ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
ליקוטים וביאורים על פרשת חיי שרה
-עפרן חסר 'ו' פרשת חיי שרה
-מילה חפצא של מצוה
-על מה צריכים להקפיד בשידוכים? -האם דורשין שנה שנה שנה או לא?
-וניקת משבועתי -ומה לעשות? -רק השנים עם יצחק היו החיים שלה
-חסד בשביל הנותן ולא בשביל המקבל 127 -שנים כנגד 127מדינות
-הוספות בתנאי של אליעזר -למה לא ידעה שרה מנסיון הזה?
-בא ברוך ה' -למה נפטרה שרה על ידי בשורת
-אין ארור מדבק בברוך או אין ברוך העקידה?
מתדבק בארור? -איפה גר אברהם אבינו ,בבאר שבע או
-ממתי הם נעשו מאמינים? בחברון?
-השגחה פרטית זה דבר ה' -אברהם האשים את עצמו על מיתת שרה
-אמר ר' שמעון בן לקיש :רשעים אפילו -מסירת דין לשמים
על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה -י' פעמים 'בני חת' בפרשה
עירובין י"ט. ' -פנים' לגבי נפטר?
-מבוא באר לחי ראי -צדיקים במיתתם נקראים חיים
-חמשת מלכי מדין -מסירות נפש = מסירות רצון
-סוף הגלות -למה נקרא 'מכפלה'?
-שמעוני
נלקט ונערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושינסקי
הערות והארות אפשר לשלוח ל-
3810060@gmail.com
או להתקשר ל 053-3177381
אפשרות לקבל את הגליון במייל
מותר להעתיק חלק או קטעים שלמים מן הגליון הזה
ניתנת האפשרות לכל המעוניינים לקחת חלק בהוצאות ,ולנדב
לזכות ולעילוי נשמה
גליון 22
ליקוטים וביאורים על הפרשה
בס"ד
ליקוטים וביאורים על פרשת חיי שרה
וכשעצר את בנין בית המקדש לקחו ממנו את החצי והיה האם דורשין שנה שנה שנה או לא?
נשאר עם 126מדינות .ובזכות אסתר לקחו ממנו מדינה
אחת פחות ,ולכן זה נקרא שבזכותה הוא שלט על 127
מדינות. כ"ג א' ברש"י וז"ל :ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים
ומהג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל בשם החידושי הרי"ם שנה ושבע שנים .לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל ,לומר
שמעתי הסבר לקשר את המאמר לאירוע שהם נתנמנו לך שכל אחד נדרש לעצמו ,בת ק' כבת כ' לחטא ,מה בת
באמצע השיעור שלו ,כי אם בזכות ה 127-שנה עבודת כ' לא חטאה ,שהרי אינה בת ענשין ,אף בת ק' בלא
השם של שרה אמנו ,נכדתה אסתר המלכה שלטה על חטא ,ובת כ' כבת ז' ליפי.
127מדינות ,נמצא שכל שנה נתנה לאסתר מדינה ,וכל אולם הרמב"ן חולק עליו :מאה שנה ועשרים שנה לשון
חודש אזור שלם וכל דקה לפחות בניין אחד .וזה רצה רש"י :לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל ,לומר לך שכל
רבי עקיבא להגיד לציבור ,למה אתם מתנמנים ,הרי כל אחד נדרש לעצמו ,בת מאה כבת עשרים לחטא ובת
דקה עבודת ה' היא כה חשובה שאסתר קבלה כ"כ הרבה עשרים כבת שבע ליופי .וכן כתב בשני חיי אברהם
בשביל זה. )רש"י על בראשית כ"ה:ז'( .ואין מדרשו זה נכון ,שהרי
בשני חיי ישמעאל )שם פסוק יז( נאמר כשני חיי אברהם
למה לא ידעה שרה מנסיון הזה? בשוה ,ולא היו שוים בטובה ,אבל היה מתחלה רשע
ועשה תשובה בסוף .ועוד כי שנה שנה לחלק משמע,
ואיננו נדרש להשוותן .אבל "שנה שנה ושנים" דרך
כ"ג ב' עי' ברש"י לספוד לשרה ולבכתה .ונסמכה מיתת
הלשון הוא ,ומה שאמרו בבראשית רבה )בראשית רבה
שרה לעקדת יצחק לפי שעל ידי בשורת העקדה ,שנזדמן
נ"ח:א'( בת מאה כבת עשרים לחטא ,לא דרשו כן אלא
בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט ,פרחה נשמתה ממנה
מיתור הלשון שחזר ואמר "שני חיי שרה" ,שכללן
ומתה .והקשה הג"ר שמעון שוואב זצ"ל בספרו מעין
והשוה אותן .ולא ידרשו כן באברהם.
בית השואבה בפרשת וירא כ"ב י"ב ,למה בנסיון הזה,
הקב"ה לא שיתף את שרה כמו בשאר הנסיונות? ותירץ,
שאברהם היה נטפל בנבואתו לשרה ,ואם היא היתה רק השנים עם יצחק היו החיים שלה
מקבלת את הנבואה של 'והעלהו לעולה' ,היא היתה
מבינה מיד שלא מדובר בהקרבה אלא בהעלאה ,וא"כ כ"ג א' עי' בבעל הטורים :מנין 'ויהיו' היה עיקר שנותיה
זה לא נסיון ,לכן הקב"ה רק ציווה את אברהם כדי משנולד יצחק דבת צ' היתה כשנולד וכל ימיה קכ"ז.
שיטעה ויהיה נסיון בשבילו ויעמוד בנסיון ונזכה בזכות
זה לכל הישועות שזכינו ועוד נקבל בעתיד. 127שנים כנגד 127מדינות
למה נפטרה שרה על ידי בשורת אי' בבראשית רבה נ"ח ג' :רבי עקיבא היה יושב ודורש
העקידה? והצבור מתנמנם בקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר
שתמלך על שבע ועשרים ומאה מדינה ,אלא תבוא אסתר
שהיתה בת בתה של שרה שחיתה מאה ועשרים ושבע
שמעתי פעם בשיעור של הג"ר מיכל זילבר שליט"א למה
ותמלך על מאה ועשרים ושבע מדינות.
נפטרה שרה מבשורה של העקידה? והרי היא היתה
וצריך ביאור.
גדולה מאברהם אבינו ואיך אפשר לחשוש שהיא לא
א' וכי אסתר שלטה על המדינות? הרי אחשורוש היה
היתה עומדת בנסיון כשאברהם ויצחק אבינו כן עמדו
המלך והיא רק היתה אשתו?
בנסיון?
ב' מה הקשר בין המאמר הזה ,לבין מה שהתלמידים
ותי' ,שכל מצווה יכולה לגרום לאדם התחברות להקב"ה
נתנמנו?
במדריגה שהנשמה פשוט מתחברת אליו יתברך ויוצאת,
שמעתי פעם בשיעור מהג"ר מיכל זילבר שליט"א,
והסיבה היחידה שזה לא קורה בכל מצוה היא ,בזכות
שהביא חז"ל ,שאחשורוש שלט על 252מדינות,
המצוה עצמה שמונע את זה .אבל כאן באמת לא היה
2
ליקוטים וביאורים על הפרשה
"ביום השלישי וישא אברהם את עיניו" )בראשית שום ציווי להקריב ולא היה בזה מצוה ,והיא כן
כ"ב:ד'( ,כי לא נגלה לו ההר חמד אלהים עד היום התחברה אליו יתברך ברצון להקריב את בנה ,עד
השלישי ,והיה בשני הימים הולך בסביבי ירושלים ולא שבאמת הנשמה עזבה אותה ונתדבקה לצור מחצבתה.
היה הרצון להראות לו .ואברהם אחר העקדה לא שב והג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל בשם הג"ר שמשון
למקומו לחברון אבל הלך תחלה אל באר שבע מקום מאוסטרפולא זצ"ל מת' שהיא הבינה ,שלא נשחט,
האשל שלו ,לתת הודאה על נסו ,ושם שמע במיתת שרה וחשבה שהיה איזה פגם בבנה יצחק לכן לא היה ראוי
ובא. לקרבן ולכן פרחה נשמתה.
ומי שאמר מהר המריה בא ומי שאמר מבאר שבע בא
הכל טעם אחד .ולפי זה מה שאמר הכתוב "וישב
אברהם בבאר שבע" )בראשית כ"ב:י"ט( יהיה ענינו כי
בשובו מן העקדה שב אל באר שבע ,ומשם הלך לקבר איפה גר אברהם אבינו ,בבאר שבע או
את שרה ,ואחר הקבורה מיד חזר לבאר שבע ונתישב בחברון?
שם שנים .והשלים הכתוב ענין באר שבע כאחד ואחרי
כן ספר בקבורה .ושם בבאר שבע נשא יצחק את רבקה,
כ"ג ב' ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון .אם הם היו
כמו שאמר "והוא יושב בארץ הנגב" )בראשית
גרים בבאר שבע למה היא מתה בחברון? ועי' ברמב"ן
כ"ד:ס"ב(.
וז"ל :ויבא אברהם לשון רש"י :מבאר שבע ,ואין זה
וזה דעת כל המפרשים )רש"י והראב"ע והרד"ק( ,כי
לומר שהיה עומד שם ממה שכתוב )בראשית כ"ב:י"ט(
אברהם היה במקום אחר ובא משם.
"וישב אברהם בבאר שבע" ,כי איך תהיה שרה בחברון.
ולפי דעתי כי היה לשרה אהל שם עומדת ואמהותיה
אבל הכונה לומר שהלך שם ביום לצרכו ,ושמע במיתת
לפניה ,וכן כתוב )בראשית ל"א:ל"ג( "באהל יעקב
שרה ,ובא משם לספד לה ולבכותה.
ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת" ,והנה שרה מתה
ולשון רבותינו )ב"ר נח ה( מהר המריה בא .וכן הוא לפי
באהל אשר לה ונכנס אברהם באהל עם אחזת מרעיו
המדרש שכתבו הרב )רש"י כאן( ,כי שמעה בעקדה
לספד אותה .או שיהיה לשון "ויבא" לאמר שנתעורר
ופרחה נשמתה .והנראה בעקדה שהיתה הצואה בה
אברהם להספד הזה והתחיל לעשותו ,כי כל מתעורר
בבאר שבע ,כי שם היה דר ושם חזר ,כי כן כתוב בתחלה
ומתחיל במלאכה יקרא בא אליה ,וזה לשון מרגל בדברי
)בראשית כ"א:ל"ג( "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם
חכמים ,כמו ששנינו בתמיד )פ"ד מ"ג( בא לו לגרה
בשם ה' אל עולם" ,ואמר )שם( "ויגר אברהם בארץ
והניח בה שתי צלעות מכאן ,בא לו לדפן השמאלית ,בא
פלשתים ימים רבים" ,והוא גרותו בבאר שבע שהוא
לו לעקץ ,ואמרם )בכורות כ( אני לא באתי לידי המדה
בארץ פלשתים ,ושם נצטוה בעקדה ,ועל כן שהה בדרך
הזו ,וכן בכתוב )שמות כב יד( "בא בשכרו" ,שבא
שלשה ימים ,שארץ פלשתים רחוקה מירושלים ,שאילו
למלאכה ההיא ועשה אותה בעבור שכרו .ולא יתכן
חברון בהר יהודה הוא ,כי כן כתוב )יהושע כ ז( וקרוב
בעיני שבא מעיר אחרת אל חברון ,שאלו היה כן היה
לירושלים.
מזכיר אותו המקום והיה הכתוב מפרש "וישמע אברהם
ובשובו מן העקדה לבאר שבע חזר ,כמו שנאמר
ויבא ממקום פלוני".
)בראשית כ"ב:י"ט( "וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו
יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע" ,להורות
אברהם האשים את עצמו על מיתת שנתעכב שם וישב בו שנים ,ואם כן לא מתה שרה
שרה באותו זמן ,כי לא היה אברהם דר בבאר שבע ושרה דרה
בחברון .וכן נראה כי יצחק נולד בבאר שבע ,כי כתוב
תחלה )בראשית כ':א'( "ויסע משם אברהם ארצה הנגב
כ"ג ב' ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה .ופירש רש"י,
וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר" ,ואבימלך אמר אליו
נסמכה מיתת שרה לעקדת יצחק ,שעל ידי בשורת
"הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב" )שם טו( ,ונתישב
העקדה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט ,פרחה
שם בארץ ההיא בבאר שבע ,שכן כתוב )בראשית
נשמתה ממנה ומתה .והקשה בספר דברי יחזקאל
כ"א:כ"ב( "ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכל שר
מהרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא זצ"ל,
צבאו אל אברהם לאמר" ,ואין כתוב שהלכו אליו מגרר
היה לו לרש"י לפרש זאת על תבת 'ותמת שרה' )ביאור:
ויכרתו שם הברית בבאר שבע .וכן תראה כי הגר כאשר
שהרי זהו טעם מיתת שרה ,ולא טעם ההספד והבכיה(?
הוציאו אותה מבית אברהם ביום הגמל את יצחק הלכה
וכדי לתרץ מקדים הקדמה :דהנה לכאורה פלא על
במדבר באר שבע )בראשית כ"א:י"ד( ,ששם היו דרים.
אברהם אבינו עליו השלום שבכה על מיתת שרה ,הלא
אבל אחר ימים רבים נסע מארץ פלשתים ובא לחברון,
ה' יתברך גזר כן )וכל מה שעושה הוא לטובה }ברכות
ונפטרה שם הצדקת.
סא?{.
אבל לפי המדרש צריכין אנו לומר כי אברהם ושרה בזמן
העקדה היו דרים בחברון ,ושם נצטוה ,ומה שאמר
3
ליקוטים וביאורים על הפרשה
'פנים' לגבי נפטר? וגם מצינו שחייבו חז"ל }מו"ק כז {:ג' לבכי ,וז'
להספד ,קשה גם כן ,הלא איש ישראל צריך לידע שהכל
מה' יתברך והוא גזר כן ,וצריך לקבל באהבה?
כ"ג ג' ויקם אברהם מעל פני מתו .פָּ נִים מלשון פְּ נִים ,כי
ותי' בזה"ל :אך שמעתי ממורי חמי זקני הגאון הקדוש
רואים על הפנים מה יש בפנים ,והרי זה לא שייך על מת.
מה"ר משה טייטלבוים אבד"ק אוהעלי זלה"ה שאמר,
ולכן לא נקרא פנים רק של חי .אולי אצל צדיק או לפני
שהענין הוא שאין מיתה בלא חטא ואם יארע לאדם
הקבורה יש הבדל?
איזה סיבה רחמנא ליצלן יתלה בסבת חטאתיו ויעשה
תשובה ,וזה ענין הבכי והספד.
צדיקים במיתתם נקראים חיים ויש לומר ,שלזה בא אברהם לספד לשרה ולבכתה ,מפני
שתלה אברהם אבינו עליו השלום בעצמו שהוא גרם
כ"ג ד' ואקברה מתי סיבת מיתתה ,כמבאר ברש"י בפסוק 'אחר הדברים
כ"ג ו' קבר את־מתך האלה' }לעיל כב א{ ,אחר דבריו של שטן שהיה
כ"ג ו' מקבר מתך מקטרג ,ואמר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב
כ"ג ח' לקבר את־מתי לפניך פר אחד או איל אחד ,אמר לו כלום עשה אלא
כ"ג י"א קבר מתך בשביל בנו ,אלו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה
כ"ג י"ג ואקברה את־מתי מעכב )ועל כן נגזרה העקדה ,להציל את אברהם
כ"ג ט"ו ואת־מתך קבר מקטרוגו של השטן( .עד כאן לשון רש"י ז''ל.
מביא הגר"א בקול אליהו ,שהצדיקים קרוים חיים גם ולכן מפרש רש"י ז''ל 'למה נסמכה' וכו' ,על תבת ויבא
לאחר מותם ולפני תחית המתים ישובו לעפר ,כלומר אברהם לספד לשרה ולבכתה ,ללמדנו זאת ,דמחמת
המיתה תהיה אחרי הקבורה ,אבל רשעים כבר בחיים שחשב אברהם שהוא גרם להעקדה בשביל שלא הקריב
קרויים מתים .במערת המכפלה נקברו בסוף 4זוגות, קרבן לה' ,ועל ידי העקדה מתה שרה ,לכן 'ויבא אברהם
וראשו של עשיו .זוג אחד היה כבר קבור כשאברהם לספד לשרה ולבכתה'
אבינו דבר עם בני חת ועוד 3זוגות נקברו אחרי כן וזה ואך כי העקדה היתה צריכה להיות כמו שפירש רש"י
ה 6פעמים שכתוב קבורה לפני מיתה ,והאחד שכתוב ז''ל )לעיל כב יד( ה' יראה עקדה זו לסלח לישראל בכל
ואת מתך קבור ,מרמז על עשיו שהוא נקבר כבר שנה ולהצילם מן הפרעניות וכו' ,לכן כתיב ולבכתה
כשאפשר לקרוא אותו מת) .מהג"ר חיים שאול קויפמן בכ"ף קטנה ,שלא בכה אלא מעט.
זצ"ל( )מפי הבה"ח יו"ט נתנאל ארי-ה שיחי'(
מסירות נפש = מסירות רצון מסירת דין לשמים
כ"ג ח' אם יש את נפשכם ואומר רש"י נפשכם רצונכם. כ"ג ב' ולבכתה עי' בבעל הטורים :שהיתה כמו גורמת
והסביר הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל ,מה זה מסירות מיתתה שמסרה דין ועל כן נענשה היא תחלה והמאבד
נפש? הרי זה שמוכן ליהרג על קידוש השם ,מה הוא עצמו לדעת אין מספידין אותו.
נותן? את החיים שעוד לפניו עדיין אין לו ,ואת החיים
שכבר עבר א"א לקחת ממנו? וא"כ נשאר רק הדקה של י' פעמים 'בני חת' בפרשה
עכשיו? אלא מאי ,הוא נותן את הרצון של עכשיו לחיות
עוד הרבה שנים .מסירות נפש זה מסירות רצון .אם הוא
כ"ג ג' וידבר אל־בני־חת לאמר .ועי' בבעל הטורים :י'
מוותר על עוגה חלבי כי הוא אכל לפני כן בשרי ,זהו
פעמים 'בני חת' בפרשה לפי שהמברר מקחו של תלמיד
מסירות נפש -מסירות רצון קטן ,ואם הוא מוכן להקריב
חכם כאלו קיים עשרת הדברות שיש בהם י' פעמים אות
את כל חייו ,זהו מסירות רצון ענק ,אבל שתיהם מסירות
ח"ת.
רצון.
וכן בדעת זקנים מבעלי התוס' מביא בזה"ל :ויענו בני
שמעתי מהג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל ,אב"ד בגייטסהעד,
חת .א"ר אלעזר כמה קולמסין נשברין וכמה דיו
שהקב"ה מוריד לעולם כמות מסויימת של מסירות נפש.
משתפכין לכתוב עשרה פעמים 'בני חת' בתורה ,ללמדך
וכל מה שאנחנו לא משתמשים בו ,באים אומות העולם
שכל מי שמברר חלקו של צדיק מעלה עליו הכתוב
ומשתמשים בזה נגדנו .לא היה אף פעם בגלות מצב,
כאילו קיים עשרת הדברות.
שגוי מוכן למות רק כדי להרוג בזה יהודים אחרים.
מהיכן זה מגיע? כי חסר נו מסירות נפש בעבודת השם
ולכן באים הגוים ולוקחים את מה שאנחנו משאירים.
4
ליקוטים וביאורים על הפרשה
כל דקה הוא מקיים אותה .אבל זה נכון רק לגבי אברהם למה נקרא 'מכפלה'?
אבינו.
אבל מצוות המילה של אליעזר בתור עבד ,שם המצווה
כ"ג ט' מערת ה'מכפלה' עי' ברבינו בחיי וז"ל :נקראת
רק המעשה מילה ,כי רחוק הוא לומר שהאדון מקיים כל
״מכפלה״ על שם שכפל שם הקדוש ברוך הוא קומתו
דקה מצווה במה שיש לו עבד מהול ,ולכן המילה שלו
של אדם הראשון .וכן כתב הרמב"ן וכן הוא מדרש רבה
היא לא בגדר חפצא של מצווה) .כך שמעתי מהג"ר
נ"ח ח'.
יצחק גורביץ שליט"א תשנ"ג(
על מה צריכים להקפיד בשידוכים? שמעוני
כ"ד ב' שידוך של יצחק :המלבי"ם מסביר למה היתה חמשה פעמים יש בפרשה 'שמעני' ופעם אחת 'וישמע'
בת בתואל טוב יותר מבת אליעזר? שים נא ידך באשר ופעמיים 'באזני' .למה יש כל כך הרבה שמיעות בפרשה
ע"י מצות מילה נתקדשו באות ברית וחלה האלהות זו?
עליהם כמ"ש להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ,וזה
תלוי בשישמרו יחוסם כמ"ש כשזרעך מיוחסים אחריך, עפרן חסר 'ו'
וע"כ לא רצה שידבק זרעו בבנות כנען הארור שהם ערלי
לב ולא יצליח הגפן רק כשיבריכוהו במינו לא ענבי הגפן
כ"ג ט"ז עי' ברש"י וישקל אברהם לעפרן .חסר וי"ו;
בענבי הסנה ,וע"כ הזכיר בשבועתו אות ברית .אשר לא
לפי שאמר הרבה ,ואפלו מעט לא עשה.
תקח אשה לבני מבנות הכנעני ,שהיו מושחתים
אות 'ו' הוא חיבור .לעפרון היה עכשיו הזדמנות לחבר
במדותיהם ,וכבר כתב הר"ן שהמצות והעברות שבתורה
את הנכסים הגשמיים שלו לתכלית רוחני ,אבל הוא
הם על שני פנים ,מהם שיעשו רושם בגוף ובנפש במדות
הפסיד את זה בשביל שאהב כסף .לכן חסר לו 'ו'
ובמעשים ,ומהם שיעשו רושם רק בנפש באמונות,
החיבור.
ואותם שיעשו רושם בגוף ובנפש ,יעשו רשומם אל
וכן אחשורוש האחרון במגילת אסתר כתוב בלא 'ו' כי
הבנים המשתלשלים מהם ,כשנאה ונקמה ואכזריות
אחרי כל הסיפור שרואים דרך האירועים הטבעיים איך
והכילות והזמה ודומי' ,שהם יעשו רושם בנפש מצד
שהקב"ה מנהיג את העולם ,במקום לראות זה הוא רק
שהם עברות ובגוף לפי שהמדות יפעלו בליחות כמו
חשב שהפסיד כסף על שהוריד מיסים כשאסתר נהיתה
שהליחות יעשו תכונה במדות ,כי כמו שבאשר יהיה דם
מלכה כדי לנסות לברר מאיזה עם היא ,לכן הוא החזיר
הלב רותח יהיה האדם כעסן ,כן מי שיכעוס יעשה דם
את המיסים עכשיו ,וזה דבר היחיד שהיה לו בראש
לבו רותח ,ואותם המדות יחייבו המזגים הגופיים וזה
אחרי סיפור כ"כ מדהים ,לכן חסר 'ו' החיבור ,כי הוא
ימשך לבנים ,וזה רוע אנשי כנען ,אמנם הדברים
בכלל לא חבר את כל המאורעות של המגילה .וזה מה
שעושים רושם בנפש לבד והם אמונות הכוזבות לא
שכתוב שם :וישם המלך אחשרש מס.
יתפשטו בבנים ,לכן בחר באנשי בית אביו ,הגם שהיו
וכן קין ,כשהקב"ה נתן לו אות כדי שלא יהרגו אותו
להם אמונות כוזבות ,כמ"ש אלהי אברהם ואלהי נחור
מוקדם מדי ,נתן לו אות 'ו' על מצחו לחבר אותו לחיים.
ישפטו ,לא נשחתו במדות ,ואמר אשר אנכי יושב בקרבו
)מפי השמועה(
אפילו בעלי בריתו ענר אשכל וממרא שישב בקרבם ,וגם
שחשב אברהם שלכן שלחו ה' אל הארץ הזאת לתקן
מדותיהם ,שכפי שראה ה' השחתתם שלח את אברהם מילה חפצא של מצוה
שישב ביניהם להשיבם למוטב ,ומזה עצמו הוכיח שהם
רעים מאד עד שהוצרך לשלחו שישב ביניהם בל כ"ד ב' שים נא ידך תחת ירכי וברש"י שם :תחת ירכי.
יושחתו לגמרי. לפי שהנשבע צריך שיטל בידו חפץ של מצוה ,כגון ספר
תורה או תפלין )שבועות ל"ח( ,והמילה היתה מצוה
ראשונה לו ובאה לו על ידי צער והיתה חביבה עליו
וניקת משבועתי -ומה לעשות? ונטלה.
והקשה הג"ר שמעון משה דיסקין זצ"ל למה היה אליעזר
כ"ד ח' וניקת משבועתי פירש"י וקח לו אשה מבנות ענר חייב דווקא לקחת את המילה של אברהם אבינו ,הרי
אשכול וממרא. הוא גם היה מהול?
אולם ברמב"ן פירש :ונקית משבועתי זאת לא הרשה ותי' על פי המהר"ח אור זרוע הידוע בסי' י"א ,שמצוות
אותו לקחת לו אשה מבנות כנען ,אבל שיהיה הוא פטור מילה היא לא רק מעשה המילה אלא גם להיות מהול
וה' הטוב בעיניו יעשה .ורש"י כתב )רש"י על בראשית וזה מקיימין כל הזמן כל דקה .ולכן המילה היא חפצא
כ"ד:ח'( וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא .ואם של מצווה ,כי המצווה לא היתה רק ביום השמיני אלא
5
ליקוטים וביאורים על הפרשה
שזה היה נגד הנגיעה שלו ,הוא עקר בזה את המדות כנענים הם ,חלילה לו .ובאמת שהם מזרע כנען,
רעות שלו ואת הארור ,ונהיה ברוך. שהכתוב אומר )בראשית י"ד:י"ג( "ממרא האמרי אחי
אולם הג"ר יעקב קמינצקי זצ"ל בספרו אמת ליעקב מביא אשכל ואחי ענר" ,ובבראשית רבה )בראשית רבה
שלכן קראו אותו כל הזמן עבד אברהם ,חוץ אחרי נ"ט:ח'( אמרו "אשר לא תקח אשה" וגו' ,הזהירו בבנות
שהודה לה' נקרא איש עד שאמר שהוא היה רוצה את כנען ענר אשכול וממרא ,כי עליהם אמר "אשר אנכי
יצחק בשביל בתו ,ואז נהפך חזרה לארור. יושב בקרבו" ,כי הוא לא היה יושב בכל הכנעני כי
ועי' בסוף הפרשה מה שהבאתי בשם הדעת זקנים לגבי עמים רבים היו ,אבל הזהיר על אלה בעלי בריתו וכל
המשך סיפורו של אליעזר שכן על האחרים .אבל "ונקית משבועתי" ,שיהיה הוא
פטור ,ואברהם הוא היודע ביצחק הצדיק שישמע לאביו
אין ארור מדבק בברוך או אין ברוך ושיזהר בהם ,וילך לו אל ישמעאל או ללוט ויתר העמים.
מתדבק בארור? חסד בשביל הנותן ולא בשביל
כ"ד ל"ט ברש"י בת היתה לו לאליעזר ,והיה מחזר המקבל
למצא עלה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו,
אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור ואין ארור מדבק כ"ד י"ג הנה אנכי נצב על־עין המים .ממתי חייבים
בברוך. להזכיר בתפילה איפה אנחנו נמצאים?
שמעתי מר' יואל גינזברג שיחי' בשם הג"ר משה דוד אבל ההסבר הוא ,שזה חלק מהתנאי .הוא עומד על עין
פערלמאן שליט"א בשם הג"ר יצחק דוב קופלמן זצ"ל המים ומבקש מים ,היא יכולה לענות לו תקח לבד ,הרי
במה שאמרו חז״ל :אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור אתה עומד על יד המים .ואם היא בכל זאת נותנת לו מים
ואין ארור מתדבק בברוך׳ ולכאורה היה מקום לומר לשתות ,הרי היא עושה חסד בגלל שהיא צריכה את
להיפך ׳ואין ברוך מתדבק בארור׳? החסד ולא בגלל שהמקבל צריך את החסד.
וביאר הראש ישיבה זצ״ל דהיינו שהברוך יכול ללמוד כשאברהם אבינו הצטער שאין אורחים ,המצב היה
עם כל אחד ,להתפלל עם כל אחד ,לסחור עם כל אחד, שכולם היו בבית שלהם וא"כ לא חסר להם כלום .למה
ולגור בשלום כמעט עם כל אדם והברוך מוצא דרך לבקש שיהיה חסר לאנשים כדי שאוכל לעשות חסד? מי
להתחבר ,הבעיה איננה אצל הברוך כי אם אצל הארור יבקש שיהיו חולים כדי שאוכל לעשות ביקור חולים?
שהוא שמתקשה להתחבר ,מתקשה להסתדר ,מתקשה אלא שאברהם אבינו רק הצטער ואמר להקב"ה ,רבש"ע
לקבל ,מתקשה לחיות עם הזולת והוא זה שמוצא תמיד אני חי מחסד ,ועכשיו בלי אורחים אין לי דלק לחיות!
סיבה למה לא ללמוד עם פלוני ,למה לא להתפלל עם ולכן השידוך מתאים שגם אברהם אבינו וגם רבקה לא
אלמוני ,למה לא לעבוד עם אחר ולמה השכן הוא עשו חסד בשביל המקבל אלא בשביל שהם חיים מזה.
הבעיה ...ולכן דקדקו חז״ל בלשונם ׳ואין ארור מתדבק )מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל(
בברוך׳ וזה לא מפני שהברוך דוחה אותו ,אלא מפני
שהארור עצמו אינו מסוגל להתדבק. הוספות בתנאי של אליעזר
ממתי הם נעשו מאמינים? כ"ד כ"א והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה'
דרכו אם־לא.
כ"ד נ' ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר .ממתי ובספורנו מפרש :מחריש .ולא אמר לה אל תטרחי כל כך
היו הרשעים האלו מאמינים בה'? אלא רק כי לא רצו כמו שהיה ראוי בחק המוסר ,לדעת להכיר מתוך אופן
לשלם לאליעזר דמי שדכנות ,לכן הקדימו ואמרו ,זה לא חסידותה וזריזותה.
העבודה שלך רק מה' יצא הדבר) .מהג"ר חיים שאול ובמלבי"ם מוסיף :והאיש משתאה לה .שעדיין עלה
קויפמן זצ"ל( בלבו שיוכל להיות שהיא עושה זאת בעבור שתבקש
ממנו מתן או אגורת כסף עבור טרחה ,ובזה אין ראיה
השגחה פרטית זה דבר ה' מזה שהיא נדיבה ובעלת חסד ,שבהפך יהיה זה אות
שהיא שפלה ובזויה ,ולכן החריש לדעת ההצליח ה'
דרכו ,שזה יראה בסוף מעשיה .ודומה לזה בספורנו.
כ"ד נ"א הנה־רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן־אדניך
כאשר דבר ה'.
הנצי"ב בפירושו העמק דבר מביא :כאשר דבר ה׳ .מה בא ברוך ה'
שהורה בהשגחה פרטית הוא דבר ה׳ כמש״כ לעיל כ״ב
ב׳ וכן ביארנו בס׳ שמות ט״ז כ״ג ובס׳ ויקרא י׳ ג׳ .לשון כ"ד ל"א ויאמר בוא ברוך ה' .מאחר שהוא בטל את
הוא אשר דבר ה׳ .וע׳ עירובין דל״ט א׳ .התם מוכחא עצמו לאברהם רבו עד שהתחיל להודות לה' ,על אף
6
ליקוטים וביאורים על הפרשה
אל עיר אחרת אשר היתה בדרך עירו ויצא לפנות ערב מילתא .ופי׳ מש״ה הוי שתיקותא כדבור מפורש וע״ש.
לשוח בשדה עם רעיו ואוהביו אשר שם ומצא את העבד והנה עלינו להתבונן למה זה נצרך להוכחות כ״כ כי היא
ורבקה והלכו כלם יחדו אל עירו ויביאה האהלה שרה האשה אשר הוכיח ה׳ ליצחק .הלא גם בלא הוכחות הי׳
אמו. הענין טוב ומוצלח לרבקה שתהא אשה ליצחק .ואולי
באשר קשה לילך למדינה אחרת כדאי׳ בכתובות פ׳
הנושא .ונראה עוד באשר כל זיווג אינו אלא כבשי
מה נהיה עם אליעזר אחרי זה? דרחמנא שכך הוא מהחלת היצירה ואם אינו מוצא זיווגו
אינו עולה יפה אע״ג שלפי ראות עין אדם הוא ישר.
עי' בדעת זקנים מבעלי התוס' כ"ד ל"ט וז"ל :אלי לא מש״ה הנושא אשה שלא מבית אביו זה עצמו הוכחה
תלך האשה .פירש"י ז"ל שלכך כתיב אלי חסר וא"ו שהוא סיבה מן השמים שיזדווגו לדעה אחת .משא״כ
למדרש שהיתה בת לאליעזר וכו'. הנושא קרובתו מבית אביו אין הוכחה כי מה׳ היא .ע״כ
ותימה שגם ר' שלמה פי' על קרא דונקית משבועתי זאת ניצרך איזה הוכחה כי מה׳ היא.
ותקח אשה לבני מבנות ענר אשכול וממרא וגם הם
כנעניים היו .וי"ל שבו נתקיימה כבר הקללה שהרי הוא אמר ר' שמעון בן לקיש :רשעים
עבד אבל הם לא היו עבדים .ועוד י"ל דזילא ביה מילתא
טפי למשיא לבנו בת עבדו. אפילו על פתחו של גיהנם אינם
ועוד אמרינן בב"ר אליעזר בנו של חם היה .ובפרקי ר' חוזרין בתשובה עירובין י"ט.
אליעזר אומר אליעזר עבד אברהם הוא עוג מלך הבשן
והכי איתמר התם זקן ביתו של אברהם אבינו היה
כ"ד נ"ה ברש"י ויאמר אחיה ואמה .ובתואל היכן היה?
אליעזר וכתב עליו עבד עולם וכשגמל חסד עם יצחק
היה רוצה לעכב ובא מלאך והמיתו.
הוציאו לחירות עולם ונתן לו הקב"ה שכרו בעולם הזה
הם רצו להרוג את אליעזר ואז יהיה ליצחק בעיה
והעמידו מלך והוא עוג מלך הבשן.
להתחתן כי לא ידעו אם אליעזר קידש כבר אשה וא"כ
וקשה שהרי עוג רשע היה ומשה הרגו ואליעזר היה
אולי אשה אחרת היא קרובת ערוה אליו .וראו שהקב"ה
צדיק וגם במס' סופרים חשיב ליה מתשעה שנכנסו בגן
לא נתן להם לפגוע בו ובכל זאת בא לבן ורצה לפגוע
עדן מחיים ועל דבר זה נכנס כי כשהביא רבקה ולא מצא
ביעקב ואם לא שהקב"ה עצר בעדו מי יודע מה היה
לה יצחק בתולים כמו שאפ' בע"ה היה חושדו שבא
יוצא מזה.
עליה ואמר לו כן תחיה ותכנס בגן עדן כמו שאתה נקי
אנשי סדום נהיו עיוורים ומה עשו? וילאו למצוא את
ממנה ונתקיים לו אותה ברכה ונכנס חי בגן עדן וצ"ל
הפתח .ממשיכים הלאה על אף שרואים שיש כח עליון
ששני עוג מלך הבשן היו אחד רשע שהרגו משה ואחד
שלוחם נגדם.
שהיה עבד ומלך וכשמלך נקרא שמו עוג כי כל מלכי
נמרוד זרק את אברהם אבינו לתוך כבשן האש וראה איך
הבשן נקראים עוג כמו שמצינו בכל מלכי מצרים
הוא יצא והרן כן נשרף ,ובכל זאת לחם נגדו עם הג'
שנקראין פרעה.
המלכים האחרים -והפסיד.
חמשת מלכי מדין מבוא באר לחי ראי
כ"ה ד' ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה
כ"ד ס"ב ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב
כל־אלה בני קטורה .ועי' ברש"י פרשת פנחס כ"ה ט"ו
בארץ הנגב .ופי' הרמב"ן :בא מבוא באר לחי ראי יאמר
ראש אמות .אחד מחמשת מלכי מדין "את אוי ואת רקם
כי יצחק בא עתה מבוא באר לחי ראי ששב מבאר לחי
ואת צור" וגו' )במדבר ל״א:ח׳( ,והוא היה חשוב מכלם,
שבא שמה שאלו אמר "בא מבאר לחי ראי" היה נראה
שנאמר "ראש אמות" ,ולפי שנהג בזיון בעצמו להפקיר
שהיה דר שם ולכך הוצרך לפרש כי הוא שב לעירו
בתו ,מנאו שלישי )שם(.
מביאתו שבא אל באר לחי רואי לפי שעה כי הוא יושב
בית אב .חמשה בתי אבות היו למדין" :עיפה ועפר וחנך
בארץ הנגב וחוזר לעירו ויתכן בעבור היות "מבוא"
ואבידע ואלדעה" )בראשית כ"ה( ,וזה היה מלך לאחד
מקור שהיה יצחק הולך תמיד אל המקום ההוא כי הוא
מהם.
לו מקום תפלה בעבור הראות שם המלאך והוא יושב
בארץ הנגב קרוב משם וכן תרגם אונקלוס )תרגום
סוף הגלות אונקלוס על בראשית כ״ד:ס״ב( אתא ממיתוהי ועל
דעתו הוא באר שבע שתרגם "בין קדש ובין שור"
כ"ה י"ח וישכנו מחוילה עד־שור אשר על־פני מצרים )בראשית כ׳:א׳( ו"בין קדש ובין ברד" )בראשית
באכה אשורה על־פני כל־אחיו נפל .ועי' בבעל הטורים: ט״ז:י״ד( "רקם וחגרא" ואם כן המקום ההוא מקום
על פני כל אחיו נפל וסמיך ליה ואלה תולדות יצחק אשל אברהם ראוי לתפלה והנה יצחק בא מן הבאר ההיא
7
ליקוטים וביאורים על הפרשה
לומר כשיפול ישמעאל באחרית הימים אזי יצמח בן דוד
שהוא מתולדות יצחק.
לעילוי שמת אבי מורי ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל לב"ע
כ"ז כסלו תשמ"ט
לעילוי שמת ר' יעקב בן ר' דוד יצחק לייזער זצ"ל האדמו"ר
מפשעווארסק -אטוורפן לב"ע כ"ז חשון תש"ט
לעילוי שמת האשה החשובה מרת סימה בת ר' שמואל משה
ע"ה לב"ע כ"ו חשון תשפ"ד
לעילוי שמת ר' דוד יוסף בן חיה אלפסי ז"ל לב"ע כ"ב תשרי
שמיי עצרת תשפ"ז
יתת האפשרות לכל המעוייים לקחת חלק בהוצאות
ולדב לזכות ולעילוי שמה.
8
