נועם האור · No'am Ha'or — וירא (2026-10-26)

“נועם האור” גליון יז בעזרת השם יתברך
א
“נועם האור” גליון יז בעזרת השם יתברך
שיעור אור החיים הקדוש וירא תשפ”ז
אתה הוא עטרת ראשי!
הירושה מאברהם אבינו -להיות מרכבה לשכינה
לֹומַ ר ׁשֶ נִׁ ְתגַלְ תָ ה עָ לָיו הַ ְשכִׁ ינָה ,מַ ה שֶ ל ֹא נִׁ ְׁשמַ ע
מדוע שינה הכתוב את הסדר?
אֹומרֹו ַוי ֵָּרא ה׳ אֵּ לָיו ,כִׁ י ה׳ יַפְ ִׁסיק בֵּ ין הַ גִׁ לּוי ְב ְ
ל ִַׁמ ְת ַגלֶה בֹו וְ הָ בֵּ ן .וְ ָלזֶה ִׁת ְמצָ א ׁשֶ ל ֹא נֶאֱ מַ ר עֹוד ַוי ֵָּרא נתאר לעצמנו שאנו קוראים מעשה ,ונאמר בו :״הגיע
ְבכָל הַ נְ בּואֹות הַ נֶאֱ מָ רֹות לְ אַ ְב ָרהָ ם אַ ח ֲֵּרי ז ֹאת אֶ לָא אל יעקב -ראובן״ .אנו מבינים את הדברים ,אך סדר
ַוי ֹאמֶ ר ה׳ כִׁ י מָ צּוי הּוא לְ פָ נָיו עֲטָ ָרה לְ ר ֹאׁשֹו״. המילים מעורר תשומת לב .בדרך כלל היינו אומרים:
״הגיע ראובן אל יעקב״ .תחילה מציינים מי הגיע,
אברהם אבינו נעשה מרכבה לשכינה
ולאחר מכן אל מי הגיע.
האור החיים הקדוש מגלה לנו מה אירע כאן :הקב״ה האור החיים הקדוש עומד על סדר המילים בפתיחת
השרה את שכינתו על אברהם אבינו ,והוא נעשה פרשתנו.
מרכבה לשכינה.
בפרשת לך לך נאמר :״ ַוי ֵָּרא ה׳ אֶ ל אַ ְב ָרם״ -תחילה
מה פירוש ״מרכבה לשכינה״? כיצד יכול אדם נזכר שם ה׳ ,ולאחר מכן אברהם ,שאליו נגלה .ואילו
להיעשות מרכבה לשכינה הקדושה? כאן נאמר :״ ַוי ֵָּרא אֵּ לָיו ה׳״ -תחילה ״אֵ לָיו״ ,ורק
מרכבה היא עגלה שהאדם נוסע בה .באמצעותה הוא לאחר מכן שם ה׳.
מגיע למחוז חפצו .אין לה רצון משלה להיכן ללכת; מה מבקשת התורה ללמדנו בשינוי הזה?
היא נתונה לרצונו של המנהיג אותה.
ועוד שואל האור החיים הקדוש :מה נאמר לאברהם
ודאי שאין להקב״ה גוף ,ואין הוא זקוק למרכבה שתישא בנבואה זו? התורה מספרת שהקב״ה נגלה אליו ,אך אינה
אותו .זהו משל לאדם שכל כוחותיו מסורים לרצון ה׳, מזכירה מה דיבר אליו .לשם מה באה ההתגלות הזאת?
ועל ידו רצונו יתברך מתגלה ומתקיים בעולם.
וזה לשון האור החיים הקדוש (בראשית י״ח ,א׳ ,הפירוש הראשון):
בעל התניא הקדוש מבאר (ליקוטי אמרים ,פרק כ״ג):
״ ַוי ֵָּרא אֵּ לָיו ה׳ .יֵּׁש לָדַ עַ ת לָמָ ה ִׁׁשנָה הַ כָתּוב לְ הַ קְ ִׁדים
״וְ זֶהּו ׁשֶ אָ ְמרּו ַרבֹותֵּ ינּו זִׁכְ רֹונָם לִׁ ְב ָרכָה :הָ אָ בֹות הֵּ ן הֵּ ן הָ רֹואֶ ה קֹ דֶ ם הַ נִׁ ְראֶ ה ׁשֶ ִׁה ְת ִׁחיל לְ דַ בֵּ ר בֹוׁ ,שֶ הָ יָה לֹו לֹומַ ר
דֹוׁשים ּומ ְֻבדָ לִׁ ים
הַ מֶ ְרכָבָ הׁ ,שֶ כָל אֵּ ְב ֵּריהֶ ם ֻכלָם הָ יּו קְ ִׁ ַוי ֵָּרא ה׳ אֵּ לָיוּ ,וכְ מֹו כֵּן מָ ִׁצינּו ׁשֶ ִׁדבֵּ ר ְבכָל הַ ְמקֹומֹות
מֵּ עִׁ נְ יְ נֵּי עֹולָם הַ זֶה ,וְ ל ֹא ַנעֲשּו מֶ ְרכָבָ ה ַרק ל ָָרצֹון ּקֹודמֹותַ :וי ֵָּרא ה׳ אֶ ל אַ ְב ָרם וְ גֹומֵּ ר לְ ז ְַרעֲָך וְ גֹומֵּ ר (שם הַ ְ
הָ עֶ לְ יֹון לְ בַ דֹו כָל יְ מֵּ יהֶ ם״. י״ב ,ז׳)ַ ,וי ֵָּרא ה׳ אֶ ל וְ גֹומֵּ ר אֲ נִׁ י אֵּ ל ׁשַ דָ י (שם י״ז ,א׳):
כך חי אברהם אבינו .בידיו הכניס אורחים והאכיל עֹוד צָ ִׁריְך לָדַ עַ ת מַ ה נֶאֱ מַ ר לְ אַ ְב ָרהָ ם ִׁבנְ בּואָ ה זֹו.
רעבים .ברגליו רץ לדבר מצווה .בפיו לימד את הבריות וְ ַרבֹותֵּ ינּו זִׁכְ רֹונָם לִׁ ְב ָרכָה אָ ְמרּו (ב"מ פ״ו ע״ב) כִׁ י בָ א לְ בַ ּקְ רֹו
להכיר את בוראן. ִׁמכְ אֵּ ב ִׁמילָתֹו ,אֶ לָא ׁשֶ ל ֹא ֻה ְזכַר ֶרמֶ ז לְ דָ בָ ר זֶה בַ כָתּוב:
כל איבר וכל כוח היו מוכנים לעשות את רצון ה׳ .כשנזדמן הֹודיעַ ׁשֶ ִׁה ְׁש ָרה ה׳
וְ נִׁ ְראֶ ה כִׁ י ַכ ָּונַת הַ ָכתּוב הּוא ׁשֶ בָ א לְ ִׁ
לפניו מעשה חסד ,ידיו היו מוכנות אליו; כשנקרתה לפניו ְׁשכִׁ ינָתֹו עָ לָיו וְ ַנעֲשָ ה מֶ ְרכָבָ ה ל ְַשכִׁ ינָה ,וְ ִׁת ְמצָ א
הזדמנות לפרסם את שם ה׳ ,פיו היה מסור לכך. ׁשֶ אָ ְמרּו זִׁכְ רֹונָם לִׁ ְב ָרכָה (בראשית רבה ,פרשה מ״ז) ׁשֶ הָ אָ בֹות
אברהם אבינו הולך ,מדבר ועושה -ועל ידו מתגלה אֹומרֹו ַוי ֵָּרא אֵּ לָיו ה׳ ׁשֶ גִׁ לָה ה׳
מֶ ְרכָבָ ה ל ְַשכִׁ ינָה .וְ הּוא ְ
כבוד ה׳ בעולם! ְׁשכִׁ ינָתֹו אֵּ לָיו ,וְ ָלזֶה ִׁהקְ ִׁדים תֵּ בַ ת אֵּ לָיו לְ הַ ְזכ ַָרת ה׳
ב
“נועם האור” גליון יז בעזרת השם יתברך
הכתר הוא כבודו ותפארתו של המלך .הוא מבטא את כל מציאותו מבטאת :ריבונו של עולם ,שלך אני! כל
גדולתו ואת מלכותו. כוחותיי ,כל חיי ,מסורים לרצונך ולכבודך!
מה הייתה עטרתו של אברהם אבינו? במה שמח? מה לכן מקדימה התורה את המילה ״אֵ לָיו״ .היא מודיעה לנו
היה כבודו הגדול ביותר? על השינוי שנעשה באברהם אבינו :עליו נתגלתה השכינה.
הקב״ה שורה עליי! קרבה שאין בה הפסק
זכיתי להיות מרכבה לשכינתו .חיי מסורים לרצונו ,ועל
עתה מוסיף האור החיים הקדוש:
ידי מתגלה כבודו בעולם.
״וְ ָלזֶה ִׁת ְמצָ א ׁשֶ ל ֹא נֶאֱ מַ ר עֹוד ַוי ֵָּרא ְבכָל הַ נְ בּואֹות
אדם שמח במה שזכה להשיג .יש השמח בנכסיו ,יש
במעמדו ויש בכבוד שנותנים לו .אברהם אבינו מצא את הַ נֶאֱ מָ רֹות לְ אַ ְב ָרהָ ם אַ ח ֲֵּרי ז ֹאת אֶ לָא ַוי ֹאמֶ ר ה׳״.
כבודו בעצם שייכותו לה׳. מכאן ואילך אין צורך לספר על ״ ַוי ֵָרא״ חדש אצל
ריבונו של עולם ,אני שייך לך .אתה שורה עליי .זו אברהם אבינו .נאמר ״ ַוי ֹּאמֶ ר ה׳״.
גדולתי ,זו עטרתי! מדוע? ״כִׁ י מָ צּוי הּוא לְ פָ נָיו עֲטָ ָרה לְ ר ֹאׁשֹו״.
מתוך דברי האור החיים הקדוש נוכל להתבונן מעט הקב״ה מצוי לפניו תמיד .השכינה שורה עליו בקביעות,
באהבה שבערה בלבו של אברהם אבינו להשי״ת: וכאשר בא אליו דיבור מאת ה׳ ,הוא בא מתוך הקרבה
ריבונו של עולם ,יש לי אותך! אני חי לפניך! מה עוד התמידית הזאת.
אבקש? בעל התניא כותב על האבות הקדושים (פרק ל״ד):
״עֲטָ ָרה לְ ר ֹּאׁשֹו״ -הקב״ה בעצמו הוא עטרת ראשו. ״ׁשֶ כָל יְ מֵּ יהֶ ם לְ עֹולָם ל ֹא ִׁהפְ ִׁסיקּו אֲ פִׁ לּו ׁשָ עָ ה אַ חַ ת
ִׁמלְ קַ שֵּ ר דַ עְ תָ ם וְ נִׁ ְׁשמָ תָ ם לְ ִׁרבֹון הָ עֹול ִָׁמים״.
ברית עולם -גם עמנו
נתבונן מעט במילים :״ל ֹא ִׁהפְ ִׁסיקּו״.
נשים לב לסדר הפרשיות :בסוף פרשת לך לך מסופר
אדם העובד אצל חברו מסיים את עבודתו ,ומכאן ואילך
על מילתו של אברהם אבינו ,ומיד לאחר מכן נפתחת
הוא פנוי לענייניו .אצל אברהם אבינו היו החיים כולם
פרשתנו בהתגלות הזאת :״ ַוי ֵָּרא אֵּ לָיו ה׳״.
מסורים לה׳ .גם האכילה ,גם השיחה עם אדם ,גם
לאחר שנכנס אברהם אבינו בברית הקדושה ,זכה המנוחה -הכול היה למענו יתברך.
להשראת השכינה המתוארת כאן.
אין שעה שאינה שייכת אליו .אין כוח הנשאר מחוץ
ואת הברית הזאת כרת הקב״ה גם עם זרעו אחריו ,כפי לעבודתו.
שנאמר (בראשית י״ז ,ז׳):
אילו חיים! לחיות עם הקב״ה בכל רגע! דעתו ונשמתו
יתי בֵּ ינִׁ י ּובֵּ ינֶָך ּובֵּ ין ז ְַרעֲָך אַ ח ֲֶריָך
״ ַוהֲקִׁ מֹ ִׁתי אֶ ת ְב ִׁר ִׁ קשורות בריבון העולמים ,וכל מה שהוא עושה נובע
ֵּאֹלהים ּולְ ז ְַרעֲָך
לְ דֹ רֹ תָ ם לִׁ ְב ִׁרית עֹולָם לִׁ ְהיֹות לְ ָך ל ִׁ מתוך המסירות הזאת.
אַ ח ֲֶריָך״.
הלב מתלהט כשמתקשרים למידת אהבתו של אברהם
ברית עמך ועם בניך אחריך .ברית לדורות .ברית עולם. אבינו :להיות קרוב כל כך! לחיות במסירות כזאת!
האם גם לנו יש חלק בקדושה הזאת ,בהשראת השכינה שהאדם כולו יהיה מקום להשראת השכינה!
הקשורה לברית?
עטרתי וכבודי
האור החיים הקדוש עצמו פותח לנו את השער.
בפירושו השני על הפסוק הוא כותב: האור החיים הקדוש מוסיף שתי מילים :״עֲטָ ָרה
לְ ר ֹאׁשֹו״.
ג
“נועם האור” גליון יז בעזרת השם יתברך
ּובכָל זְמַ ן ,כְ ׁשֶ הּוא נִׁ כְ נָס ְבהֵּ יכַל
״וְ כֵּן הּוא ְבכָל אָ דָ ם ְ ״עֹוד יִׁ ְרצֶ ה לֹומַ ר כִׁ י אַ חַ ר ׁשֶ מָ ל אַ ְב ָרהָ ם אָ ז נִׁ גְ לָה
אַ הֲבָ ה ִׁב ְדבֵּ קּות גָדֹולּ ,ומֹוסֵּ ר נַפְ ׁשֹו עַ ל קְ דֻשַ ת ְׁשמֹו ִׁב ְבשָ רֹו יּו״ד ְר ִׁׁשימּו קַ ִׁדיׁשָ א (תנחומא צו) ,וְ הּוא אֹומֵּ ר
יִׁ ְתבָ ֵּרְך״ (שם). ַוי ֵָּרא אֵּ לָיו ה׳ ,וְ הּוא מַ אֲ מַ ר הַ זֹ הַ ר (חלק א׳ ,דף צ״ה) וְ זֶה
גם יהודי בדורנו יכול להיכנס להיכל האהבה! להתמלא לְ ׁשֹונֹו :וְ ָכל מַ אן ְדׁשַ ְריָא בֵּ יּה ְר ִׁׁשימָ א קַ ִׁדיׁשָ א ׁשַ ְריָא
באהבת ה׳ ולמסור אליו את נפשו בשעת קריאת שמע! בֵּ יּה ְׁשכִׁ ינְ תָ א״.
אנו בניו של אברהם אבינו .הוא הותיר לנו ירושה חיה, כל מי ששורה בו הרושם הקדוש ,אות הברית -שורה
קשר עם הקב״ה הנטוע בעומק נשמתנו. בו השכינה.
בעל התניא מכנה זאת (פרק י״ח): נתבונן בלשון הזוהר :״וְ כָל מַ אן״ -כל מי!
״אַ הֲבָ ה ְמסֻתֶ ֶרת ׁשֶ ְבלֵּב כְ לָלּות יִׁ ְש ָראֵּ לׁ ,שֶ ִׁהיא יְ רֻ שָ ה הזוהר מדבר על כל הנושא את אות הברית הקדוש .הרי
לָנּו מֵּ אֲ בֹותֵּ ינּו״. לנו שיש גם בנו שייכות להשראת השכינה הזאת ,כל
אחד לפי מדרגתו.
אדם עשוי לחשוב שהלשונות המופלגות הללו רחוקות
ממנו .הרי הוא מכיר את טרדותיו ,את חולשותיו ואת אותה ברית שכרת הקב״ה עם אברהם אבינו נמשכת
פיזור מחשבתו .כיצד ימצא בעצמו אהבה כזאת? בזרעו אחריו .גם אנו נושאים את אות השייכות
לבוראנו!
אבל הירושה הקדושה קיימת בו גם כשהיא מסותרת.
בעומק נשמתו טמונה אהבה לה׳ ,והיא יכולה להתעורר נשמה יהודית יקרה ,כאן כבר מדובר גם בך .גם לך יש
ולהאיר את לבו. חלק בברית הקדושה ,וגם בחייך יכולה להאיר קדושת
השראת השכינה.
יש תקווה ללב שלי! גם הוא יכול להכיר מעט יותר את
בוראו ,להשתוקק אליו ולשמוח בקרבתו. הירושה חיה בתוכנו
היד שלך -מרכבה לרצון ה׳ ספרי החסידות מלמדים אותנו למצוא בדברי התורה
הקדושים את האור השייך לחיינו.
בעל התניא מקרב את הדברים אל ידינו ורגלינו ממש
(פרק כ״ג): הדגל מחנה אפרים הקדוש ,נכדו של מרן האלקי הבעל
שם טוב הקדוש ,כותב (פרשת לך לך ,ד״ה ויאמר):
״וְ עַ ל כֵּן גַם אֵּ ְב ֵּרי גּוף הָ אָ דָ ם הַ ְמקַ יְ ִׁמים הַ ִׁמ ְצוָהׁ ,שֶ כֹ חַ
אֱֹלהית ְמלֻבָ ׁש בָ הֶ ם ִׁב ְׁשעַ ת ּוב ִׁחינַת הַ מַ עֲשֶ ה ׁשֶ ל נֶפֶ ׁש הָ ִׁ ְ ּובכָל זְמַ ן״.
תֹורה ִׁהיא נִׁ ְצ ִׁחית וְ י ְֶׁשנָּה ְבכָל אָ דָ ם ְ
״כִׁ י הַ ָ
מַ עֲשֶ ה וְ קִׁ יּום הַ ִׁמ ְצוָה ,הֵּ ם ַנעֲשּו מֶ ְרכָבָ ה מַ מָ ׁש ל ָָרצֹון התורה נצחית .כל פסוק ,כל מילה וכל אות שבה
הָ עֶ לְ יֹון. מאירים לכל אחד מישראל ,בכל עת ובכל זמן.
כְ גֹון הַ יָד הַ ְמחַ לֶקֶ ת ְצדָ קָ ה ָלעֲנִׁ יִׁ ים אֹו עֹושָ ה ִׁמ ְצוָה ובפרט בפרשיות אלו ,העוסקות באבותינו הקדושים
אַ חֶ ֶרת ,וְ ַרגְ לַיִׁ ם הַ ְמהַ לְ כֹות לִׁ ְדבַ ר ִׁמ ְצוָה ,וְ כֵּן הַ פֶ ה ובדרכי עבודתם.
תֹורה ,וְ הַ מֹ חַ ׁשֶ ְמהַ ְרהֵּ ר ְב ִׁד ְב ֵּרי
וְ לָׁשֹון ׁשֶ ְמדַ ְב ִׁרים ִׁד ְב ֵּרי ָ וכבר אמרו בתנא דבי אליהו (אליהו רבה ,פרק כ״ה) :״כָל אֶ חָ ד
ּובגְ ֻדלַת ה׳ בָ רּוְך הּוא״. תֹורה וְ יִׁ ְראַ ת ׁשָ מַ יִׁ ם ִׁ
ָ וְ אֶ חָ ד ִׁמיִׁ ְש ָראֵּ ל חַ יָב לֹומַ ר :מָ תַ י יַגִׁ יעּו מַ עֲשַ י לְ מַ עֲשֵּ ה
נקשיב למילים :״מֶ ְרכָבָ ה מַ מָ ׁש״! אֲ בֹותַ י אַ ְב ָרהָ ם יִׁ ְצחָ ק וְ ַיעֲקֹ ב״.
היד שאתה נותן בה צדקה נעשית מרכבה לרצון העליון. ואכן ,כשהדגל מחנה אפרים מדבר על אהבתו של
הרגליים ההולכות לדבר מצווה נעשות מרכבה .המוח אברהם אבינו לה׳ ,הוא מלמד שגם אנו יכולים לזכות
המהרהר בגדולת ה׳ נעשה מרכבה. לחלק בעבודה הזאת בשעת קריאת שמע:
ד
“נועם האור” גליון יז בעזרת השם יתברך
היד הנותנת צדקה מקיימת את רצון ה׳ .בלימוד התורה, נתבונן לרגע ביד שלנו .במשך היום היא עוסקת
חכמתו ורצונו יתברך נכנסים אל תוך הבנתו של האדם בדברים רבים :עובדת ,נושאת ומסדרת .והנה היא
ונעשים תוכן מחשבתו ממש. נוטלת מטבע ונותנת לעני.
יהודי יושב לפני הגמרא .הוא מעיין בדברים ואינו מבין. מה נעשה בה באותה שעה? היד הזאת נעשית מרכבה
חוזר עליהם ,מתייגע ,מבקש לעמוד על כוונתם - לרצונו של הקב״ה!
ולפתע מאיר לו הפשט. היד שלי ,העשויה בשר ודם ,זוכה לשרת את הרצון
עכשיו אני מבין! העליון! בורא כל העולמות נתן לי את הזכות לעשות
נעצור ברגע היקר הזה .מה הבנתי? איזו חכמה את מצוותו ,לקיים בידיי את רצונו הקדוש!
השגתי בשכלי? כמה פעמים נתתי צדקה וכמעט לא נתתי את לבי למה
את חכמתו של הקב״ה ,כפי שנתלבשה בדברי התורה! שזכיתי בו .הושטתי מטבע והמשכתי בדרכי -והנה בעל
התניא מגלה לי איזו קדושה שרתה במעשה הזה!
הפירוש שהבנתי ,ההלכה שהתבררה לי ,הסברה
שנתיישבה בדעתי -הם דבר מחכמתו ורצונו יתברך. היד שלך! המצווה שלך!
וכעת החכמה הקדושה הזאת נמצאת בתוך שכלי! כמה יקרה מצווה! איזו אהבה אוהב אותנו הקב״ה,
מחשבתי חושבת בה ,משיגה אותה ,מתמלאת ממנה! שזיכה אותנו להיות קרובים אליו כל כך! הוא נתן לנו
הקב״ה נתן לנו את תורתו באופן ששכלנו יכול להבינה. ידיים ורגליים וכוחות חיים ,ובאותם כוחות עצמם אנו
הוא זיכה אדם בשר ודם להשיג מחכמתו הקדושה זוכים להיות מרכבה לרצונו!
ולהתאחד עמה בהבנתו! ריבונו של עולם ,כמה טוב נתת לי! כמה קדושה הנחת
וכפי שמרחיב בעל התניא בביאור הייחוד הנפלא שבין בתוך חיי!
שכל האדם לבין התורה שהוא מבין ומשיג (פרק ה׳). הנפש עצמה מתייחדת עמו
וזה לשונו הקדוש" :ה ֲֵּרי כְ ׁשֶ אָ דָ ם יֹודֵּ עַ ּומַ ִׁשיג ְב ִׁשכְ לֹו
ועתה נלמד את המשך דבריו הקדושים ,היוקדים אש,
פְ סָ ק זֶהַ ,כ ֲה ָלכָה הָ עֲרּוכָה ְב ִׁמ ְׁשנָה אֹו גְ מָ ָרא אֹו
של בעל התניא נבג״מ -לבת אש הניתכת מקולמוסו,
פֹוסקִׁ ים ,ה ֲֵּרי זֶה מַ ִׁשיג וְ תֹופֵּ ס ּומַ ּקִׁ יף ְב ִׁשכְ לֹו ְרצֹונֹו
ְ
״ׁשלְ הֶ בֶ ְתיָה״ ,אשר ״מַ יִׁ ם אש שחורה על גבי אש לבנהַ ,
וְ חָ כְ מָ תֹו ׁשֶ ל הַ ּקָ דֹוׁש בָ רּוְך הּואְ ,דלֵּית מַ חֲׁשָ בָ ה ְתפִׁ יסָ א
בֵּ יּה וְ ל ֹא ִׁב ְרצֹונֹו וְ חָ כְ מָ תֹו ,כִׁ י ִׁאם ְב ִׁה ְתל ְַבׁשּותָ ם ַר ִׁבים ל ֹא יּוכְ לּו לְ כַבֹות אֶ ת הָ אַ הֲבָ ה״ (שיר השירים ח׳ ,ו׳–ז׳).
בָ ֲהלָכֹות הָ עֲרּוכֹות לְ פָ נֵּינּו .וְ גַם ִׁשכְ לֹו ְמלֻבָ ׁש בָ הֶ ם. בדבריו הוא מגלה לנו קרבה עמוקה עוד יותר :בשעה
שיהודי לומד תורה ,המחשבה ,הדיבור והנפש עצמה
וְ הּוא יִׁ חּוד נִׁ פְ לָא ׁשֶ אֵּ ין יִׁ חּוד כָמֹוהּו וְ ל ֹא כְ עֶ ְרכֹו נִׁ ְמצָ א
מתייחדים ברצון העליון:
ּומיּוחָ ִׁדים מַ מָ ׁש ִׁמ ָכל כְ לָל ְבג ְַׁש ִׁמיּות ,לִׁ ְהיֹות לַאֲ חָ ִׁדים ְ
צַ ד ּופִׁ נָה". תֹורה ׁשֶ בַ מֹ חַ ,וְ כֹ חַ״אַ ְך הַ מַ חֲׁשָ בָ ה וְ הַ ִׁה ְרהּור ְב ִׁד ְב ֵּרי ָ
ימים בּוׁשים הַ פְ נִׁ ִׁ
תֹורה ׁשֶ בַ פֶ הׁ ,שֶ הֵּ ם לְ ִׁהַ ִׁדבּור ְב ִׁד ְב ֵּרי ָ
״מכָל צַ ד ּופִׁ נָה״! האדם משיג את חכמת התורהִׁ
ֹלהית עַ ְצמָ ּה ֹלהית ,וְ ָכל ׁשֶ כֵּן נֶפֶ ׁש הָ אֱ ִׁ ׁשֶ ל נֶפֶ ׁש הָ אֱ ִׁ
בשכלו ,ובאותה שעה שכלו מלובש ונתון בתוך החכמה
הַ ְמלֻבֶ ׁשֶ ת בָ הֶ םֻ ,כלָם ְמיֻחָ ִׁדים מַ מָ ׁש ְביִׁ חּוד גָמּור
הקדושה שהוא לומד .חכמתו יתברך נתפסת בשכלו,
בָ ָרצֹון הָ עֶ לְ יֹון ,וְ ל ֹא מֶ ְרכָבָ ה לְ בַ ד ,כִׁ י ָרצֹון הָ עֶ לְ יֹון הּוא
ושכלו שקוע בה -ייחוד נפלא שאין כדוגמתו בגשמיות!
ּומדַ בֵּ ר בָ ּה״ (שם). הּוא הַ ְדבַ ר ֲה ָלכָה עַ ְצמָ ּה ׁשֶ ְמהַ ְרהֵּ ר ְ
ריבונו של עולם ,איזו מתנה נתת לנו! עד היכן קירבת
מה נוסף בלימוד התורה?
אותנו אליך בתורתך!
ה
“נועם האור” גליון יז בעזרת השם יתברך
התורה שלנו ,על הקרבה שהקב״ה מזכה אותנו בה עתה מאירות שבעתיים המילים שבפרק כ״ג :״וְ ל ֹא
בשעה שאנו עוסקים בתורתו! מֶ ְרכָבָ ה לְ בַ ד״!
יהודי יקר ,הבט בספר הפתוח לפניך .כמה אוצרות של המחשבה ,הדיבור והנפש עצמה המלובשת בהם -
קרבת אלקים טמונים במילים האלה! כמה יקרה כל ״ ֻכלָם ְמיֻחָ ִׁדים מַ מָ ׁש ְביִׁ חּוד גָמּור בָ ָרצֹון הָ עֶ לְ יֹון״!
הבנה שזכית לה ,כל יגיעה שהשקעת כדי להבין את כמה אהבה יש במתנה הזאת! כמה קרבה! הקב״ה מסר
רצונו! לנו את תורתו ,ופתח לפנינו דרך להיות דבוקים בו
לעיתים האדם מסיים את לימודו ומצטער :מעט בעומק מחשבתנו ונשמתנו!
הספקתי היום .עוד לא נתבררו לי כל הדברים .ועדיין, ובעל התניא מוסיף:
בתוך עמלו ובכל מה שזכה להבין ,ניתנה לו קרבה
״ה ֲֵּרי גַם הַ נֶפֶׁש ּולְ בּוׁשֶ יהָ אֵּ לּו ְמיֻחָ ִׁדים מַ מָ ׁש ְבאֵּ ין סֹוף
מופלאה לבוראו.
בָ רּוְך הּוא ְבאֹותָ ּה ׁשָ עָה ְבתַ כְ לִׁ ית הַ יִׁ חּוד ,כְ יִׁ חּוד ִׁדבּורֹו
ראוי שיכיר גם בה .שייתן ללבו לשמוח בזכות הזאת. ּומַ חֲׁשַ ְבתֹו ׁשֶ ל הַ ּקָ דֹוׁש בָ רּוְך הּוא ְבמַ הּותֹו וְ עַ ְצמּותֹו
ריבונו של עולם ,כמה אני מודה לך על תורתך! פתח כַנִׁ ְז ָכר לְ עֵּ יל״ (פרק כ״ג).
את לבי להכיר באורה .תן בי חשק להבין את דבריך, כיצד לא יתחיל הלב לבעור כשקוראים דברים כאלה?
לטעום את מתיקותם ולהידבק בך.
נשמתי יכולה לזכות לייחוד כזה! אני יושב כאן ,ליד
אותו ספר ,אותו שולחן -ונשמה הבוערת באהבה השולחן ,עוסק בתורתו -ונפשי מתייחדת בו יתברך!
לנותן התורה!
״מיֻחָ ִׁדים מַ מָ ׁש ְבאֵּ ין סֹוף בָ רּוְך הּוא״!
ְ
גם בתוך חיי המעשה הלב מתלהט ומשתוקק .ריבונו של עולם ,איזו קרבה
ומתוך הקרבה הזאת נבקש להבין כיצד יכול אורה של נתת לי! תורתך במחשבתי ,דבריך בפי ,ונשמתי דבוקה
עבודת ה׳ להאיר גם את יתר שעות היום. ברצונך! כמה יקר להיות יהודי ,כמה יקר לפתוח את
ספרך וללמוד את תורתך!
אצל האבות הקדושים הייתה הדבקות גלויה ותמידית.
לנו עוד יש הרבה למה להשתוקק ולייחל :״מָ תַ י יַגִׁ יעּו הנשמה מבקשת להיאחז במילים הקדושות .ללמוד עוד
מַ עֲשַ י לְ מַ עֲשֵּ ה אֲ בֹותַ י״. פסוק ,להבין עוד הלכה ,לשהות עוד מעט בחכמתו של
אביה שבשמים.
אולם הירושה הקדושה אמת היא ונצחית ,והקשר
המתגלה בכל מצווה אמת .גם יתר שעות היום יכולות אבא ,את תורתך אני לומד! בחכמתך אני מתבונן! אליך
להיכלל בעבודת ה׳. אני משתוקק!
בעל התניא כותב (פרק ל״ד): ועוד מוסיף בעל התניא:
״וְ גַם ְׁשאָ ר הַ יֹום כֻלֹו ׁשֶ עֹוסֵּ ק ְבמַ שָ א ּומַ תָ ן יִׁ ְהיֶה מָ כֹון ״וְ ל ֹא עֹוד ,אֶ לָא ׁשֶ יִׁ חּודָ ם הּוא ְביֶתֶ ר ְשאֵּ ת וְ יֶתֶ ר עֹ ז
לְ ִׁׁש ְבתֹו יִׁ ְתבָ ֵּרְך ִׁבנְ ִׁתינַת הַ ְצדָ קָ ה ׁשֶ יִׁ תֵּ ן ִׁמיגִׁ יעֹו״. ִׁמיִׁ חּוד אֹור אֵּ ין סֹוף בָ רּוְך הּוא ְבעֹולָמֹות עֶ לְ יֹונִׁ ים,
מֵּ אַ חַ ר ׁשֶ ָרצֹון הָ עֶ לְ יֹון הּוא ְבגִׁ לּוי מַ מָ ׁש בַ נֶפֶ ׁש
אדם עובד ועמל לפרנסתו ,ומיגיע כפיו נותן צדקה .על
תֹורה״ (שם).
עֹוסקִׁ ים בַ ָּולְ בּוׁשֶ יהָ הָ ְ
ידי כך גם יום עבודתו נעשה מכון לשבתו יתברך.
נקרא שוב :ביתר שאת וביתר עוז מייחוד אור אין
כמה אור יש בידיעה הזאת לאדם העמל לפרנסתו!
סוף ברוך הוא בעולמות העליונים!
שעותיו אינן מנותקות בהכרח מעבודת בוראו .מן הכוח
שהוא משקיע ומן הממון שהוא מרוויח נעשות מצוות. עלינו להאמין בדברים הקדושים הללו כפשוטם .אף
שאין אנו משיגים את מלוא עומקם ,זו האמת על לימוד
ו
“נועם האור” גליון יז בעזרת השם יתברך
והברית עם ה׳ כוללת את כל נשמות ישראל .הקב״ה בכוח האכילה הוא לומד ומתפלל; מפרנסתו הוא מסייע
אמר לאברהם אבינו (בראשית י״ז ,ז׳): לאחרים; בביתו הוא בונה חיים של תורה.
יתי בֵּ ינִׁ י ּובֵּ ינֶָך ּובֵּ ין ז ְַרעֲָך אַ ח ֲֶריָך
״ ַוהֲקִׁ מֹ ִׁתי אֶ ת ְב ִׁר ִׁ הקב״ה נתן לנו חיים שאפשר לעובדו בהם .גם בתוך
לְ דֹ רֹ תָ ם לִׁ ְב ִׁרית עֹולָם״. הטרדות והעמל יש מקום לקדושה ולקרבת ה׳.
כל זרעו שייך לברית הקדושה .ואף בסוגיית מילה הוא עטרתנו -והוא מתפאר בנו
אומרת הגמרא (עבודה זרה כ״ז ע״א ,בדעת רבי יוחנן):
כעת מאירות המילים ״עֲטָ ָרה לְ ר ֹאׁשֹו״ באור נוסף.
״ד ִׁאשָ ה כְ מַ אן ִׁד ְמ ִׁהילָא דָ ְמיָא״.
ְ
מהו כבודי? יהודי אני .אני שייך לקב״ה .הוא נתן לי
וכן בברית שכרת משה רבנו עם ישראל נכללו כולם,
את תורתו ואת מצוותיו ,וזיכה אותי להיות קרוב אליו.
כפי שנאמר (דברים כ״ט ,ט׳–י״א):
בתפילין של ראש מתגלה הקשר הזה לעיני כול .הגמרא
״אַ תֶ ם נִׁ צָ ִׁבים הַ יֹום כֻלְ כֶם לִׁ פְ נֵּי ה׳ אֱ ֹלהֵּ יכֶם ...טַ פְ כֶם
מביאה את הפסוק (דברים כ״ח ,י׳) :״וְ ָראּו כָל עַ מֵּ י הָ אָ ֶרץ כִׁ י
נְ ׁשֵּ יכֶם ...לְ עָ ְב ְרָך ִׁב ְב ִׁרית ה׳ אֱֹלהֶ יָך״.
ׁשֵּ ם ה׳ נִׁ קְ ָרא עָ לֶיָך וְ י ְָראּו ִׁממֶ ךָ״.
נשמה יהודית קדושה ויקרה! יש לך חלק בברית .יש
״ר ִׁבי אֱ לִׁ יעֶ זֶר הַ גָדֹול אֹומֵּ ר:
ודורשת עליו (ברכות ו׳ ע״א)ַ :
לך חלק בירושתו הקדושה של אברהם אבינו.
אֵּ לּו ְתפִׁ לִׁ ין ׁשֶ בָ ר ֹאׁש״.
כמה שמחה יכולה הידיעה הזאת לעורר בלב :ריבונו
שם ה׳ הנקרא על יהודי הוא עטרתו ,תפארתו ועוזו.
של עולם ,שלך אני!
ובאותה סוגיה שואלת הגמרא על התפילין של הקב״ה:
עכשיו ,ברגע הזה ּומי כְ עַ ְמָך
״הָ נֵּי ְתפִׁ לִׁ ין ְדמָ ֵּרי עָ לְ מָ א מַ ה כְ ִׁתיב ְבהּו? ִׁ ...
נשהה לרגע במחשבה הקדושה הזאת: יִׁ ְש ָראֵּ ל גֹוי אֶ חָ ד בָ אָ ֶרץ״.
מה כתוב בתפילין של ריבון העולם? שבחם של ישראל!
״כִׁ י מָ צּוי הּוא לְ פָ נָיו עֲטָ ָרה לְ ר ֹאׁשֹו״.
אנו מתפארים בו ,והוא כביכול מתפאר בנו.
הקב״ה הוא עטרת ראשי.
איזו אהבה! הבורא הגדול בחר בנו להיות לו לעם ,והוא
אחרי כל הדברים שלמדנו ,נבקש לתת להם להיכנס אל
כותב כביכול בתפיליו את שבחם של בני ישראל!
הלב .להאמין בהם ,להתבונן בהם ,להניח לנשמה
להכיר מעט את האוצר שניתן לה. השבח הזה כולל את כלל ישראל כולו .לכל נשמה
יהודית חלק בעם הקדוש :למניחי התפילין בכל יום ,וגם
הלא גם אני מבניו של אברהם אבינו! גם בקרבי נטועה
לאלו המברכות ״ׁשֶ עָ שַ נִׁ י כִׁ ְרצֹונֹו״.
ירושתו הקדושה .אותה אהבה שבערה בלבו והאירה
את כל חייו הותירה את רישומה בנשמות בניו .גם בי כמה יקר להיות חלק מן העם שהקב״ה מתפאר בו!
יש אהבה מסותרת ,גם נשמתי משתוקקת אל בוראה! כולנו עומדים בברית
כמה טרדות מכסות לעיתים על האהבה הזאת .כמה
וגם אנו הוכנסנו בבריתו של אברהם אבינו!
הרגלים ,כמה עייפות ופיזור הדעת .והנה דברי הצדיקים
מגיעים אליי ומעוררים אותי :דע מה טמון בך! דע למי כשהכניס אותי אבי לברית ,הוא בירך:
אתה שייך! איזו קרבה מזומנת לך בתורה ובמצוות! ״אֲׁשֶ ר קִׁ ְדׁשָ נּו ְב ִׁמ ְצֹותָ יו וְ ִׁצּוָנּו לְ הַ כְ נִׁ יסֹו ִׁב ְב ִׁריתֹו ׁשֶ ל
היד שלי יכולה להיעשות מרכבה לרצון העליון .רגליי אַ ְב ָרהָ ם אָ ִׁבינּו״ (נוסח ברכת אבי הבן; שבת קל״ז ע״ב).
יכולות ללכת בשליחותו .פי יכול לדבר את דברי כמה שנים חלפו מאז .האדם גדל ,עמל והתמודד ,ואות
תורתו ,ומחשבתי יכולה להשיג מחכמתו הקדושה. הברית נותר חקוק בבשרו .הוא נושא עמו את הברית
נפשי עצמה יכולה להתייחד בו יתברך! הקדושה עם בוראו.
ז
“נועם האור” גליון יז בעזרת השם יתברך
בי ניצוץ מאותה אהבה ,מעט מאותה מסירות ,מעט ריבונו של עולם ,עד היכן מגיעה אהבתך אליי! כמה
מאותה שמחה של חיים לפניך! קדושה הנחת בחיי ,וכמה מעט אני מכיר בה!
זכני לשמוח בכך שאני שלך .למצוא את כבודי אינני משיג את מלוא עומק הדברים ,אך אני מאמין
בעבודתך ,את תפארתי בשייכותי אליך ,את חיות נפשי לדברי הצדיקים .אני מאמין שזוהי האמת גם על התורה
בתורתך ובמצוותיך. שלי ,גם על המצוות שלי .ואף בשעה הזאת ,כשאני
כשתזדמן לפניי מצווה ,תבער בי השמחה :זכיתי מתבונן בדבריהם ומבקש להתקרב אליך ,לבי יכול
לעשות את רצונך! כשאפתח את תורתך ,תתעורר בי להתעורר באהבתך.
התשוקה להבין את דבריך ולהידבק בך .וכשאעמוד ניתן לנשמה רגע להשתוקק .ניתן ללב לפנות אל אביו
לפניך בתפילה ,ייפתח לבי לדבר אליך כבן אל אביו. שבשמים.
ריבונו של עולם ,אני מבקש להיות כלי לרצונך. ריבונו של עולם ,אבי ,מלכי ואלקי! אני מודה לך על
שהידיים שלי ירבו חסד ,שהפה שלי יאמר דברים שאני שייך לך!
הרצויים לפניך ,ושמחשבתי תהיה מאירה באור אני מודה לך על נשמתי היהודית ,על הברית הקדושה
תורתך. שכרת עמנו ,על הירושה שהנחלת לנו מאבותינו
זכני שגם בתוך עסקיי וטרדותיי יהיו חיי מכוונים הקדושים .אני מודה לך על תורתך ,על מצוותיך ,על
לעבודתך .שכל כוח שנתת בי ימצא את מקומו בכבודך, הזכות הנפלאה להיות מרכבה לרצונך!
ושעל ידי יתגלה בעולם עוד מעט מחסדך ומטובך. באותן ידיים שנתת לי אני זוכה לעשות את מצוותיך.
קבל את תורתי ואת מצוותיי .קבל גם את הגעגועים באותו שכל שחוננת אותי בו אני זוכה להבין את
האלה ,את הרצון להתקרב ,את הלב המבקש אותך. תורתך .אתה נותן לי חיים וכוחות ,ומזכה אותי להקדיש
הרי לפניך נשמה מבניו של אברהם אבינו ,המשתוקקת אותם לך!
לשוב ולהרגיש את אהבתה אליך .קרב אותי ,אבא .האר כמה פעמים נתתי צדקה והמשכתי בדרכי ,ולא עצרתי
את לבי .תן לי לטעום ממתיקות קרבתך! להכיר במה שזכיתי :ידי נעשתה מרכבה לרצונך! כמה
לימדת אותנו על ידי האור החיים הקדוש כיצד נעשה פעמים הבנתי דבר תורה ושמחתי בהבנה ,ולא
אבינו אברהם מרכבה לשכינתך ,וכיצד היית לו עטרה התבוננתי דיי בקרבה שנתת לי בתוכה :חכמתך
לראשו :״כִׁ י מָ צּוי הּוא לְ פָ נָיו עֲטָ ָרה לְ ר ֹאׁשֹו״ .אבא, הקדושה נתלבשה בשכלי ,ונפשי נתייחדה ברצונך!
גם אני מבניו! זכני לאחוז בירושתו ,למסור לך את אבא רחמן ,פתח את עיניי לטובה הזאת! פתח את לבי,
כוחותיי ולהיות מרכבה לרצונך .וככל שאזכה להתקרב שיכיר וישמח ,שיתלהב וישתוקק אליך!
אליך ,יכיר לבי שזו עטרתי וזה כבודי -שאני שלך, עורר בי את מידת האהבה שהנחיל לנו אברהם אבינו.
ושאתה שוכן עמי! זכני להתקשר באהבתו הקדושה ,להכיר את הירושה
אתה הוא שמחתי .אתה הוא כבודי .אתה הוא כל החיה בקרבי ולתת לה להאיר את נפשי.
תפארתי. אותו אברהם אבינו שמסר לך את כל כוחותיו ,שכל
שלך אני ,ריבונו של עולם -ואתה הוא עטרת ראשי! חייו היו לכבודך -הוא אבינו! ואני מבניו! אנא ,עורר
לכל ענייני הגליון
דוד איגל
054-8498791
dudle148@gmail.com
ח
