אילנא דחיי - סקאליע · Ilna DeChay - Skulkya — חיי שרה (2026-11-02)

גליון ט'
פרשת
חיי שרה
תשפ”ז לפ”ק
להתענג על השם
בהיכל רבותינו הק' מסקאליע
עובדות והנהגות הליכות חיים פנינים עה”ת וענינא דיומא חיים של תורה
לימוד התורה [ב] באתערותא דלעילא ,וסייג לחכמה שתיקה ,שע”י והאיש משתאה לה מחריש לדעת
השתיקה אפשר להגיע לידי חכמה שסובלת דבר ההצליח ה’ דרכו אם לא (כד ,כא).
סיפר הרה”צ ר’ נפתלי מענדלאוויטש שליט”א :פעם והיפכו ,ועי”ז ימתיק הגזירה ,והבן.
בבוקר לאחר התפילה אמרו בני הבית של רבינו זצוק”ל א"י בגמרא ברכות (נה ).כל המאריך בתפלתו
[אמירה נעימה תשנ”ח] ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב עיי”ש .והענין
שהרבי ממהר היום ,וכל אלו שרוצים לדבר עם רבינו
יבואו למחר ואי אפשר ליכנס עכשיו ,כי רבינו צריך בזה על פי מה דאיתא מאא”ז הבעש”ט זי”ע
שלאחר תפלה צריך להיות זמן של שתיקה ע”כ.
לנסוע למאנהעטן לרופא שיניים ,כולם הלכו ,אבל אני ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב וטעם הדבר כי התפלה היא אתערותא דלתתא,
שאלתי האם אפשר לי להצטרף להנסיעה ,והסכימו בני עמנו גם מקום ללון (כד ,כו). ואח”כ צריכין לאתערותא דלעילא שיתקבלו
הבית. תפלתנו.
נ"ל בעז"ה כי הרשעים מונעים עצמם מלעסוק
כך הוה ונסעתי עם רבינו ,מיד כשנכנס רבינו לתוך בבינה ובחכמת התורה ,מפני שאומרים לא ואי אפשר שיעשה אדם אתערותא דלעילא,
הקאר ,היה שפתותיו ממללין ,משניות או דבר אחר, לנבונים לחם ,והם עיקר השתוקקותם להשביע כי זה אינו תלוי במעשה האדם או בתפלותיו,
להחומר שלהם במאכל ומשתה .והנה ראיתי אלא ברצון ה' .רק שהשי”ת ריחם עלינו ונתן
ולא הפסיק לאורך כל הדרך ,הבנתי שכאן לא אוכל בספה"ק בוצינא דנהורא בשם אא"ז הקדוש רבי
לדבר .כשהגיע למאנהעטן ,כשיצא רבינו אחזתי בידיו לנו כח התפלה ,שלאחר התפלה נמשך רצון
ר' ברוך ממעזבוז זצ"ל ,ביאור הפסוק (תהלים לד, השי”ת שיהי' אתערותא דלעילא ,אבל אין שום
ועזרתי לצאת ,ובעינים עצומות היה שפתותיו מדברים י) יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו ,כי פנים שבעולם שיכריח האדם המשכת אתערותא
כל הדרך ,כשהגיע הרופא כבר המתין לו ,הוא השתהה יש שחושבים שאם האדם הוא ירא שמים שעוסק דלעילא ,ולזה לאחר התפלה צריך להיות שתיקה,
שם כחצי שעה .והיה לי חשבון דעכ”פ כשיצא אוכל ברוחניות ,הוא מחוסר לחם רח"ל ,לכן אמר שלאחר שהתעוררנו באתערותא דלתתא ,מוסרים
לדבר עמו ,אבל גם כשחזר לא שמעו מילה אחת ממנו, הפסוק יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו, אנו הדבר בידו של הקב”ה והטוב בעיניו יעשה
והראי' כפירים רשו ורעבו ,שיש רשעים שהם לעורר אתערותא דלעילא.
רק כשיצא נטל ידיו ומיד התחיל לדבר ד”ת. רשו ורעבו ,ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב ,אם
כן מדוע לא תהיו יראי השם ,לכן כיון שהוא כך, ולכן נאמר באליעזר והאיש משתאה לה,
כשחזרנו לוומ”ס לוויתי אותו מהקאר ועד הדלת,
יראו את ה' כי אין מחסור ליראיו ,יעו"ש בלשונו פירש”י משתומם ומתבהל על שראה דברו קרובים
שם רציתי להיפרד ממנו ,ואז הסתובב אלי ופתח עיניו הקדוש יעו"ש. להצליח ,ומה הפלא הלא התפלל ונעשה בקשתו,
והסתכל אלי ,ובחיוך אמר “ס’איז אפשר ביטול תורה?!”
אלא שאליעזר עבד אברהם הבין שתפלתו לא
לא צעק רק אמר בנעימה ,כי היה בימי בחרותי ולמדתי וזהו שאמר הכתוב ותאמר אליו גם תבן ,לשון
יכריח הקב”ה לעשות מטוב ועד רע ,אלא היא
אז בישיבה. תבונה ,גם מספוא רב עמנו ,רצה לומר אדרבא,
בבחי' אתערותא דלתתא ,ואם ירצה ה' ישפיע
גם תבן ,גם שיש לנו תבונה היינו רוחניות ,גם
אח”כ באתערותא דלעילא ,אבל ההשפעה הזאת
מספוא ,היינו תבואה ופרנסה רב עמנו ,שיש
היא בדרך נס ופלא ואינה מוכרחת ע”פ תפלתו,
לנו פרנסה הרבה ,ואם תאמר הלא גם מי שאין
לו רוחניות יש לו גם כן פרנסה ,לזה אמרה גם על כן הי' משתומם ומתבהל על הנס הגדול,
סיפר יהודי אחד שבצעירתו למד ביונעווערסעטי, וזהו מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו וגו' ,כלו'
והייתי טרוד עם לימודי רפואה .פעם נכנסתי לרבינו מקום ללון ,רומז לאחר פטירת האדם מעולם הזה
שיצטרך מקום ללון לבטח ,בבחינת (משלי ג ,כד) שלאחר תפלתו הי' מחריש ונתן ריוח בשתיקתו
זצוק”ל ושאל אותי “די עפנסט אמאל א ספר”? .והפטיר אם תשכב לא תפחד ,שהצדיקים אוכלין בעולם להתעוררות שפע מן השמים לארץ לעבור על
היהודי שהיה לו עיניים טהורות ,וראה זאת ברוח קדשו. הזה ונוחלין עולם הבא ,מה שאין כן הרשעים חוט השערה שבין שמים וארץ.
רח"ל ,לכן יראו את ה' קדושיו ,והבן. וזהו שאמרו המעיין בתפלתו בא לידי כאב לב,
[צמח דוד] כי המעיין בתפלתו ,פירש”י לראות אם נעשה
סיפר הרב ר’ דוב בעריש שליט”א :פעם חזר רבינו בקשתו ,הוא כגון מי שמתפלל מתוך תהלים
מחתונה וראו עליו שלא היה ניחא דעתו ,והפריע לו לישועה ,ולאחר שהתפלל מעט ,הוא משקיף בעד
דבר מה ,ואבי הרה”צ ר’ יוסף ברוך פינחס זצ”ל שאל
חדד ותימא יטור נפיש וקדמה החלון לראות אם נעשה בקשתו ,וכיון שלא נעשה
(כה ,טו). חוזר להתהלים שלו ואומר עוד תהלים ושוב
אותו האם קרה משהו בחתונה ,וענה לא ח”ו ,רק אמר מביט לראות אם נתמלא בקשתו ואם כבר הגיעה
שמעתי מא״א ז”ל בעל המחבר ספר זה פי׳
שזקנו של החתן ישב שם אצל השולחן עם ספר ,ולא זה הפסוק ,אבל איני זוכר בבירור אם לא אשנה העגלה שהוא מחכה אלי' .וכשרואה שלא הגיעה,
היה מבין זאת כיצד יושבים בחתונה של נכד ומסתכלים בו קצת ,והוא כי ידוע ממרן הרח״ו זצוק״ל, חוזר שוב לתפילותיו ,כי לדעתו הוא יתפלל
בספר?! ,צריכים להשתתף ולהיות חלק מן השמחה. כי החידושי תורה מקדשין את הנפש ומקרבת ויתפלל עד שיכריח שהישועה תבוא.
ואמר לו בזה הלשון “גלייב מיר דיין טאטע מיום עמדו את הגאולה ,ועי’ בהקדמת עה״ח .וזהו שאמר
הכתוב ‘חדד ותימא’ אמירת חדושין דאורייתא, אבל אין זה דרך הישרה ,כי אף שבעידן
על דעתו האט נישט מסיח געוועהן פון דברי תורה תפלה צריך לאזור כגבור חלציו להיות ויגבה
און פון מייחד זיין יחודים” ובכל זאת יכולים לישב חדד לשון חדושין ,תימא לשון אמירה ,זה ‘יטיר’
שומר ‘נפיש’ את הנפש ,ועוד ‘וקדמה’ שמקדמת לבו בדרכי ה' ,ולהאמין שהשי”ת יקבל תפלתינו,
אצל שמחה ולהיות חלק ממנה ,ולחשוב מה שרוצים ומקרבת את הגאולה ,ודפח״ח. צריכין לדעת שאי אפשר לנו להכריח ישועה,
לחשוב בד”ת. אלא לאחר התפלה צריך להיות שתיקה להמתין
[תורת אמת] בענוה ובכובד ראש שהשי”ת ירחם ויתעורר
ממנהגי רבוה”ק והמסתעף דרך חיים סיפורי צדיקים מאוצרות רבוה”ק צדיקים קרויים חיים
קבלת שבת הרה”ק ר’ צבי הירש הכהן מרימינוב זי”ע
רבינו שליט"א רגיל לספר איך היה נראה הקבלת שבת יומד”ק ל’ חשון
של רבינו זצוק"ל בהתרוממות עילאה ,וכידוע נהג מידי כ’האב געזען א מעשה פון דעם הייליגן רבי ,ר’ הערשעלע רימאנעווער.
שבוע בשבוע להתפלל קבלת שבת לפני העמוד ,באש
קודש בנוסח המיוחד שלו עם תנועותיו הקדושים ,אשר ס’איז געווען אמאל זכור ברית ,סליחות ערב ראש השנה .נו ,זענען
אלע מענטשן געקומען צו זכור ברית ,קיינער האט נישט געפעלט .האט
ברוך ה' עדיין קיימים בינינו תנועותיו הקדושים. מען אים נאכדעם פארציילט ,אז דער און דער פון זיינע מענטשן איז
וכמציץ מן החרכים לתוך עבודתו הקדושה נלמד ממעשה נישט געווען ביי די סליחות ערב ראש השנה .האט ער אים געשיקט
הבא :פעם הקליט אחד את התפילה של ליל שבת קודש, רופן ,פרעגט ער אים פארוואס ער איז נישט געווען ביי די סליחות .נו
ער האט נאך נישט געוואוסט אז דאס איז א גרויסע זאך .ער האט זיך
וכששמע רבינו מזה הגיב ואמר "מילא א שאלה פון מסתמא פארשלאפן אביסל ,ער איז נישט געווען ביי די סליחות.
חילול שבת ,אבער ווען איך טרעף זיך מיט די שכינה
הקדושה מאכט מען זיך נאריש מיט אזעלכע זאכן" .ובזה דערציילט ער אים ,כ’וועל דיר דערציילן ,ביי מיין רבי’ן ,ווער איז
געווען זיין רבי? דער הייליגער ר’ מענדעלע רימאנעווער .ס’איז אמאל
גלה טפח ממדרגתו הנשגבה בשעת קבלת אפי שכינתא. געווען זאגט ער ביי זכור ברית ,ערב ראש השנה ,דער הייליגער ר’
ובגודל יקרת הזמן של קב"ש נביא דברי התעררות מענדעלע האט געזאגט סליחות.
שהשמיע כ"ק רבינו שליט"א (אמירה נעימה שלח ביי די סליחות זענען געווען אסאך צדיקים פון די וועלט .בתוכם
תשע"ב – סעודת שב"ק עם הבחורים) :אספר סיפור אדער בראשם איז געווען ,דער הייליגער רבי ר’ נפתלי ראפשיצער,
נפלא אודות אמירת 'לכה דודי' ,שפעם מלפני הרבה דער הייליגער מלא הרועים ,דער הייליגער בני יששכר ,נאך צדיקים
שנים ,הלכו צוות של חסידים ואנשי מעשה על הציונים זענען געווען.
הקדושים של האריז"ל הרה"ק ר' שלמה אלקבץ בעל ביי ערב ראש השנה איז דא א שטיקל דארטן וואס מ’זאגט ,דער חזן
לכה דודי ,והרמ"ק. זאגט“ ,אם אמנם שבו כולם בלב ונפש לחלותך ,נא כל מדה טובה” .איז
“אם אמנם שבו כולם” ,וואס איז דער טייטש? “אם אמנם” אויב ס’איז
ובעמדם על הציון הקדוש ,נגש אליהם איש זקן אחד, אמת“ ,שבו כולם” אלע האבן זיך צוריקגעטון ,מ’האט זיך אומגעקערט,
ואמר שיש לו שליחות במסורה דור אחר דור מהרה"ק לחלותך ,בעטן דארטן ,מ’בעט מ’זאל געהאלפן ווערן .איז ביי אם אמנם,
ר' שלמה אלקבץ זצוק"ל בעל לכה דודי ,דהנה המנהג “אם אמנם שבו כולם בלב ונפש לחלותך” ,איז ער געבליבן שטיין,
אצל כל קהלות ישראל ,שמזמרים השיר של לכה דודי, ער זאגט נישט ווייטער .דער עולם האט פארשטאנען ,ווער ווייסט
וואספארא שמות וכוונות ער האט דארט מכוון געווען .נאכדעם וואס
והרה"ק ר' שלמה אלקבץ מקפיד כאשר לומדים בשעה ער האט זיך אפגעשטעלט ,ער איז געבליבן שטיין א שטיקל צייט ,האט
שמנגנים לכה דודי ,ולא רק שהוא ברוגז ,אלא גם הרבי ער ווייטער געענדיגט צו זאגן.
ר' אלימלך ,והמאור ושמש ,והזרע קודש ,הם מקפידים
נאך די סליחות האט זיך אפגערופן דער הייליגער בני יששכר :איר
כאשר לומדים ספריהם בשעת לכה דודי. מיינט דאך אוודאי ,אז דער רבי האט דא מכוון געווען שמות מיט
כי מרוב קדושת לכה דודי ,צריכים להיות כולנו שקועים כוונות? ניין ,נישט דאס איז ער געבליבן שטיין .ער איז געבליבן
לגמרי בה'לכה דודי' ,ולא להביט על ה'העפטלעך' שטיין ,אז ער זאל אריינברענגען אין אלע אידן וואס זענען דא א הרהור
תשובה .איז ביז ער האט נישט אריינברענגט צו יעדן א איד א הרהור
השונים ,שמחלקים בבית המדרש. תשובה ,האט ער נישט געזאגט ווייטער .לאנג איז ער געשטאנען ,ביז
ובסוף ימיו של הרה"ק ר' יצחק אייזק מזידיטשוב ער האט געפילט ,ער איז געווען א יודע מחשבות ,אז ער האט צו יעדען
איד אריינברענגט א הרהור תשובה ,נאכדעם איז ער געגאנגען און
זצוק"ל ,לא היה לו כח לעמוד ולזמר ,ובכן בשלשה געזאגט טאקע “נא כל מדה נכונה”.
חרוזים הראשונים של לכה דודי היה עומד ולא מזמר
מרוב קדושתם ,כי שלשה חרוזים הראשונים יש להם זאגט ער [ר’ הערש מרימנוב] ,ווייסטו אז איך בין געווען דעמאלטס ביי
די סליחות ביי מיין הייליגער רבי’ן ,האט ער מיר אויך אריינברענגט א
קדושת מיוחדת ,כיון שמדברים בנוגע לקדושת השבת הרהור תשובה .קומסטו נישט צו מיינע סליחות צו הערן מיין “אם אמנם
בפירוש ,ולא בנוגע לענינים אחרים. שבו כולם” ,האסטו אסאך פארלוירן .האסטו אסאך פארלוירן.
ובכן צריכים להיות שקועים לגמרי בה'לכה דודי' בשעה זעהט מען דאך וואויל ,אז צדיקים קענען אריינברענגען א הרהור
שמזמרים בשעת לכה דודי ,וכן כשאומרים בואי בשלום, תשובה ,וואס קיינער אין דער וועלט קען נישט.
שאז מקבלים אנפי שכינתא ,וצריכים לקבל אנפי [לשון קדשו של רבינו זצוק”ל]
שכינתא בשמחה.
ואם הצדיקים מקפידים כשלומדים הספרים שלהם
בשעה שמזמרים לכה דודי ,הדברים קל וחומר ,שאין
נקודת חיים
לעיין בכל אלו ה'העפטלעך' ,הגם שהם דברים טובים, והוא יושב בארץ הנגב (כד ,סב).
אבל לא בשעת לכה דודי ,ע"כ דברי רבינו שליט"א. נגב היינו דרום ,ומרמז למשאחז”ל (בבא בתרא כה ):הרוצה שיחכים ידרים,
ואומרים בשם גדול אחד ,שאמרו לפניו על אדם אחד שהוא צדיק ,והשיב,
“הוא צדיק? הוא חכם! שיודע מהו חובתו של אדם בעולם ,הוא חכם ולא
שוטה” .וכן הוא באמת ,כי אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות,
פאר הערות און קאמענטארן ,קענט איר
ויהודי שהוא צדיק הוא חכם .וזש”א והוא יושב בארץ הנגב ,שיצחק אבינו הי’
איבערלאזן א וואויסמעיל אדער שיקן א חכם גדול וידע לשוב ולתקן כל דבר בשעתו שלא יהי’ בו רושם החטא עוד,
טעקסט צום נומער .929-500-1270 וע”י תשובה מאהבה כל עבירה נעשה זכות (יומא פו.):
אזוי אויך קענט איר אונז שיקן אן אימעיל (רבינו זצוק”ל -חיים לכל חי -ברית מילה)
צו monegruchni@gmail.com
1335 48st Brookly Ny 11219
