבינו בחיי וז"ל‪ :‬נקראת‬ ‫רק המעשה מילה‪ ,‬כי רחוק הוא לומר שהאדון מקיים כל‬ ‫״מכפלה״ על שם שכפל שם הקדוש ברוך הוא קומתו‬ ‫דקה מצווה במה שיש לו עבד מהול‪ ,‬ולכן המילה שלו‬ ‫של אדם הראשון‪ .‬וכן כתב הרמב"ן וכן הוא מדרש רבה‬ ‫היא לא בגדר חפצא של מצווה‪) .‬כך שמעתי מהג"ר‬ ‫נ"ח ח'‪.‬‬ ‫יצחק גורביץ שליט"א תשנ"ג(‬ ‫על מה צריכים להקפיד בשידוכים?‬ ‫שמעוני‬ ‫כ"ד ב' שידוך של יצחק‪ :‬המלבי"ם מסביר למה היתה‬ ‫חמשה פעמים יש בפרשה 'שמעני' ופעם אחת 'וישמע'‬ ‫בת בתואל טוב יותר מבת אליעזר? שים נא ידך באשר‬ ‫ופעמיים 'באזני'‪ .‬למה יש כל כך הרבה שמיעות בפרשה‬ ‫ע"י מצות מילה נתקדשו באות ברית וחלה האלהות‬ ‫זו?‬ ‫עליהם כמ"ש להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך‪ ,‬וזה‬ ‫תלוי בשישמרו יחוסם כמ"ש כשזרעך מיוחסים אחריך‪,‬‬ ‫עפרן חסר 'ו'‬ ‫וע"כ לא רצה שידבק זרעו בבנות כנען הארור שהם ערלי‬ ‫לב ולא יצליח הגפן רק כשיבריכוהו במינו לא ענבי הגפן‬ ‫כ"ג ט"ז עי' ברש"י וישקל אברהם לעפרן‪ .‬חסר וי"ו;‬ ‫בענבי הסנה‪ ,‬וע"כ הזכיר בשבועתו אות ברית‪ .‬אשר לא‬ ‫לפי שאמר הרבה‪ ,‬ואפלו מעט לא עשה‪.‬‬ ‫תקח אשה לבני מבנות הכנעני‪ ,‬שהיו מושחתים‬ ‫אות 'ו' הוא חיבור‪ .‬לעפרון היה עכשיו הזדמנות לחבר‬ ‫במדותיהם‪ ,‬וכבר כתב הר"ן שהמצות והעברות שבתורה‬ ‫את הנכסים הגשמיים שלו לתכלית רוחני‪ ,‬אבל הוא‬ ‫הם על שני פנים‪ ,‬מהם שיעשו רושם בגוף ובנפש במדות‬ ‫הפסיד את זה בשביל שאהב כסף‪ .‬לכן חסר לו 'ו'‬ ‫ובמעשים‪ ,‬ומהם שיעשו רושם רק בנפש באמונות‪,‬‬ ‫החיבור‪.‬‬ ‫ואותם שיעשו רושם בגוף ובנפש‪ ,‬יעשו רשומם אל‬ ‫וכן אחשורוש האחרון במגילת אסתר כתוב בלא 'ו' כי‬ ‫הבנים המשתלשלים מהם‪ ,‬כשנאה ונקמה ואכזריות‬ ‫אחרי כל הסיפור שרואים דרך האירועים הטבעיים איך‬ ‫והכילות והזמה ודומי'‪ ,‬שהם יעשו רושם בנפש מצד‬ ‫שהקב"ה מנהיג את העולם‪ ,‬במקום לראות זה הוא רק‬ ‫שהם עברות ובגוף לפי שהמדות יפעלו בליחות כמו‬ ‫חשב שהפסיד כסף על שהוריד מיסים כשאסתר נהיתה‬ ‫שהליחות יעשו תכונה במדות‪ ,‬כי כמו שבאשר יהיה דם‬ ‫מלכה כדי לנסות לברר מאיזה עם היא‪ ,‬לכן הוא החזיר‬ ‫הלב רותח יהיה האדם כעסן‪ ,‬כן מי שיכעוס יעשה דם‬ ‫את המיסים עכשיו‪ ,‬וזה דבר היחיד שהיה לו בראש‬ ‫לבו רותח‪ ,‬ואותם המדות יחייבו המזגים הגופיים וזה‬ ‫אחרי סיפור כ"כ מדהים‪ ,‬לכן חסר 'ו' החיבור‪ ,‬כי הוא‬ ‫ימשך לבנים‪ ,‬וזה רוע אנשי כנען‪ ,‬אמנם הדברים‬ ‫בכלל לא חבר את כל המאורעות של המגילה‪ .‬וזה מה‬ ‫שעושים רושם בנפש לבד והם אמונות הכוזבות לא‬ ‫שכתוב שם‪ :‬וישם המלך אחשרש מס‪.‬‬ ‫יתפשטו בבנים‪ ,‬לכן בחר באנשי בית אביו‪ ,‬הגם שהיו‬ ‫וכן קין‪ ,‬כשהקב"ה נתן לו אות כדי שלא יהרגו אותו‬ ‫להם אמונות כוזבות‪ ,‬כמ"ש אלהי אברהם ואלהי נחור‬ ‫מוקדם מדי‪ ,‬נתן לו אות 'ו' על מצחו לחבר אותו לחיים‪.‬‬ ‫ישפטו‪ ,‬לא נשחתו במדות‪ ,‬ואמר אשר אנכי יושב בקרבו‬ ‫)מפי השמועה(‬ ‫אפילו בעלי בריתו ענר אשכל וממרא שישב בקרבם‪ ,‬וגם‬ ‫שחשב אברהם שלכן שלחו ה' אל הארץ הזאת לתקן‬ ‫מדותיהם‪ ,‬שכפי שראה ה' השחתתם שלח את אברהם‬ ‫מילה חפצא של מצוה‬ ‫שישב ביניהם להשיבם למוטב‪ ,‬ומזה עצמו הוכיח שהם‬ ‫רעים מאד עד שהוצרך לשלחו שישב ביניהם בל‬ ‫כ"ד ב' שים נא ידך תחת ירכי וברש"י שם‪ :‬תחת ירכי‪.‬‬ ‫יושחתו לגמרי‪.‬‬ ‫לפי שהנשבע צריך שיטל בידו חפץ של מצוה‪ ,‬כגון ספר‬ ‫תורה או תפלין )שבועות ל"ח(‪ ,‬והמילה היתה מצוה‬ ‫ראשונה לו ובאה לו על ידי צער והיתה חביבה עליו‬ ‫וניקת משבועתי ‪ -‬ומה לעשות?‬ ‫ונטלה‪.‬‬ ‫והקשה הג"ר שמעון משה דיסקין זצ"ל למה היה אליעזר‬ ‫כ"ד ח' וניקת משבועתי פירש"י וקח לו אשה מבנות ענר‬ ‫חייב דווקא לקחת את המילה של אברהם אבינו‪ ,‬הרי‬ ‫אשכול וממרא‪.‬‬ ‫הוא גם היה מהול?‬ ‫אולם ברמב"ן פירש‪ :‬ונקית משבועתי זאת לא הרשה‬ ‫ותי' על פי המהר"ח אור זרוע הידוע בסי' י"א‪ ,‬שמצוות‬ ‫אותו לקחת לו אשה מבנות כנען‪ ,‬אבל שיהיה הוא פטור‬ ‫מילה היא לא רק מעשה המילה אלא גם להיות מהול‬ ‫וה' הטוב בעיניו יעשה‪ .‬ורש"י כתב )רש"י על בראשית‬ ‫וזה מקיימין כל הזמן כל דקה‪ .‬ולכן המילה היא חפצא‬ ‫כ"ד‪:‬ח'( וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא‪ .‬ואם‬ ‫של מצווה‪ ,‬כי המצווה לא היתה רק ביום השמיני אלא‬ ‫‪5‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫שזה היה נגד הנגיעה שלו‪ ,‬הוא עקר בזה את המדות‬ ‫כנענים הם‪ ,‬חלילה לו‪ .‬ובאמת שהם מזרע כנען‪,‬‬ ‫רעות שלו ואת הארור‪ ,‬ונהיה ברוך‪.‬‬ ‫שהכתוב אומר )בראשית י"ד‪:‬י"ג( "ממרא האמרי אחי‬ ‫אולם הג"ר יעקב קמינצקי זצ"ל בספרו אמת ליעקב מביא‬ ‫אשכל ואחי ענר"‪ ,‬ובבראשית רבה )בראשית רבה‬ ‫שלכן קראו אותו כל הזמן עבד אברהם‪ ,‬חוץ אחרי‬ ‫נ"ט‪:‬ח'( אמרו "אשר לא תקח אשה" וגו'‪ ,‬הזהירו בבנות‬ ‫שהודה לה' נקרא איש עד שאמר שהוא היה רוצה את‬ ‫כנען ענר אשכול וממרא‪ ,‬כי עליהם אמר "אשר אנכי‬ ‫יצחק בשביל בתו‪ ,‬ואז נהפך חזרה לארור‪.‬‬ ‫יושב בקרבו"‪ ,‬כי הוא לא היה יושב בכל הכנעני כי‬ ‫ועי' בסוף הפרשה מה שהבאתי בשם הדעת זקנים לגבי‬ ‫עמים רבים היו‪ ,‬אבל הזהיר על אלה בעלי בריתו וכל‬ ‫המשך סיפורו של אליעזר‬ ‫שכן על האחרים‪ .‬אבל "ונקית משבועתי"‪ ,‬שיהיה הוא‬ ‫פטור‪ ,‬ואברהם הוא היודע ביצחק הצדיק שישמע לאביו‬ ‫אין ארור מדבק בברוך או אין ברוך‬ ‫ושיזהר בהם‪ ,‬וילך לו אל ישמעאל או ללוט ויתר העמים‪.‬‬ ‫מתדבק בארור?‬ ‫חסד בשביל הנותן ולא בשביל‬ ‫כ"ד ל"ט ברש"י בת היתה לו לאליעזר‪ ,‬והיה מחזר‬ ‫המקבל‬ ‫למצא עלה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו‪,‬‬ ‫אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור ואין ארור מדבק‬ ‫כ"ד י"ג הנה אנכי נצב על־עין המים‪ .‬ממתי חייבים‬ ‫בברוך‪.‬‬ ‫להזכיר בתפילה איפה אנחנו נמצאים?‬ ‫שמעתי מר' יואל גינזברג שיחי' בשם הג"ר משה דוד‬ ‫אבל ההסבר הוא‪ ,‬שזה חלק מהתנאי‪ .‬הוא עומד על עין‬ ‫פערלמאן שליט"א בשם הג"ר יצחק דוב קופלמן זצ"ל‬ ‫המים ומבקש מים‪ ,‬היא יכולה לענות לו תקח לבד‪ ,‬הרי‬ ‫במה שאמרו חז״ל‪ :‬אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור‬ ‫אתה עומד על יד המים‪ .‬ואם היא בכל זאת נותנת לו מים‬ ‫ואין ארור מתדבק בברוך׳ ולכאורה היה מקום לומר‬ ‫לשתות‪ ,‬הרי היא עושה חסד בגלל שהיא צריכה את‬ ‫להיפך ׳ואין ברוך מתדבק בארור׳?‬ ‫החסד ולא בגלל שהמקבל צריך את החסד‪.‬‬ ‫וביאר הראש ישיבה זצ״ל דהיינו שהברוך יכול ללמוד‬ ‫כשאברהם אבינו הצטער שאין אורחים‪ ,‬המצב היה‬ ‫עם כל אחד‪ ,‬להתפלל עם כל אחד‪ ,‬לסחור עם כל אחד‪,‬‬ ‫שכולם היו בבית שלהם וא"כ לא חסר להם כלום‪ .‬למה‬ ‫ולגור בשלום כמעט עם כל אדם והברוך מוצא דרך‬ ‫לבקש שיהיה חסר לאנשים כדי שאוכל לעשות חסד? מי‬ ‫להתחבר‪ ,‬הבעיה איננה אצל הברוך כי אם אצל הארור‬ ‫יבקש שיהיו חולים כדי שאוכל לעשות ביקור חולים?‬ ‫שהוא שמתקשה להתחבר‪ ,‬מתקשה להסתדר‪ ,‬מתקשה‬ ‫אלא שאברהם אבינו רק הצטער ואמר להקב"ה‪ ,‬רבש"ע‬ ‫לקבל‪ ,‬מתקשה לחיות עם הזולת והוא זה שמוצא תמיד‬ ‫אני חי מחסד‪ ,‬ועכשיו בלי אורחים אין לי דלק לחיות!‬ ‫סיבה למה לא ללמוד עם פלוני‪ ,‬למה לא להתפלל עם‬ ‫ולכן השידוך מתאים שגם אברהם אבינו וגם רבקה לא‬ ‫אלמוני‪ ,‬למה לא לעבוד עם אחר ולמה השכן הוא‬ ‫עשו חסד בשביל המקבל אלא בשביל שהם חיים מזה‪.‬‬ ‫הבעיה‪ ...‬ולכן דקדקו חז״ל בלשונם ׳ואין ארור מתדבק‬ ‫)מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל(‬ ‫בברוך׳ וזה לא מפני שהברוך דוחה אותו‪ ,‬אלא מפני‬ ‫שהארור עצמו אינו מסוגל להתדבק‪.‬‬ ‫הוספות בתנאי של אליעזר‬ ‫ממתי הם נעשו מאמינים?‬ ‫כ"ד כ"א והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה'‬ ‫דרכו אם־לא‪.‬‬ ‫כ"ד נ' ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר‪ .‬ממתי‬ ‫ובספורנו מפרש‪ :‬מחריש‪ .‬ולא אמר לה אל תטרחי כל כך‬ ‫היו הרשעים האלו מאמינים בה'? אלא רק כי לא רצו‬ ‫כמו שהיה ראוי בחק המוסר‪ ,‬לדעת להכיר מתוך אופן‬ ‫לשלם לאליעזר דמי שדכנות‪ ,‬לכן הקדימו ואמרו‪ ,‬זה לא‬ ‫חסידותה וזריזותה‪.‬‬ ‫העבודה שלך רק מה' יצא הדבר‪) .‬מהג"ר חיים שאול‬ ‫ובמלבי"ם מוסיף‪ :‬והאיש משתאה לה‪ .‬שעדיין עלה‬ ‫קויפמן זצ"ל(‬ ‫בלבו שיוכל להיות שהיא עושה זאת בעבור שתבקש‬ ‫ממנו מתן או אגורת כסף עבור טרחה‪ ,‬ובזה אין ראיה‬ ‫השגחה פרטית זה דבר ה'‬ ‫מזה שהיא נדיבה ובעלת חסד‪ ,‬שבהפך יהיה זה אות‬ ‫שהיא שפלה ובזויה‪ ,‬ולכן החריש לדעת ההצליח ה'‬ ‫דרכו‪ ,‬שזה יראה בסוף מעשיה‪ .‬ודומה לזה בספורנו‪.‬‬ ‫כ"ד נ"א הנה־רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן־אדניך‬ ‫כאשר דבר ה'‪.‬‬ ‫הנצי"ב בפירושו העמק דבר מביא‪ :‬כאשר דבר ה׳‪ .‬מה‬ ‫בא ברוך ה'‬ ‫שהורה בהשגחה פרטית הוא דבר ה׳ כמש״כ לעיל כ״ב‬ ‫ב׳ וכן ביארנו בס׳ שמות ט״ז כ״ג ובס׳ ויקרא י׳ ג׳‪ .‬לשון‬ ‫כ"ד ל"א ויאמר בוא ברוך ה'‪ .‬מאחר שהוא בטל את‬ ‫הוא אשר דבר ה׳‪ .‬וע׳ עירובין דל״ט א׳‪ .‬התם מוכחא‬ ‫עצמו לאברהם רבו עד שהתחיל להודות לה'‪ ,‬על אף‬ ‫‪6‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫אל עיר אחרת אשר היתה בדרך עירו ויצא לפנות ערב‬ ‫מילתא‪ .‬ופי׳ מש״ה הוי שתיקותא כדבור מפורש וע״ש‪.‬‬ ‫לשוח בשדה עם רעיו ואוהביו אשר שם ומצא את העבד‬ ‫והנה עלינו להתבונן למה זה נצרך להוכחות כ״כ כי היא‬ ‫ורבקה והלכו כלם יחדו אל עירו ויביאה האהלה שרה‬ ‫האשה אשר הוכיח ה׳ ליצחק‪ .‬הלא גם בלא הוכחות הי׳‬ ‫אמו‪.‬‬ ‫הענין טוב ומוצלח לרבקה שתהא אשה ליצחק‪ .‬ואולי‬ ‫באשר קשה לילך למדינה אחרת כדאי׳ בכתובות פ׳‬ ‫הנושא‪ .‬ונראה עוד באשר כל זיווג אינו אלא כבשי‬ ‫מה נהיה עם אליעזר אחרי זה?‬ ‫דרחמנא שכך הוא מהחלת היצירה ואם אינו מוצא זיווגו‬ ‫אינו עולה יפה אע״ג שלפי ראות עין אדם הוא ישר‪.‬‬ ‫עי' בדעת זקנים מבעלי התוס' כ"ד ל"ט וז"ל‪ :‬אלי לא‬ ‫מש״ה הנושא אשה שלא מבית אביו זה עצמו הוכחה‬ ‫תלך האשה‪ .‬פירש"י ז"ל שלכך כתיב אלי חסר וא"ו‬ ‫שהוא סיבה מן השמים שיזדווגו לדעה אחת‪ .‬משא״כ‬ ‫למדרש שהיתה בת לאליעזר וכו'‪.‬‬ ‫הנושא קרובתו מבית אביו אין הוכחה כי מה׳ היא‪ .‬ע״כ‬ ‫ותימה שגם ר' שלמה פי' על קרא דונקית משבועתי זאת‬ ‫ניצרך איזה הוכחה כי מה׳ היא‪.‬‬ ‫ותקח אשה לבני מבנות ענר אשכול וממרא וגם הם‬ ‫כנעניים היו‪ .‬וי"ל שבו נתקיימה כבר הקללה שהרי הוא‬ ‫אמר ר' שמעון בן לקיש‪ :‬רשעים‬ ‫עבד אבל הם לא היו עבדים‪ .‬ועוד י"ל דזילא ביה מילתא‬ ‫טפי למשיא לבנו בת עבדו‪.‬‬ ‫אפילו על פתחו של גיהנם אינם‬ ‫ועוד אמרינן בב"ר אליעזר בנו של חם היה‪ .‬ובפרקי ר'‬ ‫חוזרין בתשובה עירובין י"ט‪.‬‬ ‫אליעזר אומר אליעזר עבד אברהם הוא עוג מלך הבשן‬ ‫והכי איתמר התם זקן ביתו של אברהם אבינו היה‬ ‫כ"ד נ"ה ברש"י ויאמר אחיה ואמה‪ .‬ובתואל היכן היה?‬ ‫אליעזר וכתב עליו עבד עולם וכשגמל חסד עם יצחק‬ ‫היה רוצה לעכב ובא מלאך והמיתו‪.‬‬ ‫הוציאו לחירות עולם ונתן לו הקב"ה שכרו בעולם הזה‬ ‫הם רצו להרוג את אליעזר ואז יהיה ליצחק בעיה‬ ‫והעמידו מלך והוא עוג מלך הבשן‪.‬‬ ‫להתחתן כי לא ידעו אם אליעזר קידש כבר אשה וא"כ‬ ‫וקשה שהרי עוג רשע היה ומשה הרגו ואליעזר היה‬ ‫אולי אשה אחרת היא קרובת ערוה אליו‪ .‬וראו שהקב"ה‬ ‫צדיק וגם במס' סופרים חשיב ליה מתשעה שנכנסו בגן‬ ‫לא נתן להם לפגוע בו ובכל זאת בא לבן ורצה לפגוע‬ ‫עדן מחיים ועל דבר זה נכנס כי כשהביא רבקה ולא מצא‬ ‫ביעקב ואם לא שהקב"ה עצר בעדו מי יודע מה היה‬ ‫לה יצחק בתולים כמו שאפ' בע"ה היה חושדו שבא‬ ‫יוצא מזה‪.‬‬ ‫עליה ואמר לו כן תחיה ותכנס בגן עדן כמו שאתה נקי‬ ‫אנשי סדום נהיו עיוורים ומה עשו? וילאו למצוא את‬ ‫ממנה ונתקיים לו אותה ברכה ונכנס חי בגן עדן וצ"ל‬ ‫הפתח‪ .‬ממשיכים הלאה על אף שרואים שיש כח עליון‬ ‫ששני עוג מלך הבשן היו אחד רשע שהרגו משה ואחד‬ ‫שלוחם נגדם‪.‬‬ ‫שהיה עבד ומלך וכשמלך נקרא שמו עוג כי כל מלכי‬ ‫נמרוד זרק את אברהם אבינו לתוך כבשן האש וראה איך‬ ‫הבשן נקראים עוג כמו שמצינו בכל מלכי מצרים‬ ‫הוא יצא והרן כן נשרף‪ ,‬ובכל זאת לחם נגדו עם הג'‬ ‫שנקראין פרעה‪.‬‬ ‫המלכים האחרים ‪ -‬והפסיד‪.‬‬ ‫חמשת מלכי מדין‬ ‫מבוא באר לחי ראי‬ ‫כ"ה ד' ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה‬ ‫כ"ד ס"ב ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב‬ ‫כל־אלה בני קטורה‪ .‬ועי' ברש"י פרשת פנחס כ"ה ט"ו‬ ‫בארץ הנגב‪ .‬ופי' הרמב"ן‪ :‬בא מבוא באר לחי ראי יאמר‬ ‫ראש אמות‪ .‬אחד מחמשת מלכי מדין "את אוי ואת רקם‬ ‫כי יצחק בא עתה מבוא באר לחי ראי ששב מבאר לחי‬ ‫ואת צור" וגו' )במדבר ל״א‪:‬ח׳(‪ ,‬והוא היה חשוב מכלם‪,‬‬ ‫שבא שמה שאלו אמר "בא מבאר לחי ראי" היה נראה‬ ‫שנאמר "ראש אמות"‪ ,‬ולפי שנהג בזיון בעצמו להפקיר‬ ‫שהיה דר שם ולכך הוצרך לפרש כי הוא שב לעירו‬ ‫בתו‪ ,‬מנאו שלישי )שם(‪.‬‬ ‫מביאתו שבא אל באר לחי רואי לפי שעה כי הוא יושב‬ ‫בית אב‪ .‬חמשה בתי אבות היו למדין‪" :‬עיפה ועפר וחנך‬ ‫בארץ הנגב וחוזר לעירו ויתכן בעבור היות "מבוא"‬ ‫ואבידע ואלדעה" )בראשית כ"ה(‪ ,‬וזה היה מלך לאחד‬ ‫מקור שהיה יצחק הולך תמיד אל המקום ההוא כי הוא‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫לו מקום תפלה בעבור הראות שם המלאך והוא יושב‬ ‫בארץ הנגב קרוב משם וכן תרגם אונקלוס )תרגום‬ ‫סוף הגלות‬ ‫אונקלוס על בראשית כ״ד‪:‬ס״ב( אתא ממיתוהי ועל‬ ‫דעתו הוא באר שבע שתרגם "בין קדש ובין שור"‬ ‫כ"ה י"ח וישכנו מחוילה עד־שור אשר על־פני מצרים‬ ‫)בראשית כ׳‪:‬א׳( ו"בין קדש ובין ברד" )בראשית‬ ‫באכה אשורה על־פני כל־אחיו נפל‪ .‬ועי' בבעל הטורים‪:‬‬ ‫ט״ז‪:‬י״ד( "רקם וחגרא" ואם כן המקום ההוא מקום‬ ‫על פני כל אחיו נפל וסמיך ליה ואלה תולדות יצחק‬ ‫אשל אברהם ראוי לתפלה והנה יצחק בא מן הבאר ההיא‬ ‫‪7‬‬ ‫ליקוטים וביאורים על הפרשה‬ ‫לומר כשיפול ישמעאל באחרית הימים אזי יצמח בן דוד‬ ‫שהוא מתולדות יצחק‪.‬‬ ‫לעילוי ‪‬שמת אבי מורי ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל ‪‬לב"ע‬ ‫כ"ז כסלו תשמ"ט‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' יעקב בן ר' דוד יצחק לייזער זצ"ל האדמו"ר‬ ‫מפשעווארסק ‪ -‬א‪‬טוורפן ‪‬לב"ע כ"ז חשון תש‪"‬ט‬ ‫לעילוי ‪‬שמת האשה החשובה מרת סימה בת ר' שמואל משה‬ ‫ע"ה ‪‬לב"ע כ"ו חשון תשפ"ד‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' דוד יוסף בן ח‪‬יה אלפסי ז"ל ‪‬לב"ע כ"ב תשרי‬ ‫שמי‪‬י עצרת תשפ"ז‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק בהוצאות‬ ‫ול‪‬דב לזכות ולעילוי ‪‬שמה‪.‬‬ ‫‪8‬‬